‫חוברת פעילויות ליום‬ ‫הזיכרון לרצח ראש‬ ‫הממשלה‬ ‫יצחק רבין‬ ‫‪1922-1995‬‬ ‫‪1‬‬ ‫מד"בים ומדריכים יקרים‪,‬‬ ‫ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ ,5991‬י"ב בחשון תשנ"ו‪ ,‬נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין בידי‬ ‫מתנקש יהודי‪ ,‬בכיכר מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬בסיומה של עצרת תמיכה בדרכו שנשאה‬ ‫את הכותרת "כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ .‬הרצח אירע בשיאו של מאבק פוליטי קשה על‬ ‫אופייה ועל עתידה של מדינת ישראל‪ ,‬מאבק שלווה בהסתה נגד ראש הממשלה ונגד‬ ‫התהליך המדיני אותו הוביל‪ .‬רצח יצחק רבין היה רצח פוליטי‪ -‬ניסיון בוטה לקעקע את אבני‬ ‫היסוד של המשטר הדמוקרטי‪ .‬הרצח הפוליטי בו נרצח ראש ממשלה שנבחר בבחירות‬ ‫דמוקרטיות בשל דעותיו‪ ,‬מטיל עלינו חובה מוסרית כחברה בכלל וכמדריכים מחנכים‬ ‫בפרט להנציח את זכרו של יצחק רבין‪.‬‬ ‫הנושאים סביב רצח רבין מגוונים‪ ,‬בניהם‪ :‬אלימות‪ ,‬כבוד האדם‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬הסתה ועוד‪.‬‬ ‫בחוברת זו תמצאו רקע כללי על רבין האיש ופועלו‪ ,‬קטעים מנאומיו וכן רעיונות בהתאם‬ ‫לגיל המודרך‬ ‫בהצלחה!‬ ‫דבר ועדת החינוך של מרכז יצחק רבין‬ ‫"זהו סיפורו של העולם במאה שחלפה‪.‬‬ ‫זהו סיפורה של ישראל‪.‬‬ ‫זהו סיפורו של רב‪-‬אלוף (מי"ל) יצחק רבין‪ ,‬בן דור התקומה‪ ,‬המפקד והמנהיג‪,‬‬ ‫שעשה מאמץ עליון כדי להשיג‪ ,‬בדרכו‪ ,‬שלום עם שכנינו‪.‬‬ ‫ראש‪-‬הממשלה הנבחר יצחק רבין‪ ,‬קורבנו של רצח פוליטי‪ ,‬שבוצע בידי יהודי‬ ‫על רקע של הסתה‪,‬‬ ‫אשר חצתה את הגבול בין ביקורת של מדיניות לבין קריאה לאלימות‪.‬‬ ‫היה זה רצח שסיכן את הדמוקרטיה שלנו‪,‬‬ ‫משום שלראשונה נוצרה סכנה שהמדיניות תיקבע לא על ידי דיון והצבעה‪ ,‬אלא‬ ‫בכוח הזרוע‪.‬‬ ‫היה זה רצח שאיים לקרוע לגזרים את העם היהודי ואת החברה הישראלית‪.‬‬ ‫מאז הרצח המשיכה החברה הישראלית להיות שסועה ומקוטבת‪,‬‬ ‫על רקע לאומי‪ ,‬פוליטי‪ ,‬דתי וחברתי‪.‬‬ ‫סכנת הקרע והאלימות הפוליטית עודנה מרחבת מעל ראשינו‪.‬‬ ‫האם נדע בעתיד להתווכח מתוך כבוד הדדי?‬ ‫האם נצליח לכבד את החוק‪ ,‬את החלטותיהם של מוסדות המדינה ואת‬ ‫הדמוקרטיה שלנו?‬ ‫‪2‬‬ ‫האם נצליח לשמור על אודותינו למרות המחלוקות?‬ ‫התשובות על שאלות אלה תלויות במנהיגים ובמחנכים‪.‬‬ ‫התשובות על שאלות אלה תלויות בכולנו‪.‬‬ ‫ויותר מכך‪ :‬התשובות האלה תלויות בך‪".‬‬ ‫רבין‪ -‬האיש ופועל‬ ‫יצחק רבין נולד ב‪ 5-‬במרס ‪ 5911‬בירושלים‪.‬‬ ‫בילדותו למד יצחק שמונה שנים בבית הספר המחוזי "בית החינוך לילדי עובדים" בתל‬ ‫אביב‪ .‬לאחר סיום לימודיו בבית החינוך‪ ,‬ולאחר שנתיים בבית הספר המחוזי בקיבוץ‬ ‫גבעת השלושה‪ ,‬החל יצחק רבין ללמוד במחזור הרביעי של בית הספר החקלאי "כדורי"‪,‬‬ ‫השוכן לרגלי התבור‪ .‬ערכים של כבוד ושל אמון ואמת היו דגלו של המוסד‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 5941‬סיים יצחק רבין את לימודיו ב"כדורי" בהצטיינות‪ .‬במקום לצאת ללימודים‪,‬‬ ‫הצטרף להכשרת "הנוער העובד" בקיבוץ רמת יוחנן‪ ,‬היה לחבר פעיל בשורות ה"הגנה"‬ ‫ובשנת ‪ 5945‬היה מראשוני המצטרפים לפלמ"ח‪ ,‬שנוסד בשנה זו‪ .‬במהרה היה יצחק רבין‬ ‫למפקד פעיל בשורות הפלמ"ח‪ .‬בראשית שנת ‪ ,5941‬עם הקמתם של גדודי הפלמ"ח‪,‬‬ ‫התמנה לסגן מפקד הגדוד הראשון‪ .‬בתקופה זו גובשה התורה הצבאית של הפלמ"ח‪,‬‬ ‫שעיקרה עידוד מחשבה עצמאית ומקורית‪ ,‬תושייה ואלתור לפי הנסיבות‪ -‬והעדפת‬ ‫ערכים אלה על שיגרת אימונים‪ .‬עקרון הפיקוד בפלמ"ח הדגיש את מרות המפקד לא‬ ‫מכוח פקודות והיררכייה‪ -‬אלא מכוח דוגמא אישית שהמפקד נותן לפקודיו‪.‬‬ ‫בשלהי ‪ 5941‬יצא הפלמ"ח למבצע לשחרור מאתיים עולים בלתי לגליים שהיו כלואים‬ ‫במחנה מעצר של הבריטים בעתלית‪ .‬יצחק רבין היה סגן מפקד המבצע ופיקד על הכוח‬ ‫שפרץ למחנה‪ .‬ב‪ 19-‬ביוני ‪ ,5941‬בשבת שכונתה "השבת השחורה"‪ ,‬נעצר עם אביו בידי‬ ‫הבריטים ונשלח למחנה מעצר‪ .‬הוא שוחרר בנובמבר ‪ .5941‬לאחר שחרורו מונה יצחק רבין‬ ‫למפקד הגדוד השני של הפלמ"ח‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 5949‬היה לקצין המבצעים של הפלמ"ח‪.‬‬ ‫מלחמת העצמאות‪ -‬בראשית מלחמת העצמאות הייתה ירושלים מנותקת ממרכז‬ ‫הארץ‪ .‬התפקיד המרכזי של יצחק רבין היה להבטיח את שלומן של השיירות לירושלים‬ ‫ובעיר עצמה‪ ,‬ורבים מחבריו ומחייליו נפלו בהם‪ .‬הקרבות העיקריים ניטשו בחזית המרכז‪,‬‬ ‫בפרוזדור ירושלים ובעיר עצמה‪ -‬ויצחק רבין מילא בהם תפקיד מרכזי‪.‬‬ ‫בעיצומה של המלחמה נשא יצחק רבין לאישה את לאה‪ .‬לימים נולדו לזוג שני ילדים‪ -‬דליה‬ ‫ויובל‪ .‬יצחק רבין החליט לקשור את גורלו בצה"ל‪ ,‬והתגייס לצבא הקבע‪ .‬בשנת ‪ 5911‬יצא‬ ‫יצחק רבין ללימודים באקדמיה צבאית באנגליה‪ .‬משנת ‪ 5911‬שימש אלוף פיקוד הצפון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,5915‬מונה יצחק רבין לסגן הרמטכ"ל‪ ,‬ולאחר שלוש שנים מונה לרמטכ"ל‪ .‬הוא כיהן‬ ‫כרמטכ"ל בשנים ‪ .5914-5911‬בתקופת כהונתו הוקדשו מאמצים רבים לבניית כוחו של‬ ‫צה"ל‪ -‬הוכנסו שינויים במבנה הצבא‪ ,‬עוצבה התפיסה הצבאית של צה"ל‪ ,‬פותחו שיטות‬ ‫‪3‬‬ ‫אימונים ושיטות לחימה‪ ,‬הוכנס לצבא נשק חדיש והושם דגש על חיזוק והרחבה של חילות‬ ‫האוויר והשריון‪.‬‬ ‫בזמן כהונתו התרחשה מלחמת ששת הימים‪ ,‬מלחמה שבסופה הייתה מדינת ישראל‬ ‫אחרת‪ .‬שטחה של המדינה גדל ביותר מפי שלושה‪ ,‬הוכחה של עליונות צבאה על כל‬ ‫צבאות ערב‪ ,‬וארץ ישראל ההיסטורית הייתה כולה בשליטה ישראלית‪ .‬מעמדה הבין‪-‬‬ ‫לאומי של ישראל השתנה לחלוטין‪ ,‬והיא נתפסה עתה כמעצמה אזורית‪ .‬החרדה הקיומית‬ ‫של אזרחיה ותחושות המצור שהיו מנת חלקם מאז קום המדינה נחלשו‪ .‬במקביל‪ ,‬בעקבות‬ ‫מלחמה זו החל שלב חדש בחיים המדיניים והפוליטיים של ישראל‪ .‬הוויכוח המר על גבולות‬ ‫המדינה‪ ,‬אשר הסתיים לכאורה בתום מלחמת העצמאות‪ ,‬נפתח מחדש‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה החליטה האוניברסיטה העברית בירושלים להעניק לרב‪-‬אלוף יצחק רבין‬ ‫תואר דוקטור לשם כבוד‪ .‬בתחילת ‪ ,5911‬לאחר ‪ 19‬שנות שירות צבאי‪ ,‬עזב יצחק רבין את‬ ‫צה"ל והתמנה לתפקידו החדש‪ -‬שגריר ישראל בארצות הברית‪ .‬בתפקיד זה כיהן חמש‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫לאחר ששב ארצה מוושינגטון בשנת ‪ ,5991‬הצטרף יצחק רבין למפלגת העבודה ונבחר‬ ‫למקום העשרים ברשימת מועמדי המערך לכנסת השמינית‪ .‬במלחמת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫שפרצה באוקטובר ‪ ,5991‬לא נשא רבין בתפקיד רשמי כלשהו‪ .‬מלחמה זו יצרה שבר גדול‬ ‫בחברה הישראלית‪ ,‬האמונה הבלתי מעורערת ביכולתו של צה"ל להביס כל אויב נופצה‬ ‫כאחת‪ .‬כתוצאה מכך החלה לחדור לתודעת הציבור ההכרה‪ ,‬שהפתרון לסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬ערבי מצוי בזירה המדינית ולאו דווקא בזירה הצבאית‪.‬‬ ‫בבחירות שהתקיימו אחרי המלחמה ניצח המערך‪ ,‬ויצחק רבין מונה לשר העבודה‬ ‫בממשלת גולדה מאיר‪ .‬דוח ועדת אגרנט והמחאות שפשטו בארץ בשל "המחדל" שגרם‬ ‫למלחמת יום הכיפורים‪ ,‬הביאו להתפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר‪ .‬יצחק רבין‬ ‫נבחר לראש מפלגת העבודה ולראש ממשלת ישראל‪ .‬בתקופת כהונתו הראשונה כראש‬ ‫ממשלה ניהל יצחק רבין את המשא ומתן על הסכמי הביניים עם מצרים ועם סוריה‪.‬‬ ‫במקביל לחתירה לשלום עם מדינות ערב‪ ,‬נקט יצחק רבין מדיניות של יד קשה נגד אש"ף‪,‬‬ ‫שהיה באותן שנים ארגון טרור‪ ,‬שדרך פעולתו הייתה פגיעה באזרחים חפים מפשע‪ .‬רבין‬ ‫טען שאין לשאת ולתת בעת הפיגועים עם הטרוריסטים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,5999‬בעקבות גילוי חשבון בנק שנותר לאשתו לאה בארצות הברית מתקופת‬ ‫שליחותם שם‪ ,‬התפטר יצחק רבין מתפקידו‪ .‬שמעון פרס נבחר למועמד המערך לתפקיד‬ ‫ראש הממשלה בבחירות (‪ .)59.1.5999‬בבחירות אלה התחולל ה"מהפך"‪ -‬מפלגת‬ ‫‪4‬‬ ‫העבודה‪ ,‬שהייתה מפלגת השלטון מאז קום המדינה‪ ,‬איבדה את מקומה לליכוד‪ ,‬ומנחם‬ ‫בגין נבחר לראש הממשלה‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 5999-5914‬שימש יצחק רבין חבר כנסת מן השורה‪ .‬בשנת ‪ ,5914‬עם הקמתה של‬ ‫ממשלת האחדות‪ ,‬מונה יצחק רבין לשר הביטחון ובתפקיד זה כיהן כשש שנים‪.‬‬ ‫בעקבות הבחירות בשנת ‪ 5911‬הוקמה ממשלת האחדות השנייה‪ ,‬ויצחק רבין המשיך לכהן‬ ‫כשר הביטחון‪ .‬בראשית ‪ 5919‬הציג תוכנית למשא ומתן עם הפלסטינים‪ ,‬שתשמש ברבות‬ ‫הימים בסיס לוועידת מדריד ולתהליך השלום‪ .‬הרעיון המרכזי בתוכנית היה לטפח‬ ‫מנהיגות פלסטינית מקומית אמינה על ידי בחירות בשטחים‪ .‬בשנת ‪ ,5991‬בעקבות ניסיון‬ ‫מפלגת העבודה להפיל את הממשלה‪ ,‬התפרקה ממשלת האחדות הלאומית‪ ,‬ויצחק‬ ‫רבען חזר לאופוזיציה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 5991‬בחרה מפלגת העבודה את יצחק רבין לעמוד בראש רשימתה בבחירות‬ ‫לכנסת‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה זה ‪ 51‬שנים שרבין נבחר לתפקיד זה‪ .‬יצחק רבין סחף‬ ‫אחריו המונים במערכת הבחירות של שנת ‪ ,5991‬והסיסמא "ישראל מחכה לרבין" הייתה‬ ‫לסיסמא מנצחת‪ .‬יצחק רבין נבחר לראשות הממשלה‪ ,‬הרכיב ממשלה עם מר"צ ועם ש"ס‬ ‫וקיבל עליו גם את תפקיד שר הביטחון‪ .‬מיד עם כניסתו לתפקיד העמיד בראש מעיניו את‬ ‫קידום תהליך השלום או‪ ,‬כדבריו‪ ,‬את "עשיית השלום" וכן את שינוי סדר העדיפויות‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי‪ .‬על פי תפיסתו‪ ,‬עתידה הכלכלי של ישראל היה כרוך ביציאה ממצב‬ ‫המלחמה ובהפניית המשאבים מן ההתנחלויות לחינוך ולקליטת העלייה הגדולה שהגיעה‬ ‫ממדינות ברית המועצות לשעבר‪.‬‬ ‫מאבקיהם של יצחק רבין ושמעון פרס על ראשות המפלגה‪ ,‬שנמשכו מאז ‪ ,5994‬פסקו‬ ‫עתה והם שיתפו פעולה לקידום תהליך השלום‪ .‬התמורה שחלה בתפיסתו של יצחק רבין‬ ‫בדבר קבלת אש"ף כשותף בעשיית השלום היה תהליך ממושך‪ ,‬שמקורו בהכרתו שאין לו‬ ‫שותף אחר להסכם שלום פרט לאש"ף‪ ,‬ולכן הוא חייב לבוא עימו בדברים‪.‬‬ ‫שיחות אלה‪ ,‬שהתקיימו באביב ובקיץ ‪ 5991‬באוסלו‪ ,‬הולידו את הסכם העקרונות ("הסכם‬ ‫אוסלו א'") שנחתם בספטמבר ‪ .5991‬עיקרו של ההסכם היה מתן שלטון עצמי לפלסטינים‬ ‫בשטחים לתקופה של חמש שנים‪ .‬הוסכם שבשלב הראשון תצא ישראל מעזה ומיריחו‪,‬‬ ‫ולאחר מכן תיסוג גם משטחים בגדה המערבית‪ ,‬והפלסטינים יערכו בחירות‪.‬‬ ‫אחרי החתימה של הסכם העקרונות גברו מעשי הטרור של המחבלים הקיצוניים‪ .‬מדיניותו‬ ‫של יצחק רבין הייתה להמשיך בתהליך השלום כאילו אין טרור‪ ,‬ולהילחם בטרור כאילו אין‬ ‫תהליך שלום‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בתאריך ה‪ 4-‬במאי ‪ 5994‬חתם יצחק רבין על "הסכם עזה‪ -‬יריחו"‪ ,‬שאפשר את מימוש‬ ‫השלב הראשון של הסכם העקרונות‪ ,‬כלומר הקמת מנהל עצמי פלסטיני בעזה וביריחו‪.‬‬ ‫צה"ל עזב את רוב שטח רצועת עזה‪ ,‬אך המשיך לשמור על היישובים היהודיים באזור‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 11‬בספטמבר ‪ 5994‬נחתם "הסכם אוסלו ב'" בין ישראל לבין אש"ף‪ ,‬הסכם שהרחיב את‬ ‫שטחי האוטונומיה בגדה‪.‬‬ ‫התקדמות תהליך השלום עם הפלסטינים אפשרה את פריצת הדרך המדינית לחתימת‬ ‫הסכם שלום עם ירדן‪ .‬לאחר כמה חודשי משא ומתן נחתם באוקטובר ‪ 5994‬הסכם שלום‬ ‫מלא בין ישראל לירדן‪ .‬כחודשיים לאחר מכן הוענק פרס נובל לשלום ליצחק רבין‪ ,‬לשמעון‬ ‫פרס וליאסר ערפאת‪.‬‬ ‫במקביל נמשכו המאמצים המדיניים של ממשלת ישראל לשאת ולתת עם סוריה‪ .‬יצחק‬ ‫רבין היה מוכן לוותר על שטחים למען הסכם עם סוריה‪ ,‬אך רק תמורת הסכם שלום‬ ‫שיתקבל על דעת הציבור בישראל‪ .‬לשם כך תכנן לערוך משאל עם בעניין הנסיגה מרמת‬ ‫הגולן‪.‬‬ ‫מדיניות השלום של יצחק רבין זכתה בתמיכה רחבה של העם בישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬היא‬ ‫עוררה התנגדות עזה בקרב המתנחלים‪ .‬הימין הקיצוני הדתי ואף בחלקים מן הליכוד‪.‬‬ ‫פיגועי הטרור של מתנגדי הסכם אוסלו ותהליך השלום (החמאס והג'יהאד האסלאמי)‬ ‫הגבירו את מרירות המתנגדים לתהליך השלום בקרב הישראלים‪ .‬ואת זעמם‪ ,‬בצד מחאה‬ ‫דמוקרטית נעשו פעולות הסתה ודה‪-‬לגיטימציה ליצחק רבין ולשמעון פרס‪ .‬כשבעיקר‬ ‫ההתקפות מכוונות נגד ראש הממשלה ומטרתן לפגוע באישיותו ולהציגו כ"בוגד"‪.‬‬ ‫במוצאי שבת‪ ,‬ה‪ 4-‬בנובמבר ‪ ,5991‬י"ב בחשון תשנ"ו‪ .‬הגיע יצחק רבין לכיכר‬ ‫מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬כדי להשתתף בעצרת המונים בסיסמא "כן‬ ‫לשלום‪ -‬לא לאלימות"‪ .‬בתום עצרת חמה ואוהדת‪ ,‬שבה הפגינו המונים את‬ ‫אמונם בו ואת אהבתם אליו‪ ,‬נורה יצחק רבין בדרכו למכוניתו ונפצע‬ ‫אנושות בידי רוצח יהודי‪ .‬כעבור זמן קצר נפטר מפצעיו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פעילויות לשכבות ד'‪-‬ו'‬ ‫איך פותרים בעיות? (מתוך השומר הצעיר)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬להבין מה זו אלימות‪.‬‬ ‫‪ .1‬להבין שאלימות פוגעת בי ובאחר‪ -‬חבר שלי‪.‬‬ ‫‪ .1‬ללמוד על דרכי ביטוי ופתרון ביות נכונות‪.‬‬ ‫למדריך‪ -‬בפעולה זו נבין עם החניכים מהי אלימות‪ ,‬מדוע אנשים נוקטים באלימות ואילו‬ ‫פתרונות אחרים יכולים להיות‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .5‬משחק פתיחה‬ ‫‪ .1‬מוציאים חניך לכמה דקות‪ ,‬ותוך כדי אומרים לקבוצה לעמוד במעגל ולתת לחניך‬ ‫להיכנס רק אם יבקש יפה‪ ,‬ולחניך אומרים שיכנס למעגל בכל דרך אפשרית!‬ ‫מה הייתה הדרך הראשונה שבה הוא ניסה להיכנס? למה?‬ ‫‪ .1‬יוצאים החוצה‪ .‬בחוץ מונחים ‪ 1‬דליים מלאים במים עד החצי‪ .‬מחלקים את החניכים ל‪1-‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬ונותנים לכל קבוצה כרטיסייה עם משימה (נספח א')‪:‬‬ ‫על קבוצה אחת להעביר את המים לגיגית גדולה בצד השני בעזרת כוסות בלבד‪ .‬על‬ ‫הקבוצה השנייה לבנות מגדל יציב וגבוה מהדליים‪ .‬אומרים להם שעליהם לסיים את‬ ‫המשימה בכל מחיר‪ .‬ניתן לתת זמן מוגדר‪ .‬לדוגמא‪ :‬עליכם לסיים את המשימה תוך ‪1‬‬ ‫דקות‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫ אין ניסיתם להשיג את מה שהייתם צריכים?‬‫ מה היה קורה אם הייתם מדברים אחד עם השני?‬‫ האם אלימות זו הדרך היחידה לפתור בעיות?‬‫ אילו עוד דרכים יש?‬‫‪ .4‬סטואציות‪ -‬חוזרים לחדר‪ .‬מותחים קו באמצע החדר ומחלקים אותו לשניים‪ .‬צד‬ ‫אחד יהיה מסכים והצד השני לא מסכים‪ .‬בכל פעם יקריא המדריך סיטואציה‬ ‫‪7‬‬ ‫(נספח ב') ועל כל חניך להחליט האם הוא מסכים עם איך שהגיב הילד בסיטואציה‬ ‫או לא‪ .‬ניתן לשאול את השאלות לדיון תוך כדי הפעילות‪.‬‬ ‫ איך אני מרגיש כשנוהגים כלפיי באלימות?‬‫ מה אני יכול לעשות כשאני כועס‪ ,‬שהוא לא פתרון אלים?‬‫ "אל תעשה לאחרים מה ששנוא עלייך"‪ .‬אתם מסכימים עם המשפט הזה?‬‫ למה חשוב לחשוב על פתרונות אחרים ולא על אלימות כשאני מגיב למשהו‬‫שקורה לי?‬ ‫סיכום‪ -‬טבעי שלפעמים אנחנו נתקלים בסיטואציות שבהן אנחנו כועסים או פגועים‪ ,‬ואנחנו‬ ‫רוצים "להחזיר" למי שפגע בנו‪ .‬בפעולה ראינו שיש פתרונות טובים ויעילים יותר מאשר‬ ‫להגיב באלימות‪ .‬בעזרת שיחה ניתן לפתור בעיות בצורה טובה יותר וכך אף אחד לא‬ ‫נפגע‪ .‬יש לנו הרבה פתרונות שאנחנו יכולים להשתמש בהם‪ ,‬אם זה לפנות לאדם מבוגר‬ ‫או מישהו שאנחנו סומכים עליו ואם זה לפעמים לדעת לספור עד ‪ 51‬ולהירגע‪.‬‬ ‫אלימות רק גוררת עוד ועוד אלימות‪.‬‬ ‫כדי להצליח לשנות את הסביבה שלנו‪ ,‬אנחנו צריכים קודם כל להיות אחראיים על‬ ‫ההתנהגות שלנו‪ .‬ככה אנחנו מתנהגים במועדון ובכל מקום בו אנו נמצאים‪.‬‬ ‫נספח א'‬ ‫לפניכם דליי מים‪ .‬עליכם להעביר תוך שתי דקות את כל המים לגיגית הגדולה‬ ‫בעזרת כוסות בלבד! עליכם לסיים את המשימה בכל מחיר!‬ ‫לפניכם דליים‪ .‬עליכם לבנות תוך כדי שתי דקות את המגדל הכי גבוה ויציב‬ ‫מהדליים‪ .‬עליכם לסיים את המשימה בכל מחיר!‬ ‫‪8‬‬ ‫נספח ב'‬ ‫סיטואציות למסכים‪/‬לא מסכים‬ ‫מעיין וסיגל התמודדו על להיות נציגות הכיתה במועצת תלמידים ומעיין ניצחה‪ .‬סיגל‬ ‫החליטה לעשות עליה חרם וסחפה אחריה את כל הכיתה‪.‬‬ ‫אף אחד לא דיבר איתה במשך חודש‪.‬‬ ‫‪ -‬האם אתם מסכימים עם מה שסיגל עשתה?‬ ‫דנית קראה לשני שמנה‪ ,‬לקחה לה את הסנדוויץ' מהיד וזרקה אותו על הרצפה‪ .‬שני‬ ‫בתגובה קיללה אותה‪.‬‬ ‫ האם אתם מסכימים עם איך ששני הגיבה?‬‫‪ -‬מה היא יכלה לעשות אחרת?‬ ‫שלושה ילדים בסוף יום הלימודים מחכים לילד שהלשין עליהם על העתקה במבחן‬ ‫ליד הבית שלו ומחטיפים לו מכות‪.‬‬ ‫‪ -‬האם אתם מסכימים עם התגובה של אוהד?‬ ‫שתי קבוצות התחילו ללכת מכות בהפסקה כי אף אחת לא הייתה מוכנה לוותר על‬ ‫המגרש‪.‬‬ ‫ האם אתם מסכימים עם איך שהם בחרו לפתור את הבעיה?‬‫‪ -‬איך הם יכלו לפתור את זה אחרת?‬ ‫‪9‬‬ ‫חוקים בחברה הדמוקרטית (מתוך השומר הצעיר)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬להבין ולהגדיר מה זה חוק בחברה‪.‬‬ ‫‪ .1‬הבנת הצורך בחוקים בחברה‪.‬‬ ‫‪ .1‬להבין ולבחור בחוקים שקיימים אצלם בקבוצה‪.‬‬ ‫ציוד‪ -‬כסאות‪ ,‬פלקט‪ ,‬טושים‪ .‬לאמנה‪ -‬פלקט אמנה‪ ,‬כרטיסיות לכתוב חוקים‪/‬בלונים‪,‬‬ ‫פתקים עם החוקים מהאמנה‪ ,‬מחטים‪.‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫‪ .5‬משחק פתיחה‪ -‬היפ‪-‬הופ‪ -‬מטרת המשחק‪ :‬לתפוס את הכיסא לפני שייפול‪.‬‬ ‫מהלך‪ -‬סדר את החניכים במעגל‪ ,‬כך שכל אחד מהם אוחז בכיסא הנוטה על שתי‬ ‫רגליו האחוריות בלבד‪ ,‬כך שאם יעזבו אותו הוא ייפול קדימה‪ .‬לקריאה "הופ" על כל‬ ‫החניכים לעבור כיסא אחד ימינה מספיק מהר כדי לתפוס אותו לפני שהוא נופל‪,‬‬ ‫וקריאה "היפ" החניכים צריכים לזוז כיסא אחד שמאלה‪ .‬בהמשך ניתן להוסיף‬ ‫"היפהופ" שזה להסתובב במקום ולתפוס שוב את הכיסא‪.‬‬ ‫‪ .1‬שואלים‪:‬‬ ‫ מה היו חוקי המשחק?‬‫ מה זה בעצם חוק? מגדירים ביחד מה זה חוקים‪.‬‬‫ מה היה קורה אם לא היו חוקים למשחק? עדיין היינו יכולים לשחק?‬‫ איפה עוד יש חוקים?‬‫‪ .1‬תן קן‪ -‬כל חניך ירשום על פתקים חוקים שהוא מכיר מהחיים שלו (בית ספר‪ ,‬תנועה‪,‬‬ ‫חוגים‪ ,‬משפחה וכו')‪ .‬על כל פתק חוק אחד‪ .‬המדריך מרכז את כל הפתקים אצלו‪.‬‬ ‫משחקים תן קו‪ -‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬מטרת כל קבוצה לנחש כמה שיותר‬ ‫חוקים‪ .‬בכל פעם תשלח קבוצה נציג אחד ללוח‪ .‬על הנציג לשלוף חוק ולצייר אותו‬ ‫ועל הקבוצה שלו לנחש מה החוק‪ .‬ברגע שהיא ניחשה הוא יכול לשלוף חוק נוסף‪ ,‬עד‬ ‫שנגמר לו הזמן‪.‬‬ ‫ניתן לשחק גם בפנטומימה‪ -‬הנציג יציג בפנטומימה במקום לצייר‪.‬‬ ‫ למה צריך שיהיו חוקים בחברה כלשהי? מה היה קורה אם לא היו חוקים?‬‫ כולם חייבים להסכים עם החוקים?‬‫‪11‬‬ ‫ מה קורה שלא עומדים בחוקים?‬‫ איך עושים שכולם יסכימו עם החוקים ויבינו מה קורה שלא עומדים בהם?‬‫‪ .4‬חוקים במועדון ובקבוצה‪ -‬שואלים‪:‬‬ ‫ איזה חוקים יש במועדון? מה מותר לעשות ומה עשות לעשות במועדון?‬‫ מי מחליט על החוקים במועדון? בפעולה?‬‫יש חוקים שהמדריכים מחליטים והמד"ב מחליט ויש חוקים שהקבוצה מחליטה‪ .‬אבל‬ ‫הקבוצה חייבת להסכים על כל החוקים ולחשב ביחד אילו חוקים ודרכי התנהגות היא רוצה‬ ‫שיהיו בקבוצה ובפעולות‪.‬‬ ‫‪ .1‬כעת יש שתי אופציות‪ :‬לקבוצה שכבר כתבה תקנון ולקבוצה שעדיין לא כתבה‪:‬‬ ‫‪ ‬לקבוצה שעדיין לא כתבה תקנון‪ -‬המדריך אומר שאם כולנו צריכים להסכים‬ ‫ביחד על החוקים‪ ,‬אז אנחנו צריכים לעשות תקנון קבוצתי ולהחליט ביחד אילו חוקים‬ ‫אנחנו רוצים שיהיו בקבוצה שלנו‪.‬‬ ‫מניחים פלקט במרכז‪" -‬תקנון קבוצת_______" (הפלקט צריך להיות מקושט‬ ‫ומעוצב‪ ,‬שימשוך את החניכים וישדר רצינות‪.‬‬ ‫כל חניך מקבל מלבן בריסטול ועליו הוא כותב חוק אחד שלדעתו צריך להיות‬ ‫בקבוצה‪ .‬עושים סבב וכל אחד מקריא את החוק שכתב‪ .‬אם הקבוצה מסכימה עם‬ ‫החוק‪ ,‬המדריך יכתוב אותו בתקנון‪ .‬ניתן בסוף להוסיף חוקים שעלו להם תוך כדי‬ ‫כתיבת התקנון‪ .‬גם למדריך מותר להציע חוקים שלא נאמרו! כל החניכים חותמים‬ ‫על התקנון ותולים את התקנון על הקיר‪.‬‬ ‫חשוב להגדיר עם הקבוצה מה קורה אם לא עומדים בתקנון‪ -‬אם יש אלימות‬ ‫בקבוצה הפעולה נפסקת וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬לקבוצה שכתבה אמנה‪ -‬המדריך מזכיר לקבוצה שהם כתבו תקנון קבוצתי‪.‬‬ ‫משחקים כדורסל בלונים‪ -‬מתחלקים לשתי קבוצות‪ .‬בתוך הבלונים פתקים עם‬ ‫החוקים מהתקנון של הקבוצה‪ .‬מטרת כל קבוצה להשיג כמה שיותר חוקים‪ .‬נציג‬ ‫מכל קבוצה עומד על כיסא עם סיכה‪ .‬בכל פעם מכניס המדריך בלון למשחק ועל‬ ‫כל קבוצה להעיף אותו לנציג שלה ועליו לפוצץ אותו‪ .‬ניתן לשחק גם טאץ' דאון‪-‬‬ ‫בשתי קבוצות‪ .‬בכל פעם שהקבוצה תבקע גול‪ ,‬היא תקבל חוק‪ .‬מוסרים את‬ ‫הכדור באוויר‪ ,‬אסור לזוז עם הכדור‪ .‬לכל קבוצה יש שער והיא מבקיעה כשהיא‬ ‫מניחה את הכדור על הרצפה בשער שלה‪ .‬כל חניך קורא חוק שהקבוצה כתבה‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫שואלים‪:‬‬ ‫ האם לדעתכם הקבוצה עומדת בחוקים האלה?‬‫ מה צריך לקרות כדי שהיא תעמוד בהם?‬‫ האם זה רק תפקידו של המדריך לאכוף אותם?‬‫סיכום‪ -‬בכל מקום שבו אנו נמצאים ישנם חוקים‪ .‬החוקים נועדו ליצור סדר ולמנוע מצב שבו‬ ‫כל אחד עושה מה שהוא רוצה‪ .‬מצב כזה יכול לפגוע בסופו של דבר באנשים אחרים‪.‬‬ ‫החוקים עוזרים לנו להגן אחד על השני בחברה שלנו‪ .‬גם במועדון ובפעולות אנחנו צריכים‬ ‫חוקים כדי שנוכל לקיים פעילות בה כולם נהנים ואף אחד לא נפגע‪.‬‬ ‫האחריות לשמירה על החוקים היא של כולנו ולא רק של המדריך‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫פעילויות לשכבות ז'‪-‬ט'‬ ‫חופש הביטוי ‪ -‬בשבילי ובשבילך (מתוך הנוער העובד והלומד)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬החניך יכיר מהו חופש הביטוי ויבין מהי חשיבותו‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבין שלכל אדם יש זכות להביע את דעתו מתוקף היותו אדם שווה בין שווים‪.‬‬ ‫‪ .3‬החניך יחשוב מהם גבולות חופש הביטוי – הפגיעה באחר! אלימות!‬ ‫‪ . 4‬החניכים יחליטו על כללים על פיהם תתנהל השיחה בקבוצה‪.‬‬ ‫עזרים‪ :‬עזרים להדמיית טיסה‪ ,‬קופסא או ארגז שאפשר לעמוד עליו ‪ ,‬פלקטי נושאים‬ ‫(נספח א')‪ ,‬נייר עיתון וטוש‪ ,‬כרטיסי "מותר‪/‬אסור לדבר" לכל חניך‪.‬‬ ‫הכנה מראש‪ :‬כרטיסי טיסה מזויפים‪ ,‬שלטים של "אל ‪ -‬על"‪ ,‬תחפושת של דייל‪/‬ת‪.‬‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫האם אתה מצליח להרגיש בנוח בשיחה עם אחרים? האם אתה מצליח לדבר ולהביע את דעתך?‬ ‫חניכים רבים אינם בטוחים שמישהו יקשיב להם או מפחדים מתגובותיהם של האחרים‪ .‬בחברה בה אנו‬ ‫חיים כיום‪ ,‬נדיר הוא הדיון ונדירה היא השיחה התרבותית‪ .‬הקוד הרווח הוא של תרבות שיחה אלימה‬ ‫ופוגעת אשר מבטלת את האדם האחר על מחשבותיו ודעותיו‪ .‬בתנועתנו ובקבוצותינו השיחה הינה‬ ‫מרכיב חיוני ומרכזי‪ ,‬ועל מנת שתהיה שיחה כזו‪ ,‬האנשים ששותפים לה צריכים להכיר בגבולות שלה‪,‬‬ ‫ובא ופן הנכון בו היא צריכה להתנהל‪ .‬חופש הביטוי והסובלנות לאחר הינם עקרונות מכוננים של‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬הם מאפשרים למעשה לכל האנשים לקחת חלק ביצירה החברתית ובעיצובה של‬ ‫החברה ללא סתימת פיות‪.‬‬ ‫את ה פעולה הקרובה רצוי ללוות בתערוכה שתתלה על קירות הקן המראה ומלמדת על תהליכי ההסתה‬ ‫הפעולה‪:‬‬ ‫מהלך‬ ‫ההפגנות האלימות‪ ,‬הכרזות והקריאות‪.‬‬ ‫לרצח –‬ ‫שהובילו‬ ‫‪ . 5‬משחק פתיחה‪.‬‬ ‫‪ . 1‬טסים ללונדון ‪ -‬ספר לחניכים כי בלונדון ישנו פארק גדול בשם "הייד פארק" אליו‬ ‫אתה מעוני ין להגיע עימם‪.‬‬ ‫ערוך הדמיית טיסה ‪ -‬כיסאות‪ ,‬כרטיסי טיסה "אל ‪ -‬על" שהכנת מבעוד מועד‪,‬‬ ‫מספור כיסאות‪ ,‬מחלקה ראשונה (רק החניכים הנמוכים‪ ,)...‬דיילת (אתה המדריך‬ ‫‪13‬‬ ‫ לבוש בסינר)‪ ,‬מטליות לחות חמות‪ ,‬בוטנים בכוסות חד פעמיות‪ ,‬הסברים על‬‫גובה הטיסה‪ ,‬על נוהל נחיתת חירום וכו'‪ .‬הגעתם ללונדון להייד פארק ‪ -‬מעכשיו‬ ‫כולם מתחילים לדבר במבטא אנגלי‪.‬‬ ‫‪ .1‬ספר לחניכים כי בכל יום א' מתאספים ב"הייד פארק" אנשים רבים לדבר‬ ‫ולשמוע נאומים בנושאים שעל סדר היום השנויים במחלוקת‪ .‬מקובל בהייד‬ ‫פארק לעמוד על קופסא קטנה (כדי שהקהל הרב שנאסף יוכל לראות את מ י‬ ‫שמדבר) ולדבר על כל מה שרוצים‪ .‬מובטח שיהיה קהל של שומעים וסביר‬ ‫שתתפתח שיחה‪.‬‬ ‫אנחנו נערוך עכשיו "הייד פארק"‪.‬‬ ‫‪ . 4‬תלה על הקיר פלקטים עם נושאים לדיון (ראה נספח א')‪ ,‬הנחה את החניכים שכל‬ ‫מי שרוצה להעלות נושא ולדבר עליו יזנק על הקופסא ויאמר דברו ‪ -‬קטע את‬ ‫"ההייד פא רק" תוך מספר דקות!‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫במתודת "ההייד פארק" אנו רוצים להמחיש את חשיבותו של חופש הביטוי לפיכך‪ ,‬בשלב‬ ‫הראשון של המתודה אין בהייד פארק שום חוק‪ .‬חשוב מאוד שתיווצר אוירה של בלאגן‪ ,‬חניכים‬ ‫לא מקשיבים אחד לשני‪ ,‬מתפרצים לד ברים‪ ,‬מתעצבנים שלא נותנים להם לדבר‪.‬‬ ‫במידה ולא נוצרת אוירה של זלזול בחופש הביטוי חשוב שתבקש מחניכים להיאבק על זכותם‬ ‫לדבר‪.‬‬ ‫רק בחלק הבא נגדיר חוקים המגינים ומאפשרים לכל חניך או חניכה שמדברים לבטא את‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫‪ . 1‬שאל‪:‬‬ ‫‪ ‬איך היה "ההייד ‪ -‬פארק"?‬ ‫‪ ‬האם הצלחתם להביע את דעתכם?‬ ‫‪ ‬האם הקשיבו לכם?‬ ‫‪ ‬האם צריכים חוקים שמאפשרים לאנשים לדבר? אילו? (רשום על גבי פלקט)‪.‬‬ ‫‪ ‬האם צריך שיהיה מישהו שיארגן את השיחה? שייתן רשות דיבור?‬ ‫‪ . 1‬בשלב זה חשוף בפני החניכים את הכ ללים המקובלים בהייד פארק והסבר‬ ‫אותם‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫א ‪ .‬רק מי שעומד על הבמה מקבל את זכות הדיבור‪.‬‬ ‫ב ‪ .‬לכל דובר ‪ 1‬דקות לשאת דבריו‪.‬‬ ‫ג ‪ .‬מקשיבים למה שיש לדובר לומר‪.‬‬ ‫ד ‪ .‬אפשר להגיב על מה שנאמר לפי סדר‪.‬‬ ‫ה ‪ .‬לא מגיבים באלימות ומתפרצים לדברים של הדוברים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫מותר להגיד הכל‪.‬‬ ‫‪ . 9‬תן כעת למספר חניכים לדבר על הנושא שבחרו והקפד ביותר על הכללים‪.‬‬ ‫‪ . 1‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬האם צריך מקומות כמו הייד פארק? למה?‬ ‫‪ ‬האם חשוב שלאנשים תינתן האפשרות להתבטא?‬ ‫‪ ‬מישהו מכיר את המושג "חופש הביטוי"? מישהו יכול להסביר מה זה?‬ ‫‪ ‬האם חופש הביטוי חל גם עליכם?‬ ‫‪ ‬האם לכל אדם מותר לעמוד ולומר את דעתו? למי אסור ?‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫בחלק זה ננסה לבחון עם החניכים את גבולות חופ ש הביטוי ונגדיר מה לגיטימי ומה חורג‬ ‫מגבולות השיח ומוביל להסתה ופגיעה בציבור או אדם אחר‪.‬‬ ‫מספר משפטים מתייחסים לתקופת ההסתה אשר קדמה לרציחתו של יצחק רבין‪ ,‬חשוב‬ ‫שתספרו לחניכים על כך‪.‬‬ ‫‪ . 9‬חלק לכל חניך חתיכת בריסטול מצד אחד רשום "מותר להגיד" ומהצד השני‬ ‫"אסור להגיד"‪ .‬אמור לחניכים את המשפטים שמופיעים בנספח ב'‪ .‬עליהם‬ ‫להרים את השלט לפי דעתם‪.‬‬ ‫‪ . 51‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה מותר לומר בשם חופש הביטוי ומה אסור?‬ ‫‪ ‬האם כשאתם מדברים אתם שמים לב למה שיל דים אחרים מרגישים כלפ י מה‬ ‫שאתם אומרים?‬ ‫‪ ‬באיזה דרך מותר להעביר ביקורת? להגיב על דברים שלא מסכימים איתם?‬ ‫‪15‬‬ ‫למדריך‪:‬‬ ‫איך יכול להיות שלחופש הביטוי יש גבולות? כביכול מתקיימת סתירה ב תוך המשפט הזה‬ ‫אולם אין הדבר כך‪ .‬חופש הביטוי הינו עקרון מכונן ביכולת לקיים חברה דמוקרטית‪,‬‬ ‫חברה בה כל האנשים שותפים ואחראים לעיצובה‪ .‬בתור שכזה הוא מחויב להיות דבר‬ ‫חיובי המאפשר שיחה בין אנשים שמכילה את מגוון הדעות השונות‪ .‬גבולות חופש הביטוי‬ ‫עוברים במקום בו יש פגיעה באדם כגון הסתה‪ ,‬הטרדה מינית או פגיעה נפשית כזו או‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫בחלק הבא נגדיר עם החניכים כללים שיעצבו את תרבות הדיון והשיחה בקבוצה‪ .‬עליך‬ ‫לזכור כי חניכים מתקשים לעצב באופן מודע את ההתנהגות שלהם‪ .‬אתה צריך להעלות‬ ‫בפניהם‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬את הדרישה לשים לב להתנה גותם‪ ,‬לתוכן ולצורה בה הם‬ ‫מדברים‪ .‬אפשר להשתמש בדוגמאות שעלו בחלק הקודם של הפעולה‪.‬‬ ‫‪ . 55‬תרבות הדיון הקבוצתית ‪ -‬על הקבוצה להגיע להחלטה על ‪ 1‬כללים לשיחה בין‬ ‫האנשים בכלל ובקבוצה בפרט ולהתחייב לעמוד בהם‪ .‬עלייך המדריך להציע‬ ‫מס' כללים בהתחלה ולתת לחניכים ל ערוך עליהם הצבעה כדי לעודד אותם‬ ‫להמציא כללים בעצמם‪ .‬כמו כן אפשר לחלק לחניכים פתקים ולבקש שכל אחד‬ ‫מהם יכתוב על פתק אחד הצעה לכלל‪ .‬את כל הפתקים אוספים לשקית ואז‬ ‫עושים הצבעה על כל כלל בנפרד (בלי לומר מי הציע את הכלל)‪ .‬ניתן להחליט‬ ‫שצריך רוב גבוה במיוחד בשביל ל העביר את החוקים‪.‬‬ ‫לדוגמא ‪-‬‬ ‫‪ ‬להקשיב למי שמדבר‪.‬‬ ‫‪ ‬לתת לכל אחד הזדמנות להגיד מה שהוא רוצה‪.‬‬ ‫‪ ‬לשים לב שהדברים שאני אומר לא פוגעים במישהו אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬מותר להתעצבן אבל אסור למנוע מהשני לענות‪.‬‬ ‫‪ ‬כל אחד מדבר בתורו כשהמדריך נותן לו את זכות הדיבור‪.‬‬ ‫‪ . 51‬סיכום‪:‬‬ ‫חופש הביטוי הוא דבר שמאפ שר לכל אחד להביע את דעתו האישית‪ .‬יש‬ ‫לזכור שלחופש הביטוי‪ ,‬כמו לכל דבר אחר‪ ,‬יש גבולות שנועדו להגן עליו ועלינו‬ ‫מעצמנו‪ .‬תחושות‪ ,‬עמדות ורעיונות צריכים להיאמר בכל זמן ובכל מקום ולא‬ ‫להישאר בבטן‪ ,‬אולם לדרך בה הדברים נאמרים יש משמעות רבה שאסור‬ ‫‪16‬‬ ‫להתעלם ממנה מפני שהמו ן פעמים היא עלולה לפגוע באדם אחר‪ .‬כאשר‬ ‫מקללים‪ ,‬מעליבים או מסיתים נגד מישהו‪ ,‬הוא לא יוכל להביע את דעתו‪.‬‬ ‫לפני ‪ 59‬שנים‪ ,‬במדינת ישראל היו אנשים שהסיתו נגד ראש הממשלה יצחק רבין‬ ‫ז"ל כיוון שלא הסכימו עם דעותיו ודרכו‪ .‬המילים בהם השתמשו יצרו אוירה‬ ‫אלימה שעודדה את ר ציחתו‪ .‬עלינו כחלק מהחברה לשמור על גבולות חופש‬ ‫הביטוי ולא לאפשר פגיעה מילולית או הסתה מכל סוג שהוא‪.‬‬ ‫נספח א'‬ ‫רשימת נושאים ‪ -‬עלייך להוסיף עוד נושאים שמעניינים את החניכים‪:‬‬ ‫‪ ‬מתמטיקה או אנגלית ‪ -‬מה עדיף?‬ ‫‪ ‬מבחנים ‪ -‬האם צריכים אותם?‬ ‫‪ ‬חופשות ‪ -‬קיצור החופשות לטובת יותר לימודים‪.‬‬ ‫‪ ‬כסף ‪ -‬הדבר הכי חשוב בחיים יותר מכל דבר אחר‪.‬‬ ‫‪ ‬מה יותר חשוב יופי או אופי ?‬ ‫‪ ‬בנים ‪-‬בנות ‪ -‬מה הכי טוב להיות בן או בת ?‬ ‫‪ ‬סיגריות ‪ -‬זה מגעיל אותי ?‬ ‫‪ ‬יהודים וערבים ‪ -‬האם יש סיכוי לחיות בשלום ביחד בארץ?‬ ‫‪ ‬פלאפונים ‪ -‬היום כל אחד חייב שיהיה לו פלאפון!‬ ‫נספח ב'‬ ‫משפטים ‪ -‬גבולות חופש הביטוי‬ ‫אמירות לגיטימיות‬ ‫אמירות פוגעניות ולא‬ ‫לגיטימיות‬ ‫"אין שותפים לשלום!" (אין עם מי לעשות‬ ‫"מוות לערבים!!!"‬ ‫שלום)‬ ‫"סתום את הפה‪ ,‬יא חרא‪ ,‬את‪/‬ה "אני לא מסכים איתך! אתה טועה‬ ‫מדבר‪/‬ת שטויות"‬ ‫לדעתי ! "‬ ‫"את ה אוכל בצורה לא מנומסת!"‬ ‫"אתה אוכל כמו בהמה ‪ -‬שמן אחד! "‬ ‫"מכבי תל אביב זו הקבוצה הכי טובה"‬ ‫"שיישרפו כל אוהדי הפועל"‬ ‫‪ ‬למדריך‪ :‬הוסף משפטים הנראים לך מתאימים ליום יום של חניכייך‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אדישות ומעורבות (מתוך השומר הצעיר)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬להבין את תופעת האדישות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫‪ .1‬להבין את ההשלכות החברתיות של היותנו אדישים למה שקורה סביבנו‪.‬‬ ‫‪ .1‬לבחור במעורבות כדי להשפיע על המציאות‪.‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫‪ .5‬מפזרים במרכז המעגל בריסטולים עם משפטים המבטאים מקרי אלימות שונים או‬ ‫מקרים שמבטאים אדישות לחברה (נספח א')‪.‬‬ ‫‪ .1‬כל חניך בוחר את המקרה שנראה לו הכי חמור‪.‬‬ ‫‪ .1‬יחד מנסים לדרג לפי חומרתם‪ ,‬תוך כדי המדריכים שואלים שאלות כדי להבין מה‬ ‫עומד מאחורי בחירות החניכים ומציפים גם מורכבות בדברים שהם אומרים‪.‬‬ ‫‪ .4‬מתחלקים לשתי קבוצות (כל קבוצה עם מדריך)‪ .‬כל קבוצה מקבלת את אחד‬ ‫מהמקרים וציר זמן שעליו הם צריכים לכתוב את השתלשלות האירועים לפני‬ ‫המקרה‪.‬‬ ‫השתלשלות האירועים‪:‬‬ ‫המקרה‬ ‫איך הכול‬ ‫התחיל?‬ ‫‪ .1‬כל קבוצה ממחישה את מה שכתבה על הציר בהצגה לקבוצה השנייה‪.‬‬ ‫‪ .1‬דיון‪:‬‬ ‫ מה בהשתלשלות האירועים הוביל למקרה האלים?‬‫‪ -‬האם משהו בדרך היה יכול לעצור את זה? מה?‬ ‫ אם היינו מחזירים את ההצגה אחורנית‪ ,‬באיזה שלב הייתם עוצרים ומצליחים לשנות‬‫את סוף המקרה?‬ ‫ של מי האחריות בסיפור הזה?‬‫ איך הייתם מתנהגים אם הייתם "עובר אורח" ברחוב בנקודה הזאת?‬‫ אתם מכירים מקרים שאנשים התערבו ושינו את הסיטואציה?‬‫‪18‬‬ ‫ את מכירים מקרים שאנשים בחרו לא להתערב?‬‫ למה אנשים בוחרים לא להתערב?‬‫ מה הבעיה בזה שאנשים אדישים או לא אכפת להם מדברים שקורים?‬‫ איזו חברה נוצרת אם כולם אדישים? (חברה שבה אנשים פוגעים אחד בשני‬‫והורסים את סביבתם‪ .‬חברה שגבולות הטוב והרע בה אינם רלוונטיים כי לאף אחד‬ ‫לא אכפת‪ .‬חברה שכל אחד דואג רק לעצמו ואינו מנסה להשפיע על המציאות‪.‬‬ ‫חברה בה החזק שורד ושולט)‪.‬‬ ‫‪ .9‬מפזרים על הרצפה קטעים ממוספרים מתוך הטקסט "קופסא שחורה" (נספח ב')‪.‬‬ ‫מסבירים שהטקסט כתוב בצורת יומן ומספר מה קרה בימים האחרונים לפני רצח‬ ‫רבין‪ .‬החניכים עוברים בין הקטעים ובוחרים משפט אחד שהפתיע אותם‪.‬‬ ‫‪ .1‬לפי המספרים הם קוראים את הקטעים בקול רם‪ .‬אחרי כל פסקה שואלים שאלות‬ ‫הבהרה לטקסט וממשיכים לקרוא‪.‬‬ ‫‪ .9‬שיחת עיבוד ודיון‪:‬‬ ‫ למה קוראים לטקסט "קופסא שחורה"? (בכל מטוס יש "קופסא שחורה"‪ .‬זוהי קלטת‬‫שבה נרשם כל הנעשה במטוס‪ .‬היא נשמרת היטב ובמקרה של תקלה או אסון‬ ‫במטוס בודקים אותה כדי להבין מה היו המאורעות שהובילו לבעיה)‪.‬‬ ‫ מה ההלך רוח שהיה בארץ לפני הרצח?‬‫ מה היו התגובות לאלימות ולהסתה שהייתה? של מי הייתה האחריות לתגובה?‬‫ איך נוצרת אדישות כל כך גדולה בחברה?‬‫ אתם מרגישים שגם היום יש אדישות לדברים שקורים?‬‫ מה האחריות שלנו אל מול זה? איך אנחנו יכולים להיות פחות אדישים? (להתעניין‬‫בדברים שקורים סביבנו וכשאפשר להגיב עליהם‪ .‬לקרוא עיתון‪ ,‬לראות חדשות‪.‬‬ ‫להתחיל מהדברים היומיומיים)‪.‬‬ ‫ אילו דרכים יש לאזרחים להביע דעות‪ ,‬להגיב ולשנות את המציאות? (בחירות‪,‬‬‫הפגנות‪ ,‬שיחות‪ ,‬מכתבים לעיתון וכו')‪.‬‬ ‫אחת הדרכים היחידות שהגיעו לאירועים שקרו לפני הרצח הייתה העצרת בעד‬ ‫השלום שבסופה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪ .51‬סיכום‪ -‬בחברה שלנו תופעת האדישות הולכת וגדלה עם השנים‪ .‬אנחנו הופכים‬ ‫קהים למה שקורה סביבנו‪ .‬אנשים לא טורחים להסתכל על ההתרחשויות סביבם‬ ‫ואם כן‪ ,‬לא מעיזים לעשות משהו בנוגע לזה‪ .‬האדישות גורמת לכך שהכול מותר‪,‬‬ ‫כי אין מי שיגיד או יתריע מתי עוברים את הגבול‪ ,‬אם זה לא בסדר לנהוג כך או‬ ‫אחרת‪ .‬החברה הופכת אלימה‪ ,‬קיצונית‪ ,‬בה כל איש דואג לעצמו‪ .‬עלינו לשאול את‬ ‫עצמנו כל הזמן שאלות על מה שסביבנו‪ ,‬להבין מה עמדתנו ולפעול בנושא כדי‬ ‫לשנותו‪ .‬המקרים האלימים שדיברנו עליהם קודם‪ ,‬הן כרזות הקוראות לנו להסתובב‬ ‫עם עיניים פקוחות לקורה סביבנו‪ ,‬כי רק המעורבות שלנו יכולה להשפיע על המשך‬ ‫ההתפתחות שלהם‪.‬‬ ‫נספח א'‬ ‫הבחירות לכנסת מתקרבות‪ ,‬ורוב האנשים החליטו לא ללכת להציע "כי מה זה‬ ‫כבר משנה‪"...‬‬ ‫עמית הוא הילד הכי פחות מקובל בכיתה‪ ,‬אף אחד לא מדבר איתו‪ .‬אמיר הילד‬ ‫הכי מגניב בבית הספר תמיד מרביץ לו אחרי בית הספר‪ ,‬ראיתי את זה קורה‬ ‫כמה פעמים ולא עשיתי כלום‪.‬‬ ‫חותרת מקצועית טבעה בנחל הירקון‪ ,‬ואף אחד לא קפץ להצילה‪.‬‬ ‫אישה החלה לצעוק לעזרה לאחר שגבר זר איים עליה באקדח‪ ,‬אנשים שהיו במקום‬ ‫רצו להתחבא ולא עזרו‪.‬‬ ‫לינץ בוצע בנהג מונית ערבי על ידי המון זועם של חרדים בירושלים‪.‬‬ ‫אדם התעלף באמצע הרחוב‪ ,‬ושכב שם ללא התעניינות מצד עוברי אורח כמה‬ ‫שעות‪.‬‬ ‫שלומי יצא ממסיבה בפאב הסמוך לביתו‪ ,‬בדרכו הביתה בשעת לילה מאוחרת‬ ‫חבורה של גברים התחילו להכות אותו‪21 .‬‬ ‫נספח ב'‬ ‫קופסה שחורה ‪ -‬איך לא ראינו ‪ /‬יעל גבירץ‬ ‫‪ , 51.01.5‬חמישי‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ . . .‬ב ‪ 51:8‬נפרדים רבין ושחק‪ ,‬וללשכה נכנס לפגישה אישית עם ראש השב"כ‪ ,‬כרמי גילון‪.‬‬ ‫הפגישה מתארכת וגיל ון מחליט לתפוס טרמפ עם ראש הממשלה להר הרצל‪ ,‬לטקס האזכרה‬ ‫לחללי מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬ ‫המכונית עוצרת ברחבה‪ ,‬ורבין וגילון עולים ברגל אל מקום הטקס‪ .‬אב שכול רץ לעברם ומתפרץ‬ ‫לעבר ראש הממשלה בצעקות "רוצח‪ ,‬בוגד"‪ .‬רבין קופא על מקומו‪ .‬גילון רואה אותו המום‬ ‫ופגוע‪ .‬הפוליט יקאי שבו הורגל לצעקות האלה באירועים ציבוריים‪ ,‬אבל איש הצבא‪ ,‬הרמטכ"ל‬ ‫לשעבר‪ ,‬נדהם לשמוע אותן מוטחות בו בבית העלמין הצבאי‪ .‬כעבור דקה הוא מתעשת וממשיך‬ ‫בדרכו אל בימת הטקס‪.‬‬ ‫‪ . . .‬בסביבות שמונה בערב מפעילים את מכשיר הטלוויזיה‪ .‬התמונות המחרידות והקולות‬ ‫האלימים מהפ גנת הימין בכיכר ציון חודרים בבת אחת לדממת הלשכה‪ .‬רבין במדים נאציים‪,‬‬ ‫כרזות "רבין הכלב של עראפת" ו"העם נגד רבין"‪ ,‬הנושאות את תמונתו כשגופו גוף כלב ופניו‬ ‫עטופות כאפיה‪ ,‬הגרונות המתלהמים "רבין בוגד" ו"רבין רוצח" ו"בדם ואש את רבין נגרש"‪,‬‬ ‫השאגות והאגרופים הקפוצים ‪ ,‬קריאות ה"נאצים" ו"יודנראט"‪ .‬מרית דנון‪ ,‬מזכירת ראש‬ ‫הממשלה‪ ,‬בת לניצולי שואה‪ ,‬מתבוננת במרקע מזועזעת‪ .‬כמה ימים קודם לכן שבה ממסע אל‬ ‫מחנות המוות בפולין‪ .‬היא מתחילה לרעוד‪ .‬אם רבין הולבש במדי קצין נאצי‪ ,‬היא מהרהרת‬ ‫בחרדה‪ ,‬דינו נחרץ‪.‬‬ ‫‪ , ..1.01.5‬רביעי‬ ‫‪ . . .‬באותו יום שוב מתקבלות בלשכת ראש הממשלה חבילות מצחינות עם פגרי יונים ומכתבי‬ ‫איום בנוסח "נחסל אותך"‪ .,‬טלפונים אנונימיים של נאצות ואיומים על חיי רבין מתקבלים‬ ‫בלשכה כעניין של שגרה‪.‬‬ ‫‪ , .91.01.5‬שישי‬ ‫בנימין נתניהו מתקשר אליו ומציע פגישה‪ .‬בשעות אחר הצהריים המאוחרות מגי ע רבין לביתו‪.‬‬ ‫המפגינים כמידי שישי‪ ,‬חוסמים את הכביש ופורצים בצרחות ובקללות‪ .‬במעלית מחליט רבין‬ ‫להודיע לנתניהו שהוא מסרב לפגישה‪ .‬להבר הוא אומר‪" 1‬כשראיתי את הצעקנים האלה‪ ,‬אמרתי‬ ‫לעצמי שזאת תהיה איוולת מצידי להיפגש עם מי שנאם‪ ,‬כשמתחתיו מניפים תמונות שלי במדי‬ ‫גסט אפו‪ .‬הוא ביקש את הפגישה לצורך יחסי ציבור‪ ,‬אינני מאמין לו"‪ .‬תגובת נתניהו נמסרת‬ ‫בישיבת סיעת הליכוד‪" 1‬רבין הוא המסית הלאומי"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪ , 591.01.5‬שבת‬ ‫… עליזה גורן לחוצה‪ .‬היא ממהרת לעדכן את רבין במה ששמעה זה עתה ממארגני ועידת‬ ‫ירושלים לעסקים‪ .‬הסתננו לתוך הקהל פעילים מ"זו ארצנו"‪ ,‬אמרה לו‪" ,‬שמבשלים‬ ‫פרובוקציות"‪ .‬רבין מרים ידו בביטול‪ .‬שיפריעו ‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬זה לא אכפת לי‪ .‬נאומו מופרע שוב‬ ‫ושוב על ידי גברים ונשים בקהל‪ ,‬שנעמדים על פי התור וצועקים נגדו במבטא אנגלו ‪ -‬סקסי‬ ‫כבד‪ 1‬אש"פיסט‪ ,‬מוסר מדינה‪ ,‬בוגד‪ ,‬רוצח‪ .‬השוטרים משחקים איתם תופסת ברחבי האולם‪.‬‬ ‫רבין ממשיך בנאומו כאילו זה לא נוגע לו‪ .‬בכל פעם שמוצא מפגין מהאולם‪ ,‬פורץ הקהל‬ ‫במחיאות כפיים סוערות‪.‬‬ ‫‪ , 91..1.5‬שישי‬ ‫בשלוש אחר הצהריים מגיעה לאה רבין לבית ברמת אביב‪ .‬המפגינים מתנפלים עליה בקריאות‪1‬‬ ‫"בעוד שנה נתלה אתכם בכיכר כמו את מוסוליני ו פילגשו"‪ .‬שיא חדש בהסתה‪ .‬היא עולה הביתה‬ ‫רועדת מכעס‪ .‬כמה פעמים בזמן האחרון אמרה ליצחק‪ ,‬שאיך זה יתכן שמאפשרים להם‬ ‫להשתולל ככה‪ ,‬ואף אחד לא מתייצב מולם להגנתו‪ .‬נסערת‪ ,‬היא מספרת לו את הדברים בשובו‪.‬‬ ‫הפעם תגובתו שונה‪" .‬אני מצפצף עליהם ולא אכפת לי מה הם עושים כלפי" ‪ ,‬היא שומעת אותו‬ ‫אומר בטלפון כמה פעמים במהלך הערב‪" ,‬אבל אני לא מוכן לסבול את הפגיעה המתמשכת הזו‬ ‫בכבודה של לאה"‪.‬‬ ‫‪ , 51..1.5‬שבת‪ 1‬פרשת השבוע‪ :‬עקדת יצחק‪1‬‬ ‫רבין מאושר‪ .‬הוא מתבונן בהמונים‪ .‬בראשונה זה שלוש שנים הוא לא ניצב לבדו‪ .‬הוא מתחבק‬ ‫בחום עם שמעון פרס‪" .‬שיר ה שלום" מסתיים‪ ,‬ורבין מקפל את דף המילים ומכניסו לכיס‬ ‫חולצתו‪ .‬הוא מקפיד להיפרד מכל אחד מהנוכחים‪ .‬דמתי מתניע את הרכב‪ .‬יורם רובין קולט את‬ ‫הבהק הירי‪ .‬הוא מחבק את רבין מאחור ומפילו לקרקע‪ .‬בדרכם למטה הוא חש בכדור שחודר‬ ‫לזרועו‪.‬‬ ‫דמתי מפלס את דרכו לאיכילוב‪ .‬רבין ורוב ין במושב האחורי‪ .‬רבין נאנח מכאב‪ .‬דמתי מסובב את‬ ‫ראשו לאחור‪" .‬נפגעת? נפגעת?" הוא שואל‪" .‬כואב לי"‪ ,‬עונה רבין‪" .‬לא נורא"‪ ,‬הוא מוסיף‪,‬‬ ‫וראשו נשמט‪.‬‬ ‫בדיוק חודש חלף‪ .‬מההסתה ועד הרצח‪ .‬מכיכר ציון לכיכר רבין‪" .‬ממשלת ישראל מודיעה‬ ‫בתדהמה‪ ,‬בצער רב וביגון עמוק‪ ,‬על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬אשר‬ ‫נרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב"‪ ,‬קורא איתן הבר את ההודעה הרשמית‪ .‬מהקהל הצובא על‬ ‫פתח בית החולים עולה צעקה נוראה‪ .‬הבר מכניס לכיסו את הנייר‪ ,‬ועליו לוח הפעילות המתוכנן‬ ‫של יצחק רבין לשבועיים הקרובים‪ .‬הוא לא יזדקק לו עוד‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫פעילויות לשכבות י'‪-‬יב'‬ ‫מחלוקות ערכיות בחברה הישראלית‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬להכיר אירועים היסטוריים במדינת ישראלי ששיקפו מחלוקות ערכיות משמעותיות‪.‬‬ ‫‪ .1‬לבחון דרכי התמודדות שונות עם מחלוקות ערכיות וקונפליקטים‪.‬‬ ‫‪ .1‬לדון במחלוקות ערכיות במדינה דמוקרטית תחת שלטון חוק‪.‬‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה לארבע קבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה תקבל מקרה מבחן שונה בו יוצג‬ ‫אירוע היסטורי מחיי המדינה המשקף דילמה‪/‬קונפליקט‪/‬מחלוקת ערכית עמוקה‪ .‬כל‬ ‫קבוצה תקרא את מקרא המבחן שלה ותמלא את השאלות הנלוות‪ .‬כל קבוצה תציג בפני‬ ‫המליאה את מקרה המבחן בו עסקה‪ ,‬ותתאר את המחלוקת שעורר האירוע בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬לאחר כל הצגה יתקיים דיון פתוח על המקרה‪.‬‬ ‫שאלות לדיון‪ :‬אילו אמצעים וכלים עומדים לרשותנו כחברה דמוקרטית על מנת‬ ‫להתמודד עם מחלוקות ואי הסכמות?‬ ‫באיזו מידה המקרים שתוארו רלווונטיים לימינו? מה ניתן ללמוד מהם?‬ ‫נקודות מרכזיות להדגיש בדיון‪:‬‬ ‫הסכם השילומים‪ :‬לאחר אישור ההסכם על ידי הכנסת‪ ,‬הודיע מנחם בגין כי למרות‬ ‫התנגדותו העזה להסכם‪ -‬המאבק הסתיים‪ .‬מבחינתו ברגע שהכנסת הכריעה באופן‬ ‫דמוקרטי הסתיים המאבק‪.‬‬ ‫פינוי ימית‪ :‬בפעם הראשוונה התרחש פינוי של ישובים יהודים על בסיס העיקרון של שטחים‬ ‫תמורת שלום‪ .‬נוצר משבר שבמהלכו התושבים והחיילים מצויים בעימות קשה‪ .‬אירוע‬ ‫שבמהלכו עולה השאלה‪ :‬מהן גבולות המחאה הלגיטימית?‬ ‫מלחמת לבנון‪ :‬תחילת תופעת הסרבנות‪.‬‬ ‫רצח רבין‪ :‬שיאו של התהליך בו נחצה באופן בוטה וברור גבול המחאה הלגיטימית בויכוח‬ ‫הציבורי סביב תהליך השלום‪.‬‬ ‫למד"ב‪ :‬החברה הישראלית מורכבת מקבוצות שונות‪ ,‬זהויות נבדלות וקונפליקטים‬ ‫תמידיים המביאים לפתחה מבחנים קשים ומחלוקות ערכיות מפלגות‪ .‬עם זאת קיימת‬ ‫מעטפת יציבה השומרת על חוזקה‪ :‬הסכמה על כללי משחק דמוקרטיים‪ ,‬שלטון חוק וציות‬ ‫לו‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הסכם השילומים ‪5915-5912‬‬ ‫לא רצח רבין‪ ,‬לא מלחמת יום כיפור ובטח לא ההתנתקות ‪ -‬נקודת השבר הקשה ביותר בתולדות‬ ‫המדינה התרחשה כבר ‪ 4‬שנים לאחר הקמתה‪ ,‬בויכוח סביב הסכם השילומים‪.‬‬ ‫מערכת היחסים של מדינת ישראל עם גרמניה התאפיינה לכל אורך חייה של המדינה ברגשות עזים‬ ‫וזיכרונות קשים משואת יהודי אירופה‪ .‬מדינת ישראל‪ ,‬שהוקמה שנים מספר לאחר סיום מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬שמה לה למטרה להעלות אליה את שרידיה של יהדות אירופה‪ .‬שנותיה הראשונות של המדינה‬ ‫החלו במלחמה על עצמאותה ובגלי עלייה עצומים של פליטים מאירופה ועולים ממדינות אחרות‪ .‬שנים‬ ‫בודדות לאחר שהוקמה‪ ,‬כשזיכרון השואה טרי עדיין בלב כל ורבים עדיין מחפשים את קרוביהם‪ ,‬עמדה‬ ‫מדינת ישראל בפני משבר כלכלי עמוק שהוביל את הממשלה לכונן משטר "צנע" (משטר של קיצוב‬ ‫במזון ובמוצרים בסיסיים)‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬האבטלה הייתה גבוהה ביותר (לרוב תושבי המעברות לא הייתה‬ ‫עבודה והמצב בערים לא היה טוב בהרבה) והמדינה נעדרה יתרות מטבע חוץ‪ ,‬שהיו חיוניים לרכישת‬ ‫סחורות בחו"ל‪ .‬על רקע אירועים אלו‪ ,‬עלה לסדר היום הסכם פיצויים עם גרמניה‪ ,‬אשר נאותה להכיר‬ ‫באחריותה ולשלם כספים כפיצוי על השואה‪ .‬הסכם זה‪ ,‬אשר נודע כ"הסכם השילומים"‪ ,‬הוביל את אזרחי‬ ‫המדינה ואת מנגנוני השלטון אל סף איבוד שליטה‪ .‬גם כיום‪ ,‬ישנם כאלו הגורסים כי היה זה האירוע הקשה‬ ‫והמשמעותי ביותר בתולדות מדינת ישראל‪ ,‬אשר ערער את יסודות המדינה הצעירה והעמיד בספק‬ ‫את המשכיותה‪.‬‬ ‫עיקרי ההסכם‬ ‫בבסיסו של הסכם השילומים עמדה התפיסה כי גרמניה‪ ,‬כנושאת באחריות על השואה‪ ,‬תשלם פיצויים על‬ ‫כך למדינת ישראל‪ ,‬כיורשת של הניצולים‪ .‬גרמניה לא התיימרה לפצות על רצח שישה מיליונים‪ ,‬כי (לא ניתן‬ ‫לקבוע מחיר לכך) ולא על רכוש יהודי מוחרם)‪ ,‬כי אם לסייע למדינת ישראל בקליטת העולים‪ ,‬בחלקם‬ ‫הגדול ניצולי שואה עם צרכים מיוחדים (טיפולים רפואיים ונפשיים) ובמתן פיצוי פרטני לניצולי השואה‪ ,‬על‬ ‫הסבל שנגרם להם (סכום חודשי קבוע לכל החיים‪ ,‬שכונה "רנטה"‪ ,‬אותו החלה גרמניה לשלם ב‪.)5911-‬‬ ‫הדיונים על ההסכם נערכו בין שר החוץ משה שרת והקנצלר המערב גרמני קונרד אדנאואר‪ .‬תומכי‬ ‫ההסכם‪ ,‬בראשם ראש הממשלה בן גוריון ומפלגתו מפא"י‪ ,‬בחנו את הנושא באופן פרקטי וסברו כי הייתה‬ ‫זו הדרך היחידה להמשיך ולקיים את כלכלת המדינה‪ ,‬ובעיקר – לממן ולתמוך בקליטתם של מאות אלפי‬ ‫נרדפי הנאצים ופליטי השואה‪ .‬סכום השילומים נקבע לבסוף על שלושה מיליארד מארק גרמני (כ‪111-‬‬ ‫מיליון דולר) למדינת ישראל וכ‪ 411-‬מיליון מארק אשר שולמו ל"איגוד הארגונים היהודיים בעולם"‪ ,‬ואשר‬ ‫יועד לשיקום יהודים בתפוצות‪ .‬התשלום התפרס על פני ‪ 54‬שנים‪ ,‬והיווה את החלק המכריע בהכנסות‬ ‫המדינה (בשנת ‪ ,11‬התשלומים מגרמניה היוו כ‪ 19.1%-‬מהכנסות המדינה)‪.‬‬ ‫פעולות המחאה‬ ‫למרות זאת‪ ,‬השיח הציבורי במדינה (ואף בכנסת)‪ ,‬היה אולי החריף ביותר בתולדות המדינה‪ .‬הרגשות‬ ‫העזרים שהתעוררו מעצם הרעיון חצו מפלגות ועדות‪ ,‬והמתנגדים להסכם היו מכל קצוות הקשת‬ ‫הפוליטית – ממפ"ם השמאלנית (אשר רבים מיוצאי הפרטיזנים היו חברים בה) אשר השוו בין התומכים‬ ‫במשא ומתן ליודנראט (המועצות היהודיות שהקימו הנאצים)‪ ,‬דרך מק"י הקומוניסטית שהתנגדה לכל‬ ‫‪24‬‬ ‫התדיינות עם מדינות קפיטליסטיות ועד חרות הימנית בראשות מנחם בגין‪ ,‬אשר חזר מפרישתו מהחיים‬ ‫הפוליטיים (עליה החליט לאחר מפלתה של מפלגתו בבחירות לכנסת השנייה‪ ,‬עת הצטמצם כוחה של‬ ‫חרות מ‪ 54-‬ל‪ 1-‬מנדטים)‪ ,‬על מנת לעמוד בראש המאבק כולו ולטעון כי למדינת ישראל אין שום זכות‬ ‫לנהל מגעים בשמם של קורבנות השואה‪ .‬המתנגדים טענו כי אסור לחתום על הסכם עם הגרמנים מאחר‬ ‫והדבר עשוי להתפרש כמתן לגיטימציה לאלו שעסקו בהשמדת יהודים רק שנים ספורות לפני כן‪ .‬נוסף על‬ ‫כך‪ ,‬טענו המתנגדים כי בהסכמה לקחת פיצוי תוכל גרמניה לנקות את מצפונה ולזכות למחילה מהעם‬ ‫היהודי‪ ,‬למרות שהיה מדובר בסכום קטן יחסית לרכוש שנגזל מהיהודים ובוודאי שלא ניתן היה לקבוע תג‬ ‫מחיר על הנזק בנפש‪ .‬לקראת הדיון בכנסת‪ ,‬ב‪ ,9.5.11-‬נסגרו לתנועה כל הרחובות הסמוכים‪ .‬סביב הבניין‬ ‫הוקמו מחסומים וגדרות תיל‪ ,‬וצה"ל הועמד בכוננות על רקע אפשרות של מרד אזרחי נגד הממשלה‪.‬‬ ‫העצרת שכונסה ע"י מתנגדי ההסכם משכה אליה ‪ 51,111‬איש וההתפרעויות שפרצו לאחריה – היו לניסיון‬ ‫המשמעותי ביותר שנעשה בתולדות המדינה במטרה למנוע מהכנסת החלטה דמוקרטית‪ .‬זו התקבלה‬ ‫לבסוף ברוב של ‪ 15‬תומכים מול ‪ 11‬מתנגדים‪ ,‬לא לפני שהתקדמותן של ההתפרעויות לכיוון הכנסת‬ ‫הביאו לפעם הראשונה בתולדותיה של הכנסת להפסקת דיון המליאה שדן בנושא‪ ,‬בעקבות לחץ ההמון‬ ‫שצר עליה‪.‬‬ ‫נאומו של מנחם בגין‬ ‫למרות פעולות המחאה הרבות שנערכו לפני‪ ,‬תוך כדי ואחרי ההחלטה על ההסכם‪ ,‬נדמה כי נאומו של‬ ‫בגין בהפגנה נגד ההסכם היה לא רק לשיאו של המאבק‪ ,‬אלא לקריאת תיגר של ממש על המשטר‬ ‫הדמוקרטי במדינת ישראל‪ ,‬באופן ובעוצמה שלא חזרו מאז ‪ -‬בגין‪ ,‬שאיבד את אביו בשואה‪ ,‬סרב לכל‬ ‫אפשרות של הידברות עם הגרמנים ונתן דרור למחשבותיו ולרגשותיו‪ .‬ניכר היה בדבריו השינוי שעבר בו‬ ‫מאז פרשת אלטלנה‪ ,‬עת קרא לאיפוק‪ .‬הפעם‪ ,‬קרא בגין בגלוי‪ ,‬בפומבי ובמילים מפורשות למרי אזרחי‬ ‫ולמסירת חיים כנגד ההחלטה על אישור הסכם השילומים ‪:‬‬ ‫"בני ירושלים‪ ,‬אזרחי ישראל‪ ,‬הערב עומד לקרות המקרה המחפיר ביותר בתולדות עמנו‪ .‬בשעה מרה זו‬ ‫נעביר לנגד רוחנו את אבותינו הקדושים‪ ,‬אמהותינו הטבוחות ותינוקותינו שהובלו במיליונים לטבח על‪-‬ידי‬ ‫השטן שיצא מתחתית הגיהינום להחריב את שארית עמנו‪ .‬לא היה אכזר אחד בעולם אשר העיז להגיע‬ ‫למעשה תועבה בממדים כפי שנעשו על‪-‬ידי המרצחים הגרמנים‪ .‬את אבי הזקן‪ ,‬יחד עם חמש‪-‬מאות‬ ‫יהודי בריסק‪ ,‬הוציאו אל הנהר וטיבעום שם‪ .‬נערות תמימות נקברו חיים כשראשיהן למטה‪ .‬תינוקות נקרעו‬ ‫מזרועות אמהותיהם ונשלחו אלי כבשן ואש‪ .‬לא הרג בלבד היה כאן‪ ,‬זו הייתה התעללות גסה וברבריות‬ ‫מאין כמוה‪ ,‬מעשה אשר אין מילים בפי אנוש לתאר את עומק הזוועה‪ ,‬שאין לו תקדים בהיסטוריה‪".‬‬ ‫"והנה היום הזה‪ ,‬ארבע שנים לאחר האתחלתא דגאולה‪ ,‬עומד ראש הממשלה העברי ומודיע כי ילך‬ ‫לגרמניה בכדי לקבל כסף‪ ,‬כי ילך בעד בצע כסף למכור את כבוד עם ישראל ולהטיל עליו חרפת עד‪.‬‬ ‫ולכן אני אומר לאדון בן‪-‬גוריון‪ :‬לא יהיה משא‪-‬ומתן עם גרמניה‪ ,‬על זה אנחנו כולנו מוכנים למסור את‬ ‫נפשנו‪ .‬ייהרג ובל יעבור‪ .‬אין קרבן אשר לא נקריב בכדי לסקל מזימה זו‪ .‬אדון בן‪-‬גוריון העמיד שוטרים‪,‬‬ ‫ובידיהם ‪ -‬לפי ידיעות שקיבלנו זה עתה – רימונים וגזים מדמיעים מתוצרת גרמנית‪ ,‬אותם גזים שהחניקו‬ ‫את אבותינו‪ ,‬יש לו בתי‪-‬סוהר ומחנות ריכוז‪ ...‬כאשר יריתם בי בתותח‪ ,‬נתתי את הפקודה‪ :‬לא! היום אתן‬ ‫‪25‬‬ ‫את הפקודה‪ :‬כן! אמנם לא תדעו רחמים עלינו‪ ,‬אך זאת הפעם לא נדע רחמים גם כלפיכם‪ ,‬זאת תהיה‬ ‫מלחמה לחיים או למוות‪ .‬למען השם‪ ,‬עריצים אטומי לב‪ ,‬חוסו על העם הזה‪ ,‬בטרם תיפתח הרעה‪".‬‬ ‫"אותנו לא תכניעו‪ ,‬כי אין כוח בעולם שיכניע את כוח חיילי האצ"ל‪ ,‬היום הזה אני מודיע לכם כי לא תהיו‬ ‫עוד ממשלה יהודית‪ ,‬ולא תהיה לכם הזכות המוסרית בישראל‪ .‬ממשלה זו‪ ,‬שתפתח במשא‪-‬ומתן עם‬ ‫המרצחים משמידי עמנו‪ ,‬תהיה ממשלת זדון שתבסס את שלטונה על כידון ורימון‪ ...‬תאמרו לשוטרים‬ ‫היהודים‪ :‬גם אתה יהודי‪ ,‬אין לנו אפשרות להסכים לזה‪ .‬אל תרימו יד‪ ,‬כי אין אנו נלחמים על לחם‪ ,‬איננו‬ ‫נלחמים נגד קיצוב ‪ -‬על נשמת העם וכבוד האומה אנו נלחמים‪ .‬נרים כולנו יד ונשבע בשם ירושלים‪ ,‬בשם‬ ‫עולי הגרדום‪ ,‬בשם זאב ז'בוטינסקי‪ .‬באם אשכחך חרפת ההשמדה ‪ -‬תשכח ימיני‪ ,‬תדבק לשוני לחכי אם‬ ‫לא אזכרנה‪ ,‬אם לא אעלה חרפת ההשמדה בראש יגוני‪ .‬בני ירושלים‪ ,‬למערכה! על כבוד ישראל ועתידו!‬ ‫כה יתן וכה יוסיף אלוקי ישראל!" עם סיום נאומו‪ ,‬צעד בגין בראש המפגינים אל עבר הכנסת במושבה‬ ‫הישן בבית פרומין‪ .‬ההפגנה עברה לפסים אלימים עת המפגינים החלו לרגום באבנים את החלונות של‬ ‫הבניין כאשר המשטרה מפעילה כוח בכדי למוסס את ההפגנה‪ .‬לאחר כ‪ 1-‬שעות של מהומות מול‬ ‫הכנסת‪ ,‬השתלטה המשטרה על המצב תוך שימוש בזרנוקי מים ובגז מדמיע‪ .‬מאות נעצרו‪ ,‬ומניין‬ ‫הנפגעים נאמד בכ‪ 111-‬מפגינים ו‪ 541-‬שוטרים פצועים‪ .‬למרות קבלת ההחלטה לא פסקו פעולות‬ ‫המחאה‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 5911‬נעצר דב שילנסקי בקרבת משרד החוץ‪ .‬שילנסקי‪ ,‬ניצול שואה שהיה על‬ ‫האלטלנה (ולימים יו"ר הכנסת)‪ ,‬נעצר כשבתיקו חבילה של דינמיט‪ .‬במשפט שנערך לו נטען כי היה חבר‬ ‫במחתרת שפעלה כנגד הסכם השילומים והוא נידון ל‪ 15-‬חודשי מאסר‪ .‬במקרה אחר‪ ,‬מעטפת נפץ‬ ‫שנשלחה לקנצלר הגרמני התפוצצה בידי החבלן שטיפל בה והרגה אותו‪ .‬נטען כי היו אלה יוצאי אצ"ל‬ ‫שביצעו את המעשה אך הדבר מעולם לא הוכח‪ .‬למרות שההסכם אושר בכנסת ונחתם לבסוף ב‪-‬‬ ‫‪ ,51.9.11‬נדמה כי נאומו של בגין בהפגנה היה לא רק לשיאו של המאבק עצמו‪ ,‬אלא אף ליסודות נאומי‬ ‫מנהיגי הימין בשנים הבאות‪ .‬נאומו של בגין במליאת הכנסת עצמה‪ ,‬נשמע כאילו נלקח לא מתחילת שנות‬ ‫החמישים‪ ,‬אלא מתחילת שנות ה‪ 11-‬עם פינוי סיני‪ ,‬מתחילת שנות ה‪ 91-‬והחתימה על הסכמי אוסלו‪ ,‬או‬ ‫משנת ‪ ,1111‬מימי ההתנגדות לתוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית מרצועת עזה‪" :‬אסיים את דברי‬ ‫במספר פניות‪ .‬פנייתי הראשונה היא אליך‪ ,‬אדוני בן‪-‬גוריון‪ ,‬אני פונה אליך לא כיריב אל יריב – כיריבים‬ ‫תהום בינינו‪ ,‬אין גשר‪ ...‬אני פונה אליך כיהודי ליהודי‪ ...‬לכו אל העם‪ ...‬הרי אין לכם רוב בעניין זה בכנסת‪ .‬חלק‬ ‫מחברי מפלגתכם מתנגדים‪ ...‬פנייתי השנייה היא אל חברי הכנסת שנבחרו על ידי אזרחי המדינה‬ ‫הערבים‪ ...‬הבחינו בין זכות פורמלית לזכות מוסרית‪ ...‬זהו עניין שלנו‪ ,‬תנו לנו להכריע בכך‪ ...‬פנייתי‬ ‫השלישית היא אל חברי המפלגות הדתיות‪ ...‬הלכתם אל העם בבחירות בשם דת ישראל‪ ,‬בשם תורת‬ ‫ישראל‪ ...‬מה לתורת ישראל ולמשא ומתן עם עמלק‪" ...‬ומלחמה לה' בעמלק מדור לדור"‪ ...‬הרי אשתקד‬ ‫על גיוסן של בנות דתיות התפלגתם ועל זה לא תהיו מוכנים להשיב לא?" (דברי הכנסת‪ ,‬ישיבה ל"ח‪,‬‬ ‫‪)9.5.11‬‬ ‫מה היו הטיעונים בעד ונגד הסכם השילומים?‬ ‫מדוע כוחות צבא ומשטרה נערכו לשמור על הכנס‪ .‬מה הייתה הסכנה למדינת ישראל?‬ ‫‪26‬‬ ‫פינוי ימית‬ ‫חבל ימית הוא אזור בצפון חצי האי סיני‪ ,‬סביב העיר ימית ולחוף הים התיכון‪ ,‬שהכיל יישובים ישראליים‬ ‫בתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים‪ ,‬שבמסגרתה נכבש חצי האי סיני על ידי צה"ל‪ .‬חבל ימית (שכונה‬ ‫גם פתחת רפיח)‪ ,‬הקרוב לתחומי הקו הירוק‪ ,‬היה האזור העיקרי של התיישבות אזרחית ישראלית בסיני‪.‬‬ ‫בנוסף לו היו שלושה יישובים ישראלים לאורך מפרץ אילת‪ ,‬ובסיסי צבא היו פזורים ברחבי חצי האי‪ .‬חבל‬ ‫ימית הוקם כדי ליצור חיץ ישראלי בין רצועת עזה לסיני‪.‬‬ ‫תחילת יישובו של האזור על ידי ישראלים בהקמתן של היאחזויות נח"ל‪ .‬היישוב הראשון‪ ,‬מושב שדות‪ ,‬קם‬ ‫ב‪ .5995-‬חמש שנים לפני הקמת העיר ימית עצמה‪.‬‬ ‫בחבל ימית הוקמו ברבות השנים היישובים‪ :‬ימית‪ ,‬עצמונה‪ ,‬נתיב העשרה‪ ,‬שדות‪ ,‬דקלה‪ ,‬פריאל‪ ,‬פרי גן‪,‬‬ ‫תלמי יוסף‪ ,‬אוגדה‪ ,‬ניר אברהם‪ ,‬נאות סיני‪ ,‬חרובית‪ ,‬חצר אדר‪ ,‬סופה‪ ,‬אבשלום‪ ,‬חולית‪ .‬כן הוקם בחבל ימית‬ ‫שדה התעופה הצבאי איתם‪.‬את המתיישבים בחבל ליוותה תחושת חלוציות‪ ,‬של הפרחת חבל ארץ‬ ‫שומם והפיכתו לגן פורח‪ .‬תחושה זו באה לידי ביטוי ב"המנון חבל ימית"‪:‬‬ ‫"פה היו החולות הלבנים‪,‬‬ ‫נודדים ועוברים בשריקה‪,‬‬ ‫עד אשר פה הצבנו גבולות למדבר‪,‬‬ ‫ובנינו חומה ירוקה"‪.‬‬ ‫בהסכם השלום בין ישראל ומצרים הסכימה מדינת ישראל להחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי‬ ‫מצרים‪ .‬ממשלת ישראל החליטה לפנות מבתיהם את כל תושבי חבל ימית‪ ,‬ולהרוס את בתיהם עד‬ ‫היסוד‪.‬‬ ‫חלק מתושבי החבל‪ ,‬וכן פעילי ימין ובהם חברי כנסת‪ ,‬סירבו להשלים עם החלטת הפינוי והתבצרו במקום‬ ‫בניסיון למנוע את ה"גזירה" ‪ -‬כדבריהם‪ .‬עם הבולטים שבמתנגדים נמנה צחי הנגבי שהתבצר על‬ ‫אנדרטת ימית‪.‬במאמצים קשים ביותר (באמצעות כלובים‪ ,‬שרשראות‪ ,‬זרנוקי מים וקצף וכדומה) הצליחו‬ ‫חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל לפנות את המתבצרים‪ .‬מרבית התושבים החקלאיים של האזור עברו‬ ‫לפתחת שלום‪ .‬כל המבנים נהרסו (למעט בתי הכנסת)‪ .‬האזור נמסר למצרים ב ‪ 11‬באפריל ‪.5911‬‬ ‫המצרים לא ישבו מחדש את האזור‪ ,‬והדיונות כיסו עם השנים את החורבות‪ .‬מאז הנסיגה הישראלית‪,‬‬ ‫הגישה לאזור חבל ימית לשעבר טעונה אישור מצרי מיוחד הניתן לעתים רחוקות‪ .‬הפינוי מחבל ימית היווה‬ ‫מודל לקראת פינוי גוש קטיף במסגרת תוכנית ההתנתקות בשנת ‪.1111‬‬ ‫מדינת ישראל לא ציינה בשום מקום באופן רשמי את עובדת קיומו בעבר של חבל ארץ מיושב ישראלי‬ ‫בסיני‪ .‬המקום היחיד בו הוקמה אנדרטה לזכר חבל ימית‪ ,‬היה בישיבת נוה דקלים ‪ -‬ישיבה שהועתקה‬ ‫מימית לגוש קטיף‪ .‬עם פינוי נווה דקלים במסגרת תוכנית ההתנתקות‪ ,‬פונתה גם הישיבה והיא מוקמת‬ ‫בימים אלו באשדוד‪ .‬במבנה הישיבה החדש אמורים להיות מוקמות אנדרטאות לציון חבל ימית וגוש‬ ‫קטיף‪.‬‬ ‫מה הייתה המחלוקת בעם?‬ ‫מה הסכנות שבפניהן עמדה מדינת ישראל והחברה הישראלית?‬ ‫‪27‬‬ ‫מלחמת לבנון‬ ‫מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה‪ :‬מבצע שלום הגליל‪ ,‬ובר"ת‪ :‬של"ג) התרחשה בין‬ ‫ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שפעלו נגד ישראל בשטח לבנון‪ ,‬על רקע מלחמת האזרחים‬ ‫בלבנון‪ .‬החלה בהפצצות חיל האוויר הישראלי ב‪ 4-‬ביוני ‪ 5911‬כחלק ממבצע ערצב ‪ ,59‬שלאחריהן פלשה‬ ‫ישראל ללבנון ב‪ 1-‬ביוני‪ ,‬והסתיימה כעבור ‪ 1‬שנים‪ ,‬ביוני ‪ ,5911‬עם נסיגת כוחות צה"ל מרוב שטחה של לבנון‬ ‫והתייצבותם ברצועת ביטחון צרה לאורך הגבול‪ .‬לאחר ‪ 51‬שנים‪ ,‬במאי ‪ ,1111‬החליטה הממשלה על‬ ‫הסגת כוחות צה"ל לקו הגבול הבינלאומי‪.‬מאז נסיגת צה"ל ב‪ 5911-‬והיערכותו ברצועת הביטחון הייתה‬ ‫מדיניות ישראל שילוב של מהלכי הרתעה נגד מחבלי החזבאללה וניסיונותיו לפגוע במוצבי צה"ל בדרום‬ ‫לבנון‪ ,‬וחתירה לשיתוף פעולה עם אוכלוסיית האזור‪ .‬צה"ל פעל לשיתוף פעולה עם צד"ל באזור הביטחון‬ ‫וצמצם את הכוחות במוצבים בגזרה‪ .‬פעילות צה"ל הפכה בעיקר להגנתית‪ :‬החזקת המוצבים‪ ,‬סיורים‬ ‫ומארבים לבלימת חדירות‪ .‬ננקטו גם פעולות של פשיטות‪ ,‬הפעלת חיל האוויר ופגיעה במנהיגי‬ ‫החזבאללה‪.‬רצועת הביטחון הרחיקה את צפון ישראל מטווח הקטיושות‪ ,‬אם כי אלה לא הסתיימו לגמרי‪.‬‬ ‫השהות בלבנון חשפה את חיילי צה"ל וחיילי צד"ל לעימותי גרילה קשים עם אנשי חזבאללה שהתעצמו‬ ‫והתמקצעו‪ ,‬וצה"ל התקשה לתת להם מענה הולם‪ .‬שני אירועים מרכזיים בשנים אלו היו מבצע דין וחשבון‪,‬‬ ‫בשנת ‪ ,5991‬ומבצע ענבי זעם בשנת ‪.5991‬מחיר הדמים ההולך וגובר ששילם צה"ל על השהות ברצועה‬ ‫הוביל ללחץ ציבורי גובר לפינויה‪ ,‬כמו זה של ארגון "ארבע אמהות"‪ .‬בין האירועים שהגבירו את הלחץ‬ ‫הציבורי לפינוי היו אסון השייטת‪ ,‬אסון המסוקים‪ ,‬הקרב על הבופור ונפילתו של מפקד יחידת הקישור‬ ‫ללבנון‪ ,‬תא"ל ארז גרשטיין‪ .‬ב‪ 14-‬במאי ‪ ,1111‬בעקבות הוראתו של ראש הממשלה‪ ,‬אהוד ברק‪ ,‬נסוג‬ ‫צה"ל מלבנון‪ ,‬לאחר ‪ 51‬שנות שהייה שם‪ .‬נסיגת צה"ל מדרום לבנון נעשתה מתוקף הבטחת בחירות שנתן‬ ‫ברק לפני היבחרו לתפקיד ראש הממשלה‪ ,‬ולפיה אם ייבחר לתפקיד יסיג את צה"ל מ"רצועת הביטחון"‬ ‫בתוך שנה‪ .‬ההחלטה לבצע את המהלך באורח חד‪-‬צדדי‪ ,‬ללא הסכם עם סוריה או לבנון‪ ,‬הייתה פועל‬ ‫יוצא של כישלון המשא ומתן לשלום שניהל ברק עם סוריה בחודשים שקדמו לנסיגה‪ .‬מערכת הביטחון‪,‬‬ ‫שתמכה ברובה בהשגת הסדר מדיני עם הסורים ונסיגה מדרום לבנון בחסות הסדר מעין זה‪ ,‬התנגדה‬ ‫התנגדות חריפה ליציאה חד‪-‬צדדית של צה"ל‪ ,‬בלא ערובות או הבנות לגבי הריבון בדרום לבנון‬ ‫בעקבות נסיגה כזו‪ .‬החשש הרווח היה‪ ,‬כי נסיגה ללא הסדר תוביל למציאות בה ישתלט חזבאללה על‬ ‫האזורים המפונים תוך ביצוע פיגועים באופן יומיומי נגד היישובים הישראלים לאורך הגבול‪ .‬באמ"ן היו מי‬ ‫שסברו כי מדובר במתכון ודאי להידרדרות שתוביל למלחמה עם סוריה‪.‬מלחמת לבנון הייתה הראשונה‬ ‫שבה חלחלה הסרבנות המצפונית לדרגים גבוהים כמו במקרה של אל"מ אלי גבע‪ ,‬מפקד חטיבה‬ ‫שסירב לפקד על חייליו להמשיך במבצע אך הסכים להשתתף כחלק מהכוח הלוחם‪ ,‬והודח‪ .‬עם תחילת‬ ‫המלחמה הוקמה תנועת הסרבנות "יש גבול"‪ ,‬על ידי חיילי מילואים שסירבו לשרת בשטח לבנון‪ .‬בשלב‬ ‫מאוחר יותר הוקמה תנועת ארבע אמהות‪ ,‬לאחר אסון המסוקים שבו נהרגו ‪ 91‬חיילים‪ .‬תנועת ארבע‬ ‫אמהות והוויכוח הציבורי שנוצר בעקבות פעילותה‪ ,‬תרמו אף הם ליציאת צה"ל מלבנון בשנת ‪.1111‬‬ ‫מדוע עוררה מלחמת לבנון מחלוקת קשה בחברה הישראלית?‬ ‫האם תופעת הסרבנות עלולה להוות סכנה לדמוקרטיה או שהיא לגיטימית כחלק‬ ‫מעקרונות הדמוקרטיה?‬ ‫‪28‬‬ ‫רצח יצחק רבין ז"ל‬ ‫רצח יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע ב‪ 4-‬בנובמבר ‪( 5991‬י"ב בחשוון ה'תשנ"ו) בתל אביב‪ .‬הרצח בוצע‬ ‫בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו כשהרוצח‪ ,‬יגאל עמיר‪ ,‬ירה בראש הממשלה יצחק רבין והרגו‪.‬‬ ‫לרצח היו השלכות רבות על המצב הפוליטי בישראל‪ ,‬והוא אף תואר כנקודת שבר ביחסים בין ימין‬ ‫ושמאל במדינת ישראל‪.‬‬ ‫התקופה שלאחר חתימת הסכמי אוסלו הייתה תקופה סוערת במדינה‪ .‬טבח מערת המכפלה וגל של‬ ‫פיגועי התאבדות בישראל בשנים ‪ ,5994-5991‬שבהם נהרגו עשרות אנשים‪ ,‬עוררו קרע חריף בין ימין‬ ‫ושמאל‪ .‬מסע ציבורי נרחב נוהל נגד הממשלה ויצחק רבין‪ ,‬שעמד בראשה‪ .‬דוברי הימין בכנסת טענו כי‬ ‫הממשלה אינה לגיטימית‪ ,‬ומתחו עליה ביקורת חריפה‪ .‬הפגנות רבות נערכו בכל רחבי הארץ ‪ -‬הפגנות‬ ‫מאולתרות שאורגנו בזירות פיגועים מיד לאחר התרחשותם‪ ,‬והפגנות שבהן נחסמו כבישים וצמתים‪.‬‬ ‫מפגינים קראו "רבין בוגד" ו"רבין רוצח"‪ ,‬וכרזות המציגות את רבין עטוי כאפייה ומחבק את ערפאת נתלו‬ ‫ברחבי הארץ והונפו בהפגנות ימין‪ .‬בעקבות ההפגנות התקיימה ישיבת ממשלה שבה נידונה האפשרות‬ ‫להעמיד לדין את מי שמתיר את דמו של ראש הממשלה ומסית לפגוע בו באופן פיזי‪ .‬באוגוסט ‪ 5991‬חסם‬ ‫אוהד ברט‪ ,‬מדריך בבני עקיבא ולימים מועמד של האיחוד הלאומי‪-‬מפד"ל לכנסת את מכוניתו של השר‬ ‫לאיכות הסביבה יוסי שריד תוך כדי נסיעה‪ ,‬ואף עשה תנועות מגונות לעבר השר‪.‬‬ ‫בעקבות ההתקדמות בתהליך אוסלו וחתימת הסכם ביניים נוסף‪ ,‬שהעניק לפלסטינים שלטון עצמי בערים‬ ‫הפלסטיניות הגדולות ובעוד כ‪ 411-‬כפרים בגדה וברצועה‪ ,‬המדינה שוסעה במחלוקת פנימית עזה‪ .‬ב‪1-‬‬ ‫באוקטובר נערך טקס פולסא דנורא מול ביתו של רבין בירושלים‪ .‬בליל הדיון על הסכמי אוסלו ב'‬ ‫התקיימה הפגנת רבבות בכיכר ציון בירושלים‪ ,‬שם נאמו ראשי מפלגות הימין‪ .‬במהלך ההפגנה נשמעו‬ ‫קריאות "בדם ואש את רבין נגרש" ו"מוות לרבין" וכן נשרפו תמונותיו של רבין‪ .‬בתום ההפגנה‪ ,‬כמה מאות‬ ‫מהמפגינים צעדו מהכיכר לכנסת ושם השתוללו באלימות‪ ,‬ניסו לפרוץ לרחבת הכנסת‪ ,‬והרסו את‬ ‫מכוניותיהם של שרי הממשלה וחברי הקואליציה‪ .‬יו"ר הכנסת‪ ,‬שבח וייס שלל מחבר הכנסת חנן פורת את‬ ‫זכות הדיבור במליאה בשל המהומות שהתחוללו בחוץ והורידו מהדוכן בצעקות "תרגיע את האנשים‬ ‫שלך שם שבחוץ"‪.‬‬ ‫בשמאל היו שהתריעו מפני פגיעה ברבין על ידי פעילי ימין קיצוני‪ .‬למשל‪ ,‬אריה כספי כתב בעיתון‬ ‫"הארץ" שבועיים לפני הרצח‪'" :‬רבין בוגד' הוא ביטוי שיכול להביא מישהו מהמאזינים של הימין לחסל את‬ ‫החשבון עם הבוגד‪ .‬כל מי שמשתמש בביטוי יודע זאת‪ ".‬אל מול האשמות וחששות אלה היו בימין‬ ‫שהאשימו את השמאל בפרובוקציה ובניסיון לסתימת פיות‪.‬‬ ‫כמשקל נגד להפגנות הימין ארגנו תנועות השמאל הפגנה גדולה לתמיכה בממשלה וברבין‪ ,‬תחת‬ ‫הכותרת ‪" -‬כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ ,‬הפגנה שבסופה נרצח רבין‪.‬‬ ‫הרצח אירע אור לי"ב בחשוון התשנ"ו‪ ,‬בשעה ‪ , 15:41‬בכיכר מלכי ישראל בתל אביב‪ ,‬בתום עצרת‬ ‫תמיכה בהסכמי אוסלו תחת השם "כן לשלום‪ ,‬לא לאלימות"‪ .‬העצרת הסתיימה בביצוע "שיר לשלום"‬ ‫שבו השתתף גם רבין; הדף ובו מילות השיר‪ ,‬שנותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו‪ ,‬הפך מאוחר יותר‬ ‫לאחד מסמלי האירוע‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫בעת שצעד מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה‪ ,‬מלווה במאבטחיו‪ ,‬אנשי‬ ‫היחידה לאבטחת אישים‪ ,‬נורו לעבר יצחק רבין שלוש יריות‪ .‬שתיים פגעו ברבין‪ ,‬שלא לבש אפוד מגן‪,‬‬ ‫ואחת במאבטחו יורם רובין‪ .‬רבין הוחש אל מכוניתו והובל למרכז הרפואי תל אביב‪ ,‬שם נפטר מפצעיו‬ ‫כעבור ‪ 41‬דקות‪.‬‬ ‫הרוצח‪ ,‬יגאל עמיר‪ ,‬נעצר מיד במקום הרצח‪ .‬הוא היה סטודנט למשפטים באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ובעל‬ ‫אוריינטציה ימנית קיצונית‪ .‬עמיר סבר שהסכמי אוסלו הם סכנה קיומית למדינת ישראל וקיווה שהרצח‬ ‫ימנע את מימושם; כמו כן ערך לפני הרצח מספר ניסיונות להתקרב לרבין על מנת לבחון את מעגל‬ ‫האבטחה סביבו‪ .‬על פי הודאתו במשטרה לרצח קדמו שלושה ניסיונות כאשר הראשון שבהם היה בינואר‬ ‫‪.5991‬‬ ‫לאחר שהוכרז מותו של רבין‪ ,‬קרא מנהל לשכתו‪ ,‬איתן הבר‪ ,‬את הודעת הממשלה מחוץ לשערי בית‬ ‫החולים‪" :‬ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה‪ ,‬בצער רב‪ ,‬וביגון עמוק על מותו של ראש הממשלה ושר‬ ‫הביטחון יצחק רבין‪ ,‬אשר נרצח בידי מתנקש‪ ,‬הערב בתל אביב‪ .‬הממשלה תתכנס בעוד שעה‪ ,‬לישיבת‬ ‫אבל בתל אביב‪ .‬יהי זכרו ברוך"‪ .‬ההודעה נוסחה בידי הבר בשיתוף עם שמעון פרס ומילותיה הראשונות‪,‬‬ ‫"ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה"‪ ,‬הפכו למטבע לשון‪ ,‬אשר שימש מאוחר יותר גם ככותרת ספר‬ ‫שעסק ברצח‪ .‬את המילה "בתדהמה" הוסיף למעשה יוסי שריד‪ ,‬כאשר הבר שאל לדעתו על נוסח‬ ‫ההודעה הסופי‪.‬‬ ‫בעקבות הרצח הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר‬ ‫שמגר ("ועדת החקירה לעניין רצח ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל")‪ .‬ב‪ 11-‬במרץ ‪ 5991‬פרסמה הוועדה‬ ‫את ממצאיה‪ .‬היא מתחה ביקורת על תפקוד השב"כ בהגנת ראש הממשלה‪ ,‬אך שללה תאוריות קשר‪,‬‬ ‫שהועלו בחוגי הימין והשמאל‪.‬‬ ‫על המהפך שחולל הרצח כתבה הוועדה‪:‬‬ ‫מאז כינונה של מדינת ישראל היה כוחה בשילוב ובאיזון ההכרחיים בין טיפוח כוחה‪ ,‬לבין ההגבלות‬ ‫המוסריות שנטלה על עצמה‪ .‬גאוותה של מדינת ישראל כדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון‪ ,‬הייתה בין‬ ‫השאר בכך שתופעות שליליות‪ ,‬כגון רצח פוליטי‪ ,‬אינן מצויות בתרבות הפוליטית שלה‪ .‬ראינו את עצמנו‬ ‫משוחררים מלחצים של אלימות פנימית‪ ,‬שאפיינה לא אחת מדינות אחרות באזור‪ .‬לא העלינו על דעתנו‬ ‫כי חשבונות פוליטיים או מחלוקות אידאולוגיות יוכרעו במדינת ישראל בלחיצה על ההדק‪ .‬לא האמנו כי‬ ‫יישוב מחלוקות אידאולוגיות נמצא בטווח של ירייה‪ .‬סירבנו להשלים עם המחשבה כי שפיכות דמים בין‬ ‫יהודים תהפוך להיות דרך שאיש או קבוצה‪ ,‬ויהיו קיצוניים ככל שיהיו‪ ,‬תתייחס אליה כאמצעי שניתן לנקוט בו‬ ‫במסגרת של מאבק פוליטי‪-‬אידאולוגי‪ .‬האמנו כי כוחנו המוסרי יעמוד לנו לעצור את התהליכים השליליים‪.‬‬ ‫שלוש יריות אקדח ב‪ 4-‬בנובמבר ‪ 5991‬שינו כליל את הנחות היסוד האמורות‪ .‬מדינת ישראל שלאחר רצח‬ ‫ראש הממשלה מר יצחק רבין ז"ל‪ ,‬לא תשוב להיות מה שהייתה לפניו‪.‬‬ ‫מדוע עוררו הסכמי אוסלו מחלוקת כה קשה בחברה הישראלית?‬ ‫מהן הסכנות שבפניהן עמדה מדינת ישראל והחברה הישראלית בעקבות הרצח?‬ ‫האם לדעתכם מקרה מעין זה יכול להתרחש שוב?‬ ‫‪31‬‬ ‫דור הנרות‪ -‬מעורבות הנוער בחברה דמוקרטית (מתוך השומר הצעיר)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .5‬להכיר את מקומו של הנוער עד אירוע הרצח ובעקבותיו‪.‬‬ ‫‪ .1‬להבין את מקום הנוער היום בחברה‪.‬‬ ‫‪ .1‬להבין את כוחו של הנוער להיות מעורר‪ ,‬מנהיג ואחראי כלפי החברה‪.‬‬ ‫מהלך‪:‬‬ ‫‪ .5‬משחק פתיחה‪ -‬משחקים "תופסים קו" עם ביטויים שקשורים לרצח רבין (דוגמאות‬ ‫לביטויים‪ -‬כיכר מלכי ישראל‪ ,‬הסכמי אוסלו‪ ,‬רצח פוליטי‪ ,‬עיצוב זיכרון‪ .‬הביטוי‬ ‫האחרון צריך להיות "דור הנרות" (מושג שהם כנראה לא יכירו)‪.‬‬ ‫‪ .1‬שואלים‪ :‬האם מישהו נתקל בביטוי "דור הנרות" או "נוער הנרות"?‬ ‫ביטוי זה מתייחס לאותו נוער שבימים שאחרי הרצח התגלה כנוער שמחפש את‬ ‫הסיכוי‪ ,‬את הרצון והחיפוש בשינוי פני המציאות‪.‬‬ ‫אותו נוער חזר לכיכר יום אחרי יום במשך שבועות אחדים‪ .‬חבורות‪ ,‬חבורות היו‬ ‫יושבים במעגלים סביב נרות‪ ,‬תמונות של רבין‪ ,‬היו שרים שירים לשלום‪ ,‬כותבים‬ ‫שירים‪ ,‬מכתבים ואמירות חברתיות ופוליטיות על הקירות שסביב הכיכר‪.‬‬ ‫אותו נוער גם הגיע לביתה של לאה רבין ולכל העצרות שהיו מאז‪ .‬בכל‬ ‫ההתבטאויות בלט לא רק הכאב האישי כי אם בעיקר צורך עז לשינוי חברתי (ניתן‬ ‫להראות גם תמונות מהתקופה ההיא)‪.‬‬ ‫‪" .1‬חוזרים אחורה בזמן"‪ -‬חוזרים לשנת ‪ .5991‬מתחלקים לשתי קבוצות וכל קבוצה‬ ‫מקבלת מאפיין של התקופה‪:‬‬ ‫קבוצה א'‪ -‬נוער מפלגות‪ .‬מקבלים הסבר על מהו נוער מפלגות וחולצה לבנה‬ ‫וצריכים להכין עליה חולצה של נוער "העבודה" שמבטאת את רוח התקופה‪.‬‬ ‫קבוצה ב'‪ -‬האווירה בעם‪ .‬מקבלים את תוצאות הבחירות ב‪ 5991-‬וסטיקרים‬ ‫לדוגמא‪ .‬מקבלים גם סטיקר ריק עליו הם כותבים סלוגן שמבטא את רוח התקופה‬ ‫(נספח א')‪.‬‬ ‫ מה הייתה האווירה הכללית בעם בשנים האלה?‬‫‪ -‬מה היה המקום של הנוער ביצירת האווירה הזאת?‬ ‫‪31‬‬ ‫‪ .4‬עדיין בשתי הקבוצות‪ ,‬שואלים‪" :‬נוער הנרות‪ ,‬האם הוא קיים את תפקידו או‬ ‫לא?" כל קבוצה תקבל קטע קריאה של בעד או נגד‪ .‬עליהם להכין טיעונים למשפט‬ ‫(אפשר להיערך למשפט עם עדים‪ ,‬שופט‪ ,‬קטגוריה וסנגוריה או לערוך דיון אקווריום‪.‬‬ ‫התאימו לקבוצה שלכם)‪.‬‬ ‫‪ ‬קטע לקבוצת הבעד‪" -‬לכו לכיכר רבין‪ :‬אנשים צעירים מדברים שם עברית‬ ‫אחרת"‪ /‬סבר פלוצקר (נספח ב')‪.‬‬ ‫‪ ‬קטע לקבוצת הנגד‪" -‬ילדי הנרות הכבויים"‪ /‬גדעון לוי (נספח ג')‪.‬‬ ‫‪ .1‬דיון‪:‬‬ ‫ כל קבוצה מספרת בקצרה על מה הקטע שלה דיבר‪.‬‬‫ איזה תמונה של נוער מצטיירת מתוך הקטעים?‬‫ אם אנו מסתכלים על מצב הנוער היום (על עצמנו‪ ,‬החברים שלנו בשכבה‪ ,‬בבי"ס)‬‫איזה תיאור יותר מתאים?‬ ‫ איך ובאיזה מידה הייתם אתם והחברים שלכם מעורבים במחאה החברתית?‬‫ מה לדעתכם צריך להיות מקומו של הנוער במאבק היום?‬‫‪ .1‬קוראים את "ציון ונוער"‪ /‬מרטין בובר (נספח ד')‪ .‬אפשר לקרוא רק חלק מהטקסט‪.‬‬ ‫ מה אומר בובר על הנוער? האם אתם מסכימים?‬‫ למה הוא חוזר ומאבד את הסיכוי?‬‫ מה היה הסיכוי אחרי רצח רבין? למה לדעתכם הוא לא התממש?‬‫ איך הערכתם את עצמכם בכתבות שכתבתם? למה?‬‫ מה יכול להקטין או להגביר את הסיכוי של הנוער להיות אחראי‪ ,‬מנהיג‪ ,‬מוביל‬‫שינויים? (מודעות וביקורתיות‪ ,‬להיות מונע מתוך ערכים‪ ,‬לא להיות לבד‪ -‬להיות‬ ‫חלק מקבוצה גדולה שמתמודדת יחד על הדברים)‪.‬‬ ‫ האם בני נוער יכולים ללכת לעצרות והפגנות ועדיין להיות אותו "נוער נרות כבויים"?‬‫מה נדרש מאיתנו כנוער כדי שלא יהיה כך הדבר? (על הנוער להיות מלוכד ופעיל‬ ‫ככל שיזדמן לו לאורך כל ימות השנה ובכל עת‪ ,‬הפגנה היא אירוע שיא בו בה‬ ‫הדבר לידי ביטוי)‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫‪ .9‬סיכום‪ -‬הסיבה שהנוער לקח את הרצח בצורה כל כך רגשית וקשה היא מפני‬ ‫שאחד הדברים היציבים והאחרונים במציאות המפורקת‪ ,‬התנפץ גם הוא‪ .‬רבין‬ ‫סימל לרבים מנהיגות של יושר ומתוך מצפן ערכי‪ .‬תהליך השלום שהיה אז בשיאו‬ ‫יצר תקווה גדולה אצל רבים שכה ייחלו לו‪ .‬המציאות באותן שנים הייתה שונה‪-‬‬ ‫הכתבות בעיתונים‪ ,‬היחס לפוליטיקה‪ ,‬השיח בחרה‪ ,‬הייתה תחושה של סיכוי לשלום‪.‬‬ ‫הנוער הזה גדל במציאות שבה הוא התבגר לצד מסכי טלוויזיה עם לחיצות ידיים‬ ‫ותהליכים מתקדמים לעבר אותו שלום מיוחל‪ ,‬שהיום נראה לכולנו כל כך רחוק‬ ‫וחסר סיכוי‪ .‬אותו נוער מצא לרגע אחד מכנה משותף‪ ,‬המוני בני נוער מגיעים‬ ‫מרצונם החופשי‪ ,‬לשבת יחד‪ ,‬לבכות ולשיר‪ .‬אבל מהרגע שהדברים דעכו‪ ,‬איש‬ ‫איש הלך לדרכו‪ .‬אף אחד כבר לא ארגן אותם ולא היה איך לתעל את הדברים‬ ‫למשהו גדול‪ .‬וכך אותו נוער חזר להיות פשוט אוסף של הרבה נערים ונערות שכל‬ ‫אחד לעצמו טרוד בענייניו האישיים ולא בענייני החברה‪ .‬לא במקרה רוב האנשים‬ ‫בעצרת הם בעיקר מתנועות הנוער ולא סתם‪ ,‬כי זהו נוער ערכי‪ ,‬מאוגד ואכפתי‬ ‫שיכול לממש את אותו סיכוי של האנושות עליו דיבר בובר‪.‬‬ ‫נספח א'‬ ‫נוער מפלגות‬ ‫נתוני הבחירות בשנת ‪5991‬‬ ‫ארגון נוער חינוכי פוליטי המשויך למפלגה כלשהי‪.‬‬ ‫המפלגה‬ ‫מנדטים‬ ‫הארגונים היו בעלי אופי התנדבותי ופעלו בהם אלפי בני‬ ‫עבודה‬ ‫‪44‬‬ ‫נוער שהאמינו באידיאולוגיה של המפלגה אותה ייצגו‪.‬‬ ‫ליכוד‬ ‫‪11‬‬ ‫מרצ‬ ‫‪51‬‬ ‫צומת‬ ‫‪1‬‬ ‫מפד"ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ש"ס‬ ‫‪1‬‬ ‫יהדות התורה‬ ‫‪4‬‬ ‫חד"ש‬ ‫‪1‬‬ ‫מולדת‬ ‫‪1‬‬ ‫מד"ע‬ ‫‪1‬‬ ‫מי שהוביל את הפעילות היו בני הנוער עצמם שרצו‬ ‫לתמוך ולהיות מובילים בפעילות הפוליטית במדינה‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬נוער מרצ‪ ,‬נוער העבודה וכו'‪.‬‬ ‫‪33‬‬ 34 ‫נספח ב'‬ ‫‪35‬‬ ‫נספח ג'‬ ‫ילדי הנרות הכבויים‪ /‬גדעון לוי‬ ‫שוב היה סטוץ בכיכר העיר‪ :‬ביום חמישי שוב באו ילדי הנרות של לפני שנה להתייחד עם‬ ‫זכרו של יצחק רבין‪ .‬ניידת של "אטרקציה‪ -‬הפקות ואירועים מתגלגלים" השמיע גידי גוב‪.‬‬ ‫"מרכז התבוננות אושו בן גוריון"‪ ,‬ככה זה נקרא‪ ,‬ארגן "מעגלי דממה‪ ,‬משונים‪ ,‬עצומת‬ ‫"לחתום ולא לשכוח" עברה מיד ליד וזכתה להצלחה כבירה‪ ,‬והילדים הטובים משנה‬ ‫שעברה שוב ישבו בשקט במעגלים‪ ,‬שרו שירים נוגים והדליקו נרות נשמה‪.‬‬ ‫לפני שנה נשטפה הארץ בגל הערצה לנוער הזה‪ .‬אחרי שנים שבהן רווחה הדעה שצעירי‬ ‫הארץ הם נציגיה הכי קיצוניים‪ ,‬פתאום היה נדמה שבאמת "דור שלם דורש שלום"‪ ,‬כשמה‬ ‫של התנועה העממית שקמה אז ונישאת על גל ההצלחה של ילדי הנרות הללו ואמנם‬ ‫התנועה הזאת מילאה את הארץ בסטיקרים הירוקים שלה‪ ,‬מענה למדבקות של חברון‬ ‫והגולם‪ ,‬גייסה את יובל בין הפוטוגני להיות לה לדובר ולמנהיג‪ ,‬ובערב יום השנה אפילו הלכו‬ ‫ראשיה לנשיא המדינה‪ ,‬לשמוע ממנו ש"ערפאת עושה דאווינים"‪.‬‬ ‫זהו‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬מאזנו של דור הנרות‪ .‬בעוד ארבע‪-‬חמש שנים שוב יישבו במעגלים על‬ ‫הרצפה‪ .‬אבל הפעם בגואה או באנדים‪ .‬ההתלהבות מיפי הדור הייתה מוגזמת‪ .‬בין יום‬ ‫הרצח ליום הזיכרון הם חזרו לסתמיותם‪ ,‬לא מעובים ולא עושים דבר למען השלום שביכו‬ ‫כל כך‪ .‬אחר כך היה שפך דם בשטחים‪ ,‬תהליך השלום עם הפלשתינאים מאיים להיחנק‪,‬‬ ‫סכנת המלחמה בפתח‪ ,‬בני דורם הפלשתינאים נאבקים תחת עול הכיבוש והסגר‪ ,‬וילדי‬ ‫הנרות אינם נוקפים אצבע‪.‬‬ ‫"הארץ"‪ ,‬נוב' ‪91‬‬ ‫‪36‬‬ ‫ציון הנוער‪ /‬מרטין בובר (‪)5951‬‬ ‫הנוער הוא הסיכוי הנצחי לאושר של האנושות‪ ,‬המזדמן לה וחוזר ומזדמן מחדש וזו מאבדת וחוזרת‬ ‫ומאבדת‪.‬‬ ‫שוב מופיע על הבמה דור בני העשרים‪ ,‬להט הכיסופים אל המוחלט בלבו‪ ,‬בעל מסירות נפש לאידיאל‪,‬‬ ‫והרי הוא מוכן ומזומן לפרוץ את שערי גן העדן החסומים‪ .‬ואין עומד בין דור זה ובין מילוי חובתו‪ ,‬אלא‬ ‫המעשה ברצונו לעשותו‪ ,‬ואליו הוא אומר להתכונן לפי שעה‪.‬‬ ‫אך בשעת ההכנה‪ ,‬משתלט על נפשו הצעירה שפע המטרות הזעירות שהחברה מוזמנת לו‪ .‬משתלטים‬ ‫עליו יצרי האנוכיות של הבל‪ ,‬ובייחוד היצר להתבלט ולהתנשא‪ .‬הלא סביבתו כולה מטיפה והולכת כי‬ ‫חזקות הן "העובדות" מן האידאות‪ ,‬כי נתונים אנו להשתלשלות שאין בכוחנו לשנותה אפילו שינוי כלשהו‪,‬‬ ‫ליצור לה צורה ולהשתלט עליה‪ ,‬וכי השאיפה להימלט מפולחן ה"תועלת" הכל‪-‬יכולה‪ ,‬עתידה לעשות את‬ ‫המתמרד לאדם שלא מן היישוב ולבעל הזיה‪ ,‬לאדם החי חיי בדידות‪ ,‬הפורש מן הציבור וחסר הצלחה‪.‬‬ ‫תורה זו מתגברת על כיסופים ועל מסירות הנפש‪ .‬הכוח הטהור‪ ,‬שעמד להגשים את חיי האמת עלי‬ ‫אדמות‪ ,‬כפוי עליו עוול השקר ועוול ההליכה נטולת הרוח בתלם‪ .‬והמתמרדים המעטים‪ ,‬שקובץ חבריהם‬ ‫לנשק נוטש ועוזב אותם‪ ,‬נהפכים‪ ,‬כפי שהוגדר להם מראש‪ ,‬ליוצאי דופן שלא יצליחו בחייהם‪.‬‬ ‫‪...‬ושוב פעם ניצל המנגנון הריק‪ .‬שוב הוכח‪ ,‬כי חוק ההתמדה הוא חזק ממעוף הרוח המשוחרר‪ ,‬השואף‬ ‫לחוקק חוקים נעלים יותר‪ ,‬ושוב לא זכתה האנושות לאותה זכייה ולאותו סיכוי שזימן לה הגורל‪.‬‬ ‫ועולה דור חדש‪ ,‬נוער חדש‪ ,‬אשר אף לו יקרה מה שקרה לקודמיו‪...‬‬ ‫ברם‪ ,‬זה ייחודן של התקופות שבהן חלים בחיי העמים והאנושות כולה משברים גדולים מבית ומחוץ‪:‬‬ ‫שמסרבות הן להיכנע לגזירה‪ ,‬שמתמרדות הן נגד חוק ההתמדה‪ ,‬ומעיזות להציל את מרץ הנוער שלא‬ ‫יתפורר‪ ,‬ולהצמיח ממנו מעשה הפיכה‪ ,‬מעשה חידוש‪.‬‬ ‫תקופות אלו מדברות אל הנוער בלשונות של אש‪ .‬הן תובעות ממנו‪ ,‬אף מצוות עליו‪ ,‬שלא ייכנע‪ ,‬שיעמוד‬ ‫בפני הרעה‪ ,‬שיציל את הנפש ושיעשה את מעשהו‪.‬‬ ‫והנוער שומע בקולן‪ .‬הוא מתמתח תוך התאמצות אדירה‪ ,‬ומתנער מכפייתו של המנגנון הריק ואינו נפתה‬ ‫לו‪ .‬הוא מרהיב עוז בנפשו לעשות את הנבצר ממנו‪ .‬הוא עושה כמעשה יהושע בגבעון‪ :‬הוא משהה את‬ ‫השמש בשמיים‪ ,‬למען יושלם מפעלו‪ .‬הוא מאריך בשעה אחת‪ ,‬בשעה אחת גדולה‪ ,‬את נעוריו‪ ,‬ועושה‬ ‫ומקיים את מצוותה של שעת המפנה‪.‬‬ ‫‪37‬‬