לתכנית הקורס המלאה

‫ערבית‪-‬יהודית‪-‬תימנית‪:‬‬
‫תרבות מבעד ללשון‬
‫ד"ר אורי מלמד‬
‫תיאור הקורס ומטרותיו‬
‫משימת הקורס העיקרית היא להכשיר את המשתתפים בהתמצאות בלשונות התקשורת העברית‬
‫התימנית והערבית התימנית‪ ,‬המשמשות עדיין את בני הקהילה הזאת ואת בנותיה‪ .‬משימה זאת‬
‫כוללת מספר יעדים‪ ,‬שהחשובים שבהם הם‪ :‬רכישת המבטא העברי התימני עד כדי יכולת קריאת‬
‫טקסט עברי וערבי בהתאם למסורות ההגייה התימניות שבידינו; רכישת אוצר מילים תימני בעברית‬
‫ובערבית‪ ,‬המהווה מכלול תרבותי תקשורתי של קודים חברתיים למן המילים הבודדות‪ ,‬עבור אל‬
‫הפתגמים העממיים שהם טקסטים מזעריים‪ ,‬וכלה בטקסטים ארוכים בעלי סגנון מיוחד ותכנים‬
‫מובנים‪ ,‬תוך הבנת הנקרא והנשמע‪.‬‬
‫הקורס ישלב בכל מפגש טקסטים כתובים שיהוו בסיס איתן לשיח לשוני בדרכי הסגנון של הלשון‬
‫הערבית המדוברת‪ .‬לשם הגיוון‪ ,‬כל מפגש יבוסס על חלק מן הנושאים החשובים הבאים‪( :‬א)‬
‫אוצר־מילים תימני שימושי‪ .‬לקט מילים וביטויים הרווחים עד ימינו בארץ ומהווים תקשורת‬
‫בין־אישית בקרב בני העדה; (ב) מעשיות וסיפורי עם תימניים‪ ,‬שמסוגננים בעיקרם בערבית ומיעוטם‬
‫בעברית‪ ,‬לשם הכרת הפולקלור התימני; (ג) כרוניקות וסיפורי מסעות‪ .‬בהעדר עיתונות כלשהי‬
‫בתימן‪ ,‬ייחשפו התלמידים לפרקי היסטוריה של יהדות תימן באמצעות תעודות היסטוריות‪ ,‬אשר‬
‫נכתבו במרוצת הדורות כתיאורים למאורעות שאירעו בזמן אמת או לשכתוב היסטוריוגראפי‬
‫בערבית היהודית התימנית; (ד) מן המדרש התימני‪ .‬עיונים במדרשי תימן הקדומים‪ ,‬שכידוע נתחברו‬
‫בלשון מעורבת עברית וערבית‪ .‬נקרא קטעים אחדים שנכתבו בסגנון כתיבה דו־לשוני זה; (ה) מן‬
‫ב'תכְּ לַאל' התימני הקדום‪ ,‬והן‬
‫ה'תכְּ לַאל' התימני‪ .‬המשתתפים ייחשפו לתעודות שונות המצויות ִּ‬
‫ִּ‬
‫מקיפות את מעגל החיים השנתי בתימן; (ו) תעודות ומסמכי בית־דין‪ .‬עיונים בעולם המשפט היהודי‬
‫ה"מ ַסוַ דֵּ ּה" – זכרונות בית הדין הגדול‬
‫ְּ‬
‫התימני הכולל חוזים‪ ,‬צוואות‪ ,‬תעודות ומסמכים מתוך‬
‫בצַ נְּ עַ א; (ז) שירים ושירות – השירה העממית (לא שירת הגברים מן הדיואן אלא דווקא שירת הנשים‬
‫המזומרת) לצורך הכרת עולמה התרבותי של האישה ומשום קרבת הז'אנר הספרותי הזה אל הלשון‬
‫המדוברת; (ח) איגרות ומכתבים אישיים‪ .‬מאגר גדול החושף בפני הקוראים בו את עולמם הפרטי של‬
‫יהודי תימן‪ ,‬בתימן ובארץ‪ ,‬לפני העלייה ארצה ולאחריה; (ט) פתגמים ואמרות עממיות בערבית‬
‫ובעברית‪ ,‬שמהווים את הדבק הטוב של שיג ושיח ספרותי כתוב או עממי נשמע; (י) ברכות‬
‫ואיחולים המשקפים נימוסים‪ ,‬הליכות עולם ודרך־ארץ‪ ,‬שנתגבשו בקרב העדה במרוצת הדורות; (יא)‬
‫בדיחות ומערכונים‪ .‬החלק העממי ביותר המיוצג בלשון הדבורה בימינו‪ ,‬בקרב יהודים ובקרב‬
‫מוסלמים‪.‬‬
‫כל סוגי הטקסטים הללו יביאו עד מהרה את המשתתפים לחשיפה תרבותית מאלפת מבעד ללשון‬
‫הערבית־היהודית־התימנית ומבעד לנסיבות החברתיות שהיא משמשת בהן עד ימינו‪.‬‬