‫פיתוח מרכז הערכה‪-‬‬ ‫במסע אל המועמד הנכסף‬ ‫כנס הגיוס | פברואר ‪2015‬‬ ‫הילה אדס‬ ‫פסיכולוגית קלינית‬ ‫ויועצת תעסוקתית‬ ‫שירן חמדי – דנוך‬ ‫חוויות המסע שלכם‬ ‫חוויה חיובית או שלילית‪,‬‬ ‫ממרכז הערכה‬ ‫כנבחן‪ ,‬כמעריך‪ ,‬כמפתח‬ ‫מטרות הסדנא‬ ‫מפגש עם עקרונות מרכזיים בפיתוח מרכזי‬ ‫הערכה‬ ‫התמודדות עם כשלים במרכזי הערכה על ידי‬ ‫פיתוח תהליכים מדויקים והוגנים‬ ‫מבנה הסדנא‬ ‫על מרכזי הערכה‬ ‫לאן נוסעים – הגדרת המאפיינים הנמדדים‬ ‫תכנון המסלול – שלבי הפיתוח‬ ‫החבר'ה – בחירה והכשרת מעריכים‬ ‫התייעצות בדרך – דילמות ולמידת עמיתים‬ ‫תמונה למזכרת ‪ -‬סיכום‬ ‫מרכזי הערכה ‪ -‬הגדרה‬ ‫‪‬‬ ‫תהליך (יום) סטנדרטי ומקיף‬ ‫‪‬‬ ‫ריבוי ‪ -‬שיטות‪ ,‬מעריכים וכלים‬ ‫‪‬‬ ‫מבחני המצב ("מרכזי הערכה") ‪ -‬מבחנים הדוגמים מצבים‬ ‫מציאותיים אשר תוכנם קשור בדרך כלל לתפקיד אליו מיועדים‬ ‫הנבחנים‬ ‫‪5‬‬ ‫מרכזי הערכה ‪ -‬הצורך‬ ‫‪‬‬ ‫מבחני מצב יתנו מענה על אחד משני סוגי צרכים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫צורך בהערכה – קבלת החלטות לגבי התאמה לתפקיד‬ ‫‪‬‬ ‫צורך בפיתוח – לבניית הכשרות לכישורים בינאישיים‬ ‫וניהוליים‬ ‫‪6‬‬ ‫מרכזי הערכה ‪ -‬תוקף‬ ‫‪‬‬ ‫תוקף ניבוי סביב ‪r=0.40‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעלי ערך מוסף בניבוי על פני נתונים קוגניטיביים‪,‬‬ ‫מבחני אישיות וראיון אישי‬ ‫‪‬‬ ‫הוגנות בין תרבויות (תלוי תרגיל) יחסית למבחנים‬ ‫ממוחשבים‬ ‫•‬ ‫יעילים יותר בקרב אקדמאים ולתפקידי ניהול‬ ‫‪7‬‬ ‫על מרכזי הערכה ‪ -‬תוקף‬ ‫‪‬‬ ‫משתנים שנמצאו כמשפיעים על התוקף= דיוק‬ ‫מאפיינים מוגדרים בבהירות‬ ‫מגוון תרגילים‬ ‫כמות המאפיינים הנמדדים‬ ‫שילוב הערכת עמיתים‬ ‫פסיכולוגים > מנהלים‬ ‫הומוגניות הקבוצה‬ ‫תרגילים מאתגרים‪ ,‬רלבנטיים‪ ,‬באווירה מכבדת ‪ ‬תוקף נראה ‪ ‬תוקף‬ ‫המדידה‬ ‫‪8‬‬ ‫מתי נערוך מרכזי הערכה?‬ ‫דגש בינאישי‬ ‫יעילות ‪ -‬ריבוי מועמדים‬ ‫בחינה בסיטואציה הדומה לתפקיד‬ ‫לא נרצה להסתמך רק על דיווח עצמי‬ ‫נרצה לקבל כמה פרספקטיבות על מועמד‬ ‫‪9‬‬ ‫לאן נוסעים –‬ ‫הגדרת המאפיינים הנמדדים‬ ‫‪‬‬ ‫שלב מקדים לפיתוח ‪ -‬הגדרת המאפיינים הנמדדים‬ ‫‪‬‬ ‫במטא אנליזה משנת ‪ 168 2003‬מאפיינים‬ ‫נמדדים‪ 6‬קבוצות‬ ‫לאן נוסעים – הגדרת המאפיינים הנמדדים‬ ‫תקשורת‬ ‫פתרון בעיות‬ ‫התחשבות בזולת‬ ‫השפעה על אחרים‬ ‫דרייב‬ ‫תכנון וארגון‬ ‫בניית המסלול – סוגי תרגילים‬ ‫תרגילים אישיים‬ ‫דואר נכנס‬ ‫תכנון וארגון‪ ,‬תיעדוף‪,‬‬ ‫ניתוח בעיות‪ ,‬פתרון‬ ‫בעיות‪ ,‬החלטיות‪,‬‬ ‫השפעה‪ ,‬מנהיגות‪ ,‬יכולת‬ ‫בקרה ניהולית‪,‬‬ ‫שכנוע‪ ,‬רגישות‪ ,‬לקיחת‬ ‫מיומנויות תקשורת‬ ‫סיכונים‪ ,‬יוזמה‪ ,‬שיפוט‪,‬‬ ‫בכתב‪ ,‬רגישות בין‬ ‫החלטיות‪ ,‬יכולת ביטוי‪,‬‬ ‫אישית‪ ,‬האצלת‬ ‫התמדה‪ ,‬נחישות‪ ,‬גמישות‬ ‫סמכויות‪ ,‬יוזמה‬ ‫תרגיל תכנון ‪ /‬עריכת לו"ז‬ ‫ניתוח מקרה‬ ‫דיונים קבוצתיים ללא מנהיג‬ ‫(עם או בלי חלוקת תפקידים מראש)‬ ‫תרגילים משחק קבוצתי‬ ‫חשיבה פרקטית‪ ,‬משימתיות‪ ,‬סגנון‬ ‫ניהוליים ‪ /‬ביצועיים‬ ‫מנהיגות‪ ,‬גמישות‪ ,‬יחסי אנוש‪,‬‬ ‫הערכת עמיתים (סוציומטריה)‬ ‫עבודה‪ ,‬יכולת ביטוי בעל פה‪,‬‬ ‫הצגת נושא‬ ‫תרגילים קבוצתיים‬ ‫לקיחת סיכונים‪ ,‬תכנון וארגון‪ ,‬יכולת‬ ‫ניתוח‪ ,‬כושר הסתגלות‪ ,‬כושר עצמאות‪ ,‬נחישות‪ ,‬עמידה‬ ‫בלחצים‪ ,‬משימתיות‪,‬‬ ‫השפעה‪ ,‬הבנה כלכלית‬ ‫קבלת החלטות‪ ,‬כושר‬ ‫ביטוי‪ ,‬הקפדה על נהלים‪,‬‬ ‫תקשורת בין אישית‪,‬‬ ‫סובלנות‪ ,‬גמישות‬ ‫התנהגותית‪ ,‬יכולת ניתוח‬ ‫וחשיבה‪ ,‬יוזמה‪ ,‬יצירתיות‬ ‫משחקי תפקיד אישיים‬ ‫הצגה עצמית‬ ‫‪12‬‬ ‫בניית המסלול‬ ‫שיקולים בתכנון התרגיל‬ ‫‪‬‬ ‫התאמת התרגיל לתפקיד היעד והתכונות שיש להעריך (ניתוח עיסוק‪)...‬‬ ‫‪‬‬ ‫משך התרגיל – קביעת פרק הזמן האופטימאלי (משחק תפקידים ‪ 5‬דק‪ ,‬דיון‬ ‫‪ ,10-20‬ביצועי ‪)20-60‬‬ ‫‪‬‬ ‫משאבי התרגיל – מקום‪ ,‬מעריכים (‪ 2‬לפחות)‪ ,‬מספר משתתפים (‪ ,)6-8‬ציוד‬ ‫ועזרים‬ ‫‪‬‬ ‫רלוונטיות התרגיל לנבחנים – תרגיל שיעורר קשב ושת"פ‬ ‫‪‬‬ ‫ערך מוסף של התרגיל בבטרייה‬ ‫‪13‬‬ ‫בניית המסלול‬ ‫שלבים בפיתוח התרגיל‬ ‫‪ .1‬הגדרת מטרות התרגיל והמשאבים הזמינים‬ ‫‪ .2‬הגדרת מאפיינים להערכה‬ ‫‪ .3‬בחירת עולם התוכן שבתוכו יפעל התרגיל‬ ‫‪ .4‬הגדרת המבנה ‪ -‬משימות‪ ,‬שלבים‪ ,‬התקלות‬ ‫‪ .5‬הכנת החומרים למשתתפי התרגיל ולמעריכים‬ ‫‪ .6‬הכשרת מעריכים‬ ‫‪ .7‬העברה לקבוצת פיילוט ותיקונים בהתאם‬ ‫‪ .8‬שימוש בתרגיל לצרכים ארגוניים אמיתיים – קידום‪ ,‬הכשרה‪ ,‬פיתוח‪ ,‬מיון‬ ‫‪ .9‬איסוף תגובות הנבדקים – סקר או תשאול‬ ‫‪.10‬ביצוע הערכה פסיכומטרית‬ ‫‪14‬‬ ‫בניית המסלול – איך מגיעים לרעיון‬ ‫עיקרון‬ ‫משימות מעולם התוכן של‬ ‫התפקיד המיועד (מדגם‬ ‫עבודה) או עולם תוכן קרוב‬ ‫דוגמאות‬ ‫גיוס לתקופת ניסיון‬ ‫טיס – סימולטור טיסה‬ ‫חוקר – כתיבת דוח מחקר מתוך קובץ נתונים‬ ‫עיתונאי – כתיבת כתבת שטח על בסיס ראיונות‬ ‫אנשי מכירות – משימות מכירה של מוצרים שונים‬ ‫חומרים שאינם מעולם התוכן השראה ממשחקי ילדים‬ ‫ולצידם דרישות המייצרות‬ ‫תרגילים מתנועות נוער‬ ‫התנהגויות רלבנטיות לתפקיד תוכניות טלויזיה‬ ‫המיועד‬ ‫אינטרנט‪ :‬אתרי חידות‪ ,‬אתרי חדשות‪ ,‬אתרי בתי ספר‬ ‫‪15‬‬ ‫בניית המסלול – כללי התרגיל‬ ‫קטגוריה‬ ‫יצירת‬ ‫מורכבות‪/‬‬ ‫דרגת קושי‬ ‫תחרות‪,‬‬ ‫דרייב‪,‬‬ ‫שאפתנות‬ ‫סוג הכלל‬ ‫דוגמאות‬ ‫המאפיין הנמדד‬ ‫התמודדות עם מגבלות ואילוצים‬ ‫שלילת חוש עצימת עיניים‬ ‫קבלת מרות ומסגרת‬ ‫איסור לדבר‬ ‫יכולת למציאת פתרונות יצירתיים‬ ‫התמודדות עם מגבלות ואילוצי לו"ז‬ ‫קיצור הזמן מראש‬ ‫מניפולציה‬ ‫התמודדות עם שינויים‬ ‫על הזמנים קיצור הזמן באמצע התרגיל‬ ‫התמודדות עם תסכול‬ ‫הוספת זמן על פי בקשה‬ ‫יוזמה‬ ‫תחרותיות‬ ‫תחרות בין תחרות על משאבים מוגבלים‬ ‫השגיות‬ ‫תחרות "סכום אפס"‬ ‫קבוצות או‬ ‫מכוונות ליעדים‬ ‫תחרות נגד השעון או היעד‬ ‫יחידים‬ ‫יכולת התמודדות רגשית‬ ‫יצירת ניגודי אפשרות להחליט בדיון על אחת מבין מספר כושר שכנוע‬ ‫יכולת ביטוי‬ ‫הצעות שהועלו‬ ‫אינטרסים‬ ‫בין קבוצות צורך ליצור אופטימיזציה בין אינטרס הקבוצה משימתיות‬ ‫ראיה מערכתית‬ ‫לאינטרס הפרטי‬ ‫או יחידים‬ ‫יחסי אנוש‬ ‫דרישות סותרות‬ ‫‪16‬‬ ‫בניית המסלול – כללי התרגיל‬ ‫קטגוריה‬ ‫עבודת‬ ‫צוות ויחסי‬ ‫אנוש‬ ‫סוג הכלל‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫דוגמאות‬ ‫לבנות משהו יחד‬ ‫להסתדר על פי סדר מסויים‬ ‫המאפיין הנמדד‬ ‫שיתוף פעולה בצוות‬ ‫יצירת‬ ‫קונפליקט‬ ‫מובנה בתוך‬ ‫עבודת צוות‬ ‫קידום הרעיון‪/‬המשימה‬ ‫הפרטית במקסימום‪ ,‬יפגע‬ ‫בהישג הקבוצתי‬ ‫התמודדות עם מורכבות בין אישית‬ ‫יכולת להתפשר‬ ‫ראיה מערכתית‬ ‫קטגוריות נוספות של כללים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תפקוד וביצוע (התמודדות עם עמימות‪ ,‬הבנת דרישות‪ ,‬עומס משימות‪ ,‬שינויים‪ ,‬לוחות זמנים)‬ ‫מסגרתיות (שמירה על כללים מרגיזים‪ ,‬התמודדות עם העדר כללים‪ ,‬מניפולציה על מידת ההבניה)‬ ‫ועוד‪...‬‬ ‫‪17‬‬ ‫החבר'ה – בחירת מעריכים‬ ‫‪‬‬ ‫תפקיד המעריך הוא קריטי לאיכות ההערכה במבחני מצב‬ ‫‪‬‬ ‫הערכה אופטימאלית מתקבלת משילוב בין אנשי הערכה מקצועיים (תקפים יותר)‬ ‫לגורמים ארגוניים (בעלי תרומה ייחודית)‬ ‫‪‬‬ ‫דרישות לבחירת מעריכים מתוך הארגון‪:‬‬ ‫‪ )1‬מעריכים בעלי עניין ומעורבות בתהליך‬ ‫‪ )2‬שעברו תהליך הכשרה מובנה ומסודר‬ ‫‪ )3‬אשר מועסקים באופן תדיר בהערכה (לפחות ‪ 3‬בשנה)‬ ‫‪ )4‬תכונות בסיסיות – ידע מקצועי‪ ,‬דיאגנוסטיות‪ ,‬אמינות‪ ,‬אובייקטיביות‪ ,‬ערכיות‬ ‫‪ )5‬בעלי היכרות קרובה עם התפקיד אך לא עם המועמדים‬ ‫‪18‬‬ ‫החבר'ה – הכשרת מעריכים‬ ‫‪‬‬ ‫מעריכים שקיבלו הכשרה (ואף הכשרה מעמיקה ומלאה יותר) היו מדויקים‬ ‫יותר בהערכותיהם‬ ‫‪‬‬ ‫מבנה ההכשרה‪ :‬עקרונות בהערכה‪ ,‬הכרת המשימות ואימון‪ ,‬תרגול ההערכה‬ ‫‪‬‬ ‫יש לשאוף להדרכה בת יום אחד לפחות‬ ‫‪‬‬ ‫בניית ערכה למעריך‬ ‫‪19‬‬ ‫החבר'ה – עקרונות למעריכים‬ ‫‪‬‬ ‫מימדים מוגדרים היטב‪ ,‬מצומצמים (‪)3-6‬‬ ‫‪‬‬ ‫רישום ותיעוד בטפסים מובנים‬ ‫‪‬‬ ‫מעריך אחד לכל שני מוערכים (אופטימאלי) אך לא יותר מ ‪1:4‬‬ ‫‪‬‬ ‫אי תלות בין המעריכים (לאורך היום‪ ,‬דיון לאחר מתן ציונים)‬ ‫‪‬‬ ‫רוטציה במוערכים בין המעריכים (החלפת נקודות המבט)‬ ‫‪‬‬ ‫הערכה בסיום התרגילים‬ ‫‪20‬‬ ‫התייעצות בדרך‬ ‫דילמות ולמידת עמיתים‬ ‫התייעצות בדרך‬ ‫דילמות ולמידת עמיתים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סיפורים שלכם על מרכזי הערכה שלא עבדו‬ ‫והשערות‪/‬שאלות‬ ‫דיון במליאה – לאור ה"מסע" – מה היה ניתן לעשות‬ ‫אחרת?‬ ‫סיכום ותובנות‬ !‫תודה על ההקשבה‬ 054-4823082 ‫הילה אדס‬ [email protected] ‫דנוך‬-‫שירן חמדי‬ [email protected]