‫כל הזכויות שמורות לאלי פררה‪© :‬‬ ‫הסיכו והניתוח ממערכי השיעור לפרק שירת ימה"ב‪.‬‬ ‫כתב וער‪ :‬המורה אלי פררה‪.‬‬ ‫רבי שלמה אבגבירול‪) .‬הרשב"ג(‬ ‫הרשב"ג נחשב לאחד מגדולי משוררי ספרד‪ ,‬אחרי ריה"ל‪ ,‬והוא מוער כ‪ ,‬לא רק בגלל איכות‬ ‫שירתו‪ ,‬אלא ג בגלל כמות והיקפ‪ ,‬למרות חייו הקצרי‪ .‬הוא בי היחידי ממשוררי ספרד שלא‬ ‫קיבל חסות ִמשר‪ ,‬או נות חסות אחר‪ .‬חי בעוני ובדוחק כלכלי קשה ומענֶה‪ ,‬מלבד אותו שר ידוע‬ ‫משה יקותיאל ִא ֶ"‪#‬חאס‪ ,‬שלקח אותו תחת חסותו למש שנתיי‪ .‬הרשב"ג הקדיש לו שירי‬ ‫ופיוטי קינה לאחר מותו של יקותיאל‪ ,‬כמו "ראה שמש"‪ .‬היצירה הידועה ביותר שלו‪" :‬כתר‬ ‫מלכות"‪ ,‬וכ חיבורו הפילוסופי "מקור חיי"‪ .‬לרוע מזלו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬תקופת החסות אצל‬ ‫יקותיאל ארכה שנתיי בלבד‪ ,‬ש ִמ ֶ‪%‬נה נהנה מרווחה מסוימת וקצרה‪ .‬היא הסתיימה באופ אכזרי‪,‬‬ ‫כאשר יקותיאל‪ ,‬בעקבות תככי בחצר המל הוכנס לכלא‪ ,‬רכושו הוחר והוא מת בבית האסורי‪.‬‬ ‫כ קרה שג הרשב"ג מצא את עצמו "ברחוב" ללא תומ וסועד‪ .‬מזגו הסוער וחריפות שכלו ויכולת‬ ‫הפיוט שלו גרמו לכ‪ ,‬שהצליח להסתכס ג ע ראשי הקהילה היהודית בסראגוסה‪ ,‬בה חי ופעל‪.‬‬ ‫על‪#‬כ לא ָס ַלח לה והכפיש בשירי תוכחה ולעג על יחס אליו וה דאגו להגלותו אל מחו(‬ ‫למקו מושבו‪ .‬חשוב לציי את איכות שירתו של הרשב"ג‪ ,‬המתאפיינת בלשו ציורית עשירה‪ ,‬יכולת‬ ‫ביטוי רועמת ומתנשאת‪ ,‬אבל ג כואבת ומתרפסת כלפי בורא‪#‬עול‪ ,‬כאד מאמי ואדוק בדתו‪,‬‬ ‫למרות שידע וא) העיז להתרע נגד אלוהיו כטוב "מזגו הזוע" עליו‪ .‬כל הצרות האלה‪ ,‬שמנינו‬ ‫לעיל‪ ,‬חברו יחדיו בשיר זה‪ ,‬ובאי לידי ביטוי לירי‪#‬פיוטי‪.‬‬ ‫מליצתי בדאגתי ‪ /‬ר' שלמה אב‪#‬גבירול‬ ‫חפה‪,‬‬ ‫דפה ‪/‬וְ ִש ְמ ָח ִתי ‪'$‬נְ ָח ִתי ְ& ָ‬ ‫ָתי ֲה ָ‬ ‫יצ ִתי ְ‪ַ $‬ד ְאג ִ‬ ‫‪ְ .1‬מ ִל ָ‬ ‫טפה‪,‬‬ ‫ָתי ְש ִהיא ִמ‪ ִ.‬י ְק ָ‬ ‫‪ .2‬וְ ִא ֶא ְר ֶאה ְשח*ק – יִ ְב ֶ‪,‬ה ְל ָב ִבי‪ְ /‬ל ַח‪ִ /‬‬ ‫יפה? –‬ ‫ֲלי י* ָה ֲא ֵס ָ‬ ‫בכ*ת ע ֵ‬ ‫ידי‪ַ ,‬ה ְ‪ֶ 2‬ב ֶע ֶשר וְ ִש ָ‪1‬ה‪ְ /‬ספֹד ְ‬ ‫‪" .3‬יְ ִד ִ‬ ‫זפה?"‬ ‫ַלדת‪ֶ $ְ /‬ל ִחי ְ‪ֲ ,‬ח ַב ֶ‪ֶ 9‬לת ְש ָ‬ ‫‪ֲ .4‬א ֶשר ָהיָה ְל ִה ָ‪ֶ 7‬ש ְ ְ‪$‬י ְ‬ ‫פפה‪,‬‬ ‫ַפ ִשי ְ‪ָ ,‬‬ ‫וְעל ֵ‪ָ ,‬היְ ָתה נ ְ‬ ‫ערי‪ַ /‬‬ ‫‪ְ .5‬ש ָפ ַטנִ י ְל ָב ִבי ִמ‪ַ ְ.‬‬ ‫צפה‪.‬‬ ‫רצה ָש ְק ָ‬ ‫ַפ ִשי ַה ֲח ָ‬ ‫‪7‬סר ְמנָת*‪ /‬וְ נ ְ‬ ‫‪ .6‬וְ ָש ַה ִ‪$‬י וְ ַה ָ‬ ‫רפה!‬ ‫מה ֶ‪ַ $‬צע ְ‪ִ $‬ה ְת ַק ֵ‪ֲ ?=9‬א ָבל &ֹ‪ /‬וְ ַקֵה‪,ִ ,‬י ְל ָכל ַמ ָ‪,‬ה ְ> ָ‬ ‫‪ַ " .7‬‬ ‫ֲרפה?"‬ ‫ּ*עיל ְל ִד ְמ ָעה ָהע ָ‬ ‫מה ‪ִ /‬‬ ‫צ*קי‪ַ /‬‬ ‫ּ*עיל ְ‪$‬כ*ת ַעל ַה ְ‪ִ 7‬‬ ‫מה ‪ִ /‬‬ ‫‪ָ .8‬‬ ‫קפה?‬ ‫ַחל ?‪ /‬וְ ַה‪ */‬ע*ד וְ לֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬ ‫א*חיל וְ ַעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬ ‫מה ִ‬ ‫‪ָ .9‬‬ ‫גפה‪.‬‬ ‫ַפש* נְ ָ‬ ‫‪ .10‬וְ ֶט ֶר ‪*$‬א ְצ ִרי ִג ְל ָעד – וְ יָמת‪ֱ /‬אנ*ש נִ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬ ‫השיר "מליצתי בדאגתי" מס‪,‬וג כשיר תלונה‪) .‬שיר תלונה‪ :‬ראה הסבר לסוגי השיר במושגי בעמ'‬ ‫‪ 12‬סעי) ‪ 5‬על סוגי השיר( ואכ בשיר זה הרשב"ג מתלונ על מצבו הנפשי‪ ,‬חוליו‪) ,‬היה חולה במחלת‬ ‫עור קשה( חולשותיו האישיות‪ ,‬על כ ש"נפשו קצופה" )כעוסה( למרות ובגלל ש"נפשו חרוצה"‬ ‫כלומר; משורר חרו( וכותב ללא לאות‪ ,‬הספיק בחייו הקצרי )הוא מת בגיל צעיר מאוד‪ ,‬ב ‪ 33‬היה‬ ‫במותו( לכתוב ולשורר שירי יותר‪ ,‬כמעט‪ ,‬מכל משורר אחר שבספרד‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬ ‫‪2‬‬ ‫השיר כולו בנוי כמסגרת של דו‪#‬שיח )דיאלוג( בי הדובר לבי ידיד על‪ֵ #,‬ש‪ ,‬כאשר הדובר פותח את‬ ‫השיר בשני הטורי הראשוני ולאחריו עונה לו הידיד בשני טורי משלו‪ .‬מיד עונה לו הדובר בעוד‬ ‫שני טורי‪ ,‬וכ הלאה עד הסו)‪ .‬יש לשי לב כי דברי הידיד מובלטי ב"מרכאות" כיאה לאמירה‬ ‫של שות) בדו‪#‬שיח‪.‬‬ ‫וצופר‬ ‫ֶ‬ ‫מעי דיאלוג כזה מצוי ג בספר "איוב"‪ ,‬שם איוב משוחח ע רעיו הטובי; אליעז‪ְ "ִ ,‬לדד‬ ‫עולה השאלה הפילוסופית הידועה‬ ‫ומתלונ על כ שהוא נענש על ידי האל ללא עוול בכפו )שם ָ‬ ‫ביהדות בשיא חריפותה‪" :‬מדוע צדיק ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו?"( זהו בעצ גם ה*מוטו בשיר זה ע"י‬ ‫הרשב"ג‪*) .‬מוטו‪ :‬ראה הסבר להל במונחי לשירה בעמ' ‪ (35‬הוא מתלונ על מצבו הקשה נפשית‬ ‫‪7‬סר ְמנָת*"‪.‬‬ ‫ְש ַה ִ‪$‬י וְ ַה ָ‬ ‫ופיזית‪ ,‬עד כדי מוות‪ ,‬בגלל היותו אד מאמי‪ ,‬שעוסק במוסר‪ ,‬בחכמה‪" :‬ו ָ‬ ‫לא סת ראה את עצמו הרשב"ג כב דמותו של איוב‪ ,‬כי למרבה האירוניה‪ ,‬מבחינתו‪ ,‬יש דמיו בינו‬ ‫לבי איוב‪ .‬ג איוב וג הרשב"ג סבלו ממחלת עור‪ ,‬שניה הידרדרו מבחינה כלכלית וחיו בדוחק‬ ‫האל‪ ,‬נאמני לדתו ולמצוותיו‪ ,‬ושניה חיו בתחושה שסבלו על לא עוול בכפ‪.‬‬ ‫רב‪ ,‬ושניה עבדו את ֵ‬ ‫הרשב"ג מביע הזדהות גמורה ע דמותו של איוב ובשאלה הנוקבת כלפי האל‪ :‬על מה ולמה אני‬ ‫ַחל ?‪/‬‬ ‫ְעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬ ‫א*חיל ו ַ‬ ‫מה ִ‬ ‫סובל‪ ,‬כשאי לראות סו) ותקווה? כפי שזה בא לידי ביטוי בטור ‪ָ " :9‬‬ ‫קפה?" בשיר שלפנינו ראוי לציי‪ ,‬שאי ביטוי מפורש ומתרע כלפי האל‪,‬‬ ‫ְה‪ *ּ/‬ע*ד ְולֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬ ‫וַ‬ ‫אול הוא מצוי במובלע בשל ההקבלה לדמותו של איוב‪ 6ָ .‬נוס) שיש לראות בשיר הוא; זה שכתב‬ ‫את דברי הדובר וג את דברי הידיד הוא בעצ אותו אד – הרשב"ג‪ ,‬כלומר‪ :‬יש כא מעי תרגיל‬ ‫ספרותי; מעי דו‪#‬שיח פנימי ועצמי בינו לבי עצמו‪ .‬הוא מדבר ושואל את השאלות ומעלה את‬ ‫הטרוניות כלפי מצבו‪ ,‬אבל הוא ג זה שעונה ומעודד את הדובר בדמותו של הידיד‪ ,‬שזה הוא עצמו‪.‬‬ ‫היינו‪ :‬הוא זה שג מעודד את עצמו ונות תשובות לתלונות שהוא מביע‪ .‬כא נובע מעי קונפליקט‬ ‫פנימי בינו לבי עצמו על מצבו‪ .‬מצד אחד מתלונ על מצבו‪ ,‬ומצד שני בהיותו אד מאמי‪ ,‬הוא יודע‬ ‫שמי שהול בדרכי האל‪ ,‬תהיה לו ישועה ו"תרופה למכה" ולכ הוא מעודד את עצמו במסווה של דו‪#‬‬ ‫שיח ע ידיד על‪ 8ֵ #,‬ולא מזוהה‪ .‬מתרוצצי בו שני כוחות ורצונות מנוגדי‪ .‬שה מסימני ההיכר‬ ‫של הקונפליקט‪ .‬הערה קצרה‪ :‬יש ומפרשי את הקונפליקט בניגודי שיש בשיר‪ .‬ואי זו דעתנו‪.‬‬ ‫ניגודי‪ ,‬ויכוח או דו‪#‬שיח ועמדות מנוגדות‪ ,‬איננו קונפליקט! )על המונח קונפליקט – ראה במונחי‬ ‫לספרות בספר בעמוד ‪ .207‬ש יש הסבר מדויק מהו עימות‪#‬קונפליקט(‪.‬‬ ‫בתי )טורי( ‪ 1‬וְ ‪ :2‬אלו בתי שבה הדובר מדבר אל נמע לא ידוע וטוע ומתלונ על מצבו‪:‬‬ ‫חפה‪,‬‬ ‫‪'$‬נ ָח ִתי ְ& ָ‬ ‫דפה ‪ְ /‬ו ִש ְמ ָח ִתי ְ‬ ‫ָתי ֲה ָ‬ ‫יצ ִתי ְ‪ַ $‬ד ְאג ִ‬ ‫‪ְ .1‬מ ִל ָ‬ ‫טפה‪,‬‬ ‫ָתי ְש ִהיא ִמ ִ‪.‬י ְק ָ‬ ‫‪ .2‬ו ְִא ֶא ְר ֶאה ְשח*ק – ִי ְב ֶ‪,‬ה ְל ָב ִבי‪ְ /‬ל ַח‪ִ /‬‬ ‫המליצה‪ ,‬השירה‪ ,‬נהדפת הצידה בשל הדאגה‪ ,‬והשמחה נדחפת הצידה בשל האנחה‪ .‬אנחה במוב של‬ ‫מחלה‪ .‬יש לשי לב לסימטריה המדויקת שעושה כא המשורר בי הדלת והסוגר‪ ,‬המליצה מקבילה‬ ‫לשמחה‪ ,‬והדאגה לאנחה‪ ,‬והדופה לדחופה‪ .‬לכ כמסקנה מטור ראשו‪ :‬א הדובר רואה צחוק‬ ‫ושמחה – לבבו יבכה‪ .‬ניגוד בי הצחוק הנראה לעי לבי הבכי של הלב‪ .‬ובסוגר של הטור נאמר‪:‬‬ ‫ָתי; נשמתי( שהיא נקטפה‪ ,‬נעקרה ממני‪ .‬יש כא‬ ‫לח‪ִ /‬‬ ‫ָתי" שהיא מני קטופה" כלומר; לנשמתי ) ַ‬ ‫לח‪ִ /‬‬ ‫" ַ‬ ‫אויֵב נַ ְ ִ‬ ‫שיבו( מתהילי פרק קמ"ג ‪ּ ִ " :3‬כי ָר ַדף ֹ‬ ‫ָתי; במוב של נפשי‪,‬‬ ‫פשי ִ ּד ָּכא לָ ָא ֶרץ ַחיָ ּ ִתי"‪ַ .‬ח; ִ‬ ‫נשמתי‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬ ‫‪3‬‬ ‫בתי )טורי( ‪ 3‬וְ ‪ :4‬בבתי אלו עונה לו הידיד העלו‪#‬ש לתלונות של הדובר‪.‬‬ ‫יפה? –‬ ‫ֲלי י* ָה ֲא ֵס ָ‬ ‫בכ*ת ע ֵ‬ ‫ְש ָ‪1‬ה‪ְ /‬ספֹד ְ‬ ‫ידי‪ַ ,‬ה ְ‪ֶ 2‬ב ֶע ֶשר ו ִ‬ ‫‪ְ .3‬י ִד ִ‬ ‫זפה?"‬ ‫ַלדת‪ֶ $ְ /‬ל ִחי ְ‪ֲ ,‬ח ַב ֶ‪ֶ 9‬לת ְש ָ‬ ‫‪ֲ .4‬א ֶשר ָה ָיה ְל ִה ָ‪ֶ 7‬ש ְ ְ‪$‬י ְ‬ ‫הידיד פונה לדובר ואומר‪ :‬אתה ידידי‪ ,‬הא כבר בגיל שש‪#‬עשרה אתה בוכה ומספיד את יו המוות‬ ‫ימות ויאסף אל עמיו" גיל שש‪#‬עשרה‪,‬‬ ‫של? יו האסיפה במוב של יו המוות‪ ,‬כנאמר במקורות‪" :‬וַ ֹ‬ ‫רמז לכ שהרשב"ג החל את כתיבתו כבר מגיל זה ולא פסק עד יו מותו‪.‬‬ ‫בטור הרביעי‪ :‬גיל שש‪#‬עשרה הוא גיל הנעורי ועל כ אומר הידיד‪ ,‬זהו גיל שבו האד עדיי נמצא‬ ‫בגיל של פריחה כמו חבצלת שזופה‪ ,‬שזופה במוב של וְ ְרדוְ ָרדה‪ ,‬כלומר; אי אתה בוכה וסופד את‬ ‫ֶי ורודות כמו פרח‬ ‫מות‪ ,‬כאשר אתה עדיי בגיל הילדות שבו אתה רק צרי לפרוח ולחי ָ‬ ‫ָ‬ ‫יו‬ ‫החבצלת?‬ ‫בתי )טורי( ‪ְ 5‬ו ‪ :6‬בהתי אלה תשובת הדובר לידידו שבא לנחמו‪) .‬הרשב"ג עצמו( ואומר‪:‬‬ ‫פפה‪,‬‬ ‫ַפ ִשי ְ‪ָ ,‬‬ ‫ְעל ֵ‪ָ ,‬ה ְי ָתה נ ְ‬ ‫ערי‪ /‬ו ַ‬ ‫‪ְ .5‬ש ָפ ַט ִני ְל ָב ִבי ִמ ְ‪ַ .‬‬ ‫צפה‪.‬‬ ‫רצה ָש ְק ָ‬ ‫ַפ ִשי ַה ֲח ָ‬ ‫‪7‬סר ְמנָת*‪ְ /‬ונ ְ‬ ‫ְה ָ‬ ‫ְש ַה ִ‪$‬י ו ַ‬ ‫‪ .6‬ו ָ‬ ‫אומר הדובר כאילו בהתנצלות ובאירוניה עצמית‪ :‬וכי מה אוכל לעשות כאשר לבבי שופט אותי‪,‬‬ ‫מנעורי ולכ נפשי היא כפופה‪ ,‬נכנעת‪ ,‬מדוכאה – "שפופה"‪ ,‬ולא‬ ‫ַ‬ ‫כלומר; אני מחמיר ע עצמי כבר‬ ‫ְש"‪ ,‬מגיל הנעורי‪ ,‬זוהי "מנתו" חלקו‪ ,‬גורלו‪ ,‬והוא‬ ‫רק זאת‪ ,‬בטור שש ממשי הדובר ואומר‪" :‬ו ָ‬ ‫עוסק בבינה ובמוסר‪"ַ ,‬חֹכמה בלימוד ובכתיבה ולכ נפשו החרוצה‪) ,‬חרוצה במוב של יצירה‪ ,‬הוא‬ ‫אינו מפסיק ליצור ולכתוב( נפשו היא קצופה‪ ,‬נפשו כעוסה‪ .‬קצופה‪ ,‬שיבו( ממגילת אסתר פרק א'‬ ‫תו ּ ָבעֲ ָרה ּב ֹו"‪.‬‬ ‫פסוק ‪" :12‬וַ יִ ּ ְקצֹף ַה ּ ֶמלֶ ְך ְמאֹד וַ חֲ ָמ ֹ‬ ‫בתי )טורי( ‪ 7‬וְ ‪ :8‬עונה הידיד לדבריו של הדובר‪:‬‬ ‫רפה!‬ ‫ְקֵה‪,ִ ,‬י ְל ָכל ַמ ָ‪,‬ה ְ> ָ‬ ‫מה ֶ‪ַ $‬צע ְ‪ִ $‬ה ְת ַק ֵ‪ֲ ?=9‬א ָבל &ֹ‪ /‬ו ַ‬ ‫‪ַ " .7‬‬ ‫ֲרפה?"‬ ‫ּ*עיל ְל ִד ְמ ָעה ָהע ָ‬ ‫מה ‪ִ /‬‬ ‫צ*קי‪ַ /‬‬ ‫ּ*עיל ְ‪$‬כ*ת ַעל ַה ְ‪ִ 7‬‬ ‫מה ‪ִ /‬‬ ‫‪ָ .8‬‬ ‫מה הבצע‪ ,‬פירושו מה הטע‪ ,‬מהו ה"רווח" בהתקצפות‪"ָ ,‬רוגז הזה? אבל עדי) לשתוק ולקוות ) ֲא ָבל‬ ‫ְקֵה( מפני שלכל מכה יש תרופה‪ .‬לכל סבל ומצוקה יש תקווה‪ ,‬הצלה וישועה‪ .‬ומה התועלת‬ ‫&ֹ‪ /‬ו ַ‬ ‫לבכות על המצוקות ומה התועלת בדמעה הנושרת מהעי? דמעה ערופה במוב של דמעה נושרת‪,‬‬ ‫זולגת מהעי‪ ,‬כאילו והיא נערפת ממקומה ונוזלת מהעי‪ .‬יש כא שיבו( מספר דברי‪ ,‬שירת‬ ‫"האזינו" פרק ל"ב‪" :2 ,‬יַעֲ רֹף ַּכ ּ ָמ ָטר ִל ְק ִחי"‪) .‬יַעֲ רֹף במוב של זליגה‪ ,‬נזילה; ִל ְק ִחי – שירתי‪ .‬אמירת‬ ‫השירה שלי "נערפת"‪ ,‬נוזלת‪ ,‬כמו ָמטר(‪.‬‬ ‫בתי )טורי( ‪ 9‬וְ ‪ :10‬תשובתו של הדובר‪:‬‬ ‫קפה?‬ ‫ְה‪ */‬ע*ד ְולֹא ָמ ְל‪C‬ה ְ> ָ‬ ‫ַחל ?‪ /‬ו ַ‬ ‫ְעד ַ‪7ָ ,‬ה ֲאי ֵ‬ ‫א*חיל ו ַ‬ ‫מה ִ‬ ‫‪ָ .9‬‬ ‫גפה‪.‬‬ ‫ַפש* ְנ ָ‬ ‫‪ְ .10‬ו ֶט ֶר ‪*$‬א ְצ ִרי ִג ְל ָעד – ְויָמת‪ֱ /‬אנ*ש ִנ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬ ‫כל הזכויות שמורות‪ :‬אלי פררה ©‬ ‫‪4‬‬ ‫ַחל‪ .‬כלומר עד כמה‪ ,‬עד מתי‬ ‫א*חיל וְ ֲאי ֵ‬ ‫בטור ‪ 9‬אנו מוצאי צימוד שונה‪#‬כתיב‪ ,‬אבל אותה משמעות; ִ‬ ‫אפשר לקוות ולייחל כאשר " ַה‪ */‬ע*ד"‪ .‬על פי הקונבנציה בשירת ימה"ב‪ ,‬המילי‪ :‬יו‪ ,‬תקופה‪,‬‬ ‫בני הימי וכו' פירוש גורל‪#‬מר‪ ,‬אסו‪ .‬מכא ההסבר‪" :‬אי אוכל לקוות ולייחל כאשר הגורל המר‬ ‫והאסו ממשיכי עוד‪ ,‬והתקופה )כלומר הגורל המר( לא הסתיימה? ובטור עשר ממשי בתלונתו‬ ‫הדובר ומתרע; אי אפשר לקוות ולייחל כאשר לפני שיגיע ְצ ִרי ִג ְל ָעד האד ימות?‪ .‬צרי‪#‬גלעד נחשב‬ ‫בימי קדומי כשיח מרפא‪ ,‬הבא מהרי הגלעד‪ ,‬ממנו הפיקו סמי‪#‬רפואה ומייחסי לו סגולות‬ ‫מרפא מופלאות‪.‬‬ ‫הביטוי "צרי‪#‬גלעד" הפ למושג וש‪#‬נרד) לתרופה‪ .‬כלומר‪ :‬אי אוכל לקוות לישועה כאשר לפני‬ ‫גפה‪ .‬פירושו‪ :‬אנוש נכאב – האד הכואב‬ ‫ַפש* ְנ ָ‬ ‫שתבוא ההצלה הנפש תמות? ֱאנ*ש ִנ ְכ‪C‬ב ֲא ֶשר נ ְ‬ ‫ג‪,‬פה" פירושו מחלה‪ ,‬נגזרת מהמילה מגפה‪,‬‬ ‫והחולה‪ ,‬שגופו נגוע במחלה וסובל מכאבי‪ .‬הביטוי "נְ ָ‬ ‫מכא ג נגזרה המילה נגי) )וירוס(‪.‬‬ ‫דרכי העיצוב בשיר‪ :‬א‪ .‬המסגרת השירית‪ ,‬הבנויה מדיאלוגי בי הדובר לידיד עלו‪ֵ #‬ש‪ ,‬דבר‬ ‫שיוצר קונוטציה מקראית לספר איוב‪.‬‬ ‫ב‪ .‬תפארת הפתיחה‪ .‬ביצירת סימטריה בי הדלת והסוגר‪:‬‬ ‫מליצה = שמחה; דאגה = אנחה; הדופה = דחופה‪ ,‬זה יוצר מעי צימוד‬ ‫משולש המביע רעיו אחד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הניגודי בי ביטויי ומשמעויותיה‪ :‬כמו השחוק מול הבכי‪ ,‬התרופה של‬ ‫צרי הגלעד לעומת מותו של אד שנפשו נגופה‪ .‬התקווה מול הייאוש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬השיבוצי משירת האזינו ותהילי‪ .‬כפי שצוי בתוכ הסיכו‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הצימודי הפזורי לאור השיר‪ :‬כמו אוחיל ואייחל; היו ותקופה; כבות‬ ‫על המצוקי למול דמעה ערופה‪.‬‬