מי מתעשר באינטרנט? האם האינטרנט הוא ערוץ נוסף להגברת הדומיננטיות של המ

‫‪263‬‬
‫מי מתעשר באינטרנט?‬
‫האם האינטרנט הוא ערוץ נוסף להגברת הדומיננטיות‬
‫של המוחצן‪ ,‬או סביבה חברתית המפצה את המופנם?‬
‫יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫אחת מהסוגיות המרכזיות בתחום ההתנהגות באינטרנט נוגעת‬
‫לפרופיל האישיותי של אנשים המצליחים לתעל את האינטרנט‬
‫באופן אפקטיבי יותר לטובת עולמם החברתי‪ .‬קראוט ושותפיו‬
‫(‪ )Kraut el al., 2002‬טענו שהאינטרנט עשוי לסייע לעולם החברתי‬
‫של גולשים בעלי אישיות מוחצנת‪ .‬תאוריה זו נקראה "העשירים‬
‫שהנו בעל כישורים‬
‫מתעשרים"; על פי תאוריה זו‪ ,‬אדם מוחצן ִ‬
‫חברתיים יוצאי דופן משתמש באינטרנט כערוץ נוסף לקביעת‬
‫הדומיננטיות שלו‪ .‬הטיפוס המופנם‪ ,‬לעומתו‪ ,‬מקובע לכישלונו‬
‫החברתי גם במרחב הווירטואלי‪ .‬במחקרם של המבורגר ובן ארצי‬
‫(‪ ,)Hamburger & Ben-Artzi, 2000‬שבדק את שימושי האינטרנט‬
‫השונים על פי אישיותו של הגולש‪ ,‬נמצאה המסקנה ההפוכה‪:‬‬
‫האינטרנט הוא כלי מפצה המאפשר לאדם המופנם לבטא את‬
‫עצמו מבחינה חברתית‪ ,‬בעוד בעבור האדם המוחצן האינטרנט‬
‫הוא ערוץ נוסף ותו לא‪ .‬מאמר זה עוסק בביסוס המחקרי לכל‬
‫אחת מגישות אלו ומסיים בניסיון ליצור גישה אינטגרטיבית‬
‫שלפיה כל אחת מן התאוריות עשויה להיות נכונה‪ ,‬וזאת בתלות‬
‫ההקשר המצבי‪-‬מוטיבציוני כמשתנה מתערב‪.‬‬
‫אחת מהשאלות המרכזיות בתחום ההתנהגות באינטרנט עוסקת בבחינת‬
‫הפרופיל האישיותי של אנשים מצליחים המתעלים את האינטרנט באופן אפקטיבי‬
‫יותר לטובת עולמם החברתי‪ .‬באחד מן המאמרים הפסיכולוגיים הראשונים‬
‫שפורסמו ּבַ תחום טענו רוברט קראוט ושותפיו (‪ )Kraut et al,. 1998‬כי האינטרנט‬
‫גורם לבדידות ולדיכאון‪ .‬במאמר מאוחר יותר טענו קראוט ושותפיו (‪Kraut et al.,‬‬
‫‪ )2002‬שהאינטרנט עשוי לסייע לעולמם החברתי של הגולשים‪ ,‬אך רק בהנחה‬
‫שהגולש הוא בעל אישיות מוחצנת‪ .‬תאוריה זו נקראה "העשירים מתעשרים";‬
‫על פיה‪ ,‬האדם המוחצן‪ ,‬בעל הכישורים החברתיים המעולים‪ ,‬משתמש באינטרנט‬
‫כערוץ המגביר עוד יותר את הדומיננטיות החברתית שלו‪ .‬הטיפוס המופנם‪ ,‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬מקובע לכישלונו החברתי גם במרחב הווירטואלי‪ :‬גם במרחב הווירטואלי‬
‫הוא יתקשה מאוד בבניית קשרים חברתיים‪ .‬במחקר שבדק את שימושי האינטרנט‬
‫השונים על פי אישיותו של הגולש‪ ,‬הגיעו המבורגר ובן ארצי (‪Hamburger & Ben-‬‬
‫‪ 264‬יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫‪ )Artzi, 2000‬למסקנה הפוכה‪ :‬האינטרנט הוא כלי מפצה חשוב‪ ,‬המאפשר לאדם‬
‫המופנם לבטא את עצמו מבחינה חברתית‪ ,‬ואילו בעבור האדם המוחצן האינטרנט‬
‫הוא ערוץ תקשורת נוסף ותו לא‪ .‬נדון תחילה בזהותם של המתעשרים חברתית‬
‫באינטרנט ובזיקה שבין הנטייה האישיותית‪-‬חברתית ובין ההתנהגות החברתית‬
‫באינטרנט‪ .‬נתחיל את הדיון בתיאור הסביבה הפסיכולוגית של האינטרנט‪.‬‬
‫ההקשר הפסיכולוגי של השימוש באינטרנט‬
‫האינטרנט יצר סביבה ייחודית במובנים רבים‪ .‬אנו נתמקד רק בארבעה‬
‫מרכיבים מרכזיים של סביבה זו‪ :‬היכולת לשמר את האנונימיות‪ ,‬חוסר חשיפה‬
‫פיזית‪ ,‬השליטה בתקשורת והקלּות במציאת אנשים דומים לי (‪McKenna, Green‬‬
‫‪.)& Gleason, 2002‬‬
‫היכולת לשמר אנונימיות‪ :‬הגלישה באתרים חברתיים רבים באינטרנט‬
‫מאפשרת לגולש לבחור את רמת החשיפה האישית שלו‪ .‬הגולש יכול להסתיר‬
‫את זהותו האמיתית ובאותו הזמן יכול לחשוף את עצמו באופן מוחלט (ראו דיון‬
‫בנושא‪ .)McKenna & Bargh, 2000 :‬לדוגמה‪ ,‬משחקי הפנטזיה וחדרי דיון וצ'טים‬
‫הם סביבות שמאפשרות בדרך כלל לגולשים בהם לשמר אנונימיות טוטלית‪ .‬גם‬
‫ברשתות החברתיות יכול הגולש לשמר אנונימיות במידה מסוימת‪.‬‬
‫חוסר חשיפה פיזית‪ :‬לגולש יש אפשרות לבחור אם ואיך להיחשף פיזית‬
‫באינטרנט‪ .‬גם ברשתות החברתיות לאדם שליטה משמעותית בעיצוב חשיפתו‬
‫הפיזית‪ .‬עובדה זו עשויה לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות שונות או בעלי‬
‫דימוי גוף שלילי‪ .‬באמצעות האינטרנט יכולים אנשים אלו לתקשר עם אדם אחר‪,‬‬
‫ותכונותיהם הפיזיות אינן מהוות גורם רלבנטי בתקשורת (& ‪McKenna, Green‬‬
‫‪ .)Gleason, 2002‬חלק גדול מהחרדות החברתיות בחיי היום יום בקרב בני אדם‬
‫בעלי דימוי גופני שלילי (בתפיסתם הסובייקטיבית) נובעות מן החשש מהאופן‬
‫שבו ייתפסו על ידי הצד השני‪ .‬על מנת להימנע מאותו חשש עשוי האדם החרד‬
‫להימנע מיצירת קשר‪ .‬אפשר לראות בתהליך זה נבואה המגשימה את עצמה —‬
‫האדם חושש שלא יצליח לשבור את המעגל החברתי השלילי שבו הוא נמצא‪,‬‬
‫ובהתנהגות זו מבטיח את שימור המצב השלילי‪ .‬רשת האינטרנט מספקת מרחב‬
‫הזדמנויות חדש לאדם זה‪.‬‬
‫שליטה בתקשורת‪ :‬התקשורת האינטרנטית מתאפיינת בשליטה רבה של‬
‫הגולש‪ .‬הגולש בוחר כיצד להגיב‪ ,‬הוא כותב את הטקסט ויכול לשכתב אותו‬
‫כאוות נפשו‪ .‬אפשרות זו מספקת תחושה חזקה של שליטה גם אם בפועל הגולש‬
‫אינו משתמש בה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬גולש שאיננו מרוצה מן האופן שבו מתפתח המפגש‬
‫האינטרנטי שיצר‪ ,‬יכול להעלים את הצד השני בלחיצת כפתור אחת‪ .‬אפשרות זו‬
‫מי מתעשר באינטרנט? ‪265‬‬
‫אינה קיימת בפגישה פנים אל פנים‪ .‬אם נפגשנו עם אדם מסוים לפגישה עיוורת‬
‫שהתבררה כעבור זמן קצר כטעות פטאלית‪ ,‬לא נוכל להיעלם בלחיצת כפתור‪,‬‬
‫אלא ניאלץ לשלם את המס החברתי‪ :‬לחייך לצד השני‪ ,‬לשתות את הקפה והעוגה‬
‫באופן נימוסי ולהתפלל שהפגישה תגיע לסיומה במהרה‪.‬‬
‫הקלות במציאת קבוצת שווים‪ :‬באינטרנט‪ ,‬במרחב של מאות מיליוני גולשים‪,‬‬
‫קל לגולש למצוא אנשים החולקים עמו את אותם תחומי עניין‪ .‬לכל תחביב ותחום‬
‫עניין אפשר למצוא שותפים במגוון הפורומים והרשתות החברתיות הקיימות‬
‫ברשת (‪ .)Lev-On & Hardin, 2007‬קבוצת שייכות זו תהפוך למשמעותית מאוד‬
‫לגולש‪ ,‬מכיוון שהיא מחזקת תחום עניין או כיוון חיים באמצעות דיאלוג עם‬
‫אנשים דומים‪.‬‬
‫כל הגורמים הללו יחדיו יוצרים בעבור הגולש סביבה הנתפסת כמוגנת‬
‫עד מאוד ולעתים אף מוגנת יותר מכל סביבה מוכרת אחרת‪ .‬סביבה כזו עשויה‬
‫להשפיע משמעותית על בניית יחסים ברשת‪ ,‬בראש ובראשונה מכיוון שהיא‬
‫מאפשרת לגולש לחוש תחושת סיכון מופחתת בכל הכרוך בחשיפה עצמית‪.‬‬
‫האינטרנט מקל על החשיפה העצמית‪ ,‬שכן היא נעשית בו מתוך שליטה על אופן‬
‫התקשורת‪ .‬אפשרות זו מאפשרת לנו להיפתח לאדם הנמצא בצד השני של הרשת‬
‫מבלי לחשוף את עצמנו לפגיעות הקיימת ביצירת יחסי אמון שאינם מקוונים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כאשר אנו מרגישים ביטחון אנו נוטים יותר לתת אמון באדם שעמו אנו‬
‫בקשר‪ .‬אנו מרשים לעצמנו להיחשף אליו‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬חשיפה עצמית זו יוצרת הדדיות וכך מגדילה את ההסתברות שהיחסים‬
‫יהפכו ליציבים יותר בטווח הארוך‪ .‬השפעה זו נובעת מן האינטימיות הגבוהה‬
‫שנוצרת עם הצד השני‪ ,‬ועל כן אנו רוצים לשהות עם אלו שבקרבתם אנו מרגישים‬
‫נוח להיפתח ולהיות עצמנו (‪ .)McKenna, Green & Gleason, 2002‬מסיבה זו‪ ,‬אם‬
‫יחליטו שני הצדדים‪ ,‬תוכל מערכת היחסים להשתדרג ולהפוך ליחסים מוצלחים‬
‫ב"עולם האמיתי"‪ .‬השאלה המעניינת אותנו לצורך הדיון‪ ,‬היא האם ההגנה‬
‫המשמעותית שהאינטרנט מעניק תהפוך לרלבנטית לעולמו החברתי של גולש‪,‬‬
‫על פי אישיותו הספציפית? נמשיך אפוא בדיון בנושא האישיותי תוך כדי חלוקה‬
‫אישיותית ממוקדת‪.‬‬
‫האינטרנט הוא מגרש שמאות מיליוני אנשים גולשים בו מדי יום‪ .‬האנשים‬
‫הללו שונים זה מה מזה במובנים רבים‪ ,‬אך בראש ובראשונה הם שונים בתמהיל‬
‫האישיותי המרכיב אותם‪ .‬הגדרת אישיותו של האדם עניינה במאפיינים העומדים‬
‫מאחורי דגם התנהגותו הקבוע (‪ .)Pervin, 1993‬אחת מהתיאוריות הקלאסיות‬
‫לחלוקת האישיות היא על פי הגדרתו של האדם בשני ממדים‪ :‬מופנם לעומת‬
‫מוחצן‪ ,‬ונוירוטי לעומת לא נוירוטי‪ .‬האדם המופנם מוגדר כאדם שקט‪ ,‬מהורהר‪,‬‬
‫‪ 266‬יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫המעדיף את חברת עצמו‪ ,‬ואינו נהנה מאירועים חברתיים רבי‪-‬משתתפים; בעוד‬
‫האדם המוחצן מוגדר כאדם ידידותי המחפש חברה באופן פעיל‪ .‬האדם הנוירוטי‬
‫מוגדר כרגשן וחרד המגיב בעוצמה אמוציונלית קיצונית למצבי החיים‪ ,‬בעוד‬
‫האדם הלא נוירוטי מוגדר כאדם המגיב למצבי החיים בצורה מאוזנת ושקולה‬
‫יותר‪ .‬איסינק ואיסניק (‪ ,)Eysenck & Eysenck, 1975‬מהחוקרים המובילים בתחום‬
‫חקר האישיות‪ ,‬טענו שמדובר במאפייני אישיות שאפשר למקמם על רצף‪ .‬מחקרם‬
‫מעלה כי בצדו האחד של הרצף האישיותי נמצא האדם המופנם ובקצה השני‬
‫נמצא האדם המוחצן‪ .‬באותו אופן מתקיים רצף מהקצה האישיותי של הנוירוטי‬
‫ועד הקצה האישיותי הנגדי של האדם הלא נוירוטי‪ .‬על פי השאלונים שבנו‬
‫איסניק ושותפיו אפשר למקם כל אדם על שני רצפים אלה באופן המלמד על‬
‫העוצמה של תכונות אישיותיות אלו אצל האדם‪.‬‬
‫לעומת חשיבת הרצף‪ ,‬קיימת חשיבה חלופית על אודות אופיו של אדם‪ ,‬הנוגעת‬
‫ל"הפכים המשלימים"‪ .‬קרל יונג (‪ ,)Jung, 1939‬אחד מגדולי הפסיכואנליטיקאים‪,‬‬
‫שהושפע מתורת המזרח הרחוק‪ ,‬טען שאישיותנו בנויה מהפכים‪ .‬השלמת ההפכים‬
‫על פי יונג מביאה ליצירת מתח המומר לאנרגיית חיים החיונית לאינדיבידואל‪.‬‬
‫מטרת הטיפול הקליני על פי יונג אפוא‪ ,‬היא בין היתר לאפשר לאדם לבטא את‬
‫יכולתו להכיל את חלקיו האישיותיים אשר לכאורה סותרים‪ ,‬באופן שיאפשר לו‬
‫חיים שלמים ובריאים יותר‪ .‬יונג גם היה הראשון לנסח את ההגדרות האישיותיות‬
‫של המוחצן מול המופנם ושל הנוירוטי מול הלא נוירוטי‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד לאיסיניק‬
‫ואיסניק‪ ,‬תפס יונג את ההפכים הללו כמשלימים‪ .‬ההתנהגות של האדם הבריא‬
‫היא הסתגלותית וגמישה וכך מאפשרת רפרטואר התנהגויות יעיל‪.‬‬
‫לאחר שחידדנו הבדלים אלו נמשיך בעיון ברלבנטיות של הנושא האישיותי‬
‫לתחום האינטרנט‪.‬‬
‫מי מתעשר‪ :‬העשירים או העניים?‬
‫המחקר המוקדם בתחום האינטרנט התמקד בעיקר בתופעות הכרוכות‬
‫בהשפעת האינטרנט על הגולש וסביבתו‪ ,‬לרבות השלכותיו השליליות‪ .‬נמצא‬
‫כי בתהליכים קבוצתיים‪ ,‬תקשורת‪-‬מתווכת‪-‬מחשב מובילה לעוינות ולעלייה‬
‫בתגובות תוקפניות (‪ .)Siegel et al., 1986‬האינטרנט נתפס על ידי הגולשים כמפריע‬
‫לפעילויות חשובות אחרות בחייהם‪ .‬אחוז מסוים מהגולשים אף דיווח על בעיות‬
‫התמכרות (‪ .)Brenner, 1997‬במחקר אורך שניהל צוות חוקרים מאוניברסיטת‬
‫קרנגי מלון נמצא ששימוש רב באינטרנט גורם לפגיעה במעגל החברתי‪ ,‬לתקשורת‬
‫מופחתת בין בני משפחה ולעלייה בבדידות ובדיכאון (‪ .)Kraut et al., 1998‬מחקר‬
‫מקיף זה יצר הד תקשורתי רחב ביותר שסימן למעשה את האינטרנט ככלי טכנולוגי‬
‫מי מתעשר באינטרנט? ‪267‬‬
‫המשפיע באופן השלילי מאוד על הרווחה הפסיכולוגית של הגולש‪ .‬במחקר המשך‬
‫נמצא שהתוצאות מורכבות הרבה יותר; יש מי שמרוויח חברתית באינטרנט וזה‬
‫הוא הטיפוס המוחצן‪ .‬האדם הדומיננטי חברתית מיטיב להשתמש באינטרנט כערוץ‬
‫נוסף המשפיע על קביעת הדומיננטיות החברתית שלו‪ .‬מי שמפסיד מהשימוש‬
‫באינטרנט הוא המופנם‪ ,‬הכושל בשיפור מצבו החברתי‪ .‬תאוריה זו קיבלה את‬
‫התווית תאוריית "העשירים מתעשרים" (‪.)Kraut et al., 2002‬‬
‫ניתוח מחקרם של קראוט ושותפיו (‪ )Kraut et al., 1998‬מגלה שחלק מהממצאים‬
‫אינם עומדים בקריטריונים מחקריים מוקפדים‪ :‬למשל‪ ,‬מסקנות מסוימות נמצאו‬
‫רחבות מדי‪ ,‬מבחינת הפרופילים הסוציו‪-‬דמגרפיים של המשתמשים ומבחינת‬
‫שירותי האינטרנט שנבדקו‪ .‬המבורגר ובן‪-‬ארצי (‪ )2000‬טענו שעל מנת לבחון‬
‫את תחום השימוש באינטרנט והשפעתו על הגולשים יש להביא בחשבון את‬
‫האישיות של המשתמשים‪ ,‬צורכיהם‪ ,‬מניעיהם ואת התנהגותם הממוקדת בעת‬
‫הגלישה ברשת‪ .‬נוסף על כך הניחו המבורגר ובן ארצי שהסביבה האינטרנטית‬
‫המגנה עשויה להיטיב דווקא עם טיפוס האישיות המופנם‪ ,‬וזאת מכיוון שהיא‬
‫ִ‬
‫עשויה לאפשר לאדם המופנם לבטא צדדים חברתיים באישיותו ועל כן להוות‬
‫בעבורו מגרש ליצירת רישות חברתי משמעותי‪ .‬במחקרם בדקו המבורגר ובן‬
‫ארצי את השימושים השונים שהגולשים מבצעים באינטרנט‪ ,‬על פי אישיותם‪:‬‬
‫הטיפוס האישיותי המוחצן מול המופנם‪ ,‬הטיפוס הנוירוטי מול הלא נוירוטי‪ .‬בין‬
‫השאר מצאו השניים כי נשים נוירוטיות ומופנמות משתמשות באינטרנט באופן‬
‫חברתי יותר לעומת נשים מוחצנות ולא נוירוטיות‪ .‬ממצא זה תואם את התפיסה‬
‫שהאינטרנט יכול להיות סביבה מפצה דווקא בעבור אותם אנשים המתקשים‬
‫ביצירת קשר חברתי בסביבה רגילה‪ .‬העובדה שדווקא נשים הפגינו את יכולת‬
‫הפיצוי מוסברת בטענה שלנשים מודעות עצמית גבוהה ויכולת גבוהה יותר‬
‫להסתייע בעת הצורך ברישות חברתי‪ .‬המודעות העצמית הגבוהה יותר הוליכה‬
‫נשים בעלות צורך חברתי חזק יותר להשתמש במגרש האינטרנטי כמפצה‪ .‬עם‬
‫התפתחותם של מגוון השירותים שמספקת רשת האינטרנט‪ ,‬והתפתחות המודעות‬
‫והזמינות של שירותים אלו‪ ,‬צפויה תופעת האינטרנט לכלול גם את הגברים‬
‫המופנמים והנוירוטיים כחברים חדשים בשימושים החברתיים שהרשת מציעה‬
‫וכמגרש מפצה (‪ .)Amichai-Hamburger, 2005‬מלדונדו ואחרים (‪ )2001‬בחנו את‬
‫אישיותו של הגולש באמצעות ניתוח טקסטים שהועברו בדואר אלקטרוני ומצאו‬
‫באופן עקבי לקו חשיבה זה‪ ,‬כי אנשים מופנמים שולחים מסרים בעלי גוון מוחצן‬
‫יותר מאשר אנשים מוחצנים הגולשים ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫‪ 268‬יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫מק'קנה‪ ,‬גרין וגליסון (‪ )McKenna, Green & Gleason, 2002‬עשו שימוש במושג‬
‫האני האמיתי של קרל רוג'רס (‪ )Rogers, 1961; 1980‬לצורך הבנת המשמעויות‬
‫הפסיכולוגיות של הגלישה באינטרנט‪ .‬רוג'רס‪ ,‬פסיכולוג קליני הומניסט‪ ,‬טען‬
‫שבחיים המודרניים אנשים נוטשים את גרעין אישיותם העצמי לטובת מאפייני‬
‫התנהגות שהם מאמינים שיבטיחו להם את אהבת האנשים המשמעותיים‬
‫בסביבתם‪ .‬בפועל‪ ,‬אין זה משנה מה יעשו וכמה קשה יעבדו‪ ,‬הם לא יקבלו את‬
‫מבוקשם וכתוצאה מכך הם עשויים לחוות חוויית בדידות קיומית‪ .‬בתאוריה‬
‫האישיותית שלו התמקד רוג'רס בחשיבות האני האמיתי‪ ,‬המייצג את הליבה‬
‫האישיותית האמיתית‪ ,‬שאיננה מודעת או ממומשת בעבור רוב בני האדם‪ .‬האני‬
‫האמיתי הוא החלק באישיות האדם היודע מה טוב ומה רע בעבור האינדיבידואל‪.‬‬
‫מרכיב אישיותי זה הוא הפגיע ביותר ונדון לפגיעה אנושה בסביבה שבה אהבה‬
‫היא מותנית‪ .‬על מנת שיוכל לפתח גרעין אישיות זה‪ ,‬האדם זקוק להרגיש מקובל‬
‫על האנשים מסביבו ומוגן בקרבם‪ .‬מק'קנה‪ ,‬גרין וגליסון (& ‪McKenna, Green‬‬
‫‪ )Gleason, 2002‬הניחו שהסביבה המוגנת שהאינטרנט מעניק עשויה להפוך‬
‫למועדפת בקרב אנשים בעלי עכבות חברתיות‪ .‬במחקרם יצרו מק'קנה‪ ,‬גרין וגליסון‬
‫אבחנה בין אנשים החושפים את "האני האמיתי" שלהם באינטרנט‪ ,‬לבין אלו‬
‫החושפים את "האני האמיתי" שלהם כאשר אינם מחוברים לרשת‪ ,‬כלומר מעדיפים‬
‫לגלות את האני האמיתי שלהם במערכות יחסים מקובלות‪ .‬לטענתם‪ ,‬הסביבה‬
‫שבה האני האמיתי נחשף קובעת את המיקום שבו אנשים יחוו את מערכות‬
‫היחסים המשמעותיות יותר בחייהם‪ .‬אנשים שהצהירו שקל להם יותר לבטא‬
‫את האני האמיתי שלהם באינטרנט דיווחו גם על התקדמות מהירה וממושכת‬
‫יותר של מערכות היחסים ברשת‪ .‬כאשר נערכה בדיקה של הפרופיל האישיותי‬
‫של אלו אשר מיקמו את האני האמיתי שלהם באינטרנט‪ ,‬נמצאה שכיחות גבוהה‬
‫של אנשים חרדים חברתית ובודדים‪ .‬אנשים אלו‪ ,‬בעלי עכבות חברתיות ניכרות‪,‬‬
‫מצאו את הסביבה האינטרנטית נוחה יותר לביטוי האני האמיתי שלהם בהשוואה‬
‫ל‪.Off-Line-‬‬
‫עמיחי‪-‬המבורגר‪ ,‬ויינפל ופוקס (‪Amichai-Hamburger, Wainapel & Fox,‬‬
‫‪ )2002‬ביצעו מחקר שבו השתמשו בשאלון האני האמיתי של מק'קנה ובשאלון‬
‫הבודק מוחצנות ומופנמות‪ .‬תוצאות המחקר חשפו כי אנשים מופנמים ונוירוטיים‬
‫מיקמו את האני האמיתי שלהם באינטרנט‪ ,‬וזאת לעומת אנשים מוחצנים ושאינם‬
‫נוירוטיים אשר מיקמו את האני האמיתי שלהם מחוץ לאינטרנט‪ .‬תוצאות‬
‫אלו מאחדות למעשה שני גופי ידע שהתפתחו בנפרד לגוף ידע אחר‪ ,‬העוסק‬
‫במשמעויות העמוקות של הפונקציות החברתיות של האינטרנט בעבור גולשים‬
‫בעלי עכבות חברתיות‪.‬‬
‫מי מתעשר באינטרנט? ‪269‬‬
‫לסיכום ביניים של חלק זה‪ ,‬נמצא שפלח אוכלוסייה רחב‪ ,‬בעל פרופיל‬
‫אישיותי ניכר‪ ,‬משתמש באינטרנט כמגרש לביטוי האני האמיתי שלו‪ .‬בתוך‬
‫פרופיל אישיותי זה כלולים אנשים חרדים חברתית‪ ,‬בודדים‪ ,‬מופנמים ונוירוטיים‪.‬‬
‫הסביבה החברתית שמספקת רשת האינטרנט יוצרת פתרון לאנשים החשים קושי‬
‫ביצירת קשרים חברתיים ורומנטיים‪ .‬בעבור אנשים אלו המגרש האינטרנטי איננו‬
‫מגרש נוסף‪ ,‬אלא המגרש המשמעותי ביותר בחייהם‪ .‬במגרש זה חווים הגולשים‬
‫את החוויות האינטימיות ביותר שלהם‪ .‬אין ספק שמדובר במשמעות פסיכולוגית‬
‫אדירה בעבור אותם גולשים‪ ,‬היכולים לבטא את עצמם באינטרנט‪ .‬לצורך דיוננו‪,‬‬
‫האינטרנט מעשיר אפוא דווקא את "העניים"‪ ,‬שאינם מסוגלים לספק את צרכיהם‬
‫החברתיים מחוץ לו‪.‬‬
‫נוצר מצב שבו מרבית המחקרים בשנים האחרונות מצביעים על תהליך שבו‬
‫האינטרנט הופך למגרש מפצה בעבור מגוון רחב של קבוצות‪ .‬החברים בקבוצות‬
‫אלו חשים שההגנה שהאינטרנט מספק וכן המרחב הגלובלי מקנים להם אפשרות‬
‫לחזק את הרישות החברתי שלהם ואת דימויים העצמי‪ .‬ההיבט של מופנמות‬
‫ומוחצנות הוא דוגמה בלבד לתופעת האינטרנט כמגרש מפצה‪ .‬אין זה הכרח כי‬
‫תהליך זה מבטא את אי‪-‬התאמתה של תאוריית "העשירים מתעשרים" למציאות‬
‫האינטרנטית המתהווה‪ .‬בחלק הבא ננסה לבחון גישה המשלבת בין התאוריות‬
‫השונות‪.‬‬
‫הגישה האינטראקטיבית‬
‫עד כה התמקדנו במרכיב האישיותי‪ .‬עתה נוסיף את המרכיב המצבי‪-‬‬
‫מוטיבציוני שבו פועלים המופנם והמוחצן‪ ,‬על מנת לתת תמונה מורכבת יותר‪.‬‬
‫ניתוח משמעויות נבדלות של תקשורת באינטרנט‪ :‬פטר‪ ,‬וולקנברג ושאטון‬
‫(‪ )Peter, Valkenburg & Schouten, 2005‬התמקדו במתבגרים; אלו מצויים בשלב‬
‫בחייהם שבו יצירת חברויות היא קריטית‪ .‬במחקר שהשתתפו בו ‪ 500‬מתבגרים‬
‫נבחן אם פרופיל אישיותי מנבא יצירת חברויות‪ .‬במחקר נמצא כי אין קשר ישיר בין‬
‫מוחצנות או מופנמות ובין מספר החברים המקוונים‪ .‬המוטיבציות הספציפיות של‬
‫הגולש הן אלה המהוות גורם משפיע חשוב‪ .‬לדברי החוקרים‪ ,‬יש תיווך של שלושה‬
‫גורמים משפיעים‪ :‬חשיפה עצמית‪ ,‬תדירות התקשורת המקוונת וכן המוטיבציה‬
‫לפיצוי חברתי‪ .‬מתבגרים מוחצנים נחשפו ויצרו קשרים רבים יותר באינטרנט‪ .‬ניבוי‬
‫על פי תאוריית "העשירים מתעשרים" יראה שהמוחצנים משתמשים באינטרנט‬
‫כערוץ נוסף לקביעת הדומיננטיות החברתית שלהם; ואולם‪ ,‬לצד תוצאות אלו‪,‬‬
‫נמצא שמופנמים‪ ,‬שהנם בעלי מוטיבציה לפיצוי חברתי באמצעות האינטרנט‬
‫(מוטיבציה שהייתה שכיחה הרבה יותר אצל מופנמים מאשר אצל מוחצנים)‪,‬‬
‫‪ 270‬יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫הראו חשיפה עצמית גדולה וחשיפה לתקשורת מקוונת גבוהה‪ .‬כתוצאה מכך‬
‫הראו המופנמים בנייה של חברויות וירטואליות בשכיחות גבוהה‪ .‬החוקרים‬
‫טענו שקיומה של מוטיבציית פיצוי חברתי נִ טרלה את תכונת המופנמות‪ .‬המגרש‬
‫האינטרנטי לא מהווה פתרון מיידי לאנשים המופנמים‪ ,‬אלא משמש מצע חברתי‬
‫שרק מוטיבציה לפיצוי חברתי מצדו של המופנם תוביל להעשרת עולמו החברתי‪.‬‬
‫בחינת תוצאות המחקר מציעה כי תאוריית "העשירים מתעשרים" ותאוריית‬
‫"העניים מתעשרים" יכולות להתקיים בד בבד; יחדיו הן משקפות את המורכבות‬
‫והעושר של המפגש בין אישיות למוטיבציה במגרש האינטרנטי‪.‬‬
‫האינטרנט כיוצר זהות או כמשמרּה‪ :‬עד כה התמקדנו בהגנה ובחופש‬
‫שהאינטרנט יוצר אצל הגולש‪ .‬החופש הזה מתבטא ביכולת לצאת מתוך ההגדרה‬
‫היומיומית שלנו‪ .‬טרקל (‪ )Turkle, 1995‬תיארה את האינטרנט כמעבדת זהויות‬
‫המאפשרת הגדרה מחודשת של האני‪ .‬אך מה קורה כאשר האדם אינו יכול‬
‫להגדיר את עצמו מחדש? הרשתות החברתיות הן אחד משירותי הרשת הקלאסיים‬
‫המאפשרים דווקא לשמר את הזהות הישנה‪ .‬הרשת החברתית הישראלית‪ ,‬חבר'ה‬
‫עלתה לאוויר הווירטואלי ב‪ .2002-‬אתר זה מתהדר ביותר ממיליון משתמשים‬
‫ומציע לגולשיו הצצה נוסטלגית אל העבר באמצעות הרשמה למסגרות שונות‬
‫שאליהן השתייכו‪ :‬בית הספר היסודי‪ ,‬תנועת הנוער‪ ,‬השירות הצבאי ומקומות‬
‫עבודה קודמים‪ .‬גולש שנרשם יכול ליצור קשר עם גולשים אחרים ברשימה ולחדש‬
‫קשרים שנותקו‪ .‬עמיחי‪-‬המבורגר‪ ,‬קפלן ודורפצון (‪Amichai-Hamburger, Kaplan‬‬
‫‪ )& Dorpatcheon, 2008‬ביקשו לבדוק את השפעת ההקשר המוטיבציוני של האתר‬
‫על התנהגותם החברתית של גולשים מופנמים ומוחצנים‪ .‬לצורך המחקר נערכה‬
‫השוואה בין גולשים המשתמשים תכופות באתר חבר'ה או באתרים דומים לבין‬
‫גולשים שאינם חברים באתרים אלה‪ .‬החוקרים בדקו את השוני ברמת השימוש‬
‫של גולשים מוחצנים ושל גולשים מופנמים ביצירת קשרים חברתיים באינטרנט‬
‫—ובחנו כיצד הדבר בא לידי ביטוי בקרב משתמשים כבדים ברשת החברתית ומול‬
‫אלו שאינם משתמשים באתרים מסוג זה‪ .‬התוצאות היו מעניינות מאוד‪ :‬בקרב‬
‫משתמשי חבר'ה‪ ,‬המוחצנים יצרו קשרים חברתיים באמצעות האינטרנט יותר‬
‫מאשר גולשים מופנמים שהשתמשו באתר חבר'ה‪ ,‬דבר המאשש את התאוריה‬
‫שלפיה "העשירים מתעשרים"‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בקרב הגולשים שאינם משתמשי‬
‫חבר'ה התגלתה תמונה הפוכה — העניים היו אלו שהתעשרו‪ .‬כלומר‪ ,‬המופנמים‬
‫שאינם משתמשי האתר חבר'ה השתמשו באינטרנט ליצירת קשרים חברתיים יותר‬
‫מאשר המוחצנים שאינם גולשים באתר זה‪.‬‬
‫מי מתעשר באינטרנט? ‪271‬‬
‫תוצאות מרתקות אלו מצביעות על שני דגמים שונים של שימוש באינטרנט;‬
‫לפי הדגם האחד‪ ,‬הגולשים הכבדים ברשתות החברתיות מקבעים את זהותם‬
‫הישנה‪ .‬הם גולשים ונפגשים עם חברים מחוץ לאינטרנט‪ ,‬וקשה להם לפתח דגם‬
‫התנהגותי השונה ממה שחברי הקבוצה מכירים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעבור אלה שאינם‬
‫משתמשים ברשתות החברתיות נוצרת חוויית גלישה דינמית יותר בכל הקשור‬
‫לזהותם החברתית של הגולשים‪ .‬אופני שימוש שונים אלו מדגימים את תקפותן‬
‫של שתי התאוריות שבהן אנו דנים‪" :‬העשירים מתעשרים" ו"העניים מתעשרים"‪.‬‬
‫המשתמש הכבד ברשתות חברתיות מייבא את דפוס ההתנהגות האופייני לו‬
‫בחייו אל תוך האינטרנט‪ .‬למולו‪ ,‬רבים הסיכויים שאדם אשר איננו משתמש‬
‫ברשתות חברתיות ייצור בגלישתו דמות חדשה ופחות מקובעת לדגם ההתנהגות‬
‫האופייני לו מחוץ לאינטרנט‪ .‬אם כן‪ ,‬אדם המשתמש לעתים תכופות ברשתות‬
‫חברתיות ינהג על פי תאוריית "העשירים מתעשרים" (‪ ,)Kraut et al., 2002‬כלומר‪,‬‬
‫המוחצנים יהיו האנשים שישתמשו בשימושים החברתיים של האינטרנט במידה‬
‫רבה יותר; ואילו גולש שאינו משתמש ברשתות חברתיות ינהג על פי תאוריית‬
‫"העניים מתעשרים" (‪ ,)Amichai-Hamburger, 2005‬כלומר‪ ,‬האנשים שישתמשו‬
‫בשימושים החברתיים של האינטרנט במידה רבה יותר יהיו המופנמים‪.‬‬
‫אנו מכלילים ממחקר זה וטוענים שכל משתמש דומיננטי באינטרנט המעביר‬
‫את דמותו המקובעת מחייו אל תוך הרשת‪ ,‬יעביר גם את דגם התנהגותו השכיח‬
‫אל תוך האינטרנט‪.‬‬
‫הכללה מיחסים ברשת ליחסים בעולם האמיתי‬
‫ההגנה שרשת האינטרנט מספקת עשויה לגרום לטיפוס המופנם להגביל את‬
‫עולמו החברתי לתחומי האינטרנט בלבד‪ .‬זוהי נקודה מרכזית ורלבנטית לדיון‬
‫בנושא מי מתעשר באינטרנט‪ ,‬שכן אם ההתעשרות מוגבלת למגרש המקוון בלבד‪,‬‬
‫יהיה מי שיטען כי זוהי התעשרות מוגבלת אם בכלל‪ .‬נדון אפוא בסוגיה זו להלן;‬
‫לדעתנו קיים מעבר ממצב בלתי מקוון למצב מקוון (מ‪ Offline-‬ל‪— )Online-‬ויתרה‬
‫מכך‪ ,‬האינטרנט הוא כלי העשוי לסייע לטיפוס המופנם לבצע מעבר כזה — אף אם‬
‫אינו מתרחש באופן טבעי‪.‬‬
‫כפי שראינו עד כה‪ ,‬באינטרנט טמונה יכולת לסייע לאנשים המתקשים‬
‫חברתית‪ ,‬כמו מופנמים‪ ,‬נוירוטיים או אנשים הסובלים מחרדה חברתית‪ .‬כמו‬
‫שמק'קנה‪ ,‬גרין וגליסון (‪ )McKenna, Green & Gleason, 2002‬הציעו‪ ,‬במקרים רבים‬
‫מתקיים מעבר טבעי מיחסים רומנטיים ברשת ליחסים בעולם "האמיתי"‪ .‬בתהליך‬
‫זה נבנה קשר ספציפי בין אנשים הלומדים להכיר זה את זה באמצעות האינטרנט‪.‬‬
‫הגולשים עשויים להעביר את הקשר אל מחוץ לאינטרנט לאחר שהגיעו לתחושה‬
‫‪ 272‬יאיר עמיחי‪-‬המבורגר‬
‫של אמון‪ .‬תהליך מקביל אך כללי יותר יכול להתבצע כאשר הגולש בונה בהדרגה‬
‫את ביטחונו העצמי באמצעות ההתקשרויות שהוא יוצר באינטרנט‪ .‬כאשר הוא‬
‫מרגיש כי הוא יכול לעשות זאת‪ ,‬הגולש מתחיל להעיז ולאתגר את עולמו החברתי‬
‫אף מחוץ לאינטרנט‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬בעבור אנשים מסוימים יכולת אישית זו‪ ,‬הנרכשת דרך הרשת‪ ,‬עלולה‬
‫להישאר מוגבלת לרשת‪ .‬הם יחושו כי אינם מסוגלים לתרגם את יכולתם אל מחוץ‬
‫לגבולות המרחב הווירטואלי‪ ,‬אף על פי שירצו בכך‪ .‬דבר זה עלול לקרות במיוחד‬
‫בקרב אנשים הסובלים ממצב קיצוני של חרדה חברתית‪ ,‬אשר בעבורם המעבר מן‬
‫הקשר בתחומי רשת האינטרנט ליחסים אמיתיים עלול להיות קיצוני ומאיים מדי‪.‬‬
‫עמיחי‪-‬המבורגר ופרנהם (‪ )Amichai-Hamburger & Furnham, 2007‬טענו‬
‫כי כשם שהאינטרנט מספק מדיום שבו אנשים בעלי עכבות חברתיות יכולים‬
‫לרכוש מיומנויות חברתיות ואת הביטחון העצמי הנלווה להן‪ ,‬האינטרנט אף‬
‫מאפשר סביבת למידה מובנית‪ .‬סביבה זו מאפשרת לאנשים ללמוד כיצד להעביר‬
‫את מיומנויות התקשורת החדשות שלהם מן הרשת לאינטראקציה פנים אל פנים‪.‬‬
‫המודל שהציעו החוקרים תומך ביצירת תהליך הדרגתי במיוחד שנועד לעזור‬
‫לפרט להרפות את השליטה המוחלטת שהוא חש באינטרנט‪ ,‬ולהרגיל את עצמו‬
‫להתמודד עם אובדן השליטה היחסי ביחסים בעולם הבלתי מקוון‪ .‬השלבים‬
‫העיקריים בתהליך מדורג זה הם כדלקמן‪:‬‬
‫‪ .1‬תקשורת בעזרת מסר כתוב בלבד‪ :‬אינטראקציה זו היא הצורה השכיחה‬
‫ביותר של תקשורת ברשת‪ .‬בתקשורת זו טמונים‪ ,‬כאמור‪ ,‬כמה יתרונות בולטים‬
‫ההופכים אותה לסביבה מוגנת וייחודית בעבור הגולש‪ .‬שלב זה יימשך עד‬
‫אשר המשתתף יחוש בטוח דיו ורמות החרדה שלו תהפוכנה לזניחות‪.‬‬
‫‪ .2‬מסר כתוב ובווידאו‪ :‬המשתתפים ימשיכו להשתמש בשיטת המסר הכתוב‪ ,‬שבו‬
‫הם חשים בטוחים‪ ,‬אך בד‪-‬בבד יצפו בתמונת וידאו חיה של האדם שעמו הם‬
‫מתקשרים‪ .‬באופן זה הגולשים עדיין משמרים רמת הגנה גבוהה ביותר‪ .‬כאשר‬
‫רמת החרדה החברתית שלהם תפחת במידה מספקת‪ ,‬יוכלו המשתתפים‬
‫לעבור לשלב הבא‪.‬‬
‫‪ .3‬תקשורת בעזרת וידאו ואודיו‪ :‬בשלב זה‪ ,‬אנשים יתקשרו לשותף שלהם לשיח‬
‫עדיין ללא ִקרבה פיזית‪ ,‬מתוך עמדתם הבטוחה‪ .‬אולם‪ ,‬סוג התקשורת ישתנה‪,‬‬
‫ממסרים כתובים לדיבור בפועל; ותתלווה לכך תמונת וידאו חיה של האדם‬
‫אשר תועבר לשותפו לאינטראקציה‪ .‬שוב‪ ,‬כאשר תתבסס מידה מספקת של‬
‫נוחות‪ ,‬יוכלו המשתתפים לעבור לשלב הבא‪.‬‬
‫‪ .4‬אינטראקציה פנים אל פנים‪ :‬זה הוא שלב היעד‪.‬‬
‫מי מתעשר באינטרנט? ‪273‬‬
‫אפשר אפוא לנבא כי בתהליך זה הגולש המופנם יהיה מסוגל לעבור בהצלחה‬
‫ממצב של תקשורת כתובה בלבד‪ ,‬ברשת האינטרנט‪ ,‬לחשיפה מוחלטת במפגש‬
‫פנים אל פנים‪ .‬תהליך מדורג מעין זה יאפשר התקדמות על ידי צמצום של תחושות‬
‫החרדה בין המשתתפים עד לרמה נמוכה‪ .‬חשוב להבין כי לפני שיתרחש מפגש‬
‫פנים אל פנים‪ ,‬הצדדים יגיעו למידה רבה של חשיפה עצמית ולגילוי נקודות‬
‫דמיון רבות ביניהם‪ ,‬כך שהמפגש הפיזי יהיה לאתגר אפשרי‪ .‬על מנת ליצור‬
‫תהליך משמעותי של חברות‪ ,‬אנשים צריכים ללמוד את הכללים והמיומנויות‬
‫לניהול יחסים; וזה בדיוק התהליך שיתרחש בסולם ההדרגתי המוצע פה‪ .‬אנשים‬
‫הסובלים מחרדה חברתית קיצונית יוכלו להיעזר בתהליך מדורג זה‪ ,‬שבו הם‬
‫ינועו באטיות‪ ,‬דרך כמה שלבים‪ ,‬מסביבה טקסטואלית ומוגנת לחלוטין לסביבה‬
‫פיזית שהיא במהותה מוגנת פחות‪ .‬בעזרת תהליך הדרגתי זה‪ ,‬הסביבה הפיזית‬
‫לא תיתפס כמאיימת עוד‪ .‬התהליך מוכיח את עוצמתה של רשת האינטרנט‪ ,‬לא רק‬
‫כסביבה בטוחה‪ ,‬אלא גם ככזו המאפשרת לרכוש כלים הנחוצים ליצירת תהליך‬
‫של שינוי מחרדה חברתית לניהול יחסים חברתיים בטוחים‪.‬‬
‫סיכום‬
‫התחלנו את הפרק מהשוואה דיכוטומית בין תאוריית "העשירים מתעשרים"‬
‫לבין תאוריית "העניים מתעשרים"‪ .‬בשלב הראשוני נרָאה כי רק אחת מהתאוריות‬
‫נכונה במציאות המקוונת; ואולם‪ ,‬במאמר הודגם כי שתי התאוריות עשויות‬
‫להיות תקפות במקביל‪ ,‬והשאלה הרלבנטית איזו מהן תהיה נכונה במקרה ספציפי‪,‬‬
‫קשורה לסוג האתרים הדומיננטיים שאנו משתמשים בהם ברשת האינטרנט וכן‬
‫לאינטראקציה שבין המוטיבציה הדומיננטית ובין אישיות הגולש‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫התמודדנו עם טענה שלפיה גם כאשר נוצרת מסוגלות חברתית באינטרנט‪ ,‬שם‬
‫היא נעצרת בהכרח‪ .‬הצענו שרשת האינטרנט יכולה לספק לגולש מדרג של חשיפה‬
‫פיזית העשוי לסייע לו לנוע לאט ובבטחה לעבר בניית מסוגלות חברתית גבוהה‬
‫יותר גם במגרש הבלתי מקוון‪.‬‬
‫חשוב שנבין שהאתגר העומד בפני האדם המופנם במגרש המקוון איננו‬
‫פשוט‪ .‬אמנם רשת האינטרנט יוצרת הגנה‪ ,‬ואולם פעמים רבות הגנה זו נשארת‬
‫בגדר הזדמנות לא מנוצלת בעבור אנשים שהיו עשויים להיעזר בה‪ .‬יש להעלות‬
‫אפוא נושא זה לרמת המודעות של האדם המופנם‪ ,‬וכן לסייע לו ולתמוך בו על‬
‫מנת שישתמש בפונקציות הטמונות ברשת האינטרנט העשויות לסייע לו להעשיר‬
‫את עולמו החברתי‪.‬‬
‫המבורגר‬-‫ יאיר עמיחי‬274
‫רשימת מקורות‬
Amichai-Hamburger, Y. (2005). "Personality and the Internet". In:
Y. Amichai-Hamburger (Ed.), The social net: Human behavior in
cyberspace (pp. 27-55). New York: Oxford University Press.
Amichai-Hamburger, Y. & Furnham, A. (2007). "The positive net".
Computers in Human Behavior 23, pp. 1033-1045.
Amichai-Hamburger, Y., Kaplan, H. & Dorpatcheon, N. (2008). "Click to
the past: The impact of extroversion by users of nostalgic website on
the use of Internet social services". Computers in Human Behavior 24,
pp. 1907-1912.
Amichai-Hamburger, Y., Wainapel, G., & Fox, S. (2002). "On the internet
no one knows I’m an introvert", Extroversion, neuroticism, and
internet interaction. Cyberpsychology and Behavior 2, pp. 125-128.
Brenner, V. (1997). "Psychology of computer use: XLVII. Parameters of
Internet use, abuse and addiction: the first 90 days of the Internet Usage
Survey. The first 90 days of the internet usage survey". Psychological
Reports 80, pp. 879–882.
Eysenck, H.J. & Eysenck, S.E.G. (1975). Manual: Eysenck Personality
Inventory. San Diego, CA: Educational and Industrial Testing Service.
Hamburger, Y. A., & Ben-Artzi, E. (2000). "The relationship between
extraversion and neuroticism and the different uses of the Internet".
Computers in Human Behavior 16, pp. 441-449.
Jung, C.G. (1939). The integration of the personality. New York: Farrar
and Rinehart.
Kraut, R., Keisler, S., Boneva, B., Cummings, J., Helgeson, V., & Crawford,
A. (2002). "Internet paradox revisited". Journal of Social Issues 58, pp.
49-74.
Kraut, R., Lundmark, V., Patterson, M., Kiesler, S., Mukopadhyay, T.,
& Scherlis, W. (1998). "Internet paradox: A social technology that
reduces social involvement and sychological well-being". American
Psychologist 53, pp. 1017-1031.
275 ?‫מי מתעשר באינטרנט‬
Lev-On, A. & Hardin, R. (2007). "Internet-based collaborations and
their political significance". Journal of Information Technology and
Politics 4, pp. 5-27.
Maldonado, G.J., Mora, M., Garcia, S. Edipo, P..(2001) "Personality,
sex and computer communication mediated through the Internet".
Anuario de Psicologia 32, pp. 51–62.
McKenna, K.Y.A. & Bargh, J.A. (2000). "Plan 9 from Cyberspace: The
implications of the Internet for personality and social psychology".
Personality and Social Psychology Review 4(1), pp. 57-75.
McKenna, K.Y.A., Green, A.S. & Gleason, M.J. (2002). "Relationship
formation on the Internet: What’s the big attraction?" Journal of Social
Issues 58, pp. 9-32.
Pervin, L.A. (1993). Personality: Theory and research. New York: John
Wiley.
Peter, J., Valkenburg, P.M. & Schouten, A.P. (2005). "Developing a model
of adolescent friendship formation on the Internet". CyberPsychology
and Behavior 8, pp. 423-430.
Rogers, C. (1961). On becoming a person. Boston: Houghton Mifflin.
Rogers, C. (1980). A way of being. Boston: Houghton Mifflin Company.
Siegel, J., Dubrovsky, V., Kiesler, S. & McGuire, T.W. (1986). "Group
processes in computer-mediated communication". Organizational
Behavior and Human Decision Processes 37, pp. 157–187.
Turkle, S. (1995). Life on the screen: Identity in the age of the internet.
New York: Simon and Schuster.