‫לק"י‬
‫יחסו של עזרא הסופר ליהודי תימן‬
‫הכמיהה אל ארץ ישראל היתה מנת חלקם של כל יהודי הגולה‪ ,‬מכל עדה ובכל מקום‪ ,‬כך שבעת שיכלו לעלות אל ארץ‬
‫הקודש מיד קמו ועשו כן‪ .‬פעמים שהיתה העלייה ברווח ובשלווה‪ ,‬דבר שהקל ביותר על דרכם‪ ,‬אך פעמים רבות עלו מתוך‬
‫תלאות וייסורים שונים ומשונים אשר תקפום בדרך‪ ,‬גם בארץ עצמה שנקנית בייסורים ‪ 1‬סבלו רבות‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫המשיכו לחרף את נפשם על כך לאורך כל הדורות‪ .‬כמובן שגם בני גולת תימן‪ ,‬אשר שמרו באדיקות מופלאה על מסורתם‬
‫הקדומה מאז גלותם לתימן בימי בית ראשון‪ ,‬ו"על שרשי האמת יעידו גזעיהם" ‪ -‬כלשונו של הרמב"ם באגרת תימן ‪,‬ציפו‬
‫גם הם לישועה‪ :‬הן בראשית גלותם‪ ,‬לפני קום בית שני‪ ,‬והן לאחר מכן‪ ,‬עד ימינו אנו‪.‬‬
‫ומכאן עולה מאליה תמיההגדולה על התנהגותם של יהודי תימן בעת בניין בית המקדש השני‪,‬כאשר עלה עזרא הסופר‬
‫מבבל ושלח ליהודי שאר המדינות לעלות עמו ארצה‪ ,‬מדוע לא עלו גם הם בזמן זה על פי הוראתו של הנביא‪ .‬יתירה על‬
‫זאת‪ ,‬על יהדות מפוארת זו מעיבה צילהשל שמועה מסתורית אך מפורסמת‪ ,‬אודות קללת עוני ומחלוקת בה קוללו על ידי‬
‫עזרא הסופר כאשר לא עלו עמו לארץ ישראל‪ .‬לשמועה זו מספר גרסאות השונות זו מחברתה‪ ,‬ואף רבים דנו באמיתותה‪.‬‬
‫במאמר זה נפרוש בעז"ה את המקורות לנושא זה‪ ,‬ההבדלים והשינויים בדבריהם‪ ,‬הדחיות להם והאפשרויות האחרות‬
‫שיש להעלות במסקנת הדברים‪.2‬‬
‫‪‬‬
‫המקור הראשון לשמועת הקללה הוא רב י שלמה עדני‪ ,‬מגדולי הדור שלפני כארבע מאות שנה‪ ,‬שכתב בהקדמתו לפירושו‬
‫"מלאכת שלמה" על המשניות‪ ,‬וזו לשונו במלואה‪:‬‬
‫מבית אבי אבא הנזכר שהיו מערי התימני מקובלני כי מגלות הראשונה נגלינו‪ ,‬כי קרא דכתיב בסוף ספר‬
‫מלכים‪ 3‬וינחם ‪ 4‬בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי נאמר גם עלינו‪ .‬ועוד קבלנו כי אנו מן הכת ששלח להם‬
‫עזרא לעלות בבנין בית שני ויתנו כתף סוררת ויקללם להיות כל ימיהם בעוני‪ .‬ובעונות נתקיים בנו באותו‬
‫הגלות עוני תורה ועוני ממון לתפארה‪ .‬ובפרט משפחתי הצעירה‪ ,‬שכולם היו לפי מה שנודע לי ונתאמת‬
‫אצלי על פי מגידי אמת בשפה ברורה‪ ,‬יראי שמים ובעלי תורה תלמידי א"א ז"ל‪ .‬כי הוא היה הרב של העיר‬
‫אוזל הנקראת צנעא‪ .‬וגם זקני אבי אבי לפניו היה מלמד תינוקות שם‪ .‬כי הדלות הדביקתם והרעב‪ .‬באופן‬
‫ששתי קללות עזרא נתקיימו בנו‪ ,‬האחת המארה הנזכרת‪ ,‬ועוד בקללה הכוללת‪ ,‬לכל מלמדי תינוקות‬
‫מבהלת‪ ,‬שלא יתעשרו‪ ,‬שמא ממלאכתם יתבטלו‪ ,‬ברום לבבם וגם עלה יעלו‪.‬‬
‫מקור נוסף לנושא זה הוא רבי יחיא צאלח (מהרי"ץ)‪ ,‬גדול רבני תימן בתורתו ובהנהגתו בדור שלפני למעלהממאתיים‬
‫שנה‪ ,‬ובין ספריו הרבים כתב גם את מגילת תימן‪ ,‬הפורשת את קורות יהודי תימן מראשית התיישבותם ועד לזמנו‪.‬‬
‫מלשונו שם ניכרים שינויים קלים מלשונו של רבינו שלמה עדני‪ ,‬והרי היא לפנינו‪:‬‬
‫וכאשר פקד ה' את עמו ע"י כורש ועזרא‪ ,‬ויתאזר עזרא ויעלו אותו מדלת העם‪ ,‬וישלח אל כל המקומות‬
‫לעלות ירושלים אשר בחר ה' לשכון שם שכינתו‪ ,‬וישלח גם אל צנע"א וכפריה לעלות גם המה‪ ,‬וימאנו‬
‫שמוע לקול הכהן הגדול עזרא הסופר‪ ,‬כי צפו בכח בינתם שעתיד הבית ליחרב ותשובה אחת היתה להם‬
‫עם אותם המיוחסים שנשארו בבבל ולא רצו לעלות‪ ,‬אמרו הואיל ובית המקדש עתיד ליחרב כמתחלה ולא‬
‫יהיה קיים טוב לנו להשאר בכאן‪ ,‬מאי דרוש פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה‬
‫אטנפם (שיר השירים ה'‪ ,‬ג')‪ ,‬כאשר מבואר זה בספר המשקל ‪ 5‬שחיבר מהר"ם דיליאון ז"ל‪ .‬וקבלנו כי לא‬
‫טוב עשו כולם שלא עלו וימרו את פי הנביא עזרא‪ ,‬כי אילו עלו אלו ואלו היה הזכות אז גדול מאד‪ ,‬והיתה‬
‫השכינה קובעת מקום לא תמוט ולא היה אז חרבן‪ .‬ובעוון זה נענשו אנשי תימן בדלות ועניות מקללת‬
‫חכם ונביא אשר בחנם היא באה‪ ,‬באמרו כל אשר לא יבוא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל‬
‫‪ 1‬ראה ברכות ה'‪ ,‬א'‪.‬‬
‫‪ 2‬בכתיבת המאמר התבססתי בין השאר על מאמריהם של הרב שלמה קורח‪ ,‬עריכת שולחן‪ ,‬חלק ח'‪ ,‬בני ברק תשע"ב‪ ,‬סימן תר"ו ‪,‬‬
‫‪.5-1‬תודתי נתונה לפרופ'אהרן גימאניהי"ו אשר עבר על המאמר‬
‫סעיף ג'; יהודה רצהבי‪ ,‬במעגלות תימן‪ ,‬תל אביב תשמ"ח‪ ,‬עמ'‬
‫וסייעני רבות בעצותיו‪.‬‬
‫‪ 3‬מלכים ב'י"ח‪ ,‬י"א‪.‬‬
‫‪4‬אהרן גימאני בספרו תמורות במורשת יהדות תימן‪ ,‬רמת גן תשס"ה‪ ,‬פרק א'‪ ,‬הערה ‪ ,1‬עמ' ‪ ,15‬מעיר כי במקור נכתב "וישב אותם"‪,‬‬
‫דא עקאשכך כתוב במלכים ב' י"ז‪ ,‬ו'‪ ,‬ואילו בעל "מלאכת שלמה" ציטט את הפסוק הדומה לו מהפרק הבא אחריו (כמצוין לעיל הערה‬
‫‪ ,)3‬שם נכתב "וינחם"‪.‬‬
‫‪5‬נדפס בשם נפש החכמה‪ ,‬עמ' כ"ה‪ ,‬בתוך‪ :‬עמודי הקבלה‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪.‬‬
‫[‪]1‬‬
‫רכושו‪ ,‬ומפני זה הם עניים באין רכוש וקנין‪ ,‬המקום ב"ה ברחמיו יפן לדלותם ודחקם‪ .‬וכבר הגיד בס' סדר‬
‫היום בענין אמת ויציב‪,‬שכששלח עזראאחר בני הגולה שלא היו עמו בבבל והיו רחוקים מירושלים‪ ,‬ולא‬
‫רצו לעלות מהטעם הנז' למעלה שראו שעתיד ליחרב‪ ,‬ואמר ששמע אנשי טוליטול"ה והקרובים אליהם‬
‫וכדי שלא יחזיקום באנשי רשע ומחוסרי אמנה חלילה כתבו להם זה השבח של אמת ויציב‪.6‬‬
‫המוצא השלישי לשמועה זו נובעמדברי רבי יעקב ספיר‪ ,‬נוסע אשכנזי שסייר בתימן כשמונה חודשים בשנת תרי"ט וכתב‬
‫את זיכרונותיו בספר "אבן ספיר"‪ ,‬שם כתב אודות הקללה‪ ,‬אם כי בחריפות יתר‪:‬‬
‫וכאשר עלה עזרא מבבל ושלח כתבים לכל ישראל לעלות עמו‪ ,‬שלח גם אליהם ולא באו‪ ,‬ובא עזרא בעצמו‬
‫ולא קבלוהו לעלות עמו‪ ,‬באמרם מראש שאין זאת גאולה שלימה כי לא הגיע הקץ‪ ,‬ועוד יגלו בראש גולים‬
‫שנית מירושלם‪ ,‬ומדוע יעפילו לעלות בטרם הגיע הקץ האמת‪ .‬וחרה בהם אף הכהן הראש‪ ,‬הוא עזרא‪,‬‬
‫והחרים אותם בחרמו הקשה‪ ,‬ואף הם הפכו עליו את הברכה שלא יקבר בא"י וקללת שניהם התקיימה‪ .‬הם‬
‫אין להם שלוה ומנוחה‪ ,‬מנויה וגמורה ששלותם והצלחתם אינה מתקיימת ומתמדת בידם‪ ,‬וכמה עשירים‬
‫חורים ושרים ימצאון אצלם בכל דור ודור ולא יניחו יתרם לעולליהם וגדולתם לבניהם אחריהם‪ ,‬ואף‬
‫לאורך ימיהם כעוף יתעופף כבודם ומאומה לא ישאר בידם‪ ,‬וגם הוא לא נקבר בארץ הקדש ומנוחתו כבוד‬
‫במדבר בצרה‪ .‬עד היום שונאים אותו ואינם קוראים בשמו‪ ,‬לא נמצא בכל הארץ איש שמו עזרא‪ ,‬רק ילד‬
‫אחד אצל ר' שמואל ערוסי בעיר שבאם‪ ,‬בן שבע שנים שקראוהו עזרא כי נעשה לו נס קודם לידתו וקראו‬
‫עזרא כי עזרו ה' והוא אחד ואין שני לו‪ ,‬תחת אשר בבבל ובצרה וגלילותיהם רוב שמותיהם עזרא על‬
‫שמו‪.7‬‬
‫‪‬‬
‫וכעת נבוא לדקדק בדברי מקורות אלו ובאמיתותם לפי סידרם‪:‬‬
‫ראשית יש לעיין בדעתו של בעל "מלאכת שלמה "‪ ,‬שהנה יש לדקדק במה שכתב "ועוד קבלנו כי אנו מן הכת" וכו'‪ ,‬האם‬
‫באומרו "אנו" כוונתו למשפחתו הנכללת בין בני תימן‪ ,‬או שמא נסבו דבריו אודות יהדות תימן כולה שנכללת בין שאר‬
‫הקהילות‪ ,‬אשר גם בהם יש שקוללו לפי מסורות שונות‪ ,‬וכפי שנרחיב בהמשך דברינו‪.‬‬
‫יש לשים לב גם לפרט מעניין בדבריו שנתקיים בנו עוני תורה‪ ,‬הכיצד שורות בודדות לאחר מכן הזכיר בפשטותאת אביו‬
‫שהיה רבה של צנעא בירת תימן ‪ ,‬אם כי פשוט שאין זה מן הנמנע שיהיו חכמים בודדים גם לדבריו‪ ,‬כי עוני תורה לגמרי‬
‫ודאי שלא היה‪.‬‬
‫ובעיקר דבריו לגבי הקללה עצמה‪ ,‬יש ל דייק בלשונו מ ה הן שתי הקללות‪ ,‬שהרי בפשטות "המארה הנזכרת" הינה קללת‬
‫העוני‪ ,‬אך לא מצאנו כל קללה נוספת‪ .‬אמנם הביאור בזה נראה שזו הקללה הכללית הנודעת על מלמדי תינוקות שיהיו‬
‫שרויים בעוני ויאלצו לחזר על הפתחים‪ ,8‬וללא כל קשר מיוחדדווקא ליהודי תימן‪.‬‬
‫ומכאן יש לעבור ולדון בדברי מהרי"ץ השונים במשמעותם‪ ,‬שהרי מדבריו רואים אנו שסירובם של יהודי תימן לעלות‪,‬‬
‫בניגוד למצופה מהם‪ ,‬נבע מעובדת ידיעתם שבית המקדש יחרב שוב‪ ,‬ואף על פי כן הועלתה תרעומת כלפיהם מסיבה‬
‫אחרת‪ ,‬עקב חוסר ציותם למנהיגו של הדור‪ ,‬הנביא עזרא‪ ,‬שבכל זאת ציווה לעלות ארצה‪.‬‬
‫אך עוד אנו למדים מלשונו‪ ,‬שאכן לא היתה כל קללה מצדו של עזרא הסופר עצמו‪ ,‬אלא שמפאת סירובם לעלייה נענשו‬
‫ממילא‪ ,‬בקללת עוני שבאה מאליה בעקבות האמור בנביא "וכל אשר לא יבוא" וגו'‪ ,‬וכאסמכתא לכך הזכיר את הלשון‬
‫המובאת בגמרא שקללת חכם ונביא על חנם היא באה‪ ,‬וגם בכך יש לדקדק וכפי שנרחיב גם בזה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫יש לציין שאת דברי סדר היום על תפילת "אמת ויציב" הביא מהרי"ץ גם בפירושו על הסידור‪ ,9‬ושם במקום אחר הזכיר‬
‫שוב שלא עלו יהודי תימן לארץ כי ידעו שעתיד הבית השני ליחרב‪ .‬גם החיד"א הזכיר ‪ 11‬מסורת זו על יהודי תימן‪ ,‬והוסיף‬
‫גם על גלות ספרד שלא רצו לעלות לארץ בבניין בית שני‪ ,‬ואף מקהילות אשכנז לא רצו לעלות‪ ,‬וסיים שאין ספק כי אלו‬
‫הקהילות לרוב ריחוקם לא היו יכולים לעלות לירושלים בכל רגל וכיוצא בזה‪.‬‬
‫נותר לנו לדון במסורת זו כפי שהביאה ב "אבן ספיר"‪ .‬הוא הראשון אשר הזכיר מציאות לפיה כאשר לא שמעו יהודי תימן‬
‫לקריאתו הגיע הוא אליהם‪ .‬דבר זה אינו מתקבל על הדעת‪ ,‬שעזרא הסופר יטרח כל כך‪ ,‬ובשיא הכנותיו לעליה יצא לדרך‬
‫‪6‬דוד סלימאן דוד ששון‪" ,‬מגילת תימן"‪ ,‬הצופה לחכמת ישראל ז'‪( ,‬בודפשט תרפ"ג)‪ ,‬עמ' ‪ ;5‬יוסף טובי‪ ,‬עיונים במגילת תימן‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ו‪ ,‬עמ' ‪.33‬‬
‫‪7‬אבן ספיר‪ ,‬ליק ‪ ,1866‬דף צ"ט‪ ,‬א'‪ ,‬ובמהדורות הבאות (תשמ"ט‪ ,‬תש"ן) עמ' ‪ 210‬בשינויי לשון קלים‪.‬‬
‫‪ 8‬ראה רש"י‪,‬בראשית מ"ט‪ ,‬ז'‪.‬‬
‫‪ 9‬עץ חיים‪ ,‬מהדורת הרב שמעון צאלח‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪ ,‬חלק א'‪,‬דף צ"ו‪ ,‬א'‪.‬‬
‫‪10‬שם‪ ,‬חלק ג'‪ ,‬דף ס"ז‪,‬ב'‪.‬‬
‫‪ 11‬מחזיק ברכה‪ ,‬סימן תר"ע; ברכי יוסף‪ ,‬סימן ס"ו‪.‬‬
‫[‪]2‬‬
‫ארוכה ומסוכנת אל יהודי תימן‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬במידה ואכן הגיע לתימן‪ ,‬לא מסתבר שיהודי תימן יראו את טרחתו המרובה‬
‫ומסירות נפשו של מנהיג הגולה אשר הגיע במיוחד אליהם‪ ,‬ובכל זאת יסרבו לעליה‪ ,‬ו לו תהיינה סיבותיה ןאשר תהיינה ‪-‬‬
‫שום דבר אינו מצדיק סירוב במקרה כעין זה‪.‬‬
‫וביותר מופרכת הוספה זו בשאלה בסיסית‪ :‬לא יתכן שגדול הדור ומנהיגו יחליט לערוך מסע לתימן והדבר לא נזכר בספרי‬
‫ההיסטוריה‪ .‬הרי הדבר כרוך בש יגור אגרות‪ ,‬שליחים וכיוצא בזה‪ ,‬ואף המסע עצמו כולל פמליה שלימה ונמשך חודשים‬
‫רבים‪ ,‬וכיצד לא נותר זכר לכך בספרות התנ"כית או ההיסטורית מאותה תקופה?‬
‫תמיהה זו קשה גם בלא לומר שעזרא הגיע לתימן‪ ,‬אלא בעיקר שמועה זו של הקללה‪ ,‬הן לא יעלה על הדעת שעזרא‬
‫הסופר יקלל עדה שלימה ולא נשאר זכר לדבר כה משמעותי בספרות מאותו הזמן‪ .‬ובפרט בספר עזרא עצמו‪ ,‬בו הזכיר‬
‫דברים פעוטי ערך הרבה יותר‪ ,‬ובכל זאת לא מזכיר דבר כה חשוב כקללה זו‪.‬‬
‫חידוש חמור יותר מובא בדבריו‪ ,‬אודות קללה נגדית בין יהודי תימן לעזרא‪ ,‬כביכול‪ ,‬דבר שאין לו זכר בדברי מהר"ש עדני‬
‫ומהרי"ץ‪ .‬הוא מתאר שנאה של ממש ביניהם‪ ,‬דבר המחוסר כל הגיון‪ ,‬שהרי בשום פנים ואופן לא יעלה על הדעת שיהודי‬
‫תימן יעיזו פניהם לקלל נביא ומנהיג כעזרא הסופר‪.‬‬
‫בנוסף לכך ‪ ,‬אין בקרב יהדות תימן שום סממן שיש בו בכדי להעיד על צל של שנאה מצ ידם לעזרא הסופר‪ .‬את שמו הם‬
‫מזכירים בתפילת ערבית בליל תשעה באב‪ ,‬כאשר מונים את ימי חורבן בית שני "אשר בנה עזרא אדוננו"‪ ,‬וכן בסליחות‬
‫"אבן‬
‫ליום הכפורים מבקשים "עשה למען עזרא וגלותו"‪" ,‬כשענית לעזרא בגולה" ועוד‪ .‬אם כך‪ ,‬נמצאים דברי ה‬
‫ספיר"חסרישחר‪ ,‬כי אם אכן קיימת שנאה לעזרא בין יהודי תימן‪ ,‬ודאישלא היו מזכירים את שמו בתפילותיהם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬דבריו שכתוצאה מקללתם לא נקבר עזרא בירושלים‪ ,‬זו אינה אלא אפשרות‪ ,‬כי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו נקט‬
‫שעזרא הסופר נפטר "בשם טוב ובתוך העם ובשיבה (טובה) ונקבר בכבוד רב בירושלים"‪.12‬‬
‫אמנם בעל ה"בן איש חי" כתב ‪ 13‬שעזרא נקבר בבצרה‪ ,‬שם נפטר כשחזר מתימן בדרכו לארץ ישראל‪ ,‬אך גם הוא מדגיש‬
‫שכך היא שמועת הזקנים ולא נמצא הדבר כתוב בשום ספר‪.‬‬
‫ומה שטען שאין יהודי תימן קוראים לבניהם בשם עזרא‪ ,‬הנה נמצאו כמה וכמה מקומות בהם בא זכרם של יהודים אשר‬
‫נקראו בשם עזרא‪ ,‬הן באגרות וקולופונים מתקופות קדומות והן בדורות המאוחרים יותר ‪ .14‬אך גם בלא לומר כן‪ ,‬הרי‬
‫פשוט וברור שהשמות הפרטיים בתימן היו מוגבלים ומצומצמים במסגרת מועטה של השמות יחיא‪ ,‬סעדיה‪ ,‬שלום וכדו'‪,‬‬
‫וכפי שב "אבן ספיר " מנה מספר שמות שאלו "רוב שמותם"‪ ,‬כלשונו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬שמותיהם של נביאים רבים לא היו‬
‫נהוגים בקרב יהודי תימן וכגון דניאל‪ ,‬נחמיה‪ ,‬יחזקאל ועוד‪.‬‬
‫מעניין להעיר כי במהדורותיו המאוחרות של הספר "אבן ספיר " הושמט הקטע האחרון על שנאתם של יהודי תימן כלפי‬
‫עזרא ואי קריאתם בשמו‪ ,‬המתחיל במילים "עד היום שונאים אותו" עד סוף הקטע‪ ,‬כאשר הובא לעיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מעתה יש לדון בגוף הקללה‪ ,‬האם אפשרי שאכן התבצעה פעולה כזו‪ .‬והנה בספר עזרא (פרק י' פסוקים ז'‪-‬ח') נכתב‪,‬‬
‫"ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם‪ ,‬וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים‬
‫יחרם כל רכושו והוא יבדל משאר הגולה"‪.‬‬
‫ובמשנה במסכת קידושין ‪ 15‬נכתב‪" ,‬עשרה יוחסין עלו מבבל "‪ .‬ופירש רש"י‪ ,‬כשעלו בני הגולה‪ ,‬ובגמרא מפרש לה‬
‫דלאשמועינן שמשפחות שבבבל מיוחסות הן שהפריש עזרא כל הפסולין משם והוליכן עמו‪ .‬ובהמשך הגמרא‪ ,‬איתמר אביי‬
‫אמר עלו מאיליהם תנן‪ ,‬ורבא אמר העלום תנן‪ ,‬וקמיפלגי בדרבי אלעזר‪ ,‬דאמר רבי אלעזר לא עלה עזרא מבבל עד‬
‫שעשאה כסולת נקיה ועלה‪ .‬אביי לית ליה דרבי אלעזר‪ ,‬רבא אית ליה דרבי אלעזר‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬נמצינו למדים שעזרא הסופר עלה מבבל עם פסולי היוחסין שבה‪ ,‬ואפילו את כל יהודי ארצו לא העלה‪ .‬בפרט‬
‫לסובר שהעלם בעל כרחם‪ ,‬הרי שלעזרא הייתה הסמכות להעלות את כל מי שברצונו‪ ,‬ובכל זאת העלה רק את השפלים‬
‫שבהם‪ .‬וברור‪ ,‬אפוא‪ ,‬שהאפשרות שקילל את יהודי תימן משוללת כל היגיון‪ ,‬כי מדוע יבוא לקלל קהילה אחרת אם אפילו‬
‫את בני ארצו לא העלה‪ .‬וביותר‪ ,‬שגם רבו של עזרא‪ ,‬ברוך בן נריה‪ ,‬לא עלה לארץ ונפטר בבבל‪.16‬‬
‫‪ 12‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ירושלים תשכ"ג‪ ,‬ספר אחד עשרה‪ ,‬עמ' ‪.16‬‬
‫‪ 13‬בקונטרס מראות יחזקאל‪ ,‬נדפס בסוף ספר דרשותיו הנקרא עוד יוסף חי‪.‬‬
‫‪ 14‬מנו מקומות אלו‪ :‬במעגלות תימן ‪ ,‬שם; יהודה לוי נחום‪ ,‬חשיפת גנוזים מתימן‪ ,‬חולון תשל"א‪ ,‬עמ' שע"ב; וראה גםישראל ישעיהו‪,‬‬
‫שבות תימן‪ ,‬תל אביב תש"ה‪ ,‬עמ' ‪" :39‬שמו של עזרא הוא מן השמות הנאים בתימן" ‪ ,‬וכוונתו בפשטות שהיה שם זה ידוע ומקובל‬
‫בין שאר השמות‪ ,‬ולאו דוקא שהיה נאה במיוחד‪.‬‬
‫‪15‬ס"ט‪ ,‬א' ב'‪.‬‬
‫‪16‬ראה מגילה ט"ז‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫[‪]3‬‬
‫בנותן טעם לצטט כאן את דברי הרמב"ן בספר הגאולה ‪ :17‬רק מעטים עלו עם עזרא מבבל‪ ,‬כאלף וחמש מאות ‪ .18‬ויתכן‬
‫אצלי‪ ,‬כי רשיון כורש לא היה אלא למלכות יהודה‪ ,‬שהם עם ירושלים‪ ,‬רק ציוה עליהם‪ ,‬בכל מקום שהם ממלכותו‪ ,‬לשוב‬
‫לארצם‪ .‬כי עליהם היתה עליו צואה לשלחם ולבנות הבית‪ ,‬והוא מה שאמר‪ ,‬מי בכם מכל עמו יהי אלקיו עמו ויעל‬
‫לירושלים אשר ביהודה‪ .‬ואם תאמר שהיה רשיונו על הכל‪ ,‬כאשר אמר בכל מלכותו ‪ ,19‬לא רצו שאר השבטים לעלות‪,‬‬
‫שלא אבו לדחוק את הקץ‪ ,20‬שידוע היה אצלם כי פקידת שבעים שנה לבבל נאמר ולא עליהם‪.‬‬
‫גם מפשט לשונו של הנביא עזרא יש לדייק כך‪ ,‬שכן לפי הפסוקים ברור שהכרוז היה מכוון אך ורק כלפי הגולה‬
‫שביהודה‪,‬שהיתה יכולה להגיע אל ירושלים תוך של ושה ימים‪ ,‬ולא לבני המדינות הרחוקות אשר להם לקח זמן רב‬
‫לעלותאל ירושלים‪ ,‬בפרט בתנאי הימים ההם‪ ,‬וודאי שלא בשל ושה ימים‪ .‬ברם‪ ,‬מסורת עתיקה מתארת דרך קצרה בת‬
‫יישב את‬
‫שלושה ימים בתימן לירושלים‪ ,‬על ידי נ יקבה בהר בראש הסמוך לצנעא‪ ,‬ויש שכתבו כי הדבר אכן בא ל‬
‫הפסוקים הללו‪.21‬‬
‫עוד יש להעיר שהרי כבר הובא באחרונים‪ ,‬על פי דברי בעל "סדר היום"‪ ,‬שתפילת אמת ויציב נתקנה לאנשי טוליטולא על‬
‫מנת שלא יוחזקו כאנשי רשע ומחוסרי אמנה‪ .‬ואם דקדקו כל כך שלא יוחזקו חס ושלום כרשעים‪ ,‬ודאי שלא יקללו עדה‬
‫שלימה בשל כך‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫אשר על פיה הגיע‬
‫עוד קהילות תולות את סאת סבלם בסירובם לעלות לארץ ישראל‪ .‬אצל יהודי ג'רבא ידועה מסורת‬
‫עזרא עד לאי ג'רבה‪ ,‬אך יהודיה סרבו לעלות כי לא האמינו שיצא בנין הבית השני מעם ה'‪ ,‬ובתמורה קללם שלא יזכו‬
‫לעמוד ולשרת את ה' כל זמן קיום בית המקדש ועד אחרית הימים‪ ,‬וכן בהעדר לויים מקהילתם‪ ,‬ואף הם קללוהו שלא‬
‫יקבר בירושלים‪ ,‬ושלושת הקללות הללו נתקיימו לפי מסורתם‪ .‬שמועה דומה לכך מתהלכת בעיר הכהנים דבדו שבמרוקו‪,‬‬
‫וכמו כן מרחפת צילה של הקללה על קהילות יהודי בבל וכורדיסטאן‪ ,‬ומסתבר שאת המסורת הזו לקחו יהודי הארצות‬
‫השונות אלו מאלו‪.‬‬
‫על אי עלייתם של רוב יהודי הגולה כבר עמד האברבנאל שכתב בפירושו לספר מלכים ‪" :23‬וישבו היהודים במלכות ספרד‬
‫משם ועד עתה‪ ,‬ונתפשטו בכל הערים אלה מפה ואלה מפה‪ ,‬לא שבו אל ירושלים בזמן בית שני‪ ,‬כי אמרו שלא היתה‬
‫אותה הפקידה גאולה שלמה‪ ,‬ולא נמצא שמה ארון ברית ה' ולא חלה הנבואה ביניהם ושאר הדברים הקדושים לא היו‬
‫בקרב ישראל‪ ,‬שלכן לא ישובו כי בשוב ה' את שיבת ציון ושבו בנים לגבולם מאשור ומכוש ומאיי הים‪ ,‬כמו שכתוב כל‬
‫הספור הזה בספר דברי הימים הקדומים אשר למלכי ספרד"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אף בין יהודי אשכנז יש מסורת המספרת על אי עלייתם ‪ ,‬וכבר הרד"ק מזכיר זאת בשם המדרש‪ ,‬בכותבו כי אלף איש‬
‫מבני בנימין הלכו לארץ רומניא וישבו שם‪ .‬גם יהודי וורמייזא לא נענו לקריאת יושבי ירושלים בהשיבם "גורו כאשר‬
‫תגורו בירושלים הגדולה ואנחנו נשב פה בירושלים הקטנה" ‪ ,25‬וזאת משום עשירותם וחשיבותם בעיני הנכרים דאז‪.‬‬
‫בסיבה זו תלו יהודי וורמייזא את כל הצרות והגזירות שבאו עליהם בדורות הבאים יותר מכל הקהילות שבשאר המדינות‪.‬‬
‫מסורת הקללה קיימת ‪ 26‬בקרב יהודי פרס שלא רצו לעלות‪ ,‬כאשר עזרא ונחמיה שלחו שליחים לכל יהודי פרס‪ .‬עזרא‬
‫הגיע במיוחד אל הגלעד‪ ,‬הוא הכפר הנקרא גילארד‪ ,‬אך הם סירבו בתואנה שבארץ ישראל רבות המלחמות ובמקומם‬
‫יושבים הם בשקט ובשלוה ונהנים מחירותם‪ ,‬בעוד יש להם די קרקע‪ ,‬מים ואויר‪ .‬אחר משא ומתן עמם אמר להם עזרא‬
‫כי המצב הטוב כצל עובר הוא‪ ,‬וצופה הוא שעוד נכונות להם עתים רעות‪ ,‬בהן לא יישארו מהם עשרה אנשים יחדיו‪ .‬גם‬
‫הם קללו אותו שלא יגיע לירושלים‪ ,‬וקללות שניהם נתקיימו‪ .‬הפרטים השונים בקללותיהם כבר נדחו למעלה‪ ,‬אך רואים‬
‫אנו גישה חדשה של סירוב העלייה משום אהבת הנוחות שבגלות‪ ,‬ולא משום ידיעת העתידוחוסר אמון בבנין הבית ‪.‬כך‬
‫‪ 17‬כתבי רמב"ן‪ ,‬מהדורת הרב חיים דוב שעוועל‪,‬ירושלים תשכ"ג‪ ,‬חלק א'‪ ,‬עמ' רע"ד‪.‬‬
‫‪18‬דקדק בלשונו לכתוב "כאלף" משום שהמספר המדויק הוא אלף ארבע מאות שבעים ושש‪ ,‬ראה עזרא ח'‪.‬‬
‫‪19‬עזרא א'‪ ,‬א'‪.‬‬
‫‪20‬ראה שיר השירים רבה ב'‪ ,‬י"ח‪.‬‬
‫‪ 21‬טובי‪ ,‬עיונים במגילת תימן‪ ,‬עמ' ‪ ,31‬הערה ‪.4‬‬
‫‪ 22‬נחום סלושץ‪ ,‬הכהנים אשר בג'רבה‪ ,‬ירושלים תרפ"ד‪ ,‬פרק חמישי‪ ,‬עמ' כ"ח‪.‬‬
‫‪ 23‬מלכים ב'‪,‬כ"ה‪.‬‬
‫‪24‬בפירושו לנביא שופטים כ'‪ ,‬ט"ו‪ .‬יש לציין כי בדפוסים רבים נוספה הגהה בפירוש רש"י לקמן כ'‪ ,‬מ"ה‪ ,‬וזו לשונה‪" :‬אליהו גילה‬
‫לבעל מגלה עמוקות‪ ,‬אותן המאה הלכו וישבו במדינת רומי ואשכנז‪ ,‬וע"כ נקרא אליהו מתושבי גלעד‪ ,‬שלא נדו מארצם אלא ישבו‬
‫במקומם"‪ ,‬וכתב על כך הרב אפרים זלמן מרגליות‪ ,‬שם אפרים‪ ,‬מונקאטש תרע"ג‪ ,‬שיש לגרוס "האלף"‪ ,‬יעוין שם‪.‬‬
‫‪25‬שארית ישראל ‪ -‬חלק שני מספר יוסיפון‪ ,‬אמשטרדם תק"ג‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬עמ' ‪ ,17‬בשם בעל סמ"ע‪ .‬וראה גם סדר הדורות‪ ,‬ערך ה' אלפים‬
‫ש"פ‪.‬‬
‫‪ 26‬יצחק בן צבי‪" ,‬גלעד בגולת פרס"‪ ,‬דבר‪ ,‬כ"ט אלול תרצ"ה‪ ,‬עמ' ‪.21‬‬
‫[‪]4‬‬
‫כבר פירש רש"י ‪ 27‬לגבי הלויים‪" :‬ומן הכשרים לא מצא לפי שהיו יושבים בבבל בשלוה והעולים בירושלים היו בעוני‬
‫ובטורח המלאכה ובאימת כל סביבותיה"‪.‬‬
‫אמנם מצאנו שעזרא הסופר קנס את אלו שלא עלו עמו‪ ,‬הלא הם הלויים אותם קנס שלא יקבלו מעשר‪ .‬מקור ידיעה זו‬
‫מן הגמרא‪ ,28‬שם נכתב מפני מה קנסו לויים במעשר וכו'‪ ,‬שלא עלו בימי עזרא‪ ,‬ומנא לן דכתיב ‪ 29‬ואקבצם אל הנהר הבא‬
‫אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם‪.‬‬
‫וזו לשון רבי עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה ‪ :30‬לפי שעזרא קנס את הלויים שלא יתנו להם מעשר כשעלה מן הגולה‬
‫ובני לוי לא עלו עמו‪ ,‬וצוה שיתנו המעשר לכהנים‪ .‬ובשו"ת הרדב"ז‪ 31‬נשאל מאיזה כוח היה יכול עזרא לקנוס את הלויים‪,‬‬
‫ונדרש לדברי הרמב"ם שכל הקנס היה אך ורק לבני לוי באותו הזמן‪ ,‬יעויין שם‪ ,‬וכבר דנו המפרשים בענין זה‪.32‬‬
‫ואין לדייק משם לשמועת הקללה דנן‪ ,‬שהרי בכל מקרה יש לומר שהקללה חלה רק עלאותו הדור שלא עלו עמו‪ ,‬ומכל‬
‫מקום דבר זה מחזק את פירכת הקללה‪ ,‬כי אם הלויים שהיו נחוצים לעבודת בית המקדש רק נקנסו וללא שום קללה‪ ,‬לא‬
‫יתכן שעדות אחרות יענשו בחומרה יתירה ויקוללו‪ .‬גם אם ננקוט שקוללו‪ ,‬ישנן דעות שהקללה אינה יכולה לחול במאורע‬
‫זה‪ ,‬משום שאין איסור במעשיהם‪ ,‬לפי המבואר‪.33‬‬
‫לגופה של קללת העוני‪ ,‬ראשית ידוע כי היו תקופות בהם זכו היהודים לשלטון בתימן‪ ,‬כדוגמת ממלכת החימיארים‬
‫הקדומה‪ ,‬ובמשך כל הדורות חלו עליות ומורדות במעמדם של יהודי תימן‪ .‬אך גם כשהיו שרויים בדלות עסקו במלאכות‬
‫שלא ביישו את בעליהן כדוגמת צורפות‪ ,‬ייצוא ויבוא ועוד‪ .‬עוד בתקופות הגאונים היו יהודי תימן תומכים כלכלית‬
‫בישיבותיהם‪ ,‬ועד היום מתגלים בגניזות מסמכים המעידים על כך‪ .‬לשם דוגמא בלבד יצויין לדברי הגאונים‬
‫בתשובותיהם‪ 34‬שכתבו "והרי הכספים אלתמניה הבאים לפנינו עד עכשיו מארץ ימן"‪ .‬נמצא כי אין כל מקור לקביעה‬
‫נחרצת זו‪ ,‬לפיה קוללו יהודי תימן בעוני‪.35‬‬
‫מפן שונה‪ ,‬הן ידוע גם עוניים של ערביי תימן‪ ,‬אשר נבע מהתפשטות האסלאם הקיצוני שמנע קשר מסחרי עם מדינות‬
‫בתקופתנו שרויים עמים רבים בעוני מפאת‬
‫אחרות‪ ,‬ובכלל מן החיים הבלתי מפותחים שהיו בתימן מבחינה זו‪ .‬גם‬
‫התנהלות שלטון שגויהוכלכלה בלתי נבונה‪ ,‬ולא מפאת קללה כזו או אחרת‪ .‬אם כך‪ ,‬ברור שאין לומר שעוניים של יהודי‬
‫תימן נבע מקללתו של עזרא‪ ,‬שהרי מי קילל את ערביי תימן ושאר הארצות ? וזאת מלבד המציאות שהיו יהודים עשירים‬
‫שחיו בפשטות והסתירו את עושרם מפחד הגויים‪.‬‬
‫בנוגע לעוני תורה שהזכיר במלאכת שלמה‪ ,‬פשוט כי מיותר לכתוב אודות ריבוי התורה והחכמה שבתימן‪ ,‬לבד מהערתנו‬
‫לעיל שהוא עצמו כתב על אביו שהיה רב העיר צנעא‪ ,‬ואעתיק לשם דוגמא מדברי רבי שלום יצחק הלוי‪ ,‬מגדולי רבני‬
‫תימן בדור האחרון‪ ,‬ואלו דבריו‪ :‬הנה יודע כל שער עמי‪ ,‬כי לא היה אלמן שבט ישראל אשר בתימן‪ .‬בכל דור ודור קמו‬
‫מקרבו גדולי תורה וענקי תורה וחכמה‪ ,‬אשר האירו במאור תורתם וחכמתם גם לדורם וגם לדורות שבאו אחריהם ‪ 36‬וכו'‪,‬‬
‫עיין שם בכל המשך דבריו ואין צורך להאריך בזה‪ .‬כמו כן מוזר מאד לומר שעזרא יקלל עדה שלמה בענינים רוחניים‬
‫כתורה‪ .‬אמנם העירני הרב אלמוג שלמהאכלופי מדברי הגמרא ‪ 37‬המונה את קללותיו של ישעיה הנביא לעם ישראל‪,‬‬
‫וביניהן שיוסרו מתוכם כל בעלי מקרא‪ ,‬משנה וכו'‪,‬ואם כן נמצאנו למדים ששייכת קללה גם בענינים כגון אלו‪ .‬אלא שיש‬
‫להוסיף את דעת רבי חיים כסאר‪ ,‬לפי הטוענים שאישר את שמועת הקללה [וכפי שיובא להלן]‪ ,‬שלאחר מכן נשאל לגבי‬
‫הקמת מוסדות תורניים והשיב כי בענייני רוחניות לא שייכת קללה זו‪.‬‬
‫לענין מידת מהימנותם של המקורות העיקריים‪ ,‬יש לציין כי ר"ש עדני עלה מתימן בגיל ארבע ואביו נפטר בהיותו כבן‬
‫חמש עשרה‪ ,‬כך שמידת ידיעתו על הקללה היא קבלה בעלמא מגיל הנערות‪ ,‬ללא מקור המאמת זאת בוודאות‪ .‬יש‬
‫‪27‬קידושין ס"ט‪ ,‬ב'‪ ,‬ד"ה ואבינה בעם‪.‬‬
‫‪ 28‬יבמות פ"ו‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫‪29‬עזרא ח'‪ ,‬ט"ו‪.‬‬
‫‪ 30‬מעשר שני פרק ה'‪ ,‬משנה ט"ו; סוטה פרק ט'‪ ,‬משנה י'‪.‬‬
‫‪ 31‬סימן תשפ"ז‪.‬‬
‫‪32‬דיון בנושא ראה הרב ישראל פורת‪" ,‬קנס שקנס עזרא את הלויים"‪ ,‬סיני ה' (תרצ"ט‪-‬ת"ש)‪ ,‬עמ' רי"ג‪-‬רי"ז‪.‬‬
‫‪33‬המקור לכך בשו"ת מהרי"ק‪ ,‬שורש כ"ה‪ ,‬ראה עריכת שולחן‪ ,‬כרך י"א‪ ,‬בני ברק תשע"ב‪ ,‬סימן רכ"ח‪ ,‬סעיף א'‪.‬‬
‫‪34‬אברהם אליהו הרכבי (עורך)‪ ,‬תשובות הגאונים‪ ,‬ברלין תרמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.202‬‬
‫גנזי קדם ג' (תרפ"ה)‪ ,‬עמ' ‪ ;23-14‬ש למה דב גויטיין‪,‬‬
‫‪ 35‬ראה גםאצל בנימין מנשה לוין‪" ,‬אגרות גאון בבל לארץ ימן וימאמה"‪,‬‬
‫התימנים‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ 19‬ואילך; הערת המהדיר לאגרות הרמב"ם‪ ,‬ירושלים תשנ"ד‪ ,‬עמ' ט"ו‪ ,‬הערה ‪.20‬‬
‫‪ 36‬בהקדמתו לשו"ת פעולת צדיק‪ ,‬חלק א'‪ ,‬ירושלים תש"ו‪ ,‬ובמהדורת הרב משה רצאבי‪ ,‬בני ברק תשס"ג‪ ,‬עמ' ‪.151‬‬
‫‪37‬חגיגה י"ד‪ ,‬א'‪.‬‬
‫[‪]5‬‬
‫‪38‬‬
‫שהסבירו כי הוא לא ראה צורך להפסיק מלימודו הרצוף על מנת לברר עניין זה ששמע בצעירותו‪ .‬אמנם אחרים כתבו‬
‫כי שמע על הקללה מפי רבותיו שבצפת ובירושלים‪ ,‬רק שמתוך דוחקו וצרותיו ייחסו כמקור לעוניים של יהודי תימן‪ ,‬אך‬
‫ודאי שדברים אלו אינם נכונים כי ר"ש עדני מדגיש שקיבל מסורת זו מפי אבי אביו‪.‬‬
‫אודות רבי יעקב ספיר‪ ,‬מובנים הדברים היטב כאשר נשית את ליבנו לעובדה כי הוא סייר בתימן בשנת תרי"ט‪ ,‬אך את‬
‫זיכרונותיו כתב ארבע שנים מאוחר יותר‪ ,‬בשנת תרכ"ג‪ .‬פעמים נוספות נמצא חוסר דיוק בדבריו‪ ,‬שנובע מסיבה זו של‬
‫רוחק הזמן מעת שמיעת הדברים ועד לכתיבתם‪ .‬יש הסבורים כי רשם את הדברים בדייקנות מפי העם‪ ,‬וכבר אצלם‬
‫השתרבבו יתר ההוספות‪ .‬אולם מסתבר יותר כי ידיעת יהודי תימן שס יפרו לו על הקללה היתה על פי הכתוב במלאכת‬
‫שלמה‪ ,‬והוא הוסיף על כך את שאר דבריו‪ .‬על כל פנים‪ ,‬כבר התברר למעלה כי בדבריו נכללים הוספות וגוזמאות אשר‬
‫חסרות בסיס הן‪.‬‬
‫ורק במגילת‬
‫אף בדעת מהרי"ץ יש לתמוה‪ ,‬מדוע בעץ חיים לא הזכיר את יהודי תימן כפי שהזכיר את יהודי טוליטולא‪,‬‬
‫תימן אזכר זאת ‪ ,39‬אלא שבדבריו יתבאר שלא היתה זו קללה ממש‪ ,‬ראה להלן‪ .‬ולבד מזאת תמוה שהמקור הראשון‬
‫לקללה הוא הרשום ב "מלאכת שלמה "‪ ,‬שנכתב מאות רבות של שנים אחר התרחשותה בפועל ‪ ,‬אם אכן היתה ‪ ,‬וחוץ ממנו‬
‫לא הוזכרה באף מקור תורני או היסטורי במהלך הדורות עד אליו‪ ,‬לבד מכך שלא הוזכרה בספר עזרא‪ ,‬מה שאין כן אי‬
‫עלייתם של יהודי הגולה שהוזכרה במספר מקומות ללא כל התייחסותלקללה כזו או אחרת‪.‬‬
‫יש שהעידו כי הקללה לא נשמעה בתימן מעולם ‪ ,40‬אך הדבר אינו נכון כי הזכירו זאת גם יהודי תימן‪ ,‬ראה להלן בדברי‬
‫רבי חיים קורח ועוד‪ .‬אם כי מסתבר שגם הם לא ידעו אודותיה אלא על פי הכתוב ב"מלאכת שלמה"‪ ,‬ומכך המשיכה‬
‫השמועה להשתלשל לדורות הבאים‪ .‬לעומת זאת מצאנושנתפרסמה הקללה גם במקומות רחוקים מתימן‪ ,‬שכן הנוסע‬
‫בנימין השני שמע ‪ 41‬אודותיה בהודו מפי רב תימני שס יפר לו כי עזרא ביקר בתימן‪ ,‬וכאשר מיאנו יהודיה לשוב "ויקללם‬
‫קללה נמרצת להיות עשוקים ורצוצים כל הימים‪ ,‬והם השיבו קללתו אל חיקו" וכו'‪.‬‬
‫שוב נביט בדברי חכמי תימן עצמם בדורות האחרונים‪ ,‬שכן יש אומריםבשם רבי חיים כסאר ששמועת הקללה נכונה‪,‬‬
‫ומאידך גיסא יש המכחישים זאת‪ ,‬ואף הרב שלמה קורח מביא מסורת מכחשת מאבותיו‪ ,‬אשר מיותר לתאר את ידענותם‬
‫המופלגת של רבני שושלת קורח בתולדות יהודי תימן‪ ,‬כאשר ביניהם רבי עמרם קורח‪ ,‬רבה האחרון של תימן ומחבר‬
‫הספר "סערת תימן "‪.‬הוא מסיים את תשובתו בחריפות כי האומר שהיתה קללה זו עובר על תקנת הקדמונים שאין‬
‫להוציא שם רע על המתים‪ ,‬ולפיכך האומר כן נמצא מוציא שם רע על עזרא הסופר שכביכול ק ילל שלא על פי ההלכה‪,‬‬
‫וגורם לעצמו עניות בהילכדו בחרם הקדמונים‪.‬‬
‫גם רבי חיים קורח‪ ,‬מגדולי רבני תימן‪ ,‬נשאל בנושא זה‪ ,‬מדוע קרא לבנו עזרא‪ ,‬והשיב‪" :‬אל תשמע‪ ,‬אל תאמין! אין לדבר‬
‫הזה כל יסוד ועיקר‪ .‬חס ושלום שעזרא הסופר יקלל ישראל או אנשים יקללוהו‪ .‬והרי מן הדין אסור לקלל שום יהודי כי‬
‫הם עם ה'‪ .‬תדע כי רבים הם אשר קראו שם בנם עזרא וישנם זקנים וצעירים אשר שמם עזרא‪ .‬כשיהיה לך בן קרא שמו‬
‫עזרא וה' יהיה בעזרך"‪.42‬‬
‫‪‬‬
‫‪43‬‬
‫מספר אפשרויות נאמרו על מנת לסבר את האוזן‪ ,‬כיצד התפרסמה שמועת הקללה ומהי אמיתותה ‪:‬‬
‫האפשרות המסתברת ביותר היא שקללה ודאי לא היתה‪ ,‬אך קפידא מצידו של עזרא היתה גם היתה‪ ,‬ולא רק על יהודי‬
‫תימן אלא על כל העדות שלא עלו לארץ ‪ .44‬אמנם ניתן לומר שהקפיד במיוחד על יהודי תימן‪ ,‬וזאת לפי דברי הרמב"ן‬
‫בספר הגאולה שרישיוןהעלייה היה רק לבני שבט יהודה‪ ,‬ויהודי תימן כידוע‪ 45‬מיוחסים הם לשבט זה‪.46‬‬
‫‪38‬ישעיהו‪ ,‬שבות תימן‪ ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 24‬ואילך‪ .‬וראה גם הרב יצחק‬
‫‪39‬יש לציין שייחוסה של מגילת תימן למהרי"ץ מוטל בספק‪ ,‬ראה טובי‪ ,‬עיונים במגילת תימן‪ ,‬עמ'‬
‫רצאבי‪" ,‬מאמר משנת מהרי"ץ"‪ ,‬נדפס בהקדמה לששה סדרי משנה מנוקדות על ידי מהרי"ץ‪ ,‬סדר זרעים מועד‪ ,‬אמשטרדם תצ"ט‪,‬‬
‫מהדורת צילום בני ברק תשמ"ז‪ ,‬עמ' ד'‪ ,‬הערה ד'; יהודה ניני‪ ,‬אלמסוודה ‪ -‬פנקס בית הדין של קהילת יהודי צנעא במאה הי"ח‪ ,‬תל‬
‫אביב תשס"א‪ ,‬עמ' כ'‪ ,‬הערה ‪.25‬‬
‫‪40‬ראה "קשריה של יהדות תימן עם מרכזי היהדות"‪ ,‬ישראל ישעיהו ויוסף טובי (עורכים)‪ ,‬יהדות תימן‪ ,‬ירושלים תשל"ו‪ ,‬עמ' ל'‪.‬‬
‫‪ 41‬מסעי ישראל‪ ,‬ליק תרי"ט‪ ,‬עמ' ‪.73‬‬
‫‪42‬יוסף חובארה‪ ,‬בתלאות תימן וירושלים‪ ,‬ירושלים תש"ל‪ ,‬עמ' ‪ ,56‬צוטט גם אצל משה כהן‪ ,‬גדולי ישראל בתימן‪ ,‬בני ברק [תשמ"ה]‪,‬‬
‫עמ' קי"ד‪.‬‬
‫‪ 43‬יש להדגיש כי כל אפשרות הניתנת להיאמר בזה אינה תלויה אלא בתיאוריות והשערות שונות‪ ,‬ולא בעובדות היסטוריות‬
‫מבוססות‪.‬‬
‫‪ 44‬כך היא גם דעת הרב יצחק רצאבי ‪.‬על פי זה יתכן גם כן להיפך‪ ,‬שיהודי תימן ודאי שלא קיללו את עזרא אך קפידא מסוימת היתה‬
‫להם עליו‪.‬‬
‫‪45‬ראה בהרחבה‪ :‬הרב יצחק רצאבי‪" ,‬קהל יהודה ‪ -‬על שם מה?"‪ ,‬קהל יהודה (חסרים מקום ושנת דפוס)‪.‬‬
‫[‪]6‬‬
‫על כל פנים‪ ,‬לפי סברא זו מובן ביותר שעם העברת מסורת זו מדור לדור תפחה השמועה לקללה ממשית‪ ,‬כאשר כל‬
‫מעביר השמועה הוסיף עליה כהנה וכהנה‪ .‬כך גם מבואר בדעת מהרי"ץ‪ ,‬שהקללה באה מאליה‪ ,‬וכלשונו "קללת חכם‬
‫ונביא על חנם היא באה"‪ ,‬אם כי אפשר להבין בדעתו שאף בלא שום קפידא נענשו הם על פי הפסוק‪ .‬בדרך אגב יש‬
‫להעיר‪ ,‬שבגמרא מצינו במספר מקומות ‪ 47‬את המושג שקללת חכם ונביא על חנם היא באה‪ ,‬ובהם משמע שהקללה חלה‬
‫משום עצם אמירתה‪ ,‬אף שלבסוף תוקן העניין‪ ,‬אולם כאן רואים אנו שבאה משום העוול שביצעו בחוסר ציותם לנביא‪,‬‬
‫ואף על גב שלא קיללם בפירוש‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫על קנסו של עזרא ללויים‪ ,‬ובתוך כך‬
‫אסמכתא לכך נמצאת בספר יוחסין לרבי אברהם זכות‪ ,‬ממגורשי ספרד‪ ,‬שכתב‬
‫כתב "ואם היו עולין כולם היה הקב"ה עושה להם נסים וכו'‪ ,‬ובעבור שנתעצלו כעס הקב"ה על ישראל והיו כל דברי בית‬
‫שני חלושים"‪ .‬משמע שהיה זה משום כעסו של הקב"ה‪ ,‬ולפיכך ניתן לומר שהוא הדין ליהודי הגולה שלא עלו‪ ,‬שקוללו‬
‫מאליהם‪ .‬והשווה גם למובא בגמרא ‪" 49‬סנינא לכו" ‪ -‬כפי שאמר ריש לקיש על בני בבל שלא עלו בימי עזרא‪ .‬ולעיל הובא‬
‫שיהודי וורמייזא תלו באי עלייתם את צרותיהם‪ ,‬אף שלא נזכר שמץ של קללה מצד עזרא כלל ועיקר‪ .‬וראה עוד במבוא‬
‫לילקוט מדרשי תימן ‪ ,50‬כאשר ציטט את עיקרי דברי ה "אבן ספיר " גבי הקללה העתיק "וחזר עזרא כלעומת שבא‪ ,‬ונתן‬
‫עינו בהם בהקפדה"‪ ,‬וגם כאן מצאנו שהבינו זאת בצורת קפידא מסוימת‪.‬‬
‫סברא זו נכתבה גם בספר תולדות הרב שלום שבזי‪ ,‬כאשר שם הקללה היא פסוק מפורש בספר עזרא‪" :‬וכאשר עלה עזרא‬
‫מבבל שלח להם איגרת בשורה על העליה‪ .‬השיבו לו בזה הלשון‪' :‬אמת ויציב ונכון וקים וישר ואדיר ומתוקן ומקובל‬
‫ונאמן ואהוב וחביב ונחמד ונעים וטוב ויפה הדבר הזה'‪ .‬כל כך הפליגו בשבח המעשה‪ ,‬אך הם עצמם לא נצטרפו לעלות‪.‬‬
‫שלח להם שנית מגילה כתובה מפנים ומאחור ושוליה חרוכים באש‪ ,‬לאמור‪ :‬אש אחזה בארבע פינות הבית‪ ,‬החלצו ועלו‪,‬‬
‫ועוד העתיר עליהם דברים בתחינה ובגזרה‪ .‬השיבו לו‪ :‬פשטתי כותנתי איככה אלבשנה‪ .‬כבר נגזרה גזרה‪ ...‬חלה עליהם‬
‫אלת עזרא‪' :‬וכל אשר לא יבוא יוחרם כל רכושו' (עזרא י'‪ ,‬ח')"‪.51‬‬
‫אפשרות נוספת נאמרת בענין זה כי יתכן ששמועה זו מעיקרה אינה נכונה‪ ,‬אלא הומצאה על ידי יושבי הגולה בזמן חורבן‬
‫בית המקדש השני‪ ,‬אם בכדי להעמיד פנים שאינם קשורים למפלת היושבים בארץ ישראל‪ ,‬או על מנת להצטדק בפני‬
‫הנצרות ולהעיד על עצמם שלא היו בירושלים בעת צליבת הנוצרי‪ .‬דבר זה יסודו בראשיתו של היישוב היהודי בגרמניה‬
‫אשר לוטה בערפל‪ ,‬ומסורות שונות מקדימות אותו עוד לתקופת בית המקדש הראשון או השני‪ .‬מסורות אגדיות אלו‬
‫נובעות ככל הנראה ממגמה זו‪ ,‬להוכיח בפני שכניהם הנוצרים שלא היתה יד אבותיהם שלוחה במעשה הצליבה‬
‫בירושלים‪ .52‬מסתבר כי היו מהם שהמשיכו לבטא זאת בצורה יתירה‪ ,‬ולספר אודות קללה שהוטלה עליהם על ידי עזרא‪,‬‬
‫כאשר לא נענו לקריאתו לעלות אל ארץ ישראל‪.‬על כל פנים‪ ,‬מהם נדדה שמועה זו לשאר הארצות‪ ,‬אם כי הסיבה‬
‫האמיתית נשכחה‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בין אם נאמר שהיתה קללה או שזו רק קפידא‪ ,‬מסתבר שכל חלותה שייכת באותו הדור שהמרו את פיו של‬
‫עזרא ולא עלו לארץ‪ ,‬וכעין שמצאנו בדעת הרמב"ם שקנס רק את לויי דורו‪ ,‬ואין לה כל שייכות ליהודי תימן שבכל‬
‫הדורות‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬ידוע ומפורסם שלא כל יהודי תימן דרו בה מעת גלות בית ראשון‪ ,‬אלא יש שהגיעו בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬עם‬
‫חורבן בית שני‪ ,‬תקופת הגאונים‪ ,‬ועד הדורות האחרונים‪ .‬עליהם‪ ,‬אפוא‪ ,‬ודאי שלא חלה כל קללה‪.‬‬
‫ושלישית‪ ,‬גם אם נדחק ונאמר שקבלה זו נכונה והקללה חלה גם עד הדורות הללו‪ ,‬הרי כל מציאותה היא מפני אי עליתם‬
‫של יהודי תימן לארץ‪ ,‬מה שאין כן כעת‪ ,‬אחר העלייה ארצה של כמעט כל יהודי תימן‪ ,‬הרי שכבר תוקן העוול דאז‬
‫והתבטלה הקללה ‪ .‬וכן נקט רבי יעקב מנזלי בספרו "הקיצו ורננו" ‪ 53‬בזו הלשון‪ :‬והיום כששינו מקומם ועלו לארצם‪,‬‬
‫ונתקיימה שינוי מקום שינוי מזל ועלו לארצם‪ ,‬והיום הברכה מצויה בידם‪ ,‬הם ונשיהם בהשקט‪ ,‬ואוכלים מעדנים ושותים‬
‫ממתקים באין מפריע וכו'‪.54‬‬
‫‪46‬בדומה לכך יש ששיערו כי שמועת הקללה נודעה בעיקר בקרב יהודי תימן משום ריבוי הלויים שבהם‪ ,‬ואם כן קללת עזרא ללויים‬
‫חלה על אחוזים ניכרים מביניהם‪.‬‬
‫‪ 47‬ברכות נ"ו‪ ,‬א'; סנהדרין צ'‪ ,‬ב'; מכות י"א‪ ,‬א'‪.‬‬
‫‪ 48‬מהדורת תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪.45‬‬
‫‪ 49‬יומא ט'‪ ,‬ב'‪.‬‬
‫‪50‬הרב אברהם ורטהימר‪ ,‬ירושלים תשנ"ג‪ ,‬עמ' י"ג‪.‬‬
‫‪51‬הרב סעדיה חוזה‪ ,‬תולדות הרב שלום שבזי‪ ,‬חלק ב'‪ ,‬ירושלים תשמ"ב‪ ,‬עמ' נ"ח‪.‬‬
‫‪52‬ראה אברהם גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים‪ ,‬ירושלים תשמ"א‪ ,‬עמ' ‪.1‬‬
‫‪53‬בתוך‪ :‬עילוי הנשמות‪ ,‬ירושלים תש"ל‪ ,‬סימן קמ"ב‪ ,‬אות ה'‪ .‬ושם סימן ע"ב‪ ,‬אות ג'‪ ,‬ציטט את דברי החיד"א על שאר הגלויות שלא‬
‫רצו לעלות לארץ ישראל‪ ,‬ובסימן קנ"ד הזכיר גם שקיללו את עזרא שלא יקבר בארץ‪ ,‬וקללתם התקיימה‪.‬‬
‫‪ 54‬וכן היא דעת הרב עזריה בסיס‪ ,‬בתשובתו כת"י מיום ה' שבט תשע"א‪.‬‬
‫[‪]7‬‬
‫ובסוף דברינו יש לסייג בהחלטיות שגם הסוברים שנכונה שמועת הקללה‪ ,‬כל דבריהם נסבואודות קללת עוני בלבד‪ ,‬אך‬
‫בימינו הוסיפו בדותא מחודשת של קללת מחלוקת ופלגנות‪ ,‬כביכול קללם עזרא שיהיו כולם ראשים‪ ,‬דבר שלא הוזכר‬
‫כלל ואין לו כל מקור‪.55‬‬
‫‪55‬אפשרות מעניינת במיוחד שמעתי להסביר בדותא זו‪ ,‬שהיו אנשים ששמעו על הקללה שיהיו עניים‪ ,‬רשים ודלים‪ ,‬ובמקום "רשים"‬
‫שמעו "ראשים"‪ ,‬והבינו זאת שיהיו כולם ראשים‪ ,‬דהיינו שתהיה מחלוקת ביניהם‪.‬‬
‫[‪]8‬‬