כתבה - ד"ר ליאור הלר
ד"ר הלר שב הביתה החולים המפורסם דיוק שבקרוליינה הצפונית וכעבור זמן קצר התחיל גם הלר התמחות באותו מקום בתחום הכירורגיה הפלסטית. “הכניסה לסביבת העבודה שם ,היתה בשבילי שוק” ,הוא מספר“ .אנשים שהכירו אותי אז אמרו שירדתי בחמישה-שישה קילו במשך חודש וחצי .העבודה היתה מאד אינטנסיבית .המשמעת למופת .מתמחים היו מגיעים לעבודה בחמש וחצי בכל בוקר. כל אחד בחלוק לבן ,מכופתר ,וענוב בעניבה. כל מתמחה ענה רק כשנשאל .אף אחד לא אכל בעמידה. “אני בכל זאת לא הייתי רופא מתחיל .באתי עם 7שנות נסיון .אבל הרגשתי שנקלעתי לתוכנית גיבוש כל כך מוקפדת ,ששום טירונות צבאית לא מגיעה לרמתה .על קירות המסדרונות היו תלויות תמונות של רופאים שבגרו כאן והפכו לידועי שם בכל העולם. לא חסרו לו רווחה כלכלית וסיפוק מקצועי ביוסטון ,טקסס .במשך שנים, הוא עבד והתמחה בבתי החולים שנחשבים למובילים בעולם .אבל מדי ערב כשחזר הביתה ,היה נצמד לטלוויזיה ולרשת ,YNETבניסיון להתחבר למה שקורה בארץ .עד שקם ,ארז את משפחתו ,וחזר .כיום ,פרופ’ ליאור הלר מנהל את המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים אסף הרופא, ומוביל אותה לסטנדרט האמריקאי שהוא מכיר מאת :אורי אלוני וטרה דורני שברומניה היא לא בדיוק מרכז התרבות של העולם .כמו שערד היא לא ממש עיר והנגב הוא לא ממש מדבר .אבל כילד בר-מצווה ,שגדל במשפחה יהודית מבוססת בעיר קטנה בצפון רומניה -המעבר לערד כפי שנראתה לפני 40שנה ,היה שוק אמיתי .מכל בחינה .חברתית ,תרבותית, גיאוגרפית ,מנטלית. “לאבא שלי ,שהיה רופא כירורג ברומניה, לא חסר דבר .אבל הווירוס הציוני לא הרפה ממנו” ,מספר פרופ’ ליאור הלר ,כיום מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים אסף הרופא“ .במשך 20שנה הוא היה מסורב עלייה .עד שיום אחד הוציא מתיבת הדואר מעטפה קטנה שבתוכה הודעה :אושרה בקשתכם להגר .עליכם לעזוב את הארץ בתוך שלושה שבועות!. “זה לא היה פשוט .גם החשש מהלא נודע היה רב .כי ברומניה תמיד דיברו על ישראל כמוקד מלחמות .אני זוכר שהורי היו צמודים כל ערב לרדיו ,מחפשים את שידורי קול ישראל בגלים קצרים ,כדי לדעת מה קורה. | 78גליון 30.1.14 | 2226 אני זוכר את הלחץ והדאגה שתקפו את כולנו בשנת .”...67 “גדלתי על רפואה” היעד הראשון של המשפחה ,היה אולפן עברית בערד .אחר כך נשלח הילד ליאור לשנתיים בפנימיית הדסים ,תקופה שלמעשה היתה הטירונות המהירה והאינטנסיבית שלו להתערות בחברה הישראלית“ .היינו שם בני נוער מכל מיני ארצות .ממדינות חבר העמים ,מאירופה ומארצות הברית .כל אחד דיבר בשפתו וכדי לתקשר עם השאר -הוא היה חייב ללמוד ולדבר עברית” ,נזכר ד”ר הלר. “אני מאד אהבתי את המקום והייתי מוכן להישאר שם גם יותר משנתיים .אלא שהייתי בן יחיד וההורים רצו שאגור אתם .מכיוון שהם עברו בינתיים לחולון ,שם ניהל אבי מרפאה פרטית וגם עבד באיכילוב -חזרתי לבית ההורים והפכתי ל’ילד הרומני’ בין צברים ,שכמו כולם צחקו על ‘הרומנים הגנבים’ .עלי צחקו פחות ,כי הייתי טוב בכדורגל ,וזה הפך אותי מהר לאחד משלהם”... גל גפן-ראשל"צ בחולון למד הלר בתיכון חדש“ .עד היום אני נפגש עם אנשים שלמדו במחזור שלי ,ביניהם כאלה שגם המשיכו לרפואה” ,הוא מהרהר בנוסטלגיה .אחרי סיום בית ספר התיכון נסע, ולאחר השירות הצבאי כחובש -התקבל לבית ספר לרפואה בירושלים. “כמי שנולד לאב רופא ולאם שעבדה במכון לרפואה משפטית -גדלתי על רפואה” ,הוא מספר“ .כבר בגיל צעיר הייתי מתלווה לאבא שלי לבית החולים ולמרפאה .בכל פעם שהרשו לי להצטרף לאמבולנס שדהר ברחוב ביבבת סירנה -הרגשתי בשמיים. אהבתי את האקשן שבהצלת חיים .התנדבתי להיות אלונקאי במגן דוד אדום ,וישבתי ליד טלפונים במחלקת יולדות -כדי לבשר להורים צעירים על לידת הבן או הבת”... בגיל 28התחיל ד”ר הלר את ההתמחות שלו בבית החולים בלינסון בפתח תקווה ,שם גם הכיר את ד”ר עידית מרום ,צעירה ישראלית שנולדה בארצות הברית ,שהתמחתה במחלקת הרנטגן .בתום ההתמחות החליטו השניים לטוס לארצות הברית להשתלמות. עידית התקבלה למחלקת רנטגן חזה בבית הכל הצטבר לאווירת קודש הקודשים של מרכז רפואה להצלת חיי אדם”... ד"ר הלר עם פציינטית מתחתנים בבית הסוהר החוויות הרגשיות של ד”ר הלר ושל ד”ר עידית מרום -רק הלכו והתעצמו ,גם במישור האישי .יום אחד הצליחו שניהם להשתחרר לכמה שעות מבית החולים ומיהרו לנוטריון רושם הנשואין שבעירייה ,על מנת למסד את הקשר ביניהם“ .בעוד אנחנו ממלאים ניירות -צלצל הביפר .הודיעו לי שחולה שלי מדמם ,ואני חייב להגיע מיד לבית החולים”, משחזר ד”ר הלר. “כמובן שרצתי חזרה לבית החולים .אבל מכיוון שהיה מנוי וגמור אתנו להתחתן באותו יום -חיפשנו נוטריון ציבורי שנמצא בתורנות בלילה .מצאנו אחד כזה ב ...בית הכלא המקומי של העיר דוראם .הוא ישב מאחורי זכוכית משוריינת -בהתאם לנסיבות ואת בקשות הנישואין דחקנו אליו דרךסדק קטן שבתחתית המחיצה השקופה. כך קרה שבתעודת הנישואין שלנו נרשם: התחתנו בבית הכלא דוראם”.. במשך שש שנים נוספות עבד ד”ר הלר בבית החולים אם.די .אנדרסון ביוסטון טקסס, מרכז עולמי למלחמה בסרטן ,גם הוא עם דיסיפלינת טיפול הדוקה ומאופיינת“ .כל חולה שם מקבל צוות שלם שמומחה לתחום שלו” הוא מספר“ .חולה בסרטן השד ,למשל, הוקף בצוות קבוע של כירורג שד ,אונקולוג, רופא מקרין ,ועובדת סוציאלית ,שילוו אותה כל הזמן .אתה מסתכל ורואה לפניך אנשים מופלאים ,צנועים ,בלי טיפת אגו ,שרק טובת החולה מאחדת ביניהם .אתה מוצא את עצמך יושב בחדר האוכל לצד אנשים שלמדת ד"ר הלר עם אשתו והבנות .לומדות להכיר את המנטליות הישראלית גל גפן-ראשל"צ המשך בעמ' 67 | 30.1.14גליון | 2226 79 ד"ר הלר עם דיילות חברת דלתא ביוסטון .תחזוקת היופי המשך מעמ' 66 את מה שאתה יודע מהספרים שלהם ,והם מקשיבים לך בסבלנות ,עוזרים ,מוסיפים ידע .גם כשהם מתקנים אותך ,הם עושים זאת מאד בנימוס וללא התנשאות”... לבית החולים ביילור ,ששכן בדיוק מעבר לכביש ,עבר ד”ר הלר לאחר שש שנים ,שם עבד כמנתח פלסטי בכיר -שבין השאר ‘תיחזק’ את הופעתן החיצונית של דיילות חברת התעופה ‘דלתא’ -והגיע לדרגת פרופסור“ .בשלב מסוים היה לי ברור שאני צריך להתמחות במשהו יחודי ,ולא להשאר בתחום שיש בו רבים כמוני” ,הוא מסביר את השיקולים“ .הציבור הרחב מכיר את תחום הניתוחים הפלאסטיים ,באופן מצומצם :אף, חזה ,מותניים .במציאות זהו תחום רחב מאד שמביא לרופא סיפוק מקצועי גדול מאד. “למשל ,יש צעירים שמתפתח אצלם חזה נשי ,קטן ונפול ,ולא שטוח כמו אצל גברים בדרך כלל .צעירים כאלה מנסים להחביא את ה’מום’ ,על ידי הליכה שפופה או לבישת בגדים רחבים .הם לא יודעים שניתוח להסרת רקמות מיותרות מהחזה - הוא פשוט יחסית ולאחריו הביטחון העצמי שלהם ירקיע שחקים .אותו דבר אצל נערות עם חזה א-סימטרי .מדובר בתיקון פשוט שאחריו הנערה ממש מאושרת .לרופא המנתח אין קורת רוח גדולה יותר מלראות נערה שמרוצה מתוצאות ניתוח קוסמטי. הוא הולך הביתה בהרגשת סיפוק שלא יוכל לרכוש בשום צורה אחרת”... וזה ,בעצם ,מה שד”ר הלר עושה .מחזיר את האושר לאנשים .הוא עושה את זה הן בבית | 80גליון 30.1.14 | 2226 החולים אסף הרופא ,הן בקליניקה פרטית. ניתוחים פלסטיים לא מעטים ,נעשים בבית החולים במסגרת קופות החולים .בעיקר כאשר מדובר בצורך רפואי .למשל ,כמו במקרים של נשים עם חזה גדול ,שגורם לדלקות עור ,ולחריצי-שכם מכתפיות החזייה -ואז נדרש להקטין אותו .ניתוחים הפרטיים -כמו ישור אף ,שאיבת שומן ואפילו ...הצרה וגינאלית ,נערכים בחדרי ניתוחם פרטיים. חיוך של נחת חבלי הקליטה החוזרת שלו בישראל -הוא מודה :עדיין קשים .כשהגיע לראשונה כנער מתבגר -לא היתה לו אחריות של משפחה ,והוא התערה בקלות בחברת בני גילו“ .הפעם זה שונה” ,הוא אומר“ .שתי הבנות שלנו -כיום בכיתות ה’ וז’ -עוד לא לגמרי התרגלו לחיים בארץ .הן נולדו בארצות הברית לתוך חיי רווחה של מטפלת אישית ,גנן ,מתחזק בריכת השחייה ומנקה. מכיתה של 15תלמידים ,הן הגיעו לכיתה של 35תלמידים .אני יודע כמה זה קשה להן אבל אני בטוח שהן ילמדו לאהוב את הארץ כמו שאני אוהב אותה”... וישנה גם הקליטה החברתית“ .בארצות הברית היו לי הרבה מכירים .יהודים וגויים. אבל לא היו לי הרבה חברים” ,אומר ד”ר הלר. “הכרתי הרבה ישראלים ,אבל עצם העובדה שמישהו ישראלי ,עדיין לא הופכת אותו לחבר .ישנם כאלה גם בארץ שלא הייתי מוצא שום נושא מרתק לשיחה אתם .אבל מעצם ההליכה ברחוב בישראל ,אני מרגיש הרבה גל גפן-ראשל"צ יותר נוח מאשר ברחובות יוסטון ,למשל. מה לעשות -אני ציוני.”... בכל מקרה ,בארץ עשו הכל כדי לספק לד”ר הלר נחיתה רכה ,בכסא מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית באסף הרופא .מהקוקפיט הזה הרבה יותר קל לראות הכל מלמעלה ולעשות השוואות ,בין מה שהיה רגיל אליו בבתי החולים באמריקה ,לבין המציאות בארץ“ .ברור שמערכת הבריאות כאן שונה לגמרי מבחינת התפיסה הממלכתית- ציבורית ,בכך שהיא לא בנויה ,כמו באמריקה, על בסיס קפיטליסטי רווחי. “אבל אני החלטתי לעשות ככל האפשר כדי להביא את הרמה המקצועית במחלקה שאני ממונה עליה -לסטנדרט האמריקאי .ואני מקבל על כך תמיכה מלאה .פינתי לכמה אנשי-מקצוע שאני חושב שהם הטובים בסוגם בתת-התמחויות של פלסטיקה - כמו שחזורים אסטטיקה וכדומה -וגייסתי אותם למחלקה .אמרתי להם מראש שאני לא יכול לתת להם יותר כסף ,אבל יכול להבטיח להם הרבה יותר סיפוק”... ומה באופק? “אני רוצה להביא את המחלקה למעמד של להכרה בינלאומית .שתהיה כתובת לכל מי שזקוק בארץ לטיפול כירורגי- פלסטי ולתיירות מרפא מכל העולם”... ומה יהיה הסיפוק הגדול ביותר שלך? “כשאפרוש בבוא העת ,אני רוצה שאנשים יזכרו אותי לא כמנהל מחלקה ,אלא כמנטור של רופאים מוכשרים שיצאו מהמחלקה הזאת .שאוכל להסתכל לאחור בסיפוק ולחייך חיוך של נחת”...
© Copyright 2024