‫גיליון ‪ 27 ,20‬במאי ‪2015‬‬ ‫מול ממשלת ימין קיצוני בראשות נתניהו‪ ,‬נערכת מק"י במושב‬ ‫השני של ועידתה להגדלת שורותיה לקראת המאבקים הבאים‬ ‫ממשלת הימין החדשה בראשות בנימין נתניהו‪,‬‬ ‫הוקמה בסימן מסירת שורה של תפקידי מפתח‬ ‫למפלגת המתנחלים "הבית היהודי"‪ .‬יו"ר‬ ‫המפלגה‪ ,‬נפתלי בנט‪ ,‬נתמנה לתפקיד שר‬ ‫החינוך‪ ,‬בו ישתמש כדי להזרים מיליוני שקלים‬ ‫ל‪"-‬מינהלת הזהות היהודית"‪ ,‬שתפקידה לחנך‬ ‫ללאומנות ולגזענות‪ .‬הוא ינצל את מעמדו גם‬ ‫כדי לזרוע פחד בקרב מורים ומחנכים‪.‬‬ ‫אורי אריאל‪ ,‬חברו לסיעה‪ ,‬נתמנה לשר‬ ‫החקלאות‪ ,‬והופקדה בידיו "החטיבה‬ ‫להתיישבות"‪ ,‬שהיא אחד הכלים המרכזיים‬ ‫למימון ולארגון ההתנחלויות בשטחים הכבושים‪.‬‬ ‫אלי בן דהן נתמנה לסגן שר הביטחון‪ ,‬והופקדה בידיו‬ ‫האחריות על "המינהל האזרחי"‪ ,‬השולט בכל היבט‬ ‫בחייהם של הפלסטינים בשטחי ‪ C‬בגדה המערבית‪ .‬מדובר‬ ‫באותו אלי בן דהן שאמר כי "הפלסטינים הם חיות אדם"‪,‬‬ ‫וחשף בהתבטאות זו את השקפת עולמו הפאשיסטית‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תיק המשפטים נמסר לידי איילת שקד‪ ,‬שכבר‬ ‫הצהירה על כוונתה להחליש את בג"ץ‪ ,‬אשר פוסל לעיתים‬ ‫חוקים אנטי‪-‬דמוקרטיים אותם מחוקקת הכנסת‪ ,‬דוגמת‬ ‫"חוק הלאום" ו‪"-‬חוק המסתננים"‪.‬‬ ‫"הבית היהודי" התעקשה לכלול בהסכם הקואליציוני‬ ‫סעיף בדבר חידוש תכנית פראוור לנישול ערביי הנגב‬ ‫מאדמותיהם ומבתיהם‪ ,‬וסעיף בדבר פגיעה בזכותם של‬ ‫העובדים לשבות למען זכויותיהם במקומות העבודה‪.‬‬ ‫הממשלה הנוכחית הכריזה‪ ,‬אפוא‪ ,‬שפניה להנצחת‬ ‫הכיבוש ולמלחמה במיעוט הלאומי הערבי‪-‬הפלסטיני‬ ‫בתוך ישראל‪ ,‬בפלסטינים בשטחים הכבושים‪ ,‬במעמד‬ ‫העובדים ובחירויות הדמוקרטיות ובזכויות החברתיות‪.‬‬ ‫בסוף השבוע הקרוב )‪ 30-29‬במאי( ייערך המושב השני‬ ‫של הוועידה ה‪ 27-‬של המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬ ‫)מק"י(‪ .‬השאלה המרכזית שתעמוד על סדר יומו‪ :‬גיבוש‬ ‫התשובה השמאלית‪ ,‬המהפכנית והאינטרנציונליסטית‬ ‫של הקומוניסטים היהודים והערבים לאיומים אלה‪.‬‬ ‫דיוני הוועידה יעסקו בסיכום מערכת הבחירות לכנסת ה‪-‬‬ ‫‪ ,20‬במהלכה התמודדה מק"י – לראשונה בתולדותיה –‬ ‫במסגרת "הרשימה המשותפת"‪ ,‬שכללה את חד"ש ואת‬ ‫כל המפלגות הערביות‪ .‬הרשימה זכתה בכ‪ 400-‬אלף‬ ‫קולות‪ ,‬והיא הסיעה השלישית בגודלה בכנסת‪.‬‬ ‫המושב הראשון של הוועידה ה‪) 27-‬שנערך‬ ‫בדצמבר ‪ ,(2014‬וכן הלשכה הפוליטית של מק"י‬ ‫)‪ (18.3‬סיכמו כי קיים צורך בבניית שותפות‬ ‫רחבה‪ ,‬יהודית‪-‬ערבית‪ ,‬של כוחות ואישים בעלי‬ ‫השקפות אידיאולוגיות שונות‪ ,‬על בסיס הסכמות פוליטיות‪,‬‬ ‫למאבקים משותפים נגד מדיניות הימין‪.‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית‪ ,‬אשר במשך כמאה שנות פעילותה‬ ‫בארץ ידעה לגבש אסטרטגיה להרחבת שורותיה והשפעתה‬ ‫ולבניית חזיתות – תדע לעשות זאת גם בוועידתה זו‪.‬‬ ‫המפלגה הקומוניסטית הישראלית‬ ‫המושב השני‬ ‫של הוועידה ה‪27-‬‬ ‫ייפתח ביום שישי‪ 29 ,‬במאי‪ ,‬בשעה ‪,13:00‬‬ ‫באולמי אבו‪-‬מאהר בנצרת‪ ,‬ויימשך למחרת‪,‬‬ ‫שבת‪ 30 ,‬במאי‪ ,‬החל בשעה ‪.10:30‬‬ ‫על סדר היום‪:‬‬ ‫‪ .1‬המצב הפוליטי לאחר הבחירות‬ ‫‪ .2‬בחירת מוסדות המפלגה‬ ‫תגובות ‪2/‬‬ ‫דברים בשם אומרם‬ ‫כלכלן ידוע‪ ,‬אבל לא דמוקרט גדול‬ ‫"ארגוני עובדים במגזר ציבורי בישראל שונים מאוד‬ ‫מארגונים במדינות אחרות‪ .‬יש להם כוח בלתי מרוסן‪ .‬החוק‬ ‫ובתי הדין לעבודה פוסקים על‪-‬סמך אידיאולוגיה‬ ‫סוציאליסטית נטו‪ ,‬וההישגים שלהם באים על חשבון הציבור‬ ‫הרחב‪ .‬הם גם פוגעים ביכולת של השוק להתפתח וגם‬ ‫לוקחים כספים מהקופה‪ .‬יש להוציא את ארגוני העובדים‬ ‫במגזר הציבורי מחוץ לחוק"‪.‬‬ ‫)פרופ' עומר מואב‪ ,‬דברים ב‪"-‬כנס החירות השני"‪(7.5 ,‬‬ ‫הליכה עיוורת‬ ‫"הלכתי אחרי ראש הממשלה כמו רות המואבייה מהיום‬ ‫שהגיע לליכוד"‪.‬‬ ‫)סגן השר איוב קרא‪ ,‬הליכוד‪" ,‬ידיעות אחרונות"‪(10.5 ,‬‬ ‫זה צודק‪...‬‬ ‫"נתניהו רימה את ציבור הבוחרים"‪.‬‬ ‫מתעשרי ההיי־טק החדשים‪ ,‬שכמה מהם כבר ותיקים‪,‬‬ ‫ממשיכים – וימשיכו‪ ,‬כנראה‪ ,‬בשנים הבאות – להיות נתח‬ ‫מרכזי בפעילות של הבנקאות הפרטית בישראל‪ .‬ואולם‬ ‫פעילים בתחום הדגישו כי ישראל הפכה בשנים האחרונות‬ ‫למעצמה של מתעשרים חדשים – לא רק מתחום ההיי־טק‪.‬‬ ‫אחד הפעילים סיפר כי מעגל המתעשרים התרחב וכולל‬ ‫גם משקיעי נדל"ן שהחליטו לממש חלק מאחזקותיהם על‬ ‫רקע הגאות בתחום‪ ,‬יבואני רכב ובעלי סוכנויות הנהנים‬ ‫ממסירות של כלי רכב החדשים חסרות תקדים בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ובעלי חברות תעשייתיות שנמכרו למשקיעים‬ ‫חיצוניים‪ .‬פעיל נוסף סיפר כי אל המיליונרים המקומיים‬ ‫הצטרפו בשנים האחרונות לא מעט יהודים עשירים – כמה‬ ‫מהם מגיעים לישראל עם הון זר )רוסיה‪ ,‬צרפת(‪ ,‬וכמה מהם‬ ‫מנצלים את העובדה שמדינת ישראל ממשיכה להיות מקלט‬ ‫מס חוקי‪ ,‬בעוד הפתחים נסגרים במקומות אחרים"‪.‬‬ ‫) מתוך ידיעה ב‪"-‬דה מרקר"‪(12.5 ,‬‬ ‫‪...‬זו ארצם‬ ‫"הם אנשים עשירים מאוד‪ ,‬ומחויבים מאוד לרעיונות‬ ‫פוליטיים מסוימים מאוד‪ .‬במקרה שלהם‪ ,‬רעיונות‬ ‫ליברטריאניים – קרי ממשלה קטנה שעושה מעט ומניחה‬ ‫ומשטור‪.‬‬ ‫לאזרחים לנהל את חייהם ללא התערבות ִ‬ ‫ובאמריקה של היום – בעצם‪ ,‬בכל מקום‪ ,‬תמיד‪ ,‬השאלה רק‬ ‫עד כמה – שילוב כזה משמעו השפעה גדולה‪ .‬צרור החלטות‬ ‫של בית המשפט העליון האמריקאי השמרני רק הדגיש את‬ ‫עוצמת ההשפעה של הכסף על הפוליטיקה‪ :‬הוסרו חסמים‬ ‫ומגבלות על כמות הכסף שאדם יכול להשקיע כדי להשפיע‪.‬‬ ‫הוא יכול להשקיע כמעט ככל שהוא רוצה‪ .‬הם רוצים לא‬ ‫מעט‪ ,‬ומשקיעים לא מעט"‪.‬‬ ‫)שמואל רוזנר‪" ,‬מעריב"‪(8.5 ,‬‬ ‫)ח"כ אביגדור ליברמן‪ ,‬יו"ר ישראל ביתנו‪" ,‬הארץ"‪(12.5 ,‬‬ ‫לא ציפינו אחרת משרת התרבות החדשה‬ ‫‪...‬וזה צודק‬ ‫"אין גבול לציניות של ליברמן‪ ...‬הוא העדיף ללכת‬ ‫לאופוזיציה‪ ,‬בניגוד להבטחתו לבוחריו"‪.‬‬ ‫)דובר הליכוד‪" ,‬הארץ"‪(12.5 ,‬‬ ‫זו ארצנו‪...‬‬ ‫"מתעשרי ההיי־טק החדשים הפכו בשנים האחרונות לאבן‬ ‫שואבת לבנקים זרים המציעים שירותי בנקאות פרטית‬ ‫ללקוחות עשירים במיוחד‪ .‬עוד ועוד בנקים ומוסדות‬ ‫פיננסיים שזיהו את הפוטנציאל הגלום בתחום בישראל‪,‬‬ ‫החליטו לעשות 'עלייה'‪ ,‬פתחו סניפים מקומיים‪ ,‬או‬ ‫שהרחיבו את פעילותם‪ ,‬כך שיוכלו להציע ללקוחות מישראל‬ ‫שירותי ניהול תיקים בחו"ל או שירות משולב של ניהול‬ ‫תיקים בישראל ומעבר לים‪ .‬במארס ‪ 2014‬פתח בנק דרייפוס‬ ‫השווייצי נציגות בת"א‪ ,‬הראשונה מחוץ לשווייץ‪ ,‬שרשאית‬ ‫לעסוק בפעילויות שיווקיות והפניית לקוחות‪ .‬בנובמבר‬ ‫באותה השנה קיבל בנק פיקטה השווייצי רישיון לניהול‬ ‫תיקים‪ ,‬כך שיוכל להציע את שירותיו ללקוחות ישראלים‪,‬‬ ‫ובמקביל גם בנק ספרדי רכש את השליטה בבית ההשקעות‬ ‫סיגמא במטרה להשיג דריסת רגל בתחום‪ .‬השלושה הצטרפו‬ ‫לשורה של בנקים ומוסדות פיננסיים הפעילים בשוק‬ ‫המקומי‪ ,‬ובהם יוליוס בר‪ ,‬שנעזר בשירותיו של אהוד ברק‬ ‫לגיוס לקוחות‪ ,‬סיטי בנק‪ ,‬ובנק ‪ UBS‬שהרחיב את פעילותו‬ ‫לשוק ההון בישראל במטרה לפנות גם לעשירים 'לייט'‪.‬‬ ‫"בסרטים צריך לקבוע גבולות‪ .‬לא אסתום פיות‪ ,‬אבל אם‬ ‫צריך לצנזר – אצנזר"‪.‬‬ ‫)שרת התרבות מירי רגב‪" ,‬וויינט"‪(15.5 ,‬‬ ‫איום חדש נולד‪ :‬רשמי ולא רשמי‬ ‫"ישראל הרשמית והלא‪-‬הרשמית לא יכולה לקבל שדאעש‬ ‫מאיים על הגבול הצפוני‪ .‬לא יהיה מנוס מלהתערב מסביב‬ ‫לאזור"‪.‬‬ ‫)סגן השר איוב קרא‪ ,‬הליכוד‪" ,‬וואלה"‪(16.5 ,‬‬ ‫דרעי היונה רוצה ירושלים מאוחדת‬ ‫"עיריית ירושלים הציגה את תוכנית החומש שלה לשנים‬ ‫‪ 2020–2016‬לפיתוח העיר‪ ...‬באשר לתוכנית האסטרטגית של‬ ‫ירושלים אמר ]שר הכלכלה ויו"ר ש"ס‪ ,‬אריה[ דרעי כי 'יש‬ ‫בירושלים הרבה מאוד בעיות‪ ,‬בעיות לאומיות‪ ,‬בעיות‬ ‫דמוגרפיות של קבוצות אוכלוסיה‪ .‬בירושלים יש גורמים שגם‬ ‫לא תלויים בנו‪ ,‬גורמים שברגע יהפכו את ירושלים מעיר יפה‬ ‫לעיר שמככבת בכותרות בכל העולם בגלל הסכסוך‪ .‬אי‬ ‫אפשר להגיד שירושלים מאוחדת‪ .‬מאוחדת זה לא רק‬ ‫פוליטית‪ .‬המשימה שלנו היא להפוך את ירושלים למאוחדת‬ ‫לא רק במילים'"‪.‬‬ ‫)מתוך ידיעה ב‪"-‬כלכליסט"‪(11.5 ,‬‬ ‫כלכלה וצבא ‪3/‬‬ ‫להוטים‪ ,‬סוחטים ומבזבזים‬ ‫"החור השחור" הבולע את הכסף שכה חסר בתחומי הבריאות‪ ,‬החינוך והשיכון‬ ‫מאת תמר גוז'נסקי‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬בהשפעת המחאה החברתית של ‪2011‬‬ ‫וכתוצאה מלחצים להגברת השקיפות מצד ארגון המדינות‬ ‫המפותחות ‪) OECD‬שישראל חברה בו מסוף ‪ ,(2010‬מתנהל‬ ‫דיון מעין‪-‬ציבורי בנושא התקציב הצבאי‪ .‬הדיון הוא 'מעין‬ ‫ציבורי' שכן הוא מתקיים בעיקר בתקשורת הכלכלית‪ ,‬בא‬ ‫לידי ביטוי מצומצם בדיוני הכנסת‪ ,‬ואינו מתקיים בקרב‬ ‫הציבור הרחב‪.‬‬ ‫שיטת הפיזור במשרדים שונים‬ ‫מאז קום המדינה‪ ,‬מאשרת הכנסת‬ ‫מדי שנה תקציב של משרד‬ ‫הביטחון‪ ,‬הלא הוא התקציב הצבאי‪,‬‬ ‫שהוא הגדול בין תקציבי המשרדים‪ .‬אלא‬ ‫שבניגוד לפירוט לסעיפים המצוי בתקציב של‬ ‫כל משרד אחר‪ ,‬בתקציב הצבאי המוגש‬ ‫לכנסת מופיע רק סכום כולל ואין‬ ‫פירוט של סעיפי התקציב הגדול‪.‬‬ ‫אי‪-‬הפירוט של התקציב הצבאי‬ ‫תורץ תמיד בסודיות החיונית לפעולות‬ ‫הצבא‪ ,‬ומרבית הח"כים‪ ,‬כולל רוב‬ ‫האופוזיציה‪ ,‬תומכים בהסתרה זו של סעיפי ההוצאה‪.‬‬ ‫יוצאי דופן היו הח"כים של הסיעה הקומוניסטית‪,‬‬ ‫ובהמשך – סיעת חד"ש‪ .‬בכל דיון בתקציב הם גם ביקרו את‬ ‫הסתרת הפירוט של סעיפי ההוצאה בתקציב הצבאי וגם‬ ‫הצביעו על סעיפים תקציביים אחרים‪ ,‬שמבחינה עניינית יש‬ ‫לכלול אותם בסך ההוצאות הצבאיות‪.‬‬ ‫כך נהגה סיעת מק"י )ובהמשך סיעת חד"ש( להכליל‬ ‫בהוצאות הצבאיות‪ ,‬נוסף לתקציב משרד הביטחון‪ ,‬גם את‬ ‫הסעיפים הבאים‪ :‬תקציב הוועדה לאנרגיה אטומית‪ ,‬תקציב‬ ‫הרזרבות ותקציב פירעון החובות )שנוצרו בעיקר בגלל‬ ‫ההוצאות למלחמות ולתחזוקת כיבוש(‪ .‬בעקבות מלחמת יוני‬ ‫‪ ,1967‬תבעה סיעתנו לכלול בהוצאות הצבאיות גם את‬ ‫ההוצאות בשטחים הכבושים‪ ,‬לרבות ההוצאות להקמת‬ ‫התנחלויות ולתחזוקתן ולבניית תשתיות‪ .‬בשלב מסוים‪,‬‬ ‫כאשר הסתבר שייעודו העיקרי של משמר הגבול‪ ,‬הכלול‬ ‫בתקציב משרד המשטרה )המשרד לביטחון פנים(‪ ,‬הוא‬ ‫הדיכוי בשטחים‪ ,‬וכאשר בתי כלא בישראל יועדו יותר ויותר‬ ‫לאסירים פלסטינים מהשטחים – הוכלל גם משרד המשטרה‬ ‫)ביטחון פנים( בהוצאות הצבאיות‪.‬‬ ‫החישוב מחדש של ההוצאות הצבאיות‪ ,‬שערכה סיעת‬ ‫מק"י )ובהמשך חד"ש( במטרה להעניק להן אומדן קרוב‬ ‫יותר למציאות‪ ,‬הגדיל בצורה משמעותית את משקל‬ ‫ההוצאות בתקציב‪ .‬במשך שנים‪ ,‬הראה החישוב הזה כי‬ ‫ההוצאות הצבאיות בלעו כמעט מחצית מתקציב המדינה‪.‬‬ ‫"הררי הכסף" והפיקוד הבכיר‬ ‫בשנים האחרונות נוספה למידע בדבר ההיקף האמיתי של‬ ‫ההוצאות הצבאיות גם חשיפה של שיטות ניפוח החבויות‬ ‫במנגנון משרד הביטחון עצמו‪.‬‬ ‫תחילה הופיע המונח "קופסה" לתיאור אותו חלק של‬ ‫תקציב משרד הביטחון שבעזרתו מממנים "מבצעים‬ ‫מיוחדים"‪ .‬במונח "קופסה" נעשה שימוש כדי להסביר‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מנין הגיע התקציב למימון התכנית ההרפתקנית של‬ ‫הרמטכ"ל אהוד ברק בדבר שיגור חיילי קומנדו להתנקשות‬ ‫בחיי סדאם חוסיין )הכנות אלה הסתיימו באסון אימונים וזכו‬ ‫בתואר "אסון צאלים ב'"(‪ .‬מאותה "קופסה" סודית מומנו‬ ‫בשנים ‪ 2012-2011‬ההכנות לתקיפת איראן‪ .‬אהוד אולמרט‪,‬‬ ‫ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬שחשף את מימון ההכנות האלה‪,‬‬ ‫כינה אותן "הזיות הרפתקניות שלא בוצעו ולא יבוצעו"‪.‬‬ ‫בהמשך נכנסה לפעולה השיטה של הגדלת ההוצאות‬ ‫הצבאיות במהלך השנה‪ ,‬באמצעות תוספות תקציב‬ ‫שמאשרת ועדת הכספים‪ .‬בתקציב ‪ ,2013‬למשל‪ ,‬אושר‬ ‫למשרד הביטחון תקציב של ‪ 52‬מיליארד‬ ‫שקל‪ ,‬אך במהלך אותה שנה הוסיפו לו עוד‬ ‫‪ 16‬מיליארד – תוספת של ‪.31%‬‬ ‫לאחרונה חשף שאול‬ ‫עורך‬ ‫אמסטרדמסקי‪,‬‬ ‫"כלכליסט"‪(18.5 ,14.5) ,‬‬ ‫שיטה נוספת לניפוחו בפועל של‬ ‫התקציב הצבאי – "תקציב‬ ‫ההתקשרויות"‪ .‬מסתבר‪ ,‬כי‬ ‫האוצר מממן התקשרויות ארוכות טווח של משרד הביטחון‬ ‫בתקציב מיוחד‪ .‬משרד הביטחון‪ ,‬שלא בהכרח מוציא את‬ ‫הכסף באותו שנת תקציב‪ ,‬עושה בו "בינתיים" שימוש‬ ‫למימון הוצאות אחרות‪ ,‬וזאת ללא ידיעת משרד האוצר‪.‬‬ ‫כל השיטות להגדלת ההוצאות הצבאיות למימון רכש‬ ‫ומנגנון‪ ,‬קופצות מדרגה בכל פעם שהממשלה )והצבא(‬ ‫יוזמים מבצע צבאי‪ ,‬ובעיקר כאשר הם יוזמים מלחמה‪.‬‬ ‫המובאה הבאה היא מדברים שכתב בפייסבוק קצין‬ ‫תקציבים לשעבר‪ ,‬אשר פורסמו ב"דה מרקר" )‪ (3.5‬וצוטטו‬ ‫ב"זו הדרך" הקודם )‪" :(20.5‬בתור קצין תקציבים‪ ,‬מלחמות‪,‬‬ ‫מבצעים‪ ,‬אירועים מיוחדים‪ ,‬היו הדרך שלנו לסגור את פערי‬ ‫התקציב ואפילו לשמור רזרבות לשנים הבאות‪ .‬בהתנתקות‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬צה"ל הצליח לסחוט כל כך הרבה כסף מהמדינה‪,‬‬ ‫שכבר ביולי סגרנו את כל החוזים שלנו קדימה ורק חיפשנו‬ ‫לאיפה לדחוף את הכסף שנשאר"‪.‬‬ ‫ומסקנות קצין התקציבים‪" :‬לפעמים הרגשתי שהפיקוד‬ ‫הבכיר כל כך התרגש מהררי הכסף שצפויים להגיע‪ ,‬שהייתה‬ ‫לי תחושה‪ ,‬חס וחלילה‪ ,‬זו רק תחושה כמובן‪ ,‬שאולי הם קצת‬ ‫דחפו להסלמה‪ ,‬רק תחושה‪."...‬‬ ‫וכך נסגר המעגל‪ ,‬שאותו תיארנו לעיל‪ ,‬בין להיטות הצבא‬ ‫לתקציב מוגדל לבין להיטותו למלחמה‪.‬‬ ‫חברה ‪4/‬‬ ‫מוחמד אבו‪-‬אצבע‬ ‫דברי פרידה‬ ‫השבוע לפני‪...‬‬ ‫הממשלה השעתה ההחלטה על‬ ‫הפקעת ‪ 535‬דונם בירושלים המזרחית‬ ‫בתום התרוצצות רבת מתח‪ ,‬שנסתיימה ממש ברגע‬ ‫העלאתן של הצעות אי‪-‬האמון במליאה‪ ,‬נענתה ממשלת רבין‬ ‫לתביעת חד"ש להשעות את ההחלטה על הפקעת הקרקעות‬ ‫בבית חנינא ובית צפפה‪.‬‬ ‫סיעת חד"ש בכנסת הובילה מהלך מדיני מתוחכם‪,‬‬ ‫שבסיומו השיגה מה שלא הצליחו להשיג אפילו חברות‬ ‫מועצת הביטחון של האו"ם – השעיית ההפקעה בירושלים‬ ‫המזרחית‪.‬‬ ‫כל החוגים המדיניים וכלי התיקשורת קשרו שבחים‬ ‫לעיקביות של הסיעה‪ ,‬שפעלה לביצוע ההחלטה של לשכות‬ ‫מק"י וחד"ש )ר' בהמשך(‪.‬‬ ‫אמיר נוימן ב‪"-‬דבר" )‪ (23.5‬כתב‪ ,‬כי "חד"ש היא המנצחת‬ ‫הגדולה בזירה הפנימית‪ ...‬אתמול הצליחה חד"ש לעשות את‬ ‫מה שמרצ רצתה‪ ,‬אבל לא הצליחה"‪.‬‬ ‫החלטת לשכות מק"י וחד"ש‬ ‫לשכת מק"י ולשכת חד"ש דנו ב‪ 21-‬במאי בחיפה בנושא‬ ‫הצעת האי‪-‬אמון בממשלה‪.‬‬ ‫לשכות מק"י וחד"ש החליטו לקרוא לראש הממשלה‪ ,‬מר‬ ‫יצחק רבין‪ ,‬לסגת מההחלטה האומללה בנושא הפקעת‬ ‫הקרקעות בירושלים המזרחית‪.‬‬ ‫שינוי החלטת הממשלה בנושא ההפקעות בירושלים‬ ‫המזרחית יתרום תרומה חשובה לקידום התהליך המדיני‪,‬‬ ‫לחיזוק כוחות השלום בקרב שני העמים ולבידוד הליכוד‬ ‫והימין הקיצוני‪.‬‬ ‫לכן כל עוד אין שינוי בהחלטת הממשלה‪ ,‬סיכמו שתי‬ ‫הלשכות‪ ,‬הצעת אי‪-‬האמון של סיעת חד"ש עומדת בעינה‪.‬‬ ‫"זו הדרך"‪24.5.1995,‬‬ ‫ניתן לקבל את‬ ‫"זו הדרך" מדי שבוע‬ ‫בדואר אלקטרוני‬ ‫או בדואר רגיל‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר אלקטרוני‪ ,‬ללא תשלום‪ ,‬מתבקשים לשלוח‬ ‫כתובת דוא"ל אל‪[email protected] :‬‬ ‫המעוניינים לקבל בדואר רגיל‪ ,‬מתבקשים לכסות את הוצאות‬ ‫המשלוח באמצעות תרומה של ‪ 150‬שקל בשיק לפקודת המפלגה‬ ‫הקומוניסטית הישראלית‪ ,‬ת"ד ‪ ,26205‬תל‪-‬אביב‪ ,‬מיקוד ‪6126102‬‬ ‫ב‪ 17-‬במאי ליוו בני המשפחה‪ ,‬חברי הנהגת מק"י וחד"ש‪,‬‬ ‫פעילים וידידים את מוחמד אבו אצבע בדרכו האחרונה‪.‬‬ ‫במותו הפסידה המפלגה הקומוניסטית הישראלית מנהיג‬ ‫נאמן וצנוע‪ ,‬שהיה דוגמא לכל חבריו הקומוניסטים‬ ‫במסירותו לפעילות היומיומית של הפצת העיתון "אל‪-‬‬ ‫אתיחאד"‪ ,‬להסברה בקרב הציבור הרחב ולארגון המפלגתי‪.‬‬ ‫אבו‪-‬אצבע‪ ,‬שהיה בן ‪ 82‬במותו‪ ,‬יצא לעבוד לאחר סיום‬ ‫בית הספר היסודי‪ ,‬ובמשך עשרות שנים עבד כטייח באתרי‬ ‫בנייה שונים‪ .‬ניסיונו כפועל ורגישותו החברתית התבטאו‬ ‫במאמציו לארגן עובדים ולקדמם‪.‬‬ ‫ב‪ ,1949-‬היה ממקימי סניף ברית הנוער הקומוניסטי‬ ‫הישראלי )בנק"י( בטייבה‪ ,‬ובהמשך – מזכיר הסניף‪ ,‬מזכיר‬ ‫מחוז המשולש וחבר המזכירות הארצית של התנועה‪ .‬את‬ ‫דבריו בוועידה ה‪ 17-‬של מק"י )‪ (1972‬הקדיש לפעילות‬ ‫בנק"י בקרב הנערים העובדים ובקרב התלמידים‪ ,‬ולמכשולים‬ ‫העומדים בדרכם של צעירים ערבים להשכלה בכלל‪,‬‬ ‫ולהשכלה הגבוהה בפרט‪ .‬בהדגישו את חשיבות ההתמודדות‬ ‫של בנק"י עם מצוקת הנוער הערבי‪ ,‬סיפר על לימודי ערב‬ ‫המתקיימים במועדוני התנועה‪ ,‬ועל להקות ריקוד‪ ,‬דרמה‬ ‫ומוסיקה של חברי בנק"י הזוכות באהדתם של התושבים‪.‬‬ ‫אבו‪-‬אצבע היה אינטרנאציונליסט בחשיבתו ובפעילותו‬ ‫היומיומית‪ ,‬והשקיע את מיטב מרצו בקידומו של מאבק‬ ‫משותף של הכוחות הדמוקרטיים היהודיים והערביים‪.‬‬ ‫בדבריו בוועידה ה‪ 20-‬של מק"י )‪ (1988‬הדגיש‪ ,‬כי "אין‬ ‫ניגוד בין קריאה זו לאחדות לבין ניהול המאבק הרעיוני"‪,‬‬ ‫שכן "בריתות דמוקרטיות נעשות למען מטרות מוגדרות"‪.‬‬ ‫מילא שורה של תפקידים במחוז המשולש של מק"י‪,‬‬ ‫ובכלל זאת – יו"ר ועדת הביקורת המחוזית‪.‬‬ ‫במותו של מוחמד אבו‪-‬אצבע איבדתי ידיד אישי‪ ,‬שגילה‬ ‫איכפתיות לזולת והיה מוכן תמיד לתת כתף לכל משימה‪.‬‬ ‫חיוכו‪ ,‬שכבש את כולנו בכנותו‪ ,‬ילווה אותנו‪.‬‬ ‫יורם גוז'נסקי‬ ‫שרות‬ ‫ועל‬ ‫שרים‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫שרת המשפטים החדשה‪ ,‬איילת שקד‪ ,‬התרעמה‪ ,‬ובצדק‪,‬‬ ‫על ההתייחסויות המרובות למראה החיצוני שלה‪.‬‬ ‫להתבטאויות שוביניסטיות אלו אין מקום‪ ,‬במיוחד נוכח‬ ‫העובדה שקיימות מספיק סיבות טובות לבקר את שקד‪ ,‬ואין‬ ‫צורך להוסיף עניינים לא רלוונטיים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא ניתן‬ ‫להתעלם מנקודה בעייתית‪ :‬שקד הצהירה כי תשתמש‬ ‫בתפקידה החדש כדי לפגוע בעצמאותו של בית המשפט‬ ‫העליון‪ .‬אולם מדובר באחד הגופים הכי שוויוניים מבחינה‬ ‫מגדרית במדינת ישראל‪ .‬נשיאת ביהמ"ש העליון היא‬ ‫השופטת מרים נאור‪ .‬כשנאור תפרוש‪ ,‬תחליף אותה אסתר‬ ‫חיות‪ ,‬וגם לפני הנשיא הקודם‪ ,‬גרוניס – כיהנה נשיאה אחרת‪.‬‬ ‫מבחינה מגדרית‪ ,‬בית המשפט העליון הרבה יותר שוויוני‬ ‫מהכנסת או מהממשלה‪ ,‬שלא לדבר על הצבא‪ .‬אם שקד‬ ‫תצמצם את הכוח של הרשות השופטת‪ ,‬אל לה להתפלא אם‬ ‫גם זכויות הנשים יצטמצמו בהתאם‪.‬‬ ‫יוסי ס‪.‬‬ ‫כנסת ‪5/‬‬ ‫מדוע עזבתי את המרפאה ובאתי לכנסת?‬ ‫מאת ח"כ עבדאללה אבו מערוף‬ ‫בחודש דצמבר ‪ 1970‬ישבתי עם אמי בביתנו בכפר ירכא‪,‬‬ ‫והמתנו לשובו של אבי מבית המשפט‪ ,‬שם התנהל דיון‬ ‫בעניין הפקעת אדמתנו‪ .‬כשאבי נכנס הביתה‪ ,‬ראיתי שהוא‬ ‫אינו מצליח להסתיר את דמעותיו‪ .‬הוא אמר בקול חנוק‬ ‫ונמוך‪" :‬גנבו אותה‪ ,‬הפקיעו את האדמה שלנו‪ ,‬אדמתנו אשר‬ ‫ירשנו ועברה במשפחתנו דורות רבים"‪.‬‬ ‫אז התחלתי להבין כי ישנה מציאות שצריך לשנות‪:‬‬ ‫מציאות של קיפוח ושל אפליה – חברתית‪ ,‬מעמדית‬ ‫ולאומית‪ .‬האזרחים הערבים במדינה חווים כולם את‬ ‫המציאות הזו‪ ,‬גם אלה מביניהם – דוגמת העדה הערבית‪-‬‬ ‫הדרוזית‪ ,‬שאני אחד מבניה – אשר משרתים בצבא‪ .‬העדה‬ ‫הערבית‪-‬הדרוזית הא חלק בלתי נפרד מהעם הערבי‪-‬‬ ‫הפלסטיני‪ ,‬וזו עובדה היסטורית‪ ,‬דתית‪ ,‬חברתית‪ ,‬תרבותית‪,‬‬ ‫לשונית וגם לאומית‪.‬‬ ‫נוכח האמירה בדבר "זכויות תמורת חובות"‪ ,‬מתבקש‬ ‫לשאול‪ :‬מהן הזכויות שקיבלה העדה הערבית‪-‬הדרוזית‬ ‫לאחר שהוטלה עליה חובת השירות בצבא? הרי בין ‪ 80‬ל‪90-‬‬ ‫אחוזים מאדמות הכפרים הערביים‪-‬הדרוזיים כבר הופקעו‪.‬‬ ‫הכפרים הערביים‪-‬הדרוזיים מצויים ברמה סוציו‪-‬אקונומית‬ ‫ירודה‪ ,‬הגרועה בהרבה גם מזו של כפרים ערבים אחרים‪,‬‬ ‫אשר בעצמם סובלים ממצב קשה יותר מאלה של היישובים‬ ‫היהודיים‪ .‬הישגי התלמידים בבחינות הבגרות – נמוכים‪.‬‬ ‫האבטלה‪ ,‬במיוחד בקרב נשים – מהגבוהות במדינה‪ .‬הכפרים‬ ‫נעדרים תשתיות‪ ,‬ישנו מחסור בתכניות מתאר‪ ,‬לא ניתנים‬ ‫היתרי בנייה ואין די בנייה ייעודית עבור צעירים‪.‬‬ ‫נחזור לאותו יום שנחרת בזיכרוני‪ ,‬בו ראיתי את דמעותיו‬ ‫של אבי המנוח‪ .‬חשבתי לעצמי‪ ,‬כנער בן ‪" :14‬מה הלאה?"‪.‬‬ ‫אחד הדברים הראשונים שעלו בדעתי‪ ,‬הוא שאני לא אלך‬ ‫לצבא‪ ,‬וכך אכן היה‪ .‬אולם הבנתי שבכך אין די‪ .‬צריך לשנות‬ ‫מן היסוד את החברה ולהיאבק בתופעות דוגמת עוני‪ ,‬אי‪-‬‬ ‫שוויון‪ ,‬קיפוח וגזענות‪ .‬אני זוכר כי מדי פעם‪ ,‬הייתי מגיע‬ ‫בקיץ לעכו‪ ,‬כדי למכור את התאנים שקטפתי עם שחר‪ .‬שם‬ ‫שמעתי אנשים אומרים לי‪" :‬מה אתה עושה כאן? ערבי‬ ‫מלוכלך!"‪ .‬פגשתי את תופעת הגזענות‪ ,‬שהיא מביטוייה‬ ‫האידיאולוגיים של הציונות‪.‬‬ ‫חוויות חיים אלה שכנעו אותי כי מקומי הוא בשורות‬ ‫המפלגה הקומוניסטית היהודית‪-‬ערבית‪ ,‬אליה הצטרפתי‬ ‫בשנת ‪ .1974‬הוצעה לי מילגת לימודים בברית‪-‬המועצות‪,‬‬ ‫וקיוויתי ללמוד יחסים בינלאומיים וכלכלה‪ .‬אולם המפלגה‬ ‫הציע לי דווקא ללמוד רפואה‪ ,‬והנימוק היה – שבכפר ירכא‬ ‫אין ולו רופא אחד‪ ,‬היות והשלטונות לא איפשרו לנו ללמוד‬ ‫רפואה‪ .‬קיבלתי את דעת המפלגה‪ ,‬ונסעתי ללמוד בעיר‬ ‫לנינגרד‪ ,‬האהובה עליי עד היום‪ ,‬שם סיימתי בהצטיינות‬ ‫בשנת ‪ .1986‬לאחר מכן סיימתי התמחות באורולוגיה‬ ‫וקיבלתי תואר ‪ PhD‬בשנת ‪ ,1994‬גם כן בלנינגרד‪.‬‬ ‫מדוע בחרתי לעזוב את מקצוע הרפואה‪ ,‬האהוב עליי‪,‬‬ ‫ולוותר על מטופליי‪ ,‬שאני מסור להם‪ ,‬ולעבור לכנסת? אני‬ ‫כאן על מנת להיאבק למען שלום צודק‪ ,‬המבוסס על שתי‬ ‫מדינות‪ ,‬ישראל ופלסטין‪ ,‬בגבולות ה‪ 4-‬ביוני ‪ ,1967‬עם שתי‬ ‫בירות בירושלים; למען יישום החלטות האו"ם בנוגע‬ ‫לפליטים הפלסטינים העקורים מאדמותיהם‪ ,‬כולל זכות‬ ‫השיבה; למען עקירת כל ההתנחלויות מהגדה המערבית;‬ ‫ולמען נסיגה כוללת מרמת הגולן הסורית הכבושה‪.‬‬ ‫אני כאן למען דמוקרטיה‪ ,‬במובנה האוניברסאלי‪ ,‬ותומך‬ ‫ביישומה בכל תחומי החברה והמדיניות‪ .‬אני כאן כדי‬ ‫להתייצב מול סכנת הפאשיזם‪ ,‬וכדי להגן על מעמדו‪ ,‬כבודו‬ ‫וחסינותו של בית‪-‬המשפט העליון‪ ,‬למרות שאני חולק על‬ ‫חלק מפסיקותיו‪.‬‬ ‫אני כאן כדי להיאבק נגד הגזענות ונגד מדיניות האפליה‬ ‫הממושכת כלפי האוכלוסייה הערבית; נגד הריסות הבתים‪,‬‬ ‫ולמען השגת פתרון כולל וצודק למשבר הדיור ביישובים‬ ‫הערביים‪ ,‬תוך החזרת הקרקעות שהופקעו לבעליהן‬ ‫הלגיטימיים‪.‬‬ ‫אני כאן כדי לפעול למען ביטול חוק גיוס החובה המוטל‬ ‫על בני העדה הערבית‪-‬הדרוזית‪ ,‬והפיכתו לבחירה‬ ‫אינדיבידואלית של כל אחד‪ .‬אנו עדים לכך שהממשלה –‬ ‫כשהיא מעוניינת בכך – יכולה לבטל את גיוס החובה של‬ ‫החרדים‪ .‬בדומה‪ ,‬ניתן לעשות זאת גם כלפי הצעירים‬ ‫הדרוזים‪ ,‬וכך להפסיק את מדיניות ההפרד‪-‬ומשול שמנהלת‬ ‫הממשלה בקרב האוכלוסייה הערבית‪ .‬יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬אני שולל‬ ‫עקרונית את המיליטריזציה של החברה ואת הפיכתו של‬ ‫הצבא לפרה קדושה‪.‬‬ ‫אפעל למען שוויון מלא‪ ,‬לאומי ואזרחי‪ ,‬לאזרחים הערבים‬ ‫בישראל; למען הפרדת הדת מהמדינה; למען פירוז המזרח‪-‬‬ ‫התיכון מנשק גרעיני‪ ,‬ובכלל זה ישראל‪ ,‬ולמען הצטרפותה‬ ‫של ישראל לאמנות הבינלאומיות בנושא‪.‬‬ ‫אפעל למען סוציאליזם‪ ,‬בו הריבון יהיה העם; להצלת‬ ‫מערכת הבריאות הציבורית; למען דיור בר‪-‬השגה לכל‬ ‫התושבים; לביטול המע"מ והורדת מסים; להלאמת הבנקים‬ ‫וכל משאבי הטבע; לביטול חוק ההסדרים; להבטחת פנסיה‬ ‫ראויה והחזרת קרנות הפנסיה לחסות המדינה; להחזרת גיל‬ ‫הפרישה לגיל ‪ 65‬לגברים ו‪ 60-‬לנשים; לקביעת קיצבת‬ ‫הזיקנה של הביטוח הלאומי בשיעור ‪ 60%‬משכר המינימום‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אני מבקש לצטט מספרו של ניקולאי‬ ‫אוסטרובסקי‪" ,‬כיצד נתחשלה הפלדה"‪ ,‬שם נכתב‪" :‬הנכס‬ ‫היקר ביותר לאדם הם החיים‪ ,‬וזה ניתן לו רק פעם אחת‪.‬‬ ‫ולחיות צריך כך שלא יהיה מכאיב ומצער על השנים שחלפו‬ ‫ללא מטרה‪ ,‬ושלא יהיה צורך לבעור מבושה על העבר הבזוי‬ ‫והעלוב‪ .‬ובמותו יוכל האדם לומר‪ :‬שכל החיים וכל הכוחות‬ ‫ניתנו והוקדשו למען העניין הנשגב ביותר – למען שחרור‬ ‫האנושות"‪.‬‬ ‫קטעים מנאום הבכורה במליאת הכנסת‪19.5 ,‬‬ ‫בינלאומי ‪6/‬‬ ‫תקווה מחודשת לפתרון הסכסוך בקפריסין‬ ‫מאת אבישי ארליך‬ ‫החל ב‪ 16-‬במאי רשאים תושבי האי לעבור מהרפובליקה‬ ‫של קפריסין לרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין בלי‬ ‫למלא טפסי ויזה‪ .‬על צעד קטן זה בבניית יחסי אמון הדדי‬ ‫הסכימו שני הנשיאים – ניקוס אנסטסיאדיס היווני‬ ‫ומוסטפה אקינצ'י הטורקי בפגישתם הראשונה )‪,(15.5‬‬ ‫לקראת חידוש שיחות השלום בין שני הצדדים‪.‬‬ ‫השיחות הופסקו לפני כשמונה חודשים עקב התנגדותה‬ ‫של טורקיה לחיפושי גז בשדה הימי אפרודיטה )שהוא‬ ‫המשך מאגר לוויתן הישראלי(‪ .‬טורקיה טוענת‪ ,‬כי האזור‬ ‫הכלכלי הבלעדי )"המים הכלכליים"(‪ ,‬המקיף את האי‪,‬‬ ‫משותף לתושביו הטורקים והיוונים‪ ,‬ולכן עד שיושג פתרון‬ ‫לסכסוך – לא יאפשרו לצד היווני לנצל את המשאבים‬ ‫המשותפים‪ .‬הצבא הטורקי אף שלח ספינות וביצע תמרונים‬ ‫באזור‪ ,‬ובכך מנע את המשך החיפושים והקידוחים‪.‬‬ ‫אנסטסיאדיס )מימין( ואקינצ'י )משמאל(‪ ,‬עם נציג האיחוד האירופי‬ ‫מעט היסטוריה‬ ‫‪ 1.3‬מיליון תושבי קפריסין מורכבים בעיקר משתי‬ ‫קהילות‪ :‬היוונית )כ‪ (77%-‬והטורקית )‪.(18%‬‬ ‫לאחר שקיבלה את עצמאותה מבריטניה ב‪ ,1960-‬הוקם‬ ‫בקפריסין משטר נשיאותי‪ .‬בשנים הראשונות‪ ,‬תחת שלטון‬ ‫הארכיבישוף מקאריוס ובשיתוף אק"ל‪ ,‬מפלגה העובדים‬ ‫המתקדמת )המפלגה הקומוניסטית( החזקה‪ ,‬שהנהיגה את‬ ‫האיגודים המקצועיים‪ ,‬שמרה קפריסין על אי‪-‬הזדהות עם‬ ‫אחד הגושים ב‪"-‬מלחמה הקרה"‪ .‬בעקבות ניסיון הפיכה של‬ ‫לאומנים יוונים ימניים‪ ,‬שחתרו לאיחוד עם יוון )אנוסיס(‪,‬‬ ‫נאלץ מקאריוס לברוח ללונדון‪ ,‬ונרצחו פעילי שמאל רבים‬ ‫ומאות רבות של קפריסאים‪-‬טורקים‪ .‬באמתלה של עזרה‬ ‫לתושבים הטורקים‪ ,‬כבשה טורקיה ב‪ 1974-‬את החלק‬ ‫הצפוני‪ ,‬שהוא שליש מהאי‪ .‬כיבוש זה לווה בבריחה המונית‬ ‫של טורקים ויוונים אל אזור השליטה של הקהילה‪ .‬וכך‪ ,‬מזה‬ ‫יובל שנים מחולקת קפריסין‪ ,‬ובחלקה הצפוני מוצב צבא‬ ‫טורקי‪ .‬ב‪ 1983-‬הוקמה "הרפובליקה הטורקית של צפון‬ ‫קפריסין"‪ ,‬אשר שום מדינה‪ ,‬פרט לטורקיה‪ ,‬אינה מכירה בה‪.‬‬ ‫מסגרת מדינית זו שירתה את שימור השפעת טורקיה באי‪.‬‬ ‫ב‪ 2004-‬נתקבלה קפריסין )כולה( כחברה באיחוד האירופי‬ ‫ונעשה ניסיון )תכנית קופי אנאן( לפתור את הסכסוך‬ ‫באמצעות משאל עם‪ ,‬במטרה לכונן פדרציה דו‪-‬קהילתית‬ ‫ודו‪-‬אזורית‪ .‬תושבי הצד הטורקי הצביעו ברובם בעד הפתרון‬ ‫הזה‪ ,‬אולם הרוב בקרב היוונים התנגד ותבע איחוד מלא‬ ‫)שלטון הרוב(‪ .‬מאז כשלו ניסיונות נוספים רבים לפתרון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2008‬נבחר לנשיאות הרפובליקה של קפריסין‬ ‫דמיטריס כריסטופיאס‪ ,‬מזכ"ל אק"ל‪ .‬בחמש שנות‬ ‫שלטונו‪ ,‬הוא חידש את המשא‪-‬ומתן עם הנשיא המתקדם של‬ ‫החלק הטורקי טלאת‪ ,‬אך השיחות לא הניבו תוצאות‪.‬‬ ‫סיבות השינוי הנוכחי‬ ‫בעקבות המשבר הכלכלי העולמי‪ ,‬נקלעה הרפובליקה של‬ ‫קפריסין למשבר כלכלי קשה ביותר‪" .‬תכנית‬ ‫ההבראה" שכפה עליה האיחוד האירופי כללה‬ ‫קיצוצים בתקציבים והפרטות‪ .‬היא הובילה להטלת מס‬ ‫על כל חסכונות הציבור‪ ,‬בעת שהטייקונים‬ ‫והאוליגרכים הבריחו את כספם מהאי בעוד מועד‪ .‬על‬ ‫רקע זה התרחשה בצד היווני התפכחות מאשליית‬ ‫החברות בגוש היורו‪ .‬לכך יש להוסיף את ההשפעה‬ ‫של המשבר הפוליטי והכלכלי ביוון‪.‬‬ ‫בצפון הטורקי גברה אי‪-‬שביעות הרצון נוכח‬ ‫האוטוריטריות של ארדואן‪ ,‬המנסה לכפות אורח חיים‬ ‫מוסלמי אדוק על האוכלוסייה‪ ,‬שהיא חילונית ברובה‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬טורקיה יישבה בצפון האי מאות אלפי‬ ‫"מתנחלים"‪ ,‬חלקם דוברי ערבית‪ ,‬ועקב כך קרובה‬ ‫האוכלוסייה הטורקית‪-‬קפריסאית לאבד את הרוב‬ ‫באזור זה‪ .‬בשנה האחרונה‪ ,‬עקב ירידת שער הלירה‬ ‫הטורקית‪ ,‬קוצצו הסובסידיות שמעניקה טורקיה לצפון‬ ‫קפריסין‪ ,‬והמצב הכלכלי הורע גם שם‪.‬‬ ‫בבחירות לנשיאות הרפובליקה הטורקית בצפון האי‪,‬‬ ‫שנערכו לפני כחודש‪ ,‬נבחר באופן מפתיע מועמד שמאלי‬ ‫בלתי תלוי – מוסטפה אקינצ'י‪ ,‬אשר במשך שנים רבות כיהן‬ ‫כראש העיר של ניקוסיה הטורקית )עיר הבירה ניקוסיה‬ ‫מחולקת‪ ,‬והגבול בין שני חלקי האי עובר בתוך העיר(‪.‬‬ ‫בכהונתו זו שיתף פעולה באופן פרגמטי וידידותי עם מקבילו‬ ‫היווני‪ .‬אקינצ'י הוא מדינאי ותיק‪ ,‬הידוע גם בצד היווני‬ ‫בניסיונותיו ובניסיונות אשתו‪ ,‬מיראל‪ ,‬לבנות יחסים דו‪-‬‬ ‫קהילתיים מלמטה‪ .‬עם פרסום תוצאות הבחירות‪ ,‬יצאו‬ ‫אלפים לרחובות בצד הטורקי‪ ,‬וחברו אליהם גם יוונים רבים‬ ‫שעברו לצד הטורקי כדי לחגוג את חידוש התקווה לשלום‪.‬‬ ‫ארדואן קיבל באי‪-‬רצון גלוי את בחירתו של אקינצ'י‬ ‫והדגיש את הצורך שיחסי טורקיה וקפריסין הטורקית יישארו‬ ‫יחסי "אם וצאצאה"‪ .‬אקינצ'י השיב לו‪ ,‬שהילד גדל והיחסים‬ ‫צריכים להשתנות ולהיות מושתתים על יחסי אחים שווים‪.‬‬ ‫ניתן לסכם‪ ,‬כי הבעיות הכלכליות החמורות בשני חלקי‬ ‫האי דרבנו את התושבים ואת שני הנשיאים לנקוט יוזמה‬ ‫ולחדש את המשא‪-‬ומתן לפתרון הסכסוך הממושך בקפריסין‪.‬‬ ‫תרבות ‪7/‬‬ ‫קולנוע המשוטט בארץ‬ ‫על הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בסינמטק ת"א וכמה המלצות‬ ‫הפסטיבל הבינלאומי ה‪ 17-‬לסרטי סטודנטים ייערך מיום‬ ‫ראשון‪ 31 ,‬במאי‪ ,‬ועד שבת‪ 6 ,‬ביוני‪ ,‬בסינמטק תל אביב‪.‬‬ ‫שלוש תחרויות יתקיימו השנה‪ :‬תחרות ישראלית‪ ,‬תחרות‬ ‫בינלאומית ותחרות הסרט הקצר העצמאי )המעניקה במה‬ ‫לסרטים קצרים שלא נעשו במסגרת לימודית(‪ ,‬ובשלושתן‬ ‫יוענקו פרסים בשווי של ‪ 150‬אלף שקלים‪ .‬התחרויות יכללו‬ ‫כ‪ 100-‬סרטים מ‪ 30-‬מדינות‪ ,‬בהן ארצות הברית‪ ,‬צרפת‪ ,‬פולין‬ ‫קובה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬טורקיה וסינגפור‪.‬‬ ‫הנהלת הפסטיבל החליטה להקדיש את אירוע הפתיחה‬ ‫החגיגי לשלושת סרטי "פרולוג" ולוותר על הקרנת בכורה‬ ‫של סרט באורך מלא‪ .‬הסרטים שישודרו‪" :‬קוץ" בבימוי‬ ‫מיכאל אללו ובהפקת יונתן דובק ושלום גודמן‪" ,‬כלבי ציד"‬ ‫בבימוי עומר טובי ובהפקת גיל סימה‪ ,‬ו‪"-‬חם" בבימוי יותם‬ ‫גנדלמן ובהפקת מיקה תימור‪.‬‬ ‫הפסטיבל נוסד בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת‬ ‫תל‪-‬אביב ביוזמת סטודנטים מהחוג‪ ,‬על מנת לקדם יצירה‬ ‫סטודנטיאלית בארץ ובעולם‪ .‬כיום מדורג הפסטיבל כגדול‬ ‫מסוגו בעולם ואחד משלושת החשובים בתחומו‪ .‬הפסטיבל‬ ‫הוא מוסד ללא מטרות רווח‪ ,‬אשר מופק ומנוהל כולו על‪-‬ידי‬ ‫סטודנטים מתנדבים‪ ,‬מקיים את המפגש הגדול ביותר של‬ ‫סטודנטים לקולנוע מכל העולם‪ ,‬ושולח זרועותיו אל כל‬ ‫רחבי ישראל מצפון לדרום‪.‬‬ ‫כמה המלצות ממערכת "זו הדרך" מבין הסרטים באורך‬ ‫בינוני וקצר‪ ,‬עלילתיים ותיעודים‪" :‬אין ארוחות חינם"‬ ‫)בימוי‪ :‬לירון רווח‪ ,‬ישראל(‪" ,‬אימא אדמה" )בימוי‪ :‬פיוטר‬ ‫זלוטורוביץ'‪ ,‬פולין(‪" ,‬האויב" )בימוי‪ :‬אלדמר מאתיאס‪,‬‬ ‫קובה(‪" ,‬בוקה ומבוקה ומבולקה" )בימוי אופק שמר‪ ,‬עדה‬ ‫רימון‪ ,‬ישראל(‪" ,‬סי מינור") בימוי‪ :‬איתי שלמברג‪ ,‬ישראל(‪,‬‬ ‫ו‪"-‬שישה קווים" )בימוי‪ :‬איגור רייזברג‪ ,‬ישראל(‪.‬‬ ‫ניתן יהיה לצפות במקצת הסרטים מחוץ לתל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫באמצעות פרויקט "אוטובוס הסרטים" המתקיים השנה‬ ‫בפעם הרביעית‪ ,‬שמטרתו להפיץ יצירה צעירה וחדשנית‬ ‫ברחבי הארץ‪ .‬סטודנטים וסטודנטיות לקולנוע‪ ,‬מקומיים‬ ‫ובינלאומיים‪ ,‬ייצאו למסע בן שבוע ימים באוטובוס המצויד‬ ‫במסך ענק‪ ,‬במקרן ובמערכת הגברה‪ .‬בדרך הם יבקרו‬ ‫בלוד )‪ ,(25.5‬במצפה רמון )‪ ,(26.5‬בעין גדי )‪ ,(27.5‬במעלות‬ ‫פלסטר ‪ – 3‬תערוכה למכירת אמנות‬ ‫למען רופאים לזכויות אדם‬ ‫ארגון רופאים לזכויות אדם )רל"א( הכריז על "פלסטר ‪– "3‬‬ ‫תערוכת מכירת אמנות שתמשיך את המאמץ והתרומה של‬ ‫פלסטר ‪ 1‬ו‪ ,2-‬בדגש על תמיכה במרפאות ההתנדבותיות של‬ ‫רל"א‪ ,‬העוזרות ומעניקות טיפול רפואי לפלסטינים בשטחים‬ ‫הכבושים ולמהגרים ולפליטים בדרום תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫יותר מ‪ 150-‬עבודות של מיטב האמנים יימכרו במסגרת‬ ‫התערוכה במחיר אחיד של ‪ 1,000‬דולר‪ .‬התערוכה תיפתח ב‪-‬‬ ‫‪ 4‬ביוני‪ ,‬בשעה ‪ ,20:00‬האנגר ‪) 2‬חלל התיאטרון(‪ ,‬נמל יפו‪.‬‬ ‫תרשיחא )‪ ,(28.7‬בכפר כמא )‪ (29.7‬ובאבו גוש )‪ .(30.5‬בכל‬ ‫אחד מהמקומות יצלמו הסטודנטים סרט קצר עם נוער‬ ‫מקומי‪ ,‬ובערב יארגנו ערב הקרנה תחת כיפת השמים בו‬ ‫יוקרנו סרטיהם ויתקיימו שיחות עם היוצרים‪.‬‬ ‫לרשימה הסרטים המלאה ומועדי ההקרנה‪:‬‬ ‫‪http://www.taufilmfest.com/#home-movies‬‬ ‫מפגש עם הסופר הקובני לאונרדו פדורה‬ ‫ביום חמישי האחרון )‪ ,(21.5‬התאספנו עשרות אנשים‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬כדי לשמוע את הסופר‬ ‫הקובני הנודע לאונרדו פדורה‪ .‬סופר זה‪ ,‬הנחשב אחד‬ ‫החשובים בספרות הקובנית המודרנית‪ ,‬עוסק בעיקר בכתיבה‬ ‫של רומנים בלשיים‪ ,‬המתארים אירועים שאירעו במציאות‪.‬‬ ‫הגיבור המרכזי של סיפוריו‪ ,‬הבלש‪-‬שוטר לשעבר מריו‬ ‫קונדה‪ ,‬נקרא לזירה המשטרתית כדי לפענח מקרים שונים‪.‬‬ ‫ביקורו של הסופר הקובני בישראל מגיע בתקופה בה‬ ‫נעשה מאמץ לתרגם את ספריו האחרונים לעברית‪ .‬המפגש‬ ‫כלל הרצאות על האירועים ההיסטוריים המופיעים בסיפוריו‪.‬‬ ‫פדורה עצמו הגיב על הנאמר והשיב לשאלות של הקהל‪.‬‬ ‫השאלות מהקהל עסקו בשני נושאים עיקריים‪ .‬הראשון‬ ‫היה עיסוקו של פדורה בנושאים יהודיים‪ .‬בחלק ניכר‬ ‫מסיפוריו‪ ,‬מופיעות דמויות יהודיות )ובהן יהודים שהגיעו‬ ‫לקובה בתחילת המאה ה‪ 20-‬או לקראת עליית היטלר‬ ‫לשלטון בגרמניה(‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬כי פדורה הדגיש בדבריו כי‬ ‫דמויות אלו הן "גיבורים"‪ ,‬המציינים במהלך חייהם את‬ ‫השתלבות היהודים במהפכה הקובנית‪.‬‬ ‫הנושא השני שעניין את הקהל באירוע בירושלים‪ ,‬היה‬ ‫המציאות הקובנית העכשווית‪ .‬שאלות הקהל ניסו לחלץ‬ ‫מפדורה אמירות ביקורתיות כלפי המהפכה‪ .‬בצורה חכמה‪,‬‬ ‫ותוך שימוש בהומור בריא ועוקצני‪ ,‬השיב פדורה על כל‬ ‫השאלות ועל כל הרמיזות‪" .‬קובה צריכה להשתנות"‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫"וזה התהליך אותו מוביל הנשיא ראול קסטרו"‪ .‬קובה הייתה‬ ‫קורבן לחרם משך עשרות שנים‪ ,‬אבל העם הקובני המשיך‬ ‫לחיות את חייו ואימץ גישה חיובית ואופטימית‪.‬‬ ‫כשנשאל פדורה לגבי מחסור במוצרי צריכה בסיסיים‬ ‫בקובה‪ ,‬השיב‪" :‬אומנם‪ ,‬בקובה אנחנו לא יכולים לאכול כל‬ ‫מה שאנחנו רוצים‪ ,‬אולם לכולנו יש מה לאכול! איש אינו‬ ‫מת ברעב‪ ,‬כולם יודעים קרוא‪-‬וכתוב‪ ,‬ומערכות החינוך‬ ‫והבריאות הן בחינם‪ .‬האם זהו המצב גם אצלך במדינה?"‪.‬‬ ‫בין מפגש אחד למשנהו‪ ,‬הצגתי את עצמי בפני פדורה‬ ‫וניהלתי עמו שיחה קצרה ומעניינת‪ .‬הוא ביקש להתעמק‬ ‫בנעשה בישראל והתעניין בעמדותיהם של הקומוניסטים‬ ‫היהודים והערבים לגבי המצב המורכב באזור‪ .‬פדורה ביקש‬ ‫להמשיך לעמוד בקשר‪ ,‬והבטיח כי בביקורו הבא ייפגש עם‬ ‫מק"י כדי לשוחח על המצב בקובה ובישראל‪.‬‬ ‫פדרו גולדפרב‬ ‫במאבק‬ ‫לראשונה‪ :‬סגן ראש עיר ערבי בנצרת עילית‬ ‫מקום נבחר סגנו‪ ,‬נתנאל טוויטו‪ .‬עם השעייתו של גפסו‬ ‫נפתחה הדרך למשא‪-‬ומתן קואליציוני שהסתיים בכך שד"ר‬ ‫עואודה מונה לסגן ראש העירייה ולמחזיק תיק הרווחה‪ .‬שני‬ ‫החברים הנוספים בסיעת "דו‪-‬קיום" )המשותפת לחד"ש‬ ‫ולבל"ד( מונו האחד למחזיק תיק התעשייה והשני לחבר‬ ‫בוועדת התכנון והבנייה‪.‬‬ ‫"העניין החיובי ביותר במהלך זה הוא הצלחתנו להוציא‬ ‫את 'הבית היהודי' ואת 'ישראל ביתנו' מהקואליציה‬ ‫העירונית"‪ ,‬אמר עואודה בשיחה עם "זו הדרך"‪ ,‬והוסיף‪:‬‬ ‫"מדובר בהסכם שלא היה כמותו בתולדות העיר"‪.‬‬ ‫ד"ר שוכרי עואודה‪ ,‬סגן ראש עיריית נצרת עילית‬ ‫הפגנה מרכזית בירושלים‪:‬‬ ‫ניאבק יחד נגד הכיבוש‬ ‫במוצאי שבת‪ 30 ,‬במאי‪ ,‬בשעה ‪ ,20:00‬תתקיים בירושלים‬ ‫לראשונה מאז הוקמה נצרת עילית בשנות ה‪ ,50-‬יכהן בה‬ ‫סגן ראש עירייה ערבי‪ .‬על כך הוחלט בשבוע שעבר‪ ,‬לאחר‬ ‫שהוקמה קואליציה עירונית חדשה‪ ,‬בהשתתפות סיעת "דו‪-‬‬ ‫קיום"‪ ,‬בראשה עומד ד"ר שוכרי עואודה‪ ,‬חבר הוועד‬ ‫המרכזי של מק"י‪ .‬סיעות "הבית היהודי" ו‪"-‬ישראל ביתנו"‬ ‫התנגדו להסכם החדש‪ ,‬ונותרו מחוץ לקואליציה‪.‬‬ ‫הרקע להקמת הקואליציה העירונית החדשה היא הרשעתו‬ ‫של ראש העירייה שמעון גפסו – בעברו חבר מרכז הליכוד‬ ‫שחצה את הקווים ל‪"-‬ישראל ביתנו" ובחזרה לליכוד –‬ ‫בלקיחת שוחד‪ .‬הוא הושעה עד תום ההליכים המשפטיים‬ ‫)שכן תלויים ועומדים נגדו מספר כתבי אישום( וכממלא‬ ‫הפגנה מרכזית נגד הכיבוש‪ ,‬במלאות ‪ 48‬שנים למלחמת יוני‬ ‫‪ .1967‬את ההפגנה מארגנת קואליציה של ארגונים ותנועות‪,‬‬ ‫ובהם‪ :‬חד"ש ומק"י‪ ,‬לוחמים לשלום‪ ,‬מחסום ווטש‪ ,‬גוש‬ ‫שלום‪ ,‬יש גבול‪ ,‬קואליציית נשים לשלום‪ ,‬פרופיל חדש‪,‬‬ ‫פורום ארגוני השלום‪ ,‬תנד"י‪ ,‬תאעיוש‪ ,‬מאבק סוציאליסטי‪,‬‬ ‫הטלוויזיה החברתית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫בהזמנה להפגנה שפרסמה חד"ש הודגש‪ ,‬כי שלום צודק‬ ‫ויציב בין שני העמים ייכון רק על בסיס הקמת מדינה‬ ‫פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל‪ ,‬בהסתמך על כל‬ ‫החלטות האו"ם הרלוונטיות‪.‬‬ ‫מיקום ההפגנה ייקבע במהלך השבוע‪ .‬ניתן להתעדכן‬ ‫בפרטים באתר מק"י‪www.maki.org.il :‬‬ ‫מזה מספר שנים‪ ,‬מציעה מערכת הבריאות הקובנית‬ ‫למטופליה חיסון טיפולי נגד סרטן ריאות בשם צימבקס‬ ‫)‪ .(Cimavax‬אולם האמברגו האמריקאי על קובה‪ ,‬הנמשך ‪55‬‬ ‫שנים‪ ,‬הוביל לכך ששכניה מצפון לא זכו ליהנות מתרופה זו‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬במסגרת הצעדים שנוקט ממשל אובמה לנירמול‬ ‫היחסים עם קובה‪ ,‬מצב זה עשוי להשתנות‪.‬‬ ‫בחודש שעבר‪ ,‬במהלך ביקור בקובה של מושל מדינת ניו‪-‬‬ ‫יורק‪ ,‬אנדרו קומו‪ ,‬נחתם הסכם בין המכון הקובני‬ ‫לאימונולוגיה מולקולארית לבין מכון מוביל בארה"ב‬ ‫לטיפול בסרטן‪ ,‬במסגרתו ישתפו הרופאים הקובנים את‬ ‫עמיתיהם האמריקאיים בידע שצברו ובחיסון שברשותם‪.‬‬ ‫מעריכים‪ ,‬כי בתום תקופה של ניסויים קליניים בארה"ב‬ ‫ולאחר שצימבקס תזכה באישורים המתאימים‪ ,‬גם חולי סרטן‬ ‫בארה"ב יוכלו להסתייע בהישגי הרפואה הקובנית‪.‬‬ ‫מזה שנים רבות נודעת קובה הסוציאליסטית במערכת‬ ‫הרפואה הציבורית המתקדמת שלה‪ ,‬שהיא המובילה ביבשת‬ ‫אמריקה‪ ,‬ואף עוקפת את זו של ארה"ב במדדים רבים‪.‬‬ ‫פעילות תנד"י לציון יום הילד‬ ‫תרופה קובנית – בקרוב בארה"ב‬ ‫תנועת נשים דמוקרטיות בישראל )תנד"י( מפיצה בקרב‬ ‫הורים וילדים את הברכה המאוירת בעברית ובערבית‪,‬‬ ‫שהוציאה לאור לציון יום הילד הבינלאומי‪ ,‬ה‪ 1-‬ביוני‪.‬‬ ‫סניפי תנד"י ברחבי הארץ מארגנים אירועים מגוונים‬ ‫לכבוד יום הילד‪ .‬סניף נצרת של תנד"י יערוך ב‪ 10-‬ביוני דיון‬ ‫על השפעת המוסיקה על התפתחות ילדים בגיל הרך‪,‬‬ ‫בהשתתפות ד"ר נדירה מוגרבי‪ ,‬מנהלת מועדון ילדים‬ ‫ביריחו החוקרת את הנושא‪.‬‬ ‫יפו‪ :‬השקת ספרה של תמר גוז'נסקי‬ ‫בבית הקפה וחנות הספרים "יאפא" )רחוב יהודה מרגוזה‬ ‫‪ ,33‬יפו( יתקיים ערב השקה לספרה החדש של תמר גוז'נסקי‪,‬‬ ‫"בין נישול לניצול"‪ ,‬העוסק בעובדים הערבים בארץ‪ .‬את‬ ‫הערב ינחה ד"ר אפרים דוידי‪ ,‬והוא יתקיים ב‪ 4-‬ביוני‪ ,‬בשעה‬ ‫‪ .20:00‬הכניסה ללא תשלום‪.‬‬ ‫ת"ד ‪ ,26205‬ת"א ‪ ,6126102‬טל' ‪ ,03-6293944‬פקס ‪[email protected] ,03-6297263‬‬ ‫אתר מק"י ‪ , www.maki.org.il :‬אתר חד"ש ‪www.hadash.org.il :‬‬