גיליון מס` 6 - פרשת מקץ תשע"ה

‫האגודה לטיפוח חברה ותרבות‪ ,‬מורשת יהודי תימן‬
‫מיסודו של עובדיה בן שלום‬
‫עלון האגודה לטיפוח חברה ותרבות‬
‫גיליון מס' ‪ - 6‬פרשת ויגש‪ ,‬תשע"ה‬
‫עורך‪ :‬דוד חוברי‬
‫לחברי האגודה וידידיה‪,‬‬
‫תודה לכל החברים שהגיעו לימי העיון והתרבות של האגודה בחג החנוכה האוירה הייתה נפלאה‪.‬‬
‫הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד‪ .‬ממש כך‪ .‬מכל הארץ באו‪ ,‬משפחות‪ ,‬צעירים ומבוגרים‬
‫כאחד לחגוג בצוותא את חג החנוכה‪.‬‬
‫תודה למרצים שהעשירו את כ ולנו בהרצאות מרתקות‪ :‬פרופ' יוסף טובי דיבר על המשמעות המיוחדת‬
‫שיש לעדה שלנו לחג החנוכה כי בתאריך זה עלו המתיישבים הראשונים לכפר השילוח בירושלים‬
‫בשנת תרס"ה וזה סימל את ראשית ההתיישבות התימנית בארץ ישראל‪ .‬ההרצאה הייתה מרתקת‪.‬‬
‫איזו מסירות נפש של אותם מתיישבים שבאותם ימים עם כל התנאים הקשים התיישבו בכפר השילוח‬
‫וניהלו שם חיים עצמאיים‪.‬‬
‫ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי דיברה על חנוכה מזווית אחרת‪ .‬היא הדגישה שהעדה התימנית חייבת‬
‫להתגאות בעושר התרבותי שיש לה ולבוא בגאון כשווים בין שווים לרב‪-‬תרבותיות הישראלית ‪.‬פרופ'‬
‫אבשלום מזרחי ריתק את הקהל בהרצאה על תזונה ובריאות נכונה שהייתה בתימן ‪.‬‬
‫תודה לאמנים המוכשרים שהופיעו‪ .‬מרים צפרי‪ ,‬שרה הן שירים ישראלים והן שירה תימנית מקורית‪.‬‬
‫ברכה כהן‪ ,‬שרה ממיטב להיטיה‪ ,‬וציפורה עורקבי הרקידה בדעסה‪ ..‬בערב הראשון הופיע גם דוד‬
‫דהרי‪ .‬לא הכרנו אותו‪ ,‬אבל רבותי‪ ,‬כוכב אמיתי! איזו שליטה בקול שלו‪ .‬איזה סלסולים‪ ,‬איזה דיוק!‬
‫והפתעה הפתעה הפתעה כאשר שמעון מדמוני שר שיר מרגש מאוד לאשתו לימור אותה נשא לאישה‬
‫רק שבועיים קודם לכן‪ .‬אי אפשר שלא היה להתרגש‪ .‬בהצלחה רבה‪ .‬שתזכו לבנות בית נאמן‬
‫בישראל‪.‬‬
‫בערב השני הופיע האמן אבנר גדסי‪ .‬אבנר‪ ,‬באמת אתה אחד הגדולים בתרבות הישראלית‪ .‬זמר עם‬
‫נשמה אמיתית‪ .‬ההופעה שלך הייתה בלתי נשכחת‪ .‬באמת‪ .‬למעלה משעתיים הקהל פשוט יצא‬
‫מגדרו‪ ,‬עוד להיט ועוד להיט‪ ..‬שרונה‪ ,‬מנגן ושר‪ ,‬אשביעך דודי‪ ,‬הגברים בוכים בלילה‪ ..‬וזה היה רק‬
‫הקדמה לשירה התימנית שבה אתה שולט באופן מעורר השתאות! כל הכבוד לך אבנר ‪.‬‬
‫בערב האחרון הפתיעו אותנו אישים חשובים‪ .‬ראשית נציין את ח"כ ניסן סלומניאנסקי‪ ,‬יו"ר ועדת‬
‫הכספים שבא לברך את הציבור והבטיח לסייע בכל המפעלים התרבותיים של העדה התימנית‪.‬‬
‫הפתעה גדולה הייתה כשנכנס ראש עיריית אילת מאיר יצחק‪-‬הלוי‪ .‬מאיר בא גם הוא לקחת חלק‬
‫באווירה הנפלאה שהייתה במקום‪ .‬מאיר סיפר על ההיכרות רבת השנים העמוקה שהייתה לו עם‬
‫נשיא האגודה המנוח עובדיה בן‪-‬שלום‪ .‬חזונו של עובדיה היה להקים בית‪-‬מורשת תימן באילת כדי‬
‫שמיליוני המבקרים ייחשפו לתרבותה העשירה של עדה זו‪ .‬מאיר הבטיח לסייע בידי האגודה על מנת‬
‫לממש את החזון הזה ‪.‬‬
‫וההפתעה האמיתית הייתה‪ ...‬כשאבנר גדסי הזמין את מאיר יצחק הלוי ראש עיריית אילת לבצע איתו‬
‫את השיר קריה יפהפיה‪ .‬מאיר התגלה כאמן במלוא מובן המילה‪ .‬אוהבים אותך מאיר! אתה גאווה‬
‫גדולה לעדתך‪.‬‬
‫חתם את הארוע הזמר אהרון ירימי‪ .‬הזמר עם קול הקטיפה מצלילי הכרם‪ .‬אהרון ריתק את הקהל‬
‫במיטב הלהיטים כולל שירה תימנית מקורית‪ .‬תודה אהרון על ערב בלתי נשכח ‪.‬‬
‫תודה למשה ענקי שהנחה את הארוע בטוב טעם‪ .‬תודה לשלמה תם איש הסאונד המדהים שמלווה‬
‫את האגודה בכל ארוע‪ .‬תודה לעידו כהן הקלידן המוכשר שליווה את כל האמנים באופן מעורר‬
‫השתאות !‬
‫תודה לשאול ליבי מנהל התרבות של האגודה על כל פועלך למען העדה ‪.‬‬
‫תודה לאהובה בן שלום וליפה לוי שעוסקות מאחורי הקלעים בכל הארגון בצורה מצוינת‪ .‬תודה לכל‬
‫הפעילים‪ ,‬משה חריר‪ ,‬ציפי חביב‪ ,‬נעמי עטיה‪ ,‬שלמה עוזרי ועוד‪...‬‬
‫אני מזמין את כולכם להצטרף לארועים הקרובים‪ :‬יום עיון לזכרם של הרבנים יחיא ועמרים קורח‪,‬‬
‫ושבת שירה – שבת שמוקדשת לשירת תימן בשבת פרשת בשלח במלון קיסר בטבריה‪ .‬כל הפרטים‬
‫באתר ובפייסבוק‬
‫ולקראת שבת שירה בפרשת בשלח אנו נקיים סוף שבוע במלון קיסר בטבריה בהשתתפות אמנים‬
‫ומרצים‪ .‬כל השבת תוקדש לנושא שירת תימן‪ .‬אני מזמין את כולכם להירשם‪.‬‬
‫ד"ר יגאל בן שלום‬
‫יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות‬
‫היסטוריה‬
‫בסקירתנו ההיסטורית עד כה הגענו עד לימיו של הרמב"ם במאה ה‪ ,12-‬עמדנו על קשריו ההדוקים‬
‫עם יה דות תימן‪ ,‬ובמיוחד בכתב העידוד והתמיכה ששלח אליהם בעניין הופעתו של משיח השקר‬
‫דאז‪ .‬במאמר קצר זה ובהמשך הגיליונות נרחיב את היריעה בעניין תופעת המשיחיות בתימן ונבדוק‬
‫אם התקיימו יחסי גומלין בין המוסלמים המקומיים לבין היהודים בעניין זיקה משיחית זו‪( .‬עפ"י מאמרו‬
‫ש ל פרופ' י‪ .‬טובי "יחס השלטון המוסלמי בתימן לתנועות המשיחיות היהודיות"‪ ,‬בתוך הליכות קדם‬
‫בתימן‪ ,‬בעריכת שלום סרי וישראל קיסר עמ'‪ ,65-78 -‬בהוצאת "אעלה בתמר" שנת ‪.)2005‬‬
‫הפעילות המשיחית של יהודי תימן אפיינה אותם לכל אורך ההיסטוריה‪ ,‬אפילו בתקופה הטרום‬
‫אסלאמית ובודאי שעם הופעתו של מוחמד במאה ה‪ .7-‬כבר אז גרמה הופעתו להתעוררות משיחית‬
‫אצל חלק מהיהודים בחצי‪-‬האי ערב‪ .‬אחד מהיהודים הראשונים שהתאסלמו כתוצאה מחשיבה‬
‫משיחית זו בימיו של מוחמד היה עבדאללה אבן סבא‪ .‬הוא וממשיכים שכמותו החדירו את הרעיונות‬
‫המשיחיים שמקורם ביהדות אל תוך האסלאם לזרמיו השונים‪ ,‬עד כדי כך שחכמי האסלאם מאוחר‬
‫יותר הגדירו את המשיח המוסלמי שעתיד לבוא בשם מהדי (ַאלְמַ הְ דִ י ַאלְמֻ נְתַ 'טַ ר)‪ ,‬שפירושו המשיח‬
‫המצופה‪ .‬אחד מחוקרי האסלאם (שַ וְכַאנ ִי) ערך מחקר השוואתי על תופעת המשיחים בשלוש הדתות‪:‬‬
‫האסלאם‪ ,‬היהדות והנצרות והוא נותן‪ ,‬עפ"י תפיסת האסלאם‪ ,‬שמות ייחודיים לכל אחד מהמשיחים‬
‫העתידיים לכל דת‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו עדים לתופעה היסטורית עובדתית שגם ליהודי תימן שחיו בצל‬
‫האסלאם וגם למוסלמים המקומיים היו ציפיות משיחיות להופעת הגואל שלהם‪ .‬לעיתים נתערבבו אלו‬
‫באלו והשפיעו זה על זה כך שמושפעים עברו ממחנה אחד למשנהו ואע"פ שכולם נכזבו‪ ,‬הציפיות לא‬
‫פסקו‪ .‬לעיתים קרובות‪ ,‬הפעילויות המשיחיות בקרב בני שתי הדתות‪ ,‬היהודית והמוסלמית‪ ,‬ניזונו‬
‫אחת מן השנייה ויתרה מכך‪ :‬האמונה היהודית החזקה‪ ,‬לפיה משיח בן דוד עתיד לגאול את יהודי‬
‫תימן ולהעלותו ארצה‪ ,‬חלחלה אף בקרב המוסלמים בתימן ואף הטילה עליהם מורא ופחד שמא‬
‫יענשו משמיים בשל יחסם השלילי ליהודים‪ .‬כל זאת בקרב האוכלוסייה המקומית‪ ,‬אך לעומת זאת‬
‫השלטונות עצמם (זיידים או סונים) התייחסו לכל הרעיונות המשיחיים של היהודים בספקנות‬
‫ובחשדנות‪ .‬הם ראו בכך מעין פעילות מרד נגד השלטון‪ ,‬שמחייבת תגובה מיידית קשה‪ ,‬על מנת‬
‫לדכא פעילות זאת‪ .‬כמובן שבכל פעם שהופיעו "משיח" שכזה‪ ,‬ובעקבותיו תססה הפעילות המשיחית‬
‫בקרב הקהילה היהודית‪ ,‬גרר הדבר תגובת נגד מענישה מצד השלטון וזה גרם לדרדור במעמדם‬
‫המדיני והחברתי של היהודים ולפגיעה ישירה בפרנסתם בכלל ובדמוגרפיה וההתיישבות בפרט‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ידוע לנו במהלך ההיסטוריה על המשיחים הבאים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫המשיח היהודי מהמאה ה‪ 12-‬בתקופת הרמב"ם‪ .‬שמו לא ידוע לנו‪.‬‬
‫המשיח היהודי מסוף המאה ה‪ ,)1499( 15-‬המכונה המשיח מבייחאן‪.‬‬
‫הפעילות המשיחית הנרחבת בעקבות הופעתו של שבתאי צבי (‪.)1665-7‬‬
‫שלושת משיחי השקר היהודים במחצית השניה של המאה ה‪:19-‬‬
‫‪ .1‬שֻ כְר כֻחַ יל הראשון (‪.)1859-1863‬‬
‫‪ .2‬שֻ כְר כֻחַ יל השני (‪.)1868-1870‬‬
‫‪ .3‬יוסף עבדאללה (‪.)1888-1893‬‬
‫דומה כי לא הייתה קהילה יהודית בכל תפוצות ישראל שזועזעה והושפעה כל‪-‬כך קשה במהלך כל‬
‫שנות ההיסטוריה מתופעת המשיחיות החזקה‪ ,‬כפי שבאה לידי ביטוי בגולת תימן‪ .‬הסיבות לכך שונות‬
‫ומגוונות ובעיקר נבעו מתנאי החיים הקשים‪ ,‬מהאמונה החזקה הבלתי מעורערת ומאורכה של הגלות‬
‫הבלתי נגמרת‪ ,‬שהתישה בכל פעם מחדש את כוחם‪ .‬הישענותם ב"משיח" נועדה בסופו של דבר‬
‫לחזקם ולנטוע בתוכם תקוות לעתיד זוהר יותר‪ ,‬אף במחיר של סבל‪.‬‬
‫על כל אחד מהמשיחים הנ"ל וההשלכות שנבעו מהפעילות המשיחית על כלל הקהילה‪ ,‬בגיליונות‬
‫הבאים‪.‬‬
‫פנינים וחידודי לשון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫"מַ אן ַרקַ אץ נַקַ אץ"‪" -‬כל הרוקד פוחת"‪ ,‬במשמעות שכל מי שמגזים בהבלטת תנועותיו‬
‫בריקוד‪ -‬מפחית מערך עצמו‪ .‬לכן הריקוד התימני המקורי הוא מתון ומלא במשמעויות של‬
‫נשיאת תפילה והפניית התנועות כלפי מעלה לבורא עולם‪ ,‬או בהכנעה כלפי מטה לביטוי‬
‫כניעה וענווה‪.‬‬
‫ַ‬
‫"ראוו ִי ַאסְ נַאנַק‪ -‬י ְַרו ִויק גֵ'חְ רֹו" "גלה לו שיניך יגלה לך את אחוריו"‪ ,‬במובן של מסר לחינוך‬
‫הילדים‪ ,‬שאין להרבות עימם בשחוק המתבטא בגילוי שיניים וקלות ראש בלתי נסבלת‬
‫ומוגזמת כי התוצאה העתידית תהיה הפניית עורף מצד הילד כלפיך – ההורה ‪ -‬המחנך‪ ,‬ואי‬
‫הערכה ראויה‪ ,‬כביכול באמצעות הפניית אחוריו כלפיך ‪ -‬ההורה‪ ,‬ובכך יתנהג אליך ‪ -‬ההורה‬
‫בחוסר כבוד משווע‪.‬‬
‫אנשים מפורסמים‬
‫ר' זכריה אלצאהרי (מכונה הרז"א) (‪ .)1519-1589‬נולד בתימן בשנת ‪ 1519‬בקירוב‪ ,‬נקרא גם יחיא בן‬
‫סעיד‪ .‬נולד בעיר כאוכאבן‪ ,‬צפונית לעיר הבירה צנעא‪.‬‬
‫כבן ‪ -20‬עזב את תימן ויצר הרפתקנות שקינן בתוכו דחף אותו לתור עולם‪ .‬לפיכך‪ ,‬היה התייר התימני‬
‫הראשון שיצא למסעות נרחבים במרחבי העולם דאז ונמנה על כותבי ספרות המסעות היהודים‪,‬‬
‫עליהם נמנים מפורסמים אחרים בעולם היהודי שקדמו לו כמו‪ :‬ר' בנימין מטודילה‪ ,‬ר' פתחיה‬
‫מרגנסבורג‪ ,‬ר' יעקב בן נתנאל הכהן‪ ,‬יהודה אלחריזי‪ ,‬אשתורי הפרחי‪ ,‬ר' משולם מוולטרה‪ ,‬ר' משה‬
‫באסולה‪.‬‬
‫ר' זכריה זכה להימנות על קבוצה חשובה זו מתקופת ימי‪ -‬הביניים‪ .‬הוא התחיל את מסעיו בהודו ועבר‬
‫לפרס‪ ,‬לעיראק ולתורכיה‪ ,‬אולם גולת הכותרת שלו הייתה בא"י‪ ,‬אותה תר לאורכה ולרוחבה‪ ,‬כולל ערי‬
‫הקודש שבה ובמיוחד טבריה וצפת‪ .‬בהן התרשם מסידורי הישיבה והלימוד בבית מדרשו של מרן ר'‬
‫יוסף קארו‪ ,‬בעל ה"שולחן ערוך"‪ .‬משם הדרים למצרים וחזר לתימן‪ .‬במסעותיו זכה להיפגש בצפת עם‬
‫ר' משה קורדובירו ור' משה מטראני‪ ,‬שנמנו על חבורת מקובלי צפת‪ .‬הוא ספג שם את תורת הקבלה‬
‫וחוכמת הנסתר והיה הראשון שהעביר את השפעותיה על חיבוריה‪ ,‬שכבר פורסמו לתוך תימן‪.‬‬
‫בתקופתו התחוללו קרבות פנימיים בתימן‪ ,‬בין התימנים לאימפריה התורכית העולה‪ ,‬והיהודים‬
‫שנחשדו כתומכי התורכים הושלכו לכלא‪ ,‬ביניהם ר' זכריה‪ .‬שם ישב וכתב את חיבוריו המפורסמים‪,‬‬
‫שהחשוב שבהם הוא ספר מסעותיו בעולם בשם "ספר המוסר"‪ .‬כמו כן הוא חיבר את החיבורים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ספר ההלכות בענייניי שחיטה ודיני טרפות‪.‬‬
‫פירוש קבלי לתורה בשם "צידה לדרך"‪.‬‬
‫מקבץ שירים שונים‪ ,‬שהמפורסם שבהם הוא "קריה יפהפייה" (בהשראתו של ריה"ל בשירו‬
‫"יפה נוף משוש תבל")‪.‬‬
‫הרז"א היה הראשון שהכניס לתימן את ה"שולחן ערוך" ומימיו החלה להתפשט פסיקתו ההלכתית של‬
‫"מרן" בתימן‪ ,‬כמו גם ספרות הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט‪ .‬הרז"א נפטר כבן ‪.70‬‬
‫מפעילויות האגודה‬
‫שבת בשלח – שבת שירה האגודה תקיים סוף שבוע של עיון ותרבות בשבת פרשת בשלח – שבת‬
‫שירה‪ .‬סוף השבוע יתקיים במלון קיסר בטבריה בתאריכים חמישי‪-‬שבת‪ ,‬ט'‪-‬יא' בשבט ה'תשע"ד (‪29-‬‬
‫‪ )31/1/2015‬בהשתתפות הזמן והפייטן משה גיאת‪ ,‬ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי‪ ,‬ד"ר אורי מלמד‪ ,‬גילה‬
‫בשארי ומשה ענקי‪ .‬ביום שישי – סדנה בנושא שירת נשות תימן בהנחיית ד"ר שרונה תם‪-‬עמוסי‬
‫מלווה בהדגמות מוסיקאליות מאת גילה בשארי‪ .‬לפרטים והרשמה יפה לוי – ‪054-3516699‬‬
‫כותב ועורך‪ :‬דוד חוברי נייד‪ / 050-5911022:‬פקס‪ / 02-5839998:‬אימייל‪[email protected] :‬‬
‫העלון מופץ בדואר אלקטרוני ‪.‬על מנת להירשם לקבלת העלון בדוא"ל יש להצטרף לרשימת התפוצה‬
‫של האגודה באתר ‪ http://www.teman.org.il ,‬או לשלוח בקשת הצטרפות לכתובת‬
‫‪[email protected]‬קהילות המבקשות לקבל עותק מודפס של העלון נא לפנות אלינו בדוא"ל‬
‫בציון שם בית הכנסת ‪,‬העיר ‪,‬ומספר העותקים המבוקש‪.‬‬