מי מתעשר באינטרנט? האם האינטרנט הוא ערוץ נוסף להגברת הדומיננטיות של המ
263 מי מתעשר באינטרנט? האם האינטרנט הוא ערוץ נוסף להגברת הדומיננטיות של המוחצן ,או סביבה חברתית המפצה את המופנם? יאיר עמיחי-המבורגר אחת מהסוגיות המרכזיות בתחום ההתנהגות באינטרנט נוגעת לפרופיל האישיותי של אנשים המצליחים לתעל את האינטרנט באופן אפקטיבי יותר לטובת עולמם החברתי .קראוט ושותפיו ( )Kraut el al., 2002טענו שהאינטרנט עשוי לסייע לעולם החברתי של גולשים בעלי אישיות מוחצנת .תאוריה זו נקראה "העשירים שהנו בעל כישורים מתעשרים"; על פי תאוריה זו ,אדם מוחצן ִ חברתיים יוצאי דופן משתמש באינטרנט כערוץ נוסף לקביעת הדומיננטיות שלו .הטיפוס המופנם ,לעומתו ,מקובע לכישלונו החברתי גם במרחב הווירטואלי .במחקרם של המבורגר ובן ארצי ( ,)Hamburger & Ben-Artzi, 2000שבדק את שימושי האינטרנט השונים על פי אישיותו של הגולש ,נמצאה המסקנה ההפוכה: האינטרנט הוא כלי מפצה המאפשר לאדם המופנם לבטא את עצמו מבחינה חברתית ,בעוד בעבור האדם המוחצן האינטרנט הוא ערוץ נוסף ותו לא .מאמר זה עוסק בביסוס המחקרי לכל אחת מגישות אלו ומסיים בניסיון ליצור גישה אינטגרטיבית שלפיה כל אחת מן התאוריות עשויה להיות נכונה ,וזאת בתלות ההקשר המצבי-מוטיבציוני כמשתנה מתערב. אחת מהשאלות המרכזיות בתחום ההתנהגות באינטרנט עוסקת בבחינת הפרופיל האישיותי של אנשים מצליחים המתעלים את האינטרנט באופן אפקטיבי יותר לטובת עולמם החברתי .באחד מן המאמרים הפסיכולוגיים הראשונים שפורסמו ּבַ תחום טענו רוברט קראוט ושותפיו ( )Kraut et al,. 1998כי האינטרנט גורם לבדידות ולדיכאון .במאמר מאוחר יותר טענו קראוט ושותפיו (Kraut et al., )2002שהאינטרנט עשוי לסייע לעולמם החברתי של הגולשים ,אך רק בהנחה שהגולש הוא בעל אישיות מוחצנת .תאוריה זו נקראה "העשירים מתעשרים"; על פיה ,האדם המוחצן ,בעל הכישורים החברתיים המעולים ,משתמש באינטרנט כערוץ המגביר עוד יותר את הדומיננטיות החברתית שלו .הטיפוס המופנם ,לעומת זאת ,מקובע לכישלונו החברתי גם במרחב הווירטואלי :גם במרחב הווירטואלי הוא יתקשה מאוד בבניית קשרים חברתיים .במחקר שבדק את שימושי האינטרנט השונים על פי אישיותו של הגולש ,הגיעו המבורגר ובן ארצי (Hamburger & Ben- 264יאיר עמיחי-המבורגר )Artzi, 2000למסקנה הפוכה :האינטרנט הוא כלי מפצה חשוב ,המאפשר לאדם המופנם לבטא את עצמו מבחינה חברתית ,ואילו בעבור האדם המוחצן האינטרנט הוא ערוץ תקשורת נוסף ותו לא .נדון תחילה בזהותם של המתעשרים חברתית באינטרנט ובזיקה שבין הנטייה האישיותית-חברתית ובין ההתנהגות החברתית באינטרנט .נתחיל את הדיון בתיאור הסביבה הפסיכולוגית של האינטרנט. ההקשר הפסיכולוגי של השימוש באינטרנט האינטרנט יצר סביבה ייחודית במובנים רבים .אנו נתמקד רק בארבעה מרכיבים מרכזיים של סביבה זו :היכולת לשמר את האנונימיות ,חוסר חשיפה פיזית ,השליטה בתקשורת והקלּות במציאת אנשים דומים לי (McKenna, Green .)& Gleason, 2002 היכולת לשמר אנונימיות :הגלישה באתרים חברתיים רבים באינטרנט מאפשרת לגולש לבחור את רמת החשיפה האישית שלו .הגולש יכול להסתיר את זהותו האמיתית ובאותו הזמן יכול לחשוף את עצמו באופן מוחלט (ראו דיון בנושא .)McKenna & Bargh, 2000 :לדוגמה ,משחקי הפנטזיה וחדרי דיון וצ'טים הם סביבות שמאפשרות בדרך כלל לגולשים בהם לשמר אנונימיות טוטלית .גם ברשתות החברתיות יכול הגולש לשמר אנונימיות במידה מסוימת. חוסר חשיפה פיזית :לגולש יש אפשרות לבחור אם ואיך להיחשף פיזית באינטרנט .גם ברשתות החברתיות לאדם שליטה משמעותית בעיצוב חשיפתו הפיזית .עובדה זו עשויה לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות שונות או בעלי דימוי גוף שלילי .באמצעות האינטרנט יכולים אנשים אלו לתקשר עם אדם אחר, ותכונותיהם הפיזיות אינן מהוות גורם רלבנטי בתקשורת (& McKenna, Green .)Gleason, 2002חלק גדול מהחרדות החברתיות בחיי היום יום בקרב בני אדם בעלי דימוי גופני שלילי (בתפיסתם הסובייקטיבית) נובעות מן החשש מהאופן שבו ייתפסו על ידי הצד השני .על מנת להימנע מאותו חשש עשוי האדם החרד להימנע מיצירת קשר .אפשר לראות בתהליך זה נבואה המגשימה את עצמה — האדם חושש שלא יצליח לשבור את המעגל החברתי השלילי שבו הוא נמצא, ובהתנהגות זו מבטיח את שימור המצב השלילי .רשת האינטרנט מספקת מרחב הזדמנויות חדש לאדם זה. שליטה בתקשורת :התקשורת האינטרנטית מתאפיינת בשליטה רבה של הגולש .הגולש בוחר כיצד להגיב ,הוא כותב את הטקסט ויכול לשכתב אותו כאוות נפשו .אפשרות זו מספקת תחושה חזקה של שליטה גם אם בפועל הגולש אינו משתמש בה .נוסף על כך ,גולש שאיננו מרוצה מן האופן שבו מתפתח המפגש האינטרנטי שיצר ,יכול להעלים את הצד השני בלחיצת כפתור אחת .אפשרות זו מי מתעשר באינטרנט? 265 אינה קיימת בפגישה פנים אל פנים .אם נפגשנו עם אדם מסוים לפגישה עיוורת שהתבררה כעבור זמן קצר כטעות פטאלית ,לא נוכל להיעלם בלחיצת כפתור, אלא ניאלץ לשלם את המס החברתי :לחייך לצד השני ,לשתות את הקפה והעוגה באופן נימוסי ולהתפלל שהפגישה תגיע לסיומה במהרה. הקלות במציאת קבוצת שווים :באינטרנט ,במרחב של מאות מיליוני גולשים, קל לגולש למצוא אנשים החולקים עמו את אותם תחומי עניין .לכל תחביב ותחום עניין אפשר למצוא שותפים במגוון הפורומים והרשתות החברתיות הקיימות ברשת ( .)Lev-On & Hardin, 2007קבוצת שייכות זו תהפוך למשמעותית מאוד לגולש ,מכיוון שהיא מחזקת תחום עניין או כיוון חיים באמצעות דיאלוג עם אנשים דומים. כל הגורמים הללו יחדיו יוצרים בעבור הגולש סביבה הנתפסת כמוגנת עד מאוד ולעתים אף מוגנת יותר מכל סביבה מוכרת אחרת .סביבה כזו עשויה להשפיע משמעותית על בניית יחסים ברשת ,בראש ובראשונה מכיוון שהיא מאפשרת לגולש לחוש תחושת סיכון מופחתת בכל הכרוך בחשיפה עצמית. האינטרנט מקל על החשיפה העצמית ,שכן היא נעשית בו מתוך שליטה על אופן התקשורת .אפשרות זו מאפשרת לנו להיפתח לאדם הנמצא בצד השני של הרשת מבלי לחשוף את עצמנו לפגיעות הקיימת ביצירת יחסי אמון שאינם מקוונים. ראשית ,כאשר אנו מרגישים ביטחון אנו נוטים יותר לתת אמון באדם שעמו אנו בקשר .אנו מרשים לעצמנו להיחשף אליו. שנית ,חשיפה עצמית זו יוצרת הדדיות וכך מגדילה את ההסתברות שהיחסים יהפכו ליציבים יותר בטווח הארוך .השפעה זו נובעת מן האינטימיות הגבוהה שנוצרת עם הצד השני ,ועל כן אנו רוצים לשהות עם אלו שבקרבתם אנו מרגישים נוח להיפתח ולהיות עצמנו ( .)McKenna, Green & Gleason, 2002מסיבה זו ,אם יחליטו שני הצדדים ,תוכל מערכת היחסים להשתדרג ולהפוך ליחסים מוצלחים ב"עולם האמיתי" .השאלה המעניינת אותנו לצורך הדיון ,היא האם ההגנה המשמעותית שהאינטרנט מעניק תהפוך לרלבנטית לעולמו החברתי של גולש, על פי אישיותו הספציפית? נמשיך אפוא בדיון בנושא האישיותי תוך כדי חלוקה אישיותית ממוקדת. האינטרנט הוא מגרש שמאות מיליוני אנשים גולשים בו מדי יום .האנשים הללו שונים זה מה מזה במובנים רבים ,אך בראש ובראשונה הם שונים בתמהיל האישיותי המרכיב אותם .הגדרת אישיותו של האדם עניינה במאפיינים העומדים מאחורי דגם התנהגותו הקבוע ( .)Pervin, 1993אחת מהתיאוריות הקלאסיות לחלוקת האישיות היא על פי הגדרתו של האדם בשני ממדים :מופנם לעומת מוחצן ,ונוירוטי לעומת לא נוירוטי .האדם המופנם מוגדר כאדם שקט ,מהורהר, 266יאיר עמיחי-המבורגר המעדיף את חברת עצמו ,ואינו נהנה מאירועים חברתיים רבי-משתתפים; בעוד האדם המוחצן מוגדר כאדם ידידותי המחפש חברה באופן פעיל .האדם הנוירוטי מוגדר כרגשן וחרד המגיב בעוצמה אמוציונלית קיצונית למצבי החיים ,בעוד האדם הלא נוירוטי מוגדר כאדם המגיב למצבי החיים בצורה מאוזנת ושקולה יותר .איסינק ואיסניק ( ,)Eysenck & Eysenck, 1975מהחוקרים המובילים בתחום חקר האישיות ,טענו שמדובר במאפייני אישיות שאפשר למקמם על רצף .מחקרם מעלה כי בצדו האחד של הרצף האישיותי נמצא האדם המופנם ובקצה השני נמצא האדם המוחצן .באותו אופן מתקיים רצף מהקצה האישיותי של הנוירוטי ועד הקצה האישיותי הנגדי של האדם הלא נוירוטי .על פי השאלונים שבנו איסניק ושותפיו אפשר למקם כל אדם על שני רצפים אלה באופן המלמד על העוצמה של תכונות אישיותיות אלו אצל האדם. לעומת חשיבת הרצף ,קיימת חשיבה חלופית על אודות אופיו של אדם ,הנוגעת ל"הפכים המשלימים" .קרל יונג ( ,)Jung, 1939אחד מגדולי הפסיכואנליטיקאים, שהושפע מתורת המזרח הרחוק ,טען שאישיותנו בנויה מהפכים .השלמת ההפכים על פי יונג מביאה ליצירת מתח המומר לאנרגיית חיים החיונית לאינדיבידואל. מטרת הטיפול הקליני על פי יונג אפוא ,היא בין היתר לאפשר לאדם לבטא את יכולתו להכיל את חלקיו האישיותיים אשר לכאורה סותרים ,באופן שיאפשר לו חיים שלמים ובריאים יותר .יונג גם היה הראשון לנסח את ההגדרות האישיותיות של המוחצן מול המופנם ושל הנוירוטי מול הלא נוירוטי .ואולם ,בניגוד לאיסיניק ואיסניק ,תפס יונג את ההפכים הללו כמשלימים .ההתנהגות של האדם הבריא היא הסתגלותית וגמישה וכך מאפשרת רפרטואר התנהגויות יעיל. לאחר שחידדנו הבדלים אלו נמשיך בעיון ברלבנטיות של הנושא האישיותי לתחום האינטרנט. מי מתעשר :העשירים או העניים? המחקר המוקדם בתחום האינטרנט התמקד בעיקר בתופעות הכרוכות בהשפעת האינטרנט על הגולש וסביבתו ,לרבות השלכותיו השליליות .נמצא כי בתהליכים קבוצתיים ,תקשורת-מתווכת-מחשב מובילה לעוינות ולעלייה בתגובות תוקפניות ( .)Siegel et al., 1986האינטרנט נתפס על ידי הגולשים כמפריע לפעילויות חשובות אחרות בחייהם .אחוז מסוים מהגולשים אף דיווח על בעיות התמכרות ( .)Brenner, 1997במחקר אורך שניהל צוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון נמצא ששימוש רב באינטרנט גורם לפגיעה במעגל החברתי ,לתקשורת מופחתת בין בני משפחה ולעלייה בבדידות ובדיכאון ( .)Kraut et al., 1998מחקר מקיף זה יצר הד תקשורתי רחב ביותר שסימן למעשה את האינטרנט ככלי טכנולוגי מי מתעשר באינטרנט? 267 המשפיע באופן השלילי מאוד על הרווחה הפסיכולוגית של הגולש .במחקר המשך נמצא שהתוצאות מורכבות הרבה יותר; יש מי שמרוויח חברתית באינטרנט וזה הוא הטיפוס המוחצן .האדם הדומיננטי חברתית מיטיב להשתמש באינטרנט כערוץ נוסף המשפיע על קביעת הדומיננטיות החברתית שלו .מי שמפסיד מהשימוש באינטרנט הוא המופנם ,הכושל בשיפור מצבו החברתי .תאוריה זו קיבלה את התווית תאוריית "העשירים מתעשרים" (.)Kraut et al., 2002 ניתוח מחקרם של קראוט ושותפיו ( )Kraut et al., 1998מגלה שחלק מהממצאים אינם עומדים בקריטריונים מחקריים מוקפדים :למשל ,מסקנות מסוימות נמצאו רחבות מדי ,מבחינת הפרופילים הסוציו-דמגרפיים של המשתמשים ומבחינת שירותי האינטרנט שנבדקו .המבורגר ובן-ארצי ( )2000טענו שעל מנת לבחון את תחום השימוש באינטרנט והשפעתו על הגולשים יש להביא בחשבון את האישיות של המשתמשים ,צורכיהם ,מניעיהם ואת התנהגותם הממוקדת בעת הגלישה ברשת .נוסף על כך הניחו המבורגר ובן ארצי שהסביבה האינטרנטית המגנה עשויה להיטיב דווקא עם טיפוס האישיות המופנם ,וזאת מכיוון שהיא ִ עשויה לאפשר לאדם המופנם לבטא צדדים חברתיים באישיותו ועל כן להוות בעבורו מגרש ליצירת רישות חברתי משמעותי .במחקרם בדקו המבורגר ובן ארצי את השימושים השונים שהגולשים מבצעים באינטרנט ,על פי אישיותם: הטיפוס האישיותי המוחצן מול המופנם ,הטיפוס הנוירוטי מול הלא נוירוטי .בין השאר מצאו השניים כי נשים נוירוטיות ומופנמות משתמשות באינטרנט באופן חברתי יותר לעומת נשים מוחצנות ולא נוירוטיות .ממצא זה תואם את התפיסה שהאינטרנט יכול להיות סביבה מפצה דווקא בעבור אותם אנשים המתקשים ביצירת קשר חברתי בסביבה רגילה .העובדה שדווקא נשים הפגינו את יכולת הפיצוי מוסברת בטענה שלנשים מודעות עצמית גבוהה ויכולת גבוהה יותר להסתייע בעת הצורך ברישות חברתי .המודעות העצמית הגבוהה יותר הוליכה נשים בעלות צורך חברתי חזק יותר להשתמש במגרש האינטרנטי כמפצה .עם התפתחותם של מגוון השירותים שמספקת רשת האינטרנט ,והתפתחות המודעות והזמינות של שירותים אלו ,צפויה תופעת האינטרנט לכלול גם את הגברים המופנמים והנוירוטיים כחברים חדשים בשימושים החברתיים שהרשת מציעה וכמגרש מפצה ( .)Amichai-Hamburger, 2005מלדונדו ואחרים ( )2001בחנו את אישיותו של הגולש באמצעות ניתוח טקסטים שהועברו בדואר אלקטרוני ומצאו באופן עקבי לקו חשיבה זה ,כי אנשים מופנמים שולחים מסרים בעלי גוון מוחצן יותר מאשר אנשים מוחצנים הגולשים ברשת האינטרנט. 268יאיר עמיחי-המבורגר מק'קנה ,גרין וגליסון ( )McKenna, Green & Gleason, 2002עשו שימוש במושג האני האמיתי של קרל רוג'רס ( )Rogers, 1961; 1980לצורך הבנת המשמעויות הפסיכולוגיות של הגלישה באינטרנט .רוג'רס ,פסיכולוג קליני הומניסט ,טען שבחיים המודרניים אנשים נוטשים את גרעין אישיותם העצמי לטובת מאפייני התנהגות שהם מאמינים שיבטיחו להם את אהבת האנשים המשמעותיים בסביבתם .בפועל ,אין זה משנה מה יעשו וכמה קשה יעבדו ,הם לא יקבלו את מבוקשם וכתוצאה מכך הם עשויים לחוות חוויית בדידות קיומית .בתאוריה האישיותית שלו התמקד רוג'רס בחשיבות האני האמיתי ,המייצג את הליבה האישיותית האמיתית ,שאיננה מודעת או ממומשת בעבור רוב בני האדם .האני האמיתי הוא החלק באישיות האדם היודע מה טוב ומה רע בעבור האינדיבידואל. מרכיב אישיותי זה הוא הפגיע ביותר ונדון לפגיעה אנושה בסביבה שבה אהבה היא מותנית .על מנת שיוכל לפתח גרעין אישיות זה ,האדם זקוק להרגיש מקובל על האנשים מסביבו ומוגן בקרבם .מק'קנה ,גרין וגליסון (& McKenna, Green )Gleason, 2002הניחו שהסביבה המוגנת שהאינטרנט מעניק עשויה להפוך למועדפת בקרב אנשים בעלי עכבות חברתיות .במחקרם יצרו מק'קנה ,גרין וגליסון אבחנה בין אנשים החושפים את "האני האמיתי" שלהם באינטרנט ,לבין אלו החושפים את "האני האמיתי" שלהם כאשר אינם מחוברים לרשת ,כלומר מעדיפים לגלות את האני האמיתי שלהם במערכות יחסים מקובלות .לטענתם ,הסביבה שבה האני האמיתי נחשף קובעת את המיקום שבו אנשים יחוו את מערכות היחסים המשמעותיות יותר בחייהם .אנשים שהצהירו שקל להם יותר לבטא את האני האמיתי שלהם באינטרנט דיווחו גם על התקדמות מהירה וממושכת יותר של מערכות היחסים ברשת .כאשר נערכה בדיקה של הפרופיל האישיותי של אלו אשר מיקמו את האני האמיתי שלהם באינטרנט ,נמצאה שכיחות גבוהה של אנשים חרדים חברתית ובודדים .אנשים אלו ,בעלי עכבות חברתיות ניכרות, מצאו את הסביבה האינטרנטית נוחה יותר לביטוי האני האמיתי שלהם בהשוואה ל.Off-Line- עמיחי-המבורגר ,ויינפל ופוקס (Amichai-Hamburger, Wainapel & Fox, )2002ביצעו מחקר שבו השתמשו בשאלון האני האמיתי של מק'קנה ובשאלון הבודק מוחצנות ומופנמות .תוצאות המחקר חשפו כי אנשים מופנמים ונוירוטיים מיקמו את האני האמיתי שלהם באינטרנט ,וזאת לעומת אנשים מוחצנים ושאינם נוירוטיים אשר מיקמו את האני האמיתי שלהם מחוץ לאינטרנט .תוצאות אלו מאחדות למעשה שני גופי ידע שהתפתחו בנפרד לגוף ידע אחר ,העוסק במשמעויות העמוקות של הפונקציות החברתיות של האינטרנט בעבור גולשים בעלי עכבות חברתיות. מי מתעשר באינטרנט? 269 לסיכום ביניים של חלק זה ,נמצא שפלח אוכלוסייה רחב ,בעל פרופיל אישיותי ניכר ,משתמש באינטרנט כמגרש לביטוי האני האמיתי שלו .בתוך פרופיל אישיותי זה כלולים אנשים חרדים חברתית ,בודדים ,מופנמים ונוירוטיים. הסביבה החברתית שמספקת רשת האינטרנט יוצרת פתרון לאנשים החשים קושי ביצירת קשרים חברתיים ורומנטיים .בעבור אנשים אלו המגרש האינטרנטי איננו מגרש נוסף ,אלא המגרש המשמעותי ביותר בחייהם .במגרש זה חווים הגולשים את החוויות האינטימיות ביותר שלהם .אין ספק שמדובר במשמעות פסיכולוגית אדירה בעבור אותם גולשים ,היכולים לבטא את עצמם באינטרנט .לצורך דיוננו, האינטרנט מעשיר אפוא דווקא את "העניים" ,שאינם מסוגלים לספק את צרכיהם החברתיים מחוץ לו. נוצר מצב שבו מרבית המחקרים בשנים האחרונות מצביעים על תהליך שבו האינטרנט הופך למגרש מפצה בעבור מגוון רחב של קבוצות .החברים בקבוצות אלו חשים שההגנה שהאינטרנט מספק וכן המרחב הגלובלי מקנים להם אפשרות לחזק את הרישות החברתי שלהם ואת דימויים העצמי .ההיבט של מופנמות ומוחצנות הוא דוגמה בלבד לתופעת האינטרנט כמגרש מפצה .אין זה הכרח כי תהליך זה מבטא את אי-התאמתה של תאוריית "העשירים מתעשרים" למציאות האינטרנטית המתהווה .בחלק הבא ננסה לבחון גישה המשלבת בין התאוריות השונות. הגישה האינטראקטיבית עד כה התמקדנו במרכיב האישיותי .עתה נוסיף את המרכיב המצבי- מוטיבציוני שבו פועלים המופנם והמוחצן ,על מנת לתת תמונה מורכבת יותר. ניתוח משמעויות נבדלות של תקשורת באינטרנט :פטר ,וולקנברג ושאטון ( )Peter, Valkenburg & Schouten, 2005התמקדו במתבגרים; אלו מצויים בשלב בחייהם שבו יצירת חברויות היא קריטית .במחקר שהשתתפו בו 500מתבגרים נבחן אם פרופיל אישיותי מנבא יצירת חברויות .במחקר נמצא כי אין קשר ישיר בין מוחצנות או מופנמות ובין מספר החברים המקוונים .המוטיבציות הספציפיות של הגולש הן אלה המהוות גורם משפיע חשוב .לדברי החוקרים ,יש תיווך של שלושה גורמים משפיעים :חשיפה עצמית ,תדירות התקשורת המקוונת וכן המוטיבציה לפיצוי חברתי .מתבגרים מוחצנים נחשפו ויצרו קשרים רבים יותר באינטרנט .ניבוי על פי תאוריית "העשירים מתעשרים" יראה שהמוחצנים משתמשים באינטרנט כערוץ נוסף לקביעת הדומיננטיות החברתית שלהם; ואולם ,לצד תוצאות אלו, נמצא שמופנמים ,שהנם בעלי מוטיבציה לפיצוי חברתי באמצעות האינטרנט (מוטיבציה שהייתה שכיחה הרבה יותר אצל מופנמים מאשר אצל מוחצנים), 270יאיר עמיחי-המבורגר הראו חשיפה עצמית גדולה וחשיפה לתקשורת מקוונת גבוהה .כתוצאה מכך הראו המופנמים בנייה של חברויות וירטואליות בשכיחות גבוהה .החוקרים טענו שקיומה של מוטיבציית פיצוי חברתי נִ טרלה את תכונת המופנמות .המגרש האינטרנטי לא מהווה פתרון מיידי לאנשים המופנמים ,אלא משמש מצע חברתי שרק מוטיבציה לפיצוי חברתי מצדו של המופנם תוביל להעשרת עולמו החברתי. בחינת תוצאות המחקר מציעה כי תאוריית "העשירים מתעשרים" ותאוריית "העניים מתעשרים" יכולות להתקיים בד בבד; יחדיו הן משקפות את המורכבות והעושר של המפגש בין אישיות למוטיבציה במגרש האינטרנטי. האינטרנט כיוצר זהות או כמשמרּה :עד כה התמקדנו בהגנה ובחופש שהאינטרנט יוצר אצל הגולש .החופש הזה מתבטא ביכולת לצאת מתוך ההגדרה היומיומית שלנו .טרקל ( )Turkle, 1995תיארה את האינטרנט כמעבדת זהויות המאפשרת הגדרה מחודשת של האני .אך מה קורה כאשר האדם אינו יכול להגדיר את עצמו מחדש? הרשתות החברתיות הן אחד משירותי הרשת הקלאסיים המאפשרים דווקא לשמר את הזהות הישנה .הרשת החברתית הישראלית ,חבר'ה עלתה לאוויר הווירטואלי ב .2002-אתר זה מתהדר ביותר ממיליון משתמשים ומציע לגולשיו הצצה נוסטלגית אל העבר באמצעות הרשמה למסגרות שונות שאליהן השתייכו :בית הספר היסודי ,תנועת הנוער ,השירות הצבאי ומקומות עבודה קודמים .גולש שנרשם יכול ליצור קשר עם גולשים אחרים ברשימה ולחדש קשרים שנותקו .עמיחי-המבורגר ,קפלן ודורפצון (Amichai-Hamburger, Kaplan )& Dorpatcheon, 2008ביקשו לבדוק את השפעת ההקשר המוטיבציוני של האתר על התנהגותם החברתית של גולשים מופנמים ומוחצנים .לצורך המחקר נערכה השוואה בין גולשים המשתמשים תכופות באתר חבר'ה או באתרים דומים לבין גולשים שאינם חברים באתרים אלה .החוקרים בדקו את השוני ברמת השימוש של גולשים מוחצנים ושל גולשים מופנמים ביצירת קשרים חברתיים באינטרנט —ובחנו כיצד הדבר בא לידי ביטוי בקרב משתמשים כבדים ברשת החברתית ומול אלו שאינם משתמשים באתרים מסוג זה .התוצאות היו מעניינות מאוד :בקרב משתמשי חבר'ה ,המוחצנים יצרו קשרים חברתיים באמצעות האינטרנט יותר מאשר גולשים מופנמים שהשתמשו באתר חבר'ה ,דבר המאשש את התאוריה שלפיה "העשירים מתעשרים" .לעומת זאת ,בקרב הגולשים שאינם משתמשי חבר'ה התגלתה תמונה הפוכה — העניים היו אלו שהתעשרו .כלומר ,המופנמים שאינם משתמשי האתר חבר'ה השתמשו באינטרנט ליצירת קשרים חברתיים יותר מאשר המוחצנים שאינם גולשים באתר זה. מי מתעשר באינטרנט? 271 תוצאות מרתקות אלו מצביעות על שני דגמים שונים של שימוש באינטרנט; לפי הדגם האחד ,הגולשים הכבדים ברשתות החברתיות מקבעים את זהותם הישנה .הם גולשים ונפגשים עם חברים מחוץ לאינטרנט ,וקשה להם לפתח דגם התנהגותי השונה ממה שחברי הקבוצה מכירים .לעומת זאת ,בעבור אלה שאינם משתמשים ברשתות החברתיות נוצרת חוויית גלישה דינמית יותר בכל הקשור לזהותם החברתית של הגולשים .אופני שימוש שונים אלו מדגימים את תקפותן של שתי התאוריות שבהן אנו דנים" :העשירים מתעשרים" ו"העניים מתעשרים". המשתמש הכבד ברשתות חברתיות מייבא את דפוס ההתנהגות האופייני לו בחייו אל תוך האינטרנט .למולו ,רבים הסיכויים שאדם אשר איננו משתמש ברשתות חברתיות ייצור בגלישתו דמות חדשה ופחות מקובעת לדגם ההתנהגות האופייני לו מחוץ לאינטרנט .אם כן ,אדם המשתמש לעתים תכופות ברשתות חברתיות ינהג על פי תאוריית "העשירים מתעשרים" ( ,)Kraut et al., 2002כלומר, המוחצנים יהיו האנשים שישתמשו בשימושים החברתיים של האינטרנט במידה רבה יותר; ואילו גולש שאינו משתמש ברשתות חברתיות ינהג על פי תאוריית "העניים מתעשרים" ( ,)Amichai-Hamburger, 2005כלומר ,האנשים שישתמשו בשימושים החברתיים של האינטרנט במידה רבה יותר יהיו המופנמים. אנו מכלילים ממחקר זה וטוענים שכל משתמש דומיננטי באינטרנט המעביר את דמותו המקובעת מחייו אל תוך הרשת ,יעביר גם את דגם התנהגותו השכיח אל תוך האינטרנט. הכללה מיחסים ברשת ליחסים בעולם האמיתי ההגנה שרשת האינטרנט מספקת עשויה לגרום לטיפוס המופנם להגביל את עולמו החברתי לתחומי האינטרנט בלבד .זוהי נקודה מרכזית ורלבנטית לדיון בנושא מי מתעשר באינטרנט ,שכן אם ההתעשרות מוגבלת למגרש המקוון בלבד, יהיה מי שיטען כי זוהי התעשרות מוגבלת אם בכלל .נדון אפוא בסוגיה זו להלן; לדעתנו קיים מעבר ממצב בלתי מקוון למצב מקוון (מ Offline-ל— )Online-ויתרה מכך ,האינטרנט הוא כלי העשוי לסייע לטיפוס המופנם לבצע מעבר כזה — אף אם אינו מתרחש באופן טבעי. כפי שראינו עד כה ,באינטרנט טמונה יכולת לסייע לאנשים המתקשים חברתית ,כמו מופנמים ,נוירוטיים או אנשים הסובלים מחרדה חברתית .כמו שמק'קנה ,גרין וגליסון ( )McKenna, Green & Gleason, 2002הציעו ,במקרים רבים מתקיים מעבר טבעי מיחסים רומנטיים ברשת ליחסים בעולם "האמיתי" .בתהליך זה נבנה קשר ספציפי בין אנשים הלומדים להכיר זה את זה באמצעות האינטרנט. הגולשים עשויים להעביר את הקשר אל מחוץ לאינטרנט לאחר שהגיעו לתחושה 272יאיר עמיחי-המבורגר של אמון .תהליך מקביל אך כללי יותר יכול להתבצע כאשר הגולש בונה בהדרגה את ביטחונו העצמי באמצעות ההתקשרויות שהוא יוצר באינטרנט .כאשר הוא מרגיש כי הוא יכול לעשות זאת ,הגולש מתחיל להעיז ולאתגר את עולמו החברתי אף מחוץ לאינטרנט. ואולם ,בעבור אנשים מסוימים יכולת אישית זו ,הנרכשת דרך הרשת ,עלולה להישאר מוגבלת לרשת .הם יחושו כי אינם מסוגלים לתרגם את יכולתם אל מחוץ לגבולות המרחב הווירטואלי ,אף על פי שירצו בכך .דבר זה עלול לקרות במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממצב קיצוני של חרדה חברתית ,אשר בעבורם המעבר מן הקשר בתחומי רשת האינטרנט ליחסים אמיתיים עלול להיות קיצוני ומאיים מדי. עמיחי-המבורגר ופרנהם ( )Amichai-Hamburger & Furnham, 2007טענו כי כשם שהאינטרנט מספק מדיום שבו אנשים בעלי עכבות חברתיות יכולים לרכוש מיומנויות חברתיות ואת הביטחון העצמי הנלווה להן ,האינטרנט אף מאפשר סביבת למידה מובנית .סביבה זו מאפשרת לאנשים ללמוד כיצד להעביר את מיומנויות התקשורת החדשות שלהם מן הרשת לאינטראקציה פנים אל פנים. המודל שהציעו החוקרים תומך ביצירת תהליך הדרגתי במיוחד שנועד לעזור לפרט להרפות את השליטה המוחלטת שהוא חש באינטרנט ,ולהרגיל את עצמו להתמודד עם אובדן השליטה היחסי ביחסים בעולם הבלתי מקוון .השלבים העיקריים בתהליך מדורג זה הם כדלקמן: .1תקשורת בעזרת מסר כתוב בלבד :אינטראקציה זו היא הצורה השכיחה ביותר של תקשורת ברשת .בתקשורת זו טמונים ,כאמור ,כמה יתרונות בולטים ההופכים אותה לסביבה מוגנת וייחודית בעבור הגולש .שלב זה יימשך עד אשר המשתתף יחוש בטוח דיו ורמות החרדה שלו תהפוכנה לזניחות. .2מסר כתוב ובווידאו :המשתתפים ימשיכו להשתמש בשיטת המסר הכתוב ,שבו הם חשים בטוחים ,אך בד-בבד יצפו בתמונת וידאו חיה של האדם שעמו הם מתקשרים .באופן זה הגולשים עדיין משמרים רמת הגנה גבוהה ביותר .כאשר רמת החרדה החברתית שלהם תפחת במידה מספקת ,יוכלו המשתתפים לעבור לשלב הבא. .3תקשורת בעזרת וידאו ואודיו :בשלב זה ,אנשים יתקשרו לשותף שלהם לשיח עדיין ללא ִקרבה פיזית ,מתוך עמדתם הבטוחה .אולם ,סוג התקשורת ישתנה, ממסרים כתובים לדיבור בפועל; ותתלווה לכך תמונת וידאו חיה של האדם אשר תועבר לשותפו לאינטראקציה .שוב ,כאשר תתבסס מידה מספקת של נוחות ,יוכלו המשתתפים לעבור לשלב הבא. .4אינטראקציה פנים אל פנים :זה הוא שלב היעד. מי מתעשר באינטרנט? 273 אפשר אפוא לנבא כי בתהליך זה הגולש המופנם יהיה מסוגל לעבור בהצלחה ממצב של תקשורת כתובה בלבד ,ברשת האינטרנט ,לחשיפה מוחלטת במפגש פנים אל פנים .תהליך מדורג מעין זה יאפשר התקדמות על ידי צמצום של תחושות החרדה בין המשתתפים עד לרמה נמוכה .חשוב להבין כי לפני שיתרחש מפגש פנים אל פנים ,הצדדים יגיעו למידה רבה של חשיפה עצמית ולגילוי נקודות דמיון רבות ביניהם ,כך שהמפגש הפיזי יהיה לאתגר אפשרי .על מנת ליצור תהליך משמעותי של חברות ,אנשים צריכים ללמוד את הכללים והמיומנויות לניהול יחסים; וזה בדיוק התהליך שיתרחש בסולם ההדרגתי המוצע פה .אנשים הסובלים מחרדה חברתית קיצונית יוכלו להיעזר בתהליך מדורג זה ,שבו הם ינועו באטיות ,דרך כמה שלבים ,מסביבה טקסטואלית ומוגנת לחלוטין לסביבה פיזית שהיא במהותה מוגנת פחות .בעזרת תהליך הדרגתי זה ,הסביבה הפיזית לא תיתפס כמאיימת עוד .התהליך מוכיח את עוצמתה של רשת האינטרנט ,לא רק כסביבה בטוחה ,אלא גם ככזו המאפשרת לרכוש כלים הנחוצים ליצירת תהליך של שינוי מחרדה חברתית לניהול יחסים חברתיים בטוחים. סיכום התחלנו את הפרק מהשוואה דיכוטומית בין תאוריית "העשירים מתעשרים" לבין תאוריית "העניים מתעשרים" .בשלב הראשוני נרָאה כי רק אחת מהתאוריות נכונה במציאות המקוונת; ואולם ,במאמר הודגם כי שתי התאוריות עשויות להיות תקפות במקביל ,והשאלה הרלבנטית איזו מהן תהיה נכונה במקרה ספציפי, קשורה לסוג האתרים הדומיננטיים שאנו משתמשים בהם ברשת האינטרנט וכן לאינטראקציה שבין המוטיבציה הדומיננטית ובין אישיות הגולש .נוסף על כך, התמודדנו עם טענה שלפיה גם כאשר נוצרת מסוגלות חברתית באינטרנט ,שם היא נעצרת בהכרח .הצענו שרשת האינטרנט יכולה לספק לגולש מדרג של חשיפה פיזית העשוי לסייע לו לנוע לאט ובבטחה לעבר בניית מסוגלות חברתית גבוהה יותר גם במגרש הבלתי מקוון. חשוב שנבין שהאתגר העומד בפני האדם המופנם במגרש המקוון איננו פשוט .אמנם רשת האינטרנט יוצרת הגנה ,ואולם פעמים רבות הגנה זו נשארת בגדר הזדמנות לא מנוצלת בעבור אנשים שהיו עשויים להיעזר בה .יש להעלות אפוא נושא זה לרמת המודעות של האדם המופנם ,וכן לסייע לו ולתמוך בו על מנת שישתמש בפונקציות הטמונות ברשת האינטרנט העשויות לסייע לו להעשיר את עולמו החברתי. המבורגר- יאיר עמיחי274 רשימת מקורות Amichai-Hamburger, Y. (2005). "Personality and the Internet". In: Y. Amichai-Hamburger (Ed.), The social net: Human behavior in cyberspace (pp. 27-55). New York: Oxford University Press. Amichai-Hamburger, Y. & Furnham, A. (2007). "The positive net". Computers in Human Behavior 23, pp. 1033-1045. Amichai-Hamburger, Y., Kaplan, H. & Dorpatcheon, N. (2008). "Click to the past: The impact of extroversion by users of nostalgic website on the use of Internet social services". Computers in Human Behavior 24, pp. 1907-1912. Amichai-Hamburger, Y., Wainapel, G., & Fox, S. (2002). "On the internet no one knows I’m an introvert", Extroversion, neuroticism, and internet interaction. Cyberpsychology and Behavior 2, pp. 125-128. Brenner, V. (1997). "Psychology of computer use: XLVII. Parameters of Internet use, abuse and addiction: the first 90 days of the Internet Usage Survey. The first 90 days of the internet usage survey". Psychological Reports 80, pp. 879–882. Eysenck, H.J. & Eysenck, S.E.G. (1975). Manual: Eysenck Personality Inventory. San Diego, CA: Educational and Industrial Testing Service. Hamburger, Y. A., & Ben-Artzi, E. (2000). "The relationship between extraversion and neuroticism and the different uses of the Internet". Computers in Human Behavior 16, pp. 441-449. Jung, C.G. (1939). The integration of the personality. New York: Farrar and Rinehart. Kraut, R., Keisler, S., Boneva, B., Cummings, J., Helgeson, V., & Crawford, A. (2002). "Internet paradox revisited". Journal of Social Issues 58, pp. 49-74. Kraut, R., Lundmark, V., Patterson, M., Kiesler, S., Mukopadhyay, T., & Scherlis, W. (1998). "Internet paradox: A social technology that reduces social involvement and sychological well-being". American Psychologist 53, pp. 1017-1031. 275 ?מי מתעשר באינטרנט Lev-On, A. & Hardin, R. (2007). "Internet-based collaborations and their political significance". Journal of Information Technology and Politics 4, pp. 5-27. Maldonado, G.J., Mora, M., Garcia, S. Edipo, P..(2001) "Personality, sex and computer communication mediated through the Internet". Anuario de Psicologia 32, pp. 51–62. McKenna, K.Y.A. & Bargh, J.A. (2000). "Plan 9 from Cyberspace: The implications of the Internet for personality and social psychology". Personality and Social Psychology Review 4(1), pp. 57-75. McKenna, K.Y.A., Green, A.S. & Gleason, M.J. (2002). "Relationship formation on the Internet: What’s the big attraction?" Journal of Social Issues 58, pp. 9-32. Pervin, L.A. (1993). Personality: Theory and research. New York: John Wiley. Peter, J., Valkenburg, P.M. & Schouten, A.P. (2005). "Developing a model of adolescent friendship formation on the Internet". CyberPsychology and Behavior 8, pp. 423-430. Rogers, C. (1961). On becoming a person. Boston: Houghton Mifflin. Rogers, C. (1980). A way of being. Boston: Houghton Mifflin Company. Siegel, J., Dubrovsky, V., Kiesler, S. & McGuire, T.W. (1986). "Group processes in computer-mediated communication". Organizational Behavior and Human Decision Processes 37, pp. 157–187. Turkle, S. (1995). Life on the screen: Identity in the age of the internet. New York: Simon and Schuster.
© Copyright 2024