לִדְ מוּתוֹ שֶׁל עֶלֶם חֵן
|5
יוסף דחוח הלוי
עו רך כת ב הע ת ' א פי ק י ם '
לִ ְדמוּת ֹו שֶׁ ל עֶ לֶם חֵ ן
עוֹדֵ ד חַ מְ ִדי ז"ל
ְקצָ ִרים הָ יוּ יְמֵ י חַ יֶּי
וְ א נָמַ דּוּ בִּ ְממַ דֶּ
ִעוּד
אַ תָּ ה א הִ ְשׁל ְַמתָּ אֶ ת י ְ
אַ תָּ ה חָ יִיתָ עוֹז תּוֹ ע ֹולָמְ
מֵ עַ ְנוָתְ הוּכַח גֹּ ֶדל מַ עֲשֶׁ י
ְעוּרים אוֹתְ הִ פְ עִ ים
לַהַ ג נ ִ
וְ אַ תָּ ה עִ צַּ בְ תָּ בּ ֹו רוֹב ֵדּעִ ים
לְ אָבִ ינוּ שֶׁ בַּ שָּׁ מַ יִם נָהַ ְרתָּ וְ עָ לַזְ תָּ
הוּאַרתָּ וְ זָהַ ְרתָּ
ְ
ִמתּוֹ עַ צְ ְמ
קָ שֶׁ ה עָ לֵינוּ חֶ סְ רוֹן נוֹכְ חוּתְ
חָ ִשׁים אָנוּ אֶ ת הֶ חָ לָל שֶׁ הוֹתַ ְרתָּ בָּ נוּ
חֲבָ ל עַ ל ְדּאָבְ ִדין וְ א ִמ ְשׁתַּ כְ חִ ין
תְּ הֶ א נַפְ ְשׁ צְ רוּרָ ה בִּ צְ רוֹר
חַ יֵּי הַ נֶּצַ ח שֶ ל עַ מֵּ נוּ
יוֹסֵ ף ְדּחוּח-הַ לֵּוִ י
|6
הרב מאיר עפארי
קדומים
עודד נע"ג בן אברהם ואהובה חמדי הי"ו
'ואיננו כי לקח אותו האלוהים'
השכים אברהם בבקר
נסו הצללים ואנו מבקשים את שאהבה נפשנו
והנה דם על ההרים
נהי כעיינות משתפכים ,כנחלים שוטפים
הנער טרם שב
ביום גדול וארוך שאין לו ערב.
איחרה הפקודה
אל תשלח ידך אל הנער!
עודד פקח את עיניו ולא ראה כי קרבה הסופה.
ענה עודד שוב ושוב :הנני!
שותק המזבח ,לוהט מאוד ושותק בשעה טרופה
דודי חמק עבר
הערב סגר את עפעפי השקיעה
ואיך נשיר את שיר השירים?
על בהונות קרב לאסוף את גרגר הזהב.
אין כוכב ושחור הלילה גואה ורותת
אבד שה מן העדר ,שב אל רגבו.
לא תקום הזריחה והזעקה היתה לסופה
אבדה ציפור הפז
בולעת ואין מפניה מנוסה.
ולא תשוב עוד אל הקן.
יום שמש עיוור
השמים ,קרעים קרעים
עשן הזבח ברקיע הנשרף באש
מנענעים את השמשות
נוד תנוד הארץ.
והנה תנור אש ולפיד עשן
עודד נעקד ,הקול נדם.
אין אדם יודע את חצותו את שחרו ואת ערבו
השמש לא זרחה לעודד
הוא יצא כשבלבו הלהבה
שקע ביום לא נדעהו
ובידו האש אל אחד ההרים
הוא נטמן בשעה עיוורת
לגדל ולקדש את שמו יתברך
ביום שטרם בא.
היום היה גדול והלילה ארוך.
עלה בלהב אל המזבח והשיר נדם.
שותק המזבח ,בוכים המלאכים.
אבכה ואקונן קינה אחר קינה ,ואספוק כף אל כף בבכי ואנינה ,על אסיפת אחינו עודד בן
אברהם שנקבר באשמנה .נבקש עליו רחמים וחמלה וחנינה .מלפני אהוב ,ברוך ,גיבור שוכן
מעונה ,שישים חלקו ומחיצתו עם רועים שבעה ונסיכים שמונה ועם צדיקים בעלי אמונה .הצור
תמים פעלו.
|7
הרב אדיר דחוח הלוי
בן חכם ישמח אב
לדמו תו של הבחור הנעים עודד חמדי ז"ל
אור ליום שישי ,ו בכסלו ,היתה יד ה' בתנור החימום הסלילי שנתלה בחדר הפנימייה בה
נם שנת ישרים אהובנו ומחמד עינינו עודד חמדי ז"ל .התנור נפל ממעמדו בקיר על גבי ספה דו-
מושבית שהיתה מתחתיו .הספה החלה להתלקח וחָ מרי הבעירה יצרו עשן כימי רעיל שחדר
לריאותיו של עודד במהלך שנתו .לאחר זמן מה ,עודד התעורר מן העשן וצעק לחבריו שישנו
בחדר הפנימי שבקרוואן" :קומו ,קומו ,שריפה! שריפה!" ,חבריו קמו לשמע צעקותיו ,ונמלטו
במהירות דרך החלון הצר שהיה בחדרם .עודד נאבק עם העשן הסמיך ,אך הוא סגר עליו ,והוא
נפל על מטתו מעורפל חושים .חבריו שנמלטו מהתופת ,היו בטוחים שעודד קרא להם ִמ ְמקוֹם
עָ מדו מחוץ לקרוואן ,הם תרו אחריו ,אך לא מצאוהו .לאחר זמן מה ,כשהבינו שעודד נלכד
באש ובעשן ,הם פרצו לחדר והוציאו את עודד שלם בגופו אך במצב אנוש ,מטושטש ומבולבל.
עד מהרה עודד הובהל לבית החולים "הדסה" ,אך הכוויות הפנימיות שצרבו את ריאותיו
הכריעוהו והוא נאסף ,זך וטהור ,לאביו שבשמים ,והוא בן 18ושלשה חדשים.
בשעה 7:40בבוקר ,טלפנה אלי רעייתי תמ"א והודיעה לי בבכי ובכאב עמוק כי אחיה
עודד נפגע משריפה והוא מאושפז במצב אנוש ב"הדסה" .לאחר כ 10 -דקות ,טלפן אלי חותני,
ר' אברהם חמדי הי"ו ,והודיעני בקול חנוק מכאב כי "עודד גמר" .לא ניתן לתאר את עצמת
הזעזוע והתדהמה שאחזו בי ,השתדלתי לכבוש את רגשותיי ולברך ביישוב הדעת "ברוך דיין
האמת" .לאחר מכן קרעתי את בִּ גְ ִדּי ובכיתי במר נפשי .לאחר זמן ,כאשר הרהרתי בבשׂורה
הקשה מנשׂוא "כִּ י גָמַ ר חָ סִ יד" )תהלים יב ,ב( ,למדתי ממילותיה שיעור של התמודדות עם כוס
פורענות מרה שכזו :במלים הספורות הללו ,סוכמה בתמציתיות השקפת עולמה של היהדות
הגורסת ,כי האדם הוא פקדון עלי אדמות ובסיום תפקידו נפשו מתבקשת לשוב לצור מחצבתה.
ההלוויה החלה בשעה 13:00בבית העלמין בשיכון ותיקים בנתניה ,ואליה נקבצו המון
אדם שהכירו את עודד והמשפחה ואהבוהו אהבת נפש .רבים רבים ,גדולים וקטנים ,התייפחו
מרה על האסון הפתאומי שניחת על ראשנו ,והצטערו צער עמוק על דמותו ואישיותו הנפלאה
של עודד שתחדל ללוותנו ולהאיר את חיינו בחכמתו הנפלאה ,במעשיו הטובים ובהליכותיו
המעודנות.
ראשון לסופדים היה הרב שבתי סבתו ראש ישיבת "מצפה יריחו" שבה עודד למד בחמש
השנים האחרונות ועשה חיל בכל אשר פָּ נָה .הרב זעק בקול מתייפח" :הַ ֶיּלֶד אֵ ינֶנּוּ ַו ֲאנִי אָנָה ֲאנִי
בָ א!" )בראשית לז ,ל( .כבוד הרב הספיד את עודד ותיאר את דמותו כברק שהבריק בשמי
הישיבה ומֵ אורו הנעים והמחכים ניאותו רבים .הרב גם סיפר כי עודד ,לצד הצטיינותו
בלימודים ,היה פועל ומפעיל ,יד ימינם של ראשי הישיבה ומוריה וכבר בחייו שימש דוגמא
ומופת לכל רואיו.
|8
המספיד השני היה הרב הראשי של קרית-אונו ,הרב רצון ערוסי יצ"ו ,שהרים קול זעקה
וקינה על עודד האהוב והטוב ,הרב ספד לו שהיה שושן צחור וטהור בעולמנו השפל ועתה
נלקטה נפשו מגינתנו ,והיא תהא נטועה מעתה ואילך בגינתו של ה' יתברך במחיצת אבותינו
הקדמונים ,הצדיקים ואנשי המעלה .כבוד הרב רצון פנה בהספדו בקול נשבר לאביו ולאמו של
עודד" :אבי יקירי ,ורעייתו אהובה מנשים באוהל תבורך" ,והעלה על נס את דמותם ואת פעלם
החינוכי בנפשו של עודד בטפחם את ילד שעשועם במסירות ובנאמנות ,וגדלם אותו להיות
דוגמא ומופת לגדולים ולקטנים כאחד .הרב סיים בנעימת קינה בפסוק" :הַ צּוּר תָּ מִ ים פָּ עֳל ֹו כִּ י
כָל ְדּרָ כָיו מִ שְׁ ָפּט) "...דברים לב ,ד(.
בתום הקבורה ,נעמד ר' אברהם חמדי הי"ו מעל תלולית העפר וקרא בגבורה בקול מר:
"ה' נָתַ ן וה' לָקָ ח ,יְהִ י שֵׁ ם ה' מְ בֹרָ ך" )איוב א ,כא( .קריאה זו מבטאת את הרעיון המרכזי
שבאמצעותו מתמודדת המשפחה עם האסון הפתאומי :מעשיו של ה' נסתרים מאיתנו ,ואין
ביכולת "אֱנוֹשׁ ִרמָּ ה וּבֶ ן אָדָ ם תּ ֹולֵעָ ה" )שם כה ,ו( להגיע עד חקר תעלומות הבורא ,יתעלה מעל
כל שבח .וכפי שהבין זאת קדמונינו איוב באמרו" :הַ חֵ קֶ ר אֱלוֹהַּ תִּ מְ צָ א אִ ם עַ ד תַּ כְ לִ ית שַׁ דַּ י
תִּ מְ צָ א" )שם יא ,ז( .רק זאת ידענו ,כי כל פעולות הבורא שלמות ומושלמות" :אֵ ל אֱמוּנָה וְ אֵ ין
עָ וֶל צַ ִדּיק וְ יָשָׁ ר הוּא" )דברים שם(.
במהלך השבעה ,פקדו רבים את סוכת האבלים הרחבה ,אך הצרה מלהכיל את זרם
המנחמים .ארשׁת פניהם ענתה בהם כי קשתה עליהם מלאכת הניחום אל מול פני ההורים
הבוכים והמיוסרים ,על אסיפתו של בנם יחידם עודד .עודד היה יד ימינם של הוריו בפעילותם
למען החברה והקהילה ,למען הפצת אור התורה בכלל ,ומשנת הרמב"ם בפרט .בין המנחמים
היה ר' אליהו נגר אשר ביאר הלכה שסייעה לו בהתמודדות עם מות אביו" :רשות כל אדם
נתונה לו) "...תשובה ה ,א( .כלומר ,כשם שרשות כל אדם נתונה לו לבחור בטוב או ברע ,כך
רשות כל אדם נתונה לו לבחור להיחלץ מדאבונו או חלילה לשקוע ביגונו.
עודד היה בן חכם ,ירא ה' וסר מרע ,אהוב ומוערך ,שהשתדל בכל מאודו ללכת בדרכם של
הוריו-מולידיו ולסייע לכל אדם באשר הוא אדם .על פניו של עודד היה נסוך חן מיוחד ,חן
ששיקף את רגישותו הרבה לכל אדם ,את חכמתו ,את ידענותו ,את מסירותו ,את ענוותנותו ,ואת
אהבתו לכל אשר נברא בצלם .עודד מעולם לא פגע באיש ,ותמיד ביקש להיות האיש הנכון
במקום הנכון .במהלך השבעה ,ספד הרב שבתי סבתו לעודד ואמר" :כששאלוני היכן עודד,
הייתי תמיד משיב :במקום שזקוקים לעזרה – שם תמצאוהו".
למרות כשרונותיו הניהוליים והלוגיסטיים ,עודד לא הזניח את לימוד התורה ,הוא שקד על
תורת משה והגה בה יומם ולילה – פשוטו כמשמעו .בלילה שנלקח מאיתנו הוא חזר לחדרו
בשעה 2:00לפנות בוקר מלימוד קבוע בישיבה שנערך בסוף כל יום חמישי עד השעות
הקטנות.
רבנים גאונים ,מלומדים ,ואישי ציבור חשובים באו לנחם את האבלים מיגונם :האדמו"ר
מצאנז ,שלמה מחפוד ,משה בן משה ,שמואל שמרלר ,פנחס ועזרא קֹ רח ,אריה נדב ,יוסף שבח,
|9
אברהם חממי ,משה צארום ,אליהו אביעד ,אבשלום עדן ,חננאל סרי ,אהרֹן בדיחי ,יונתן
אדוואר ,צפניה ערוסי ,זכריה תנעמי ,זכריה טובי ,שמעון עוזרי ,אהרֹן קאפח ,יורם קאפח ,מאיר
עפארי ,יהודה שלוש ,ירון צברי ,אהרֹן גימאני ,אורי מלמד ,יהודה עמיר ,ח"כ מיכאל בן-ארי,
אבי מורי יוסף דחוח-הלוי ועוד .אף כבוד ראש עיריית נתניה ,גב' מרים פיירברג וחברי מועצת
העיר באו לנחם ולעודד.
ונחתום בפרשנות רס"ג לפסוק שהובא בראש דברנו" :ויש באמרו 'בן חכם' שני דברים
כלולים ,האחד – זירוז להוריו ללמד את בנם מדע במה שהודיעם שהוא עֶ ְדיָם ותפארתם .והשני
– זירוז לבן להשתדל בלִ מוד המדע והחכמה כיון שהוא חייב בכבוד הוריו ,ועוד שחכמתו ממה
שהם שמחים בו ,ולפיכך חייב הוא ללמוד גם כדי לשמחם ,ואל יהי סכל כדי שלא יעציבֵ ם" .כך
נהגו הוריו של עודד ,וכך בדיוק השיבם עודד אהבה על אהבתם ,בהיותו בן חכם .ברם ,זאת
ועוד אחרת ,חכמתו לא הצטמצמה לשׁובב נפש הוריו בלבד ,חכמתו זרחה ונגהה גם על רבים
רבים ממוקיריו ואוהביו שׁשׂימחם והפליאם במעשיו הטובים ,בשנינותו ,באצילותו ,בחכמתו,
בעדינות נפשו ,וברגישותו לזולתו.
אין צל של ספק ,כי עודד זכה וזיכה ,ועל אף הזמן הקצר שהוקצב לו ,השׂכיל לשׁכלל את
נפשו הטהורה והוציאה מן הכוח אל הפועל .ולכן ,הסתלקותו מעמנו – אינה אלא מעמנו ,אך
הוא עצמו נתעלה למקום נעלה ומרומם ,ונפשו הזכה הברה והמזהירה צרורה בצרורו של
הקב"ה ,במחיצת הזוכים לחיי הנצח וְ לַטוב הנצחי בעולם האמת.
כותב בדמע,
אדיר ב"ר יוסף דחוח-הלוי
| 10
הרב יונתן דימרי
מ נה ל י שי בת מ צפ ה ירי ח ו
"וירא אדוניו כי ה' איתו וכל אשר הוא עושה ה' מצליח בידו".
מאז לכתך מאיתנו עודד יקירינו אין אנו מוצאים דרכינו .קשה עלינו פרידתך מאוד מאוד.
את ארבע השנים האחרונות בישיבתנו הייתי מתחיל בכל יום ויום עם החיוך שלך ,שופע ורחב
מכל הלב .עם פגישה ראשונה ליד המשרד שלי – שלך .בישיבה.
כל ערב לפני לכתי לביתי הייתי פוגש אותך .היינו מדברים ,משוחחים ,מתייעצים על כל
מיני מהלכים בישיבה ,מה צריך לתקן ומה צריך להרחיב כיצד מגדילים את הציוד האור קולי?
כיצד לגרום לתלמידי הישיבה טוב יותר.
לא היית שוכח להזכיר לי שיש לקנות לחמים מיוחדים לאחד הבחורים כי הלחם בהקפאה
נגמר ולא הסתפקת דאגת – שלחת ִמסרון בלילה .חרדת כל הזמן שחלילה לתלמיד לא יהיה את
הלחם המיוחד שלו.
עודד תלמידי חביבי יקירי – למדתי ממך המון תמיד אמרת מה שהספקתי ב 50-שנה אתה
הספקת ב 18שנותיך.
אחריות ,רצינות ,כבוד הדדי ,להתחשב ברצון כולם ,לדאוג לכולם ,לא עלית לישון עד
שידעת שלכולם טוב .לא נחה דעתך עד אשר היית בטוח שהעניינים סודרו.
שאלו אותך מה תפקידך בישיבה – ענית שהמנהל אמר לי שאני "סמנכ"ל לעניינים
מיוחדים" – מיוחד הייתי מכולם .כולם רצו את חברתך ,קרבתך מפני שידעו ששם העוגן
והביטחון לטוב.
משפחת חמדי היקרה ,ההורים ,האחיות ,והסבתא היקרה מכל.
עודד היווה לי חבר ,רע ,ולמרות פער הגילאים והתפקיד ,בארבע שנים ומספר חודשים
למדתי להכיר דמות אצילית בעלת רוחב לך ענק ,נתינה אין סופית ,נתינה שלא ידעה מעצור,
נתינה שלא ידעה הפסק...לכל הסובבים אותו .ממנה שאבתי תעצומות וכח להמשיך את אשר
אני עושה.
המבכה את אשר איבדתי
יונתן דימרי
מנהל הישיבה
| 11
יוסף פרחי
לדמותו של עלם חמודות
אם אתאר את תחושתי בשתי מלים יהיו אלה :הלם וזעזוע .אך אף שתי מילים חזקות אלה,
אינן מתארות לאשורן את עצמת רחשי לבך ,ידיד נפשי ר' אבי ,ולא את רחשי לב נוות ביתך
הרעיה הדגולה אהובה ,בנותיך ,חתניך ושאר בני המשפחה והחברים.
ביום בהיר ,אך מר ונמהר ,רעם עלינו עולמנו ,אש ירדה מן השמים ,שרפה את סביבתו של
עודד ,ועשנהּ נטל את נפשו של עלם החמודות שלנו – עודד .במקום לִ זכות ללוותו בגיל ח"י אל
חופתו ,מצאנו את עצמנו מלווים את מיטתו בבכי וביגון ,לחלקת קבורתו בבית העלמין בנתניה.
על אף השעה המאוחרת וכניסת השבת הסמוכה ,השתתפו עמנו בלוויה מאות רבות של בני
אדם.
קשה עלינו הכתיבה על עודד בזמן עבר ,וקשות עוד יותר המחשבות .איוב קרא" :ה' נתן
וה' לקח" .חכמינו המשילו את פטירתו של האדם מן העולם בנטילת ה' את פקדונו ,ויש ברעיון
זה כדי לשכך מעט מן הכאב הגודש את לבותינו .ברוח זו אולי אפשר לומר ה' נתן פקדון
לשמונה עשרה שנים ושלושה חדשים .פקדון מעט הכמות אך רב האיכות .פקדון ששעשע
אותנו בילדותו ,בשובבותו ,בחיוכו ,ששימח אותנו בשנות נערותו ,שסייע בכל אשר נתבקש,
וגם כאשר לא התבקש – התנדב .עודד למדנו עין בעין כי אין גבול לחסד ,ואין קץ לנתינה
ועזרה .ועתה ה' לקח ,לקח מאיתנו בחטף ,ללא הכנה מוקדמת ,ובתוך שעות ספורות עודד
הצעיר השיב את נשמתו הזכה לחי העולמים.
"יהי שם ה' מבורך" .זהו המקום לומר שאין אנו מבינים פעלו של יודע תעלומות ,ואין אנו
יודעים מה ילד יום ,ומה צופן הזמן באמתחתו .ולמרות זאת ,פטור בלא כלום אי אפשר ,הימים
עוברים והדמעות עדיין חונקות את גרוננו ,המציאות אט אט מתבהרת ,אך הלב ממאן להינחם
והכאב איננו מרפה.
יש אדם שאף לאחר שבעים שנה לא עלתה בידו לקנות את עולמו בדעת ובהשכל ובמידות
טובות ,ומנגד ,יש עלם חמודות שמצליח להשיג את השלמות בזמן מועט כשהוא רק בגיל ח"י
שנים .יש אדם שמכלה ימיו בתענוגות שוא ,ויש אדם שמיצר על כך שאין מספיק שעות ביממה
כדי שיוכל להספיק עוד ועוד ללמוד תורה ולגמול חסדים.
עודד הילד
עודד נולד להוריו ולשלוש אחיותיו .עוד בהיותו רך בשנים זכינו לעמוד על חכמתו ועל
אדני החסד וההטבה שעתידים להוות את שדרת עולמו הרוחני בהמשך חייו.
זכורני איך בהיותו בן שלוש שנים בכה בעת שאביו רצה לתקן את הטלביזיה שהיתה
בבית .באמרו ,אם התקלקלה זה סימן מה' שאין צורך להחזירה .ילד בגיל שלוש ,מצליח
| 12
להבחין בשכלו במשמעות הסכנות הטמונות ברוב שידורי הטלביזיה ששוטפים אותנו .אך לא
רק מצד הרעות שנצפות בתוכניותיה ,אלא ובעיקר מצד כילוי הזמן שהצופה מכלה ומאבד
בישבו בוהה בריצודי תמונותיה ,שעות יקרות מאין כמותן שלא ישובו למאבדן.
זוכר אני את תלמודו יחד עם אחי אריאל יצ"ו אצל ה'מארי' יהודה שאקי יצ"ו .הם היו
שבים מן הלימוד ובידם דברי מתיקה שקיבלו מהמארי כפרס על כך שלמדו היטב .יום אחד,
בחזרו מן הלימוד וממתק בידו ,ביקש עודד להעניק לי את הממתק שקיבל ,השבתי לו כי הוא
זכה בו על שקדנותו ועדיף שהוא יהנה ממנה .עודד השיבני' :אני למדתי ,זה מספיק לי' .זאת
ועוד ,סיפר לי ר' אבי ,כי עודד היה מלין בפניו כי המארי מכה אותו .כששאלו לפשר הדבר
השיבו עודד כי המארי מבקש מהתלמידים לחזור עשר פעמים על כל פסוק ,ודייני כדי להבין
בפעם אחת ,ומדוע אפוא אני צריך לחזור עשר פעמים? מי שלא למד שיחזור ,אך אני איני
צריך...
על חשיבות לימוד התורה בחייו ,תעיד עמידתו בעת הדרשה בבר המצוה .רגילים ילדים
החוגגים את בר המצוה ללמוד את הדרשה שחיבר להם אביהם או רבם או חבר משפחה קרוב,
זמן מה קודם שישאו את הדרשה ברבים .וכשמגיע עת הדרשה – לדקלם אותה בפני הציבור.
לעתים הילד מבין את שאומר ,ולעתים לא ,אך העיקר שידע כיצד לדקלמה ולשננה בפני הקהל
הרב שנקבץ לשמעו.
מי שלא ראה את עודד בשבת פרשת "כי תצא" במלון 'מגדלי הכנסת' בירושלים בעת
ששמחנו עמו בהגיעו לעול המצוות ,לא ראה מה היא הבנה אמיתית של דברי תורה ,מהי
התרגשות של שמחה בעת עמידה ,ומהי נשיאת דרשה איכותית בפני תלמידי חכמים .זכורני כי
חודש לפני בר המצוה שוחחתי יחד עם ר' אבי הי"ו עם הרב עופר קאפח וביקשנו ממנו דרשות
לבר המצוה שחיבר סבו מו"ר הגר"י קאפח זצ"ל .הרב עופר שלח לנו מספר דרשות ,ומתוך
דרשות אלה עודד בעצמו חיבר את דרשתו .עודד למד את דרשתו ,לא למידה כ'עוף המצפצף',
ולא למידת שינון שטחית על-פה ,אלא למידה שיש בה כדי ללמוד וללמד אחרים.
כאשר עודד נתבקש לשאת את דרשתו ,הזמינו מורנו הרב רצון ערוסי יצ"ו לעמוד לימינו,
ועודד החל להרצות את דבריו בפני הקהל .עודד הסביר את הדברים ,חלקם מן הכתב וחלקם
בעל פה ,ובהגיעו להודות להוריו היקרים ,פרץ בבכי ובדמעות כתוצאה מההתרגשות הרבה
שאחזה בו .הרב חיבקו ואימצו אל ליבו ,ואמר לנוכחים "ניכרים דברי אמת" ,כי כאשר אדם
לומד ומכין את דרשתו מתוך הבנה ,ידיעה והכרה בערך הלימוד ,אין ספק כי אלו מטביעים בו
את חותמם .מעמד מרגש זה הרשים אותנו מאוד וחשבנו כי עודד נכון להיות גדול וחכם
בישראל .ויתירה מכך ,עודד זכה להכיר טובה ולהוקיר את הוריו שהשקיעו בחינוכו ובטיפוחו,
ועמלו ככל יכולתם להורות לפניו את דרך האמת ,דרכה של תורה – ולכן בהגיעו לנקודה
רוחנית חשובה בחייו ,עלו וצפו רגשותיו הטהורים.
| 13
עודד בבית הכנסת
עודד ראה בשמירה על מסורת אבות ערך נעלה מאין כמותו .מצעירותו הוא השכיל
להבחין בין נוסחי התפילה השונים ,ולעולם הוא השתדל להתפלל קרוב ככל האפשר לנוסח
רבנו הרמב"ם התואם כמעט לחלוטין את הנוסח העתיק שנהג בתימן המעטירה מקדמת דנא.
כאשר הדפסתי עבורו את נוסח "השכיבנו" הקצר כדי לאמרו בלילי שבת ,הוא שמח ואמר כי
יעשה לדף למינציה כדי לשמרו שלא יאבד .עודד גם ידע להתנהל בחכמה בבית הכנסת בין
ריבוי הדעות ,וכאשר היה מי שהעיר לו על נוסח תפילתו לא התלהם כלפי המעיר ,אלא תמיד
נקט באהבת השלום והשיב למעירו בחיוך ובשתיקה ,והמשיך בליבו לדבוק באהבת האמת
ובמנהגי תימן הקדומים.
כאשר למדתי באוניברסיטה כתבתי עבודה על נישוק הציציות בשעת קריאת שמע .עודד
הבחין שמסרתי לאביו את המאמר ,אך מיד חטפו מידיו והחל לקרוא .לא עזרו כל הערותי על
כך שמדובר בטיוטה לא סופית ,עודד שהיה צמא לכל ידע תורני ,לקח ממני את המאמר ונטלו
לעיון נוסף בביתו.
בבגרותו ,הוא הבחין שאופני קשירת הציציות בבית הכנסת אינו תואם את מנהג אבותינו,
ולכן מיד כששמע שיש רצון להחליפם – קם ועשה מעשה .מכיוון שהיו חביבין עליו גם מצות
ציצית וגם העשייה לטובת הכלל ,הוא לקח את כל הטליתות ,החליף להם את הציציות והחזירם
לבית הכנסת מצוייצות לפי ההלכה כפסוקה בהלכות ציצית להרמב"ם .כאשר ביקש ועד בית
הכנסת להשיב לו את כספו שמסר בעבור מימון התרתן וקשירתן מחדש ,עודד סרב ואמר כי
המצוה הזו על חשבונו.
מידי שבת היה אוסף עם אחי אריאל יצ"ו את כל עלוני השבת עם דברי התורה ,והיה עובר
עליהם וקורא אותם בשקיקה .זכורני איך היה מסנן עלון אחד או שניים שלא תאמו באופיים את
רוח הרמב"ם ,והיה מביאם לי בשובבות.
הגזבר הרשמי של בית הכנסת היה אבי חמדי ,אך בפועל היה גזבר אחר – עודד .מתפללי
בית הכנסת היו תמהים מדוע הם מקבלים קבלה על נדריהם ונדבותיהם כשכתב עגול וגדול
מעטר את הקבלה ,ואין זה כתב רגיל של אדם בוגר .אבי היה מספר כי זהו כתב ידו של עודד
הצעיר ,הרוצה לכתוב את הקבלות ולחלקם למתפללים .כך היה גם בחגים ובאירועים שנערכו
בבית הכנסת ,עודד היה מסדר את שמות התפילות ,העליות והפיוטים ,ומתאים אותם לכרטיסי
המתפללים על פי המחיר והשם .במוצאי השבת או החג ,היה מסדר הכל ומעביר לדף מסודר,
ולאחר מכן היה מסדר את הכל במחשב.
עודד היה מאיר פנים לכל אדם ותמיד היה נסוך על פניו חיוך אשר לא מש מפיו .עודד כה
אהב את הילדים בבית הכנסת ,ותמיד היה מתחרה עם אבי מורי יצ"ו בסיום התפילה ,מי יחלק
ראשון את הסוכריות לילדים .עודד היה תמיד עובר מילד לילד והיה שואל לשלומו ,אף שהוא
היה נער בוגר והם ילדים כבני חמש או שש .עודד היה מעודד ומטפח את הילדים מידיעותיו
ומנסיונו ,מסייעם ומלמדם לתרגם כראוי את הפרשה ,ולעתים ,הוא היה מתרגם עם ילד כבן
| 14
שבע את ההפטרה פסוק פסוק ,כדי לעודדו ולשמחו .כך היתה דרכו של עודד לעודד את הילד
מחד גיסא אך ח"ו לא לגרום לו להתבייש מאידך גיסא.
בן אהוב
אהבת המוסיקה ,היתה חביבה על עודד מאד מאד .ועל אף שהיה לו קונפליקט עם משנת
הרמב"ם בעניין ,הוא ניסה לתעל את אהבתו למוסיקה על ידי שמיעת מוסיקה יהודית ודתית.
עודד התפעל מאוד מבתי הקטנה ,שידעה לדקלם מילות שירים שהיו חביבים עליו כבר
בהיותה בת שנתיים .הוא היה שר עמה ביחד ,ומספר לכולם כיצד היא שרה ואיזה שירים היו
שגורים על פיה .השיר האהוב עליו היה "בן אהוב" של הזמר אודי דוידי ,והוא גם האחרון
שהתנגן בטלפון הנייד שלו .כאשר קוראים היום את מילות השיר ,הן מקבלות משמעות מיוחדת
ומצמררת ,והנני מביאם כעת כלשונם:
מבוהל ,מפוחד שוב חזרתי אליך
נשמתי שקפאה ,וגופי שרתח כמו נער
מאויים מעצמי ,לא רוצה להביט לאחור
ובגדי השחורים ,מיוזע כחוזר מהקרב
לא תמיד כשנפלתי ידעתי לבוא אחריך
כמו פצוע נדחף מהחוץ טרם נעילת שער
כמו בן שב אל אביו ממסע מהכפור
מתחנן לאביו ,שיביט שוב אליו
הדפוני השומרים דלתך לא פותחים
כשהקיץ ייסוג לאחור ,ובגדי שוב ילבינו
נאבק בכל כוחי לבוא אליך
אז אשמע את קולו של אבי שקורא לי לשוב
ועכשיו אני כבר כאן
כשהמלך יצא לשדה לבניו יחכה הוא
מתחנן נאמן
שוב ארגיש בליבי כאותו בן אהוב
הוא מאש -ואני בשר ודם
בן אהוב
השיר מספר על הבן האהוב השב אל אביו המתגעגע לאחר ששהה זמן רב רחוק ממנו .כמו
משל היה לבטא את כמיהת הנפש לשוב לצור מחצבתה .מאבקו של הבן הצעיר לפתוח את דלת
השמים ,נשמתו שקפאה ,בגדיו השחורים והגעתו זמן קט טרם נעילת השער .שיר זה מבטא את
אשר התרחש באותו היום שבו פרח עודד מאיתנו למקומו הנעלה והמרומם ,טרם כניסת השבת.
וכמובן ,גילוי המציאות בסוף המסע" :הוא מאש ואני בשר ודם".
| 15
ולאחר אותו המסע ,כשהבגדים כשלג ילבינו )ישעיהו א ,יח( שומע עודד את קולו של
המלך שיצא לשדה ,והידיעה מכה בתודעתנו כי המלך לקט שושנה מערוגת הבושם – את הבן
האהוב ,את עודד.
רגילים בני אדם לומר על מוות בגיל צעיר כי אותו אדם נפטר מן העולם "בטרם עת" .אך
למען האמת ,אין אנו יודעים מהו עיתו של כל אדם ,שהרי "לְ הַ גְּ מוּל אֲשֶׁ ר ָגּנַזְ תָּ לַצַּ ִדּ ִיקים
וַתַּ עֲלִ ימֵ הוּ וַתֵּ רֶ א אתו כִּ י טוב הוּא וַתִּ צְ פְּ נֵהוּ" )כתר מלכות לרשב"ג( .אין לנו אלא להאמין כי עת
היא מלפני ה' אם צעיר ואם בגיר.
יד ימין
עוד בהיותו עול ימים ,כבן שש שנים ,ביקש עודד להתלוות לאביו לשיעורי התורה
שהתקיימו בעיר ,אך אביו ביקש לדחותו בטענה נכונה שנושא השיעור אינו מתאים לילדים
)הל' איסורי ביאה( .עודד העקשן לא הרפה ,והוא הבטיח לאביו כי הוא ילמד במהלך השיעור
נושא המתאים לגילו" :אני רק רוצה להיות באווירה של לימוד" אמר לאביו ,ואביו השיבו" :אם
תתנהג כראוי ,אקח אותך כפרס על התנהגותך לשיעור התורה" .לאור זאת ,דרך חינוך הילד
ועיצובו שהובא במשל שכתב הרמב"ם בהקדמתו לפירושו לפרק 'חלק' ,קיבל אצל עודד
משמעות מיוחדת .שלא כמו שאר הילדים שהגיעו ללמוד על מנת לקבל פרס ,דהיינו סוכריות
ודברי מתיקה ,הפרס של עודד היה עצם לימוד התורה ,כלומר ,עודד זכה כבר מגיל צעיר מאוד
להבנה מעמיקה כי לימוד התורה נושא עימו טובה רוחנית אמיתית שאין שום טובה בעולם
שתשווה לה.
עודד היה יד ימינו של אביו .כל מי שזכה לבוא לשיעורי התורה וישיבות ראש החדש בעיר
נתניה ,שנתקיימו מכוחה של עמותת "הליכות עם ישראל" ,להקבלות פני הרבנים בירושלים
ובקרית אונו ,לכנס יום השנה לזכרו של הגר"י קאפח ,ועוד ,פגש את עודד בכניסה לארוע,
בסייעו לארגונו ולהתנהלותו .עודד פעל במרץ בכל פרטי ארגון הכנסים ,החל מעזרה בצילום
דפי המקורות ,רישום כתובות האנשים כדי להמשיך ולקיים עימם קשר לפרסום שיעורי התורה,
עריכת המודעות ,הקלטה וצילום של ההרצאות ,ועוד.
כבר בגיל צעיר מאד ,עודד לקח חלק בהקמת דוכני המכירה של מכון מש"ה ,וסייע לר'
שלום אשואל יצ"ו בהבאת הספרים לכנסים ,במכירה ובתיעוד ממוחשב של הקבלות .בכנס
העולמי לדיני ממונות ה 21-שנערך בשבוע האחרון לחייו ,הוא אף דאג שיהיה חיבור לאינטרנט
על חשבונו כדי שהוא יוכל לגבות תשלומים בכרטיסי אשראי ,ובכך חסך למכון את ההוצאה
הזו.
על השתתפותו בסדרי הלימוד ובחברותות בישיבתו מצפה יריחו כבר כתבו חבריו
הטובים ,ועל כן אין צורך לכפול את הדברים שוב.
| 16
כעין חתימה
עודד נולד ב -כו באב תשנ"ג ,ערב שבת קדש פרשת "ראה" ,בה נאמר" :כי יברכך ה'
אלהיך" ,ואכן ,עודד זכה להיכנס בבריתו של אברהם אבינו בערב שבת קדש "שופטים" ,וזכה
לקיים בנפשו ובגופו את דברי התורה" :למען ילמד ליראה את ה' אלהיו לשמר את כל דברי
התורה הזאת ."...עודד נלקח מעימנו בערב שבת קדש פרשת "ויצא" עודד מן העולם ,מבית ה'
בישיבת 'מצפה יריחו' וטיפס מעלה מעלה באותו הסולם ש"ראשו מגיע השמימה ...ויפגעו בו
מלאכי אלהים".
על מעשי החסד של עודד ,אהבתו את האדם באשר הוא אדם ,אהבתו את האמת החכמה
והשלום ,שקדנותו בלימוד התורה ורצונו העז לידבק בתלמידי חכמים ,על מעט מאלה יסופר
בחוברת זאת ,ועוד יסופר הרבה ,כי כך היא דרכם של בני אדם .יש שנשכחו ,יש שנשמטו ,ויש
שיזכרו בהמשך חיינו בעקבות מאורע או מעורר כזה או אחר.
חייו של עודד נסתיימו בחסד מופלא הלא הוא הצלתו את שני חבריו ממוות ,זהו החסד
האחרון שעשה קודם שהחזיר נשמתו ליוצרו ,ובחסד נעלה זה ,שמעיד כאלף עדים על מהלך
חייו ועל פעלו ואישיותו ,נחתמה מגילת חייו העשירה והייחודית ,בבחינת "כל המקיים נפש
אחת ,מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" )סנהדרין ,ד(.
הרמב"ם פסק בהלכות אבל )יג יא(" :אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי ,שנאמר' :אל
תבכו למת ואל תנדו לו'" )ירמיה כב י( ,כי "זהו מנהגו של עולם" .אין ספק ,כי קיומה של הלכה
זו הלכה למעשה קשה מאד .ברם ,למרות פסיקתו זו ,אנו יודעים כי הרמב"ם חווה בעצמו קושי
נפשי עמוק מאוד לאחר מות אחיו ר' דוד בהיותו צעיר לימים .אך הרמב"ם בהיותו רופא הגוף
והנפש ,גילה לנו את המזור האמיתי לנפשנו הדואבת והמבכה" :ולולי התורה שהיא שעשועי,
ודברי החכמות שאשכח בהן יגוני ,אז אבדתי בעניי" )מכתבו לר' יפת הדיין(.
פסיקת רבנו בהתאם לדברי התלמוד שדברי הצדיקים הם הם זיכרונם ראויים להיות נר
לרגלינו .יהי רצון שנזכה לאהוב את ה' ואת זולתנו כמו עודד ,לגמול חסד ולסייע לכל נזקק כמו
עודד ,לקבוע עתים ללימוד התורה כמו עודד ,וליישׂמה הלכה למעשה כמו עודד ,והיה זה
שכרנו.
ואתם בני המשפחה היקרים ,ה' ייטיב אחריתכם מראשיתכם ,ויזכה אתכם לנער חָ צנכם מן
העצבות והיגון ,וישמח אתכם בבריאות טובה ובאור מעולה כל ימי חייכם ,ותזכו לרוות נחת
מצאצאיכם ,ונזכה כולנו יחד לחזות בזריחת מאורות מזהירים כפי שהאירה וזרחה לנו שמשו
של עודד" ,וזרח השמש ובא השמש"" ,ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים".
| 17
הספדים ב לוויה
| 18
הרב שבתי סבתו
ר אש ה ישי בה ב מצ פה ירי חו
הספד שנישא בלוויה
"וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'"" ,הילד איננו ואני אנא אני בא"...
"ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגולה על ראשה" .עודד הצדיק שלנו ,המתוק שלנו ,האהוב
שלנו ,איזה נפש טהורה היתה לו ,איזו עדינות ,איזה חן ,איזו ענווה ,איזו מסירות .איזו רגישות.
כמלאך משרת .ריבונו של עולם ,אנא ,אסוף את דמעותינו ויהיו כאוצר לפניך.
מורי ורבותי ,בני ,הרב אלחנן ,חלם חלום אתמול בלילה וממנו תלמדו מה היתה מעלתו
הרוחנית של עודד ביום שמסר נשמתו שמיים.
ובחלומו ,הוא רואה את עודד לאחר חצות הלילה ,בשעה שאין איש בבית המדרש ,עומד
מול ארון הקודש יחד עם קבוצת תלמידים ,ועודד היה עטור בתפילין לראשו .הדבר היה לפלא
בעיניו בחלום .ראשית ,בני מעולם לא ראהו בחלום .שנית ,שהיה עטור בתפילין .ושלישית,
לילה אינו זמן הנחת תפילין .מורי ורבותי ,עודד עלה השמימה עם תפילין על ראשו ,תפילין של
אהבת ישראל.
מה נשיב לאב ולאם היקרים? האב האהוב אברהם ,והאם היקרה אהובה? נשיבם את אשר
אמרנו בראש השנה בפיוט 'עוקד והנעקד והמזבח'" :שיחו לאימי כי ששונה פנה הבן אשר
ילדה לאש ולמאכלת מנה ,אנה אבקש לה מנחם אנה ,צר לי לאם תבכה ותתייפח ,עוקד והנעקד
והמזבח" .ריבונו של עולם ירד לגנו לערוגת הבושם ,לרעות בגנים וללקוט שושנים ,איזה
שושן ,השושן האהוב והיפה ביותר בגן .עודד במותו הציל את שני חבריו ,הוא זה אשר התעורר
ועוררם בקראו להם" :שריפה! שריפה!" ,והם התעוררו קמו וברחו .במותו הציל שתי נפשות
בישראל .ריבונו של עולם ,הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך.
עודד היקר ,היום ישירו מלאכי השרת אשר יוצאים עתה לקבל את נפשך הטהורה .בואכם
לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון ממלך מלכי המלכים הקב"ה ,איזה אוצר אתם לוקחים,
ריבונו של עולם .אתם ,ההורים ,קיבלתם שתיל ,והחזרתם לקב"ה פרח.
וכל תלמידי הישיבה ,המורים והמחנכים ,אנו מבקשים ממך עודד מחילה ,אולי פגענו בך
אולי לא התייחסנו אלייך כראוי לנפשך העדינה ,אנא ,סלח לנו.
קשה עלינו מאוד פרידתך .לך בשלום ותנוח בשלום על משכבך לקראת יום השבת.
"ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך" .שבת שלום עודד.
| 19
הרב רצון ערוסי
ר ב ה הר א שי ש ל ק רי ת א ו נו
ו ח בר מ וע צ ת הר ב נו ת הר אשי ת ל ישר א ל
הספד שנישא בלוויה
אוי לנו מיום הדין ,אוי לנו מיום התוכחה .והאלהים מצא את עווננו.
"וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" ,בבית ה' בישיבה נפלאה" .וכל בית
ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'" בשעה שניטל מלאך מבית ה' ,קרבן נבחר ומובחר לריח
ניחוח.
"ויצא יעקב מבאר שבע" – ויצא עודד מהעולם הזה ,וילך אל עולם האמת והנצח,
והקב"ה אוחזו ואומר "וילן שם" ,תבוא ללון אצלי ,באה העת שתעלה אל בית האלהים .יש
קונה עולמו בשעה אחת ,ויש קונה עולמו ב 19 -שנים ,והוא כבר זוכה לעולם האמת והנצח.
ומכיוון שכך ,הקב"ה עצר בעדו ,עצר בעד מהלכיו ,כי ר' עודד היה בחור נבחר ומובחר ,לב
טהור ברא לו אלהים ,איש חיל ,בן לתפארת ,רודף חסדים ומעשים טובים .מילדותו ועד בחרותו
פעל בנמרצות ,בחריצות ,ומטרתו אך ורק להיטיב למכיריו ,אך ורק לסייע לרעיו .רק לפני מספר
ימים עודד השתתף בארגון הכנס העולמי ה 21-למשפט התורה .ומכיוון שהוא לא יכול היה
לראות מפעל קדוש כזה והוא לא חלק ממנו ,הוא הִ טה שכם כדרכו בקודש ,פעל פעולותיו
והניע מפעליו .כך היה בכל מקום ,כך היה בכל זמן ,וכך גם בשעה אשר הקב"ה שלח אש מן
השמיים לאותו מזבח :עודד דאג להציל את חבריו ,ואז האש העלתה אותו בסערה השמימה.
מורי ורבותי" ,דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט שושנים" ,דודי ירד
לגנו ,לכל עולמו הגדול ,לחפש נפש שנטילתה תזעזע את הלבבות ,תביא לתשובה ,תגרום
לכפרה .ואין כפרה באה לעולם אלא אם כן בני ישראל משברים את לבבותיהם ונכנעים לאביהם
שבשמים .ולא מצא הקב"ה בעולמו אלא ערוגת בושם ,ערוגת הבושם זה עם ישראל .ולא מצא
בעם ישראל אלא עד שהוא רעה בגנים ובבתי כנסיות ובבתי מדרשות והגיע לישיבת מצפה
יריחו ,ושם הוא לקט שושנה ,שושנה נפלאה ומופלאה ,ריחנית מאין כמותה ,במידותיה
ובמעלותיה .אוי לנו מיום הדין ,אוי לנו מיום התוכחה.
ראוי היה להספידו עוד ועוד ,אבל ערב שבת היום .יש לזכור מורי ורבותי ,כי לאדם שתי
חופות :יש חופה בעולם הזה והוא לא זכה לה ,אבל הוא רץ מהר לחופתו בעולם האמת והנצח,
וחופתו היא חופתם של צדיקים .יש שבת ויש שבת ,יש שבת בעולם הזה ,של שלומי אמוני
ישראל ,אבל היא רק מעין עולם הבא ,עודד הלך לשבת של אמת ,לעולם שכולו שבת ומנוחה
לחיי העולמים ,שם הוא ישכון בין מלאכים וצדיקים.
כל אדם ואדם הקב"ה נותן לו את ייעודו ,והוא הספיק בזמן קצר לקנות את עולם האמת.
ונסיים ונאמר ,שילך ויאכל בשמחה את לחמו ,כי כבר רצה ,כל כך מהר ,רצה ה' את מעשיו,
כבר בהיותו בן 19שנים רצה ה' את מעשיו.
| 20
מורי ורבותי ,בטרם נסיים את ההספד ,זכור נזכור את אבי יקירי ,והרעיה מנשים באוהל
תבורך ,אתם וכולנו ברגע זה מצווים לקיים מצוות אהבת ה'" :ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך
בכל נפשך ובכל מאודך" – אפילו לוקח את נפשנו ,את מחמד ליבנו ,אנו אוהבים את ה' יתברך
ונצדיק עלינו את הדין .כאשר נסיים את ההספד נאמר את 'רחם נא עליו' ואת ה'היתר' .לאחר
מכן נישא אותו על כתפיים ,ראשו קדימה ,עד לקרבת הקבר .כאשר נגיע לקרבת הקבר ,נעבור
להחזיק את האלונקה בידיים ,ונביא אותה עד הקבר.
"לך אכול בשמחה לחמך כי כבר רצה האלהים את מעשיך" .אשריו ואשרי חלקו.
"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".
| 21
הספדים ב שבעה
| 22
| 23
הרב רצון ערוסי
ר ב ה הר א שי ש ל ק רי ת א ו נו
ו ח בר מ וע צ ת הר ב נו ת הר אשי ת ל ישר א ל
דברי ניחום והספד
בשבעת ימ י אבל להס תלקותו הפתאומית של
הבחור עודד חמד י ע"ה
מכיוון שאנו נמצאים בסיומו של יום השלישי ,ושלושה ימים לבכי ,לכן בטרם נספיד-
נקונן ,כי בנסיבות כאלה חובה על כל אחד ואחד ששומע את דבר האסון הנורא הזה ,לקונן
ולבכות כדי שנשבר אל לבבותינו ונשוב בתשובה לפני בורא עולם לנוכח מידת הדין שפגעה
בנו בצורה קשה ביותר .לכן ברשותכם נתחיל בקינות ולאחר מכן נספיד.
ימים אלו ,ימים קשים למדי ,שכן לא רק ההורים ובני המשפחה בוכים ,גם כל בני הקהילה
בוכים .ולא רק בני הקהילה בוכים ,אפילו מלאכי השרת בוכים ,כי בשעה שנסתלק מהעולם
עלם חמד בטרם עת אשר כולו טוהר ,כולו לב שמוקדש לגמילות חסדים לעזרה לזולת מתוך לב
אוהב .ואשר כל נשמתו ,כל גופו ,כל ממונו ,מילדותו ועד לעלותו בסערה השמימה אך ורק
אהבה ,אך ורק גמילות חסדים ,אך ורק עזרה ,ואשר אין דומה לנער אשכולות כזה .והנה הקב"ה
מצא את עוונינו ונטל מתוכנו מישהו אשר נטילתו צריכה לזעזע כל אחד ואחד שהכירו ,ששמע
שמעו ,וכל זאת כדי לשבר את הלבבות על מנת שנזכה אנחנו לכפרה כדרך שאמרו חכמים
מיתתם של צדיקים מכפרת ,כך מיתה כזאת היא מכפרת.
ניחומי שוא
מורי ורבותי ,שלושה ימים נתנו חכמים לבכי כי על כולם מצווה לבכות ,אבל יש עלינו גם
מצווה לנחם אבלים .דומה שבכל ומקרה קשה לאדם באשר הוא אדם לנחם אבלים ואפילו
כשהנפטר או הנפטרת ישישים באים בימים ,כי כל נפטר וכל נפטרת לפחות לבני משפחתם זה
עולם ומלואו ומי אנחנו בשר ודם שנוכל לנחמם ,על אחת כמה וכמה כשמדובר בהסתלקות
בחור יקר כזה ,שבקוצר ימים כבר זכה להרבות הרבה הרבה מצוות ומעשים טובים .עוד רק
כעת מיום ליום אנו מתחילים לגלות בבחינת אחרי מות-קדושים ,כי מתחילים לספר ,כיצד תמך
במשפחה והוציא מכיסו ,₪ 1000מה יש לו בסה"כ? מה כבר מכניס לכיסו? וכיצד אפילו ביום
האחרון דאג לאוכל של בני הישיבה וכשהיה חסר לחם הלך הוציא מכיסו בכרטיס האשראי רק
כדי שלא יחסר אוכל לבני הישיבה .זה לא מוצאים בכל יום ,לא מוצאים בחורים כאלה צעירים,
צעירים בגיל ובוגרים ברוח ,עם נשמה בעלת דרגות גבוהות גבוהות ,שאינה מתאימה לגיל הזה,
מתאימה לגילאים הרבה יותר בוגרים ובשלים ,אבל היו לו את כוחות הנפש העצומים הללו
שאין לתאר אותם .אז איך בנסיבות כאלה נוכל אנחנו כבשר ודם לנחם את האבלים היקרים
שלנו ,מי ינחם אותנו אנחנו בעצמנו ,כל אימת שאנחנו מנחמים אנחנו בעצמנו מיד מתחילים
להזיל דמעות ,מי ינחם אותנו.
| 24
תנחומין מהשמים
אלא מורי ורבותי ,ראשית לכל דבר אבותינו גלגלו לנו מסורת אבות "מן השמיים
תנוחמו" ,כי אין בשר ודם יכול לנחם ,ואם כך בכל אבל ,על אחת כמה וכמה באבל כזה ,רק "מן
השמיים תנוחמו" .ומשום כך שאנחנו אומרים לאבלים קטוננו מלנחם אתכם ,רק "מן השמיים
תנוחמו" ,האמת הזו שאנחנו אומרים אותה בפינו היא כבר מתקבלת על ליבם בעובדה שאין
אנו אומרים דברי להג ,אלא דברי הכנעה ואמת ,כבר הדברים האלה מתקבלים על לבם .ובשעה
שאנחנו אומרים "מן השמיים תנוחמו" אין אנו מתכוונים רק לומר את השלילי ,שאין בנו כח
לנחם בגלל היותנו בשר ודם ,אלא אנחנו מתכוונים לומר דעו ,נחמה של אמת-היא לא נחמה
של בשר ודם .נחמה של בשר ודם באים בני אדם ואומרים שלא 'תדעו מצער' ,מה פירוש שלא
ידעו מצער? הרי חובתם להצטער זה טבעי שיצטערו! וחובתנו אנחנו להצטער ,כי מי לא
יצטער במקרה כזה! כלום חלילה יקויים בנו מאמר הכתוב "הכיתים ולא חלו' ,ה' מכה אותנו
מכה כזאת איומה ואין אנו מתחלחלים .כל אחד צריך להתחלחל במקרה כזה .אלא שאנחנו
אומרים "תנוחמו מן השמיים" ,הקב"ה ,אלוהי האמת ,אלוהי הנצח ,אשר בידו נפש כל חי ,כל
יכול ,יודע אחרית מראשית ,הוא זה אשר בחוכמתו ובגבורותיו ינחם את הנחמה ההולמת אותם
בעת שתגיע הנחמה במובן של החסר הגדול הזה ,המאור אשר נסתלק בטרם עת ,שיצוצו ויקומו
מתוך צאצאיהם מאורות אדירים במקום המאור הזה.
הכרה בפקדון ובעל הפקדון
אבל ,לא רק בבחינת גודר פרצות בישראל הוא יגדור בעד הפרצה הזאת ,אלא שגם אנו
מתפללים וסמוכים ובטוחים שההורים היקרים האלה ,אשר קיבלו פיקדון מאיתו יתברך ,ואשר
כל ייעודם היה להכשירו שישוב לבית עולמו לאביו שבשמיים בכל עת שתיגזר מאיתו יתברך.
והפקדון הזה יושב אל בעל הפקדון אל בורא עולם ,שהנשמה טהורה וצחורה ,וזו אחריות
גדולה מאוד מאד לכל הורה ,לכל אבא לכל אמא שהקב"ה נותן בידיהם פיקדונות ,מי במעט או
מי ברב ,שידעו שהפקדון הזה הוא האחריות גדולה ולא ינוחו ולא ישקטו עד שלא יהיו בטוחים
כי אכן אותו פיקדון ישוב ,כשישוב אולי אפילו גם מאחר 120שנה שלהם ,ישוב אל הבעל
הפקדון -אבינו שבשמיים כשהפקדון זך וטהור.
קבלת ריב"ז תנחומין
מורי ורבותי ניחומים מהסוג הזה למדנו מגדולי עולם .מסופר באבות דר' נתן )יד( ,על רבן
יוחנן בן זכאי ,אותו ענק אותו מנהיג אשר כבר ראה בעיני שכלו את חורבן בית המקדש השני
והכין את הנצח של העם היהודי ע"י הקמת בית המדרש ביבנה כדי ש"נצח ישראל לא ישקר".
ושם מסופר על כך שבנו מת ובאו גדולי תלמידיו לנחם אותו ,פתח רבי אליעזר בן הורקנוס
שהיה "בור סוד שאינו מאבד טיפה" ומגדולי תלמידיו של ריב"ז ,ואומר לו :מורי ורבי ,אתה
מרשה לי לומר דבר ניחומים? אמר לו :פתח את פיך ותאמר .אמר לו :מורי ורבי ,מצאנו שאדם
הראשון ,בנו הבל נרצח ,והוא קיבל ניחומים שהרי אחרי תקופה מסוימת וידע את אשתו ויולד
את שת ,כך שאתה מורנו ורבנו למרות האסון על הסתלקות הבן הנה לך דוגמה אשר עליו
| 25
נאמר" :עקב רגלו של אדם הראשון היה מכהה גלגל חמה" ,ולמרות אסונו הכבד קיבל ניחומים.
השיב ריב"ז ואמר :איזה מן ניחומים אלו? אתה מצער אותי צער בנוסף לצער שלי שאתה מזכיר
לי את הצער של אדם הראשון .ניגש אליו רבי יהושע בן חנניה מחשובי תלמידיו ואמר לו :מורי
ורבי אתה מרשה לי לומר דבר ניחומים? אמר לו :בבקשה .אמר לו :הנה איוב אשר היו לו
שבעה בנים ושלש בנות וכולן מתו ביום אחד ,והוא קיבל שהרי הוא אומר" :ה' נתן וה' לקח
יהיה שם ה' מבורך מעתה ועד עולם" .לכאורה ,דברי ניחומים גדולים אמר רבי יהושע בן חנניה
לריב"ז .השיבו ריב"ז :אתה מוסיף על צערי את צערו של איוב? ואז ,נכנס רבי יוסי מתלמידיו
ואמר לו :מורי ורבי אתה מרשה לי לומר דבר ניחומים? אמר לו :בבקשה .אמר לו :הנה אהרן
הכהן הגדול בזמן חנוכת המשכן ,בשמחת קודש נעלה שאין דומה לה ,עלו שני בניו נדב
ואביהוא בסערה השמימה ,וקיבל ניחומים שהרי נאמר" :וידם אהרן" "ושבח אהרן" .היינו
מצפים שהפעם באמת ריב"ז יאמר אכן היו אלו דברי ניחומים ,אך הוא משיב לו :אף אתה
מצער אותי גם בצערו של אהרן .מופיע רבי שמעון בן נתנאל מתלמידיו ואומר לו :מורי ורבי
אתה מרשה לי לנחם אותך? אמר לו :בבקשה .אמר לו :הנה דוד המלך ,אשר בזמן שבת -שבע
ילדה את בנה הראשון ממנו ,הבן חלה ונסתלק מהעולם והוא קיבל ניחומים והמשיך עם בת
שבע ונולד שלמה .גם כאן אמר לו ריב"ז :אתה מצער אותי גם בצער של דוד המלך .ואז רבי
אלעזר בן ערך מתלמידיו של ריב"ז מגיע ,איך שרק ראה אותו ריב"ז אמר לשמשו ,תתחיל
להכין לי את הבגדים שלי כי זה אדם גדול ואני לא אוכל לעמוד בפניו ,כי הוא תלמידו .אבל
הוא וודאי יאמר לי דברים שאין אחריהם ולא כלום ,ואני כבר מתכונן ללכת למרחץ ,כביטוי
לסיום האבל לכן תכין לי את הבגדים .ואז אומר לו רבי אלעזר בן ערך לריב"ז :מורי ורבי ,הבן
הזה הוא פקדון בידך ,ובשעה שאבא מקבל פקדון מאביו שבשמים ,כמו כל אבא ואמא בכל יום
ויום ,בין ביום בין בלילה נרעדים מפחד שמא אולי הבן או הבת לא הולכים בדרך ה' ,כך עליהם
להיות מודאגים ,כי הם יודעים שהם צריכים להשיב את הפקדון אפילו שזה אחרי 120שלהם
לאביהם שבשמים כשהפקדון שלם ומושלם .ואכן כל שומר פקדון אין חייו חיים אם הוא שומר
פקדון באמת ,והנה אתה מורי ורבי ריב"ז ,זכית ואתה רואה את בנך מסתלק בחייך כשהוא עם
נשמה טהורה ,זכה וברה ,ואתה משיב את הפיקדון לאביך שבשמים כשהוא מושלם אין בו מום.
ואז ריב"ז מקבל את דברי הניחומים הללו.
מורי ורבותי ,הדברים קשים ומצריכים הבנה ,היאך גדולי עולם כמו רבי אלעזר בן
הורקנוס ורבי יהושע ,רבי יוסי ,רבי שמעון בן נתנאל חזרו ואמרו כל אחד בדרכו שלו ,שכבר
שמעו ממורם ורבם לא מספיק שצערתני על צערי אתה מוסיף ומצער אותי בזה ובזה וכו'.
והיאך ריב"ז לא מקבל דברי ניחומים מגדולי תלמידיו שהראו לו את גדולי עולם שקדמו לו
שעברו צרות גדולות ורבות וקיבלו ניחומים.
מורי ורבותי ,אין ריב"ז מכחיש את המקרים שאמרו לו ,ואין גדולי עולם -תלמידיו כאילו
לא הבינו מה הוא אמר .אם רבי אליעזר בן הורקנוס אמר לו תראה את אדם הראשון ,יציר כפיו
של בורא עולם ,למרות הכל הבין שיש צורך לקבל ניחומים .ואם רבי יהושע אמר לו ראה גם
ראה איוב לא בבן אחד ,שבעה בנים ושלש בנות חוץ מכל הצאן וכל העבודה וכל מה שהיה לו,
והבין שצריך לקבל ניחומים ,לא שרצו לצער אותו בצער נוסף ,אלא לאותת לו שבוודאי וודאי
גם אדם שיושב על משבר כבד אם הוא איש משלומי אמוני ישראל הוא צריך לקבל ניחומים.
| 26
וכך רבי יוסי בשעה שאמר על אהרן ,שהרי מדובר בהסתלקות שזעזעה את כולם .שעל זה נאמר
)ויקרא י ,ו( :ו"כל בית ישראל יבכו את יבכו את השריפה אשר שרף ה'' – "וידם אהרן" "ושבח
אהרן" )כן נוסחאות ישנות באונקלוס וכ"ה בפיה"מ להרמב"ם אבות ג ,ג; מאירי גיטין ז ע"א
בשם התרגום ירושלמי( .ואפילו רבי שמעון בן נתנאל אמר לו הנה דוד המלך ,אשר הוא כבר
רואה את ראשית הממלכה של משיח ה' והוא מת ,ואעפ"כ קיבל ניחומים .ובוודאי הם
כתלמידיו לא שהם ידעו שהוא לא מצטער בצערים האלה ,אבל לא השכילו כל גדולי עולם אלו
לבאר את מה שהם התכוונו ,עד שבא רבי אלעזר בן ערך והשכיל לבאר את מה שכולם התכוונו.
הוא השכיל לבאר ולומר ,שהילדים והילדות שלנו זה פקדון בידינו ,ולכן ,אין זה משנה בין אם
זה אחד בין אם זה שנים בין אם זה עשרה .כי הקובע האם המוות הוכיח כי אכן באמת זכו ,זכו
להחזיר את הפקדון שבידם מושלם ,זהו מקור לנחמה .ועדיין הדברים קשים בשבילנו.
חכמתה של ברוריה
מורי ורבותי ,רבי מאיר היה איש אשכולות ,חריף בחכמתו ובלימודו ,דרשן ,בעל לב רחב,
והנה אותו רבי מאיר שב לו אחרי דרשה כובשת את הלבבות במנחה של שבת ,כשבבית אשתו
ברוריה חכמנית גדולה ,תנאית כנזכר בתוספתא בכלים )מציעא א ,ו( ,בתו של רבי חנינא בן
תורדיון ,ואותה ברוריה ידעה שהתרחש אסון ,בזמן שהאבא – בעלה הרב החכם הזה ,דרש
בבית הכנסת ,שני בניו ,פרחים ,מתו בבית ,והיא כיסתה אותם בסדין .בא רבי מאיר ואומר לה:
אשתי היקרה ,למה הבנים לא הגיעו לבית המדרש? אמרה לו :קודם כל בא נקיים )=סעודה
שלישית( ואח"כ נדבר .ישבו וקיימו .אח"כ מפציר בה ר"מ ואומר :נו ,מה עם הבנים? א"ל:
קודם כל תתפלל ערבית ונבדיל ואח"כ נדבר .התפלל ערבית והבדיל .שב ואמר לה :איפה
הבנים? אמרה לו :לפני שאומר לך היכן הבנים אני רוצה לשאול אותך שאלה בהלכה ,מישהו
הפקיד אצלי פקדון ,ועכשיו הוא דורש את הפקדון במפתיע האם לתת לו או לתת לו ,מה אתה
אומר? אמר לה ר"מ :בוודאי ,בוודאי שצריך לתת לו מיד כי הוא בעל הפקדון והוא דורש.
אמרה לו :ובכן בא אני אגיד לך .העלתה אותו לעליה ,הראתה לו את בניו כשהם מכוסים
בסדינים ואמרה לו :בא בעל הפקדון ודרש את הפקדון לתת או לא לתת? מיד כמובן אמר ר"מ
והודה להקב"ה" :ברוך דיין האמת" )עיין מדרש משלי לא ,י; ילקו"ש משלי רמז תתקסד(.
מורי ורבותי ,בשעה שהקב"ה אמר לאברהם אבינו )בראשית כב ,ב( "קח נא את בנך את
יחידך אשר אהבת את יצחק והעלהו לי לעולה" ,אמר לו אברהם :אתמול אמרת לי )שם כא,
יב(' :כי ביצחק יקרא לך זרע' היאך היום אתה אומר לי והעלהו לעולה! אמר לו' :והעלו לי
לעולה' .אברהם אבינו הבין אם הקב"ה אומר ,זה מה שצריך להיות ,ומה יהיה והיאך יתקיים
"כי ביצחק יקרא לך זרע" זה עניין אחר ,אבל קודם כל אם זה מה שהקב"ה אומר-זה מה שצריך
להיות .כי הבנים לא נתנו כדי שיהיו בני שעשועים ,אלא בכדי שנשכל לשמור על הפקדון
ולהחזירו לבעל הפקדון" .והעלהו לי לעולה" – בזאת הוכח שהנשמה של יצחק טהורה וזכה,
מוכן ללכת יחד עם אביו למשימה קשה ונוראה ,להיות קרב לעולה ע"י אביו ,ואכן זו ההוכחה
שהוא החזיר את הפקדון -הנשמה טהורה .ואז יצא המלאך ואמר" :אל תשלח ידך אל הנער",
כי כבר מילאת את כל חובתך.
| 27
ללמדנו ,כי אכן על כל אדם ואדם ,על אף שקשה מאד מאד בימים האלה להפנים ולהבין
את התובנה הזאת ,לדעת שעכשיו אנחנו עוברים בחינה קשה למדי ,האם התכוונו בבן שיהיה
לנו בן שעשועים או התכוונו בבן לעשות רצון קוננו .ואם רצון קוננו היה שנשיב את הפקדון
כשהוא זך וטהור ,אז היום אנחנו אומרים לבורא עולם הנה ,נטלת נשמה טהורה כשהיא כל
כולה זכה וברה ,מליאת זכויות למרות קוצר ימיה בעולם הזה ,השבנו את הפיקדון! זהו מקור
הנחמה.
הכרה בהנהגת הטוב והרע
לכן ,על אף שמאד מאד קשה לנחם ,אנו סמוכים ובטוחים שהקב"ה ינחם נחמה שלימה.
כפי שאמר רבינו הרמב"ם בפירוש המשנה ברכות )ט ,ה( :שצריך לברך את הקב"ה על הרעה
כשם שמברך על הטובה בטובת נפש ,בשמחה .ומבאר רבינו :אין הכוונה בשמחה מי יודע מה,
אלא התקווה והאמונה אומר רבינו ,שמתוך הרעה הזאת שנראית בעיננו כרעה ,יהיה בבחינת
'כל מה דעביד רחמנא-לטב עביד' .ועוד נראה ביום מן הימים ,אמנם לנו אין ידיעה היאך מן
הרעה הזאת שנראית לנו רעה ,תצמח טובה כפולה ומכופלת .זהו מקור הנחמה .לא כל אדם
יכול להגיע לדרגה הזאת ,אבל זו התפילה .ונזכור שרק רבי אלעזר בן ערך ידע לבאר את תורת
הנחמה בכך שהוא היה עם לב ,לב טוב" ,רואה אני את דבריו יותר מדבריכם" אומר עליו ריב"ז,
"שבכלל דבריו דבריכם" ,מי שיש לו לב טוב -יש לו הכל .יש לו הכל במידות ומעשים טובים
ויש לו כל החכמה כמעיין המתגבר -ר' אלעזר בן ערך.
אשריכם הורים יקרים ,שהיה לכם בן עודד ,בעל לב טוב ,כמעיין המתגבר במצוות
ומעשים טובים ובגמילות חסדים ,אשריכם שלמרות הקושי ולמרות הכאב ,אתם בטוחים
וסמוכים שהשבתם את הפקדון לבורא עולם כשהנשמה זכה וברה שהקב"ה ינחמכם נחמה
שלמה ולא תוסיפו לדאבה עוד .שהקב"ה יגדור בעד פרצתכם וישלח לכם מאורות מתוך
צאצאיכם אשר מוכתרים במידות ומעשים טובים מהניצוצות של נשמתו הטהורה .וינחמכם
כהנה וכהנה שבעתיים כאור החמה.
שהקב"ה ,יגמלכם גומלי החסדים ,אשר ראיתיכם בער"ש ,כשהשבת עומדת להיכנס
ובאתם בהמוניכם ונקבצתם מכל המקומות ,כי לא יכולתם להישאר אדישים לנוכח האש
הגדולה הזו שבערה בבית ה' ובאתם ,ועוד אתם באים גם כעת לנחם ,ה' יגמול אתכם גמול טוב,
בעולם הזה ובעולם הבא ,וימלא כל משאלות לבכם לטובה.
נתפלל לאבינו שבשמים ,שהקב"ה יחוס וירחם על עמו ,מפני האויבים אשר זוממים עלינו
לרעה" ,תפול עליהם אימתה ופחד" ,שהקב"ה יהמם וישמידם .שהקב"ה יגרום לכך ,כי אכן
באמת נשוב כולנו בתשובה שלמה ,ויזכה אותנו בעז"ה לראות בבנין בית מקדשנו ובו משיח
צדקנו במהרה בימינו אמן ,ותהיה נשמתו של המנוח צרורה בצרור החיים.
| 28
הרב שבתי סבתו
ר אש ה ישי בה ב מצ פה ירי חו
דברי ניחום והספד באזכרה ביום השבעה ) לפ נ י מ נח ה (
לעלייתו השמימה של הבחור עודד חמדי ע"ה
קהל קדוש משפחה יקרה.
הדברים ששמענו מפי ידידי ,היקר והאהוב אברהם ,אביו של עודד ע"ה ,מבטאים את מה
שעודד היה .מכל התארים ששמענו ,אני רוצה להוסיף מילה אחת :מתוק .הוא היה בחור מתוק
מדבש .אתמול חשבתי לעצמי ,שאם אנחנו מדברים עליו כמלאך ,אז אולי מלאך צריך להיות
בשמיים? המקום הטבעי שלו ,בעולם שכולו טוב?
בהלוויה אמרנו:
" ...כָּל בֵּ ית י ְִשׂרָ אֵ ל יִבְ כּוּ אֶ ת הַ שְּׂ רֵ פָ ה אֲשֶׁ ר שָׂ רַ ף ה' )ויקרא י ,ו(".
אחרי שבני אהרן צדיקי הדור -נדב ואביהוא ,נספו בשריפה בהקמת המשכן ,אומר משה
לאלעזר ואיתמר:
"וּמפֶּ תַ ח אֹ הֶ ל מוֹעֵ ד א תֵ צְ אוּ ...כִּ י שֶׁ מֶ ן ִמ ְשׁחַ ת ה' ֲעלֵיכֶם ) ...שם ,פסוק ז(".
ִ
אסון השריפה ההוא היה מיוחד .על פי דברי הגמרא ,זו הייתה שריפה בתוך גופם פנימה,
אבל לא מבחוץ .על הזעזוע ההוא אמר משה רבנו "בִּ ְקרֹבַ י אֶ קָּ ֵדשׁ )שם ,פסוק ג(".
כל הזמן אני תוהה ושואל את עצמי שוב ושוב ,איך יכול להיות שבתוך הקראוון השרוף,
מסביב הכל פיח ,הכל שרוף ,שחור ,והמיטה של עודד נשארה לבנה והסדין נשאר נקי? בגופו
של עודד ,לא נגעה האש ,לא שרפה את גופו ,ולא פייחה את המיטה .המיטה העליונה ממנה
שחורה מפיח ,מסביב הכל שחור ,ובו לא נגעה אש ולא פיח ,כי אם הריאות .ריאותיו של עודד,
הם שנפגעו פנימה ,הרי זה כשריפת בני אהרן ,שהגוף קיים ושלם לחלוטין .זה הוא דבר שאין
לו הסבר טבעי .הגיע אלינו אדם ששימש בתפקיד בכיר בשירותי הכבאות ,הסתכל ומלמל
לעצמו ,איך זה יכול להיות? זה לא יכול להיות .עודד עלה בסערה השמימה ,והוא כולו היה לב.
על השאלה ,איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם? קיימת מחלוקת במסכת אבות )ב ,ט(.
רבי אליעזר אומר ,עין טובה .רבי יהושע אומר ,חבר טוב .רבי יוסי אומר ,שכן טוב .רבי
שמעון אומר ,הרואה את הנולד .רבי אלעזר בן ערך ,שהיה שקול ככל חכמי ישראל ,אומר ,לב
טוב .סיכם רבן יוחנן בן זכאי ואמר ,רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל
דבריו דבריכם.
| 29
תמיד שאלתי את עצמי מה זה לב טוב? איך אפשר להגדיר לב טוב? מעשים טובים? חיוך
טוב? חסד? עזרה ,אהבה? מאז שהגיע עודד לישיבה ,לאורך כל דרכו ,ידעתי את התשובה .אין
צורך להסביר מה זה לב טוב .צריך רק להסתכל על עודד ,לחוש את רגשותיו ,לעמוד לצידו .אין
שמחה בישיבה שהוא לא היה חלק ממנה ,יחד עם חברו הטוב יבדל לחיים ארוכים ,אהרן מאיר.
כל התלמידים אוכלים ושותים והם יושבים ליד המערכת ,כשעודד יושב ומסדר את כל השירים
ואת כל המנגינות .אני מסתכל ושואל את עודד ,כולם אוכלים ומתי אתה? והוא משיב :שהרב
לא ידאג לי .הוא עכשיו בתפקיד ,תפקיד שהוא לקח על עצמו .כך בכל הסיומים ,סיומי
מסכתות ,סיומים חודשיים ,חגיגת הכנסת ספר תורה.
בחגיגת הכנסת ספר תורה ,שהייתה לפני שבוע בישיבה ,ביום חמישי הקודם ,הייתה
קבוצה גדולה שבאה מארצות הברית ,ותרמו ספר תורה לישיבה .עודד ,כדרכו ,בעזרה העצומה
שלו ,בהכנות השירים שישמחו את כולם ,בחר בעצמו את השירים.
שאלו אותי ,חברים ,תלמידים .האם הרב לא מסתכל מה הרשימה של השירים? אותי
מכירים בישיבה ,שאני מקפיד על כל הפרטים .איזה שירים ,כמה שירים ,איך סידרו את
המנגינות .יודעים שלמרות שאני מלמד תורה רוב שעות היום ,אך חשובים לי גם הפרטים
הקטנים האלה ,שלא יהיה שיר שאיננו מתאים לאירוע ,שהכל יהיה מותאם ומושלם .שאלו
אותי ,האם הרב בדק את השירים? אמרתי להם :כשעודד נמצא ,אני לא צריך לבדוק שום דבר.
אם הוא שם -הכל מושלם ,אין אפס.
בסעודת המצווה ,פונה אלי אחד מן האורחים בארצות הברית ואומר לי ,הרב סבתו,
תשמע ,אני כל כך אהבתי את המנגינות שבחרתם .גם אני עורך הכנסת ספר תורה בניו יורק,
וארצה להשמיע בדיוק את אותם מנגינות .האם אפשר להביא לי את הדיסק?
השבתי לו .דיברת עם מישהו? הוא אמר ,כן .דיברתי עם תלמיד בשם עודד חמדי .תגיד לו
שלא ישכח לשלוח לי את הדיסק .כשצלצלתי להודיע להם על האסון ,הידיעה עברה בהם
כברק .כששאלו מי הוא התלמיד שעלה בסערה השמימה ,אמרתי ,עודד! כולם פרצו בבכי ,שם
בארצות הברית .בסך הכל הכירו אותו 10דקות אולי רבע שעה וכבר המתיקות שבו נגעה
בכולם ,וחיבקה את כולם.
ביום חמישי האחרון בבוקר 24 ,שעות קודם ,אני בא לעלות לשיעור בכוזרי שאני מוסר,
ואני רואה את עודד נמצא לידי .אמרתי לו ,עודד! יש שיעור .הוא אומר לי כן הרב ,אני יודע,
אני בדרך לשיעור .אמרתי לו ,עודד ,בוא נערוך תחרות ריצה מי יגיע ראשון לשיעור .אני רץ
והוא רץ ,כשהגענו לשיעור אמרתי לתלמידים ,הייתה לי תחרות ריצה עם עודד .כך היו היחסים
בינינו קרובים כחברים ,למרות פער השנים הגדול.
מה אני אומר לאמא היקרה? אני אומר כך .חנה ,אמו של שמואל הנביא ,התפללה לה'
שנים רבות .סוף סוף נולד לה בן יחיד .היא הבטיחה ואמרה שאם ייוולד לה בן ,היא תקדיש
אותו לעבודת ה' והוא יהיה נזיר א-לוהים .כאשר נולד הבן ,היא קראה לו שמואל ... " :וַתִּ ְקרָ א
אֶ ת ְשׁמ ֹו ְשׁמוּאֵ ל כִּ י מֵ ה' ְשׁאִ לְ תִּ יו )שמואל-א א ,כ(".
| 30
עד השבוע שעבר פרשתי את הביטוי "מֵ ה' ְשׁאִ לְ תִּ יו" ,מה' ביקשתיו .כעת אני אומר
"שׁאִ לְ תִּ יו" זה לא ביקשתיו ,אלא זה מלשון שואל ,אחד מארבעת השומרים ,שומר שכר ,חינם,
ְ
שוכר ושואל .כלומר ,הוא שייך לה' ,אני רק שואלת אותו לכמה שנים שיהיה איתי ,אבל הוא
בעצם שייך לה' .לא שאני נותנת אותו לה' ,אלא הוא שייך לה' ואני שואלת אותו לעצמי לכמה
שנים ,שיהיה אתי.
נשים לב לפסוק ... " :וְ נָתַ תָּ ה ַלאֲמָ תְ זֶרַ ע ֲאנ ִָשׁים וּנְתַ תִּ יו לַה' ) ...שמואל-א א ,יא(".
איש ,פירושו מגיל 13שנה ,שאז הוא ראוי ללכת לעבודת ה' .פחות מן הגיל הזה ,לא
הגיוני שילד קטן יסתובב בין רגלי הכהנים .לאחר הולדת שואל ,רומז אלקנה לחנה רעייתו.
האם תעלי לרגל?
היא משיבה ואומרת... " :עַ ד ִיגָּמֵ ל הַ נַּעַ ר ַוהֲבִ אֹ תִ יו וְ נ ְִראָה אֶ ת פְּ נֵי ה' וְ יָשַׁ ב שָׁ ם עַ ד ע ֹולָם".
היא מוסיפה ואומרת" :וְ גַם אָנֹ כִ י הִ ְשׁאִ לְ תִּ הוּ לַה' ) ...שם ,פסוקים כב ,כח(".
זה לא מובן .הרי לפני כן היא אמרה ,אני שאלתי אותו מאת ה' ,אז מה פירוש הִ ְשׁאִ לְ תִּ הוּ
לַה'? אלא הכוונה היא ,אני בתפילתי התכוונתי ,שבגיל 13הוא יהיה לה' ,ולכן שאלתי אותו ל-
13שנה .כעת ,מתוך ה 13-שאני שאלתי אותו ,אני משאילה אותו בחזרה לה' 11שנים .אצלי
הוא היה רק שנתיים .זה כמו אדם ששואל ל 90-יום והוא משאיל בחזרה לבעלים ל 80-יום .זה
אכן פלא .כל כך הרבה שנים היא חיכתה לילד ,ובן שנתיים בלבד ,כשרק כעת הוא גומר לינק,
וכבר היא שולחת אותו למשכן ה' כדי להיות שם עד עולם! הוא יהיה חלק מהלויים העובדים
בבית ה' .היא מתנתקת מתינוקה החביב .איך היא תמשיך ליהנות ממנו? איך היא תצחק יחד
אתו? איך היא תשמע את קולו המתוק? היכן השמחה שתלווה אותה בכל התפתחות של הילד?
בגיל שנתיים ,רק למד לדבר קצת ,כבר לוקחת אותו חנה לבית ה' ,להיות שם עד עולם" .וְ גַם
אָנֹ כִ י הִ ְשׁאִ לְ תִּ הוּ לַה'''.
אתם ההורים האהובים והיקרים .השאלתם את בנכם לה' בגיל 18וכמה חודשים בלבד.
חנה השאילה את בנה בגיל שנתיים ,ואתם זכיתם בו לעוד 16שנים שיהיה יחד אתכם .עכשיו
הוא יושב בבית ה' עד עולם ממש .אתם השאלתם לה' אחד ממלאכיו ,ומלאך פירושו שליח.
שליח כמו שאמרתי ,שליח ללמד אותנו ,מהו לב טוב.
עכשיו הוא נמצא בעולם שכולו טוב .לא לחינם הזכרתי בהספד את דברי בני היקר שיחי',
הרב אלחנן ,שהוא לא איש חלומות ,והוא סיפר ,שבאותו לילה ,כמה שעות לפני השריפה ,הוא
חולם על עודד יושב עטור בתפילין מול ארון הקודש ,וסביבו כמה מתלמידי הישיבה.
אצלנו ,ביום חמישי ,נהוג שתלמידי הישיבה יושבים ולומדים עד שתיים בלילה .והוא
חולם ,שאחר חצות לילה ,בזמן שלא נמצאים כבר בבית המדרש ,הנה עודד נמצא מול ארון
הקודש עם קבוצת תלמידים והוא עטור בתפילין וזה היה לפלא בעיניו בחלום .ראשית ,מעולם
| 31
לא ראה אותו בחלום ,ושנית גם לא עטור בתפילין ,ושלישית בלילה לא מניחים תפילין .אז מה
הוא עושה שם עם תפילין מול ארון הקודש?
אז תגידו לי רבותיי ,מהי המציאות ומהו החלום? האם החלום הוא ,שעודד עטור בתפילין
מול ארון הקודש והמציאות היא שאש אוחזת בכל פינה ,או אולי הפוך ,אולי האש היא החלום
והאמת היא שעודד עומד כמלאך משרת! אולי זו האמת! אולי אנחנו חולמים.
יכול להיות שיום אחד נתעורר ונראה את האמת ,שהעולם הזה היה רק מבחן .כשם שאדם
נכנס למבחן בנהיגה ,ויש מקומות שבהם בוחנים בנהיגה במבחן אסימולציה .אדם יושב מול
מחשב ,רואה שהוא נוהג ,רואה רמזורים ונתיבי תנועה ,והבוחן עומד לידו ורושם .כשמגיע סוף
המבחן ,הוא מתעורר .כך אנחנו נמצאים בעולם הזה ,רואים אנשים ,רואים עולם ,אבל מי יודע?
אולי יום אחד מישהו ידליק את האור ויגיד לנו ,זה הציון שלכם במבחן.
החלום של עודד ותפילין לראשו ,זו המציאות האמיתית ,כמלאך משרת .התמונה של אש
ושריפה ,פיח ועשן ,כל זה הוא רק חלום.
מה הם החיים? האם באנו לעולם כדי לצחוק ,לזרום עם החיים ,ליהנות? האם אלו הם
החיים? או אולי החיים נועדו להשלמת שליחות ותפקיד שכל אחד קיבל לבצע?
החיים הם כלי ,זמן שנותנים בכדי לפעול ולהוציא לפועל את ייחודו .יש נשמה שמקבלת
מאה שנות חיים ,יש כאלה המקבלים שישים שנות חיים ,ויש מי שיקבל שנה אחת ,ויש מי
שמקבל 18שנים .רומזים לאדם .אתה תפעל ותעשה ,ואנחנו מצידינו ,מציידים אותך בכל מה
שאתה שצריך למילוי תפקידך .אנו מציידים אותך בתכונות ,באופי ,בהורים מתאימים ,בסביבה
שתתאים לך ,ובחברים שיתאימו לך ,ועם זה תפעל.
אדם נולד ,לא יודע כלום .אבל יש לו שליחות .לוקח לו כמה שנים עד שהוא לומד לדבר,
ללכת ,להבין .הילד הולך לבית ספר ,שומע ולומד ,ולאט לאט הוא מתחיל לחוש למה הוא
מיועד ,ומה הוא צריך לעשות .לאיזה יעד הוא נשלח .מאוד נדיר הסיפור הזה ,מה שסיפר האבא
היקר אברהם ,שבנו עודד ידע לאן הוא צריך להגיע .זה ממש נדיר .אני כבר ראש הישיבה 25
שנים ,ועוד לפני כן לימדתי את הרמי"ם 10שנים ,סה"כ 35שנה .במשך השנים האלה עברו
תחת ידי קרוב ל 2000-תלמידים .ויש עוד 3000-2000תלמידים שנבחנו ולא התאימו לישיבה.
מתוך כל אלו ,נדיר מאד שתלמיד אומר ,אני יודע בדיוק היכן אני צריך להיות .מאיפה אתה
יודע? מי אמר לך? הלכת אצל נביא ,שאלת? לא! אני יודע .בלי לשאול .עודד חזר הביתה
מביקור בישיבה ואומר להוריו .שם הולכים עם חולצות מכופתרות ,גרביים וכיפות גדולות .שם
לומדים רציני .שם אני רוצה להיות .אני כראש ישיבה ,מתמודד 25שנה כדי להסביר לתלמידים
למה חשוב חולצות מכופתרות ,והנה ילד צעיר בן 13קולט את הדברים בצורה מדהימה .לא רק
שהוא יודע איפה הוא צריך להיות ,אלא הוא גם יודע מה צריך לעשות.
אם הייתם שואלים אותי איפה נמצא עודד? הייתי עונה בפשטות .איפה שצריך משהו -
שם הוא נמצא .תלמיד איבד את המפתח לחדר ,עודד נמצא לידו .חסר למישהו כסף? הלוואה?
עודד נמצא שם כדי לעזור .אם מישהו לא אכל ארוחת ערב ,עודד שם .עודד בשיעורים ,עודד
| 32
בסדרי הלימוד העצמי ,עודד בכל מקום שהוא צריך להיות בדיוק .אני חושב שאם עודד היה
יכול לענות לנו תשובה ,וההורים שלו היו שואלים אותו ,עודד ,היכן אתה נמצא? הוא היה
אומר לכם ,בדיוק במקום בו אני צריך להיות .אני יודע שאני צריך להיות כאן ,בעולם שכולו
טוב.
מה הם החיים? החיים הם שליחות ותפקיד .האם אדם יכול להמשיך את חייו גם אחר
המוות? אני חושב שכן .תשאלו איך? אשיב לכם .אם החיים הם כלי להשלמת שליחות
והשליחות נמשכת מכוחו ובזכותו ,זה כאילו שהוא חי וקיים.
הנה לכם דוגמא .שמשון הגיבור ,שופט ששפט את ישראל בגבורה .לשמשון היה תפקיד.
מה היה התפקיד של שמשון? " ...וְ הוּא יָחֵ ל לְ הו ִֹשׁיעַ אֶ ת י ְִשׂרָ אֵ ל ִמיַּד פְּ לִ ְשׁתִּ ים )שופטים יג,
ה(" .התפקיד שלו היה להכות בפלישתים ולהושיע את ישראל וכך הוא עשה .כל יום היה הולך
ומכה פלישתים .פעם הכה שלושים וששה ,ופעם הכה בלחי החמור אלף איש .הפלישתים היו
בהלם .פתאום קם לישראל מושיע ,והם לא מסוגלים לעמוד מולו חזיתית.
בסופו של דבר ,הוא נפל בידם .הוא גילה את סודו .הם גזזו את שערות ראשו וה' סר
מעליו .לאט לאט החל שיער ראשו לצמח בבית האסורים ,לאט לאט ה' חוזר אליו .במותו,
היטה את העמודים שעליהם עמד הבית והבית נפל כולו ,עם הפלישתים אשר בו ,על כל אנשי
הצבא כולל כל אלו שצחקו ולעגו לשמשון .הכתוב מעיד שהיו שם 3000איש ,ורבים אשר
המית במותו יותר מאשר המית בחייו.
ובהמשך כתוב ... " :וְ הוּא שָׁ פַ ט אֶ ת י ְִשׂרָ אֵ ל עֶ ְשׂ ִרים שָׁ נָה )שופטים טז ,לא(" .זה אומר ש-
20שנה הוא היה מושיע את ישראל ומכה בפלישתים .כמה הכה בהם? פחות מאשר הכה
במותו ,נאמר בערך .2500-2000כמה זמן לקח לו לעשות את זה? עשרים שנה .אז מה היא
המשמעות שבשעת מותו הוא הכה ?3000המשמעות היא ,שכאילו הוא חי עוד עשרים וכמה
שנים .כי הרי ,זה בעצם מה שהוא היה עושה אם היה חי! אמנם הוא עשה את זה בשנייה אחת,
כלומר זה תחליף ל 20-שנות חיים .אמור מעתה ,הוא באמת חי עוד עשרים וכמה שנים .הוא
אשר אמרתי ,החיים הם שליחות.
עודד השאיר לנו מורשת גדולה ,צוואה הגדולה .לאהוב איש את אחיו ,לעשות חסד איש
עם רעהו ,והכל בלב שמח .יש המון סיפורים שקשה לפרט אותם ,כי הם ממש נוגעים ללב .אני
לא באתי כאן רק כדי שנזכור ונבכה ,אלא גם שנדע שיש תכלית ויש אחרית ותקווה ומותו לא
לשווא.
תראו מה עשה עודד ברגע מותו.
דבר ראשון ,הציל את שני חבריו ממוות .עכשיו כל החיים שלהם שייכים לו .כל הזכויות
שיצברו ,יהיו זכויות שלו.
| 33
דבר שני ,זעזוע הפרידה שלו מכולנו .הוא היה בתוך כולם ושייך לכולם ,והזעזוע גורם
לכך ,שכל תלמיד ותלמיד קיבל על עצמו להיות טוב יותר ,להיות טוב בין איש לרעהו .להיות
טוב לב ,להיות איש חסד וזה הדבר השני.
עשרות מנהלים מזועזעים אמרו לי ,דע לך הרב סבתו שנים רבות אנו מנסים להוציא
מכשירים חשמליים ומכשירי בישול מתוך הפנימיות .אתמול ,ביום אחד הוצאנו את כל
המכשירים .אז בעצם מה קרה פה? מה שקרה פה הוא ,שעודד מסר שיעור ,שווה ערך לאלפי
שיעורי מוסר מפי עשרות ומאות ראשי ישיבות ורמי"ם לתלמידים .הוא עשה את כל זה ברגע
אחד.
בנוסף ,אם מכוח הזעזוע של מותו ,בעזרת ה' תיבנה פנימייה שתעביר את כל התלמידים
מהקראוונים אל מקום בטוח יותר ,דבר ,שלבצע אותו לוקח עשרים שנה ,יהיו כל הזכויות
שמורות לו .מי יכול לעשות דבר כזה ברגע אחד? כל הזכויות האלו הם גם להורים לאחיות
לדודים ולחברים היקרים ,לסבים .כל מי שהיה שליח נאמן בגידולו כדי להחזיר אותו לקב"ה
שלם ,כמו שהוא בא.
יהי רצון שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים ,בגן עדן תהא מנוחתו ,וינוח בשלום על
משכבו ,וזכותו תעמוד לנו ,אמן.
נאחל להורים רפואה שלמה ובריאות .שה' ירפא את הכאב וייתן לכם כח ,בריאות ,ונחת
ושכל הימים תזכרו שאתם הפקדתם פיקדון ביד ה' ,והשאלתם לה' בן נאמן וטוב ,כפי שעשתה
חנה.
| 34
הרב שבתי סבתו
ר אש ה ישי בה ב מצ פה ירי חו
הספד באזכרה ליום השבעה )א ח רי מ נ ח ה (
כבוד הרב אבשלום עדן ,הורים יקרים ואהובים ,דודים ,חברי הקהילה ,ידידים ,תלמידי
הישיבה היקרים ,חבריו של עודד ז"ל.
ביום שיש בבוקר נפרדנו מאוצר יקר ,אוצרה של הישיבה .אני אומר נפרדנו .פירושו של
דבר ,הוא קיים ונמצא בעולם שכולו טוב.
כשנולד ילד ,כולם שמחים ,אבל יש מקום אחד שבו עצובים .בעולם העליון הרוחני,
נפרדים מן הנשמה היורדת לעולם .פה שמחים ,ושם עצובים .ואילו ברגע שנשמה עוזבת את
העולם הזה ,פה כולנו אבלים ,בוכים ונאנחים ואילו בשמיים שמחים ,הגיעה נשמה קדושה.
איזה אוצר הגיע לשמים בערב שבת קודש.
בשעת ההלוויה אמרתי "שבת שלום לך עודד ,שבת שלום לך חמודי" והכל בכו .הוספתי
בבכי ,ברכוני לשלום מלאכי השלום מלאכי עליון .אבל בעולם העליון שרים בשמחה את השיר
"בואכם לשלום מלאכי השלום ...שבת קודש ,ברוך בואך עודד ,כך אומרים שם ,אין חיבוט
הקבר אחר חצות יום השישי .בעולם העליון שבת ומנוחה לחיי עולמים ,ולשם הוא הגיע .עם
איזה נדוניה מגיעה הנשמה? עם מעשי ידיה .עליה נאמר:
"תְּ נוּ לָהּ ִמפְּ ִרי י ֶָדיהָ וִ יהַ לְ לוּהָ בַ ְשּׁעָ ִרים מַ עֲשֶׂ יהָ )משלי לא ,לא(".
אדם שנולד בעולם הזה עלול לטעות .הוא חושב שהתפקיד שלו זה לקחת כמה שיותר ,או
"תפוס כפי יכולתך" .לאט לאט הוא מבחין ,שבעצם הוא לא יכול לקחת איתו כלום מן העוה"ז,
כשאדם עולה לשמיים הכל נשאר ,הבית נשאר ,הרכוש נשאר ,אפילו הבגדים ,והנעליים .שום
דבר לא עולה ,גם הגוף נשאר ,אז עם מה האדם עולה ,עם מה האדם חוזר?
מורי ורבותי ,כל מה שלוקח האדם מן העולם הזה ,אותו הוא משאיר .כל מה שהוא נותן
בעולם הזה ,את זה הוא לוקח .כל מה שהוא קיבל בעוה"ז ,זה לא שלו .העוה"ז הוא לא שלנו.
לעומת זאת ,כל מה שאנחנו עושים ונותנים ,זה העולם שלנו.
אָדם אֶ ל בֵּ ית ע ֹולָמוֹ)...קהלת יב ,ה(".
"...כִּ י הֹ לֵ הָ ָ
העוה"ז הוא לא העולם של האדם .העולם העליון ,הוא בית עולמו של האדם ,כי אותו
האדם בונה פה בעוה"ז ,בעשר אצבעות ידיו .זה הסוד של העולם .אנשים לא מגיעים לזה מהר,
רק כעבור שנים ,כשאדם מקים משפחה ,אז הוא קולט פתאום ,שכל מה שהוא עשה וכל העושר
והרכוש שהוא צבר ,זה לא עבורו אלא עבור המשפחה והילדים .לאט לאט הוא לומד שהוא
פועל למען הנכדים .כשהוא מגיע לגיל הזקנה הוא יודע באמת ,שכל מה שהוא בא לעולם זה
| 35
לתת לאחרים .אבל יש כאלה מיוחדים ,שכבר בילדותם הם יודעים שהם נועדו להעניק לאחרים.
איך הם יודעים? אינני יודע .מנין הם יודעים? אינני יודע.
עודד ידע איפה ללכת ,מה לעשות ,איפה ללמוד והכל היה פרוס לפניו .אבל הוא גם ידע,
שהסוד של העולם זה החסד .כבר מגיל ילדות נתן את הכל לאחרים .כל מה שהיה מרוויח היה
מלווה .היה לו פתק קטן שבו היה כתוב למי הוא הלווה כסף .בחשבון הבנק שלו כמעט לא היה
כלום .הפתק הזה נשרף ואיננו .את הלב הוא נתן .את החן הוא נתן .חסד שהיה בו ,מלא וגדוש.
כל מקום בו היו צריכים משהו -שם הוא היה .לא שאל שאלות.
יש פסוק בספר משלי ,שאומר:
אָדם )משלי ג ,ד(".
"וּמצָ א חֵ ן וְ שֵׂ כֶל טוֹב בְּ עֵ ינֵי ֱא-הִ ים וְ ָ
ְ
הפסוק הזה משמש אותנו או כברכה" ,יהי רצון שתמצא חן ושכל טוב בעיני א-לוהים
ועיני אדם" ,או כהוראה חינוכית .דהיינו ,חשוב שאדם ימצא חן ושכל טוב לא רק בעיני
אלוקים ,אלא גם בעיני אדם ,ולא רק בעיני אדם ,אלא גם בעיני אלוקים .כלומר ,או ברכה או
ציווי .כשהתבוננתי בפסוק שלפניו ,התנוצץ בי רעיון חדש .הנה שני הפסוקים בשלמותם:
וּמצָ א חֵ ן וְ שֵׂ ֶכל טוֹב בְּ עֵ ינֵי
"חֶ סֶ ד ֶואֱמֶ ת אַל יַעַ זְ בֻ ,קָ ְשׁרֵ ם עַ ל גּ ְַרגְּ רוֹתֶ י ,כָּתְ בֵ ם עַ ל לוּחַ לִ בֶּ ְ ,
אָדם )משלי ג ,ג-ד(".
ֱא-הִ ים וְ ָ
מה שלמה המלך אומר לנו? אם אתה רוצה למצוא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם ,יש
מפתח! מהו המפתח? חסד ואמת אל יעזבוך .ולא רק אל יעזבוך ,אלא קשרם על גרגרותיך ,ולא
רק קשרם על גרגרותיך ,אלא כתבם על לוח ליבך .אם תעשה כך ,אז תמצא חן ושכל טוב בעיני
אלוהים ואדם.
עודד שלנו ,המתוק והחמוד ,אצלו החסד והאמת היו חקוקים בתוך ליבו.
חסד כולם מבינים ,מה זה אמת?
מורי ורבותי.
האמת פירושה נאמנות .שורש אמת ושורש נאמנות ואמונה ,חד הוא .כשאומרים 'אמן'
מתכוונים גם לאמונה ,גם לאמת וגם לנאמנות .חסד ואמת פירושו ,תהיה נאמן ותהיה איש חסד.
איש חסד פירושו תיתן הכל מעצמך לזולת .נאמן פירושו ,תהיה נאמן למה שמפקידים בידך.
השילוב הזה של חסד ונאמנות ,הוא המפתח שבאמצעותו תמצא חן בעיני אלוהים ואדם.
מדוע? אם אדם מצליח כיוסףַ " ,ויְהִ י ה' אֶ ת יוֹסֵ ף ַויְהִ י אִ ישׁ מַ צְ לִ יחַ ) ...בראשית לט ,ב(" ,עלולים
לקנא בו .הנה יצחק אבינו ,היה איש מצליח " ַ ...ויְקַ נְאוּ אֹ ת ֹו פְּ לִ ְשׁתִּ ים )בראשית כו ,יד(" .אִ ישׁ
מַ צְ לִ יחַ ,לא בהכרח מוצא חן בעיני הבריות ,כי מקנאים בו.
איך אפשר להצליח מבלי שיקנאו בו? מה הסוד? אצל יוסף נאמר,
| 36
" ַ ...ויִּ תֵּ ן ִחנּ ֹו בְּ עֵ ינֵי שַׂ ר בֵּ ית הַ סֹּהַ ר ...אֵ ין שַׂ ר בֵּ ית הַ סֹּ הַ ר רֹאֶ ה אֶ ת כָּל ְמאוּמָ ה בְּ יָד ֹו בַּ אֲשֶׁ ר ה'
אִ תּוַֹ ,ואֲשֶׁ ר הוּא עֹ שֶׂ ה ה' מַ צְ לִ יחַ )בראשית לט ,כא-כג(".
התשובה טמונה פה .יוסף השתמש בהצלחה שלו לא למען עצמו אלא למען אחרים.
בתחילה למען פוטיפר ,בהמשך ,למען שר בית הסוהר .כשאדם משתמש בהצלחתו לעשיית
חסד ,אין מי שיקנא בו .אדרבה ,שיצליח עוד ועוד ,כי הרי כל ההצלחה שלו היא הצלחה שלנו.
יוסף הצדיק זכה ,ובהיותו גם איש חן וחסד ,הצלחתו הפכה להצלחת שר בית הסוהר .גם קודם
לכן ,הצלחה שלו היתה הצלחה של פוטיפר.
מה קרה בראשית הדרך?
האחים קנאו ביוסף" ,ויקנאו בו אחיו" .אבל בסופו של דבר ,ראו שכל הצלחתו של יוסף
היא למענם
" ...כִּ י לְ ִמ ְחיָה ְשׁלָחַ נִי ֱא-הִ ים לִ פְ נֵיכֶם )בראשית מה ,ה(".
אני כאן למענכם ,מה יש לקנא בי? להיפך! תתפללו שאצליח עוד יותר .זה יוסף הצדיק,
וזה עודד שלנו .אני אומר :שלנו ,של ההורים היקרים שגידלו אותו עד עצם היום הזה ,של
האחיות שטיפלו בו ,של החברים ,של הקהילה ,של הישיבה ,של כולנו ,הוא שייך לכולנו ,לכן
אני אומר שלנו .הוא היה מלא חסד ולכן הוא גם מצא חן בעיני כולם.
כעת ,כיצד האדם ימצא חן גם בעיני א-לוהים? כאשר אדם הוא איש חסד וגם נאמן ,אז
הוא מוצא חן בעיני ה' .תראו ,על מי נאמר מוצא חן בעיני ה'? על נח" .וְ נֹ חַ מָ צָ א חֵ ן בְּ עֵ ינֵי ה'
)בראשית ו ,ח(" .מדוע? כי ה' ראה בו ,גם את מידת החסד וגם את מידת הנאמנות .בזכות היותו
גם איש חסד וגם נאמן ,הפקיד ה' בידיו את גורל העולם ה' אומר לו" :שניים שניים יבואו אליך
להחיות" .נח החזיק בידו בתיבה את כל העולם כולו ,את תמצית כל החי .כל האדם ,כל הבהמה
והחיה ,כל השורשים שמהם יבנה העולם מחדש .על נח נאמר" :וצדיק יסוד עולם" .הקב"ה
הפקיד את העולם בידו ,בגלל שהוא איש חסד ונאמן .נח דאג לכל מי שהיה בתיבה.
כולנו קוראים על נח ,אך אף אחד לא יודע מה הוא עשה שנה שלמה בתיבה .מה עשה נח
הצדיק ,הנביא? מה הוא עשה 12חודש? התפקיד שלו מהבוקר עד שעות הלילה המאוחרות
היה להאכיל את כל החי אשר איתו בתיבה .האם היה לו זמן ללמוד? הרי יש לו תפקיד להאכיל
את כולם .יש אריה ,ויש נמלה ויש בהמות וחיות וג'ירפות וכל אחד אוכל בזמן אחר .זה אוכל
בלילה זה אוכל ביום ,ולכל אחד צריך לתת בדיוק מה שמתאים לו ,בזה היה עסוק נח שנים עשר
חודש .אסור היה לו לשכוח אפילו פעם אחת את מזונו של מישהו .אם נח ישכח לתת לו את
מזונו ,אז בעל החיים יאבד והעולם יהיה חסר .הקב"ה לא הפקיד את העולם בידיו של נח ,עד
שבחן אותו וראה שהוא איש חסד ונאמן .לכן נח מצא חן בעיני ה' .הוא אשר אמרנו" :חֶ סֶ ד
אָדם".
וּמצָ א חֵ ן וְ שֵׂ כֶל טוֹב בְּ עֵ ינֵי ֱא-הִ ים וְ ָ
ֶואֱמֶ ת אַל יַעַ זְ בְֻ ...
וזה לא רק נח.
| 37
גם משה מצא חן בעיני הקב"ה .ה' אומר לו" :כי מצאת חן בעיני" .גם משה אומר לה':
"הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה" .כלומר ,בגלל
שמשה מצא חן בעיני ה' ,ה' הפקיד בידו את עם ישראל כולו" .וראה כי עמך הגוי הזה" ,אתה
הפקדת בידי את עמך .משה רבנו הוא איש חסד ,כי הוא דאג לכולם .הוא גם איש אמת ,איש
נאמן .כל מה שפקד הקב"ה הוא ביצע .משה רבנו ,הוא נאמן ביתו של הקב"ה" .בכל ביתי נאמן
הוא" .כשה' רואה אדם ,שהוא גם איש חסד וגם נאמן ,הוא מפקיד בידו את הצאן ,הוא מפקיד
בידו את עם ישראל.
מורי ורבותי ,אנחנו בישיבה הפקדנו בידיו של עודד ז"ל את כל מפתחות הישיבה .הוא
היה יכול להיכנס לכל מקום .ידענו שהמפתחות בידיים בטוחות .צעיר לימים ,לומד ,משקיע,
יושב בבית המדרש ויושב בשיעורים ,ובזמן הנותר שהיה לו ,נפשו היתה יוצאת להתנדב
ולעזור .הוא מצא חן בעיני כל רואיו .חן היה שפוך על פניו ,אור שפוך על פניו ,טוב לב שפוך
על פניו ,מתיקות שהייתה לו ,בזכות כל זה" ,ויפקידהו על ביתו וכל אשר יש לו נתן בידו".
אני אומר להורים ,לבכות צריך ,להצטער צריך ,וודאי ,נפרד מאיתנו .אבל תהיו גאים ,תהיו
שמחים בתוך תוככם שהעמדתם בן כזה .והבן הזה הוא חי בתוכנו ,וימשיך לחיות בתוכנו .בכל
אחד מאתנו ,גם התלמידים ,גם הרמי"ם ,גם ראש הישיבה ,יש בהם חלק מעודד .הוא היה תמיד
מגיע לשיעורים שלי ,בזמן .כמה פעמים יצא לו שהוא היה עסוק ,או שהיה הולך לתרום ,או
שהיה הולך לבית חולים ,לארגן משהו לחולים .רק בשבוע האחרון פעל למען חולי סכרת .אם
היה מחסיר שיעור ,הייתי אומר לו" :עודד ,אין ספק שעשית מצווה עכשיו" ,לא יכולתי לכעוס,
"וּמצָ א חֵ ן וְ שֵׂ כֶל טוֹב בְּ עֵ ינֵי ֱא-
אי אפשר לכעוס על טוב לב ועל מתיקות שכזו ,ועליו נאמרְ :
אָדם".
הִ ים וְ ָ
בזכות החסד ,האמת והנאמנות שהיו קשורים על גרגרותיו ושהיו כתובים על לוח ליבו,
זכה לחן ושכל טוב .הגמרא אומרת במסכת סוכה :כל אדם שיש בו חן בידוע שהוא ירא שמיים.
זה הסימן .חן זה לא יופי .חן זה משהו אחר" .שֶׁ קֶ ר הַ חֵ ן וְ הֶ בֶ ל הַ יֹּפִ י אִ שָּׁ ה י ְִראַת ה' הִ יא תִ תְ הַ לָּל
)משלי לא ,ל(".
חן הנובע מיראת ה' ,הוא חן מיוחד .עליו נאמר" :תְּ נוּ לָהּ ִמפְּ ִרי י ֶָדיהָ וִ יהַ לְ לוּהָ בַ ְשּׁעָ ִרים
מַ עֲשֶׂ יהָ ".
ראו ,ספר קהלת מדבר על יראת ה' ,וספר משלי מדבר על יראת ה' .את שניהם חיבר אותו
אדם ,שלמה המלך .ספר קהלת מסיים ביראת ה' ,וספר משלי מסיים ביראת ה' .ספר קהלת
מסיים ביראת ה' שנאמר:
"את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם" גם ספר משלי מסיים ביראת ה',
"אישה יראת ה' היא תתהלל תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה".
מה הוא הבדל בין קהלת למשלי?
| 38
בספר קהלת נאמר הפסוק" :ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה אשר נעשה תחת
השמש" .קהלת מבטא פחד מפני המוות" .וידעתי כי מקרה אחד יקרה את כולם ולמה חכמתי אז
יותר" .לעומת זאת ,בספר משלי נאמר על אשת חיל "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון".
היא יודעת שיגיע יום אחרון ,אך היא אינה פוחדת ממנו .היא מסתכלת בפני המוות ושוחקת.
קהלת מחפש את השמחה בכל מאודו" ,ושיבחתי אני את השמחה" אבל הוא אינו מגיע אליה.
דעו לכם רבותי .בספר קהלת ,המילה חסד אינה נזכרת אפילו פעם אחת .אדרבה" ,כל אשר
שאלו עיני לא אצלתי מהם" ,לקחתי ולקחתי .ולכן "ולשמחה מה זו עושה"? למי אני אוסף
וכונס? האם לאדם שיהיה אחרי? כל זה הבל ורעה רבה.
בכל זאת ,ספר קהלת מלמד אותנו בדרך השלילה .דהיינו ,גם אם תיקחו את כל העולם,
אבל לא יהיה בכם חסד ,לא תהיו שמחים לעולם .לכן קוהלת מתיירא מפני המוות ,כי מה יקרה
במוות? כל מה שיש לי ,אצטרך להשאיר ,למי אחלק אותו? למי שיהיה אחרי .מי יהיה אחרי?
סכל או לא סכל? התוצאה" ,ושנאתי את החיים".
לעומתו ,אשת חיל ,מה היא עושה? כל מה שהיא עושה ,היא עושה למען אחרים .לעניים,
לבעלה ,לביתה" ,כפה פרשה לעני"" ,ותקם בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחוק לנערותיה .לכן,
"ותשחק ליום אחרון" .כשהיא מגיעה ליום אחרון ,היא עולה לשמים עם כל מעשה ידיה .עם זה
פתחנו ואמרנו ,שאדם עולה לעולם העליון עם מה שהוא עשה ,ולא עם מה שהוא קיבל .מי
שעסק כל חייו בלאסוף ולכנוס -הוא מתיירא מהמוות ,כי איך הוא ייקח את זה איתו? "ערום
יצא מבטן אמו ,וערום ישוב ללכת שמה ומאומה לא ייקח בידו".
ידוע משל השועל המפורסם ,הרואה כרם יפה ,אבל אינו יודע כיצד יכנס לתוכו .השועל
מסתובב מורעב ,עד שראה סדק קטן .איך ייכנס? ניסה להידחף ולא יכול .אז הוא צם שלושה
ימים ושלושה לילות ,עד שנעשה כחוש .נדחק ונכנס דרך הסדק לתוך הכרם .השועל החל זולל
וסובא .כעבור כמה ימים הוא שומע רעש ,ולחרדתו הוא רואה את בעל הכרם נכנס .התחיל
לחפש דרך לצאת ,ושוב הוא מגלה הסדק ממנו נכנס .הוא מנסה לצאת ולא יכול .שוב צם
שלושה ימים והצליח להשתחל דרך הסדק החוצה .בהתחלה היה שמח ,אך אח"כ היה מסתכל
על הכרם ,תוהה ובוהה .כפי שנכנסתי רעב ,כך יצאתי רעב .אז מה עשיתי?
אדם בא לעולם ערום ,ויוצא מן העולם ערום ,אז בשביל מה הוא נמצא בכרם הזה? את זה
יודעת אשת חיל ,ובכל זאת צוחקת ליום אחרון .כל מה שהיה לה עשתה בשביל העני ,האביון
והדל .למען בניה ,בעלה והמשפחה .אדם עושה חסד ,הוא לוקח איתו אוצר גדול ,לעולם שכולו
טוב ,לכן ותשחק ליום אחרון .שלמה העניק לנו שני ספרים .בקהלת הוא מחסיר את החסד
ומראה לנו מה התוצאה ,במשלי הוא משלים את החסד החסר וגם מראה לנו מה התוצאה.
אנו עסוקים בהספדו של בחור צעיר ,שהגיע לתובנת האמת העמוקה ,כזקן ורגיל .הוא
הגיע לתובנה הזאת בגיל צעיר מאוד ,תובנה שמגיעים אליה רק לאחר הרבה שנים .אתם הורים
יקרים הצלחתם להעמיד אוצר יקר כזה ,אוצר של חסד ,הנמצא היום בעולם שכולו חסד .הוא
| 39
נפטר בערב שבת והלך לעולם שכולו שבת .צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו
השכינה.
רבי אברהם היקר .בנך זוהר בזיו השכינה ,בחיקו של הקב"ה.
זהו פתרון חלומו של בני היקר הרב אלחנן נ"י שחלם באותו לילה את עודד ,ועליו קרני
הוד של תפילין .התפילין האלו ,תפילין דמארי עלמא המה ,שנראו כתפילין שעל ראשו .מי
כעמך ישראל ,מי כילד הזה ,מי כבחור הזה ,שהיה כל כך נעים ואהוב עלינו.
יהיה רצון שנשמתו תהיה צרורה בצרור החיים ,ובגן עדן תהא מנוחתו ,ובעז"ה זכותו תגן
עלינו .ה' ישלח רפואה שלמה וברכה להורים ,יהי רצון שתמשיכו לחיות ולגדל ילדיכם ונכדיכם
ותהיו גאים שהשאלתם לקב"ה בן שעומד ומשמש לפניו כמלאך משרת .ברוך ה' לעולם ,אמן
ואמן.
| 40
הרב צבי אלימלך הלברשטאם
ה א דמ ו"ר מצ אנ ז
מת וך :בצילא דמהימנותא
פרש ת ו יש ל ח – ד -י א כ ס לו ת ש ע" ב ,ש נ ה יב ,ג ל יו ן י )ת רט " ו (
ביום שלישי לפני הצהרים נסע מרן שליט"א לניחום אבלים בבית הר"ר אברהם חמדי
מנתניה ,היושב שבעה על פטירתו הטראגית של בנו ז"ל שנגדע באיבו בשריפה ל"ע בחדרו
שבישיבה בו למד ,וניחמו מרן שליט"א בדברי תנחומים וזהו תוכנם:
ר"א חמדי :רבנו ,אנחנו מאמינים באמונה שה' נתן וה' לקח ,יהיה שם ה' מבורך ,אנו
מאמינים שהוא עלה למעלה עם המעשים הטובים שלו ,אבל לנו זה חסרון ,שברון לב על הבן
שלנו שעלה בסערה השמימה ,הוא כבר לא כאן אתנו...
מרן שליט"א :מצאנו אל אהרן הכהן ,אחרי שנשרפו בניו נדב ואביהוא ,נאמר )ויקרא י ,ג(
"וידם אהרן" ,ואם התורה מספרת זאת כשבח על אהרן הכהן שהיה שקול כמשה רבינו ,הרי שזו
מדרגה גבוהה ביותר .את דרכי ה' אין אנו יכולים להבין ,אנו קטנים מכדי להבין את דרכי
הבורא איך שהוא מנהל את העולם .רק לעתיד לבוא ,בביאת משיח בקרוב מאד ,אז ימלא שחוק
פינו ,כי אז יתברר שכל מה שבכינו והצטערנו היה בגלל שלא הבינו את דרכי ה' ,ואז נבין שהכל
מושלם בדיוק כמו שהיה צריך להיות ושהכל היה לטובה .היום אי אפשר להבין זאת ,וכנראה
שהיו צריכים עוד קרבן ציבור שיכפר על הדור .ממש לא יאומן כל הסיפור הנורא.
ר"א חמדי :הוא ישן בחדר השינה ,ובאמצע הלילה הרגיש שפרצה שריפה מתנור חימום,
והוא מיד נכנס לחדר פנימי שישנו שם שני בחורים וצעק להם שיש שריפה והם הספיקו
להימלט ,ואילו הוא כנראה התמוטט כתוצאה משאיפת עשן ולא הצליח לברוח ה"י.
מרן שליט"א :היינו שהוא עוד זכה להציל ב' נפשות ,וגם מצווה זו הספיק לקחת עמו
לעולם העליון .אנו יכולים להתחזק רק בזה שיודעים כי קרובה ישועתנו לבא ואלו הם חבלי
משיח אחרונים .מלבד זאת אין מה לומר .נאלמתי דומיה .כתוב בספרים הקדושים שישנם
נשמות שמבקשות מה' שיהיו רק זמן קצר בעולם ושיוכלו לתקן במהירות את מה שצריכים
לתקן ואת השליחות המוטלת עליהם .רק מי שמכיר את כל סדרי העולם וכל גלגולי הנשמות
מבריאת העולם ועד סופו ,הוא יודע שהכל לפי חשבון מדוקדק.
ר"א חמדי :אנו מאמינים באמונה שלמה בה' יתברך ולא מפקפקים חלילה .יש לנו אמונה
מלאה בה' שהוא משגיח עלינו ,ולרגע לא היה לנו חלילה צל של ספק.
מרן שליט"א :מסופר על אביו של זקיני הקדוש בעל הדברי חיים מצאנז ,רבי אריה
לייבוש ,שהיה תלמיד חכם וגאון גדול ,אבל מ"מ לא איותה נפשו ליטול לעצמו את הנהגת
הרבנות ולכהן פאר באחד מישובי בני ישראל ,אלא עסק במסחר והיה עשיר גדול והיו תחת ידיו
| 41
שדות ותבואות בר וכו' .פעם פרצה שריפה גדולה בעירו והאש התפשטה ועברה מבית לבית,
שהיו עשויים מעצים וקש ,ואף על ביתו לא פסחה הדליקה על שמכל רכושו ובתיו אחד מהם
לא נותר לפליטה ,כי כולם היו למאוכלת בפני האש המתלקחת .כשנוכח רבי לייבוש באסון
אשר קרהו ,נעמד ברחבה של עיר והחל לרקוד ולזמר 'ברוך הוא אלוהינו שבראנו לכבודו
והבדילנו מן התועים' בריקוד של שמחה משך זמן ,עד שהעומדים סביבו סברו שבוודאי נטרפה
דעתו מגודל הצער על שנהפך עליו הגלגל וכל רכושו עלה באש .כששאלוהו אודות מעשיו,
אמר להם :איך לא אשמח ,הרי אם הייתי חלילה גוי עובד אלילים ,היה אסוני כבד וקשה עשרת
מונים ,כי גם הצלם שלי היה עולה באש ואז לא הייתה בידי ברירה אחרת אלא לאבד את עצמי
לדעת כי הייתי נשאר בודד לגמרי ,אבל הודו לה' אשר הגדיל חסדו עמדי ,שיהודי הנני ,בן לה'
אלוהי אשר הוא נשאר עמי עכשיו כפי שהיה קודם לכן ,ומאחר שכן ,איך לא אשמח וארקוד
לפניו ואומר ברוך הוא אלוהינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ..ואמרו עליו צדיקים,
שבזכות דיבורים אלו זכה לבן שהאיר את העולם בתורתו ועבודתו כזקה"ק מצאנז זי"ע .כך
אנחנו צריכים לדעת ,שבלי אמונה אין לנו במה להתחזק ,ורק כשיודעים שהנשמה היא דבר
נצחי והייתה קיימת עוד לפני בואה לעולם והיא נשארת גם אחרי המוות ,אז כל המבט הוא
אחר .אכן צריכים להתאבל ולהצטער כי סוכ"ס קיום המצוות שייך רק בעולם הזה ,אבל מצד
שני צריך גם להתנחם.
כתוב בתהלים )כ ,ט( המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד ,והכוונה שהגויים כשיש להם
צרה המה כרעו ונפלו ,שנופלים על ידי זה לגמרי ומסוגלים ליטול את נפשם כי אין להם במה
להתחזק ,אבל בני ישראל – ואנחנו קמנו ונתעודד ,כשיש אצלנו צרה ח"ו אנו מתחזקים בה'
אלוהינו ועי"ז קמנו ונתעודד ,ורק הקב"ה יכול לנחם בשלמות ובנחמה אמיתית ,והוא כבר צריך
לבוא ולנחם את כל עם ישראל.
ר"א חמדי :אמן.
מרן שליט"א :אתם יושבים מעוטף בטלית שזהו מדינא דגמרא .אצל בני אשכנז נשתכחו
הרבה מסורות ומנהגי ישראל מזמן הגמרא עקב ריבוי הגלויות והגירושים ממדינה למדינה ,אבל
אתם בני תימן נשארתם במקום אחד וכך נשתמרו הרבה מסורות ,וצריכים להתחזק במנהגי
אבות .מנהגי תימן הם מאוד מקוריים.
וקם מרן ואמר המקום ינחם ,וניחמם בדברי תנחומים.
| 42
הרב שלמה מחפוד
ר אש בד" ץ " יו רה ד עה "
אבל כבד זה אינו מצטמצם בארבע אמות של המשפחה בלבד .כי עצם המונח 'משפחה'
הוא מאד יחסי שכן יש משפחות מורחבות יותר .וכל מה שהאדם הוא בעל השפעה ,בעל אופק
רחב ,חוג המשפחה שלו הוא יותר רחב ומקיף חוגים נרחבים יותר .בבחינת 'חכם שמת הכל
קרוביו ,הכל קרוביו סלקא דעתך? אלא הכל כקרוביו' .ידידי המשפחה ,חברים בשכונה,
מתפללי בית הכנסת וידידים שבאו מרחוק ,רואים אנו את עצמנו כחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
ולכן אבלם הוא אבלנו ,צערם הוא צערנו ויש מה להתאבל ולהצטער על אובדן אדם יקר זה ,על
בחור עדין הנפש ויקר הרוח .אדם כשר במלוא מובן המילה .ישר היה עודד בליבו ובנפשו,
במשפחתו ובחבורתו ,הן בדברים שבין אדם למקום והן בדברים שבין אדם לחבירו ,ישר
ברשות היחיד וישר ברשות הרבים .כי לא קיים אצלו שתי רשויות כי אם רשות אחת.
אותו עודד הדגול בד' אמותיו הוא אותו עודד הדגול בחברותו ,כי ישר לב היה וישר בפיו,
פיו וליבו שווים ללא כל מחיצה מפרידה ביניהם ,ישר ללא שום עקמומיות .הוא לא רצה להכיר
את העקמומיות הקיימת בתוכנו ,כי ישר היה ,ישר במחשבתו בעל דעה צלולה ,עצה נכונה,
ישרות ,כנות ,נאמנות ,תמיד דיבר דברים נבונים ונכונים .דרכו הייתה אותה דרך שסללוה
אבותיו ואבות אבותיו לפי הקו שקבעו חז"ל" .איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא
תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" ,שתי התפארות הללו הלכו אצלו בד בבד ללא כל
הפרדה ביניהם.
אהוב היה עודד ,כולו מלא אהבה .אהבה למשפחתו ואהבה לזולת ,אהבת ישראל אמתית.
אהבה אמתית זה להרגיש מה חסר לשני ,אחרת זו אהבה מופשטת ללא רוח חיים .אהבתו
לתורת ה' עברה כל גבול ,רחים רבנן ומוקיר רבנן .אהבתו לארץ ישראל לא הייתה שטחית ולא
מלאכותית ,אלא מקורית בבחינת 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' .כל האהבות הללו היו
נובעות מליבו הגדול והרחב.
עודד היה בעל שם טוב ,הרבה אנשים יוצאים מן העולם בשם טוב ,אך גדלותו של עודד
הייתה בזה שכל ימיו היו בשם טוב ,שלא היה פער ותהום בין ימי הילדות לימי הבגרות .שמו
הטוב הוא תוצאה של שרשרת ארוכה של מידות טובות ומעשים טובים ותכונות נפשיות
מיוחדות במינם .שם טוב לא מספיק בפטירה בלבד ,אלא יש צורך לגדול ולהתחנך בשם טוב,
ולכן יש להצטער וצער רב על אובדן אדם כשר כזה .וי על האי שופרא דבלי בארעא ,תהא
נשמתו צרורה בצרור החיים ,והמקום ינחם את המשפחה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא
תוסיפו לדאבה עוד.
| 43
הרב אבשלום עדן
ר אש מ ו סדו ת תו רת עם ע ו ל ם
הצור תמים פועלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא.
קשה לעכל את האבידה .והשאלה היא ,כשאנחנו אומרים הצור תמים פועלו ,אנחנו
מתכוונים באמונה שכל מה שהקב"ה עושה זה בשלמות .כי יכול אדם לחשוב כשמסתלק זקן מן
העולם אומרים הצור תמים פועלו ואז בני אדם לא מתרגשים כ"כ כי זה אדם זקן ,מסכת חייו
לפניו ,אז ברור שאנחנו משלימים עם הגזירה האלוהית הבראשתית ,סוף אדם למיתה .אבל
כשנסתלק עלם צעיר אז ברור לנו שאנחנו אומרים הצור תמים פועלו ,וזה בזעקות שבר נוראות.
במיוחד כשנסתלק עלם צדיק ,חסיד במידותיו ברור שהזעקה היא נוראה .אבל אל לנו לטעות,
אנחנו אומרים הצור תמים פועלו ,תמים זה שלמות ,קשה לנו להבין את המקרים בעולם ,אבל
אנו בטוחים שאנחנו מבטאים את האמונה במיטבה .הצור תמים פועלו .שלמה המלך אומר:
"שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המירוץ ולא לגיבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם
וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן כי עת ופגע יקרה את כולם" )קהלת ט ,יא( .מיד
הפסוק אחריו אומר שלמה המלך :התבונן היטב כי כל הדברים שבעולם אין שום ביטחון שאדם
יקבל אותם ,זה לא תלוי בחוכמתו ,בגבורתו ,בנבונתו .אומר שלמה המלך" :כי גם לא ידע
האדם את עיתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכציפורים האחוזות בפח כהם יוקשים בני האדם
לעת רעה שתיפול עליהם פתאום" .אומר שלמה המלך ,מי שכבר הסתלק מן העולם ,מה שנותר
לבני האדם זה להתבונן במקרים ,ולראות ,אם בחור כזה צדיק וישר ,אם בחור שכל כולו חסד,
אם בחור שכל כולו תורה ,אם בחור שכל כולו אמונה ,הלא לכאורה זה מבטיח לו את החיים
האלה בעולם הזה שלא יהיה לו מקרה .אומר שלמה המלך ,פעמים שהכל על דרך המקרה
בבחינת הנסיבות ,לא מבחינתו של האלוהים .ואז אנחנו מייד מתחילים לחשב ,מדוע לא יצא
עודד ,מדוע לא ברח ,מדוע הוא היה צריך להעיר את החברים שלו ולא להציל את עצמו ,יכול
להיות שהיה ניצול ,אבל ,שני חבריו לא היו היום בחיים .האם זה על דרך המקרה? חס ושלום.
בני אדם חושבים שזה במקרה .בני אדם חושבים שכל מה שאירע זה מקרה ,הוא נפל ,ונשרף,
אין מקרה! הצור תמים פועלו .אם חס ושלום אנחנו נאמר הוא היה יכול להציל את עצמו,
אנחנו כופרים חס ושלום בהשגחתו של בורא עולם .כי אין אנו רואים את התכלית .כמו שאומר
המשורר ,הנביא ,דוד המלך" :מדוע דרך רשעים צלחה?" ,אומר דוד המלך ,יש לי הרבה תהיות,
יש לי הרבה שאלות ,יש לי הרבה קושיות על ההתנהגות בעולם אבל "עד אבוא אל מקדשי אל
אבינה לאחריתם של דברים" ,עד אבוא אל מקדשי אל ,אל התכלית היעודית של האדם ,אז אני
אדע בדיוק מה הם המקרים שאירעו בחיי כשלא הבנתי.
מורי ורבותי ,זו עבודה קשה מאוד ,קשה מנשוא ,קשה לעכל ,קשה להבין ,איך מרגלית
מעצם לידתה עד יומה האחרון כל כולה קודש .יש הרבה מאוד נערים שלא משיגים מה שהשיג
עודד במשך חייו הקצרים .אין יכולת ביד האדם לחשב חשבונות "כי לא מחשבותי
מחשבותיכם".
| 44
אומר רשב"ג ,בכתר מלכות ,אותו רשב"ג היה צעיר לימים שנסתלק מן העולם ,32 ,יש
אומרים ,36אבל כל ימיו מכאובים וצער עניינו ,כל ימיו ייסורים ,עוני ,דלות ,כאבים ,מחלות,
מה לא .ואותו רשב"ג אומר ,מתפלל להקב"ה "ואל תעלני בחצי ימי" ,מה יש לך? מה טוב לך
בחיים האלה? אין יום שקללתו לא הייתה יותר מחבירו ,מה אתה מתפלל על אריכות ימים?
האם זה טוב לך כל הייסורים האלו? אומר רשב"ג זאת לא הבעיה שלי .אני יודע שאלה ימים
קשים ,אני יודע שהימים הבאים יהיו עוד יותר קשים ,ואעפ"כ אני מבקש ממך ריבונו של עולם,
"אל תעלני בחצי ימי עד אכין צידה לדרכי ודתי ליום עבודתי" ,אם אתה בורא עולם יודע שכבר
הגעתי לתכלית ,שכבר קניתי את חיי הנצח ,אז אין לי בעיה ,אני מוכן לבוא אליך ,אבל אני רוצה
חיים בעולם הזה בשביל חיי הנצח .ועל זה אומר שלמה המלך" :מתוקה שנת העובד אם מעט
ואם הרבה יאכל" ,מתוקה שנתו של עודד ,למרות המעט שבמעט אבל הוא קנה את עולמו
אפילו לא להגיע לחצי ימיו ,אעפ"כ אנו בטוחים שהוא קנה את עולמו בחיי הנצח .אין אנו
יודעים אם הוא היה נשאר בחיים יכול להיות שאנחנו היינו שמחים הכל טוב ויפה ,אבל מי יודע
מה היא אחירתו של אדם .ועודד ,הגיע להישגים יום יום ,יום יום אני חושב שאולי הוא בכלל
חשב שהוא לא יספיק לחיות הרבה ולכן מעלות השחר ועוד שהולך לישון כל ימיו בחסד,
בלימוד תורה ,בקיום מצוות ,בעזרה לזולת ,כיבוד הורים מדהים ,לא כל אדם זוכה לחזות
בכיבוד הורים ויכול להיות שב 18-שנים הוא השיג מה שאדם בגיל 70-80לא משיג .אנחנו
רואים זאת בעולמנו ,הרבה בני אדם מאריכים ימים אבל חבל על אריכות ימים ,צער ויסורים,
הרגלים לא נשמעות ,הראש כבר לא עובד ,אבל על עודד נאמר" :שלום רב לאוהבי תורתך" ,לא
נאמר ללומדי תורתך אלא לאוהבי תורתך .עודד אהב תורה ,עודד אהב תלמידי חכמים ,עודד
אהב מצוות ,עודד אהב חסדים ,עודד אהב את הוריו ,וכיבדם מאוד מאוד .נתמלא היעוד שלו
בשנים הקצרות .אנו איבדנו את המרגלית ,אבל המרגלית לא אבדה" ,שבת מנוחה היא לבני
סגולה" שבת מנוחה של עודד כי הוא היה מבני סגולה .הוא היה מסוגל במצוות .פשוט אי
אפשר להבין את זה .איך ילד כ"כ צעיר ,כבר עוסק בהרבה מצוות .אני חושב שהליכות עם
ישראל בראשותו של מו"ר רצון ערוסי ,ויקירנו אברהם ואהובה יבדלו לחיים טובים איבדו
מאור גדול ,מאור שהיה יכול להיות לעזר ולהאיר בדרכו המיוחדת .אבל עוונותינו היטו אלה,
וחטאותינו מנעו הטוב .אוי לנו על שברנו נחלה מכתנו ,מכה נוראה ,אבל אנחנו מקבלים אותה
באהבה ,קל לנו לומר אנחנו מקבלים באהבה ,אבל אני מתכוון להורים היקרים ,להורים שהיו
להם 18שנים של אושר ,עודד אם אינני טועה נולד ביום שישי ונימול ביום שישי ונפטר ביום
שישי ,כי מלאו ימי ,מלאו ימיו והלך אל הקב"ה.
יקירנו אברהם ואהובה ,שהלכתי לנחם את אהובה אחרי הקבורה פחדתי לגשת ,לא ידעתי
אם אני יוכל לעמוד במצב הזה ,אבל אמרתי אני חייב ,ניגשתי אליה והיו מסביבה נשים ,היא
ראתה אותי ,היא נגשה אלי ,אמרתי לה תנוחמו מן השמיים ,והיא אמרה לי ,הרב עדן ,איך אני
אתנחם? הוא היה ילד נדיר ,היה ילד מיוחד ,איך אני אתנחם ,נעתקו המילים מפי ולא ידעתי מה
להגיד ,ושנינו דומעים .אבל אני אומר לכם ,יש לכם נחמה ,יש לכם נחמה בנכדים היקרים ,בני
בנים הרי הם כבנים ,הנחמה היא שאלה בני בנים מאותו גזע של עם סגולה ,תנחמו בהם ,חנכו
אותם כפי שחנכתם את עודד ,תנו להם את כל האהבה שחסרה לכם בעודד ,כי הנכדים האלה,
| 45
הם פועל יוצא שלכם שאומרים חכמים :כל דמוקיר רבנן הויין ליה חכמי רבנן ,כל דרחים רבנן
הויינן ליה בני רבנן .היה לכם בן תלמיד חכמים ואתם אוהבים תלמידי חכמים ,יש לכם חתנים
תלמידי חכמים כי אתם מוקרים תלמידי חכמים .זו תהיה נחמתכם .יש קושי ,אבל אנחנו כאנשי
אמונה לא נישבר .אנחנו כאנשי אמונה לא ניפול בעצת היצר של להתלונן חס ושלום .נקבל את
הדברים באהבה בבחינת "ואהבת את ה' אלוהיך ,בכל ללבך ,ובכל נפשך" אומרים חכמים
אפילו נוטל את נפשך .איך זה? אם הוא כבר נטל את נפשך מה שייך לאהוב את ה'? בכל נפשך,
זהו עודד .זהו כל נפשך .את הנפש האהובה והיקרה ,אעפ"כ "ואהבת את ה'" ,זהו ביטוי הגדול
ביותר של האמונה .קשה לנו לנחם ,קשה לנו לדבר ,המילים רוצות לבטא כל מה שעם ליבנו
אבל הם קשים .שומה עלינו ,לקבל את הדברים כהוויתם .יש הורים שזוכים שהבנים ימשיכו
לחיות אבל איזה חיים ,ה' ירחם .ויש בנים שהם בבחינת מרגלית גם אם חייהם קצרים.
תהא נפש המנוח צרורה בצרור החיים ,אמן ואמן!
| 46
הרב יוסף שבח
ר ב ומו " צ ,ירוש לי ם
יש מצווה ,וחובה על כל אחד מישראל לגמול חסד ,גמילות חסדים שבגופו .והרמב"ם
מונה בכלל ואהבת לרעך כמוך את המצווה הזאת של ניחום אבלים.
מצוות ניחום אבלים ,מצווה על כל אחד ואחד לנחם את האבלים .כלום יש מצווה לאבלים
להתנחם? לא מוזכר בהלכה דבר זה ,אבל מצאנו כבר בדברי האחרונים .הפלא יועץ כמדומני
הראשון שכתב שכשם שיש מצווה על כל אחד מישראל לנחם והוא בכלל גמילות חסדים ,יש
מצווה על האבל להתנחם.
השאלה הקשה ביותר היא איך עושים את זה .יעקב אבינו ,שאנחנו מתראים איתו עכשיו
בפרשיות ,יוצא מבאר שבע ללכת לחרן ,חז"ל רמזו ,חרן-חרון אפו של הקב"ה .הוא יוצא
בחוסר כל ,וחז"ל רמזו ואמרו את הפסוק שהזכיר איוב בסוף דבריו" :לא שלותי ,ולא שקטתי
ולא נחתי ויבא רגז" .יעקב אבינו ,בחיר האומה הישראלית ,עם כל היש שיש לו מאבותיו,
מיצחק ,מאברהם ,ויצא יעקב ,הכתוב אומר :ויצא ,אומרת לו רבקה קום ברח לך אל לבן אחי
חרנה ,זה בעצם בריחה ,הוא לא יודע להיכן הוא בורח ,כשיברח לשם מי אמר ששם יהיה לו
יותר טוב? אבל הציווי של אמו ,גם יצחק משתתף בסוף הפרשה בכך ואומר לו שילך לחרן,
ציווי של ההשגחה למצוות כיבוד אב ואם.
בואו נתאר לעצמנו את יעקב אבינו בחיר האבות ,לא שלותי ,לא נחתי לא שקטתי ,ויבא
רגז ,ולא די כל הצרות שיש לו ,עוד יש לו לאחרי כן את צרת יוסף .ראו ,מה אחֵ ר היה עושה,
היה סובל ומתייאש .זה מה שהבטחת לי יתברך? זה מה שקיוויתי? איך אומרת השונמית
לאלישע? "הלוא אמרתי לא תשלה אותי" אתה דואג שיהיה לי בן ,וזה התוצאה ,מי ביקש זאת?
חלילה וחס! ובכן ,עם כל זה ,כפי שידוע בפרשה הזאת ,שהוא הולך לחרן ,עם כל הצער ,עם כל
המשא שנושא על כתפיו .יש במדרש בראשית רבה ריש פרשת ויצא על יעקב אבינו שאמר כך:
מה אנא מובד סברי מן בריי ,חס ושלום לית אנא מובד סברי מן בריי ,אלא עזרי מעם ה'.
ופרושו ,וכי אאבד ואייאש תקוותי מבוראי? אולי יבוא לי מחשבה חלילה חלילה לפקפק
בהבטחות שהבטיח לי ריבונו של עולם? וכי אני אאבד את עצמי ,את נפשי בשביל הצער הגדול
הזה? פה בעצם טמונה כל התשובה .על אף הכל ,על אף הסבל ,על אף כל הייסורים שרודפים
אותו ,הוא שלם עם אלהיו .הייתכן שיהיה לי איזה שהוא פקפוק איזה שהוא ספק? חלילה וחס.
ואעפ"כ ,איך עושים את זה ,איך אדם יכול ליצור לעצמו את הכוחות הללו שיכול להתגבר על
כל צער וצער.
למדו חכמים ואמרו :אבות תיקנו תפילה .אברהם אבינו תיקן שחרית ,יצחק תיקן תפלת
מנחה ,ויעקב אבינו ערבית .מה מסמל הערב? מה מסמל את הערבית? שהשמש באה ועלטה
היה ,שבאים פעמים לאדם בימי חייו ימי החושך ,ימי הצער ,ימי הרוגז .אוי ,כמה אדם באותו
רגע צריך כוחות נפש כדי להתגבר ,כדי שיהיה לו את הכח להמשיך באותה אמונה ואותו
| 47
ביטחון .שהכל הולך ,הכל זורם ,שהפרנסה באה בקלות ,שהילדים מתנהגים בטוב ,שבבית הכל
בסדר ,זה נורמאלי ,צריך להודות לה' .אבל שבאים הימים של הערבית ,ימים של צער ,ימים של
חושך ,אז צריך את התפילה .אז אדם מרגיש מה זאת תפילה .את הקרבה לרבונו של עולם .ואז
גם צצות שאלות ,איפה היית ריבונו של עולם בשעה שהייתי צריך אותך? חלילה וחס ,לרגע
האדם קצת שוכח את עצמו ועולה לו שאלה שכזאת .עד עכשיו לא הייתי איתך ,כביכול אומר
הקב"ה ,ועכשיו אתה מבקש אותי? כן כן ,אנחנו בנים .אנחנו פונים אליו ,פונים לאבא כשקשה,
כשכואב ,כשבא מחסור חלילה ,צער ,שכול ,אנחנו פונים לקב"ה ,זה המבחן של האדם .המבחן
של האדם לא בזמן שהכל הולך כמו שהוא רוצה ומתכנן ,המבחן לאדם זה כשלא טוב ,שקשה,
שיש צער ,שיש חיסרון ,אז נבחן האדם אם באמת אתה שלם עם אלוהיך ,אתה שלם עם
אמונתך ,זה המבחן לאדם .לכן חכמינו קוראים לעולם הזה עולם המבחן ,עולם המעשה
והמבחן .שָ ם ,עולם הגמול ,שם האדם מקבל את מה שרכש לעצמו במבחנים שעבר במשך חייו
בעולם הזה ,ומי יכול לומר לעצמו שהוא לא עובר מבחנים? ולא כל מבחן הוא קל .יש מבחנים
שהם קשים מנשוא ,ועל זה אנחנו מתפללים ואומרים ריבונו של עולם ,אל תביא אותנו
למבחנים שכאלה ,איך נוכל לעמוד במבחן שכזה? אבל כשבא המבחן ,אז צריך כוחות נפש,
כפי שאמרנו ,נבחנים כוחותיו הנפשיים של האדם ,ואשריו למי שהוא עומד בהם.
אנחנו היום לפני י' בכסלו ,בסך הכל חודשיים אחרי יום הכיפורים ,ביוה"כ המנהג הוא
שאומרים כתר מלכות ,כתר מלכות לר' שלמה אבן גבירול ושם הוא מספר על נפלאותיו של
הקב"ה ,ובוודאי ביום אדיר מכל שנה ,יוה"כ ,שאדם כמלאך אלוהים וודאי שהדברים נקלטים.
אנחנו ,המשפחה ,הקרובים ,הידידים ,כולנו נמצאים בימים אלו ,בימים של מבחן ,מבחן בכח
העמידה שלנו ,מבחן בכח האמוני שלנו ,ואני מבקש לקרוא בפניכם ,מה שקראנו והתפללנו
ביוה"כ ,כפי שאנו בני תימן נוהגים .וכבר הגדיל ר' שלמה אבן גבירול כדי לחזק את אמונתו
ואמר" :מי ימלל גבורתך ,מי יזכיר תהילותיך ,מי יבין סודותיך ,מי יכיל גדולתך ,מי ידע
פעולותיך ,מי יגיע לרוממותך ,מי ידע הליכותיך ".טוב שאנחנו יודעים שאין אנחנו יודעים את
חשבונותיו של הקב"ה" .מי ידע הליכותיך" ,ריבונו של עולם" ,ה' מי יחקור תעלומותיך ,מי
יעמיק למחשבותיך ,מי יבוא עד תכונתך" .ובהמשך הוא אומר כך ומתפלל ,אני חושב שכל אחד
ואחד מאיתנו בימים הללו ,ימי חשבון ,כאשר אחד מבני חבורה משכל בן יקיר ,ושכול זה לא
רק למשפחה הקרובה אלא לכל החברים והידידים .אומר ר' שלמה אבן גבירול ,ואולי היינו
צריכים בכל יום לומר בקשה זו' :יהי רצון מלפניך ה' אלהי לשוב עלי ברחמים ולהשיבני
בתשובה שלמה לפניך .ולתחינתי תכין לבי ותקשיב אזנך .ותפתח לבי בתורתך .ותטע ברעיוני
יראתך .אוי כמה אנחנו צריכים לפתוח ליבנו בתורה ,כמה אנחנו צריכים לנטוע ברעיוננו יראת
ה' ,דווקא בימים שכאלו' ,ותגזור עלי גזרות טובות ותבטל מעלי גזרות רעות .ואל תביאני לידי
נסיון ולא לידי בזיון .וזכרני בזיכרון ורצון עמך .ובבניין אולמך .לכן אל תסתר פניך ממני.
ומלפניך אל תשליכני .ובעת מן העולם תוציאני לחיי העולם הבא בשלום תביאני .ועם החסידים
הנסיכים והמלכים בכבוד תושיבני .ועם המנוים בחלד חלקם בחיים תמנני .ולאור באור פניך
תזכני .ותשוב תחייני .ומתהומות הארץ תשוב תעלני .ואומר אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפיך
ותנחמני .ולך ה' חסד על כל הטובה אשר גמלתני .ואשר עד יום מותי תגמלני' .מאיפה הכוחות
שיכול האדם לקבל על עצמו ,הנה אומר המחבר' :וביראתך הטהורה אֵ ל אחד תחזקני .ותורתך
| 48
התמימה תאמצני '.אין לנו ,אלא ותורתך תאמצני .הכוחות שיש לו לאדם לעמוד במבחנים הללו
זהו הכח ,רבותי ,זהו החיסון הגדול ביותר שבו אנו יכולים לעמוד' .וביראתך הטהורה תחזקני
ובתורתך התמימה תאמצני .כן ,תורה ויראה .זה מה שיש לו לאדם דווקא בשעות כאלו של
מבחן .ואין לך יותר ממבחן של שכול בן .הוי ,כמו יעקב אבינו בשעתו .כפי שהמדרש אומר על
הפסוק' :אשא עיני על ההרים מאין יבוא עזרי' ,אשא עיני על ההורים .נראה את הכוחות שהיו
לאבותינו ,נראה את הכוחות שהיו להורים ,לסבים ,לדור שעבר ,לדורות שהכרנו ושמענו עליהם
שעברו עליהם אף יותר מייסורי איוב' ,החזיקו באמונה אמן' ,ובכוחה של תורה ,כי התורה היא
משיבת נפש ,התורה היא שמחייה את האדם.
כולנו יודעים ,שהבית הזה ,שגדל נער חמד זה ,הוא בית של תורה ,של יראה ,של דרך
ארץ ,בית של גמילות חסדים ,גמילות חסדים המחוברת עם תורה ,עם מתן בסתר שאני יכול
להעיד על ההורים היקרים הללו ,שהנתינה המיוחדת לתלמידי חכמים לומדי תורה היא מעל
ומעבר .אין ספק שבשנות חייו הקצרות הללו ,רכש הנער הנחמד ,תורה ,כפי ששמענו שהיה
בישיבה .ואין לנו טרוניה לפני הקב"ה חלילה וחס ,אין לנו תלונות על הקב"ה חלילה וחס ,אוי
לנו אם לא נעמוד במבחן הזה .אבל התוצאה של המבחן הזה ,זה בהמשך ,בחוזק העמידה של
ההורים ,ובחוסנה של המשפחה היקרה ,להוסיף כח ועוז בתורה ,באהבת תורה ,בעזרה לתורה
בנתינה לאחרים .ואין ספק שמהכוחות הללו יוכלו להתגבר על המבחן הקשה הזה שהם עוברים
שכולנו חבים אותו ,שהקב"ה יגדור בעד הפרצה הזאת ,וייתן להורים כח ,כח גופני וכח נפשי
להמשיך בחיי תורה ובחיי אמונה לזכות לראות נכדים ונינים עמלים בתורה גדלים על ברכי
תורה ומידות טובות ודרך ארץ.
ואסיים במה שאמר ר' שלמה אבן גבירול וכפי שהזכרנו' ,יראתך הטהורה תחזקני' ,הקב"ה
יחזק את לבכם ,מתוך יראתו הטהורה שאתם כבר רגילים בה' ,ותורתך התמימה תאמצני ועל כל
זה אני חייב להודות ולשבח ולפאר את שמך הגדול הגיבור והנורא'.
והשם ברוך הוא ייתן לכם כח ותעצומה להמשיך ולפעול לכבודה של תורה ,לזכרו של
הנער ,הבן חמד הזה שהשתדלתם ועשיתם ככל יכולתכם ,וייתן לכם רחמים לגדל את המשפחה
מתוך קדושה וטהרה ואהבת תורה באמיצות כח ,הקב"ה יסיענו וייסע אתכם על מעשה רצונו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
| 49
הרב יחזקאל שרגא ברוך
בן ה א דמו" ר מצ א נ ז
הר ב ה צעי ר ש ל קר י ת צ א נ ז
התחושה מאוד קשה .כתוב :נר ה' נשמת אדם .למה נר ה' נשמת אדם? נשמה דומה לנר,
הנר ,האש ,תמיד שואפת למעלה ,אף פעם לא תראה את האש רגועה ופונה כלפי מטה ,תמיד
היא שואפת למעלה.
גם הנשמה שואפת אל על ,כל זמן שנבצר ממנה לעלות למקום כיסופה היא נשארת בתוך
הגוף .כנראה יש בה רצון המבקש להתעלות ולחזור לצור מחצבתו .כך הוא גם הנר ,שואף
ומבקש לעלות מעלה מעלה .ככל שהנשמה גבוהה יותר ,כך טוב לה יותר בעולם העליון מאשר
להיות כאן למטה בעולם התחתון השפל .דא עקא ,אין אנו יכולים להבין את הנסתרות הללו
לאשורן.
שמעתי מספרים שהיו למאן דהו קושיות והרהורים אחר פעולותיו של ריבונו של עולם.
אמר לו הקב"ה :אם יש לך קושיות על מעשיי ,בוא עלה למעלה ואסביר לך את מהלכי .לכן
עלינו להתחזק באמונתנו בצדקת מעשיו של בורא עולם ,ואסור לנו להרהר אחר מידותיו של
הקב"ה ,מכיוון שאין ביכולתנו להגיע עד חקר תעלומות הבורא.
אבי ידידי ,אנו מכירים כבר 37שנים ,ואני מוקיר ומעריך את מסירותך לעבודתך
ולמטופלים בבית החולים לניאדו .גם את רעייתך אשר עובדת בפגיה כולם מוקירים ומכבדים.
כל הקריה שותפה לכם בכאבכם ,כולם יודעים ומכירים את הקרבתכם למען האנשים והחברה
הסובבים אתכם.
המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ה' יעזור שלא תוסיפו לדאבה עוד,
ויתן לכם ה' את כוחות הנפש הדרושים כדי לצלוח את ניסיון הצער הזה על הצד הטוב ביותר.
יהי רצון מלפני ה' יתברך ,שנזכה בקרוב לראות בתחיית המתים ,ולראות את החושך נהפך לאור
גדול.
| 50
הרב אהרן בדיחי
ר ב ה ש ל א ב ן יה וד ה
הארת החסד של עודד ,שכל כולו היה חסד ,שייך לאבינו הראשון אברהם ,שהוא יסוד
החסד .אברהם אבינו על פי חז"ל ,הוא מידת החסד ,וזה מראה לנו ,מה ריבונו של עולם רואה
כיסוד העולם .כי ברור שיש סדר לתורה וסדר למשנה ,ואם אנחנו רואים שהחסד מופיע ראשון,
אז הוא היסוד להכל.
רבי עקיבא דרש' :ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה' .וגם בהינתן תורה ,יסודה הוא
החסד .בלעדי החסד הזה אין תורה ,אין הופעה של תורה .אבל בפסוק בנביא שמדבר על החסד
אנו רואים שיש עוד מידה שמשולבת עם החסד ,והיא מעצימה את החסד ,שם כתוב..." :אהבת
חסד ,והצנע לכת עם אלוהיך" ,יש אנשים שעושים חסד ,אך ברעש ,לא טורחים להסתיר את
עצמם ,אלא במישרין או בעקיפין ,מבליטים את הנתינה והעשייה ,בבחינת מצפים לקבל שכר
כזה או אחר ,או הכרת טובה .אך החסד האמיתי ,הוא בהצנע לכת ,שנעשה לא מתוך כוונה
לקבל שכר ,לא שכר גשמי ולא הכרת טובה או תודה.
המשנה באבות אומרת כך" :אנטיגנוס איש סוכו אומר :אל תהיו כעבדים המשמשים את
הרב על מנת לקבל פרס ,אלא היו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס" .זה
הניסוח של המשנה בדפוסים המקובלים ,אך בכתבי היד וברמב"ם הנוסחה היא כך.. " :אלא
היו כעבדים המשמשים את הרב על מנת שלא לקבל פרס" .זו משמעות אחרת לגמרי ,זה לא
אותו דבר ,כי כשאדם הוא עבד שלא על מנת לקבל פרס ,זה אומר ,שאדם עושה שלא על מנת
לקבל פרס ,אך יש פרס בסוף ,יש שווה ערך למעשה שאתה עושה .הרמב"ם אומר ,שהגרסה
היא "על מנת שלא לקבל פרס" .אדם צריך לעשות מצווה ,מתוך ידיעה ומתוך הכרה ,שאין שום
פרס ,כנגד המעשה שהוא עושה .על מנת שלא לקבל פרס.
וזה מסביר ,מדוע תלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו ,צדוק ובייתוס ,יצאו לתרבות רעה
בגלל זה .כי הם הבינו ,כשאדם עושה מצווה ,אין לו שכר על כך .הוא עושה מצווה ללא תגמול,
אז למה לעשות מצוות בכלל ,אם אין שכר עליהם? ולכן הם פרשו .והאמת היא ,שברור שיש
שכר ,הרי זה מפורש בתורה ,אדם שמקיים מצווה ,הקב"ה נותן לו שכרו ,אלא שהשכר ,זה חסד
מאת הקב"ה .השכר ,אינו מידה כנגד מידה כמו במסחר ,מגיע לי ..אלא הכל זה חסד של
הקב"ה ,כי אדם ,כמה שיעשה חסדים ומצוות ,הוא תמיד ב"אוברדראפט" ,הוא תמיד חייב .כל
נשימה ונשימה שאדם נושם ,אפילו יעבוד על נשימה אחת ,מאה עשרים שנה הוא לא ישלם
לקב"ה את שווי הנשימה הזאת .זה דומה ,לא עלינו ,לאדם שלפעמים מאבד לרגע את הנשימה,
למשל כשאדם נמצא במים ,בבריכה ונחנק ,הוא רואה כיצד הוא מתייסר באלפית השנייה הזו
ללא נשימה ,והוא היה מוכן באותו רגע לתת את כל מה שיש לו ,רק לא להתייסר בזה .הייסורים
האלה ,אדם ,אף אם היה עושה את כל המצוות ,מאה עשרים שנה ,לא ישלם לקב"ה בעבור
| 51
הנשימה הזאת .כמה אנחנו צריכים להעריך כל נשימה ונשימה ,כל רגע ורגע ,כל דקה ,כל שעה,
כל שבוע כל חודש ,שהרי אף אם אדם יעשה 120שנה מצוות ,עדיין לא ימלא את החשבון.
לכן אומר הרמב"ם ,כשאדם שעושה מצווה ,זה על מנת שלא לקבל שכר ,אלא מתוך חובה
כלפי בורא עולם ,והשכר הוא חסד מהקב"ה ,השכר שהקב"ה ייתן לו ,זה חסד ,הקב"ה רב חסד.
גם כאן אותו עניין ,כשאדם עושה חסד ,אם הוא עושה זאת בהצנע לכת ,לשם שמים ,יש עוצמה
למעשה ,יש גם השפעה למעשה ,ולא רק לעצמו ,אלא זה כמו אפקט הגל ,כשאדם עושה חסד,
וזה נגלה ,והוא מצפה לשכר ,הוא עשה מעשה טוב ,אך זה נשאר בגבולות של עצמו ,לאותו
מצב ,לאותו מעשה ,לאותו רגע .אך כשאדם עושה את המעשה בהצנע לכת ,בסתר ,בשביל לא
לקבל שכר ,לשם בוראו ,זה כבר מעשה נצחי ,הוא מעבר לגבולות המעשה והזמן ,וזה משפיע
על עוד אנשים.
ובאמת זה פלא ,אני זוכר שנפגשתי עם עודד בחדש אלול האחרון ,היה שליח להביא לי
כמה דברים .אבא שלו סיפר לי ,שהוא צריך ללכת ללמוד ,הוא כל הזמן עסקן ,כל הזמן
בתנועה ,וביקש שאשוחח עמו .הבטחתי שאנסה לדבר עמו ,ואראה מה קורה .אבל ראיתי בחור
כל כך מתוק ,לא יכולתי לומר לו כלום .הוא לא עושה עסקים ,שהיה אפשר לתת לו מוסר ,שב
עכשיו תלמד ,עכשיו לא הזמן לעסקים ,אלא תעסוק בתורה ואחר כך ,בקשתי לתהות על קנקנו,
אבל אתה רואה כזאת מתיקות ,שאני יגיד לו ללמוד? אני בעצמי לא לומד ,אז אני אתן לו
מוסר?
ורואים ,שבסוף הוא עשה את שני הדברים .מי שעושה חסד אמיתי הוא לא מבטל תורה.
וזה לא מורגש כביטול תורה .כי יש אנשים שבשביל לעשות ,צריכים להפסיק ולהתנתק
מהתורה .אני זוכר כתלמיד בישיבה ,השתדלנו לשים לב לזמן ,לא לצאת מהלימוד אף לא לדבר
קטן .אצל אדם כזה ,זה חלק מהלימוד ,וזה לא יציאה מהלימוד ,אתה כל הזמן בתורה ובמצווה
ובלימוד .זו בחינה של אדם גדול ,כי יש לימוד תורה ויש עולם המעשה ,וזה דברים סותרים
לכאורה .לא כולם מסוגלים לשלב ולחבר את שני העולמות האלה .ואנשים כאלה הם נדירים ,כי
כשהם עושים מצווה אתה רואה שהם לא מחוץ למצווה ,לתורה ,לחסד ,לשבת בבית מדרש או
לעסוק בהגברה – זה היינו הך .יש אנשים שבשבילם זה אותו דבר .הם נמצאים כל הזמן בבית
מדרש.
התלמוד הירושלמי במסכת ברכות אומר" :כל הקובע עתים לתורה הרי זה נופל
בגיהינום" .ולכאורה קשה ,והרי אמרו במשנה במסכת אבות ,שחייב אדם לקבוע עיתים לתורה.
אז מה זה נופל בגיהינום? אלא ,חכמים ביארו לנו ,אל תחשוב שאם קבעת שעה ,או שעתיים ,זה
כל התורה .התורה אין לה עתים ,אלא היא כל היום וכל הלילה ,והגית בו יומם ולילה .וראיתי
פירוש נפלא ,של יהודי תלמיד חכם גדול ,שחי ברוסיה לפני עשרות שנים ,והבריחו את הפירוש
שלו על הירושלמי ,על גבי נייר של סיגריות ,חתיכות חתיכות ,ולאט לאט היו יוצאים כרכים .לי
יש שלושה כרכים מסדר זרעים )איני יודע כמה עוד יצאו( .שם הוא פירש פירוש מעשי ,פרקטי,
ממש שייך לנו ,אני זוכר מאז כתלמיד בישיבת "מרכז הרב" ,ואני אומר במילים שלי את מה
שהוא פירש :יש אדם ,תלמיד ישיבה ,שיוצא מהחדר בבוקר ,מוקדם ,לבית המדרש ,אך הוא
יוצא מהחדר כדי לחזור לחדר ,הוא יכול ללמוד הרבה זמן ,עד הלילה מאוחר ,אך הוא הוא יוצא
| 52
מן החדר כדי לחזור לחדר .אבל יש אדם ,שיש לו עול פרנסה או שאר עיסוקים מוכרחים ,ולא
יכול ללמוד הרבה זמן ,אך הוא יוצא מבית מדרש על מנת לחזור ,הוא מחכה לרגע כדי לחזור
לשם .יש אדם שחוזר לחדר כדי לישון ,הפסקת צהריים אחרי כמה שעות ,הוא צריך לישון ,זה
זמן החופש שלו ,הזמן בו הוא מרגיש "חופשי" ,מנקה את הראש ,מרגיש טוב בלי לחץ
ומחויבות ...אך יש אדם שלומד ,רק ארבע שעות ביום ,ויוצא לעיסוקיו ,אך ראשו שלו תמיד
בבית מדרש ,הנשמה שלו תמיד בתוך התורה ,תמיד עסוק במתי הוא יחזור לבית המדרש ,כל
העיסוק בחוץ ,זה כדי לאפשר לו את החזרה לבית המדרש.
ואספר עוד סיפור אחרון על ראש ישיבת מיר הרב שמואלביץ תלמיד חכם גדול מגדולי
תנועת המוסר .היה לו חבר – חברותא ברוסיה שאח"כ הפך למיליונר גדול בארצות הברית.
אחרי שנים הגיע לביקור בארץ ישראל ונפגש עם ראש הישיבה .אחר ההתרגשות והשמחה
שגאתה על גדותיה ,שאל המליונר את ראש הישיבה :יסביר לי כב' הרב ,הרי למדנו יחד אותן
מסכתות ,אצל אותם הרבנים ,אותן שעות ,ואדרבא אני נחשבתי מוכשר יותר ,וכיצד זה יצאתי
אני סוחר גדול וכב' זכה להיות ראש ישיבה? אומר לך ,ענהו הרב .אכן שנינו יצאנו מהחדר
באותה שעה והתמדנו יחד במהלך היום וחלק מן הלילה ,אך כשחזרנו עייפים ומותשים לחדר,
והשתרענו על המיטות ,אתה הנחתה את ראשך על הכר ומיד נרדמת ,ואילו אני הנחתי את הכר
על ראשי והתאמצתי לחזור על הלימוד של אותו היום...
הוא אשר ביארנו קודם ,אין חופש מן התורה ,מן המצוה ,גם כשאדם ישן ,צריך להפעיל
את מלא כחותיו וכוונתו לשם שמים ,כמו שביר לנו הרמב"ם בהלכות דעות.
כזה היה עודד .ת.נ.צ.ב.ה
| 53
הרב אהרן קאפח
רמ ת ג ן
אוד מוצל מאש
שריד לשרידים תלמידי תרי צנתרי דדהבא בעקבות משה הזמן
לזכרו של עלם חמודות הבחור עודד חמדי זלה"ה ,אשר ענה ליוצרו ועלה בלבת אש.
לימדונו רבותינו שלושה ימים לבכי ,ושבעה להספד.
דומה שההגדרות האלה עתים מיטשטשות .נשאלת שאלת היסוד מהו עניין של בכי ומהו
מספד? וכדי מטעמת נאמר ששני אלה משמשים בכפיפה אחת .הבכי בא כקול יללה ויבבה,
ואילו ההספד מתכונתו בדרך דרשה וקינה הבאים לעורר את הנוכחים בחינת 'וחי יתן אל לבו',
וידוע שעל פי צוואת חכמים 'אין אומרים בפני המת אלא דברי המת בלבד'.
אולם במעמד זה אחרוג קמעה מהסגנון שאני מורגל בו בבתי אבלים .בדרך כלל בבתי
אבלים נהוג לפתוח בשיעור ,שיעור מפרשת השבוע ,או ברעיון מסוים התואם למעמד .כגון:
מהות הנפש ,שכר ועונש ,יסורין ,חובתו של האיש הישראלי ,וכיוצא .ובכך ליצוק לאישיותו של
האדם שנסתלק תוכן דומה ,שבאבל בכי ומספד משמשים בערבוביא.
כשאנחנו מדברים על שני דברים אלו ,הרי שבנוהג שבעולם ,טבעו של עולם ,בן קובר את
אביו .ומעטים הם המקרים שהורים קוברים את בנם ,בפרט ,המקרה שלפנינו שקוברים את המת
אחר מיתה משונה .והמיתה המשונה הזאת יותר קשה מכל סוג מיתה אחרת כדוגמת חולי,
משברת את הלבבות ,מתמיהה מותניים ,מסמאת עיניים וגורמת לכולם לכל אחד ואחד לפי
דרגתו והתייחסותו לקרע בלב ושברון רוח .וודאי שקרע זה של פלוני אלמוני הוא דרגה של
מכיר ומכר ,פחותה היא בעוצמתה מקריעת הלב של בני המשפחה ושל ההורים בפרט .במקרה
שלפנינו ,הכרתי את המנוח ,כעלם חמודות ,ילד שהיה מלא באהבה וחמלה לכל מי שהיה
במחיצתו.
זכורני איך תמיד שכשמו כן הוא ,היה מעודד את בני האדם ,בכל מקום ,וכשיש סיבה לתת
במסגרת ישיבת ראש חודש כשהיה נמצא אתה רואה אותו זז מפינה לפינה מסייע ונותן ,דהיינו
לא נח לרגע .כדי לנחם את ההורים בפרט במקרה שלפנינו ,רבותי זוהי אמירה קשה אבל אין
נחמה .איני יודע מה אומרים להורים שנסתלק להם בנם יקירם .בפרט באופן זה ,איך אפשר
לנחם אותם ,אתה נכנס ,אומר להם תנוחמו מן השמיים ,וכשאתה יוצא אתה אומר תנוחמו מן
השמיים ,ובתווך מנסה לתת נחמה להורים ,הדברים האלה לעיתים נראים כעוברים רק באופן
שטחי ובפרט בתוך שבעת ימי האבל.
| 54
ללא ספק כולנו יודעים שהאבל האמיתי מתחיל כשנגמרים שבעה ימי אבילות .כל אחד
הולך לדרכו ,לפינתו ,והם צריכים אח"כ להתמודד עם הכאב הגדול .נסתלק מאיתנו מבחר
בחורים ואין ספק שאילו היה ממשיך לשהות בינותינו היה גדל להיות לתפארת כפי ששמענו
ממעשים שסופרו עליו ,מתוך שאלותיו הבנותיו והנהגותיו בחברה .אין לי אלא לנחם את
ההורים ,המקום ברוך הוא ינחם אתכם נחמה שלמה ,שהקב"ה ייתן לכם את כוחות הנפש
לעמוד בכאב הגדול הזה שחכמים דימו לנר שכבה בתחילת דלקתו או באמצעיתו .המקום ינחם
אתכם ,תנוחמו מן השמיים.
| 55
הרב י ה ונתן אדואר
ר ב מ רכ ז פת ח ת ק ו ה
ור אש המ ר כז הרו חנ י " א ור א בר ה ם א וה בי "
כשנכנסים לבית האבלים ,נוהגים לומר לאבלים 'תנוחמו מן השמיים' .אם בכל בית אבלים
הדבר הוא נכון ,כל שכן וקל וחומר בבית האבלים הזה' .תנוחמו מן השמיים' ,כי רק מן השמיים
יודעים ,כיצד לנחם ,כיצד לעודד אסון שכזה.
כיצד אפשר לנחם אבא .כיצד אפשר לנחם אמא .כיצד אפשר לנחם אחיות .כיצד אפשר
לנחם את שאר בני המשפחה ,את החברים ,את הקהילה הקדושה ,את כל המכרים ,עם איזה
מילים ,באלו משפטים ניתן להשתמש כדי לבוא ולעודד.
אמרו חכמנו בפרקי אבות "עשרה נסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה" .ושואלים חכמים,
האם ב"נסיון העקידה" הנסיון היה של אברהם או של יצחק? לכאורה ,הנסיון הוא של יצחק ,כי
את מי הולכים להעלות עולה ,מי הולך להישחט ,מי הולך להישרף? יצחק .אם כן מדוע אמרו
חכמים שהנסיון הוא של אברהם? על זה אמרו חכמים' ,בכו בכה לאבלים או לאובדים ולא
לאבידה -שהאבידה למנוחה והם ואנחנו לאנחה' .כי מי שייצטרך "לחיות בלי" לאחר שחיטת
יצחק ועקידתו ,מי שייצטרך "לחיות בלי" כל השנים אח"כ -זה האבא והאמא ,האחים
והאחיות .מי שיצטרך להיכנס אל החדר ולראות את מקומו ,לראות את מיטתו ,לראות את
התמונות ,שתיכנס השבת ויהיה חסר בשולחן השבת ,למי "יהיה חסר"? כשיגיעו החגים
והמועדים ,האירועים המשפחתיים? כשאבא יכנס לבית הכנסת וירצה לראות את בנו לידו והוא
חסר ,למי הנסיון? ודאי לאבא לאמא ולכל בני המשפחה.
אין לנו דמות כמו יצחק אבינו הנעקד שמחנך את כולנו לדעת מה זה בן ,ומהי מערכת
היחסים שצריכה להיות בין אבא לבן .כשהקב"ה בשמיים מנסה למצוא סניגור ,פונה לאברהם
אבינו ואומר לו' :בניך חטאו' ,עונה לו אברהם אבינו 'ימחו' .וכשבא ליעקב אבינו ואמר לו
'בניך חטאו' –ענה לו 'ימחו' .וכשבא ליצחק אבינו ,רק הוא סינגר עלינו .וכיצד הוא סינגר
עלינו? אמר לו הקב"ה ליצחק :בניך חטאו לי ,אמר לו "בני" ,ולא "בניך"? בשעה שהקדימו
ישראל נעשה ונשמע אמרת' :בני בכורי ישראל' ,עכשיו כשהם קצת חוטאים גמרנו?! זה כבר
לא הבנים שלך? מי שיכול ללמד אותנו "פרק" במערכת היחסים שבין אבא לבן -זהו רק יצחק.
ולכן יצחק אבינו הוא היחידי שיודע לאהוב בן כמו עשו גם כשעשו לא היה מי יודע מה .מאז
שהוא נער אביו אהב אותו עד סוף ימיו .זה קשה .קל הרבה יותר לאהוב ילד כמו יעקב בבית,
הרבה יותר מסובך לאהוב ילד כמו עשו .ומי האבא? יצחק .ומדוע?
רבותי ,אברהם ויצחק נמצאים בחברון והקב"ה מצווה את אבא אברהם 'קח נא את בנך את
יחידך'' .וישכם אברהם בבוקר' ואברהם אבינו אומר לבן שלו :בני ,קום ,בוקר טוב .אומר לו
יצחק :אבא מה יש? אומר לו אברהם :היום הולכים להר המוריה .בסדר אבא ,מה לקחת איתנו?
אש עצים ומאכלת .טוב אבא ,בשמחה .והילד יצחק עדיין משתף פעולה והנה הם מתחילים
| 56
ללכת יחד ' ,וילכו שניהם יחדיו' .פעמיים מופיע בעקידה 'וילכו שניהם יחדיו' .בפעם הראשונה
יצחק לא יודע בדיוק לשם מה הוא הולך .הם מתקדמים ,ובדרך שואל יצחק את אביו :אבא,
'האת ביום זה דתך שוכח' ,יש עצים יש אש ויש גם מאכלת 'ואיה השה לעלה'? עונה לו אביו:
דע בני' ,אלוהים יראה לו השה לעלה בני' .ופתאום יצחק אבינו מבין שהוא צריך להיות העולה.
באותם רגעים יכול היה יצחק אבינו לומר לאביו :אבא ,סליחה ,יש פה איזו טעות .עזרתי לך,
אבל עד כאן .אתה עומד לשחוט אותי? סליחה ,אני רק בן 37עוד לא התחתנתי ,אתה את החיים
שלך מיצית .אתה בן ,137אני הרי לא קבלתי את הציווי למעשה העקידה! להתראות ,אני חוזר
הביתה .וכי אברהם יכול היה לעצור את יצחק? אברהם זקן אין לו כח .והנה באופן על טבעי
פונה יצחק אל אביו ואומר לו :אבא ,אני לא עוזב אותך .אבא תחזיק חזק ,נלך ביחד 'וילכו
שניהם יחדיו' .בפעם השנייה ,יצחק הבן הולך עם אבא אברהם כשהוא יודע שהוא הולך להיות
השה שיישחט ויישרף לאחר מכן .ויצחק הולך עם אבא שלו ,לא עוזב לו את היד .ולאחר
שלשה ימים הם מגיעים להר המוריה .ומי יודע על מה הם דיברו שלושה ימים .ובמיוחד שיצחק
יודע שאלו שלושת ימיו האחרונים .על מה הם דבר בדרך? אנחנו לא יודעים .הם הולכים ביחד
ומגיעים למקום' ,אל המקום אשר אמר לו אלוהים' יצחק עומד בצד ,אולי מסייע לאביו להכין
את המזבח .בשלב מסוים אומר יצחק לאביו :אבא ,תקשור אותי חזק' ,ואת מאסרי חזק ועת יקד
יקוד בבשרי' ,אבא תקשור חזק כדי שאני לא יוכל להתפרע תוך כדי השחיטה .וגם לבסוף לאחר
השריפה אל תשכח ,קח קצת מהאפר 'ותאמר לשרה זה ליצחק ריח' .אח ,אח ,איזה ילד מסוגל
להתנהג כך .וכפי שהערנו שיצחק לא קיבל את הציווי ,את הציווי קיבל אברהם ,לאברהם נאמר
'קח נא' ובכל זאת הוא איננו עוזב את אביו אפילו לרגע 'וילכו שניהם יחדיו'.
מורי ורבותי ,ביום שישי האחרון ,יום מר ונמהר ,כאשר קיבלתי את השמועה על האסון,
אשקר אם אומר שאני לא בכיתי ,זה לא נכון ,לא יכולתי לעצור את עצמי .אמרתי לעצמי 'בשלי
הרעה הזאת' ,קשה לחשוב שעודד איננו איתנו ,קשה להבין ,קשה להסביר ,קשה לעודד .ועם
כל זה כולנו מלאי אמונה .ש'המלך החי הטוב והמטיב ,אל אמת ,דיין אמת ,שופט בצדק ,שליט
בעולמו לעשות בו כרצונו ושאנחנו עמו ועבדיו ובכל אנו חייבין להודות לו ולברכו'.
יש בתלמוד במסכת ע"ז מימרא שאולי דרכה נוכל מעט לנסות להבין וליתן אל ליבנו .שם
נאמר כך" :תנו רבנן :כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תורדיון לבקרו ,אמר לו:
חנינא אחי ,אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו
והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ,ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק
בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך .אמר לו :מן השמים ירחמו .אמר לו:
אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו ,תמה אני אם לא ישרפו אותך
ואת ספר תורה באש .אמר לו :רבי מה אני לחיי העולם הבא? אמר לו :כלום מעשה בא לידך?
אמר לו :מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים .אמר לו :אם כן,
מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי .אמרו :לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא
והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תורדיון
שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו ,הביאוהו וכרכוהו בס"ת
והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום
| 57
על לבו כדי שלא תצא נשמתו במהרה .אמרה לו בתו :אבא ,אראך בכך .אמר לה :אילמלי אני
נשרפתי לבדי היה הדבר קשה עלי ,עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת
הוא יבקש עלבוני .אמרו לו תלמידיו :רבי ,מה אתה רואה? אמר להן :גליונין נשרפין ואותיות
פורחות .אמרו לו :אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש .אמר להם :מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל
יחבל הוא בעצמו .אמר לו קלצטונירי :רבי ,אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל
לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא .אמר לו :הן השבע לי .נשבע לו .מיד הרבה בשלהבת ונטל
ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור .יצאה בת קול
ואמרה :רבי חנינא בן תורדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא .בכה רבי ואמר :יש
קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים".
מורי ורבותי ,ר' חנינא בן תורדיון נשרף עם ספר תורה ,בדור שלנו אנחנו נגאלים עם ספרי
תורה ,מה פירוש? על הפסוק 'ואמר לך בדמייך חיי ואמר לך בדמייך חיי' ,אמרו חכמינו שעם
ישראל נגאלו ממצרים בשני דמים ,דם פסח ודם מילה .בדם פסח ודם מילה נגאלנו ממצרים ,כי
פסח ומילה מסמלים את מצוות התפילין ומצוות מזוזה .דם מילה-זה מצווה שייכת בגוף .דם
פסח-זו מצווה ששייכת למשפחה .תפילין -זו מצווה פרטית ומזוזה-זו מצווה של המשפחה.
'וכתבתם על מזוזות ביתך' אבל יש תשמיש קדושה מעל תפילין ומזוזה ,מעל האדם הפרטי
והמשפחה זה ספר תורה .ובדור שלנו אנחנו נגאלים עם ספרי תורה .יש דמים נוספים שאנחנו
משלמים ,קורבנות ציבור ,כדוגמת המנוח .כדוגמת המלאך הזה שקוראים לו עודד זכרונו
לברכה ,ולכן כל הצבור צריך לדאוג בבחינת "נחפשה דרכינו ונחקורה" ,אמרו חכמינו' :אחד
מהחבורה שהולך ,תדאג כל החבורה כולה' וניתן להבין על פי הפשט,שהכוונה בזה היא:
שכשאחד מהחבורה הולך אז כל אחד מכל המעגלים החברתיים שהיו למנוח ,כל מי שהכיר
אותו ידאג .אבל חייבים להבין גם ש'כל החבורה כולה' זה לא רק כל אדם מהמעגלים
החברתיים אלא שהחבורה כחברה ,כלומר הצד הכללי הציבורי שלנו צריך תיקון .אני לא חושב
שיש מישהו פה ,שיש לו לב של בשר ,ובלב הזה זורם דם ,שלא יכול שלא להתרגש ולא
להזדעזע מהאסון הזה .ולכן לא נצא ידי חובתינו רק אם נגיע לכאן בהמונינו נשב שעה ,שעתיים
ואפילו חמש שעות ,אלא רק אם נדע אכן לעצור ,לעשות out timeאחד גדול ,לשתוק ולחשוב
וליתן אל ליבנו .והשאלה באיזה כיוון לחשוב?
נאמר בתלמוד במסכת ברכות "תנו רבנן :כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו ,אמרו
לו :רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא .אמר להם :הזהרו בכבוד חבריכם
ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים .וכשאתם מתפללים דעו לפני מי
אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא" שלושה דברים אמר ר' אליעזר הגדול בן
הורקנוס .אתם רוצים עוה"ב? כן ,אז דעו שגם אם תניחו שלוש זוגות תפילין זה עדיין לא
מבטיח לכם עוה"ב ,גם לא שלוש טליתות ,גם לא עשר אתרוגים .אתם רוצים עוה"ב? כן .הלב
שלכם פתוח? כן .אז הדבר הראשון :היזהרו בכבוד חבריכם .מה זה היזהרו בכבוד חבריכם?
חינכו אותנו כל הזמן לברוח מהכבוד .זה נכון מאד ,אדם חייב לברוח מהכבוד .בפרקי אבות
שנינו :ר' אלעזר הקפר אומר' :התאווה הקנאה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם' .אבל עם
זאת יש לזכור דבר חשוב ,שאף אחד לא פטר אותנו מלתת כבוד .אתה תברח מהכבוד כמו
מאש ,אבל מי פטר אותך מלתת כבוד לאחרים? "היזהרו בכבוד חבריכם" ,תכבדו אחד את
| 58
השני ,גם אם הוא לא כמוך ,לא כמוך בלבוש ,לא כמוך בצבע ,לא כמוך בצבע הכיפה לא כמוך
בכלום .אפילו לא כמוך בנוסח הקריאה ,בנוסח סידור תפילה ,במנגינה ,לא חשוב .אפילו אם
תפגוש ,מכוער תיזהר ,כבד אותו אולי זה אליהו הנביא .לכבד אחד את השני לא חשוב איך הוא
נראה ,העיקר לכבד .לצערי הרב ,מחנכים אותנו דרך אמצעי התקשורת לעשות חלוקה בעם
ישראל .שואלים אותי :למי אתה שייך? אני עונה לעם ישראל ,אני יהודי .מקטלגים אותנו,
חותכים אותנו ,ומטמיעים את החלוקה הזאת .יש פוליטיקאים שבשבילם זה כסף ,לצבוע אותך
בצבע ,למי אתה שייך ,למי אתה מצביע ,ועושים בינינו חלוקות .אנחנו לא הכרנו דברים כאלה,
אני יהודי וזהו .ושוב שואלים :בכל זאת לאיזה זרם אתה שייך? ואני עונה במליצה שאני לא
עובד בחברת חשמל ,לא מתעסק עם זרמים .ויש אנשים שמטמיעים ומשרישים את הפירודים
בעם ישראל.
וידוע שהפירוד בינינו היא טומאה ,הזוהר הקדוש אומר :שהפירוד ,זה מסיטרא דטומאה.
לעומת החיבור שהוא מסיטרא דקדושה .כל מי שבא להפריד וליצור מחלוקות -אפילו לשם
שמיים ,זה הנחש ,שהוא מלאך המוות .להפריד זה מלאך המוות .אם נחשוב לרגע מה עשה
הנחש הראשון? הפריד .הפריד בין איש לאשתו ,הפריד בינם לבין הקב"ה ,הפריד בין הגוף
לנשמה ,קוראים לזה מוות .יש אנשים שליחים שלו .אפילו עם בגדים מודרניים וכשתראו אותם
תחשבו אותם לאנשי מעלה ,ולא היא אלא שהם שליחים של מלאך המוות ,הם מפרידים.
תפקידינו זה לחבר ,כי קדושה עניינה זה לחבר .קדושה זה לאחד .מדוע השכינה שורה כאן
בבית האבלים הזה? במקום כזה? בלי עין הרע תראו כמה אנשים יושבים פה ,וכולנו סביב
רעיון אחד ,כולנו סביב אסון אחד ,ואולי שכשכולם יושבים כך ,אז השכינה שורה וצריכים
לנצל את החיבור הזה בינינו ,פה ,באוהל האבלים הזה ,ולא רק באוהל הזה אלא גם כשנצא
החוצה .גם כשנצא החוצה נדע לזכור שכולנו 'בני איש אחד אנחנו' .ולכן היזהרו בכבוד
חבריכם .את האישה בבית-לכבד ,האישה תכבד בעלה ,לכבד את הילדים ,הילדים את ההורים,
את החברים ,את כולם .וגם כשאני מגיע לבית כנסת אני יכול לדעת אם זה בית הכנסת שיש בו
כבוד או לא? על פי המכירות .אני בא לבית הכנסת ,אם אדם קונה תפילה מסוימת והוא בעצמו
קם-זה בית כנסת שאין בו כבוד .כי בית הכנסת עם כבוד ,זה כאשר מי שקונה לא קם ,הוא קונה
והוא מזמין מישהו אחר .זה סימן שבבית כנסת הזה יודעים לכבד אחד את השני.
רבותי ,קשה לי לסדר את המחשבה ,קשה לי להספיד ,אבל כל מה שאמרנו עכשיו ,יהיה
לעילוי נשמתנו ,לשדרוג סגנון חיינו בבחינת "והחי יתן אל ליבו" .וכן לא נשכח את מה שאמר
שלמה המלך ע"ה "וישב העפר על הארץ כשהיה ,והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה"
והתרגום במקום מפרש? 'ויתוב בשרך דאתברי מן עפרא היכמה דהוה מלקדמין ורוח נשמתך
תתוב למקום בדינא קדם ה' דיהבה לך' ]וישוב בשרך שנברא מן העפר אל הארץ כמו שהיה
מלפנים ,ורוח נשמתך תשוב לעמוד בדין לפני ה' שנתנה לך[ "אל תאמר שהשאול בית מנוס
לך" הוא לא בית מנוס ,גם שם יש מעין התמודדות בעמידה לדין .ולכן כאשר אנחנו אומרים
השכבה לנפטר ,הנוסח הוא "מנוחה נכונה" כדי שיצליח לעמוד בדין ויזכה לחיי נצח.
| 59
חייבים אנחנו הבאים לפה ,בראש ובראשונה לעודד את המשפחה לא רק במשך השבוע ,
גם במשך החודש ,גם במשך השנה ,להיכנס ,להתעניין ,להתקשר ,כל אחד בדרך שלו ,כי זה
החסד האמיתי.
ומה נאמר עתה למשפחה היקרה? שהשם ינחם אתכם ,שלא תוסיפו לדאבה עוד ,ושהקרבן
הזה הוא אמנם קרבן יחיד ופרטי אבל הוא גם קרבן ציבור.
ולכל מי שבא לנחם "ה' יגמול אתכם גמול טוב".
ויהי רצון שבבית הזה ישמע רק ששון ושמחה ונסו יגון ואנחה .ונזכה כולנו לראות את
עודד ז"ל במהרה בתחיית המתים ,כי היא עיקר מעקרי אמונה ,ועליו ועל כל מתי עמו ישראל
יתקיים הפסוק 'יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות עליך וארץ רפאים
תפיל'.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים ,אמן.
| 60
צפניה ערוסי
ר ב ומו "צ במ וד יע ין
קבלת עול שמים בבשורות רעות
כשאנו באים לנחם את המשפחה האבלה בהסתלקות יקירהּ ,אם המדובר בנפטר שהגיע
ברבות ימים ושנים ,או בנפטר שנפטר מחמת מחלה שפקדה אותו ,המשפחה הסובבת מעכלת
ומסתגלת ליום שאחר מותו בצורה טבעית כי מכבר היו מוכנים לכך .אולם כשאנו באים לנחם
הסתלקות של אדם שהסתלק בחטף ,או בחור שהינו בעל מעשים בעל מידות נעלות ,מזהיר
בדמותו ,אפשר לומר כי אין לנו פה לנחם .כי היאך אנו כבני אנוש נוכל לנחם את האבידה
הגדולה שאיננו מעכלים ,מאמינים במציאות הכואבת.
האבידה הגדולה היא לא רק למשפחה הדגולה ר' אבי ידידי ונוו"ב המסורה אהובה
שתחי' ,אלא אבידה גדולה לקהילה בנתניה אשר הכירה והוקירה את מעשיו מקרוב ,אבידה
גדולה לישיבת "מצפה יריחו" שבה היה דמות חיובית נערצת בכל המישורים כפי ששמענו
בהספד ראש הישיבה ,אבידה גדולה למשפחת "הליכות עם ישראל" ו"מכון מש"ה" ,אשר ראו
בו רבים מקרוב כיצד באופיו הוא היה כחיקוי כממשיך לפועליו של אביו הדגול שיחי' .לכן
נראים הדברים שאם במות אדם רגיל אמרו לנו חכמים לנחם כפי שניסח הרמב"ם בהלכה ,אבל
יג ,ב" :תנוחמו מן השמים" ,כל שכן כשאנו באים לנחם על הסתלקות בטרם עת -טראגי
שחייבים אנו לנחם בלשון זו "תנוחמו מן השמים" ,כי אין כח להדיוט מן השורה לנחם ,לא את
עצמו ולא את כל שכן אחרים.
האושר האמיתי
שלומי אמוני ישראל האמונים על דברי חז"ל יודעים ,כי כבר חז"ל הנהיגו את האדם כיצד
ואיך עלינו ללמוד ולעמוד במצבים קשים אלה .וכך אמרו במשנה ברכות ט ,ה" :חייב אדם
לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנא'' :ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל
נפשך ובכל מאודך' .בכל לבבך -בשני יצריך ביצר הטוב וביצר הרע ,בכל נפשך -אפילו הוא
נוטל את נפשך .ובכל מאודך -בכל ממונך .דבר אחר בכל מאודך -בכל מדה ומדה שהוא מודד
לך הוי מודה לו בכל מאד מאד" .דברי חז"ל נראים על פניהם בלתי הגיונים ,שהרי אנו סוף כל
סוף בני אדם בנויים מרגשות וקרוצים מחומר וגוף אשר רגיש למצבי רוח ,היאך אם כן שייך
לחנך בני אדם לא רק להתעלם מהמציאות הכואבת שעוברת עלינו? ואולי אם אפשר לומר כך,
להתחיל לרקוד משמחה במצבים כאלה .עד כמה אפשר לומר בפינו "חייב אדם לברך על הרעה
כשם שהוא מברך על הטובה" ,עדין מציאות הטובה ומציאות והרעה שונות לחלוטין.
ברור הדבר כי הכל נובע ומתחיל מהכרת האדם במידת צידוק הדין ,כאן אנו סמוכים
ובטוחים כי ההורים היקרים יודעים להפנים מידה זו כי אנו קבלנו פקדון קצר מועד ואין לנו
אלא לומר) ,איוב א כא(" :ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך" .ההורים שלנו יודעים גם לומר
בשמחה כואבת כי אנו קבלנו פרח יפה והשתדלנו לגדלו ולחנכו לתפארת ולשלימות אך גם
| 61
החזרנו את הפרח -את הפקדון כמו שקבלנוהו .ואכן רבינו הרמב"ם בפירוש המשנה שם מבאר
מדוע חייב לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה כי עליו לקבל בשמחה ולכבוש
רגשותיו וליישב דעתו כשמברך ברוך דיין האמת ,עד שיראה כמו בזמן שמברך הטוב והמטיב.
הרמב"ם מסביר היאך מגיעים לכך ,בהטעמת הדברים כהבנתנו ,כי הכל תלוי בהכרה כי כל
מה דעביד רחמנא לטב עביד .וממשיך הרמב"ם לומר כי אם נעמיק במשפט עוצמתי זה ,נראה
דבר מאוד מעניין .אומר הרמב"ם תלוי באיזה משקפיים אנו מסתכלים על הסובב ,ישנם
משקפיים רגילות אך הם בעלי אופק מוגבל ,ויש משקפיים אופטיות מקרוסקופיות ,שבהם
רואים יותר למרחק או אפילו דברים זעירים ממה שרגילים לראות בעין רגילה או משקפים
רגילות .כך הוא ביחס לאדם .אם הוא רואה במשקפים של הקב"ה הוא היה רואה אחרת את
הדברים .ישנם מקרים שאדם נפקד בבשורה שעל פניה היא נראית טובה באותה שעה ,אולם
לאחר זמן היא נהפכת עליו לרעה .וכן ישנם מקרים שאדם נפקד בבשורה רעה ,אולם במשך
הזמן ויש אפילו לאחר שנים הדבר נהפך לטובה .כבני אדם ,אין אנו יודעים מה חשבונו של
בורא עולם ,אבל אנו אמונים כי הוא משגיח על עולמו והוא רב עלילה בהשגחתו .מאריך שם
עוד הרמב"ם לבאר בטוב טעם ,ולבסוף הוא כותב :שישנו אושר מדומה וישנו אושר אמיתי,
ובדרך כלל האושר המדומה מונע מהאדם את האושר האמיתי ויהיה זה הסיבה שהוא מפסיד
חיי עולם הבא .ועל כך אמר החכם מכל אדם "יש דרך ישר ואחריתה דרכי מות" .לכן המסקנה
המתבקשת ,אומר רבינו" :ולכן יכון האדם מחשבתו ויבקש מהאל שיהיה כל מה שיקרהו
בעולם הזה ומטובותיו ורעותיו סבה להשגת האושר האמיתי".
הליכה לפני השם
ראוי לומר על דמותו של המנוח את מה שמציינת התורה על הסתלקותו של חנוך בקיצור
ימים ,שהרי בימיו כפי שמצויין במקרא אורך החיים היה רב מאד ,ואילו חנוך רק הגיע לכשליש
מהם .על כן ראתה התורה לציין כי הסתלקותו בטרם עת היתה מכוונת כנאמר) ,בראשית ה כד(:
"ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים" .דבר פליאה כי על חנוך נאמר שהוא
התהלך לפני האלהים ,לכאורה מה חידוש בדבר? והרי נצא לשווקים ליד דוכני הלוטו ,וכמעט
נשמע מכל עובר ושב בפיו שהוא מאמין גדול 'בעזרת השם' .עיון בדברי הפרשנים על המקום
נראה כי התרגום אונקלוס תרגם" :והליך חנוך בדחלתא דהשם" כלומר ,הוא הלך ביראת השם.
אולם בתרגום יונתן דקדק יותר ,ותרגם" :ופלח חנוך בקושטא קדם השם" כלומר ,שחנוך עבד
את השם באמת .עצם העובדה לעבוד את השם מתוך יראת השם ,היא הישג ,אולם המיוחדות
היא לעבוד את השם מתוך הכרת אמת.
כשאנו נפגשים בבחור צנוע ונמרץ בפעילותו לכל דבר שבקדושה ,הדבר מוכיח לא רק על
'יראת השם' שהיא מעלה בפני עצמה ,אלא על 'עבודת השם' מתוך הכרת אמת .וראוי לציין
לדברי האבן עזרא ,הן בבראשית שם והן בתהלים עג" ,חנוך צדיק גמור היה ,והעד' :ויתהלך
חנוך את האלהים' ,ומרגיל עצמו להיות בחייו עם המלאכים" .כלומר ,אדם שהליכותיו הם
הליכות של ערכי נצח הוא בחייו מלווה עם מלאכים כי אישיותו מלאכית בבחינת מה שנאמר,
)תהלים צא ,יא(" :כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך" )וע"ע לרבינו הרמב"ם סו"פ ו'
תפילין ומזוזה וס"ת(.
| 62
ובנוסף לכך מצאנו דבר מעניין במדרש לקח טוב הנקרא פסיקתא זוטרתא בראשית ה:
"שלשה מדות נאמרו בצדיקים' ,את האלהים'' ,האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו' )בראית מח
טו(' ,אחרי ה' אלהיכם תלכו' )דברים יג ה( ,משל לאחד שהיה לו שלשה בנים ,הגדול הולך
לפניו ,לכך נאמר באבות 'אשר התהלכו אבותי לפניו' ,שהיו גדולים במצות ,והבינוני הולך
אחריו ,לכך נאמר בישראל 'אחרי ה' אלהיכם תלכו' ,אחרי ענותנותו ,אחרי אריכת אפים שלו,
אחרי חסידותו ,והקטן הולך בצד אביו שלא יתעה בדרכים ,לפיכך נאמר בדורות הראשונים 'את
האלהים' 'ויתהלך חנוך את האלהים'' ,את האלהים התהלך נח' )בראשית ו ט(".
ומה נענה ומה נאמר כשלפנינו בחור שהתגלה בדמותו והליכותיו שילוב של ג' מידות ,ג'
בנים אלו גם 'את' גם 'לפניו' גם 'אחרי' בנמרצותו האישית ובהליכות דרכי אביו ובדביקותו
המתמדת בהליכותיו.
שלימות האדם במידותיו ואישיותו
רגילים אנו בדברי רבי יהודה שאמר "אשרי מי שעמלו בתורה ועושה נחת ליוצרו גדל טוב
ונפטר בשם טוב מן העולם ועליו אמר שלמה בחכמתו) ,קהלת ז ,א( ' :טוב שם משמן טוב ,ויום
המות מיום הולדו" .לכאורה הדברים נשמעים בלתי מובנים ,צאו וראו ועשו סטטיסטיקה בין
הבריות ,מה עדיף לאדם יום המיתה או יום הלידה ,בודאי שרובם ככולם ישיבו בהחלטיות כפי
שכל בר דעת מבין שיום הלידה עדיף ,וכי לא נבראנו לחיות וכצפייתנו לחיות חיים טובים .אם
כן ,מהי הבנת אימרת החכם שיום המוות יותר מועדף מיום הלידה? כשמתחילים ומבינים את
הרישא של הפסוק מבינים את הסיפא של הפסוק" .טוב שם משמן טוב" טוב אמיתי ,ערכי,
נצחי ,הוא שם טוב שמתלווה לאדם במבנה אישיותו מידותיו ומעשיו הם שמלווים לנצח .אולם
שמן טוב ,בושם ,דיאודורנט ותמרוקים שבני אדם מתבשמים ,בדרך כלל הם מחזיקים לזמן מה
וחולפים ויש לחדשם מידי פעם בפעם ,וכמובן שאינם מלווים את האדם לחיי נצח .כך יוצא כי
האדם הנפטר בשם טוב ,יצא שכרו בידו שהצליח במשימת ויעוד החיים ,אולם רוב הבריות
מיום לידתו ועד לצאתו מן העולם הינו עם התמודדויות ובמבנה אישיותו עולה ויורד ,כך
שבמבחן לאחור היה כבר עדיף במידת מה מיתתו מחייו ,כשאינו בונה אישיותו ביציבות
ובהתמדה .לכן כשאנו עומדים מול הסתלקות של דמות אישיותית נבחרת ,שבמעט הזמן שהיה
במחיצתנו היו ימיו מנוצלים לקנית ערכים נצחיים ,כך שהצליח במשימת יעודו בבחינת "טוב
שם משמן טוב" ולכן לגביו גם "יום המוות -עדיף -מיום הולדו" .כי עדין בימי חלדו בחיים
הבחירה בידו וספק אם יעמוד בקו היושר ,אולם משנפטר בשם טוב ,כשהוא מלא וגדוש
במעשיו ובמידותיו ,שהצליח להוכיח את יכולותיו .נמצא כי רק אנו החיים עדין צריכים לבקש
או להתקנאות בדרכו החיובית בבחינת "אל תאמן בעצמך עד יום מותך" .ואם יורשה לי לומר
כתחושת לב שלי ושל רבים ששמעתי תוך כדי ימים אלו ,אולי זה נשמע ציני ,כי עודד ז"ל נפטר
בדרך שהוא רצה ובחר .כלומר ,עודד באישיותו הוכיח לא אחת כי קודם דאג הוא לכלל ואחר
כך לפרטיותו ,ואף בדקות האחרונות לחייו דאג והציל את חבריו לקרוואן מהאסון הנורא זהו
"טוב שם – באישיותו -משמן טוב".
| 63
לסיום אנו מצווים לנחם וסמוך אני ובטוח כי ההורים היקרים האבלים מצדיקים עליהם את
הדין באהבה ,וכפי שראיתי וראינו במהלך ההלוויה הקשה שהיתה הומה אדם ובזעקות שבר,
וכשהגיעו חבריו ומכריו של ר' אבי והתרפקו עליו לא רק שנאנק מבכי ולא הצליח לדבר מרוב
קושי ,היה מסמן כתשובה לחבריו ומרים ידו ואצבעו כלפי מעלה ,זוהי גזירת שמים!
ואתם המנחמים ,בעל הנחמות ישלם לכם כגמולכם ,ו"בִּ לַּע המות לנצח ומחה ה' אלהים
דמעה מעל כל פנים" ,כך מבטיח הנביא ישעיה )כה ח( ,שתמחה דמעה של צער בעקבות שגם
יבולע המוות .והדברים תמוהים קמעא ,וכי בימים ההם לא ימותו? שהרי כבר פסק רבינו על
עולם העתיד) ,תשובה ט ב ,מלכים ומלחמות יב א( ,שעולם כמנהגו נוהג וסוף האדם למיתה
כמו כל גוף שסופו לאבדון ,אלא התשובה היא שככל ש ַנפנים נכונה את המסרים שעלינו לגדל
דורות ערכיים יותר ,ובפרט לעתיד לבוא שתרבה הדעת כמים לים מכסים ,אזי ישכילו ביעוד
האדם כך שהמוות מהם והלאה כי לחיי נצח כולם ישאפו .ותהי נשמתו של המנוח צרורה בצרור
החיים.
| 64
הרב אביעד אשואל
ר ב קהי לת "י ד י וס ף "
פת ח ת קו ה
לימדונו רבותינו ,כי אחת הנקודות החשובות ביותר שיש לתת עליה את הדעת בבית האבל
היא השתיקה" .האנק דום" אמר הקב"ה ליחזקאל .ויש לעיין ולהבין מהי מהותה של שתיקה זו
בבית האבל .שהרי אם מטרת המנחמים לנחם את האבלים מיגונם ,לכאורה יש לנחם באמצעות
הדיבור :המנחם פותח בשיחה ומנסה להבין את הקושי ואת הצער .ברם ,רבותינו גזרו עלינו
שתיקה בבית האבל.
נראה שיש לבאר את הדברים לאור תיאור תגובתו של אהרן הכהן כאשר נודע לו על מות
שני בניו נדב ואביהוא .אותו היום שמתו שני בניו ,היה אמור להיות יום שמחה לעם ישראל ,יום
השראת השכינה .והנה ,ביום בו ה' השרה את שכינתו בעם ישראל חטאו נדב ואביהוא
בהקריבם אש זרה לפני ה' ,וה' הענישם ,והם נקראו לישיבה של מעלה .כאשר נודע הדבר
לאהרן הכהן ,התורה מדגישה את גבורתו" :וידם אהרן" .כלומר ,אהרון בחר להגיב בדומיה.
בתרגום אונקלוס לתורה ישנן שני גרסאות לפסוק זה :הראשונה גורסת" ,ושתיק אהרן".
והשנייה גורסת" ,ושבח אהרן" .מהי אפוא תגובתו? שבח או שתיקה? כדי להשיב ,נצרף את
המדרש המפורסם על משה רבנו :כאשר משה רבנו עלה להר סיני כדי לקבל את התורה ,הראה
לו הקב"ה את כל הדורות כולם .והנה ,בדורו של ר' עקיבא ,ראה משה את בית מדרשו מלא
וגדוש בתלמידים ור' עקיבא דורש .משה רבנו ניסה להבין במה הם דנים ,אולם ,הוא אינו מבין
את הדברים הנאמרים ,בעקבות כך חלשה דעתו של משה רבנו .אמר משה רבנו לקב"ה :יש לך
יהודי כזה בעולמך ,ראוי שתינתן תורה על ידו .אמר לו הקב"ה למשה :שתוק .זהו רצוני .אמר
לו משה להקב"ה :אנא ,הראה לי את שכרו .והנה הוא רואה שסורקים את גופו במסרקות של
ברזל .אמר משה רבנו לקב"ה :זו תורה וזו שכרה? אמר לו הקב"ה למשה :שתוק ,כך עלה
במחשבה לפני .כלומר ,מה שאמר הקב"ה למשה על פי המדרש" :שתוק" ,אין כוונת המדרש
לומר שאין לקב"ה מה לומר למשה ,אלא "שתוק" פירושו :תבין ,תקבל ,תתבונן.
כאשר אהרן קיבל את הבשורה המרה על מות שני בניו ,הוא דמם ונדם .אבל זו איננה
דממה של חוסר אונים .זו לא דממה של שתיקה רועמת ח"ו .אלא זו דממה שהיא בבחינת שבח
ותהילה לבורא עולם – "לך דומיה תהילה" .לעתים ,הדממה היא התהילה הגדולה ביותר .היא
השבח הגדול ביותר.
הזכרנו בבואנו לכאן את דברי המשנה שנפסקו במשנה תורה" :כשם שאדם מברך על
הטובה כך הוא צריך לברך על הרעה" .הכוונה היא באותה השלמות ,באותה טובת נפש ,ועם כל
כוחות הנפש .כשם שבשעת שמחה אדם מכיר בשמחה ,והוא מודה ומשבח להקב"ה בשלמות,
כך אותו הדבר צריך להיות גם כאשר פוקד את האדם צער .גם במצבים קשים על האדם להכיר
| 65
בדינו של הקב"ה ,שהוא אל אמת ,דיין אמת .וכפי שראינו הלכה למעשה ,כאשר בירך ידידינו
היקר ר' אברהם ,ברוך דיין האמת ,וכוונתו שאין לנו שום הרהור או פקפוק על דינו של הקב"ה.
זו השתיקה שדורשים מאיתנו בבית האבל .לא שתיקה שאין לנו מה לומר ,לא שתיקה שמבטאת
חוסר אונים ,אלא שתיקה של קבלת הדין .שתיקה שיש בה ,כמו שאמר מו"ר הרב רצון בלוויה,
אהבת ה' – "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך" ,אפילו נוטל את נפשך.
את עודד היקר הכרנו באמצעות היכרותנו את אביו ,בבחינת "וילכו שניהם יחדיו" .בכל
מקום שראית את ר' אברהם הי"ו ראית את עודד :אם בישיבות ראש חודש ,שם הוא עמד
מאחורי השולחן ,עם הקופה ,דואג שכל אחד יבוא וישים את כספו ,מוכר ספרים .נאמר לי
שהוא גם היה בכנס האחרון של דיני ממונות ,אני בטוח שגם שם הוא עמד מאחורי השולחן עם
הספרים ומכר ספרים.
"וילכו שניהם יחדיו" ,כאשר נתבשרנו בבשורה המרה תקפנו צער גדול ,ואם לנו כך ,וודאי
וּודאי לאב ולאם היקרים .אנו זוכרים את דמותו של עודד ,בסבר פניו ,בחיוכו ,מקדים שלום
לכל אדם .בישיבות ראש החודש היה תמיד מהראשונים ,מסדר את המקום ,מציע לשתות ,מגיש
כוס מים .אין ספק שהוא בא מבית של תורה ,בית של גמילות חסדים ,ואנו יודעים ומכירים את
ביתו של ר' אברהם ,אשר מוציא מהונו הפרטי להוצאת ספרי לימוד והלכה ,להפיץ ולפאר את
תורתו של רבנו משה ,של מארי .ובנו עודד ,שהיה כוח צעיר ועולה ,מסור ,חרוץ ונמרץ ,יחסר
לאביו ולכולנו מאוד ,ועלינו למצוא דרך כדי להשלים את החסר הזה.
הטור כתב כי משפחה שנפטר בה האב ,ונולד באותה השנה בן למשפחה ,אז זוהי בבחינת
רפואה ונחמה למשפחה .והמשילו רבותינו את אבי המשפחה באבן יסוד שנעקרה מיסודות
הבניין ,ועתה בהיוולד התינוק האבן כביכול חוזרת למקומה .אולם ,הנפטר דנן אינו אב
המשפחה ,אלא בחור צעיר ,בן 18שנים ,שהיה יושב ועמל בתורה ובקיומה ,ואנחנו צריכים
למלא את החסר ,את החלל שנפער ,בהוספת חסד ,בהוספת לימוד תורה ,בדיוק כפי שנהג עודד
בחייו.
יהי רצון מלפני ה' שיקויימו במשפחה ,משפחת חמדי היקרה ,דברי ישעיה הנביא" :כאיש
אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו" ,אמן ואמן.
| 66
הרב יהודה שלוש
ר ב שכו נ ת מ שה" ב ,נתנ י ה
אני הכרתי היטב את עודד ,עוד בלמדו בבית ספרנו 'נועם' בנתניה ,ואני אף מסרתיו
לישיבת מצפה יריחו .ויש בפי כמה משפטים לומר להורים הכואבים .יש שניים או שלושה
סיפורים בתורה על יעקב אבינו שיש להם שני פנים .בסיפור הראשון מתוארת פגישת יעקב עם
לבן ,ושם נאמר שלבן ביקש לרדוף אחר יעקב ולהרגו .יעקב שמע את דברי בני לבן אשר אמרו
לאביהם "כי לקח יעקב את כל אשר לאבינו" ,ועוד נאמר שהם חגרו את כלי מלחמתם ,כלומר,
הם התכוונו להרוג את יעקב ואת אשר עמו .אך למרבה הפלא ,למחרת בבוקר ,לבן ומחנהו
נפגשים עם יעקב ואנשיו ,ובמקום להרוג זה את זה הם מתחבקים .ויש לשאול :מה השתנה
פתאום?
סיפור מעין זה מתרחש פעם נוספת אצל עשו ,ושם נאמר" :וגם הולך לקראתך וארבע
מאות איש עמו" ,וכאשר הם נפגשים ,למרבה הפלא ,הם מתחבקים .ואני משתאה ,מהי האמת?
בשני המקרים לבן ועשו מתכוננים למלחמה ,אך בנקודת המפגש נוצר מצב הפוך .אז מהי
האמת? לבן אוהב או שונא? עשו אוהב או שונא?
יראה לי ,כי לבן בהתחלה באמת חגר כלי מלחמה וביקש להרוג את יעקב ,אבל הקב"ה
נגלה אליו בלילה והזהירו" :הישמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע" .מרגע זה הכל השתנה,
מרגע שהקב"ה החל להשגיח על התהליך ,הכל נראה אחרת .וכך הם פני הדברים גם בפגישת
יעקב עם עשו ,שהרי עשו יוצא לדרכו וארבע מאות איש עמו ,עשו הכין עצמו לקרב ,למלחמה.
אך ביני דביני התרחש מאבקו של יעקב עם שרו של עשו ,ויעקב גבר עליו" :וירא כי לא יכול
לו"" ,ויאמר שלחני כי עלה השחר"" ,ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני" .והנה למחרת ,עשו
פוגש את יעקב ,והוא מחבק אותו ,ומנשק אותו ,והם בוכים .ברור אפוא ,כי לאחר התערבות
השגחתו של הקב"ה במאורעות ובתהליכים ,יעקב מכריע את עשו .המסר הוא ,כי מה שעלול
להיראות כמצב של מלחמה ,כמצב קשה ,הקב"ה יכול להפכו למצב של אחווה ושלום ,וכפי
שנהפכו לבן ועשיו ,בסופו של תהליך ,לאוהביו של יעקב ,וכל זאת בשל חלותה של השגחת ה'
על המתרחש.
הסיפור הזה קשור גם לפרשת השבוע ,כתוב שיעקב לקח מאבני המקום ,ורבותינו שאלו:
אם אבנים הרבה היו שם ,מדוע למחרת בבוקר כתוב" :ויקח את האבן אשר שם מראשותיו".
ותירצו חז"ל :כל האבנים הפכו להיות אבן אחת .ויש לשאול :מה גרם לאבנים הללו להתחבר
לאבן אחת? והתשובה :ריבונו של עולם .והמשך הדברים שם" :ויחלום והנה סולם מוצב ארצה
וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו"" ,והנה ה' נצב עליו" ,"...הארץ
אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" .בדברים אלה רמז הקב"ה ליעקב שיש הרבה אבנים
בחיים ,יש הרבה צרות ,בעיות ,קשיים ומאבקים .והם נראים בתחילה כמו פאזל של אבנים שאין
קשר ביניהם ,אך אם אתה מחבר את האבנים באופן הנכון עתיד להתקבל דבר גדול .מכיוון
| 67
שהצרות-האבנים ,אינם סתם אבנים .ואכן נאמר שם לבסוף" :והאבן הזאת אשר שמתי מצבה
יהיה בית אלוהים" ,יש כאן אבנים רבות נפרדות אך הן עתידות להתחבר לאבן אחת שלמה.
כמה התמודדויות עבר אברהם אבינו? עשרה ניסיונות ,עקידת יצחק ,ארבעת המלכים,
פרעה ,אבימלך ,ועוד ועוד .חייו היו רצופים מאבקים וקשיים ,אך רק אצל יעקב נאמר" :כי פדה
ה' את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו" ,משום שיעקב אבינו סמל של כ"כ הרבה אבנים אשר כולן
מתאחדות לאבן אחת .ולפעמים ,נראה לך כי האבנים הללו קשות מנשוא ,אך רק כשהן
מתאחדות או אז אתה זוכה להביט בתמונה השלימה .עם ישראל זה הוא עם למוד מאבקים,
חורבן ותקומה ,אך המאבקים והניסיונות הללו לא הכחידונו כי אם חישלונו להיות חזקים מכפי
שהיינו.
ויש לידע ולהודיע ,כי הניסיון הזה ,עם כל הקושי ודאבון הלב שמתלווים אליו ,הוא אינו
אלא עוד אבן מאבני הניסיונות והמאבקים שה' מניח לעם ישראל בכלל ולמשפחת חמדי בפרט.
אך מכלל האבנים האלה ,מכלל הקשיים הללו ,תעלה אבן אחת והיא האבן אשר עליה נאמר:
"והאבן הזאת אשר שמתי מראשותיו תהיה בית אלהים".
נסיים בכמה משפטים על המנוח עודד .כאמור ,אנו הכרנו אותו היטב ,ואנו מתקשים
לנחם ,מכיוון שקשה מאוד לנחם אב על מות בנו יחידו אהובו ,קשה לדבר והלב ממאן
להתנחם .דבר הנחמה שנותר לנו אפוא היא הידיעה כי הקב"ה שלקח מאיתנו את עודד ,הוא זה
שעתיד להפוך את כל האבנים לאבן אחת להיות בית אלהים .יהי רצון שהקב"ה יאמר לצרותינו
די ,וינחמנו בנחמת ציון וירושלים.
| 68
הרב שמעון מהצרי
נ תנ י ה
כאשר ביקרתי בבית חולים לניאדו ראיתי שם מודעת אבל תלויה ,והשם שנכתב בה היה:
"עודד חמדי" ,אך עדיין לא שיערתי במה ובמי דברים אמורים .האמת טפחה על פני כאשר בני,
שהכיר את עודד באופן אישי ,הודיע לי כי מדובר בעודד בנו של אבי חמדי ,בשמעי זאת נעתקו
המלים מפי ולא ידעתי מה לומר .אמנם ,לא זכיתי להכיר את הבן היקר עודד ,אך זכיתי להכיר
את משפחתו האצילה ,ובעיקר זכיתי להכיר את אב המשפחה – אברהם ,כאשר היינו מתפללים
יחד באותו בית-הכנסת עד אשר עזבתי את השכונה לפני כ 23-שנה .קשה מאוד לנחם ,הפצע
עודנו פתוח וכואב .אמר שלמה המלך ,טוב ללכת אל בית אבל מאשר אל בית משתה באשר
הוא סוף כל האדם והחי יתן אל ליבו.
מורי ורבותי ,כולנו צריכים לשאול את עצמנו על מה באה עלינו הצרה הזאת ,כולנו
צריכים להתעורר ,ולבכות על השריפה ששרף ה' – "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר
שרף ה'" .רבנו בחיי כתב כי כאשר אדם בא אל בית האבל ליבו הערל נכנע לפני אביו שבשמים.
לעומת זאת ,כאשר אדם הולך למקום שמחה ,גבהות הלב עלולה לפקדו .יסוד דברי רבנו בחיי
נעוץ בדברי שלמה המלך שהורה לנו ,כי טוב לילך אל בית האבל מלילך אל בית המשתה.
ומדוע יש צורך בהוראה זו? מכיוון שאדם המבקש לבחור בין שני אירועים אשר מתקיימים
בערב אחד ,האחד שמחה והאחר אבלות ,אם הוא יישאל ,הוא כנראה יעדיף לילך למקום
השמחה ,לשמוח ,לרקוד ,לאכול לשתות .ולכן העיר לנו החכם מכל אדם והורה לנו כי טוב
ללכת אל בית האבל ,וזאת מדוע? משום "והחי יתן אל ליבו" ,כלומר ,עדיפה כניעת הלב מפני
אביו שבשמים ,מסכנת נפילה במוקש גבהות הלב.
אין ספק ,כי כל אדם שנשמה באפו ורוח אלוהים מפעמת בו ,עתיד להתעורר לשמע האסון
הכבד שפקדנו .טעות היא ביד האנשים בחשבם ש"להם זה לא יקרה" .הקב"ה שולח לנו
תמרורים בחיינו ,ביניהם יש תמרור 'עצור' ,לא תמרור של 'תן זכות קדימה' ,אלא 'עצור' עצירה
מוחלטת .כלומר ,על החי ליתן אל ליבו ,על החי להתבונן ,להרהר במעשיו ,ולשוב בתשובה
שלימה .וביחס למכה המסוימת הזו ,המכה היא מכה קשה וקשה לנחם על אבדן פתאומי כזה.
ביחס לשנותיו המעטות להן זכה המנוח ,אמר שלמה המלך" :מתוקה שנת העובד אם מעט
ואם הרבה" .מה פירוש מתוקה שנת העובד? שלמה המלך מלמדנו ,כי מתוקה שנת העובד,
כאשר אדם משׂתכר לפרנסתו בריווח ,הוא אינו דואג ,ולכן מתוקה שנתו והוא ישן בהשקט
ובנחת .ברם ,אם מעט ,כלומר ,אם אדם חי את חייו בקושי ,הוא אינו פלט מדאגה ליום המחר,
ולכן שנתו אינה שינה .ואם כך ,כיצד אפשר לומר על שנתו שינה טובה? אלא ,שלמה המלך לא
התייחס לעבודה חומרית-פיסית בלבד ,אלא על עבודת ה' ,עבודה רוחנית ,אם מעט ואם הרבה
יאכל .הקב"ה מקציב לאדם חיים ,ואף אם מעטים הם ,אם עבד את ה' בהם ,מתוקה שנתו,
| 69
דהיינו שנת העובד את ה' ,שהרי כמות השנים אינה העיקר אלא איכות הפעולות שהמנוח פעל
ושקד בהן.
דוגמה מעין אנו רואים אצל אברהם אבינו .ואברהם זקן בא בימים ,אברהם בא לחיי
העולם הבא עם כל ימיו ,הוא לא בילה את הזמן ,כמו שאומרים היום ,ובזכות זאת גם לא
נתבלה .אברהם אבינו בא עם כל ימיו ,כל רגע ורגע הוא ניצל לעבודת ה' בקדושה ובטהרה,
בעיון בתורה שהורהו ה' ובקיום מצוותיו ,וכפי שהעיד עליו יודע תעלומות" :עקב אשר שמע
אברהם בקולי".
המנוח עודד ,הקדיש את שנות נערותו ובחרותו ,השנים היפות ביותר ,לעבודת ה'.
לתפילה ,ללימוד תורה ,לקדושה ,לטהרה .דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים ,הקב"ה
לא לקט כאן חוח וקוץ ,הקב"ה לקט כאן שושנה ריחנית כדי ללמדנו מידות ,מעלות והנהגות
טובות .בגמרא נאמר ,כי כאשר נפטר ר' אבהו העמודים של קיסרי הורידו דמעות .וכאשר נפטר
ר' יוסי המרזבים של העיר ציפורי הטיפו דם .מה הפשט? וכי עמודים מורידים דמעות? וכי
מרזבים מטיפים דם? אלא לימדונו חכמים כי יש צער ויש צער .כאשר צדיק הולך לבית עולמו,
מתוך עומק הלב עולה צער וכאב עז עד שנדמה לדם.
הרמב"ם הגדיר צדיק כאדם שמשתדל לקיים את המצוות ומתרחק מן העבירות .כלומר
אדם שעושה עם נפשו צדק מכיוון שהיא משתוקקת לאהבת ה' ללא גבול ומעצור .ברם ,אדם
בעל מעלה ,אשר עובד את ה' בכל נפשו ומאודו ,מתבקש לקיים מעבר לתרי"ג המצוות
המוטלות על כל אחד ואחד ,והוא מתבקש לנהוג לפנים משורת הדין .כלומר ,הוא מתבקש
לאמץ לעצמו הנהגות שלא נכתבו במפורש בתורה .אדם הפועל לפנים משורת הדין נקרא חסיד,
וכפי שאמרו רבותינו ,חכמים היו יושבים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת לאחר התפילה.
האדם מחויב לבוא ב'ברוך שאמר' ,לא שעה לפני .אבל האדם החסיד בן-העליה ,מתבקש לבוא
בחמש ללימוד בבית הכנסת ,לזכך את נפשו ולטהרה במי הדעת ,וכך גם להתכונן לתפילה.
ולכן ,אדם שהשתדל בכל כוחו ללמוד תורה ,חווה את חווית לימוד התורה וזכה לקיים את
האמור בה ,האדם הזה נקרא צדיק ונקרא חסיד.
אדם צדיק וחסיד נלקח מאיתנו ,ומטבע האדם עלולות להתעורר שאלות נוקבות .כיצד
ייתכן ,שבן תורה אמיתי ,בעל חסד ,אהוב למטה ואהוב למעלה ,כיצד נפקד מאיתנו? וזוהי
כוונת הגמרא שהובאה לעיל ,בתארה את עת פטירתו של ר' יוסי כאשר המרזבים של ציפורי
הטיפו דם .פירוש הדברים ,אסיפתו של ר' יוסי גרמה לזעזוע ולשבר עמוק ,וכולם ספדו לו
ואמרו ,הוי קדוש ,הוי חסיד ,הוי עניו .ולכן ,המרזבים באים לרמוז לפה האדם ולשפתותיו,
והרוק משול לדם שניגר מהמרזבים .ולכאורה יש לשאול ,כיצד נטל ה' את נפש ר' יוסי עד
שנגרם צער כה גדול לכלל הציבור? אין אלה שאלות אחר מידותיו ,דהיינו פעולותיו של
הבורא ,אלא אלה שאלות המבטאות כאב עז הפורץ מעומק הלב.
וייתכן מאוד שנשאלות שאלות גם כאן ,איך וכיצד עלם חמודות נבחר כעודד אשר לא זכה
להקים בית בישראל ,בן תורה אמיתי ,אשר חווה את עונג שלהבת הלימוד ובית המדרש ,נלקט
מאיתנו בדמי ימיו .אין לי אלא לומר לך אבי יקירי ,אתה ורעייתך ובנותיך ,עליכם לנקוט
| 70
בגישתו של אהרן הכהן ,באותה שתיקה של קבלת הדין שבחר בה אהרן ונדם בשמעו את
הבשורה המרה על מות שני בניו .לעתים ,הקב"ה בוחן את האדם הצדיק כדי לגלות את צדקתו
וחסידותו לעיני כל ,כפי שיוצר כלי החרס בודק את קנקניו אם הם חזקים ,ולפי איכות הכלי כך
תהא הבדיקה ,כלים דקים ורעועים איכותם אינה נבחנת בבדיקה קשה ,כדי שלא יישברו ,לעומת
זאת ,כלים איכותיים ועמידים בדיקת איכותם מקיפה ומעמיקה.
אשרי איש ירא את ה' ,וכבר שאלו רבותינו ,מה פירוש אשרי איש ירא את ה' ,האם כוונת
הדברים אשרי איש ולא אשרי אישה? וביארו חכמים כי כוונת אשרי איש היא אשרי איש הירא
את הקב"ה בעודו איש .כך היה המנוח! השנים והרגעים שהוקצבו לו נוצלו על ידו בשלימות,
לקידוש שם שמיים לתלמוד תורה ,לעשיית חסדים ,לתפילה – אשרי איש הירא את ה' בעודו
איש ,אשרי מי שכבר מראשית נערותו הוא משמש כעבד לה' ומקדיש את עיתותיו ,ימיו
ולילותיו ,ללימוד ולקיום תורת משה .כך היה עודד ,הוא ישב ולמד תורה כפי שהעידו חבריו,
ואף זכה לקיימה בחסד ובצדקה גלויים ונסתרים ,וזכה לעשות נחת רוח לבריות ,בבחינת אהוב
למטה ואהוב למעלה .אשריו ואשרי חלקו שזכה ליראת ה' מראשיתו.
סופר בגמרא במסכת מגילה ,על ר' יוסי ,שהיה כל ימיו מצטער כאשר היה מגיע לפרשת
בחוקותי ,פרשת התוכחה ,הברכות והקללות ,ובין הקללות" ,והיה אם לא תשמעו ...והיית
ממשש בצהרים כאשר ימשש העיוור באפילה" .וכל פעם שהיה מגיע לשם היה בוכה משום
שהוקשה לו ,אדם עיוור אינו רואה לא ביום ולא בלילה ,ומדוע נכתב כאשר ימשש העיוור
"באפילה"? ומן המפורסמות שפסוקי התורה מחוכמים ומטרתם ללמדנו דברים אגב מילות,
ואפילו אותיות ,שנראות בעינינו לכאורה מיותרות .כגון דרשת ר' עקיבא על הפסוק "כבד את
אביך ואת אמך" ,שניתוספה המילה "ואת" לרבות את כבוד אחיך הגדול .וכן דרשתו על הפסוק
"את ה' אלוהיך תירא" – "את" לרבות תלמידי חכמים ,ועוד כהנה וכהנה .וביקש ר' יוסי פתרון
עד שמצא כאשר הלך בדרך ביער בלילה וראה אדם שבא לקראתו ובידו נר .ר' יוסי הביט בו
והבחין שהוא עיוור ,ושאלו :אם אינך רואה מדוע הנך מחזיק נר בידך? והשיבו העיוור :הנר לא
בשבילי הוא בשביל אחרים שיראו אותי ויצילו אותי אם אכשל בבורות ובקוצים .אמר ר' יוסי,
מאותו עיוור נתבאר לי ייתורה לכאורה של המלה "באפילה" ,שהקללה תהא כל כך נוראה עד
שימשש העיוור באפילה ויפול לבורות ולמכשולים ולא יהא מי שיצילו מהם.
עוד למד ר' יוסי מפגישתו עם העיוור רמיזות לענייני העולם הזה והבא ,הגלות והגאולה,
אנו נמצאים בחשכת הגלות ,באפילה ,העולם הזה דומה ללילה והעולם הבא ליום מאיר ,אם
האדם מבקש להאיר את חשכת העולם הזה ,עליו לשאת בידו את הנר ,ואין אורו של הנר אלא
אורה של התורה – כי נר מצווה ותורה אור .וכאשר האדם מחזיק בידו את אור התורה כל חשכת
הגלות ואפילת העולם הזה אינם מזיקים לו ,שהרי האור מצילו מלהיכשל במכשולי הדרך,
דהיינו מעבירות שנקרות בחיי האדם ,והוא אינו נופל ברשתן .רעיון דומה לזה נמצא גם בפרק
במה מדליקין" :שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה" ,החשיכה
שבאה סמוך לערב שבת מרמזת על מאור עיניו של האדם ,כלומר ,על האדם להתעורר לפני
שתבוא עליו חשכת הכרתתו מן העולם הבא ,ועליו לשאול את עצמו :עישרתם ,אך לא בשין
| 71
שמאלית אלא בשין ימנית .כלומר ,האם רדפתי אחרי העושר והתאוות המדומות של העולם.
ערבתם ,הלכתי אחרי העבירות שנדמות לאדם כמתוקות ואינם אלא מרות כלענה .אם אכן
עשיתי כך אני עתיד לזכות להדליק את הנר ,בחיי העולם הזה ,דהיינו את אור התורה ,ואף
לזכות להארת הנר לחיי העולם הבא.
בפרשות הקודמות למדנו על מה שאמר עשו ליעקב" ,הלעיטני נא מן האדום האדום הזה",
ו"הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה" .על פסוקים אלה אמר מו"ר אליהו לופיאן בספר
'לב אליהו' :מה ההבדל בין הצדיקים לרשעים? הצדיקים בידעם כי כל יום עלול להיות יום
מיתתם מבקשים לנצל כל יום לעשיית עוד מצווה ועוד אחת ,ברם עשו ושאר הרשעים הולכים
בדרך הפוכה לדרך הצדיק ,אפילו ביומם האחרון הם יבקשו עוד תאווה ועוד הנאה רגעית מחיי
העולם הזה .כל ימי הרשעים כחגי הגויים ,שותים ואוכלים ומשתכרים במסיבותיהם .והרי
הלילה לא ניתן אלא ללימוד התורה ,ובמיוחד לילות החורף שיש לנו שבע שעות של חושך עד
ששוכבים לישון :אפשר ללמוד משעה שש-שבע עד שעה שתים-עשרה בלילה ולהגיע
להישגים לימודיים אדירים .ולכן ,אם אנו מבקשים להנציח את זכרו של המנוח ,עלינו להתעורר
לעבודת ה' וללימוד התורה ,ולהוסיף לימוד לזכרו של עודד.
בגמרא נאמר ,שאם אדם רואה שיצרו מתגבר עליו – יעסוק בתורה .עדיין מתגבר עליו –
יקרא קרית-שמע .עדיין מתגבר עליו – יזכור לו יום המיתה .הא כיצד? אם לימוד תורה לא
הצילו מיצר הרע קריאת שמע תצילו? חכמים תירצו כי ייתכן שקרית שמע תועיל במקום
שלימוד תורה לא הועיל שמא למד תורה שלא לשמה .ועדיין יש לבאר ,מדוע נאמר יזכור לו יום
המיתה? מה פירוש המלה לו? גם כאן חכמים ביארו שהכוונה לו – לעצמו ,עליו לזכור לעצמו
את יום מיתתו ויש בזה כדי ליישב את דעתו ולהשקיט את המיית ייצר הרע בקרבו .כלומר ,אם
יהרהר במחשבתו שהוא עלול למות אפילו בעוד חמש דקות ,לעבור רחצה וטהרה ,להיקבר
בבית עלמין ,ושם בשאול רימה ותולעה אוכלת את בשרו ,כאשר אדם נותן אל ליבו באמת את
הדברים הללו הוא מסייע לעצמו להתגבר על יצרו הרע.
יהי רצון מלפני ה' יתברך ,שכל הדברים שאמרנו ושייאמרו יהיו לזכרו הטוב של עודד,
ושנזכה ללמוד ממעשיו ומחכמתו ויהא לימוד זה לזכות לנו ולמשפחתו .וכן נבקש מאת ה'
שיאמר לצרותינו די ושימחה ה' דמעה מעל כל פנים .ונסיים בתחנה לבורא עולם" :אל תקצוף
ה' עד מאוד ואל לעד תזכור עוון הן הבט נא עמך כולנו"" ,העל אלה תתאפק ה' תחשה ותעננו
עד מאוד"" ,שובה ה' עד מתי והנחם על עבדיך".
| 72
הרב נח בן עמי
נתניה
צריכים לבכות ולהספיד ולקונן על דבר שהוא לא טבעי .דבר שממש יוצא מגדר הרגיל.
צריכים לבכות .צריכים להיות בצער .הפסוק אומר בקהלת" :דור הולך ודור בא והארץ לעולם
עומדת" .לכאורה ,מה זה דור הולך ודור בא? אם הדור הולך ,איך יבוא הדור הבא? אלא
חשבתי לענ"ד ,שדור הולך ,הכוונה היא ,שהקב"ה הטביע בטבע ,שכאשר הילדים מתחילים
לגדול וללכת בכוחות עצמם ,באופן עצמאי ,יכול הדור הישן לבוא אל אבותיו .דור הולך,
כלומר הולך באופן עצמאי בכוחות עצמו ,ואז ,יכול הדור הוותיק לבוא אל אבותיו ,לעולם
שכולו טוב.
אבל ,מורי ורבותי ,כאשר קורה דבר כזה ,שלא רק שהדור לא בא ,אלא שהדור לא הולך,
אלא שהדור הצעיר בא ,הבן ,הקדוש והצדיק הזה שהלך לעולמו ממש בצורה נוראה ,אני רוצה
שיבכו כי יש מה לבכות ,יש מה להצטער ,אנחנו צריכים להצטער .הרמב"ם אומר שמי שלא
מצטער ולא בוכה על מותו של צדיק זה אכזריות .צריך לדעת שעל מאורע כזה שהוא מאורע
קשה ,חייבים לבכות אותו ,לספוד אותו ,ולא בכף קטנה אלא לבכות אותו בכף גדולה ,כיוון
שזה מצב נוראי.
אמנם ,כפי ששמעתי שהנער הצדיק הזה עשה קידוש ה' גדול כאשר הוא הציל את
החברים ,ושניהם הצליחו לצאת אך הוא לא ניצל ,אך בזכותו ניצלו אחרים ,זה קידוש ה' גדול.
כמובן ,אנחנו יכולים למצוא נחמה בכך שבזכות זה הוא עשה את הצדקות הזאת המעשים
הגדולים האלו כבר בא על שלמותו ,הוא גמר את השהות שלו והלך לעולם שכולו טוב ,אבל
ילד כזה שאנחנו יודעים ,ואומרים עליו שממש היה ילד טוב ,טוב לאחרים ,אנחנו הפסדנו אותו,
יכול להיות שהוא לא הפסיד ,אבל אנחנו הפסדנו אותו ,אנחנו יכולנו ליהנות ממנו הרבה יותר.
בפרשה הקודמת ,פרשת תולדות ,יש פסוק מעניין ביותר עם רש"י מעניין ,כתוב "ויעתר
יצחק לנכח אשתו כי עקרה היא ,ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו" .אומר רש"י על המקום :מה
זה ויעתר לו ה'? נתפצר ונתפייס ונתפתה לו .מי? הקב"ה .אומר אחד מחכמי הדור הקודם ,דבר
חשוב שהוא קשור לעניינו :הקב"ה לא רצה בהריון הזה של רבקה .אמר לו ליצחק לא טוב לי
ההריון הזה .ולמה? גלוי וידוע לפני כסא כבודו של הקב"ה שכאשר יהיה הריון זה יהיה של
שניים .ואחד מהם יהיה רשע ,זה היה עשו ,שכאשר יגדל יהיה איש ציד ואיש שדה ,אומרים
חכמים מה זה איש שדה? היה רוצח ,היה נואף ,ועובר על כל העברות הקשות ביותר בתורה.
אומר הקב"ה ,אם יבוא אחד כזה ,אברהם אבינו יהיה לו מורת רוח גדולה ,ואברהם אוהבי ,ואיני
רוצה לפגוע בו ,אני אצטרך לקחת אותו לפני הזמן ,ולכן אמרו חז"ל שאברהם מת בגיל 175
שנה ,כיוון שברגע שגדל עשו ויצא לתרבות רעה ,אברהם נפטר כדי שלא יראה בדבר הזה ולא
יהיה לו כאב וצער גדול.
| 73
הקב"ה אמר שהוא לא רוצה ,שלא ייוולד עשו ,ואברהם ימשיך לחיות .אמר לו יצחק,
הקב"ה ,אתה יודע שגם באותה הזדמנות ייוולד גם צדיק ,שיקרא שמו יעקב ,והוא יהיה כליל
תפארת .שהרי אברהם מידת החסד ,יצחק מידת הגבורה ויעקב הוא התפארת ,הוא המאזן בין
שתי המידות ,הוא הבחיר שבאבות .אם כן ,האינטרס של העולם שייוולד יעקב .ויעקב יכול
לעזור יותר מאברהם אבינו ונתרצה הקב"ה.
ואני אומר ,עודד ,לפי מה שתיארו לי אותו הוא יכול היה להיות להמשיך ולגדול
ולהתפתח ברוחניות ולהיות אבן שואבת לעם ישראל .אבל אנחנו יודעים שצריך להצדיק את
הדין ,לקבל את הכל באהבה ,עין במר בוכה אבל בלב מבין ומאמין באמונה שלמה שכל מה
דעביד רחמנא לטב עביד .כל הכאב והצער ויש מה להצטער ,וצריכים להצטער ,וצריכים לבכות
ואולי אפילו לעשות תענית מקומית שני וחמישי ,שהרי קורים דברים נוראים .רק לפני זמן מה,
בראש השנה ,איבדנו בחור צעיר כאן בנתניה .ה' ירחם ,מה קורה בעיר הזאת ,עלינו לחשוב
ולעשות משהו לתיקון הדבר .אם אנחנו צריכים כפרה כזאת של צדיקים כאלה ,סימן שיש לנו
מה לתקן .זה כפרה לדור .אבל לא צריכה להיות כפרה לדור אם הדור בסדר ,כנראה שהבעיה
היא בכולנו ,הוא עשה את שלו ,הוא מילא את תפקידו ,זכותו תגן עלינו .אבל אנחנו מה איתנו?
צריכים לחזור בתשובה ,נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד ה'.
יהי רצון ,שרוח ה' תניחנו בגן עדן ,ויבא אליו השלום ,על משכבו יהיה שלום .והקב"ה
יצרור בצרור החיים נשמתו ,בגן עדן תהא מנוחתו ,וילמד זכות על המשפחה ,על האחיות שלו
ועל ההורים שלו ,ועל כל אלה שבאו לחלוק לו את הכבוד שמגיע לו .מגיע לו יותר ויותר ,כיוון
שהוא עשה מצוות רבות ב"ה ,הוא לקח איתו חבילת מצוות כזו גדולה שב"ה בזכותה הוא יגיע
למקום מבטחים שם ויקבל את כל התמלוגים המגיעים לו ,ומגיעים לו הרבה .אמן כן יה"ר.
| 74
פרופ' אהרן גימאני
המ ח ל קה לתו לד ות ישר א ל
אוני בר סי ט ת ב ר -אי ל ן
אומר לכם מהרהורי ליבי .אני אדבר דברים שאולי חשבתי עליהם רק לפני דקה או שתיים
לאחר התפילה .ובפרט ,שהעלם החמד הזה ,עודד ,שבוע שעבר עוד ראיתי אותו בכנס הבין
לאומי בירושלים שעשה מו"ר הרב רצון ערוסי .ובהרבה הזדמנויות הייתי פוגש את עלם החמד
הזה ,הכרת פניהם ענתה בם ,איזה דרך ארץ ,איזה מוסריות ,איזה מידות האדם הזה עודד הכיל
בתוכו .גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב.
ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' .ואולי זה מזכיר את הדברים שאמר
משה ביום החגיגי של הקמת המשכן לאהרן אחיו ,לאחר שנסתלקו בניו נדב ואביהוא" :בקרובי
אקדש ועל פני כל העדה אכבד וידם אהרן" .וידם אהרן ,זו הייתה התגובה של האבא והדברים
שלי מכוונים בעיקר לאבא .וידם אהרן ,הגרסא של תרגום אונקלוס "ושתיק אהרן" .אבל אחד
מחכמי תימן ר' נתנאל בן ישעיה שחי לפני כ 700-שנה אומר במדרש מאור האפילה :וידם אהרן
תרגום ירושלמי ושבח אהרן .ועל דרך זה ,גם ר' יחיא קורח מחכמי תימן לפני כ 150-שנה
בפירושו מרפא לשון ,וידום אהרן -ושתיק אהרן .אבל הגרסא הקדומה שהיא עפ"י הרמב"ם
ושבח אהרן .ואומר ר' יחיא קורח על פי תרגום יונתן לנאמר ביחזקאל "קול דממה דקה" "קל
דמשבחין בחשאי" ,והמשמעות למרות הכאב הגדול שיש על המקרה הזה ,אהרן הוא בבחינת
משבח בדממה.
אדם להבל דמה ימיו כצל עובר ,אומר המדרש לא כצלו של אילן ולא כצלו של כותל אלא
כצל עוף הפורח ועובר .הצל של הכותל אתה רואה אותו בשעה מסוימת בנקודה זו ולאחר כמה
שעות תראה אותו בנקודה אחרת .ולמחרת באותה שעה הצל יהיה בנקודה א' ולאחר כמה שעות
יהיה בנקודה ב' .הוא הדין לצילו של אילן ,כמו הכותל אתה תראה את הצל בנקדה מסוימת
ולאחר כמה שעות בנקודה אחרת ועל דרך זה כל יום ויום .אבל אדם להבל דמה ימיו כצל עובר,
אומר המדרש לא כצלו של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עובר ,כצל של ציפור ,שאתה
תראה אותה על חוט תראה את הצל שלו במקום מסוים ,ואתה לא יודע כמה זמן הצל יהיה
במקום הזה ,הוא יכול תוך כמה דקות לעוף ,ולהיות במקום אחר ,כצל עובר .כך אדם להבל
דמיו ימיו כצל עובר .היום הוא כאן ,ומחר אחרת.
צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה' .צדקתך כהררי אל ,אלו
הרים שנמשכים באין סוף וגבוהים .אבל משפטיך תהום רבה ,עמוק עמוק מי יראה זאת .אומר
המדרש :רבי ישמעאל ורבי עקיבא .רבי ישמעאל אומר בזכות הצדיקים שקבלו את התורה
שנתנה מהררי אל את עושה עימהם צדקה עד כהררי אל ,אבל רשעים שלא קיבלו את התורה
שניתנה מהררי אל ,את מדקדק עימהם עד תהום רבה .בא ר' עקיבא ואומר ,זה לא מדויק,
במציאות ההיסטורית והיום-יומית זה לא ככה ,יש לעיתים צדיקים שסובלים .נכון ,צדיק ורע
| 75
רשע וטוב לו ,זה חריג .ועל החריג הזה מתלונן הנביא ירמיהו ואומר בפרק יב :צדיק אתה ה' כי
אריב אליך אף משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בוגדי בגד .יושבים
בשלווה כל בוגדי בגד .וזו השאלה למה זה כך ,למה אתה רואה לפעמים עלם חמד עם כל
המידות הטובות שסובל .אומר הקב"ה כתשובה לירמיהו ,כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך
תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן .אומר הקב"ה לירמיהו
את רגלים רצתה וילאוך ,תשובות לשאלות פשוטות יותר ,אתה עוד לא יודע ,אז איך תתחרה את
הסוסים קלי הרגלים ,כלומר איך תדע תשובות לשאלות כבדות כאלה שלעתים יש צדיק שסובל.
ועל דרך זה אומר הנביא חבקוק :טהור עניים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט
בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו .למה אתה רואה את הצדיק סובל .והקב"ה עונה לו
בתשובה הזו :כי עוד חזון למועד ,ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבוא לא
יאחר .ולכן אומר ר' עקיבא צדקתך כהררי אל לצדיקים ולרשעים ומשפטיך תהום רבה לצדיקים
ולרשעים :אלו ואלו מדקדק עימהם עד תהום רבה ,מדקדק עם הצדיקים וגובה מהם מיעוט
מעשים רעים שעשו בעולם הזה ,כדי להשפיע להם שלוה ,וליתן להם שכר טוב לעולם הבא,
משפיע שלוה לרשעים ונותן להם שכר מצות קלות שעשו בעולם הזה כדי להיפרע מהן לעתיד
לבא .והכוונה שלצדיקים ה' משלם בעולם הזה עבור מיעוט עוונות שלהם ,כדי שיגיעו לעולם
האמת זכים וטהורים.
אדם ובהמה תושיע ה' .עוד אומר המדרש על אלכסנדר מוקדון שהלך למדינת קציא אחרי
הרי החושך .באזורים מסוימים באפריקה ישנם הרים שנמשכים בצורה מקבילה והם בצורה
כזאת שהשמש לא חודרת בין שני ההרים האלה ,שם שכנה מדינת קציא והם היו חיים בשלווה.
אלכסנדר מוקדון ,המצביא הגדול הזה הגיע למדינת קציא ,והוא ידוע באכזריות שלו שאם איזה
מדינה לא הייתה פותחת בפניו את השערים היה הורג את כולם ,המדינה השנייה הייתה שומעת
זאת והייתה מפחדת ופותחת את השערים מייד .הוא הגיע למדינת קציא ששם הם היו חיים
בשלווה ,ואז אומרים לו למלך קציא תשמע אלכסנדר הגדול עומד בפתח השער של המדינה,
מלך קציא אומר תכינו לי מגש מזהב ותכינו לי לחם מזהב ,הכינו לו הכול מזהב ,בא עם המגש
מזהב ועליו הלחם מזהב לאלכסנדר מוקדון ואומר לו בבקשה קח ,אלכסנדר הבין את הרמז בזה
שהכול עשוי מזהב שהוא בא בשביל הזהב .והוא אומר למלך קציא ,לממונך אני צריך? ומלך
קציא השיב לו ,וכי לא היה לך מה לאכול בארץ שלך שבאת אלי עד קציא ,אתה באת בשביל
הזהב אז תיקח זאת .אלכסנדר הבין את הרמז והוא נפגע ,ואומר לו ,אני לא באתי בשביל הזהב,
אני באתי לראות איך אתם דנים .ישב אצלו ובאחד המשפטים ניגש מוכר וקונה שרבים ביניהם.
אחד מכר לחברו שדה והקונה הלך וחרש בשדה ומצא מטמון של זהב .בא הקונה אומר למוכר
אני קניתי ממך שדה אבל חרשתי ומצאתי זהב והזהב הוא לא שלי קח את זה ,זה שלך ,המוכר
אומר זה לא שלי הזהב ,היות כשמכרתי לך את השדה מכרתי לך את הכול עם כל מה שנמצא
בו .כל אחד מהם לא רוצה ליהנות מזהב שהוא לא שלו .והם טוענים את טענותיהם לפני מלך
קציא זה אומר זה לא שלי ,אני לא רוצה ליהנות מזהב שהוא לא שלי .והשני אותו דבר לא רוצה
ליהנות מזהב שהוא לא שלי .אומר המדרש ,מלך קציא אומר לקונה יש לך בן זכר? ,אומר לו כן.
ואומר למוכר יש לך בת נקבה? אומר לו כן ,אומר להם יתחתנו שניהם והזהב יהיה לשניהם.
וכך פתר אותם והלכו .מלך קציא רואה את אלכסנדר תמה ,ושואל אותו מה לא דנתי טוב? אומר
| 76
לו כן ,אתה לא דנת טוב .ומלך קציא אומר לו ,אילו זה היה במדינה שלך אלכסנדר מה אתם
הייתם עושים שם? ענה אלכסנדר ואמר :היינו הורגים את זה ,והיינו הורגים את זה ,והכסף
עוברת למלכות .כך הוא פתר את זה .אז מלך קציא אומר לאלכסנדר ,יש אצלכם גשם שיורד?
אומר כן .וממשיך מלך קציא ושואל ,יש במדינה שלכם שמש שזורחת? הוא אומר לו כן ,כי
במדינת קציא קרני השמש שזורחת לא מגיעים אליהם .ועוד שואל אותו יש אצלכם בעיר דקיק?
כלומר בהמות דקות .אומר לו כן ,אומר מלך קציא לאלכסנדר מוקדון ,תדע לך שאצלכם הגשם
יורד ,והשמש זורחת ,בשביל שיגדלו העשבים כדי שיהיה אוכל לבהמות הדקות שיש אצלכם,
ואתם בני האדם חיים כדרך אגב .הקב"ה עושה את הכול בשביל הבהמות ואתם חיים כדרך
אגב ,וזה המשמעות של הפסוק :אדם ובהמה תושיע ה' ,הקב"ה מושיע את האדם בזכות
הבהמה .ולמה כך ,משום שאלכסנדר מוקדון הייתה כל המטרה שלו ,של החיים שלו ,לרדוף
אחרי הזהב ,אז זו הסיבה שהוא הגיש לו מגש מזהב ועליו לחם מזהב .ואומר לו אדם שרודף
אחרי הזהב ,צריך לאכול רק לחם מזהב ,במילים אחרות אין לו זכות לחיות .לתת לו לחם מזהב
את זה הוא צריך לאכול .ואם אדם רודף רק אחר הזהב אז הוא חי רק בזכות הבהמה .אדם
ובהמה תושיע ה' .כאן ,במקום הזה ,בבית הזה ,כמה מידות טובות היו ,הן אצל הבן עודד ,הן
במשפחה הגדולה הזאת .הבת הדר שתזכה לאריכות ימים ,עבדה עם אשתי בגן ,איזה מידות
טובות נעלות היא נושאת בזכות הבית הזה ,איזה עולם ,זה עולם אחר לגמרי ,את האבא אבי
חמדי ,שהוא מתמיד בקיום של מעשים טובים רבים כגון :ישיבת ראש חודש .לפעמים הוא
מזמין אותי להרצות ,אני בדרך כלל לא נוטה ללכת כיוון שזה גוזל לי את הזמן ,אבל לאבי קשה
לי לסרב ,אני לא יכול לסרב .רק התקשר אלי לפני חודשיים לא יכולתי להגיד לו לא ,ואמרתי לו
תרשום אותי יותר מאוחר ,עוד חודשיים כדי שאתפנה ואז אתן את ההרצאה בישיבת ראש
חודש .מידות נעלות ומיוחדות ,זה עולם אחר לגמרי.
ואחתום את דברי ,ותרשו לי לקרוא מתוך הכתב כמה שורות של ר' דוד עדני שבהם אני
מתכוון בעיקר למשפחה ולאבא .שימו לב מה אומר ר' דוד עדני מחכמי תימן לפני כ 750-שנה
במדרש הגדול .הוא אומר כך" :לעולם ילמד אדם עצמו להיות דומם ,ומודה על כל מדה ומדה
בין טוב ובין רע ,שהכול בדין והכול במשפט ,ואשרי מי שזכה לכך ,וכן הוא אומר טוב ויחיל
ודומם לתשועת ה' ואומר ישב בדד וידום כי נטל עליו".
וברשותכם בקשה אישית מהחברים עוד דקה אחת ,רעיון קצר ביותר ,אני לא יכול שלא
לומר את הרעיון הזה ,על העלם החמד הזה עודד ,ולא אתעכב על הנושא של פרשת השבוע .על
יעקב שהתנהג בצורה כל כך מעודנת במפגשו עם עשו אחיו ,אומר המדרש מי שרוצה ללמוד
דרכי שלטון ,יניח פרשה זו לפניו .איך יעקב מכניע את עצמו לפני עשו ,בפוליטיקה צריך לנהוג
כך .רבי יהודה הנשיא אומר למזכיר שלו רב אפס .כתוב איגרת ממני לקיסר רומא אנטונינוס.
והוא כתב במשפט הפתיחה :מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס .לקח רבי יהודה הנשיא
את האיגרת קראה וקרעה ,ואמר לרב אפס ,כתוב את משפט הפתיחה של האיגרת כך :מן עבדך
יהודה למרן מלכא אנטונינוס .ואז רב אפס אומר לרבי יהודה הנשיא למה אתה מבזה בעצמך
וכותב עבדך .ורבי יהודה הנשיא עונה לו וכי אני טוב מזקני יעקב שאמר לעשו :כה אמר עבדך?
דברים אלו יקבלו משנה תוקף אם אביא את דברי הגמרא במסכת תענית על המשל של הקנה
| 77
והארז .ואומרת כך הגמרא :טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל ,יותר מברכה שברכם
בלעם הרשע .בלעם מברך את עם ישראל בצורה חזקה וזקופה :כנחלים נטיו כגנות עלי נהר
כאהלים נטע ה' כארזים עלי מים ה' .אבל כשבאה אשת ירבעם אל אחיה השילוני ,הוא מקלל
אותם במילים :והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים .טובה קללה שקילל אחיה השילוני
מברכה שברך בלעם .למה ,עץ הארז הוא עומד חזק ,תבוא רוח חזקה לא תפיל אותו ,אבל אם
תבוא רוח חזקה מאוד ,היא תפיל אותו וכך היא גומרת סופית עם הארז הזה שלא יצמח עוד ולא
תהיה לו שום תקווה .אבל כאשר ינוד הקנה במים ,פעם המים יזרמו לצד הזה והקנה יתכופף
פעם לצד האחר והקנה יתכופף ,ותמיד הוא יישאר ולא ייעקר ממקומו .כך היה אהובנו עודד
שהלך מעמנו ,רך מחמאה ומתוק מדבש .תהא נפשו צרורה הצרור החיים .ואתם האבלים לא
תוסיפו לדאבה עוד.
| 78
ד"ר אורי מלמד
ירושלים
דברים לזכרו של עודד ז"ל
בן אברהם חמדי הלוי הי"ו
תנוחמו מן השמים ,ולא תוסיפו לדאבה עוד!
מוריי וריבותיי ,כל המכה הזאת והשמועה הזאת ,שכבר נתפרסמה בכל הארץ; וכל מי
שקרא עיתונים ראה ונוכח לדעת ,כי השמועה הרעה הזאת משברת את הלב ,לא רק לקרובים
אלא לכל מי שהכיר אותו ,את הנער עודד ,באופן אישי .וכל אדם שהכירו ,אפילו היכרות
שטחית ,כמו שהייתה לי איתו ,וראה את הליכותיו ודרכיו ,יבוא לידי מסקנה שהעניין הזה לא
קל ואין הוא דבר של מה-בכך – אלא אם אותו אדם הוא קהה-חושים – שאנחנו שרויים ברגע
קשה ביותר.
כששמעתי את השמועה הרעה הזאת ביום השבת ,וגם אמרנו 'השכבה' לזכרו בבית
הכנסת ,נזכרתי בדברי התרגום הארמי ,שנוהגים בני תימן לקוראו אחת בשנה .איני מדבר על
תרגום אונקלוס לתורה ,ואף לא על תרגום יונתן בן-עוזיאל לנביאים ולהפטריות ,אלא על תרגום
של מגילת קוהלת שקוראים אותו בחג הסוכות.
ואלה דברי החכם מכל אדם ,קוהלת ,בפסוק האחרון של הפרק הראשון" :כִּ י בְּ רֹב חָ כְ מָ ה,
רָ ב-כָּעַ ס; וְ יוֹסִ יף ַדּעַ ת ,יוֹסִ יף מַ כְ אוֹב" .אומר התרגום הארמי שם דבר ,שמתאים מאוד מאוד
לאירוע המצער אותנו כעת" :אֲרוּם גְּ בַ ר ְדּמַ סְ גֵּי חָ כְ ְמתָ א ,כַּד יְחוּב וְ לָא יְתוּב בִ תְ יוּבְ תָּ א ,מַ סְ גֵּי ְרגַז
קֳ ָדם ְי ֹייְָ .וּדמוֹסֵ ף מַ נ ְְדּעָ א וִ ימוּת בְּ טַ לְ יוּתֵ יהּ ,מוֹסֵ ף כְּ אֵ ב לִ בָּ א לְ קָ ִריבוֹי" .תרגומו המילולי לעברית:
"כי אדם שמרבה חכמה ,כאשר יחטא ולא ישוב בתשובה – מרבה )הוא( כעס לפני ה' .ומי
שמוסיף דעת וימות בצעירותו – מוסיף כאב לב לקרוביו".
אם נשווה את שני חלקי הפסוק העברי" ,רוב חכמה" – "כעס"" ,ויוסיף דעת" – "מכאוב",
אם כן ה'חכמה' וה'דעת' ניצבות בתקבולת ,אבל מה יש להוסיף 'רב כעס' או 'מכאוב'? צריך
עיון ,צריך פירוש ,לבאר את הפסוק הזה .בא המתרגם הארמי ומלמדנו דברים שבהשקפות
עולם" :דמסגי חכמתא" מי שמוסיף – מה טוב ,אבל "כד יחוב ולא יתוב בתיובתא" ,כאשר הוא
אָדם ,אֵ ין
חוטא ואינו שב בתשובה .הסברה שמאחורי הרעיון הזה יוצאת מנקודת ההנחה" ,כִּ י ָ
צַ ִדּיק בָּ אָרֶ ץ – אֲשֶׁ ר ַיעֲשֶׂ ה-טּוֹב ,וְ א ֶיחֱטָ א" )קוהלת ז ,כ( .והנה האיש הזה ,מלומד ומשכיל
גדול ,אולי איש מדע ,אולי אדם בעל השכלה רחבה עד מאוד ,ובמיוחד אם הוא מזרע ישראל,
למד חכמה ולא הוציא אותה מן הכוח אל הפועל ...במילים אחרות :אינו מכיר בבורא-עולם
ואינו שת לבו לצד הדתי והאמוני שבאישיותו המעוצבת; אם כן הוא חוטא ,הוא מחטיא את
| 79
המטרה ...כי "בְּ רֹב חָ כְ מָ ה" צריך ללמוד להוציא ולהבין דבר מתוך דבר ...ואם אדם כזה אינו שב
בתשובה הוא כביכול מכעיס ,גורם כעס לקב"ה ,זה "רָ בָ -כּעַ ס".
בחלק השני הנוגע לענייננו ולאבל הזה שנפל עלינו ועל המשפחה ,ובעיקר ידידנו אברהם
חמדי הלוי הי"ו .אומר המתרגם הארמי" :ודמוסיף מנדעא וימות בטליותיה" – תלמיד חכם
שלא השלים שנותיו ,צעיר לימים .עודד היה בן תשע-עשרה שנה בסך הכול .מה זה תשע-
עשרה?! לא-כלום ,תלמיד-ישיבה שהסתופף בצלהּ של תורה ...ישיבות ראש-חודש היה מארגן
תחת שרביטו של אביו אברהם ,יחד עם ידידי יוסי פרחי הי"ו ב'מקור חיים' .כל ראש-חודש
מארגנים שם שיעורים בתורת ישראל ,במורשת תימן ,בתורת הרמב"ם ,במורשת מארי,
ומזמינים תלמידי חכמים מובהקים .שם היה עודד מסתופף באוהלה של תורה והיה נעים
"וּדמוֹסֵ ף מַ נ ְְדּעָ א וִ ימוּת בְּ טַ לְ יוּתֵ יהּ – מוֹסֵ ף כְּ אֵ ב
"וּדמוֹסֵ ף מַ נ ְְדּעָ א" ,מי שמוסיף דעתְ ,
הליכות .זה ְ
לִ בָּ א לְ קָ ִריבוֹי" .זה כאב לב של כלל הידידים שהכירוהו; על אחת כמה וכמה של אביו ושל אמו,
שהביאו אותו לעולם הזה ,שהקנו לו בבית חינוך ,קודם כול הליכות ,זהו כאב לב גדול ושברון
עצום.
ועוד ממה שסיפרו על הליכותיו בישיבה ,ועל מעשי החסד שעשה עם חבריו לחדר,
שהצילם מן המיתה החטופה הזאת .הם נשארו בארץ החיים ובישיבה של-מטה ,והוא נתבקש
לישיבה של-מעלה .איני יודע מה רשום בפנקסו של הקב"ה ,אבל אי אפשר להתעלם משתי
המצוות שבין אדם לחברו ,אשר קיים עודד בגופו לפני פטירתו ,והן כרוכות זו בזו .הראשונה,
הציווי התורני" :וְ אָהַ בְ תָּ לְ רֵ עֲ כָּמוֹ) "ויקרא יט ,יח(; והשנייה הנספחת לה היא מה שציוו
חכמים" :וכל המקיים נפש אחת ,מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" )משנה ,סנהדרין ד ,ה(.
שח לי אחד מידידיי בירושלים ,כי בשבתו אבל על פטירת בנו בלא עתו – אשר הותיר
אחריו אלמנה צעירה ושני יתומים – נזדמן ל'שבעה' באחד הימים כבוד מורנו ורבנו ,מארי,
שהיה ידיד המשפחה עוד מתימן .שאל האב המתאבל ממקום שבתו את מארי שאלה אחת" :מה
יש לך לומר?" – השיבו מארי ארבע מילים" :קל לנחם – קשה להתנחם" .אמר ולא יסף...
מוריי וריבותיי ,אני יכול לדבר עד שבוע הבא כל מיני דברים ,אבל עכשיו קשה להתנחם,
קשה כמו יעקב אבינו שבאה לו השמועה הרעה על מות בנו יוסף; ומה אמר עליו הכתוב:
" ַויִּ ְקרַ ע ַיעֲקֹ ב ִשׂ ְמתָ יוַ ,ויָּשֶׂ ם שַׂ ק בְּ מָ תְ נָיו; ַויִּ תְ אַ בֵּ ל עַ ל בְּ נוֹ ,י ִָמים רַ בִּ יםַ :ויָּקֻ מוּ כָל בָּ נָיו וְ כָל בְּ נֹ תָ יו
לְ ַנחֲמוַֹ ,ויְמָ אֵ ן לְ הִ תְ נַחֵ םַ ,ויֹּאמֶ ר ,כִּ י אֵ רֵ ד אֶ ל בְּ נִי אָבֵ ל ְשׁאֹ לָה; ַויֵּבְ ךְּ אֹ תוֹ ,אָבִ יו" )בראשית לז ,לד-
לה( .איך אפשר להתנחם על פנינה כזאת שנקטפה; שֶׁ אָב קובר את בנו! מי שמע כזאת?! מי
ראה כאלה?! אין זה טבעו של עולם .אלא להיפך :שהבן קובר את אביו ולא האב קובר את בנו,
הבן בוכה ומבַ כֶּה ולא האב מבכה ...ברגעים אלו יש לנו להצדיק את הדין .מה זה ,בן תשע-
עשרה בסך הכל ,עדיין ילד ,חובש בית המדרש .אין לנו אלא להתבונן במעשי ידיו של הקב"ה,
להתבונן בהם לעומק ,ולעמוד מקרוב על משמעותו של הפסוק המלמדנו מדוע "טוֹב ָל ֶלכֶת אֶ ל
אָדם; וְ הַ חַ י יִתֵּ ן אֶ ל לִ בּ ֹו" )קוהלת ז ,ב(.
בֵּ ית אֵ בֶ ל ִמ ֶלּכֶת אֶ ל בֵּ ית ִמ ְשׁתֶּ ה – בַּ אֲשֶׁ ר הוּא סוֹף כָּל הָ ָ
ומוריי וריבותיי ,כדאי לשים לב היטב היטב לדברי הרמב"ם ב'מורה הנבוכים' על העניין
הזה .תפקידנו בעולם הוא להתבונן בהליכותיו של הקב"ה ובעולמו ולתת לבנו ולא להטיח
| 80
דברים כלפי מעלה ,חס ושלום ,ולא להגיד את שנאמר באקראי ,מן השפה ולחוץ ,אלא לעמוד
לנסות ולהבין ...ולומר" :לְ דֻ ִמיָּה תְ הִ לָּה" )תהילים סה ,ב( .הכול צריכים לשבת בשקט
ולהתאבל ...שהרי כבר אמר מארי" :קל לנחם!" – לכן נחוצה לנו בבית האבלים ישיבה של
כובד-ראש ,שיש בה נכונות מלאה להקשיב למי שעשוי להוציא מפיו דברים של טעם ,ולהורות
לנו גופי הלכה מעניין היום או גופי הגות ומחשבה מאוצר היהדות ,המובילים אל הרגיעה
המושכלת ואל צידוק הדין האמתי ,הגורר אחריו קבלת עול מלכות שמים.
גרסינן במסכת פסחים )דף נד ע"ב(" :תנו רבנן' :שבעה דברים מכוסים מבני אדם ,אלו הן:
)א( יום המיתה) ,ב( ויום הנחמה) ,ג( ועומק הדין) ,ד( ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו) ,ה(
ואין אדם יודע במה משתכר) ,ו( ומלכות בית דוד מתי תחזור) ,ז( ומלכות הרשעה ]נ"א :חייבת[
מתי תכלה".
נמנו וגמרו חכמי ישראל במימרה זו על אותם שבעה דברים שנתעלמו מעינו הבוחנת של
האדם .וכבר קדם להם שלמה המלך בהזהירו את האדם" :אַל תִּ תְ הַ לֵּל בְּ יוֹם מָ חָ ר ,כִּ י א תֵ ַדע מַ ה
אָדם אֶ ת עִ תּוֹ ,כּ ַָדּגִ ים שֶׁ ֶנּאֱחָ זִ ים בִּ ְמצו ָֹדה רָ עָ ה ,וְ כַצִּ פּ ֳִרים
ֵיּלֶד יוֹם" )משלי כז ,א(; "כִּ י גַּם א י ֵַדע הָ ָ
אָדם לְ עֵ ת רָ עָ ה ,כְּ שֶׁ תִּ פּוֹל ֲעלֵיהֶ ם פִּ תְ אֹ ם" )קוהלת ט ,יב(.
הָ ֲא ֻחזוֹת בַּ פָּ ח; כָּהֵ ם יוּקָ ִשׁים בְּ נֵי הָ ָ
ונשאלת השאלה :מה ראו על ככה?
התשובה המתבקשת חדה ובהירה היא :על מנת ללמד את האדם את עוצמתו של בורא-
עולם ואת גדלותו ,ומנגד להעמידו על אפסותו של העשוי "עפר מן האדמה" ועל דלות כוחו
וגבורתו .עד היום ,במאה ה ,21-עם כל ה'פיצוץ' הגדול שבחוכמה האנושית והידע הטכנולוגי
הגואה מדי יום ביומו ,עדיין אין בידינו כלים כלשהם שיאפשרו לנו לחזות מראש אירועים
עתידיים המצפים לנו .לא אותם ולא מועדיהם .וכאן נמצא הפראדוקס הגדול :מֵ חַ ד ,פנינו
ולקדמה המדעית והטכנולוגית לשם השגת איכות חיים; אך מאידך ,אין ביכולתנו
לחידושים ִ
להשיב תשובה ניצחת לגבי המועדים השבעה הנקובים בברייתא התלמודית דלעיל .הרווח
המוסרי לכל אדם מישראל טמון במסקנה העולה מן הדברים :מוטב שנשפר אורחותינו על פי
אָדם ,וְ שָׂ ם בָּ שָׂ ר זְ רֹעוֹ; וּמִ ן ְי ֹי ָי יָסוּר לִ בּוֹ" )ירמיה יז ,ה(;
מאמר הנביא" :אָרוּר הַ גֶּבֶ ר אֲשֶׁ ר יִבְ טַ ח בָּ ָ
ונקיים בעצמנו ובהליכותינו את היפוכו" :בָּ רוּ הַ גֶּבֶ ר אֲשֶׁ ר יִבְ טַ ח בַּ יהוָה; וְ הָ יָה יְהוָה ִמבְ טַ חוֹ"
)שם ,יז ,ז(.
ובסיום הדברים רק נזכיר ונאמר את דברי התנא הגדול ,ר' יהודה ,שאומרים אנו בסיום
תפילת שחרית" :אָמַ ר ִרבִּ י יְהוּדָ ה ,אַ ְשׁרֵ י ִמי שֶׁ עֲמָ ל ֹו בַּ תּוֹרָ ה וְ עוֹשֶׂ ה נַחַ ת רוּחַ לְ יוֹצְ רוֹ .גָּדֵ ל בְּ שֵׁ ם
טוֹב וְ נִפְ טָ ר בְּ שֵׁ ם טוֹב מִ ן הָ ע ֹולָם ,וְ עָ לָיו אָמַ ר שְׁ מֹ ה בְּ חָ כְ מָ תוֹ' :טוֹב שֵׁ ם ִמשֶּׁ מֶ ן טוֹב ,וְ יוֹם הַ מָּ וֶת
ִמיּוֹם הִ ָוּלְ דוֹ' )קוהלת ז ,א( .לְ מֹ ד תּוֹרָ ה הַ ְרבֵּ ה וְ יִתְּ נוּ לָ שָׂ כָר הַ ְרבֵּ ה ,וְ ַדע מַ תַּ ן ְשׂכָרָ ם שֶׁ ַלּ-צַּ ִדּ ִיקים
ָלעֲתִ יד לָבוֹא":
יהי רצון שכל מה שאמרנו יהיה לזכר הנאסף .המקום ברוך הוא יסייענו על מעשי רצונו,
ויאר עינינו במאור תורתו ,ויתן לנו לב מבין ומשכיל ללמוד וללמד לשמור ולעשות .ולכל
המתאבלים בבית הזה ,המקום ברוך הוא ינחמכם נחמה שלמה במהרה עם כלל מתאבלי עמו
| 81
ישראל ,היא נחמת ציון וירושלים .יראנו פני משיחנו ,ויבנה בית מקדשנו בקרוב ,ויקיים בכם
ובנו מקרא שכתוב" :כְּ אִ ישׁ אֲשֶׁ ר אִ מּ ֹו תְּ ַנחֲמֶ נּוּ – ֵכּן אָנֹ כִ י ֲאנַחֶ מְ כֶם ,וּבִ ירוּשָׁ ִ ַלם תְּ נֻחָ מוּ" )ישעיה
סו ,יג(.
"בִּ לַּע הַ מָּ וֶת ָלנֶצַ ח ,וּמָ חָ ה ְי ֹי ָי אֱהִ ים ִדּ ְמעָ ה מֵ עַ ל כָּל פָּ נִים;
וְ חֶ ְרפַּ ת עַ מּ ֹו יָסִ יר מֵ עַ ל כָּל הָ אָרֶ ץ – כִּ י ְי ֹי ָי ִדּבֵּ ר"
)ישעיה כה ,ח(
| 82
ד"ר יה ודה עמיר
המ ח ל קה לתו לד ות ישר א ל
אוני בר סי ט ת ב ר -אי ל ן
הגמרא מספרת שכדי להדליק אור ,ר' יוחנן לא היה צריך להדליק את החשמל ,הוא היה
ידוע ביופיו ,יופי בלתי רגיל ,ושם אומר ריש לקיש' :יופייך לנשים' ,והוא אמר לו' :חילך
לאורייתא' .ומה עשה כדי שיהיה אור? שלף את השרוול והיה אור .והוא רואה את ר' אלעזר
חולה ובוכה ,ושאל אותו למה אתה בוכה ,אם אתה בוכה בגלל התורה ,שלא הספקת ללמוד
מספיק תורה ,הרי כתוב אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים ,אין לך
מה לדאוג .ואם אתה בוכה בגלל הפרנסה ,אז דע לך שלא כל אחד זוכה לשני שולחנות ,גם
שולחנה של תורה וגם שולחנה של עושר .ואם אתה בוכה בגלל הבנים אז אני יראה לך משו,
והוא הוציא עצם מכיסו ,יש אומרים שזה מסעודת ההבראה ,ויש אומרים שזה שן שפלה לו עוד
בחייו ,ויש אומרים שזה עצם של הבן העשירי ששקלתי ,מתו לי עשרה בנים .וכך נהג ר' יוחנן
לנחם אבלים כדי להראות להם כמה ייסורים הוא עובר והוא מקבל באהבה ,למרות שמות
הבנים זה קשה מאוד ,קשה לספוג ,קשה לסבול .ואמר לו ר' אלעזר לא על זה ולא על זה אני
בוכה ,אלא על האי שופרא דבלי בעפרא .מה הכוונה? איך יופי כזה שלך יקבר באדמה וירקב,
ואז אמר לו שעל זה ראוי לבכות ובכו שניהם .היופי של האדם ,יופיו של עולם כולו נתון תחת
שלטונו של מלאך המוות ,שהוא ממית את הכל ומכניס לעפרא דארעא ,הכל חולף והכל איננו
למרות שהיה יפה ,ואז בכו שניהם .ואני רוצה לומר בעצם שמות הבנים אפשר לקבל אותו
בשתי צורות ,או שמות הבנים הורג אותך ואתה הולך אחריו לאחר זמן קצר ,או שמות הבנים
מחזק אותך ונותן לך כוחות להמשיך ולנחם אבלים אחרים וזו דוגמא אישית של ר' יוחנן .וראוי
לנו ללמוד מדברי חכמים.
ועכשיו משהו שאף אחד לא אמר כאן עדיין ,סיפור אמיתי על משפחת חמדי ,בירושלים,
בשנת שמונים ותשע ,אחד העולים הראשונים מצנעא קראו לו לוי חמדי ,או איך שהיה נהוג
לכתוב ,אלחמדי ,כך נהג לכתוב ,הוא היה חזן ,משורר ,פייטן ,הוא היה איש עניו ,צדיק,
מסתובב בבתי שמחות ,עושה צדקות ומספרים שהשמחה לא הייתה שלימה אם הוא לא היה שר
ומשמח ,יש גם קינה שלו ,הוא היה צנוע מאוד והיה עטוף עם הטלית התמנית של פעם,
השמלה ,אבל מה באמת לזכותו והתנהגותו ביושר ובענווה הוא היה ידוע כאיש מחלות,
ייסורים ומכאובים ,והוא סבל בעיקר ממות הילדים .בירושלים נולד לו שניים ובתימן עוד אחד
סך הכל היו שלושה ,משה חיים ואסתר .אני גיליתי כתב יד שהוא העתיק לעצמו של שדירים
פיוטים ושירות ,בשער היה כתב היד שייך ללוי חמדי וכך כתוב מתי נולד הילד הזה וכו' והיה
כתוב דברים מרגשים ,ועוד היה כתוב :היום יום י"ב במרחשוון תרנ"ב נלקח לבית עולמו בני
משה והוא בן 6שנים וחצי ,שורה אחרי זה הוא כותב :היום נפטרה בתי אסתר והיא בת חמישה
חודשים .שורה אחרי זה הוא כותב ,היום נפטר בני חיים והוא בן שנה וחצי ושורה אחרי זה ,ה'
נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך מעתה ועד עולם .וכל פעם שציין שאחד הילדים נפטר היה
| 83
מוסיף בכתב ידו ,כתב רש"י כנהוג פעם 'בעוונותי' .אנחנו תמיד גדלנו עליו וידענו שהייתה
דמות כזאת בירושלים אך לא ראינו את כתב היד הזה שהתגלה באקראי ,וזה מתועד ,והסיומת
אומרת דרשני ,הוא לא הרשה לעצמו ליפול ולשאול שאלות יותר מידי קשות אלא אמר" :ה'
נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך".
כמה בטחון ,הרגשה שההשגחה מתקיימת מידי רגע ורגע שבו אנחנו נושמים וחיים ,ומי
שרוצה לראות דברים כאלה ולהתחזק יפתח בחובת הלבבות לרבנו בחיי ,שער הביטחון .וזה
ממלא את האנשים בביטחון ומדרבן אותם לחשבון הנפש .בפרק ד' מדובר על חשבון הנפש ,
ושמדובר בצדיק אמיתי שעשה כל כך הרבה מצוות ,כל כך הרבה מטלות ,מה אתה יכול להגיד?
אין מילים .אנחנו רק יכולים להתפלל שהקב"ה יחזק את ההורים שעברו מכה כל כך קשה,
מהלומה אדירה ,זה לא אדם שחלה ,אלא זה קרה בצורה פתאומית ונוראית .וצריך הרבה אמונה
כדי לדעת להגיד ה' נתן וה' לקח ,ולכן אומרים גם הצור תמים פועלו ,ולא מבינים תמיד.
ותיקחו את לוי חמדי כמשל ,זה מקרה אמיתי .וזה מאוד מלמד ומחנך .אני שמח שגיליתי
את החוברת ויכול להיות שנעשה חוברת לזכרו של לוי חמדי ויהי רצון שיהיו הדברים לזכר
נשמתו של הצדיק עודד חמדי ,ושנלמד ממעשיו ,ואתם החברים תהיו כמופת ודגל שילכו
לזכרו.
ויזכה לחיי העולם הבא ויהיה בחלקם של הצדיקים אמן כן יהי רצון.
| 84
ר' אלי נגר
ראש העין
א
האמת ,קשה לי לדבר .קיבלתי את ההודעה המרה כשהייתי בביתי ,וההלם היכה בי ללא
רחמים .ברגע אחד הכל השתנה ולפתע פתאום מה שהיה בהיר הפך להיות חשוך וקודר .פתאום
נזרעה אפילה המטילה צל כבד על הצד היפה שבחיים.
עודני זוכר איך דיברתי עם עודד ,בהקבלת פני רב האחרונה ,שהתקיימה בבית הכנסת של
מארי יוסף קאפח .הייתי צריך להוציא פלט מהמחשב של משהו שכתבתי בעניין הפולמוס בין
הרמב"ם לראב"ד על היחס כלפי מאמיני הגשמות בה' .עודד שאל אותי אם אסכים שהוא יעביר
את שכתבתי למייל שלו ,ואמרתי לו שעדיין המאמר לא מושלם ,ויש עוד מה לתקן שם .הוא
חייך מעט ואמר לי 'זה בסדר מבחינתי זה מושלם ,תן לי לקרוא ,וגם אחר כך כשיהיה מושלם
אקרא עוד פעם' .תמיד הייתי מתפעל מאהבתו ללמידה ולידיעה ,מהמידות הנעלות שהיו בו,
ובוודאי גם מחיוכו המקביל כל אדם בסבר פנים יפות .הוא תמיד היה הראשון לכל דבר שקשור
להפצת תורה ודרך ארץ .בישיבות ראש חדש ,תמיד הייתי רואה אותו מבין הראשונים .הוא היה
ניצב בפתח בית המדרש לקבל את פני הבאים ומנצח על מלאכת ההכנה לישיבת ראש חודש.
אני מהרהר בתוכי ותוהה איך דמות כזו יקרה יותר לא תהיה שם? לא רק הוא יחסר לנו ,אלא
תחסר מאיתנו אותה רוח חיה שהוא נשא בתוכו והפיץ אותה בחיוכו ובמסירותו .עודד ,היה
דמות שכולנו יכולנו להתעודד ממנו ולשאוב השראה מאצילות רוחו ,מיושר דעתו ,ומכל
התכונות הנעלות שהיו בו" .חבל על דאבדין ולא משתכחין" אין מילים לתאר את ההלם ואין
מילים במה לנחם כל מה שנאמר זה יתכסה וייעלם בים הגדול של היגון בשטף הגואה של
הכאב.
ב
לפני כמה פרשיות קראנו על עקידת יצחק ,לפי המתואר בפשט הכתוב מצבו של אברהם
אבינו היה קל יותר מהמקרה שלפנינו .אברהם אבינו קיבל עדכון מוקדם על דבר העקידה מעין
הודעת ,SMSכך שבבוקר הוא כבר ידע לקראת מה הוא הולך ואף היתה בידו האפשרות
להחליט אחרת .אבל אברהם ,אבי ,ידידנו היקר ,לא קיבל הודעה מוקדמת ולא היתה בידו
האפשרות להחליט אחרת ,בבוקר מר ונמהר הוא נחשף אל החשיכה ,אל הכאב הגדול ,בלי שום
הודעה ואזהרה מוקדמת .אברהם אבינו היתה לו נחמה גדולה שברגע הקשה הוא קיבל הודעה
לחזור עם בנו החי .אבל אברהם שלנו ,הלך לירושלים ובנו לא שב עימו חי .וכאן הכאב גדול
שבעתיים ,וקשה לנו לנחם וקשה להתנחם.
חכמינו הורו לנו שצריך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה .והרמב"ם בפירושו
למשנה מוסיף ומסביר שצריך לברך ברכה זו בשמחה ובטוב נפש .קשה להבין את ההלכה הזו
| 85
ואת ההסבר של הרמב"ם .כיצד אפשר לכרוך את הטובה עם הרעה ולומר לאדם לברך על
שניהם באותה מידה? אולם באמת אין כאן דרישה שהאדם ישמח בצרה שהגיעה אליו ,ובוודאי
שאין כאן תפיסה שבאה לטפח הנאה מהכאב ומהמקרים המדאיבים .הלכה זו לא מבקשת
להתעלם מהצער הטבעי המתרגש על האדם במקרים כאלו .אלא דווקא בגלל ההכרה בטבעיות
של הכאב ומחמת ההכרה בעוצמתו ובתוקפו של אותו כאב ,ההלכה מנסה להביא את האדם
לתובנה מסוימת שבאמצעותה הוא ימצא את נקודת האיזון ,נקודת הפיוס זאת על מנת שהכאב
לא ימוטט אותו ,לא ישבור אותו .לכן הרמב"ם מיד בצמוד להסבר על פשט ההוראה ,הוא מוצא
לנכון להרחיב מעט ולהסביר על הצורך באיזון הראוי בין מה שנוכל לקרוא לו בשם כאב טבעי
וסביר לבין מצב של נפילה וצניחה בעמקי הכאב .מפני החשש להגיע למצב השני ,מורה לנו
ההלכה לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה .מעין הליכה לקצה ההפוך החיובי כדי
למנוע מצב של הקצה השלילי הנגדי ומבין הקצוות המנוגדים הללו ימצא האיזון.
ג
הרמב"ם במו"נ ,ח"ג פי"ב ,מונה את שלש סוגי רעות הרעות שיש בעולם .הראשון; רעות
שהן מצד הטבע והוויה וההפסד .השני; אלו הן רעות הנגרמות בידי בני אדם זה לזה .והשלישי;
רעות שהאדם גורם לעצמו במו ידיו .המקרה שלנו ,במובן מסויים ואני מתייחס רק לעצם
האובדן ולא לסיבות שלו ,הוא באמת מקרה הקשור לטבע ההויה וההפסד אך הוא מסוג
המקרים שקשה לעכל אותם .במקרים כאלו מנסרת השאלה למה ,ומדוע זה קרה? אך דווקא
בגלל עוצמת השאלה המנסרת והטורדת את שלוות הנפש ,בא הרמב"ם ומסביר שכך נבראה
המציאות הזו שהיא מכילה בתוכה את גם את האובדן.
ובאמת ,גם אם היתה בידי האדם תשובה לשאלות הללו ,לא היה בכך כדי להסיר את הכאב
התוגה והצער .במקורותינו אנו מכירים את המקרה של איוב אשר זועק זעקה מנהמת ליבו על
מר גורלו ועל מה שנתפס בעיניו כעיוות של הצדק האלוהי .הרמב"ם מפנה את תשומת ליבנו
לכך ,שהכתוב תאר את איוב כ"איש תם ירא אלהים וסר מרע" אך השמיט ממנו את התואר
'חכם' .על כן אומר הרמב"ם ,שאילו היה איוב חכם ,הוא לא היה מייגע את עצמו באותה
התחבטות של הצדק האלוהי ולא היה מטיח דברים כפי שהוא הטיח.
אם כך הם פני הדברים ,מתעוררת השאלה הכיצד הכתוב מכריז ואומר שאיוב צדק? כפי
שזה מנוסח בכתוב ,שה' אומר "לא דיברתם אלי נכונה כעבדי איוב" .הרמב"ם מעלה שאלה זו
ומסביר שאיוב עבר שתי שלבים בחייו .בשלב הראשון איוב ביסס את עולמו על יסוד השמיעה:
"לשמע אוזן שמעתיך" ,ולאחר מכן הגיע להכרה של "ועתה עיני ראתה" .בשלב הראשון ,איוב
סבר שהשגחת ה' פירושה הגנה מפני נזקים ואסונות .וזה בהתאם למה ששמע באוזניו מבני
אדם המטפחים את האמונה שהמעשים הטובים יש בהם כח להגן על האדם מפני אסונות ונזקים
הנולדים ממקרה הזמן וממאורעותיו .ברם ,כאשר המציאות עמדה בניגוד לתפיסה זו הוא קם
וצעק מרה כלפי הבורא .בשלב מאוחר יותר הוא הגיע להכרה של "ועתה עיני ראתה" כלומר
הגיע להבנה ולתובנה שאין זיקה וקשר בין מהות ההשגחה לבין השמירה מפני האסונות
החומריים .מרגע זה ואילך הוא הבין שעשיית הטוב והשגת השלמות ,אינן תלויה וקשורה
במאורעות הזמן .האדם צריך להמשיך בשאיפה לשלמות על אף ולמרות כל נחלי הכאב והיגון
| 86
שעוברים עליו .על כן הוא אמר ועתה עיני ראתה .זו הכרה לא פשוטה ולא קל להשלים עִ מה
ברגעי כאב ואף הרגש הדתי עשוי להיבהל ממנה ,אולם בהתבוננות עמוקה היא עשויה להתוות
כיוון המציל את האדם מלשקוע ביגון ובהתמרמרות על הצדק האלוהי ,ומכל ההתייגעות
להסביר את הנעלם ביותר נעלם.
ד
ברצוני לפנות למשפחה היקרה הכואבת את הכאב הנורא על מותו של עודד היקר .לא קל
להתמודד עם המציאות המרה שנכפתה עליכם שלא בטובתכם .במקרים כאלו הכאב פורץ ללא
מעצור אין לו אותות אזהרה מוקדמות ,הוא מגיח מבין כותלי הלב ומציף את הנפש בגלי עצב.
ובגלל הטבעיות הזו קיים החשש של ההתמכרות לכאב מבלי להרגיש בכך .אנו צריכים לעשות
כל מאמץ להציב מעצור מפני הסחף השוטף של היגון .כך גם נוכל להבין את מה שהקציבו
חכמים שלושה ימים לבכי שלשה ימים למספד ,הקצבה זו נועדה להציב יעד לעשות ככל
האפשר להיחלץ מזרועות התוגה והעצב הקושרות את האדם בעבותות של כאב .השקיעה ביגון
אין בה מרפא ואין בה נחמה אלא תוספת יתירה וכבדה של עצב ודיכאון .צו החיים חייב
להימשך על אף ולמרות כל הקושי האמיתי המכה ללא הפוגה.
ה
אסיים בדרשת חכמים על הפסוק "אדם כי ימות באהל" .פסוק זה מציין הוראות הנוגעות
לדיני טומאת המת והאוהל שבו הוא מת .אולם חכמים מצאו כאן רמז לאוהל הטהור הקשור
לעמלה של תורה ודרשו אדם כי ימות באוהל כמוסב על האדם הממית עצמו באוהלה של תורה,
עודד מת באוהלה של תורה ,פשוטו כמשמעו ,הן במובן הרוחני והן במובן הגשמי.
יהי זכרו ברוך.
| 87
חברים כותבים
| 88
| 89
הרב מנחם באב"ד
מצפה יריחו
להורים ולמשפחה היקרה
זכיתי ללמד את עודד בכיתה יב' ,עודד היה תלמיד חבר ,עודד היה אדם נדיר במינו,
במהלך השנים ראיתי את עודד צומח וגדל .ומשלב בתוך האישיות שלו גם למידה וגם נתינה.
הקשר שלי אם עודד היה חזק .תמיד פירגנתי לו על הנתינה שלו ואמרתי לעודד שהוא
צריך לשמור על עצמו ולדאוג גם לעצמו אך עודד אמר" :אני חייב לעזור לזה ולזה" ,ופשוט
בטוב לבו לקח על עצמו עוד ועוד.
אין לכם מושג כמה הערצתי את עודד .פעמים רבות פניתי לעודד שיעזור עם חבר ותמיד
תמיד נענה בשמחה ובמאור פנים .גם תושבי הישוב הכירו אותו ,הוא היה מתפלל תמיד במניין
הראשון כל בוקר בבית הכנסת המרכזי במצפה יריחו.
רב הישוב הרב קרויזר גם מזכיר את טוב לבו וששמו של עודד יתפרסם כאיש חסד ונתינה
"טוב שם משמן טוב" עודד נפרד מאיתנו מתוך חסד ונתינה וטוב לב מן השמים תנוחמו.
מנחם באב"ד
מצפה יריחו
050-8360535
| 90
ינון אליה חדד
למשפחת חמדי היקרה והאהובה!
אין הרבה מילים בפי כדי לנחם על אסון נורא וכבד וכואב כל כך .גם אני לכשעצמי זקוק
להרבה נחמה .הכאב שבי גדול ועצום ,והוא מידי זמן אוחז בי בחזקה ולא מרפה .רק בעל
הנחמות ,יודע התעלומות ,אשר בידו נפש כל חי ,הוא היכול לנחם נחמה אמיתית.
רציתי מאוד לשתף אתכם בהיכרות שלי את עודד .בפן שזבו זכיתי להכיר ולתפוס את
אישיותו המאירה .ואף שהרבה מן הדברים מן הסתם ידועים ומפורסמים ,אוסיף את זווית
הראיה שלי.
תחילת היכרותי עם עודד הייתה בשלהי שנת תשס"ז ,תחיל שנת הלימודים תשס"ח.
תפקידי היה ללמד משנה ,וזו הייתה לי השנה הראשונה בה לימדתי .עמדתי נרגש מול
כשלושים תלמידים ,שהיו נרגשים לא פחות ,ובס"ד התחלנו את שנת הלימודים.
עד מהרה הבחנתי בשמחת החיים המיוחדת שאפיינה את עודד .בחיוך שכמעט לא מש
מפניו .כל דיבור ,לימוד ועשייה שלו ,.היו מלווים בחיוך קבוע .הוא היה יושב בסוף הכיתה,
מקום שאפשר חופש פעולה מסוים ...מה שלכאורה היה יכול להפריע ,אך בפועל הוסיף הרבה
לשיעור ,כי סוף סוף תלמידים צריכים לדבר מידי פעם עם חברים גם בזמן השיעור ,וכשהם
עושים את זה בחן ,ומקבלים את הערות המורה בחיוך מתוק ,ובהבטחה ש"יותר זה לא יקרה",
זה בהחלט משעשע ונחמד .מידי פעם הייתי מכנה אותו בשם 'חמודי' ,על שם חביבותו הבלתי
מצויה ,וגם סתם בתור שם חיבה.
קשה לשכוח את אוירת השמחה שהייתה סביבו ,ושלוותה בכל מיני פרטים ,שוליים
לכאורה ומחלפים לפי הגיל ,אבל תמיד שמחים ועליזים .לדוגמא ,הוא היה נוהג להוסיף בסוף
כל מבחן בראש העמוד את הציון שפשוט היה מגיע לו 100 :גדול ועגול ...בכתב היד העליז
שלו .בסוף השנה קנו לי התלמידים ספר פירוש רבינו בחיי על התורה ,את הספר קיבלתי מידיו
של עודד ,והוא גם כתב בכתב ידו את הפתק שבפנים .עיינתי לאחרונה בפתק הזה שמעלה בי
חיוך כל פעם שאני קורא בו .היה כתוב שהשיעורים היו נחמדים ומובנים וכו' ,ואז הגיע
המשפט המרכזי :והעיקר היה שמח! )ההדגשה במקור (.ובסוף המכתב נכתב בהגדלה אופיינית
כל כך לעודד" :תודה ענקית."..
מעשי החסד שלו היו כידוע לשם ולתפארת .אף שברור לי שמעשיו שבסתר מרובים על
אלו הידועים וגלויים לנו .כמעט כל אדם בישיבה וסביבתה ,נהנה מעזרתו ונתינתו הבלתי
מוגבלת .בעקיפין בוודאי ,והרבה הרבה במישרין.
באחת הארוחות בישיבה ,כשעודד היה עוד בחמישית ,יצא לי לסיים את הארוחה בשעה
שעודד סיים ,וכך יצא שהגעתי לשים את כלי האכילה שלי ,ביחד עם עודד .מן הסתם כולם
| 91
מכירים את מגשי השטיפה של הכוסות במוסדות :צריך לשים את הכוסות כשפיהם עלפי מטה,
כדי שיישטפו כראוי .אך לפעמים קורה ,ומרוב חיפזון חלק מהתלמידים שמים את כוסותיהם
כשפיהם למעלה ,מה שמוסיף עבודה לעובדי המטבח .והנה בהגיעי לשים את כליי ,להפתעתי
ראיתי את עודד עומד ומסדר את כל הכוסות ההפוכות .אף אחד לא ביקש ממנו ,זו לא אחריותו,
אבל כך הוא עודד כבר מהחמישית ,אחראי ואכפתי באופן מעורר התפעלות .רק אחר שסיים
לסדר את כל הכוסות ,הרשה לעצמו ללכת לעסקיו.
בפעם אחרת הזדמן לי להיפגש עם מעשי החסד שלו ושל חבירו הטוב שילה יבדל לחיים
טובים וארוכים .בישיבה הגבוהה הונהגה תורנות שטיפת כלים של כל הישיבה בארוחת ערב.
כל התלמידים בישיבה משתתפים בתורנות זו .והנה באחת הפעמים שהגיע תורי ,הגעתי למטבח
אחר שהשלמתי בנפשי שבשעתיים הקרובות אתעסק בכלים .לא הספקתי להתארגן יותר מידי,
ולפתע זוג המלאכים עודד ושילה ,מגיעים ,ובפיהם הודעה" :הרב ,תלך ,אנחנו נעשה את
הכלים" .ניסיתי להתנגד חלושות ,ללא הצלחה יתירה) .בפרט שבאמת שמחתי בעזרה הזו( .אחר
כמה שכנועים מצידם עזבתי את המטבח ,ידעתי שהכל ייעשה על הצד הטוב ביותר .לאחר כמה
ימים קניתי להם ממתק קטן ,כהרת הטוב על עזרתם האדיבה .אך כאן נתקלתי בהתנגדות
עקשת :מה פתאום ,וזה לא שייך ואין צורך וכו' .ואלמלא שהשארתי את הממתק לידם והלכתי,
הוא היה עלול להישאר אצלי עוד זמן רב..
לא פעם ולא פעמיים נעזרתי בו ,בידיעה שהוא מוכן לעזור בשמחה ,ושוהא יכול לעזור
באופן שלא כולם יכולים .לדוגמא בתחילת שנת הלימודים )כשעודד היה כבר בכיתות
הגבוהות( הייתי צריך לדאוג ,שבתחילת השיעור יובאו לכיתה סטים של "משנה סדורה" עבור
תלמידי הכיתה .להביא אותם לפני השיעור לא רציתי מסיבות מסוימות ,ולצאת באמצע השיעור
כדי להביא את המשניות ,העדפתי שלא ,כדי שלא להשאיר את הכיתה לבד .למי אפנה אם כן,
כדי שיביא אתה משניות לכיתה באמצע השיעור? התשובה ברורה וידועה :לעודד.
כידוע בכל חודש נערכים בישיבה התיכונית סיומי מסכתות .כבר כשהיה עודד בחמישית
או בשישית )איני זוכר( ,הוא הופקד על חלוקת המזונות והמשקאות בסיומים .זכור לי שבאחד
הסיומים ,ראיתי את עודד בפעולה עומד ומחלק כדרכו .מה שהיה מרשים ,היה כאשר תלמידים
מכיתות גבוהות ממנו פנו אליו" :חמדי ,שים פה מגש ..חמדי ,תביא בקבוק" והוא ,כמה שהיה
קטן ,לא נטה ימין ושמאל ,ולא התרשם כהוא זה מכל הדבורים שסביבו .ביצע את החלוקה
בצורה שווה ומאוזנת לגמרי .סוג של אחריות ובגרות נדירה ובלתי מצויה.
בסוף השנה שעברה התקיים טקס וסעודה בישיבה .השתתפו בו חברים מהגרעינים
התורניים וכל תלמידי הישבה הגבוהה .בין הדוברים היו גם האברכים שהתעתדו לעבור
למקומות אחרים .בינהם הייתי גם אני .כמובן שתפקיד הטיפול ברמקולים וכו' נמסר בידיו
האמונות של עודד ,והוא ישב בפאתי חדר האוכל בתנוחה הכל כך מוכרת :אזניות עליו והוא
מכוון את הקולות והתדרים ..כשסיימתי לדבר חזרתי למקומי ועברתי לידו ,והוא ברגישותו
והבנתו ,ידע לומר לי שהדברים היו יפים ומהנים.
| 92
לא הרבה תלמידים אוזרים עוז לומר כן למי שלימד אותם ,בפרט כאשר הפרשי הגילאים
גדולים יחסית ,אבל מי שרגיש ומבין את החשיבות של עידוד ומחמאה גם למבוגרים ,יודע
לעשות זאת בטוב טעם ובחן.
למעשה זו הייתה הפעם האחרונה שדיברתי איתו כמדומני .בסוף השנה עזבתי לקרית
ארבע ,ומאז נדמה לי שלא נפגשנו .אמנם בסיום הש"ס האחרון שנערך בישיבה ,זכינו גם אני
ואשתי להשתתף .לאחר הסיום שאלה אותי אשתי ,מי הוא הבחור הזה שצרור מפתחות ענק
תלוי בידו ,והוא מארגן את הכל? זו הייתה הזדמנות בשבילי לספר לה על האדם המיוחד הזה.
והיה זה כשבוע לפני פטירתו .היא הוסיפה וסיפרה שכאשר נכנסה לבנין )טקס הסיום נערך
בדשא של הישיבה( ,ראתה אותו עולה ויורד מקומה לקומה ,מארגן ומסדר דברים ,ומה שבלט
לעיניה היה השקט והצניעות שליוו את מעשיו.
בכאב גדול ,ובאהבה רבה
ינון אליה חדד.
| 93
איתמר קדוש
עודד.
את האמת הרבה שנים לא התראינו אחד עם השני ואני זוכר שתמיד אמרתי לחבר'ה
מ'נֹ עם' שזה מוזר איך ראיתי כמעט את כל החבר'ה שלנו חוץ ממך .עד היום אני זוכר איך בכל
הטיולים מהגן עד סוף החטיבה היית תמיד במרכז הענינים ,זה שמארגן ועוזר ,זה שתמיד
שיושבים באוטובוס אז כולם יושבים מסביבו כי תמיד עשית שמח ,ואם מישהו היה רוצה
לצחוק או משהו אז הוא ידבר איתך ואתה ישר תעלה לו את המצב רוח.
אני רוצה לבקש ממך סליחה אם פגעתי או אמרתי משהו.
מוזר לי שלא שמתי לב שבעצם למדתי בכיתה עם אדם שהציל חיים אחרים ובתמורה נתן
את נפשו ,באמת שאתה מיוחד.
אני גאה לומר שיותר מחצי חיי עברתי בחברתך )מהגן עד סוף כיתה ח'(.
תודה על הכל
איתמר קדוש 052-4676867
נ.ב .אני חייב לך הרבה .כשאחי נהרג בכיתה ו' ,וזה היה רגע של משבר אז אני זוכר
שמההלוויה אתה היית אחד מאלה שהכי תמכו ושתמיד העלה לי חיוך על הפנים! פשוט
תודה!
| 94
איתמר בן מאי ר
למדתי עם עודד 4שנים במצפה יריחו אבל לא הייתי בכיתתו.
עודד תמיד היה שמח ומצחיק ועשה טוב באווירה הוא היה נמצא הרבה בסביבה של
עובדי הישיבה שתמיד היו טרודים ולחוצים בעבודה וכשהוא היה מגיע היה מיד מצחיק את
כולם ,גורם להם לשכוח מהטרדות והלחצים ופשוט עושה טוב על הלב.
בשמינית יצא לי לעבוד עם עודד הרבה בארגון אירועי פורים בסוף שנה וכו' ואני חושב
שהדבר שהכי בלט בעודד שתמיד היה אפשר לסמוך עליו – אם הוא אומר הוא עושה ,אבל מה
שהכי בלט בו היה שלא משנה כמה הוא עבד קשה בשבילך – הוא לא חיפש את הקרדיט או את
הכבוד הוא לא היה מחפש שיגידו לו תודה הוא פשוט עזר לאנשים כי ידע שזה מה שחשוב
וטוב ובלי שום אינטרס אישי.
יהי רצון שנזכה ללמוד נעודד את כל מילות האהבה נתינה חסד ועזרה לזולת ובזכות זה
ימשיך את דרכו כאן ,כי צדיקים במיתתם קרויים חיים.
איתמר בן מאיר
| 95
אליהו חיון
כולם מספרים על החסד העצום שהיה חקוק בעודד ,אבל לי יש סיפור אישי עם עודד שבו
ראיתי את גודל החסד ובנוסף לכך – האיכות .שמעתי בשם הרב צבי יהודה קוק "מה קטנו
מעשי ה'" היינו שלפעמים מקוטן הדברים אפשר לגלות את הגדולה איך נמלה פועלת איך תלוי
בה החיים בניהול כ"כ קטן ,שם גדולת ה' מתגלה ביותר.
כך אני ראיתי את עודד בסיפור שלי "מה קטנו מעשי עודד" ב"ה זכיתי ללמד קבוצה של
כ 17-בחורים ,ישנה קרן בישיבה שנותנת כסף לקנות כיבוד ללמודים .אז קיבלתי כסף לקנות
אבל אני בקטנותי לא היה לי כח להתפנות לזה ,לכוון את הזמן שהקיוסק של השמינית פתוח
ולקנות ולהתעסק אם הכסף ושאלתי אם מישהו מהחבורה רוצה לדאוג לכך ואף אחד לא רצה.
אבל מיד עלה לי בראש את "חמדי" כך כינינו אותו .הוא היה אז בשישית וכבר אז הוא
היה בתוך עניני הניהול וכו' ואמרתי שאפנה אליו והוא קיבל את זה בשמחה ופה יש לי שני
דברים מיוחדים שראיתי.
א( כשאני עוסק בדברים גדולים ,אין לי כוח לפרטים הקטנים והוא שהיה לו הרבה דברים
גדולים על הראש לקח בשמחה את הארגון שלי.
ב( וכל זה היה באיכות .הוא היה לוקח את המגשים מהמטבח ועוטף אותם בנייר כסף
שיראה יפה וסידר את השולחנות ואתת הכיבוד עד הפרט האחרון מסודר וכו' ,וכל זה בגיל כ"כ
צעיר ושיש לו הרבה דברים על הראש זה הדהים אותי ואני לוקח מזה וב"ה אקח מזה הרבה
להמשך חיי הוא לימד אותי המון.
אליה חיון שיעור ג' מצפה יריחו 0546671467
| 96
אליהו נטף
זכיתי להיות עם עודד שנה שלמה בחדרו בכיתה יב',
עודד תמיד היה טוב לב והשרה אווירה נעימה,
אני זוכר את כל המעשים והחסד שהצליח ופעל בישיבה ,ואני לא מתפלא אם הישיבה לא
תתפקד כמו שצריך בזמן הקרוב משום שעודד הוא זה שהפעיל את אותם תפקידים ,ואנשים לא
יודעים עד כמה.
אני גם זוכר את השטויות ומעשי הנעורים שעשינו יחד...
עודד היה אדם טוב שתמיד ניסה לשפר את חסרונותיו ולהיות אדם יותר ,לכל אדם יש
חסרונות ואכן גם לעודד אך הייחוד לעודד היה ,שהצליח לתקן את מידותיו בצורה כל כך
מופלאה שכל מעשיו ממש 24שעות ביום – לשם שמים.
עודד היה אחראי על ההגברה ,המנקים ,הטבחים ,הציוד ,האוכל ,המזכירות ,הכלכלה,
הפרנסה ,על החדר של הרב סבתו ,על התאורה ,על החימום ,על המזגנים ,על חלוקת מצרכים
לפני טיולים פעילויות וכדומה ,כמעט בכל דבר העוסק בהנהלה ידו של עודד היה בדבר.
יש לי סרטון של עודד שהוא רוקד יחד עם הרב חמי והרב דימרי אשמח להעביר לכם
אותו.
שלא תדעו עוד צער
אליהו נטף חבר כיתתו של עודד וחברו לחדר
05407251028
| 97
אורי בנימין
חמדי אני מצטער שאני לא כותב הרבה ,ומקווה שתסלח לי שגם פה אני קורא לך כך.
ובכל זאת אני אכתוב כמו שצריך.
עודד ,אני נורא מבולבל רק לפני כשבועיים וקצת ביום שישי בבוקר בשעה חמש קרה מה
שקרה לרב דן מרצבך בעתניאל.
בגלל שכולם כבר הלכו להסעה אני מבקש סליחה ומחילה על כך שאיני כותב מספיק יש
לי המון בתוך הלב ובכלל לכתוב עליך ועל הרב דן ובכלל אני רוצה לבקש סליחה על הכל -מה
שפגעתי ולא התנהגתי בכבוד.
ובעיקר אני רוצה לומר תודה .תודה על כל מה שעזרת ונתת מעצמך ,על הדברים הגדולים
והקטנים ביתר שאת הכל עשית בשקט בלי תמורה .תודה לך על הפיתה החמה שנתת לי ביום
חמישי בערב – הפעם האחרונה שזכיתי לראותך...
עודד תתפלל על כל עם ישראל על יהונתן פולארד ועל הוריך הצדיקים ואם אפשר גם עלי
שאזכה לגדול בעבודת ה' ולעשות כמוך המון חסד ונתינה בלב רחב לכל יהודי באהבה .וכמובן
שעל אהרן שיהיה לו רק טוב שה' יתן לו כל משאלות ליבו לטובה!
שנזכה להמשיך בדרכיך ולראות בגאולה השלמה ובתחיית המתים במהרה בימינו ממש
אמן.
אורי בנימין 0529567495
| 98
אחיה ישעיה מלאכי
עודד חמדי האהוב והיקר!
אני כל כך אוהב ומעריך אותך! כשדמותך עולה מולי היא תמיד שמחה ומחייכת – פשוט
קורנת .אני מבולבל וקשה לי לכתוב עליך בזמן עבר .אני יושב פה וכותב ולא מעכל את זה
שאתה לא איתנו איך אפשר בכלל לחשוב על זה כששמעתי על זה לא האמנתי .בשבילי אתה
היית האדם הכי חי שיכול להיות כל הזמן פועל עושה עוזר מחייך .מבחינתי זה לא הגיוני כי
ראיתי אותך בעתיד בתור מנהל גדול אני רוצה לומר שאתה פשוט גדול.
באירועי פורים אני הייתי אחראי תפאורה ,ואחד הדברים שהייתי צריך להכין זה ציור של
ירושלים על דף ענק שבשביל זה הייתי צריך תמונה .השעה הייתה בסביבות 12וחצי חיפשתי
מישהו שיכול לעזור לי להשיג את התמונה ואתה עלית לי בראש ישר הלכתי אליך וביקשתי
שתעזור לי.
למרות שהבקשה שלי הייתה הזויה )להתחיל לצייר ציור ב 1:30בלילה?!( אתה באת
ועזרת לי למצוא את התמונה שהייתי צריך ,אתה ישבת איתי כמעט שעה למצוא את התמונה
והכול בסבלנות וברוח טובה וזה דבר שמאוד אפיין אותך אחי עודד.
הייתה לך סבלנות שלא רואים כמוה .הייתי רואה אותך באירועים במצבי לחץ קשים
מאוד ,לא רק שהיית מצליח לתפקד ,אלא הדבר שתפס אותי היא הסבלנות שבה היית נוהג איך
במצבים כאלה אפשר לעשות הכול על הצד בכי טוב ,ומצד שני להיות רגוע ונינוח.
עודד ,סיפורים כאלה יש המון המון .מאז שהגעתי לישיבה אני זוכר אותך בתור אחד
שעושה ,עוזר ,גומל חסדים ,איך כל פעם שהייתי פונה אליך היית מחייך – פנים טובות!
איזה זכות נפלה בחלקי שזכיתי להכיר אדם ענק שבענקים כמוך .ואתה ,כשמך כן אתה
מעודד את כולם משמח את כולם עוזר לכל מי שצריך.
אח שלי אני כל כך אוהב אותך! אדם גדול שכל כך אכפת לו מכול אחד הלוואי שנזכה
להגיע אליך וללמוד ממך את כל המידות האלה שיש בך! קשה עליי פרדתי ממך אחי עודד
אהוב ליבי! אני מרגיש כאילו הייתי רוצה לכתוב עוד ועוד.
אני רוצה לומר לך שפשוט אין עליך אתה ענק שבענקים ,אחי עודד!
אחיה ישעיה מליחי
למד עם עודד בישיבה תיכונית
0506599884
| 99
אסף שוכרי כהן
עודד ,אחי ,חברי ,ליבי ,השלום והברכה,
מה נותר לי לומר? מה אני יכול להגיד לך? היית הלב של כולנו .היית דואג שהדם יזרום
לכל מקום בכל זמן כמו שצריך .שהלכת ,השארת אותנו ללא לב ,ללא שמחה ,ללא חיים.
ארבע וקצת שנים זכיתי להכיר אותך .להיות חבר שלך הייתה זכות של ממש .כולם
מזכירים אותך בתור ההוא שעוזר ,ההוא שמתנדב ההוא שעושה .בכל פעם שאני נזכר בך אני
רואה אותך בפרצוף שונה .מיליון פרצופים היו לך .בכל פעם שהיית פוגש אדם עצוב היית
שולף אחד מן פרצופיך הרבים והיית מציק אותו ומשמח אותו .היית לך נוכחות .בכל פעם
שהיית עובר במסדרון ומוחא כפיים כל הישיבה ידעה שאתה פה .ולכל אחד ,עמוק בלב ,לב
ענק .החיבור שלך עם הישיבה הוא נצחי .נשארת צעיר לנצח מהלך בין המסדרונות הישיבה
ומוחא כפיים .משמח עצובים ומשכיח דאגות תורה היית בך תורה ללא סוף צדיק נסתר היית,
מאחורי הקלעים דאגת לכולנו ,לא ביקשת תמורה ,רק תורה ותורה.
אני רואה אותך עכשיו למעלה עם המלאכים מורה לאחד לנקות את ההיכל של אלוקים
ומורה לשני להכין כתרים לאלוקים,
אבל יש דבר אחד שאני מבקש ממך לעשות בשבילנו ,אם אתה כבר שם ,תמיד היית צוחק
ואומר לכל מי שביקש ממך דבר מה "תבוא מחר" ודואג לו באותו רגע...
אנא ממך תביא לנו את משיח צדקנו ,לא מחר ,היום! ותבוא איתו ותדאג להגברה ולכיבוד
כמו מלאך משרת ,מלאך מלא בלב ,לב אלוקי ,לב של טוב ללא גבול.
תדע שאני ממש מתגעגע אליך ,אני זוכר שעשינו את הפרוייקט באנגלית ביחד על
אופניים ,לא רצית להיכנס לכיתה ,בסוף שכנעו אותך ונכנסת ועשית את זה כמו גדול .כי היו לך
כל כך הרבה כוחות שהסתרת מפנינו ,אבל תדע לך עודד אנחנו קלטנו אותם ועכשיו אנחנו
מתגעגעים .תחזור אלינו מהר עודד תביא לנו את משיח צדקנו במהרה תודה.
המקום ינחם את כולנו
חברך שמתגעגע אל קולך מחיאות כפיך ונוכחותך
אסף שוכרי כהן
0528455230
| 100
אריאל חצרוני
למדתי עם עודד 4שנים ולמרות שלא למדתי בכיתתו ,מכיוון שעודד היה מאוד מעורב
בנעשה בכל הישיבה ,ומכיוון שגם אני הייתי פעיל קצת בישיבה ,זכיתי שעודד עזר לי המון
בכל דבר שדרש יכולת ניהולית ועד העזרה הכי קטנה אפילו בשעות הכי קטנות של הלילה
ואפילו אחרי נסיעה ארוכה ומעייפת ,עודד מעולם לא סירב לעזור ולהישאר ער בשביל לעזור.
רציתי לספר על הזיכרון הראשון שעולה לי בראש כשאני נזכר בעודד :תמיד בכל
האירועים הגדולים שעודד היה אחראי על כל המערכות של ההגברה ועד הארגון של האולם
וזמני האירוע וכו' ...למרות כל הלחץ שהאירוע יוצר ,מעולם לא ראיתי את עודד עצבני אלא
רגוע ועונה לכולם בשלווה ובכיף ,מוכן אפילו לפנות למענך מזמנו הלחוץ על מנת לעזור לך
בדבר שלא קשור לאירוע ,ולא דוחה אותך לאחר האירוע .זיכרון נוסף מעודד הוא שתמיד עודד
היה מלא שמחת חיים מסתובב בין כולם ומעלה לכולם חיוך על הפנים כולל כל אנשי הסגל
בישיבה והתלמידים עד כדי כך שבפטירתו הרגשנו שאיבדנו אח קרוב ושחיינו חסרים מאוד
במותו.
בהמשך חיינו נשתדל להצליח ולהאיר
את אור ה' בעולם לזכרו.
אריאל חצרוני
050-9356767
| 101
גלעד יערי
לעודד!
הכרתי אותך בתחילת החמישית כששנינו התחלנו ללמוד בישיבה .אני זוכר שכבר אז
התחלת להיכנס לעבודות בישיבה ולעזור בהתחלה לכיתה ואז גם לצוות המטבח .אני לא יכול
לשכוח את כל הצחוקים ,האשמות והכינויים שהיינו קוראים אחד לשני.
בחמישית ובשישית הוא היה קם קבוע ותיקין.
באמצע השביעית הוא נתן לי את האחריות על ספריית ניסים ,הוא דאג שאני אהיה
האחראי הבלעדי ,ושאני לא אאבד את המפתח או אמסור אותו ללא אישורו
בשמינית זכיתי ללמוד איתך חברותא בסדר בוקר .זה לא היה יציב אבל כשהגעת אני זוכר
שלמדת את הגמרא עד שהבנת .ואם לא הבנת – שאלת אותי ולא עזבת אותי עד שאני אסביר
את הגמרא עד הסוף.
אני זוכר בשבוע האחרון של השמינית כשביקשת ממני ללמוד איתך באחת עשרה בלילה
בחדר של הרב דימרי והסכמתי ,ואז לקחת את שנינו עם הגמרות ולמדנו שעה וחצי בחדר
כשהדלת נעולה כדי שאף אחד לא יפריע לנו.
בשמינית הייתי אחראי על הבאת הכיבוד ל"משמר" .הייתי מגיע רק אליו כל יום חמישי
בהפסקת צהריים או בארבע וחצי לפי בקשתו ,כדי שיארגן לי את כל הציוד שצריך להביא
מלמטה )עוגות ,פינת קפה ,מיחם ,מפות ,חומרי ניקוי( .זה לא תמיד היה פשוט או קל ,היו
לפעמים תקלות אבל הוא דאג שהכל בסוף יתבצע כשורה .באחד המשמרים הוא אמר לי שהוא
יודע שגם אם הוא יתן לי הכל בערב -הכל יהיה מוכן עד הלימוד במשמר .אבל הוא השתדל
שהכל יגיע כמה שיותר מוקדם כדי שאני אהיה פחות טרוד ויהיה לי ע"י כך כמה שפחות ביטול
תורה.
הוא אמר לי הרבה פעמים שהחברות ביננו זה משהו מיוחד .הוא תמיד ידע מה אני צריך
וידע לעודד ולחזק אותי ובמקום הנכון מצד אחד ,ומצד שני הוא ידע להוכיח אותי ולתת לי
מוסר עבודה בכל התקיפות על חוסר אחריות מצידי.
באמצע השמינית קיבלתי אחריות על הפינת קפה של אחרי ותיקין ,כמובן שהוא דאג לכל
המחסור ,פעם אחת המנעול של "הארון ותיקין" נשבר ,ואני זוכר שביקשתי ממנו לבוא
ולהתקין מנעול חדש .עודד הוא הגיע באחד בלילה והתקין איתי את המנעול החדש וחורר חור
חדש בארון .בבית המדרש של התיכונית חלקנו ארון לספרים מתחילת שביעית עד סוף שמינית.
כמה פעמים ירדתי למטבח והוא כיבד אותי בחתיכת עוגה או רוגלעך או כל סוג אוכל אחר
כדי שאני לא אשאר רעב.
| 102
ביום חמישי האחרון של השמינית ערכתי סיום הש"ס בישיבה .אני זוכר שהוא ארגן לי את
כל האירוע כולל המוזיקה ,הגמרא ,אוכל ,וזה היה שעתיים בלבד אחרי ארוחת צהריים חגיגית
של סוף שנה בחדר אוכל של התיכונית ,והסיום שלי היה בחדר אוכל של הישיבה הגבוהה.
יש לי סרטון בבית מהסיום שבו רואים אותו מביא כוסות לרבנים ומוזג להם שתייה .אחרי
הסיום עזרתי לו להחזיר את הכוסות ואת הציוד לחדר רה"י ואמרתי לו תודה רבה על כל
ההשקעה במשך השנה בכלל ועל אותו אירוע בפרט.
אני זוכר אותו ביום חמישי האחרון שלו מחייך אלי בארוחת בוקר וכן כשיצאנו משיעור
רה"י באותו יום .לא הספקתי להיפרד ממנו בחייו.
גלעד יערי ,ישב"ג שיעור א' תשע"ב
0526424426
| 103
חביב טולידאנו
י כסלו התשע"ב
זכיתי להכיר את עודד המתוק באופן כללי בהיותו בישיבה התיכונית ובאופן יותר פרטי
השנה בשיעור א'.
תפקידי בישיבה – חצי ר"מ בשיעור א' ,נושא ונותן בסדרים בסוגיא בעיון .וגם להאיר
פנים ולחזק .הרבה פעמים שישבתי עם עודד ז"ל ,ויבדלח"א חברותתו אביעד ניימן ,תמיד
התפעלתי ממאור הפנים והחמימות של עודד ,ובעיקר מכח הצלילות דעת שהיתה לו למרות
שהיה עסוק בחסדים ללא גבולות ,אך בשעת לימוד היה כולו מרוכז שכלו ישר ,מבין היטב את
הנקודות המרכזיות.
ביום רביעי האחרון ,לפני פטירתו אע"פ שרוב השבוע היה עסוק בחסד בכנס עם הרב
ערוסי שליט"א ,בכל זאת הגיע ללמוד עם החברותא בסדר בוקר .שאלתי אותו אם להתחיל
להסביר בסוגיא מההתחלה או מאיפה שכולם נמצאים? ותשובתו היתה שודאי מאיפה שכולם
נמצאים ראיתי איך אני אומר משפט והוא משלים אותי ממש פלא בעיני.
בשעת השרפה הנוראית ,הגעתי בין הראשונים ,ומיד כשהבנתי שהוא בפנים רצתי
בזריזות לחלון מאחור בחלון שמעל מיטתו התמונה שמצולמת בראש :בכניסה לחדר עמוד אש,
ומעל מיטתו במיטת קומותיחים עד התיקרה – אש .אך במיטתו של עודד לא היה אש עודד
שכב במיטה כישן מתחת לשמיכה ,ממש כאילו מלאך שומר עליו ועמוד אש ליד המטה שלא
יוכל להיכנס .זוהי מיתת הצדיקים הגדולים כמו רשב"י וכמו נדב ואביהוא שרפת נשמה בגוף
קיים ,עודד נראה שכמעט לא הרגיש כלום כי איבד מהר הכרה ,בעיני זו היתה ממש כמו מיתת
נשיקה שבה מתים הצדיקים ומכפרים במיתתם על עם ישראל כולו.
אוהב אותך מאד ומתגעגע "רודף צדקה וחסד ימצא חיים" חיי נצח! והלואי וכל פירותיך
שהספקת לעשות יהוי מתוקים כמוך!
חביב טולידאנו
0524317113
| 104
חננאל מתוק
אני הייתי בתחילת שנה בחדר אחר ,לא בחדר של עודד ,ולאחר החגים של השנה עברתי
לחדר של עודד.
שעברתי לחדר של עודד הייתי צריך לחפש ארון כדי לשים את הדברים שלי בתוכו אבל
כל הארונות היו תפוסים .יום אחד אני מסתכל על אחד הארונות ורואה שהוא פנוי דיברתי עם
עודד לשאול אותו אם הארון הזה באמת פנוי ואפשר להשתמש בו .עודד אמר לי ,פיניתי אותו
בשבילי כי אין לי גם ארון בשביל עצמי אבל לא נעים לי ככה שאתה ככה בלי ארון ומיד הציע
לי פתרון מעשי שיוכל לעזור לי.
זאת דוגמא אחת מני רבות ממעשי החסד וטוב הלב של עודד ז"ל.
בנשימותיו האחרונות של עודד ,עודד המשיך את החסד וטוב הלב שלו עד שהגיע לשיא
השיאים – הצלת נפשות מישראל ,שצעק שני מילים העיר את שני חבריו לחדר ובכך מתוך חסד
עליון וטהור עלה לגנזי מרומים.
החבר שחי וניצול בזכותו,
חננאל מתוק.
| 105
יוחאי כאלין
עודד – השם אומר הכל ,הוא היה מעודד כל אדם.
היה לי מאד קשה לשמוע את הבשורה הקשה בביצת ביום שישי בבוקר ,הייתי בהלם.
בשנה האחרונה כאשר ראיתי עודד נכנס לישב"ג והיה עובד ישבה התחברתי אליו מאד.
הוא הכיר אותי ואני הכרתי אותו והיינו חברים טובים.
תמיד כאשר היה עושה את ארגון ההגברה באירועים הייתי בא עוזר לו מריץ איתו
צחוקים ,תמיד היה מסתובב בישיבה במזכירות בחדר של הרב דימרי ועוזר לכולם ,היה לו לב
זהב.
בערבים הוא היה אחראי בישיבה ,מסתובב ,מי שהיה צריך משהו תמיד קיבל ,והכל היה
עושה בשקט בלי שאף אחד שם לב .אחת הפעמים שהייתי צריך לנקות החדר אוכל ,ירדתי
להוריד את הזבל ועברתי דרך המטבח ועודד היה שם .ביקשתי ממנו משהו ולא נתן עד אחרי
שזרקתי וחזרתי למטבח הוא זרק לי חבילת וופלים ,הכל היה נותן ועוזר.
עודד ,לפני שעזבתי ביום חמישי נתן שלום לי ולרב דימרי כאשר עזב את הישיבה וזאת
הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו.
אדם צדיק ,וחכם וטהור לב היה עודד,
בשורות טובות.
יוחאי כאלין כיתה י"א
0502527063
| 106
יוסי מרקוביץ
עודד,
זכורה לי היכולת שלך בעת עשיית חסד ועזרה ,לתת את התחושה שהכל בסדר ,לא צריך
לדאוג ,וניתן לסמוך בעיניים עצומות שהכל בסדר.
זכורה לי סטואציה שחזרתי איתך הביתה למצפה יריחו ב ,20:00-החזרתי אותך לישיבה
ונסעתי הביתה ,שם גיליתי שאשתי שברה אצבע ברגל ואנחנו צריכים לנסוע לטרמפ ,חשבנו
מאיפה נשיג בייבי סיטר עכשיו בשעה כזאת ,ואז ידענו .התקשרנו אליך ,ואתה באת לשמור על
הילדים חצי לילה על 3ילדים – אחת תינוקת בת שנה! ידענו שהכל בסדר וניתן לסמוך עליך
שהכל בשליטה .ובאמת הכנת לתינוקת אוכל ,והרגעת אותה ואנחנו חזרנו מאוחר לבית רגוע
עם ילדים ישנים
נתחזק ממידותיך ונלמד ממעשיך
יוסי מרקוביץ חבר קרוב מהישיבה במצפה יריחו
052-3003381
| 107
יוסף זעפרני
עודד
את הדברים הבאים ,או על הדברים הבאים שאני עומד לכתוב מן הסתם היית אומר "אתה
מדבר שטויות ,יוסף! אתה מדבר שטויות"
הענווה שלך אפיינה אותך ,העשייה השקטה והחסד הייתה לך לדרך חיים.
מאז שהכרתי אותך תמיד תמיד שמחתי לסייע ולעזור לך בכל מה שהיית צריך ועשיתי את
זה כי ידעתי כמה אתה נותן מעצמך לטובת אחרים.
תמיד תמיד שימחת ,התעניינת באיך אני מרגיש ,כל דבר שביקשתי ממך והיה ביכולתך
לעשות היית עוזר ומסייע .כשהרגשתי רע התקשיתי בלימוד והיית עובר מאחורי נותן צביטה
וקורא לי בשם שלי ....איך אפשר לכעוס עליך? איך אפשר להתעצבן עליך? עשית הכל עם כזה
טוב לב עם כזה חיוך עם כזו השלמה שזה תפקידך ואף אחד לא יקח אותו ממך...
כשאמרו לי מה קרה ,שכל החדר נשרף ,מיד שאלתי מה איתו? איך הוא מרגיש? בסוף
בכיתי ובכיתי ובכיתי .הסבא שלי נפטר ואף פעם לא בכיתי ככה .אצלך באמת הרגשתי שאדם
מהמשפחה הקרובה ביותר נפטר צעקתי אתם עובדים עלי נכון? מחזירים לי על בדיחה שאני
עשיתי לכם נכון? עד עכשיו אני לא מעכל שעודד החבר שלי ,הידיד נפש שלי כבר לא יגיע.
יצבוט ,יעיר אותי בלילה ,בבוקר יסייע לי וישמח אותי.
עודד אתה לא תהפך לזיכרון ,אנחנו נוציא ונמשיך מתוך הדבר הזה את דרך החיים שלך
של נתינה וחסד של לשמח ולשמוח של ענווה וכבוד לאחרים ,בוכה עליך כל רגע וכואב עליך.
השכן מהמיטה למעלה
החבר והידיד
יוסף זעפרני
0527247800
)מחזור יט(
| 108
יוסף חי חדד
זכיתי להכיר את עודד בחמש שנותיו בישיבה ,אך כיון שאני גדול ממנו בכמה שנים לא
הכרתי אותו לעומק ,אך האמת היא שבדמותו ראיתי דמות שבדמותו ראיתי דמות של בחור
שבגיל כ"כ צעיר משלב אידיאל כ"כ עליון של תורה ועבודה.
עודד היה פועל חסדים בכל דקה מזמנו ,ויחד עם זאת ראיתי אותו מגיע בהקפדה בזמנים
שהיו לו חברותות ומתייצב בזמן ובקביעות מדהימה – חברותות בלימוד בבוקר עם אחד
מהרבנים בישיבה ,עם חברו ,וחברותות בצהריים ובעיקר בשעות הקטנות של הלילה.
ישנם הרבה בחורים שלומדים תורה או פועלים במעשים – אבל ששילוב כזה של בחור
שמבין שכל צעד שהוא עושה הוא עודד את ה'!!! ייעודו בעולם זה במעשים ובחסדים אבל
הוא מבין שהכל זה אפשרי ביחס ללימוד התורה – כל צעד שאדם עושה יכול להיות מצווה
כשהוא מבין שהכל זה אפסי ביחס ללימוד תורה – כל צעד שאדם עושה יכול להיות מצווה -
אם הוא מכוון את דעתו כלפי ה' -וזה היה עודד איש חסד עצום ,אך הכל לשם שמיים בשקט
ובשלווה
כבר חסר לנו נור בלעדיו ועדיין לא מעכלים גדול האובדן ומעט הנחמה
המומים וכואבים יוסף חי חדד
)חבר מהישיבה(
| 109
ינו ן שמאי
אני לא הכרתי את עודד בצורה אישית הייתי "סתם" חבר מהמחזור – בתיכונית ומהשיעור
– בגבוהה ,וכמובן מכלל הישיבה שראו אותו כל הזמן עוזר לקיים את הישיבה ,במטבח ,בחדר
האוכל ,במסיבות ,בפנימיות וכו' .כפי שכבר אתם יודעים ,לעודד היה את הצרור הכי גדול
בישיבה ,היה לו מפתחות שלא היה לאף אחד – אבל לא זה מה שמדהים אותי ,אלא בגלל
הדבר הזה מדהים אותי דבר אחר!
אני אסביר את זה לפי מעשה קטנטן שקרה לי איתו .בשבת האחרונה שעודד היה אתנו –
שבת חברון ,היינו בישיבת "שבי חברון" .וכמובן מי נמצא במטבח לארגן את הכל? כמובן
שעודד ,במטבח שם היה עגלת משא שבנויה כך משטח שעולה ויורד – לפי הצורך )עובד על
לחץ אויר(.
יצא במקרה שבאמצע שערכו את אחת הסעודות עודד עמד על משטח שהיה בגובה
הרצפה .ואז אני באתי והתחלתי להעלות את המשטח ,האמת היא שבלב צפיתי שהוא יגיד לי
בקשיחות להוריד אותו כי הוא עסוק ,אבל הוא בחר לזרוח ולצחוק ,וכך יצא שהעליתי אותו
לגובה של בערך מטר וחצי ויותר ,ועודד כולו מחוייך,
המדהים זה שגם בשעות שהוא ארגן את כל העולם היה לו זמן לחברים המשועממים שלו
שבאו להתבדח ,וכך התחלתי להסיע אותו ,עד שבחורים אחרים אמרו לי להוריד אותו כי אין
זמן.
כזה היה עודד מצד אחד מתפעל הכל ,ומצד שני מחייך לכל העולם
תמיד עזר לכולם!!
תמיד חייך לעולם!!
יהי זכרו ברוך
ינון שמאי,
תלמיד בשיעור של עודד ובמחזור בישיבה התיכונית
מן השמים תנוחמו
| 110
להב ארוט
עודד
מה לכתוב?! עוד לא עיכלתי וכבר אני כותב ,עוד לא עיכלתי וכבר כולם בישיבה )בהר
ברכה( מה קרה? ואיך? ואני צריך לספר מה קרה ולא לבכות כל פעם או שבעצם כן לבכות....
ואנשים משתדלים להבין ולנחם וכן המשפחה וכולם משתתפים בצער .משפחה וחברים שלי
שבכלל לא הכירו את עודד ראו או רואים וסופגים את הצער ואת הכאב ,ורק ממה שאני משדר
מרגישים את החיסרון וכואבים גם הם.
וצריך לא להתפרק ולא להישבר אלא להתקדם ולהמשיך ולראות איך אני – אנחנו
משתפרים ואיך שכל פרט בחיי הוא לא אני.
וזה היה עודד .הכל בשביל אחרים ,הכל בשביל הכלל ,העיקר שלאחרים יהיה טוב ושהכל
יתנהל כמו שצריך .כשאני מסתכל על עצמי ועל חיי עם עודד במשך יותר מארבע שנים מכיתה
ט' ועד הדבר האחרון שאמרתי וזו ודאי היתה בקשת עזרה ומהר תוך כדי שכבר רץ )נוסע(
למקום אחר ולעשות ולעזור לעוד שלושה אנשים במקביל.
ובסוף יום...
הייתי עם עודד כל השמינית )י"ב( ביחד בחדר ) חדר ( 514
והוא היה מגיע ב 1-2לפנות בוקר ואפילו מאוחר יותר וזה רק בימים שאני הייתי ער
וראיתי שהוא הגיע לחדר אם בכלל ...והוא לא היה מתלונן ולא כלום .דבר ראשון הוא פשוט
היה מתמוטט מעיפות – מת .רצון ושמחה לעזור ולנהל כל היום ולסייע ,עם הבגדים פלג גוף
עליון על המיטה ,והרגליים נושקות לרצפה ,בחדר הורדנו לו את הרגליים והערנו אותו ...שילך
לשירותים וישים פיג'מה – שישן כמו שצריך.
לא היה אדם בישיבה שהיה ראוי לאותה מנוחה והפוגה – לא שנת תאוה ,אלא פשוט צורך
הגוף ואם היא הייתה לו האפשרות ,הוא לא היה ישן בכלל.
ולמחרת בבוקר שוב ...קם לותיקין ואף לפני חמש בבוקר ואפילו ארבע ליום נוסף שכולו
לחברים ולעמ"י...
עודד אני חושב עליך ובוכה סליחה ותודה מחדרי הלב
אוהב אותך תמיד
להב אררט ,מצפה יריחו
חדר 0527906089 ,514
| 111
מלאכי
עודד,
כשמו כן היה.
תמיד שמח ,תמיד מעודד.
למרות שהיה עסוק כל הזמן בדברים חשובים ,לא שכח את חבריו אף פעם.
כלך מעשיו היה עושה לשם שמים ולא על מנת לקבל פרס וענווה גדולה ,היה הרבה
חסדים דברים שהיה עוסק בהם שכמעט לא ידענו שהיה עושה ,כמו ה"ישיבות ראש חודש" של
הליכות עם ישראל.
את כל מעשיו היה עשוה גם בשמחה ובחיוך ,לדוגמה – היינו נוסעים בהסעה כל יום
ראשון והייתי מתקשר אליו כמה פעמים כל שבוע כדי לבדוק איפה הם ,ואף פעם לא היה שמץ
של טרוניא בקולו ,ותמיד אמר לי להתקשר ולשאול כדי שלא אצטרך לחכות בחוץ סתם.
כל חייו היה תורה וחסדים ,וכך גם פטירתו ,ושנזכה לחיות חיים מלאים כמו של עודד.
מלאכי
| 112
נ עם גליק
קדומים
אין לך מושג כמה קשה לי עם זה שאתה לא נמצא ,כל פעם שהגעתי ל'מצפה' ,הראשון
שחיפשתי זה אותך .איפה עוד יהיה לי חבר שבאמת יקשיב לי ,יעזור לי ,בזמנים קשים שהיו לי,
איפה עוד אמצא דוגמא כמוך ,כל כולך היית רק בשביל אחרים ומעטים הפעמים שראיתי אותך
עושה משהו בשבילך ,אני עוד אחכה עד שתבוא לעשות איתי עוד משמרת במד"א ...אני עוד
לא מעכל שאתה לא איתנו...
אני מנסה לכתוב כמה מילים עליך אבל כל דבר שלכאורה נראה פשוט בשבילך מצידי זאת
הייתה כל פעם התפעלות מחדש כל פעם שהייתי מגיע ורואה את החיוך ואת השמחה שלך זה
היה ממלא אותי כל פעם מחדש...
אני מחפש ומחפש סיפור ייחודי במיוחד שמאפיין את אישיותך המדהימה ,אבל כל דבר
שעולה לי אני דוחה אותו במחשבה שזה לא משהו מיוחד שהיית עושה רק בשבילי ,שבטח כבר
כולם רשמו דברים דומים שאני לא מחדש כלום בזה שאני מספר.
בכל זאת אני יתן כמה דוגמאות קטנות:
(1בשבת בבוקר שהפסדתי את ארוחת שבת ,למי פניתי בשביל אוכל? כמובן לעודד עוד
לא הספקתי לומר מה אני צריך ,וכבר אתה לוקח אותי למטבח ומביא לי כל מה שאני
צריך.
(2שנתקעתי בלי כסף לנסוע הביתה ,איך ששאלתי אנשים בקול בכיתה כמובן הראשון
שקפץ זה אתה! זה אולי סיפורים קטנים אבל בשבילי זה היה משהו מיוחד.
אוהב ומתגעגע תמיד
נעם גליק
חבר ממצפה יריחו 0526185599
| 113
נריה מימון
עודד חבר יקר:
במה אוכל לפתוח ,ברוך השם זכיתי מעט להכיר אותך וכבר יש לי כל כך הרבה מה לכתוב
עליך ועל הנהגותיך שזכיתי לפגוש ,להכיר וגם ללמוד מהם לא מעט.
אודה ואתוודה שלפני ההכרות העמוקה איתך כשעמדתי ככה מהצד לא הערכתי מספיק
אותך ואת עבודתך ,ובמובן מסוים חשבתי שאתה מנסה להעביר איכשהו את הזמן .ולא פעם
פניתי אליך בצורה יפה ואמרתי לך :עודד ,מה עם לימוד? מה עם הבגרות שלך? ואתה כבשלך
מסביר לי שיהיה בסדר ושאין לי צורך לדאוג ,אך עדיין לא הייתי רגוע עד אשר שאלתי את הרב
יונתן דימרי מנהל הישיבה ,וגם את איציק בן זקן המורה שלך למתמטיקה ,מתוך דאגה כמובן
למצבך ועתידך כחבר ,ומהם קיבלתי תשובה שגרמה לי אמנם להפתעה ,אבל סיפקה אותי
בהחלט ושניהם כאחד אומרים לי :באמת אין לך ממה לדאוג עודד חכם מאוד ופועל נכון ,גם
יצליח להוציא בגרות בהצלחה וגם משלב לימוד כמו שצריך.
רק אז ,כששמעתי את זה מאנשים שרואים אותו מתפקד גם בתחומים אלו קיבלתי
והערכתי הרבה הרבה יותר ,ובמבט מעמיק יותר ראיתי את זה מתקיים ובאמת כשזכיתי
בשמינית וכן בישיבה הגבוהה להכיר אותך יותר דרך החברות והעבודה יחד זכיתי באמת
לראות את זה מתקיים זכיתי לראות בחור מדהים זורח מאושר ומזריח לאחרים ,חיוך מתוח על
פניו תמיד ,לא פעם שימחת אותי כל כך בשעות של לחץ או עצב .וכן כל שמחת החיים
שהכנסת לכל תלמידי הישיבה ולעובדים במטבח ,בניקיון ובמשרדים וכאילו נפער שם סוג של
בור שקשה למלא אותו .וגם לי אישית תמיד שמחת לעזור ,גם בזמנים של לחץ עצום כששני
הטלפונים מצלצלים והם צלצלו בלי הפסקה ,כאילו מצאת זמן להתייחס לכל אחד גם אם הוא
צריך דבר כל כך קטן ומזערי לעומת מה שאתה היית עסוק בו כמין קסם ,היית כולך איתו
ומסייע לו במה שהוא צריך ועם חיוך רחב.
נקודה נוספת מפליאה לא פחות היא היושר והאמינות שלא יאומנו ושכל כך קשים
במערכת כל כך גדולה ומורכבת .להיות אחראי זה דורש לחלק ולתת וגם למנוע לא מעט ,מוסד
חייב להתנהל עם גבולות ברורים ,ובמיוחד ישיבה כל כך גדולה עם כל כך הרבה תלמידים
זקוקה לאמירת לא כל כך הרבה פעמים ותדע לך שכל כך שמחתי לקבל ממך "כן" וגם שמחתי
וסמכתי באותה מידה לקבל "לא" .ולא הייתי מתווכח ,משום שגם אמירת הלא נעשה באותה
שמחה כמו אמירת הכן ,וכן ידעתי שבאמת אתה לא נותן לי כי טובתה של השיבה היא זו
שעומדת לנגד עיניך כך שאין פה בכלל טעם להתווכח .בגלל כל הדברים הללו ועוד רבים
נוספים כל כך שמחתי גם לעזור וגם להחזיר טובה לעודד שהיה גם ככה דואג לעצמו הכי פחות
למען הכלל.
| 114
סיפור אחד מיני רבים שהיה לי איתו אישית :
בערב שבת אחת שהייתה בישיבה היה צריך לאפות רוגעלך ולהכין כיבוד נוסף לישיבה
שזה במסגרת הדברים שמוטלים עלי לעשות ,ואמרתי לעודד שעקב הזמן המצומצם שנשאר
לכניסת השבת נוותר על זה ונסתדר עם מה שיש ,אך הוא התעקש שיהיה בשבת הכל בשפע כמו
שצריך ושכנע אותי כן להכין,וכמובן שהוא גם מתעקש לעזור לי בעבודתי והתחלנו לעבוד אני
אמנם עדיין לא התקלחתי אבל בגדי השבת היו לי כבר מוכנים .נשארו עוד בערך 20דקות
לשבת אני אומר לעודד גיהצת את החולצה? והוא אומר לי עוד לא הספקתי לא נורא אני
אסתדר בלי ,הפצרתי בו שישאיר לי את העבודה והוא לא היה מוכן ,לא הייתי מוכן שככה לא
יהיה לו בגדים מגוהצים לשבת ,ורצתי מהר וגיהצתי לו אותם .וכמה הוא הודה לי אחר כך
למרות שהרגשתי שאני חייב לו את זה ולא הפוך משום שעבודת האפייה הייתה מוטלת עליי
ולא עליו אך הוא בשלו הודה על כך בחביבות.
וכן שבוע לפני האסון שקרה אני כבר לא יכולתי לראות את זה שהוא ישן בשתיים וקם
בשש כדי להכין את ארוחת הבוקר כדי שהכול יהיה מסודר .אמרתי לו עודד איך אתה מצליח
לעשות את זה אתה ישן בערך 4שעות בלילה וגם לא חוזר לישון קצת במהלך היום .והוא ענה
לי בטבעיות אני מסתדר עם זה ואני לא עייף בכלל ותירץ את עצמו בכך שהוא ישן הרבה מאוד
כשהוא מגיע לשבת בבית ,אמרתי לו בצחוק מה עם לשחק עם האחיינים ,והוא אמר לי
בחביבות כשיהיו יותר אחיינים והם יגדלו קצת אז גם בשבת אני אישן קצת פחות ,ולצערי הוא
לא זכה לכך.
מכל מה שהכרתי וחוויתי מעודד שאת חלקם הקטן העליתי כאן על הנייר ויש עוד סיפורים
רבים גם שלי וגם ששמעתי מאחרים והם לא היו לי זרים כלל ,משום שידעתי שהם אמת
לאמיתה וזכינו לבחור כל כך יקר ששכן בקרבנו וימשיך לשמור וללוות אותנו.
אני לקחתי לעצמי הרבה נקודות טובות שלמדתי מעודד ואשתדל להתמיד בהם .ובמיוחד
את הנקודה של הנתינה ללא פשרות ועם כל ההשקעה למען הכלל והציבור וכל זה בסבר פנים
יפות כל כך ,ועם היחס האישי והאוהב לכל בנאדם לא משנה מי הוא מה גילו ומה רצונו אף
הקטן ביותר.
תודה רבה לך עודד
נריה מימון שיעור ב' הישיבה הגבוהה במצפה יריחו
050-9969050
| 115
צבי שי
עודד
היה לך קסם אישי לא מוסבר ,יכולת להרגיע ולשמח ולא משנה כמה לחץ יש מסביב ,הכל
בנחת ובשמחה ,אני בד"כ הייתי למעלה ,באחת הפעמים שהייתי צריך משהו מהרב דימרי היו
המון אנשים במשרד שלו וקצת היה קשה ללכוד את תשומת לבו .אבל עודד היה בדרך כלל
מתיישב על הכסא מולו ,ומשרה אווירה רגועה .אתה פשוט ידעת להגיד את המילים הנכונות –
ידעת מה צריך להגיד כדי לשמח ולהרגיע .כמה אני צריך ללמוד מהחסד והפעילות – פעלתנות
שלך ,כמה עשייה כמה טוב נשפך ממך ,איזו נשמה מיוחדת!
אשרי ההורים שלך שזכו לגדלך 19שנה!
וסיפור קטן – לא היה קמח לחלות לישיבה )חלות שהיינו מכינים בימי שישי( אז סיכמנו
שתיקנה ברמי לוי ,כשהגעתי היה קמח ,אח"כ סיפרת לי ששכחת לקנות ברמי לוי וקנית
במכולת ,אה ,בעצם לא סיפרת לי – ראיתי על הקמח שהוא מהמכולת ואז הודית שקנית
מהמכולת עם כרטיס שלך!
אנא תשלח למשפחתך ולנו כוחות עצומים להצליח לצמוח ולהמשיך הנאה!
צבי שי
רונן בן חמו
עודד האהוב והיקר שביקרים!
בזכותו כל תהליך הקליטה שלי בישיבה היה הרבה יותר קל .הגעתי לישיבה לנהל את
הפנימייה ולרכז את ההדרכה מעולם אחר )היי-טק( ועודד פשוט הקל עלי מאוד מאוד להכין
את הממשקים של הישיבה עזר ובזמן אישי והכל בענווה ובשמחה ובחן....
הייתי חוזר הביתה ואומר לאשתי – אני לא מבין מה הזכות שלי לעבוד עם אדם כזה זו
פשוט זכות!
לצערי החלל שהוא השאיר אחריו הוא עצום ,ומתפללים לה' יתברך שינחם אותנו על
האבדה הגדולה הזאת,
לא היה אף פעם שהוא אמר לי אני לא יכול לבצע את המשימה – זכיתם במלאך בן יקר
מאוד שעושה ועושה חנוך גדול בשמים וגם בינינו.
המקום ינחם אתכם
רונן בן חמו
| 116
רועי כחלון
עודד,
מסוג הרגעים שאתה עומד מול עצמך וחושב מה אתה עושה ...לא יכול להיות שאני כותב
עליך בתור חבר לשעבר ,לא נתפס ,לא הגיוני ,כאילו הזמן לא עובר ואני רק מחכה שיגיע
הטלפון שיגיד – זו טעות ,הוא חי כי לא יכול להיות שעודד נפטר ,שמחת חיים כזו לא יכולה
לגווע ,צדיקים חיים גם לאחר מיתתם .אז מצטער שלא בכיתי כל כך בהלוויה שלך ,כי זה לא
נתפס לי באותם רגעים ,גם עכשיו זה לא נתפס.
אני מצטער להגיד שלמדתי איתך רק מהגן עד סוף חטיבת הביניים ,מצטער שלא ראיתי
אותך בארבע השנים האחרונות ,מצטער שלא התקשרי לשאול בשלומך .מסתבר שככה זה
טבעם של בני האדם ,מצטערים אחרי שכבר מאוחר מדי .אבל לא נשכח אותך ,עודד ,את
השנתיים בחטיבת נועם שהיו השנתיים שבהן זכיתי להכיר אותך טוב ,השנתיים שהייתי מגיע
לבית ספר עם פרצוף של בוקר ורואה אותך מחייך ,צוחק בקול ,מדגדג וגורם למעגל שלם
מסביבך להפוך מרציניים לצוחקים.
זה מה שאני זוכר ממך ,עודד ,הילד שיודע מתי להיות רציני ומתי לשבור את הרצינות עם
המילה הכי מצחיקה ושנונה.
שמור עלינו שם ,אם כועסים עלינו למעלה -תצחיק אותם כמו שאתה יודע.
מתגעגע ואוהב עד בלי די,
חברך ,רועי כחלון.
| 117
רועי אמגר וישראל שלוש
ביום ראשון ,כרגיל ,חיכינו להסעה שתיקח אותנו מנתניה לכיוון הישיבה .רק שבדיוק
בשבת שהיתה ,התארחו בביתי כמה חברים ככה התחלנו לנסוע לכיוון הישיבה שהחברים שהיו
בביתי אפילו לא משלמים על ההסעה ונסעו איתנו בהסעה ,ולאט ולאט המקום לשבת בו אזל
עד שלא נשאר מקום לישיבה ולכן הנהג ביקש שאחד מהאורחים ירד מההסעה בצומת בית ליד
ויגיע בדרך כלשהיא לישיבה – עודד היה הראשון שקפץ ואמר שהוא יוותר ,וירד ונסע לבד
באוטובוס שלוקח הרבה זמן להגיע לישיבה ,למרות שהחברה שעלו על ההסעה בכלל לא
נמצאים שם באופן קבוע ולא משלמים ועודד היה קבוע.
ובאמת עודד היה ראשון להתנדב ולעזור בהכל כך גם בשריפה לא דאג לעצמו אלא קודם
לחבריו ואחר כל לעצמו.
רועי אמגר וישראל שלוש )תלמידים בישיבה(
רזיאל טל
עודד! אני לא מאמין שאני מדבר עליך בלשון עבר ,אני לא מעכל את זה שאין פשוט אין
יותר עודד.
כל פעם שהייתי רעב )וזה לא מעט( הייתי מתקשר לעודד שואל אותו אם יש לו איזה
משהו בשבילי ותמיד היה לו ,בשבוע האחרון ירדתי למטבח לאכול איזה משהו ,עודד שואל
אותי מה אתה רעב יש פה מחבת ,תכין לך חביתה ,הוא התחיל להסביר לי איך מדליקים את הגז
ובאיזה גז זה טוב ובאיזה לא ,ואפילו לא דיברתי איתו לפני כן ,במקרה פגשתי אותו במטבח.
הייתי חברותא שלו בחמישית )כיתה ט'( בגמרא ,כבר אז הוא היה מאוד מאוד עסוק בכל מיני
דברים אבל אני זוכר שכשהיינו לומדים – אז למדנו בלי משחקים ובלי צחוקים.
תמיד שלמדנו הוא שימח אותי ,בתחילת כיתה ט' היה מבחנים כדי לסדר את ההקבצות
במתמטיקה ולא הצלחתי אז שמו אותי בהקבצה ב' והייתי ממש מבואס.
הוא ראה אותי ושימח אותי ועודד עד שהייתי שוב שמח.
רזיאל טל 054-9247130
| 118
רפאל מלייב
לכבוד המשפחה האהובה ובראשה הורי עודד ואחיותיו היקרים
רצוני לספר לכם על דבר אחד שחוויתי במחיצתו של עודד ז"ל )נ.ב לא הכרתי את עודד
ע"ה אישית ,אלא הייתי איתו באותו מחזור וכן באותו שיעור בישב"ג ואני כאדם מן הצד
שרואה(.
א :היו פעמים שהייתי מאחר לארוחת הבוקר בישיבה עקב התפילה ,וכשהגעתי לחדר
האוכל ראיתי שהכל הורד למטבח .במצב כזה בד"כ לא היה לי נעים לרדת למטבח ולחפש
מישהו שיענה לצרכי כיון שרובם היו עסוקים בהכנות לארוחת צהריים.
יום רביעי יומיים לפני פטירתו של עודד ע"ה ,קרה לי שאיחרתי לחדר האוכל ,ושוב הייתי
צריך לחפש אחר ארוחת בוקר מעטה במטבח .כאשר ירדתי למטבח ראיתי שכולם עסוקים :זה
בחיתוך בשר ,וזה בחיתוך ירקות .גם עודד ז"ל היה שם וסידר כמה דברים .עכשיו כיוון
שמטבעי אני ביישן לא דחקתי בצוות שם שיסדרו לי דבר מה ,אלא ניסיתי למצוא כמה שאריות
שנשארו מהארוחה ,בינתיים שאני מנסה לארגן לעצמי ארוחה ממה שנשאר ,עודד ז"ל שם לב
שאני מארגן לעצמי אוכל ממה שנשאר ,ומיד בלי שביקשתי פנה לתנור שם ,והוציא לי בורקסים
שנשארו מהארוחה והציע לי לקחת ,עוד אחד אם אני רוצה ,לבסוף לקחתי עוד אחד ,אמרתי לו
תודה רבה שה' ישמור אותך ויצאתי ,רציתי להגיד לו עוד משהו אך הוא ישר נפנה לעזור
במטבח .הדבר שהוא עשה נתן לי כוחות לכל היום לא רק מעצם שהשגתי ארוחה מלאה ,אלא
מכך שזכיתי לחוש את הלב הטוב של עודד ז"ל ,ולדעת שנמצא בקרבנו אדם כזה טוב אך
עכשיו הוא איננו
יהי זכרו ברוך
רפאל מלייב חבר של עודד ז"ל
מהתיכונית והישיבה הגבוהה.
| 119
שלמה יששכר
אני הכרתי את עודד כבר כשהוא היה בכיתה י' .אני למדתי מתחתיו ,בכיתה ט'.
מאז שאני זוכר אותו – תמיד עוזר ,תומך ומסייע .בשנה זו – אני זוכר את חסדיו במיוחד
הוא היה עובד ועוזר במטבח .הרבה פעמים קרה לי ולשאר חברי ,שהיה חסר לנו דבר מה
בארוחתנו – לחם ,גבינה וכדו' .בתחילת השנה ,כשפחות הכרתי את נוהל עבודתו החדש –
ירדתי לבקש מה שחסר ,ויצא לי לבקש מעודד .עודד אמר שהוא יביא לי את מבוקשי ,לא ידעתי
אם הוא באמת יביא עכשיו ,או שהוא עסוק מדי ולא יביא .כשסיפרתי לחברי הם אמרו לי מיד
אל תדאג מילה של עודד זו מילה ,אם עודד אמר הוא יביא .ובאמת תוך מספר דקות עודד הביא
לי את מבוקשי .ומאותה פעם ,יצא לי לבקש בשעת הארוחה הרבה דברים מעודד .ואם הוא היה
אומר שיביא באמת הביא ,ללא עיכובים ,ובשמחה.
זכור לי גם מקרה מיוחד שקרה לי איתו שהייתי בכיתה י"א ,בשנה שעברה .קבעתי
בירושלים תור על מנת לעשות תיאוריה ,כדי להתחיל בלימודי נהיגה .כמה ימים לפני המבחן –
נודע לי מחברי שצריך להביא איתי את ההזמנה של התור ,שצריכים להדפיס בעת קביעת התור
מיד נלחצתי מה אעשה ,ולא הדפסתי את ההזמנה לתור! אין לי גם בישיבה גישה לאינטרנט,
ואני חייב למצוא פתרון במהרה כדי שאוכל להיכנס לתאוריה .פניתי לרב שלי בבקשת עזרה,
והוא הפנה אותי לעודד ואמר שיהיה בסדר .עודד בא אלי ואמר לי לבוא איתו לחדר המורים,
שם יש למורים גישה לאינטרנט ,עודד הקשיב לבעייתי ,וניסה להדפיס למעני את ההזמנה
הדרושה .לצערי )בהתחלה( הוא אמר שאי אפשר ,אך בו בעת הרגיע אותי ואמר שיהיה בסדר.
הוא הרגיע אותי שלא חייב הזמנה מודפסת ,והתאוריה היא קלה הוא הרגיע אותי מאוד מאוד
ויצאתי מעודד מאוד למחרת הלכתי לעשות את התאוריה ,ולשמחתי עברתי .כשמו כן הוא
משמח ומעודד.
כבר בימים אלו אנו מרגישים את חסרונו ,בדברים היום יומיים .אן מי שיסדר את האורות
בבית מדרש ,אין מי שיעזור לנו בחדר אוכל ,אין מי שיצחק איתך ,ישמח אותך ,ויקשיב למה
שאתה צריך .כמו שרבנו ראש הישיבה ,הרב סבתו שליט"א אמר – מי ימלא את חסרונו של
עודד? וזה חוץ מהעזרה השוטפת שלו באירועי הישיבה – ארגון ,הפקה ועזרה בכל.
כמו שהמורה שלנו לתנ"ך אמר – עודד תמיד ריצה את כולם ,בהתחלה כשהמורה לתנ"ך
ראה שעודד מחסיר – פנה אליו ודיבר איתו ,והוא – לא הצטדק ואמר שהוא בדיוק עזר ,לא
חיפש את מי להאשים ,אלא אמר אתה צודק הרב ,אני אשתדל מאוד להגיע ,ובאמת הגיע לכל
המבחנים ,והשתדל להשתתף בשיעורים.
מה שאני חושב שצריך ללמוד מעודד – הוא העזרה לכל אחד ,בכל זמן ובכל מצב .בד"כ
כשאדם בא אליך ומבקש עזרה ,אם הוא קטן ממך ,פחות חשוב /חכם ממך וכד' אדם נוטה
לזלזל בבקשתו .אך עודד לא כן .הוא גם אם מורה חשוב ביקש עזרה וגם אם תלמיד בכיתה ט'
ביקש עזרה – עודד לא זלזל באף בקשה אלא עזר בשמחה ובטוב לבב .על עודד נאמר "טוב
| 120
שם משמן טוב ,ויום המוות מיום הולדו" אני לא יודע כמה אנשים שחיו 70או 80שנה זכו
שהרבה אנשים יבכו עליהם ויצטערו עליהם ויצטערו עליהם .אך עודד ב 19-השנים המועטות
שהוא חי ,זכה לצאת מהעולם בשם טוב ושהמון אנשים יצטערו ויתאבלו על לכתו .לנו נותר רק
להתפלל שיבוא משיח צדקנו ויגאל אותנו מצרותינו ,ונזכה לפגוש את עודד יקירנו בתחיית
המתים במהרה בימינו אמן.
החבר שלמה יששכר
כיתה יב' ישיבת מצפה יריחו 0526441227
תמיר
לעודד!
עודד היקר,
לא נשב פה בעולם השקר ,ונספר לך על העצב הקשה שטמון בליבנו.
אני יושב פה בשבעה ומצטער על הפרידה הפתאומית ללא כל סימן מוקדם ,אך בתוכי יש
קול מאושר שיודע שאתה כאן משקיף מעלי ,ונזכר בכל החוויות שעברנו יחד ,אני שמח לדעת
שאתה צמוד לבורא העולם ,שזכית ללמוד בישיבה הגבוהה "מצפה יריחו" ,לצערי רק בימים
אלו אני זוכה לדעת כמה הייתה גדול בכל ,מאות ואלפי האנשים הנמצאים כאן רק משקיפים לי
את דמותך המחייכת לי.
אני מסתכל על אביך ,שלא יעקל לעולם מה ואיך עזבת ככה ,פניו עצובות מאד ,אך מכל
העצבות הוא יודע שאתה עודד תשמור עליו מלמעלה ותשגיח עליו ועל אמך השגחה פרטית,
כי אתה עודד בן צדי שגומל טובה תחת כל טובה שהוריך נתנו והעניקו לך בחום כל
השנים הללו,
ה' ישמרך מכל משמר ,ונתראה ביום ביאת המשיח במהרה בימינו.
זכיתי להכיר אותך ואוהב אותך מכל,
תמיר.
| 121
)בעילום שם(
למדתי עם עודד מכיתה ד' עד ח'.
הדבר שאני הכי זוכר ממנו זה שתמיד הוא היה עם חיוך על הפרצוף ותמיד ניסה לגרום
לאחרים גם להיות עם חיוך על הפרצוף.
כל פעם שהייתי חולה או שלא הרגשתי טוב או שסתם לא הייתי בא לבית הספר ,הייתי
מקבל צלצול הביתה מעודד שהיה רוצה לברר מה שלומי ולמה לא באתי.
וזה היה נובע מתוך התעניינות בזולת אמתית ,אכפתיות ואהבה לכל אחד!
שאמרתי להוריי את ה ...מה שקרה הם שאלו אותי אם מה שקרה זה היה עם זה שתמיד
עזר לי ותמיד התעניין ותמיד היה עם חיוך על הפנים ,אמרתי להם שכן ,זה היה עודד.
)בעילום שם(
אני תלמיד בישיבה הגבוהה במצפה יריחו ,לא הכרתי את עודד באופן אישי ומעטים
הזמנים שדיברתי איתו אבל בכל פינה בישיבה דמותו מופיעה ,ידיו עושות ופועלות אבל לא על
זה אני רוצה לכתוב !
אני איבדתי את אבי בגיל 16וחוויתי חוויה דומה למה שאתם מתחילים עכשיו אין בי
יכולת וכח לדבר לפניכם בשבעה זה קשה לי אבל אנסה לשטף אותם במה שעברתי ורק בשביל
שאולי זה יקל עליכם את הדרך.
אני יודע שאתם ההורים בשבר גדול "גדול כים שברך ומי ירפא לך" אני יושב כאן ושומע
אנשים ,רבנים ,ואנשים חשובים שמדברים בניסיון לנחם אתכם ,אבל אני מרגיש שזה מבחוץ
אני יודע שהקושי הוא ללא גבול ,במציאות הזאת אתם קרובים מאוד למקום של יאוש תיסכול
עצבות ,בבקשה מכם אין מי שיכול לנחם אתכם אלא רק הקב"ה.
אנא אל תסגרו את העיניים אלא תפתחו אותם ותתנו לקב"ה להיכנס .תבקשו ממנו שרק
הוא יתן כח ,ורק הוא יאיר לכם את הדרך לנסות לתרגם את הצער והכאב לעשייה ,עשייה של
טוב ,להעניק חיים לאנשים אחרים הורים יקרים תהיו חזקים הניחום הכי גדול זה של הקב"ה
והקב"ה אוהב והוא שוכך עלינו ומגן עלינו ,אנא פיתחו לו את הדלת תקראו את המכתב הזה
עכשיו וכן בהמשך הדרך ותבינו.
הרצון היחיד שלי לכתוב הוא להקל עליכם ולו במעט את הדרך
יהי רצון שתנוח נשמתו של עודד בגן עדן
חבר של עודד 0544896841
| 122
סיפורים מהישיבה
יום אחד ביקשתי מעודד הלוואה של סכום מסוים .הוא הלווה לי בשמחה אך ביקש
שאחזיר לו את ההלוואה עד סוף החודש .בסוף החודש החזרתי לו את ההלוואה אך תמהתי
לפשר בקשתו ושאלתי אותו" :הרי אתה עובד כבר שלוש שנים בישיבה וכולם אומרים שחשבון
הבנק שלך מנופח ממשכורות מהישיבה ,איפה כל הכסף?" עודד חייך ,והוציא לי חשבונית
שבה ראיתי שחשבון הבנק שלו נמוך בצורה ניכרת .כמובן שהופתעתי ושאלתי אותו לאן נעלמו
כל המשכורות .ועודד לא מפסיק להפתיע ,הפעם הוציא הוא מכיסו עוד פתק שבו רשומים
שמות ומספרים בצדיהם .שאלתי אותו לפשר העניין והוא הסביר לי שהוא מנהל מין גמ"ח
הלוואות לאנשים שצריכים :לזה הלווה 500שקל ולזה הלווה מאה וחמישים .רק כדי שתבינו,
הסכומים הגיעו עד כ (!) ₪ 4000-כשמימן לחבר את שיעורי הנהיגה .כמו כן ,הבחנתי שעל
חלק מהשמות היה נטוי קו שמחק אותן .אמרתי לו שהשמות האלו ודאי מסמלים אנשים שכבר
שילמו את חובם ,אך עודד ,תיקן את טעותי והסביר :אלו לא אנשים ששילמו את החוב ,אלו
אנשים שהחלטתי לוותר להם על החוב ,כי אין ידם משגת.
)חבר של עודד(
כשלמד בישיבה הגבוהה היה עודד לומד בבוקר חברותא עם הרב חיים גרינשפן בסדר
ההלכה – תמיד הקפיד על הזמן הזה ולא היה עונה לפלאפונים שלו כשצלצלו .רק פעמיים
הפסיד את הלימוד הזה – אחת ביום סיום ש"ס המאה שהקדיש את כל כולו למעמד זה .השניה
– ביום שהלך לכנס של הרב רצון ערוסי ולכינוס בכנסת למען חולי סוכרת.
לפני הסדר הזה ,היה עודד עובד במטבח ותמיד מודיע לעובדים שלא משנה מה יהיה,
בשעה שמונה ארבעים וחמש הוא עולה לישיבה הגבוהה ללמוד.
ההלכה האחרונה שלמד עודד עם הרב גרינשפן במסגרת הלימוד הזה ,היא דברי הרמ"א
שמי שבכי מסב לו עונג בשבת כדי להפיג צערו יכול לבכות אפילו בשבת .ועל זה דברי המשנה
ברורה שזה רק אם מרוב דבקות בה' יזלו לו דמעות ולבסוף הכרעת המשנה ברורה כאליה רבה
שאפילו אם זה סתם כדי להפיג צערו) .עודד נפטר בערב שבת ובתחילת השבת הרב הקריא את
ההלכה הזו והיו כמה שנצרכו לה(...
בוקר אחד כשנסעו איציק פוטש ,נהג בישיבה ועודד ביחד באוטו התקשרה אמו של איציק
וטענה בפניו שחסר לה כ 1000שקל עבור הגמ"ח למשפחות נזקקות שהיא מנהלת לקראת
החגים .עודד שמע ושתק .למחרת ,פנה עודד אל איציק ובידו מעטפה ובה סכום הכסף החסר.
איציק ,שהיה רגיל להפקיד לחשבונו של עודד את המשכורות מהישיבה ,חשב שזוהי מעטפה
להפקדה .אבל התפלא באזניו של עודד :עד היום הבאת לי צ'קים להפקיד ,מה פתאום אתה
מביא לי במזומן? עודד הסביר לאיציק שהכסף מיועד לצדקה עבור הגמ"ח .איציק שמח וחשב
| 123
שעודד אסף את הכסף מבחורים מהישיבה .בסופו של דבר נודע לאיציק שהכסף כולו ,הגיע
מכיסו הפרטי של עודד .גם ביום שלישי האחרון לחייו נתן עודד 300שקל למשפחה נזקקת,
עבור מצרכים לשבת.
כל בוקר כשהיה עודד יורד למטבח להכין את ארוחת הבוקר היה דורש בשלומם של
העובדים ,אומר בוקר טוב עם חיוך על פניו ושואל אם הם רוצים לשתות נס קפה ואם נענה
בחיוב מיד היה מכין קנקן לכל העובדים ומוזג להם.
ביום חמישי האחרון של חייו ראה עודד שחסר לחם לישיבה בארוחת הערב – הלך
למקרר ,חימם פיתות והעלה אותן .כשראה שזה לא מספיק חיפש עוד ומצא לחמניות – והעלה
גם אותן ,וכשראה שגם זה לא מספיק ,הלך למכולת וקנה בכרטיס האשראי הפרטי שלו ,לחם
לכל הישיבה.
עודד היה אסרטיבי ביותר .על אף גילו הצעיר ידע הוא לעמוד על שלו בתקיפות
ובהחלטיות .הסיפור הבא ממחיש עובדה זו :בבוקר אחד עודד הבחין שספק של הישיבה סיפק
סחורה של ירקות לא טריים כל כך .מיד הוא התקשר לספק והבהיר לו שאם הוא לא יבוא מיד
ויספק סחורה נורמלית ,הישיבה לא תמשיך לעשות איתו עסקים .הספק המבוהל מיהר לחזור
לישיבה ולהחליף את הסחורה .כשרצה לפגוש את מי שדיבר איתו בטלפון הופתע לגלות
שבחור בן 18הוא זה שמנהל את העניינים.
עודד ידע לעבוד מול ספקים שונים ונציגי שירות .בארוחות הבוקר בישיבה היו מגישים
לבּן לכלל התלמידים ועודד חשב שראוי שהתלמידים יאכלו אוכל קצת יותר טעים .על כן
התקשר לכל מיני ספקים והצליח להשיג מעדני שוקולד במחיר שווה למחירו של הלבּן.
את האירועים בישיבה מנהלים תלמידי כיתה י"ב ובמיוחד לקראת חודש אדר .התלמידים
עובדים ומתכוננים עד השעות המאוחרות בלילה .לא אחת קרה שנתקעו התלמידים באמצע
הלילה בתקלה מסויימת ובכל פעם היו פונים לעודד והוא תמיד היה לצידם .מביא ציוד ,פותח
ונועל את חדר המחשבים של הישיבה ,פותח את משרדי הישיבה ועוזר בכל דבר שהיו צריכים.
מידי שבועיים ביום שישי בבוקר ,היה מחולק בישיבה עלון בעריכת תלמידי כיתות י"ב,
לפעמים היה נשאר ער כל הלילה כדי לדאוג שהעלון יודפס ויהיה מוכן בזמן לחלוקה.
הרב אלון בן נתן ,מחנכו של עודד בכיתה י"א היה קשור אליו ביותר עד שקרא לו
"המשמש שלי" .בכל שבוע עודד היה מעדכן עבורו את ציוני התלמידים במחשב וגם בשנים
שאחרי כיתה י"א .מספר הרב אלון :בכל שבוע עודד היה מצלם עבורי את המבחן השבועי.
ביום חמישי האחרון שלו נתן לי עודד את המבחנים באיחור ,והתנצל על האיחור ,אך לא סתם
התנצל אלא הרבה לבקש סליחה ומחילה .הרגעתי אותו ואמרתי לו שהוא מגזים ואמרתי בליבי:
הוא מבקש סליחה כאדם הנפרד מחברו ולדאבוני כך היה.
| 124
מספר אבי ,אביו של עודד:
כאשר עודד היה בכיתה ט' ראיתי אצלו צרור מפתחות גדול ביותר )גדול פי כמה מהצרור
של מנהל הישיבה( .באסיפת ההורים שאלתי את הר"מ הרב שלמה פייג :עודד מתפקד אצלכם
כאב בית או כתלמיד? ענה לי הר"מ :הסתכל בציוניו הטובים! עסקי הניהול הם בנוסף ללימוד
ולא פוגעים בו.
הרב אלון בן נתן ,מחנכו של עודד בכיתה י"א מספר:
אחד התלמידים שלי שחולה במחלה נדירה ניגש אלי לאחר פטירתו של עודד ושאל אותי:
מי ידאג לי?
במשך שנתיים עודד היה מכין לו את האוכל המיוחד לו כדי שיוכל להישאר לאכול
בישיבה ולא יצטרך לנסוע לביתו.
הקשר בין ראש הישיבה הרב סבתו שליט"א לעודד היה מיוחד מאד .מספרים החברים:
ביום חמישי האחרון של עודד הרב נכנס לכיתה וסיפר לנו שעשה תחרות ריצה עם עודד במעלה
המדרגות מקומת הכניסה עד לקומת הישיבה הגבוהה )קומה שלישית( והרב הגיע ראשון .כולנו
צחקנו למשמע הסיפור וכשעודד הגיע הוא ראה את כולנו מחויכים ולא הבין למה) .לאחר
השיעור הוא הסביר לאחד החברים שרק נכנס לבית המדרש על מנת להביא את הספר לשיעור(.
סיפר הרב סבתו:
פעם אחת רציתי לגעור בעודד על כך שהיה מאחר מידי פעם לשיעורים )אע"פ שאיחר
בגלל עיסוקיו לצורך הישיבה(" .עודד" קראתי לו ,כשעודד הסתובב וחייך לעברי את חיוכו
התם והמתוק נמס ליבי בקרבי ושכחתי מגערתי ולא נזפתי בו.
מנהל המשק של הישיבה ,מיכאל אדרי מספר שלאחר פטירתו של עודד ניסה למנות את
התפקידים הקבועים של עודד בישיבה )חוץ מכל שאר הדברים שבהם עודד היה נותן את
עזרתו( והגיע לתשעה עשר תפקידים .הוא מעיר שנראה לו שאפילו לו בעצמו אין כל כך הרבה
תפקידים בישיבה...
באחד הפעמים שפגש אביו של עודד את מנהל הישיבה ,הרב יוני דימרי אמר לו הרב
דימרי בחיוך" :אני עובד אצל עודד .ויש לי בוס מצויין".
| 125
עודד היה מחובר בנפשו לחסד .בחודשים האחרונים הוא היה מתנדב עם חברים במד"א
אע"פ שלא עשה שום קורס מקדים .הוא היה ממש מתחנן לאחד החברים שיצרף אותו
למשמרת שבה הוא מתנדב .כשהיה חוזר מהמשמרות היה אפשר לראות עליו העיסוק בהצלת
חיים מחייה אותו .אמו סיפרה שהיא כמעט התעלפה כשראתה בין הבגדים שלו חולצה של
מד"א .היא חששה לעוד עיסוק שיתווסף לעיסוקיו הרבים.
לעודד היה כישרון מיוחד להתחבר לאנשים בקלות ובכל מקום שאליו הגיע היה מתברג
במהירות במרכז העניינים של העשייה .מספר חברו לכיתה:
הייתי מדריך באחד מסניפי תנועת הנוער אריאל בירושלים וגם עודד היה מדריך לתקופה
קצרה בסניף בנתניה .הלכנו לסמינריון הדרכה ביחד ,כאשר כל המדריכים עדיין לא התאקלמו
עודד כבר נעשה מקושר לכל המארגנים של הסמינריון )שלא הכירו אותו לפני כן( וכמובן גם
לצוות המטבח.
כבר בתחילת כיתה ט' עודד היה קם להתפלל במניין של וותיקין .בישיבה מחלקים שתייה
חמה לאחר התפילה למי שקם לוותיקין .דביר גבאי שהיה אז אחראי על פינת הקפה מספר
שכבר בשבועות הראשונים היה עודד עוזר לו בארגון הפינה .לא עבר זמן רב והתהפכו היוצרות
ודביר היה זה שביקש מעודד חומרים לפינת הקפה.
עודד תמיד שמח לעזור לכל תלמיד וגם כשביקשו ממנו בקשות פשוטות היה עושה הרבה
מעבר למה שצריך .פעם אחד התלמידים ביקש מעודד מפתח לספריית ספרי הקריאה שנמצאת
בפנימייה .עודד לקח אותו ברכב מבניין הישיבה עד לפתח הספרייה ,פתח לו ונתן לו את מה
שביקש.
באחת השבתות בהם שבת ראש הישיבה בישיבה ,ירדו התורנים לארגן את סעודת ליל
שבת .כמובן שבמטבח שרתה אוירה לחוצה שכן היה צריך למצוא את הכלים שבהם אוכלים
הרב ומשפחתו ולערוך את שולחנו יחד עם כל שאר הדברים שצריך לארגן כבכל שבת בישיבה.
עודד היה כתמיד במטבח נכון לעזור למרות שלא היה תורן .בכל פעם שאחד התורנים רצה
להעלות לחדר אוכל כלי לרב וכד' היה עודד נותן לו ואומר" :קח ,זה לרב" ,"...תעלה את זה
לרב" בקול משעשע שהיה מרגיע את האוירה ...כזה היה עודד – ידע לשעשע בטוב טעם גם
במקומות בהם האווירה הייתה מתוחה.
זכיתי לשבת בכיתה ליד עודד .קרה לפעמים שהייתי מרים את היד לשאול שאלה והמורה
לא היה שם לב .מכיוון שאני ילד שקט וביישן לא אמרתי למורה שיש לי שאלה .עודד ,בתור
חבר טוב ואכפתי ,הכין שלט שעליו היה כתוב "ויתקין מצביע" .הוא חיבר לשלט עט שישמש
| 126
כמחזיק ,והרים את השלט בהפגנתיות אל על .המורה וכל הכיתה היו שמים לב לשלט ומפנים
ויתקין )חבר מהכיתה(
אלי את תשומת הלב המתבקשת.
עודד ,זכרונך לברכה ,חברנו האהוב .תדע שאני מאד מתגעגע אליך ,אתה ממש חסר
לכולנו .דע לך שהרב סבתו כינה אותך "לב הישיבה :ולדעתי זה ממש הולם אותך .אפילו
חיברתי לכבודך שיר קטן שימחיש את זה ...מקווה לראותך שוב בקרוב ,חברך ,אסף שוכרי
כהן.
לכל ישיבה יש ראש ישיבה
אבל לא לכל ישיבה יש לב ישיבה.
כמו הלב הדואג שהדם יזרום בסדר
אתה דאגת לכל ,בבית המדרש או בחדר.
כמו הלב הפועם פעימות של שמחה
ארשת הצחוק על פניך מתוחה
כמו הלב הנסתר ,הנעלם ,הצנוע
בשקט ,רק טוב עשית ,במשך השבוע
כמו הלב הרגיש ,המבחין בכל צער
ניחמת את כולם מזקן ועד נער
כמו הלב שרק מחפש איך לתמוך
עליך תמיד ניתן היה לסמוך
כמו הלב האחראי על כל תכונה ותכונה
היה לך הכל :שמחה ,ענוה ונתינה
כמו הלב שתורם בלי רצון לתמורה
היית מלא במעשים ותורה
כמו הלב הטהור
מילאת את חיינו באור
"שקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו"
ושריפת צדיקים...
בעזרת ה' את בית אלוקינו תקים.
| 127
אריאל פרחי
בימים של צער וכאב ,קשה עלי הכתיבה
אך רגש ההודאה הוא זה שמנצח...
עודד חברי הטוב ,ידיד נפשי ומחמד ליבי,
"ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך",
אומרים חז"ל :אפילו נוטל את נפשך .וניטלה נפשי.
הקב"ה נטל חלק ממני ,ואני צריך לעמוד עכשיו בניסיון כ"כ קשה .לא האמונה בה' ,לא
אהבת ה' ,כי אני מאמין שהכל אמת ומאיתו יתברך ,מצדיק את הדין עם כל הצער והכאב המר,
אך הבעיה היא החיסרון שיישאר כשאתה לא תהיה פה.
אינני יודע מה אעשה וכיצד אמשיך את חיי בלעדיך ,לאחר שהיית חלק כל כך גדול ,יקר
ומשמעותי בהם.
תמיד היית בוגר וסמכותי ,אני זוכר כשהיית בן שמונה ולאחר לימודינו ב'מארי' הלכנו
לפוצץ נפצים ,אני זוכר איך לא תמיד הייתי שם לב לכל כללי הזהירות עם האש ,ואתה ,כאילו
עושה את זה כל יום ,כמו מומחה ,תמיד מעיר את ההערה הנכונה ,במקום הנכון.
תמיד נעזרתי בך והתייעצתי איתך ,מעולם לא התאכזבתי ,אך מה אעשה עכשיו?
אני בכלל לא מעכל שאני נמצא בשבעה שלך ,שאני כותב עליך בלשון עבר ,אני עדיין
בשלב ההכחשה ,אין לי מושג כמה זמן זה יימשך ,מעולם לא הייתי באבל לפניך ,אתה אחי,
חלק ממני ,והשתדלתי מאוד מאוד להתאבל עליך בשובע זה ,אך יחד עם זאת להמשיך ולשמור
על חוקי תורתנו הקדושה ,המצווה אותנו להישמר מלהתאבל יותר מידי ,וכדברי רבנו בהלכות
אבל ,פרק י"ג הלכה י"ב" :אל יתקשה אדם על מתו יתר מדי שנאמר 'אל תבכו למת ואל תנודו
לו' ,כלומר יתר מדי שזה הוא מנהגו של עולם והמצער עצמו על מנהג העולם ,הרי זה טיפש".
אני נזכר כעת באחד מימי הקיץ בהם היית בן עשר או אחד-עשרה כשנסענו לאיזה פארק
מים באזור רחובות ,אתה ארגנת ,אתה אמרת איך נוסעים ומתי ,אתה אמרת איך ולמה ,ואמרת
לי כל הזמן":אל תדאג יהיה בסדר ,סמוך עלי!" .וסמכתי .בגלל זה זכיתי ,זכיתי להיות חברך
הטוב ,זכיתי שתשתף אותי בדברים באורחות חייך ומעשיך ,חיי משפחתך ואף זכיתי ללמוד
ממך .רק להיות לידך ולהתבונן במעשייך ,בזיו פנייך ,בחיוך ...זו הייתה זכות וחוויה עצומה.
אני חושב שאת כל מידותי למדתי ממך ,הכל .אני נזכר שלפני חודש בערך התקשרת אלי
בשעת לילה מאוחרת וביקשת את אחיך הגדול .אמרתי לך שאני יודע על אחיות גדולות שיש לך
אך לא אחים .ואתה ענית לי בקולך הרך והעדין" :לא הבנת ,אתה אחי הגדול".
| 128
אז אמנם הייתי גדול ממך בשנה ,פיזית ,אך בשכל ,בתפיסה ,בהבנה ,בעומקה של הלכה,
בראיה ובהסתכלות נכונה על החיים – ללא ספק שאתה היית יותר גדול ממני.
אין בי בכלל מילים לתאר את הכאב והיגון העצומים שאני חש מיום שישי האחרון ,עולמי
חרב עלי וכיצד אתמודד ,כיצד אמשיך בלי חברי היקר והטוב ביותר? למה מגיע לי הזכות
לחיות ולך לא? הרי גם אני לומד בישיבה ,גם אני ישן עם תנור חימום בלילות ,ואיך זה אתה
נאספת באסון הנורא.
ושאלות אלו הם לא טענות כלפי הקב"ה חלילה וחס ,אלא האסון הזה ,האובדן שנלקח
ממני ,הוא לא מובן ,לא ברור ,לא נתפס ,סדקים רבים ועמוקים פוקדים את ליבי ,הפצע מדמם
וממאן להירפא.
אתה שכל חייך ניצלת לדברים טובים ומועילים ,לא בזבזת רגע אחד לריק ,וגם ששיחקנו
והשתובבנו היו לך גבולות וגדרות .אני זוכר שעוד התפללנו במוריה ,אתה ואני הפרענו למהלך
התפילה ואז אביך ,ר' אברהם אהובי שיבדל לחיים ארוכים וטובים ,שלעיתים אני מרגיש שהוא
גם כמו אבא שלי ,גער בנו ,ואתה ,הולך אחורה ,כששתי ידיך אוחזות בשתי אוזנך ואתה מושך
אותם לעצמך ואתה אומר לאביך היקר" :אני מעניש את עצמי ,אני מעניש את עצמי" ,ואביך
הניח לך ,כי הוא ידע עוד מאז שאפשר לסמוך עליך .שזה שאתה מעניש את עצמך זה לא כדי
לא לקבל עונש ממנו ,אלא שאתה מבין באמת שמה שעשינו הוא לא טוב ואתה מעניש את
עצמך כדי לא לחזור על אותה טעות פעם נוספת.
אני יכול להמשיך ולכתוב עליך ימים שלמים ,מהיום שנולדת אנחנו חברים בלב ובנפש,
תמיד עשינו יחד דברים ,תמיד עזרת לי ,תמכת בי ודאגת ועשית הכל כדי שיהיה לי טוב .והיה
לי.
ועכשיו ,כשהלכת ,אל עולם הנצח ,אל עולם שכולו טוב ושכולו מתאים לך,
מי יחבק אותי כמוך?
מי ישמע אותי כשאצטרך?
מי ירגיע אותי ויגיד לי מילים כמו שרק אתה יודע?...
לעצור את הדמעות קשה מאוד ,אך גם את שגרת החיים .אך עדיין ,קשה להתנחם ,קשה
לקבל ,אינני יודע איך לשלב ,איך לעכל את הבשורה המרה שאני עדיין לא מאמין לה.
אני מרגיש שאני עובד בשבת חתן שלך ואני לא רואה אותך ,כי אתה כהרגלך בקודש כל
הזמן עסוק.
| 129
אני רוצה להמשיך לכתוב ,לשתף ולספר איך דמעות חונקות את גרוני) ,כמה מהם הייתי
רוצה לך לשלוח במכתב האחרון הזה( אינני מסוגל להמשיך ולחשוב עליך עוד בזמן עבר ,זה
קשה לי מאוד מאוד .אני אפילו לא רוצה לקוות שיום יבוא ואתגבר על זה.
קשה עלי המחשבה ,קשה עלי המקרה הנורא והמזעזע הזה.
אתה הלכת אך כולי תקווה שתחזור ,כי עוד לא קיימת את מה שהבטחת לי עם יד על הלב,
שאתה תנהג ביום הכי שמח בחיי ,הבטחת שתהיה הנהג בחתונה שלי ,וגם העד בחופה .דע לך,
שעכשיו היום הזה ,כבר חסר משמעות אם אתה לא תהיה בו!
אני כותב את הדברים האלו ,מתבונן בתמונתך ורואה שלווה עמוקה שניבטת מעיניך,
החיוך הזה שנסוך על פניך מזכיר לי רגעים יפים וטובים שלנו ביחד.
אני מודה לה' על הרעה כמו על הטובה בשמחה ובטוב לבב ,ועוד יותר אני מודה לה'
יתברך על שנתן לי את הזכות להיות חלק מהחיים שלך ,לגדול לידך ,איתך .לדבוק בך ולעשות
איתך המון דברים שימשיכו ולא יפסיקו להיות חלק מרכזי מהמשך חיי .ללכת בדרכך יהיה
ויוסיף לי המון ,כי גם ברגע מותך הראית לכולם את הדרך לחיים.
אסיים בתפילה לאל דעות ,שיעזור לכם ,משפחת חמדי היקרה ,ר' אברהם ואהובה ,הדר,
רעות ותהילה ,שהקב"ה ייתן לכם רפואת הנפש ורפואת הגוף להמשיך ולהתקדם.
שאותו אבא שבשמיים שנטל מאיתנו את יקירנו ,הוא זה אשר יעניק לכם כוחות עצומים
להתחזק באמונה ולהתמודד עם האובדן הנורא הזה .כי אם לי זה חסר אז מה לכם...
תנוחמו מן השמיים,
המצפה לתחיית המתים רק כדי
לראות אותך עודדי אהובי.
אריאל פרחי
| 130
| 131
דברי תנחומים
| 132
| 133
הרב שלמה צדוק
ירוש לי ם
לכבוד ידידי ר' אברהם חמדי ומשפחתו,
המומים ומזועזעים אנו מהאסון שפקד אתכם.
ונבצר מאתנו לבוא להשתתף בצערכם ולנחמכם אע"פ שאין בפינו מילים שיכולים להביע
את גודל אסונכם ולנחמכם .בפרט ובמיוחד שהמנוח היה בדרך של מצווה והצלה ועלה בסערה
השמימה.
בפני נצבת דמותו האצילה שבא לפני ג' ימים בכנס לומר לי שלום ,ולעומתו נצבת לפנינו
בתורה דמותם של נדב ואביהוא בני אהרן שנכנסו אל הקודש חיים ויצאו שרופים .ולא היה יכול
משה רבנו לנחם את אהרן אביהם אלא במילים" :הוא אשר דיבר ה' בקרובי אקדש ועל פני כל
העם אכבד וידם אהרן".
ואמרו חכמ' ,שאמר לו שיש זמנים שצורך לו להקב"ה להתקדש ולהתיירא ע"י קרוביו
קדושיו וסבור הייתי שמא בי או בך .ועתה נוכחתי לראות שחפץ הוא בבחורים בפרחים יקרים
להתיירא ולהתקדש על ידם בעולם – ואז מיד אהרן לך דומיה תהילה אלהים ,כי אין אנו מבינים
מהלכי רחמיו והשגחתו בעולמו.
המנוח הקדוש ,הקרבן הטהור ,במחיצתו של הקב"ה בגן עדן מנוחתו ,ואין הצער והיגון
אלא שלנו ,שלכם ,של חבריו ,של כל בית ישראל.
ואין בפינו נחומים ולא יכולים לנחם אלא רק לומר לכם ,בעל הנחמות והרחמים רק הוא
יכול לנחמכם וירפא צערכם ופצעכם בנחמה שלמה ,אמן.
מוקירכם ומתפלל לנחמתכם,
שלמה צדוק,
ירושלים.
| 134
הרב אליקים צדוק
יד בנ י מי ן
לק"י ,ט' כסלו ה'תשע"ב
ב' לסדר 'ויקרא שמו אלון בכות'
לידידי היקר ר' אברהם יצ"ו ולכל בני ביתו!
'ואתה בן אדם האנח ,בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם .והיה כי יאמרו אליך על
מה אתה נאנח? ואמרת ,אל שמועה כי באה ,ונמֵ ס כל לב ורפו כל ידיים וכִ התה כל רוח וכל
ברכים תלכנה מים' )יחזקאל כא(.
בערב שבת קודש לסדר 'למה נחבאת לברוח ...ועתה הלוך הלכת כי נכסֹ ף נכספתה לבית
אביך' באתנו השמועה הקשה על הסתלקותו הפתאומית של הבן יקיר ,תפארת בחורים ,בנכם
עודד ז"ל ,אשר השיב נשמתו בחטף אל הא-להים אשר נתנה ,והותיר את כל מיודעיו ואוהביו,
מכיריו ומוקיריו ,לבכות את השריפה אשר שרף ה'.
עודד ז"ל זכור לי מילדותו כילד של אבא ,כיד ימינו בכל הנוגע לפעילות המבורכת
ב'הליכות עם ישראל' ,כנער העומד בנאמנות ליד דוכן ספרי 'מכון מש"ה' בכל הזדמנות ואירוע
)כולל פגישתנו האחרונה ליד אותו דוכן ב'הקבלת פני רב' חוה"מ סוכות ה'תשע"ב בביהכנ"ס
'אבי דוד' ירושלים( ,כשתמיד חיוך צנוע וביישני על שפתותיו ,וטוב לבו ניכר במאור פניו.
בביקורי בישיבת 'נתיבות יוסף' נהניתי לראותו כשהוא המוציא והמביא בכל ענייני
הישיבה ,בבחינת 'ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ,ופתח ואין סוגר וסגר ואין פותח' )ישעיה
כב( .אהוב ומקובל על רבותיו וחבריו ,רוח הבריות ורוח המקום נוחה הימנו.
בימי האבל על פטירת אחי נתנאל ז"ל בבחרותו ,שמענו מספידים ודרשנים רבים ,איש
איש לפי מהללו .מכולם זוכר אני את דבריו של אחד ומיוחד מנקיי הדעת שבירושלים ,רבי חיים
ב"ר יוסף צאלח )הזהב( יצ"ו ,אשר לאחר הפצרות פתח ואמר שאינו רגיל לדרוש ועל כן יקרא
בפנינו פסוק אחד ותרגומו' :מתוקה שנת העובד ,אם מעט ואם הרבה יאכֵל' )קהלת ה( -בסימא
דמיכת גוברא דפלח למרי עלמא בלב שלים ,ואית ליה ניחא על בית קבורתיה ,אין זעירות שנין
ייחי אין סגיאות שנין ,בתר דפלח למרי עלמא בעלמא הדין ,ולעלמא דאתי אגר עובדי ידוי
יחסין ]מתוקה שנת האיש שעבד לריבון העולם בלב שלם ,ויש לו מנוחה על בית קבורתו ,אם
מעט שנים יחיה ואם הרבה שנים ,אחר שעבד לריבון העולם בעולם הזה ,ולעולם הבא שכר
מעשה ידיו ינחל[ .והיו דברים קצרים אלו מתקבלים על הלב ומיישבים את הדעת ,בבחינת
'מעט המחזיק את המרובה'.
| 135
אשריכם שנמצאתם ראויים לקבל מהקב"ה פיקדון יקר זה ,לטפחו ולגדלו כל ימיו כשהוא
'הולך וגדל וָטוב גם עם ה' וגם עם אנשים' )שמואל א ב( .אשריכם שזכיתם להחזירו בשלמותו
ותמותו לאביו שבשמים ]נא עיינו במעשה המאלף המובא בילקוט שמעוני )משלי לא( :דבר
אחר' ,אשת חיל מי ימצא' ,אמרו מעשה היה ברבי מאיר וכו'[ .דמותו המאירה של עודד ז"ל
תיזכר ותיחקק בלב כולנו כמופת וסמל למי שעמלו בתורה ,גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן
העולם ,ועליו הכתוב אומר 'טוב שם ]טוב[ משמן טוב ,ויום המוות מיום היוולדו'.
אנו תפילה שבורא עולם במידת רחמים יאמץ כוחכם ,יזקוף קומתכם ויאיר נתיבתכם
בהתמודדות העומדת לפתחכם .ויקוים בכם מקרא שכתוב 'אני אמית ואחיה ,מחצתי ואני
ארפא'.
תנוחמו מן השמים ולא תוסיפו לדאבה עוד
החותם בדמע ,אליקים צדוק
| 136
הרב אליהו צוברי
מ נה ל מ ח ל קת כשר ו ת -ה מוע צ ה ה דת ית קר ית אונ ו
שלמה המלך בקהלת אומר )ג ,ד(:
עת לבכות ,ועת לשחוק ,עת ספוד ועת רקוד.
המצודת דוד אומר עת ספוד – כשמת לו מת חפץ להספידו כי בזה תנוח הצער .ועת רקוד
בעת שמחת הנישואין.ימים עברו מיום המר הטראגי שבו נעקר הגפן – מכרם המשפחה.
כדי שמלאך השכחה יפרוש את כנפיו וישכיח את המאורע הטראגי הזה ,בייחוד שחוק
הטבע מסייע בכך ,כמו שאומרת הגמ' בפסחים דף נד ע"ב ג דברים עלו במחשבה להבראות,
ואם לא עלו דין שיעלו ,על המת שיסריח ,ועל המת שישתכח מן הלב ,ועל התבואה שתרקיב.
אבל כל זה אמור בקשר ללוח זמני רגיל.
אבל יש עוד לוח .הוא לוח המשפחה .שם אין מקום למלאך השכחה .ולא לחוק הטבע .אין
שליטה .הואיל והלב כואב ,צורב ,שותת דם ,על אבדן צעיר כזה .כל עקירה אילן גורמת צער רב
למשפחה ,לחברים ,ולקרובים ,במיוחד גדול הצער בשעה שהאילן הוא עץ עושה פרי קולו
הולך מסוף העולם ועד סופו )פדר"א ל"ד( .זה כל היצירה מצטערת על העקירה הזאת .ובפרט
כואב הלב אם האילן שנעקר זה בן למשפחה מיוחסת .אז הכאב עוד יותר גדול .והצער עמוק
עמוק בנפש פנימה.
יש הרבה משפחות ולא כל אחד זוכה לזה .כדי להגיע לזה ,צריכים בני המשפחה להיות
בני תורה ,בני חכמה ,מידות טובות ,גומלי חסדים ,התנהגות הולמת הן בחברה ובציבור ,בין
בדברים – רק משפחה כזאת נקראת משפחה מיוחסת.
וחז"ל החשיבו אותה מאוד מאוד ,כי הם מהווים את היסוד של עם ישראל ,ומבטיחים את
ההמשך והקיום לעד.
חז"ל השוו את המשפחה המיוחסת למנורה שעשה משה רבינו במדבר ,שהיה חשיבות
מיוחדת יותר ממה שעה שלמה המלך ,שאפילו עשה עשר מנורות זהב בכ"ז הדליקו בשל משה
רבינו.
והסיבה לכך שמנורה שעשה שלמה נעשתה מחלקים ואפי' שהיא אחת ומקשה אחת ,אבל
ניתנת לפירוק ,מה שאין כן אצל משה רבינו עם כל החלקים שנעשו – הכל אש אחד מקשה
היא! החלקים לא ניתן לפירוד .כך אצל המשפחות .כל משפחה בבחינת מנורה אבל במשפחות
רגילות כל אחד ואחד רואה את עצמו כאילו הוא נפרד ומוכן להיפרד מן המשפחה.
| 137
אבל משפחה מיוחסת לא כן .הקשר האישי והנפשי שבין המשפחה והאווירה הלבבית
גורמת לאיחוד כל המשפחה לגוש אחד – כמו מקשה אחת ,שבזה לא ניתן ליפרד .ועוד אפשר
לומר במשפחות הרגילות כל אחד הולך בדרכו .הבנים בדרכם הולכים בנפרד .וההורים בדרכם
בנפרד .כאילו כל נר דולק בפני עצמו.
ואילו במנורה שעשה משה כל הנרות מכוונים אל מול פני המנורה ,וזה משקף את איחוד
המשפחות .הקשר הנפשי שבין האבות והבנים אל מול פני המנורה.
עוד נקודה חשוב במנורה והיא השמן .שמאפשר למנורה להאיר את האור ,והיא החינוך
שההורים מחנכים את בניהם "מערב עד בקר" – כרש"י שאומר תן לה כמדתה .שתהא דולקת
מערב עד בקר )שמות פסק כו פ' כא( הכל תלוי במידת השמן ,החינוך שההורים נותנים לילד.
במקרה דנן ההורים היקרים ,ר' אברהם שיח' ורעייתו שתח' עשו כמיטב היכולת כדי
שיהיה השמן ביד רחבה ומלאה ,וזה השתקף בר' עודד ז"ל ,ידו המלאה ולבו הרחב ומאיר כמו
הנר שבמנורה ,שהיתה דולקת מערב עד בוקר כך אורו היה מאיר.
וזה שאמר שלמה המלך "עת ספוד ,כי בזה שסופדים תנוח הצער ,אבל מאורע טרגי כזה,
זה לא צער המשפחה בלבד .אלא צער החברה וכל הציבור ובפרט להליכות עם ישראל ,אבדה
קשה מאוד .ועוד שאמר שלמה "עת רקוד" והואיל ובאילן הרך הזה היה צריך לבנות בעצמו
עולם חדש ,בית של תורה ,בית של קדושה ,עולם שהוא מלא עדינות הנפש ,אציל רוח ,עולם
שהיה יכול להיות בעל תוכן רב לעצמו ,לאחרים ,לכלל ולפרט ,וזו האבידה הקשה והמרה .וכל
זה התחנך בבית ההורים היקרים ,ר' אברהם ורעייתו .אהבה לזולת ,טוב הלב ,והתנהגותו ללא
כל דופי לחברים ולכל אדם הן גדול וקטן.
צר לי עליך אחי ורעי ר' אברהם שיח' על אבדן הנפש היקרה הזאת ,ובזכות המשך פעולתך
ופעולת משפחתך במעשים הטובים והמבורכים של המשפחה היקרה תנוחמו מן השמים ולא
תוסיפו לדאבה עוד ,ועל משכבו יהיה שלום כדכתיב יבא שלום ונחו על משכבותם וכו'.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הכותב בדמע ובצער
ידידך אוהבך ומוקירך
אליהו צוברי
| 138
ר' שלום אשואל
מ כו ן מש " ה
דברים לזכר עלם החמודות
עודד חמדי ז"ל
אבכה ואקונן על אסיפת עלם החמודות ,עודד חמדי ז"ל.
זכורני שפנה אליי אבי ,אביו של עודד ,ואמר לי שעודד ,שהיה אז בן 9שנים לערך ,מבקש
לעזור לי במכירת ספרי מכון מש"ה באירועים שונים שמקיימת הליכות עם ישראל.
התפלאתי בשמעי את רצון עודד ז"ל לעזור לי ,והרי הוא ילד .שאלתי את אביו" ,מה אני
אעביד ואריץ את עודד בעת לחץ הציבור המבקש לרכוש ספרים?"
לשאלתי קיבלתי תשובה מאבי" :נסה ובסוף האירוע תראה תוצאות פעילות של עודד
ז"ל".
במהלך האירוע נוכחתי בפעילותו המבורכת .הבחנתי שזה אמנם ילד בן 9שנים ,אבל
מחריצותו ,משׂיחו עם הציבור ,ומהטיפול בכסף ניכר היה שזה ילד בגוף של בוגר .עודד היה
בעל תפישה מהירה ,חרוץ ,חכם ,אמין .וכך היה במשך 10שנים .מאז לא היה אירוע כלשהו
קטן כגדול ,שעודד לא נמצא אתי .הדבר היה מובן מאליו שעודד יהיה אתי :נוהג ברכב,
מעמיס ,לא פעם גם רגז עליי שאני מרים קרטונים כבדים ,והיה יד ימיני בכל רמ"ח איבריו.
לצערי ,אבדה דמות להוריו היקרים ,למכון מש"ה ,לעם ישראל ואין לי ספק שהיה יכול
להיות דמות שיכלה לתרום בכל מקום שרגלו היתה דורכת.
איבדתי אדם יקר .דמותו לא משה מעיני ,צחוקו המיוחד .הפשטות שלו ,והמילים שהיה
אומר לי" :שלום ,אל תדאג ,אתה תראה שהכל יהיה בסדר".
יהי זכרו ברוך
מוקירו
שלום אשואל
| 139
ר' שלמה שוקר
ר מת ג ן
לזכר הבח ור עודד ז"ל ,בן אברהם חמדי ילט"ו.
"מי יתן ראשי ...מים ועיני ...מקור דמעה"
שמעתי ותרגז בטני ,כשל כחי ונפלו ברכי ,בשמעי את הבשורה המרה על מותך עודד.
השריפה אשר שרף ה' ,גוילים נשרפים ואותיות פורחות .על זה ראוי לבכות.
"דודי ירד לגנו "..להשתעשע וללקוט שושנים,
ביום ששי נולדת ,וביום ששי ו' כסלו נלב"ע.
אוי כי חלפה שמחה ורבה אנחה על צעיר לימים.
צר לי עליך כמיצר על ילד שעשועים.
חבל עליך עלם חמודות ,רך בשנים ששם לילות כימים עם חברים נעימים.
נר קדוש היית להוריך ומקודש לשמים ,נשמתך עלתה בסערה לגנזי מרומים
בשעת הקרבת תמיד של שחרים הלכת מאתנו למנוחת עולמים ,להסתופף במחיצת
צדיקים .ועל זה אמרו חז"ל :גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם.
עודד ,אתה לא עמנו.
אך תורתך כאש יוקדת וקולך מהדהד באוזנינו.
היית דמות ראשונית לכל דבר ,כל כולך טבול במעשי חסד ,אישים דגולים דברו בשבח
מעשיך הטובים .היית כמו אילן נטוע שהולך ומשריש עמוק עמוק .תלמיד אהוב על רבותיך
היית .אוי על גודל האבידה ,עמוק מאוד צער הפרידה.
אוי ,מי יתן לנו תמורתך הבחור האהוב והנעים.
אהה על מחמד עינים ועל מבחר בחורים אזיל כמים דמעתי במספד תמרורים.
לקבר הורידוך בשבר וכאב עלם יקר ונעים.
אוי ,כמה קשה היא מיתת הבנים מכל היסורים שבעולם,
כמה מרה ועצומה מכל צער שבעולם.
| 140
כמה היית משובח במידת הבושה ,שבה נשתבחו עם ישראל,
כמה היית מפואר במידת הענווה ,שבה נשתבח משה רבנו,
כמה היית מהולל במידת היראה ,שבה נשתבח אברהם אבינו,
גדולה היא היראה שאמרו רז"ל שאין לו להקב"ה בעולמו אלא יראת שמים ,שנאמר
"ועתה ישראל "..וגו'
כמה הקב"ה משתעשע באדם טעון במידות יקרות אלו
כמו שאמרו במדרש על הפסוק "סוף דבר הכל נשמע".
סוף דיבורו של האדם הכל משמיעים עליו .כשר היה פלוני זה .ירא שמים היה פלוני זה,
והקב"ה אומר למלאכי השרת ראו מה הבריות אומרות עליו.
על כן יש לנו להצטער על אסיפת אחינו עודד בן אברהם למשפחת חמדי הלוי,
ונתלה סלוקו שהוא בעונותינו לעורר אותנו מתרדמתנו" .כי מפני הרעה...נאסף הצדיק"
מרגלית טובה אבדה לנו .אשריו שהלך ביראת שמיים שבו .אשריו מצד דבקותו בתורה
ולומדיה .אשריו שנתקיים בו הפסוק" :ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם" ,אהוב למעלה
ונחמד למטה .המשנה במסכת אבות מתארת כך" :הוא היה אומר ,כל שרוח הבריות נוחה הימנו
רוח המקום נוחה הימנו".
רש"י מפרש ,כלומר ,כל מי שאהוב למטה ,בידוע שהוא אהוב למעלה.
אשריו שנפטר בשם טוב מן העולם ועליו הכתוב אומר" :מתוקה שנת העובד."..
אשריו ואשרי חלקו .הצור ברוב רחמיו יסתירהו וישביעהו מטוב מנעמיו.
הכותב בצער ובכאב
שלמה שוקר.
| 141
"לה' הארץ ומלואה"
בד"ה
למשפחת חמדי היקרה הי"ו.
אברהם ,אהובה ,הבנות ומשפחותיהם ,הדודה נור וכל המשפחה הי"ו.
אתכם אנו באבלכם הכבד ,על פטירת יקירכם ,שהוא יקירנו ,עודד החסיד ,העניו והירא
שמים זצ"ל ,שנפטר ונקבר ביום שישי ,שישי לחודש כסלו התשע"ב ) 2.12.11למניינם(,
מנוחתו עדן.
אנחנו כותבים שורות אלו מחמת המנהג ,כהשתתפות בצער המשפחה ,כי הנחמה
האמיתית היא רק מן השמיים ,ככתוב" :אני מחצתי ואני ארפא" .ואם הנחמה הייתה תלויה
במנחמים ,היה די במה שכבוד הרה"ג רצון ערוסי ,שהוא ידיד המשפחה ,אמר.
בלי להמעיט מדברי חכמים אחרים ,בטחוני שגם כבוד הרה"ג ערוסי הי"ו יודע שאין
בכוחם של הספדים כאלו ואחרים ,לגדור בעד פרצה כזאת ,אלא וודאי רצה לחזק אתכם ,בעת
משבר ואסון כבד כזה ,להתחזק באמונה בבורא עולם כדרככם בקודש ,כפי שהוא מכיר אתכם.
ועוד כתוב במקורות ,כשנגזרה גזרה על ישראל ,הקב"ה ברוב חסדיו ,לוקח צדיק לכפר על
עמו ,ככתוב" :דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים" ,נראה לעניות דעתנו שהקב"ה ירד
לגנו ומצא עודד הצדיק ,עולה תמימה ללא מום ,ובחר בו ,ואשריו.
ואם כן ,אשריכם שזכיתם לגדל ולחנך ילד כזה .ונשאר לנו להשוות קרבן אברהם ואהובה
חמדי ,כקרבן אברהם ושרה ,וברוך היודע.
בין כך ובין כך ,ה' נתן וה' לקח יהיה שם ה' מבורך מעתה ועד עולם .מי ייתן וה' ינחם
אתכם נחמה שלמה בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ,ולא תוסיפו לדאבה עוד.
והמנוח ,תהא נפשו צרורה בצרור החיים וזכותו תגן בעדכם ובעד בניכם כן יהי רצון.
תנוחמו מן השמיים.
המנחמים ומשתתפים בצערכם ,האחים האחיות ימיני ,לבית אבינו ימיני עידה זצ"ל
ומשפחותיהם ,שרה ויוסף ימיני ,עדנה יעקובי ואביבה עמר.
| 142
לעודד חמדי ז"ל
20ימים הזמן עומד מלכת,
20ימים שלמילים אבדה המשמעות,
20ימים אנחנו זוכרים ולא שוכחים ,מתגעגעים ואוהבים.
עודד,
הלכת לעולם לא ידוע,
הלכת בלי לומר לאן ומדוע.
הדמעות של הוריך מתגעגעות כל כך אליך,
משחזרות את חיוכך כל כך כואב שם בתוך הלב.
עודד ,ישנו פצע שלעולם לא יגליד בתוך הלב ,ישנו קרע שהגורל בינינו הפריד.
עודד ,כמה כואב לנו עליך ,כמה חבל על נעוריך.
עודד ,אתה בלכת ולעולם לא תשוב.
יהיה זכרך ברוך.
זכריה סלם ורעייתו.
| 143
עודד היקר,
למרות שחלפו כמעט שלושים יום למותך ,הלב מסרב להאמין והיד ממאנת לכתוב דברי
הספד .הספד לעודד? הייתכן?
התברכנו בחמישה ילדים ב"ה .אתה ,עודד ,היית הילד הנוסף שלנו .לא באופן רשמי ,אבל
כך הרגיש הלב.
בכל יום שישי לאחר תפילת ערבית ,עלית להגיד 'שבת שלום' .לפני שהגעת הביתה הגעת
אלינו .נכנסת עם החיוך החם ורחב ,עם החיבוק האמיץ ,עם נשיקת שבת שלום שלעולם לא
שכחת.
בכל שעה בה היינו זקוקים לעזרה ראינו את ידך המושטת .כולם ידעו שאם אתה בשטח
אין מקום לדאגה.
בארגון שמחות היית הראשון ,כשנסענו לשבת ידענו שבית הכנסת לא יישאר מיותם.
סמכנו עליך שתטפל במזגנים ,בשעון שבת ,בארגון סעודה שלישית ,סמכנו עליך – וידענו
בוודאות שיש לנו על מי לסמוך.
יכולת הארגון שלך ,החשיבה המקורית ,טוב הלב והרצון לעזור כל אלה הפכו אותך
למיוחד כל כך.
היו מי שאמרו 'הילד הזה הוא פשוט מלאך' .כנראה שגם הקב"ה חשב כך ולקח אותך
אליו להיות בין מלאכיו.
ואנחנו אי נמצא נחמה? מניין נשאב כח לעודד את הוריך היקרים אהובה ואבי? היכן
נמצא מילים של נחמה?
אם היית איתנו עודד ,ודאי היית שולח את החיוך הגדול שלך ,פורש את ידיך לחיבוק
ואומר בקולך המיוחד' :די חבר'ה יהיה בסדר ,תסמכו עליי' .אז אולי בגלל שזה מה שהיית
רוצה ,אולי בגלל שזה מה שהיית מבקש – אנחנו נשתדל .נשתדל להיות חזקים ,נשתדל לתמוך
באבא ואמא ,ומי ייתן והקב"ה ייתן לכולנו את הכח ונזכה לנחמה.
משה ואביגיל פרחי
| 144
לק"י
את חיוכו של עודד פגשתי בכל פעם שחיכיתי ב"ישיבת ראש חודש" בנתניה ,הוא קיבל
את פניי במאור פנים תמיד ,אך ,כמובן שלא שכח את דמי הכניסה...
תמיד התבדחנו על כך ואני תמהתי -כיצד יכול נער כמוהו לחיות כה "דבק במשימה"?...
עם הזמן למדתי להכירו ולאהבו.
אין בי מילים לנוכח האסון הנורא ,אני תקווה שדרכו באמונה ובדביקות בה תהיה נר
לרגלי האנשים שהכירוהו ואהבוהו.
ירון קרני
כפר סבא
אבי היקר.
שמעתי רק אתמול על האסון הנורא שפקד אותך ואת משפחתך היקרה .אין ניחום לאסון
כזה כבד.
אני זוכר את בנך זצ"ל איך היה קשור לתורה ולמעשים טובים מהיותו קטן )בראותי אותו
בחגים בזמן שהייתי פוקד את בית הכנסת( איך חינכת אותו לאהבת תורה וכיבוד תלמידי
חכמים .אני זוכר בפעם האחרונה שהייתי בבית הכנסת בראש השנה לפני שנה וחצי )לאחר
שליחות שלוש שנים בקנדה( כיצד הוא גדל והיה לעלם חמודות ובחור ישיבה במראהו
ובמעשיו.
אבי אהובנו עד כמה הדבר קשה שאסון זה פוקד נער צדיק שמציל ומשפחה שעסוקה
הצרכי ציבור באמונה והרבצת תורה לעם קדוש.
הרי זו ממש רבי אברהם עקידת בן יחיד לאביו ולאמו אך אנו לא מבינים חשבונותיו של
בורא עולם מדוע דווקא ירד לגנו ללקוט שושנה זו.
אבי היקר ,שה' שלקח את בנך יתן לך הכח להמשיך וללכת בדרך בנך שאותה חינכת אותו.
תנוחם אתה ומשפחתך מן השמיים ולא תוסיפו לראות צער וימלא ה' את ביתכם שמחה
וששון מיוצאי חלציכם.
אדיר יקיר
רעננה.
| 145
להורים ולמשפחה היקרה!
המוות נותן משמעות לחיים בבחינת "והחי יתן אל לבו" על עודד נאמר "טוב שם משמן
טוב ויום המוות מיום הולדו" הכיצד? שהרי כשנולד אדם כולם שמחים וכשנפטר כולם
עצובים? אלא אם אדם נפטר מן העולם זך ונקי כביום הולדתו ,הרי שהחזיר הפקדון לבוראו
כיום נתינת נשמה בו אזי -טוב יום המוות כיום הולדו עודד זכה לסמל את אהבתו לזולת במותו
כבחייו אשריו שזכה להיות אהוב ע"י כל רואיו בבחינת איזהו מכובד המכבד את הבריות
תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים
ישראל בן פורת
בית אל
למשפחת חמדי היקרה
כמה קשה היום הזה וכמה קשים הימים האחרונים עלי ,מאז היוודע לי הבשורה הנוראה
של אובדן בנכם היקר והטהור עודד ז"ל.
אני זוכר אותו מאז שנולד ,ובעת שביקר אותי ,בימים טובים ובעת חולי כרופא הילדים
שלו ,תמיד מחייך תמיד טוב לב ותמיד מאיר פנים.
גם כאשר הוא בא לבית החולים לעזור לאבא במשימות השונות בכל המחלקות ,כאשר אני
שומע את מעט מסיפורי חבריו מהישיבה על מעשיו ומעשה החסד הגדולים שהוא עשה ,אני
מתמלא פליאה איך בזמן קצר כל כך הספיק עודד הרבה כל כך ,כאילו היה צריך למלא חיים
שלמים ב 19שנותיו.
אין ניחומים על אובדן כה גדול ,למשפחה נאצלה וטובה שכמותכם.
ובמיוחד אין ניחומים מכיוון שאהובה ואבי גדלו יחד איתי בבית החולים לניאדו כמעט
חיים שלמים.
באהבה אין קץ ובניחומים שאין להם מילים.
ד"ר מאיר ויסבורד
| 146
בס"ד ט' בכסלו ,תשע"ב
למשפחת חמדי היקרה!
אתכם באבלכם" ,הצור תמים פעלו".
ניסיון גדול בחודש הניסים ,נס להתנוסס.
האמונה ,היא המנוף שנותן את הכוח לשאת את הבשורה הקשה.
האבדה גדולה ,הניסיון קשה ,ולכן רק הקב"ה יכול לנחם.
שמענו בניחום על עודד שהוא "הלב של הישיבה"
בכל מקום ובכל זמן נמצא לעזור ולעשות ,אומר מעט ועושה הרבה,
אשריו ,אשרי חלקו ואשריכם שזכיתם לגדל בן כזה.
תנוחמו מן השמים
יהי זכרו ברוך
ויתן ה' לכם כוח ובריאות איתנה.
ע' חג'בי בני-ברק
"הצור תמים פעלו "...על היקר באדם.
זעזוע ותדהמה ורעדה בכל גופי בשמעי בשורת איוב ...כי עודד בן אברהם חמדי נהרג.
דמעות ירדו ,ולא יכול להאמין שלא אראה את עודד שהערכתי את דמותו עוד מגיל 6ואולי עוד
פחות ,לא אשכח את הפעילות המסורה שלו במסיבות ראש חודש ורק בשנה האחרונה נעלם
מעיני ,קשה לחשוב שאיננו ולא נראה את פניו הנעימים.
יכול אני להמשיך ולספר עליו אין סוף על עזרתו לאבא ויחסו לכל שהכיר...
יהי זכרו ברוך בלב ובנשמה תנצב"ה
אהבתי ,עודד
ממני כוכבי נסים
| 147
אבי היקר
לכתוב ...ואין לי מילים.
רק בכי ודמעות וצעקות בקרבי.
לך יש אופי מיוחד אתה כמו אח לכל אחד שמכיר אותך.
ואני במשך כל השלושים וכמה שנים מאז שפגשתי אותך ,תמיד הרגשתי קשר של אח
כלפיך .ועכשיו ,יותר מתמיד הרגשתי קשר מסוג של אח כלפיך.
ועכשיו ,יחד עם כל האלפים שאוהבים אותך ,כולנו מרגישים שכולים יחד איתך הניסיון
המר והקשה ,כמעט עד בלתי נסבל הזה.
השם לקח ואנו מתפללים שהשם ירפא ,עד כמה שאפשר ,במשך הזמן.
לך ולאהובה היקרה והבנות
ה' ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.
ברוך שמידט
עודד שלנו
אנחנו כאן בשבעה שומעים סיפורים
זה לא שלא ידענו על הגמילות על הגמילות חסדים ,כיבוד הורים ,אהבת האדם והנתינה
והעזרה לכל ,פשוט לא ידענו עד כמה...
כל הסיפורים האלו גורמים לנו להבין שהייתה לנו הזכות להיות הדודים/הבני דודים
גורמים לנו לרצות ולהמשיך את דרכך.
תהיה תמיד בליבנו
משפ' שווצר.
| 148
"והמשכיל בעת ההיא יידום"
אין מילים לתאר את מה שעובר בליבנו וראשנו הילד החמוד שהכרנו מאז היותו בן שלש
ועד יומו האחרון חברו הטוב של בננו תמיר ,תמיד מחייך תמיד עוזר.
"על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים"
עודד זכה בחייו הקצרים להגשים את הכל:
בן תורה -תורה.
משכים ומעריב לבתי כנסיות ובתי מדרשות -עבודה.
גומל חסד עם חברים -גמילות חסדים.
במו עיננו ראינו ועוד שמענו כיצד תמך ועזר לחברים מהכיתה עזר בלימודים למי
שהתקשה ,תמך בחבר בשעה קשה אין ספק שמילא חובתו בעולמו ,אנו לא יודעים חשבונות
של מעלה ,מדוע נלקח בטרם עת ,חייבים לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה ,משפחתו
תמשיל את דרכו ,ודמותו תהיה לנר תמיד להשפיע טוב בעולם ,אשרינו שזכינו להכיר דמות
שכזו.
אבלים וכואבים
חגי ואביבה לויטס.
הורים של תמיר חבר של עודד.
| 149
"ואנחנו קמנו ונתעודד"
אין היד יכולה לתור ואין העט יכול לכתוב ולהכיל את הכאב הטהור עמוק בנשמה ,את
אותה זעקה הבוקעת מהלב ,האובדן ,החסר ,חלק מבשרי ,הבן והאח שלי ,מלאך בעל טוהר
לבב וזכות אשר רק נשמות יכולות לה ,שמחה וצחוק שמקורם בטוב לבב ,איזה ילד!
ילד חמד ,כמו כל המשפחה האור נגע בכולם וגם בו ,אותה תמימות מופלאה ,עליו יאמר
"אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר" .משפחת חמדי משפחה נדירה ,פנינה שאינה
מצויה ,אלו הם תנחומי למענכם:
גידלתם ילד נהדר ,ילד בעל נשמה גבוהה ,החינוך ודרך החיים שטבעתם בו יצרו את
הדמות הזו ,אבא שבשמים מתאווה לצדיקים ועודד= צדיק ,משפחת חמדי חמודה למטה
וחמודה למעלה הקב"ה התאווה לכם ,התגאה בכם ולבסוף הוחלט לקחת את עודד שהיה בעניו
הטוב מכולם ,במשך כל הדורות אימהות הקריבו לשם שמים והכל בשבילו יתברך ,עודד סיים
את תפקידו בגיל צעיר והגיע לתכלית השלמות ,כשהאדם הופך למושלם ולמלאך הרי מקומו
איננו כאן אלא בגן עדן.
הוא פה איתנו ,מחייך ושמח ,לא נשכח הוא רואה אותנו ,מביט בנו ,שמח וטוב לבב ,יושב
העם כל הצדיקים לראשו עטרת קרוב לאור הקדוש לאבא שבשמים!!!
כמו שאפשר לדבר עם אבא שבשמים ולדעת שהוא שם ושומע ,אפשר לדבר עם עודד
שלנו ולהרגיש שאכן הוא במקום טוב יותר!!!
אני זוכרת אחרי החתונה של רעות עודד דיבר עם סבתא והצחיק אותה כל הזמן עם:
"מרים מפי שתולים"
שרה דורון
שרה האחות /הדודה/החברה
| 150
תמיד אזכור את החיוך מאיר הפנים
לעזור לכולם תמיד הזדרזת.
נבון ,חכם ,חרוץ ושאפתן בלימודים
אהוב על חבריך וסבלן כלפי הסובבים.
עינת ג'אן
מחנכת א-ב
בי"ס נועם
למדתי את עודד חשבון בכיתה ד' ,לתקופה קצרה
אך זכרונך מלווה אותי עד עתה.
זוכרת את החיוך הקורן ,את שמחת החיים,
את מידת הנתינה והושטת היד לעזרה.
את התבונה ואת ההצלחה...
גיתית עוזרי
בי"ס נועם
אני זוכרת את עודד,
ילד חייכן ,אהוד על חבריו
גם בגיל שילדים היו משתובבים,
תמיד היה עושה הכל בחן.
מתגעגעים לחיוך שלך,
רבקה מונטך
היועצת בבי"ס נועם
| 151
לאהובה ואבי חמדי היקרים!
אתכם אנו באבלכם הכבד.
מין השמים תנוחמו,
קשה לי מאוד לכתוב דברי ניחומים ,אני רואה את עודד מול עיני ואיני מאמינה ,אבל זה
כנראה רצון ה' ,אנו הולכים אליו והוא לא יבוא אלינו,
ה' יחזק אתכם ,ולא תוסיפו לדאבה עוד
רבקה ימיני.
למשפחת חמדי היקרה והאהובה!
קשה קשה קשה לראות אתכם ככה ,אוהבת אתכם ושומרת עליכם.
כואב הלב על הילד הנפלא הזה שלא נזכה לראותו .עודד היה ילד נהדר ,מדהים ,אני לא
יכולה לכתוב כמה מזועזעת אני לראותכם ככה.
שאלוקים יתן לכם כוח לעבור הכל ותזכו רק לטוב כל ימי חייכם
אוהבת אתכם
מחזקים אתכם תמיד
רינה קודש
| 152
אהובה היקרה שלי!
מרגע ששמעתי את הבשורה המרה ,לא האמנתי ולו בחלום הכי גרוע שלי ,שאסון כזה
יכול לקרות לך ,לאבי ולכל משפחתך.
אני מרגישה כאבים עזים בגופי ובנפשי וכואבת את כאבך המר והאכזר ושואלת את עצמי
איך קורה אסון כזה לאנשים כה נהדרים כמוכם?
כל כך הרבה שנים אנו מכירות ,הילדים שלנו גדלו לנגד עניינו זה לצד זה .זוכרת אני את
עודד הקטן והסקרן ,ילד קטן ,אבל עם נשמה גדולה ,ילד של בית ומשפחה ,ילד שתמיד אהב
לעזור ולכבד .זוכרת כמה אבי השקיע בחינוך ובערכים שלו ואת שנותנת את כל כולך
למשפחתך ולסביבתך.
לעולם לא אשכח את הנתינה שלך ואתפלל בליבי לבריאותך ,לחיזוקך ולחיוכך המקסים.
קשה לדבר על עוד כעל מישהו שהיה ,זה לא מסתדר בכלל בראש ,בחור כל-כך צעיר
ומוכשר ,שרק רצה לעשות טוב.
אני מאמינה שעודד המלאך ,שומר חזק עליכם מלמעלה ולא רוצה לראותכם סובלים
ובעזרתו ובעזרת ה' ,תתגברו על האסון הנורא הזה
"יהי זכרו ברוך"
כל משפחת פוקס,
שכניכם האוהבים מכל הלב ומאחלים לכולם הרבה בריאות,
שמחות ונחת ושלעולם לא תדעו עוד צער וכאב.
| 153
עודד
הנער המעודד מכנס "הליכות עם ישראל" ב"רמדה" ירושלים עיר הקודש בב' -ד' כסליו
תשע"ב.
ראיתי אותו יושב בצנעה ,מעבר לדלפק מחייך בתבונה ,זה הנער עלם חמודות ,כולו שופע
אור יקרות ,נועם פניו ואור עיניו ,העידו על ענווה בכל מהלכיו.
הוא מכר ספרים והתעסק במחשבים ,יחד עם זאת ענה בחן לאנשים ,שעצרו מידי פעם
להתעניין ולראות ,או את הספרים או איתו להחליף כמה מילות.
שליטתו בכל הנעשה מסביב לעניין ,הראתה כי מדובר בבחור חכם שנמצא איתנו כאן.
הוא נכנס ויצא בין סידרי האולמות ,כאילו והוא אחראי על כל הפעולות.
ליד אביו הוא ישב בחן ובנועם ,בכבוד וביראה כאילו הוא פחות מכלום של פעם ,בעומדו
ליד אביו הסתתר מאחוריו ,זאת כדי לכבדו למרות גובהו הרם מעליו.
נעם לי המראה שלו בן ואביו ,שמחבקו ומסייעו בהכל מסביב ,לדוגמא ולתפארת זאת
תהא לנו ,כיצד פורח בן צדיק ירא שמים -בן עדתנו.
חמדי אברהם ואהובה עם האחיות היקרות ,לכם יש במה להעודד חרף הצער והדמעות,
זאת מאחר וזכיתם במחיצתו חי שנים לחיות ,וכעת מפאר הוא בתפארה שם בשמי רום מעלה...
בבחינת" :דודי ירד לגנו לרעות בגנים וללקוט שושנים"...
אתכם לדמעות בצער ובכאב
ציפורה מנצור יבנה
| 154
למשפחת חמדי היקרה!
את עודד אני זוכר משיעורי ראש חדש בביה"כ מקור חיים נתניה שהוא מופיע בידי אבא
במהלך השיעור .זכור לי נער בעל חן ושובב עם טעם.
יהי זכרו ברוך
שלום כרמי
נתניה
עודד
היית ילד כ"כ חי ,כל הזמן היה חיוך על הפנים שלך.
תמיד שהגעתי לרעות להכין ש.ב .היית מצחיק אותנו ולא מפסיק.
במיוחד אני זוכרת שרעות ואני ישבנו על המחשב ואתה היית לוקח את המיקרופון ושר
במבטא תימני .היית כ"כ שמח.
בהערכה רבה
אביגיל הורניך
לאהובה ואבי היקרים!
אין לי מילים להביע את צערי.
לפני כשש שנים חגגתם לעודד את בר-המצווה שלו בירושלים ,אי אפשר לשכוח את הבר-
מצווה הזה לעולמים ,השמחה ,האהבה ,השפע וכל ההפתעות בשבת הזו שלא רצינו שתיגמר
לעולם.
נשארנו עם זכרונות נפלאים ,עודד היקר -ישר לגן עדן.
ת.נ.צ.ב.ה,
ה' יחזק אתכם.
אילנה הלוי )ימיני(
| 155
משפחה יקרה,
זכינו להכיר נער צעיר בשנים ועתיר במידות כזקן ,צנוע ונעים הליכות .טוב לב כמובן
מאיליו וידיו בכל .בשקט ובעדינות נתן ותמך והציע ועשה.
ראינו את גישתו לאנשים כשהיה רשם ביום הסוכרת בכנסת ,השנה ובשנה שעברה .עשה
את מלאכתו באמונה ובשלמות.
יהי זכרו ברוך.
אסתר מונסנגו -אחות הכנסת.
רחל מאיר )הסבתא של אהרון(
לאהובה האישה המדהימה והצדיקה ואבי היקרים
אני מזועזעת דואבת וכואבת לא יודעת כיצד אפשר לנחם דבר אסון נורא שכזה .מרגע
שראיתי את המודעה בביה"ח במקרה ,רצתי מיד .קשה להאמין ,קשה לעכל ,הילד המקסים הזה
עודד ביקר אותי כשחליתי במחלת הסרטן ודאג להביא לי משלוח מנות בפורים עם חיוך
ביקשתי לנשקו ולהודות לו הוא היה נבוך והתבייש .
אהובה אשה יקרה תמכה ועזרה לי והיתה שם בשבילי ברגעים קשים ומורכבים .הילד ירא
שמיים עם ערכים ואהבה לזולת הודות להורים הנפלאים שהעניקו לו חינוך חם ואוהב ויד
מכוונת
אהובה ואבי – קשה לי להמשיך לכתובת ולהזכירו בעברת ה' יתן לכם הרבה כוח
להמשיךת תנוחמו מן השמיים
אני בשבילכם בכל רגע נתון.
אוהבת ומחזקת
ג'קלין – בראונשטיין
| 156
למשפחת חמדי היקרה!
אם אתחיל לפרט את הקשר שלי למשפחה הזו אף לא אחד יבין,
לפני 10שנים זכיתי לעבוד עם אבי ,וכמובן במשך העבודה גם להכיר את אשתו שתי
דמויות מאחדות בחיי ,ומוערכות מאוד שישנם דברים שנאמרו דאז גם ברגעי תוכחה וגם ברגעי
שמחה ,תמיד נאמרו בצורה שיצאה מן הלב ובנועם הליכות עד כדי כך שהדברים נחקקו על
ליבי.
להגיע לכאן היום ,מתוך מקום של צער ,קשה לי מאוד ,אך ברור לי שעודד הנשמה היקרה
והטהורה שהתלוותה מתחת לכסא הכבוד עשה "עבודה" שרבים לא יכלו לעשותה,
ראשו כפרה ,קורבן בעבור כל עם ישראל.
למות מתוך מצווה -אין מעלה גדולה מזו.
אמנם לא הכרתי את הילדים בכלל אלא רק בשמותם,
אך ברור לי דבר נוסף שעודד היה עם מידות מדהימות בדיוק כמו הוריו ראשי המשפחה,
עניו ,צנוע ,ידען וירא שמים,
שה' יתברך יחזק אתכם ויתן לכם לכולנו את הטוב ,יהי זכרו ברוך
ברוך דיין אמת
כותבת ועוצרת את עצמי
לא לבטא את רחשי ליבי העמוקים
משתתפים בצערכם
ומעריכים ואוהבים מאוד
בן דוד אורן ורעיתו )רונית רבנהב(
חדרה
| 157
אהובה ,אבי ,הדר ,רעות ותהילה המקסימים!
יושבים אנו כאן בשבעה והלב דואב וכואב,
ומסרב להאמין ...איך בן יקר ,מלאך צעיר,
נלקח ונחטף אל עולם שכולו אמת.
אנחנו המומים לשמוע על פעולותיו המדהימות,
רק יח' שנים וכבר הספיק כל כך הרבה...
כל כך הרבה חסדים ,איזה טוב לב,
איזה מסירות אינסופית ,ואחריות גדולה כלפי כולם.
אנחנו שומעים כאן את מנהל הישיבה שהיה לו כאב שני.
המנהל בהתרגשות רבה מספר על תפקידיו השונים בישיבה...
השיחות הבוגרות שלהם ,והדמות המאחדת שהיה בין כתלי הישיבה.
אני הכרתי אותך כילד חייכן שובב ,ומתוק...
ובמרוצת 5השנים האחרונות מאז בר המצווה
לצערי לא ראיתיך ...וחבל ...שמעתי שהפחת לאדם
חסון ומרשים ,גם חיצונית וגם פנימית,
ובזה אתה דומה להוריך ולאחיותך המקסימות,
מקווה ובטוחה שתהיה מליץ יושר למשפחה ולכולנו.
דבורה מן )חולון(
| 158
לאהובה ואבי
עודד :השם שלו אומר כל כך הרבה
כרגע עדיין מדבר עליך בהווה קשה לחשוב אחרת...
פגשתי אותך לראשונה באיך לא ...ברנטגן אצל אביך ,יד ימינו ,בא לעזור ,בא לשמוע.
וללא סוף תמיד שואל שאלות איך עושים למה ומתי ,רוצה לדעת הכל הייתי קורא לך
חכמולוג – במובן החיובי.
לפעמים היתי רואה אותך מרגיע חולה,
בהמתנה בחוץ ,תמיד מנסה לעזור ,לעודד
השארת חותמך רק לחיוב
ולא לשכוח את החיוך
יודה
| 159
משפחת חמדי יקרה.
אני יושבת מולכם באבלכם – אבל לכולנו ,אבל לרחוב ,אבל לעיר לארץ לעולם וליקום
כולו .משום שהמחשבה שעודד לא אתנו כאן הינה מחשבה לא נתפסת ,המחשבה שמשפחה
שכולה חיוך אחד גדול וסבר פנים חם ומסור לכל אדם יושבת מולנו בבכי מר בלתי פוסק אינה
נקלטת במוח אנושי.
אני רוצה להרים ראש לצרוח ולזעוק השמימה זעקה גדולה עודד!!! זו טעות! לא יקום
דבר ,לא יתכן .עודד ,נסיך שכמוכה ,נשמה טהורה ,מתנה להוריך איך יתכן שעדין לא פסקה
להתרגש מהמתנה שקיבלה וכבר צריך להשיבה לבורא.
אני לא מפסיקה לראות את עודד בתמונות שחולפות במוחי מהיום שנולד ועד הפעם
האחרונה שראיתי אותו בוכה מהתרגשות בחתונה של תהילה .ושם בכיתי מן הפליאה שאחזה
אותי במידת הרגש שצבר נער בן 18בדמי ימיו .מי יכול לעלות על דעתו שרמז לנו על העתיד
לבוא .עודד! כל הדמעות זולגות פה בבית בו נולדת וגדלת לתפארת ,לא יספיקו לבטא את
הזעזוע והחלחלה שכולנו חשים מכך שעזבת אותנו כך.
אני יכולה רק ליחל שה' יטע בכם כוח ועמידות בפני המשך החיים הבלתי אפשריים
שנגזרו עליכם .מאחלת לכם שתאמינו שעודד לא עזב אתכם ,הוא עזב אותנו ,אך לנצח ישמור
על משפחתו מביתו של הקב"ה .מקווה שתאחזו אחד בשני ותשמרו על עצמכם ותצליחו לאט
לאט להכיר בכוחם של החיים כי כולכם שליחים בעולם הזה .אנשים שהסביבה נאחזת בהם
וזקוקה להם ,הרוצים לראותכם אוחזים בחיים ובאהבה ועודד יאהב אתכם אהבה עזה משמים.
מי יתן ולעולם לא תזילו עוד דמעות של עצב.
יפה פנדריק
| 160
משפ' חמדי היקרה!
אין מילים להביע את כאבנו על האסון שקרה אתכם ,זה פשוט לא נתפס.
בירחי כלה האחרון – בקיבוץ לביא ,עוד ראיתי אתכם משפחה שמחה ומאושרת ,והנה –
נקטע האושר באחת!
סיפרת לי על נישואי הבת עם בן משפחת עוזרי מקרית אונו )שהאמא שלו היא מהמשפחה
של מחותננו – משפחת קאפח( והבנתי את הרגשתך .השמחה לחתן את הבנות .ב"ה.
אבל ,אין שמחה ואושר שלמים.
הבן פשוט היה צדיק ,בעלי שיחיה ראה אותו ביום הפתיחה של "דיני ממונות" בירושלים,
וסיפר לי איך הוא עוזר ,לא נח לרגע ,מבין עניין ,יודע מה צריך לעשות ועושה!
מה אומר ומה אגיד ,קשה לנו המכירים לעקל כזה דבר ,כל וחומר לכם.
אבל כמו שאומרים – ה' נתן וה' לקח ,יהי שם ה' מבורך.
שזכות מעשיו הטובים תהיה לכם למליצת יושר למעלה.
מישעיה ובת שבע צדוק
גני תקווה
| 161
למשפחת חמדי היקרה
אבי אהובה ,הדר רעות ותהילה.
כיצד אפשר לנחם ,משפחה מיוחדת
עודד ,מיוחד ,אחד למליון.
דבר אחד זכור פרט לסיפורים ,של אהובה.
יצאנו לקניות אהובה שרה ועודד בעגלה ,בקשנו משרה להשגיח על עודד" ...אל תדאגי
הוא קשור".
ובתוך העגלה בשניות ,עודד משתחרר ושרה באה צועקת שיהיה בריא הוא בורח .עזבנו
את הקניות והמשכנו לטייל אי אפשר למדוד כלום ,עודד שובב.
אהובה אבי והבנות ,יש הרבה סיפורים על מעשים טובים ,ועל האישיות המיוחדת של
עודד.
דברים אלו וסיפורים אלו צריכים לנחם אותכם.
המון כח אתם תמיד בליבנו.
באהבה,
כינרת ואשר יפת
| 162
מאפילה לאורה
לפעמים אור קטן אפילו אם הוא רחוק מכאן יכול לתת תקווה גם אם היא עדין קטנה...
כשממש מרגישים באפילה ,יש עוד מעט אור בפינה הרחוקה...
לא תמיד רואים את אלומת האור הקטנה ,היא עוד לא מספיק חזקה...
אבל ברבות הימים מעגלי האור גדלים ,ואז בתחושת בטחון מתחילה השלהבת לתת את
הטון ,האור משתלט בנעימות הוא עוטף ברכות....
לאט האור נכנס אל הנפש וכבר חשים טוב יותר מאמש ,אלומת האור הנהדרת על כל
העבר שלנו שומרת ,ובאותה נשימה את העתיד מעטרת בניצוצות של שמחה...
ומה התפקיד שלנו החברים,
להיות במקום גם ברגעים הקשים,
ללוות בזמנים האפורים ,ולהזכיר תמיד ,שיהיו עוד רגעים יפים.
זה קשה מנשוא לראות שהאור כמעט כבה ,זה לא פשוט להצית שוב את הלהבה.
אבל עם הרבה אמונה ,סבלנות ואהבה ,אפשר להגדיל את אלומת האור הקטנה.
| 163
עודדי היקר שלנו!
כל כך קשה לתפוס שכבר ,כל כך מהר ,אנו נאלצים להיפרד ממך.
רק 18שנים שהיו מלאות בנתינה ללא גבול ובמעשים טובים שהיו ויהיו מקור השראה
לכולנו וגאווה על כך שזכינו להיות חלק ממשפחתך.
נתגעגע אליך :לבחור החייכן תמיד ,חכם ,צנוע ואוהב כל אדם ,משפחתי ומחובר
לשורשים ,ושיודע להתחבר בקלות לאנשים מכל המגזרים ,גם אלו ששונים ממך בתכלית.
נזכור אותך ונאהב אותך לנצח ,עודדי שלנו.
תחסר לנו מאוד!
ולכם – אבי ,אהובה ,הדר ,רעות ותהילה
מחבקים אתכם וכואבים אתכם את האובדן העצום שלכם ,שלנו ושל החברה כולה...
יהי זכרו ברוך.
ה' יחזק אתכם ואת כולנו.
אוהבים מזל ,נטע ,אורן ועומר
| 164
אהובה יקרה!
מרגע ששמעתי ,הבשורה המרה ,הויית חיי השתנתה ,אנחות שלא הכרתי יצאו ממעי – כי
חמרמרו .זעקת ליבי הגיעה עד השמים ,ולא יכולתי לנשום ,כלה האויר מגופי .אף פעם לא
ידעתי צער ושלא אדע ,כפי שחויתי ביום שישי ,עת התקדש עלינו יום השבת.
"ויצא יעקב מבאר שבע" ,מלמד שיציאת צדיק עושה רושם ,ודווקא בפרשה זו עודד בנך
הצדיק יוצא מהויית חיינו הגשמיים ועבר להמשיך להשפיע שפע רב על מציאות חיינו בעולמות
העליונים.
אין פעם אחת ,שפגשתי בנה של חברתי מהיישוב ,שלומד עם עודד ,ולא שאלתי עליו,
ודרשתי בשלומו ,וביקשתי לשמוע עוד סיפורים עליו .עודד הוא האדם הכי מוכר ואהוב
בישיבה ,כל המפתחות של הישיבה אצלו ,וחשבתי ,המפתחות בגשמי וברוחני.
נפשי קשורה בנפשו עוד מילדותו ,אהבתי את הילד המתוק ,השובב בחן ,החם ,הרגיש,
השמח ,החכם ,הפיקח ,עובד ה' ,גומל החסד ,ועוד ...ועוד...
אלוקים זיכה אותך ,להיות שליחה להכיל נשמה כזו גבוהה בעולמך.
י"ט שנים – ימים טובים וארוכים – מלאי אור ה' ,במחיצתו.
אין מילים לנחם.
רק ה' שכל כך אוהב אתכם ושמח בעשייתכם לכבודו ולקידוש שמו בעולם ,רק הוא ינחם,
וירפא ליבכם מהצער.
הנכם משפחה כה אהובה ומוערכת ע"י רבים ,ובחר ה' דווקא בכם להיות לשיחים ,לעורר
אנשים להתבוננות ובחינת חייהם ,ואמונתם בה' ,ומתוך כך להחיש תיקונם -מעשיהם וליבם -
לעבוד את ה' בתום לב ,ולהחיש הגאולה הפרטית והכללית.
אהובה יקרה,
הכאב שלך עבר אלי בעוצמה ,לא יכולתי לנשום כל השבת ,לא יכולתי להרגע ,כל הזמן
פניכם מול עיני ,וצחוקו של עודד מהדהד באוזניי.
במוצש"ק עשיתי מלווה מלכה עם חברות ,כדי לקבל כוחות ,כדי לעורר נשים ,להתפלל,
להתחזקותכם ,ולעילוי נשמתו .ליווינו את המלכה וליווינו את הצדיק עודד אל המלך ,הלב
מסרב להאמין בהילקחו.
אך אור האמונה מתפשט ,כי קרובה הגאולה ,ויציאת צדיק עושה רושם ,בהעלאת כנסת
ישראל למדרגה יותר גבוהה ,ובוודאי לקח עמו ,כקורבן עולה תמימה ,רבים מחטאינו.
| 165
אשרייך שזכית ,לגדל נשמה גבוהה זו ,בחייו ובמותו קידש שם שמיים בעשיית חסד ,ובנה
נדבך במידתו של ה' ,שפתח תורתו בחסד וסיים את התורה בחסד.
אהובה יקרה,
ה' ישמור אותך ,יתן לך כוחות גדולים ,של אמונה ושמחה ,לרפא את נפשך.
אני יודעת שהיית מוסרת נפשך למען ה' יתברך ,וה' ביקש ממך למסור נפש בנך ,שהוא
חלק ממך ,למען שמו ולמען קירוב גאולת עם ישראל -וזו הייתה מהותו של עודד ,ועדיין ביתר
עוצמה ,כי כעת נשמתו מתפשטת ומשפיעה יותר ,כי לא כלואה היא בתוך גוף.
התנחמי באהבת ה' אותך ,התנחמי בקרבתך אל ה' ,התנחמי למען נשמתו של עודד ,ותזכי
להעלות נשמתו ,בגילוי כוחותיך ,בהתמודדות עם חסרונו הפיזי ,אך בהמשך עשייתך ,עשייתכם
כל המשפחה ,עשייה ברוכה שתפיץ את מציאותו הרוחנית.
התנערי ,מעפר קומי ,לבשי בגדך תפארתך ,אהובה.
וה' יהא בעזרך ,להרים הנשמות בסביבתך ,אישך ,בנותיך היקרות ,חברותיך.
ומחה ה' דמעה מכל פנים,
ובלע המוות לנצח,
ונזכה כולנו יחד לגאולה שלימה בקרוב
ולהחיש תחיית המתים.
אוהבת וכואבת חברתך אתי בן נר.
| 166
למשפחת חמדי היקרה!
קשה לראות אתכם בצער ,אנשים שתמיד החיוך על פניהם.
אהובה יקרה החיוך שלך האור שמקרין מפניך השמחה – ברגעים כאלה אינם וקשה
לחזות בזה.
אתפלל בכל ליבי שהקב"ה יחזק אתכם וינחם אתכם ויעזור לכם תמיד להמשיך בחיים
שבהם תזכו בע"ה לראות מעתה רק שמחות מתוך בריאות ,אריכות ימים ונחת.
יה"ר שהחסד הרב שאתם עושים ושעשה עודד ז"ל יעמדו לכם לזכות ונשמתו תזכה
לשהות במחיצת צדיקים וחסידים בעוה"ב.
אוהבים ומחזקים אתכם
בהמון אהבה
דליה אזוגי.
| 167
למשפ' חמדי היקרה והאהובה.
אי אפשר לתאר במילים את החיוך המתוק של עודד ז"ל את השלום שתמיד היה מקדים.
באחת הפעמים כאשר חזרתי מעבודתי חזרתי עם עודד באוטובוס והוא סחב שקיות
כבדות ,אמרתי לו עודד מהיכן חזרת והוא ענה לי "הלכתי לעשות שוק לאמא" ,וזה היה לפחות
לפני חמש שנים)כל כך צער וקטן וכבר עושה שוק(.
בפורים הדפיקה הראשונה בדלת לתת משלוח מנות היה של משפחת חמדי על ידי השליח
כמובן עודד ,עם תחפושת המנתח שלא משה מזכרוני.
אי אפשר לתאר את החיוך שלו המקרין על כל הפנים.
יהי רצון ולפחות נלמד ממידותיו הטובות ונשרה על עצמנו תמיד את מידת השמחה
לעילוי נשמתו.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.
הכותבת בכאב
אסתר שאקי )טיירי(
וכל משפחת שאקי
להדר היקרה!
מזועזעים יחד איתך וכואבים את כאבך עם היוודע דבר האסון הנורא שפקד אותך ואת
משפחתך.
אין הרבה מילים שיכולות לנחם...
אנו ,נציגי ההורים של ילדי גן "דקלים" ,מחזקים את ידייך וידי משפחתך ומבקשים
מהקב"ה שלא תדעו צער.
תהיו חזקים!!!
מרים לימור וקרין,
גן דקלים
| 168
מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי?
ומה נעשה ונבוכים אנחנו .וכי יש מילים שינחמו?
מה' הנחמה.
נמשיך ונוחיל ואלוקים.
טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית המשתה )קהלת ז ,ב(.
אני שומעת כל הנאמר עליו ומבינה כמה יש לי עוד ללמוד,
ממעשיו מהליכותיו ממידותיו הנעלות.
במותו קיים שני עולמות .כל המציל נפש מישראל הציל עולם מלא.
שתי נפשות הציל.
וכמה חיים הפיח באנשים במאור פניו בהקדמת השלום בהתעניינות בכל אדם.
כמה טוב וכמה נתינה .כמה חסד וכמה אהבה.
אנה אמצא מנחמים ,אנה?
"בקרוביי אקדש" – כך הנהגת הבורא .וכולנו בוכים את השריפה אשר שרף ה'.
כולנו מבכים את שנלקח מאתנו את האוצר,
מבכים ומברכים – יהי שם ה' מבורך .אנחנו לא מבינים
אבל אצלו יתברך הכל מסודר .חלק מתוכנית אלוקית המקרבת צעד צעד לגאולה.
בעלייתו בסערה השמימה ערב שבת קודש אין לי ספק שליווהו מלאכים
לבנים שמחים בבואה של נשמה זכה וטהורה.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים
ויהי זכרו ברוך.
רינת סרי נוף איילון
| 169
עומדת אני כאן ולא מאמינה איך פרח כמוך נקטף בטרם עת.
אי אפשר לתאר במילים את עוצמת הכאב שבלב,
הרגשת הריקנות שעולה ולא נותנת מנוח.
"אין אומרים שבחו של אדם בפניו".
אז דע לך שלא מפסיקים להלל ולשבח ,לפאר ולהוקיר
את נשמתך הטובה והצנועה שלצערנו נעלמה מעולמנו
אך לא נעלמה מליבנו.
סיפרו עליך :שבכל מקום בו היה צריך עזרה ,הופעת ועזרת מכל הלב והנשמה ,ברוח של נתינה,
אהבת ישראל וגמילות חסדים.
בכל תמונה בה אתה מופיע בולט החיוך שלך שהקרין חום ואהבה,
מסביבך הילה של אור ושלווה וכולך רק טוב.
חברך לישיבה סיפרו שכל מה שביקשו ממך נענו בחיוב,
אז בקשה אחרונה לי אליך :אנא ממך שמור וחזק את הוריך מהמרומים,
מי יתן ולא ידעו עוד צער לעולם.
"המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו"
זכיתי להכיר צדיק בעל נשמה טובה וטהורה שיחסר לכולנו.
ת.נ.צ.ב.ה
מיערית
| 170
הדר דחוח-הלוי
בלב הומה ונרגש...
עוד כשבוע יעבור חודש תמים מהעדרך עודד ,ועדיין איני מצליחה לכתוב .המילים אינן
מתחברות זו לזו והלב מסרב להאמין .כיצד המילה הקרירה יכולה לתאר את אצילותיך ,וכיצד
דף הנייר הלבן הפשוט יכול למשכן בתוכו רגשות וכאב כה עמוקים .שאלות עולות ,צצות
וצפות ,אך אנו יודעים שיש דברים שאנו לא מבינים" :הנסתרות לד' אלוהינו והנגלות לנו
ולבנינו) "...דברים כט ,כח(.
עוצמות הכאב והגעגוע מתגברות כגלים מיום ליום ,לאח כה יקר ,אשר כבר משחר
ילדותו ,הערכנו ושמחנו שיש במחיצתנו אוצר .לגדול במחיצת אח שסְ בַ ר פניו משובב כמלאך,
זה לחוש את דברי החכם מכל אדם" :חכמת אדם תאיר פניו" )קהלת ח ,א( .חכמתו של עודד
האירה את פניו כבר משחר ילדותו ,חכמה זו היא אשר שזרה על פניו את החיוך הקורן ,את
האור שבעיניו ,את מבטו העדין והמבין.
כל מי שנפגש עמו ואפילו לרגע קט ,לא יכול היה שלא להבחין בעדינות נפשו,
ובהליכותיו המיוחדות ,ולחוש את עצמתו ומתיקותו כאחד .חינניות אפפה אותו בכל מקום אשר
פנה ,כגלימה יפהפייה שלא יערכנה כל כלי זהב וכלי חמדה.
אני כותבת ודמעות זולגות והלב דואב כי אבידתנו כבדה ועצומה .הדף נרטב מדמעותיי,
האותיות נמחקות ,הרגשות הומים כגלי הים בעת סערה אדירה ,אך היד אינה מרפה והעט
ממשיך לכתוב.
אנו חייבים להמשיך ..ולהעביר לזולתנו את המסר ,שאנו מאמינים בני מאמינים ,להיות
שליחי ד' יתברך על אף הסערה הקשה שמתחוללת בתוכנו ,להרים אל על את נס הביטחון
והאמונה התמימה בצדקת פעולותיו של בורא עולם .אנחנו גם יודעים כי צו השעה הוא לקום
לאט לאט ולהתרומם אל מקום נשגב יותר ממה שהיינו בו טרם האסון.
עודד אחי היקר,
כמה כוחות אנו צריכים כדי להמשיך בחיינו ללא שמחת החיים שלך וללא צחוקך
המתגלגל ,רק בפעם האחרונה שנפגשנו ישבנו במחיצת סבתא מרים הי"ו ,ופשוט צחקנו ללא
סיבה כעשר דקות בלי הפסק ,כי נפשותינו חברו להן יחדיו ,וידענו לתקשר גם ללא מילים.
אולם ,קול האמונה מהדהד במחשבתנו ,וזו השעה וזה הרגע להתחבר לאבינו שבשמיים ולחזק
את הקשר הרוחני עמו.
עודד ,לא ניתן לתאר את דמותך ואישיותך העשירה והייחודית במילים אחדות בלבד ,זכית
להכשיר ולשכלל מאוד את תכונותיך ולשלב בהן מידות נעלות רבות .נדיר למצוא שילוב של
שלימות מידותית ושׂכלית במקום אחד .בין מידותיך היו :יראת שמיים ,רגישות ,ענווה ,נחישות,
| 171
אצילות ונתינה ללא גבולות של זמן ומקום .הייתה לך את היכולת המופלאה לגעת בנפשו של
כל אחד ואחד ,להיות שם בשביל כל מי שזקוק לעזרה ,לפנק באהבה אין קץ ,לעזור מכל הלב
ולשם שמים .תמיד פעלת מתוך חדוות עשייה ,קלילות ושמחת לב אמיתית ,ותמיד אמרת" :מה
בסה"כ עשיתי? לא עשיתי כלום".
נלקחת מאתנו בחטף ,בגיל "חי" ,ואכן ,דמותך עודנה חיה בהווייתנו ,עודך עמנו ,איתנו.
אנחנו מבקשים להמשיך בדרכך ,דרך השמחה ,האמת והשלום ,כי אנו יודעים שאם היינו
שואלים אותך מה נעשה כעת? היית עונה בחיוך גדול על השפתיים כמו שרק אתה יודע
לחייך ...להמשיך להמשיך..
לא פשוט אחי היקר להמשיך את דרכך המיוחדת ,לדעת לנצל את הזמן בחיובי ולמלא כל
רגע בתוכן רוחני ,וכפי שכתב שלמה המלך" :מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה" )קהלת
ה ,יא( .לא פשוט להתעלות כפי שהתעלית ,להשׂכיל לשכלל את מידותינו כפי שהשׂכלת,
ולהוציא מן הכח אל הפועל את הכישורים אשר חוננו בהם מאת ד' יתברך.
אנא ,בתחינה ובבקשה ,אבינו שבשמיים ,עזרינו לעמוד בשליחותינו שבחרת לנו" ,וזכינו
לראות בעיני הבשר את טוב הבורא הנראה והנגלה".
| 172
עודד הנשמה שלנו
ויהי באשמורת הבקר לחיינו
נשמע קריאה בטלפון אשר תהומנו.
הנאה ואושר לזולת הם ייעודנו
ולשם כך יש לתת און הון ונשמה במעשינו.
בסערה מיהרנו לראות את חיוך יקירנו
אך כבר לא זכינו לדאבונינו.
מצוות ומעשים טובים ילוונו בדרכנו
כי רק הם בדרכנו האחרונה ילוונו .
אוי לנו כי נשבר משוש ליבנו
וכי כבה עלינו נרינו.
דרך ישרה ונאמנות תמיד במעשינו
כי הם הם כסלעים נטועים בקרבנו.
בן לתפארת היית לנו
ואח מסור ומופת היית למשפחתנו.
צניעות ,מתן בסתר וחסדים מקור לאושרנו
כי רק בשמים יירשמו לזכותנו.
חבר לכל אשר נשמה היית בקרבנו
וטוב ליבך היה מקור גאוותנו.
"הצור תמיד פעלו "..אמרת לנו
שירה ואמונה היא מנת חלקנו.
בכל רגע ורגע שהית במחיצתנו
מאור פניך וחיוך היה מקור לאושרנו
קיבלנו מבוראנו כגזירה את לכתך מאיתנו
לעולם שכולו טוב עזבתנו.
צעיר לימים היית איתנו
אך חכמה ודעת היו לך כמבוגרנו.
תחת כנפי השכינה מסתופף עתה עם יקירנו
ומנוחתך הטובה כנחמה תהיה לנו.
מוביל דרך היית בחיינו
ובכל דבר ודבר יעצתנו.
בקשה ותפילה לנו משוכן מעונים
חוס ורחם עלינו ממרומים.
עוצמה כשרון ודביקות במטרה תמיד ראינו
"השמים הם הגבול" היתה סיסמתנו.
תן לנו כוחות נאצלים
להתמודד עם החסרון הגדול של הורים.
חותמים בדמע
אבא ואמא
| 173
מכתבים ו תמונות
| 174
© Copyright 2024