Maya Bernstein, November 17, 2013 Global Day of Jewish Learning Uprooting Mountains, Maintaining Sinai .‫( תלמוד בבלי הוריות יד‬1) ‫פליגו בה רבן שמעון בן גמליאל ורבנן חד אמר סיני עדיף וחד אמר עוקר הרים עדיף רב יוסף סיני רבה‬ ‫עוקר הרים‬ ‫שלחו לתמן איזה מהם קודם שלחו להו סיני עדיף דאמר מר הכל צריכין למרי חטיא‬ ‫ואפילו הכי לא קביל רב יוסף עליה מלך רבה עשרין ותרתי שנין והדר מלך רב יוסף וכל שני דמלך רבה רב‬ ‫יוסף אפילו אומנא לביתיה לא חליף‬ Babylonian Talmud, Horayot 14a Rabbi Yochanan said: Rabbi Shimon son of Gamliel and the Rabbis differed with regard to the following: according to one the maintainer of Sinai is better; the other said that the Oker Harim (up-rooter of mountains), is better. Rabbi Joseph was Sinai, and Rabba was Oker Harim. This question was sent to the west, and the answer was: Sinai is better, since everyone is in need of the owner of the stored-up wheat. Even so, Rabbi Joseph did not accept the position of head of the college for 22 years (until Rabba who accepted this position, died). During all this time, Rabbi Joseph did not even invite a blood-letter to his house. (See Rabbi Yitzchak Blau’s Article on this topic at http://vbm-torah.org/archive/aggada66/01aggada.htm) :‫ מסכת תמורה יד‬,‫(תלמוד בבלי‬2) "‫כז) "כתוב לך את הדברים האלה‬:‫ כתוב אחד אומר (שמות לד‬:‫דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל‬ ‫כז) "כי על פי הדברים האלה" לומר לך דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן‬:‫וכתוב אחד אומר (שמות לד‬ .‫בכתב ושבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה‬ {…} ‫אמרי דלמא מילתא חדתא שאני דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא ודרשי הכי (תהילים‬ ‫ אמרי מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל‬- "‫קכז) "עת לעשות לה' הפרו תורתך‬:‫קיט‬ Babylonian Talmud, Temurah, 14b R. Yehuda son of Nahmani, the meturgeman (translator) of Reish Lakish offered the following exposition (derash): “Write for yourself these words, for according to (ki al-pi) these words I have sealed a covenant with you and with Israel.” (Exodus 34:27) One part of the verse states, “Write for yourself these words...” but the second part of the verse states: “…for according to (ki al-pi) these words…” This teaches that you are not permitted to write down words that are oral teachings and that you are not permitted to recite orally words that are written teachings. {…} It was said [in response to this teaching]: Perhaps a new teaching is different. For R. Yochanan and Reish Lakish would peruse the Book of Aggadah on the Sabbath, and they justified their action in the following manner: “It is time to act for God for they have violated Your Torah (Psalms 119:126)” – It is better for Torah to be uprooted than for Torah to be forgotten in Israel. (3) Amos Oz, Brochure of the Society for the Protection of Nature in Israel And now it is time to reveal a terrible confession. I am opposed to the expression the preservation of nature. The very idea of “preservation” is unacceptable to me in almost every aspect of life. I don’t like the expressions preservation of tradition, preservation of Zionism. We did not come into this world to guard and preserve anything: I don’t think that the relationship between people, between people and location (or people and God), or between people and their heritage, are relationships of preservation. We were not born into a museum, and our role is not to polish the glass and pull our children behind us, as if on their tippy-toes, to be amazed at what is. It is permitted to touch! We are allowed to touch nature, we must touch it, we can even change it. The question is -How to touch? {...} In one word, I would say: with love. However, the touch and change must be mutual, “a two way street.” As you change those near you, or your environment, or your surroundings, be prepared to open up to being touched, and being changed by them. As you form the world, allow the world to form you. 1891 ‫ חוברת‬,‫ כ"ג‬,‫ טבע וארץ כרך‬, ‫עמוס עוז‬ ‫ בכלל עצם המילה "שמירה" איננה מקובלת עלי – אינני‬.‫אני לא אוהב את הביטוי שמירת טבע‬ ‫ אינני חושב שאנחנו באנו‬,‫ אינני אוהב את הביטוי שמירת ציונות‬,‫אוהב את הביטוי שמירת מסורת‬ ‫ או‬,‫ או בין אדם למקומו‬,‫ אינני חושב שהיחסים בין אדם לזולתו‬.‫לעולם הזה כדי לשמר איזה דבר‬ ‫ לא נולדנו לתוך מוזיאון ותפקידנו איננו לצחצח את‬.‫בין אדם למורשתו הם יחסים של שימור‬ .‫ כדי שיתפעלו ממה שיש‬,‫ ככה על קצות אצבעותיהם‬,‫הזכוכית ולהוביל את ילדינו אחרינו‬ ‫ אם אני עונה‬...‫ השאלה היא איך‬.‫ מותר גם לשנות‬,‫ צריך לגעת בו‬,‫מותר לגעת! מותר לגעת בטבע‬ .‫ בתנאי שאתה מוכן גם להשתנות‬,‫ באהבה מותר לשנות‬...‫ התשובה תהייה באהבה‬,‫עליה במילה אחת‬ (4) Midrash Eliyahu Zuta, Chapter 2 Once I was walking and a man approached me, and he had written Torah learning, but not oral Torah learning, and he said, the written Torah was given to us at Mount Sinai, but the oral Torah was not given at Mount Sinai. And I said, my son, both were given from the mouth of the Lord, and what is the difference between them? Here is an analogy: There was once a king of flesh and blood who had two slaves whom he loved greatly. To each he gave an amount of wheat and a bundle of flax. The bright one of the two, what did he do? He took the flax and wove it and made a cover and took the wheat and made flour. He sifted the flour and ground it and kneaded it and baked it and then placed the loaf on the table and spread over it the cover, and set them in place until the king came. The foolish one of the two did nothing at all. When the king came to his house he said to them, “My children, bring me what I gave you.” One set out the loaf on the tabe and spread the cover over it and the other brought out the wheat and the flax in a pile. Oy, what an embarrassment! Oy, what a shame! Which one of them do you think was the more beloved? The one that brought out the loaf on the table. ‫ פרק ב‬,‫סדר אליהו זוטא‬ ,‫ ויש בו מקרא ואין בו משנה‬,‫ ובא אלי בדרך מינות‬,‫פעם אחת הייתי מהלך בדרך ומצאני אדם אחד‬ ‫ והלא מקרא ומשנה מפי‬,‫ בני‬,‫ ואמרתי לו‬,‫ משנה לא ניתן לנו מהר סיני‬,‫ מקרא ניתן לנו מהר סיני‬,‫אמר לי‬ ?‫ ומה בין מקרא למשנה‬,‫הגבורה נאמרו‬ ‫ ונתן לזה קב‬,‫ והיה אוהבן אהבה גמורה‬,‫ למלך בשר ודם שהיה לו שני עבדים‬,‫ למה הדבר דומה‬,‫משלו משל‬ ‫ נטל את הפשתן‬,‫ הפקח שבהן מה עשה‬,‫ לזה אגודה של פשתן ולזה אגודה של פשתן‬,‫חיטין ולזה קב חיטין‬ ‫ ופרס עליה‬,‫ וסידרה על גבי השלחן‬,‫ ולשה ואפה‬,‫ ביררה טחנה‬,‫ ונטל את החיטין ועשאן סולת‬,‫וארגו מפה‬ ,‫ לימים בא המלך בתוך ביתו ואמר להן‬.‫ והטפש שבהן לא עשה ולא כלום‬,‫ והניחה עד שלא בא המלך‬,‫מפה‬ ‫ אחד הוציא את פת הסולת על גבי השלחן ומפה פרוסה עליו ואחד הוציא את‬,‫ הביאו לי מה שנתתי לכם‬,‫בניי‬ ‫ זה‬.‫ איזה מהן חביב‬.‫ אוי לה לאותה כלימה‬,‫ אוי לה לאותה בושה‬.‫ ואגודה של פשתן עליהן‬,‫החיטין בקופה‬ .‫שהוציא את השולחן ואת [פת] הסולת עליו‬ (5) Tina Fey, Bossypants The first rule of improvisation is AGREE. Always agree and SAY YES...So if we’re improvising and I say, “Freeze, I have a gun,” and you say, “That’s not a gun. It’s your finger. You’re pointing your finger at me,” our improvised scene has ground to a halt {…} The second rule of improvisation is not only to say yes, but YES, AND. You are supposed to agree and then add something of your own. If I start a scene with “I can’t believe it’s so hot in here,” and you just say, “Yeah…” we’re kind of at a standstill. But if I say, “I can’t believe it’s so hot in here,” and you say, {…} “I told you we shouldn’t have crawled into this dog’s mouth,” now we’re getting somewhere. (6) Christiane Montuori, The Adaptation Buzz, Cambridge Leadership Associates Blog, February 2012 Why is adaptation such a challenge? Here’s a thought, or two. Think about the process of adaptation in animal and plant species. When a species adapts, it gives up a small portion of its DNA, usually only about 5%. However, giving up the DNA that is hindering adaptation and survival not only gets rid of what is getting in the way, but also makes room for new DNA than can survive in the changing reality. It’s easier for animals and plants than it is for people and companies. Even though adaptation is mostly a process of conserving the 95% that is still useful, humans and organizations love all of their DNA. Which finger would you sacrifice to make progress? Which long-treasured function, service, product…or employee would your organization be willing to jettison in order to move forward? Not surprisingly, we focus on what is being left behind. The behavioral economists are teaching us that we fear loss more than we value gain. Adaptation and the leadership it requires are about the distribution of loss. And in an organization, for some people that 5% is the most important 5% of all the DNA, it’s what keeps them coming to work in the morning, it’s what makes them proud of what they do, it’s a core part of their identity, it may even be them. When the organization adapts to new realities, what is left behind may be real people, not just particular services, products, or norms. (7) Rabbi Yehuda Aryeh Leib Alter (1847-1905, Poland) Sfat Emet on the Torah, On the topic of Simchat Torah on Shmini Atzeret For each year, the order of the creation is renewed…And in truth, in each generation, a new path is revealed through the Torah. And that is why it states (in Deuteronomy 33:4) Torah ziva lanu Moshe morasha kehilat ya’akov - “The Torah was commanded to us through Moses, an inheritance for the community of Israel.” It is an inheritance that is revealed in each generation and in every year. And the Rabbis created a Midrash about this verse, and said – do not read “morasha – inheritance,” but instead read “me’orasah – one who is betrothed.” And they are saying that there are new paths in the Torah that have not gone from potential to actuality. Until the time and the generation emerge, and then, through the grappling with Torah, the paths will be revealed. And that is the characteristic of one who is betrothed – betrothed but not yet married. ‫שפת אמת על התורה – בענין שמחת תורה‬ ‫ וזה שכתוב מורשה‬.‫ובאמת בכל דור מתגלה דרך חדש על פי התורה‬...‫כי בכל שנה מתחדש סדר הבריאה‬ ‫ וחז"ל דרשו על תקרי מורשה אלא‬.‫קהילת יעקב שהוא ירושה המתגלה בכל דור ודור ובכל שנה ושנה‬ ‫ עד שיבוא הזמן והדור אשר‬.‫ פירוש שיש דרכים חדשים בתורה שעדיין לא יצאו מהכח על הפועל‬.‫מאורסה‬ .‫ וזהו בחינת ארוסה ולא נשואה‬.‫ביגיעתם בתורה יתגלו הדרכים הנ"ל‬