פתיח שיעור 1 1 : מנחם פיש פרופ המרצה ` : ישנן פילוסופיה של המדע נמנית על ש
שיעור :1פתיח 1 המרצה :פרופ' מנחם פיש פילוסופיה של המדע נמנית על שורה של מפעלי התחקות וחקירה שמושאם הוא חקירת העולם .ישנן מספר דיסיפלינות שחוקרות את המדע :היסטוריה של המדע החוקרת את התפתחותו לאורך הדורות השונים; סוציולוגיה של המדע החוקרת אותו לאור היותו מפעל אנושי המוגדר בחברות ,קהילות ומוסדות על טקסיהן ,ההירכיות שלהן ומערכות הכוח והמשטור שלהן; פילוסופיה של המדע המתחקה אחר ההיבטים הפילוסופיים המתלווים לעשייה המדעית. הרצאות המבוא עיקרן למקם את התצורה המסויימת של פילוסופיית המדע שקורס זה ידגים .ההרצאה תעשה זאת על ידי סקירת כמה וכמה סוגות הנמצאות על המדף הרחב של פילוסופיית המדע ,המובחנות זו מזו על פי תכלית החקירה שלהן. "הרי המחשב הוא מכשיר ,ויש כל מיני מכשירים .מדוע יש מדעי המחשב ולא מדעי המגהץ? מה יש במחשב שמייחד אותו לצורך למדעים משלו"? באותה המידה מה לפילוסופיה ולמדע? אין זה שהמדע אינו טוב במובן מסויים ,או שהעשייה המדעית אינה מוצלחת או לא ראוייה; אין זו ביקורת פילוסופית .אולם, מבלי להמעיט מהחיוניות וההצלחה או מההישג העצום של המדע ומהעובדה שהמדענים יודעים מה הם רוצים ועושים זאת טוב – המפעל המדעי מעורר שורת שאלות פילוסופיות הראויות לחקירה פילוסופית ,כשם שהוא מעלה שאלות סוציולוגיות או שאלות היסטוריות. במבחן נידרש לדון בשתי ציטטות Unseenמתוך חוגים מדעיים שנדון בהם בסמסטר; יש לבחור טקסט אחד ולדון בו .הבחינה היא לפי היכולת לדיון ולאו דווקא בהיכרות עם הטקסט .מומלץ להעשיר את יכולת המענה על ידי קריאת ביבליוגרפיה אך אין זה חובה; כמו כן יש לדון במושגים בסיסיים שעלו ונידונו בקורס. שיעור :1פתיח אחד הרגעים החשובים בהיסטוריה של המדע המודרני ,ויש שיגידו שהוציא את המדע לדרכו ,היא פריצת דרכו של קופרניקוס. קופרניקוס והתיאוריה ההליוצנטרית קופרניקוס הציע לתאר את העולם באופן הליוצנטרי ולא גיאוצנטרי :התיאורייה היוונית ששלטה בכיפה עד לאותו זמן ראתה את הקוסמוס כעשוי גלגל כוכבי השבט – קליפה כדורית שניתן לראותה ואשר מסמלת את קצה העולם ,כאשר הגלגל מסתובב בתנועה סיבובית מושלמת אחת ל 24-שעות .בערך באמצע נח כדור הארץ ,ובתווך נמצאים שבעת הגרמים המהלכים – 1השמש ,הירח ,וחמשת כוכבי הלכת הידועים בזמן זה. קופרניקוס הציע לראות את השמש במוקד הסיבובים .התיאוריה מייחסת לכדור הארץ שתי תנועות, בניגוד לתיאוריה היוונית )שטוענת שכדור הארץ עומד במקומו( :תנועה אחת היא סביב צירו אחת ל24- שעות; תנועה שנייה היא סביב השמש אחת לשנה קלנדארית. 1הללו נקראו מהלכים כי גם הם סובבים את כדור הארץ בתנועה גיאוצנטרית .התיאוריה ההליוצנטרית שואבת את שמה מהשם הליוס – אל השמש ,שכן היא גורסת שהשמש ניצבת במרכז והכוכבים נעים סביבה ולא סביב הארץ. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 2 על השערה זו קופרניקוס עבד כל חייו ועיבד אותה לפרטי הפרטים המתמטיים שלה .מבחינתו ,העולם עדיין יווני בשני מונחים :זהו גלגל סגור וכל התנועות כולן תנועות מעגליות מושלמות .גם תנועות שאינן מעגליות )כתנועות איש שיכור( צריכות להיות מוצגות כסופרפוזיציה של תנועות מעגליות – דהיינו שהן בנויות על ידי סך של תנועות מעגליות קטנות בתוך מסלול מעגלי גדול .ספרו של קופרניקוס הודפס כשלושה שבועות לפני שנפטר ב .1543-הוא הקדיש לתיאוריה כ 25-שנים ,מרבית חייו; והוא הדביק בהליוצנטריזם שלו גם את קפלר וגליליאו והוציא מהפכה מדעית לדרכה עם תיאוריה שאין לדעת מה הניע איש כמותו להציע אותה. חורים בעלילה תנועה סביב ציר התנועה הראשונה שקופרניקוס הציע לייחס לכדור הארץ היא תנועה של סיבוב סביב ציר; קופרניקוס, שחי בצפון פולין ,נמצא בנקודה בה ההיקף הוא כ ,36,000-טוען למעשה שהוא נע 36,000ק"מ בתוך 24שעות – במהירות של 1500קמ"ש .זוהי מהירותו של מטוס קרב מהיר מאוד – פי 1.5ממהירות הקול .בהתחשב באמצעי התחבורה שהיו קיימים בתקופתו ,קופרניקוס לא יכול אפילו לשער בנפשו מהירות שכזו .הטענה שהאדמה נעה במהירות 1500קמ"ש ואיש איננו מרגיש בכך; שציפורים עפות מהקן והקן אינו בורח מהן; טענות אלו אינן הגיוניות לכאורה. היום ידוע שהתשובה היא חוק ההתמדה – אם אנו נמצאים על פלטפורמה הנעה ב 100-קמ"ש ואנו קופצים, איש אינו גורע מאיתנו את וקטור הכיוון והמהירות של 100קמ"ש .אולם ,חוק ההתמדה נוסח רק 80שנה לאחר קופרניקוס ,על ידי גליליאו. על פי הפיסיקה היוונית-אריסטוטלית ,שהייתה נהוגה בזמנו של קופרניקוס ,ההתמדה היא אבסורד :שינוי מקום ,בפיסיקה האריסטוטלית ,נתפס כסוג של שינוי .ישנם שינויים שהינם שינויים טבעיים ,כמו זרע שנובט ונעשה לעץ – שינויים שבהינתן התנאים הדרושים קורים מטבעם; וישנן תנועות אחרות ,לא טבעיות ,שהן תנועות אלימות או מאולצות – השינוי שקורה לערימת לבנים כשהן הופכות למבנה ,או השינוי בגוש אבן ההופך לפסל .בניגוד לנביטת הזרע ,הפיסול חייב כוח מניע קבוע – ה ַפּ ָסּל. הגישה האריסטוטלית טוענת שכל העצמים נעים בציר אנכי ותנועה אופקית היא תנועה אלימה, ולכן הרעיון של תנועת התמדה אופקית היא אבסורדי. מסיבה זו ,לא רק שאין לקופרניקוס שום הסבר לכך שאנו נעים במהירות מחרידה של 1,500קמ"ש אלא גם לכך שאין לעובדה זו שום תופעות לוואי; חוסר הסבר זה הופך את התיאוריה שלו לבעייתית מאוד – אף יותר מהתיאוריה שהוא בא להחליף ,שכן התיאוריה הגיאוצנטרית לא חוטאת בזה בכלל. תנועה סביב השמש המרחק מכדור הארץ לשמש הוא כ 150-מיליון ק"מ מכאן שזהו רדיוס המעגל של מסלול הארץ; אורך המסלול שווה ל .2πR-בחישוב המהירות )) (2πR/(365 days * 24 hערך זה הינו 120,000קמ"ש. לשם השוואה ,המהירות הגדולה ביותר שאדם יכול לחוש ,דוגמת קליע או פגז ,הינה כ 60-100-מ'/שנייה – לכל היותר 5,000קמ"ש. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :1פתיח 3 קופרניקוס משָ ווה לכדור הארץ מהירות התרוצצות בחלל שגדולה פי 20ממהירות הקליע המהיר ביותר. שוב עולה השאלה :איך לא מרגישים בדבר? קופרניקוס מושיב אותנו על פגז הנע פי עשרים יותר מהפגז המהיר ביותר שסובב סביב צירו כמטוס סילון ואיש אינו מרגיש בדבר .עובדות אלו מדגישות עד כמה חוק ההתמדה היה רדיקלי; אך לענייננו כרגע ,ניתן להבין שלקופרניקוס עצמו לא היה הסבר מדוע אין תופעות לוואי למהירויות אלו שהוא מייחס .קפלר מאמץ את השיטה ללא תשובות ,וגליליאו גם כן – אלא שהוא כבר מתחיל לגבש חוקי פיסיקה אחרת ,כשהוא מחוייב לתיאוריה ההליוצנטרית. דוגמה זו מראה שיש אנשים שהתחייבו לתיאוריה הזו מבלי שהיו להם הוכחות אליה או להגיון מאחוריה .אם כן ,עולה השאלה :מהן אמות המידה שעמדו מאחורי התיאוריה הזו? מדוע אנשים מוכשרים מאין כמותם – קופרניקוס ,קפלר ,גליליאו – העדיפו תיאוריה בעייתית להחריד ,לפי אמות המידה שלנו ,בהשוואה לקודמתה? פרספקטיבה לשאר השמיים המודל הגיאוצנטרי ממקם את כדור הארץ במרכז העולם; ידוע שפרספקטיבה משנה את הזווית של דברים :לדוגמה ,מדידת הזווית של הלוח ממקום מושב אחד איננה זהה לזווית ממושב אחר .היוונים ידעו שכאשר מודדים ממקום אחד של העולם את הזווית לכוכבים מסויימים וכאשר מודדים אותה שוב מנקודה אחרת ,הזווית לא משתנה; היוונית היו חייבים להסיק שקיים עוצם השמיים – תנועתם ברחבי אירופה היא כאין וכאפס לעומת המרחק שהם מודדים ,ולכן אין מרגישים בשינוי בזווית. קופרניקוס טוען שיחסית לגלגל כוכבי השמש כדור הארץ סובב את השמש במעגל שקוטרו הוא 300,000,000ק"מ; אזי ,לכאורה ,אם תמדוד זווית לכוכב מסויים בתחילת אביב ושוב בסוף קיץ מאותה הנקודה – שינוי המיקום הוא 300,000,000ק"מ; והזווית עדיין לא משתנה .אז מה? 300מיליון ק"מ גם הם בטלים? שאלה זו הביכה את קופרניקוס; התשובה המתבקשת היא כן ,היקום הוא עצום ו 300-מיליון ק"מ הם כאין וכאפס ,אולם זוהי טענה מהפכנית .עוד בעיה היא עניין סיבוב הפלאנטות :בתיאוריה הגיאוצנטרית כדור הארץ במרכז ונוגה מקיפה אותו במסלול מעגלי בערך; אולם בתיאוריה ההליוצנטרית נוגה וכדור הארץ שניהם מקיפים את השמש במרחקים שונים .התיאוריה מאפשרת לחשב את התאריך המדוייק בו נגה תהיה במרחק הקרוב ביותר או הרחוק ביותר מכדור הארץ; ואם ההבדל בין מרחקים אלו הוא פי ,4 הרי שגודלה ועוצמת תאורתה של נגה גדלים פי 16כשהיא קרובה ביותר; מכאן שהתיאוריה של קופרניקוס סותרת את העובדות האמפיריות ,שכן לא ניתן לראות זאת בתאריך הנחזה. התשובה לשאלה זו באה בשנות העשרה של המאה הבאה ,כשגליליאו שיכלל את הטלסקופ וגילה באחד הממצאים הדרמטיים שלו שנגה אכן גדלה פי – 16אולם היא אינה גוף מאיר אלא מחזירה אור ,וכאשר נגה קרובה ביותר היא מוארת רק בשוליה בעוד שכשהיא רחוקה ביותר היא מוארת כולה; בעין בלתי מזויינת זה נראה זהה ,ולכן לפני פיתוח הטלסקופ ומתוך מחשבה שנגה היא גוף מאיר נוצרת בעיה אמפירית לתיאוריה ההליוצנטרית שהתיאוריה הגיאוצנטרית אינה מתמודדת מולה כלל. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 4 ואף על פי כן... קופרניקוס מודה בראש ספרו לאריסמטראכוס מסמוס )האי סמוס( ,שהציע את התיאוריה ההליוצנטרית. הצעה זו עלתה מטעמים יוונים לגמרי :המרחב שמעל לירח נחשב עילאי ושמיימי ,אי-השתנות היא אידיאל השלמות )ולכן העילאות( ,מכאן שהתנועה המושלמת היא אי תנועה והיא התנועה שצריכה להיות מיוחסת למרחב שמיימי זה. 200שנה קודם לכן יוצא הספר "מונה החולות" של ארכימדס ,המייחס לאריסטראכוס את התיאוריה הזו ובה בעת מבטל אותה וחושף את הבעיות שלה; נוסף על כך ,כל כתבי אריסטראכוס הושמדו .מכאן שהמקור היחיד שהיה לקופרניקוס הוא כתבי ארכימדס ,החושפים לצד התיאוריה את המגרעות שלה; קופרניקוס היה מודע לבעייתיות של התיאוריה שלו למן ההתחלה. אין זה לומר שקופרניקוס לא היה צריך להעלות את התיאוריה שלו ,ואין זה לומר שהוא היה משוגע; אולם תנאי ההולמות ותנאי הראויות המדעית שאיתם עבד אינם נהירים .רגע זה ,החשוב כל כך בהיסטוריה של המדע כמפנה מהותי ודרמטי ,יראה למסתכל מן הצד שמבקש להבין את מניעי האיש כמעורר תמיהה בנוגע לגורמים המניעים של קופרניקוס. נכנס פילוסוף המדע שאלות אלו אינן צריכות להטריד את האסטרונומיה או את הפיסיקה; אך הן כן טורדות את הפילוסוף, המנסה לתת ראוּיות לכללים הפילוסופיים שמניעים את איש המדע בדרכו. הישגו של קופרניקוס ,שהוא רגע של צעד מדעי עצום לאנושות ,הוא צעד של בלבול או איתגור פילוסופי :אנשים סבורים שהמדע מתקדם ,מוכיח ומפריך תיאוריות מתיאוריות שונות על ימין ועל שמאל; אולם כללי המשחק של מהלכים ראויים ובלתי ראויים נותרים על כנם .זהו רגע שכללי המדעיות שלו לא ברורים ,שאיננו יכולים להסביר גם היום; ייתכן שזו השאיפה להוציא מבנה יותר פשוט או עקבי ,אך בפועל אין לו שום הישג כזה .אין התיאוריה מנסה להציע יתרונות יחסיים על התיאוריה היוונית; מעבר לכך ,המרת המערכת הגיאוצנטרית בהליוצנטרית מעלה גם בעיות דתיות ,2ולא רק אסטרונומיות. למרות שאין כאן שאלה מדעית – יש כאן שאלה אודות המדע .אלו המנסים להבין לא איך העולם מתנהל אלא באיך המדע פועל ,ושאלות שאינן סוציולוגיות או היסטוריות כי אם פילוסופיות על אמות המידה והנורמות המדעיות – הן השאלות דוגמתן נעסוק בקורס זה. 2קופרניקוס כבר היה בערוב ימיו עם פרסום הספר ,ולמרות שהמתיחות גאתה בין קתולים לפרוטסטנטים ,הוא פירסם את ספרו .עוזרו היה אחראי להביא את הספר לדפוס; והוא גם ,לפי הטענה ,הביא לקופרניקוס את העותק הטרי של הספר מן הדפוס. אם כן ואם לא ,ידוע בפירוש שהעוזר הקדים הקדמה לספר שנודעה לשמצה ,בת עמוד וחצי ,האומרת כי "לאסטרונומים ,כמו למחבר ספר זה ,אין שום יומרה לומר מה יש או לא; זהו תפקיד התיאולוגים .האסטרונומיה בונה מודלים מתמטיים נוחים יותר ופחות .מסיבה זו אין למחבר כוונה לומר שהשמש יושבת במרכז אלא שאם נדמה כאילו הייתה יושבת במרכז אז ניתן להסביר מודלים מתמטיים אלו ביתר קלות". בספרו ,קופרניקוס הוא ריאליסט; הוא לא מתייחס לתיאוריה כמודל דמיוני להקלה בחישוב כי אם למציאות כפי שהיא קיימת, לטענתו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :1פתיח 5 סוגות הפילוסופיות של המדע פילוסופיה המתחקה אחר המדע פילוסופיית המדע היא פרוייקט פילוסופי שתכליתו ומטרתו הן להתחקות אחר ההשתמעויות הפילוסופיות של תיאוריות שונות .המדע ממשיך ומתעמת כל הזמן עם ההגיון ),(Common sense משום שתפיסת ההגיון נכשלת – העולם מורכב הרבה יותר מאשר אנו תופשים אותו .מה שנראה סביר והגיוני בעינינו הוא רק יחסי ,ובעצם ההגיון של היום הוא המדע של אתמול. כאשר המדע נדרש לשער השערות חדשות לגבי העולם ולהוכיח שהן הכרחיות ,תמונת העולם משתנה – לעיתים באופן דרמטי .שינויים אלו מחוללים מהומות פילוסופיות של ממש :קופרניקוס הוא דוגמה מתחום האסטרונומיה; התיאוריה הסלולרית) 3הגורסת שהגוף בנוי תאים מיקרוסקופיים( היא דוגמה מתחום הביולוגיה. יצויין כי הסיבה שלא הבחינו בתכונות החיות של התאים היא שכל הרקמות שהסתכלו בהן היו מתות. ישנו הבדל עצום בין ראיית אדם כאורגניזם לבין ראייתו כאסיפה של אורגניזמים; האם הוא בעל חיים בפני עצמו או סידור של בעלי חיים? אם האדם הוא סידור של יחידות קטנות הוא סוג של קהילה; צומת לידת הביולוגיה התאית של אוקן היא צומת מדהימה בתולדות הביולוגיה אך יש בה גם השלכות פילוסופיות שמדענים לא עוסקים בהן :כיצד מושג העצמי מושפע מתגלית זו? הקוהרנטיות האורגנית שלו נעשית מורכבת יותר ולו רק בגלל שאלה זו שעלתה והמדענים אינם עוסקים בה. בכל פעם שהמדע נדרש ,בגלל בעיות שנתקבלו בתמונה המקובלת ,תמונה חדשה – חזקה על התמונה החדשה שתתחכך עם אמונות קודמות הנתפסות כקוגנטיביות. כאשר המדע צועד קדימה הפילוסופים מתקדמים איתו ועוסקים בשאלות שאינן השאלות המדעיות או התיאורטיות אלא קשורות במחוייבויות ובהבנה הנוצרות והמושלכות בעקבות התיאוריה. 3עם יצירת המיקרוסקופ הראשון על ידי רוברט הוק ,ניתן היה לראות תאים .הוק צייר חתכי עץ ועלים ורקמות שונות ובהם מופיעים לא רק תאים כי אם גם גרעינים .ועם זאת ,תיאוריית התא הביולוגי מופיע כ 200-שנה יותר מאוחר. פריצת המונחים התאיים נזקפת בעיקר לזכותו של לורנס אוקן הגרמני .אוקן היה קנטיאני ) (Kantאדוק למדיי; הוא טען שיש דפוסים ארגוניים באמצעותם העולם מתארגן לנגד עינינו .במדעי הדומם – כימיה – התיאוריה האטומית צוברת תאוצה ואף נותנת פירות טובים מאוד; היא טוענת שחתיכות הדומם הינן אגרגטים של יחידות קטנות מאוד של אותו חומר גדול; למרות המחלוקת בנוגע ליכולת חלוקת האטום לא הייתה מחלוקת בכך שזוהי היחידה הקטנה ביותר. מודל זה הוכיח עצמו כפורה ואוקן שאל מדוע לא עושים זאת גם במדעי החיים; מדוע לא רואים בחרק ,בעז או באדם גם כן אגרגט של אטומי החיים? מיקרואורגניזמים היוצרים אורגניזם גדול? בעקבות כך בודדו תא ,שמו אותו בתמיסת מזון ,וניתן היה לראות אותו גדל כאורגניזם עצמאי – מתחלק ,אוכל ,רעב. מעשה זה הינו מעניין ,שכן מרגע שהמציאו את המיקרוסקופ לא הפסיקו לקטלג את התאים ולבחון אותם ,למרות שאיש לא העלה על הדעת לראות בהם יותר מאשר קונפיגורציה פנימית ,אריחים של הרקמה; לא ייחסו להם חיים – האורגניזם הוא שחי, וחלקיו הם חלקי חיים ואין להם עצמאות .אוקן נתן משקפיים מושגיות נוספות. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 6 פילוסופיה המתחקה אחר קדם-ההנחות של המדע כיום הפילוסופים מבקשים להתחקות אחרי קדם ההנחות שרוב רובן מובלעות לגמרי ואינן זוכות לפירוש )על ידי המדע(. הספר Animal Movementמנתח פיסיקלית את דהרת הסוס ,זינוק הברדלס או מעוף הציפור; אין זה אומר שהסוס ,הברדלס או הציפור יודעים וחושבים על העומק הפיסיקלי שמאחורי תנועתם .אך ספר זה מספק הסבר שכזה לצורך סיפוק התשוקה של האדם לידע. באותה המידה ,אדם שגדל במקום מסויים ולומד שפה כשפת אם ,אינו זקוק לשיעורי תחביר על מנת לדבר את השפה; הוא יודע אותם היטב מבלי ללמוד אותם .גם במקצועות דדוקטיביים לעומת כללי הלוגיקה – העוסקים בהם יודעים לזהות טיעון תקף במשפטים ,גם אם לא למדו מתמטית את הלוגיקה; אך הלוגיקולוג מנסה ליצור מערך כללים המגדירים את ההגיון שמאחורי הדברים ,מניחים קווים מתווים לטבע שני עבורם על מנת לתת להם פרשנות. גם הפילוסופיה באה להתחקות אחר הרובד הזה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :2פתיח – המשך 7 שיעור :2פתיח – המשך מקרהו של קופרניקוס הוא אפיזודה חשובה ביותר בהיסטוריה של המדע והבנת העולם על ידי האנושות; אולם הפרוייקט הקופרניקני ,בשעתו ובזמנו ,הוא תעלומה מבחינת אמות המידה של המדעיות שהפרוייקט הזה מביא .דוגמתו לא הובאה בכדי להביא את התשובה לתעלומה אלא כדי לטעת בלב אלו שפוגשים את מחקר הפילוסופיה של המדע את ההבנה שהמדע מעורר שאלות לא-מדעיות; שאלות של אמות מידה לראוּיות המדעית של מחקרו של קופרניקוס אינן שאלות שידירו שינה מעיניו של אף אסטרונום; אולם מי שעניינו באופן בו המדע וחקירתו מתנהלים הרי שלו זו דוגמה מצויינת להישג מדעי עצום שבעת ובעונה אחת הינו בעיה פילוסופית לא פשוטה. סוגות הפילוסופיות של המדע – המשך פילוסופיה המתחקה אחר המדע הסוגה הראשונה של הפילוסופיה של המדע היא מאמץ של פילוסופים העובדים שכם-אל-שכם עם מדענים לאפיין את המדע :לא אחת יש למהלך המדעי השלכות פילוסופיות שהולכות הרבה מעבר לעניין המדעי הטהור. השאלות הפילוסופיות עולות בפער שבהכרח נפתח בין המדע ל) Common Sense4-הגיון( .המדע של אתמול הוא ההגיון של היום ולעיתים השתקעות זו אינה הופכת אלא להרגל. קיימת בנו חשדנות טבעית לאדם שטוען לטלקינזיס ,להפעלת כוח על גוף מבלי לבוא איתו במגע; אולם אם נקפוץ מהחלון הרי שזה בדיוק מה שכדור הארץ יעשה :יפעיל עלינו כוח ויימשוך מטה מבלי לבוא איתנו במגע .האבסורדיות הזו – שלומר ,כפי שניוטון אמר ,שכדור הארץ מפעיל כוח על הירח כדי לגרום לו לנוע במסלולו – היא כמו אמירה שכדור הארץ נמצא בשני מקומות בעת ובעונה אחת וזוהי סתירה לוגית. איננו יודעים להסביר את כוח הכבידה גם היום; אבל התרגלנו לרעיון .המצאנו מונחים כמו "שדה כוח" שבאים לתת הסבר "הגיוני" לדברים שאיננו יכולים להסביר .לתת דין וחשבון מדעי על מה שאנו רואים פירושו לתת הסבר שאנו מוכנים לסבול .המובנוּת-מאליה של ההגיון אינה נובעת מכך שהדברים קיבלו דין וחשבון שמניחים את הדעת; המובן מאליו של הקהילה הם דברים שיונקים עם חלב האם עד שהם מתקבלים "."without say ארתור אדינגטון על הפער הזה בין המדע להגיון דיבר ארתור אדינגטון .5על פי תורת הפיסיקה הכללית אין גרביטציה – נוכחות מסה פועלת על הגיאומטריה של הסביבה כך שסביב המסה וסביבה בלבד נוצר מרחב צפוף יותר, והגופים נעים במהירות קבועה במטריקה הולכת וקטנה ,ולכן הם רק נראים מאיצים או נופלים .בפועל אפקט הגרביטציה של מסה הוא השפעה על היקום ולא כוח שפועל על מסות אחרות. 4מה שנלקח כמובן מאליו שאין מדברים עליו יותר ,והוא במובן מסויים לא יותר מאשר השתקעות אל תוך התודעה של המדע של אתמול. 5פיסיקאי בריטי בתחילת המאה ה ;20-הוביל את המשלחת לצילום ליקוי חמה מלא והראה את ההבדל בין התמונה הניוטונית לתמונה הממשית של הדברים. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 8 אם הכבידה אינה פועלת ככוח בין מסות ,אזי גם דברים נעדרי מסה צריכים ליפול – מה שאינו קורה לפי ניוטון .הדוגמה הקלאסית היא אור :אור אינו אמור להיות מושפע בפיסיקה הקלאסית על ידי הכבידה; לא כן בפיסיקה המודרנית .אדינגטון צילם את השמיים בליקוי חמה מלא וקיבל תמונה של הכוכבים כשהם באיזור השמש – ואולי מושפעים מהמסה שלה .הוא הראה שאור הכוכבים מושפע ושמתקבלת תמונה צפופה יותר של גרמי השמיים. אדינגטון כתב בשנות ה 30-ספר אודות המדע והעולם החומרי .במבואו ,אדינגטון כותב על שני שולחנות העבודה הניצבים אצלו בחדר :האחד עשוי אלון ומאסיבי ,אליו הוא רגיל מימים ימימה ושם עליו ערימות ספרים וניצב עליו; לידו ניצב השולחן שהפיסיקאים טוענים שנמצא בחדר .זהו שולחן ש 99.9%-ממנו הוא ריק גמור – בהתאם למה שטוענים הפיסיקאים שהוא היחס בין הריק הקיים באטום לבין החלקיקים המוכלים בו .אם כן זהו שולחן שכל כולו ריק גמור למעט חלקיקים הנעים ברחש בחש; ושהאנציקלופדיה שעל אותו שולחן עשויה אותו חומר ודברים שונים מונעים מהשנים להתמזג .למרות שאי אפשר לפקפק במציאותו של השולחן הפיסיקאי ,אומר אדינגטון ,שום דבר שיאמרו הפיסיקאים לא יצליח לגרש את שד הדימוי "ההגיוני" של השולחן שקיים במוחו. סיכום ומטרות כאשר התמונה המדעית מציגה תמונה שונה מההגיון אשר נוגדת את האינטואיציה ,מן הסתם אותה מהומה מדעית לא תישאר תחומה לתחום המדעי הטהור והרבה מאוד פעמים היא מכה גלים פיסולוסופיים, אפיסטמולוגיים ,ועוד – מעבר לגלים המדעיים גרידא. האופן שבו העולם משתקף בעינינו הוא תוצר תהליך ארוך מאוד של אבולוציה שהפכה אותנו ,למשל, לרואי צבעים; הפיסיקה היא עיוורת צבעים :אין הבחנה פיסיקלית בין התחום הנראה והלא נראה ,בין צבעים כאלו ואחרים – הם רק אורכי גל שונים .אלו מקרים של האבולוציה שסיגלה לנו תגובות למה שקורה סביבנו כפונקציה של התרבות והזנה .המדע מתיימר לתת תמונה אובייקטיבית של הקיים, לנסות להתגבר על עיני הבשר שלנו ,הרואות את העולם כמו שההגיון ,תוצר של מאות שנים עם מעגלי חיברות ותירבות הפועלים בו ,מצווה. המדע עובד כנגד ההגיון ולכן לאנשי המדע יש הרבה מאוד עבודה במסגרת זו. פילוסופיה המתחקה אחר קדם-ההנחות של המדע הסוגה השנייה רואה את פרוייקט הפילוסופיה של המדע בעיניים אחרו לגמרי :לא מאמץ לטפל בבעיות הפילוסופיות של מהלך מדעי כזה או אחר אלא כמתחקה אחר קדם-ההנחות הפילוסופיות שמאפשרות ועומדות ביסוד המחקר המדעי. מיכאל פולני הספרו Personal Knowledgeמאת פולני ) (Polanyiטוען שכדי להבין את המדע ומה מדענים עושים יש להבין שלהיעשות למדען כרוך בהשגרה והפנמה של מערכת מיומנויות שלמה; ואין אלו רק מיומנויות אלא גם סטנדרטים של עבודה. כדי לעשות מדע כמו שצריך ,ההנחות הללו – שחלקן מיומנויות פשוטות וחלקן נורמות של עבודה – צריכות להיות מופנמות כטבע שני עד כי איננו מודעים להן יותר. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :2פתיח – המשך 9 פולני מדגים היטב מצבים בהם מיומנות שנרכשה מופנמת כל כך עד כי איננו שמים לב אליה יותר; בלימודי נהיגה למשל ,אנו מאוד מרוכזים בפעולות הכלליות – הידיים על ההגה ,פעולת הרגליים; אולם כל מי שדעתו נתונה לפן המוטורי של הנהיגה הם אנשים שאינם נוהגים באופן רגיל .ללמוד לעשות משהו פירושו לדחוק אותו מתחת לסף התודעה; כאשר הנהג דוחק את הפעולות מתחת לסף ,דעתו פנויה להביט על הכביש ,לנתח את המצב ,לחשוב על הדרך בה הוא נוהג. הידע הזה – שפולני מכנה ידע מובלע ) ,(Tacit Knowledgeהמוגדר כידע לא-מודע ,הוא המפתח להכשרה .דוגמאות נוספות הן דקדוק ולוגיקה ,הנרכשות בצורה מעט שונה מהנהיגה :רוב הידע המובלע של הפעולות המוטוריות בנהיגה נרכש בנו בעודנו מתנסים בנהיגה עצמה; דקדוק ולוגיקה ,לעומת זאת ,הן מיומנויות הנרכשות בנו כשוליות :בתהליך של חיקוי בעודנו מתבוננים וחוקרים את המורה.6 כך גם במדע :הכשרת איש המדע כוללת ,בין השאר ,מתי לשתוק ומתי לדבר; מה הקהילה לוקחת כמובן מאליו; כיצד לא להישמע "עילג" ,כעולה חדש בקהילה המדעית ,אשר אומר דברים מובנים מאליהם ולוקח דברים לא מובנים מאליהם כמובנים; אין שיעורי הלכות למדענים – דברים אלו נלמדים לאורך העבודה עם סימנים גדולים ואדומים בעבודות ועם קריאה מאסיבית של מחקרים ופירסומים. רכישת קדם ההנחות בתוך כל תרבות השיח הזו ,מערך קדם ההנחות שהמדען סופג כולל בתוכו הרבה מאוד עניינים פילוסופיים כבדי-משקל .בשום רגע בהכשרתו של פיסיקאי אף פרופסור לא אומר לתלמידיו "שמעו ,אנו משערים שהעולם איננו קפריזי" .ואולם ,זו הנחה שעומדת ביסוד עולם הפיסיקה .לספק הסבר פיסיקלי לפלח של המציאות פירושו להניח ששום דבר לא נעשה באופן קפריזי ,להניח שהעולם הוא סיבתי ,לפחות במובן הסטטיסטי; להניח שהעולם מוסבר ושניתן לתת עליו דין וחשבון .ישנם מרחבים מדעיים שלמים שההנחה לאי-הקפריזיות של העולם מספקת מסגרת ובסיס לאמות המידה והראוּיות של העשייה על העולם. זוהי אמירה מטאפיזית על העולם שהפיסיקה עצמה לא נותנת עליה דין וחשבון; הנחה מובלעת שבלעדיה המדע כפי שהוא נעשה כיום לא יכול היה להיעשות .פילוסוף המדע מנסה להסביר הנחה זו ,להתחקות אחריה ,לראות מהו בסיסה. למשל :במרבית המדעים המדוייקים מניחים שהעולם סר לחוקיות המתמטית ,המתבררת דרך שיקוף על האינטואיציות הנוגעות למספר ,גבול ,רצף ,חלל וזמן – ושוד ושבר באים כשמסתבר שהעולם אינו אאוקלידי .ועדיין ,אף תלמיד לא שואל האם אנו מניחים שהעולם סר לחוקי המתמטיקה והמרצה אינו רואה לנכון לציין זאת; ישנה העדפה מובהקת בשטחים מדעיים רבים להעדיף סיבתיות דוחפת מאשר סיבתיות מושכת .הדעת לא נחה מהסברים הטוענים שמצב עניינים מסויים "משתוקק" להגיע למצב זה או אחר – ההסבר המדעי מבקש למצוא את הסיבה הדוחפת מצב מסויים להיות כמו שהוא. 6כל מי שמעולם לא למד לוגיקה אך למד להוכיח גיאומטריה על פי דוגמאות שהמורה הראה סיגל לעצמו ,כשוליה ,את הידע לזהות הוכחות תקפות ולא תקפות – מבלי לצטט כלל אחד בלוגיקה .אותו כנ"ל לכללי שפה – הילדים לומדים את הדקדוק אפילו מבלי לדבר. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 10 המדע לוקח כמובן מאליו אמות מידה לראויות ,דיוק ,פוריות מדעית – תיאוריה מדעית לא אמורה להסביר את מה שאנו כבר יודעים אלא להיות כלי להסביר דברים חדשים. ראיה לכך ראינו אצל קופרניקוס ,אדם שלא אומר מילה אודות הסטנדרטים שלו אולם ניכר בעליל שיש לו סטנדרט המתעדף את התיאוריה שלו ,הקשה להוכחה ,הבלתי הגיונית ,על פני התיאוריה הקיימת. שאלה זו נשאלת באופן כללי עד לרגעים כמו זה של קופרניקוס ,אז מסתבר שגם אמות המידה המדעיות הן משתנות עם הזמן. הפילוסופיה המבקרת את המדע מודל "נהג המושב האחורי" – הנרי וויין סמית' סוגה אחרת היא פילוסופיה שנכתבת בסוג של התנשאות על המדע :בחיבור שכתב פרופ' יוסף אגסי המכונה The back-seat driver model of Philosophy of Scienceהוא מדבר על נהג המושב האחורי שיושב מאחוריך או לידך ,אין לו אחריות לנהיגה אך הוא שופע הערות בנוגע לנהיגתך .טיפוסים אלו זוכים להלנות רבות מצד שחקני שחמט – תמיד יש להם הערות אך הם עצמם אינם שחקנים כה רבים .פילוסופיה מסוגה שלישית זו מתנהגת כך :מוציאה כרטיסים אדומים וצהובים למדע. הביטוי המובהק ביותר של מודל "נהג המושב האחורי" נכתב על ידי Henry Wayne Smithשכתב את הספר ,Science, Truth and Paradoxאשר במבואו נכתב שבניגוד לתפיסות הרווחות ,הרואות בפילוסופיה של המדע מעין שפחה של המדע ,עדיף להשתמש במטאפורה המערבת גדרות תיל ,רובים ושומרים חמושים .המדע זקוק למבט המפוקח והחודר של הפילוסוף ,האמון על הלוגיקה של ההליכים וחדות המושגים ,שכן המדע נופל שוב ושוב לפרדוקסים ועמימות המטעים את עצמו ואת הציבור. הספר בנוי פרקים-פרקים שכל אחד מהם מוקדש לפן מדעי אחר ומר סמית' מוקיע ,קבל עם ועדה ,את הבעיות המדעיות והחולי של כל אחד מהענפים הללו. אנשים כמו סמית' רואים בעצמם כעין מדעני על; אין זו הגישה הרווחת אולם אין זה אומר שהמדע לא ייהנה מנקודת מבט ביקורתית. חשיבות הביקורת והחזרה למסלול – אלפרד נורת' וייטהד אחד הכותבים המעניינים של המאה העשרים הוא ,Alfred North Whiteheadשכתב את הספר שמשתית את הלוגיקה המתמטית ותרומתו לא תסולא בפז; אולם הוא עבר שלוש תקופות בחייו ,כאשר באמצעית בהן הוא פירסם ספר בו טען כי אנו נוטים לחשוב שאיש המדע חוקר את המציאות; שהכימאי מגיע לביתו עם חלוק מוכתם ,ידיים מוכתמות ,מסריח מהחומרים עימם הוא עובד; אולם ,אומר ווייטהד, אין זה כך :המדע חוקר מודלים של המציאות .המודלים של המציאות אינם מציאותיים :גוף כדורי הנמצא על שיפוע הוא מודל המזקק תכונות מאוד מסויימות של הגוף ,והמודל הזה כעת נחקר פיסיקלית ומתעלמים מתכונותיו האחרות. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :2פתיח – המשך 11 וייטהד אומר שלעיתים המדע כל כך מאוהב במודל שלו ומרוכז בו ,שהוא לא שם לב שהוא התרחק מאוד מהמציאות האמיתית; מי שיש לו מגע עם המציאות האמיתית הם המשוררים והפילוסופים ,והם צריכים מדי פעם להפנות את תשומת לב המדענים לכך שהם חורגים וסוטים. 7 אלבוס האקסלי ,שכתב את ,Brave New Worldמראה שהוא הולך אחר סבו בספרו Point Counter- :Pointהספר העוסק במוזיקה וביולוגיה מתאר בית בו באגף אחד מסובים אורחים ומבודרים על ידי רביעיית מיתרים ובאגף אחר יושב ביולוג השוקד על עבודתו והמוזיקה מפריעה לו .הפרק נגמר כשהביולוג הנרגן ממלמל לעצמו "אך למעשה ,כל מה שקרה הוא שקצוות שיער סוס ניסרו על פיסת מעי חתול" .זוהי האמת המדעית של נגינת המיתרים ,אך זה מבהיר למה ווייטהד מתכוון :גם אם לא נדבר על הפיסיקה של חריקת שיער על פיסת מעי אלא ינתחו את היצירה במובן ההרמוניות שבין אורכי הגל וסופרפוזיציות בונות ומבטלות ,אם הניתוח לא היה אלא מתטיקה של הרמוניות – גם ניתוח כזה לא ייתפוש את באך :התמונה תהיה חלקית ,חקר של מודל שלא ייגע במציאות המוזיקלית עצמה ,שלא יעזור לנו להבין ולהעריך את הנעימה. • כשמסתכלים בפוגה של באך דרך פריזמה של תורת הקול בפיסיקה ,הרבה ממנה הולך לאיבוד. • מציאות החלקיק הדומם והסביל אינה יכולה להסביר את הפעולות המושכלות של החי והאדם. וייטהד אומר שאחד מיסודות המהפכה המדעית במאה ה 17-היה לראות בחלקיק הדומם ,הסביל לגמרי ונתון להשפעות ,את אבן הבניין של המציאות הטבעית ,שלימים התגלגלה לתיאוריה האטומית – שהכימיה עומדת ביסוד הכל ובבסיסה הכוחות הפיסיקליים .אבן הבניין של המציאות הוא החלקיק הדומם .תחת תיאור זה הופכים הצומח והחי לדוממים מסובכים .אולם כעת יש בעיה :הבעיה היא שאנו, שעושים את המדע הזה ,היננו יצורים חיים; איננו חושבים במונחים של דומם-סביל – כל פעולה ופעולה שנעשית בדעה צלולה היא פעולה מושכלת .אפילו בעודו כותב את העמוד הזה הוא מוחק ,מתקן, מעצב ,שופט ושוקל את דבריו – מונחי ההשפעה העיוורת של חלקיקים סבילים-דוממים אינם יכולים להסביר את מה שהוא עושה בעת כתיבתו .התנהולותו הטלאולוגית של החי ,של גיוס אמצעים להשגת מטרה ושיכלול מטרה ,עומדת בסתירה עמוקה להבנת האופן שבו חלקיקים דוממים פוגעים באופן עיוור וסיבתי זה בזה. ווייטהד אינו נכנס לשאלה של מה יש שם בחוץ; מכיוון שאנו כיצורים חיים לקחנו על עצמנו לחקור מה קורה שם בחוץ ,עלינו להכיר את עצמנו מבפנים לא כבלטות; ההכרה העצמית צועקת שהמציאות איננה כפי שמדעי הדומם טוענים שהיא .8המהפכה המדעית ,לטענתו ,הפכה את סדר הדברים הטבעי: 7האקסלי הוא נכדו של סר תומס האקסלי ,שהיה השופר של דארווין :איש גס רוח שנלחם בעוז ובגבורה את מלחמתה של האבולוציה החדשה והתפלמס מול הבישוף של אוקספורד בדיון אוניברסיטאי שהסתיים בחילופי המילים העדין הבא "אם אתה רוצה לומר שאתה צאצא של קוף ,שיבושם לך" שנענה ב"אני מעדיף להיות צאצא של קופה ממקורב לך". 8במדע היווני זה בדיוק הפוך; על מנת להבין בפיסיקה של אריסטו מדוע דבר נופל ארצה יש להבין שכל עצם עשוי ארבעה יסודות וכל אובייקט עשוי סגסוגת כזו או אחרת מהם ,ולכל אחד מהיסודות יש מקום טבעי בעולם והוא משתוקק אל המרכז שלו .כאשר האבן נופלת ארצה הדבר קורה מכיוון שיסוד העפר רב בה יותר משלושת היסודות האחרים; ולכן היא שואפת מטה .להבה נמשכת כלפי מעלה באופן טבעי ,כי האש נמצאת מעל האדמה; יסוד העפר משתוקק לאדמה כמו סוס הרץ לאורוותו. אין אלו כוחות בין שני עצמים דוממים אלא הדינמיקה של שינוי נראית יותר באופן בו איצטרובל הופך לאורן .הפיסיקה היוונית תופסת את הדומם כחי מנוון ולא ההיפך .הדומם הופך לגירסה מוחלשת של החי במקום שהחי יהיה גירסה מוחלשת של הדומם. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב 12 פילוסופיה של המדע1- היא מציירת תמונת עולם שבסיסה הוא הדומם בעוד שהחי הוא תוצר .גישה זו בעייתית למול מדורים שלמים של הבנה-עצמית שאינם ניתנים להסבר פיסיקלי .היא אומנם פורייה מאוד ,אך אינה מאפשרת ליצור תמונת עולם שיכולה להניח את דעתנו כי אנו-עצמנו איננו ישויות דוממות. הפילוסופיה המאתגרת את המדע וויטהד לא רק הרים קול צעקה; הוא כתב גירסה שלמה של תורת היחסות הבנויה על מתמטיקה חדשה שניסח ,והיא מתמטיקה בה אבן הבניין אינן הגוף ותכונותיו אלא מה שכונה הגיאומטריה שעומדת ביסוד :Process Philosophyשאבן הבניין של תמונת עולם חיה צריך להכיר את השלם; צריך לצייר את כל השלם כדי שלחלקים שלו תהיה מוּבנוּת ,והוא חייב להשתקף בכל חלקיו .הוא פיתח תיאוריה ואוצר מילים שלמים על בסיס זה. פילוסוף מתמטיקאי זה מחבר גיאומטריה חדשה ומשתמש בה לתת גירסה חדשה לגמרי של תורת היחסות הכללית. תורתו הייתה מורכבת מאוד ולא תפסה; הגירסה הזו מעניינת מאוד בחייו של ווייטהד והיא מגלמת סוגה נוספת של פילוסופית המדע – אין זה להוציא למדע כרטיס אדום אלא קריאת תיגר פילוסופית עמוקה על עצם היכולת של המדע כפי שהוא בונה אותו – לא כי הוא מוצע לא נכון אלא כי הוא מושג באופן שמקשה עלינו את תפישתו. הבעיה היא שלווייטהד לא היו ממשיכים ותורתו נשכחה .זוהי אינה ממש סוגה כמו שזו תזמורת של איש אחד .וייטהד טוען שהפיסיקה העמידה ודנה את עצמה כלא מסוגלת לדבר על המציאות שהכי חשובה לנו: הוא מעדיף לא להיות מסוגל לדבר על מדוע חור שחור קורס מאשר לקבל שלא נוכל לדבר על עצמנו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :3פילוסופיית המדע המודרנית 13 שיעור :3פילוסופיית המדע המודרנית איש המדע עומד מול פלח המציאות שהוא חוקר ,מסתכל ,תוהה ,משתומם ומנסה להבין כיצד הדברים עומדים – הוא אינו בא ללמד את מושאי מחקרו להתייעל בפעולותיהם אלא משתומם ,מתפלא ומנסה לתאר כיצד מה שהוא רואה מתנהל וכיצד התפתח. כשם שהאסטרופיסיקאי מסתכל על מערכת השמש ומנסה להבין כיצד היא מתנהלת ,פילוסוף המדע עומד צעד אחד מאחוריו ,לכאורה ,ומגוייס לפרויקט ביאורי :הוא בא לבאר את המדע ולהבין את המפעל המדעי ודרך התנהלותו ,להסביר את הצלחתו ולברר את מגבלותיו. המוטיבציה לחקר הפילוסופיה של המדע מדוע המפעל האנושי של עשייה מדעית תובע מחקר פילוסופי? ניתן לציין שלוש מוטיבציות: המדע עומד בבסיס פרוייקטים חינוכיים ונסיונות לשיפור עצמי המדע המערבי ,מזה כ 400-שנה ,הוא אבן פינה של התרבות עליה אנו נמנים או מנסים להימנות .המדע עוסק במפעל של שיתוף-פעולה שתכליתו להבין את הסביבה ושהינו מוגדר כמפעל רציונלי במודע ומשתדל ,בהתאם ,להתנהל בתבונה .המדע משער ובוחן את השערותיו; עוסק בהסבר של מה שהוא רואה. כל אחד מאיתנו עוסק בהעלאת השערות אולם העלאתן בתבונה תיעשה על ידי בדיקת ההשערות והסברת ה"מדוע?"; כל אחד מאיתנו הוא יצרן ,מפיץ וצרכן בלתי נלאה של הסברים .המדע נתפס בעיני רבים כמפעל שהוא פרדיגמה – דוגמה ומופת למפעל משער ,בוחן ,מסביר ,מבאר וכן הלאה .ולמרות ההישגים הפרקטיים ,הוא מגוייס בראש ובראשונה למחוייבות לתת דין וחשבון מניח את הדעת לסובב אותנו ולחשוד באופן תמידי במה שנדמה לנו שקורה .המודעות לפער הזה – שבין מה שנדמה כנכון לבין המציאות ,המודעות למועדות שלנו לשגיאה ,היא העומדת ביסוד הפרוייקטים החינוכיים שלנו והנסיונות לשפר את עצמנו וזולתנו .למרות שהמדע אינו המוסד היחיד שעושה זאת הוא אחד המצטיינים שבהם; מסיבה זו מגיע המוטיבציה להבין מה קורה פה. נאורות מדעית לעומת רשע אנושי תקופת הנאורות הביאה תקווה עצומה שתהליכי החילון יחליפו את מבני הארגון והחשיבה הדתיים בתרבות המדע .התמורה העמוקה של תקופת הנאורות תביא איתה עידן של תבונה ,רפלקציה ,פולמוס שלא צריך להגיע לכדי אלימות; עידן של בירור ,פעולה מושכלת .אולם בד בבד כשהעולם המדעי מגיע לסוג של שיא מפואר באיכותו וברוחבו ,אירופה נכנסת לאחת מתקופותיה החשוכות ביותר :תקופה של השחתה עצמית ,כשמלחמת העולם השנייה היא רוע טהור; עומק הברבריות של אושוויץ מחד והנאורות של המדע מאידך מעלים תהיות בנוגע ליכולות של התקדמות המדע .הפילוסוף בא לתת http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 14 מבט מפוקח על התקוות הגדולות שנתלו במדע; לא לקרא לנטישת המדע אלא להבין את ההבדל בין התנהלות רציונלית לבין בקשת הטוב. 9 הבנת ההצלחה המדעית המוטיבציה השלישית לפילוסוף למקד את מבטו במדע נוגעת לפן אחר לגמרי :לא להצלחה המדעית הבלתי רגילה אלא לחידתיות של הצלחה זו. נגזר עלינו להוציא ימינו על פני גרגר כוכב לכת שהולך וסובב סביב השמש שלו ,אינה מיוחדת אף היא, בפינה לא חשובה בגלקסיה אחת מני רבות ביקום מפחיד בגודלו .הכוכב הראשון בשביל החלב השכן לנו, אלפא-סנטאורי ,מרוחק מאיתנו 4שנות אור; מסע אנושי לשם כרוך בחילופי דורות .היכולת שלנו להתרחק מכאן או להסתובב ביקום היא פאטתית – כמות האינפורמציה המשודרת ביקום שבמקרה מטפטפת לכיוון שלנו מועטה באופן מעורר רחמים .אם כל המין האנושי לדורותיו היה עסוק באיסוף ועיבוד האינפורמציה ,החלק שניתן היה לעבד גם הוא היה מועט באופן פאטתי; ולמרות כל זאת, המדענים מתיימרים לצייר תמונת עולם שחוץ ממאיות השנייה הראשונות אחרי המפץ הגדולות הם לכאורה יודעים מה קורה ומה יקרה ומהן התבניות .זוהי יומרה שבמצב אחר הייתה גורמת לאישפוזם; אך יש לנו נטיה לראות תמונה זו כתמונה אמיתית. במידה דומה ,ניתן לשאול מה כל כך מרגש בציור או פיסול? הרי המצלמה תופסת את המציאות באופן יותר מדוייק ,אובייקטיבי; אולם מה שמרגש אותנו הוא האופן בו הצייר עם פלטת צבעים ומשיחות מכחול על פני בד מוציא לפועל את יצירתו; בעוד שכל אדם פשוט היה בעיקר מלכלך את עצמו ,הצייר – מתוך בוז מרגש למוגבלות החומרים – מצליח ליצור תמונה כה חיה ,כך שלא רואים עוד כתמי צבע ומשיחות מכחול. כשמדובר באומנות אנחנו מייחסים זאת לכשרון; מעין מתת אלוה; אולם מחלקות הפיסיקה והמדעים האחרים אינן כאלה :הן טוענות שלימודים יכולים לאפשר לך להצליח ליצור תמונת עולם מורכבת ,מניחה את הדעת ,המשכנעת אותנו באמיתותה באמצעים דלים – דלים הרבה יותר ממה שעומד לרשותו של הצייר. 9אטלנטיס החדשה – ספרו של פרנסיס בייקון ,על אטלנטיס ,המסתירה מהעולם את קיומה ,עד אשר ספינה אנגלית מטלטלת בסערה ונופלת לחופיה .בית שלמה הוא המוסד המרכזי ,אקדמיה למדעים העוסקת בחקר העולם במטרה להיטיב את המצב האנושי .זוהי חברה אוטופית – שגיבוריה הם מדענים .הידע וההתמסרות להטבת המצב האנושי והכברת הדעת מחלחלים מטה לחברה – ליצירת חברה סובלנית ,בה יהודים חיים לצד נוצרים .הטקסט נותן ביטוי לתקווה שבייקון תלה בכך שאם החברה האירופית תשכיל לאמץ את המדע כדרך להתנהלותה העולם יהיה מקום טוב יותר. חיבור אירוני ומר אחר מאת פאול פייראבנד שנקרא How to Save Society from Scienceמתאר את המדע כפרוייקט מרוחק שמדבר בשפה שאין איש מבין ואין שום פיקוח על האופן בו הוא מתנהל; זה מועדון חברים שפועל כמו גילדה .הוא מסתיים בתיאור ציני כשפייראבנד אומר שאין דבר יותר מלבב מלראות מומחה מדעי נפוח בא לבית משפט ופרקליט בהיר מחשבה וחד שאינו מבין דבר וחצי דבר במומחיותו מבקש ממנו לדבר בשפת בני אדם לטובת המושבעים ,ואז – ברגע שהתזה נפרשת בשפת בני אדם ,הוא מוצא את החורים שבה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :3פילוסופיית המדע המודרנית 15 המאמץ המדעי המדע ,על כל ענפיו ,עסוק בשני סוגי מאמצים: • מאמץ תיאורי – הסבר של מה שקורה • מאמץ הסברי – מדוע קורה מה שקורה המאמץ התיאורי שני אלו אינם מהווים אותו המאמץ והאבחנה ביניהם מאוד מוגדרת; לדוגמה ,הגאות והשפל :תופעה הבולטת יותר בחלקים הצפוניים/דרומיים יותר של כדור הארץ ,המשפיעה על היבטים שונים של החיים – צבאיים ,מסחריים ,תרבותיים וכדומה .אנשים זקוקים לידיעה ברורה של הגאות והשפל כדי לנהל חיי חוף .כל אחד שיושב ליד חופי גאות ושפל יודע שיש שני מחזורי כניסה ויציאה יממתיים לגאות ולשפל; שיש מחזור חודשי שבמהלכו הגאות משתנה בשיאיה. ברשות החופים כאשר אדם רוכש לו פיסת חוף ומזמין תבנית של החוף ,המתמטיקאים מחשבים את המחזור היממתי מחד והחודשי מאידך וממפים את החוף בצורה הדומה לטורי פורייה; בסוף היום ,לאחר תצפיות ורישומים ארוכים ,ניתן היה להנפיק פרופיל מדוייק מאוד של הגאות והשפל בחוף זה. זהו המאמץ התיאורי :הוא מסביר את התופעה המתרחשת בתמונה מדוייקת מאוד ,אולם לא מנסה כהוא זה להסביר מדוע התופעה מתרחשת .המאמץ ההסברי מתחיל עם שכשוך המים כתוצאה מסיבוב כד"א סביב צירו ,משיכת הירח ומחזורו ,שכל אלו יוצרים את שתי התנודות המרכזיות .תמונה כזו אומנם נפתרת פיסיקלית רק תחת אילוצים מאוד אידיאלים ,אבל אם לוקחים בחשבון את פרופיל החוף ,פרופילי הרוחות ,התנהגות מזג האוויר ושאר הדברים שמשפיעים על הגאות והשפל בפועל – עדיין אי אפשר לגזור מהתמונה ההסברית את התיאור .אם כן ,אלו שני המאמצים שאינם מתחברים. המאמץ ההסברי המאמץ ההסברי מתחלק לשני סוגים: • מאמץ אקטואליסטי )אהיסטורי( – בתמונת מצב של הווה מסויים ,אנו מסבירים מדוע ההווה מתנהל כפי שהוא מתנהל על ידי איתור גורם שאחראי למה שקורה .למשל ,לאחר שהובן שמערכת השמש מתנהלת בתנועות כאלה ואחרות ,ההסבר הניוטוני אומר שכוח הכבידה הוא גורם נוכח ובהשפעתו כל הכוכבים במערכת נעים כפי שהם נעים .זהו תיאור של תמונת מצב אמיד של ההווה. • מאמץ התהוותי )היסטורי( – כאן מסבירים את ההווה על בסיס התהליך ההתהוותי שיצר אותו ולא מעצם היותו ההווה ,ללא התייחסות לעברו.10 10פייר סימון לפלאס ועמנואל קאנט ,בערך באותו זמן ומבלי לדעת זה על זה ,שאלו את עצמם את השאלה הבאה :תורת הגרביטציה של ניוטון מסבירה את מסלולי כוכבי הלכת ,השמש והירחים שלהם במערכת השמש .אולם היא מפגינה אי- סדירויות נוספות שהן עיקשות מכדי להיות מקריות ולא מוסברות כלל על ידי הפיסיקה של ניוטון :שכל גרמי המערכת סובבים סביב צירם ,ובאותו כיוון ,למרות שהמשיכה של ניוטון אינה מחייבת תנועה זו; שכל המערכת נעה באותו המישור כמעט; שהגרמים מעגליים. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 16 פילוסופיה של המדע היא מעין מדע של מדע – יש תתי מחלקות בתוך המדע הזה ,בנוגע למאמץ התיאורי או ההסברי; בנוגע להסברים התהוותיים או אקטואליסטים. הקורס הזה מבקש לפרוס באופן היסטורי את המאמץ הפילוסופי להבין את המדע .המאמצים בכל רגע ורגע יהיו מאמצים אקטואליסטים ,אבל למאמץ האקטואליסטי יש היסטוריה – ולכן זהו סיפור ההתהוות של פילוסופיית המדע במצבה הנוכחי על ידי שני צעדים לאחור ופרישת הסיפור .אנו מבקשים לעקוב אחר הנסיון הפילוסופי להבין ולבאר את המדע למין הולדת המדע המודרני .הסיבות לבחינת הנקודה הזו תתחוורנה תוך כדי הסיפור. יש הבדל מעניין בין הפילוסופיה כמדע של מדע לבין הפרוייקט המדעי עצמו :למדע יש היסטוריה של התהוות התמונה המדעית במדעי העולם; ולמרות שהתמונה משתנה ,המציאות שהיא מבקשת לדמות אינה נראית כמשתנה .ההיסטוריה של המדע היא היסטוריה של נסיונות להבין משהו שמימי ניוטון ועד היום לא השתנה; הפילוסופיה של המדע לעומת זאת יורה במטרה נעה ,מנסה להסביר מציאות שמשתנה כל העת. לידת החשיבה אודות המדע לידת פילוסופיית המדע כרוכה בשני פילוסופים חשובים :פרנסיס בייקון האנגלי ורנה דקארט הצרפתי. בייקון חי מעט לפני דקארט ,אבל הם הדמויות הראשיות של ראשית הסיפור. פרוץ המהפכה המדעית החל ממחצית המאה ה 16-הלוך וגבור לתוך המאה ה 17-ובשיאים החורגים מגבולות כל דמיון עם פרסום עבודתו של ניוטון – בתקופה של 100-120שנה – התרחשה המהפכה המדעית של המאה ה .17-המדע הפך לעמוד התווך – משהו שראוי וחשוב לעסוק בו ,קמו מוסדות שתכליתם לעסוק בו – לא לשירות דברי הקודש אלא לשם המדע .המדע המודרני נולד במרוצת העשורים הללו. השאלה הגדולה היא מדוע אז? רבים מבין היסטוריוני המדע סבורים ,אם כי אין הסכמה ביניהם ,שסמיכות המהפכה השנייה הגדולה של אירופה – המהפכה הפרוסטנטית שטילטלה את הפוליטיקה והמוסד האירופי הנוצרי – קשורה להתפתחות המהפכה של המדע המודרני 11בתוך אותו עולם נוצרי .רוב האנשים ,החל מעבודותיו של מקס וובר ודרך היסטוריונים משנות ה 30-וה) 40-רוברט מרטון הוא החשוב ביניהם(, קשרו בין הרפורמציה למדע דרך האגף הפיוריטני-קלוויניסטי של הרפורמציה. קאנט ולפלאס הציעו לכך הסבר בצורת "תיאוריית הנבולה" :שערו בנפשותיכם ,הם אומרים ,מצב ראשוני ,מהעבר הרחוק של מערכת השמש ,בו השמש מסתובבת סביב צירה מסיבות כאלו ואחרות .עד שהגענו והסתכלנו על הנקודה הזו התקבצה עננה גדולה של אבק קוסמי בגלל המשיכה הגרביטציונית .כשאנו מסתכלים על השמש המסתובבת רואים עננה מפוזרת אך יחסית הומוגנית סביבה. הכוח הגרביטציוני ייגרום לעננה להתכווץ ובכך היא תיעשה יותר צפופה; הנבולה הנוצרת הופכת צמיגה יותר וככל שכך קורה, סיבוב השמש מתחיל לעבוד כמו כפית בכוס תה ,הגורמת לסחרור שכבת הענן הקרובה ביותר אליה; הצמיגות והמשיכה בין חלקיקי הנבולה מוסרים את התנועה החוצה ,הענן הולך ומתערבל .הנבולה המסתובבת נעשית כמעין פנקייק – הכוח הצנטריפטאלי שולח את החומר החוצה והיא הופכת פחוסה יותר .עם הזמן נוצרים גושים בעננה המסתובבים עם הענן סביב השמש וגם סביב עצמם בשל החיכוך עם הענן .הגרמים משתייפים ,מתלטשים ומתעגלים. זהו הסבר התהוותי – הסבר של ההווה באמצעות סיפור מניח את הדעת המביא מדוע הדברים הם כפי שהם. 11המהפכה המדעית של המאה ה 17-הותירה את היהדות קרה לגמרי והם אינם לוקחים בה חלק .המלומדים היהודים אינם מגלים עניין במהפכה בעוד שהעולם הנוצרי סוער סביבה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :3פילוסופיית המדע המודרנית 17 המהפכה הפרוטסטנטית – מקס וובר דרך נוחה מאוד לאפיין את לידת הפרוסטנטיזם ,הרפורמציה והמרי נגד הכנסיה הממוסדת )שלימים תקרא קתולית( ,היא כעין תוכנית הפרטה :המימד הפיוריטני-קלוויניסטי של ההפרטה כרוך בהפרטת כלכלת החיים .הדרך היחידה להיווכח ,על פי תפישה זו ,באם אתה נתון לחסד אלוהי בעולם – גם אם ניהלת את חייך כמו שצריך – היא לפי השכר שרואה אדם בעמלו. מקס וובר טוען שהאתוס הפרוטסטנטי להפרטת כלכלת החיים כרוך בלידת הקפיטליזם :אתוס של קפיטליזם קמעונאי הקורא לייצר את מה שאתה צריך בעצמך כדי לכלכל את עצמך .אלו פיוריטנים קלוויניסטים חמורי סבר; שאינם מחפשים להתעשר אלא לקחת את גורלם בידם ולכלכל את היחידה המשפחתית שלהם במשק קטן ,יחידה קפיטליסטית אוטונומית באמצעותה האדם יכול לראות אם מעשה ידיו צולחים .זוהי ההפרטה :יש להם רצינות קודרת דתית ,נחישות דתית. המהפכה המדעית על פי קלווין – רוברט מרטון וובר ,בחיבור מפורסם מאוד במפנה המאה ה ,19-20-המכונה "האתוס הפרוטסטנטי ולידת הקפיטליזם" מצביע בדיוק על עניין זה .רוברט מרטון 25 ,שנים מאוחר יותר ,מושך את התזה של וובר אל לידת המדע ,על ההיבטים הטכנולוגיים שלו. ברגע שיש חובה או אתוס דתיים הקוראים לכלכל את המעשים ,הבנת העולם נעשית חשובה :כדי להיות איכר טוב עליך להכיר את האקלים ,הגיאוגרפיה ,הביולוגיה – העולם הסובב אותך ,כי אתה פעיל בו. הטלת האחריות אינה נחה עוד על פיאודל – נסיך ,וזיר ,מלך – אלא כל אדם מצווה לנהל את נחלתו הפרטית בקפיטליזם קמעונאי ולכן הידע מתחיל להיות חשוב .על רקע זה ,מוצגת תזה הרואה את ההשפעה של המהפכה הפרוטסטנטית באגף הקלוויניסטי-פיוריטני שלה ְכמה שנתן השראה למהפכה המדעית. המהפכה המדעית על פי לותר – פיטר הריסון הפרטת ההתגלות עם זאת ,אפשר להראות שהמהפכה המדעית אינה דווקא נחלתם של פיוריטנים; התזה של מרטון מעניינת אולם אינה מניחה את הדעת .ב 1908-כתב פיטר הריסון ,12את הספר – The Bible, Protenstanism ,and the Rise of Modern Scienceשם טען כי אומנם יש לראות את הרפורמציה כמניע עליון להבנת פרוץ המהפכה המדעית ,אולם הנעל מולבשת על הרגל הלא נכונה :אין זה הענף הקלוויניסטי והפרטת כלכלת החיים ,אלא פן אחר – המזוהה עם מרתין לותר; המתח אינו בקפיטליזם חמור הסבר הפיוריטני- קלוויניסטי אלא במהפכה הלותרנית – שהיא המהפכה הראשונה של הרפורמציה ביחס לכתבי הקודש. 12אז פרופסור להיסטוריה של המדע באוסטרליה והיום בעל הקתדרה למדע ודת באוניברסיטת אוקספורד. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 18 המהפכה הפרוטסטנטית הייתה כרוכה בהתנערות דתית משלטון הכנסייה ומסמכותה .ההתנערות באה לידי ביטוי בראייה הלותרנית המטילה חובה דתית על כל איש ואישה לקרא את כתבי הקודש בעצמם ,ללא תיווך הכהנים והדרשנים ,ולחוות את גילוי דבר האל באופן ישיר. לא הפרטה של כלכלת החיים כי אם הפרטה של ההתגלות – כל אדם צריך לעבור התגלות. מטפורת שני הספרים פיטר הריסון מפציר בקורא לשים לב לשני דברים (i) :היבט הפרטת ההתגלות של המהפכה הפרוטסטנטית ו (ii)-החשיבות של מה שכונה "מטפורת שני הספרים" .מטפורה זו נוהגת בכל העולם הנוצרי באותו זמן ומציירת את האל כמחברם של שני ספרים :ספר מילותיו של האל ) The book of (god's wordsהוא כתבי הקודש; ומנגד ספר מפעלו של האל ) (The book of god's workהוא ספר העולם .הטענה הזו גוררת מחוייבות לעסוק במדע :החובה של כל אדם ואדם לקרא את ספר הספרים ולחוות הוא בעצמו את דבר האל מטילה לפיו מחוייבות לחקור את העולם. פיטר הריסון מבחין כי על מנת שההפרטה הלותרנית תצא לפועל יש לשלם מחיר; העובדה שאנשים לומדים קרא וכתוב ושהתנ"ך מתורגם לכל השפות המקומיות כדי שכל אדם יוכל לקרא בו מחייבת להגיע אל כתבי הקודם עם ראש ריק מדעה קדומה ולב מלא לקבל את דברי האל ,על מנת שהספרות של הטקסט תתפרש בשכבה העליונה ביותר של המילים; אולם קשה לצפות מאדם שראשו יהיה באמת ריק לקבל התגלות .הפרטת ההתגלות מוותרת מראש על המימדים העמוקים הסימבוליים ,המטפוריים של הטקסט המקראי .על מנת להתעקש שדבר האל יחווה באופן ישיר צריך לוותר על הפירוש של הקוראים המקצועיים – הכהנים – ולטעון שהאמת מונחת מול האיש הפשוט ותם הלבב. כדי להבין את הקשר בין לידת המדע המודרני לבין לידת הפרוטסטנטיזם ,אומר הריסון ,יש לקחת את התובנה הזו לגבי סוג הקורא ואת ההנחות ביחס לטקסט באגף הספר האחד )ספר הדברים( של המהפכה הלותרנית והעתיקו אותו לספר השני )ספר העבודות(. אם יש אנלוגיה בין שני הספרים אזי כשם שהמהפכה הפרוטסטנטית מניחה ש"המשמעות נמצאת במילים" – בשפה העליונה של הטקסט – כך גם העולם ניבט באותו אופן. העולם מסביב נחווה באופן עובדתי ,מרוקן מסימבוליות ועומק רוחני ומטפורי; זוהי מציאות שמסתכלים בה ומכירים אותה .יתרה מזאת – אקט הקריאה חייב ,לפי לותר ,להיות קריאה מסוג – Reading out אקט שבו הקורא הינו פאסיבי ומוכן לקבל את ההתגלות מהטקסט ,ללא כל מעורבות אקטיבית .סוג הקורא הוא אדם נחוש ,מגוייס ,מחוייב ,תמים ובעל ראש ריק – במובן החיובי ,ללא דעה קדומה, ב"ראש פתוח" כדי לקלוט את הדברים. המחיר של המפנה העמוק ,של המהפכה בדיספוזיציה הנוצרית ,היא הנחה מאוד משמעותית ביחס לסוג הטקסט הנקרא ,בנוגע למקומה של המשמעות וסוג הקורא שאתה נתבע להיות בבואך אליו .השאלה היא מה קורה כשהאתוס של הקריאה הלותרנית מועתק על דרך האנלוגיה מספר אחד לספר השני .כאן נולד פרק חדש של פילוסופיית המדע המודרני. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :4האמפיריציסטים והקרטיזיאנים 19 שיעור :4האמפיריציסטים והקרטיזיאנים הדרך הארוכה לפילוסופיית המדע המודרנית כמעט כל היסטוריון במרוצת ובשלהי הרנסנס מתקשה שלא לקשור קשר בין תמורת העומק של העולם הדתי – על המרידה הפרוטסטנטית הצפויה והעימות הדתי עם הכנסיה הקתולית שהפך לעימות האלים המכונה "מלחמת שלושים השנים" – לבין התמורה בעולם המדע המודרני – אשר הביאה להסתכלות השונה כל כך לעבר חקר הטבע בסגנון המיוחד של המאה ה .17-בסמיכות הפרשיות הזו ,אם קוראים אותן כפי שפיטר הריסון הציע ,לא רק שנבין את הקשר בין עליית הפרוטסנטיזם לבין עליית מדעי הטבע באירופה אלא שתהיה לנו הבנה של לידת פילוסופיית המדע – לידת הויכוח הגדול הראשון. להבדיל מהסיפור המקובל על הקשר שבין המדע ללידת הקפיטליזם – כפי שנקרא על ידי מקס וובר, "הפרטת כלכלת החיים הדתית" ,שבאה לידי ביטוי בפוריטנים – הציע פיטר הריסון לבחון כיוון אחר לגמרי על ידי קשירת קשר לפרוטסטניזם :הסתכלות אל לב המהפכה הדתית של מרטין לותר ,שבא לידי ביטוי בסיסמת המהפכה הפרוטסטנטית – " – Sola Scripturaהכתבים לבדם" ,כתבי הקודש העירומים כשלעצמם ,במערך שכונה "תוכנית ההפרטה של ההתגלות"– חווית דבר האל כפי שהוא מצוי בכתוב באופן ישיר. קריאה זו כשלעצמה יוצרת מערך שלם של תמורות אירופיות – אוריינות הופכת לחשובה ,ומקנה חשיבות לידיעת הקרוא וכתוב ולזמינות הטקסט בשפות המדוברות ולא רק בלטינית .זה איפשר את קידום טכנולוגיית הדפוס ודרכי ההפצה – כי ההפרטה הזו מחייבת מנגנון יעיל מאוד של הפצה וצריכה .אך ענייננו הוא בעצם הקביעה שהמשמעות מצויה בתוך הטקסט – שניתן להתחקות אחריה ולהיוודע לה בקריאה פשוטה על ידי אנשים פשוטים ,ללא חובת התיווך. עצם אמירה זו – הסטת האחריות לתלמוד תורה מהכהן לקהלו ,לכל אדם ואדם – מחייבת שני דברים, ביחס לטקסט וביחס לקורא האידיאלי: • המשמעות הדתית שדבר האלוהים אינו מצוי במעמקים סמליים ,במעגלי עומק נסתרים שמחייבים קריאה של מומחים .דבר האל מצוי בשפת הטקסט העליונה – במקום שבו העין פוגשת את הטקסט, עם לקסיקון ומילון של שפה מדוברת .חובתו של כל אדם לקרא את הטקסט הזה. • ההנחה השניה היא על טיב הקריאה – איננו באים לפענח צופן ,הקריאה היא קריאה תמה; ופתאום יש אידיאל של קורא וסגולותיו אינן של קורא מעמיק ,הקורא בין השורות ורגיש לסמליות ולמטפורות – האידיאל המתפתח ביחס לקורא הוא "לב פתוח וראש ריק". "קריאה החוצה" בספר הטבע – פיטר הריסון פיטר הריסון מבליט את כל האמור לעיל יחד עם עניין חשוב ועובדתי נוסף :מטפורת שני הספרים הרווחה בדמיון הדתי הנוצרי – המדמה את האל היושב במרומים כמחברם של שני ספרים ,האחד ספר הכתובים הדתיים ,מקראות הקודש; והשני ספר הטבע – האל הוא בורא עולם ונותן התורה. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 20 לפי מטפורת שני הספרים ,המפתח להבנת הבריאה נמצא בתנ"ך – מכאן שספר אחד עוזר בקריאת השני; אולם מתפתחת לכך שהספרים נתפשים כאנלוגים – וכך גם הקריאה בהם .פיטר הריסון כותב בספרו על האופן שבו אחרי לותר ,עולם הטבע נתפש באנלוגיה לספר הספרים כמרוקן ממשמעות סימבולית ומטפורית ומה שחשוב – בדיוק כמו בספר הספרים – הוא המובן המילולי של ספר הטבע. המהפכה הלותרנית ביחס לקריאה הנוצרית בכתבי הקודש היא מהפכה של ליטראליזם מקראי ביחס לטקסט – שהמילים מדברות באופן ישיר ופשוט .אם מעתיקים זאת לספר הטבע ,הרי שזוהי לידת העובדתיות – השלב בו מפסיקים לצפות בעולם כמאגר סימבוליקה מטפיזית אלא כעובדות שהן עובדות ותו לא. הריסון מדבר רבות על כך שבעקבות לותר נקודת המבט המדעית על העולם נולדה – .מצב שבו העולם נתפש כפי שהוא ולא כצופן דתי ,שלא צריך לקרא את פני השטח לעומק משמעותם אלא פני השטח הם-הם האמת. לידת האמפירציזם – פרנסיס בייקון אולם הריסון מחמיץ משהו ַבאמת על המאה ה :16-אם נחשוב על המשמעות הפילוסופית של אנלוגיית שני הספרים ,מסתבר שבנקודה זו לא נולד המדע של המאה ה 17-אלא נולדה נקודת מבט אחת מבין שתיים .אם ניקח ברצינות את צימוד הרעיונות שהקריאה בכתבי הקודש מאופיינת על ידי תהליך של Reading Outולא של – Reading Inשהקורא אמור לספוג ולקבל ,שהאמת מונחת במה שקיים על פני השטח בו העין נתקלת; ונעתיק זו לספר הטבע ,נולד הגרעין הרעיוני של אמפיריציזם. פירוש הטענה ש"המשמעות נמצאת בכתובים" היא שידע מדעי אודות העולם מצוי באינפורמציה שפוגשת את העין ,בנתון האמפירי .ככל שלוקחים את העמדה של לותר הגורסת שהאדם הפשוט הקורא בספרי הקודש ומנסה להעניק פשר לכתובים מקלקל את השורה – הרי שב"קריאה" בספר הטבע המכשלה הגדולה בדרך לרכישת ידע מדעי אמיתי הוא בנסיון לשער השערות ,לעשות מהלכי נפש ,להמשיג מושגים ולנסות להעניק פשר למה שהעיניים רואות. האתוס המדעי שעולה מהצימוד שעשה הריסון בין מהפכת לותר ביחס לכתבי הקודש ואנלוגיית שני הספרים היא תפישה של מדע ששמה את יהבה במה שהעולם מספר לנו באמצעות רישומי החוש וחושדת חשד עמוק במה שהתבונה מפצירה בנו לקבל. קריאה תמה ,מחקר תם – החוקר האמפירציסטי האידיאלי החוקר האידיאלי ,כמו הקורא האידיאלי ,הוא אדם שמגיע אל המעבדה ב"ראש ריק ולב פתוח" .הוא מודע לכך שהוא מגיע עם דעות קדומות ,שיש לו ציפיות מן העולם ,שהורגל לחשוב בדרכים מסויימות – והוא מנסה כל הניתן להשהות ולדכא אותן ,לשכלל את המתודולוגיה שלו כך שתמזער את הדמיון והאינסטינקט To read inובמקום זאת לתת למה שהעיניים רואות בעצמן לאלף אותו. אם יש ולו מעט אמת בדברים האמורים לעיל ,אזי פרנסיס בייקון הופך לפילוסוף המדע הפרוטסטנטי המובהק .בייקון הוא האמפירציסט החשוב הראשון ,המודע לכך שהמסורת היוונית כולה היא אנטי- אמפירציסטית ושאיש לא עושה ניסויים עוד אלא רואה את העולם במשקפיים אריסטוטליות. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :4האמפיריציסטים והקרטיזיאנים 21 תגובת הנגד לקריאה התמה – "קריאה פנימה" הכנסיה הקתולית שלותר מרד נגדה הגיבה ברפורמת-נגד נחושה ביותר .היא הזדעזעה למחשבה להפקיר בידי כל זר ומצורע את כתבי הקודש; כדי לקרא בספרים הללו דרושה מומחיות ,דרושה הכנה ,כדי לקרא בכתבי הקודש ולהבין את הסיפור המגולם בהם אדם צריך ללמוד תיאולוגיה ועד שלא יבין את המבנה התיאולוגי אין לו משקפי הקריאה הדרושים .הטקסט של הכתובים אינו יכול להסביר את סודו. מערכת האמיתות התיאולוגיות מפורשת ומקבלת ביטוי פרטני ואינה נלמדת מהמקראות אלא מן התבונה – זהו דיון מאוד דומה במושגי האלוהות ,מה ניתן להגיד ומה לא – וכשהמבנה הקונספטואלי הזה מתברר אז אתה מוכשר לבוא איתו לקרא .במצב זה הקריאה בכתבי הקודש היא באופן מובהק פעולה של .Reading In תגובת הנגד למחקר התם – הרציונליזם )רנה דקארט( כשמעתיקים את התפישה הקתולית באדיבות אנלוגיית שני הספרים לחקר הטבע ,מתקבלת הגישה ההפוכה לאמפיריציזם – רציונליזם :אמיתות העולם לא מתגלות ברישומים הלא בטוחים של החוש אלא בהילכי התבונה ,באמת המוצקה וההכרחית של התבונה .לכל בעל חיים יש עיניים ואוזניים; האדם ניחן בראשו ,בשכלו ובמוחו – וזה הדבר בו עליו להשתמש בחקר המדע. המקבילה של מלחמת שלושים השנה במישור המדעי באה לידי ביטוי בשתי פילוסופיות מדע הסותרות זו את זו מכל וכל .דקארט ובייקון הם המבשרים הגדולים של המדע המודרני .שתי הפילוסופיות שפיתחו צומחות באופן אותנטי ועמוק וקשורות בטבורן בתרבויות הדתיות משני עברי המתרס של העימות הגדול בתוך העולם הנוצרי; ואף אחד מהנסיונות להסביר את עליית המדע המודרני על רקע הרפורמציה לא מצליח להסביר איך המהפכה המדעית הזו יוצאת לדרכה באמצעות המוטיבציה הפילוסופית של שני חוקרים שבכל מילה ומילה שלהם הם סותרים זה את זה. המכה מתחת לחגורה – סר אייזיק ניוטון התחנה הבאה במסע זה היא ה Philosophia Naturalis-של אייזיק ניוטון; הפיסיקה שלו יוצרת עירוב בלתי אפשרי בין תימות אמפיריציסטיות לתימות רציונליסטיות .המפעל של ניוטון ייחודי בכך שהוא הופך מיום אחד למשנהו להישג מדעי שאין בלתו .ניוטון הפך לגיבור מדעי בן-לילה ותוצריו הוא הישג מדעי בלתי רגיל וחלום בלהות פילוסופי; חלום בלהות משום שזהו דבר שלא ניתן לפענח בכלל מנקודות המבט של בייקון או דקארט .הוא גורם למספר אפקטים: • פילוסופיות המדע נשברות ונדרשות לעשות את מה שאינן מסוגלות לו – לפנות מקום ליריבה, להגיע לפשרה .תודות לנסיונות הפילוסופיים לבאר את המדע ,בשתי התמות והמסורות ,מתקבלות תמורות עומק שמכריחות לחשוב מחדש את היסודות – פעולה המרחיקה את העמדה משורשיה הדתיים .האמפיריציזם מתרחק משורשיו הפרוטסטנטיים. • אנלוגיית שני הספרים נשברה .סוגי ההישג ,האנתרופולוגיה והמסורות הדתיות שצריכות להניע את האנושות מתרחקות מהאופן בו פילוסופיית המדע נדרשת להתאים עצמה לתהליכים הקורים .נקודת http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 22 המוצא היא הניסוח של שתי עמדות פילוסופיות הנטועות עמוק וצומחות מתוך שתי המסורות הדתיות הלוחמות ביניהן באירופה .זהו הסיפור של לידת הפילוסופיה של המדע המודרני והדינמיקה של תהליך התפכחות הפילוסופים בשתי המסורות מנקודת המוצא שלהם ועיונם במדע, כשהנקודה הראשון היא בניוטון. פרנסיס בייקון והאמפירציסטים אחד מחיבוריו של פרנסיס בייקון 13 היה ") Novum Organonהכלי החדש"( ,בא למול ספר הלוגיקה החשוב של אריסטו ,The Organon ,ספר לוגיקה דדוקטיבית .בייקון ,שידע שבעצם הכותרת הוא קורא תיגר גלוי על המסורת האריסטוטלית ,כותב על אינדוקציה 14כמשתיתה את המתודה המדעית. כשצועדים בעקבות בייקון צריך להבין את טענתה של העמדה האמפירציסטית ,המושתתת על הקביעה שמקור האינפורמציה היחיד אודות העולם הוא רישומי החוש ,האופן שבו העולם מרשים את תודעתנו הוא באדיבות ארובות החוש .העולם לא מדבר אלינו דרך השכל – איברי הקלט הם חמשת החושים :עור התוף ,הרשתית ,בלוטות הטעם בלשון ,העור שלגופנו וקולטני הריח באפנו – אלו הממשקים הבלעדיים שלנו עם העולם .כל מה שהמתבונן האנושי יודע על העולם הסובב אותו – יהיה אסטרונום ,ביולוג או איש מדע אחר – מקור המידע היחיד הוא התופעות.15 משאת הנפש – מחוללי התופעות האמפירציסט מודע לעניין המטריד הבא :נדמה לנו שהעיניים הן כחלונות דרכם ישותנו מביטה החוצה; כל הדרמה של ההתנסות עם העולם מתרחשת בתוך גבולות הגולגלת .אנחנו יושבים בחדר בו יש מקרן, ולא חלון ,ותוצרי הקלט של עינינו ואוזנינו מוקרנים על המסך .על פי בייקון ,מטרת המדע הינה מעבר לכרוניקה של תופעות :לעשות מדע אין פירושו לרשום פנקסים המלאים במה שמופיע לעיני רוחנו. עמדתו של האמפירציסט בנויה על מה שמופיע לעיני רוחנו ,אבל היומרה של המדע היא לפרוץ את המחסום הזה ולהיוודע אל טבען האמיתי של התופעות – דהיינו ,למחוללי התופעות. מטרת המדע ,על ידי מחקר אינדוקטיבי ,אמפיריציסטי וזהיר ,היא להיוודע לא אל התופעות אלא אל מה שמחולל אותן. המדע לא מבקש רק להבין את העובדה שדיבור נקלט בעור התוף ומעובד במוח אלא להיוודע למה שמחולל את השמיעה .הוא מספר סיפור על תיבות תהודה ,גלי קול מתפשטים באיזורי לחץ גבוה ונמוך, 13בייקון נולד בשנת ,1561בנו של פונקציונר בחצר המלוכה .הוא אינו בן אצילים ולכן בייקון מייעד את עצמו לאחר שנתיים טראומטיות בקיימברידג' – לשם נשלח בגיל צעיר מדי – כשהוא רוכש כל חייו טינה ובוז עמוקים לאקדמיה .זוהי חלק מהמוטיבציה השלילית שלו לקרא למהפכה מדעית אמיתית. נסיבות חייו הולידו אותו לקריירה פוליטית :הוא מילא שורת תפקידים בקונסוליות בניו יורק ובפריז ולימים נעשה לתובע הכללי של אנגליה ,עד שנחשד בשוחד .הוגש נגדו כתב אישום ובייקון לא הכחיש את השוחד אלא טען שני דברים :שתמיד הקפיד לקחת במידה שווה משני הצדדים ושהוא מעולם לא נתן לשוחד להשפיע על דעתו .התוצאה הייתה ש"הוא הושם במעצר בית ,כשעטיו בידו ,והוא יכול היה להקדיש עשר שנים ויותר לכתיבת פילוסופיה מעולה". 14זו אינה האינדוקציה הפשטנית שאנשים חושבים עליה כשעוסקים באינדוקציה; זה לא שאם יש עורב אחד שחור ,שניים ושלושה אזי כל העורבים שחורים; זה משהו מתוחכם מזה. 15התופעות – לעיתים קרובות אנו מתייחסים לתופעות כ"מה שקורה שם בחוץ"; אולם התופעה משקפת לא את העולם כפי שהוא לעצמו אלא כפי שהוא מופיע בעיני רוחנו; זה המובן בו נעסוק בתופעות – לא בדיבור לא זהיר על מה שקורה אלא באופן שבו העולם הסובב אותנו משתקף בתודעתנו ומרשים עצמו בעזרת חושינו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :4האמפיריציסטים והקרטיזיאנים 23 פגיעה בעורות תוף ומנגנוני תרגום מוחיים .מה שקורה באמת בחוץ הוא הטבע האמיתי של תופעת הקול – תופעת הקול כשלעצמה היא האמצעי בו מבצעים את המחקר ,אולם אינה תכלית המחקר; התכלית היא לחשוף את הטבע האמיתי של התופעה. אולם ,מכיוון שעל פי האמפיריציסט האדוק מבית מדרשו של בייקון – לפי הפרוטסטנטיות האמפיריציסטית הטהרנית שלו – אין להשתמש בציור תמונת העולם המדעית אלא בתופעות ,יוצא שאם ניתן לגלות כלל את טבען של מחוללי התופעות – המחוללים הללו חייבים להיות תופעות ולכן חייבים להיות ברפרטואר הקליטה שלנו. אם מה שמכוון את התופעות אינו נמצא בתחום יכולת הגילוי האנושי ,הרי שאי אפשר לתפוש אותו. הספר הראשון – אלילי התודעה אולם הבעיה ,אומר בייקון ,היא שתפישת הקריאה של לותר הינה תמימה; אין דבר כזה לבוא אל טקסט ללא דעה קדומה – עד שאדם פותח את הספר וקורא בפנים תודעתו כבר מעוצבת במערך מביך של דעות קדומות. ולכן ה" "Novum Organonשל בייקון מתחיל בכרך ראשון בו ,כדרכם של פילוסופים עמוקי חשוב ומפוכחים מאוד ,מפורט דין וחשבון קודר על היומרה האמפיריציסטית .בייקון אומר שאם אנו רוצים לשכלל מתודולוגיית מדע שתעבוד ,עלינו להבין מה עומד למכשול בפני המדע; וזהו הטבע האנושי ,מעגלי החי ְברות שאנו חווים ,הספרים שאנו קוראים והשפה השגורה בפינו .המכשלות והמוקשים העומדים בדרכו של מדע אמפירציסטי ,שבייקון מנתח להעשרת ההבנה שלנו ,מתחלקים לטקסונומיה של ארבעה מדורים של אלילים )) (idolaכאשר את המונח אלילים ניתן לתרגם ל"דעות קדומות"(: • אלילי השבט – דעות קדומות שמקורן בהיותנו בני שבט האדם ,נמנים על המין האנושי. • אלילי המאורה – דעות קדומות שמקורן במאורה הספציפית שהיא בית גידולו של כל אחד ואחת מאיתנו – הבית בו גדל ,הגן ,בית הספר. • אלילי השוק – דעות קדומות שמוטבעות אל תוך השפה הספציפית שאנו מדברים .השפה היא מטבע עובר לסוחר בשוק הסיג והשיח שלנו עם עצמנו ועם זולתנו. • אלילי התאטרון – הדעות הקדומות שמקורן בתיאטרון הטבע שמנחילים לנו בבתי מדרש במקום להסתכל החוצה )דהיינו ,המשקפיים האריסטוטליות(. בייקון אומר שיש לנו אינסטינקט להבין דבר לפי הדברים שדומים לו ובלי לחשוב פעמיים עושים ממנו חוק או כלל; הוא מספר כיצד פעמים רבות בכנסיות של כפרי הדייגים שלחוף הים ישנן רשימות של אנשים יראי שמיים שניצלו מטריפת ספינתם – סיפורי נסים על אנשים שניצלו כי עשו כטוב בעיני אלוהים .אולם ,הוא אומר ,לעולם לא תמצא רשימות של אנשים יראי שמיים שטבעו או אנשים רשעים שניצלו .את הנטייה לחפש צידוקים שאיננו חושבים לבקר בייקון מזהה כנטייה אנושית מו ְבנית. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 24 שיעור :5פרנסיס בייקון והאמפירציסטים הספר הראשון – אלילי התודעה אלילי השבט תופעות ,רישומי חושים ומגע בלתי-אמצעי עם העולם – בהיותנו בני אדם – מתווכים בהכרח על ידי השפה .האדם מד ֵבּר – בעל כושר תקשורת .שפת בעלי החיים אינה שפה מושגית ולכן אינה מבצעת אקט של שיפוט – הדבורה הרוקדת מבצעת אקט של הצבעה; בשום כוורת לא יקרה שהדבורה תרקוד את ריקודה והדבורים האחרות יעלו ספק בדבריה ,ייצטרכו להסכים או להתנגד. ההתנסות האנושית ,בין שהיא מתבצעת בתקשורת בין אדם לעצמו ובין שהיא מדווחת בין אדם לזולתו ,תמיד מומשגת. מה שמתווך בין קצות העצבים לההתנסות האמפירית היא מערכת קונספטואלית שבאמצעותה אנו שופטים את הגירויים השונים ומגיעים למושגים שהם לא יותר מאקט של שיפוט – זה ירוק ,וזה עץ ועל כן נכנה זאת עץ ירוק .התיאור הוא תמיד אקט של הדמייה כי המושג הוא תמיד מושג כללי – להגיע למסקנה שמצב מסויים הוא כזה ולא אחר פירושו לדמות אותו למצב אחר; להגיד שהדברים הם כך פירושו שהם נופלים תחת רובריקה אחת ולא אחרת. מושג התופעה עצמו הוא פרי של המשגה לשונית; ההמשגה כרוכה בהכללה ומתוקף כך ,כיוון שהחיים האמפיריים כרוכים בהכללה ,יש לנו נטיית יתר להכליל .גם החשיבה האמפירית היא חשיבה באמצעות קבוצות נתונות-מראש בתודעתנו ואיננו יודעים לחשוב אחרת .ברגע שנותנים שם מסויים לתופעה – זה רק שם ,לא שיפוט .אם אויביו הגדולים של המדע האמפירי הזהיר – הצומח מההתנסות הפרטיקולרית עם העבודות כפי שהן – הם ההכללה והתיאורטיזציה ,אזי כל הדברים האלו מו ְבנים בתוך המדע האמפירי ואנו צריכים להיות מודעים לכך .אם אנו מצפים שהעבודה האמפירית תעזור לתקן את מפת ההכללות והציפיות ,אזי ההתנסות האמפירית עצמה חבה חוב מהותי לסוג זה של חשיבה .יש משהו בעצם היסוד של האמפיריציזם שמביס אותו עוד ביסודו – ולכן אם אנו רוצים לייסד ולבסס מתודולוגיה אמפיריציסטית של המדע ,זה הדבר שעלינו לייסד ולבסס. • .Anticipating Nature – Reading inלצפות לדברים לאחר המשגת הרעיונות. • .Interpretating Nature – Reading Outלקרא את הטבע כמות שהוא ,אולם לא ניתן לעשות זאת ללא ההמשגה. מכאן שאיננו יכולים לראות או להתנסות בדבר בלי המושגים הקודמים שבעזרתם נאפיין או נשפוט אותו .ה Reading Out-הנדרש מהפרוטסטנטי הטוב הוא אשליה מעצם היותנו בני אדם מדברים. המדע הוא פרשנות של הטבע – איסוף של תופעות מבלי לשער שום דבר או לנסות לפרש את התופעות .אולם ,אי אפשר להשהות את הנטייה לשער; אם המתולוגיה הנקייה ,האמיתית ,היא שלא לצפות לדבר ורק לאסוף את הנתונים בראש פתוח וללא שיפוטים ולתת פרשנות רק לאחר שהעובדות דיברו בעד עצמן – הרי שביסוד הדבר הזה קיימת מכשלה מו ְבנית והיא שבעצם הקציר ,איסוף הנתונים, הרי שכבר יש אלמנט מובנה של ציפייה – בעצם ההמשגה של הנתונים. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :5פרנסיס בייקון והאמפירציסטים 25 אלילי המאורה אדם עובר הליכי חיברות ותירבות כאלו ואחרים עד עד שיעמוד על דעתו באופן כזה ולא אחר; הוא יראה את העולם במונחים מסויימים ולא אחרים; אנשים שגדלו בתרבויות שונות ,במדינות שונות – אפילו אם לא שונות מאוד – חווים ורואים דברים אחרת. בייקון מרחיב מעבר לכך :מי שבחר עצמו בגלל בית גידולו להכשיר עצמו להיות כימאי העולם ניבט אליו במונחים כימיים; אין מבט על העולם שאינו נקודת מבט ,ונקודות המבט אינן משהו שניתן ללבוש ולפשוט. דרכי ההתבננות וההמשגה ,הדברים שדורשים הסבר ואלו שבאמצעותם יינתן הסבר זה – אלו פרי בית הגידול. ניתן להבין שתרבות אחרת תוביל למסקנות שונות באנשים שונים; אולם הבנה זו אינה מערערת כהוא זה את האמת שאנו יודעים שהיא נכונה – האמת הטבועה כה עמוק באינטואיציה שאיננו יכולים אפילו להסביר לעיתים מדוע היא נכונה .לא בשכנוע ולא בטיעונים ואף לא בלעג יתאפשר לשכנע אדם אחד לנטוש את "דתו" או את "מאורתו" – אמיתות היסוד שהן המצאי איתו אנו שופטים נכונות; זהו טבע שני שלא בנקל ישתנה .בייקון הכיר זאת היטב :השקפותינו נטועות עמוק בנו ואין שום ערובה שמה שהשתגר בנו כטבע שני הוא הנכון אמפירית ומדעית ,דרך העולם האמיתית. היות ומערך השיפוט לא יכול להיעשות בלי שפה וגם בלי פרספקטיבה – הרי שאנו ניצבים מול בעיה. אדם יכול לרצות להיות אמפירציסט ,אבל כאדם שגדל בבית גידול – ואי אפשר לגדול מבלי לגדול בבית גידול – עד שיגיע לכך הוא ישא רפרטואר רחב של אמיתות פנימיות ופרספקטיבות שלא ניתן להתרחק מהן. אלילי השוק זוהי תרומה חשובה של בייקון לתרבות המערבית :לא מדובר כאן על הלשוניות האנושית אלא על השפה הספציפית – כיוון שאם אנו חייבים לשון אזי אנו חייבים לשון מסויימת .הלשונות או השפות השגורות בפינו הן חלום בלהות מדעי ,משום שבעברית מדוברת אין דבר שניתן לומר באופן חד-משמעי – לכל מילה יש ותק. השפה המדוברת היא פח האשפה של ידע שמת מזמן .כמו כוס קפה טורקי ,יש לה משקעים של מערכות שלמות של ידע שמת ועבר מן העולם אך משתמר בניבים ,בביטויים ובשגרת הדיבור .שם ,ידע זה נותר חי ,פועם ומבלבל .הנסיון לעשות מדע אמפירי ,חתוך ,מדעי ואובייקטיבי עם שפה כזו הוא משימת התאבדות; יתרה מכך :מדע אינו דבר שאדם עושה בגפו .בייקון ,מראשוני וחשובי האנשים שעמדו בתוקף על כך ,טוען שמדע הוא פרוייקט של שיתוף פעולה :מי שחושב ,מי שבודק ,מי שאוסף נתונים ,מי שעובד על מכשירי תצפית ,מי שמיישם את הידע ומי שמארגנו; השפה חייבת מדיום לשוני באמצעותו נדבר עם עצמנו ועם זולתנו. הדיבור החוצה הוא לחם חוקה של העשייה המדעית ,ואולם המילון המדובר הוא איום ונורא – לא רק שהוא משמר את הניסים והביטויים של העבר אלא שאף מילה אינה חד משמעית והיא מושכת איתה שובל עצום של קונוטציות ומחשבות המהדהדות בה. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 26 מכיוון שזהו המטבע העובר לסוחר המניע את גלגלי הכלכלה המדעית ,השפה חייבת לעבור חידוש ועדכון .השימוש בלטינית בתחום הרפואה – בשפה מתה – נובע מכך :לשפה מתה אין קונוטציות ולכן אפשר לייחס למילותיה משמעות חד-חד ערכית כך שהתקשורת תהיה ברורה יותר. העברית ,שהייתה שפה לא מדוברת במאה ה ,16-שימשה את וזאליוס לטרמינולוגיה הרפואית של ספריו. הוא אפילו מעיר שמי שאינו יודע עברית לא יכול להיות רופא; גם הלטינית ,משחדלה להיות שפת מלומדים והפכה לשפה מתה ,הפכה למאגר של טרמינולוגיה מדעית .אך יש תעשייה שלמה של יצירת מילים חדשות – חידושים של יוונית ולטינית – לצורך מילים לצרכנים של טרמינולוגיה חדה ומדוייקת. לייבניץ סבר שבאיפיון של השפה הסינית טמון העתיד – בשל נקיון הלשון שלה .הפרוייקט לא המריא; ועדיין היו נסיונות אחרים – המפורסם בהם הוא האספרנטו ,שהדקדוק שלה הוא לוגיקה ומונחיה חד משמעיים .אולם היא לא תפסה בתור שפה :אנו מתקשים לוותר על השפה שלנו ,על הספרות שלנו, והשפה מדברת אותנו יותר מכפי שאנו מדברים אותה. אלילי התאטרון לאלו אין לבייקון שום סבלנות .מקורם של "אלילים" אלו הוא בשיטות הפילוסופיות שמלמדים בבית הספר ובאוניברסיטה. מכיוון שאנשים סוברים שהתמונה האריסטוטלית היא הנכונה ,אדם לומד וגדל – גם בארץ נאורה כמו אנגליה – כמו בחדר ללא חלונות כאשר הוא לומד מספרי אריסטו .אנשים צעירים לומדים שאם הם רוצים לדעת מה קורה בחוץ ,עליהם לפתוח ספר; והם כה הורגלו לכך עד כי מה שכתוב בספר מעמעם את ההסתכלות שלהם. מי שגדל על ברכי הפיסיקה האריסטוטלית ,שרואה בעצמים שנופלים מטה כעצמים שבהם יש יותר מיסוד העפר המשתוקק אל מרכזו ,הרי שאדם זה ,גם כשהוא עצמו נופל ,אינו חש כנופל אלא כמי שמשתוקק להתחבר למרכז הטבעי שלו. מי שהתחנך והשגיר והטמיע את התמונה האריסטוטלית עד שהפכה לגביו לטבע שני ,על ידי תהליך נפסד של חינוך ,אינו יכול לפתח את הניכור הפנימי הדרוש על מנת ליצור מרחק בינך לבין אמונות היסוד שלך – כיון שאתה הינך אמונות היסוד שלך .הם אינם רואים משהו נופל וחושבים "הממנ ,הוא נופל, משמע הוא משתוקק" ,אלא חושבים "הממנ ,הוא משתוקק". הספר השני – פרישת השיטה הבייקונית בספר זה בייקון מתחיל לשטוח את השיטה המדעית הנכונה )"השיטה הבייקונית"( הדרושה על מנת למזער ככל הניתן את פגיעתם של האלילים שלנו בעבודתנו המדעית. מושא החקירה המדעית :התופעות )(phenomenons הגדרה :מטרתה של החקירה המדעית היא להיוודע אל טבען האמיתי של התופעות ,לדעת את הדברים כמות שהם .מודל מתמטי לא יאפשר לחזות את התופעות. בייקון מבקש לשבור את המעגל הקלאסטרופובי של ההבנה שכל ההתנסות שלנו נעשית בתוך הראש – המוביל לכך שאיננו מביטים החוצה אלא העולם מזרזף השפעות עלינו שאנו קולטים מעטות חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :5פרנסיס בייקון והאמפירציסטים 27 מתוכן .הראש שלנו הוא מעין התקן המעבד את הנתונים המגיעים מהעולם ומקרין אותם על מסך פנימי, בעוד אנו יושבים בתוך עצמנו ומביטים בו; בשביל להבין את בייקון צריך לאמץ דימוי זה על פני זה שבו אנו יושבים בתוך עצמנו ומביטים החוצה דרך חלונות העיניים. אולם יש גם להבין שההתקן הזה מאפשר לעבד נתונים באופן חלקי; שהראש הזה מספק לנו נתונים אשר – עד שהם מגיעים לתשומת לבנו – הראש כבר קיפל וארגן ושיטח ומציג את עיבוד הנתונים ולא את הנתונים הגולמיים .עיבוד הנתונים נעשה באופנים שאין לנו שליטה בהם בכלל ,דרך הפריזמות של אלילי השבט ,המאורה ,השוק והתאטרון .גם אם ננסה להיות האמפירציסטים הטובים ביותר לא נוכל להשתחרר מהאמת הפשוטה והברורה שהדבר היחיד שאנו יודעים והאמין ביותר שיש לנו על העולם הוא תופעות ) .(phenomenonsלואי ומה שקורה בעולם יכול היה ליפול על ראי חלק; אך הראי עקום ומעוות על ידי דעות קדומות. השיטה המדעית הנכונה מחייבת השהייה של השיפוט הפנימי .המחקר אינו סתמי ונועד להעשיר את הרוח; בייקון טבע את הביטוי "ידע הוא כוח" ומטרת הידע לתת בנו את הכוח להיטיב את מצב האנושות עלי אדמות ולרתום את כוחות הטבע לטובת האנושות. השגשוד של החברה האנושית תלוי בידע מטרת המדע היא לעשות את הבלתי אפשרי :לקרוע את הצעיף התופעתי מעל עינינו כך שנהיה מסוגלים לומר שהקולות שאנו שומעים והמראות שאנו רואים הם בעצם דבר זה או אחר – דוגמת הפיסיקה של גלי הקול .משאת הנפש המדעית היא לחשוף את מחוללי התופעות. משאת הנפש המדעית :מחוללי התופעות דבר אחד בטוח :מחולל של תופעה יכול להתגלות לנו רק אם הוא עצמו תופעה – משום ששום דבר לא מתגלה לנו כשאיננו תופעה )לפחות לא במדע האמפיריציסטי של בייקון(. בלשון המאה ה ,17-בייקון מבחין בין איכויות ראשוניות )התופעות( לבין איכויות משניות )האיכויות שאנו חשים ,התרגום של התופעה על ידי הרצפטורים( .לב המהפכה היא אובייקטיביזציה של המתבונן – הנסיון לפרוץ את מערך האיכויות המשניות שאנו חשים ולנסות לגלות ,להיות מסוגלים לומר משהו מוסמך על האיכויות הראשוניות – על מה שקורה שם בחוץ ומחולל אותן. אם מחולל כזה ,עם איכות ראשונית שניתנת לגילוי ,קיים – הרי שהוא חייב להיות תופעה ,אחרת לא יירשם על ידינו. הפרוייקט של בייקון לא מנסה להרים טלסקופ אל האיכויות הראשוניות ,מעבר לאיכויות המשניות; הוא מנסה לאסוף באופן מערכתי את התופעות ולהפעיל מתודה שתבחין בתוך התופעות בין תופעה מחוֹללת לתופעה מחוּללת. המילה אינדוקציה ,כפי שמשתמש בה בייקון ,נגזרת מהפועל " :"To Induceלהמריץ את הטבע להסביר את סודו .אם אתם רוצים דימוי ,אומר בייקון ,יש לראות את איש המדע כשופט-חוקר טוב ,שמשכיל לגרום לעד או לנחקר לא לומר את מה שהוא רוצה לשמוע אלא לדובב את מה שיש לו להגיד – להמריץ את אמא טבע מבלי לקרא שום דבר לתוך דבריה ולנסות לדלות מתוך "דבריה" יחסי מחוֹלל-מחוּלל. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 28 בייקון ראה את המחקרי האמפירי כמתנהל בשלושה שלבים ,אותם כינה "יצירה של שלוש טבלאות": • טבלת המצאי – משהוחלט לחקור תופעה מסויימת ,דוגמת תופעת החום )תחושת החום שאנו מרגישים היא האיכות המשנית של תופעת החום( ,יש תחילה לאסוף בסבלנות ,לאט לאט ,עם צוותים וציוד מיטבי ומבלי להיחפז טבלה ממצה ככל הניתן של מרחב תופעות החום כפי שהן נחוות על ידי בני האדם .להיות קולטנים הממיינים לפי סוגים .אין כאן נסיון לפרש ,לגבש תיאוריה או לבנות מודלים :המטרה היא לאסוף את מלוא ההתגוונות של תופעות החום כפי שאנו חווים אותן. כל זאת מסיבה אחת :אם מחולל החום הוא גם תופעה – משהו שאנו יכולים לחוש בו – תהיה לו תכונה אחת מיוחדת :הוא יופיע בכל התופעות ,יעבור כחוט השני ברשימת טבלת המצאי .אולם יש להיזהר מפני בלבול עם תוצר החום :התפשטות למשל היא תוצר של תופעת החום ,מתרחשת בכל גוף מתחמם ,ועדיין – אינה הגורם לחום. • טבלת ההיפותזות 16 – הגורמים אותם מוצא בייקון כך – אלו העוברים במצאי – הם היפותזות. אולם בייקון לא משתמש במילה באופן השגור :אלו לא השערות שנבדו מליבנו אלא תופעות שיכולות להיות מקור התופעה הנחקרת שהטבע הציג בפנינו. • טבלת ההיעדר – בטבלה זו נרשמות כל התופעות נעדרות החום )או נעדרות התופעה( .גם כאן מבקש בייקון ליצור – אפילו מלאכותית – מצב עניינים ,קרוב ככל האפשר ,לכל רשומה בטבלת המצאי במצב נעדר חום )אם זו התופעה( :קרינת השמש מול קרינת הירח ,למשל .חשיבות הדבר היא בכך שאם ההיפותזות הן מחוללות החום אסור להם להופיע בטבלת ההיעדר .מכאן שטבלת ההיעדר מאפשרת לבצע אלימינציה ראשונית של היפותזות .כך למשל ,מסה נמצאת בכל הגופים שהם מחוּללי חום; אולם מסה נמצאת גם בטבלת ההיעדר ולכן אינה יכולה להיות מחוֹלל בעצמה. ההנחה של הרכבת שתי הטבלאות – טבלאת המצאי וטבלת ההיעדר – הינה שקיים קשר בין מחוֹלל למחוּלל ,שהעולם סר לחוקים – גם אם אין יודעים מהם .אין שום טעם לצאת לדרך המדעית במטרה לחקור את חוקיות הטבע בכדי לתרום אותה לצרכי האנושות במידה ואין חוק ,במידה והדברים קורים סתם ולריק; בייקון אומר שגם במידה וחקירת העולם אפשרית ,היא לא תועיל במידה וההתרחשויות, העניינים והתופעות שאנו חשים בהם אינם נובעים ממשהו .ואם הם נגרמים ממשהו ,הרי שהדיון על המחוֹלל והמחוּלל אינו מבוטל וניתן להקיש ממנו דברים – למשל יחס ישר שצריך להיות בין סיבה למסוּבב )ככל שמגבירים את מחולל החום ,כן ייגבר החום; ככל שיורידו ,כן ייקטן .והדבר אינו בהכרח הפוך – הורדת הטמפרטורה של המחוּלל לאו דווקא מורידה את כוח מחוֹלל החום(.17 16הערה :הגדרת ההיפותזות כטבלה לא נאמרה על ידי פרופ' פיש אולם מכיוון שהגדיר שלושה שלבים ושלוש טבלאות אני מניחה שלכך הוא התכוון. 17לאחר סיכום הדוגמה שלו ,מגיע בייקון למסקנה שהגורם האמיתי של החום הוא התרוצצות של החומר .יש לזכור שהספר פורסם במאה ה ,17-ב ;1620-רק במאה ה 19-פותחה התיאוריה התרמודינמית .בייקון הסיק את התרמודינמיקה מעצם ההרהור על המחולל של החום .כאנקדוטה ,ניתן לציין שבייקון מצא את מותו ב 1626-כשלקה בדלקת ראות תוך כדי ניסויים שעשה במילוי עופות בקרח על מנת לשמר את בשרם. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :6רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים) 29 שיעור :6רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים( רנה דקארט 18 ) ,1596-1650כתב שני חיבורים חשובים 1637וב ,(1641-בדומה לאופן בו בייקון מייצג פילוסופיית מדע פרוטסטנטית ,מייצג את פילוסופיית המדע הנגדית – הקאתולית. מטפורת שני הספרים בגישת הרציונליזם ספר הדברים – התשובה הקאתולית ללותר הרפורמציה קראה תיגר על הכנסייה הקאתולית .הרעיון של לותר – שיש להטיל חובת קריאה בכתבי הקודש על כל אדם ואדם – מזעזע אותה; כיצד ניתן להפקיר את כתבי הקודש בידי כל זר ומצורע שיקרא בהם כפי כוחו? הקריאה בכתבי הקודש היא עניין למומחים ,מומחיות תיאולוגית הנמצאת בידי אנשים בעלי מידות והכשרה בלבד – לא מספיק להיות אדם תם וישר ,נדרשת השכלה תיאולוגית .השכלה זו, הדרושה לקריאה בכתבי הקודש לפי התפיסה הקתולית ,מגיעה דרך תהליך של בירור מושגי מפורט מאין כמותו .כל המושגים מבוררים על ידי השכל – בבירור פילוסופי – ורק לאחר שהמפעל הזה עומד ניתן לקרא בכתבי הקודש. בתמונה הקתולית של הקריאה בכתבי הקודש ישנו ההיפוך הגמור מהגישה הלותרנית – לא רק שהכנסייה צריכה לשלוט בתהליך הפרשני ,אלא שאין תהליך זה יכול להתקיים ללא הלמידה והמומחיות של הכנסייה. גם בכנסייה הקתולית מטאפורת שני הספרים חשובה מאוד :ספר הדברים וספר הטבע הם אנלוגים ולכן הקריאה בספר הטבע גם היא אינה דומה לגישה הלותרנית – המשמעות אינה מצוייה על פני השטח של הדברים. *להשלים פיסקה מלימור* ספר הטבע – התשובה של הרציונליזם לבייקון דקארט יוצא לברר מהן האמיתות הודאיות שאדם יכול לדעת על העולם .דקארט פותח וקובע ש"ראשית חוכמה – ניקוי אורווה" :בכל רגע ורגע ראשינו מלאים בשיפוטים ,אמונות ,זכרונות וכדומה; דקארט נותן מבט מפוקח ,אחראי ואמיץ על כל גודש התוכן הקוגנטיבי שיש בראשנו ומבקש להעביר כל פריט מהספרייה הקוגנטיבית את מבחן הספקנות הרדיקלית :במה מכל אלו אני יכול להטיל ספק? אין זה אומר שהדברים אינם נכונים; אולם זה אומר שלא ניתן לסמוך עליהם. 18דקארט זכה להשכלה ישועית ,תחילה בלימודים ובקולג' ומאוחר יותר ,עם פרוץ מלחמת 30השנה ,הוא התגייס לחיל התותחנים של בוואריה ,לטענתו "כדי שיהיה לו זמן לחשוב" .באותה עת ,הוגים רדיקלים רבים מצאו מקלט בסביבה הפרוטסטנטית ואפילו שם הוא זכה לביקורת – שכן התפיסות הפרוטסטנטיות לא איפשרו חזרה אל הספקנות הרדיקלית שלו. בשלב מסויים הוא חשב שקיבל משימה חלומית משום שהנסיכה השוודית כריסטיאנה שמעה עליו וביקשה שיבוא להתארח דרך קבע בארמון בשטוקהולם ,ויהיה לה למורה פרטי .ואולם ,עם הזמן הנסיכה הייתה למלכה ובתור שכזו סדר יומה התמלא ותאוות לימודיה לא מולאה – ולכן תבעה שילמד אותה מוקדם בבוקר ,טרם השחר .עובדה זו הובילה לכך שילקה בסופו של דבר בדלקת ריאות ומת. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 30 אני מעלה ספק ,משמע אני קיים רישומי החוש אינם אמינים הדבר הראשון שיוצא החוצה הוא רישומי החוש – זהו הקלט הכי מפוקפק שקיים .השפעות כה רבות ומגוונות משנות אותם – סמים ,מחלות ,אפילו כישורי חוש אינדיבידואלים – כך שאי אפשר להעניק לרישומי חוש את התואר "אפיסטמה". אקסיומות מזוייפות באופן שיטתי ישנן אמיתות שהתבונה מעידה עליהן – אשר בהן איננו יכולים להטיל ספק .אולם אנו יכולים לתהות שמא שד מרושע ומשועמם משחק בראשנו .איננו יכולים להשתחרר מהמחשבה שהמדד לברוּרוּת והמוּבחנוּת של אותן אמיתות – הביטחון העצמי באמיתוּת זו ,שגעון שאי-היכולת שלנו להטיל ספק ולשער את היפוכם של הדברים – אולם אנו יכולים לתהות שמא תחושה זו מזוייפת באופן שיטתי. הקיום העצמי כמטיל ספק אינו מוטל בספק נדמה שדקארט היה חרוץ מדי בנקיון האורוות ,שכן לא נותר דבר; אם ניתן להטיל ספק בהכל ,הרי שנשארנו בחדר חשוך .כאן בא טיעונו המפורסם" :אני חושב ,משמע אני קיים". בתהליך הטלת הספק יש דבר אחד שעצם תהליך הטלת הספק מברר את אותו לאשורה – הקיום שלי כמטיל ספק. עצם הטלת הספק חותרת תחת הטלת הספק; תהליך הטלת ספק שהינו נחרץ והולך עד הסוף מאשר ללא כחל וסרק את קיום העצמי כישות המטילה ספק ולכן כישות חושבת .עצם העלאת האפשרות שאני מתועתע על ידי שד מניחה שאני קיים – אני חייב להיות קיים כדי להטיל ספק בעצמי .תהליך התעתוע מאשר את קיום המתעתע .הוודאות במציאות העצמי כמטיל ספק הולכת וגוברת ככל שהטלת הספק מעמיקה. הטיעון הוא רציפרוקלי :ככל שאנו מטילים יותר ספק ,כך העצמי מתעשר כישות המטילה ספק. הטלת הספק מוכיחה את קיום העצמי כאדם חושב -להטיל ספק ברישומי החוש פירושו שאני חש; אין זה אומר שמה שאני חש מייצג ,אולם האישור לקיום העצמי הוא אישור של אדם בעל יכולות קוגנטיביות עשירות .אין זה אומר על אף אחד מתכני התודעה האחרים שהם אמיתיים – למעט העובדה שאני יצור מפקפק. אז הוכחנו את היותנו ישויות פעילות בתחום הקוגנטיבי; ומה חוץ מזה? הדבר לא מלמד דבר על העולם ואין לנו שום ידיעה להיאחז בה .ההיוודעות שלנו לדברים שקורים בתוך התודעה אינם אומרים שמשהו שהשתכנענו בו בתודעה ) ,i.e.אקסיומות( תואם למשהו שנמצא בחוץ .נניח שתנוח דעתנו שאין שד מתעתע ושהאמיתות המתמטיות שאנו למדים עליהן הן אמיתות; אבל הן אמיתות רק בתודעה ,ואין שום הכרח שהעולם ייתנהג כמוהן .חשוב להבין שהבעיה היא להשתכנע בכך שישנה אידאה פנימית לבין שקיימת כך בחוץ; כדי להבין את זה דקארט זקוק לאלוהים. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :6רנה דקארט והרציונליזם )קרטיזיאנים) 31 ההוכחה לקיום האל – הארכיבישוף סלמוס מקאנטרברי אומר דקארט ,יש לנו הרבה מאוד אידאות; חלקן ,כמו תחושת החום ,נדמות כנגרמות על ידי משהו חיצוני .אין זה אומר דבר :גם אם אנו צודקים ,אין זה אומר שהאידאה הפנימית היא ייצוג נאמן של מה שקורה בחוץ .מעבר לכך ,יש דברים שמרשימים אותנו ושמקורם בדמיון .יש לנו אידאה של אלוהים: מושג הנתפש בתודעה .דקארט פונה לחשוב על אלוהים והוגה בטיעונים להוכחת קיומו של האל. טיעון ההוכחה האונתולוגית לקיום האל הוצג לראשונה בסוף המאה ה 12-על ידי הארכיבישוף מקאנטרברי ,נ .סלמוס .לטיעון זה יש שתי הצהרות ומסקנה והוא סובב פסוק מספר תהילים" :והנבל יאמר בלבבו אין אלוהים" .אין זה נבל שלא מודע לאלוהים או לא יודע למה הכוונה; מדובר באתאיסט הנחוש, שאומר "אני יודע למה אתה מתכוון באלוהים וכזה דבר אין". הצהרה :1אלוהים מוגדר כמה שאין להעלות על הדעת גדול ממנו. הצהרה :2דבר מה הקיים בממש גדול מאותו דבר לו היה קיים רק במחשבה. מסקנת הנבל :אלוהים קיים רק במחשבה מה פירוש הטענה שאין אלוהים? פירושו של דבר הוא שיש לנו מושג של אלוהים – אנו מתווכחים על קיומו – אבל אין לו הקבלה במציאות .טענת הנבל היא שאלוהים קיים רק במחשבה; וזוהי המסקנה בדיון. סלמוס ודקארט מעמידים שתי טענות שהנבל חייב להכיר בהן – ובוודאי האיש שאיננו נבל .הטענה הראשונה מספקת הגדרה מילונית" :אלוהים" מוגדר ְכמה שאין להעלות על הדעת "גדול" ממנו. הנבל מסכים להגדרה שהאל הוא כל יכול וכל יודע – הוא פשוט לא קיים במציאות. ההגדרה השניה היא שדבר מה הקיים בממש "גדול" מאותו דבר מה לו היה קיים רק במחשבה .ל- 1000דולר בכיס יש עוד מימד של גדולה מאשר אם רק מפנטזים עליהם; תכונת ההתממשות מוסיפה גודל – במובן הגדוּלה – לאותו אובייקט. הנבל טוען שאלוהים קיים רק במחשבה; אומר סלמוס – הרי אם האל היה קיים ממש ,הוא היה יותר גדול מכפי שהוא מופיע במחשבה; אולם טענה ראשונה טוענת שאלוהים הוא מה שאין להעלות על הדעת גדול ממנו – ולכן אם אנו יכולים להעלות על הדעת גדול ממנו הרי שהוא לא באמת אלוהים .יש לנו מושג אל בראש ,מושג האל הוא שלמות גמורה ,ושלמות גמורה מחייבת – מתוקף הצהרה – 2מציאות חיצונית .זוהי הוכחה לקיום האל בחוץ – לא לקיומו בתודעה; מכיוון שכליל השלמות מחייב את התממשותו. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 32 שיעור :7הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון( רנה דקארט )המשך( הטלת הספק בהכל בשלב חיפוש המוטיבציה של המחקר ,נקבע כי ידע על העולם אינו ראוי להיקרא ידע אלא אם הוא ידע שודאותו אינה מוטלת בספק .משום כך ,לא ייתכן שתמונת העולם המדעית תיבנה או תסתמך על נתוני החוש – הם הדבר המפוקפק ביותר שנקלט במוחנו .אולם ,אם אנו ספקנים נחרצים מספיק ,שום דבר אינו שורד את הספקנות הרדיקלית של דקארט :גם אותן אמיתות אקסיומות ,כמו אמיתות המתמטיקה ,שאי אפשר להטיל בהן ספק – אפשר להטיל ספק בעצם תחושת הנכונות שלהן .שכן כיצד ניתן לדעת שאיננו מתועתעים על ידי כוח שנוטע בליבנו תחושה של ודאות וביטחון באמיתות אלו? אם מפנים את הטלת הספק כנגד תחושת הודאות עצמה של התודעה ,אזי שום דבר לא נותר. הוכחת קיום ה"אני החושב" הגאונות של דקארט מתבטאת בכך שהוא מבחין בקיומה של אמת אחת – שככל שנטיל ספק רדיקלי יותר היא הולכת ומאושרת – והיא עצם הקיום שלנו כ" ."Thinking Thingsה"אני החושב" ,ה"אני המטיל ספק" – מציאותו הולכת ומתבררת כאמת שלא רק שאי אפשר להטיל בה ספק אלא שהטלת הספק עצמה מחזקת אותה עוד ועוד. הצעד השני של דקארט הוא שמתוך עננת אי הידיעה או המבוכה שהיא תוצר הטלת הספק הטוטאלי ,עולה אמת אחת ומזדקרת כלא ניתנת לערעור כלל – והיא קיומו של האני המטיל ספק כקיומה של ישות המרגישה ,חשה ,חושבת ,מהרהרת ,עושה רפלקציה ומטילה ספקות. התוצאה היא שגם אם תחושת הנכונות שלנו היא פרי תעתוע ,קיימת עובדה אחת והיא שאנו ישויות שאי אפשר לערער על קיומן .לכאורה זו אינה מביאה נכונות לשום דבר )מעבר לזה שאני קיים( .אולם מה שעוד מתברר כקיים הם התכנים הקוגנטיביים של התודעה – רשמי החוש קיימים בנו; זה לא אומר שהם נכונים או שניתן לסמוך עליהם ,אולם אישור האני כישות חושבת מאשר שהתכנים הקוגנטיביים, המחשבות והתחושות והאמונות והידיעות שמתרוצצות בין כתלי הגלגולת – כל אלו קיימים. מושג האלוהים ותיקוף האקסיומות דרכו השלב הבא הוא ההבחנה בשני דברים: • שבתוך התכנים המתרוצצים במוחנו ולנגד עיני רוחנו ישנו מושג של אל; אולם זהו מושג מיוחד במינו ,משום שעצם המושג של אלוהים מחייב את קיומו של אלוהים – לא כמושג בתודעה אלא קיומו כמשהו הנמצא בחוץ. מושג האלוהים – המושג שעל קיומו בפועל מתווכחים המאמין והכופר – הוא מושג של ישות שהיא כליל השלמות .ההנחה הבאה היא שדבר מה שקיים בממש שלם יותר מאותו דבר מה כשהוא חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :7הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון) 33 קיים רק במחשבה .מי שמקבל את שתי ההנחות האלה – ולא נראה שאפשר לא לקבל אותן – לא יכול לטעון שהאל קיים רק במחשבה )שזוהי טענתו של הכופר( .הטענה הזו סותרת את שתי ההנחות הקודמות ,שכן הכופר צריך להכיר בכך שאם היה קיים האל הוא היה שלם יותר במציאות מאשר במחשבה ,דבר הסותר את הגדרת האל ככליל השלמות – ולכן הגדרתו ככליל השלמות מחייבת את קיומו בעולם. דקארט מוכיח שהאל קיים לא רק בדמיוננו אלא בממש ובמציאות; אולם זה לא אומר כלום – זה לא אומר שיש לו יחס מסויים אלינו; זה כמעט כמו להוכיח שחייב להיות בורא לעולם רק מפני שהטבע מורכב .ההוכחה הזו לא מכוננת דת אלא רק בורא עולם .אולם דקארט לא מבקש לתקף את הדת אלא את הידיעה האנושית ,המתמטיקה האנושית ,וקיומו של האל בחוץ לא נותן לו הרבה .ולכן הוא חייב להבחין בדבר נוסף: • ישנן אידאות שמסתובבות בראשנו :יש מציאות קוגנטיבית שאנחנו בטוחים שנגרמת על ידי גורם חיצוני )תחושות חום ,קור ,כאב( .זוהי תחושה חזקה מאוד שאיננו מייצרים בעצמנו אלא היא נגרמת על ידי המציאות החיצונית .זה עדיין לא נותן כלום – השפעה סביבתית של העולם עלינו לא מצדיקה את קיומו של העולם ואין משמעותה שהתגובה הפנימית היא תמונה נאמנה של הקורה בחוץ; אולם אין ספק שחלק מהדברים שמסתובבים בראש מקורם מן החוץ וחלק מהם מקורם מבית. מושג האלוהים ,שבאמצעותו הוכיח דקארט את קיום האלוהים – מושג של משהו שהוא כליל השלמות – הוא מושג שלא היינו יכולים להרכיב בעצמנו שכן אין שום דבר במצבור האידאות שמאכלסות את תודעתנו שממנו אפשר להרכיב אידאה פנימית של דבר מה שהוא כליל השלמות. ואולם ,מה שאי אפשר להכחיש הוא שהאידאה הזו מצוייה בנו .מכאן הוא מגיעה למסקנה שמקור האידאה האלוהית מבחוץ .מכיוון שהוא הוכיח שהאל קיים בחוץ ,המקור היחיד לאידאה הפנימית שלנו חייב להיות פעולה של האל עצמו. זוהי נקודת התפנית בטיעון של דקארט :דקארט רואה בקיומו של מושג האל בתודעה שלנו את טביעת השפתיים של נשיקת האל באדם – הסימן שיש לאל יחס מיוחד אלינו הוא העובדה שהוא טבע בנו את מושגו .ומכיוון שהאל הוא כליל השלמות ,ולכן כל-טוב וכל יכול; ומכיוון שאיננוֹ אדיש אלינו – שכן הותיר בנו את מושגו – הוא לא יאפשר תעתוע שיטתי של דעתנו .אלוהים לא מבטיח שלא נטעה – ולמעשה הטעות מאוד חשובה לדקארט כי היא העדות שאנחנו לא אלוהים כשאנו מוכיחים את קיומו – אולם ניתן להיות סמוכים ובטוחים ,בזכות שילוב קיום האלוהים בחוץ וטביעת מושגו בפנים ,שאין תעתוע שיטתי .במה שאיננו יכולים להטיל ספק ,עליו אנחנו יכולים לסמוך. דקארט מוכיח שידיעות שאיננו יכולים להטיל בהן ספק – ניתן לסמוך עליהן .אם לא ניתן להטיל ספק עקרוני בהן ,אנו פטורים מלהטיל ספק בתחושת הביטחון שלנו. אמיתות המתמטיקה וקיום האל הן האמיתות היחידות שהן בחזקת אמת ברורה ומובחנת. למרות שידוע באופן ברור ומובחן שהעולם החיצוני קיים ושיש לו השפעה עלינו ,שכן מקור כל התחושות החושיות הוא מגורמים משפיעים חיצוניים ,אי אפשר לסמוך עליהן כי הן אינן אובייקטיביות .מכאן שהתכונות היחידות שמותר לנו לייחס לגופים שבחוץ הן התכונות המתמטיות .זוהי לא מתמטיזציה http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 34 של הפיסיקה – אלא שהפיסיקה אינה אלא מתמטיקה .התכונות היחידות שמותר לייחס למציאות החיצונית הן התכונות הגיאומטריות של התפשטות ושל תנועה. מערך הידיעה היחיד ששורד את כל המסכת הקרטזיאנית של הטלת הספק ,מערך של ידע ברור, מובחן וודאי ,הוא המערך המתמטי ,זהו מערך הידע שבאמצעותו העולם מצוייר. העולם עומד על מתמטיקה מקומו של דקארט היה מובטח בפנתיאון ההיסטוריה ולו בלבד תרומתו האדירה למתמטיקה – הוא הראה שאפשר להעמיד את הגיאומטריה ללא שארית על האלגברה ,בגיאומטריה האנליטית. אם פיסיקה מועמדת ללא שארית על גיאומטריה ,וגיאומטריה מועמדת ללא שארית על אלגברה – הרי שפיסיקה מועמדת שללא שארית על אלגברה. אולם יש הבדל משמעותי בין לומר שהגופים הפיסיקליים מתנהלים בתוך מרחב גיאומטרי לבין לטעון שהמציאות הפיסיקלית היא גיאומטריה .הדרך היחידה לעשות זאת היא על ידי זיהוי המרחב הפיסיקלי כולו עם המרחב הגיאומטרי; זה יכול לקרות רק אם הגופים הפיסיקליים ממלאים את החלל הכולו – שיש איזומורפיזם גמור בין המרחב הפיסיקלי והגופים הפיסיקלי לבין המרחב הגיאומטרי .בתוך המרחב הגיאומטרי יכולות להיות צרות ,אך המרחב הפיסיקלי לא יכול להיות נתון במרחב הגיאומטרי אלא הוא-הוא המרחב הגיאומטרי. על מנת לזהות גופים במרחב הפיסיקלי חייב דקארט להניח שהמציאות הפיסיקלית מלאה בחומר: החומר אינו משקל או מסה; כל אלו רשמי חוש .החומר הוא צורות גיאומטריות .לכן דקארט מצייר עולם מלא לחלוטין בערימת חצץ של צורות גיאומטריות והתנועה היחידה האפשרית היא תנועת מערבולת בתוך המישור .מסיבה זו הקוסמולוגיה והפיסיקה שלו מורכבות מאוד וכוללות מערבולות בתוך המישור הדחוס הזה. סיכום דקארט מותיר אותנו עם ערך יסוד של המושגים המתמטיים :המתמטיקה היא שמעניקה את הוודאות לידע במדעים המתמטיים – פיסיקה מתמטית ,כימיה מתמטית וכדומה .הביטוי המתמטי של התיאוריות בפיסיקה אינו כלי שמאפשר לעשות משהו אחר ביתר יעילות – זה משהו שהוא חלק מהתמונה הפיסיקלית עצמה .אין זה לומר שדקארט צודק; אולם יש לשקול עד כמה האמפיריציזם והריאליזם ,למרות היותם סותרים אחד את השני לחלוטין ,השפיעו רבות על תפיסת המדע בתרבות המערבית. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :7הרציונליסטים )וסר אייזיק ניוטון) 35 סר אייזיק ניוטון סר אייזיק ניוטון (1642-1727) 19מגיע לטריניטי קולג' בגיל ,1661 ,19גיל מאוחר באותה עת ומסיים את חוק לימודיו ב ;201665-עד אז ,הוא כבר מוכיח את משפט הבינום הקרוי על שמו – הבינום של ניוטון 21ומפתח את עיקרי תחשיב הזרמים ) ,(fluxionsגירסתו לחשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי. הספר הגדול ביותר שיצא תחתיו היה Philosophia Naturalis Principa Mathematica )"הפרינקיפה"( – העקרונות המתמטיים של המדע .המהדורה הראשונה של הספר יוצאת ב,1687- בהיותו בן .45המו"ל – שעמל קשות לשכנע את ניוטון להוציא את הספר – הוא ,Halleyששביט האלי קרוי על שמו; ב 1703-ניוטון כותב את ה.Opticks22- משמעות הפרינקיפיה מבחינת הפילוסופיה של המדע הפרינקיפיה הייתה הישג מדעי שבן לילה הוכרז ככזה שאין לעלות עליו ושקבע את סדר היום המדעי של אירופה למשך 300שנים לפחות; הוא טבע את הפרדיגמה לעשייה מדעית והזניק את ההגשמה המדעית באופן שאיש לא העלה על דעתו. בה במידה שניוטון הוציא מתחת ידיו הישג מדעי שאיכותו לא הייתה מוטלת בספק ,היה זה סוג של חלום בלהה פילוסופי מבחינת שתי הפילוסופיות המדע היחידות ,שבישרו את הדבר הזה ,וכעת אף אחת מהן לא הייתה יכולה לתת דין וחשבון להישג הניוטוני .ודווקא בגלל שהוא נחשב – בצדק – כאיכותי כל כך, הפילוסופיה לא הייתה יכולה לבקר אותו ונשברה עליו. גודל ההישג ואי-היכולת ליישב אותו עם הפילוסופיות הקיימות הביא לחשיבה מחדש על הפילוסופיות של המדע המתיימרות להבין את ההישג. 19אביו נפטר בגיל צעיר ,אמו התחתנה שנית והוא לא הסתדר עם אביו החורג; הוא הוצא מבית הספר כדי שיוכל להיות איכר; הוא שנא זאת ,אמו שוכנעה להשיבו ללימודים ,והוא סיים את לימודיו בהצטיינות .הוא זכה לכרטיס כניסה לטריניטי קולג' בקמברידג' במעמד של תלמיד-עניים שהתקבל לאוניברסיטה ושילם את שכר הלימודים בעבודת כפיים בקולג' – הוא משרת את חבריו האריסטוקרטיים יותר לאורך כל תקופת לימודיו שם. 20ב 1665-המגפה פורצת בלונדון ומאיימת על קמברידג' ,האוניברסיטה מפונה לשנתיים ,בהן ניוטון חוזר לביתו בלינקולנשייר .הוא ממצא פנקסים בניסויים באופטיקה ,עושה מתמטיקה ,ולטענתו אלו השנים בהן פיתח את עיקר תורת הכבידה .הוא גילה את הרכב האור הלבן .כשטריניטי קולג' נפתח מחדש ב 1667-מוצע לו מעמד – fellowshipעבודה לכל החיים ,כחלק מהבעלים של טריניטי קולג' .עתה יש לו מזון ,חדרים ,תקציבי מחקר ומשכורת – והאיש העני הזה זוכה למעמד מכובד וביטחון. ב 1669-הוא מקבל את מעמד הקתדרה של אייזיק ברו – הפרופסור הלוקסיאני למתמטיקה )תפקיד שנתפס היום על ידי סטיבן הוקינג( – המעמד המכובד ביותר במתמטיקה בקמברידג' ,כבר בהיותו בן .29המופקד על הקתדרה מחוייב שלא להיות מועסק על ידי הכנסיה בשום תפקיד רשמי; ניוטון טען שעצם הדרישה הזו פוטרת אותו מלקבל סמיכה לרבנות ,שכן אחד מתנאי הקתדרה היא שכדי להיות עמית הוא צריך לקבל סמיכה לרבנות אנגליקנית ) ,(DDוכך הוא נפטר מכך. אך אין בפעולה זו לומר דבר על אדיקותו :ניוטון היה איש דתי מאוד ,פשוט לא אנגליקן .אם נשקול במאזניים את העבודה ששווה משקלה בזהב במתמטיקה ופיסיקה מחד ואת פירושיו לספר דניאל ,הנומרולוגיה שלו למידות המשכן ,חישובי הקץ שלו וכתבים מכתבים שונים בעניינים דתיים כמו בטירוף דתי – המאזניים ייטו לכף השנייה .אוסף כתבי ניוטון הדתיים" ,אוסף יהודה" ,מצוי בירושלים. (a+b)2=a2+2ab+b2 21הוא משפט הבינום; הבינום של ניוטון עוסק בחזקה nולא חזקה שנייה. 22לאחר מכן ,בראשית שנות ה 1690-הוא הולך להיות חבר פרלמנט מטעם קיימברידג' .ניוטון טרח רבות לקבל עבודה בפן שלישי שלו – עבודה במטבעה של אנגליה – והוא קודם להיות האחראי והוביל מהפכה מוניטרית שלמה כאשר הוא העביר את אנגליה ממטבעות כסף לזהב ועשה מהפכה בערכי המטבעות עצמם. במסגרת קריירה זו הוא הכריז מלחמת חורמה על הזייפנים – אשר נתלו באשמת בגידה ממעלה ראשונה .הוא היה יושב בדין, תודות לסמכויות שופט שקיבל ,והשליך למאסר והוציא להורג דמויות שוליות יותר כדי להפעיל לחץ על הפושעים המרכזיים בתחום – היה אכזר לחלוטין. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 36 הפילוסופיה המבארת 1687מהווה תפנית עמוקה וחשובה בתולדות הפילוסופיה של המדע :עד להתייצבותה של הפיסיקה של ניוטון על הבמה ,פילוסופיית המדע של בייקון ודקארט היוותה מפעל מכונן ,המחוקק עבור מדע עתידי. שתיהן תובעות תביעה חזקה להתחיל את המדע מבראשית. ואולם ,מרגע שהתקבלה הפיסיקה של ניוטון ,פרוייקט הפילוסופיה הופך לפרוייקט פרשני – לא לחוקק למדע עתידי אלא להוציא את ההגיון הטמון במדע כפי שהוא מתנהל עתה .הפרוייקט אינו מכונן יותר אלא מבאר – וכעת הפילוסופיה הופכת צריכה לחשוב את עצמה מחדש לאור המדע כפי שהוא מתפתח, והמדע בהחלט אינו עומד וממתין לה. ברגע שפילוסופיית המדע נאלצה להשתחרר מההתייצבות המכוננת שלה והפכה לפרוייקט מבאר, היא נמצאת בשיג ושיח ביקורתי עם עצמה כפרוייקט שמנסה להבין את המציאות המתפתחת במהירות עם המדעים האירופאים ,המתייצבים ויוצאים אל הדרך עם הפיסיקה של ניוטון. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :8הפילוסופיה המבארת 37 שיעור :8הפילוסופיה המבארת השפעת הפרינקיפיה על הבייקוניאנים והקארטיזיאנים בדפדוף מהיר בפרינקיפיה ,נדמה תחילה על פניו שאם היו בייקוניאני אדוק וקרטיזיאני אדוק עדים לדפדוף ,פניו של הבייקוניאני היו נופלים בעוד חיוכו של הקרטזיאני מתרחב – כי הפריניקיפיה בנויה בתחילתה כפרוייקט רציונליסטי באופן מובהק. המכה לבייקוניאנים הפרינקיפיה בנויה שלושה ספרים .ספר 1מתחיל בשורת הגדרות ,אחריהן התדיינות ראשונית ואז מתחיל הספר – המתחיל בשלושה עקרונות )אקסיומות( :חוק הכוח ,חוק ההתמדה וחוק הפעולה .לאחר מכן מופיעים משפטים והוכחות; ואז הצעות והוכחות .לאחר שלושת חוקי ניוטון ,ההצעות נוגעות לקינטיקה של סדרה של גופים שונים בסיטואציות שונות המתרחשות בריק .ספר 2עושה כל זאת מחדש בתווך מחכך מבלי שתהיה פנייה לנסיון אף פעם אחת. שני ספרים אלו פורשים את הפיסיקה של ניוטון במלוא הדרה התיאורטי; אין שום פנייה לנסיון – הדבר הקרוב לכך ביותר הוא רק בדוגמאות והמשלות ,אולם ההגעה לידע נעשית בתהליך רציונלי צרוף ,כמו הגיאומטריה של אאוקלידיס. המכה לקארטיזיאנים ספר 3מביא למהפכה במידת שביעות הרצון של הקרטזיאני :הפרק הראשון של ספר זה עוסק בתופעות – כנרמז משמו .Phenomenonהספר המכונה )System of the world (in mathematical treatment מדבר על תצפיות אסטרונומיות בהן נכללות השיטות התיאורטיות שהוא קובע בספריו הראשונים. ניוטון מסיק בסוף כל פרק שגרמי השמיים נמשכים לשכניהם ושכולם נתונים לאותו הכוח – מכפלת המסות חלקי המרחק ביניהם בריבוע ,כפול קבוע הגרביטציה – וכך מגיע לחוק הכבידה. הפיסיקה הניוטונית :הילד החדש בכיתה הפיסיקה של ניוטון לא הייתה בייקוניאנית ולא קרטיזיאנית; היא אילצה את פילוסופיית המדע להתהפך על פיה ,ומשלב זה ואילך יש מעין התפכחות פילוסופית :הפילוסופים נדרשים לחשוב על תורתם מחדש, ועם מחשבה מחדש זו הם מתרחקים מכור מחצבתם האדוק והדתי .זה המקום בו דרכי הדת והמדע נפרדות – לא כחילון אלא כתפישת האדם. מה שהופך את הפרנקיפיה לחידה פילוסופית הוא שאחרי חצי העמוד שפותח את ספר 3ולפני פרק המבוא של התופעות ,מופיעים עמוד וחצי תחת הכותרת " ."Rules of Reasoning in Phylosophyפרק זה טוען שעשיית המדע חותרת ליצירת תמונה פשוטה ,ושאל לנו להניח סיבות ,גורמים וחוקיות יותר מאשר מה שנדמה לנו כאמיתי ומספיק כדי להסביר את התופעה. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 38 ספר 3אומר בכותרתו כי "מה שאנו משתכנעים בו – התכונות של גופים שאנו משתכנעים שאלו התכונות שלהם ,ללא כל קשר לגודלם – אנו חייבים להניח שיהיו משוייכות לגופים שאיננו יכולים לראותם" .יסוד הידיעה הן תוצאות הניסוי .כל מה שנראה כבירור מושגי ותיאורטי לחלוטין בספרים 1ו 2-מוקע או מוכרז כעת כסינטזה של הנסיון. הפיסיקה של ניוטון אינה אמפריציסטית בלבד; זהו פרוייקט השואף להיות שילוב של שתי הגישות – שהרי ספר 3אין לו קיום ללא הדברים )הרציונליסטים( שהודגמו בספרים הקודמים לו .מעבר לכך ,גם ספרו של ניוטון אודות אופטיקה – שמתפרסם 20שנה מאוחר יותר – כולל הגדרות ,אקסיומות ,ושורה של משפטים והוכחות על ידי ניסויים .זהו אחד המבנים המפתיעים באותו זמן :הנה מערך שמתחיל בהגדרות ואקסיומות ומשפטים ,אולם ההוכחה אינה דדוקטיבית – בעזרת האקסיומות – אלא על ידי הניסויים שנעשים בעזרת האקסיומות .זהו שילוב מוחלט בין שתי הגישות האמפיריציסטית והקטרזיאנית. הפילוסופיה הרציונלית של דקארט היא זו שחוטפת מכה קשה מהפרוייקט של ניוטון – ולא רק מהיבטיה האמפירים של הפרינקיפיה; הפיסיקה של ניוטון עוסקת באופן ישיר בגופים נעים במהירויות קבועות ומשתנות .האקסיומות של ניוטון חושפת את העובדה שתחת השפעת כוחות ,גופים מאצים או מאטים את מהירותם. המהירות היא שינוי של המרחק כפונקציה של הזמן .היא תכונה של גוף כלשהו – כמו צבע ,מסה, ומימדים – והגדרתה V=∆S/∆T :הינה המהירות הממוצעת של הגוף .אולם ,כאשר מתעניינים באיפיון המתמטי של גוף ברגע נתון מבקשים את המהירות הרגעית – במיוחד כשמדובר בגוף שמשנה את מהירותו מרגע לרגע. בעיה מתמטית בפיסיקה הניוטונית המושגים האלה – השינויים האלה – הם מושגי היסוד של הפיסיקה הניוטונית .אולם מהירות רגעית מתייחס לשינוי מהירות ברגע נתון; מכיוון ששינוי הזמן ברגע נתון הינו אפסי ,המהירות שווה למעשה למשהו המחולק באפס וזוהי טעות תחבירית במתמטיקה .כדי שהפיסיקה של ניוטון תוכל להתנאות בהיותה מבוססת על העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע היא חייבת לטפל בעובדה זו ,שאינה מקובלת על האלגברה והגיאומטריה המסורתיות של המאה ה.17- ניוטון זקוק לענף חדש של מתמטיקה המתעסק במתמטיזציה של קצבי שינוי :אולם המתמטיקה הזו בעייתית – היא עובדת נפלא והינה שימושית אך היא חלום בלהות פילוסופי .הוא כינה תחשיב זה ,Calculus of Fluxionsהמיועד להתמודד עם קצבי השינוי של גודל משתנה. אם יש לנו שני משתנים ,ונתון ) y=f(xכלשהו ,בבחינת הפונקציה במקטעים קטנים לכל מקטע יש קצב שינוי אחר מקודמו .קצב השינוי – המספר שיימדוד אותו – הוא השיפוע של הפונקציה .על מנת לאתר את הקצב יש למדוד את השינוי של yיחסית ל x-בקטע המוגדר כ ,∆x-המצוי בין שתי נקודות נתונות. המתמטיקה הזו מספקת לנו כלי מתמטי בלתי רגיל המאפשר לטפל בכל המצבים – על פניו – שניוטון זקוק להם לביסוס הפיסיקה שלו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :8הפילוסופיה המבארת 39 געגועיי לאפס :תגובת ברקלי למתמטיקה החדשה של ניוטון ניוטון בונה מתמטיקה חדשה המושתתת על אלמנט חדש לחלוטין של שאיפה לגבול האפס .לייבניץ מתייחס לנגזרות – – dx, dyכיצורים מקטגוריה חדשה ,שניתן לכפול או לחלק בהם אולם מתנהגים כאפס כשמחברים או מחסרים אותם .הוא מכריז עליהם כבעלי גודל אינפיניטיסימלי. כל זה מבוא לחיבור שפורסם ב The Analyst ,1734-מאת הבישופ ג'ורג' ברקלי .23ברשעות משועשעת ברקלי יוצא להגחיך את החדו"א :הוא תוקף את הבסיס המושגי וטוען שלייבניץ השתמש במילותיו להכלאות שיש בהן סתירות ,בבסיסן; יצור אלגברי – מספר אמיתי – או שיש לו גודל או שאין לו, ואם יש לו – אזי עבור המתמטיקה הוא אף פעם לא זניח; ואם הוא חסר גודל הרי שהוא אפס ואז אין לחלק בו .את ניוטון הוא תוקף על עצם מונח ה – Fluxions-על קצבי שינוי של קצבי שינוי. בעיקר הוא תוקף את המתמטיקה שלהם :הוא אומר שיש כללים לוגיים המוסכמים על כולם ושאסור שייסתרו אחד את השני; כללים שהם כה ברורים ומוסכמים שאין מזכירים אותם .אחד מהם ,אומר ברקלי ,הוא שבמרוצת הצגת טיעון – בין אם במתמטיקה ובין אם בבית דין – יש לכל מי שטוען את טיעונו את החירות הגמורה להגיד "נניח" – להציג היפותזה .אולם אם במרוצת ההוכחה לוקחים חזרה את ההיפותזה – דבר שמותר – חובה היא לקחת חזרה גם את הדברים שהתבססו על אותה היפותזה. איש לא יעלה על דעתו להפר את הכלל הזה בשיחה רציונלית; אולם שני אלה – ניוטון ולייבניץ – מוציאים לדרכם את תורתם מכך ש ∆x-הוא משהו; ואז ,בסופו של דבר ,הם מחליטים ש ∆x-אינו משהו – אלא הוא אפס; דבר זה מותר להניח – אולם כעת צריך לבטל את כל השימושים של ההנחה לאורך הפרישה המתמטית של החשבון של חדו"א. החלק האחרון בחיבור מדהים אך מפוקפק :ברקלי לא יכול להכחיש את העובדה שהקלקולוס עובד נפלא; עליו להראות מדוע הוא לא קונסיסטנטי ועדיין מצליח .לפיכך ,בטיעון מתפתל הוא מצדיק עצמו על ידי –Compensation of Errorsהוא מראה קיומן של טעות אלגברית וטעות גיאומטרית שתמיד מבטלות אחת השנייה ולכן ההצלחה היא מקרית לחלוטין. • על לייבניץ :המתמטיקה אינה מזניחה מספרים אינפיניטיסימליים; או שזה 0או שלא. • על ניוטון :הגחכת מושג ה ,Fluxions-קצבי השינוי של קצבי שינוי. • על התיאוריה הבסיסית :ניתן להניח שמספר שואף לאפס ולכן ניתן לחלק אותו; אולם בביטול ההיפותזה הזו )דהיינו בטענה שניתן להזניח אותו כמו (0יש לבטל את כל המתמטיקה שנשענה על ההיפותזה מלכתחילה. • על הצלחת הקלקולוס Compensation of Errors :גורם לפיצוי שגיאה על ידי שגיאה אחרת. הביקורת על מושגי הקלקולוס וההגיון של הגזירה עצמה היא ביקורת חדה ועמוקה ,ושאין ממנה תקומה, במידה מסויימת .למרות שהיא גורמת להרבה אי-נוחות בהיסטוריה של המתמטיקה ,אירופה תתלבט רבות כיצד להעמיד את הקלקולוס :האם ניתן להתפשר על המתמטיקה ולהפכה לקלקולוס של ויתורים? 23ברקלי הוא הבישופ של העיר קלויין באירלנד; הוא מכיר את המתמטיקה והפיסיקה של ניוטון על בוריין והוא חש היטב ברוחות החילון המנשבות אגב המדע החדש .הידע המדעי-מתמטי הולך ונתפש כהישג האנושי היחיד שהינו בעל משמעות והוא חש היטב – ונכון – את האיום על הדת על ידי המדע החדש ,המייצר "חושבים חופשיים" .המאמר שלו נכתב ,לדעת חוקרים, כנגד אנשי מדע מתחלנים .המטרה שלו הינה לא לבקר כי אם למוטט את החשבון הדיפרנציאלי .ברקלי יודע שאם הוא ימוטט את החדו"א אין למדעהחדש בסיס :בלי התחשיב הזה לא ניתן לעושת אפילו לא צעד ראשון במעד הניוטוני. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 40 שיעור :9התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע מעבר לשאלת המקום של כל אחת מהגישות הפילוסופיות בעולם בו תקפה הפיסיקה הניוטונית – התפתחו אפרופו ניוטון בעיות ספציפיות לשני המחנות .הרציונליזם נוסח דקארט יורד מהבמה מהר מאוד והאמפיריציזם נוסח בייקון עובר תמורות עמוקות. האתגר שהציבה הפילוסופיה החדשה של ניוטון היה בדמות המתמטיקה שהיא דרשה :פיסיקה של גופים הנעים במהירויות משתנות אינה ניתנת לביטוי במסגרת אלגברית מסורתית ורגילה – בשל הצורך שלה לתת ביטוי מובהק לקצבי שינוי רגעיים.24 הגישה הקרטיזיאנית :זו לא מתמטיקה החדו"א באה לתת מענה למושג השינוי הרגעי באופן קוהרנטי ,בלי ליפול בפח האפס; לצורך זה לייבניץ המציא את המספר שהוא אפס בלי להיות אפס וניוטון הגדיר את מה שלימים יהיה השאיפה לגבול .כאן נכנס ברקלי וחשף את הבעיות – קונספוטואליות ומתודולוגיות – הקשות מאוד של השיטה .הבעיה שזו אינה מתמטיקה ,הוא אומר ,לא לפי האידאל הקרטזיאני שלה – אמיתות ברמת Self-Evidenceשל אקסיומות הגיאומטריה; אלו אלגוריתמים חישוביים שמטשטשים במכוון את העובדות האם זה אפס או איננו .מילת המפתח בחשבון היא "קטן כרצוננו" – אולם אין זה אומר שהוא נעלם .אם עוסקים בקירובים ,טוב ויפה; אבל קירובים הם לא מתמטיקה חדה וברורה הנובעת באופן מוחלט מדבר אחר. מנקודת מבטו של הקרטזיאני האדוק – גם אם יצליח למצוא מקום לספר 3של הפרינקיפייה או לספר האופטיקה – יש בעיה של ממש בתשתית המתמטית ,שאמורה להעניק את הודאות לפיסיקה הזו .עם זאת, שתי הבעיות הללו הותירו את רישומן על הפיסיקה ועל המתמטיקה של היום. אנשים מעטים הודו שברקלי צדק – שקיימת באמת בעיה עם החדו"א; הביקורת שלו הייתה מוחלטת והרסנית מדי .למרות שאנשים רבים ניגשו במרץ לבירור יסודות המתמטיקה ,הם לא ממש מזכירים את שמו של ברקלי ,שכנראה עורר אותם מלכתחילה לחיפוש העצמי הזה. 24פרדוקס מעוף החץ :אם גוף נע בקטע נתון ,מכיוון שיש רצף גיאומטרי בין כל שתי נקודות ,הגוף חייב להשתהות על פני כל נקודה בקטע הנתון .בכל קטע יש אינסוף נקודות ,ומכיוון שכך יש אחת משתי אפשרויות ביחס לשהיית הגוף בנקודה אחת: • הגוף שוהה 0זמן בנקודה כי היא בעלת 0מימדים; 0כפול אינסוף נקודות שווה 0ולכן כל תנועה בין כל שתי נקודות תהיה במהירות אינסופית; • הגוף שוהה זמן מה – קטן – בנקודה .אינסוף כפול גודל – קטן ככל שיהיה – הוא עדיין אינסוף ,ולכן ייקח לגוף זמן אינסופי לעשות את התנועה. לא זה ולא זה אפשריים .מכיוון שאין בחירת ביניים בין "אפס" לבין "משהו" שתי המסקנות בלתי אפשריות ולכן המסקנה היחידה הייתה שהתנועה היא מושג בלתי-קוהרנטי ,ולמרות שנדמה שיש תנועות בעולם ,בפועל אין וכל ההתנסות שלנו בשינויים ובתנועות היא אשליה בעוד שהעולם אחוד ,לא מחולק וסטטי. אם לא רוצים ללכת לקיצוניות הזו ,חובה להודות שמשהו פגום ביסוד עצם הנסיון למתמטיזציה של תנועת גופים. כשמפתחי הפיסיקה המודרנית ניגשו לפתח פיסיקה של גופים בעלי קצב שינוי מקום או מהירות רגעיים ,הם ידעו ש אי אפשר לעשות מתמטיזציה של הפיסיקה במסגרת המתמטיקה והלוגיקה המקובלות – במידה והיבט זה של הרציונליזם מתקבל, שפיסיקה נכונה פירושה להעניק למציאות ביטוי מתמטי חד ,אין מתמטיקה בנמצא שיכולה לעשות זאת. משום כך ,קברניטי השיטה – ובראשם ניוטון – היו צריכים להמציא מחדש את המתמטיקה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :9התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע 41 ההתמודדות עם הביקורת כך הגיעו ,במרוצת המאה ה ,18-לשלוש גרסאות שונות של החדו"א: הגירסה האנגלית :חוסר התמודדות הגירסה האנגלית חשובה היסטורית ,אך לא מתמטית .יצאה להגנתו של ניוטון ולא הסכימה להכיר בכך שיש בעיה .המתפלמסים שתקפו את ברקלי והרעישו עולמות לא מעניינים; אולם בהקשר זה ,מי שמעניין באמת הוא קולין מקלורין )על שמו קרויים טורי מקלורין( ,אשר כתב ספר חשוב על התחשיב הניוטוני ) (Calculus of Fluxionsוהציג את הגירסה המפותחת ביותר של התחשיב הזה. היסטוריונים של הקלקולוס מעלים על נס את עושרה ועומקה של עבודה זו; אולם בהקשר שלנו – לא בבחינת הבעיות המתמטיות אלא הבעיות ש ִמפנה מתמטי זה מציב לרציונליזם – ספרו של מקלורין מדהים משום שהוא טוען שלא נטעה לחשוב שיש לברר קודם מושג של שינוי רגעי מתמטי ואז ליישמו למהירות רגעית; צריך לעשות ההיפך – לקחת את מושג המהירות הרגעית של גוף פיסיקלי או השתנות רגעית של תכונה במציאות בתור מושג ראשוני ,נהיר ,ברור וחד של המציאות שאנו חיים בה .הקלקולוס לא בא להנהיר את המושג הפיסיקלי אלא זה האחרון בא לעגון את הראשון .אולם פעולה זו מעמידה את הפרוייקט הניוטוני על ראשו :הוא טוען ,בעקבות ברקלי ,שספר המתמטיקה כתוב באותיות פיסיקליות )כמו גליליאו שטען שספר הטבע כתוב באותיות מתמטיות( .זוהי גישה שמעבר למקלורין אין לה ממשיכים.25 הגישה האירופית :הנהרת מושג הגבול זוהי הגישה שהבינה שחייבים להשתית את החדו"א על מסד מושגי מוצק ,ולכן השקיעו מאמץ בהנהרת מושג הגבול .ישנם נסיונות מעניינים ,כמו זה של לופיטל בין היתר ,לביצוע אקסיומטיזציה של מושג הגבולות; אחת האקסיומות כונתה ,the “Up to” axiomהאומרת שמה שנכון עד הגבול נכון בגבול; זהו נסיון לתת ביטוי אקסיומטי לכך ששאיפה למשהו טובה כמו המשהו .הנסיונות הללו מתפצלים ,במובן מסויים ,בין מה שקרוי היום בהיסטוריה המתמטית לסגנון הצרפתי והסגנון הלא-צרפתי. הסגנון הצרפתי :המשגה של הגבול כסביבה של נקודה )קושי( הסגנון הצרפתי מנסה לעגון מושג חתוך וברור של גבול בהגדרה חדה וברורה ,כאשר ההגדרה הקלאסית היא זו של קושי ,המנוסחת רק בסוף המאה ה .19-לדעת רבים קושי פתר את הבעיה עם 25זה לא הפריע לאנשים להמשיך וללמד את ניוטון כאילו הכל בסדר .לאורך המאה ה 18-ואל תוך המאה ה 19-האקדמיה האנגלית נשלטת על ידי אוקספורד וקיימברידג' .שתי אוניברסיטאות אלו ,עד עומק המאה ה ,19-הם מוסדות בעלי אופי של ימי-הביניים ,מנזריים כמעט .בקיימברידג' ,תלמיד בא ללמוד כל מיני מקצועות; אולם כדי לסיים חוק לימודים בהצטיינות – לקבל Honorsהבורר את התלמידים הבולטים ביותר במחזור המיועדים לתפקידי מפתח בעליתה האנגלית ,מהם ייבחר דור המורים הבא – הם צריכים ללמוד מתמטיקה ופיסיקה ,ובתוך זה ממשיכים ללמד את ניוטון שוב ושוב .בעוד שאירופה ממשיכה ודנה בקלקולוס ומפתחת אותו ,באנגליה ממשיכים לדשדש בפרינקיפייה .עד ,1811אף אחד מהמורים של קיימברידג' – המלמדים את דור המורים הבא שנה אחר שנה – אפילו אינם מבינים את החדו"א כדי להסביר מהי נגזרת חלקית ,ולמרות שהמתמטיקה היא מבחן קבלת ה ,Honors-אנגליה מפגרת עם המתמטיקה שלה ב 100-שנה אחרי שאר ארצות אירופה. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 42 הגדרתו – הטוענת שכשעושים חישוב של התכנסות לגבול ,לכל אפסילון )סביבה קטנה כרצוננו מן הגבול( ניתן לתת תכונה ייחודית .ועדיין ,גם הלוגיקה של ההגדרה הזו היא "לוגיקה של שוק" .אצל קושי ניתן לראות שמאחורי ההגדרה הריגורוזית ,החדה והמוגדרת היטב מכוסה העמימות של נסיון לרידוקציה של דיבור על נקודה לדיבור על סביבה של נקודה – גם כשהיא "קטנה כרצוננו". הסגנון הלא-צרפתי :מתמטיקה לשם חישוב ולא לשם מציאת האמת )לה-גראנג'( הפרוייקט של הנהרת הגבול לא הגיע לכדי מיצוי מניח את הדעת ,במיוחד לא לטענת הרציונליזם .מכאן שהגירסה השלישית של הקלקולוס מבשרת מהפכה של ממש :היא גירסה שאחראי לה איש אחד שדמותו מטילה צל ענק על סוף המאה ה – 18-ג'וזף לואי לה-גראנג'. לאחר שניוטון ניסח את הקלקולוס ,אחד ממשיכי דרכו המיידיים – ברוק טיילור – ניסח את "משפט טיילור" הבנוי על טורי טיילור – שהוא משפט בעל עוצמה רבהfሺxሻ = fሺaሻ + f’ሺaሻሺx − aሻ + : ሺୟሻሺ୶ିୟሻ !୬ ⋯+ ′′ ሺୟሻሺ୶ିୟሻమ !ଶ .לה-גראנג' הוכיח שכל פונקציה שווה לקבוע ועוד איבר כפול ,Xועוד איבר כפול איקס בריבוע וכו' – והצליח להגיע לזה בלי להשתמש בקלקולוס כשהוא מגדיר את הנגזרת הראשונה כמקדם של האיבר השני ,הנגזרת השנייה כפוקנציה של האיבר השלישי וכן הלאה. אם הפיסיקה הגדירה שכל נגזרת היא ביטוי קצב השינוי של קצב שינוי ,לה-גראנג' הפך את ההגדרות על פיהן – הוא ממסד לראשונה את ענף החדו"א כענף פורמלי לגמרי ונתן הגדרות פורמליות לנגזרות ראשונה ,שנייה וכו' של הפונקציה. מה שנחשב עד כה לקלקולוס הוא ענף חדש במתמטיקה שחושב ומסדיר את היחסים בין שינוי הפונקציה; אולם לה גראנג' אומר שלא :ההגדרה של הנגזרת הוא הגדרה פורמלית לחלוטין ואם מגדירים את הנגזרות האלה כך הן מקיימות את הנגזרות בגרסאות האחרות של הקלקולוס. לה-גראנג' אומר שאנו זקוקים שלחדו"א כדי לחשב דברים ולא כדי להעניק פשר :בגישה המסורתית של מתמטיקה ,נגזרת היא אמת על קצבי שינוי של פונקציה; עבור לה-גראנג' אין לה ערך אמת ,זוהי קונבנציה ,כמו דקדוק של שפה ,ומאפשר לנו לרתום את המתמטיקה לחישובי מהירות במכניקה. ברגע שמייסדים ענף במתמטיקה שאינו מבוסס על הנהרה – משנים את תפקידה ,אשר הופך לכלי לייעול חישובים. עוד אומר לה-גראנג' שהוא כתב את כל החיבור הזה בלי להידרש לשרטוטים או למושג הגבול; והוא עונה לברקלי שההצדקה להשתמש בחדו"א היא שהיא עובדת. מתמטיקה חישובית כאן מתחילה הופעה של אפשרות שלישית של המתמטיקה :מתטיקה ככלי שנהנים מהפירות החישוביים שלו והם מתקבלים קוהרנטית ובאופן חד ,אבל מוותרים על זה שהוא מהווה אמת ,נותן תוקף ומנהיר מדעית את אשר כלי זה מופעל עליו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :9התמורה של ניוטון בעולם הפילוסופיה של המדע 43 מייד אחרי ניוטון ,לאורך המאה ה 18-ולתוך המאה ה – 19-אירופה מתגייסת לפתח את הפיסיקה בהתפוצצות יצירה ובענפים שונים .בשלב זה חלה התפצלות מעניינת בפיסיקה הקלאסית אחרי ניוטון, המונהגת על ידי שני אנשים חשובים :לה-גראנג' מחד ופייר סימון לפלאס מאידך. תמונת העולם של לפלאס מתיימרת לתאר את העולם כמו שהוא – היא מתיימרת לריאליזם .הדינמיקה היא של ריאליה סיבתית והמשוואות של הפיסיקה מסבירות את מצב העניינים שהן מיושמות עליהם – זוהי פיסיקה שנראית כמו שמדמיינים מדע. לצידה מפתח לה-גראנג' פיסיקה שונה בתכלית :ל"מכניקה האנליטית" אין דבר עם תמונתו של לפלאס – אבני הבניין שלה אינן מתיימרות להיות קשורות למציאות .התיאוריה עובדת כמו סרט נע – מעמידים את הביטוי ,מכניסים את הנתונים ,גוזרים מימין וגוזרים משמאל ואם הכל היה בסדר – מהצד השני יוצא התוצר .זוהי פיסיקה שיוצאת מגדר הרגיל ועובדת מצויין למעט העובדה שאין לה שום יומרה לריאליסטיות ,סיבתיות או מסדניות )להבדיל מלפלאס(. לאורך המחצית השנייה של המאה ה 18-ולתוך המאה ה ,19-יש תורות פיסיקליות מקבילות של לפלאס ולה-גראנג' .מעבר לכך שהפיסיקה התפצלה לשניים ,אין להן דבר משותף במיוחד; המבחן העיקרי של הגישות הוא שהן עובדות. פייר דונהאם :תיאוריה עובדת היא תיאוריה עובדת ,לא חייבת להיות אמיתית לה-גראנג' אינו פילוסוף של מדע ,אבל הוא מזמין אותם לחקור אותו :והפילוסוף שבאמת יעלה את הפיסיקה של לה-גראנג' על נס הוא הצרפתי פייר דונהאם ,הטוען שיש לפיסיקאים מספיק לעשות בלי להטיח את ראשיהם בשאלות פילוסופיות – ולכן ההנחה של מי שבונה תיאוריה לא צריכה לתאום נאמנה את התפישה שלנו של מה שיש מאחורי הפרגוד. המטרה היא לבנות תיאוריה אלגנטית וחסכנית מבחינה לוגית אשר נותנת תוצאות חיזוי כמו שצריך וכשהיא עובדת זה לא סימן שהיא אמיתית – רק סימן שהיא עובדת. העמדה האינסטרומנטליסטית בפילוסופיית המדע יכולה לבטא התפתחות רדיקלית ,מעניינת שמעידה על התפתחות אמיצה בתוך המחנה הרציונליסטי .אי אפשר לייסד תמונת עולם על נתוני החוש משום שהשד יודע מה קורה מעבר למה שהעין רואה – המציאות מורכבת יותר ממה שניתן ללראות בחושים או לדמיין; המטרה צריכה להיות פשוטה מאוד :ליצור תיאוריה מתמטית ולוגית ,הבנויה לתלפיות ,שניתן לבחון כל הזמן והיא מקשרת בין תצפית אחת לאחרת .כמו כן היא פורייה – היא מיצרת קשרים ותצפיות ותחזיות נוספות. אחת התכונות של המאה ה 19-היא לידת האופטיקה הגלית .תומס יאנג ,שמעולם לא למד פיסיקה ,חשב על האור בתור רטיטה בתוך תווך ,אֶ תֶ ר .פרנל היה לה-גראנג'י לגמרי והציע ,ככלי חישובי ,לבטא קרן אור כפונקצייה גל – לא כי הוא נע כך ,או כי יש אתר – אלא כי אם נתייחס לפונקציה האופטית כפונקציית גל עם טורי פורייה ,יהיו התהפכויות שהתיאוריה השנייה אינה מסוגלת לתת עליהן את הדעת .בטעות מדביקים יחד את שתי הפיסיקות – גלית-ריאלית וגלית-אינסטרומנטלית ,למרות שאלו מפלגות שונות לחלוטין. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 44 שיעור :10מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה התפתחויות המדע ,בעקבות עבודתו של ניוטון ,שינו את המטרה של המדע :לא עוד לצייר תמונת עולם של המציאות אלא להעמיד תיאוריה מדעית אשר יכולה לא רק להכיל במבנה חסכוני ואלגנטי את הידע הקיים ,אלא לאפשר חיזוי של ממצאים חדשים .כל עוד התיאוריה פורייה בחיזוי וחישוב נתונים חדשים ,דיינו; כל יומרה מעבר לכך ,כפי שאומר פייר דונהאם ,היא אימרה שיאה לפילוסופים ואינה ראויה למדענים. זוהי התפקחות פילוסופית ,שמקורה בהתנפצות התיאוריות של בייקון ודקארט על פסוקי הפיסיקה הניוטונית. אולם בתקופה זו ,לצד הקשיים של המחנה הרציונליסטי ,החלו בעיות ושאלות קשות להתעורר במחנה האפיריציסטי .דרך לידת המדעים ההיסטוריים )מדעי ההתהוות( והפילוסופיה של דיוויד היוּם ,היו רבים שראו באמפיריציזם הקשה שלו סוג של רדוקציה עד אבסורד של השיטה. מסעות גוליבר /ג'ונתן סוויפט התחנה הראשונה שלנו היא באחד המפעלים הספרותיים משובבי הנפש ביותר של התקופה – שיצא תחת ידיו של ג'ונתן סוויפט – מסעות גוליבר ,שיצא ב .1726-סוויפט הוא סופר סטירי אירי ,שלא תמיד ידע את גבולות הטעם הטוב; ויצירתו" ,מסעות גוליבר" ,נטענת כאן כיצירה שלא רק שיש לה ערך פילוסופי אלא שנכתבה עם ערך שכזה מתלכתחילה .היא לא רק מראה מודעות לשאלות פילוסופיות של זמנו אלא שהוא גם מציע פתרון משלו ,בגירסה ספרותית. "מסעות גוליבר" כוללים ארבעה ספרי מסע מהסוג המקובל :הוא נע ונד ביום עד שמתרסק לחופה של ארץ זרה ומיוחדת ,בה הוא מתוודע לאורחות חיים שמציאותם שונה מאוד מזו שהוא רגיל לה .גוליבר עצמו הוא טיפוס מעניין – נמנע מרגשנותאו אובדן קור רוחו ואומד את המציאות שהוא נקלע לה ,תוך שהוא לומד את לקחיה .די ברור שבכל אחד מארבעת המסעות המטרה היא לאלף בגוליבר – ובקורא – בינה ,על ידי שינוי הנסיבות. כנגד סיפור זה ,מסעות אליס הוא היפוכו של דבר ,שמטרתו להביך את כל כלי התבונה של הגיבורה .מה שלואיס קרול עושה לאליס הוא להכניסה למציאות שבה שום דבר שלמדנו ואף כלי מכלי התרבות הויקטוריאנית אינם יכולים להתמודד בה; אולם גוליבר לא עומד אובד עצות ,כמותה. המסע הראשון של גוליבר מגיע לליליפוט; ליליפוט היא לונדון בהבדל אחד – קומת האנשים .מסעו השני הוא לברובינגנג ) (Brobdingnagבה כולם ענקים; המסע השלישי נחלק לשניים – & Laputa Balninaubiוהמסע האחרון הוא לארץ הסוסים שלא ניתן להגות את שמה – ) Houyhnhnwsאשר נשמע כצהלת סוס(. המסע ללפוטה ובלנינאובי ) AKAדקארטה ובייקונינאובי( במסעו השלישי ,ספינתו של גוליבר נטרפת לחוף וכך ,מותש לגמרי ,הוא נרדם; כשהוא מתעורר הוא מגלה לתדהמתו אי מרחף מתייצב מעליו .הוא עולה למעלה בסולם )ועובדת היות המציאות מרחפת היא חלק מהסיפור( ומובל אל השליט .מה שהוא פוגש הוא חלום בלהות קרטזיאני :אלו עם שעוסק חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :10מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה 45 בהרהורים מתמטיים ,בבירור מושגים מתמטיים ,כשעין אחת תמיד מביטה פנימה והשנייה מעלה .הם מאבדים את הקשר עם המציאות כל הזמן ,וככל שאדם רם מעלה יותר כך הולכים לידו יותר משרתים המכונים ,Flappersמצויידים ברעשן ויש להם שפת סימנים עם אדונם על מנת שיוכלו להסב את תשומת לבו של האדון לכך שמישהו פונה אליו. הידע המתמטי הזה ,בלפוטה ,מתורגם למציאות – אבל התרגום לא מעניין איש :ארוחת הערב המוצעת לו תפלה לחלוטין )אך מורכבת ממזון החתוך בצורות גיאומטריות(; החייט של הארמון תופר בגדים שיחליפו את חליפתו הקרועה ,והחליפה החדשה חתוכה גיאומטרית אך אינה מתאימה או פונקציונלית .זוהי סאטירה מרה – לא רק שהאי הזה מתעופף באוויר אלא שהאופן בו הוא מתפרנס הוא על ידי שליטה בכוח ביישובים שעל הקרקע תחתיו ,וגביית המסים נעשית על ידי כך שהם מסתירים עם האי את השמש והגשם עד שהיישוב מעלה את מסיו; אין להם עניין בהטבת מצבם של הנתונים למרותם ,רק בכסף שי ְפנה אותם לשרייה במחשבה על המדע שלא מתורגם לצורת חיים. מבחינה מינית ,זה גם אחד הפרקים הנועזים יותר של סוויפט ,שכן הנשים בלפוטה אינן זוכות לחינוך מחד ואינן זוכות לתשומת לב בעליהן מאידך; הן מנצלות את תשומת הלב של הבעל לרומו של עולם ומעלות מלמטה את מאהיבן. על גוליבר העניין נמאס די מהר; המתמטיקה ,המדע ,הבישול ,אפילו המוזיקה – כולם תפלים ותיאורטיים בלבד .הוא מחליט לרדת מהאי ומגיע כך לבלנינאובי ,שן הוא פוגש בחלום הבלהות הבייקוני :האדמה נראית פורה אך דבר לא גדל; הבתים והכבישים מתוחזקים במצב נוראי; איש אינו עושה מלאכת כפיים יעילה וטובה .המוסד המהווה גאוות המקום ,הוא מכון מחקר של מחלקות רבות אשר בהן ,לפי מיטב המסורת הבייקונית ,איש אינו משער או מתכנן – כולם עוסקים במחקרים אמפיריים חסרי תועלת ותוחלת שתכליתם להיטיב את המצב האנושי במובן לא ברור כלשהו. זוהי סאטירה מרה וחסרת מעצורים על אטלנטיס החדשה של בייקון :באחת המחלקות עוסקים מזה שנים בנסיון להפיק בחזרה את אנרגיית השמש מתוך המלפפונים; במחלקה אחת אחד החוקרים וצוותו מנסים להפיק בחזרה מצואה אנושית את המזון שממנו בא ,והמחקר זכה לגראנט של חבית צואה לשבוע מהעירייה; במחלקת נוספת יש נסיון לרתום חזירים לחרוש את הקרקע ,והם אכן מצליחים – אולם רק על ידי שתילת מזון לאורך התלם ,כדי לפתות אותם להתקדם .במחלקה לשנינה ולפתגם של האקדמיה ,יש לוח של מילות השפה וההטיות השונות; במתן האות ,מסובבות ידיות וצבא תלמידים מחפש צירופים שעשויים להראות מעניינים. כאשר גוליבר לבסוף רואה מישהו שסוחב משאות על גבו ,שעושים עבודת כפיים ,ושואל מי הם – עונים לו שאלו הפילוסופים :מכיוון שהשפה המדוברת כל כך עמומה ועשירה בקונוטציות ,ולאחר כשלון נסיונם להמציא שפה עם משמעות אחת ויחידה לכל מילה ,הפילוסופים החליטו שלא להשתמש במילים ופשוט להסתובב עם הדברים עצמם על הגב. לפוטה ובלנינאובי הן הגחכות – סאטירה מרה שכל תכליתה להגחיך את הפילוסופיות של דקארט ובייקון, שאי אפשר לטעות בהן על ידי מי ששמע משהו על בייקון ודקארט .שני פרקים אלו מזכירים מאוד את "עננים" של אריסטופנס )שאולי עמד לנגד עיני סוויפט בכתיבת המסע השלישי( .אולם ל"עננים" אין http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 46 תרומה לפילוסופיה ,מגוחך ומשעשע ככל שיהיה; לעומת זאת" ,מסעות גוליבר" זוכה לפרק בשיעור זה לא רק בזכות הסאטירה שלו – התוקפת באופן שווה את שתי הגישות ,בצורה נדירה – אלא משום שיש לו גם תרומה חיובית לפילוסופיה ,ולא רק ביקורת מרה והרסנית. ניסיונות החשיבה של סוויפט :ליליפוט ,ברובינגנג וארץ הסוסים בכל אחד משלושת המסעות האחרים ,גוליבר פוגש את חברת בני האדם כפי שהוא מכיר אותה מביתו: פעם אחת בליליפוט ,לונדון של נמוכי קומה; בברובגינגנג ,לונדון של ענקים; ובארץ הסוסים ,בה סוויפט עושה מה שאינספור סופרי מד"ב יעשו אחריו – לתאר חברה של אנשים הקיימת לצד מין נוסף של יצורים שהם יותר אחראים ,מוסריים ,שקולים והגונים; מין גירסה קצת יותר טובה מאיתנו. לכאורה ,שינויים אלו לא היו צריכים לשנות מאומה; מדוע חשובה קומת האנשים להתנהלותם החברתית? אולם מסתבר ,בדיעבד ,שזה משנה מאוד .מושג המפתח כאן הוא ניסוי חשיבה :ניסוי שלא ניתן לעשותו בפועל ,אלא במחשבה. ליליפוט – מאבקים קטנוניים ניסוי חשיבה הוא ניסוי עתיר דמיון שבו מדמים מציאות השונה מהמציאות הקיימת – מציאות אלטרנטיבית ,Counter-facto ,בה הכל נותר כפי שהוא למעט דבר אחד – והנה הכל שונה לגמרי. התככים מגוחכים ,המלחמות מטופשות ,הפוליטיקה כושלת .על ידי כיווץ האנשים הוא מצליח להעביר מכבש ביקורתי – האנשים הקטנים מנהלים את מדינתם בצורה קטנה ואווילית; אלו אותם מהלכי פוליטיקה ,מלחמות ,תחרויות ,ותככים כשלנו – כאשר המרחק הביקורתי ממציאות חייו נוצר ,במיוחד במימדים הפוליטיים ,תודות לקומה הנמוכה .זהו לא מהלך רציונליסטי ,של בירור אמיתות על ידי אמיתות; זה גם לא מהלך אמפירי בייקוני – לא ניתן לקבל את הפרספקטיבה הזו מלהסתוב בלונדון עם פנקס .זוהי יצירת מציאות הזהה בכל למעט דבר אחד על מנת ללמוד ממנה על הממציאות ממנה באנו. ברובינגנג – ערכה הענק של שנאת השונה בארץ הענקים קורה דבר אכזרי יותר :גוליבר מושם מייד בכלוב ,שכן הוא הליליפוט ,ועתה הוא זה שלא נלקח ברצינות – על אנושיותו ,חוכמתו וחשיבותו .גודלו הקטן הפכה אותו ללא יותר מחיית מחמד הנועדה לשעשוע .אבל סיפור זה לא נועד רק כדי להפוך את היוצרות :בארץ הענקים יש נערה צעירה המבינה ללבו ומקשיבה לו ויודעת את נפשו ,ומתעלמת מההבדלים ביניהם; היא משחררת אותו .היא נפלאה ,אבל היא מגעילה אותו – הטוב שלה לא מצליח לעבור אליו בשל מימדיה .הוא לומד פרק מעניין באסטטיקה ואתיקה :שהגודל כן קובע ,ועושה זאת באופן מפתיע לגמרי ,שלא ניתן היה לנחש בלי התרגיל הזה. אנחנו לומדים רבות על המציאות מכך שאנו מגלגלים תרחישים במוחנו; איננו מבצעים הסקה של דבר מתוך דבר ,באופן דדוקטיבי .כדי להיערך לאירועים שבחיינו ,שאיננו יכולים לבצע מספר פעמים עד חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :10מסעות גוליבר לארץ ניסיונות החשיבה 47 לקבלת התוצאות הרצויות ,אנו מריצים תרחישים בראשנו כמה צעדים על מנת שנוכל לדעת למה לצפות. יש משהו שבהתפתחות של התרחיש שלא היינו יכולים לדעת מראש. סוויפט עושה בשני המסעות הראשונים משהו מבוקר ומתוכנן הרבה יותר מניסוי מחשבה יומיומי ,משהו עם יותר השקפה פילוסופית :הוא לוקח מציאות הדומה מאוד למציאות בבית ,משנה בה מרכיב אחד ורואה מה קורה; והוא גומר את הסיפור כשהוא הרבה יותר חכם – בענייני חברה ופוליטיקה או בענייני אסתטיקה ויכולת אמפטיה. ארץ הסוסים – החייתיות האנושית בסיפור הרביעי ,בארץ הסוסים ,הוא עושה מה שעשה כל סופר מד"ב מאז :דמיין מין אחר ,שהוא לא אנחנו ,כדי לבקר את עצמנו בצורה הקשה ביותר .כל החייתיות והאגואיסט האנושיים יוצאים החוצה במסע זה ,בהשוואה לאצילותם של הסוסים ,חוכמתם ואחריותם .אם אליס מתעוררת מחלום בלהות וחוזרת לביתה באנחת רווחה ,גוליבר חוזר מהמסע הרביעי כשהוא לא יכול לסבול את נוכחות בני מינו, אפילו לא אשתו ,והוא ישן באורווה – הוא אפילו לא סובל את הריח בביתו. ערכם של ניסיונות המחשבה ניסוי המחשבה מהווה בסיס לרכישת ידע שאי אפשר לרכוש באמצעים האחרים; ידע שמקורו לא בעובדה האמפירית ולא באמת התיאורטית ,המתמטית והמושגית; ידע שמושג על ידי הסתכלות על העולם תוך התרחקות מבוקרת ממנו לתרחישים מדומיינים שהם נוגדי-מציאות .השאלה הגדולה היא מהו תוקפו של ניסוי כזה? מי אמר שהלקחים תקפים בפועל? התשובה :ניוטון. נסיונות המחשבה של הפיסיקה הניוטונית המדע הניוטוני ,הפיסיקה שעל צוקי חופיה נשברות הפילוסופיות של בייקון ודקארט ,מיוסד באופן עמוק ומעניין על ניסויי חשיבה .ניוטון מציג את שלושת חוקיו כשלוש אקסיומות; אולם למרות שהמעמד של החוק הראשון הוא מעמד אקסיומה ,שני החוקים האחרים אך נגזרים ממנו :חוק ההתמדה טוען שגוף שאיננו נתון לכוחות דוחפים או מעכבים ימשיך לנוע בקו ישר ובמהירות קבועה .חוק זה מזהה היעדר השפעת כוח = מהירות קבועה .אם שוללים את שני הצדדים מתקבל שגוף שנתון להשפעת כוח הוא גוף שמהירותו משתנה –)העדר כוח( = )-מהירות קבועה( .את חוק הפעולה והתגובה ניתן להציג כמקרה פרטי – שהתוצר של הכוח הוא גם כוח. ניסיון המחשבה של גליליאו גליליי אין לנו אפשרות להתנסות ,באופן אמפירי ,במצב של גוף שחף לחלוטין מהשפעה של כוח .חוק ההתמדה גם לא נובע מבירור רציונליסטי של ניתוח מושג הכוח – כזה שעשה אריסטו ,והגיע למסקנות הפוכות. אירופה השתכנעה באמיתות חוק ההתמדה דרך ניסויי החשיבה של גליליאו גליליי :הואק ביקש לשער אגם חלק לחלוטין )למרות שלא קיים כזה( ובו סירה ששייפו את ירכתיה כך שאין לה כלל חיכוך עם http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 48 המים ויום שבו אין התנגדות אוויר או משב רוח; אם ניתן לסירה מכה קטנה ומהירות – הסירה ,בתנאי ניסוי המחשבה הזה ,תנוע במהירות קבועה .באופן קאונטר-פקטואלי ,מאחר וזוהי מציאות שונה מהקיימת ,אנו מסירים את כל ההתנגדויות לניסוי .המסקנה המתבקשת ,שאין בלתה ,היא שהסירה תמשיך לנוע. כוחם של נסיונות המחשבה – המשמעות האמיתית של "סיפורי גוליבר" השכנוע בחוק ההתמדה לא בא במירור רציונליסטי ובוודאי שלא מניסוי אמפירי; הוא בא מהיכולת לדמיין ניסוי מחשבה וללמוד ממנו .ואם זה נכון ,הרי שמסעות גוליבר אינו רק ספר מופת אלא רגע חשוב בו אדם עומד ומבקר ביקורת נחרצת בשתי פילוסופיות המדע שנקלעו לקשיים מול הפילוסופיה של ניוטון :הוא לא מנסה לפרש את הפיסיקה או להתייצב לצדה ,הוא מציג מקור עיקרי המוכר היטב לסופרים – מקור ניסויי החשיבה והדמיון. לידת מדעי ההתהוות החל מהשליש האחרון של המאה ה 18-אנו עדים למפנה חדש במדע האירופי :לידת מדעי ההתהוות או המדעים ההיסטוריים .תורת ההתהוות הראשונה אינה בגיאולוגיה או בביולוגיה; היא מוצעת באופן מפתיעה לחלוטין בטבורה של האסטרופיסיקה הניוטונית ,תיאוריית מערכת השמש של ניוטון. לכאורה ,כאשר לפלאס כותב את שיטת העולם הגדולה שלו ומתייג את הפרישה העשירה והמדוייקת ומתמטית ביותר של מערכת השמש על ירחיה וכוכבי הלכת שלה – כולל מסלולים קפלריאנים ואחרים – כל מה שקורה שם מתקיים עקב שלושת חוקי ניוטון והגרביטציה שלו .בתוך הנצחון המרהיב של הפיסיקה הניוטונית עולות שורת שאלות שאינן מקבלות מענה במסגרת אותה פיסיקה: • לכל הגרמים השמיימים יש מסה והם מושכים זה את זה – דבר המוליד את המסלולים המעגליים שלהם ,בדיוק כפי שניוטון קבע וציפה; אולם מה מכריח אותם להסתובב סביב צירם? • מה בפיסיקה הניוטונית גורם לכך שכל הגרמים השמימיים יהיו כדוריים? • מה בפיסיקה מחייב סיבוב באותו הכיוון של כל הגרמים סביב צירם וכמעט במקביל? • ברור שהפיסיקה הניוטונית מכריחה גרמים שמימיים שנעים תחת השפעת כוח גרביטציוני מרכזי להסתובב במסלולים "קלפריאנים" – אליפסות; אולם מה מכריח אותם להסתובב באותו כיוון וכמעט באותו מישור? ועם זאת ,כאלו הם פני הדברים; וככל שחוקרים עוד ועוד את מערכת השמש עם הכלים הניוטוניאנים, הסדירויות מפתיעות יותר ויותר כי הן דורשות הסבר שהפיסיקה אינה יודעת לספק .מתוך ההרהור על השאלות האלו עלו שניים מגדולי המחצית השנייה של המאה ה – 18-לפלאס וקאנט – ושיערו את תורת התההוות הראשונה שהמדע המערבי מכיר. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :11מדעי ההתהוות 49 שיעור :11מדעי ההתהוות נסיונות מחשבה לצד הביקורת הנוקבת שמעביר סוויפט על הריאליזם והאמפירציזם ,הוא מציע אפשרות שלישית למקור הידע שלנו על העולם ולתיקופו :ניסויי מחשבה .כוחם של אלו בגילוי ידע ותיקופו נשען על אלמנטים ריאליסטים ואמפירציסטים כאחד אך שונים מאלו עליהם עמדו בייקון ודקארט. המהלכים של ניסוי ליליפוט וניסוייו של גליליאו תלויים ביכולת תבונית לשער מצבים השונים בתכלית מהמציאות שאנו חיים בה ,הנצפית בחושינו; ולא רק לדמיין תרחישים כאלה – אלא גם להסיק את המתרחש בהם בבטחה גדולה מספיק שתניח את דעתנו שכך אכן קורה .זהו ההיבט הרציונליסטי שאינו דומה לרציונליזם של דקארט אולם הוא כן רציונאלי כי זה הלך רוח ולא מראה עיניים .מצבי העניינים נוגדי המציאות שניסויי חשיבה מסתמכים עליהם נוגדים את המציאות באופן מבוקר – הם נשענים באופן עמוק וחשוב על המציאות כפי שהיא נצפית ונחוות באופן אמפירי .המבט אינו מופנה למציאות כמו שהיא אלא לזו המדומיינת ,אולם תוקף המסקנות מהמציאות המדומיינת נעוץ בכך שהיא מבוססת על התרחקות מבוקרת מהמציאות הנצפית בחושינו .לכן התמונה אינה אמפירית או רציונליסטית אך זקוקה לשני ההיבטים יחד. גם העמדה האינסטרומנטליסטית )של המתמטיקה ככלי לחישובים ולא ככלי למציאת אמת( נסמכת על אלמנטים אמפירים מחד )תנאי השפה ,בלשון הפיסיקאים( ואלמנטים תבוניים בדמות הכלי המושגי עצמו – מערכת המשוואות ,המודל – מאידך .אולם אמת המידה להצלחת האינסטרומנטליזם היא של יעילות ופוריות :האינסטרומנטליסט מוותר על האמת ,על ציור תמונת העולם ,על הריאליזם של התמונה ונכונותה .הוא נסמך בדעה צלולה על פוריות חיזויית של נתונים ניסויים. לא כך בניסויי חשיבה :כשגלילאו מבקש לדמיין באופן נוגד-מציאות את האגם החלק והספינה חסרת החיכוך ,הוא מבקש שנקבל שהתכונה הבסיסית של גופים היא התמדה .וחוק ההתמדה הוא אמת לאמיתה עד כמה שדעתנו מגעת ,כמסקנה מהניסוי. מסקנות ניסוי החשיבה מתיימרות להיות בעלות ערך אמת בעוד שערכי האינסטרומנטליסט מוותרים על כך מראש. מדעי ההתהוות השערת הערפילית סיפור דומה עולה מאחת התמורות המדעיות המרכזיות של מחצית השנייה של המאה ה :18-לידת מדעי ההתהוות ,המדעים ההיסטוריים .התיאוריה הראשונה מסוג זה מועלית על ידי קאנט בתיאור אל-מתמטי, ועל ידי לפלאס )מבלי שידע על קאנט( בסוף שנות ה ,1790-המציג את התיאוריה במלוא הפירוט הניוטוני שלה .הכוונה היא להשערת הערפילית :המוטיבציה להתחיל לחשוב בכיוון זה עולה בלב ההצלחה המרשימה ביותר של הפיסיקה הניוטונית – האסטרופיסיקה של מערכת השמש ,האופן בו שלושת חוקי http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 50 ניוטון מסבירים את כל הנתונים הנצפים של מערכת השמש .אולם במבט שני ,ישנה מערכת שלמה של סדירויות שלא מקבלת הסבר כלל. קאנט ולפלאס ,בהפרש של 40שנה ,מציעים את הסיפור הבא :השמש מסתובבת סביב צירה ,ומקבצת סביבה עננה סימטרית-יחסית של חלקיקים ואבק כוכבים .אלו הופכים בסופו של דבר לכוכבי המערכת. בנקודה זו מתחילה הגירסה הפשוטה של השערת הערפילית :בשלב הראשון הכוח היחיד שפועל הוא כוח הכבידה ,המכווץ את העננה והופך אותה צפופה – ולכן צמיגה – יותר .אז נכנסים לפעולה שני גורמים נוספים :כוחות המשיכה בין חלקיקי הענן לבין עצמם ,הגדלים ככל שהעננה מתכווצת; והסיבוב של השמש בטבורה של העננה ,אשר מערבל אותה ככל שהיא הופכת צמיגה יותר. כעת נוסף כוח נוסף :הכוח הצנטריפטאלי ,הדוחף החוצה את שולי הענן והוא מאבד את הסימטריה הכדורית שלו והופך פחוס יותר ויותר – מתכווץ ,משתטח ומסתובב .ככל שהכוח גדל נוצרים גושים ,בשל משיכה המתקיימת בין גושים גדולים במיוחד בענן ,והללו עגולים כי הם משתייפים בסביבתם .הסיבוב סביב הציר מתקבל בשל החיכוך עם השכבות שמסתובבות במהירויות לא שוות משני צידיהם .גושים קטנים ייכנסו לשדות כבידה מקומיים של גושים גדולים יותר ויכנסו למסלול סביבם )ירחים( .זהו סיפור ההתהוות של מערכת השמש – על הטבעות ,הירחים ,הפלנטות וכן הלאה. הסיפור הוא סיפור בדוי ,מומצא ,שמשער מה קרה בתחילת היקום ,מתוך הנחה שאותם חוקי פיסיקה הקיימים היום היו קיימים גם אז; אין שום הנחה לגבי קטסטרופות – במדעי ההתהוות האחרים ,כמו אבולוציה ,מספרים את הסיפור של ההווה על ידי מצב אמיד כלשהו אשר אינו יכול להסביר את כל התופעות ולכן משתמשים בקטסטרופה – כמו הכחדת הדינוזאורים – להסביר את האירוע .השערת הערפילית אינה דורשת שום התערבות מבחוץ – מרגע שהתחלנו ,היווצרות ההווה היא בלתי-נמנעת. אולם איש לא יכול להיות בטוח שזה אכן מה שקרה; זה רק סביר להניח. העקרונות מאחורי מדעי ההתהוות זהו מדע הבא להסביר את ההווה לא באמצעות סיבה נוכחת ופועלת שאחראית לו אלא כתוצר של תהליך התהוות ,לעיתים מורכב ומסובך .מכיוון שאי אפשר לטייל בזמן ומכיוון שאין עדויות קונקלוסיביות ממש – התיאוריה המסבירה ,המנגנון באמצעותו מסבירים הסבר התהוותי של מצב העניינים בהווה ,הוא מדומיין ולא ניתן לאישוש ישיר .המבחן של ההסבר הוא באם הוא מניח את הדעת כהסבר אפשרי טוב מכל הסבר אחר שהומצא עד כה. אלו לא תיאורים שהופרכו על ידי ממצאים; זוהי שורה של תיאורים שהאחד טוב יותר מהשני מכל מיני סיבות ,אבל אף אחד מהם לא יכול להתנאות בסוג ידע שקיוו לו בייקון או דקארט .תורת התהוות – גם בלי אירועים חריגים וקטסטרופות – היא מהפכה מדעית ,שכן מוצעת כאן תיאוריה מדעית שונה בתכלית מהדגם של ניוטון בפרינקיפיה ומכל מובן של מדע שהיה קיים עד אותו רגע .ניוטון נותן דין וחשבון מדעי על מערכת השמש ,הכרוך בדין וחשבון מפורט מאוד של הפנומנה – המידות ,המשקולות, המרחקים והמסלולים – ושל הגורם הנוכחי ,כוח הכבידה ,האחראי לכך שההווה מתנהל כמו שהוא .חוק חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :11מדעי ההתהוות 51 הכבידה של ניוטון אינו מתהווה אלא נוכח כמות שהוא תודות לגורם סיבתי בדמות כוח השורר בין הגופים המככבים במערכת. תיאוריות אלו מכונות תיאוריות אקטואליסטיות – שהגורם האחראי להתנהלות הינו נוכח במערכת ואקטואלי .התיאוריה ההתהוותית אינה מתארת את ההווה כתוצר של משהו שנוכח בו אלא כתוצר של מצב עניינים שקדם לו – שהוליד אותו; מה שמסביר את ההווה כבר איננו ,הוא מצב קודם של המערכת. מסיבה זו התיאוריה הזו נאלצה ללחום את דרכה לתודעה :היא מתחילה את דרכה ב ,1755-בספר של לפלאס ,ומופיעה בספר אסטרונומיה – במעמד של תיאוריה אסטרונומית – ב ,1831-בספרו של וויליאם היואל ) ,(Whilliam Whewellשהיה נשיא החברה הגיאולוגית המלכותית האנגלית בסוף שנות ה30- ומינה את דארווין הצעיר למזכיר האגודה שנה לאחר שחזר ממסעו בביגל – כשפנקסיו מלאים בתורת ההתהוות החשובה ביותר שהורכבה במאה ה .19-אותו היואל קיבל את שני הכרכים של צ'ארלס לאייל ) (Lyellאת תורת ההתהוות הגיאולוגית; וגם את תורת ההתהוות של המדע עצמו – תיאור התהוותי של הידע מיוון העתיקה ועד אותם ימים – כותב היואל .מכאן שהעשור הקובע של תורות ההתהוות הוא שנות ה 30-באנגליה והתיאוריות מוצעות בלית ברירה ,כי הן אינן מספקות הסבר פיסיקלי ,ולכן אינן מתקבלות כמדע אמיתי. מדעי ההתהוות דורשים ויתור עצום מנקודת הראות של האמפיריציסט – אלו כבר לא רק ניסויי חשיבה ,אלא ניסויי חשיבה על התהוות ועבר. דיוויד היוּם – קנאות אמפיריציסטית משאת הנפש המדעית היא הסבר עניינים ,כאשר הסיבה נוכחת ומוכחת וניתן למדוד את פעולתה; זוהי הבנה מנקודת מבטו של אמפירציסט .ואז מגיע דייוויד היום ) ,(David Humeהאמפירציסט הנחוש והאדוק ביותר .מקור כל האידאות שלנו ,לדעתו ,ברישום על לוח תודעתנו דרך ארובות החוש .העין הפנימית – בניגוד לדעת דקארט – יכולה רק לצרף ,להשוות ולהכליל .חומר הגלם הבלעדי של התכנים הקוגנטיביים שלנו כולם – מקורו מבחוץ .המילה של היוּם היא ) Impressionsרישומי חוש(. בייקון לא היה אפיסטמולוג; הוא לא עסק במקורות הידיעה ,התכנית הקוגנטיביים של התודעה .הוא דרש שבתמונת העולם שהמדע מצייר לא יורשו חומרים זולת תופעות .היוּם עוסק בתורת ההכרה – הדברים בהם ניתן להתנאות מבחינת התכנים הרצים בראש ,יהיו אמיתיים או בדויים .מה יכול להיחשב תוכן קוגנטיבי? היוּם אומר שיש דלת אחת של כניסה לתודעה והיא רישומי החוש .ה"אני" הקטן היושב בתוך ה"אני" הגדול משווה ומצרף ,הוא חכם ועתיר דמיון – אך אינו מקור לתוכן חדש אלא ,לכל היותר, מניפולטור של חומר ישן. Correlation does not imply causation מה חשיבות סיפורו של היוּם? בזמנו היה ויכוח גדול בנוגע לכוחות הפועלים מרחוק – האם הרעיון קוהרנטי; אומר היוּם – עזבו אתכם ,בואו נדבר על כוחות הפועלים במגע ,מקרוב .כדור ביליארד אחד http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 52 פוגע באחד וכתוצאה כל אחד מתפזר לכיוון אחר; אנחנו מבינים את הסיטואציה משום שיש פה סיבה, מסובב ,התנגשות .אולם אם נצא מנקודת המבט האמפירציסטית וננתח את פירוש האמירה ש"התרחשות Aגרמה להתרחשות ,"Bהייחוס של קשר סיבתי בין שני אירועים – מצבים ,גופים וכדומה – כרוך באמירות הבאות: ) (iש A-מתרחש בסמיכות בזמן עם ;B ) (iiש A-מתרחש בסמיכות במרחב עם ;B )(iiiמשהתרחש B ,Aייתרחש בהכרח. אין שום בעיה להיווכח בחושינו בשתי האמירות הראשונות; אולם ההכרח של האמירה השלישית אינו מותיר רישום – הכרח אי אפשר לראות .ויחד עם זאת ,בלי אמירה iiiאין כאן יותר מקורלציה מיקרית – גם אם קורלציה מיקרית עיקשת .התרחשות בהכרח אינה ברפרטואר של רישומי החוש ,אומר היוּם; זהו סוג של תוכן קוגנטיבי שאיננו יכולים להתנאות בו .ואין זה לומר שאולי יש קשרים סיבתיים אבל איננו יכולים להיות בטוחים בהם; הדיבור על סיבתיות אינו קוהרנטי עבור אמפירציסט אדוק. היוּם הוא הראשון להודות שכשצמאה נפשו הוא מושך בפעמון קטן מתוך ציפייה שסוכנת הבית שלו תופיעה ותביא לו את כוס התה המיוחלת; אולם זה רק כוחו של הרגל .אנחנו לא יכולים להתנאות בידיעה של משהו שהוא יותר מקורלציה מקרית .ההבדל העצום בין קשר סיבתי לקורלציה מקרית הוא שקשר סיבתי אומר שאנו מצפים לזה שמשהו יתקיים שוב ושוב; אולם בקורלציה מקרית אי אפשר לצפות לדבר .אם אין ציפייה אי אפשר לעשות אינדוקציה ,לטעון שעל בסיס הידע עד כה אפשר לצפות שהשמש תיזרח מחר ושמשהו ממה שקורה עתה ייקרה שוב בעוד שנייה. היוּם ממוטט את העולם הביקורת הזו היא מעין קריסת מערכות :אין חובה לידיעה ,אין חובה להסבר ,וזה מחייב למחוק כל קשר סיבתי שהוא מכל הפיסיקה הניוטונית – כמו מושג הכוח .אפילו אינסטרומנטליזם בריא לא יכול לעמוד אחרי הדבר הזה .היום ממשיך ואומר שאנו מתנהלים לתומינו כאילו הכל נסיבתי – אנו פותחים את הדלת כי אם לא נעשה זאת לא נוכל לעבור ואם ניכנס בדלת הסגורה זה ייכאב; יש לנו ציפייה להמשכיות האירועים .האמירה שמושג הסיבתיות אינו קוהרנטי אינה אליטיסטית – המשמעות היא שכשאנו מתייחסים לסיבה אין זו סיבתיות אלא קורלציה בתחפושת .אנו ממשיכים לנהוג כאילו זו סיבתיות כי אנו מעדיפים להתכחש לזה; אולם אין לנו זכות להיות מופתעים אם יום אחד זה ייגמר .ובתנאים אלו לא ניתן לעשות מדע. העמדה של היוּם לוקחת את המדע לקצה הפילוסופי הנמרץ ,הפיוריסטי והקשוח ביותר שלה .היא מוקיעה את הסיבתיות כבלתי אפשרית .ללא קשר סיבתי אין חוקיות ולכן אין על מה להסתמך במדע .פרמדולס אמר שריבוי ושינוי אינם מן האפשר ולכן אינם קיימים ויש אחדות אחת בלתי משתנה; אם עצם החשיבה והדיבור כביכול מכחישים זאת – סימן שהדיבור והמחשבה הם אשליה; זן מסקנה שהוסקה בניתוח פילוסופי חסר הפשרות ,נקי ומיוסד – ולכן חייבת להיות נכונה .היוּם ,בדומה לפרמדולס ,עומד מאחורי המסקנה שלו :להמשיך עם איזשהו מושג של נסיבתיות מחייב ריכוך מהאמפירציזם שהיוּם מייצג. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :11מדעי ההתהוות 53 ההיווכחות הגוברת והולכת לתפקיד העשייה המדעית שאינו ניתן להחלפה בניסויי מחשבה עומדת בסתירה לההיווכחות האיטית במקומם החיוני של מדעי ההתהוות בשורת המדעים; כך מחלחלת היווכחות שעמידה נחרצת מדי דוגמת זו של היוּם מביאה למבוי סתום אם רוצים לקיים מדע מהסוג שמתנהל כיום; היווכחות זו מביאה לשלוש פרוגרמות שונות: • אמפירציזם שמוותר על ריאליזם • אמפירציזם מרוכך המכיר בתפקיד התבונה וההשערה ,אבל כל ידיעה היא השערה. • עמדתו הרדיקלית של עמנואל קאנט המלווה בויתור )לצד שימור האמת ,הריאליזם וכל עושרה של הפיסיקה הניוטונית( על העולם החיצוני. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 54 שיעור :12האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות האחיזה של הפיסיקה של ניוטון אינה עומדת לדיון בעקבות הצהרותיו של היוּם; הפילוסופיה היא זו שצריכה לחשוב את עצמה מחדש .הדרך לעשות כן היא לתת מקום ,במובן כלשהו ,לפעולת הדמיון היוצר ביצירת הידע. בדרך זו ,האתגר של העמדה ההיומיאנית דומה לזה של הדיון בניסויי החשיבה ולדיון העולה ממדעי ההתהוות :גם שם לא ניתן לקיים מדעים אלו מבלי לתת מקום של כבוד ,שאי אפשר בלעדיו ,לדמיון היוצר של התבונה .אין זו עמדת מי שיכול לזהות אמיתות נצחיות – שכן זו איננה עמדה אפיריציסטית – אולם זו עמדה שהולכת ומתוודעת לכך שהאמפיריציזם החד כיווני אינו יכול לעמוד על רגליו. הביולוגיה מנפצת את אשליית הReading Out- פן נוסף של העשייה המדעית וההיווכחות הפילוסופית כשבוחנים אותה מחזיר אותנו לאשליה הגדולה ביותר בנוגע לאופן בו האמפיריציזם המודרני צומח מתוך הגישה הלותרנית של קריאת כתבי הקודש – כאילו יש משהו כזה כמו – Reading Outואפילו אירופה החלה אט אט להבין שתפיסה כזו כשלעצמה היא סוג של אשליה. מהרגע שהמיקרוסקופ הומצא בעשור השני למאה ה ,17-לא הפסיקו להסתכל בו בעלים וברקמות ובמי שלוליות; העולם המיקרוסקופי שילהב את הדמיון וקשה לתאר שעולם שלם – שלא ניתן היה להיווכח כלל בקיומו בעין בלתי מזויינת – נגלה עם כלי זה. בעולם מיקרוסקופי זה מקבלות מקום של כבוד הרקמות החיות – עם התאים והאברונים שבתוכם .אולם נדרשות לאירופה 200שנים – עד 1820לערך – לנסח תורת תא ,במובן המוכר כיום; לראות את התאים לא כמרקם פנימי של רקמות אלא כיחידות החיים הבסיסיות. אוקהם הציע לראות את היחידות כיחידות חיים ראשוניות ,כאטומים של החיים .מכיוון שהם אטומים של חיים ,הרי שכשם שלאטומי הזהב יש כל תכונות הזהב כך אטום החיים צריך להיות מיקרואורגניזם – עם כל תכונות החיים .רק אז ,בפעם הראשונה ,מישהו העלה על דעתו להפריד את "קשקשי" המרקם הפנימי ולראות כיצד בתמיסת מזון הם מתחלקים ומקיימים חיים. התא לא מצהיר על עצמו שהוא תא .אנו אלו שצריכים להצהיר זאת; באותה המידה אם אנו לא נשקיע מחשבה פרשנית ,הטקסט לא יגיד מה הוא אומר .לא ניתן לעיין בטקסט ללא מילון ,ללא ידיעה אפריורית של הדקדוק והסמנטיקה של השפה .מסיבה זו המימד הפרשני הזה הולך ומתחבר עם הוגי אירופה .גוברת ההבנה שאנו מביטים בעולם לא כרצפטורים פסיביים אלא כפרשנים אקטיביים. מתוקף כך ,אקט הידיעה הופך להיות פועל יוצא יותר מאשר פועל עומד .היודע הינו אקטיבי. האימפריציזם החדש היה צריך להתגדר בתוך התובנות החדשות האלו. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :12האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות 55 תפיסת האובייקט של אפלטון בתפיסה היוונית של מושג העצם ,אובייקט באשר הוא אובייקט עשוי ממצע חומרי חסר תכונות שתכונות מוטבעות בו .זוהי התפיסה הדואלית שבין חומר וצורה :אי אפשר לפרום שום אובייקט – אפשר לקעקע את צורתו עד גבול מסויים ,אך לעולם לא להגיע לחומר הטהור .לדעת משהו על העולם פירושו לאפיין את צורת האובייקט ,לזהות את זהותו. אפלטון שואל כיצד ניתן לדעת דברים לאשורם; הוא יוצא מתוך הנחה שידיעה ודאית היא מן האפשר – בזה הוא לא מפקפק והמהלך שלו אינו מהלך ספקני; הנחת המוצא היא שידע שראוי לתואר ידע הוא מן האפשר .השאלה היא רק איך זה יכול להיות? מי תקע לכפינו שהצורות שאנו מזהים הן הטבועות בתוך האובייקט? תשובתו היא שבמובן עמוק ומעניין ,המשחק הוא משחק מכור – בזכות האל .האל הבורא ,שלוקח גושי חומר וטובע בהם צורות ויוצר את האובייקטים של המציאות ,משתמש במחסן הצורות שלו )"עולם האידיאות" ,לפי אפלטון ,או "מדור הצורות הטהורות"( .עצם ההטבעה של הצורות בחומר הופכת אותן לבלתי טהורות ולכן שום דבר עגול במציאות אינו עגול באופן מושלם וכדומה. הידיעה של דברים לאשורם מחייבת לדעת לזהות את הצורות ואת היחסים שבין הצורות – הקשרים שהצורות מקיימות זו עם זו .אפלטון מוסיף על הדואליות הזו – גם האדם הוא דואליות של גוף ושל נפש; הנפש שייכת לעולם האידאות ממנו היא נזרקת בגופנו 26וכלואה בו ,ולשם תשוב במותנו .בהלם של קיומה בגוף ,הנשמה שוכחת הכל; אבל כשהיא מציצה דרך העיניים החוצה ומבטה פוגש בעצם ,היא נזכרת בצורות שהיא הכירה ובינן חייתה בטרם הייתה לנשמת אפינו. עבור אפלטון ,הידיעה אפשרית משום שהשכל ,התבונה והנשמה מעידים על הצורות עדות מהימנה – כעדים בעלי ותק ,עם ידיעה ממקור ראשון של הצורות הללו .המעניין בתפישה זו הוא שהעצם מעורר את הזיכרון :עצם התבוננות מעוררת את זכרונה של הנשמה ,ולכן כל ידיעה היא – recognitionזיהוי הינו היזכרות ,רה-קוגניציה. זהו סוג של טריאנגולציה אשר לא הייתה אפשרית במפגש בלתי אמצעי בין הרוח היודעת לעצם הנמצא מולה .איננו יכולים לדעת שהתמונה המתקבלת היא האידאה אלא בזכות אישושה של הנפש ,שהיא מעין סוכן חשאי שהגיע מן המקום של האידיאות. היכולת שלנו להיווכח בטיעון תקף ,הוכחה תקפה ואקסיומות אמיתיות נובעת מכך שהחלק האחראי לתבונה ולקוגניציה הינו בעל "מידע פנימי" אודות עולם הצורות באמצעותו האל הבורא יצר אותנו ואת העצמים האחרים. 26הגוף ,סומה ביוונית ,פירושה גם "קבר". http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 56 עמנואל קאנט – פרשנות שני העצמים כדי להבין את קאנט 27צריך להבין שההצעה של אפלטון אינה קיימת עבורו; הוא אינו מכחיש את מציאות האל או הבריאה אבל הוא מכחיש את עניין ה"ידע המוקדם" אודות הדברים שנמצאים .למרות זאת, קאנט עושה אותה טריאנגולציה בדיוק בין ההכרה לעולם הנחווה ולמי שברא את העולם הנחווה. רק שעבור קאנט ,המשולש הזה מצוי כולו בפנים. פרשנות שני העצמים מתייחסת לאובייקט שנחווה ולאובייקט כשלעצמו: Phenomenon Vs. .Nomenonקאנט אומר שלא ניתן להכחיש את קיום העולם החיצון וקיומם של האובייקטים בחוץ, אולם אפשר להכחיש כל יומרה לידיעת הדבר כשלעצמו משום שאנחנו לא חווים אותם :העולם שאנו רואים ,מריחים ,שומעים וחשים ,מכלכלים צעדנו בו ,חוקרים ויוצרים בו מדע ,מתנסים ומודדים אותו – העולם הזה הינו העולם כפי שהוא נחווה בלעדית ,כפי שהוא נטבע בחושינו .מושג הנסיון, המרכזי אצל קאנט ,הינו התנסות ב Phenomenon-ולא ב .Nomenon-אין זה לומר שאין דבר בחוץ; אלא להודות שמה שיש בחוץ הוא הסיבה למה שיש בפנים. אולם קשר סיבתי אינו מתחיל אפילו להבטיח פרזנטציה .התופעות כפי שהן מתגלות לנו הן תוצר של עיבוד על ידי החושים וכלי הקוגניציה שלנו לכל מיני זרמים שרצים בעצבי השמע והראייה; אם חוטפים מכה בראש וחשים כאב ,אין זה אומר שיש כאב בחוץ .מכאן שההשפעה הסיבתית על התוצר איננה מצדיקה את ייחוס התמונה הפנימית על מה שקורה בחוץ. הרגע הראשון וכשהוא מנסח את הגותו הבוגרת המתפרסמת בשתי גירסאות ב 1781-ו) 1787-ביקורת התבונה הטהורה( ,קאנט מכריז על העבודה כמהפכה קופרניקנית שהוא התעורר לה מחמת הפילוסופיה של דיוויד היוּם ובעיקר מתוך הדין וחשבון שנותן היוּם על סיבתיות ,אשר העיר אותו מתרדמתו הדוֹגמתית .האמפירציסטים צודקים בטענתם שמה שאנו מתנסים בו הם רישומי החוש – או התמונה שמתקבלת מהם; אולם היד הרושמת היא פנימית ,ואין שום דבר שערב לכך שגם אם נלמד דבר לאשורו תהיה לו השלכה על הדברים כשלעצמם .בנקודת המוצא של קאנט הוא מפציר בנו לא להתרהב באפיסטמולוגיה ,בידיעת העולם כשלעצמו; את כל חיינו נוציא בתוך הגולגולת ואנו לא מציצים החוצה אלא בתמונות .דרמת הידיעה מתנהלת בין העין המביטה לבין התבונה הקולטת המנסה להבין, להעריף ,לפתח ולעשות מדע ממה שמוקרן על מסך העיניים. המשולש :החומר ,הצורה ,ואופן ההתבוננות הקוגנטיבי הצעד המכריע בהגותו של קאנטי הוא ה"תמונה היוונית" של מה שמופיע על המסך הפנימי :את התמונה הפנימית הזו אפשר לראות כעשויה מחומר וצורה; החומר הוא חומר גלם חושי חסר-צורה שמגיע מבחוץ ,גירויים עצביים; בעוד שהצורה כולה ,על כל התוכן המושגי באמצעותו נשפוט אחר כל ,מוענקת לתמונה מבפנים .הצומת השלישית במשולש הקאנטיאנטי היא המקבילה לאל הבורא בתמונתו של 27עמנואל קאנט חי בין השנים ,1724-1804במהלכן מעולם לא יצא מעיר הולדתו ,קנינסברג )גרמניה( .הוא כתב על עולם ומלואו מבלי לצאת מהבית. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :12האמפיריציזם לנוכח ניסויי מחשבה ומדעי התהוות 57 אפלטון .העולם שאנו חווים אותו מכונן על ידי אופני ההתבוננות שלנו – אופנים קוגנטיביים בהם התודעה שלנו עובדת .החלק המודע ,המתנסה ,השופט ,הנבוך והמתלבט – הוא הוא שיוצר את המדע; זהו החלק שמצוייד באותם אופני התבוננות כמו החלק השלישי ,אשר אחראי באופן בלתי מודע להבניית התמונה .מסיבה זו ,לעשות מדע כמו שצריך ,על פי קאנט ,פירושו לנסות לעמוד מראש על מערך הקטגוריות וצורות האינטואיציה המכוננים את המציאות הנחרטת. טענות אנליטיות/סינטטיות ואפריוריות/פוסטריוריות כדי להבין למה קאנט מתכוון צריך להתייחס לשתי אפשרויות שלכאורה אינן קשורות: • ההבחנה הראשונה של קאנט היא בין טענות אנליטיות לטענות סינתטיות .טענה אנליטית היא טענה שהנשוא שלה כלול בנושא" :כל הרווקים אינם נשואים"" ,לכל המשולשים שלוש צלעות" – הטענות האלו נכונות משום ש"להיות לא נשוי" כלול בהגדרה של "להיות רווק" – לא צריך לעשות סקר כדי לאמת את הטענות; כל מה שצריך הוא מילון .טענה סינטתית יכולה ,אך לא חייבת ,להיות אמיתית והינה מאופיינת בכך שהנשוא אינו מוכל בנושא" :כל הרווקים מאושרים" – גם אם הטענה אמיתית או לא" ,להיות מאושר" אינו חלק מהגדרות התפקיד של להיות רווק. • ההבחנה השנייה היא בין טענות אפריוריות ואפוסטריוריות .טענות אפריוריות הן טענות שאינן מחייבות התנסות מוקדמת בעולם" :כל הרווקים אינם נשואים" או " "7+5=12הן טענות מעין אלו. טענות אפוסטריוריות הן טענות שדורשות נסיון על מנת להוכיחן" :כל הרווקים מאושרים", "שולחנות קיימים". הידע כפונקציה של הטענות הידע יכול להיות כל שילוב בין הטענות הנ"ל: • ידע אנליטי אפריורי – טענות טאוטולוגיות ,אינן מחייבות לבדוק אותן מראש .אמיתוּתה של הגדרה היא אפריורית בהגדרה. • ידע אנליטי אפוסטריורי – אם אמת היא אנליטית והנשוא כלול בנושא ,הרי שבהגדרה אין צורך לבדוק אותו בנסיון ולכן זוהי קבוצה ריקה. • ידע סינטתי אפוסטריורי – הנשוא לא כלול בנושא ולכן צריך לבדוק ולהתנסות. • ידע סינטתי-אפריורי – ידע שהוא ידע של ממש ולא רק הבנת ההגדרה ,אבל שהוא קודם לכל נסיון. ידע על העולם שקודם לכל נסיון ושבלעדיו אי אפשר לחקור את העולם .זוהי הקטגוריה של קאנט, אשר לא נתפשה לפניו 7+5=12 .היא דוגמה לידע סינטתי אפריורי :אמיתות מתמטיות – ולא הגדרות מתמטיות – הן אמיתות סינטתיות ,שאינן משתלשלות מהגדרות .אמיתות הגיאומטריה נכונות לחלל ואמיתות האלגברה נכונות לזמן; אבל הן אמיתות אפריוריות לנסיון כי בלעדיהן לא ניתן לעשות נסיון. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 58 כמות ,איכות ,יחס ומודליות הסיפור של קאנט עם הידע הסינטתי-אפריורי מתחיל עם אמיתות המתמטיקה ,אך לא תם בהן; חלל וזמן הן שתי צורות האינטואיציה ואינטואיציה אצל קאנט היא החישה והתפישה של העולם .החלל והזמן הם מודוסים של ארבע קטגוריות יחסיות :איכות/תכונה ,כמות ,מודליות ויחס .כל תמונה שאנו יוצרים ממשהו שאנו מתנסים בו יש לגביו נתונים מכל אחת מהקטגוריות הנ"ל. • כמות – כמות המשהו שאנו מתנסים לגביו; אם זו אחדות ,ריבוי או טוטאליות • איכות – חיובית או שלילית ,מכאן שזהו קיום או היעדר של תכונה )ייחוס התכונה( ,הגבלה. • היחס – מקרי ,סיבתי )הכרחי( ,קבוצתי. • מודליות – עצם שהוא אפשרי ,קיים או קיים בהכרח. תריסר הקטגוריות הללו ממצות את אופני השיפוט בהם אנו תופשים את העולם ומספקות את חומר הגלם של העשייה המדעית ,הכרוכה בבירור אפריורי של המתמטיקה של חלל וזמן .בתוך גופי הידע, במושגים הטהורים ,מתקיימת ההתנסות המדעית שלנו. סיכום אם עסקנו בהיסטוריה של פילוסופית המדע לאורך העידן המודרני ,החל מניוטון ,כהיסטוריה של התפכחות מהיומרות הראשוניות והפשטניות – אמפיריציסטיות מחד וריאליסטיות מאידך – מתקבלת תפישת עולם שהיא תשובה להיוּם במובן הבא :לא רק שאנו יכולים לחשוב במונחים סיבתיים אין לנו ברירה אלא לעשות כן משום שהעולם שאנו חווים מוגש לנו כשהוא מתייחס באופן סיבתי .אנחנו מגלים את היחסים הסיבתיים ,שחלק אחר של התודעה שלנו היבנה את התמונה שאנו יוצרים באמצעותם וכלל ביניהם את כל הקטגוריות של העצם. ואולם קאנט ,לצורך העמדת התמונה הזו ,מוותר העולם הקיים לטובת העולם הנחווה; הוא מתעקש שהיומרה לפרוץ את גדרי העולם הנחווה היא יומרה מיותרת שאנו לא זקוקים לה; שכן אם העולם בו אנו חיים ,מקבלים החלטות ומפתחים טכנולוגיה הוא העולם הפנימי ולא החיצוני – הרי שהפילוסופיה של לקאנט מאפשרת בשילוב מורכב ,פנימי ויפה להעמיד דין וחשבון עשיר מאוד של ההתנסות ככלל ושל הפיסיקה הניוטונית בפרט. המחיר ,מנקודת ראות האמפיריציסט הקלאסי וכל מי שיש לו יומרה להבין את העולם הסובב אותנו ,כבד מאוד :קאנט אומר שאין לנו יומרה לומר משהו על העולם הסובב אלא רק על העולם הנחווה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :13פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול 59 שיעור :13פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול וויליאם היול ) (William Whewel, 1974-1866הינו אבי ההיסטוריה ופילוסופיית המדע ,במובן זה שהוא האיש הראשון שהקדיש את עצמו באופן עקרי וחסר-תקדים להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע – במובנים המודרנים של המונח .הוא אינו הראשון לעשות זאת אלא הראשון לכתוב ,בשלושה כרכים שפורסמו ב ,1837-את עבודת הענק The History of the Inductive Sciences from the Greek to ,the Present Timeעבודה ראשונה מסוגה ,המספרת את ההיסטוריה של המדעים כולם לא ככרוניקה של הישגים מדעיים אלא כסיפור ההיסטוריוגרפיה של המדע. שלוש שנים מאוחר יותר מפרסם היול שני ספרים עבי כרס של The Philosophy of the Inductive .Sciences Founded on Their Historyבעבודות אלו ניכרת השפעה מעניינת של קאנט ,בסוג המיובא לבריטניה האמפיריציסטית. את עבודות פילוסופיית המדע של היול 28 ניתן לתאר בתור " ,"Theory of scienceתיאוריה הבנוייה מארבע תזות שבמובן כלשהו מניבות זו את זו; באופן שנגזר ממנו הוא הציג גם מתודולוגיה של מגע בת שלושה שלבים :לפני ,בזמן ואחרי הגילוי המדעי. 28היול נולד בלנקסטר ,בן לנגר ,שדיבר במבטא צפוני ובעל מבנה גופו של נגר; ב ,1840-בשנת הפרסום של הפילוסופיה ,הוא מתמנה לאחת המשרות הגבוהות ביותר באקדמיה – .Master of Trinity Collegeהוא דוגמה לאופן בו אנגליה נמנעה מהמפכה הצרפתית – שכן היא השכילה בזכות תמורות מהמהפכה התעשייתית לייצר רשת של משחק חברתי ,דמוי סולמות וחבלים ,בו בניגוד לצרפת וגרמניה אנשים באמת יכלו לטפס מעלה דרך האקדמיה או מקצועות חדשים – משפטים ,כלכלה, רפואה .הם לא יכלו לרוב להגיע ישירות לאצולה )למרות שהיו גם כאלה( אבל בהחלט יכלו לטפס גבוה בסולם החברתי. לורה שניידר ,בספרה ,The Philosophical Breakfast Clubמתארת את ארבעת הפילוסופים הגדולים ביותר :ג'ון הרשל, ;Gentleman of Scienceצ'ארלס באביט ,הוגה רעיון המחשב הראשון; ג'ורג' פיקוק ,האחראי למהפכה מתמטית חשובה באנגליה ,וויליאם היול מיודענו .ארבעת החברים למדו בקיימברידג' – כאשר כל אחד מתגלגל לשם בדרכו שלו )היול התגלגל כמו ניוטון ,על ידי מלגה מבית הספר בלנקסטר ,בעוד שלאחרים הדרך סלולה יותר ממשפחות בעלות מעמד רם יותר( – בין השנים .1809-1811 למרות שמבחן סיום חוק הלימודים )והסיכוי להתקבל למעמד מורה במוסד( תלוי במתמטיקה ,קיימברידג' מפגרת בשנים אלו אחרי שאר המרכזים העולמיים הגדולים :אף אחד בקיימברידג' לא ידע לאיית את שמותיהם של ברנולי ,דה-למבר ,לפלאס, לגראנג' וכן הלאה .דמותם הכריזמטית של המורים ,שבאים מקיימברידג' עצמה ,לא הותירה מקום למורים נוספים וקיימברידג' מתנהלת תחת צלו הענק של בכיר בוגריה – ניוטון – במשך כל המאה ה 18-ולתוך המאה ה ,19-באופן כזה שלמרות שמבחן המתמטיקה הוא המבחן הבוחן את ההצטיינות המתמטית שלהם באופן טהור ,זו מתמטיקה שהייתה טובה בסביבות .1800 ארבעת החברים הנפגשים בצעירותם בקיימברידג' )בני (20-21הינם בעלי רקע מתמטי חלקי ,אם בכלל; הם יוצרים את "המועדון האנליטי" ) ,(The Analytical Societyשחרת על דגלו לקדם ולפתח את המתמטיקה של ה"Pure “D”-ism"- ולהוקיע ככפירה את ") "The Heresy of the dotהנקודה מתייחסת לסימון הנגזרת של ניוטון – איקס עם נקודה למעלה, בעוד שבקלקולוס של לייבניץ הנגזרת מסומנת בתור .dהנוטציה של לייבניץ מאפשרת סוג של ניתוח יותר מעמיק מזו של ניוטון(. באנגליה של 1810לא רק שאיש לא יודע מהי נגזרת חלקית ,אף אחד לא יכול להמשיג לעצמו מהי .ארבעת החברים – שנים א' ו-ב' בתואר הראשון – יוצרים מועדון שמתקבצים בו לאיטם 15חברים והמוקדש ללימוד בצוותא וכתיבת מאמרים באנליזה .כך הם נחשפים ונופלים בקסמו של לגראנג'; הם רואים עצמם כמורדים צעירים ומפרסמים מאמרים בעילום שם תחת Analyticusוכדומה; וזאת תוך הצטיינות בלימודיהם באוניברסיטה. פיקוק והיול מתקבלים לסגל בקיימברידג'; ובתור צעירי הסגל ,הם עושים את העבודה השחורה – חיבור המבחנים בסוף כל שנה למסיימי התואר ולבדוק אותן .כך נופלת בידי החברים האפשרות להשפיע באופן מכריע על תוכנית הלימודים – דרך השאלונים שכתבו .תוך שנים אחדות קיימברידג' עוברת טרנספורמציה ומוכנסת למאה ה 19-של אירופה מבחינת הרמה המתמטית שלה; ההצלחה של המועדון האנליטי ניכרת כבר בשנים הראשונות של המאה ה ,19-ובתחילת שנות ה 40-יגיע לקיימברידג' גורג' מקסוול .יש המתייחסים ליכולת של אנגליה להרים את עצמה בשרוכי נעליה ולחזור ולהוביל את המדע האירופית בתור "המהפכה המדעית השנייה". כל אחד מארבעת החברים הללו ,כפי ששניידר מטיבה לתארם ,היה מחוייב באופן עמוק למעין אמפיריציזם בייקוני :אלו אנשים בני 20שקראו לא רק את הפילוסופיה שלו אלא גם את חזון המדע שלו והם החליטו להקדיש עצמם למחקר המדע ובאמת שינו את העולם .אולם ,במסגרת המחוייבות הזו לבייקון ,בוודאי בשנים המוקדמות כשהם פועלים במרץ ובחתרנות למרוד במוסכמות בקיימברידג' ,הם לא השכילו לעשות רפלקציה פילוסופית על האמפירציזם הבייקוני לו הם היו מחוייבים .כל http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 60 תורת המדע של היול תורת המדע מורכבת מארבע (1) :29אפיסטמולוגיה; ) (2תורת "אינדוקציה"; ) (3תורת אמת מדעית; ו- ) (4תיאוריה של "המדע המעולה". אפיסטמולוגיה )(FA האותיות FAמייצגות .Fundamental Antithesis of Philosophyבתזה זו מגולם חובו המפורש לקאנט .כל פיסת ידע על העולם והיגד הראוי לכינוי "ידע" ,לעולם יהיו צירוף של שני מרכיבים :מרכיב של חומר שבא מן החוץ ומרכיב שמעניק לו צורה ומקורו ברוח. מבחינה פילוסופית ,ההבחנה בין חומר הגלם שמגיע מבחוץ בדמות גירויים של קצות העצבים הינה נטולת צורה לחלוטין :כל התוכן המושגי מוענק על ידי העין המתבוננת מבפנים .אין שום קוהרנטיות במחשבה שהעולם מדבר איתנו ,ושמשהו שמצליח להיכנס דרך ארובות החוש מגיע מומשג .כל התוכן והמשמעות שיש בידע מוענק על ידי הרוח ,אולם לא באופן ריק – הוא מוענק לחומר. הבחנה פילוסופית זו היא חדה ,קטגורית וברורה לגמרי; ולמרות זאת אין שום פיסת ידע שאפשר לפורר ולבצע בה reverse engineeringעד לרמת יסוד של ממש ,כי איננו יכולים לחשוב על חומר חושי נטול צורה .המשמעות היא שגם ברגע ראשית החקירה המדעית יש לנו עסק עם דברים מומשגים. תורת "אינדוקציה" האופן בו הידע שלנו גדל .תורת האינדוקציה של היול היא תיאוריה של reading inבאופן נחרץ; רגעי גילוי הם לא רגעים בהם החוקר מסתכל ותוהה ומגלה קשר בין עובדות שהוא רואה מול עיניו; אקט הגילוי המדעי הוא אקט אקטיבי ופרשני של – Reading Inבו החוקר המתבונן בנתונים ממציא מושג במטרה לאגוד ) (colligateאת הנתונים יחד ,ובמידה וההמשגה הזו מתבררת כטובה העובדות הופכות לעובדה חדשה .הדוגמה החביבה לכך היא גילוי החוק הראשון של קפלר – הנה יושב קפלר מול העובדות השונות של מיקומי הכוכבים השונים ,ומנסה כך או אחרת לקלוע על ידי הנתונים את הקונספט שהם במסלול אליפטי .האליפסה אינה משהו שקפלר מבחין בו אלא קונספציה – נסיון הכללה בsuper - – inductionעל ידי הטבעה מוצלחת של מושג חדש. אחד מהן ,במובן כלשהו ,מסיים את לימודיו ומתחיל את הקריירה כשהוא מחוייב לשילוב בלתי אפשרי בין פורמליזם מתמטי נוסח לה-גראנג' המוכלא בלי מושג לתפיסה בייקונית ריאליסטית אינדוקטיביסטית של גבול הידע אותו הם מתיימרים להבין; עד שהם ניגשים לפיסיקה המתמטית הם מבינים את מושגיה בחיבור בלתי אפשרי בין המחוייבויות שלהם לבייקון והמתמטיקה החדשה של לה-גראנג'. באביט עזב את האקדמיה ,נעשה אובסיסיבי למחשב; פיקוק מקדיש את עצמו למתמטיקה בלבד; וכך נותרו שניים – הרשל והיול .שניהם מודעים היטב למתח הפנימי בתוך תפיסת עולמם .כאן מתגלה ההבדל בין שני אנשים אלו :בין המדינאי-מדעי הרשל לבין הפילוסוף האמיתי ,וויליאם היול. הרשל בחר להתעלם ,כשהוא כותב על המדע כמו בהצהרות ,על ידי הפרדה שהוא לא נותן עליה דין וחשבון :מתמטיקה מחד ופילוסופיה טבעית בייקוניסטית מאידך .אף חיבור אחד לא נותן דין וחשבון רפלקטיבי על החיבור בין השניים .בכתיבה הפילוסופית שלו הוא משכיל ,כדי להימנע מלהתמודד ,להימנע מכתיבה משותפת על מתמטיקה ומדע ריאליסטי. היול אינו יכול להרשות זאת לעצמו; טיוטות על גבי טיוטות ,בכתיבה בלתי פוסקת ,הוא נסוג בסופו של דבר משני מוריו – לה- גראנג' ובייקון – ומייסד גירסה אנגלית של קאנט. 29בספר שהוא ייכתוב לימים ,זהו כיוון הטיעון :אפיסטמולוגיה לאינדוקציה לאמת ולמדע מעולה; אולם האופן בו הגיע לשלבים אלו היה להתחיל מהאמת המדעית ולהתקדם ממנה ,מעלה ומטה. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :13פילוסופיה כהיסטוריוגרפיה – וויליאם היול 61 תיאוריה של "המדע המעולה" "המדע המעולה" הוא משאת הנפש של המדען – המדע המושלם ,קונוס מושגי בנוי-כהלכה .כל אקט של איגוד עובדות באמצעות מושג חדש יכול להתקיים אם מהמושג החדש יינבעו המרכיבים המושגיים של העובדות שהוא מנסה לאגוד; יש יחס דדוקטיבי בין מושג האליפסה לבין ההיבטים הגיאומטריים של מיקומי הכוכבים .אם לא ניתן לגזור מיקום מתוך האליפסה הרי שמושג האליפסה לא עובד .השאיפה היא ליצור מערכת מושגים דדוקטיבית האוגדת באופן מושלם גוף שלם של עובדות ,כמו שני קונוסים שהאחד אוגד את השני. בראש הפירמידה של המערכת המושגית מתייצב ה – Fundamental Idea-מושג-על או מושג שהינו בסיסי למדע הספציפי הזה; יש מדעים טהורים שאינם אוגדים חומר עובדתי – כמו מתמטיקה או גיאומטריה ,כאשר FIשל הגיאומטריה הוא " "The Idea of Spaceותחתיו מגיעות האקסיומות שהן אמיתיות אודות מושג החלל .משם והלאה נגזרים המשפטים. במכניקה של ניוטון ,ה FI-הוא מושג הכוח; מושג זה הוא מקרה פרטי של סיבה .הכוח הוא הסיבה לשינוי מהירותו של גוף .על ידי רפלקציה ,אנו נוכחים לדעת ששלוש האקסיומות של הסיבתיות נכונות כמובן גם למקרה הפרטי של הסיבה הספציפית הזו ,ושלוש האקסיומות של הסיבתיות הן: • ביחסים בין סיבה ומסובב ,אם הסיבה היא סיבת המסובב )אם כוח הוא הגורם לשינוי המהירות( הרי שבהיעדר סיבה אין מסובב )אם אין כוח אין שינוי במהירות( .בצורה זו מנוסח חוקו הראשון של ניוטון :שגוף שלא מופעלים עליו כוחות נע במהירות קבועה. • קיימת פרופורציה בין הסיבה למסובב )הכוח הוא פרופורציונלי לשינוי המהירות(. • כוח הפעולה והתגובה גם הוא יוצא מיצירת אקסיומות כאלו. – The Nature of the Truth of the Laws of Motionכוח הוא סוג של סיבה וביישום מקבלים את שלושת חוקי ניוטון ,והם בהכרח נכונים – זוהי אמת הכרחית כי אלו אמיתות אודות המושג של הכוח. אמיתות הכרחיות ,כדבריו; אולם הוא מוסיף מייד כי ללא מחקר אמפירי החוקים האלו חסרי תועלת לחלוטין ,שכן מי יבטיח שמהירות הגוף אינה משתנה באקראי או כפונקציה של הזמן; מי אמר ששינוי מהירות הוא מסובב? זאת ניתן לגלות רק במעבדה. בבחינת המערכת המושגית הטהורה ,אלו הן אקסיומות הכרחיות של מושג הכוח; אולם רק מחקר אמפירי יעיד האם הקונוס הזה מתאים כאוגד של מציאות אמפירית .אם יש משהו שבלבל את היול הוא מושג זה: אנו רגילים שאם אמת הכרחית הרי שהיא נכונה ואינה זקוקה לאישור אמפירי; היול טוען לא ,במדע מכוונים תמיד לשני סטנדרטים שונים ובלתי קשורים של שלמות :כל משפט ומשפט בקונוס מבקש בעת ובעונה להיות משפט הכרחי של המערכת המושגית ולהיות אוגד מושלם של העובדות שהוא מבקש לאגוד .תאימות אמפירית של העובדה אינה נגזרת מהעובדה שהמשפט ניתן להוכחה בתוך המערכת הקונספטואלית ,כי ייתכן שכל המערכת המושגית אינה מתאימה. המדע הוא כל הזמן שילוב של מאמץ מושגים מתמטי שתכליתו להוכיח את משפטי המערכת ומאמץ מקביל ,ובלתי תלוי ,של היווכחות בהתאמה האמפירית של ההיגדים למה שאנו מזהים כעובדות. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 62 נניח שאנו נמצאים בשלב ביניים מדעי ,כשהמערכת עוד לא נהירה כולה ולא ידועים גבולות ההכלה שלה; המאמץ הזה תמיד יהיה נסיון למצוא ,לגבי העובדות שהן על הפרק ,את המושג שמתאים להן )במובן שהמערכת נבנית מהבסיס לפיסגה( ובה בעת חושבים איזה מין מושג-על המושגים שאנו כבר עובדים איתם והאמיתות שהשתכנענו בהן נמצאים בזיקה אליו )בניה מהפיסגה מטה(. ובכל הדברים הנ"ל אין בכדי להכתיר דברים כאמיתיים; היפותזה שתואמת את ההנחות שלנו אינה יכולה להכריז על עצמה כאמת .יחד עם זאת היול סבר שהמדע כן יכול לערוב לאמת אמפירית ,דרך המושג – .Consillience of Inductionsבמצב זה ההיפותזה שעובדת יפה בשטח אחד מתגלה כעובדת היטב – באופן יוצא מן הכלל – בשטח אחר לגמרי :דוגמה לכך היא תורת הגרביטציה שאינה מסבירה רק את מערכת השמש אלא גם את מחזורי הגיאות והשפל .צירופי מקרים כאלו ,אומר היול ,אינם קיימים במקרים של שקר ,אלא רק נותנים תמונה הולכת ופשוטה של הטבע. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :14פילוסופיה של המדע במאה ה20- 63 שיעור :14פילוסופיה של המדע במאה ה20- באנטרנט רשימת שאלות חזרה .חלק גדול מנוסחות כ-דון ב . ...מתוך רשימת השאלות הללו יילקחו 6-7 שאלות ומתוכן נבחר .2-3יש להקפיד לענות לעניין ולא לדחוף מידע לא רלוונטי .מומלץ להניח שהבודק עייף ועצבני ,ולכתוב קריא. היול וקאנט :ההבחנה בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק פילוסופי המדע לא בחנו האם הפיסיקה של ניוטון עומדת בציפיות שלהם ,אלא נדרשו לתת פרשנות של הפיסיקה הזו .עם הזמן ראו שהפיסיקה של ניוטון אינה רק מוצלחת אלא גם נכונה ,שכן מתבססות עליה הרבה מאוד תיאוריות מוצלחות אחרות .נדמה שקתדרלת הדעת המדעית נבנית לבנה מוצקה ומהימנה אחת על גבי לבנה מוצקה ומהימנה אחרת. התחושה הייתה שזה מפעל מדעי שחשף מבנה שאינו רק יעיל ויפה אלא הוא אמת .הפילוסופיות של קאנט והיול היו אמורות לא רק להסביר כיצד מדע מתנהל אלא כיצד אפשר לערוב לאמיתות של הפיסיקה הקלאסית. תרומת השכל לעשייה המדעית אינה מקרית ,אלא הכרחית .בלי אקטים עתירי דמיון של שיעור השערות, הפרוייקט המדעי לא יכול לצאת לדרך; אך הם התעקשו שבין הדין האפיסטמי בו השערות מדעיות עומדות למבחן הוא הנסיון האמפירי .כאן מובחנת מה שלימים תכונה "ההבחנה בין הקשר הגילוי להקשר הצידוק". "הקשר הגילוי" הוא הגישה האמפירציסטית ל"איך ילדים באים לעולם" :כיצד השערה נוצרת ,אפיסטמה מוצעת ,רעיון עולה בראשו הקודח של איש מדע .אין תפקידה של פילוסופיית המדע למשטר את הדבר הזה ,לעמוד כשומר סף בפתח ולהניח רק להשערות ששוערו כהלכה לעבור פנימה; אולם משהושמה השערה מדעית על השולחן היא תיבחן בחינה אמפירית. המודל ההיפוטתי-דדוקטיבי של ההתקדמות הדגם הכללי של העשייה המדעית הוא "המודל ההיפוטתי-דדוקטיבי של ההתקדמות" :איש המדע מעלה את ההשערה ) (Hוקהילה או איש מדע רציניים לא ישאלו מנין באה Hאלא מהן ההשתמעויות .(H האמפיריות שנובעות מ E) H- שימו לב ששאלה זו דורשת שכל ישר ולוגיקה ,ולא אף זריקת מבט מהחלון .השערה Hהינה משוערת; אבל ידוע שאם Hאמיתית אזי בשימוש בכלים אמפירים ,ייתרחש .Eבשלב הזה נכנסים למעבדה :שם יקרה אחד משני דברים :ייתרחש ;Eאו לא יתרחש .Eבמידה וההשערה מצליחה בחיזויים שלה ,היא מקבלת אישור; במידה והיא נכשלת בחיזויים שלה ,יש בעיה ,וחוזרים לשולחן השרטוט. http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 64 תורת היחסות ותיאוריית הקוואנטים של אלברט איינשטיין בסופו של דבר נופל דבר ב 1905-ממשרד הפטנטים ,בצורת ה Anus Miracullis-של אלברט איינשטיין ,איש שלא למד באוניברסיטאות הגדולות אך בתוך שנים ספורות ,עם חמישה מאמרים וזעזוע לא גדול ,שכנע את רוב הקהילה המדעית בכך שהפיסיקה של ניוטון סיימה את הקריירה שלה ויש להמירה בשתי תורות – תורת היחסות )תחילה הפרטית ואז הכללית( ותורת הקוואנטים .מכניקת הקוואנטים ותורת היחסות יורשות את הפיסיקה הקלאסית הניוטונית :הן אינן פיתוח שלה ואף סותרות אותה לחלוטין .הפיסיקה של ניוטון לא נובעת מהן – היא עומדת בסתירה גמורה לבסיס המושגי של התיאוריות החדשות. קתדרלת הדעת קורסת ונופלת באופן משובב נפש :אין כאן קטסטרופה או טרגדיה כי אם מהפכה מדעית חדשה .אולם הדבר מוביל גם למהפכה פילוסופית :כולם ,ללא יוצא מהכלל ,חשבו שמהפכה מדעית מתרחשת פעם אחת; והנה מסתבר ששום דבר לא מחסן את המדע המושלם ביותר ,שכולם סברו שהוא גמור ,מפני מהפכות .יתרה מזאת :גם לאחר שהוצעו שתי התיאוריות החדשות ,שום דבר לא נגרע מההישג של ניוטון .המהפכה החדשה לא הוקיעה את הפיסיקה הקלאסית כשגויה .זאת ועוד :אלמלא הפיסיקה הקלאסית לא היו מגיעים למהפכה זו ,ובניגוד למהפכה פוליטית אין תולים כאן את מושלי השלטון הקודם. ההישג של איינשטיין הוביל למשבר בפילוסופיית המדע ,ויצר שתי פילוסופיות חדשות :זו של קרל פופר וזו של תומס קון. סר קרל פופר :אין דרך להוכיח תיאוריה ,רק להפריכה פופר הותיר רושם בל-יימחה על פילוסופיית המדע בשני השלישים רהאשונים של המאה העשרים .הוא משתייך למחנה ההיפוטתי-דדוקטיבי בכל רמ"ח איבריו ,בתיקון אחד :התעקשות שהענף של מושג האישוש הוא עורבא פרח ,מושג בלתי קוהרנטי בעליל. אי אפשר ללמוד שום דבר חיובי מהצלחה של היפותזה – רק מהפרכה. הענף של ההפרכה הוא שגודר מדעיוּת אמפירית; ומכיוון שרק הוא תקף מבחינה לוגית ,מדען בעל אחריות הוא לא איש מדע שמנסה לצדק את ההשערות שלו; איש מדע אחראי – ששיער השערה שנראית לו סבירה – ייתקוף אותה ,יזמין אחרים לתקוף אותה ,ובמידה והוא מנסה שוב ושוב להפריכה ואינו מצליח – אין זה סימן לאמיתותה אלא זה סימן שניתן להמשיך להחזיק בה עד שתבוא אחרת להחליפה. הפילוסופיה של פופר מתנאה להיות ריאליסטית אך מזהה כל ידיעה כהשערה. אדם המופקד על מערכת כלשהי ,בין שתהיה מערכת לוגית או תיאורטית ,עליו תמיד לבחון אותה – כי הוא ממוקם הכי טוב ,בשל המומחיות שלו ,לשם כך; אם הוא יבזבז זמנו בלהלל את המערכת ולפאר אותה ,הרי שהוא מבזבז את תפקידו .מבחינת פופר ,אם יש ידע שמעיד על עצמו שהוא מדע כעילא ולעילא זוהי השערה מופרכת – בדיוק משום שהינתנות להפרכה הוא המבחן של ידע מדעי .הפיסיקה של ניוטון היא מדע ,בניגוד לתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה בעיקר שאי אפשר לבחון אותן כי "יש להן תשובה לכל דבר". חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 , שיעור :14פילוסופיה של המדע במאה ה20- 65 שליק ,קארנפ וריינבאך אם קאנט דיבר על מערך קטגוריות וצורת של אינטואיציה המחווטות לתוך הנפש והקוגניציה האנושית, שלושת אלו קוראים את תורת היחסות בקריאה קאנטיאנית ומגלים שהכל נותר אותו הדבר מלבד העובדה שהסינטטי אפריורי השתנה. יש דרכים שונות להסביר היכן הקטגוריות מצויות ,והתמורה החשובה ביותר בפילוסופיית המאה העשרים היא המפנה הלשוני :השפה המשתגרת בפינו מעניקה לנו את המערכת הקונספטואלית דרכה אנו מביטים. תומס קון :פילוסופיה צריכה להתחיל בתרבות ולא במדע בסוף שנות ה 90-מותיר קון רושם גדול אף יותר מפופר על פילוסופיית המדע של המאה ה ;20-הוא הוזמן לכתוב כרך באנציקלופדיה שפופר היה אחד משני עורכיה ,והוא דיבר את התמונה שהתבקש לצייר במונחים שקלעו לדמיון של בני תקופתו. אם תרצו לעשות פילוסופיה של המדע ,אומר קון ,לא תוכלו לעשות זאת מהכורסה; לשם כך עלינו להבין את תהליך ההכשרה המדעית ,האופן בו אדם נעשה לאיש מדע .אנשים צריכים לבוא לקהילות מדעיות ומוסדות חניכה והכשרה על מנת להיות מסוגלים לעשות במדע ,ולכן כך צריך להיות עבור אלו השואפים לעשות פילוסופיה של המדע; במסגרת ההכשרה הם לומדים לגעגע כמו פיסיקאי ,לדבר כמו פיסיקאי, ללכת כמו פיסיקאי ,לשתוק כמו פיסיקאי ,לשאול כמו פיסיקאי ולענות כמו פיסיקאי. להיעשות לפיסיקאי זה תהליך של תירבות – של קליטת העגה ,התרבות ,המנהגים – אשר הופך את האופי הזה לטבע שני .כך לומדים לרקוד ,לנגן ,ולהכשיר פיסיקאים. הפרדיגמה של קון הפחד של דוקטורנט צעיר שעולה בפעם הראשונה לדבר בכנס פיסיקאים הוא להישמע כמו "עולה חדש" – כאילו אין לו עדיין את תהליך התירבות המתאים .לכל הדבר הזה – שלא ניתן להסביר אותו – קרא קון "פרדיגמה" .אפשר להתארח בקורס בפיסיקה; אפשר להבין פיסיקה; אולם להיעשות לפיסיקאי פירושו להפנים את צורת החיים המכונה פיסיקה – להפנים שאמות המידה של הקהילה יהיו לטבע שני שלך- עצמך ,לא כאקט של חיקוי )כמו שאמר פולני על אלמנט השוליה בלמידה(. מה שמחליף את הקטגוריות וצורת האינטואיציה אצל קאנט הן אמות המידה של הראויות .על מנת להבין את קון חייבים להבין שעשייה בכל תחום מדעי תלויה במסגרת – והמסגרת היא בדיוק מערך הכללים של הראויות שהאדם נוחל ומפנים והופך לטבע שני במובן הזה שהוא אינו חושב על המסגרת אלא באמצעותה .הספר הגדול של קון מבחין בין שני סוגים של תמורות במדע: • תמורות של הוצאת תיאוריה אחת בפני אחרת ,מהלכים במסגרת הפרדיגמה; • רגעים נדירים של מהפכה מדעית ,כשאמות המידה של הראויות עצמן משתנות. כאן קון פונה לפופר ,יריבו המר ,ואומר לו שהביקורת המדעית חייבת להיות תלויית מסגרת – משום שאנו שופטים בגבולות מסויימים .להעביר ביקורת פירושו למצוא משהו בתמונת העולם שהינו בלתי ראוי מבחינה מדעית .כדי להעביר ביקורת צריך אמות מידה של ראויות ,אך מדי פעם אמות מידה אלו http://www.argaman-translation.com חמוטל בן דב פילוסופיה של המדע1- 66 עצמן מוחלפות – זה מה שקורה בין ניוטון לאיינשטיין ,במהפכה הקופרניקנית ושאר דוגמאות .ברגעים כאלו אי אפשר לדבר על ביקורתיות ,כי אמות המידה של הביקורת הן שמשתנות. מהפכה מדעית במובן של קון – של החלפת פרדיגמה ומסגרת – שינויי מסגרת הם שינויים של הסינטטי-אפריורי שלנו. קון הרים ידיים בכל הקשור לרציונליות של מהפכה מדעית .בספרו מ 1961-על מגוון של מהפכות מדעיות ,קון קרא לחילופי פרדיגמה "גשטלצווישט" – שתי תמונות שהן אותה אחת אך לא ניתן לראות את שתיהן יחד ולא רואים את האחת משום שמוצאים פגם בראשונה .בין שתי מסגרות של אמות מידה של ראויות אין אמת מידה משותפת – הן .incommensurableהמעבר מפרדיגמה לפרדיגמה אינו מעבר של נביעה אלא פשוט לעשות דברים אחרת. אמות המידה משתנות עם הזמן; הדיון בפילוסופיית המדע הופך לדיון לוקאלי – דיון תלוי קהילה .הוא מגדיר את המדענים כ"טורקים הצעירים" עד שמישהו ,כריזמטי במיוחד ,מצליח לתפוס את תשומת לבם של הצעירים ,להתחרות בפרדיגמות הקיימות וליצור תמונה חדשה שגם אם היא צורמת באוזני ה"מבוגרים" היא ערבה לאוזני ה"צעירים". התמונה הזו בעייתית ,כי קון ,כפי שהאשימו הפופריאנים ,מתאר את הקהילה כמעין מאפיה ,פסיכולוגיית המונים .אולם ייתכן גם שלא הבינו כראוי את רעיון המסגרת ,שכן אין דבר שאין לו מסגרת. חמוטל בן דב המחלקה לפילוסופיה ,אוניברסיטת תל אביב2011-2012 ,
© Copyright 2024