‫ב‘‘ה‬
‫לרגל העלון ה‪ 03-‬החבאנו מאה עשרים ושבעה שבו“שים ברחבי העלון‪ .‬בהצלחה!‬
‫ישיבת ההסדר‬
‫אדומיםגיליון מספר ‪29‬‬
‫תצוה ז אדר א‬
‫ברכת משהפרשת‬
‫מעלה‬
‫'‬
‫'‬
‫פתשגן הדת‬
‫מיקי‬
‫פרנקל (ב)‬
‫(מדרש פנים אחרים‪ ,‬ב)‬
‫ואם מרדכי היה הערב‪ ,‬מסתמא הבעל‪-‬חוב היה המן‪ .‬וא"כ‬
‫התדיינו המן ומרדכי לפני הקב"ה לזכות בישראל‪ .‬צ"ב‬
‫בדין ודברים שהיה ביניהם‪.‬‬
‫ובאמת יש לדון בראיותיו של מרדכי‪ ,‬דהא במגילה לא‬
‫נזכר מידי מעדים ושטר וכדו'‪ .‬וע"כ ראיה כל דהי מיהא‬
‫הות ליה‪ ,‬דאטו בשופטני עסקינן דבעו למעבד דינא בלא‬
‫הנה מצינו במדרש דין ודברים בין התורה והשטן לגבי‬
‫ישראל‪:‬‬
‫מיד עמד השטן לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו‪ :‬ריבונו‬
‫של עולם‪ ,‬עד מתי תחכה לאומה זו שהם מפרישין לבם‬
‫ממך? אם רצונך תאבד אומה זו‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪:‬‬
‫מה יהא על התורה? אמר לפניו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הסתפק‬
‫בעליונים‪ ...‬והיה מרדכי צועק לפני הקדוש ברוך הוא‬
‫ואמר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬נשבעת לאבות להרבות זרעם‬
‫ככוכבי השמים ועתה נתת אותם כצאן לטבחה‪ ,‬זכור‬
‫לאברהם ליצחק וליעקב‪.‬‬
‫שבת זכור | פרשת צו | יב אדר ב‬
‫(אוצר המדרשים‪ ,‬אסתר ד‪ ,‬א)‬
‫‪YBM‬‬
‫תוכן‬
‫וידוע דהוא שטן הוא מלאך המוות הוא יצר הרע‪ .‬ועוד‬
‫ידוע‬
‫‪1‬‬
‫דעמלק הוא יצר הרע ‪ .‬מבואר דהמן‪ ,‬שהוא מזרע עמלק‪,‬‬
‫הוא שטן‪.‬‬
‫ועוד מצינו במדרש שהיה מרדכי ערב לקב"ה להציל‬
‫ישראל וז"ל‪:‬‬
‫(ראה קדושת לוי‪ ,‬שקלים וכן בני יששכר ניסן ד‪ ,‬דרוש ב)‬
‫פלפולי סרק‬
‫פתשגן הדת ‪ /‬מיקי פרנקל‬
‫מחשבת המן‬
‫לצלחתו של בן תורה ‪ /‬אביחיל ווגל‬
‫שושנת יעקב ‪ /‬שלומי אינהורן‬
‫וכי היה משבט יהודה ולא משבט בנימין היה‪ ,‬שנאמר איש‬
‫ימיני‪ ,‬מה ראה הכתוב שקראו יהודי? אלא שירדו השבטים‬
‫למצרים אצל יוסף וראה בנימין עמהם‪ ,‬ונתן הגביע‬
‫באמתחת בנימין ונמצא באמתחתו‪ ,‬ואמר האיש אשר‬
‫ימצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד‪ .‬א"ל בבקשה ממך‪...‬‬
‫וזאת תביא לי ותחזור לאותה רעה‪ ,‬לאחי מכרתי‪ ,‬וזה‬
‫נטלתי מאבי להחזירו אצלו‪ ,‬ואת נוטלו לעבד‪ ,‬אין לי‬
‫עמידה לא לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ולא לפני אבי‪ ,‬חייב אני‬
‫להיות עבד שמכרתי את יוסף אחי‪ ,‬בדין הוא שאעשה עבד‬
‫תחתי‪ ...‬למה? כי עבדך ערב את הנער מעם אבי וגו' ואמר‬
‫שלמה בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך‪ .‬א"ל הקדוש‬
‫ברוך הוא אתה מסרת נפשך לעבד תחת בנימין‪ ,‬חייך‬
‫היום שלפני מחר‬
‫סימן שאתה צעיר ‪ /‬דוד פדוה‬
‫לוח מודעות אידיאלי ‪ /‬יובל שיינין וחברים‬
‫האמת שמאחורי שבת קודשנו ‪ /‬א‪.‬ד‪ .‬סולומון‬
‫ילד יצירתי‬
‫יֵׁש אֲ נָׁשִׁ ים ‪ /‬אביחיל ווגל‬
‫האם זה ’‘המוציא‘‘?‬
‫‪ . 1‬וכ"כ שם הבנ"י‪" :‬עשה המן את עצמו עבודה זרה [מגילה יט א] כי‬
‫כחו הוא הס"מ א"ל אח"ר (בגימ' עמל"ק כנודע [זוה"ק ח"א כ"ט ע"א])‪,‬‬
‫ותמצא בנ"י בר"ק בגימטריא השט"ן‪ ,‬הוא השטן הוא וכו'"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מחשבון כזית‬
‫מדד שבו’’שים‬
‫חפשו אותנו בפייסבוק‪” :‬מצייצים מן המדבר“ (ברצינות!)‬
‫הגואל שעתיד לעמוד לישראל‪ ,‬לשמך אני כותבו‪ ,‬לכך‬
‫נאמר איש יהודי‪.‬‬
‫בשנים‪ ,‬ומשמע דהפסול הוא רק מצד דליכא מיגו אך אילו הוה‬
‫דינא‪ .‬וע"כ נראה דצ"ל דאתי עלה מכוח מיגו ונאמנות שהיא‬
‫מגדרי טענות כנודע‪ ,‬ולא חיצונית לטענות כשאר ראיות של‬
‫תורה‪ ,‬ועל כן לא נזכרה בהמגילה‪.‬‬
‫והנה בהך מיגו דמרדכי איכא כמה ריעותות‪ .‬חדא דלא נראה‬
‫דבעת טענתו הוה ליה מיגו‪ ,‬וא"כ לכל היותר הוי מיגו למפרע‬
‫והא מיגו למפרע לא אמרינן‪.‬‬
‫ותו דהוי מיגו להוציא‪ ,‬דהא המן ואחשורוש הוו תפוסים‬
‫בישראל והראיה דמכרן אחשוורוש להמן‪ ,‬ואיתא ע"ז בגמרא‪:‬‬
‫מיגו שפיר הוו נאמנים טפי מהנך סהדי קמאי (וכן משמע בתוד"ה‬
‫לסוף אודי ליה בדף לב‪ . ).‬ובעלי החידושין (היינו הרמב"ן וסיעתו) לא‬
‫ניחא להו בהאי תירוצא ולא אסיקו אדעתייהו כלל דיהוי מאן‬
‫דיימר דאמרינן מיגו במקום עדים כנאמנות‪ .‬וכן גבי שטרא‬
‫זייפא דתמהו התוס' מדוע אינו נאמן‪ ,‬בעוד בעלי החידושין‬
‫טרחו לאוקמה בשטר שאינו מקוים‪ .‬ולפי האמור מובנת‬
‫מחלוקתם – דאי נימא דמיגו הוא בירור ועדים הם הנהגה (ראה‬
‫רמב"ם פ"ז מהל' יסוה"ת)‪ ,‬מצינן למימר דיגבר בירור על הנהגה‪ ,‬אך‬
‫אי נימא דמיגו מעניק מוחזקות לבעל המיגו ודאי דלא מהני‬
‫נגד עדים‪ .‬וכן בשטרא זייפא אי לא הוה זוכה בהאי דין בשום‬
‫צד אינו מוחזק ולית ליה מיגו‪ ,‬משא"כ אי נימא דיסוד המיגו‬
‫הוא מה לי לשקר‪ ,‬דשפיר מצינן למימר הכי אף בשטר שאינו‬
‫מקוים ויכול היה להתקיים‪.‬‬
‫ולפ"ז אזיל מרדכי‪ ,‬דהוא כנודע מתלמידי מהר"ם מרוטנבורג‬
‫שהיה מאחרוני בעלי התוס'‪ ,‬אליבא דבעלי התוס'‪ ,‬והמן אליבא‬
‫דבעלי החידושין מספרד‪ ,‬דכידוע פסק מרן הראש"ל דמחויבים‬
‫כל בני עדות המזרח (והמגרב) לנטות אחר מנהג הספרדים‪,‬‬
‫וא"כ מסתמא יש להם ללכת גם אחרי חכמי ספרד‪.‬‬
‫והנה בהך דהוי מיגו להוציא איכא למשדי ביה כמה נרגי‪ .‬חדא‬
‫דהנה במסכתין (סא‪ ):‬איפליגו התוס' עם הרמב"ן במטלטלי‬
‫דסופן לחזור ליד הבעלים דלהתוס' הוה המ"ק מוחזק ולרמב"ן‬
‫המחזיק הוא מוחזק‪.2‬‬
‫ותו הא איפליגו ר"מ ור"י אי בזמן שאין ישראל עושין רצונו‬
‫של מקום אי איקרו בנים או עבדים (קידושין לו‪ , ).‬והנה בזמן‬
‫המגילה כידוע היו בבחינת אין עושין רצונו של מקום וכמבואר‬
‫זה בילקו"ש (אתסר תתרנז עה"פ בלילה ההוא נדדה שנת המלך)‪ ,‬ולר"מ‬
‫דאמר דאיקרו עבדים הא העבדים אין להם חזקה וא"כ אכתי‬
‫הוה הקב"ה מוחזק בהו‪ .‬ועוד דאף לר"י דאיקרו בנים‪ ,‬מ"מ אין‬
‫להם חזקה דזיל בתר טעמא ואף בבנים שייך דמנפשייהו עיילי‬
‫להתם‪.‬‬
‫והנה איכא לתרוצי בזה בעוד גוונא‪ ,‬והוא בהקדים דברי‬
‫הגמרא (מגילה יג‪" : ):‬אמר ריש לקיש‪ :‬גלוי וידוע לפני מי שאמר‬
‫והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל‪ ,‬לפיכך‬
‫הקדים שקליהן לשקליו"‪ .‬וכן יסד הפייט (סליחות לתענית אסתר)‪:‬‬
‫"האויב בקומו לעורר מדנים‪ ...‬זמם לשקול לגנזי אדונים חליפי‬
‫מאת ככרי אדנים‪ .‬טלאיך הזהרת שקליהם להקדים" ותמוה‬
‫מאוד מה כוונתו בזה‪ ,‬מה תועלת יש בהקדמת שקליהן‬
‫לשקליו‪ .‬ונראה ע"פ מה דכתב הש"ך (חו"מ קלג‪ ,‬יג) דהיכא דנותן‬
‫מעות לא הוי מיגו להוציא ‪ ,3‬וא"כ מובן דהנה כיוון דרצה‬
‫הקב"ה שיזכה מרדכי בדינו ציווה על מתן השקלים‪ ,‬ובזה‬
‫יקדמו שקליהם לשקליו ולא יהיה מיגו להוציא כיוון שנתנו‬
‫הדמים ושפיר יוכל מרדכי לזכות מצד מיגו‪ ,‬והכל בא על‬
‫מקומו בשלום‪.‬‬
‫לשני בני אדם‪ ,‬לאחד היה לו תל בתוך שדהו‪ ,‬ולאחד היה לו‬
‫חריץ בתוך שדהו‪ .‬בעל חריץ אמר‪ :‬מי יתן לי תל זה בדמים!‬
‫בעל התל אמר‪ :‬מי יתן לי חריץ זה בדמים! לימים נזדווגו זה אצל‬
‫זה‪ ,‬אמר לו בעל חריץ לבעל התל‪ :‬מכור לי תילך! אמר לו‪ :‬טול‬
‫אותה בחנם‪ ,‬והלואי!‬
‫(מגילה יד‪):‬‬
‫ואי אפי' תפוסים לא הוו מאי קמדמי‪ ,‬ואין הראיה דומה‬
‫לנידון‪ ,‬אלא ע"כ דעכ"פ הוי המן התפוס וא"כ איך רצה מרדכי‬
‫להוציא ממנו ישראל‪ .‬ואי"ל דס"ל כהנך ראשונים דאמרינן מיגו‬
‫להוציא דהא מרדכי גופיה ס"ל (הגהות מרדכי ב"מ רטז) דמיגו‬
‫להוציא לא אמרינן‪.‬‬
‫והנראה בזה להשיב על ראשון ראשון‪.‬‬
‫בהך דמיגו למפרע באמת היא קושיא אלימתא מאוד‪ .‬ונראה‬
‫לבאר זה בהקדים יסוד בתורת המיגו ע"פ חקירה שחקר הג"ר‬
‫משה כהן שליט"א בדיני טומאה וטהרה‪ ,‬והיא דאיכא לספוקי‬
‫ביסוד הטומאה אם היא מצד שנטמא האדם או מצד שלא טבל‬
‫במקוה‪ .‬והנה ידוע בשמו של הגאון הנ"ל‪ ,‬להסביר הך צד דמיגו‬
‫הוא כח הטענה‪ ,‬דבעצם מיגו הוא מקוה המטהר טענות‪ ,‬והיינו‬
‫שכיוון שיכול היה לטעון הטענה הטובה ממילא כל טענותיו‬
‫נטהרות מנטל הראיה‪ .‬ועפ"ז איכא לתרוצי הכי‪ ,‬דהנה האי‬
‫פסולא דמיגו למפרע הוא דלית לבע"ד השתא מיגו כלל ורק‬
‫פעם הוה ליה מיגו‪.‬‬
‫ובאמת מצינן להבין פסול זה בתרי גווני‪ :‬חדא מצד דלית מיגו‬
‫השתא וא"כ אין לו מיגו‪ ,‬ותו מצינן למימר דהוא מצד דלא הוה‬
‫ליה מיגו רק פעם‪ ,‬והוא פסול מסוים דמיגו למפרע אינו זוכה‬
‫בדין‪ .‬והיינו ממש כחקירת הגאון הנ"ל בטומאה וטהרה – אם‬
‫טענה אינה מתקבלת מצד דאיכא חסרון בנאמנות והעדר מיגו‬
‫והיינו כמו שלא טבל‪ ,‬או מצד דאיכא חיסרון מסוים וממשי‬
‫והיינו ממש כמו שנטמא הטמא‪.‬‬
‫ונראה ששתי ההבנות תלויות בהבנת דין מיגו – דאי נימא‬
‫דמיגו הוא כח הטענה הא בעינן לטענה דיזכה בה וא"כ לא‬
‫יזכה במיגו למפרע‪ ,‬ואי מיגו מעניק נאמנות לבע"ד‪ ,‬הרי כל‬
‫עוד ליכא ריעותא בנאמנותו‪ ,‬שפיר מהימן ע"י המיגו‪ .‬והנה‬
‫נפ"מ בין הנך תרי גווני למאן דלא הוה ליה מיגו מעולם‪ ,‬דלצד‬
‫הראשון הנה לית ליה מיגו השתא ואם כן לא מהימן‪ ,‬אך לצד‬
‫השני ליכא הך פסולא דרק פעם הוה ליה מיגו‪ ,‬דהא מעולם לא‬
‫הוי מיגו ואם כן לא קרינן ביה מיגו למפרע‪ ,‬וא"כ צ"ל דהמן‬
‫נקט דמיגו הוא כח הטענה ומרדכי סבר דהוא נאמנות‪.‬‬
‫ואזלו בזה לשיטתייהו‪ ,‬דהנה ידוע שיטת בעלי התוס' דמיגו‬
‫הוא נאמנות כדמשמע בכמה דוכתי כגון בדף לא‪( :‬ד"ה וזו באה)‬
‫דתרצו בכמה גווני להא דאין מאמינים לכת האחרונה במיגו‬
‫דפסלו לקמייתא בגזלנותא וחד מהנך גווני הוא דאין מיגו‬
‫‪ . 2‬ובהא יומתקו דברי הפייט ואפיק ית עמך מגו גלותא‪ ,‬דלכא' יש לתמוה‬
‫דהא הוי מיגו להוציא וכדלעיל‪ .‬ולפי דברי התוס' יובן‪ ,‬דהנה כיוון דסופם‬
‫לחזור הוי הקב"ה מוחזק ועל כן לא הוי מיגו להוציא‪.‬‬
‫‪ .3‬יעוי"ש שכתב להדיא‪" :‬והרי המרדכי כתב בפ' הכותב דלא אמרי' מיגו‬
‫להוציא‪ ,‬אלא ודאי כדפי' דהכא כיון שנוטל דמים ואינו מחזיר רק החפץ לא‬
‫מיקרי מגו להוציא"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בחן את עצמך [ארוחות יום חול]‬
‫העיקרית בזמן הקרוב‪ .‬מדבר עם החבר'ה בין ביס לביס‪ .‬זמן‬
‫אכילה‪ 30 – 20 :‬דקות‪.‬‬
‫אוכל לסירוגין – מאופיין בשני מצבים‪:‬‬
‫‪ )1‬מכניס אוכל לפה רק כדי להסדיר את הנשימה בין נאום‬
‫לנאום‪.‬‬
‫‪ )2‬חוכך בדעתו לפני כל ביס האם כדאי להשקיע מאמץ‬
‫באיסוף אוכל למזלג והרמתו לכיוון הפה‪ .‬זמן אכילה‪22 :‬‬
‫– ‪ 22‬דקות‪.‬‬
‫להלן טבלה לשם ייעול השיבוץ במיקום המתאים בהתבסס‬
‫על הקטגוריות לעיל‪:‬‬
‫יש לעמוד על הבדל מאוד ברור בין ארוחות בימי חול‬
‫לארוחות שבת – ה"כלליות"‪ .‬בימי חול ההגעה לחדר האוכל‬
‫מתרחשת בצורה של קבוצות קבוצות‪ ,‬וכל אחד לוקח לעצמו‬
‫מגש באופן פרטי עם האוכל בו הוא חפץ ומתיישב במקום‬
‫פנוי‪ .‬הסיבה להבדל זה נובעת משיעורים שונים והצבת‬
‫מטרות שונה לגבי תועלת הארוחה‪ .‬בימות החול כל סועד‬
‫מאופיין הן מבחינת מנתו הפרטית והן מצד הישיבה בקבוצה‪.‬‬
‫החלוקה הבסיסית מתפצלת לשתי קטגוריות המשמשות‬
‫בערבוביה‪ :‬גודל המנה וקצב האכילה‪.‬‬
‫מקרא "גודל מנה"‪:‬‬
‫צלחת קטנה – עד שני פריטים או כמות מזון המתפרסת על‬
‫חצי צלחת רגילה‪ .‬דוגמאות אפשריות‪ :‬לחם עם שוקולד ‪/‬‬
‫קערת קורנפלקס או שלווה ‪ /‬שני בורקסים וכו'‪.‬‬
‫צלחת מלאה – צלחת רגילה מלאה‪ .‬בדרך כלל כוללת‬
‫פחמימה‪ ,‬חלבון וירקות‪.‬‬
‫תוספת אישית – טונה ‪ /‬בננה ‪ /‬דגנים מהבית ‪ /‬טחינה וכו'‪.‬‬
‫מקרא "קצב אכילה"‪:‬‬
‫טירון עם זמנים – "חבל על הזמן‪ ,‬אפשר לישון ‪ /‬ללמוד ‪/‬‬
‫לעשות מד"ס"‪ .‬זמן אכילה‪ :‬עד ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫אכילה נורמלית – בא לחדר אוכל כדי לאכול וזו מטרתו‬
‫מעבר לחלוקה הבסיסית לעיל ישנם סגנונות יותר מצומצמים‬
‫המופיעים במכלול בחורי הישיבה‪:‬‬
‫"בריא" – חצי צלחת ירקות‪ ,‬רבע גבינה ורבע אורז‪ .‬לא נוגע‬
‫‪3‬‬
‫הדג או הקציצה של הבשר?"‪" .‬רק שתדעו שבשר שמוגש על‬
‫שכבת בצק מחייב המוציא"‪" .‬ראש הישיבה אומר שבכל‬
‫ארוחה צריך לאכול לחם"‪ .‬צמחוניים‪.‬‬
‫"הממליח" – שום דבר לא מלוח מדי‪ .‬אין צורך לטעום מראש‪.‬‬
‫מפזר מלח ביד נדיבה על כל האוכל ללא הבחנה או הגבלה‪.‬‬
‫מתבאס כשהמלח רטוב‪ ,‬החורים במלחייה סתומים או שיוצא‬
‫רק אורז‪.‬‬
‫"שמרת לי אוכל?" – מגיע לאוכל אחרי מד"ס ‪ /‬שינה ‪ /‬שיעור‬
‫של הרב רוזין‪ .‬חיכה לשאול שאלה את ראש הישיבה‬
‫(והתייאש)‪ .‬נטחן בשמירה‪ .‬שבו"ש‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬היה היום שיעור?" ‪ -‬פוגש את כל הנכנסים לחדר‪-‬האוכל‬
‫בדרך החוצה‪ .‬חוצניק‪ .‬שבו"ש‪ .‬שבו"צניק‪.‬‬
‫*למען הסר ספק‪ :‬המאפיינים הנ"ל מתייחסים לבחורי הישיבה‬
‫הסועדים בחדר האוכל‪ .‬כל קשר לאלו האוכלים במקומות‬
‫אחרים עם כלים מכלים שונים מקרי בהחלט‪ .‬האמור אינו‬
‫מאפיין ארוחות בהן מוגשות שאריות מאירועים כלשהם‪.‬‬
‫במנות העיקריות ובקינוחים‪ .‬מדי פעם מתפנק עם שלושה‬
‫זיתים‪" .‬בדוק זה הלחם מאתמול‪ ,‬רק הוסיפו לו שמן ודחפו‬
‫לתנור‪."...‬‬
‫"קפדן" – יחליף אורז צהוב באורז לבן גם אם הוא יגיע‬
‫באמצע הארוחה‪ .‬אם יוצא צ'יפס חם הוא עושה שדרוג חבילה‬
‫לצלחת‪ .‬רשימת המאכלים שהוא רוצה להשיג כבר מסודרת לו‬
‫מראש‪ .‬לא ימצאו אצלו פיתה מקופלת או קרועה‪" .‬אחי‪ ,‬איך‬
‫המרק?"‪.‬‬
‫"מאכר" – "אני לוקח לך את המעדן ‪ /‬בורקס ‪ /‬פיצה ‪ /‬קרמבו‬
‫וכו'"‪ .‬אם הקינוח ישתנה במהלך הארוחה הוא ידאג לקיים "גם‬
‫מזה אל תנח ידך"‪ .‬ביומיים בשנה שמוציאים בבוקר קצת מולר‬
‫הוא ישיג שניים‪ .‬ינסה לדוג חתיכות קציצה שנשארו‬
‫בקונטיינר בזמן שהוא מפזר רוטב על הפתיתים‪ .‬שומר חלב‬
‫מחדר‪ -‬האוכל לסדר ערב‪ .‬יכוון את עצמו בתור כדי לקבל את‬
‫העיקרית הגדולה‪.‬‬
‫"משקיע" – האוכל המוגש בחדר אוכל הוא מבחינתו רק‬
‫חומרי גלם‪ .‬קצת לטחון‪ ,‬קצת לקצוץ וקצת להוסיף תבלין‬
‫מהבית ויש פה מנת גורמה‪ .‬ב" ‪ "yawbuS‬היו מתים להכין‬
‫סנדוויצ'ים כמו שהוא מכין‪ .‬מפנק את החבר'ה עם קנקן קפה‬
‫מתקתק כשנחה עליו הרוח‪ .‬ממיס חמאה מתחת לנורות של‬
‫הפס‪.‬‬
‫"אוכל עם העיניים" – למה לאכול את כל האוכל לבד אם‬
‫אפשר לפנק את החתולים בפח בחצי מנה?‬
‫"המקומבן" – "אם אין אוכל – תאכל טוסט"‪ .‬רק שים מגש‬
‫וקח ‪ 10‬פרוסות לחם‪ .‬אל תשכח להיות ערני לבקרים‬
‫שמגישים בהם גבינה צהובה‪ .‬הראשון עם פרוסות לחם בתוך‬
‫המצנם‪.‬‬
‫"ארכיאולוג" – מפרק את האוכל לגורמים ומוצא בו דברים‬
‫שלא שערום אבותינו [שערות ‪ /‬קליפות ביצה ‪ /‬נוצות ‪ /‬אורז]‪.‬‬
‫"הסובל" – "זה בכלל לא בשר אמיתי"‪" .‬לקחו את הלחם‬
‫משבוע שעבר ועשו ממנו לחם מטוגן"‪" .‬היום זה הקציצה של‬
‫בחן את עצמך [ארוחות שבת]‬
‫בשבתות זמן ההגעה לחדר האוכל אחיד לכולם‪ .‬לכולם מוגש‬
‫אותו תפריט והארוחה מסתיימת בזמן אחד‪ .‬נקודת הבחירה‬
‫האישית בארוחות שבת יותר מצומצמת מאשר בימות החול‪,‬‬
‫כשעיקר הבחירה מצוי בבחירת מקום הישיבה ובבחירת האוכל‬
‫מהמגשים המוצעים‪.‬‬
‫להלן מוגשים סוגים שונים של סועדים ואופן התמודדותם עם‬
‫הפן הקולינרי של ארוחות השבת‪:‬‬
‫"לחוץ ארוחה" – לא משנה כמה אנשים שכחו להירשם לשבת‬
‫ובכל זאת נשארו‪ ,‬את העוף שלו הוא ישיג ומצדו יתהפך‬
‫השולחן‪ .‬תמיד ישב בתחילת השמינייה עם עדיפות לשמינייה‬
‫הראשונה על מנת לוודא שהמגש יעבור דרכו ראשון‪ .‬ממלא‬
‫את הצלחת בסלטים עוד לפני נטילת ידיים‪ .‬בארוחות חגיגיות‬
‫לכוס שלו לא יגיע שום תרכיז – רק ‪ .CR‬במוצ"ש מגיע לחדר‪-‬‬
‫חמ"ל חבית גאה להציג את פרי עמלו מהשנה האחרונה‪ .‬רשימת העשור‬
‫המכילה את עשרת הרווקים שאיש(ה) לא יכול(ה) לעמוד במחיצתם‪ .‬ב"ה‬
‫שזכינו ובבית מדרשנו ישנם אנשים כאלו וב"ה שיש כאן מחיצה‪.‬‬
‫אם מישהו הושמט מהרשימה הוא לא צריך לספק לעצמו כל מיני הסברים‪.‬‬
‫הסיבה פשוטה ‪ -‬הוא לא אחד מהעשרה‪ .‬אבל ייתכן שהוא האחד‪-‬עשרה אם‬
‫זה מעודד אותו‪.‬‬
‫יש לציין שהפינה נכתבה ברוח טובה (רוח הקודש) וכל המשתתפים אישרו את‬
‫השתתפותם‪ .‬לכן‪ ,‬בעצם‪ ,‬הם משתתפים‪.‬‬
‫בברכה של אהבה ואחוה בדיבוק חברים ‪ -‬אוריאל ויצחק‪.‬‬
‫שם‪ :‬זכריה [זאק] מלנציק‪ .‬שיעור‪ :‬ד„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬נולד בשיקגו‪ .‬תלמידו המובהק של ראש הישיבה ומסלף דבריו בפועל‪ .‬צימחוני‪-‬מוסרי‪.‬‬
‫כך תזהו אותו‪ :‬האדם הכי רועש בבית המדרש‪ ,‬חולצה מכופתרת ומשקפי סטיבן שפילברג‪.‬‬
‫רזומה‪ :‬שחקן בסרטי הוליווד‪ .‬תלמיד בישיבת הכותל‪ .‬טען מרכבה ‪.4‬‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬הרב הראשי לאנגליה [הרב סר]‪.‬‬
‫צלע‪ :‬בקיאות ב‪ :‬רמב"ם [כולל מו"נ]‪ ,‬הרב זקס‪ ,‬יפ"ש וכפשו"תו‪ .‬רצוי מכנסיים ושרוול לפי שיח נחום‪ .‬אמונה‬
‫במציאות ה‪-‬ל – יתרון‪.‬‬
‫ציטוט‪ :‬אלמוני‪" :‬בוקר טוב"‪ .‬זאק‪" :‬מה בוקר טוב?! זה לא הגיוני!"‬
‫‪4‬‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫שם‪ :‬דוד [ר„ דוד] סבתו‪ .‬שיעור‪ :‬ד„‪.‬‬
‫פר‬
‫טים‪ :‬הבן של‪ ,‬האח הגדול של‪ .‬נולד‪,‬‬
‫גדל‪ ,‬למד‪ ,‬ינק‪ ,‬אכל‪ ,‬יצא‪-‬שבת בישיבה‪.‬‬
‫כך‬
‫תזהו‬
‫אותו‪ :‬מצטט "קצותים ידועים"‬
‫ועם פיאות סמויות מאחורי האוזניים‪.‬‬
‫רזו‬
‫מה‪:‬‬
‫לא‬
‫עשה צבא‪ .‬היה זמן אחד בהר ה‬
‫מור‪ .‬אהה‪ ,‬ש"ס עם נו"כ‪ .‬גם האחרונים‪.‬‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬העתיד כבר כאן – רב‪.‬‬
‫צלע‪ 11 :‬פרקי משנה ביום‪ ,‬מוכנות‬
‫לשירות צבאי בזמן נישואין – יתרון‪.‬‬
‫בת‬
‫ת‬
‫למיד‬
‫חכם‬
‫או‬
‫סתם‬
‫שיתמוך כלכלית‪.‬‬
‫איזה‬
‫מי‬
‫שהו‬
‫ציטוט‪ :‬ישראל‬
‫מ‬
‫איר‪:‬‬
‫"ת‬
‫שאל מה ש‬
‫אתה רוצה‪ ,‬אני ואחי בקיאים בכל הש‬
‫אותו!"‪.‬‬
‫"ס"‪ .‬דוד‪" :‬מה אחי קשור אלי? תשאלו‬
‫"העוקץ" – מפנה שני מזלגות ועף מחדר‪-‬האוכל‪ .‬בחיים לא‬
‫יעביר הלאה מגש שיכול "לפסול" אותו‪ .‬העוקץ המשודרג‬
‫יארגן זימון אלטרנטיבי שנייה אחרי שמגיע הקינוח‪.‬‬
‫"המפנק" – מביא חלות של אמא ‪ /‬חומוס של צבר ‪ /‬קוקה‬
‫קולה ‪ /‬יין ‪ /‬גויאבות‪.‬‬
‫"המתארח" – יש לו או להוריו חברים בשכונה ‪ /‬מתחבר עם‬
‫אברכים ובלח"ים כבר משיעור א' ‪ /‬חוצניק‪ .‬מגיע באיחור‬
‫לעונג שבת אחרי ארוחה רצינית בבית משפחה כלשהי‪.‬‬
‫הרוגלעך בעונג‪-‬שבת כבר לא "עושים לו את זה"‪.‬‬
‫נוהל "עובר דרכי" – בכל פעם ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬כשמתבקש‬
‫להעביר משהו מצדו האחד לצדו האחר‪ ,‬האובייקט מוצא את‬
‫דרכו גם לצלחתו ‪ /‬כוסו ‪ /‬קערתו‪.‬‬
‫"הנוסטלגיסט" – "המטבוחה הזאת רק דומה‬
‫למטבוחה שאמא שלי עושה"‪" ,‬כשאנחנו‬
‫הולכים לסבתא לשבת היא תמיד מכינה כבד‬
‫מטורף"‪" ,‬זוכרים איך בצבא מגישים בבוקר‬
‫ארוחה חלבית ובצהריים כולה קצת חמין?"‪.‬‬
‫"השוקיסט" – את המגש הריק של העוף הוא‬
‫יניח בשיפוע והרוטב יישפך‪ .‬אוכל את הדג‬
‫עם סכין ומזלג‪" .‬מתי חילקו קרמבו?"‪.‬‬
‫הקלמנטינות העודפות יתרכזו אצלו‪ .‬מגיע‬
‫אחרון לשמינייה מנטילת הידיים‪ .‬לא מארגן‬
‫לעצמו יין לקידוש‪ .‬אחרי הקידוש לא יכול‬
‫להתיישב בגלל הבחור שיושב מאחוריו‪ .‬יושב בשולחן‬
‫התורנים‪ .‬טועם מכל הסלטים‪ .‬תופס את קערת החמין‬
‫מלמטה‪ .‬שם את המרפק על שלולית רוטב שנשפך‪ .‬הקרמבו‬
‫שלו תמיד מכווצ'ץ'‪ .‬מחכה שש שעות אבל אוכל מעדן‬
‫בסעודה שלישית גם בשבתות חורף‪ .‬מוזג לעצמו את השלוק‬
‫האחרון שנשאר בקנקן‪ .‬נתקע במילוי עם קנקנים של שמיניות‬
‫אחרות‪ .‬שבו"ש‪.‬‬
‫"המורעב" – מסתובב אחרי הארוחה ואוסף את הלחם‬
‫שנשאר‪.‬‬
‫"אבא של שבת" – מקבל את האוכל לפני כל שאר חדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫יש לו את הכוח להשתיק את הדיבורים ברגע שהוא מתרומם‬
‫לדבר‪ .‬משקיע ומביא מגש וסכין חיתוך מהבית‪ .‬אם ישנם‬
‫ילדים קטנים הם יעדיפו לשבת איתו בשולחן‪ .‬אם אין ילדים‬
‫קטנים‪ ,‬ישבו איתו בשולחן אלו החפצים בקרבתו ובהאזנה‬
‫לחידושיו‪ .‬לא מעביר את החלות כשמכבדים אותו ב"המוציא"‪.‬‬
‫מתקמבן עם סטנדר במעגל של שירי הנשמה‪.‬‬
‫האוכל כבר בעשר וחצי‪.‬‬
‫"המוכס" – כמו בביקורת גבולות‪ .‬כל מגש עובר אצלו ביקורת‬
‫תוכן‪ .‬מוודא שהמגש הכי מלא יישאר בטריטוריה שלו‪ .‬היחיד‬
‫שישיג בשר מהחמין‪ .‬יסדר לעצמו שוקולד לנגב בסעודה‬
‫שלישית‪ .‬לא ייתקע עם ארטיק רמזור‪.‬‬
‫"הרואה את הנולד" – צלחת חומוס עם פפריקה תמתין מול‬
‫הצלחת שלו עוד לפני נטילת ידיים‪ .‬הקנקן בהישג יד מיד‬
‫לאחר הקידוש‪ .‬לפני פינוי הדג כבר ישיג את הקערה והכף הכי‬
‫פחות מלוכלכות‪ .‬שומר שקדי מרק נוספים בצד כדי שיהיה מה‬
‫לנשנש בדבר‪-‬תורה‪.‬‬
‫"המסתחבק" – מגיע מוקדם לחדר ‪-‬האוכל בכדי לעזור‬
‫לתורנים‪ .‬תוך כדי מוודא מה וכמה ודואג‬
‫לשדרוגים לו ולשולחנו במהלך הארוחה‪.‬‬
‫"השמח בחלקו" – הדג חריף מדי‪ .‬המרק דלוח‬
‫מדי‪ .‬הצ'ונט דליל מדי‪ .‬החמוצים חמוצים מדי‪.‬‬
‫הקיגל שרוף מדי‪ .‬מכל המגש של ערב ‪-‬שבת‬
‫נשארו רק סיבי בשר‪" .‬כמה חיכיתי לטונה עם‬
‫תירס ובצל"‪ .‬שבו"ש‪.‬‬
‫"המ תעסק" – הופך עם הכף בקערה של‬
‫המרק ‪ /‬הצ'ונט ללא שום כוונה למזוג לעצמו‪.‬‬
‫משחק עם המזלג בכלי של האורז‪ .‬מורח את‬
‫הרוטב של הבשר על פני הצלחת בתנועות‬
‫מעגליות חוזרות‪ .‬מכווצ'ץ' את העטיפות של‬
‫הקרמבו ומשליך על רעיו‪ .‬מנשנש שומשום שנשר מהחלה‪.‬‬
‫מחפש בשר בחמין גם ב"שיר המעלות"‪.‬‬
‫"התיכוניסט" – שם מלח בכוס של היושב מולו בזמן נטילת‬
‫ידיים‪ .‬משדרג את הקרמבו של היושב לימינו בחתיכות דג‪.‬‬
‫ממשיך לנגן "ולשדך הבנות"‪ .‬מצחיק את הנואם בארוחה‪.‬‬
‫מקרקש בסכו"ם לפני סוף ברכת המזון‪ .‬מוחא כפיים בריקודים‬
‫אחרי שתי דקות‪ .‬משתלט על השירה ומשנה את הקצב‬
‫בכוונה‪ .‬מתחיל "שומרים הפקד" בשנייה שהוא מסיים את‬
‫הקינוח‪ .‬שבו"ש‪.‬‬
‫"הבריא" – ברגע שמתרוקן קנקן התרכיז הוא מלאים אותו‬
‫לטובת מים קרירים‪ .‬אין לו מושג מה ההבדל בין קרמבו וניל‬
‫לקרמבו מוקה‪.‬‬
‫"עשה לך רב" – שר "אתקינו סעודתא"‪ .‬מונה ומוודא שלא‬
‫מפספסים אף בית ב"שלום עליכם"‪ .‬בוצע את החלות‪ .‬משתיק‬
‫חבר'ה שמדברים בשירה‪ .‬אשכרה מקשיב לדבר‪-‬תורה‪" .‬מזמור‬
‫לדוד ה' רועי לא אחסר"‪ .‬גבאי‪[ .‬דה‪-‬רוס‪].‬‬
‫‪5‬‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫נאל [תני] שפירא‪ .‬שיעור ‪ :‬ה„ ‪.‬‬
‫שם‪ :‬נת‬
‫שני עורכי דין‪ ,‬אמריקאי מתנחל‪.‬‬
‫ל‬
‫בן‬
‫של‪.‬‬
‫נכד‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫פרטים‬
‫על 'ילדים מספרים על עצמם'?‬
‫תזהו אותו‪ :‬מכירים את הילד‬
‫כמה וכמה אולפנות‪ ,‬ומדרשות‪.‬‬
‫כך‬
‫מסלול‪ .‬בקי בתמונת המחזור של‬
‫רזומה‪ :‬ש"ס‪ .‬מטוליסט‪ .‬מ"כ‬
‫ופף על חלקי גוף בפרחי מיאמי‪.‬‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬מת‬
‫אזור חיוג ‪ – 04‬יתרון מובהק‪.‬‬
‫את אמא‪ ...‬אמריקאית – יתרון?‬
‫תרגמת לשפת סימנים וגבאית‪...‬‬
‫צלע‪ :‬תשאלו‬
‫יש לי אפילו מגביהה‪ ,‬רבנית‪ ,‬מ‬
‫הרזומה שלי יכול להקים מניין‪.‬‬
‫ציטוט‪ :‬אני עם‬
‫אנחנו נעמוד מצד אחד‪ ,‬חצי מהעם יעמוד מהצד השני‬
‫ויהושע באמצע‪.‬‬
‫שושנת יעקב‬
‫מתחילים‪ .‬יהושע נותן את הסימן ופונה אלינו‪ .‬אני שומע‬
‫שלומי‬
‫אינהורן (ו)‬
‫את התקיפות שבקולו‪" :‬ארו‪-‬ו‪-‬ו‪ -‬ור!!!"‪ .‬אך כאן קרה דבר‬
‫מפתיע‪ .‬הרגשתי לפתע את ראשי הולם‪ ,‬ומישהו נגע בי‬
‫הלכנו בחושך‪ .‬קבוצות קבוצות של משפחות עמוסות‬
‫מאחורי‪" .‬אחי‪ ,‬מה אתה עייף?" אני מרים את ראשי‬
‫לעייפה מפלסות את דרכן בנתיב‬
‫ולפתע במקומו של יהושע עומד הרב‬
‫המתפתל בין ההרים‪ .‬בדמדומי הזריחה‬
‫שילת על שלחן‪ ,‬ועכשיו זה הוא שקורא‪:‬‬
‫ניתן כבר לראות שני הרים נישאים‬
‫"ארו ‪-‬ו ‪-‬ו ‪ -‬ור!!!" אך התשובה שנשמעת‬
‫מבצבצים במרחק‪ ,‬כאילו מתרוממים‬
‫מגמגמת ומקרטעת‪ .‬הוא מתעצבן על כך‬
‫מתוך ערפילי הלילה‪ .‬אני מסתכל עליהם‬
‫ששוב איננו יודעים את הסדר הנכון‬
‫וחושב על הדורות שלפנינו – כמה היו‬
‫והנעימה המתאימה‪.‬‬
‫נותנים לראותם ולא להישאר בתוככי‬
‫איזה מזל שאנחנו לא היינו שם‪ ,‬אני‬
‫המדבר‪ .‬ודווקא אנחנו זכינו‪ ,‬נכנסנו לארץ‬
‫חושב לעצמי תוך כדי ניסיון להעלמת‬
‫והנה אנו מתקרבים למ עמד כריתת‬
‫ה"אות קין" שעל מצחי‪ ,‬ומצטרף לנסיון‬
‫הברית המחודש‪ .‬הקול שעבר במחנה‬
‫השירה (לפחות עד ל"וגם חרבונה" שם‬
‫הודיע שעד הצהרים נגיע ונחנה לרגליהם‬
‫בטח אלך לאיבוד לחלוטין‪.)...‬‬
‫של הר גריזים והר עיבל‪.‬‬
‫טוב נו‪ ,‬אולי בשנה הבאה אצליח‪.‬‬
‫יהושע כבר סידר את כולם ולכל חלק בעם יש תפקיד‪:‬‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫שם‪ :‬אוריאל גרוסמן‪ .‬שיעור‪ :‬ה„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬בן מורשת‪ .‬של"פ‪ ,‬התלמיד האהוב על הרב אליאב ללא מתחרים (שוגרמן יצא קצינים)‪.‬‬
‫כך תזהו אותו‪ :‬חיוך‪ ,‬מנסה להתחמק מעוד איזו הצעה‪ .‬ג'ינס וגולדסטאר‪ .‬ברוב הערבים לא בישיבה‪.‬‬
‫רזומה‪ :‬זרקו אותו ב‪ .SMS-‬קלע‪ ,‬מ"כ ותיקות‪ .‬אחראי תחום רינון בחמ"ל חבית‪.‬‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬כסף‪ .‬הדרך משתנה לפי המצב רוח‪ ,‬כנראה שקצבת אבטלה עד שיחליט‪.‬‬
‫צלע‪ :‬צינית‪ ,‬שנתיים ש"ל – חובה‪ .‬יכולות כלכליות מוכחות – יתרון‪ ,‬מישהי שתוכל לקחת עליו אחריות סוף סוף‪.‬‬
‫ציטוט‪" :‬גם על הלל ירד שלג והוא בכל זאת הלך ללמוד תורה"‪.‬‬
‫שם‪ :‬צו‬
‫ריאל [קאפח] חל‬
‫פרטים‪ :‬תימני‪ .‬ישל“ מיש‪ .‬שיעור‪ :‬ה„‪.‬‬
‫צניק‪.‬‬
‫האברך היחיד בר‬
‫שי‬
‫מה‬
‫–‬
‫כך תזהו אותו‪ :‬מ‬
‫ה‬
‫וא‬
‫תי‬
‫מני‪.‬‬
‫רזומה‪ :‬סוחב שפטים פרובוקטי‬
‫בי‬
‫ים‬
‫ב‬
‫פי‬
‫נת‬
‫קפ‬
‫פק‬
‫ה‪ ,‬ה‬
‫"ל מים בשגרה ו‬
‫רב קוק בפייסבוק‪,‬‬
‫בחרום‪ ,‬למד במ‬
‫וסתם הודעות ב‬
‫רכ‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬מ‬
‫וו‬
‫ז‪,‬‬
‫ה‬
‫הד‬
‫טס‬
‫יר‬
‫קּו‬
‫אפ‬
‫קנ‬
‫כת‬
‫יק‬
‫של‬
‫בי‬
‫ה‬
‫ה‬
‫של‬
‫רב‬
‫הי‬
‫ק‬
‫ש‬
‫וק‬
‫יב‬
‫ה‪,‬‬
‫הג‬
‫רב שמשוני‪.‬‬
‫נ‬
‫צלעות‪:‬‬
‫נוזים‪.‬‬
‫שוי פלוס יל‬
‫ציטו אחות של עזרא‪ .‬ע‬
‫קר‬
‫ונ‬
‫ית‬
‫י‬
‫דה עם שם של בן‪.‬‬
‫ש‬
‫או‬
‫פצ‬
‫ט‪" :‬אנחנו מאמינ‬
‫יה לעוד‪ ,‬ידוע ש‬
‫ים בקודש שמחייה את החול‪ .‬גוף סוגר מהר [כמעט‬
‫כמו קלופשטוק]‪.‬‬
‫עם נשמה‪ .‬זו אמי‬
‫רת הרב זצ"ל‪ ,‬זו‬
‫התורה הגואלת"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫דוד פדוה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כשאתה מקבל תוצאות של בגרויות‪.‬‬
‫כשאתה מקבל זימון לגיבוש צוללות‪.‬‬
‫כשאתה מדבר על "סיינפלד" או "‪ "friends‬בארוחות‪.‬‬
‫כשאתה לובש בעיקר חולצות של "עזרא"‪.‬‬
‫כשאתה מסובב את המפתח שמאלה‪.‬‬
‫כשאתה לוחץ "‪ "1-9-7-2‬לפי הסדר‪.‬‬
‫כשאתה לא יודע מי זה אהרל'ה גלצר‪.‬‬
‫כשאתה מתבלבל בין דוד סבתו לדוד סבתו‪.‬‬
‫כשאתה קורא לדוד סבתו "הרב" (לא זה‪ ,‬ההוא שמעביר‬
‫שיעור בתנ"ך)‪.‬‬
‫כשאתה מוריד נעלים ליד הדוכן‪.‬‬
‫כשאתה מסיט את הפרוכת במקום להשתמש בגלגלת‪.‬‬
‫כשאתה מצפה לקראת הדפיקה על הבימה‪.‬‬
‫כשאתה לא יודע לאן נעלמה פנימיה ג'‪.‬‬
‫כשאתה נכנס בפעם הראשונה לכיתת המכון‪.‬‬
‫כשאתה מתלונן על שמירת לילה פעם בחודש וחצי‪.‬‬
‫כשאתה חצי‪-‬נעמד כשהמ"פ נכנס‪.‬‬
‫כשאתה שואל את שיעור ה'‪.‬‬
‫כשאתה לא מבין למה החברותא הבוגר שלך הביא ופלים‬
‫לסדר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כשאתה מוצא מחליף לשמירות של ‪ 10‬דקות – שעה‬
‫מראש‪.‬‬
‫כשאתה צוחק מבדיחות "אנחנו רמב"מיסטים"‪.‬‬
‫כשאתה מתרגש מהסיפור על ראש הישיבה והרב שג"ר‪.‬‬
‫כשאתה מחביא "ליקוטי מוהר"ן" מתחת לשולחן וזה‬
‫מגניב לך‪.‬‬
‫כשאתה מחכה בתור שקרוב לדלת בחדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫כשאתה יושב בצד של המזגן בחדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫כשאתה לא יודע שאתה אמור לשבת בצד של המזגן‬
‫בחדר‪-‬האוכל‪.‬‬
‫איתי בארוחת בוקר‪...‬‬
‫כשאתה יושב ִ‬
‫כשאתה באמת להוט לדעת מי יעביר את השיחה הכללית‪.‬‬
‫כשאתה מכין שתיה חמה‪ ,‬שם סוכר וקפה בכוס ואז רואה‬
‫שאין חלב‪.‬‬
‫כשאתה מחזיק בתא שלך חיי אדם‪.‬‬
‫כשאתה אומר לראש הישיבה‪" :‬הרב‪ ,‬רציתי לשאול‪."...‬‬
‫כשאתה חושב שאתה חכם (ולא יודע את זה)‪.‬‬
‫ודם‪ ,‬בן של שופטת‪.‬‬
‫התמונה‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫(ה)‬
‫„‪.‬‬
‫ם‪ .‬יהודי מהדור הק‬
‫שם‪ :‬שחל לומפ‪ .‬שיעור‪ :‬ד בל זה ר"ת של ההורי‬
‫שתחשבו לשאול‪...‬‬
‫א‬
‫ב‪,‬‬
‫יש לו שם של רחו‬
‫את השאלה האחרונה‬
‫פרטים‪:‬‬
‫מי שישאל בחבורה‬
‫אותו‪ .‬שבו"ש במיר‪.‬‬
‫רא סימן טוב במחזמר‬
‫ו‪:‬‬
‫ות‬
‫לו‬
‫א‬
‫חו‬
‫הו‬
‫לק‬
‫כך תז‬
‫אז‬
‫תי‪ ,‬זחל ‪ 300‬לנגב ו‬
‫של ישראל'‪ .‬גילום עז‬
‫ה‪ :‬ש"ס‪ ,‬לוחם בגבע‬
‫שו חכמינו לאביהם‬
‫רזומ‬
‫רת הספרים 'בין כה ע‬
‫וק בעתיד‪ :‬מחבר סד‬
‫עיס‬
‫חר ממעלה אדומים‪.‬‬
‫לצאת עם מישהו א‬
‫”כעפעפי שחר“‪.‬‬
‫ת‪ .‬אחת שלא תסכים‬
‫מונת חכמים‪ .‬תמימו‬
‫צר הרע‪ ,‬הוא רב!"‬
‫צלע‪ :‬א‬
‫ול להיות שלרב יש י‬
‫ציטוט‪" :‬לא יכ‬
‫שם‪ :‬חיי‬
‫ם דוד רוטשיל‬
‫ד‪ .‬שיעור‪ :‬ב„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬שוו‬
‫כך תזהו יצרי‪ .‬רוטשילד‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ל‬
‫א‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע‬
‫או‬
‫ט‪ .‬יש לו‬
‫תו‪ :‬סוודר קשו‬
‫דירה בקטמון‪,‬‬
‫ר מסביב לצוו‬
‫א‬
‫רזומה‪ :‬מקו‬
‫ר‪,‬‬
‫“‬
‫אלרגי לחלב‪.‬‬
‫ח‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ני‬
‫ק‪,‬‬
‫חפ‬
‫ספ‬
‫תי‬
‫ונסר האג‬
‫ם בשבת‪.‬‬
‫ף‪,‬‬
‫צ‬
‫ב‬
‫וע‬
‫ק‬
‫לו‬
‫עיסוק‬
‫רי‬
‫בג‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫מ‬
‫תי‬
‫ני‬
‫ת על‬
‫רשימה‪,‬‬
‫בע ד‪ :‬גם אם‬
‫י‬
‫הי‬
‫ה‬
‫מ‬
‫וב‬
‫מומחה בקשירת סריגים על החברותא שלו‪.‬‬
‫טל‬
‫צלע‪ :‬איר‬
‫יהיה בסדר‪.‬‬
‫ופאית‪ ,‬סטיילי‬
‫הצוואר‪.‬‬
‫ס‬
‫טי‬
‫ת‪,‬‬
‫ע‬
‫די‬
‫פו‬
‫ציטוט‪' :‬‬
‫ת לדו‬
‫ברת גרמנית ‪-‬‬
‫שלמה‪ ,‬תאכל כ‬
‫ב‬
‫מ‬
‫א‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ת‪,‬‬
‫ב‬
‫א‬
‫ל‬
‫א‬
‫ל‬
‫ך‪.‬‬
‫באמת'‪.‬‬
‫של סרטי שואה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫לוח מוד‬
‫יובל עות אידיאלי‬
‫בס"ד‬
‫שיעור ב'‬
‫ההכנה לצבא תועבר היום ע"י דוד‬
‫סבתו (ד')‬
‫בואו בשמחה!‬
‫בס"ד‬
‫לבני הישיבה‬
‫שבוע‪-‬נשק יתקיים אי"ה שבוע הבא‪.‬‬
‫צבי הבר‬
‫שי‬
‫ינין וחברים‬
‫בס"ד‬
‫היום יתקיים‬
‫מחנה קו לחיים‬
‫אנחנו רוצים לפרגן לכל התורנים החמודים שעשו את‬
‫מלאכתם נאמנה‪.‬‬
‫ריגשתם אותנו כמו פרפרים וציפורים מצייצות‪.‬‬
‫אוהבים אתכם! ‪>3‬‬
‫א‪ .‬תורנים‬
‫בס"ד‬
‫השיחה הכללית תועבר היום ע"י הרב שמשוני‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫שיעור ב'‬
‫היום תועבר חבורה ע"י הרב ליפשיץ בנושא‪:‬‬
‫"חשיבותו של הניגון ביהדות"‬
‫נא לבוא ב‪ 23:12‬בדיוק‪.‬‬
‫אליאב‬
‫בס"ד‬
‫שיעור א'‬
‫די‬
‫בור היום‬
‫בביתנו‪.‬‬
‫נא‬
‫ל‬
‫בו‬
‫א‪,‬‬
‫אפי‬
‫לו שאשתי‬
‫מחפש חברותא לצהריים‪ ,‬לא‬
‫משנה לְמה‪.‬‬
‫(‪)-‬‬
‫לא ת‬
‫כין עוגה‬
‫י‪ .‬רוזין (ל')‬
‫אליאב‬
‫יק‬
‫ים להפס נסות‬
‫בקש‬
‫יק ל‬
‫הפס‬
‫וש"ים מ ם‪ ,‬ול‬
‫השב‬
‫ארנון‬
‫ליה‬
‫תות‪.‬‬
‫סף ו‬
‫תייחס א חברו‬
‫א‬
‫לה‬
‫איתם‬
‫קבוע‬
‫ל‬
‫בס"ד‬
‫בס"ד‬
‫לבני הישיבה‬
‫אנו מוציאים דיסק ‪ DVD‬של ההכתרה שלנו‪.‬‬
‫נשמח אם כל תלמידי הישיבה‪ ,‬הם ונשיהם ובניהם‬
‫וכל אשר להם‪ ,‬יקנו אותו‪.‬‬
‫אלעד מוריה (ב')‬
‫מתארגנת קבוצת רכישה‬
‫לספרי רבי נחמן!!!‬
‫נ‪.‬א רבינוביץ'‬
‫בס"ד‬
‫בס"ד‬
‫מבחני "דרשו לשמה"‬
‫המבחנים להיום‪:‬‬
‫‪ .1‬פרק ה"זהב" ופרק "איזהו נשך"‪-‬‬
‫נלקח ממקומי ספרו החדש של ברוך שפינוזה‪.‬‬
‫העוכר ישראל שלקח ולא החזיר ‪ -‬שיוותרו מעיו‪.‬‬
‫הדר הורן (ו')‬
‫בעיון‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫א‪ .‬ספרים השתגע!‬
‫החמישייה של הרב קוק בשקל‬
‫אחד בלבד! (‪)₪ 182‬‬
‫איתי שכטר‬
‫‪ .2‬טור חו"מ‪ -‬הכול‪.‬‬
‫המבחן יעלה לכל נבחן ‪222‬‬
‫בס"ד‬
‫שקל‪.‬‬
‫השלמת מניין‬
‫מעלות דוד מחפשת אנשים שישלימו להם‬
‫מניין שחרית ב ‪ 03:7‬בבוקר‬
‫חיים סבתו‬
‫בס"ד‬
‫בין הפותרים יוגרל קרדום‬
‫איבדתי סלוטייפ‬
‫שמואל אוריה אשכנזי‬
‫לחפור בה‪.‬‬
‫מניין הנץ הישיבתי בבית המדרש הישן‬
‫בס"ד‬
‫שני‬
‫ראשון‬
‫שלישי‬
‫חמישי‬
‫השכמה‪:‬‬
‫‪5:‬‬
‫‪5:‬‬
‫‪5:‬‬
‫‪5:‬‬
‫‪5:‬‬
‫‪5:‬‬
‫"הודו"‪:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫"הנץ"‪:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫‪6:‬‬
‫שם פרטי ‪ +‬משפחה‬
‫מיקי פרנקל‬
‫יונתן קדוש‬
‫רותם חוברה‬
‫תני שפירא‬
‫שגיא שעשוע‬
‫נועם אריאל‬
‫תום עייני‬
‫יהודה ויינשטיין‬
‫רון בן עוליאל‬
‫אפריים שרם‬
‫יובל שיינין‬
‫רביעי‬
‫שישי‬
‫הרוצה לקום רק למניין הישיבה יסמן‪:‬‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫א‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ד‬
‫ד‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫‪8‬‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫‪V‬ואם בכל מקרה יכתוב‪ :‬נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫נזר‬
‫להתיידד אתו‪.‬‬
‫הגענו למפתן דלתה של הכיתה‬
‫הצהובה ונכנסתי פנימה‪" .‬תביא לי‬
‫את המפתח שלך שניה‪ ,‬אני צריך‬
‫לקחת משו מהחדר ‪-‬אוכל"‪ ,‬ביקש‬
‫גדליה אשר היה פסיעות ספורות‬
‫מאחורי‪ .‬הושטתי לו את המפתח‬
‫שלי‪ ,‬ושמתי את פעמי לפינה‬
‫הרחו קה ש ל ה כי תה ‪ ,‬ש ם שה ו‬
‫מוצרי המזון‪ .‬לפתע‪ ,‬שמעתי‬
‫טריקה‪ ,‬וכאשר הסתובבתי ראיתי‬
‫את גדליה סוגר את הדלת‬
‫המוצהבת‪ ,‬ושמעתי אותו נועל‬
‫אותה מבחוץ‪.‬‬
‫"שתהיה שבת שלום!" צעק לי‬
‫גדליה‪" ,‬אבוא להוציא אותך‬
‫במו צ " ש ! " הו סי ף וצ חק צ חו ק‬
‫אכזרי‪" .‬למה אתה עושה לי את‬
‫זה?" שאלתי את השיעור ד' שעמד‬
‫בצידה החיצונית של הדלת‪.‬‬
‫"'למה?' אתה שואל? אני שמעתי‬
‫על המהפכה שאתה וחבריך‬
‫הצעירים רוצים לחולל‪ .‬אני שמעתי‬
‫על ' תו כ נ י ת ה על ' ‪ .‬נ ר א ה ל כ ם‬
‫שיצרתם את הגלגל? שאתם‬
‫הראשונים שחשבתם לעשות דבר‬
‫כזה? כל שנה מגיעה קבוצה חדשה‬
‫של צעירים שמנסים לשנות כאן‬
‫את העניינים‪ .‬כאן בישיבה יש צביון‬
‫מאוד ברור‪ ,‬אם זה לא מתאים לך‬
‫– תחזור לתיכון"‪.‬‬
‫"אתה לא תצליח לכלוא אותי כאן‬
‫כל השבת!" עניתי בביטחון‪.‬‬
‫"א נ ש י ם י ב וא ו ל ש י ם כא ן א ת‬
‫האוכל שהם אספו‪ ,‬ויפתחו לי את‬
‫הדלת‪".‬‬
‫"כבר מזמן לא שמים פה את‬
‫המוצרים בימי שישי" השיב גדליה‪.‬‬
‫"אה‪ ,‬לא?! אז איפה שמים אותם?" שאלתי בהתרסה‪" .‬איש‬
‫אינו יודע"‪ ,‬ענה גדליה ועזב‪.‬‬
‫ישבתי בכיתה הצהובה כמה שעות‪ ,‬אך לא‬
‫יכולתי לצעוק לעזרה‪ .‬זה היה מצריד את‬
‫הקול‪ ,‬דבר כה נחוץ לביצוע המשימה‪.‬‬
‫תקוותי היחידה היתה שמישהו יבוא לחלץ‬
‫אותי‪ ,‬ומי מלבד השיעור ד' יודע שאני פה?‬
‫ישבתי כמה שעות והמתנתי לישועה‪.‬‬
‫הדלת נפתחה‪ .‬זה היה רוני‪ ,‬בחור אחר‬
‫משיעור ד'‪" .‬בוא‪ ,‬צא‪ ,‬עוד מעט שבת‪ ,‬ואתה‬
‫צריך לשטוף את המסדרון ולהתכונן ליום‬
‫הקדוש"‪ .‬אמר רוני בחיוך מוסווה‪ .‬יצאתי‬
‫מהכיתה והתחלתי ללכת לפנימייה שלי‪.‬‬
‫פניתי לאחורי‪" .‬אבל למה הצלת אותי?"‬
‫שאלתי בסקרנות‪" ,‬הרי אתה אחד מהם!"‬
‫דוד סולומון‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫האמת מא‬
‫חו‬
‫רי‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ת‬
‫קודשנו‬
‫אברהם‬
‫(ב)‬
‫שם‪ :‬גלעד אייזיקס‪ .‬שיעור‪ :‬ה„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬אפרת‪ ,‬נו"ש (למרות שהוא מתכחש)‪" .‬בחור חברותי"‪ ,‬ואלמנטים שונים‪.‬‬
‫כך תזהו אותו‪ :‬עומד באמצע קבוצה של אנשים‪ ,‬תשמעו אותו מחקה אתכם‪.‬‬
‫רזומה‪ :‬סגן רב פורים‪ ,‬מ"כ בנח"ל‪ ,‬מ"כ בר"מ ‪ .2‬דח"ש‪ ,‬בעצם לא‪ .‬הרב אלון‪ ,‬הרב מידן‪ ,‬הרב רוזין‪ ,‬הרב אליאב‪ ,‬הרב‬
‫סבתו‪ ,‬ר' יוסי‪ ,‬פיקאלי‪ ,‬נתן נגר‪ ,‬הרב רוזנברג‪ ,‬הרב ריסקין‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬הצלע החמישית באנדרדוס‪.‬‬
‫צלע‪ :‬בחורה חברותית‪ ,‬רצוי יותר קטנה בגיל‪ ,‬אשכנזייה (אם כי‪.)...‬‬
‫ציטוט‪ :‬רק תבחרו מהנ"ל‪” ,‬אייזיקס מה המצב?“ אייזיקס‪” :‬כבר ארבעה חודשים ושבוע עייף אך מרוצה‪“...‬‬
‫"אז אתה מבין?" תמה זכאי‪ ,‬חברותת העיון שלי‪ ,‬באופן רטורי‪.‬‬
‫איך היה אפשר שלא להבין? הרי סדר בוקר שלם כמעט נשרף‬
‫על בקשתו של זכאי ופריסתה המטאפורית של "תוכנית העל"‪.‬‬
‫"אתה איש המפתח להצלחת תוכנית העל"‪ ,‬הזכיר זכאי פעם‬
‫נוספת‪ .‬אחריות גדולה אכן הונחה על כתפי המזעריות‪ ,‬ואני‬
‫בסך הכל הייתי בחור משיעור א'‪ ,‬צעיר רדום‪.‬‬
‫"יאללה"‪ ,‬החלפתי נושא‪" ,‬השעה כבר אחת עשרה‪ ,‬והדף ‪-‬‬
‫מקורות של הרב סבתו לא יסיים את עצמו"‪ .‬התחלנו ללמוד‬
‫את המקורות‪ ,‬יריתי חילוקים לאוויר‪ ,‬צעקתי על זכאי שהוא‬
‫עם הארץ לאחר שהוא טען שהחילוק שחילקתי בקצויס‬
‫(קצות) לא היה מוכרח‪ .‬בתום עשרים דקות‪ ,‬חשתי בצורך‬
‫קיומי להכין כוס תה‪.‬‬
‫בפינת הקפה נתקלתי בעובדיה‪ .‬אמנם עובדיה ואני לא הכרנו‬
‫איש את אחיו לפני בואנו לישיבה‪ ,‬ואף שמעולם לא למדנו‬
‫יחדיו היה בינינו מין חיבור ייחודי‪ ,‬חיבור שמסוגל להיווצר אך‬
‫ורק במקום קסום כמו פינת הקפה‪" .‬שמעתי שאתה נוטל חלק‬
‫משמעותי ב'תוכנית העל'‪ ,‬אפשר אפילו לומר שאתה התוכנית‬
‫בה"א הידיעה"‪ ,‬אמר עובדיה כאשר הבחין בנוכחותי‪.‬‬
‫"ה"א הידיעה זה אני"‪ ,‬השבתי בנימה ששאפה להישמע‬
‫אדישה‪ ,‬על מנת לחפות על האימה ששררה בקרבי‪ .‬התבונן‬
‫עובדיה לתוך עיני ומשם לתוך ליבי‪" .‬אתה יודע‪ ,‬אם אתה לא‬
‫רוצה לעשות את זה אתה לא חייב‪ ,‬אף אחד אחר אינו מעז‪,‬‬
‫אתה לא חייב להיות הגיבור כל פעם מחדש"‪.‬‬
‫"זה בדיוק העניין!" צעקתי כאילו היה מדובר בקצויס‪" ,‬מי‬
‫יחולל את המהפכה אם לא אני?! אתה?! זכאי?! לא!! אני‬
‫האחד שישנה את ישיבת ברכת משה מהקצה אל הקצה!" ואז‬
‫לראשונה הודעתי‪" :‬אני גאה להיות הציר המרכזי של 'תוכנית‬
‫העל'!" עליתי מפינת הקפה בחרי ‪-‬אף‪ ,‬אבל חרון מהז'אנר‬
‫היעיל‪.‬‬
‫למחרת היה יום שישי‪ ,‬היום הגדול‪ .‬לאורך כל יום חמישי‪,‬‬
‫חברי לשיעור הבטיחו לי שהם יצטרפו אלי ברגע שאפלוש‬
‫פנימה‪ ,‬הבטחה שהיתה כה אינטגראלית להצלחת התוכנית‪,‬‬
‫הבטחה שהייתה כה נצרכת בעבור שאוכל‬
‫לפעול‪ .‬מפני האמור‪ ,‬קמתי ביום שישי רענן‬
‫ביותר‪ ,‬נחוש לחולל את המהפכה ולחלץ את‬
‫ישיבתי הקדושה מכפי העלטה בה היא שכנה‬
‫עד אותו יום שישי גורלי‪.‬‬
‫לא ח ר ה ת פי ל ה פ נ ה א ל י ג דל י ה ‪ ,‬א ח ד‬
‫הבחורים משיעור ד'‪" .‬היי שבו"ש!"‪ ,‬הוא‬
‫קרא לי‪" .‬אני בשיעור א'!" עניתי בקרירות‪.‬‬
‫"בסדר בסדר‪ ,‬לא עקרוני‪ .‬אני צריך שתבוא‬
‫איתי רגע לכיתה הצהובה‪ ,‬להוציא משם‬
‫מוצרי מזון שאספו במסגרת איסוף המזון"‪.‬‬
‫מרגעי הראשון בישיבה לא כל כך הסתדרתי‬
‫עם גדליה‪ ,‬ומשום כך שמחתי על ההזדמנות‬
‫‪9‬‬
‫ברשות התורה‪ .‬ידעתי שאם לא אפעל מיד‪ ,‬הריקוד ייגמר‪ ,‬ואז‬
‫לא תהיה עוד תקווה ל"תוכנית העל"‪.‬‬
‫"שבת קודשנו מחמד לבנו וטהר לבנו לעבדך באמת"‪ ,‬שרתי‬
‫בקול הדומיננטי ביותר שרק יכולתי להשמיע‪ .‬כמה פחדתי‪.‬‬
‫ידעתי שאם לא יצטרפו אלי‪ ,‬אחזור למקומי מושפל‪" .‬שבת‬
‫קודשנו מחמד לבנו"‪ ,‬המשכתי בסולו‪.‬‬
‫"וטהר לבנו לעבדך באמת"‪ ,‬הצטרפו אלי כולם‪ ,‬והמשכנו לשיר‬
‫ולרקוד‪ .‬גדליה מחה את כפיו‪ ,‬אבל איש לא התייחס אליו‬
‫מחמת עצמת השירה‪.‬‬
‫מאותה שבת ואילך‪" ,‬שבת קודשנו" נהפך לשיר קבוע במחרוזת‬
‫ה"פוסט‪-‬מזמור‪ -‬לדוד"‪ ,‬ונוספו בהתאם שתי דקות מוקצבות‬
‫לריקוד ה"ספונטני"‪.‬‬
‫"דע לך‪ ,‬שכשהגעתי למעלה אדומים בשיעור א'‪ ,‬הייתי בדיוק‬
‫כמוך"‪ ,‬השיב רוני להפתעתי‪" .‬אבל לאחר עוד ייבוש‪ ,‬ועוד‬
‫אכזבה‪ ,‬הרוח שלי כבתה‪ ,‬ונעשיתי לאחד מהם‪ .‬לא אתן לזה‬
‫לקרות לעוד שיעור א'‪ ,‬אשר רוח הזרימה בקרבו"‪.‬‬
‫"אתה עוד תראה" הבטחתי לרוני‪" ,‬הערב הכול משתנה‪ ,‬אתה‬
‫תראה‪".‬‬
‫בית המדרש קרן ממפות לבנות‪ .‬התפללנו כולנו מנחה‪ ,‬וקבלת‬
‫שבת התחילה‪ .‬עמדנו כולנו בשביל "מזמור לדוד הבו לה'"‪,‬‬
‫ושרנו את המנגינה המקובלת‪ .‬לאחר מכן פרצו בני הישיבה‬
‫בריקוד ה"ספונטני" המסורתי‪ .‬הרגע הגדול הגיע‪ .‬מנגינת האיי‪-‬‬
‫יי ‪ -‬יי הוחלפה כעבור הדקות בשירת "שבעס קוידש שבעס‬
‫שבעס קוידש"‪ ,‬ובמקביל אני ובני שיעורי עברנו למעגל‬
‫הפנימי‪ .‬ראיתי שגדליה עמד למחוא את כפיו בשינוי‪ ,‬ממש נבל‬
‫הצלחה מסחררת ל"תכנית העל"‪.‬‬
‫אם מתבוננים רואים דברים מהממים‬
‫‪10‬‬
11
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫שם‪ :‬איתן‬
‫שוגרמן‪ .‬שיעור‪ :‬ד„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬כ‬
‫פר‬
‫גנ‬
‫יס‬
‫ט‪ ,‬על כל המ‬
‫שת‬
‫מע‬
‫מכ‬
‫ך‪.‬‬
‫עכ‬
‫כך תזהו אות‬
‫שיו בבה"ד‪.‬‬
‫ו‪ :‬ג'ינג'י‪ ,‬טבע נאות‪,‬‬
‫וכ‬
‫ומ‬
‫תה‬
‫ש‬
‫חו‬
‫רה‬
‫רזומה‪ :‬חברו‬
‫על הראש – בבה"ד‪.‬‬
‫תא של הרב סבתו ב‬
‫דף‬
‫יו‬
‫מי‬
‫ב‬
‫‬‫‪6‬‬
‫ל‬
‫פנ‬
‫ות‬
‫בוק‬
‫מט"ק ב‪.401-‬‬
‫ר‪ .‬לשעבר התלמיד ה‬
‫אה‬
‫וב‬
‫על‬
‫ה‬
‫רב‬
‫א‬
‫לי‬
‫אב‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬עפ‬
‫[ע"ע גרוסמן]‪ ,‬טען‪,‬‬
‫"י הסדר הבא‪ :‬מ"מ‪,‬‬
‫ס‬
‫מ"‬
‫פ‪,‬‬
‫הש‬
‫מ"‬
‫פ‪,‬‬
‫קמ‬
‫ב"ץ‪ ,‬סמ‬
‫ריון‪ .‬פנסיה צבאית‪.‬‬
‫ג"ד‪ ,‬מג"ד‪ ,‬סמח"ט‪.‬‬
‫אי‬
‫מי‬
‫צל‬
‫נוי‬
‫ע‪:‬‬
‫ל‬
‫ע‬
‫מח‬
‫יר‬
‫"ט‬
‫וני‬
‫סטית א‬
‫בגלל סגירת חיל‬
‫בל אידיאליסטית – א‬
‫שת‬
‫ב‬
‫לי‬
‫קב‬
‫ח‬
‫ע‪.‬‬
‫ול‬
‫עד‬
‫צה‬
‫יפ‬
‫של‬
‫ות‬
‫שבת‪.‬‬
‫לדוברת נדב"ר‬
‫ול‬
‫בע‬
‫לת‬
‫י‬
‫כו‬
‫לת‬
‫צי‬
‫ל‬
‫טוט‪:‬‬
‫חינוך ילדים‬
‫'לא גיבורים אנחנו‬
‫שלא יזהו את אבא‬
‫כי מלאכתנו שחורה'‪.‬‬
‫ילד יצירתי‬
‫ֵי ׁש אֲ ָנ ִׁׁשים‬
‫אביחיל ווגל‬
‫(ד)‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁשמַ עְ ִדיפִ ים ֶׁש ֶקט‬
‫אֲ חֵ ִרים מַ עְ ִדיפִ ים ְמהּומָ ה‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁש ְמנִ יפִ ים ֶׁשלֶט‬
‫אֲ חֵ ִרים לו ְמ ִדים יָד ָרמָ "ה‬
‫נשים יקרות!‬
‫מצ"ב מפת בית המדרש לצורך מניעת התלחשויות מיותרות ולהרבות‬
‫את שמחת הפורים לשאר ימות השנה‪ ,‬כאומרם 'בשמחות'!‪..‬‬
‫כתבנו מדריך בכדי לענות על הבעיה שרבים מבוגרי הישיבה וחייליה‬
‫מגיעים לבקר‪ ,‬כך שכל המקומות הריקים במפה מלאים בפועל‪.‬‬
‫"וַ אֲ נִ י ָאנָ ה אֲ נִ י בָ א"‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁשמַ פִ ילִ ים ל ֶֶקט‬
‫אֲ חֵ ִרים קו ְצ ִצים פֵ ָאה‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁשּנו ְס ִעים בְ ַרכֶבֶ ת‬
‫אֲ חֵ ִרים רו ְת ִמים כִ ְרכ ָָרה‬
‫"ש ֶקר הַ ּסוּס לִ ְת ׁשוּעָ ה"‬
‫ֶׁ‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁש ִמ ְתעַ פְ ִצים בַ ִמ ְׁשמֶ ֶרת‬
‫אֲ חֵ ִרים נ ְִר ָד ִמים בַ גְמָ ָרא‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁשמַ ְצפִ ינִים לְ מַ זְ כ ֶֶרת‬
‫אֲ חֵ ִרים אובְ ִדים בִ ְתהום הַ ּנְ ִׁשיָה‬
‫"צֹע ֲִקים ֵאלַי ִמן הָ אֲ ָד ָמה"‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁש ְמסַ ּנְ נִ ים אֶ ת הַ ֶקלֶט‬
‫אֲ חֵ ִרים מַ ְׁש ִא ִירים דֶ לֶת פְ תּוחָ ה‬
‫יֵׁש אֲ נ ִָׁשים ֶׁש ְמחַ ְרבְ ִׁשים טֶ ְק ְסט‬
‫אֲ חֵ ִרים ְמנ ִַסים לִ כְ ּתב ִׁש ָירה‬
‫אם מצאת את בחיר ליבך ניתן לפנות למאיר שמשוני‬
‫בטל‘‪.022-2802681 :‬‬
‫בכל בעיה של זיהוי מומלץ להשתמש במדריך המובא לעיל ולזכור גם‬
‫מיקום במפה לצורך הצלבת מידע‪.‬‬
‫בוכָ ה"‬
‫ּשן נָ ֹ‬
‫"והָ ִעיר ׁשו ׁ ָ‬
‫ְ‬
‫התמונה‬
‫שמורה‬
‫במערכת‬
‫שם‪ :‬הדר הורן‪ .‬שיעור‪ :‬ו„‪.‬‬
‫פרטים‪ :‬ירושלמי‪ ,‬ש‬
‫וא‬
‫יעור ו' חרון בישיבה‪ ,‬שנה הבאה עושה‬
‫תואר שקר בבר אילן במקום פסיכומטרי‪.‬‬
‫כך תזהו אותו‪:‬‬
‫קורא‬
‫שפי‬
‫נוזה‪,‬‬
‫קאנט ואח‬
‫רים‪ ,‬מנהל ויכוחים משפחתיים בפייסבוק‪.‬‬
‫רזומה‪ :‬רבנות בשיא של‬
‫כל הזמנים‪ ,‬היחיד ששכר אדם נוסף שי‬
‫סחוב‬
‫לו‬
‫את‬
‫ה‬
‫ציוד‬
‫בנ‬
‫פאל‬
‫ב‬
‫שביל‬
‫הס‬
‫עיסוק בעתיד‪ :‬הרב פרופ‬
‫פרים של הרבנות‪.‬‬
‫סור‪ ,‬מחבר הרבה ספרים ארוכים מדי‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫"המ‬
‫שפט‬
‫ה‬
‫עברי‬
‫בר‬
‫איית‬
‫הפנת‬
‫איזם‬
‫של שפינוזה"‪,‬‬
‫"רבנות עיר בשלושה שלבים"‪.‬‬
‫צלע‪3 :‬‬
‫תארים אוניברסיטאיים כתנאי סף‪ ,‬רבנות‬
‫– יתרון‪ .‬אלופת הארץ ב‪.speed trivia-‬‬
‫ציטוט‪:‬‬
‫"גם‬
‫הקו‬
‫נטוס של שפי‬
‫נוזה שחותר לשמירה והעצמה עצמית בא‬
‫התב‬
‫ב'הכרה מן הסוג השלישי' שאחרי פיתוח‬
‫ונה"‬
‫[‬
‫מתוך ויכוח‬
‫משפחתי פתוח בדף פייסבוק של הישיבה]‪.‬‬
‫עורכים‪ :‬בגתן ותרש עריכת מגילות ‪ ‬עורך לשוני‪ :‬התך—‪ 07‬לשון בע“מ ‪ ‬עורך גרפי‪ :‬האחשדרפנים‬
‫‪12‬‬