בשורת הגאולה פרשת שמות
המשך אירועי חג החנוכה היו
בבחינת ’מוסיף והולך‘.
מזל טוב
לשי אוחנה
השיא היה ב‘זאת חנוכה‘
לנישואיו
הדלקת נרות והריקודים בבית
המדרש נמשכו זמן רב,
בליווי הרכב מוזיקלי מלא
מתלמידי הישיבה .
דפקנו על הדלת ,פותח מבוגר ממוצא רוסי,
שבכלל לא רצה שנכנס .לאחר כמה משפטים
עם חיוך וסופגניה הוא הסכים שנכנס.
מסיבת חנוכה
מיוחדת לילדי הממ“ד
כשהוא התחיל לברך את ברכות ההדלקה ,הוא
נערכה בבית הכנסת ”היכל יעקב“
התחיל לבכות .לאחר שנרגע סיפר לנו שהפעם
בניצוחו של הרב אלקנה שליט“א
האחרונה שהוא הדליק נרות היתה עם אביו בגטו,
ובהשתתפות בחורי הישיבה שהציגו
ולאחר השואה הוא זרק את אלוקים .כעת הוא
את סיפור החנוכה בהקשר לימנו
וכמובן הדלקת נרות וריקודים.
אמר שהחזרנו את אלוקים עליו.
(סיפור של אחד הצוותים שיצאו להדלקת נרות)
היה חנוכה!
סיפור לשלג
סיפר הרב כהנמן זצ“ל:
בילדותנו היינו חמישה אחים שגדלו יחדיו בבית
קטן בעיירה בליטא הרחוקה ,העניות שלטה בו
שלטון של ממש ,מכל פינה ניבטה הדלות,
מהקירות המקולפים ומהבגדים הדלים ,אך
הפנים קרנו באור מיוחד .החשק ללימוד התורה
שהחדירו בנו הורינו כיסה על כל היעדר כלשהו
בחיינו.
ערב אחד ,בחורף מושלג במיוחד ,בביתנו היו זוג
מגפיים אחד ,ומעיל גשם אחד בלבד ,וכל אחד
מהאחים טען שמחר הוא ורק הוא "חייב" –
יהיה מה שיהיה – להיות בתלמוד תורה .האח
הגדול טען כי "מחר מתחילים סוגיה חדשה
בגמרא ,סוגיית יאוש שלא מדעת ,היתכן שלא
אהיה בת''ת?
אני הייתי השני במשפחה וגם אני טענתי בעוז:
אנחנו מתחילים מחר מסכת חדשה בלימוד
המשניות – מסכת סנהדרין!! אחי הקטן ממני
טען שבכיתתו ילמדו מחר את פרשת האזינו
"הצור תמים פעלו וכו' ,וכך שני אחי הקטנים אף
הם בטענות כבדות משקל על פרשת נח ,אפילו על
לימוד אותיות חדשות שיתחילו מחר בכיתת הגן
של הקטן .כל אחד טען את טענותיו בלהט כה
חזק ,לאמא לא היה מענה אלא לבכות עמנו יחד,
כך מתוך הבכי נרדמנו.
באמצע הלילה ,בשעה ארבע בערך ,אמא העירה
את אחי הגדול ואמרה "קום נלך לבית המדרש
הצמוד לתלמוד תורה ,שם בוער התנור וכבר
נמצאים בו ראשוני הלומדים ואף אתה תצטרף
אליהם הן כל אחיך צריכים גם כן להגיע לת''ת,
הזדרז נא!"
וכ ך ה ו ל י כ ה א ו ת ו א מ א ב ס ו פ ת ה ש ל ג י ם
המקפיאה ,ברחובות שוממים מאדם ,כשהוא
עטוף במעיל ונעול במגפיים ,והיא – מעיל דקיק
לעורה ,ונעלים מנוקבות לרגליה ,לאחר הליכה
של כחצי שעה מבוססים בשלג הכבד הגיעו לבית
המדרש ,שם חלצה את מגפיו ,והפשיטה את
מעילו ,והחלה את דרכה בחזרה הביתה .כך ,עד
שמונה בבוקר היו כל הבנים בתלמוד תורה.
ובצהרים – המסע חזרה ,עד שש בערב היו שוב
כולם בבית.
לאחר מכן חלתה אמנו מספר ימים בהצטננות
קשה ובחום גבוה ,אך מידי פעם כשהית ה
מתעוררת ,היתה אומרת לנו שוב ושוב" :ילדי,
הקשיבו לי ,אינני מתחרטת אף לרגע על מה
שעשיתי! הכל היה כדאי כדי שבני ילמדו תורה!"
סיים הרב מפונביז כך" :אז ,באותה שעה ,הונחה
אבן הפינה לישיבה".
בשורת הגאולה
מו“ר רה“י הרב דוד חי הכהן שליט“א
חלומות שבתוכו מצפים לכל היותר לתמיכה בישיבות,
בחידושיו לאגדות בענייני חנוכה כתב המהר''ל סיבה
הפסקת חילולי השבת והפסקת הפרצות הגדולות בחומת
לקביעת חג החנוכה בכ''ה בכסלו ,משום שבתחילת טבת
הצניעות ובכבוד הרבנות .השואפים לחידוש המקדש
מתחיל אור היום להתארך ולגבור על חשכת הלילה.
ולמלכות בית דוד נחשבים להזויים .יש השואלים בלבם
לכאורה לפי זה מן הראוי שהנס שבו תגבורת האור
את שאלת משה רבנו "למה זה שלחתני" ,למה זכינו להר
במנורת המקדש יחול בר''ח טבת שאז מתחיל היום
הבית ש'שועלים מהלכים בו' ואנו המאמינים עינינו
להתאר ,אלא שכתב המהר''ל כי יש הבדל בין האור
רואות וכלות ,אנו אסורים אפילו בפתחון פה קורא בשם
הגשמי הנגלה בפועל לבין האור הרוחני שקדם אליו.
ד' במקום קודשו .למה זכינו לממשלה אם בתוכה
כשם שר''ה נקבע בא' תשרי על בריאת האדם שהיה אורו
יושבים ריקים ,חסרי אמונה שאינם מגינים על כבוד
של עולם ואמנם האור הגנוז נברא ביום הראשון שהיה
ישראל וכבוד התורה לא נחשב בעיניהם.
בכ''ה אלול ,אם כן האור הרוחני נפתח חמישה ימים
קודם להופעת האור בגילויו בעולמנו.
תשובת ד' למשה תהיה התשובה גם אלינו" :עתה תראה
אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה אשלחם" .אמנם לנו
ספרנו ספר שמות הוא ,כדברי הרמב''ן ,ספר הגאולה ,בו
נדרשת הסבלנות ביתר שאת ,כי לא כיציאת מצרים
נבנה עם ישראל אורו של עולם בשלושת קומותיו ,יציאת
גאולתנו עתה .כך אמר נביא הישועה "כִּ י ֹלא ְב ִּחפָּ ז וֹן
מצרים וכל הניסים שנלוו אליה ,מתן תורה ,הכולל את
ּומאַ ִּספְ כֶ ם
הלְֵּך לִּ פְ נֵּיכֶ ם ד' ְ
ּוב ְמנּוסָּ ה ֹלא תֵּ לֵּכּון כִּ י ֹ
ֵּתצֵּ אּו ִּ
החוקים והמשפטים שנצטווינו בהם ,בנין המשכן
ֹלקי יִּ ְש ָּראֵּ ל" .גאולה זו תהיה גאולת
אֱ ֵּ
והכשרת העובדים בו ע''מ שתיקבע
עולמים ,כאמור בדברי הנביא "יִּ ְש ָּראֵּ ל
השכינה בישראל לעולם .בפרשות
לחידוש
השואפים
נ ו ַֹשע בַ ד' ְתשּועַ ת ע ֹול ִָּּמים ֹלא תֵּ בֹשּו וְ ֹלא
הבאות (וארא ,בא ,בשלח) נשמע על
ִּתכָּלְ מּו עַ ד ע וֹלְ מֵּ י עַ ד" .גאולה זו לא רק
יציאת מצרים בתהליכיה המתפתחים המקדש ולמלכות בית
והולכים ,המכות בתוך מצרים ,המכות דוד נחשבים להזויים .ש ת ג ד ל מ י צ י א ת מ צ ר י ם ב ע ו מ ק ה
ואיכותה ,אלא גם בהכללתה הגדולה,
האחרונות ששברו את העול המצרי
לחלוטין וקריעת ים סוף שקבעה את יש השואלים בלבם את כדברי הנביא הנקרא בהפטרה "וְ אַ ֶתם
שאלת משה רבנו "למה ְתל ְֻקטּו לְ ַאחַ ד אֶ חָּ ד ְבנֵּי יִּ ְש ָּראֵּ ל" .מתוך כך
ישראל כעם בני חורין לעולם.
מת ב ר ר י ם ד ב ר י חז''ל ,ג דול י ה ר ו ח
זה שלחתני"?
על פי זה מתבאר כי פרשת שמות היא
כמלאכי השרת ,שאמרו על ההבדל בין
הפ ר ש ה הע וסקת ב ה כ נת ה גא ול ה
גאולת מצרים לגאולתנו ,כי גאולה זו
בצידה הנעלם העליון .אכן בפרשתנו
באה קימעא קימעא ,וכן אמרו (סוף פסחים) כי בגאולה
אנו מודעים לגילויים הנפלאים שהיו למשה בסנה,
זו יושר השיר לעומת השירה שנאמרה ביציאת מצרים.
להגעתו לישראל עם אהרון כשבשורת הגאולה בפיהם
לא כגאולת הנקבה שיש אחריה יסורים נוספים ,אלא
וכניסתו לבית פרעה ובפיו דרישה נחרצת בשם ד' "בני
כגאולת הזכר שהיא שלמה ולא יישמע אחריה קול בכי
בכורי ישראל ,שלח את עמי ויעבדוני" .בפרשתנו הגאולה
וקול צעקה.
בשלביה הארציים לא נראתה כלל .יתרה מזאת ,נראה
בימים אלו שאנו מתקרבים לחילופי הממשלות ,העם
כאילו תוקף הגלות הלך וגבר ,כדברי פרעה בעזות חסרת
נקרא אל הדגל ,להרים דגל חדש משובח ומשוכלל מזה
הבושת "לא ידעתי את ד' ,וגם את ישראל לא אשלח".
הקודם .הממשלה הקודמת כיהנה זמן קצר וזוכים אנו
עזות זו שהביאה להחמרת תנאי העבדות והעינוי ,גרמה
לראות כיצד ריבון העולם גואל ישראל מתחיל להחיש
לכאב לב לישראל ולמשה רבנו בכללם ,עד צעקתו
את ישועתו ואיננו נותן לממשלות הקודמות למלא את
הכואבת "למה זה שלחתני" .אמנם ידיעתנו הברורה כי
שנותיהם ,כי המלכות השלמה כבר עומדת בפתח והיא
"לא איש א-ל ויכזב ובן אדם ויתנחם" ,אם הוא אמר -כך
איננה מוכנה להתעכב .בשעות אלו יש להגדיל את
יהי ועצתו לעולם תעמוד ,מלמדת אותנו ,כמו גם את
האמונה והבטחון באלוקי ישראל ,על ידם להמנע
משה רבנו לפנינו ,כי על המאמין להתאזר בסבלנות עד
מדאגות ועצבות העלולים לגרום לשילוח הלשון איש
תבוא השעה בה תבקע הארץ והשמים ירגזו מפני צור
ברעהו ומפלגה ברעותה.
ישראל אשר ירד לגואלנו גאולה שלמה שאין בה שום
נסיגה ושום ספק כלל ועיקר .דברים אלו של העבר כמו
בשעות אלו אנו זקוקים להרבה אמון ופתיחת הלב לכל
כל התורה שנכתבה לדור ולדורות ולנצח ,יפים כל כך
אחינו בית ישראל ,שכולם עתידים להכלל בגאולה ,גם
לזמננו זה .אחרי שזכינו להקמת מדינת ישראל ,ראשית
החלשים שבהם יתרפאו ,אל לנו להוסיף פצעים .עלינו
צמיחת גאולתנו ,זכינו לשחרור חבלי ארץ הקודש ,ליבה
לכנס ,עד כמה שאפשר ,את כל המאמינים ואוהבי
ועמוד שדרתה של ארצנו כולה ,ירושלים והר הבית,
ישראלי עם כל חילוקי הגוונים שביננו ולפעול יחד בכל
חברון ,בית לחם ,שכם ,בית אל ועוד ,הנה נראה לעין
מה שנוגע להרמת קרן ישראל הכוללת כבוד ומסירות
המחפשת לראות את קיום ההבטחות כאן ועכשיו .כי לא
לנשמתנו תורת ישראל ,אמונת הישועה השלמה בארצנו
זו בלבד שאיננו צועדים קדימה אלא נראה כי הכל נעצר,
הקדושה מדן ועד באר שבע ומגלעד על לשפת הים .בצעד
אף באות שעות רפיון ונסיגה חלילה .רוב העם בעצמו לא
רם ובביטחון נצעד בעז לקראת שיחרור שלם של עמנו
מצפה לבניין המקדש ולגאולת הנבואה והתורה ומלכות
הקדוש בארץ אבותניו ויראו עיניו וישמח לבנו אכי''ר.
בית דוד ,כל חפצו להסתפק ב'נזיד עדשים' ,שחולמי
מהן ”חטאות
נעורים“?
מה יחוד ימי
השובבי“ם,
ומה דרך העבודה
הראוייה בהם?
זאת ועוד,
בשו“ת
עם מו“ר רה“י
בעמוד הפנימי.
פרשת שמות
י“ח טבת תשע“ה
גליון 01
23:61
21:66
23:61
21:66
23:21
21:61
מאיר ציצוביץ,
נתנאל מאירוב
משו“ת בארץ
שו“ת עם מו“ר רה“י שליט“א
שאלה:
מהן ההנהגות שראוי לנהוג בהן בימי השובבי"ם?
תשובה :ימי השובבי''ם מיוחדים בד''כ לתיקון
החטאים המוגדרים לפי גדולי ישראל בשם "חטאות
נעורים" .להבנת הדברים יש להזכיר כי "אדם לעמל
יולד" ,ריבון העולם שלח את האדם לעולמנו ע''מ
לבנות ולשכלל ,לתקן ולהוסיף מהשממה אל היישוב,
בכל המובנים -בחיי החומר לאדם ,בבניין ישראל
לבני עמנו ובבניין אורות הקודש לתלמידי חכמים
ליבם של ישראל.
על מנת לאפשר את יכולת ההוצאה לפועל של
תפקידים נעלים אלו ,עובר האדם בימי ילדותו
הכשרה והכנה מפי הוריו ומוריו ומקבל כוחות גדולים
מבורא עולם שטבע בו כוחות וכישרונות ,כדי שבבוא
העת יוכל לפעול בעזרתם את שליחותו הגדולה .רבים
הם אשר בנערותם לא ידעו מאיפה באו הכוחות ,לשם
מה נועדו ,ונוטים לחשוב כי התפתחות זאת היא
שלהם ולמען טובתם האישית ,שהתענוג נראה להם
כחלק מבריאות החיים ושמחתם .בטעותם זאת הם
מפזרים כוחות חיים לריק ולאבדון .בבוא העת כאשר
יידרשו להם ,יתברר שאיבדו כוחות רבים לתהו והבל
והם עצורים ממילוי שליחותם בשלמות וגדלות כפי
מה שנועדו .כיוון שבד''כ הופעת כוחות אלו היא בימי
הנעורים ומצוי הדבר שבגיל זה חסרה הדעת,
מיוחסים חטאים אלו כ"חטאות נעורים".
תיקונם הראוי בימי השובבי"ם ,שמם מעיד עליהם
שזוהי משובת הילדות ,כוללים הם בתוכם גם את
התשובה הראויה .ישנם המייחדים את התיקון בדרך
של צומות ותעניות הממעטות את עודף הכוחות ,בזאת
שומרים הם על האדם לבל יגיע למשובה נוספת
כשהוא מתפעל מגודל כוחתיו .אמנם התיקון הראוי
ביותר ע''פ דברי המקובלים (הגר''א בתוכם) הוא
השימוש בכוחו העיקרי של האדם ,כח הדיבור,
מניעתו מדברים בטלים ואסורים וריכוז הוצאתו
ושימושו בתורה ותפילה .ע''כ מן הראוי בימים אלו
לקבוע זמנים לתענית דיבור שיוקדשו לתורה ללא
פיזור מילים לצורך עולם הזה וק''ו שלא לדברים
בטלים ואסורים .בכלל ראוי בכל התקופה להזהר
בשמירת הלשון והדיבור שיהיו מרוכזים רק בעניינים
הנצרכים" .טהור עיניים יוסיף אומץ" להוסיף בימים
אלו שעות וזמנים לתורה ותפילה ובזכות קיבוץ
המילים נזכה לקיבוץ נדחי ישראל ולגאולתנו השלמה
במהרה בימינו אמן.
לא תחנם בהיתר מכירה
ר‘ אליעד שארף
היתר המכירה הינו נידון גדול ומורכב הבנוי מכמה וכמה סוגיות.
בכל אחת מסוגיותיו ישנן הסתעפויות ומחלוקות שאינן פשוטות
כלל ועיקר .אעפ"כ ניתן לומר באופן כללי שהרוצה לסמוך על
הדעות המקלות – יש לו על מה לסמוך ,זאת ע"פ הכלל 'ספק
דרבנן לקולא' והרי שביעית בזמן הזה היא מדרבנן 1שכן פסקו
רוב האחרונים .2ניתן להוסיף עוד שני סניפים להקל ,הראשון דעת
הפוסקים ששביעית בזמן הזה היא מידת חסידות בלבד ,3והשני
שעצם מניין שנות השמיטה נתון במחלוקת.
ה"חוליה החלשה" בכל ההיתר ,לענ"ד היא סוגיית "לא תחנם".
איסור זה הוא מדאורייתא ,כבר כתב הנצי"ב 4בקונטרס
השמיטה' :ברח מהזאב ופגע בו הארי' ,כי רוצים אנו להימלט
מאיסור שביעית בזמן הזה שהוא דרבנן לרוב הפוסקים ('זאב')
ונפלו לאיסור מכירת קרקע לעכו"ם בא"י שהוא איסור
מדאורייתא לכולי עלמא ('ארי') .ננסה לעמוד על שתי נקודות
באיסור זה.
מקור הסוגיא הינו במסכת ע"ז (דף כ' ע"א)' :לא תחנם – לא תתן
להם חניה בקרקע'.
הפוסקים הציעו כל מיני סברות לקולא בנידון זה – ישנם סברות
שמוסכמות יותר וישנם שמוסכמות פחות .אתייחס בע"ה בקצרה
לשתיים מהסברות שנאמרו ,שהן הסברות בעלות משקל הלכתי
משמעותי ועל פיהן רצו להקל משום ספק ספיקא (בצירוף של עוד
כל מיני סניפים קטנים).
סברא א' – למכור לגוי שאינו עובד עבודה זרה.
האיסור למכור קרקע לגוי ,לא נאמר על כל גוי .התורה תמימה
סובר שהאיסור הינו דווקא על שבעה עממין .אך רוב הפוסקים
חולקים וסוברים שהאיסור נאמר על כל גוי מלבד גר תושב
(כלומר גוי שקיבל שבע מצוות בני נח בפני בית דין) .יש
מהפוסקים הסוברים שהאיסור לא נאמר על גוי שאינו עובד
עבודה זרה – שיטה זו כתבו רבותינו האחרונים שאינה להלכה,
ואעפ"כ מצרפים אותה כסניף חשוב לקולא.
יש שהסבירו 5שיטה זו ,שהאיסור לא נאמר על גוי שעובד עבודה
זרה ,משום שהתורה עצמה נימקה את סיבת האיסור "לא ישבו
בארצך פן יחטיאו אותך לי כי תעבוד את אלוהיהם כי יהיה לך
למוקש" .ואין להקשות שהרי נפסק כר' יהודה ש'אין דורשין
טעמא דקרא' ,משום שהגמרא במסכת סנהדרין (דף כ"א ע"א)
אומרת שבמקום שהתורה פירטה את טעם האיסור גם ר' יהודה
מודה שדורשים טעמא דקרא.6
ע"פ האמור נראה שאם נמכור לגר תושב את הקרקעות בשביעית,
אין חשש לאיסור 'לא תחנם' (משום ששיטה זו היא המחמירה
ביותר ,וכולם מודים שבזה לא אסרה תורה) .פתרון זה לצערנו לא
. 2במקום אחד כתב החזו"א שאין להקל מטעם ששביעית בזמן הזה דרבנן שהרי
שביעית יש לו עיקר מהתורה ,אך במקומות אחרים סתר עצמו החזו"א והיקל
בשביעית משום שהיא מדרבנן.
.1ביניהם מרן הרב קוק והחזו"א.
.6דעת הראב"ד ,בעל המאור והמאירי.
. 4רבותינו האחרונים מצטטים דבר זה בשם הנצי"ב ובאמת קונטרס השמיטה
מודפס בשו"ת משיב דבר לרבנו הנצי"ב ,אך הראה לי חברי תמיר כהן שיש
הערהמר' חיים ברלין ,בנו של הנצי"ב ,שקונטרס זה נכתב ע"י הרה"ג יהושע
העשל מרגליות.
שייך כיום ,משום שאין דין גר תושב בימינו מכיוון שזה תלוי
ביובל.7
נראה להציע פתרון מחודש -למכור את הקרקעות לגר שמל ולא
טבל ,הרי הוא קיבל מצוות בפני בית דין ,נראה לומר שדינו דומה
לגר תושב ,שהוא עדיין לא יהודי משום שחסרה טבילה ,אבל הוא
קיבל מצוות בפני ב"ד.
לאחר עומדי על רעיון זה נוכחתי לדעת שפנה ת"ח אחד למו"ר
רה"י ובפיו הצעה זו כפתרון ,מו“ר פנה לרב הראשי לישראל ,הרב
לאו שליט"א ,עם הצעה זו .הרב לאו אמר לרב שמאוד קשה
למצוא מישהו שעבר את תהליך הגיור וקיבל על עצמו מצוות ומל,
ויסכים להמתין תקופה כה ממושכת עד לטבילה (שעד הטבילה
הוא אינו יהודי).
סברא ב' – מותר למכור ,משום שלולא המכירה בסופו
של דבר תשאר הקרקע בידי הגוי.
האדר"ת אומר שאם מכירת הקרקע נעשית ע"מ שבסופו של דבר
תישאר הקרקע ביד הישראל אין איסור 'לא תחנם' ,שהרי רצון
התורה היא שהקרקע תהיה ביד הישראל ,לכן מסתכלים על
תוצאת המעשה .המציאות בתחילת ישוב א"י היתה שאם לא
יעשו היתר מכירה הרבה משפחות יגיעו לחרפת רעב ויצטרכו
לעזוב את הארץ והקרקעות ישארו בידי הגוים.
על סברא זו לכאורה קשה מאוד מה שהקשנו לעיל ש'אין דורשין
טעמא דקרא' ואילו האדר"ת סובר שיש להתיר את מכירת
הקרקע משום שטעם המצווה מתקיים ע"י המכירה ואין לתרץ
כנ"ל משום שטעם זה אינו מפורש בפסוק.
נראה לתרץ ע"פ מה שאמרו במסכת בבא מציעא (דף צ' ע"א),
הגמרא דנה בסוגיית "לא תחסום שור בדישו" .שואלת הגמ':
היתה מתרזת (רש"י :חולי מעיים ,מוציאה רעי צלול כמים
והחטין קשין לה) מהו? הגמ' אומרת שמותר לחסמה משום
שחסימתה בריאה לה יותר .מקשה התוס' רא"ש במקום
שלכאורה הסוגיא הינה רק למאן דאמר שדורשים טעמא דקרא,
על כן מסתכלים על טעם האיסור וע"פ זה מחליטים כיצד לפסוק
בנידון זה .מסביר התוס' רא"ש שבאמת סוגיא זו גם למאן דאמר
שאין דורשים טעמא דקרא ,משום שפשוט שהתורה ציוותה
משום טובת הבהמה .הסבר מצוות לא תחסום משום טובת
הבהמה ,אינה טעם אפשרי מתוך שלל אפשרויות לטעם המצווה,
אלא וודאי זה ההסבר העיקרי והמרכזי ,ולכן זה חלק מגדר
המצווה .ממילא הוא הדין בנידון דידן ,הסבר האיסור 'לא תחנם'
הינו שהקרקע תשאר ביד ישראל לא כטעם אחד אפשרי ,אלא
כטעם יסודי שהוא חלק מגדר המצווה.
סברא זו לכאורה שייכת רק לפני הקמת המדינה ,אך לאחר
הקמת המדינה לא שייך החשש שאם נשבות ממלאכה שנה אחת
– תיתפס הקרקע ע"י גוים.8
לכן הרוצה לסמוך על היתר המכירה צריך להשתמש בסניפים
אחרים שנאמרו בנידון זה וכמבואר בפתיחה.
.5ראה שו"ת משפט כהן סי' ס"ג.
. 3ואולי הסיבה ששיטה זו אינה מוסכמת להלכה ,משום שמהפסוק ניתן להבין
שהחשש הוא שהגוים יחטיאו אותנו בכל מיני חטאים ולאו דווקא בעבודה זרה
"פן יחטיאו אותך לי".
. 1רמב"ם הל' ע"ז פ"י ה"ו ,אמנם הראב “ ד סובר שלגבי ישיבת הארץ קיים
בימנו דין גר תושב וכתב מרן הרב קוק שה“ה חנייה בקרקע ,וצירף זאת כסניף
לקולא.
. 8חשש זה שייך בימינו אולי במקומות מסויימים ביהודה ושומרון.
ימי השובבי“ם
ר‘ מאיר לוי
בספר ויקרא מצווה אותנו התורה מצוה יקרה ויסודית
שמשייכת אותנו ביותר לתפקידנו כעם ה' "קדושים
תהיו" .רבו דברי חז"ל בפירוש מצוה זו (יעוין שם) .אפשר
אולי לומר שמצווה זו מגדירה את כל חיינו כיהודים,
המשימים את הנשמה לעיקרית ואת הגוף ככלי שרת לה,
עיקר עבודתנו הוא לתת לה כמה שיותר ביטוי בעולם הזה
ולהיות הגוף עבד המשמש לה ועושה רצונה.
אך דא עקא ,הדברים אינם כל כך פשוטים ,הצד האחר
מושך לכיוון השני ,להעלים את הנשמה ולחיות את חיי
הגוף העכור על כל עצמתו וגסותו .אומות העולם ממלאות
תפקיד זה ברוב שנות ההסטוריה בהצלחה מרובה,
כשהטבע הגשמי בעולם מסייען .כשיהודי נמשך אחריהן,
מאבד הוא את ה"קדושים תהיו" ונדמה (רק נדמה!) ל"עם
המשול לחמור" ,הצרה הגדולה ביותר בזה היא שכאשר
נשקעים בתעתועי העולם קשה מאוד לצאת מהם ,הם
נדמים כמציאות הריאלית והמוחלטת ,ואילו הקודש
נראה כ"מיסטיקה" דמיונית חלילה .זאת ועוד ,שהיהודי
מאבד את האמונה שאפשר לצאת מהשעבוד הקשה
לתאוות הגוף ומשיכותיו ,אך מאידך נשמתו של היהודי
המפעמת בקרבו זועקת שרע ומר לה! בבחינת "אני ישנה
וליבי ער".
לכך באה התורה במהלך הפרשיות שמתחילים אנו לקרוא
כעת בשבתות הבעל"ט ,ומתארת בצורה מופלאה את
שקיעותם של אבותינו בכור הטומאה הגדול בהסטוריה,
"ארץ מצרים" ,שהייתה מרכז תרבות הגוף בכל הדורות
(עד שאפילו במות הגוף היו סוגדים לו וחונטים אותו
בהאמינם שבכך האדם ממשיך להתקיים) .פרשות אלו
המכונות "שובבי"ם" (ראשי תיבות :שמות ,וארא ,בא,
בשלח ,יתרו ,משפטים) .התורה מתארת בהן איך אפשר
ע"י צעקה מעומק הלב "ויצעקו בני ישראל מן העבודה"
ועל ידי אהבת השם האין סופית אלינו ,לצאת מהבור
הגדול ביותר ,עליו אמרו "מעולם לא ברח עבד מארץ
מצרים" ,אל ה'איגרא רמה' הגדולה ביותר של "ובני
ישראל רואים את הקולות" ו"ראתה שפחה על הים מה
שלא ראה יחזקאל בן בוזי".
על כן דווקא בימים אלו קבלה בידינו מהאר"י ז"ל שישנה
האפשרות לצאת מהפגמים החמורים ביותר הפוגמים
ב"יסוד" לעלות לטהרת הנפש ולחיות חיים של "קדושים
תהיו" .זאת ע"י שימת לב מיוחדת והשתדלות יתרה
בשמירה על קדושת העיניים והמחשבה ,יעויין בספרים
העוסקים בזה.
חזקו ואמצו!
© Copyright 2024