הפסגה מגזין - מינהל קהילתי פסגת זאב
מגזין בס"ד הפסגה בזוית קהילתית מזרח :רח' יצחק טוניק ,23טלפקס | 02-6563766/7 :מרכז :שד' משה דיין ,135טלפון 02-5848900 :פקס02-5848910 : מוניות רמות אלון לא גובים דמי הזמנה טלפונית בסך ₪ 6.20 נסיעות פנים וחוץ במחירים מוזלים נתב"ג ₪ 200 250מוניות 24שעות 5000000 02- מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il גיליון | 4מינהל קהילתי פסגת זאב | מאי | 2014אייר ,תשע"ד בין זכרון לעצמאות פרטים בעמוד 5 בני נוער המעויינים להדריך בקייטנות המינהל נא לפנות לאלי גיא 054-6864322 בפסגת זאב שלמה אלון שרותי אינסטלציה גני דוד המלך בס"ד ושיפוצים פתיחת סתימות הספקת דודי שמש איתור נזילות והחלפת צנרת 052-2531312 תכנון וביצוע עבודות גינון ועץ באומנות רח' שמעון ,5ירושלים גני דוד המלך 052-8882511אלי פרויקט סח"י המסע המופלא של להקת מוזה משטרה ,קהילה ומה שביניהם ראיון אישי עם יו"ר המינהל 8 10 14 16 | 2 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il דבר היו"ר ומנהל המינהל הקהילתי בזוית קהילתית אנו עומדים בעיצומם של ימים משמעותיים למדינת ישראל ולעם היהודי .ימים אלו מבטאים את הסיפור המשותף לכולנו ,את זיכרון השואה ואת מאבקנו לתקומה בארצנו .ימי הזיכרון ויום העצמאות, החלים בכל שנה בסמיכות זה לזה ,משרים רוח מיוחדת במדינת ישראל ומאפשרים לנו לשוב ולחוות מעט מן האירועים הגדולים שהתרחשו בדורות האחרונים ,להיזכר שוב מאין באנו ולשאול שוב לאן אנו הולכים כשברקע ,המחיר הכבד אותו אנו מצווים לזכור ולהזכיר. עצרת הזיכרון המרכזית בשכונה הופקה זו השנה הראשונה בראייה קהילתית ובכך נקבעת מסורת במסגרתה מפיקים תושבי השכונה, המינהל הקהילתי ,תלמידי בתי הספר ונציגי תנועות נוער את הטקס הממלכתי .לאחר שנים רבות שהונהג טקס שכונתי בית ספרי אנו שנה שניה מקיימים טקס רב משתתפים בהשתתפות המשפחות השכולות בכיכר טוניק. השנה הוחלט לחגוג עצמאות בפסגת זאב בתפיסה שונה ולוותר על הבאת אומן יקר המגיע לזמן קצר וקצוב ,שרץ מבמה לבמה בלי חיבור אמיתי לקהילה ושהמוטיבציה שלו היא בעיקר כלכלית. במקום זאת אנו מציעים השנה חלופה קהילתית חווייתית במתחם עצמאות לבילוי בכל הערב ובנוסף יתקיימו מופעי רחוב ופעילות לילדים ממש כמו פעם .כולנו תקווה שרעיון זה ייתן מענה טוב ומהנה לכולם. בגיליון הנוכחי אנו ממשיכים עם הקו הקהילתי שהמינהל הקהילתי שם לו לדגש .בגיליון זה תוכלו לקרוא על פרויקט סח"י המדהים והחיבור המיוחד לסיפורי הגבורה של השכונה ועל השוטרים הקהילתיים והחיבור שלהם לתושבי פסגת זאב .תוכלו להכיר מקרוב בעלי תפקידים במינהל מזווית מאוד אישית ואפילו תזכו להכיר מחדש את היער המדהים שיש לנו בשכונה ,את יער מיר. הקהילה זה אתם ואנחנו ,ואנחנו כאן רק בשבילכם. חג עצמאות שמח אהוד (אודי) רמבח יו"ר הנהלת המינהל הקהילתי אריה בניונס מנהל המינהל הקהילתי דבר העורך בין שואה לעצמאות -אימי היקרה אמי היקרה ,איטה בן חיים קלר ,ניצולת שואה .במשך שנים היא נוהגת לספר את סיפורה המאוד מרגש בקהילות שונות ואנשים מרותקים לסיפור הכואב והמיוחד של אימי .ילדה שהתייתמה מאב ומאם בגיל שלוש ,שנשארה שלושה ימים מתחת ערימות קרשים בלי לזוז כי כך אמרו לה ,ששרדה את השואה בזכות גוי שאימץ אותה ואת דודתה במשך שלוש שנים קשות של בריחות ,הלשנות ואיומים .לאותו גוי ולדודתה גם נולד ילד משותף במהלך השואה ,ילד שאני שתמיד חשבתי שהוא דוד שלי. בתום השואה הופרדה אימי מאותו הגוי ורק לפני 20שנה ,על ערש דווי של דודתה הסכימה זו לספר לה מי היה אותו הגוי שהציל אותן בשואה .היא חיפשה במשך שנתיים עד אותו טלפון מרגש במוצאי שבת אחת בו מעברו השני של הקו היה נכדו של אותו הגוי. אימי לא זכתה להכיר את מצילה שכן הוא נהרג בניסיון לחפש אחריה אבל הכירה סוף סוף את סיפור חייה לאחר ששמעה אותו לראשונה ממשפחתו החדשה של מצילה ,תדיאוש קובילקו. סיפורה תמיד התחבר לי ליום השואה אולם דווקא השבוע אחייני פתאום הזכיר לי כי אימי עלתה לארץ בשנת 1947באוניית המעפילים פרובידס ובכך מתחבר סיפורה גם לסיפור המדינה ויום העצמאות. גם בישראל "זכתה" אימי למנת תלאות גדושה .היא הופרדה מדודתה, מהדמות היחידה שעוד הכירה ונשלחה לפנימייה .זו הייתה גם הפעם הראשונה שהבינה כי דודתה אינה אימה כפי שחשבה. היא אולצה להפסיק לדבר פולנית ,ארבע שנים אחרי שאולצה להפסיק הכר את הרכז שאלות זהות למה בחרת בתחום המחול בחיים שלך? כל החיים הייתי רקדנית ,וכל תחום הבמה וההפקות קרץ לי ואני מגשימה שם את עצמי ,התשוקה לבמה מה נקודת החיבור שלך לשכונה? חוץ מתפקידי תמיד מנסה למצוא את הדבר שיגרום לכל תושבי השכונה מעורבים ושירגישו בבית ,בכל התחומים שאני יכולה אם לא היית בתחום המחול ,מה היית עושה? הייתי בוחרת בתחום המשחק באהבה גדולה לאמא הנצחה רקע מור ארוסי לדבר יידיש והתחילה את חייה החדשים בגיל 8בלי כלום – לא הורים ,לא משפחה ,לא מכרים ,בלי שפה ואפילו בלי דובי שיחבק אותה בלילות. היום אימי כבר סבתא לאחד עשר נכדים ועוד אחד בדרך .היא ניצחה. היא שילמה ומשלמת מחיר כבד ,אבל היא ניצחה. אני תמיד אמרתי לעצמי שכל עוד אמא שלי בחיים ,שום דבר רע לא יאונה לי כי לא יכול להיות שאלוהים יפיל את כל הסבל האנושי על בן אדם אחד. מצב משפחתי :רווקה פסגת זאב גדל ב: שירות צבאי :חיל מודיעין תיכון פסגת זאב לימודים: מפיקה של טקס הדלקת משואות ניסיון רלוונטי:תעסוקתי בהר הרצל ,ומפיקה בפועל של טקס פתיחת המכביה פסגת זאב כיום גר/ה ב: שנה ותק במינהל: מה הדבר הראשון שאת עושה כשאתה קם בבוקר? לחשוב על כל המשימות שיש לי היום מה העבודה הכי מוזרה שבה עבדת? אין איזה ספר מונח ליד המיטה שלך? בן החמאס של מסעב חסאן יוסף מה אנחנו לא יודעים עליך? אלרגית לחלב ,חולה על סרטי דיסני. מוטו לחיים: תשקיע -תצליח אנו פונים אליכם משפחות יקרות שאיבדו את יקירהם בצה"ל ,אנו רוצים לפתוח מדור חדש שבו תוכלו להנציח את יקירכם סמוך ליום השנה ,על מנת להיערך בהתאם חשוב לנו לקבל מידע אישי מכם המשפחות. ניתן לשלוח מידע למייל: [email protected] מדור זה הוקם להנצחת החיילת אבישג טויטו ז"ל עורכת :עינת טויטו ,תושבת השכונה נשמח לתגובות ורעיונות מגזין הפסגה מינהל קהילתי פסגת זאב מערכת :טל‘02-5848900 : דוא״ל[email protected] : עורך :איתיאל בן-חיים | ניהול והפקה :יקיר זקן ,משווקים להצלחה כתבים וחברי המערכת :אריה בניונס ,אהוד רמבח, אייל מנדלסון ,אריק קפלן ,אבי מוליאן ,סהר רחמים, רותם דרוקמן ,לאה טויטו ,מיה בן-שושן ,מור ארוסי ,נילי שרון ,רונן קרתא ,לאה אלקייס ,רונית פנחס ,רחל יהושע ובני קובלסקיס | הגהה :רותם דרוקמן | דפוס :הדפוס החדש פרסום :מיכאל זבולוני | 052-2587582עיצוב מודעות :אביגדור אור | 052-6398872עימוד ועיצוב :אלי שטיין 054-2290447 מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מינהל קהילתי פסגת זאב בשיתוף חטיבת הביניים פסגת זאב ,ממ"ד תורני פסגת זאב מזרח ותנועות הנוער ְיִזכֹּור טקס זיכרון ר מרכזי קהילתי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יום ראשון ד' אייר תשע"ד 4.5.14 19:45טקס זיכרון מרכזי בכיכר טוניק במזרח " 21:00שרים וזוכרים" ערב שירה לזכר הנופלים עם איציק שטרית בכיכר טוניק במזרח נא לבוא בלבוש חם פרטים נוספים במינהל הקהילתי) :מזרח( ) ,6563766/7מרכז( 5848900 מוזמנים למתחם להקת הפסגות להקות מקומיות חים והפעלות לכל המשפחה מתנפ זיקוקי דינור פרטים נוספים במינהל הקהילתי) :מזרח( ) ,6563766/7מרכז( 5848900 שינויים בתנועה בערב יום העצמאות תשע"ד :ביום שני ה' באייר תשע"ד ,5/5/14 ,ערב יום העצמאות יחולו שינויי תנועה באזור כיכר האירועים ברחוב יצחק טוניק .החל מהשעה 19:00עד חצות ייסגרו לתנועת כלי רכב הרחובות הסמוכים לכיכר .דיירי הרחובות יצחק טוניק ,משה ונטורה ,זאב שרף ומשה גבירצמן יורשו להיכנס דרך רחוב גבירצמן ולצאת דרך רחוב טוניק בלבד עם הצגת ספח תעודת זהות בו רשומה כתובתם .החל מהשעה 19:00לא תופעל תחבורה ציבורית באזור והאוטובוסים של אגד יעקפו את המתחם .האוטובוסים לא ינועו ברח' מאיר גרשון פינת דב סדן עד לרחוב רחמילביץ ,בשני הכיוונים ,בנוסף אוטובוס לא ייסע ברחוב יוסף נדבה .כלי רחב שייחנו על מדרכות או בנתיב נסיעה יגררו ע"י המשטרה .מומלץ לא להגיע לכיכר עם רכבים פרטיים. | 4 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il דרך ארץ (התנהגות אנושית תקינה) קדמה לתורה הרב דוד שלם חובת ספירת ימי העומר כתובה בתורה והיא לספור הימים והשבועות שממחרת יום טוב ראשון של פסח, שאז מקריבים קרבן העשוי מקמח שעורים שגדלו השנה, ועד שמקריבים את קרבן עומר החיטים ,בחג השבועות. סך הכול 49ימים. זמן הקרבת שני הקרבנות האלו מתאים לזמן הבשלתם וקצירתם של השעורים בניסן וזמן קצירת החיטים בימי סיוון. מפרשים שונים טרחו לחפש מה טעם חובת ספירת מתן תורה לא בא חלילה כדי שנפסיק להיות בני אדם אלא כדי להעלות את האדם לרמה הגבוהה ביותר שיש לשאוף לדבוק בד' ולהגיע לדרגת נבואה. יש שסוברים שאדם שמתחזק בקיום תורה ומצוותיה חייב לזנוח לא רק את מעשיו הראשונים אלא גם את כל ההתנהגויות (גם הטובות) שבעברו ואולם אין זה נכון. רק כשאנו מגיעים לדרגת בן אדם בשלמות אנו מסוגלים לעמוד לרגלי הר סיני ולקבל את התורה. רק המתוקנים ביותר במידותיהם האנושיות מסוגלים להעריך את התורה בשלמות ולהתקרב ולדבוק בו. העומר :יש שאמרו שהם ימי הכנה מפסח ועד מתן תורה (ספר החינוך ועוד) .יש שאמרו שעם ישראל הוא עם חקלאי ביסודו ועל כן ציווה ד' לספור את הימים שבין קציר שעורים לקציר חיטים ,כי יש חשש סביר שתוך כדי עבודות השדה נשכח להתכונן לעלייה לרגל בחג השבועות (אבודרהם) .בכלל ,לדעת המקובלים ,אלו ימי בירור מידות בנפש האדם כשכל יום מבררים פרט במידות האדם וזה מכשיר אותנו לעבודת ד' לכל השנה. העיסוק הרב של עם ישראל בחקלאות גם בבית ראשון וגם אחרי חורבן בית שני הוכח באין ספור ממצאים ארכאולוגים והדבר נמשך עד הכיבוש הערבי אז פסק העיסוק החקלאי האינטנסיבי של כלל האוכלוסיות בארץ. השעורה שמשה מתקופת המשנה בעיקר למאכל בהמה והחיטה בעיקר למאכל אדם .נמצאנו למדים שאנו נדרשים לעלות בימי הספירה ,מבחינה רוחנית ,ממאכל בהמה הרב דוד שלם [email protected] (שעורה) למאכל אדם (חיטה). פינת המתכון החודשי סלט עדשים שחורות ואבוקדו אורנה נריה יוגב תושבת השכונה אנו נמצאים עכשיו בעיצומה של עונת המנגלים שתגיע לשיאה ביום העצמאות. התקשורת המודפסת והאלקטרונית מלאה בפרסומות למתקני צלייה כאלה ואחרים ,במתכוני מרינדה למיניהם ובעצות הדלקה מומלצות. עם זאת ,לא כולם אוכלים בשר .הצמחונות והטבעונות הופכות לאחרונה פופולאריות יותר ויותר והרבה מארחים ומתארחים מחפשים מנה צמחונית מוצלחת שתשביע את רצונם של הנמנעים מבשר ותספק להם את כל אבות המזון. הנה סלט טעים ויפה לעין ,קל להכנה ועשיר בסיבים תזונתיים ,בחלבונים ובשומנים בריאים .הסלט מתאים כתוספת לבשר או כמנה עיקרית בפני עצמה. הסלט עשוי מעדשים שחורות ,קטנות ועגלגלות ,שהן קצת חדשות בישראל .הן עדינות יחסית לקטניות אחרות, אינן משפיעות לרעה על מערכת העיכול והמרקם שלהן מאד נעים לחך. ככל הקטניות ,גם הן תורמות להפחתת רמת הסוכר והכולסטרול הרע בדמנו. עדיין לא ראיתי עדשים שחורות במרכולים ואני קונה אותן בחנות טבע או בשוק .אם אינכם מוצאים עדשים כאלה ,אפשר להשתמש גם בעדשים חומות-ירוקות רגילות ,כמו כאן בתמונה. אורנה נריה יוגב [email protected] טיפ :תמיד כדאי להשרות קטניות מראש .אני אוהבת לברור ולהשרות את כל הקטניות עם הבאתן הביתה .לאחר ההשריה אני מסננת, מחלקת לשקיות ומקפיאה .אפשר להעביר מהמקפיא ישירות לסיר ,מבלי להפשיר. סלט עדשים ואבוקדו • 250גר' עדשים שחורות • אבוקדו די גדול • 2פלפלים (עדיף אחד אדום ואחד צהוב) • שן שום כתושה • כוסברה קצוצה (או פטרוזיליה) • אפשר להוסיף גם קצת נענע קצוצה • שמן זית • לימון סחוט • מלח • פלפל שחור גרוס (רק אם אוהבים) אופן ההכנה: משרים את העדשים לפחות שעתיים ומבשלים עד לריכוך לא מוגזם. מסננים ומצננים. חותכים את האבוקדו ואת הפלפלים לקוביות קטנות בגודל אחיד. מוסיפים לעדשים ,מוסיפים את שאר מרכיבי הסלט ומערבבים בעדינות. משהים כחצי שעה לספיגת הטעמים. הסלט נשמר במקרר עד יומיים ,אך הוא במיטבו כאשר הוא טרי. | 6 מאי | 2014א' אייר תשע"ד מגזין הפסגה מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il בעל עסק או עצמאי בפסגת זאב ? העיתון הזה הוא במיוחד בשבילך עיתון מגזין הפסגה מזמין אותך להצטרף לחוג לקוחותיו ומציע לך את תוכנית הפרסום האפקטיבית ביותר עבורך. מופץ ב 13,000 -עותקים בדיוור ישיר, המחולקים אחת לחודש עיתון קהילתי ,תוכן איכותי הפצה ע"י חברת הפצה מהמובילות ביותר בתחום נייר מולבן איכותי שירות אישי,מכל הלב ובמחירים קהילתיים לפרטים :מיכאל 0522-587582 מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 7 תכנון המס מתחיל אצלנו... הנהלת חשבונות שוטפת משכורות החזרי מס הגשת דוחות שנתיים לעצמאים וחברות סיוע בקרן לעסקים קטנים בהלוואת מדינה ייעוץ עסקי ואסטרטגי משה שמאי ייעוץ מס וחשבונאות רח' הלל ,6ירושלים רב קווי02-6255544 : פקס02-6255546 : נייד050-6670721 : mail: [email protected] | 8 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il פרויקט סח"י על הקשר בין נתינה ויום הזיכרון אלי גיא רכז מנהיגות נוער השבוע התקיים אחד האירועים המרגשים ביותר בתחום הנוער .חברי קבוצת סח"י התקבלו כחניכים בצורה רשמית בטקס מכובד בהשתתפות משפחתם של בתיה ואיציק (יצחק) גולדברגר ,יהי זכרם ברוך .איציק גולדברגר היה אחד משלושה ניצולים בלבד ממבצע "שמואל" בו קיפחו את חייהם ששה עשר לוחמים שעל שמם נקרא רחוב הששה עשר בפסגת זאב .כעת סוגרת משפחתו של גולדברגר סוג של מעגל והיא מאמצת את קבוצת סח"י פסגת זאב. סח"י פסגת זאב מאמצת את הנתינה כדרך הדבר הכי משמעותי לעשות בעולם הוא להעניק חיים .קבוצה זו נושאת דבר מה למישהו אחר ועצום כפליים משמעותו של את זכרם של הורינו מעשה זה כשהוא נעשה בסתר. בתיה ואיציק (יצחק) מאחורי פרויקט זה הוא שבמקום לנסות ולשנות גולדברגר בני נוער באמצעות פעילות שאנו ,האחראים פרויקט סח"י במבצע "שמואל" ,ערב הקמת המדינה נהרגו 16 לוחמים באזור פסגת זאב .רק שלושה לוחמים הצליחו להינצל .היום 67 ,שנים אחרי ,מאמצת משפחת גולדברגר ,משפחתו של איציק (יצחק) שהיה בן השלושה היחידים שנותרו בחיים מאותו מבצע ,את קבוצת סח"י הפועלת בפסגת זאב. ערב יום הזיכרון אנו נזכרים במבצע "שמואל" הקשור מאוד לאזורנו ובאותה הזדמנות אנחנו מתכבדים לספר לכם על פרויקט סח"י ועל הקשר המדהים שנרקם עם משפחת גולדברגר. קבוצת סח"י (סיירת חסד ייחודית) היא קבוצה שחורטת על דגלה את סמל הנתינה כבסיס חברתי ומאמינה שכל אדם באשר הוא יכול לפרוח כאשר הוא עוזר לאדם אחר בשעת צערו. הקבוצה התגבשה בחודשים האחרונים דרך פעילות חברתית סביב מדורה שמשכה אליה בני נוער משוטטים בשכונה .במקום הזה יכול כל נער להיות הוא באשר הוא ,בדרך בה הוא מתנהג ובדרך בה הוא חי את חייו. אנו מאמינים שערך הנתינה הוא זה שישנה את הנערים ולא חוקים או הגבלות .הרעיון העומד המבוגרים ,מעבירים להם ,יהיו אלו בני הנוער עצמם שייזמו את הפרויקט ובאמצעות הפעילות ישתנו בעצמם ויספגו ערכים חשובים כמו נתינה ואחריות קהילתית .כל זה קורה דרך הפעולות שהם יוזמים ולא דרך פעולות שאנו ,המבוגרים ,מטילים עליהם. לאחר גיבוש של גרעין ראשוני ,חברי הקבוצה מתחילים בעצמם להעלות שמות של משפחות שהם מכירים כנזקקות בשכונה ומשם ,למעשה, מתחילה הקבוצה לפעול .הפעילות העיקרית של חברי הקבוצה היא מתן בסתר .אותם נערים אוספים ומחלקים באופן קבוע למספר משפחות בשכונה ארגזי מזון כל שבוע .במקביל ,חברי הקבוצה עוסקים בנתינה גם בדרכים אחרות -בחג הפורים האחרון יצאו חברי הקבוצה לבית חולים "שערי צדק" לחלק משלוחי מנות במחלקת הילדים ובפסח האחרון יצאו חברי הקבוצה לשפץ בתים של אנשים מבוגרים שלא יכלו להרשות זאת לעצמם .לצד הפעילות המעשית מתקיימת גם פעילות ערכית בנושאי נתינה ,מתן בסתר ,קהילה ,אחריות ועוד. השבוע נערך טקס החניכה הרשמי של קבוצת סח"י פסגת זאב בו הם התקבלו בצורה רשמית למשפחת סח"י הארצית .לפני הטקס התקיים סיור מקדים ברחוב השישה עשר וחברי הקבוצה שמעו את סיפור המורשת מפי משפחת גולדברגר .הטקס כלל פעילות ערכית ברחבי השכונה ומסע אלונקות קצר ועליו ארגז מזון. יוצרי הפרויקט המדהים הם עמותת נכח (נתינה כדרך חיים) שהגתה את פרויקט סח"י ומפעילה אותו במספר שכונות בירושלים ובמספר ערים בישראל .העמותה בראשות עודד ואברהם גם מלווה את הפרויקט בפסגת זאב והם תומכים בצורה מדהימה בקידום הפרויקט בשכונה ובהפעלתו. מטרת העמותה היא להגיע לבני הנוער המשוטטים בשכונה ללא מעש ולחבר אותם לפעילות קהילתית משמעותית ולהעניק לבני הנוער תחושה מדהימה של סיפוק ומשמעות מתוך הנתינה ומכאן כמובן גם לשנות ולו במקצת את חייהם. עד כמה שזה ישמע מפתיע ,הפרויקט סוחף אליו בני נוער רבים והשמועה עוברת מפה לאוזן .אנחנו חוטאים הרבה פעמים כאשר אנו מתייחסים לנוער המשוטט בשכונה בעיקר בצורה שלילית ואנחנו כל פעם מחדש מתרגשים ושמחים לגלות כמה נתינה יש בנוער וכמה רצון יש להם להיות חלק מהקהילה ולתרום לה. מבצע "שמואל" מבצע שמואל היה מבצע צבאי במלחמת העצמאות שמטרתו הייתה תקיפת כלי רכב ערביים בכביש רמאללה-לטרון כתגובה להתקפות שנערכו על אוטובוסים של יהודים .המבצע נכשל ועלה בחייהם של 16לוחמים ועל שמם קרוי רחוב הששה עשר בפסגת זאב. מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מושב עטרות היה מבודד ומוקף בכפרים ערביים גדולים .הערבים התנכלו לכלי הרכב היהודים בכביש המוביל למושב בהתקפות והנחות מוקשים במטרה לשבש את החיים בשני היישובים היחידים שהיו אז מצפון לירושלים -עטרות ונווה יעקב. ב 21-בדצמבר 1947יצאה יחידה צבאית של גדוד מוריה מחטיבת עציוני מעטרות ופגעה באוטובוס ערבי על כביש רמאללה-לטרון .בפעולה נהרגו ארבעה ערבים .בעקבות פעולה זו הגיעו אנשי עבד אל-קאדר אל-חוסייני ומתנדבים עיראקים והשתכנו בכפרי הסביבה .ב 2-במרץ 1948יצאה הוראה מטעם המטה הכללי של ההגנה תחת הכותרת "מבצע שמואל" לפגוע באוטובוס המוביל מדי בוקר פועלים ערבים מרמאללה ללטרון .המטרה הייתה להבהיר לאויב המתנכל לתחבורה היהודית כי יש לכוח היהודי יד ארוכה החודרת לאזורים ערביים. תחילה הטיל הפיקוד העליון בראשות יגאל ידין את המשימה על חטיבת הראל של הפלמ"ח אך יצחק רבין השיב כי הפקודה אינה הגיונית ואינה ניתנת לביצוע .ידין ביקש מדוד שאלתיאל להורות למפקד הגדוד השישי של הפלמ"ח ,צבי זמיר ,לבצע את הפעולה .זמיר העביר את הפקודה דרך צינורות הפלמ"ח ליצחק רבין שחזר על דבריו שהפקודה אינה ניתנת לביצוע .לפיכך הטיל שאלתיאל את המבצע על גדוד "מוריה" של חטיבת עציוני שהיה נתון לפיקודו הישיר .מפקד הגדוד ,זלמן מרט, וסגנו צבי סיני ניסו לשכנע את שאלתיאל לבטל את הפעולה באמרם כי "אסור להכות פעמיים באותו מקום .הערבים בסביבה התחזקו מאז התקרית במקום ב 21-בדצמבר וכי בפעם ראשונה יש מימד של הפתעה ואילו בפעם שנייה זו כבר התאבדות. שאלתיאל הודיע כי קיבל פקודה ועליו לבצעה. הפעולה הוטלה על פלוגה ג' של הגדוד בפיקודו של נועם גרוסמן .גרוסמן היה בן ,21מפקד הפלוגה הצעיר ביותר בחטיבה .לאחר שבפברואר 1948היו לפלוגתו מספר כישלונות ,הוא שאף להראות את הצלחת הפלוגה דווקא בפעולה זו. ב 3-במרץ 1948הגיעו גרוסמן ואנשיו לעטרות ועדכנו את מגני המושב על הפעולה .מגני עטרות שלחו מיד שליח לשאלתיאל שעדכן את שאלתיאל על התגבורות הערביות שהגיעו לכפרי הסביבה וכי אין סיכוי לחזור באור יום מביתוניא לעטרות. שאלתיאל הרשה להתקשר באלחוט לגרוסמן ולהודיע לו שמותר לו לדחות את הפעולה לפי שיקול דעתו אבל מכשיר הקשר התקלקל וההודעה לא הגיעה .אנשי עטרות ניסו לשכנע את גרוסמן לא לצאת לפעולה אך הוא אמר" :כמו שנגיע כך נחזור. זאת לא הפעולה הראשונה שלנו ולא האחרונה. אין ספק שנצליח". הכוח תרגל השתלטות על אוטובוס .התרגול נערך על האוטובוס של המושב עטרות ,אותו הם נהגו לאבטח. בשעה ,1:00אור ליום כ"ג באדר א' 4 ,במרץ ,1948 חודש הקשר עם עטרות ונאמר לגרוסמן כי לפי הוראות הפיקוד העליון עליו לבצע את הפעולה .אז העירו את החיילים ,שהלכו לישון שלוש שעות קודם לכן. בשעה 2:00יצאו מעטרות 19אנשי הכוח בפיקודו מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 9 מגזין הפסגה של נועם גרוסמן .הכוח יצא ללא מכשיר קשר. תחילה צעדו 3ק"מ צפונה ולאחר מכן 3ק"מ מערבה עד הגיעם לכביש רמאללה-לטרון ליד צומת אל-ג'יב ,כ 7-ק"מ דרומית-מערבית לרמאללה (סמוך למקום בו נבנתה לימים שכונת נווה מנחם ביישוב גבעת זאב) .בשעה 5:00הגיעו הלוחמים למקום המארב והמתינו לאוטובוס הערבי. בשעה 6:40הופיע האוטובוס הערבי ואנשי המארב פתחו עליו באש .הנהג נפגע אך האוטובוס לא עצר ולא ברור אם מי מנוסעיו נפגע .לשמע היריות הגיעו כוחות ערבים מכפרי הסביבה ,השתלטו על הרכסים מסביב וכתרו את גרוסמן ואנשיו .אנשי המארב מצאו עצמם מוקפים בכוחות ערבים חזקים באור יום .גם מכוניות מכביש רמאללה-לטרון, שראו את הכוח ,הצטרפו למרדף .גרוסמן פקד על אנשיו לסגת במהירות לעבר עטרות אבל לא היה להם סיכוי .הם הגיעו לעמק רחב יחסית ,בו היו מוקפים מכל עבר .רק שלושה לוחמים הצליחו לטפס על רכס ממזרח לעמק ולהגיע לעטרות במסלולים שונים אך שאר חבריהם לא הצליחו לפרוץ בעקבותיהם .לפי מקורות ערבים נהרגו במקום עשרה לוחמים ושישה נישבו .השבויים הובלו ברגל לרמאללה אבל לפתע הם נשכבו על הארץ ואחד מהם צעק "רימון" והטיל על הערבים הבריטים הודיעו כי מצאו 16גופות של לוחמים במרכז רמאללה .בצהריים הגופות הובלו לבית החולים "הדסה" בהר הצופים משפחת גולדברגר -דבר המשפחה סח"י פסגת זאב מאמצת את הנתינה כדרך חיים .קבוצה זו נושאת את זכרם של הורינו בתיה ואיציק (יצחק) גולדברגר. בתיה נולדה בירושלים בשנת .1928היא נולדה למשפחה שדגלה במתן עזרה לזולת וספגה ערכים אלו מילדותה .בנערותה היא התנדבה עם נערות יתומות שהגיעו כפליטות מהשואה .במלחמת השחרור שירתה כקשרית בירושלים במסגרת ארגון "ההגנה". כשנישאה וניהלה בית משלה ,היא בישלה אוכל לאנשים נזקקים. בהמשך החיים היא התנדבה עם תשושי נפש בבית החולים "טלביה" ,ליוותה ותמכה בחולים שיצאו לקהילה .בתיה הייתה מסורה מאד להוריה והיוותה דוגמא לכיבוד הורים .בשנות חייה האחרונות התנדבה בארגון "יד שרה" במשחקיה לילדים עם צרכים מיוחדים. איציק נולד בירושלים בשנת .1924הוא נולד למשפחה ברוכת ילדים ודלת אמצעים .כבר מגיל צעיר נאלץ לצאת לעבודה כדי לעזור בפרנסת המשפחה .אביו היה פעיל בארגון "ההגנה" .בביתם היה "סליק" ,מקום מחבוא לנשק ששימש להגנה על השכונה בה חיו .הם גרו בשכונה בקו התפר באזור מעבר מנדלבאום ,שם היו משפחות ערביות שבזמן המאורעות פגעו ביהודים .איציק התנדב להבאת מעפילים ,שהגיעו לאחר השואה מאירופה בספינות לארץ ישראל והביא אותם לחוף מבטחים .הוא שירת במסגרת ההגנה בצפון ירושלים ומילא תפקידים שונים במסגרת ההגנה .הוא ליווה שיירות לעטרות ,שעברו במסלולן באזור פסגת זאב ונווה יעקב (של היום) .כמו כן היה בין מגני עטרות .במסגרת שירותו בהגנה הוא נשלח להשתתף במבצע "שמואל" שבו נשלחו 19חיילים למארב לאוטובוס ערבי שנסע בדרכו מרמאללה ללטרון ,כפעולת תגמול על ההתנכלויות של הערבים לתחבורה היהודית בדרך לעטרות .מתוך 19החיילים ניצלו 3חיילים והיתר נהרגו על ידי הערבים מהכפרים שבסביבה .איציק היה אחד משלושת הניצולים .לימים נקרא רחוב בפסגת זאב "רחוב הששה עשר" לזכרם של הנופלים .במשך כל חייו דאג איציק להעביר לדורות הבאים את מורשת הגבורה וההקרבה רימון שלא התפוצץ .הערבים הרגו את השישה מיד. גופותיהם חוללו מיד לאחר מכן. כשהגיעו הידיעות על הקרב התארגן כוח מגדוד "מוריה" לחפש את המחלקה אך זה היה מאוחר מדי .הבריטים הודיעו כי מצאו 16גופות של לוחמים במרכז רמאללה .בצהריים הגופות הובלו לבית החולים "הדסה" בהר הצופים .קשה היה לזהות את הגופות בגלל ההתעללות שהשחיתה את פניהם. השישה עשר הובאו למנוחות כעבור שלושה ימים בבית הקברות סנהדריה וכעבור שלוש שנים ,ה' באלול התשי"א 6 ,בספטמבר 1951הועברו גופותיהם לבית הקברות הצבאי שבהר הרצל. ב 17-במרץ 1985בטקס בהשתתפות המשפחות השכולות ,ראש העיר דאז מר טדי קולק והנשיא דאז חיים הרצוג ,נקרא רחוב ראשי בשכונת פסגת זאב מרכז בשם הששה עשר לזכרם של הלוחמים. והנה 67שנים אחרי מבצע "שמואל" מתחברים להם בני נוער ,ערך הנתינה ,מורשת קרב ומשפחה אחת יקרה מפז לפרויקט מיוחד שכולו נתינה קהילתית וחסד אמיתי וערב יום הזיכרון אנו מגלים פעם נוספת איזה עם מדהים ואיזו קהילה מדהימה יש לנו. אלי גיא [email protected] שלהם ,להנחיל ערכים של אהבת המולדת והקרבה למען המולדת, גם אם זה כרוך בסיכון החיים .בהמשך חייו הוא עסק בבנייה של מבנים ציבוריים חשובים בירושלים. במהלך חייו הוא היה רגיש לצרכי הזולת והושיט יד לכל מי שהיה זקוק לעזרה .הוא ביצע תיקונים בבתים של אנשים מבוגרים באזור מגוריו .הוא התנדב בארגון ותיקי ההגנה .במסגרת התנדבותו היה אחראי על הקמת "נתיב ההגנה" ביער ירושלים ועל חלקת לוחמי ההגנה בבית הקברות גבעת שאול בירושלים .הוא היה דוגמא לכיבוד הורים. "גדלנו וחונכנו בבית שבו ערך הנתינה לזולת היה מרכזי וחשוב. ההורים שמשו דוגמה לדאגה לזולת ,להתנדבות למען הקהילה. ערכים אלה תואמים את המטרה של סח"י ,של נתינה בסתר ועזרה לזולת. מתוך היכרותנו את הפעילות של סח"י אנו רואים בה דרך שמבטאת מאד את הערכים של נתינה כפי שאפיינה את דרכם ופועלם של הורינו בתיה ואיציק גולדברגר ז"ל". | 10 מאי | 2014א' אייר תשע"ד מגזין הפסגה המסע המופלא מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il של להקת מוזה מור ארוסי רכזת מחול ביום שישי ה 11.4-רקדניות להקות מוזה חזרו מהמשלחת אליה נסעו בתחילת חודש אפריל. לאורך כל ימי המשלחת הרקדניות עברו חוויה שלא ישכחו לעולם. התחלנו את המסע ביום רביעי ה 2.4-עם טיסתנו לפריז .כאשר התאספנו בשעות הצהריים במינהל הקהילתי לקראת יציאתנו לשדה התעופה ,קיבל את פנינו מנהל המינהל הקהילתי -אריה בניונס .אריה איחל לרקדניות בהצלחה ובירך אותן על ההישג הבלתי יאמן .כבר אז היה אפשר לחוש בהתרגשות העזה בקרב הרקדניות שכן עבור כולן זאת הייתה הפעם הראשונה בה הן מופיעות בחו"ל .נסענו לשדה התעופה עם החולצות המיוחדות שהודפסו עבור הרקדניות ,מתנת "המתוקים של ארז" .רבים מעוברי האורח בשדה התעופה התלהבו מהעובדה כי אנו נופיע בדיסנילנד-פריז ומהעובדה שאנחנו נייצג את ישראל בערי הבירה החשובות באירופה. עם הגעתנו לפריז ,בערב יום רביעי ,התחלנו להבין כי כל העבודה ,ההשקעה וההתמדה של כולנו סוף סוף מגיעה לידי ביטוי .למחרת ,ביום חמישי יצאנו להכיר את פריז המדהימה דרך סיור פנורמי בכל אתרי התיירות החשובים -בשאנז אליזה ,שער הניצחון ,כנסיית נוטרדאם ,מגדל אייפל ,מוזיאון הלובר ועוד. מלבד ימי הכיף והסיורים ,השתתפו הרקדניות גם בתוכנית אמנותית שכללה סדנאות מחול מקצועיות עם המורים המובילים בפריז ובלונדון .ביום שישי התחלנו את היום עם שתי סדנאות מקצועיות בסטודיו " - "Harmonicאחד מבתי הספר לריקוד הנחשבים בפריז .הסדנה הראשונה בה השתתפו הבנות הייתה סדנת בלט קלאסי למתקדמים עם רקדנים מקצועיים שרוקדים בבלט המלכותי של צרפת .מי שהעביר את הסדנה היה וויין ביירס - מורה לבלט קלאסי שהוכרז על ידי אוניברסיטת "באטלר" כאחד ממורי הבלט המובילים באירופה. הסדנה השנייה הייתה סדנת ג'אז מודרני בהדרכתו של לור דמוליאר -אחד מהמורים הטובים ביותר בצרפת לג'אז מודרני .כל השיעורים בהן הבנות לקחו חלק ,היו שיעורים פתוחים בהשתתפותם של רקדנים מקצועיים ברמה גבוהה מרחבי פריז .הלימוד במשותף עם רקדנים מקצועיים גרם לבנות לתחושה עצומה של כבוד ויוקרה ורצון לעמוד בפני אתגר רציני .במהלך כל הסדנאות צפיתי בגאווה גדולה ברקדניות שלי ,שהוכיחו כי האמונה בעצמן יכולה להביא לתוצאות נפלאות וכי שום דבר אינו עומד בפני הרצון .בערב קיימנו ארוחת שישי והבנות קיבלו בהפתעה מכתבים חמים מהמשפחות. ביום שישי בערב ,אחרי שני ימים עמוסים בפריז, חווינו אווירה של בית ומשפחה .לא הפסקנו לצחוק ולספר חוויות .אז כבר הרגשנו שלא נסענו רק כלהקת מחול ,אלא נסענו כמשפחה. למחרת הגיע היום הגדול שאליו כולנו חיכינו - ההופעה בדיסנילנד .התחלנו את בוקר יום שבת בשעות המוקדמות של הבוקר .מנהלי ומפיקי הפסטיבל הובילו אותנו לאחורי הקלעים של פארק "דיסנילנד" .ראינו את התפאורות המיוחדות של כל המופעים ,את התלבושות והדמויות המדהימות והתחלנו להרגיש כי השיא ממש עומד בפתח. ואז זה הגיע .הדבר שחיכינו לו קרוב לחודשיים. האירוע שעבדנו בשבילו שעות ארוכות .אולם התיאטרון בדיסנילנד התמלא בקהל רב שהגיע לצפות במיוחד בלהקה מישראל .הבנות עמדו נרגשות מאחורי הקלעים וחיכו לפתיחת ההופעה. ואז ,האורות דלקו ,המוסיקה הופעלה וקסם התפזר באוויר .התחלנו את המופע עם הריקוד "be our "guestמתוך הסרט "היפה והחיה" .לאחר מכן ,לרקדניות היו שלוש דקות בלבד להחליף תלבושות לריקוד השני .זמן כמעט בלתי אפשרי על מנת להחליף סט שלם של תלבושות אך הבנות עמדו באתגר זה בגבורה רבה .המשכנו לריקוד האפריקאי במוסיקה מתוך הסרט "מלך האריות". שני הריקודים איתם הופענו זכו למחיאות כפיים סוערות מהקהל .עם סיום ההופעה הייתה התפרצות רגשות גדולה מצד הרקדניות ומצדי .לפתע הבנו שהגשמנו חלום וכי הופענו מול מאות אנשים מרחבי העולם .יצאנו לחגוג את סיום ההופעה ביום שיא של המשלחת – ביום הכיף בפארק "דיסנילנד" בו עלינו למתקנים המפחידים והמהנים ביותר .בשעות הלילה המאוחרות הפלגנו במעבורת ללונדון ונפרדנו מפריז המדהימה. מיום ראשון ועד סיום המסע ביום חמישי ה10.4- עברנו חוויה מיוחדת בלונדון .טיילנו וביקרנו במקומות הכי חשובים בלונדון -בOxford- ,steertבאחורי הקלעים של התיאטרון הלאומי של לונדון ,באזור ה ,convent garden-בבית האופרה המלכותי ,ב ,London bridge-ארמון בקינגהאם ,הביג בן tower of London ,ועוד. ביום רביעי ,יום לפני סיום המסע ,המשכנו בתוכנית האמנותית .הרקדניות לקחו חלק בשתי סדנאות מחול נוספות בסטודיו המפורסם – ""pineapple הממוקם במרכז לונדון .לסטודיו יש שם מכובד מאוד בעולם המחול הבריטי .הרקדניות השתתפו בסדנת רפרטואר מתוך המחזמר ""Lion king בהדרכתה של אחת מרקדניות המחזמר .בהמשך השתתפו הבנות גם בסדנת ג'אז עם אחת המורות המובילות בסטודיו .אני חייבת לציין שבכל הסדנאות המורים דיברו בשפה זרה -צרפתית או אנגלית ,דבר שעלול היה לגרום למעט בלבול ולתחושת לחץ מצד הבנות אך הבנות עמדו במשימה והשתלבו מצוין בסדנאות .בערב צפינו במחזמר הנחשב " "Lion kingוהתפעלנו מהתפאורה ,מהביצועים ומהתיאטרון המדהים. מלי אילוז ,הכוריאוגרפית של הריקודים והמורה לג'אז של להקות מוזה סיכמה את המסע" :כשצפיתי בסרטונים של הריקודים מההופעה ,התמלאתי בגאווה רבה והתרגשתי מאוד .הבנות עשו עבודה נפלאה בחזרות ונתנו בהופעה את הביצוע הטוב ביותר שכל כוריאוגרף יכול לבקש מרקדניו .אני מצפה כבר לפרויקט הבינלאומי הבא ובטוחה שזאת לא תהיה הפעם היחידה שנופיע בדיסנילנד". ליאורה איטקין ,אחת מרקדניות המשלחת מוסיפה את חוויותיה מהמסע" :הגשמנו חלום .בשם כל רקדניות המשלחת אני יכולה להגיד שעברנו חוויה בלתי נשכחת ואנו רוצות להודות למור ,רכזת המחול שליוותה אותנו לאורך כל הדרך .רוצים להודות לה על התמיכה והעזרה בכל השלבים - בפיתוח הרעיון ,בריקודים ובתלבושות ,בתשומת הלב לפרטים הקטנים בכל נושא ובכך שהיא הייתה עמנו בזמן המשלחת ודאגה לאווירה שמחה ובטוחה כל הזמן". אז אחרי שבילינו עשרה ימים בלתי נשכחים בפריז ובלונדון ,אני רוצה לומר עד כמה אני מאושרת וגאה ברקדניות שלי .לאורך כל הימים היינו מאוחדות ,מחוברות והיינו אחת לשנייה חברה, אחות ,אמא ושותפה .השנה הרגשתי שאני מגשימה עוד ועוד מטרות ומביאה את להקת מוזה למקום שהיא לא הייתה בו בעבר .כל זה לא היה קורה ללא התמיכה של צוות הנהלת המינהל ,המורות המדהימות ורקדניות הלהקות שנותנות את כל כולן לאורך כל השנה על מנת להגשים לעצמן חלומות. מור ארוסי [email protected] Tribe F i t n e s s מועדון כושר בפסגה! מועדון לנשים בלבד ומועדון מעורב לגברים ונשים פרטים בטל׳02-5857643 : | 12 מאי | 2014א' אייר תשע"ד מגזין הפסגה מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il היער הקהילתי עולם טבעי קסום ממש בתוכנו אבי מוליאן, העובד הקהילתי היער הקהילתי פסגת זאב-נווה יעקב ,המכונה (בטעות) יער מיר ניטע על ידי קרן קימת לישראל בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת והוא משתרע על פני כ 1,000-דונם. היער ניטע טרם בנייתן של השכונות פסגת זאב ונווה יעקב סביב ואדי אל ח'אפי ,המהווה את אחד מיובליו העליונים של נחל פרת .תוחמים את היער הרחובות חיל האוויר מדרום ,נתיב המזלות ממערב (שניהם בפסגת זאב) ומזל טלה מצפון (בנווה יעקב) .היער הוא אתר טבע אמיתי, כייפי ,עשיר בחי וצומח רבים וחשוב מכל ,קרוב לבית .במרכז היער ניצבת אנדרטה לזכר קורבנות השואה מקהילת מיר (ומכאן הבלבול) ואנדרטה נוספת לזכר חנה סנש וחבריה הצנחנים ממלחמת העולם השנייה. שמו של היער השגור בפי התושבים והקרבה בלוח השנה ליום השואה מחייבים אותנו להרחיב קמעה בקורותיה של קהילת מיר בזמן מלחמת העולם השנייה. קהילת מיר מיר ,עיירה בנפת קארליצ'י במחוז הורדנה בבלארוס ,כ 85-קילומטר דרומית למינסק ,בלארוס. ב 22-ביוני 1941פלשה גרמניה הנאצית לשטחי ברית המועצות .כעבור חמישה ימים הגיעו הכוחות הגרמניים לפאתי מיר וכבשו אותה לאחר קרב שבמהלכו עלו באש כשלושה רבעים מבתי העיירה. כשבועיים לאחר הכיבוש נצטוו יהודי מיר להתייצב בכיכר המרכזית ,שם נלקחו מהם דברי הערך שלהם .ב 21-ביולי עצרו הגרמנים 24מנכבדי העיר וביניהם 18יהודים ,האשימו אותם בפעילות קומוניסטית ורצחו אותם ליד בור גדול מחוץ לעיר – בור ,אותו נאלצו היהודים לחפור במו ידיהם .באוקטובר 1941הפך חלק מהעיירה לגטו ויהודי מיר רוכזו בו .הצפיפות הייתה גדולה; כ 20-איש נדחסו בכל חדר .באותה עת היו במיר כ 2,400-יהודים. הפעילות ביער מתבצעת על פי העקרונות של "יער קהילתי" שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער בעקבות המאורעות שכונו "השחיטה הראשונה" ו"השחיטה השנייה" הושמדה קהילת מיר המפוארת .רק בודדים שרדו .רוזה צביק ,אחת מתושבי העיירה הבודדים ששרדו ,תרמה להנצחתם של יהודי מיר שנרצחו בשואה ולזכר בעלה ישראל כאלף עצים שניטעו כחורשה בתוך היער הקהילתי פסגת זאב-נווה יעקב .בנוסף הוצבה אנדרטה לזכרם במקום. צילום :קק"ל הטבע ביער ביער שאורכו כקילומטר וחצי ורוחבו מאות מטרים בודדים ,מצויים אתרים ארכיאולוגיים ובהם גתות ,כבשני סיד ומערות קבורה ,מגוון של פרחי בר ובעלי חיים ומיני עצי יער בהם שבעה מיני אקליפטוס. חובבי הטבע יכולים למצוא ביער עולם מגוון ועשיר של צומח וחי .ביער עצמו מגוון עצום של עצים ובהם :אורן ירושלמי ,אורן הגלעין וברוטיה ,ברוש מצוי ואריזוני ,אלות אטלנטיות ואקליפטוסים .בסתיו ,החל מספטמבר ,פורחים עצי האקליפטוס ומעטרים את היער. בראשית החורף פורחים סתווניות ,בן חצב סתווני ,עיריות ועוד .בעונת החורף והאביב אפשר לראות מרבדים של כלניות ,רקפות ,צבעונים ושלל פרחים אחרים ההופכים את היער לפינת טבע מקסימה. היער רוחש פעילות של עולם החי .מהיונקים ניתן לפגוש צבאים ,שפני סלע ,שועלים וחזירי בר .חלקם פעילי לילה ולכן במשך היום הם לא יראו .מהעופות נבחין בציפורי שיר שונות, משפחות שלמות של חוגלות ,עורבים ובעונת החורף נחליאלים .העורבני הוא שוכן קבע במקום ואליו מתלווים העורב האפור ,הבולבול והנקר הסורי שאת נוכחותו ביער ניתן לשמוע באמצעות תקתוק מקורו על גזעי העצים. בעקבות המאורעות שכונו "השחיטה הראשונה" ו"השחיטה השנייה" הושמדה קהילת מיר המפוארת בחלק המזרחי של היער ישנו ריכוז של מאובנים המעידים על פעילות ימית שהתרחשה כאן בעידנים גיאולוגיים קדומים. חזון היער ביוזמת קק"ל ,המינהל הקהילתי פסגת זאב, המינהל הקהילתי נווה יעקב ופעילים מסורים מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מגזין הפסג ה מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 13 מסלולים ביער (באדיבות קק"ל) מקרב הקהילות בשתי השכונות גם יחד ,נכתב חזון ליער .בחזון נכתב" :יער קהילתי פסגת זאב–נווה יעקב ישמש כיער קהילתי פתוח ונגיש לכל .מקום מפגש המאפשר מגוון פעילויות וחוויות תוך שמירה על איזון בין שימור הצומח, החי והמורשת ,פיתוח ושימוש נאות .היער משפיע על הקהילה והיא משפיעה עליו בעבר בהווה ובעתיד" .בשנת 2008הוצב ביער שילוט והוסדרו בו שבילי הליכה במטרה להופכו למוקד פעילות וטיילות לתושבי השכונות הסמוכות ולתושבי העיר בכלל -יער קהילתי פשוטו כמשמעו .הפעילות ביער מתבצעת על פי העקרונות של "יער קהילתי" שעיקרם שיתוף הקהילה ומוסדותיה בחיי היער .ביער פעילים, מזה מספר שנים ,מתנדבים ,תושבי השכונות, העוסקים בפעילות למען שמירה על היער והדרכה בקרב הקהילה ובתי הספר. משה בלולו הוא פעיל ותיק למען היער ומלווה אותו כבר שנים רבות .משה היה שותף במאבקים שהתנהלו בעבר על מנת לשמור על היער מפני תכניות נדל"ן שאיימו לכלותו .את ספיחיהן אנו רואים היום בבנייה המסיבית עקב ריחוקה של פסגת זאב מהפארק המטרופוליני, המוקם בימים אלו בצידה המערבי של העיר ,חשיבותו של היער כריאה הירוקה האיזורית עולה אף יותר בשולי היער (אך לא בתוכו) .משה בלולו היה חלק משמעותי מקבוצת התושבים שרתמה את קק"ל להשקעה ביער הקהילתי ולפיתוח חזון היער ומימושו. היער לאן? כיום ,משה משמש יושב ראש פורום גנים ופארקים במינהל הקהילתי .באחריות הפורום נמצא גם היער ומשה לא נח לרגע .יחד עם גורמים נוספים כמו עוזי חן ,מנהל רובע צפון ,העושה רבות למען היער ואנשי קק"ל ,הם מתכננים את הצעדים הבאים בהתפתחות היער ובהם שדרוג הכניסות ליער ,פיתוח שולי היער כמרכזי משחק למשפחה ושמירה על מרחבי הטבע בתוך היער פנימה .בימים אלו צפויים להתחיל, ביוזמת הפעילים ,סיורים ביער למשפחות בימי ביער ניתן לסייר בכמה מסלולים: מסלול קצר מסומן באדום -מסלול שמתחיל בשמורת פרחי הבר (ראו בהמשך) .יורדים בגרם מדרגות ופוסעים בשביל נוח בינות לעצי אורן צעירים .במידה ויתמזל מזלנו נוכל להבחין בין הסלעים בשפני סלע. השביל מוליך לאנדרטת הצנחנים ,בה נמצא חניון מסודר עם שולחנות .את הדרך חזרה ניתן לעשות באותו המסלול או לעלות דרומה לעבר רחוב משה דיין ,עליה של כ 500-מטר במעלה הנחל בתוך יער מוצל. מסלול בינוני -כניסה דרך שער הכניסה המזרחי .הליכה על דרך הרכב עד למפגש עם 'שביל שפן הסלע' שמסומן בשחור. בירידה נבחין בעצי יער צעירים שניטעו ב 2004-בשיתוף הקהילה ובהם עצי אלה ארץ ישראלית ,חרוב מצוי ,אורן הצנובר וברוש מצוי .כשנגיע שוב לדרך עפר רחבה בערוץ הנחל ,המסומנת בירוק וקרויה "דרך היער" ,נפנה בה מערבה (שמאלה) ונצעד לעבר חניון קק"ל באנדרטת הצנחנים .בעונת הפריחה נבחין בצידי הדרך בצבעים מגוונים של סביונים ,רקפות ועיריות .לאחר כעשרים דקות נגיע למפגש שבילים בו נפנה ימינה לעבר חניון הצנחנים .משם עליה בשביל מסודר המסומן באדום לעבר שמורת פרחי הבר. מסלול ארוך מסומן בירוק -המסלול קרוי "דרך היער" והוא מוליך לחלקו המזרחי של היער במקביל לערוץ הנחל (ואדי אל חפי). במהלך ההליכה ניתן להתרשם ממגוון עצי היער ,בעיקר בחורשה שמדרום לדרך ,בה צומחים עצי אלה אטלנטית .ניתן גם להתרשם מהצבאים המשוטטים להנאתם בחלק זה של היער .נבחין בהשתנות הנוף ההולך ונפתח עם ההתקדמות מזרחה .אורך המסלול כקילומטר עד לנקודה המזרחית ביותר. משם נפנה בדרך המתפצלת לצפון–מערב (שמאלה) ,נמשיך כ 300-מטר בהתאם לסימון הירוק ,עד למפגש עם דרך אספלט. כאן נפנה דרומה בדרך העפר היורדת חזרה לעבר הערוץ המרכזי ,נמשיך מערבה "בדרך היער" לנקודת ההתחלה באזור אנדרטת הצנחנים .בעלי המוטיבציה והיכולת שבינינו מוזמנים לחפש בדרך חזרה משטח של סלע ובו שרידי פעילות של בעלי חיים שהתרחשה באזור בעבר הרחוק ,בדמות מאובנים הפזורים על גבי הסלעים. שישי ושבת .הסיורים יתקיימו ללא תשלום וייתכן שאף יחל קורס הכשרה למדריכים ביער. התכניות מתגבשות בימים אלו כשהבסיס להצלחתם הוא מעורבות של המינהלים הקהילתיים בפסגת זאב ובנווה יעקב יחד עם עיריית ירושלים והקרן הקיימת לישראל (קק"ל) .עקב ריחוקה של פסגת זאב מהפארק המטרופוליני ,המוקם בימים אלו בצידה המערבי של העיר (מעמק הארזים ועד עין כרם) ,חשיבותו של היער כריאה הירוקה האיזורית עולה אף יותר .תושבים המעוניינים לקחת חלק בפיתוח היער מוזמנים לפנות למינהל הקהילתי בטלפון ,במייל ,בפייסבוק או באתר. אבי מוליאן[email protected] , צילום :קק"ל | 14 מאי | 2014א' אייר תשע"ד מגזין הפסגה מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il משטרה, איתיאל בן חיים מנהל יחידת הנוער עד לשנים האחרונות התרגלנו לראות שוטרים במקרים של גניבות ,מכות ,איומים וכל מרעין בישין המתרחשים בעולמנו אולם מאז החל פרויקט השיטור הקהילתי אנו מגלים נוכחות משטרתית גם בפתרון סכסוכים בין שכנים ואפילו בעזרה יומיומית רגילה כפי שהיינו מצפים משכן או חבר לעשות. בשכונת פסגת זאב אין כמעט איש שאינו יודע מי הם רפאל שלומוב ויגאל פינחס ,השוטרים הקהילתיים ,ועדיין בשיחה איתם לכבוד המגזין הרביעי נדהמתי לגלות צדדים נוספים בפעילות הקהילתית של השניים. אז איך בכלל התחיל כל עניין השיטור הקהילתי? הרעיון היה ליצור חוליה שתהיה הקשר בין השוטר בשטח ,שהופך להיות הכתובת לתושבים ,ובין תחנת המשטרה ,במקרה שלנו תחנת שפט .השוטר הקהילתי הוא למעשה השגריר של התחנה כלפי הקהילה ושל הקהילה כלפי התחנה .השוטרים הקהילתיים הם הקו הראשון של כל הכוחות – כוחות הסיור ,כוחות החירום ובכלל ,כל אגפי המשטרה השונים של תחנת שפט .השוטרים הקהילתיים הם חלק מהסיור אבל עם הפנים לקהילה .זה פרויקט שהוכיח את עצמו בכל העולם. עד המצאת השיטור הקהילתי השוטרים במחלקת הסיור היו מגישים ,מה שהשוטרים מכנים "עזרה ראשונה" ואילו השוטר הקהילתי מכיר את התושבים עצמם ואת המאפיינים של האזור .הוא מעורב בקהילה ,עובד עם כל גופי החירום של העירייה ושל האזור ובכך הוא יכול לתת מענה עמוק ,רחב ואישי. בגלל שהשוטר הקהילתי הוא הכתובת הראשונה, אנשים פונים דווקא אליו ,גם בגלל שהתחנה נתפסת הרבה פעמים כמשהו רחוק ,תרתי משמע, והרבה פניות של תושבים מגיעים לשוטר הקהילתי ודרכו לתחנה כי הוא הפנים המוכרות. היחידה לשיטור קהילתי הוקמה בשנת 1995 על ידי תנ"צ דני גימשי כיחידה ארצית -שיטור קהילתי .לאחר מכן ,בשנת 1999היחידה נהפכה לאגף "קהילה ומשמר אזרחי" ולא תפקדה יותר כיחידה ארצית .לפני שנתיים ,אגף זה אוחד עם אגף המבצעים והיום קציני הסיור הם קציני סיור וקהילה. המודל הנוכחי יובא מיפן ,קנדה ,אנגליה וארה"ב ארצות בהן השיטור קהילתי הוכח כיעיל מאוד.לרוב ,השוטר הקהילתי נותן את הפתרונות. הוא יעניק הכל לפי הצורך ויפתור בעיות באיבן ולא יניח להן להתפתח לאירוע גדול .את שוטרי הסיור התושבים לא מכירים כמו את השוטרים הקהילתיים .שוטר סיור עובר מאירוע לאירוע ונותן "אקמול" ואילו שוטר קהילתי פותר את הבעיות לעומק .ההיכרות האישית עם השוטרים הקהילתיים גורמת ליותר ויותר אנשים להתלונן ולבקש את עזרת השוטרים הקהילתיים מעניקים טיפול אישי. היכרות אישית גורמת לפתיחות ולמידע רחב יותר המשטרה במיוחד במקרים מאוד אישיים .נשים מוכות ,למשל ,מוכנות לספר לשוטר קהילתי דברים שהן לא מוכנות לספר לשוטרי סיור שאינם מוכרים. שוטר קהילתי הוא שוטר קבוע ולא משתנה .יש לו היכרות עם השכונה ועם הבעיות והמאפיינים של השכונה .לאזרח יש שוטר אישי ולא סתם מוקד 100ועניין זה נותן מענה ושירות טוב יותר לאזרח. בפסגת זאב ,כאמור ,ישנם שני שוטרים קהילתיים ומעט לפני חג הפסח ישבתי עם שניהם לשיחה אישית על כל עניין השיטור הקהילתי. רפאל שלומוב -רס"מ בן ,40נשוי באושר לנועה, 5ילדים 22 ,שנים במשטרה .בשנים האחרונות הוא בתפקידי סיור .רפאל הגיע לפסגת זאב לפני מספר שנים כשוטר סיור .בסוף שנת 2010התמנה לשוטר קהילתי והוא משמש כמפקד מרכז שיטור קהילתי מזרח מערב ודרום .הנקודה שלו היא בבית ספר ממלכתי א' ברחוב מאיר גרשון .19 יגאל פינחס ,בן ,48נשוי באושר לאריאלה4 , ילדים .שניים מילדיו כבר בשירות צבאי .כבר 24שנים במשטרה .שירת במספר תפקידי לחימה ביס"מ ,יחידת האופנועים וסיור .ב 14-השנים האחרונות הוא שוטר קהילתי 10 -שנים שימש כמפקד מרכז שיטור קהילתי בנחלאות ובארבע השנים האחרונות בפסגת זאב .הוא משמש מפקד מרכז שיטור קהילתי מרכז וצפון והנקודה שלו היא בשדרות משה דיין 84ליד גן חב"ד. רפאל" :מבני הנקודה ניתנים על ידי גורמי עירייה והמינהל הקהילתי .זה מדגיש את החיבור הקהילתי והציבורי .עיריות ומינהלים קהילתיים מאוד מוכנים לספק מבנים לשיטור הקהילתי כי בעיניהם זה צורך קהילתי". יגאל" :הרעיון הוא שהשוטר הקהילתי ישב בתוך הקהילה ושאנשים יגיעו אליו ולא לתחנה .הוא כבר יזמין את מי שצריך .אם זה חקירות וכדומה .הוא המודיעין ,קשר והשירות לקהילה .זה הקו הראשון. האזרח מגיע לאווירה אחרת ,אווירה ביתית ,לא צריך לחכות בתור ,לא רואים מה שרואים בתחנה כמו אזיקים ,צעקות וכדומה". המשך הכתבה בעמוד > 20 מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מגזין הפסג ה מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 15 שי ר ו ת תיק י בביונים הל ת קוח לאור הביקוש המבצע נמשך עד שבועות החלפת רצועה בבית הלקוח החלפת גלגלים לדלת הזזה (רצועה איכותית ,כולל עבודה) החלפת רשתות לפי מטר החלפת זכוכית רגילה /כפולה החלפת רצועה לתריס בבית הלקוח רק ₪ 59.90 החלפת גלגלים לדלת הזזה רק ₪ 240 (גלגלים איכותיים 3 .שנים אחריות ,כולל עבודה) מנוע איטלקי לתריס רק ₪ 590 ( 6שנים אחריות .כולל עבודה, לא כולל נקודת חשמל) פרופיל בלגי במחיר מבצע מחירים מיוחדים לקבלנים על כל עבודות האלומיניום חלונות הזזה ופתיחה סגירת מרפסות ותריסים ממונעים כל סוגי התיקונים והרשתות רח' משה דיין www.hamelim.co.il l 1 נייד ,052-2435324 :טל'02-5828218 : | 16 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il אהוד (אודי) רמבח יו"ר הנהלת המינהל בזווית קהילתית אריה בניונס מנהל המינהל לכבוד חג העצמאות ישבתי לשיחה אישית מרתקת עם אודי רמבח ,יו"ר המינהל הקהילתי כדי להבין יותר לעומק מה מושך את אודי לעסוק כל כך הרבה בקהילת פסגת זאב ולהקדיש את רוב זמנו ומרצו בפעילות קהילתית למען השכונה. אהוד (אודי) רמבח ,בן ,51תושב השכונה משנת 1985ופעיל קהילתי בשכונה כבר מאותה שנה. אודי נשוי לליזה ולהם חמישה ילדים ,שתי בנות נשואות ,לילך וסיגל ועוד שלושה -הדס ,ורד ואלון. שלום אודי ,קודם כל מאיפה לקוחים שמות הילדים? מה חשוב לך להראות בראיון שאנחנו מקיימים איתך ערב יום העצמאות? "הילדים נקראו כולם בשמות של פרחים כי לאמי קראו פלורה ,פרח בלעז ,ומאחר והתייתמתי צעיר מאמי ,ילדי לא זכו להכירה ולכן היה חשוב לי להנציח את שמה בכל אחד משמותם". אודי עובד בחברת חשמל כבר כ 30-שנה בתפקיד מתאם הסדרי תנועה מול הרשויות וקדם פרוייקטים .חבר ועד העובדים בחברת החשמל, מתנדב במשטרת התנועה ,מתנדב בארגון "יד לבנים" ומתנדב בהנהלת המינהל הקהילתי .בנוסף, בכל התקופות שילדיו היו תלמידים במסגרות בית ספריות (ממלכתי א' במרכז ,ממ"ד תורני מזרח ,רנה קסין ומכללת אורט) .שימש גם יו"ר ועד הורים בבתי הספר במשך שנים רבות .בוגר תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד" ,שם היה חניך ,מדריך וקומונר. "יש בדיחה בקרב החברים שלי ולפיה כבר כשנולדתי הייתי יו"ר ועדת האינקובטורים", צוחק אודי. אודי דור חמישי בישראל ובירושלים (התגורר בקטמון בילדותו) .הוא למד בבתי הספר לוריא (יסודי) ,דנמרק (חטיבה) ובמכללת אורט (תיכון). התגייס לנחל במסגרת גרעין לקיבוץ סופה ובהמשך עסק בתפקידי חינוך ,ידיעת הארץ ומורשת קרב. "אני רוצה שהתושבים ידעו את כל הדברים שאנו עושים או עשינו .אנו כבר שנה בהנהלת המינהל ועד היום הוצאנו כתבות שעסקו בחזון ובמטרות שלנו .חשוב להדגיש את כל ההישגים שכבר הגענו אליהם .להראות את אלו שבטיפול ובדרך ,ברוך השם ,יש הרבה עשייה ופעילות לדווח עליה". בשנים האחורונת אתה משמש יו"ר של מוסדות ציבוריים רבים ,מה מניע אותך? "זה לא קשור ללהיות ראשון או בראש אלא יותר קשור להיות חלק משמעותי בעשיה .אני מאוד אוהב את המעורבות הציבורית ולעשות למען האחר וכדי לעשות למען האחר צריך להיות מעורב, לקבל החלטות ,לקדם ,ליזום ולהפעיל. להיות יו"ר ועד הורים או יו"ר הנהלה זה חשוב באותה המידה אבל יש הבדל .כשאתה אחראי במוסד כמו מינהל קהילתי של שכונה שלמה יש דרישות משמעותיות יותר ולכן האחריות גדולה יותר וכדי לקדם את הפרויקטים השונים עליהם אתה מתחייב וכדי להצליח להגשים אותם אתה חייב להיות מוביל ושיקשיבו לך .כל זה כדי לקדם את האינטרסים הציבוריים וכמובן לא את האינטרסים האישיים שלך. לדוגמא ,אם אני מבקש מגרש כדורגל לשכונה זה לא יהיה קרוב לבית שלי ,כדי שהבן שלי ישחק כדורגל ,אלא זה יהיה בשביל השכונה כי השכונה ילדיי נקראו כולם בשמות של פרחים כי לאמי קראו פלורה, פרח בלעז ,ומאחר והתייתמתי צעיר מאמי, ילדי לא זכו להכירה דורשת לשדרג גנים ציבוריים ,כי יש בשכונה ילדים קטנים שצריכים מענה .ברגע שרוצים לקדם הרבה דברים ובהרבה נושאים כגון תרבות ,נוער ,ספורט, פיזי ,תחבורה ,חינוך ועוד ,חייבים להביא לידי ביטוי את היכולות שלך וזה בא לידי ביטוי רק אם אתה מאמין ומוביל בניהול". מההיכרות שלנו האם זה קשור לעובדה שאתה מתחיל כל ישיבה באומרך כי אתה סובל מהפרעות קשב וריכוז? אודי מחייך חיוך רחב ומשיב" :מאוד .יש לי ADHDו ADD-שזה גם בעיות קשב וריכוז וגם היפראקטיביות .פעם ,ילדים לא היו מאובחנים. ילד שהיו לו בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות היו אומרים עליו שהוא ילד מופרע ועם הזמן ,המחקר בנושא התפתח ,וגילו שזה לא ילד מופרע אלא ילד שובב וזה מאוד שונה. היום כשילדים מאובחנים ,דווקא מילדים כאלה אפשר להפיק את המקסימום .מורים ומפקדים שכן ידעו איך להתמודד איתי הפיקו ממני את הטוב ביותר". למה בחרת לגור דווקא בפסגת זאב? "כשהתחתנו לפני 30שנה ,פסגת זאב הייתה שכונה חדשה וזה היה הכי מתאים .זה היה הטופ לפני 30 שנה .יכולנו לקנות בית חדש מקבלן וזה היה גם נוח מבחינת העבודה כי אשתי שירתה כקצינה במחנה ענתות .פה הרחבנו את המשפחה ,יצרנו חברים רבים והילדים שלנו התחנכו פה .כשהגנו לשכונה לא היה מינהל אבל כבר אז היינו פעילים מאוד. אני זוכר שאת יום העצמאות הראשון של פסגת זאב אני ארגנתי ואפילו הנחתי .קיימנו את הטקס בתוך אולם ספורט כי אז עוד לא היו הרבה תושבים בשכונה אבל זה היה מקסים ועד היום אני זוכר את זה .את האירוע הראשון קיימנו בצורה של הפעלה לכל התושבים בלי אמן אורח שעולה סכומי כסף מטורפים והשנה אנחנו חוזרים לאותו דפוס הפעלה ויש בזה סוג של סגירת מעגל". מתי התחיל הרצון שלך להיות חלק מהמינהל הקהילתי? "ההתחברות למינהל הייתה מאוד טבעית באותם הימים .זה היה כמו ועד שכונה כי לא היה אז את המושג מינהל קהילתי ודי מהר נשאבתי לתוך העשייה הזאת. בתקופה ההיא ,לפני 30שנה ,הפעילות במינהל הייתה במקביל לשאר הפעילויות שבהם היינו מעורבים. כלומר ,אם אתה פעיל בבית הספר אתה באופן אוטומטי פעיל גם בשאר האלמנטים של השכונה כי הכול מחובר ולכן היה טבעי שמי שמחובר לבתי הספר יהיה גם מחובר למינהל הקהילתי. האולם היחיד שהיה זה אולם בית הספר ממלכתי א' .שם קיימנו את כל האירועים כמו יום עצמאות, הקפות שניות ,טקס יום הזיכרון ועוד .זה היה רחבת טוניק של היום. ודרך אגב אני באופי שלי נמשך לעשיה אפילו בעבודה שלי בחברת החשמל .שם אני אמנם לא מנכ"ל ולא יו"ר ועד אבל אני נשאב לעבודה השוטפת ואוהב להציב לעצמי מטרות וליישם אותם". מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מגזין הפסג ה מהו המינהל הקהילתי בעיניך? "הנהלת המינהל הקהילתי היא כמו ועד שכונה בדיוק כמו שיש ועד עובדים ,ועד בית ,ועד הורים בבית ספר ,ועד גבאים בבית כנסת ועוד .ההנהלה היא ועד השכונה .זה גוף שבוחרים .בגלל שמדובר בשכונה ,הוועד יכול לקדם דברים לטובת אלה שבחרו בו באמצעות מנגנון. המנגנון זה הצוות המקצועי הכולל מנהל ורכזים וכולם עובדים ביחד .ההנהלה פועלת מול עיריית ירושלים כדי לממש את הארנונה אותה התושב משלם. התושב משלם ארנונה לעירייה ואנחנו כועד דואגים שהתושבים יקבלו את התמורה עבור תשלומי הארנונה. מבחינה תיאורטית היית יוכל להגיד לי שאם יש צוות מקצועי אז שהצוות המקצועי הוא זה שייצג את התושב .הרי אם אני רוצה לקדם דבר מה, לדוגמא ,את תחום הנוער ,אז שהרכז יקדם את התחום .בשביל מה אני צריך הנהלה ויושב ראש? וזה בדיוק העניין .כי ההנהלה והיושב ראש הם נציגי התושבים ותפקידם הוא לדעת מה התושבים צריכים ומה טוב ולא טוב לנו כקהילה כי אנחנו, כולנו ,כל התושבים ,אנחנו זה הלקוח". באיזו דרך אתה מקשיב לצרכי הציבור? "מעבר לשעות שאני משקיע במינהל ,אני גם מסתובב הרבה בשכונה .אני נכנס לחנויות ,לבתי עסק ולבתי כנסת ואני מנסה לחוש את האנשים. צריך לחיות את הציבור .התפקיד של המינהל הקהילתי זה לקצר טווחים בין התושב לבין הזכויות שלו כי העירייה היא גוף ענק. ההנהלה עשתה מהפך בתחום התרבות .התחלנו עם הנוער .הבאנו להם את אורי חזקיה ואתה יודע למה בחרנו באורי חזקיה ולמה נתנו לבני הנוער להחליט אילו אומנים יופיעו במסיבת הרחוב בקיץ? כי הנוער רצה בזה ובחר בזה .הנוער נשאל וקיימנו סקר בקרב הנוער ולכן בשני הפרויקטים האלה הייתה הצלחה והענות מאוד גבוהה". נעשים אבל אני הרבה פעמים חושב שאולי זה לא נעשה מספיק טוב ומצד שני אני לפעמים חושב שאני ,אישית ,לא עושה מספיק. אני מרוצה מכל הדברים שעשינו ,המפורטים בכתבה ,אבל אני רוצה להספיק עוד כי אני לא יודע מה יהיה מחר ולכן חשוב לי להספיק כמה שיותר". איך אתה תופס את המינהל הקהילתי בפסגת זאב? "אני חושב שהגישה של המינהל הקהילתי בפסגת זאב השתנתה מאוד .המינהל בשנתיים האחרונות נתפס אחרת ,הרבה יותר מקצועי .רק בשנה האחרונה בתי ספר התחילו להיות בקשר משמעותי ובפעילות משותפת עם המינהל הקהילתי". כדי לקדם את הפרויקטים השונים עליהם אתה מתחייב אתה חייב להיות מוביל ושיקשיבו לך מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 17 איך הגעת לתפקיד של יו"ר דווקא עכשיו? "כל השנים הייתי פעיל בהנהלה אבל כשראיתי בשנים האחרונות את ההנהלה עובדת בשיטה של התלקחות מול העירייה ,ראיתי שזה לא מועיל לשכונה בכלל וזה גורם גם נזק תדמיתי ,גם נזק כספי וגם נזק בכך שאי אפשר לקדם כלום בשכונה. לכן ,תפסתי יוזמה והובלתי את עצמי לתפקיד, שבו אני היום ,כדי לתקן את כל זה ולקדם את ענייני השכונה .בחודשים האלה ,בהם אני משמש יו"ר ההנהלה יחד עם כל החברים הפעילים לצדי, איך המשפחה שלך מקבלת את העיסוקים הציבוריים הרבים שלקחת על עצמך? "אשתי ,שתחיה ,הכירה אותי כבר כך בתור פעיל עסוק מאוד .כבר שנים אשתי יודעת שזה עושה לי טוב וממלא אותי ואם אני בא מאוחר אז אשתי מחכה לי ומתעניינת ושואלת ואני מספר לה על התוכניות ועל כל מה שחדש. הילדים גדלו על זה כל השנים והם נהנים מזה כי אבא מופיע בטקסים ,בטיולים ובעוד הרבה אירועים. פעם הילדים צחקו ואמרו לי שאם הייתי מקבל פעם הילדים צחקו ואמרו לי שאם הייתי מקבל אפילו שכר מינימום בכל התפקידים ההתנדבותיים האלה ,היום היינו עשירים אנחנו מוכיחים כי עבודה מוסדרת מול העירייה, מול הרובע ומול מנהל מינהל קהילתי קשוב – כל אלו מובילים לתוצאות טובות לשכונה". על מה אתה מצטער בדרך בה הלכת? "האמת ,שפה ושם איבדתי מספר חברים ,גם מההנהלה הקודמת וגם מהצוות שעבד פה אבל זה המחיר שמשלם איש ציבור לפעמים .לא תמיד אוהבים את הדרך בה נוקט איש ציבור זה או אחר אבל בסופו של דבר אנחנו נבחנים במבחן התוצאה ובזה ,להערכתי ,אנחנו מצליחים". אפילו שכר מינימום בכל התפקידים ההתנדבותיים האלה ,היום היינו עשירים .לשמחתי הם ישר מתרגמים את זה לעשייה רוחנית ואומרים שאנחנו עשירים במצוות .הרי כל הדברים האלה הם סוג של חסד .כשהילדים גדלו הם כבר היו שותפים איתי ועזרו לי .אין ספק שלא יכולתי לעשות את כל זה בלי התמיכה של האישה והמשפחה". אז למה אתה עדיין לא מרוצה? שוב ,החיוך עולה בפניו של אודי" .זה לא שאני לא מרוצה .זה מתחלק לשניים .מצד אחד הדברים מאיפה הרגישות שלך לעזור לתושבים גם באופן אישי בזמנך הפרטי מול העירייה? "גדלתי בבית שחינך לעשיה ולראית האחר את הרגישות ירשתי מאמי ,שהייתה אישה מאוד מאוד רגישה ואת הפעלתנות ירשתי מאבי שהיה מאוד פעיל ותרם בהרבה מובנים ותחומים לחברה .בסרט הכי פשוט בעולם כמו סרטי בורקס ישראליים ,או שיר נוגה ,כאשר יש פרידה אז תמיד יש את הדמעה בעיניים שלי .הרגישות שלי נובעת בעיקר מבית הורי שחינכו אותנו לדאוג לנזקק ,לחלש ולשכול וכנראה גם בגלל שהתייתמתי צעיר". לסיכום ,מה היית רוצה להגיד לתושבי פסגת זאב? "בואו להיות שותפים לעשייה .בואו להיות פעילים. אדם לא מודע עד כמה הוא יכול לקדם דברים כאשר יש הנהגה נכונה עד שהוא לא מנסה כי כשיש הנהגה נכונה זה נותן גם לציבור חשק להיות פעיל. לסיכום ,ברגע שאתה עובר ליד מקום שבעבר הייתה בו בעיה ואתה רואה שהתיקון בוצע כי אתה פנית או כשאתה מוזמן לשאת דברים בטקס סיום שנת למודים או באיזה מסיבת רחוב אז אותי זה ממלא וכאדם דתי אני חושב שאדם מרגיש שהוא ממש מתפלל ולא רק הולך לבית כנסת זה כאשר הוא מתמלא מבפנים ,כאילו הריאות התמלאו במשהו .זה משפיע על הצד הרוחני שלי. כאשר אנחנו מקדמים ומובילים עד לתוצאה הרצויה או כאשר אנו נמצאים בתהליך הנכון לקראת תוצאה רצויה ,כי יש דברים שלוקחים מספר שנים ,זה עושה לי הרגשה טובה .זה עושה לי טוב לראות שאני מסוגל לעשות למען הקהילה ולהצליח .זה עושה לי טוב לעשות לאחרים ,למרות המחירים האישיים שאני צריך לשלם לפעמים". ואדם באשר הוא אדם שעולה על מיטתו לישון בסוף יום ישאל את עצמו אם עשה משהו טוב היום למעל אחרים וכשהתשובה חיובית תערב שנתו ולמוחורת יחל יומו טוב לקראת המשימות הבאות. אריה בניונס הישגי ההנהלה בשנה האחרונה עירייה • מקושרים לראש העיר ניר ברקת במיוחד לאחר בחירתו • מפגשים לא רשמיים להכרת רצון התושבים • ביקור מקצועי בקרוב של ראש העיר עם מנהלי האגפים של העירייה • מפגשים שוטפים ויעילים מול מנהלי האגפים • מפגשים עם פיקוח עירוני בנושא חניות -סיכומים והבנות • תוספת תקציב ליום העצמאות והזיכרון כללי: • שיתוף תושבים בפעילות המינהל • עיתון קהילתי • פייסבוק • ניוזלטר • שלטי חוצות • הקמת פורומים של תושבים בתחום גינון ,תרבות, תחבורה ,בטחון וחינוך מנהל והנהלה: • שותפים עושים • לא שותפים לא עושים • מנהל מייצב צוות • הנהלה יציבה ופועלת • שיתוף רובע צפון בראשות עוזי חן בפעילות הקהילתית מחול -רכזת מחול חדשה: • עליה בהיקף פעילות • זכיות בתחרויות • הופעה בחו"ל -פריז ולונדון נוער: • פיתוח מחדש של מועדון הנוער "הבלופ" שנחשב מוקצה • פעילות תנועות נוער • מבנים לתנועות כולל לתנועת "עזרא" • תהליך לבניית 2מבנים נוספים • פעילויות לנוער דתי/חרדי • הגדלה והרחבה של מרכז הלמידה ההוליסטי לתלמידי החטיבה • הקמת מרכזי למידה במספר בתי ספר יסודיים • הפעלת פרוייקט סח"י בשיתוף רווחה חינוכית • הפעלת מערכי קיץ יחודיים באמצעות סיירת החופש, סיירת הורים ופעילויות נוער יחודיות • מרוץ אחרי חינוך: • חודש ה11- • טיפול בנושא אלימות נוער • הקמת הוועדה מחדש בראשות עו"ד אלי שמואליאן • חיזוק הקשר אריאלה רג'ואן מלשכת ראש העיר • פגישות שוטפות עם מנהל מנח"י ,משה (קינלי) טורפז • הפעלת מערך ציל"ה 40 -צהרונים בפסגת זאב והסביבה הגיל השלישי: • הקמת מועדון גברים לגיל הבכיר ,ראשון מסוגו בירושלים • הקמת שני מועדונים לגימלאים בסיוע הביטוח הלאומי ועירית ירושלים פיזי: • מתקני שישועים בכל הגנים • פיתוח פארק בגן גוייטן • פיתוח רחבת מזרח מערב • פיתוח הכניסה ליער מיר • הקמת גן כושר ע"י המינהל הקהילתי המשך פיתוח ב:2014- • שינוי תנועה -הפרדה מפלסית ברחוב דוכיפת • הפעלת כביש 20 • רמפות לקראת פתיחה • הצרת מדרכות לטובת חניות ופתיחת מסלולים • פיתוח חניות ברחוב דוד ניב -שיתוף תושבים • פיתוח תכניות בוואדי זימרה ספורט -רכז ספורט חדש: • עליה בהיקף פעילות • הכנת פעילות לקראת קיץ • שיפוץ מגרשי הספורט תרבות -כל הצוות: • יותר פעילויות לכל הגילאים • פורים -הגדלה בהיקף הפעילות • סטנד אפ של אורי חזקיה • הבאת אמנים נוספים לשכונה • יום העצמאות -תפיסה שונה • יום הזיכרון בכיכר טוניק ושירי לוחמים • ערבי נשים " -פטמה" • ערבי נוער • פיתוח תכניות לגיל השלישי • ערבי תרבות ושירה -שיטרית • מעורב ירושלמי משטרה: • שותפות בתוכנית מיל"ה • שותפים בישיבות ואירועים • מעורבים חברתית דת: • הקפות שניות המוניות • קידום הקצאת שטחים לבניית בתי כנסת • פתיחת ביה"כ בסופי שבוע והחגים בשלוחות המינהל אוכלוסיות מיוחדות: • צעדה שכונתית בשיתוף בתי הספר • מועדונית לילדים עם CP • מועדון נכים עצמאות וחרות | 18 מגזין הפסגה קליטה Абсорбция מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב בארץ ישראל ורדה איתן רכזת קליטה בפסגת זאב עולים רבים אשר הגיעו מכל כנפי כדור הארץ. בהתקרב יום העצמאות ,בחרנו להכיר לכם משפחה אשר עלייתה ארצה מבטאת את מהותו האמיתית של יום העצמאות "להיות עם חופשי בארצנו". סיפורי העליה המרגשים והייחודיים ביותר הם אלו השייכים למשפחות אשר עלו זה מכבר מאירן – בדרך לא דרך .את כל רכושם השאירו באירן ,ועלו בחוסר כל בדרכים עקלקלות. מטעמים מובנים איננו יכולים לפרט ולספר על משפחות אלו ,לחלקן עדיין קרובים וחברים באירן וכל עדות שלהם עלולה לסכן את שלומם וחייהם. הכמיהה לארץ ואהבתה היא זו שגרמה להם ,לעלות ארצה. למרות מצבם הכלכלי המעולה באירן ,הם בחרו לעזוב הכל ולעלות לארץ-חסרי כל! שכונת פסגת זאב התברכה בעולים רבים יוצאי אירן. למעשה למעלה מ 90%-מכלל עולי אירן אשר עלו לירושלים במהלך 15השנים האחרונות ,בחרו להשתקע בשכונתנו פסגת זאב. לשימחתנו "מסך הברזל" נפתח כבר לפני 24שנים , יהודים רבים עלו לארץ ,חלקם לירושלים ו למעלה מ 9000-עולים מחבר המדינות לשעבר הגיעו לשכונתנו -פסגת זאב. בחרנו לספר הפעם את סיפורו של :גריגורי ברופטמן אשר עלה עם משפחתו מאוקראינה. גריגורי ברופטמן תאריך לידה ,15.8.1930 :אוקראינה שם האם :דבורה | שם האב :חיים סוד קוראים לי גרישה ברופטמן ,נולדתי באוקראינה בשנת ,1930בעיירה קראסנוסטאב ,אימי דבורה נפטרה כשהייתי בן .4אני לא זוכר אותה בכלל. נשארנו 4אחים :וווה שנולד בשנת ,1925מישה שנולד בשנת ,1926סיומה שנולד בשנת 1927ואני. בשנת 1936אבא שלי נישא בשנית לאישה עם שני ילדים :יאשה שנולד בשנת 1921ומרי שנולדה בשנת .1928לאמי השנייה קראו קטיה ,היא נולדה בשנת .1905יאשה ו-וווה נהרגו בחזית ,סיומה נפטר ,מישה חי באמריקה ואת מרי הכניסו לכלא כשהיא סיפרה שלנינגרד במצור .משם היא כבר לא חזרה. כשהתחילה המלחמה אני למדתי בעיר נובוגרד- וולינסק שבמחוז ז'יטומיר (אוקראינה) .אבא שלי החליט לא לחכות ללא ידוע ומיד העמיס עגלה, הושיב אותנו עליה ,שלושת ילדיו ,והסיע לקייב. משם פינו אותנו לקזחסטן ,לעיר סמיפלטינסק .כך הוא הציל את החיים שלו ושלנו. לאחר מהן התברר שכל תושבי העיירה שלנו החליטו להישאר במולדת ,הם לא האמינו שהגרמנים – "האומה התרבותית" ישמידו אותם באופן שיטתי. את כל התושבים ריכזו בגטו והשמידו .הנאצים שבאו ירו למוות בכל מי שנשאר בעיירה ,וניצלו יחידים www.pzeev.org.il מעטים .הטבח נעשה ביער ,ועכשיו שם ,מעל לקבר אחים ,עומד גלעד. כשבקייב הגענו לתחנת הרכבת הצלחנו ,כחלק מקבוצת מפונים בקרונות תובלה שנגררו על ידי קטר, לצאת מזרחה ,חודש תמים ארך המסע לאוליאנובסק, שם עזרנו לחקלאים -אספנו את היבול ,תפוחי אדמה וסלק ,מהשדות .כשהגרמנים התחילו להתקרב גם לשם אספו אותנו המפונים מאוקראינה ,ושלחו אותנו מזרחה .במשך שבועיים נסענו בקרונות תובלה לסמיפלטינסק ,שם סיימתי 5כיתות .שם גם חיינו עד לסיום המלחמה. אנחנו ,הילדים ,עזרנו לחזית ככל שיכלנו .לדוגמא, אספנו מתכת להתכה ונייר למיחזור. בסוף מאי של שנת 1945יצאנו למולדת .רק ביוני הגענו עד לנובוגרד ,לא פגשנו כמעט אף אחד מהמכרים .היה צריך להתחיל את החיים מחדש. אני סיימתי תיכון ,ניגשתי ללימודים בבית הספר לרפואת שיניים שבלבוב ,סיימתי והפכתי לטכנאי רפואת שיניים .התחלתי לעבוד במרפאה העירונית שנובוגרד -וולינסק ,שם עבדתי משנת 1954עד ל ,1993-עד רגע עלייתי לישראל .בנובוגרד גדלתי התחתנתי ,עבדתי כל חיי ויצאתי לפנסיה .שם גם נולדו בנותיי .בשנת 1990בתי הצעירה יחד עם בעלה ובנה דימה על לישראל .אני ואשתי המנוחה רוזה נסענו אליהם כעבור 3שנים .וכולנו יחד השתקענו בירושלים .בתי השניה עלתה לישראל ,יחד עם משפחתה ,וחיה באשדוד .באביב השנה מלאו 21 שנים לחיי בישראל .יש לי 2נכדים ,נכדה ו 3-נינים. הורי חתני גם עלו לארץ השנה ,וגרים לא רחוק מאיתנו ,בפסגת זאב. במשפחה שלנו תמיד נשמרו מנהגים יהודיים .אבא חינך אותנו ,שלושת בניו ,לקיים את ראש השנה, סוכות ולצום ביום כיפור .כשאבי היה חי מנהגי שלושת החגים האלה התקיימו בקפדנות לאחר מכן, כשאבי נפטר ,כולם היו נאספים מסביב לשולחן ערוך בחגי הסתיו והאביב אבל לעיתים רחוקות יותר ,אפילו שהשתדלנו לשמור על המסורת לאחר המלחמה ונפילת גרמניה הנאצית התווסף חג ה9- במאי .כמובן גם חגגנו את ראש השנה האזרחית ,יחד עם כל המדינה שבה חיינו .לאחר העליה לישראל המשכנו לקיים ולחגוג את כל החגים העבריים .ממש כמו פעם .כל הקרובים נאספים מסביב לשולחן ערוך בראש השנה ,סוכות ובפסח ,יחד עם קריאת חובה של ההגדה ,אכילת מצה ואכילת גפילטע -פיש (וכי איך אפשר בלעדיו?!) ,וכמובן שאנחנו גם צמים ביום כיפור. ורדה איתן [email protected] קורס מחשבים חדש לאור הביקוש הרב ,מתכוונים לפתוח קבוצות נוספות לגיל השלישי מחשבים – מתחילים מחשבים – מתקדמים המעוניינים מתבקשים להירשם במזכירות המינהל הקהילתי (ניתן לעשות זאת טלפונית) 02-5848900שלוחה 0 ניצולי שואה אריכות הימים План работы клуба-кафе ""ВСТРЕЧА ДРУЗЕЙ для переживших Катастрофу. Встречи клуба проходят в Матнасе Писгат Зеев, Моше Даян 135 по вторникам Май 2014 יוליה בלנקי ב 6-באפריל 2014תושבת פסגת זאב ריסיה (רוזה) אולבסקיה חגגה את יום ההולדת ה 100-שלה .רוזה עלתה לישראל מקייב (אוקראינה) בשנת 1990ומאז מתגוררת עם משפחתה בפסגת זאב .רוזה היא ניצולת שואה .בזמן מלחמת העולם השנייה היא ברחה מקייב ואחרי דרך ארוכה הגיעה להרי אוראל ,שם עבדה במפעל תחמושת .היא עבדה במסירות נפש למען הניצחון המיוחל על הנאצים. רוזה חזרה לאוקראינה לאחר השחרור של קייב וגילתה שרוב בני משפחתה שנותרו שם ,נרצחו בבאבי יאר. עובדי המרכז למיצוי זכויות ניצולי השואה בירכו את רוזה לכבוד יום הולדתה .המתנדבת מארגון "עוגות של חיבה" אפתה עבורה עוגת יום הולדת. !!!празднуем ДЕНЬ ПОБЕДЫ Начало в 17.00. Цена билета 20 шек. Подвозка из Писгат Зеева и Неве Яакова по предварительной записи. )у нас в гостях хор "РЕТРО" (Арад Руководитель – Лариса Рогачевская. רוזה קיבלה ברכות גם מהמוסד לביטוח הלאומי. למרות גילה המתקדם ,רוזה מלאה באופטימיות. היא בעלת זיכרון מצוין וחוש הומור .היא סיפרה בפרטי פרטים על חייה ,על משפחתה ועל עבודתה .יש לה חיוך נפלא ,רגשות חיוביים ומשפחה אכפתית ודואגת וגם חברים .זהו הסוד לאריכות ימיה. יוליה בלנקי [email protected] Начало в 14.00 – 13 мая – 20 мая 27 мая – отчетный концерт хорового и танцевального коллективов МАТНАСа. Начало в 17.00 Вход 5 шекелей • Справки по телефонам 02-5848905/6 и 052-2870251 מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 19 מגזין הפסג ה בס"ד תנה מ בכל ניה! ק L MY ANGE ב- לחצו E IK L ו ק בלו מתנה שווה! כל סוגי המוצרים | אילוף | ייעוץ תזונתי | משלוחים חינם מותגי מזון וציוד לבע"ח -במחירים ,איכות ושירות ללא תחרות!!! רויאל קנין לכלב כל הסוגים פרופלאן גורים כלל הגזעים יוקונובה בוגר גזע גדול 15ק"ג 15ק"ג 12ק"ג רק רק ₪ 235 ₪ 235 רק ₪ 190 פשוט נותנים יותר054-2377447 02-6221131 50 10:00 20:00 www.yukids.co.il 02-6782000 | 20 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il המשך הכתבה מעמוד 14 לשוטרים הקהילתיים יש זמני קבלת קהל בימים ושעות קבועות. רפאל מקבל כל יום שני בין השעות 09:00-12:00 ובימי רביעי בין השעות .15:00-18:00יגאל מקבל בימי ראשון בין השעות 09:00-12:00ובימי שלישי בין השעות 15:00-18:00 יגאל" :בהרבה מקרים ,כגון זקנים ונכים ,אנחנו מזמנים אנשים לנקודה בתוך השכונה במקום לזמן לתחנה הרחוקה .לכל שוטר קהילתי יש קטנוע וכך ההגעה מאוד מהירה .כאשר אנשים צריכים לנסוע לתחנה בנווה יעקב ,חלקם לפעמים מוותרים ולכן אנחנו גם באים אליהם לגבות תלונה". רפאל" :שנינו עוזרים אחד לשני כל הזמן .כשיש לנו פעילות אנחנו מפנים תושבים אחד לשני". השוטר הקהילתי מתכלל עבודת ארגונים ועמותות שונים לעבודה משותפת. זו העוצמה של השוטר הקהילתי – הוא מאגד משאבים וכך היכולת לעזור היא גדולה מאוד אז מה זה שיטור קהילתי אם לא רק פשיעה? מה היתרון בהימצאות שוטרים קהילתיים? יגאל" :אני אתן לך דוגמא מהזמן האחרון. אישה בת 80מתקשרת אלי כי היא רוצה לשמוע מוסיקה .היא אומרת לי שהיא נתנה את המערכת שלה לתיקון וכבר חודש הטכנאי לא עונה לה ולא מביא לה את המערכת חזרה .למרות שאין פה עניין משטרתי לקחתי את הפרטים ,ניגשתי לטכנאי ובדקתי ומצאתי שהמערכת כבר תוקנה. זה עשה לה את החג .זה בעיני שירות לאזרח .רק שוטר קהילתי עם פנים לקהילה יכול לתת שירות כזה .שוטרים קהילתיים מבצעים שירות לאזרח לא רק ברמה המשטרתית המוכרת". רפאל" :ככל שמכירים אותנו יותר כך יש יותר טלפונים .במקום להתקשר למוקד ,100אנשים מתקשרים אלינו .כל אחד מאיתנו מקבל עשרות שיחות ביום .חלקן ,אנחנו פותרים בעצמנו וחלקן, אנחנו מפנים להמשך טיפול .אנחנו גם עוזרים בנושא תאונות דרכים ועוזרים גם בשעות לילה מאוחרות בנושאים שונים כמו הפרעת מנוחה, סכסוכי שכנים ,טיפול בנעדרים ועוד". יגאל" :יש לשוטרים הקהילתיים אפשרות לגייס כמות אדירה של מתנדבים והיא זמינה לנו .זה ממש פן קהילתי .ביחד אנחנו עושים פעילויות כמו אבטחת אירועים קהילתיים ,אבטחת הכנסות ספר תורה ,אבטחת טקסי יום העצמאות ,מסיבות רחוב ועוד הרבה אירועים". רפאל" :אנחנו עוזרים גם בהליך הרישוי של אירועים קהילתיים .תושבים ממלאים את הבקשות אצלנו". יגאל" :יש את נושא סכסוכי שכנים .זה נושא קריטי. 20%מהפניות למשטרת ישראל עוסקות בסכסוכי שכנים והטרדות מנוחה .יש לזה פוטנציאל להגיע לרצח .חייבים טיפול שורש בזה כי זה לא נעלם אם זה לא מקבל מענה .זה עלול להגיע לקטטות המוניות .אנחנו השוטרים הקהילתיים עושים "השכנת שלום" ,פישור וגישור .אנחנו לומדים את זה כחלק מההשתלמויות שלנו כמו השכנת שלום ,תקשורת ,סמכויות ,קשרים בקהילה וגופי חירום .אנחנו לומדים איך להיות מפקד טוב ועוד. התושבים מתחילים להרגיש שהשוטר הקהילתי הוא הדמות האכיפתית וגם הקהילתית שמשכין שלום". שוטר קהילתי מתעסק גם באכיפה וגם במניעה והסברה וזה מוריד משמעותית את כמות העבירות והתלונות רפאל" :אנחנו אחראים גם על נקודות חמות. אנחנו ממפים אזורים חמים שמועדים לפשיעה ועבירות בהיקף נרחב יחסית לאזורים אחרים. נקודות שמציקות לאזרח .יש נקודות שהשוטרים הקהילתיים בונים לבד מההתראות שמקבלים מהתושבים ופותרים את הבעיה ויש יעדים שמפקד המחוז או התחנה מציעים לנו .במאיר גרשון יש נקודה חמה שאנחנו הקמנו .בעקבות כך הורדנו את מספר ההתקשרויות למשטרה כי הנקודה התקררה. הנקודות לא נעלמות .ברגע שרואים שיש אכיפה והסברה הבעיות נרגעות". יגאל" :יש מקרים שבני נוער ,למשל ,לא מכירים את החוק .אנחנו מקיימים הרצאות בבתי ספר ובני נוער מכירים שם לראשונה את החוק ובגלל זה חלקם מפסיקים לעשות עבירות .עד עכשיו חלקם לא ידע שהם עוברים על החוק .יש לנו פרויקטים שאנחנו החלטנו לעשות כדי להפחית הפרעות בקיץ .אנחנו מקיימים הרצאות בבית הספר "טדי" יחד עם עיר ללא אלימות והנהלת הבית ספר .אנחנו עוברים בכל הכיתות ,ז'-י"ב ,ובשנה הבאה נרחיב זאת לבתי ספר נוספים .אנחנו עושים זאת כל שנה מחדש". רפאל" :את ההרצאות בנינו יחד עם רכז הנוער בתחנה ,מני ישי .בהמשך להרצאה יש פרויקט "חלון פתוח למשטרה" .זה רעיון של שנינו. אחרי ההרצאות יש זמן לשאלות אישיות של נערים שמתביישים לשאול לפני כל הכיתה ולכן בתיאום עם מנהלי בתי הספר אנחנו מקבלים חדר לשעה והצוות החינוכי מאפשר לבני הנוער להיכנס ולהתייעץ איתנו .בהרבה מקרים מגלים תופעות שצריך לטפל בהם .בהתחלה הנערים חוששים קצת אבל כשמבינים שאנחנו לטובתם הם באים". יגאל" :לפני פורים עברנו בכיתות והסברנו על סכנות הנפצים והחומרים המסוכנים עם מצגת וסרטונים .שוטרי סיור ,למשל ,לא עושים זאת. בעקבות זה הייתה השנה ירידה דרסטית בכמות האירועים של נפצים וחומרים מסוכנים בפורים". הימצאות שוטרים קהילתיים מורידה את הלחץ ממוקד 100 ושוטרי הסיור יכולים להתעסק בפשיעה היותר קשה רפאל" :בכל שנה מתקבלות בישראל 10מיליון פניות מתושבים .כמות האירועים השנה בעקבות ההרצאות והתלונות מהתושבים הייתה נמוכה בהשוואה לשנים אחרות .אנחנו מקבלים פידבק מהמנהלים ובכל בעיה הם מתקשרים אלינו". יגאל" :לפני עידן השיטור הקהילתי ,לשוטרים היה אסור בכלל להיכנס לבתי הספר .הקשר עם המנהלים הוא חשוב מאוד .לפני הקמת השיטור הקהילתי הימצאות שוטר בבית ספר היה מוציא שם רע לבית הספר ועכשיו זה השתנה". רפאל" :יש לנו ירידה מתמשכת בסכסוכי שכנים בפסגת זאב .היה סיפור על סכסוך בין שכנים שנמשך 13שנים .התקשרה אלינו אם חד הורית וטענה ששכנתה מקומה רביעית מגדלת יונים והצואה שלהם מלכלכת לה את הכביסה .אותה אישה טענה שהיא מפחדת לעלות לשכנה ושהנושא לא פתיר כבר שנים .היא הרגישה בודדה לעומת המשפחה מעליה שהייתה מרובת ילדים. עליתי לשכנים ודיברתי איתם .השכנה למעלה התעקשה להמשיך לגדל את היונים כתחביב. חשבתי על פתרון יצירתי .ראיתי שהמשפחה דתית והצעתי להם שנקיים את מצוות "שילוח הקן" .קיבלנו אישור מרב והזמנתי את האם החד הורית לבוא לקיום המצווה אחרי שקיבלתי אישור מהשכנה למעלה .האם החד הורית הכינה עוגיות וגם השכנה למעלה ואחרי יותר מעשר שנים שהן לא דיברו ,הם התחבקו והתנשקו וגילו שכבר 13 שנים הן לא יודעות כלום אחת על השנייה ולא ראו אחת את השנייה .מאז ,הן החברות הכי טובות". יגאל" :נשים חד הוריות מאוד מפחדות .מופנים כלפיהן הרבה מקרי אלימות וקללות". רפאל" :השכנה מלמעלה שמה עץ במקום היונים ועד היום אין לי פנייה משם". יגאל" :בדרך כלל באים שני הצדדים אלינו למש"ק. רוב המקרים נפתרים אצלנו כי רוב הסכסוכים זה עניינים של אגו .מתקשרים אלינו ולא למוקד וזה מוריד את העומס מהמוקד ומאפשר לשוטרי הסיור לעסוק באמת בפשיעה". יש ירידה בפשיעה בגלל שהשוטרים הקהילתיים פותרים לעומק את הבעיות רפאל" :במקרים של פריצה ,למשל ,אנחנו מגיעים לבקר גם שבוע אחרי ששוטרי המז"פ והחקירות הגיעו כי אנשים בדרך כלל לא זוכרים באותו הרגע מה קרה .אנחנו גם מלווים את המשך הטיפול עם הקורבן .אנחנו מתרשמים מסוג העבירה ובודקים אם הקורבן קיבל את כל השירות שהיה צריך לקבל. אנחנו מדווחים לו על המשך החקירה ומעדכנים אותו". יגאל" :תמיד אחרי שהם נרגעים הם מביאים לנו עוד פרטים שעוזרים לחקירה .אנחנו גם תומכים בהם ומייעצים להם למנוע את המקרה הבא כמו המלצות להתקין סורגים במרפסת ,להתקין מצלמות .אנחנו עוזרים להם למנוע את המקרה הבא .עשינו מיפוי של מצלמות בכל הפסגה ובהרבה מקרים של אירועים חריגים אנחנו יודעים מאיזה מצלמה לקחת חומר כדי לקדם חקירה". רפאל" :גם במקרים של התפרצויות לבתי כנסת. זה הפך להיות תופעה כי ספרי הקודש מאוד יקרים ויש גם קופות צדקה .באחד מבתי הכנסת גילינו דרך המצלמות מספר חשודים והעברנו לחקירה". מה עם פרויקטים קהילתיים? יגאל" :יש לנו הרבה פרויקטים קהילתיים שאנחנו מתכננים ומבצעים". רפאל" :כבר שנתיים רצוף אנחנו מקיימים את פרויקט מיל"ה יחד עם קידום נוער .אנחנו מאתרים בני נוער עם תיקים קלים במשטרה או בסיכון לתיקים ובקורס אינטנסיבי של חצי שנה אנו מחזירים אותם למוטב .הרעיון הוא להגיע לשופט ולבטל את התיק בעקבות הקורס שהנערים עשו". יגאל" :הקמנו גם את פרויקט הבית החם .זה פרויקט מאוד ערכי של התחנה והוא נעשה בליווי השוטרים הקהילתיים .יש בית ברחוב בצלאל בצראווי שמנוהל על ידי עמותת "נר יעקב" ולשם מגיעים ניצולי שואה .בבית זה מתקיימים פעילויות מיוחדות לניצולי השואה ושם הם גם מקבלים סיוע. רפאל ואני ,מזה מספר שנים ,התחברנו למקום והפכנו את הבית החם לחלק בלתי נפרד מהתחנה". רפאל" :באירועים מיוחדים של התחנה כמו טקס יום השואה או הרמות כוסית אנחנו מזמינים את ניצולי השואה .אנחנו מגיעים אליהם בכל החגים. בסוכות בנינו סוכה ליד הבית החם ,ערכנו במשותף סדר פסח לפני החג ,העברנו 250משלוחי מנות לניצולי השואה לפני פורים ועוד 20משלוחי מנות לאנשים מרותקים וכל זה בסיוע בתי הספר". שוטר קהילתי הוא קבוע ולא מתחלף .ההיכרות היא על בסיס אישי .זה מאפשר פתרון רציני ולא "עזרה ראשונה" יגאל" :החיבור לניצולי השואה זה פרויקט הדגל של התחנה .אנחנו מכירים את ניצולי השואה באופן אישי ,אנחנו מכירים את הסיפורים שלהם ומוכנים לעזור להם בכל מה שהם רוצים .השנה ,טקס יום השואה של תחנת שפט יתקיים ברחבת הבית החם". רפאל" :יש גם את נושא הקשישים .הם כמו נשים מוכות .יעד של עבירות רבות מצד כל מיני עבריינים כמו ,למשל ,נרקומנים .כל 28 לחודש הקשישים מקבלים קצבאות וזה יום מועד לפורענות .הנרקומנים מחפשים יעדים קלים לשדוד .קשישים מוציאים את הקצבה מהדואר. בפסגת זאב לא נתקלנו בהרבה מקרים כאלה .אנחנו מונעים אירועים כאלו מראש .אנחנו מלמדים את הקשישים ,בסדרת הרצאות ,איך להתנהג -לא להשאיר מפתח מתחת לשטיח ,לא לפתוח דלתות ל"אנשי מקצוע" ,לא לשים כסף בכיס האחורי ועוד". יגאל" :אנחנו מקיימים הרצאות במינהל הקהילתי. ב 28-לכל חודש אנחנו מסיירים יותר .יש לנו שני סניפי דואר בפסגה וקב"ט הקניון מקבל באופן רציף מאיתנו התראות והוא שם איש ביטחון במיוחד ב 28-בכל חודש בדואר והוא גם נמצא בקשר איתנו כל הזמן". רפאל" :אנחנו מפעילים גם את יחידת "גלית" – זו יחידת מתנדבים על שם שוטרת ששירתה בתחנה ונהרגה .היחידה מתעסקת בנושאי פשיעה בעיקר בתחום של עבירות רכוש .המוטו הוא שהמתנדבים שומרים על הבית שלהם בעצמם .פעם בשבוע יש יציאה החוצה ופעם בשבועיים יש מבצע גדול. הרעיון הוא לשמור על הבית שלך". יגאל" :מי שעוזר בהובלת הפרויקט הוא יו"ר ועדת ביטחון של המינהל הקהילתי ,מר משה שניאור ,שמתנדב בעצמו ביחידה .אנחנו מזמינים את כולם לקחת חלק בפעילות היחידה ולהתנדב למען הקהילה בו כולנו חיים .ניתן לפנות לאינה גרינברג ,מפעילת בסיס המתנדבים בטלפון 050- "6278023 יגאל ורפאל" :אנחנו מאחלים לכל תושבי השכונה חג עצמאות שמח". איתיאל בן חיים [email protected] מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il עם "צורפת העוגיות" סדנה ייחודית מהנה ומרתקת במיוחד בשבילך עשירה בטכניקות וצבעים, במידע והתנסות מעשית ובעיקר כיף נלמד את רזי העבודה עם בצק סוכר, כיצד לעטוף עוגה ולעצב אותה נמלא את העוגה בקרם עשיר, אנו מזמינים נעטר בדרכים שונות ומגוונות, אותך נעבוד עם שבלונות ,מרקמים, ל ה צ ט ר ך טקסטורות וצבעוניות מנצחת. אלינו ל ח גי ג ה יצירתית בסיומה של הסדנה נצא עם ומתוקה עוגות מעוצבות וטעימות וחוברת מתכונים. ב 14.5.14-משעה 17:00 הסדנה תערךהילתי פסגת זאב במרכז במינהל הק משך הסדנה 3-4שעות ₪ 35כולל כל החומרים עלות 0 והרשמה: לפרטיהםקהילתי02-5848900 , מזכירות המינהל אפרת קוסמטיקס לנשים בלבד סדנת עוגות מעוצבות מגזין הפסג ה מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 21 ✔ פדיקור רפואי ואסטתי ✔ מניקור ✔ שעוות ✔ עיצוב גבות יחס ✔ בניית ציפורניים ✔ מילוי א י שי ✔ הדבקה אמריקאית, ✔ לק גל בשלל צבעים עד שלושה שבועות, ✔ טיפול פנים יופי. לקביעת תור054-5273330 : רח' שמואל תמיר 60 | 22 מגזין הפסגה מאי | 2014א' אייר תשע"ד מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il שילוב מנצח! סניף פסגת זאב )מאיר גרשוון (46טלפון077-2346366 : )סניף מעלה אדומים -ניר אבלס050-3077441 : דודי פדידה חדש בשוק! 2 050-9944410 6 2 052-3800619 חדש בשוק! עסקת החודש במזרח-הזדמנות החודש! דופלקס 6חד' + מחסן ענק צמוד לדירה ,גינה +מרפסת לנוף + אופציות ,מרווחת מאוד ,רציניים למכור ,מתאימה למשפחות גדולות .דודי 050-8365485 5 5 30 170 052-3800619 4 8 050-8365485 70 יהודה בן חמו זיוה אלון במזרח יצחק טוניק .פנטקוטג' 5חד' ,מרווח ומואר, אופציה למרפסת ,ניתנת לפיצול ,מתאימה למשקיעים/משפחות .זיוה052-3800619 : חדש בשוק! חדש בשוק! במזרח בחלק העליון! 4חד' ) 6מדרגות בלבד(, משופצת ,מרפסת גדולה לנוף קסום ,מוארת, כל הקודם זוכה! דודי 050-8365485 במזרח בחלק העליון! 4חד' ) 6מדרגות בלבד(, משופצת ,מרפסת גדולה לנוף קסום ,מוארת, כל הקודם זוכה! יוסף050-9944410 : חדש בשוק! במזרח במיקום טוב דופלקס 5חד' ,גינה יפהפייה לנוף ,מרפסת )סגורה( ,כ"פ 2 ,כניסות לבית ,מחסן, מומלצת .זיוה 052-3800619 :יוסף050-9944410 : 4 6.5 4 050-8365485 052-3800619 חדש בשוק! 170מ"ר במפלס אחד 4 30 , 5, 6 052-6713399 4.5 (5 1 052-6713399 במזרח דן פגיס 5 .חד' +גינה יפהפייה, במפלס אחד ,משופצת להפליא ,מטבח וסלון מרווחים מאוד ,כ"פ ,מחסן ,מוארת. זיוה 052-3800619 :יוסף050-9944410 : 6 2 50 050-9944410 052-3800619 5 2 5 1,590,000 050-9944410 2 2 052-3800619 3 6 052-3800619 1 1,520,000 5 4.5 100 050-9944410 4 4400 2014 050-8365485 3 יוסף050-9944410 : ברחמלוביץ מיקום מצויין! דירת גן 4חד' ,כניסה פרטית ,גינה 140מ"ר ,מתאימה למבוגרים ונכים. זיוה052-3800619 : צמודה לקניון 3חד' + ,מחסן +חניה פרטית, אופציה ל 2-חד' ו 2מרפסות )קיימים היתרים( .₪ 1,250,000דודי 050-8365485 2 בצפון שמחה הולצברג פנטקוטג' 5חד' ,מרפסת 20מ"ר לנוף +מרפסת מחדר הורים ,מוארת מאוד, מרווחת ומשופצת ,מחסנים ,חניות ,רק להיכנס!!! דודי050-8365485 : יועצי הנדל"ן :דודי | 050-8365485 :יהודה | 052-6713399 :זיוה | 052-3800619 :יוסף050-9944410 : מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il מגזין הפסג ה מאי | 2014א' אייר תשע"ד | 23 מגזין הפסגה מינהל קהילתי פסגת זאב www.pzeev.org.il | 24 מאי | 2014א' אייר תשע"ד בס"ד חנות המפעל :רח' אופירה ,16מישור אדומים .02-6717141 ,שעות פתיחה :א'-ה' ,9:00-17:00 :שישי 9:00-13:00 סניף ירושלים :רח' יד חרוצים ,14ירושלים .02-6712087 ,שעות פתיחה :א'-ה' ,9:30-19:30 :שישי9:30-14:00 : www.halomot.co.il את כל מבחר המוצרים במחירים אטרקטיביים תוכלו לראות באתר מיטות ומזרונים הספ ק ה מ מהיצר הירה ן לצרכן מיטות ✪ מזרנים ✪ ספות נוער רוכשים ישירות מחנות המפעל
© Copyright 2024