מזכר 35 - מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה
אוקטובר 2012תשע"ג | גיליון | 35
משה זנבר ז"ל1926-2012 ,
"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה
המקובלים או לקבל את חוק הטבע ,את חוק חיית הפרא.
לפי חוק זה ,אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני .אם לא
אהרוג – יהרגוני .החלטתי למות כבן-אדם ולא כחיה".
מתוך ספרו "שנה לאין קץ"
דבר יושבת ראש מרכז הארגוניםשל ניצולי השואה
ל
פני מספר חודשים ,גייס אותי משה
זנבר להחליף אותו כיו"ר מרכז
הארגונים .הוא ביקש ממני להמשיך
לטפל "בבייבי" שלו שפועל להגנה על זכויות
ניצולי השואה ומנהל מלחמה על הרכוש
השדוד .לא יכולתי לשער שאלה הם חודשיו
האחרונים ושכעבור זמן קצר נלווה אותו
בדרכו האחרונה ונצטרך להגיד מילות פרידה.
אני מודה ,גם בעת כתיבת שורות אלה קשה לי.
קשה מאד לכולנו.
ניצולי השואה בארץ ובעולם מעריכים
ומוקירים את תרומתו האדירה למענם
ומרכינים ראש לזכרו .בשמם ומעומק הלב
והנשמה נאמר לו :תודה .תודה על כך שהקדיש
את מרבית חייו הבוגרים ובמשך עשרות
שנים למען אחיו ,שרידי השואה .תודה על
תרומתו לרווחה הכלכלית והנפשית של
ניצולי השואה; על פועלו להנצחת השואה
ומורשתה ועל ניהול מלחמה סיזיפית להשבת
הרכוש היהודי שנגזל מהיהודים בשואה.
עד ליומו האחרון דאג שמרכז הארגונים של
ניצולי השואה -אותו הקים ,ימשיך לתפקד
כדי להשלים משימות ולתקן עוולות שטרם
קיבלו מענה .לפני למעלה משנה הלך לעולמו
נח פלוג ז"ל .לראשי עשרות הארגונים שחברים
במרכז היה ברור כי משה זנבר הוא היחיד
שמסוגל לנווט את המרכז בשעה הקשה.
הוא נקרא לחזור ולהנהיג את מרכז הארגונים
ונענה להפצרות הרבות של החברים .בחוכמתו
הרבה ,בשקט וביושר שהיו אופייניים לו ידע
להשרות ביטחון שיש מי שינווט את המערכת
המורכבת .בשקט ,בדיפלומטיה ובחכמה ידע
להוביל 52ארגונים.
משה הודיע עם כניסתנו לתפקיד ,כי הוא
מתכוון לייצב את המערכת ,לדאוג למנהל
תקין ולהשכין שלום בית בין כל הגורמים .הוא
הפשיל שרוולים ,התייצב כמעט כל יום לעבודה
ובחריצות ובכישרון האופייניים לו דאג לנושא
כפל קצבאות לניצולים נזקקים ,איסור שימוש
בסמלים נאצים בוויכוחים בחברה הישראלית,
מניעת השמעת יצירות וגנר ועוד.
בתום ביצוע כל המשימות שלקח על עצמו
כינס את חברי הוועד המנהל והודיע על פרישתו.
משה נפגש איתי וביקש להחליף אותו .היא
ביקש ממני לא לדחות את הכניסה לתפקיד.
הוא דאג להעביר את המרכז ,שכה אהב וטיפח,
בצורה מסודרת .היה חשוב לו שהכניסה
2
שלי תהיה חלקה .על כך תודתי הרבה לו.
ישבתי איתו ארוכות והוקסמתי מאישיותו
הכובשת ,מחוכמתו ומהסיפורים הרבים על
תרומתו להקמת המדינה ולביסוסה .למדתי
ממנו על ההתגייסות שלו ,לאחר שורה של
תפקידים לפיתוחה ושגשוגה של כלכלת
המדינה ,לטובת אחיו ניצולי השואה "כדי
לסגור מעגל".
החל מ 1998-גייס משה זנבר ,אסיר מחנה
ריכוז לשעבר ,מספר ,124753ניצול מחנות
דכאו ומילדורף-ולדלגר את המומחיות
הפיננסית והמינהלית שלו למען שרידי
השואה .הוא יצא לדרך לא לפני שתכנן את
האסטרטגיה למו"מ ולתביעות החדשות.
כיו"ר מרכז הארגונים תבע שמעתה והלאה
לא ידברו אחרים בשמם של ניצולי השואה.
ביחד עם נח פלוג ז"ל ואחרים הוא ייסד את
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
"מעכשיו ניצולי השואה מתחילים לייצג את
עצמם" אמר .הוא דרש מוועידת התביעות
שתכלול נציגים של ניצולי שואה .תביעתו
התקבלה .בסוף שנות ה ,80-כאשר נראה
היה שוועידת התביעות הולכת וממצה את
תפקידה ,זנבר הפיח אנרגיות חדשות בארגון
ועשה זאת בהצלחה .היה לו תפקיד מכריע
בהשבת מיליארדי דולר לניצולי השואה
באמצעות הסדרת קרנות פנסיה ,פירעון
פוליסת ביטוח ,פיצויים ,עבור אלה שאיבדו את
זכאותם מתוקף חוקים אלה או אחרים ,הקמת
קרנות מיוחדות למימון תמיכה סיעודית עבור
נזקקים כמו הקרן לרווחת ניצולי השואה
וכדומה.
מהקמת מרכז הארגונים דרך הקמת קרנות
פנסיה מגרמניה לכל שריד שאינו ניצול יוצא
גרמניה ,המשיך בתפקידים מרכזיים בוועידת
התביעות במשך 16שנים עד ,2007קודם כגזבר
הארגון ואח"כ כיו"ר ההנהלה .זנבר גם הקים
את איל"ר ,שנאבקה להחזר רכוש ופיצויים
לניצולי שואה ממשלות של מדינות מחוץ
לתחום הפעולה של ועידת התביעות .הוא
לקח חלק פעיל במאבק מול ממשלת שוויץ
וה SBN-הבנק המרכזי של שוייץ ובחקירת
היקף החוב השוויצרי בן מיליארדי דולרים
מרכוש וממון יהודי שנשדד ונמכר לשוויצרים
על ידי הנאצים .הוא נטל חלק מכריע גם
בהשבת פיצויים בהיקף נרחב בתחומים חוצי
גבולות -מחברות ביטוח בינלאומיות ,פעילותו
ב Icheik-ומעולם האומנות.
בשנים האחרונות ,היה שותף פעיל יחד עם
ועידת התביעות וממשלת ישראל בועידת
פראג ובפרוייקט "הארט" להשבת רכוש
ממדינות אירופה .בנוסף היה ממקימי המועצה
הציבורית לתרומתם של ניצולי השואה להקמת
המדינה וביסוסה .היה חשוב לו שהדורות
הבאים יידעו את התרומה האדירה של שרידי
השואה לתקומת העם במדינת ישראל.
שפע של פרסי הוקרה והערכה בהם זכה לא
משקפים את תרומתו האדירה להקמת המדינה
ולביסוסה .קשה לחשוב על מישהו שתרם כה
רבות ובתחומים כה רבים ומגוונים למדינה
ולחברה הישראלית .בספרו "חתום על שטר"
כתב זנבר שעם כל היכולת שצבר במהלך שנות
המאבק להשבת הרכוש היהודי הטריד אותו
דבר אחד :בקשת הסליחה שלא נאמרה .לא
הזהב אלא העלבון .בזהב ובכסף עסק הכלכלן
זנבר .העלבון פגע בניצול השואה שבו.
זנבר האיש ,הלך לעולמו ,לאחר שרשם שורה
של הישגים אדירים למען אחיו ניצולי השואה
ונגד שעון הזמן שהולך ואוזל .הוא ידע שנותרו
סוגיות רבות בלתי פתורות -ואת מאבקיו
אנחנו מתחייבים להמשיך.
כולנו חייבים לו תודה ענקית .ייהי זכרו ברוך
לעד.
קולט אביטל
בארץ ובעולם
דבר המערכת
קוראים יקרים,
גיליון זה מוקדש לזכרו ולפועלו של משה זנבר ז"ל ,אדם יוצא דופן
בכל קנה מידה ובכל היבט אפשרי .אדם שקורות חייו מספקים לחמישה
אנשים ,וגם זאת בתנאי שהם מוכשרים ,חרוצים ,נחרצים ובעלי חזון
ויכולת ביצוע יוצאי דופן.
נידמה כי דבריו ,המופיעים על שער גיליון זה ,הם תמצית אישיותו,
ההסבר לכל מה שעשה ולדרך שבה בחר לעשותם .מאות אלפי ניצולים
חייבים לו את השיפור בתנאי חייהם שנגזרו ישירות מהמאבקים שהוביל
לשמירה על זכויותיהם בארץ ובעולם .אבל לא רק הם .אזרחי המדינה
כולם יצאו נשכרים לאורך שנים מהשילוב של מקצוענות שלוותה
בתפיסה כלכלית-חברתית אותה ביטא באומרו" :כיום המוטיב החשוב
הוא הכסף ,הרווח .פעם המוטיב החשוב היה הרווחה."...
באישיותו יוצאת הדופן ידע לשלב חזון ויכולות ביצוע יוצאות דופן ,עם
חוכמת לב קטנה לא פחות .רוני קלינסקי ,מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי
השואה ,אמר עליו" :הוא הפך עבורי מעין מנהיג ומורה דרך .אבל ,יותר
מזה ,אעז לומר שלפעמים הרגשתי ש"נולד לי סבא" נוסף לשני אלה
שכבר הלכו לעולמם".
קולט אביטל ,שקיבלה לידיה את שרביט ניהול מרכז הארגונים אמרה
כי "בחוכמתו הרבה ,בשקט וביושר שהיו אופייניים לו ידע להשרות
ביטחון שיש מי שינווט את המערכת המורכבת בשקט ובדיפלומטיה".
לדברי לילי הבר ,יו"ר התאחדות יוצאי פולין ,הוא היה "איש צנוע וענו
היה .עיניים כחולות חודרות ומישירות מבט בוחן ,איש עם נשמה יתרה.
מקשיב בקשב רב לדברי האחר ,מוסיף מחכמתו ותבונתו ,מדריך ומורה.
נשבתי בקסמו .הוא היה לי לסמל ומופת".
ואילו יוחנן רון ,יו"ר עמותת "ילדות אבודה – ילדים שורדי שואה" ,אמר:
"הלך מעמנו איש גדול בעל תבונה וחוכמה אין קץ ,הלך ממני איש קרוב
רחוק שתמיד יכולתי לקבל ממנו ,בשעת הצורך ,תמיכה ועצה טובה".
משה זנבר ז"ל ,זכה לא רק לשרוד את התופת ,להגיע ארצה ,להילחם
ולהיפצע בקרב למענה ,אלא גם להקים משפחה חמה ואוהבת ,ולהגשים
את השקפת עולמו ,חוש הצדק הטבעי שלו ,ואהבתו למדינה ,לאדם
ולתרבות.
יהי זכרו ברוך.
מזכר
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה
אוקטובר 2012תשע"ג | גיליון | 35
משה זנבר ז"ל1926-2012 ,
תוכן
העניינים
"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה
המקובלים או לקבל את חוק הטבע ,את חוק חיית הפרא.
לפי חוק זה ,אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני .אם לא
אהרוג – יהרגוני .החלטתי למות כבן-אדם ולא כחיה".
מתוך ספרו "שנה לאין קץ"
תמונת השער:
צייר מ .אביב1976 ,
צילום :דוד סעד
בארץ ובעול ם
4
משה זנבר -האיש ופועלו
משאול תחתיות לפסגת העשייה
16
"המרכז זה הבייבי שלי"
19
הלקח הקיומי של השואה במסלול חייו
20
סבא משה
22
יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים וותיקים
האיש שנסק מן האפר
24
מזכר
דברים לזכרו
בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
כתב עת לענייני שואה ,העם היהודי ,אנטישמיות ודמוקרטיה
מייסד ה"מזכר":
צבי גיל
מו"ל:
מרכז הארגונים של ניצולי השואה,
ועדת הסברה וקשרי חוץ
המסגר 55ת"א
טל' 03-6243343
יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ :זאב שוורץ
עורך ראשי:
אורי ארזי
עורך:
עמרי מריאן
חברי מערכת:
ראול טייטלבאום ,לילי הבר ,אלי ולק
יעל מור חיים
עיצוב ועריכה גראפית:
אורלי פיינברג
עיצוב קונספט:
באדיבות קרן גילרמן הראל
תמונת שער אחורי:
26
100שנה להולדת ראול ולנברג
30
למה פרצה מלחמת העולם השניי ה
34
מדור משפטי
36
חדש על מדף הספרי ם
40
3
בארץ ובעולם
מאות ליוו את משה זנבר בדרכו האחרונה
מי שייסד את מרכז הארגונים של ניצולי השואה ושימש פעמיים כיו"ר הארגון ,היה נגיד בנק ישראל ,יו"ר הנהלת
בנק לאומי ומבכירי משרד האוצר ,נפטר אחרי מחלה ונטמן בבית הקברות בקריית שאול
משה זנבר הובא למנוחת
עולם ביום שלישי ה 2.10-בבית
הקברות בקריית שאול .את
זנבר ליוו מאות חברים ועמיתים
לדרך מכל מגוון השטחים בהם
היה מעורב בחברה הישראלית:
כלכלה ,חברה ,אקדמיה ,תרבות
ואומנות ,וכמובן נציגי הארגונים
החברים במרכז הארגונים של
ניצולי השואה בישראל .זנבר
הקים אותו ,יחד עם נח פלוג
בשנת ,1987היה היו"ר הראשון
שלו וחזר שוב למלא את התפקיד
לאחר פטירתו של פלוג .זנבר מוקף לאחרונה במשפחתו ,חבריו ומוקירי זכרו .משה זנבר
הניח אחריו את אשתו ברכה,
האדם התרבותי לחיה של ממש ...הרגשתי
בנותיו שלומית ונאווה ונכדים.
חובה לעצמי לתאר דרכי ההשתוללות הזאת ,כי
בין הסופדים לזנבר היו קולט אביטל ,יו"ר מספרים סטטיסטים אינם מבטאים את כל מה
מרכז הארגונים ,הרב ישראל מאיר לאו ,יו"ר שהיה' .ואכן ,כל חייך ככלכלן וכסטטיסטיקאי,
מועצת יד ושם ,יוליוס ברמן ,יו"ר ועידת
קיבלת החלטות לאחר שהייתה לך ראיה רחבה
התביעות ,השר לשעבר רפי איתן ,מייסד
וכוללת יחד עם התמצאות במספרים ובפרטים
תיאטרון היידישפיל ,שמואל עצמון ,קרנית
הקטנים .הייתה לך ראיה למרחוק והאומץ
פלוג ,בתו של נח פלוג ז"ל המכהנת כמשנה
לקבל החלטות פורצות דרך.
לנגיד בנק ישראל ,חברים ובני משפחה.
"מרגע עלייתך ארצה הישר לקרבות בלטרון,
נשיא המדינה ,שמעון פרס ,כתב במברק
סיפור חייך הוא למעשה סיפור תולדות כלכלת
ששלח למשפחה" :משה היה אחד מעמודי
התווך של הכלכלה הישראלית הן מבחינה ישראל .נולדת בהונגריה עם השם זנדברג .הוריך
אינטלקטואלית והן פרגמאטית .יכולת ובני משפחה רבים-רבים נוספים הושמדו
הניתוח שלו היתה מקורית וברוב המקרים בשואה 15 .שנה מאוחר יותר התבקשת לעברת
גם הוכחה כנכונה בזמן ובתוכן .תרומתו זו לא את שמך כדי לצאת לשליחות לחו"ל ,וסירבת.
תשכח .יש לו חלק גדול בהצלחת הכלכלה של כשנבחרת לנגיד בנק ישראל ,התבקשת שוב
מדינת ישראל הן בשעת משבר והן בשעות לעברת את שמך' .האם אפשר לחתום על
צמיחה .עבדתי איתו מקרוב וידעתי להעריך השטרות של מדינת ישראל עם שם גרמני כמו
את הערכותיו שהיו מדויקות ונכונות" .זנדברג?' .החלטת באותה ישיבה שאתה מוכן
להיפרד משתי אותיות בשמך ד' ,ו-ג' ,ומאותו
לוחץ ידכם בחום .שלא תדעו עוד צער.
הנכד יותם בן-אריה קרא דברים שכתבה יום לשאת את השם זנבר.
"במקביל לעבודתך ,הצלחת לשלב בהתנדבות
אמו נאוה" :אבא יקר שלי ,את הספר 'שנה
לאין קץ' כתבת בשנת ,1955עשר שנים אחרי את אהבתך לתרבות ולספורט וגם בהם תרמת
שיצאת מהתופת ,לאחר שהשתחררת ממחנה רבות .חיית יחד עם אמא שכל כך אהבת ,חיים
הריכוז הגרמני .נדיר למצוא תיעוד מפי ניצולים מאוד מאוד צנועים .חינכתם אותנו לערכים
בשנים אלה .וכך כתבת במבוא לספר' :מאז של מסירות ,יושר ונאמנות ,של חשיבות הרוח
שחרורי ממחנה הריכוז הגרמני הרגשתי מעין לעומת החומר ושל אהבת הארץ .מבטיחה
חובה לתאר דברים שראיתי ושעברו עליי לשמור ולדאוג לאמא .תנוח בשלום .אוהבת".
יו"ר מרכז הארגונים ,קולט אביטל ,שזנבר
בתקופת השואה ,כדי שלא נשכח אנו ובנינו
שקיימים אמצעים בהם אפשר להפוך את ביקש ממנה לקבל את תפקיד יו"ר המרכז אך
4
לפני ארבעה חודשים ,אמרה
בדברי ההספד שלה" :משה ,בשם
ניצולי השואה בארץ ובעולם
באתי להגיד לך מעומק הלב
והנשמה תודה .תודה שהקדשת
את מרבית חייך הבוגרים ובמשך
עשרות שנים להגנה על זכויות
חבריך שרידי השואה .תודה
על תרומתך לרווחה הכלכלית
והנפשית של ניצולי השואה.
תודה על פועלך להנצחת השואה
ומורשתה ועל ניהול מלחמה
סיזיפית להשבת הרכוש היהודי
שנגזל מהיהודים בשואה".
הרב לאו אמר כי "זנבר הטביע
חותמו על עולם העשייה בכל תחום ,אך בעיני,
הדבר הבולט ביותר היא האנדרטה שדאג
להקים בלטרון ,לזכר שורדי השואה שנפלו שם
בקרבות מלחמת העצמאות .זנבר ,שבעצמו
נפגע קשה במהלך הקרב ,דאג להנציח את
כל אלה שלא היה להם לא בן ,לא אב ולא אח
לומר אחריהם קדיש ,אך היה להם את משה
זנבר .כיו"ר מרכז הארגונים ,פעל ללא לאות
והיה לפה לכולם .בשקט ,בחריצות ובנחרצות
פעל גם להנצחת השואה ,אך חשוב יותר מכך
דאג לרווחת השורדים ועמד על זכויותיהם.עם פטירתו אנחנו נפרדים מתקופה .אתה היית
מבכירי הבנים והבונים".
יוליוס ברמן ,יו"ר ועידת התביעות ,סיפר כי
כשמונה לתפקיד אמרו לו כי אם יש אדם אחד
שאתה יכול לסמוך עליו ולהיעזר בו ,הרי זה
משה זנבר .ברמן אמר עוד כי "במהלך עבודתנו
המשותפת הפכנו לחברים קרובים .הוא היה גם
איש ביצוע וגם חולם .הוא ידע לבחור בשביל
הזהב שבין עקשנות לבין פרקטיות ,ובכך
הצליח להגיע להישגים עצומים בכל מאבק
שניהל".
השר לשעבר ,רפי איתן תיאר את זנבר בדבריו
כ"אדם רב גוני שהקיף בחייו את כל הנושאים
החברתיים והכלכליים של המדינה ,ובמידה
רבה גם נושאים מדיניים .בכל תחום הגיע
לפסגה .בעניין ניצולי השואה אומר ,כי כולנו
ידענו את הדברים ,אך ללא זנבר זה לא היה
קורה".
בארץ ובעולם
מרכז הארגונים דורש :להעביר כספי ירושה
גרמניים לניצולים נצרכים
יו״ר מרכז הארגונים פנתה לשר המשפטים בבקשה להנחות את האפוטרופוס הכללי להעביר כספים שהורישו
אזרחים גרמנים למדינה ,לניצולי שואה נזקקים ונצרכים .ניצולי השואה לשר המשפטים :תנחה את האפוטרופוס
הכללי להעביר כספי ירושה גרמניים לטובת ניצולי שואה נצרכים
במכתב ששיגרה קולט אביטל ,יו״ר מרכז
הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,לשר
המשפטים ,פרופ׳ יעקב נאמן ,היא מבקשת
שינחה את האפוטרופוס הכללי להעביר כספים
של אזרחים גרמנים שהורישו את כספם לטובת
מדינת ישראל ,לניצולי שואה נזקקים ונצרכים.
פנייתה של יו"ר מרכז הארגונים ,שנשלחה עם
העתק לראש הממשלה ,בנימין נתניהו ,נעשתה
לאחר שהתברר כי מאות גרמנים החליטו בערוב
ימיהם להוריש את רכושם למדינת ישראל.
״נודע לנו כי מאות גרמנים ,שחיו בתקופת
מלחמת העולם השנייה ,הורישו את כספם
מסיבות מצפוניות .כספים אלה מועברים על
פי חוק לרשות האפוטרופוס הכללי" ,כתבה
אביטל ,והוסיפה :״אנו סבורים שכסף זה צריך
להיות מיועד בראש ובראשונה הקלת מצוקת
ניצולי השואה ,קורבנות הנאצים ,החיים היום
בקרבנו במדינת ישראל״.
מידיעה שפורסמה בתקשורת הכתובה עולה
סברה ,כי המורישים חשו רגשות אשם קשים,
ועם מותם החליטו לנקות את מצפונם ולהעביר
ירושתם לישראל .בהתאם לידיעה כי לחלק
מהמורישים יש משפחות ,הועלתה הערכה
שחלקם היו קשורים למפלגה הנאצית בצורה זו
או אחרת .בבקשתה משר המשפטים להעביר את
הכספים הללו מהאפוטרופוס הכללי לארגונים
העוסקים בסיוע ישיר לניצולים הנצרכים,
כותבת אביטל :״מיותר לתאר את סבלם וצרכיהם
הגוברים של ניצולי השואה בערוב ימיהם
ולהדגיש בפניך את דחיפות פנייתי".
יו"ר מרכז הארגונים" :הצדק עם ילדי טהרן
נעשה באיחור של 60שנה"
מרכז הארגונים יבדוק את ההשלכות המשפטיות של פסק דין זה ,על מנת לראות אם ניתן לפצות אוכלוסיות דומות
שקופחו מאז הסכם השילומים עם גרמניה ואת חבות המדינה כלפיהן
"עצוב שהצדק
עם ילדי טהרן
נעשה באיחור
של 60שנה.
שלא
חבל
התגלתה הגינות
מצד המדינה
כ ל פ י ה ם
צורך
והיה
קבוצה של ילדי טהרן בדרכם לכפרי ב ה ת ע ר ב ו ת
נוער ברחבי המדינה
והכרעה של
בית משפט כדי לעשות צדק עם אותם שרידי
השואה שחלקם הגיעו ארצה יתומים" .כך
אמרה ח"כ לשעבר ,קולט אביטל ,יו"ר מרכז
הארגונים של ניצולי השואה ,בתגובה לפסק
הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שקבע
כי יש לפצות את אותם ניצולים שנותרו בחיים.
פסק הדין ניתן ביום ה' ה 13-בספטמבר.
בעקבות פסק הדין של כבוד השופטת
דבורה פלפל ,בודק מרכז הארגונים של
ניצולי השואה ,הארגון המייצג את כלל
שרידי השואה בישראל ,את ההשלכות
המשפטיות של פסק דין זה ,על מנת לראות
אם ניתן לפצות אוכלוסיות דומות שקופחו
מאז הסכם השילומים עם גרמניה ואת חבות
המדינה כלפיהן.
"ילדי טהרן" הוא הכינוי שקיבלו אותם
מאות הילדים שנולדו במהלך מלחמת העולם
השנייה בפולין ונמלטו לרוסיה .הם הגיעו
לאיראן באמצעות הצבא הפולני שהוקם
בגוש הסובייטי .הסוכנות היהודית הקימה
מחנה שבו רוכזו מאות ילדים לשם העלאתם
לישראל ,וב 1943-עלו הילדים ארצה .הם פוזרו
לקיבוצים ,פנימיות ומוסדות .בין הילדים היו
האלופים במיל' יאנוש בן גל וחיים ארז ,וכן איש
הוועד האולימפי ,אלכס גלעדי.
לפני כ 19-שנים הגישו ניצולי שואה אלה
תביעה ייצוגית נגד המדינה והסוכנות היהודית.
הם ביקשו להיות חלק מקבלת כספי שילומים
שהעבירה ממשלת גרמניה ,וטענו כי המדינה
לא דאגה לתהליך שיקומם .המדינה טענה אז
ש"ילדי טהרן" לא זכאים לכספים .התביעה
נדחתה בטענה שאינה עומדת בתבחינים של
תביעה ייצוגית .לפני כשלוש שנים נעתר בית
המשפט העליון לדרישתם לתביעה ייצוגית.
בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נאמר
כי הסכם השילומים לא התחשב ב"ילדי טהרן"
ובתהליך השיקום המגיע להם" .משהגיעו
הילדים לבגרות ,הם נאלצו לעזוב את מוסדות
הקליטה שלהם ונאלצו להסתדר לבד ,חלקם
ללא הכשרה ,ייעוץ או הכוונה .בגרות הגיל
אינה בגרות הנפש ,אינה בגרות האדם ,אינה
בגרות המקצוע ,אינה בגרות העבודה ואינה
בגרות הדיור" ,כתב בית המשפט ופסק
להם פיצוי כולל בסך של 17מיליון ש"ח,
שיחולק בין אותם ניצולים שנותרו בחיים.
כאמור ,מרכז הארגונים בודק עם יועציו
המשפטיים את השלכות פסק דין תקדימי זה.
5
בארץ ובעולם
לבקשת מרכז הארגונים :יוזמת חקיקה בגרמניה למניעת
הפצתו המחודשת של מיין קמפף
בתשובה לפנייתה של יו"ר מרכז הארגונים ,קולט אביטל ,כתב יו"ר הסיעה ,פרנק וולטר שטיינמאייר ,כי הורה
לסיעתו לפעול בבונדסטג נגד הפרסום" :אני מסכים שהדפסת מהדורה חדשה של "מיין קמפף" לא תתרום לשום
משימה חינוכית ,אלא עלולה לגרום נזק רציני"
מרכז הארגונים מנהל בחודשים האחרונים
מלחמה עיקשת למניעת הפצתו המחודשת
"מיין קמפף" ,שכתב הצורר הנאצי אדולף
היטלר .הזכויות לרכושו ומורשתו של היטלר
הועברו ,לאחר מותו ,לממשלת בווריה וזו
הקפיאה את פרסום ספריו ל 70-שנה .תקופה
זו תפוג בשנת .2015
יו"ר מרכז הארגונים ,קולט אביטל,
התגייסה למאבק לבקשתו של אורי
חנוך ,המרכז את הנושא מטעם המרכז.
אביטל פנתה בעניין זה במכתב לראש
הממשלה ,בנימין נתניהו ,בו כתבה בין היתר,
"בעוד שנתיים יפוג תוקף האיסור על פרסום
כתבי הצורר הגרמני היטלר ,ביניהם 'מיין
קמפף' ,ולפיכך לא תהיה מניעה מהפצתם
בקרב רבים" .אביטל ביקשה מראש הממשלה
להעלות את הנושא לדיון בדרג הבכיר ביותר
בממשלת גרמניה.
כמו כן פנתה
אביטל לפרנק וולטר
שטיינמאייר ,יו"ר
סיעת ה( SPD-הסיעה
הסוציאל-דמוקרטית
בבונדסטג ,הפרלמנט
הגרמני) ,בבקשה
למניעת
לפעול
הבטיח
לפעול לשנוי החוק .הפצתם המחודשת
שטיינמאייר
של כתבי היטלר.
בתשובה שהתקבלה בימים האחרונים במרכז
הארגונים אמר שטיינמאיר לאביטל" :אנחנו
שותפים לדאגתך ולמטרתך .אני מסכים
שהדפסת מהדורה חדשה של 'מיין קמפף' לא
תתרום לשום משימה חינוכית ,אלא עלולה
לגרום נזק רציני" .שטיינמאייר אף הוסיף,
כי הטיל על חברי הסיעה בועדת החוקה
בבונדסטאג למצוא פתרון חוקתי הולם
ומחייב ,שימנע בעתיד את פרסום כתבי היטלר
וכל ספרות שטנה אחרת .בקרוב ,הבטיח ,תצא
סיעת ה SPD-ביוזמה פרלמנטרית בנדון.
המאבק של מרכז הארגונים החל לאחר
שראשי ממשלת בווריה ,אליה פנה חנוך,
חבר הנהלת מרכז הארגונים ,הסבירו שאין
ביכולתם למנוע עוד את פרסום הספרים,
אולם ידאגו לכך שהטקסט ילווה בהקדמה
ובדברי הסבר של אישיות מתחום האקדמיה.
"אנו סבורים" ,אומרת אביטל" ,שניתן
למנוע את פרסום הספר ,אך הדבר דורש
חקיקה מיוחדת .חוקים כאלה קיימים
כבר במספר מדינות ,כמו למשל בקנדה".
שגריר קנדה בישראל ,פול הנט ,אליו פנתה
אביטל ,העביר לידיה את החומר הנוגע
לחקיקה הרלוונטית .חומר זה ישמש את מרכז
הארגונים בפניה למחוקקים הגרמנים.
קריאה לרשתות המזון :אמצו את הניצולים
יו"ר מרכז הארגונים ,קולט אביטל ,קוראת לכל רשתות המזון לכבד את הכרטיס המגנטי הנמצא בידי הניצולים.
"נראה כי רווחת ניצולי השואה אינה מטרידה אותם"
החברה להשבת נכסים יזמה את פרויקט "תו
מכל הלב" כדי לסייע לניצולי השואה הנזקקים
ברכישת מזון בסכום קבוע מדי חודש.
במסגרת הפרויקט פנתה החברה לרשתות
המזון השונות וקראה להן להצטרף לפעילות
הסיוע החשובה הזאת .רשת מגה הודיעה מייד,
כי היא מוכנה לסייע ככל הנדרש ,ונרקם עימה
שיתוף פעולה מוצלח ופורה שנמשך עד עצם
היום הזה -שיתוף פעולה שתורם משמעותית
לניצולי השואה הנזקקים.
לדברי יו"ר מרכז הארגונים ,קולט אביטל,
"בניגוד לרשת מגה ,שום רשת מזון נוספת
בישראל -אפילו לא אחת הרשתות שחרתה על
דגלה את הנושא החברתי -לא הצטרפה לפרויקט
זה .עקב כך ניצולי שואה במקומות שונים בארץ
6
נאלצים לנסוע מרחקים ארוכים -פעמים רבות
בתחבורה ציבורית -כדי לממש את הקנייה
בכרטיס המגנטי הנמצא בידיהם ,וזאת משום
שהרשתות הנמצאות בקרבת מקום מגוריהם אינן
מספקות שירות זה .חשוב להדגיש כי הרשתות
אינן מתבקשות לתת תרומה כספית עבור הארגון,
שכן הכסף ניתן לניצולים מראש על ידי החברה
לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה".
אביטל אומרת עוד" ,כי כל מה שמתבקשות
רשתות המזון לעשות הוא לכבד את הכרטיס
המגנטי הנמצא בידי הניצולים .אך מתברר,
כמה מפתיע ,כי רווחת ניצולי השואה אינה
מטרידה את רשתות המזון בישראל .אותן
מעניין יותר להגדיל את רווחיהן ופחות מעניין
אותן להעניק שירות לאזרח או להושיט יד
ולסייע לניצול שואה נזקק".
לטענת אביטל" ,כל יום שעובר הוא קריטי
לניצולי השואה .אין לנו האפשרות לבזבז זמן
יקר ,ועלינו לעשות ככל שאפשר כדי להקל על
אותם ניצולי שואה לחיות את הפרק האחרון
בחייהם בכבוד .מזעזע לדעת שדווקא במדינת
ישראל מרשות לעצמן רשתות המזון ,למעט
רשת אחת ויחידה ,להפנות עורף לניצולי
השואה המעטים שעוד נמצאים בין החיים".
בארץ ובעולם
מימין :גרג שניידר ,מנכ"ל ועידת התביעות ,קולט אביטל ,יו"ר מרכז הארגונים ,ומנכ"ל המרכז ,אבי רוזנטל
מנכ"ל ועידת התביעות נפגש
עם הנהלת מרכז הארגונים
בפגישה סקר את הישגי הוועידה ,ביניהם השוואת המענקים והקצבאות לניצולים
שהתגוררו בגוש הקומוניסטי וקיצור תקופת השהייה במחנות ,גטאות ובמסתור
לצורך קבלת קצבה חודשית
מנכ"ל ועידת התביעות ,גרג שניידר ,נפגש
לראשונה עם הנהלת מרכז הארגונים ,בראשותה
של ח"כ לשעבר קולט אביטל .בפתח הדברים
בירך אותה על בחירתה לתפקיד יו"ר מרכז
הארגונים ,כמו גם על הבחירה לתפקיד סגן נשיא
ועידת התביעות.
במהלך הפגישה סקר שניידר את הישגי
ועידת התביעות במו"מ שנוהל מול הגרמנים
והסתיים ביולי .2012הוא סיפר על התכניות
לעתיד ,והבטיח להמשיך ולקיים קשר אמיץ
ושוטף עם מרכז הארגונים .יו"ר מרכז הארגונים,
קולט אביטל ,הודתה לגרג שניידר בחום על
קיום הפגישה והסקירה שנתן .בסוף דבריו
זכה למחיאות כפיים מצד חברי הנהלת מרכז
הארגונים ,אשר בירכו אותו בחום על הישגי
ועידת התביעות.
לדברי שניידר ,הגרמנים לא הסכימו לשלם
במסגרת "חוק הפיצויים" שנחתם ב1952-
פיצויים לאלה שחיו מאחורי "מסך הברזל".
מדובר ב 100-אלף איש ,אשר מתוכם 80אלף
הם נרדפי נאצים לפי כל הגדרה .בעקבות
המו"מ האחרון הוסכם ,כך אמר ,כי גם הם
יקבלו החל מנובמבר השנה תשלום על הסבל
בשואה ,כמו אלה שעברו את אותה רדיפה
וגרים ,למשל ,בישראל.
עוד אמר שניידר ,כי עיקרון השוויון בין
הניצולים הוא מרכזי" .אין סיבה כי אלה שחיו
מאחורי חומת ברלין או במדינות אחרות בגוש
הסובייטי יקבלו פחות מאחרים .גם שם יש
ניצולים עניים" .לדברי שניידר" ,כל אחד יודע
שיוקר המחיה במוסקבה אינו נמוך מזה שבניו
יורק ,וזה שבבודפשט לא נמוך מזה שבלונדון.
יש לזה השלכות פרקטיות".
קרן הסיוע שהוקמה ב 1980-זיכתה אנשים
שברחו בתשלום חד פעמי של 2,500יורו .אלה
שנשארו במדינות קומוניסטיות לא זכו לכך.
לפני כשנה סוכם כי גם 7,000ניצולים שקיבלו
כבר בעבר פיצוי חד פעמי של 1,900יורו ,יקבלו
מענק חד פעמי נוסף של 2,556יורו בדומה
לזכאי קרן הסיוע בישראל .ויתרה מזאת,
בהסכם שנחתם ביולי השנה נקבע גם ,כי
אנשים שהיו במחנות ,גטאות ומסתור -זכאים
לקצבה של 300יורו לחודש .החל משנת 2013
יושוו תנאי הקצבה של 20,000איש לתנאים
של ניצולים שגרו מחוץ לגוש הקומוניסטי.
הישג נוסף עליו דיווח שניידר לחברי הנהלת
מרכז הארגונים היה קיצור תקופת השהייה
במסתור כדי לקבל זכאות לקצבה .עד תחילת
2012היה צריך להוכיח כי תובע הקצבה היה
לפחות 18חודשים במסתור כדי לקבל הקצבה
מקרן סעיף .2החל 2012ירדה התקופה
הנדרשת ל 12-חודשים ,והחל מ - 2013-ל6-
חודשים .הזכאים לקבלת קצבה זו מוועידת
התביעות מקבלים 300יורו לחודש.
"המו"מ לעולם לא יגמר" ,אמר שניידר
בסוף דבריו" .ההסכם בדבר תשלומים
מגרמניה למימון שעות סיעוד בבית יסתיים
ב ,2014-ואנחנו מתכוונים לנהל מו"מ עיקש
כדי להאריכו .יש עוד נושאים שעומדים על
הפרק ,כמו נושא ילדות אבודה .בהקשר זה ,מן
הראוי לציין כי בין המקבלים פיצוי במסגרת
ההסכמים הקיימים ,נמצאים גם ילדים ניצולי
שואה -אלה שנולדו בין השנים ."1928-1945
ועידת התביעות
תעביר 425מיליון
ש"ח לרווחת
הניצולים
יוליוס ברמן ,יו"ר
ועידת התביעות ,הודיע
כי ועידת התביעות
תעביר כ 425-מיליון
ש"ח למימון שירותי
רווחה לניצולי שואה
בישראל ותגדיל את
לשירותים
המימון
חיוניים
סוציאליים
יוליוס ברמן
לניצולי שואה.
לדבריו ,יועברו כ 330-מיליון ש"ח מתוכם
לקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ,לצורך
מימון שירותי סיעוד ביתי לכ 22,000-ניצולי
שואה נזקקים ,ולארגונים נוספים המעניקים
שירותי רווחה ובריאות לניצולים.
כארבעה מיליון שקלים יועברו לארגון "עמך"
המעניק שירותי תמיכה נפשית לניצולי שואה,
בנוסף ל 150-אלף שקל שהועברו .סכום זה
התקבל בוועידת התביעות כחלק מהסכם לסיום
תביעת הדיבה שהגישה הוועידה בעקבות הסרט
"מוסר השילומים" .במסגרת ההסכם התנצלו
יוצרי הסרט בפני ועידת התביעות והפיצוי
ששילמו הועבר במלואו ל"עמך".
לדברי ברמן ,לניצולי השואה המזדקנים מגיע
להישאר בבתיהם כל עוד הם יכולים ,והם זקוקים
לסיוע כדי להצליח בכך" .גיבורים אלה של העם
היהודי ננטשו על ידי העולם כולו בנעוריהם ,ואנו
פועלים כעת כדי לוודא שלא יינטשו שוב עם
הזדקנותם .בעוד הגורמים הפילנתרופיים מנסים
עדיין להתגבר על השפעות המיתון הכלכלי,
הגידול במימון שמציגה ועידת התביעות יקל
מאוד על הארגונים היהודים המעניקים שירותי
סיוע לניצולי שואה בכל רחבי העולם" .הגדלת
הסיוע חיונית במיוחד להתמודדות עם הגידול
בצרכיהם הסוציאליים הדחופים של ניצולי
השואה המזדקנים .ועידת התביעות תקצה את
הכספים לארגוני סיוע ברחבי העולם ,המעניקים
לניצולים שעות סיעוד ביתי ,רכישת תרופות
ומזון ושירותים אחרים המאפשרים לניצולים
להמשיך לחיות בבתיהם ,בסביבה המוכרת להם
ולקבל שם את השירותים המגיעים להם.
7
בארץ ובעולם
סטודנטים יסייעו לניצולי שואה במיצוי זכויותיהם
לקראת תחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות ,מודיעה התאחדות הסטודנטים הארצית על חידושה של תכנית
המלגות "סטודנטים למען אזרחים ותיקים"
מטרת הפרויקט היא בראש ובראשונה סיוע
בבירור זכויותיהם של ניצולי שואה המגיעות
להם על פי חוק .בנוסף לכך ,הפרויקט הוקם בכדי
לאסוף ולתעד את סיפורם האישי של הניצולים,
במטרה להנציח את זיכרונם של הניצולים
ולעצב את התודעה הקולקטיבית בישראל.
הסטודנטים שישתתפו בפרויקט יעברו הכשרה
מתאימה ולאחריה יקבלו רשימת ניצולים.
הסטודנטים יבקרו את ניצולי השואה הקרובים
לאזור מגוריהם .במהלך הביקור יערוך הסטודנט
בירור לגבי זכאותו של הניצול.
התאחדות הסטודנטים הארצית מגייסת
לתכנית סטודנטים מכל הארץ .סטודנטים
שימצאו מתאימים ,לאחר מיונים
וראיונות אישיים ,יעברו הכשרה מקצועית
הכוללת הדרכה משפטית על זכויות
ניצולי השואה והכשרה פסיכו-סוציאלית
על העבודה עם אוכלוסיית הניצולים.
לאחר ההכשרה ,כל סטודנט יקבל רשימת
ניצולים ,ובמהלך הביקור יברר את זכאותו של
הניצול והאם מקבל היום רנטה/קצבה חודשית
מכל גורם ,וימלא איתו טפסים בהתאם.
בנוסף ,במהלך הביקור ימולא טופס
"לדורות" -תיעוד עדותו של הניצול ,שתועלה
לאתר האינטרנט "לדורות",www.ledorot.gov.il :
שהוא פרויקט משותף של יד ושם והמשרד
לאזרחים ותיקים.
קארין אתגרי ,סטודנטית מקריית אתא,
סיפרה על הפגישה הראשונה שלה עם
ניצולה במסגרת הפרויקט הלאומי" :למרות
התדרוכים וההסברים המפורטים ביום העיון
למתנדבי הפרויקט הלאומי ,דבר לא יחליף
את ההתנסות האישית שלי בפעם הראשונה
כשמגיעים לבקר ניצול .הניצולה הראשונה
שפגשתי היא בלה .הגעתי לבית בו היא
מתגוררת יחד עם בעלה ,גם הוא ניצול שואה,
בגשם זלעפות .בלה הייתה בטוחה שלא אגיע,
כך היא אמרה לי בטלפון כשהסבירה לי איך
למצוא את הבית .כשנכנסתי לביתם פגשתי
בנכד שלהם ,גיא בן ה ,8-שהגיע לתרגם
מעברית לרוסית את השיחה שלנו ,הוא פתח
לי את הדלת וזכיתי לפגוש אנשים חייכנים,
לבביים ומסבירי פנים ,ששיתפו אותי בסיפור
האישי שלהם בצורה מדהימה ,ממש כאילו
הייתי הנכדה שלהם .הפגישה עם כל ניצול
היא מדהימה בפני עצמה .לכל ניצול יש סיפור
שצריך לתעד ואסור לשכוח .אנשים שיצאו
מעבר נוראי כל כך ובנו את המדינה שלנו,
את העתיד שלנו ,ובכוחנו לעזור להם לקבל
את הזכויות שכל כך מגיעות להם .אני שמחה
לקחת חלק בפרויקט כל כך חשוב ומרגש,
ומקווה שאצליח לעזור לאנשים היקרים האלו
לחיות בכבוד".
ניצולי שואה ובני משפחותיהם המעוניינים
לקבל ליווי מסטודנט הפעיל בפרויקט מוזמנים
לפנות למוקד המידע במשרד לאזרחים ותיקים,
בטל' * 8840
מחקר חדש :ניצולים חולי סרטן הדם מייחסים את המחלה לשואה
המחקר שנערך במרכז הרפואי רמב"ם ,חושף כי ניצולי שואה שחלו בסרטן הדם נוטים לייחס את המחלה
לטראומה כתוצאה ממה שעבר עליהם במלחמת העולם השנייה
המחקר ,שהחל לפני כשנה במכון ההמטולוגי
ברמב"ם ,ביקש לבדוק האם ניצולי שואה
המטופלים במכון ההמטולוגי סובלים מתסמונת
פוסט טראומטית ( )PTSDבשל עברם ,והאם הם
מתמודדים באופן שונה עם מחלת דם ממארת.
את המחקר הובילה אחות המכון ,ריקי כהן
בשיתוף עם עליזה מנדלסון ,אף היא אחות במכון
ההמטולוגי ומנהל המכון ,פרופ' בנימין ברנר.
במחקר ,לקחו חלק 22ממטופלי המכון,
כולם ניצולי שואה ,בגילאי .70-92תוצאותיו,
כך אומרים מנהלי המחקר ,מצביעות על כמה
וכמה נתונים מעניינים הנוגעים ליכולות ואופן
ההתמודדות של ניצולי השואה עם סרטן הדם.
אחד הממצאים העיקרים של המחקר מראה,
כי בהתאם למה שידוע בספרות הרפואית,
שליש מהנחקרים אכן סובלים מתסמונת פוסט
טראומטית .יחד עם זאת ,לא ניתן היה לקבוע
במחקר האם מקור התסמונת נעוץ בשואה
או במחלה .חולים אלו סובלים מסימפטומים
8
מוגברים של המחלה כתוצאה מהתסמונת,
ביניהם כאבי גב ושלד ,עייפות ,חולשה ושקיעה
בהרהורים ועוד.
ממצא מעניין אחר שהעלה המחקר הוא ,כי
ככלל ,נטו הנבדקים לייחס את המחלה לחוויות
השואה והאמינו שיש קשר בין הדברים .ממצא
זה בלט בעדויות רבות שניתנו על ידי הניצולים.
לדברי החוקרות ,השאיפה היא שמחקר זה
יוביל בעתיד לאיתור כלים ומשאבים ייחודיים
של ניצולי שואה בהתמודדות עם מחלת דם
ממארת ,ולפיתוח תכנית התערבות ייחודית
לניצולי שואה הסובלים ממחלת דם ממארת
עם וללא תסמונת פוסט טראומטית.
ברמב"ם מדגישים ,כי חלק גדול מהמחקר
התבסס על עדויות המשתתפים .הניצולים
שלקחו חלק בפרויקט הגיעו מפולין ,רומניה,
הולנד ,הונגריה ,אוקראינה וצ'כוסלובקיה.
שבעה מתוכם הוסתרו על ידי משפחות "חסידי
אומות עולם" ,חלקם שהו במיידנק ,חלקם
ריקי כהן ועליזה מנדלסון
ניצולי גטאות ורשה ,צ'צ'לניק ואושמניה,
חלקם היו בבריחה מתמדת ברחבי אירופה
הנאצית לאורך כל תקופת המלחמה וחלקם
שרדו את מחנות ההשמדה אושוויץ וברגן-
בלזן .עבור רבים ממשתתפי המחקר הייתה
זו הפעם הראשונה בה הצליחו למצוא את
הכוחות לשחזר ,לחוות מחדש ולחלוק את
סיפור הישרדותם" .זה מה שנקרא קשר
השתיקה" ,אומרת כהן ,שהובילה את המחקר.
בארץ ובעולם
ממשלת הונגריה דורשת להשיב לה 21מיליון דולר
שהוענקו לניצולים ובני משפחותיהם
ממשלת הונגריה הודיעה בסוף חודש אוגוסט השנה ,כי היא דורשת לקבל חזרה את כל הכספים שהעניקה כפיצוי
לניצולי שואה ובני משפחותיהם ,סכום של 21מיליון דולר .הונגריה אף דורשת תוספת ריבית על סכומים אלה
ראש הממשלה נתניהו ונשיא הונגריה אדר
מנכ"ל ועידת התביעות גרג שניידר הגיב על
ההחלטה באומרו" :במשך למעלה מ 60-שנה
חתמה ועידת התביעות וקיימה הסכמים עם
שבע ממשלות ועם חברות מסחריות רבות
בסכום כולל של עשרות מיליארדי דולרים.
זוהי הפעם הראשונה שמדינה חזרה בה
מההסכם כאשר הגיע הזמן לשלם .אנו מצרים
על כך ומקווים כי נגיע להבנה ולפתרון מהיר
לרווחת הניצולים".
בתגובת ועידת התביעות נמסר עוד ,כי היא
"מזועזעת מהצהרתה של ממשלת הונגריה
כי לא תעמוד בהתחייבותה להמשיך ולהעביר
כספים לטובת ניצולי שואה נזקקים יוצאי
הונגריה .בוועידת התביעות דוחים מכל וכל את
הדברים הבלתי מבוססים שפרסמה ממשלת
הונגריה .בניגוד לנטען ,ועידת התביעות
סיפקה את הדוחות שנדרשו לפירוט חלוקת
הכספים והשירותים שהועברו לרווחת ניצולי
שואה הונגרים המתגוררים מחוץ להונגריה
ואף מעבר לכך .לאור זאת ,בוועידת התביעות
תוהים האם אין שיקולים זרים העומדים
בבסיס החלטה זו".
המדובר בכספים אותם התחייבה ממשלת
הונגריה לשלם כחלק מהסכם אליו הגיעו
בשנת 2007איל"ר (הארגון היהודי להשבת
רכוש) ,ועידת תביעות וממשלת הונגריה.
צילום :עמוס בן גרשום (לע"מ)
במסגרת ההסכם ,התחייבה ממשלת הונגריה
לשלם 21מיליון דולר על פני תקופה של חמש
שנים ,שיחולקו כפיצוי לניצולי שואה נזקקים
המתגוררים בהונגריה ומחוצה לה .הכספים
הועברו דרך "הקרן הציבורית למורשת יהדות
הונגריה" -קרן השבת הנכסים בהונגריה
המורכבת מנציגי הקהילה היהודית ,נציגי
ממשלה ואיל"ר .
סכום זה היה אמור לשמש כמקדמה בלבד,
בעוד שהסכם השבת רכוש מקיף יותר נדון
במשא ומתן על נכסים ללא יורשים ,שהיו
בעבר בבעלות יהודית ושהוחרמו בתקופת
השואה.
בדצמבר ,2007העבירה ממשלת הונגריה
12.6מיליון דולר ל"קרן הציבורית למורשת
יהדות הונגריה" .שליש מסכום זה יועד
לתשלום לניצולים יהודים המתגוררים עדיין
בהונגריה -זאת באמצעות הקרן ,ואילו שני
שליש מהסכום יועדו לשירותי רווחה לניצולים
יוצאי הונגריה המתגוררים מחוץ להונגריה -
באמצעות ועידת התביעות.
בוועידת התביעות מבקשים להדגיש ,כי
הסכום של כ-שמונה מיליון דולר שהועבר
לוועידת התביעות ,הועבר במלואו לארגונים
וסוכנויות המעניקים שירותים סוציאליים
לניצולי שואה ממוצא הונגרי החיים מחוץ
להונגריה ,למימון שירותי סיוע ורווחה חיוניים
לניצולים נזקקים .לא נעשה כל שימוש ,אף
לא בסנט אחד ,לטובת הוצאות ניהוליות או כל
הוצאה אחרת.
בהתאם לנוהלי העבודה והדיווח ,ועל פי
בקשתה הספציפית של ממשלת הונגריה,
העבירה ועידת התביעות את כל המידע
והמסמכים שנדרשה ,כולל שמות הניצולים
ההונגרים שקיבלו סיוע ,מטרת הסיוע וסכום
הכסף המדויק שהועבר ,תאריך הגשת הסיוע
ופרטים נוספים .כל אלה פורטו בדוח בן
למעלה מ 400-עמודים ,שהוגש לממשלת
הונגריה ולקרן הציבורית למורשת יהדות
הונגריה .דוח זה כלל את שמו של כל מי שקיבל
סיוע מתשלומים אלו ,הסכום המדויק שקיבל
והמטרה שלשמה הוענק הסכום (מכשירי
שמיעה ,מזון ,וכיו"ב).
לאחר שקיבלה את כל הנתונים שדרשה
מוועידת התביעות ,שינתה ממשלת הונגריה
שוב ושוב את דרישותיה ,וביקשה פרטים
נוספים שמעולם לא נדרשו לפני כן -כל זאת
על מנת להימנע מהעברת יתרת הסכום לו
התחייבה ,וכך נמנעה מהתחייבותה לסייע
לניצולי שואה הונגרים ,קשישים וחולים.
כתוצאה מהתנהלות זו של ממשלת הונגריה,
אלפי ניצולי שואה לא קיבלו את הסיוע שהם
כה זקוקים וראויים לו.
חשוב לציין כי ההסכם המקורי והעברת
הכספים הראשונה נחתמו ויושמו על ידי
הממשל הקודם בהונגריה .מאז עלייתה
לשלטון של מפלגת פידס ביוני ,2010לא
הועברו כספים נוספים למען ניצולים הונגרים
החיים מחוץ להונגריה" .אף על פי כן" ,נמסר
מוועידת התביעות" ,נמשיך לפעול כדי
שניצולי השואה ההונגרים יקבלו את הסיוע
שהובטח להם .לצורך כך ,פונה הוועידה לראש
הממשלה ויקטור אורבן כדי שיתערב ויסייע
בפתרון הבעיה ,מתוך הכרה בסבלם של יהודי
הונגריה תחת המשטר הנאצי".
9
בארץ ובעולם
פוליטיקאים גרמנים הצטלמו עם כיפה במחאה
על אנטישמיות
הצילומים התפרסמו בעיתון BZהיוצא בברלין ,כמפגן של סולידריות
בעקבות תקריות אלימות נגד רבנים
הצטלם עם כיפה .ראש עיריית ברלין ,קלאוס ווברייט
שער העיתון ( BZברלינר צייטוג) ,היוצא
בברלין ,הוקדש ביום שבת ה 1-בספטמבר
למפגן סולידריות של פוליטיקאים גרמנים,
שביקשו למחות על התקריות האלימות
כנגד רבנים בעיר .כותרת השער הייתה:
"ברלין חובשת כיפה" .תמונת השער הורכבה
מחמישה תושבי ברלין ידועים ,ובראשם ראש
העיר קלאוס ווברייט .בנוסף לפרסום בעיתון,
נערכה בעיר גם הפגנת סולידריות עם יהודי
ברלין ,שהשתתפו בה כ 150-איש ,אשר רבים
מהם חבשו כיפה.
הפגנת סולידריות זו באה לאחר תקרית אלימה,
בה הותקף הרב דניאל אלטר בידי כמה ערבים.
התקיפה באה לאחר ששאלו אותו אם הוא יהודי.
כשענה בחיוב ,הכו אותו בפניו תוך שהם מקללים
אותו .תקיפה נוספת על רקע אנטישמי אירעה
ביום חמישי האחרון ,כאשר אוהדי כדורגל קראו
קריאות גנאי אנטישמיות ונאציות לעברו של
הרב שלמה הופמייסטר מוינה.
ראש העיר ,ווברייט ,פרסם הודעת תמיכה
במפגן הסולידריות ,שבה כינה את הפגיעה
ברב כ"אלימות שכוונה נגד חיים של שיתוף
ושלום ,בעיר בעלת דתות שונות ,אשר גאה
במסורת הסובלנית והליברלית שלה" .לדבריו,
"המגוון הלאומי של ברלין כולל מספר רב של
קהילות דתיות ,כנסיות ,מסגדים ,בתי כנסת
ומקדשים ,שיש להם תפקיד חברתי חשוב".
ריינהרד נאומן ,ראש מחוז שרלוטנבורג-
וילמרדסדורף בברלין ,יצא בקריאה לנקוט
פעולה ולהביע הזדהות עם הרבנים ועם
יהודי העיר" .הברלינאים יכולים להזדהות עם
הרב דניאל אלטר ותושבי העיר היהודים ע"י
חבישת כיפה" ,אמר נאומן לעיתון .BZ
בעקבות קריאה זו ,הוחלט בעיתון לנקוט
יוזמה ,והעיתון פנה לפוליטיקאים ולדמויות
מפורסמות אחרות להצטלם עבור שער העיתון
כשהם חובשים כיפה .סוון שולץ ,חבר פרלמנט
משכונת שפנדאו בברלין ,הסביר מדוע הסכים
לעשות זאת" :ברלין חובשת כיפה -זה רעיון
טוב מאוד וסימן מלא כוח של סולידריות".
הרב יצחק ארנברג ,נשא בעקבות האירועים
דרשה בבית הכנסת האשכנזי-אורתודוקסי,
בה אמר ,בין היתר" :אני ישראלי ,ללא פחד
וללא תסביכים .אני מתגורר בברלין כבר ,16
ולפני כן גרתי 7שנים במינכן .מעולם לא
חשתי מאוים או הותקפתי .אני נוסע ברכבת
התחתית וחובש כיפה .בגרמניה ,ברוך השם,
לא מסוכן ליהודים".
הפסנתרן ההונגרי
אנדריאש שיף:
"האיחוד האירופי
מתעלם מהאנטישמיות
בהונגריה"
הדברים נאמרו על ידי הפסנתרן,
יליד הונגריה ,בתגובה לקריאות
האנטישמיות שהושמעו במהלך נגינת
"התקווה" לפני משחק הכדורגל בין
נבחרות ישראל והונגריה
בעקבות האירוע,
שיגר אנדריאש שיף
מכתב לתזמורת
הפילהרמונית
הישראלית,
בואו
לקראת
לישראל לפסטיבל
המוזיקה הקאמרית
אנדריאש שיף
בירושלים .במכתב
כתב שיף ,בין היתר ,כי "כאשר יהודי הוא טיפש,
הוא טיפש מאוד" .שיף עצמו הכריז כי רגלו לא
תדרוך שוב על אדמת הונגריה .בהמשך מכתבו
מתייחס שיף לישראלים המבקרים בהונגריה,
ואף רוכשים בה נכסים " :האם הם נאיביים או
סתם טיפשים?" שואל שיף ,ומציין כי הדבר
החמור בעיניו הוא היעדר תגובה בינלאומית,
בעיקר של ראשי האיחוד האירופי ,על פריחת
האנטישמיות במדינה חברה באיחוד .לדבריו,
שנאת יהודים היא דבר מקובל בהונגריה ,לא
רק ברחוב ,אלא גם בחוגים מסוימים ,שבהם
הפכה הכחשת השואה להסכמה לשואה.
לדבריו ,מפלגת השלטון וראש הממשלה
ויקטור אורבן אינם מגנים התפתחויות אלה
משיקולים פוליטיים.
אלמונים השחיתו 57קברים יהודיים בבית עלמין בהונגריה
ראש הקהילה היהודית בקפושבאר" :מדובר בבירור בפעולה שהמניע שלה גזעני" .המשטרה פתחה בחקירה
ההערכה הרווחת היא כי השחתת הקברים
בקפושבאר נעשתה על רקע מעצרו של הפושע
הנאצי לאסלו צ'אטארי ,שנעצר בהונגריה
לאחר שנחשף על ידי העיתון הבריטי "סאן"
בשבוע שעבר .השבוע כבר הודיעה התביעה
בהונגריה כי צ'אטארי בן ה 97-יועמד לדין
בגין השתתפות ברצח של כ 15,000-יהודים
במלחמת העולם השנייה.
10
"הפעולה נבעה בבירור ממניע גזעני" ,אמר
לאסלו רונה ,ראש הקהילה היהודית בעיר.
לדבריו ,בקברים שהושחתו טמונת גופות של
250יהודים ,חלקן עוד מהמאה ה" .19-הנזק
שנגרם לקברים נאמד בכ 12-אלף אירו" ,אמר
רונה והוסיף כי סכום זה מהווה 150אחוזים
מהתקציב השנתי של הקהילה היהודית
בקפושבאר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לנשיא
הונגריה ,יאנוש אדר ,אשר ביקר בישראל ,כי
"קיימת דאגה בישראל ובעולם היהודי בנוגע
לחידוש תופעות אנטישמיות בהונגריה".
בתגובה אמר אדר כי הוא "מתנגד לכל תופעה
אנטישמית" ,ואילו ראש הממשלה ההונגרי,
ויקטור אורבן ,הבטיח לנקוט במדיניות של
"אפס סובלנות" בנושא.
בארץ ובעולם
אתר הנצחה ל"קצב מפוזנאן" מעורר
מחלוקת באיטליה
פולמוס פוליטי חריף פרץ באיטליה עקב חנוכת אתר הנצחה
לזכרו של מפקד הצבא הפאשיסטי ,פילדמרשל רודולפו גרציאני,
שהורשע בביצוע פשעי מלחמה
הרדיו
תחנת
הבריטית בי-בי-סי
דיווחה כי לכבודו של
רודולפו גראציאני
הוקם באחת העיירות
בטוסקנה (הנקראת
אפילה) מאוזוליאום
ומסביבו פארק .מימון האתר נעשה מכספי
משלמי המיסים.
גרציאני פיקד על צבאו של בניטו מוסוליני
במלחמות באתיופיה ובלוב .הוא ביצע מעשי
טבח רבים והשתמש בנשק כימי .הוא נדון
ב 1948-ל 19-שנות מאסר לאחר שהורשע
בביצוע פשעי מלחמה ובשיתוף פעולה עם
הנאצים ,אך שוחרר אחרי שנתיים בלבד ומת
ב.1955-
מפלגת השמאל הגדולה של איטליה מחתה
על ההנצחה .אסטרינו מונטינו ,יו"ר המפלגה
הדמוקרטית במחוז לציו ,אמר לעיתון
האיטלקי "לה רפובליקה"" :האם אפשר
להרשות ,להסכים או פשוט לסבול שבשנת
2012נקדיש פארק ומוזיאון לגנרל ולשר
הפאשיסטי רודולפו גרציאני?" .כתב הבי-
בי-סי ברומא ציין בדיווח ש"פולחן גיבורים
פאשיסטים עדיין קיים בחלקים מסוימים
של איטליה ,למרות שהמפלגה הפאשיסטית
הוצאה אל מחוץ לחוק בהתאם לחוקה
שהתקבלה לאחר מלחמת העולם השנייה".
עם זאת ,מוזר שלא הוגשה מחאה רשמית
כשראש עיירה קטנה הנציח רשמית ב2012-
אדם שגרם למותם של אלפי אפריקאים
והמיט קלון על ארצו.
פילדמרשל גרציאני ,שהתפרסם בכינוי
"הקצב מפזאן" ,ידוע לשמצה באכזריות שבה
דיכא מרד מקומי בקירנייקה בשנות ה 20-של
המאה הקודמת ובטבח באלפי אתיופים עשר
שנים לאחר מכן .השמועות מספרות שנהג
לומר" :הדוצ'ה (מוסוליני) יקבל את אתיופיה
עם או בלי האתיופים" .הוא הורה להשתמש
בגז רעיל ובנשק כימי נגד חיילים ובני שבטים
אתיופיים ,והפר בכך את אמנת ז'נווה ,למרות
שאיטליה הייתה חתומה עליה.
כהונתו האחרונה הייתה כשר ההגנה
בממשלת "הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית"
("רפובליקת סאלו") שהקים מוסוליני חודשים
אחדים לפני תום מלחמת העולם השנייה .הוא
פיקד על החיילים האיטלקים שנלחמו בדצמבר
1944לצד הגרמנים בקרב על גרפניאנה ,שהיה
אחד הניצחונות הצבאיים האחרונים של כוחות
הציר .לדברי עיתון "לה רפובליקה" ,אתר
ההנצחה עלה 127,000אירו.
ראש עיריית אפילה ,ארקולה וירי ,השתתף
בטקס ההנצחה יחד עם נציג מהוותיקן ועוד
כמאה מוזמנים .לדבריו" ,האתר הוא בעל
חשיבות לאומית" .ארקולה דחה את הביקורת
שנמתחה עליו כ"קשקושים" ו"דברים בטלים".
צרפת תפתח ארכיוני משטרה ממלחמת העולם
השנייה לגירוש יהודים
במלאת 70שנה בדיוק לתחילת שיתוף
הפעולה בין משטר וישי בצרפת למשטר
הנאצי ,נפתחה ב 26.7-תערוכה של ארכיון
המשטרה מתקופת מלחמת העולם השנייה.
בתערוכה נחשפות לראשונה תמונות מגירוש
היהודים על ידי משטר וישי.
בין היתר ,מוצגות תמונות של איסוף 13,000
יהודי פריז ,אשר נשלחו למחנה ההשמדה
אושוויץ ,כמו גם רישומים והקלטות מ16-
ו 17-ביולי .1942נשיא צרפת ,פרנסואה הולנד,
יישא נאום לזכר הגירוש ,נאום שנשיאי צרפת
נהגו לשאת באופן מסורתי ,ושהופסק לפני17
שנה.
אוסטרליה לא תסגיר את
פושע המלחמה ההונגרי
צ'ארלס זנטאי
לאחר מאבק משפטי של שבע
שנים ,החליט בית המשפט העליון
באוסטרליה שלא להסגירו .ד"ר
אפרים זורוף" :זה כישלון נורא של
מערכת המשפט האוסטרלית"
צ'ארלס זנטאי ,שהיה
קצין בצבא ההונגרי
בזמן מלחמת העולם
השנייה ,חשוד כי
רצח ב 1944-נער
היהודי בשם פטר
בלץ .אחרי המלחמה
הוא היגר לאוסטרליה.
צ'ארלס זנטאי
בית המשפט העליון
באוסטרליה גיבה את החלטת הערכאה הנמוכה
יותר ,לפיה לא ניתן להסגירו בשל העובדה
שב 1944-לא הייתה עבירה של "פשע מלחמה"
בהונגריה .זנטאי עצמו מכחיש לחלוטין את
החשדות נגדו" .כחייל ,רק ביצעתי פקודות .אבל אף
אחת מהן לא עסקה בהסגרה או עינוי של יהודים",
אמר זנטאי לטלוויזיה האוסטרלית ב.2008-
המהלך כולו החל ,כאשר הגיש ב 2005-ד"ר אפרים
זורוף ,מנהל מכון ויזנטל בירושלים ,רשימת עדים
נגד זנטאי למשרד המשפטים ההונגרי .במהלך
שבע השנים האחרונות התקיים משפט הסגרה
באוסטרליה ,אשר הסתיים ,כאמור ,בניצחונו של
זנטאי ,וזאת למרות ערעור שהגישה ממשלת
אוסטרליה .בתגובה להחלטה אמר אפריים זורוף:
"ההחלטה שלא להסגירו היא נוראה .זה פשוט
כישלון מוחלט של אוסטרליה .הם חיים בפלנטה
אחרת .החלטה זו היא פשוט שערורייה" .לדבריו,
"יש תקדימים משפטיים רבים בהם שפטו אנשים
על פשעים שלא היו קיימים בספר החוקים בזמן
שבוצעו .על זה הרי התבססו משפטי נירנברג".
צ'ארלס זנטאי בן ה ,90-המתגורר בעיר פרת' ,היה
קצין מעצרים בצבא ההונגרי ,אשר שיתף פעולה
עם הנאצים .על פי החשד ,רצח במכות את הנער
היהודי פטר בלץ בן ה ,18-לאחר שתפס אותו ללא
טלאי צהוב בבודפשט .התביעה ההונגרית חושדת,
כי זנטאי חטף את הנער ב 8-נובמבר 1944מהרכבת
החשמלית ,לקח אותו למחנה צבאי ושם עינה ורצח
אותו יחד עם שני שותפים נוספים.
11
בארץ ובעולם
נעצר הפושע הנאצי-הונגרי לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי
התביעה הכללית בהונגריה הודיעה ב 18-ביולי על מעצרו של פושע המלחמה הנאצי לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי,
אשר נחשד כי היה מעורב ברצח למעלה מ 15-אלף יהודים .צ'אטארי ,אשר הוכרז על ידי מכון ויזנטל כ"פושע
הנאצי המבוקש ביותר בעולם" ,אותר בתחילת השבוע בבודפשט על ידי כתב עיתון "הסאן" הבריטי ,בתום 15שנים
של מרדף אחריו
הפרטים לגבי מקום הימצאו של
צ'אטארי נמסרו ל"סאן" על ידי
ד"ר אפרים זורוף ,ראש מכון ויזנטל
בירושלים ,אשר הצליח להתחקות
על עקבותיו בעזרת מידע שקיבל
מתושב בודפשט ,במסגרת מבצע
"הזדמנות אחרונה" ,שנועד לאתר
לאדיסלוס צ'זיק צ'אטארי
את אחרוני הנאצים שנותרו בחיים.
זורוף העביר את המידע על מקום הימצאו של צ'אטארי גם לתביעה
ההונגרית.
צ'אטארי בן ה ,97-שנעלם לפני 15שנה ,אחראי על פי המידע המצוי
בידי מכון ויזנטל לגירוש 15,700יהודים לאושוויץ באביב ,1944בעת
שהיה מפקד משטרת הגטו היהודי בעיר קושיצה (היום בסלובקיה) .לפי
המידע שנאסף ,היה צ'אטארי סאדיסט שנהג להתעלל ביהודים ,ובין
היתר ,כך ידוע ,נהג להצליף בנשים בחגורה והכריח יהודים לחפור בורות
בידיים חשופות בשלג.
כתבי עיתון ה"סאן" הבריטי ,איתרו את צ'אטארי .במרכז שמעון ויזנטל
יודעים לספר כי היה אחראי לשליחתם של 15,700יהודים הונגרים
למחנות ההשמדה.
לאחר תבוסת הגרמנים במלחמת העולם השנייה צ'אטארי
ברח מקושיצה ,הנמצאת כיום בשטחה של סלובקיה ,לקנדה,
בה חי תחת זהות בדויה והפך לסוחר בחפצי אמנות .ב 1948-הוא
נידון למוות בשל פשעי מלחמה במשפט שהתנהל בהיעדרו.
אזרחותו נשללה ,לאחר שב 1997-נחשפה זהותו .בעוד שהקנדים
קבעו כי היה אחראי למשלוח היהודים אל מותם ,צ'אטארי טען
שלא ידע לאן נוסעות הרכבות שאליהן הביא את היהודים .זמן
קצר לאחר חשיפת זהותו נמלט מקנדה ועקבותיו לא נודעו.
לאחרונה ,הציב מרכז ויזנטל הציב את צ'אטארי בראש רשימת
הפושעים הנאצים המבוקשים .אנשי המכון העבירו לעיתון ה"סאן"
הבריטי מידע שהתקבל אצלם על מקום מגוריו החדש ,וכתבי העיתון
אכן איתרו אותו בבודפשט כשהוא מתגורר בדירת שני חדרים.
כתבי העיתון התעמתו עימו בפתח ביתו ,וכפי שדיווחו לקוראיהם:
"הפושע הזקן פתח את דלת הדירה כשהוא לבוש תחתונים וגרביים.
כשנשאל על עברו 'נראה המום' ורק השיב' :לכו מפה ,אינני רוצה לדבר
על זה'" .בתגובה לחשיפתו של צ'אטארי ,מסרו השלטונות ההונגרים כי
המקרה נמצא בחקירה" .החקירה בעיצומה והתביעה בוחנת את המידע
שמסר העיתון".
עלה לרשת קטלוג אוסף האמנות של סגנו של היטלר
4,263יצירות שבזז ,החרים או רכש הרמן גרינג הועלו לאתר של המוזיאון להיסטוריה גרמנית
בברלין ,במטרה לסייע באיתור היורשים
מוזיאון ההיסטוריה הגרמנית שממוקם בברלין
העלה לאינטרנט את הקטלוג המלא של אוסף
יצירות האמנות של הרמן גרינג ,אחד מבכירי
המשטר הנאצי ,שהיה "מספר "2של היטלר.
גרינג ,אספן אמנות כפייתי ,החזיק באלפי
ציורים ,תמונות ,פסלים ,עבודות יד וחפצי אמנות
מסוגים שונים .את חלקם בזז ,החרים או "שאל"
מהאזורים שכבשו הנאצים .את חלקם רכש
כחוק.
הקטלוג מכיל מידע על 4,263פריטים,
שהתווספו לאוסף של הבכיר הנאצי מסוף שנות
ה 20-ועד תום מלחמת העולם השנייה ב.1945-
הוא כולל בין היתר יצירות אמנות של רמברנדט,
ולאסקז ובוטיצ'לי ,שהגיעו לידיו של גרינג
מאספנים פרטיים וממיטב המוזיאונים בפאריס,
12
אמסטרדם ,בלגיה ,איטליה ,שווייץ ופולין.
המוזיאון מייעד את הקטלוג החדש כמקור
מידע למי שחוקר ומתעניין באמנות בתקופה
הנאצית וכן למי שעוסק במאמצים להשיב רכוש
גנוב ששדדו הנאצים מיהודים בשואה ,בתקווה
שהקטלוג יסייע לאתר בעלי יצירות גנובות.
פריטים רבים מהאוסף של גרינג לא הוחזרו
לבעלים וליורשים החוקיים עד היום ומצטרפים
ליותר מחצי מיליון יצירות שגנבו הנאצים
אשר טרם הושבו לבעליהן .חלקן אף מוצגות
במוזיאונים ברחבי העולם ,כולל בישראל.
מבדיקה שערכו הרשויות בגרמניה עלה כי 300
מהיצירות שבאוסף של גרינג נמצאות בבעלות
ממשלת גרמניה .בשש השנים האחרונות היא
פועלת לאיתור בעליהן ויורשיהן .בקטלוג המקוון
אפשר לערוך חיפוש פרטני או לעיין באלפי
הפריטים לפי חתכים שונים ,דוגמת שם היצירה,
האמן או בעליה הקודמים .הוא מצטרף לכמה
מאגרי מידע אלקטרוניים ומקוונים נוספים
שהוקמו בשנים האחרונות בניסיון להתחקות
אחר מקור יצירות גנובות ולהשיבן לבעליהן.
גרינג ,יליד ,1893מילא תפקידים בכירים
במשטר הנאצי .בין היתר הקים את הגסטאפו,
כיהן בתפקידי שר שונים והיה מפקד חיל האוויר.
רשמית הוא אף נחשב ליורשו של היטלר .גרינג
הוא גם החתום על מה שנתפס כהוראה הראשונה
של המשטר הנאצי להשמדה שיטתית של
היהודים .במשפטי נירנברג הוא נידון למוות ,אך
כמה שעות לפני תלייתו ,בסוף ,1946התאבד
בתאו.
בארץ ובעולם
"יש בי צער רב שלא הצלחנו להגן על היהודים המקדונים"
כך אמר שגריר מקדוניה בישראל ,פטר ינובסקי ,במהלך אזכרה ליהדות מקדוניה שהתקיימה ביד ושם
משה טסטה (מימין) ומריו סוריאנו .זר הנצחה
כבכל שנה נערך ב"יד ושם" טקס לזכרה של
יהדות מקדוניה לציון השמדת יהודי מקדוניה
בטרבלינקה ,שהחלה ב 11-במרץ .1942השנה
צוינו 69שנים להשמדה ,בנוכחות ניצולי שואה,
ותיקי יהודי מקדוניה בארץ ובני הדור שני.
לפתיחת העצרת קדמה התכנסות באוהל
הזיכרון ,בו הניח שגריר מקדוניה בישראל,
פטר יבנובסקי ,זר לזכר הנספים .בתום הסיור
התכנסו המשתתפים בבית הכנסת ביד ושם.
העצרת נפתחה בתפילות יזכור מפי החזן
עקיבא אסקיו ,אשר קרא את מילות ההנצחה
לקדושי מונסטיר ,החקוקות לעד על לוח אבן
בקיר בית הכנסת "יגל יעקב" ליהודי מונסטיר
בירושלים ,ולאחר מכן את ה"יזכור" שאף הוא
חקוק על אותה אבן לזיכרון עולם.
השגריר ינובסקי אמר ,בין יתר דבריו" :ביום זה
ובאירוע זה אנחנו מציינים את הזמנים שאינם
עוד ,וזוכרים את האירוע הנורא בהיסטוריה
של יהודי מקדוניה ושל העם המקדוני -היום
בו בשנת 1943החלו המשלוחים של יהודי
מקדוניה ברכבות להשמדתם הסופית .ביום
זה אנו מציינים 69שנים להשמדת יהודי
מקדוניה .ההגירה המשמעותית ביותר של
היהודים למקדוניה החלה לאחר גירוש יהודי
ספרד בשנת .1942היהודים במקדוניה והעם
המקדוני חיו זה לצד זה בתקופות קשות
רוויות דם וקורבנות של מלחמות אתניות
בלתי פוסקות ,והחיים המשותפים יצרו
מסורת של הבנה ושל סובלנות .ההשמדה
של יהודי מקדוניה החלה ב 11-במרץ - 1943
תאריך גורלי לכל 7,215יהודי סקופיה ,ביטולה
פנייה לאחים של ניצולים חללי
מלחמת העצמאות
מטרת המבצע היא לבדוק את האפשרות למצות את הזכויות המגיעות
להם מממשלות ישראל או גרמניה
מרדכי (מוטק'ה) ויזל ,יושב ראש ארגון אסירי
הנאצים לשעבר ,החל במבצע לאיתור אחים
ואחיות של ניצולי שואה שנפלו במלחמת
השחרור .ויזל אומר כי ברשותו רשימה של
שמות חללים ממלחמת השחרור שהגיעו
ממזרח אירופה ,שהיו ניצולי שואה ונשארו
ללא אב או אם לאחר שחרורם ממחנות הריכוז.
"אבל אולי ישנם עדיין אחים או אחיות שלהם
שעודם בחיים" אומר ויזל ומוסיף" ,לצערי
נזכרתי אולי מאוחר מידי ,אך למרות זאת
יצרתי קשר עם מוסדות שונים בארץ ובחו״ל,
וגם עם ועידת התביעות בניו יורק" .לדבריו
הם ציינו בפירוש "שלא היו מודעים לעניין,
וביקשו ממני לאסוף חומר המתייחס לנושא
זה ולהעביר להם".
עוד מספר ויזל ,כי פנה גם לכנסת בעניין,
והתשובה שקיבל הייתה כי "ועדת הכנסת לא
אישרה את התביעה כי התקציב כבר נסגר" .גם
חברי הכנסת אליהם פנה ביקשו לאסוף את כל
החומר המיועד ולהעביר אליהם מחדש.
אפשר לפנות למרדכי ויזל בטלפונים:
077-5261347 ,052-4569140בין השעות
,09:00-12:00או למייל:
[email protected]
ושטיפ .בתאריך זה נאספו כל היהודים למחנה
הריכוז הזמני במונופול סקופיה .המשלוח
שלהם למחנה ההשמדה בטרבלינקה אורגן
בשלושה טרנספורטים .הטרנספורט האחרון
יצא ב 29-במרץ והגיע לטרבלינקה ב5-
באפריל .מטרבלינקה איש מהם לא חזר.
"אתם שבאתם לישראל ממקדוניה ,לא
רק שאתם נושאים בתוככם את הכאב של
הפרידה מקברות אבותיכם ,אלא נושאים
גם את הכאב של הפרידה מכל היקרים לכם
שנשלחו לטרבלינקה ללא שוב .בטרבלינקה
היום אין קברים ,יש רק שטח אחד בו מוצבות
אבני זיכרון לקהילות יהודיות שהושמדו שם.
בטרבלינקה שולט השקט שבו ניתן לשמוע כל
צליל שחוק ,שיר ,בכי של ילד ,נשימה אחרונה
לפני רגע המוות .את הדברים אותם אני נושא
כאן ,אני נושא כנציג האומה המקדונית ,ויש
בי צער רב שלא הצלחנו להגן על היהודים
המקדונים ,שהם אזרחים שלנו ,מהשמדה
בדרך נוראית כזאת".
תיעוד סיפורי
חיים של ניצולי
שואה על ידי
מתנדבים
סניף "עמך" בקריות ,החל בפרויקט תיעוד
חייהם של ניצולי שואה .התיעוד יתבצע
על ידי סטודנטים מתנדבים ,אשר תמורת
השתתפותם יתוגמלו בנקודת זכות אחת
באוניברסיטה תמורת כל 80שעות התנדבות.
התיעוד ייעשה במפגשים אישיים של
ניצולים המעוניינים לספר ולתעד את חייהם.
לרשות המשתתפים בתיעוד עומדת תוכנה
המסייעת לארגן ,לעצב ,להוסיף חומרים שונים
כגון תמונות ,מפות ,קישורים לאינטרנט ועוד.
מי שמבקש לתעד את סיפור חייו נפגש עם
מתנדב ,אשר מסייע לו בתהליך זה לכל אורכו.
13
בארץ ובעולם
ניצולים מהמצור על לנינגרד יזכו לפיצוי
ההערכות הן כי כ 6,000-יהודים ,שהצליחו לשרוד את 900ימי המצור על לנינגרד וחיים כיום במדינות
המערב ,יזכו לפיצוי .פריצת דרך היסטורית זו היא תוצאה של שבע שנות משא ומתן
ועידת התביעות הודיעה שהצליחה להגיע
להסכמה עם גרמניה לשלם פיצוי חד פעמי
לניצולים היהודים של המצור הנאצי על
לנינגרד ,המתגוררים כיום במדינות המערב.
במשא ומתן השנתי הסכימה ממשלת גרמניה
להכיר בניצולים אלה כזכאים לפיצוי מקרן
הסיוע של ועידת התביעות ,וזאת בתנאי
שיעמדו בקריטריוני הזכאות האחרים של
הקרן .הקרן מעבירה להם תשלום חד פעמי
של 2,556יורו שערכם כ 14,000-ש"ח.
בזכות ההסכם עם ועידת התביעות ,יהיו
זכאים לתשלום חד פעמי מקרן הסיוע נצורי
לנינגרד אשר שהו בלנינגרד בזמן כלשהו בין
ספטמבר 1941לינואר ,1944או אשר ברחו
משם במהלך תקופה זו והם עומדים בשאר
דרישות קרן הסיוע .ההערכות הן כי כ6,000-
יהודים ,שהצליחו לשרוד את 900ימי המצור
על לנינגרד וחיים כיום במדינות המערב ,יזכו
לפיצוי זה.
רקע היסטורי:
עם התקדמות הכוחות הגרמנים לעבר
לנינגרד ב ,1941-ניסו התושבים היהודים
לעבור קרוב ככל האפשר למרכז העיר.
היהודים שלא הצליחו לברוח מהנאצים נשארו
בשטחים שנכבשו לאחר מכן ,והם עונו ונורו.
הטבח הגדול ביותר התרחש בפושקין ,פרבר
של לנינגרד 800 .היהודים שחיו בעיר הובלו
למרתפי ארמון יקטרינינסקי ונורו בקבוצות
בפארק הסמוך.
כשתכנן את המצור ,תיאר היטלר את
לנינגרד כמרכזה של העלית האינטלקטואלית
היהודית-בולשביקית .לפני המלחמה התגוררו
בלנינגרד ובקרבתה כ 300,000-יהודים .אילו
היו הגרמנים כובשים את העיר ,הם היו
משמידים את כולם.
הגרמנים הקיפו את לנינגרד בספטמבר .1941
במהלך המצור ,ניתקו הנאצים את אספקת
המים והחשמל ,והתושבים חיו תחת התקפות
אוויריות וירי ארטילריה תמידיים .בעיר המונה
כ 3-מיליון תושבים ,אנשים גוועו ברעב וקפאו
למוות .כמיליון תושבים מתו .בזמן המצור
14
הפיצו הנאצים עלונים אנטישמיים ,בהם
סיפרו לתושבים שהיהודים אחראים לסבלם
וכי הגרמנים ישחררו את המדינה משלטון
הבולשביקים והיהודים.
הרלבנטיות לניצולים
המתגוררים בישראל:
החידוש הרלבנטי ביותר לניצולים המתגוררים
בישראל נוגע לקיצור התקופה הנדרשת על ידי
ממשלת גרמניה לחיים במסתור או בזהות
בדויה תחת כיבוש נאצי לשם זכאות לקצבה
מקרן סעיף 2של ועידת התביעות ,שממשלת
גרמניה מממנת וקובעת את הקריטריונים
שלה .במו"מ שהתקיים בשנת 2011תקופה זו
קוצרה מ 18-ל 12-חודשים .בעקבות המו"מ,
שהסתיים בתחילת חודש מאי ,ועידת התביעות
הצליחה לשכנע את ממשלת גרמניה לקצר
תקופה זו שוב ל 6-חודשים בלבד .חשוב לציין
כי חידוש זה יכנס לתוקף אך ורק החל מ1-
בינואר .2013כמו כן נכתב באותה הידיעה כי
חידוש זה "עשוי להפוך עוד 5,000ניצולים
לזכאים לקצבאות חודשיות החל מה1-
בינואר 2013ונוגע בעיקר לניצולים שנרדפו
בהונגריה ,איטליה ,צרפת ,יוון וסלובקיה" .
באותה ידיעה לעיל ,פורסם גם על השוואת
סכום הקצבה שמקבלים ניצולים המתגוררים
כיום במדינות שהיו בעבר חלק מהגוש הסובייטי
ושהו במחנות ,גטאות ,מקומות מסתור ,או שהיו
תחת זהות בדויה בתקופת השואה (במסגרת קרן
)CEEFל 300-אירו שמקבלים ניצולים מקרן
סעיף ,2שעברו את אותה רדיפה והמתגוררים
כיום ביתר המדינות ,כולל בישראל.
משום כך חידוש זה איננו רלבנטי לניצולים
המתגוררים בישראל ,כיוון שהם כבר מקבלים
את הקצבה של ה 300-אירו לחודש ,שאליה
יושוו הקצבאות הנמוכות יותר שמקבלים כיום
ניצולים שעברו אותה רדיפה והמתגוררים
במדינות הגוש הסובייטי לשעבר.
בנוסף לכך ,פורסם באותה ידיעה על השוואת
הקצבאות לניצולים שהחלו לקבל משנת 2012
קצבה מקרן סעיף 2עבור שהייה בגטו בתקופה
שבין 3ל 11-חודשים בעקבות המו"מ שהתקיים
בשנה שעברה ,שהיא כיום נמוכה יותר
מהקצבה של 300אירו שמקבל מאותה הקרן מי
ששהה לפחות 12חודש בגטו .ואולם ,ניצולים
המתגוררים בישראל וששהו בגטו באותה תקופה
קצרה (ואפילו קצרה יותר) ,אמורים לקבל כבר
משנת 2008קצבה ממשרד האוצר לפי חוק
ההטבות לניצולי שואה (כפי שתוקן בשנת)2008
חוק אשר איננו מאפשר לתת את אותה קצבהלמי שמקבל קצבה מקרן סעיף 2של ועידת
התביעות (זאת בשונה מהקצבה שמשרד האוצר
משלם לניצולים שעלו עד ה 1.10.1953-לפי חוק
נכי רדיפות הנאצים משנת ,1957ולא אמורה
בורחות מלינדרד המופצצת
להיות מניעה לעבור מהקצבה של קרן סעיף
2לאותה קצבה גבוהה יותר ממשרד האוצר).
הקצבה החדשה לפי חוק ההטבות ליוצאי
מחנות וגטאות ממשרד האוצר ,הרלבנטית
בעיקר לניצולים שעלו לאחר ( 1953שהיא
כוללת ,נכון לינואר ,2012קצבה חודשית של
1,146.9ש"ח בחודש +כרטיס נטען של 600
ש"ח לחודש) ,גבוהה כיום במאות ש"ח לחודש
מהקצבה המקסימלית של 300אירו הניתנת
כיום על ידי קרן סעיף .2
בארץ ובעולם
הסוד האפל של יהודי הפורט השביעי בקובנה
בכנס שהתקיים בבית הספר הבינלאומי להוראת השואה ב"יד ושם" ,הציג חוקר מהעיר קובנה את ממצאי
המחקר שערך באתר הרצח "הפורט השביעי" בקובנה שבליטא
מטבעות שנמצאו בחפירות
צילומים :ארכיון יד ושם
האתר הוא אחת מעשר מצודות ,שנבנו
לקראת סוף המאה ה 19-סביב קובנה ושימשו
כבתי מעצר .בקיץ 1941נרצחו בפורט השביעי
כ 4,000-מיהודי העיר .חפציהם האישיים
נשארו קבורים במקום 70 .שנה מאוחר יותר
הם נחשפו על ידי ולדימיר אורלוב ,שסיפר:
"איתרנו את החפצים בעזרת תמונות ומסמכים
היסטוריים ,שהצביעו על המקום בו היו
אמורים להיות" .לדבריו ,חלקם נמצאו בבאר
מים בעומק שלושה מטרים ,אליה נסחפו
משך השנים על ידי זרמי מים ושלגים .במקום
נמצאו פריטי מתכת ,סידור תפילה ומסמכים
בנקאיים .כך פורסם לראשונה בעיתון "הארץ".
לא רק פגעי מזג האוויר הקשו על איתור
הפריטים האלה ב 70-השנים האחרונות.
הרוסים כבשו את ליטא ,ולאחר המלחמה כיסו
את האזור באספלט" .לפני שניקינו את השכבה
שהותירו הסובייטים ,אי אפשר היה למצוא
דבר" ,מעיד אורלוב .וכאילו להוסיף חטא על
פשע ,הרוסים הפכו את המקום למזבלה.
הדורות התחלפו והסיפור ההיסטורי
שהתרחש במקום נשכח" .רק מעטים בקובנה
ידעו את האמת על המקום הזה ,אבל גם הם לא
דיברו על זה .איש לא התעניין ,איש לא חקר
את המקום .בקושי היה מידע עליו" ,אמר
אורלוב.
לפני חמש שנים רכש את האתר
ההיסטורי "מרכז המורשת הצבאית",
ארגון ליטאי פרטי שחוקר את ההיסטוריה
הצבאית של המדינה .התכנון המקורי
היה לבנות שם מוזיאון עם מרכז למחקר
הביצורים באזור .אנשי הארגון ,בראשם
אורלוב ,החלו לחקור את ההיסטוריה של ציוד אישי שנחשף בפורט השביעי
האתר ,ומהר מאוד הבינו ששימש מחנה
ההמוני בפורט השביעי .הוא אורגן ובוצע
ריכוז בתקופת השואה" .חשבתי שיהיה בלתי מתחילתו עד סופו בידי ליטאים בני המקום.
אפשרי למצוא שם משהו ,מעבר לכך שידענו הממשלה הזמנית של ליטא ,שכיהנה בתקופה
ש'כמה אלפים' נהרגו שם" ,אמר אורלוב .הקצרה שבין סיום הכיבוש הסובייטי לתחילת
"שמנו לנו למטרה למצוא את הקברים הכיבוש הנאצי ,היא שהורתה על הקמת
שלהם" .אחרי כשנה של חיפושים נמצא המחנה במקום" .הכול נעשה בידי מקומיים.
האתר :הקבר של 4,000הנרצחים.
לא כולם היו פושעים או בני המעמד הנמוך.
בהמשך ,לא רחוק משם ,נמצאו חפציהם חלקם היו מלומדים בעלי משפחות" ,אמר
האישיים" .זה לא אוסף מרשים ,גם לא גדול אורלוב.
במיוחד .יש פה רק כ 25-פריטים ,אבל הם
ד"ר עירית אברמסקי ,מנהלת הדסק הרוסי
חשובים מאוד ,כי הם מוכיחים שהכול היה בבית הספר להוראת השואה ,ליוותה את
אמיתי" ,אמר אורלוב .בהתעוררות הלאומנית אורלוב בביקורו כאן .הקשר ביניהם התאפשר,
שליטא עברה לאחרונה ,שבה פושעי מלחמה גם משום שהם מדברים את אותה שפה.
מתקופת הכיבוש הנאצי זוכים לכבוד אברמסקי ,ילידת ליטא ,היא בת דור שני
כגיבורים לאומיים ,יש חשיבות רבה לממצאים לשואה .אמה שרדה בגטו וילנה ,אך "כל
אותנטיים .לצד חפצי הקורבנות ,נמצאו שם גם המשפחה מהצד שלה נספתה" ,אמרה.
חפצים של רוצחיהם :תרמילי כדורים ובקבוקי
לדברי אברמסקי" ,אורלוב חושף כאן משהו
משקאות אלכוהוליים.
חדש לגמרי ,שלא היה ידוע ,וחשוב שיובא
אורלוב ,מהנדס מחשבים בהכשרתו ,הוא לידיעת הציבור" .לדעתה ,חשיבות המחקר
אחד מקבוצה של כ 450-אנשי חינוך ומחקר הנוכחי טמונה גם בזהות של מי שהוביל אותו.
ליטאים ,שלמדו בבית הספר הבינלאומי "לא אנחנו ,היהודים ,מספרים את זה ,אלא
להוראת השואה ביד ושם .בביקורו הנוכחי חוקר ליטאי עצמאי ,שחשף את חלקם של
הצליח לאתר במאגרים של המוסד 89שמות הליטאים ואחריותם לרצח" ,אמרה אברמסקי.
מרשימת 4,000הנרצחים ב"פורט
השביעי" .מנוחתו הוטרדה מכך
שהחוקרים מכירים את שמות
הרוצחים ,אך איש אינו יודע מי
היו הנרצחים" .זה מצב מטורף,
שהרוצחים חיים מחדש בהיסטוריה
אבל הקורבנות נשארים עלומים",
אמר" .אמנם מצאנו רק מעט
מהשמות -אבל זה יותר טוב מכלום".
משקפיים וכסת דיו .האישי הפך לסמלי
לא הגרמנים ביצעו את הרצח
15
האיש ,האדם ,ההישגים
משאול תחתיות
לפסגת העשייה
למשה זנבר הייתה קריירה המאופיינת בפעילות מגוונת למען הציבור ,שכללה תפקידים בתחום הכלכלי,
החברתי והציבורי בארץ .מעטים הם האנשים שכיהנו בעמדות מפתח כלכליות כה רבות .לצד כל אלה,
עסק במשך שנים ארוכות במאבק להגנה על זכויותיהם של ניצולי השואה בארץ ובעולם
במשך שנים רבות היה משה זנבר ז"ל ,מעורה
בבניית עתידה של ישראל ,היה לדמות מפתח
בתכנונה האסטרטגי של התשתית הכלכלית
במדינה והשתתף ביישומו ובהגשמתו של
תכנון זה .יחד עם כל תפקידיו אלה נרתם
להקמת וניהול מרכז הארגונים של ניצולי
השואה ,ומצא זמן גם לפעילות ציבורית ענפה
בתחומי הרוח ,החינוך וההגות המדינית
משה זנבר (זנדברג) נולד בשנת 1926
בק'צקמט ,הונגריה .הוריו ,שלמה ומרים
זנדברג ,נרצחו באושוויץ בשנת .1944במרס
,1944עם כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים ,גויס
משה בן ה 18-לפלוגות העבודה של הצבא
ההונגרי ולאחר מכן הוסגר לגרמנים ,אך הוא
שרד את מחנות דכאו ומילדורף-ואלדלאגר.
כאשר שחרר הצבא האמריקני את שרידי
המחנה ,באפריל ,1945היה זנבר עור ועצמות.
במרס 1948הגיע זנבר לארץ ישראל ,בעיצומם
של קרבות מלחמת העצמאות .לאחר אימונים
קצרים הגיע לחזית לטרון ,שם נפצע קשה
בקרב .בכנס ייסוד "המועצה הציבורית של
16
ניצולי השואה ומדינת ישראל" אמר" :אנחנו
כבר ידענו מה זה מוות .ובידיעת הדבר הזה,
התנדבנו לבוא ולהיאבק על הקמת המדינה .זה
לא 'קרה' לנו ...יזמנו את זה ,בחרנו בזה".
לאחר שחרורו מצה"ל ,בשנת ,1949למד
זנבר כלכלה באוניברסיטה העברית .הוא
כיהן בתפקידים ממשלתיים בכירים בתחומי
הכלכלה ,ביניהם שר המסחר והתעשייה
בפועל ונגיד בנק ישראל מ 1971-עד
ל .1976-הוא היה ממייסדי חברות כלכליות
גדולות כמו "החברה לישראל"" ,כימיקלים
לישראל" ו"אלביט" ,ובסוף שנות ה 80-נבחר
ליו"ר מועצת המנהלים של הבנק הלאומי
לישראל .זנבר אף כיהן כנשיא לשכת המסחר
הבינלאומית בארץ ,היה חבר בהנהלת לשכת
המסחר העולמית ואף הוזמן לייעץ לאגף
התקציבים של האו"ם.
למען הניצולים
זנבר הקדיש זמן רב לפעילות למען ניצולי
שואה ,והקים ,יחד עם נח פלוג ז"ל ,את מרכז
הארגונים של ניצולי השואה ,שהוקם ב1987-
ועבר מאז מספר גלגולים עד שקיבל את שמו
וצורתו הסופיים בשנת .1993הוא שימש כיו"ר
הראשון שלו במשך 12שנים ,וקיבל על עצמו
את התפקיד שוב לאחר פטירתו של פלוג.
הרקע למהלך הייתה האכזבה מאי פעילותה
של ועידת התביעות באותה תקופה .בתחילה
חשבו היוזמים על הקמת גוף יהודי עולמי,
אשר ייצג את כל נרדפי המשטר הנאצי
היהודיים ,אולם לנוכח מספרם הגדול של
ארגונים שכאלה ,הובן שעדיף כי ארגון הגג
ייצג את ציבור ניצולי השואה בישראל בלבד.
"אנו מודעים לכך שאין זה יעד שקל להשיגו,
אבל אנו רואים בהשגתו את חובתנו המוסרית
וההיסטורית ,משום שניצולי השואה מזדקנים
והולכים ורבים מהם חיים בתנאים כלכליים
קשים ביותר" -כך נכתב בנייר עמדה
ששימש כבסיס להקמת הגוף החדש .מטרה
נוספת שהציב לעצמו הארגון :טיפול
סוציאלי בניצולי שואה הנזקקים לשירותי
רווחה ,בתי אבות ,מיטות סיעודיות וכדומה .
האיש ,האדם ,ההישגים
במקביל ,שימש כסגן היו"ר וגזבר ועידת
התביעות וכחבר בוועדה הבינלאומית
לתביעות ביטוח מתקופת השואה ("ועדת
איגלברגר") .בתפקידו האחרון בוועידת
התביעות שימש כיו"ר הוועד הפועל שלה.
הוא היה גם בין ראשי פרויקט ההנצחה של
תרומת ניצולי השואה להקמת מדינת ישראל
והתפתחותה.
פעילותו בשירות המדינה
זנבר הוא דוגמא לניצול שואה שהשתלב
במהירות בעשייה בארץ ותרם תרומה
משמעותית להתפתחותה .מעטים הגיעו
לפסגות הקריירה של זנבר ,אך המסלול שעשה
אופייני לרבים מבין ניצולי השואה בישראל.
בשנותיו הראשונות בשירות הציבורי היה
זנבר קשור בכל יוזמות החקיקה בענייני מיסוי
ועמד בראש מרבית ועדות המומחים לעניינים
אלה ,ביניהן :תכנון הפיחות הגדול של ;1962
הוועדות לענייני שערוך והצמדה בעקבות
פיחות זה; מס שבח מקרקעין; והחוק לעידוד
השקעות הון.
בסיור הממשלה בחזית הצפון27.11.73 ,
הוא פרסם מחקרים שונים בתחום חלוקת
הכנסות וחלוקה מחדש של הכנסות באמצעות
מיסוי ושירותים שונים המסופקים לאזרח
בתקציב המדינה .זנבר ביצע את המחקר
הראשון בתחום זה בשנות עבודתו במכון
למחקר חברתי-שימושי ( ,)1954אך המשיך
בכך גם במינהל הכנסות המדינה וכממונה על
טקס מינויו של זנבר כנגיד בנק ישראל .1971 ,מימין -זנבר ,דוד הורוביץ ,הנשיא שזר ,רה"מ גולדה מאיר ושר האוצר פנחס ספיר
התקציבים .בתפקידו זה הנהיג חידוש מרחיק
לכת ,וכלל מדי שנה בהצעת התקציב אומדן
בדבר השפעת התקציב על מצבן הכלכלי של
קבוצות ההכנסה השונות .מחקריו אלו שירתו
את קביעת מדיניות האוצר לאורך זמן.
בקיץ 1963מונה לוי אשכול לראש ממשלת
צילום :ארכיון יד ושם
ישראל ,ופנחס ספיר -לשר האוצר .זנבר נתמנה
ליועץ כלכלי של משרד האוצר ומספר חודשים
לאחר מכן לממונה על התקציבים .במסגרת
תפקידיו אלו הנהיג יוזמות ושינויים רבים ,כגון
הכנת תקציב ארבע-שנתי משולב בתכניות
פיתוח ענפיות ארוכות טווח .בנושא זה אף
התבקש זנבר על ידי המחלקה הכלכלית של
האו"ם שיכתוב עבורה ספר הדרכה.
כממונה על התקציבים שם זנבר דגש חזק
על ייעול פעילותם של משרדי הממשלה .עקב
כך הקימה הממשלה ועדת מנכ"לים בשם
"ועדת הייעול הבין-משרדית" ,וזנבר מונה
כיו"ר הוועדה .ועדה זו קבעה לה כמטרה ,לא
רק לייעל את השירותים ולשפר את איכותם,
אלא גם להקל על האזרחים בקבלת שירותי
הממשלה.
במהלך שנות השישים היה אחראי על
מדיניות השכר של הממשלה ,לא רק כלפי
עובדי המדינה ,אלא גם כלפי כלל העובדים
במשק .בין השנים 1963-1965היה נושא השכר
רגיש ביותר ושביתות פרצו בזו אחר זו .בסערת
מערכת הבחירות לכנסת השישית מונו זנבר
ועודד מסר ,מנכ"ל משרד העבודה ,כמכריעים
בלעדיים בכל סכסוכי העבודה במשק .כיועץ
כלכלי של האוצר הוא היה בין יוזמי ומתכנני
"מדיניות המיתון" ב 1965-ושל "עסקת
החבילה" המוצלחת ב 1970-בין הממשלה,
ההסתדרות וארגוני המעסיקים.
זנבר פעל רבות לקידום המחקר השימושי,
ובעיקר בתחומי התעשייה .הוא הנהיג מענקי
מחקר (במקום הלוואות) לפרויקטים מאושרים
על ידי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה;
ולשם עידוד המחקר השימושי במוסדות
האקדמיים ,הוא יזם הקמת חברות מיוחדות
ליד האוניברסיטאות כמקשרות בין החוקרים
והאוניברסיטה ,מצד אחד ,לבין משקיעים
פוטנציאליים בחברות העסקיות שיקומו על
בסיס תוצאות מחקרים הללו ,מצד שני.
המשך בעמוד 18
17
האיש ,האדם ,ההישגים
המשך מעמוד 17
פעילותו בסקטור הפרטי
זנבר והרב ישראל מילר ז"ל ,נשיא ועידת התביעות .גם ידידות אמיצה ,גם ויכוחים
כמו כן ,פעל זנבר רבות לקידום ייצוא
שירותים וידע מישראל בכל התחומים -מענף
הסרטים ועד לעבודות הנדסיות .במסגרת
מאמצים אלה הוא יזם שינויי חקיקה מרחיקי
לכת ,ובכך הניח יסודות להקמת ולהרחבת
התעשיות עתירות המדע (המכונות היום
"הייטק") .במסגרת זאת הוקמו ,בין השאר,
קריות המדע בסמוך למוסדות השונים
להשכלה גבוהה.
בנושא הפלסטיני פעל זנבר במסגרות שונות.
הוא נמנה עם מייסדי "קבוצת רחובות",
אותות הוקרה
המכללה למנהל הקימה לכבודו ,לרגל
יובלו ה ,75-את "מכון זנבר" לחקר
הכלכלה הציבורית והעסקית .ב2004-
העניק נשיא הונגריה לזנבר את אות
הצלב המרכזי ,העיטור הגבוה ביותר
שמעניקה המדינה .זנבר קיבל גם אזרחות
כבוד של מטולה והיה "יקיר העיר תל
אביב-יפו" .לאורך השנים זכה באותות
הוקרה רבים נוספים ,ובהם :פרס הרצל
על פעילותו הציבורית ( ,)1973פרס
משרד הפנים על תרומתו המיוחדת למען
הרשויות המקומיות בישראל ( ,)1986אות
ההומניטריות המיוחד של ארגון בני ברית
( ,)1995אות לשכת המסחר על תרומה
ייחודית לכלכלת ישראל ( )1999ותואר
דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת
בר-אילן (.)2000
18
בראשות פרופסור עמוס דה שליט ,שעסקה
בגיבוש עקרונות למדיניות כלכלית וחברתית
רצויה לישראל לטווח הארוך ,תוך התחשבות
בצרכים של האוכלוסייה הערבית .לאחר
מלחמת ששת הימים עסק במסגרת משרד
האוצר בגיבוש מדיניותה הכלכלית המעשית
של ישראל כלפי שטחי יהודה ושומרון
ורצועת עזה .לאחר פרישתו משירות המדינה
כיהן זנבר בשנים 1968-1972כיו"ר "הנאמנות
לפיתוח שטחים ולשיקום פליטים" ,אשר
עסקה בפעילות הומניטארית וכלכלית פרטית
בכל שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה .באשר
לירושלים ,ריכז זנבר צוות מיוחד לתכנון
חיבורו של הר הצופים אל ירושלים באמצעות
יצירת רצף טריטוריאלי יהודי ,ועסק בהרחבת
והעמקת רחבת הכותל המערבי ,יצירת "חגורה
ירוקה" סביב העיר העתיקה ועוד.
בשנים 1970-1971שימש בפועל כשר
המסחר והתעשייה ,כממלא מקומו של פנחס
ספיר שכיהן באותה עת גם כשר האוצר.
בתקופה זו נוצר מתח ביטחוני עם מצרים,
והממשלה נאלצה להטיל מיסים חדשים,
שבעקבותיהם הייתה סכנה של היווצרות
ספירלה אינפלציונית של מחירים .על זנבר
הוטל לרכז את פעילות הממשלה בנושא.
בסוף 1971מונה לנגיד בנק ישראל ,תפקיד
בו החזיק חמש שנים .הייתה זו אחת התקופות
הקשות ביותר בכלכלת ישראל ,כתוצאה
משורת אירועים חיצוניים בעלי השלכות
כלכליות מרחיקות לכת :מלחמת יום הכיפורים,
משבר האנרגיה העולמי והצטיידותן המחודשת
של מדינות ערב .על המדיניות המוניטרית
הוטלו משימות כבדות במיוחד.
בשנת ,1968לצד תפקידו כיועץ כלכלי
לשר האוצר ,מונה על ידי זאב שרף ליו"ר
הבנק לפיתוח התעשייה .בתפקיד זה כיהן עד
מינויו לנגיד בנק ישראל .עם הקמת "החברה
לישראל" נתבקש על ידי ראש הממשלה,
בעקבות דרישה של משקיעי חוץ בכירים,
לכהן גם כסגן יו"ר החברה והאחראי על
השקעותיה.
עם סיום כהונתו כנגיד הבנק פנה באופן
מלא לפעילות בסקטור הפרטי והעסקי
ומילא תפקידים רבים ,ביניהם :יו"ר תעשיות
אלקטרוכימיות (פרוטרום) ( ,)1977-1983יו"ר
בנק עצמאות למשכנתאות (,)1977-1982
יו"ר סולל בונה ,יו"ר חברת צלון ,יו"ר חברת
הביטוח "לה נסיונל" ואחרות .כמו כן ,היה
חבר במועצות מנהלים שונות ,בארץ ובעולם,
ושימש כבורר בסכסוכים עסקיים סבוכים.
בין 1988-1995כיהן כיו"ר בנק לאומי
לישראל ויו"ר חברת הבת "אפריקה ישראל".
שנות כהונתו הביאו ליציבות בהנהלת הבנק
ופעולותיו בשוק הבינלאומי ,לאחר שבמשך
שנתיים קודם למינויו התפטרו שלושה יושבי
ראש (ארנסט יפת ,אלי הורביץ ומאיר חת) ושני
דירקטוריונים שלמים (כתוצאה מסכסוכי
עבודה חריפים ומתמשכים עם עובדי הבנק).
בתקופתו החלה צמיחה מחודשת של הבנק
וחל שיפור ניכר ברווחיותו.
פעילותו הציבורית
עם פרישתו מבנק לאומי עסק זנבר בייעוץ
פיננסי פרטי .בין תפקידיו הציבוריים ,כיהן
כנשיא לשכת המסחר הבינלאומית בארץ
ואף נבחר כחבר הנהלה של לשכת המסחר
הבינלאומית בפריז .לבד מהקמת מרכז הארגונים
ועמידה בראשו במשך שנים ,הנהיג גם ארגונים
בתחומי החינוך ,התרבות ,הספורט והקשר עם
התפוצות .בין פעילויותיו :יו"ר חבר הנאמנים
של המכללה למנהל ( ,)1972-1995יו"ר נאמנות
התיאטרון הלאומי "הבימה" (,)1969-1982
ממייסדי ונשיא מוזיאון ינקו-דאדא לאמנות
מודרנית ,מקים ויו"ר המועצה להימורים
בספורט ,יוזם ויו"ר קרן ספורטאים מצטיינים,
יו"ר קרן תרבות ישראל-בלגיה ,יו"ר העמותה
לקידום הקשרים בין ישראל להונגריה ,יו"ר
המגבית היהודית המאוחדת לישראל ,מייסד
המועצה לארץ ישראל טובה ועוד.
דברים בשם אומרם
"המרכז זה הבייבי שלי"
דברים שאמר משה זנבר ,מייסד ונשיא כבוד של מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל ,כאשר נבחר
שנית לעמוד בראשו ,ודברים שאמר כשהודיע על סיום תפקידו
"עשיתי הכול כדי לא להיות יו"ר .אבל אני
מודה לכם על הבחירה בי .אורי חנוך הוא אחד
האשמים העיקריים בכך שנבחרתי היום ...אורי
לקח אותי עם עוד מישהו להלוויה של נח פלוג
ז"ל ,כדי לשאת הספד לנוח .הוא סיפר לי בדרך
שיש בעיות במרכז ,יש סכסוכים והאשמות,
ושאם המרכז יקר לי ,אני צריך לקחת את תפקיד
היו"ר אחרי מותו של נוח אחרת המרכז יתפורר.
אמרתי לו' :תן לי לחשוב' .אחרי ההספדים פנו
אליי אנשים נוספים והשמיעו דברים דומים.
מרכז הארגונים הוא 'בייבי' שלי ,ואני גאה על
כך .פלוג העלה את הרעיון להקים את המרכז.
היה זה אחרי שירותו בשגרירות ישראל בבון
במשך ארבע שנים .הוא חזר הביתה ואמר לי,
כבוס שלו ,שלדעתו המצב הפוליטי והפיננסי
בגרמניה בשל לדרוש פנסיה לכל ניצול שואה.
עד אז הגרמנים שילמו פנסיה רק ליוצאי
גרמניה ויוצאי חוג התרבות הגרמנית.
"חשבתי שזה הדבר הכי חשוב לעשות עבור
ניצולי השואה בארץ ובעולם .חשבתי שצריך
לארגן את ניצולי השואה בארץ ובעולם.
עסקתי כל חיי בכלכלת ישראל ולא בענייני
היהודים .הייתי צריך לברר איך עושים את
זה .התקשרתי לברר עם מישהו באוצר ,שהיה
בעבר הסגן שלי ,והוא הפנה אותי לדבר עם
ועידת התביעות .אמרתי שהם יפנו אליי אחרת
אפנה ישירות לגרמנים .בשלב הזה ,הגרמנים
היו מוכנים לתת תשלום חד פעמי ליוצאי
ברית המועצות.
"ועידת התביעות הזמינה אותי לניו יורק.
לקחתי את פלוג איתי .הם אמרו לי כי לא
נוכל לדרוש סכומים נוספים בשל ההבטחה
שלא יהיו יותר תביעות .עד אז ,היה לוועידת
התביעות מונופול לתבוע עבור הניצולים מול
ממשלת גרמניה .הם אמרו כי הם מוכנים
לקבל את מרכז הארגונים לוועידת התביעות,
אבל הם יצטרכו לקבל גם את מרכז הארגונים
האמריקאי .מבחינתי זה היה טוב .הם חשבו
שאני עסקן קטן שרוצה להיות גורם יחידי.
ניהלנו דיאלוג עם ועידת התביעות והצטרפנו
אליהם כדי לדרוש פנסיה לכל ניצולי השואה.
מאז ועד השנה השגנו ,במסגרת קרן סעיף ,2
3.8מיליארד דולר -שהם 14מיליארד ש"ח.
זה יותר מכל מה שהגרמנים שילמו עד היום.
"אני מאוד גאה במה שעשה המרכז .עשינו
דבר אדיר .כולנו צריכים להיות גאים ברעיון
שבא מפלוג .לכן כשאורי חנוך ירד לחיי ולחץ
עליי להציל את המרכז ,אמרתי לו שלא אתן
שהבייבי שלי ימות .הצבתי תנאים ושלוש
מטרות :א .למנוע את התפוררות המרכז .ב.
לדאוג לכך שיהיה מינהל תקין כפי שתמיד
נהגתי .ג .למצוא יו"ר שיירש את מקומי בתוך
מקסימום שנה מהיום.
"אם לא אצליח במשימה זו ,אלך עם כישלון.
אני בין המבוגרים כאן .אל תגרמו לי ללכת בדרכו
של נח .גם כך אשתי ומשפחתי יורדים לחיי' :למה
עשית את זה?!' .אבל אני מלא בגאווה על הקמת
קרן הרווחה ,שתקציבה השנה עומד על 450
מיליון ש"ח והיא נותנת עזרה סיעודית ל18,000-
ניצולי שואה .אני גאה על כך שמעמדם של
ניצולי השואה השתנה לחלוטין מקצה לקצה.
אני לוקח את התפקיד ברצינות ואני מקווה
שאצליח .יש לי כמה עקרונות ,לפיהם אני חושב
שצריך לנהל את המרכז בצורה דומה לתקופה
שהייתי יו"ר המרכז במשך 12שנה.
"אחרי שהקמנו את המרכז והשגנו את
ההישגים ,עזבתי לבנק לאומי ,שם התקיימו
ישיבות המרכז .המשכתי להיות מעורב ,כי
חשבתי שזו מצווה מלמעלה ואני חייב לעשות
אותה .אני שמח שהצלחנו .הפעלנו את המרכז
ויש כאן מתנדבים .כולנו עבדנו בהתנדבות .לא
היו שכירים .אני בכלל סבור שצריכים לעשות
עבודה בהתנדבות .גם כדי לחסוך כסף וגם כי
להתנדב זה טוב ונותן סיפוק .בכוונתי להיפגש
עם ראשי הארגונים ,כדי להכיר ולדבר איתם
וכדי לתעל עבודה התנדבותית .טוב יהיה
למתנדבים וטוב למי שעוזרים.
פרידה מהמרכז
"ברצוני למסור לכם כי בכוונתי לסיים את
תפקידי כיו"ר המרכז אותו קיבלתי לפני כשנה.
לאחר פטירתו של נח פלוג ז"ל אמרתי כי אני
נבחר כיו"ר בפעם השנייה .לצידו ,ממלא מקום היו"ר,
זאב פקטור צילום :מאיר כחלון
מוכן למלא את תפקיד היו"ר לתקופה מסוימת.
אמרתי כי אעשה את התפקיד לא יותר משנה
והגדרתי מטרות :לעשות שלום בית שלא היה
קיים במרכז ,לקבוע סדרי מינהל תקין במרכז,
למצוא יורש לתפקיד היו"ר .לשמחתי בנושא
הראשון הושג שלום בית שקיים עכשיו .אני
הולך מהמרכז -אבל בסך הכול יש התקדמות
ואני אופטימי .ביחד ,בדגש על המילה ביחד,
נקדם את המטרה המשותפת לכולם.
"בנושא מינהל תקין -הנהגתי מדיניות
שתשפר פעילותינו .יש שינוי אישי בניהול
ובשיטת הפעולה.
"התפקיד הנוסף שהיה עליי לבצע הוא
למצוא יורש .הגעתי למסקנה שיו"ר המרכז
חייב להיות ניצול שואה .הוא חייב להיות
אישיות ידועה לטובה בציבוריות הישראלית.
אישיות שיכולה להתקשר עם שרים וחברי
כנסת .אני שמח שמצאתי דמות כזו -את ח"כ
לשעבר קולט אביטל ,שרק לאחרונה התברר לי
כי גם היא ניצולת השואה.
"חשוב שנדע שקולט היתה שגרירה
בפורטוגל וקונסול כללי בניו יורק ,כך שהיא
מביאה גם ניסיון בינלאומי .היא יזמה את
הקמת החברה להשבה ,ולחמה ולמעשה
השיגה עבור ניצולי השואה הרבה .היא עונה
על הקריטריונים .אני מציע שקולט תיבחר
באסיפה הכללית השנתית ותהיה יושבת
הראש הבאה של מרכז הארגונים".
19
משואה לתקומה
הלקח הקיומי של השואה
במסלול חייו
זנבר היה ניצול שואה .אך לא "ניצול שואה מסכן" אלא ניצול שואה תורם .לא רבים הם אנשים בעלי הישגים
כה מרשימים .פעם ,בראיון עיתונאי ,ביטא את השקפת עולמו במשפט" :כיום המוטיב החשוב הוא הכסף,
הרווח .פעם המוטיב החשוב היה הרווחה"...
| ראול טייטלבאום |
התוודעתי למשה זנדברג ,לימים זנבר ,עוד
בשלב מוקדם של עבודתי העיתונאית -אי שם
לקראת סוף שנות ה 50-של המאה הקודמת.
לכאורה ,משני צידי השולחן ,שלא לומר
בריקאדה .הוא היה נציג הממסד הכלכלי
הרשמי ,ואני עיתונאי בעל גישה ביקורתית
שעסק בכיסוי התחום הכלכלי .וכך ,לאורך
שנים רבות ליוויתי ואף סיקרתי את פעילותו
הכלכלית הענפה בתפקידיו השונים .בשנים
האחרונות של שנות ה ,80-על רקע הקמת
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל,
התקרבנו ואף הפכנו לידידים.
מדכאו ללטרון – מסע של
הגדרת זהות
השואה ולקחיה הקיומיים הביאו את משה
זנבר לישראל .הוא גדל במשפחה יהודית
משכילה ,ששמרה על המסורת היהודית ,אך
התבוללה בתרבות ההונגרית" .הונגרים בני
דת משה" ,כפי שהוגדרו אז .שואת יהדות
הונגריה ,לקראת סוף מלחמת העולם השנייה,
שינתה את מסלול חייו .אז נספו הוריו שנשלחו
לאושוויץ .בדכאו ,כבן ,19הוא למד -בדרך
שאין קשה ממנה -על זהותו היהודית .מן
המחנה יצא זנבר אדם אחר .הוא הסיק את
הלקח הקיומי מן השואה :העם היהודי זקוק
למדינה משלו .אחרי שהתאושש והתחיל
בלימודי כלכלה באוניברסיטה בבודפשט,
נרתם לפעילות ציונית .הוא ארגן והיה חלק
מקבוצה של 60צעירים בבודפשט ,ששאפו
לעלות לארץ במסגרת המוסד לעלייה ב'.
במרץ 1948חצתה הקבוצה באורח בלתי לגלי
את הגבול ההונגרי והגיעה לאוסטריה .לבסוף,
יום לפני הכרזת המדינה במאי ,1948הם עלו
20
בנמל מרסיי על אוניית מעפילים אחרונה
בדרכם לארץ .ישראל הייתה כבר בעיצומה
של מלחמת העצמאות .כמעט ישר מן
האוניה נשלח ,יחד עם חבריו העולים ,לחזית
כדי למלא את שורות הלוחמים שהתדלדלו
בקרבות קשים .קבלת הפנים בארצו החדשה
לא הייתה נלבבת .מן הראוי לציין כאן כי בשלב
האחרון של מלחמת העצמאות כמחצית מן
הכוח הלוחם היהודי היו ניצולי השואה שעלו
אז .משה זנבר ,אז זנדברג ,היה ביניהם .הוא
נשלח ללטרון וכמעט נשכח שם.
על חוויותיו באותם הימים הראשונים
בישראל הוא סיפר בזיכרונותיו וגם בסרט
התיעודי "עופות החול" .זנבר ועולים חדשים
נוספים נשלחו מאזור לטרון" ,דרך בורמה",
לירושלים הנצורה ,כאשר הם נושאים על גבם
מזון וציוד .זה היה לפני ההפוגה הראשונה.
בדרך הם פגשו בשיירת ג'יפים של הפלמ"ח
שירדה מירושלים .רעש המנועים עורר חשד
אצל הלגיון הירדני בלטרון והם פתחו בהרעשה
ארטילרית כבדה .אחד הג'יפים נפגע ,התרומם
ונפל על זנבר .הוא נפצע קשה ברגלו .אחד
הנהגים הבטיח לו שיחזרו מהר ויפנו אותו .אלא
שהוא נשכח בשדה .כך עבר לילה .הירדנים
המשיכו להפגיז ולשגר פצצות תאורה ולמטה
שמע את יללות תנים מתקרבים .אולם בבוקר
שבו למקום חיילי צה"ל שירדו מירושלים
לכיוון חולדה .זנבר החל זועק בהונגרית
לעזרה .בהתחלה חשדו בו שהוא נמנה על
כוחות האויב ,על רקע השמועות שבלגיון
הירדני יש מתנדבים מחו"ל .לבסוף הבינו מי
הוא והעבירו אותו לבית חולים .כך ,עם קביים
לרגל אחת כשהשנייה מגובסת פיג'מת בית
חולים ,הוא התחיל את חייו בישראל.
לא הסכים שיכרתו את הרגל .בבית ההבראה בגבעת ברנר,
צילום :ארכיון יד ושם
לאחר הפציעה בלטרון
שנים נשא זנבר מעין תסכול ועלבון מאותה
תקופה" .לנו ,לניצולי השואה ,הודבק הכינוי
'סבונים' .נקראנו גח"ל (גיוס חו"ל) .ואילו
לאלה שבאו מן המערב קראו מח"ל (מתנדבי
חו"ל) ,למרות שגם אנחנו ,ניצולי השואה,
היינו מתנדבים במלחמה זו למען עצמאות
ישראל ."...היה זה הד ל"תסכול היסטורי".
אבל זנבר באופיו לא היה בין המתוסכלים.
כל מסלול חייו הוא עדות לכך .בחיוניות
בלתי רגילה הוא השתלב בחיים בישראל,
דבר שאפיין ניצולי שואה רבים בארץ .אחרי
שהתאושש מפציעתו השלים במהירות את
לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית ,רכש
מקצוע ,הקים משפחה.
כבר ב 1951-השתלב כסטטיסטיקאי וחוקר
משואה לתקומה
עם ראשי ועידת התביעות ביד ושם .שותפות גורל ומאבק
במכון למחקר חברתי שימושי בירושלים,
וכעבור מספר שנים מונה לסגן מנהל המכון
הזה .עוד בתחילת דרכו המקצועית הוא
התמחה במחקרים כלכליים בעלי היבטים
חברתיים .היה בין חלוצי המחקר על התפלגות
ההכנסות בישראל לצורכי מדיניות המסים,
ואחר כך השתלב בשירות המדינה.
את החיבור הזה בין כלכלה לחברה ספג זנבר
עוד בנעוריו בהונגריה בתקופת מלחמת העולם
השנייה -פרט לא כל כך מוכר בביוגרפיה שלו.
בעיר הולדתו ,קצ'קמט ,הצטרף לחוג נוער
מחתרתי שהקים בן המקום ,המשפטן ד"ר
אריק מולנר ,לימים שר המשפטים בהונגריה
הקומוניסטית .באותו חוג התוודע משה
לרעיונות הסוציאליזם ולתורתו של מרקס .אז
נזרעו בו הגרעינים הראשונים של השקפתו
הכלכלית והחברתית .אולם משה לא נשאר
מרקסיסט .להיפך ,הוא התרחק מהשיטה,
בעיקר על רקע המציאות בה נתקל במשטר
ההונגרי שהתפתח אחרי המלחמה .לישראל
עלה כאחד מפעיליה המרכזיים של תנועת
"העובד הציוני" .בארץ לא הצטרף זנבר
פורמאלית לשום מפלגה .אף כי נשאר קרוב
לתנועת העבודה במובנה הרחב.
אחרי שהצטרף לשירות הציבורי ב,1958-
כמנהל מחלקת המחקר של מינהל הכנסות
המדינה ,החלה נסיקתו המקצועית של זנבר
במהירות מטאורית .זנבר היה בין הראשונים
מניצולי השואה בארץ ששבר את תקרת
הזכוכית בתחום זה .אולם לפני זה הרגיש בצורך
לתת פורקן ל"נטל השואה" שעיצב את זהותו.
זנבר היה מחברו של אחד מספרי הזיכרונות
הראשונים על השואה שפורסמו בישראל .כבר
ב 1953-פרסם את "שנה לאין קץ" ,שראה אור
בהוצאת יד ושם ואף זכה לפרס .לימים יאמר:
"עד שכתבתי ,המשכתי לחיות את השואה.
הכתיבה עזרה לי לנטוש את 'הפלנטה' ההיא.
לקום ולהמשיך הלאה."...
בחזרה לעבר
החיים גברו על העבר .הוא השתלב מהר
במציאות הישראלית ותרם לה .הוא יחזור אל
השואה ותוצאותיה עשרות שנים מאוחר יותר,
לקראת צאתו לגמלאות .תופעה מוכרת בקרב
ניצולי שואה רבים.
משנת ,1987כאשר החל להשתחרר
מפעילותו הכלכלית הענפה ,חזר זנבר לשואה
ולניצוליה .הוא היה מהבולטים בניצולי
השואה בישראל ובעולם .אז באה גם יוזמתו,
יחד עם נח פלוג ,להקמתו של ארגון גג שיאחד
את כל ארגוני הניצולים בארץ ונבחר כיו"ר
הראשון של מרכז הארגונים .עד אז ארגונים
רבים של ניצולי השואה שהיו קיימים ,היו
קשורים למפלגות ולתנועות פוליטיות בארץ.
הם לא עסקו בזכויות ניצולי שואה ומצבם.
הם השמיעו את קולם ,על פי רוב בסוגיות
פוליטיות כמו היחסים עם גרמניה -כן או
לא .הם גם לא היו מיוצגים בגופים יהודיים
בינלאומיים כמו ועידת התביעות ,שניהלו
מו"מ עם גרמניה בכל הקשור לתהליכי
החקיקה שנגעו לפיצויים לניצולי השואה
ולזכויותיהם.
מטרתו של ארגון גג של ניצולי השואה היה
לשנות מצב זה .חשיבותו של המהלך באה לידי
ביטוי תוך שנים ספורות ,עם איחודה מחדש
של גרמניה .אז עלו על סדר היום מחדש בעיית
הפיצויים לניצולי שואה שקופחו ותפקידה של
גרמניה המאוחדת בתחום זה" .אנחנו מסוגלים
לייצג את עצמנו ואיננו זקוקים למתווכים
למיניהם" -הכריז זנבר במסיבת עיתונאים
בה נמסר על הקמתו של מרכז הארגונים
של ניצולי השואה .ואכן ,ההישג העיקרי של
ארגון גג זה היה שקול הניצולים חדר לתודעה
הציבורית ונשמע ברמה גם בארץ וגם בזירה
הבינלאומית.
השלב הראשון במערכה זו היה ייצוגם
של ניצולי השואה ישירות בוועידת תביעות
בעלת מעמד מונופוליסטי בכל הנוגע למו"מ
עם גרמניה (ואוסטריה) בעניין זכויותיהם
של ניצולי השואה .עוד בעת הקמתה ע"י
נחום גולדמן ב ,1952-ועידת התביעות הייתה
מורכבת מנציגים של ארגונים יהודיים שונים
בעולם .בלי ייצוג ישיר של ניצולי השואה.
35שנים מאוחר יותר נדרש שינוי בתחום
זה .מערכה זו לא הייתה פשוטה כלל ועיקר.
משום שהממסד של ועידת התביעות הסתייג
מהכללתם של נציגים ישירים של ניצולי
השואה .בדיונים מכוננים אלה היה לזנבר,
יחד עם פלוג ,תפקיד מכריע .לבסוף ,נציגים
של מרכז הארגונים מישראל (וגם של ארגון
אמריקאי מקביל) נכללו במוסדות המרכזיים
של ועידת התביעות ובמשלחתה למו"מ עם
גרמניה המאוחדת .זנבר נבחר בהתחלה כגזבר
של ועידת התביעות ואחר כך היה יו"ר הוועד
המנהל שלה .אולם נציגי הניצולים בגוף זה
נותרו במיעוט.
אחד ההישגים המרכזיים של זנבר בוועידת
התביעות היה קבלת ההחלטה העקרונית
ש 80-אחוזים מן הכספים שהצטברו אצלה
יוקצו כתמיכה לניצולים נזקקים ,ו 20-אחוזים
להנצחה ,מחקר וחינוך .בפעילותו בוועידתהתביעות עסק בשינוי מבנה הגוף והקמתה
של הנהגה קולקטיבית שתעוגן בתקנון .וכאן
כשל .זה היה הרקע להתפטרותו מתפקידיו
בוועידת התביעות.
מרכז הארגונים של ניצולי השואה,
בהנהגתם של זנבר כיו"ר ופלוג כמזכ"ל,
היה לארגון לוחם ושדולה פעילה לטובת
ניצולי השואה ,גם מול ממשלת ישראל וגם
בתוך הכנסת.
21
איש המשפחה
זנבר (משמאל) והאח מנחם עם הוריהם שלמה ומרים
סבא היה מעורב באופן תמידי בחיי המשפחה .את הדגש המיוחד
ששם על הצלחה בלימודים ועל רכישת השכלה גבוהה הכרנו היטב,
וידענו לגרום לו שמחה רבה עם כל עדכון על בחינה מוצלחת .בימי
ההולדת שלו ,ובכל הזדמנות אחרת שניתן היה ,אהב לצאת לחיק
הטבע ,עם העדפה לצמחיה ,ירק ,ולחלופין ים ,כך שבשנים האחרונות
הגענו לעתים קרובות לנמל תל אביב .ביחסים המיוחדים ביניהם,
שנשמרו היטב כל השנים ,סבא וסבתא הלכו לעתים קרובות למופעי
תרבות ,ובעיקר לתיאטרון ,ומפעם לפעם היו מצרפים חלק מהנכדים.
גם ברגעיו האחרונים התעניין בנעשה אצל ששת הנכדים.
הבטחתו לקחת כל נכד לטיול בחו"ל בהגיעו לגיל עשר קוימה באופן
קפדני ,וכל אחד מאיתנו הנכדים זכה בתורו לטיול .ב 2004-הצטרפו
אליו מרבית בני המשפחה לטיול בהונגריה שהיה יקר לו מאוד ,כחלק
מהעברת המורשת .כך היה גם ביום הולדתו האחרון ,כשהצטרפו אליו
הבנות לטיול באזור שבו נפצע במלחמת העצמאות בהרי ירושלים.
גם אנו לימדנו אותו :לתפעל את הטלפון הנייד ,לעבוד עם המחשב
והאינטרנט ולהיות מעודכן טכנולוגית.
סבא ואני מצאנו לא מעט תחומי עניין משותפים :היסטוריה פוליטית
ומדינית ,אוסף הבולים שטיפח מאז הגיע לישראל והמשכתי איתו,
העניין שלי בהנצחת הקרובים שנספו בשואה ועוד .כמי שהתעניין
רבות בהיסטוריה המשפחתית ,היה בינינו קשר מיוחד בכל הנוגע
להנצחת משפחתו .את קורותיו במלחמה אומנם תיעד בספרו "שנה
לאין קץ" ,מן החלוצים בתיעוד מסוג זה ,אך בשנים האחרונות הוסיף
וסיפר לי כמה סיפורים נוספים משהותו במחנות .כתיבתו בספר על
הליך הקליטה בדכאו והמקלחת הקרה שהצליפה באסירים הנקלטים
נחרתה במיוחד בזכרוני.
אזכור שמה של אמו -מרים זנדברג -היה על פי רוב מלווה בעיניים
22
סבא
משה
דומעות .לאחר שנלקח אביו ולא שב יותר ,גויס אחיו הבכור מנחם
ונותק איתו הקשר עד לפגישתם המחודשת בתום המלחמה .סבא
נשאר איתה עד למועד שבו גויס לשירות העבודה .הסבתא מרים
נותרה בגטו שבעיר מגוריהם קצ'קמט ,ועל פי דיווחים ועדויות שניתנו
לבני המשפחה -נלקחה לאושוויץ ונספתה בתאי הגזים .אין לי ספק
שאזכור שמה וזיכרה בדברים אלה היה מרגש אותו מאוד.
קשה להעלות זכרונות על אדם שרק עד לפני כמה ימים הייתה
הנוכחות שלו מובנת מאליה .עולות לי תמונות מנסיעות משותפות
לאיטליה ולפולין ,מהערב שבו סיפר על קורותיו של הדוד יוסף זנדברג
וצחק דקות ארוכות כפי שמעולם לא צחק ,מהערבים שנערכו לכבודו
עם הקמת "מכון זנבר" ועם צאת ספרו "חתום על השטר" ,שבהם היה
נרגש מאוד ,ומהיום שבו ראה בבית החולים את סרט החתונה של
הנכדה הראשונה שנישאה .הוא אמר אז על מחותנו שנפטר ,כי הורגש
בחסרונו .סבא יקר שלנו ,עכשיו גם אתה חסר.
סבא לקח חלק מרכזי בעיצוב מדינת ישראל ,ותרם תרומות
שלא ייאמנו בתחומי מדע ,ביטחון ,תרבות ,חינוך ועוד .שמות
אדירים כלוי אשכול ,פנחס ספיר ופרופסור גוטמן הוגדרו על ידו
כמורי דרך .בגיל 45בלבד מונה למשרה הבכירה ביותר בכלכלת
ישראל .למרות כל זאת ,אורח החיים שלו ושל סבתא ברכה היה
ונשאר צנוע .בחודש הבא היו עתידים לציין 61שנות נישואין.
מעל הכול היה לנו חשוב להתייעץ עם סבא ולשמוע דעתו או לקבל את
ברכתו .התלבטנו מתי לשתף אותו ,כי מרגע שהיה שותף לעניין רצה
כבר לראות תוצאות והתקדמות...
סבא יחסר לי (לנו) מאוד.
שביט
תמונות מחיי משפחה
דברים בשם אומרם
"מאז שחרורי ממחנה הריכוז הגרמני הרגשתי מעין
חובה לתאר דברים שראיתי ושעברו עליי בתקופת
השואה ,כדי שלא נשכח אנו ובנינו שקיימים אמצעים
בהם אפשר להפוך את האדם התרבותי לחיה של
ממש ...הרגשתי חובה לעצמי לתאר דרכי ההשתוללות
הזאת ,כי מספרים סטטיסטיים אינם מבטאים את כל
מה שהיה" (מתוך ההקדמה לספרו "שנה לאין קץ")
"ראיתי שהברירה היא או להיאחז בחוקי החברה
המקובלים או לקבל את חוק הטבע ,את חוק חיית
הפרא ,אשר לפיו הכול מותר כדי להבטיח את החיים.
לפי חוק זה ,גניבה ורצח אינם פשע ,כי אם אמצעי
להבטחת החיים .אם לא אגנוב אני – יגנבו ממני.
אם לא אהרוג – יהרגוני .החלטתי למות כבן אדם
ולא כחיה"
מחתנים את הבת שלומית עם מוטי
עם אשתו ברכה והבנות שלומית ונאוה
האם מרים עם משה והאח מנחם
"אנחנו כבר ידענו מה זה מוות .ובידיעת הדבר הזה,
התנדבנו לבוא ולהיאבק על הקמת המדינה .זה לא
'קרה' לנו ...יזמנו את זה ,בחרנו בזה"
עם האח מנחם
אמא ובן
הרביעיה מצד שמאל היא משפחתו של משה ,הרביעיה מצד
ימין היא משפחה של משפחת האח של אביו.
עם הבת נאווה והחתן יעקב
זנבר ואשתו ברכה עם הנכדים והאח מנחם
"עמדתי כבר על סף המוות ,כוחותיי עזבוני ופעמים
אחדות ביום נפלתי בלי שמישהו היה נוגע בי – אולם...
ברצון עז החלטתי להמשיך את מלחמת הקיום"
"המדינה קמה מבחינה מעשית הודות לניצחוננו
במלחמת העצמאות ,שבה היה לשורדי השואה חלק
מכריע .במהלך חלקה הראשון של מלחמת העצמאות
היה רוב הכוח הלוחם והנופלים חברי הפלמ"ח ילידי
הארץ .בהמשכה של המלחמה ,היו אלה הפליטים
שהגיעו ממחנות העקורים שתפסו את מקומם בשורות
הלוחמים .בחלקה האחרון של המלחמה היינו אנחנו,
הניצולים 50% ,מהכוח הלוחם"
"אנחנו הגענו ארצה מהתופת מתוך הבנה ברורה
שחייבים להקים מדינה יהודית עצמאית וחזקה ,כדי
שמה שקרה לנו לא יקרה עוד .לא לנו ולא לעמים
אחרים .בניגוד לחלוצים ששרו 'אנו באנו ארצה לבנות
ולהיבנות בה' ,אנחנו באנו כדי לבנות ,להילחם ,ואם
צריך -גם למות".
23
משואה לתקומה
האיש שנסק מן האפר
שרידי השואה שבאו לארץ ,לפני מלחמת העצמאות ,במהלכה ומייד לאחר מכן ,עשו למדינה לא רק
כפרטים של קהילה ,אלא גם כיחידים .הדוגמה הבולטת לכך היא משה זנבר (זנדברג)
| צבי גיל |
עם ראש הממשלה אהוד אולמרט וצבי גיל .מוסרים את "מנשר הניצולים"
כאשר סיפר משה על פציעתו מייד עם
הגעתו ליחידה במערכה על לטרון ,כלומר,
מייד עם הגעתו לארץ במסגרת גח"ל ,הוא
נזכר כי כאשר החשיך ולא באו לחלצו הוא
חווה חוויה מיוחדת במינה .מצד אחד ,חיילי
הלגיון הערבי (הירדני) ירו פצצות תאורה והוא
חשש שאלה יגלו את מיקומו .מאידך ,כאשר
נפסק גל פצצות התאורה ,התקרבו אליו תנים
שהריחו את הפצעים שלו .וזנבר באמצע.
בדיעבד דומני שזה הפך למוטיב שלו ,בכל
המובנים ובכל הסוגיות שבהן טיפל .הוא רצה
להשתלב בכל מאודו בחברה הישראלית.
רבים ,כמוני ,עשו זאת בהצלחה רבה ,אך
במחיר נעילת הכספת של העבר והשלכת
המפתח לגלים .לא כן משה זנבר .מעולם לא
שכח את השואה שבה נספתה רוב משפחתו,
אבל דבקותו בזכרון השואה לא מנעה ממנו
להתמסר כל כולו לתקומה -ולהתערות
בארץ בהצלחה .יתרה מזאת ,משה זנבר היה
אומנם יו"ר העמותה של תיאטרון הידייש,
ה"יידישפיל" ,אבל כאשר הציעו לנו בעת
חנוכת "יד לגח"ל" במתחם בית הפלמ"ח,
24
שהמקהלה תשמיע נעימות ביידיש ,הוא
התנגד נחרצות ,כמוני .שכן כאן מדובר
בתקומה ולא בשואה .השיר היחיד שהסכמנו
עליו היה "שיר הפרטיזנים" ,בתרגומו הנפלא
של אברהם שלונסקי ,שהושר גם ביידיש וגם
בעברית .אלה אומנם זוטות ,אבל הן מצביעות
על הפריזמה שבה ראה זנבר את בואו לארץ.
ישראלי ויהודי גאה.
משה זנבר היה לא רק חכם ותלמיד חכם ,אלא
גם מורה חכם .אם אפשר להדביק תג לאדם
ולעמוד על תכונה מרכזית באישיותו ,זאת
הייתה התכונה .מכאן נגזר כל השאר .הוא לא
רק ראה נכוחה את המציאות ולמד אותה ,אלא
ידע לנתח אותה ,ומתוך הבחנה חדה -לבחור
את הדרך הטובה ביותר .לראשונה הכרתי את
משה בעקיפין ,לא אישית ,באמצע שנות ה,60-
כאשר הייתי ראש המערכת של "קול ישראל"
בתל אביב וריכזתי את ועדת אונסק"ו שבאה
לארץ לבחון את האפשרות להקמת טלוויזיה
בישראל .זנבר היה הממונה על התקציבים
באוצר ,תפקיד רב השפעה בכל הזמנים.
בעת ההיא ,לא זו בלבד שבשלהי שלטונו
של בן גוריון עדיין הייתה התנגדות ממסדית
להקמת טלוויזיה בישראל ,אלא גם הנסיבות
הפוליטיות ,כדרכן ,היוו מכשול .המכשול היה
פרסונאלי .בשנת 1965קמה רשות השידור,
שאמורה הייתה להיות אוטונומית ,אבל מפא"י
רצתה השפעה והחוק אפשר השפעה רבה
לממשלה ,כולל מינויים פרסונאליים .מנהל
רשות השידור דאז ,חנוך גיבתון ,שהיה אומנם
איש הנוער הציוני (המפלגה הפרוגרסיבית-
ליברלית) ,נתפס על ידי הקואליציה של לוי
אשכול ואחדות העבודה כמי שעשוי לסייע
מבפנים למפלגת רפ"י ,שבן גוריון ייסד בעזרת
תומכיו :משה דיין ,שמעון פרס ,גד יעקבי
ואחרים.
מייד לאחר שוועדת אונסק"ו סיימה את
המלאכה והגישה את הדו"ח החיובי ,נשלחתי
לארה"ב כשליח וכתב רשות השידור בצפון
אמריקה .אחד התיקים שקיבלתי מגיבתון היה
לפעול משם לחתימת הסכם עם רשת הסי.
בי.אס לסייע בהקמתה של הטלוויזיה בישראל.
בין האנשים שבפועל נתנו את הדחיפה לצעד
ראשון זה ,שהיה קשור בהקצבה ממשלתית,
היה משה זנבר ,הממונה על התקציבים .הוא
גרס שלישראל מגיעה טלוויזיה ,ומוטב שהריב
הפוליטי יעבור ליום שאחרי הקמת הטלוויזיה
ולא שימנע את הקמתה .ברוח זאת ניתן אישור
לציר הכלכלי בוושינגטון וההסכם נחתם.
משה זנבר ,בכל העמדות הציבוריות שמילא,
בממשל ,במשק הפרטי או בתפקידיו השונים
למען ניצולי השואה ,לרבות יו"ר מרכז
הארגונים שלהם ומראשי ועידת התביעות,
היה גם אסטרטג מעולה וגם טקטיקן מצוין.
אם לא היה יכול לסייע במישרין ,עשה זאת
בעקיפין ,בעיקר בעצותיו הטובות ,אשר נבעו
לא רק מהיכרותו את השטח אלא מבינתו.
עצותיו בדרך כלל הניבו תוצאות .עם זאת ,לרוב
נזהר ביותר שלא להיסחף .היה זמן ,בשנות
ה ,90-שסברתי כי האיש לא רוצה "להרטיב
דברים בשם אומרם
"עבורנו ,שרק ניצלנו מהתופת – הייתה לבחירה זו
משמעות אחרת לגמרי .לנו היה ברור שצריך לעלות
ארצה ולהצטרף לכוחות הלוחמים .ולכן לומר שמדינת
ישראל קמה למרות השואה זו אמירה שאין לה כל
אחיזה במציאות .ההפך הוא הנכון"
מדליק משואה עם שגריר ארה"ב ,דן שפירו ,באתר ההנצחה של יוצאי זגלמביה
את הרגליים" .אבל גם אם פה ושם הבחנה
זאת הייתה נכונה ,הסיבה העיקרית הייתה
שהוא מאוד נזהר שלא לשרוף גשרים .אני לא
מכיר אדם שלא החשיב את תבונתו ואת דרך
פעולתו .הוא היה "מחנך" במובן הרחב של
המילה ,ואם משה בתגובה להצעה טובה או
לאיזה רעיון מחוכם ,היה שבע נחת ,הוא לא
אמר זאת ,אבל החיוך הרחב והלבבי שלו אמר
זאת .הוא העריך מאוד תבונה וטקטיקה נבונה.
בדרך כלל אהב לעשות צעדים שהיו בחזקת
אבני יסוד ,מלאכה "קונסטיטוציונית" .לדידי
דוגמה טובה היא הדרך שבה הוא העביר את
"פרויקט תרומת ניצולי השואה למדינה"
בוועד המנהל של מרכז הארגונים של ניצולי
השואה .כיו"ר הוא ידע מצוין כיצד מתנהלת
ישיבה של גוף ציבורי שמייצג ארגונים שונים
ואינטרסים שונים ,אישיים ואחרים .אבל הוא
הצליח להעביר את הישיבות ,בהן השתתפתי
כחבר הוועד המנהל ,בנועם ובהחלטיות .איש
לא ערער על דרך ניהול הישיבות .כל אחד יכול
היה להביע דעתו ,אבל הסיכום היה סיכום.
מכיוון שכך ,כל עוד כיהן כיו"ר המרכז,
לא הייתה בעיה להעביר עניינים מהותיים
ולוגיסטיים בכל הקשור בפרויקט .אולם
לקראת הפרישה הוא עשה את הצעד המכריע,
אשר יבטיח שהפרויקט לא יסבול מסחבת
כתוצאה מדיונים וחילוקי דעות אינהרנטיים
בוועד המנהל .הוא העביר החלטה של הוועד
המנהל כי הפרויקט הזה אומנם שייך מייסודו
למרכז הארגונים ,אבל יפעל אוטונומית
צילום :שמשון ישביץ
להשגת המטרות ולהטבעת התודעה על
מעשיהם של ניצולי השואה בהקמת המדינה
ובביסוסה בקרב הציבור הרחב ,ובעיקר בקרב
הדור הצעיר .הודות להחלטה זאת ולמעורבות
האישית של משה זנבר בפעילות של הנהלת
הפרויקט ובמעשים של העמותה שהוקמה,
עמותת "עופות החול" ,יכולנו ,ולו בצעדים
איטיים מאוד ,לצאת לדרך.
בדיעבד הצדענו לו ,למשה ,כאשר נמנה עם
שבע הדמויות הבולטות של ניצולי שואה
בתחומי חיים שונים ,ששולבו בסרט התיעודי
הראשון של העמותה "עופות החול" .משה
זנבר נמנה עם הנשרים הללו ,אשר מן האפר
נסקו מעלה מעלה ,וחזרו אל עפרם עטורי זר.
לפני עשר שנים הוצאנו חוברת מיוחדת בשם
"תקומה" ,ובה בקצרה מובאים מעשיהם של
ניצולי השואה החל ממלחמת העצמאות ועד
ימינו אלה" .זאב" ,המאייר והקריקטוריסט
הנודע בארץ ובעולם ,תרם לגיליון זה איור
מיוחד .זאב בא מהונגריה ,וטבעי שהוא התרכז
באותם ניצולי שואה בולטים שבאו משם
והתפרסמו בישראל .עם החמישייה המצוירת
באיור נמנים :דוש (קריאל גרדוש) ,אפרים
קישון ,טומי לפיד ,משה זנבר והמאייר עצמו.
זמן קצר לאחר מכן זאב הלך לעולמו .מתוך
הציור נותרו שניים :טומי לפיד ומשה זנבר.
טומי נפטר לפני כמה שנים ,ועכשיו הלך לו
משה זנבר .הוא יצא ולא כיבה את האור .הוא
השאיר אותו לנו.
"בשואה נהרגו 75%מהיהודים במדינות הנוגעות
בדבר ,והוחרם 100%מרכושם .אין לכך אח ורע.
ואם כך ,מן הראוי מהבחינה המוסרית לחוקק חוקים
מיוחדים ,לנושא השואה בכלל ,ובנושא הרכוש בפרט.
במילים אחרות ,על בסיס החלטות הוועידה ,קרי
'הצהרת טרזין' ,אנו זכאים לדרוש מהמדינות לחרוג
ממסגרת החוקים הקיימים בהן כיום ולפעול באופן
יוצא דופן במקרה זה ,ואם צריך -גם לחוקק חוקים
חדשים .אני ער לכך שאין להחלטות הוועידה תוקף
משפטי ,אך יש בהן תוקף מוסרי ,והן צריכות להוות
בסיס לפעולה גם על דעת הקהל העולמית וגם בכל
מדינה בנפרד".
"המשמעות העיקרית של החלטת ציונו של יום השואה
הבינלאומי שהוכרז על ידי האו"ם ,היא ההכרה בכך
ששואת העם היהודי היא שואה שאין דומה לה .היא
שונה מכל רצח עם שעברו עמים אחרים .לא היה עוד
מקרה בהיסטוריה של השמדת עם בהיקף שכזה –
75%מיהדות אירופה הושמדה ,ו 100%-מרכושה
נגזל .חובתנו לדאוג שדבר כזה לא יקרה שוב לאף
עם ,ובוודאי שלא לנו היהודים"
"אנחנו חייבים לזכור כי הנאצים לא הבדילו בין חרדי,
דתי וחילוני .אני חילוני ,אבל ישנתי תחת אותה שמיכה
עם יהודי חרדי שהפך לחבר נפש שלי .זה ,בניגוד
למה שקורה היום ,הוא אחד הלקחים החשובים שאנחנו
צריכים ללמוד מהשואה .להתייחס בסובלנות וסבלנות
האחד כלפי השני .אנחנו צריכים ללמד את השואה,
כדי שהצעירים ידעו מה קרה שם ושידעו שצריך
להתייחס בכבוד לכל אדם .אחרי שראיתי כי חרדים
ענדו את הטלאי הצהוב בהפגנה ,יצאתי בקריאה
שלא לעשות שימוש בסמלי השואה לכל צורך אחר .זה
מבזה את זיכרון הקורבנות .נאמר הרי 'כבד את
אביך ואת אימך' .במעשה הזה הם ביזו את זכר
האבות והאמהות ולא כיבדו אותו כנדרש".
25
דברים לזכרו
תושייה של שורד
פגשתי את משה בשנת ,88כאשר הוקם מרכז הארגונים
של ניצולי השואה .נודע לי שהוא היה אסיר במחנה הריכוז
,Mueldorfלא רחוק ממחנה הריכוז לנדסברג בו אני הייתי
אסיר .שני מחנות החוץ היו שייכים למחנה המרכזי דכאו .נוצרה בינינו
אחווה וידידות ,כפי שקורה לעיתים בין ניצולים שעונו בתנאים דומים.
משה מיעט לדבר על עברו ,אך במשך הזמן יצא לנו לשוחח
ולהחליף זיכרונות והשקפות עולם .הוא סיפר שנמלט מרכבת המוות
ב .Seeshaupt-הוא נמלט בזחילה מהרכבת ,כיוון שהיה חלש וחולה
בטיפוס הבהרות ,מחלה שמעט מאוד הבריאו ממנה .מפקד האזור,
קולונל קליין ,יהודי אמריקאי ,פקד לרכז את האסירים בבתי החולים
ובעיקר לטפל באסירים היהודים .משה שכב בבית החולים במשך
חודשים ארוכים ,ניזון רק מכמה כפיות נוזלים ליום ,ורק נחישותו
והתמדתו סייעו להבראתו .עוד באותה שנה הוא חזר לביתו ,רק על מנת
לגלות שביתו נתפס ע"י הצבא הרוסי ,אך מפקד המקום התייחס אליו
יפה וטיפל בו עד שחזר לאיתנו .רוב בני המשפחה הושמדו בשואה.
לאחר כמה שנות השלמת לימודים בהונגריה ,עלה משה ארצה ,ועם
קום המדינה ב 48-גויס לצבא והשתתף בפינוי דרך בורמה .באחד
הימים לעת ערב אסף אותו ג'יפ של הפלמ"ח ,ולרוע המזל התהפך
הג'יפ ומחץ את רגלו .משה שכב שותת דם בחורשה .הלילה ירד,
ולמרות ההבטחות שמישהו יבוא לקחת אותו ,אף אחד לא בא .כך הוא
שכב מתפתל מכאבים במשך שעות רבות .התנים שהריחו את דמו
יצאו מתוך העלטה .משה ,בעל התושייה ,אסף את האבנים מסביבו
וידה אותן בתנים .התנים נסוגו לאחור .כשאזלו האבנים ,בא לעזרתו
הלגיון הירדני באזור ,שירה פצצות תאורה שהבריחו את התנים .לבסוף
הגיע ג'יפ שאסף אותו לבית החולים הדסה בת"א ,הרופאים קבעו שיש
לכרות הרגל .אבל "לא אצל מוישה" .נחוש בדעתו .הוא הסביר לרופאים
שהוא מסרב לכריתת הרגל ושיהיה מה שיהיה .נחישות זו ליוותה את
דרכו כל חייו .כעבור מספר חודשים יצא משה מבית החולים ,כשהוא
עומד על שתי רגליו ,והמשיך לשרת בצה"ל עד לשחרורו.
הוא התקבל ללימודי כלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ,ומשם
המשיך למשרד האוצר .מוריו והאנשים שעמדו בראש מערכת הכלכלה
של אז זיהו אצל הסטודנט הצעיר כישרון יוצא דופן ואימצו אותו .לימים,
משה התגלה כעילוי כלכלי ונחשב בין טובי הכלכלנים של מדינת ישראל.
הוא השתלב בתחום המחקר הכלכלי ,היה הממונה על התקציבים ושימש
יועצם של לוי אשכול ופנחס ספיר ,כיהן שר המסחר והתעשייה ,נגיד בנק
ישראל ,יו"ר הדירקטוריון של בנק לאומי וכו'.
במשך השנים ,משה עקב אחרי זכויות הניצולים ועמד תמיד
לרשותנו בעצה ובעזרה .לאחר שהגרמנים סגרו את ה( BEG-גמר
תשלומי הפיצויים) ,גילה נח פלוג ז"ל ,ששימש אז כנספח מסחרי בבון,
שהצוענים וההומוסקסואלים ממשיכים להגיש תביעות לפיצויים
מממשלת גרמניה .הוא התקשר למשה וסיפר לו .משה נסע מייד
לבון ושניהם הלכו להתדיין עם משרד האוצר הגרמני .ה BEG-אולי
פורמאלית לא נפתח מחדש ,אבל משרד האוצר הגרמני ,יחד עם ועידת
התביעות ,יסדו את חוק סעיף ,2המיועד לאלה שטרם קיבלו פיצויים.
משרד האוצר הגרמני ממשיך לטפל בתביעות עבור ניצולים הנחשבים
לזכאים.
26
תקצר היריעה מלספר את כל המעשים הטובים שמשה עשה למען
ציבור הניצולים .שמחנו שהוא קיבל על עצמו ,לאחר פטירתו של נוח
פלוג ז"ל ,את ראשות ארגוננו .כי היה איש מוערך ומקובל על כולם.
במשך השנים נוצר בינינו קשר חזק של חברות ,שנשען גם על עברנו
המשותף כניצולים וגם על פעילותינו בהווה למען ציבור ניצולי
השואה .אני חש בר מזל על הזכות שהייתה לי לעבוד במחיצתו .ליוונו
את מחלתו ולכתו בלב כואב.
אורי חנוך ,יו"ר עמותת ניצולי דכאו-לנדסברג וקאופרינג
"יש על מי לסמוך"
כשהרב ישראל מילר ז"ל פנה אליי לפני כעשר שנים ,כדי
לשוחח את כניסתי לתפקיד ניהולי בוועידת התביעות,
הוא הבחין מייד שאני מהסס .עניתי בכנות ,שמעולם לא
חשבתי על אחריות כזאת ,והייתה לי סיבה טובה לכך .המשימה של
לטפל ,ולשאת ולתת למען מאות אלפי ניצולי שואה נזקקים ,קשישים,
ובהרבה מקרים חולים ,ולעשות זאת בכל רחבי העולם ,נראתה לי
עצומה.
בנקודה זאת שלף הרב את הקלף שלו .הוא אמנם היה מרוצה מכך
שאני מבין את חשיבות המשימה ,אך הרגיע אותי באמרו שהוא בטוח
שאוכל להנהיג ,כי לצידי יהיה יו"ר הוועד המנהל של ועידת התביעות,
משה זנבר ,איש ענק שפועל למען העם היהודי ,אדם בעל יכולות
הנהגה מוכחות ,ואומץ להגן על האינטרסים של הניצולים בכל רחבי
העולם ,מבלי להיכנע.
והוא כל כך צדק!
מהלך החיים והקריירה של משה זנבר ז"ל מגלמים בתוכם את כל
הטוב שהביאו ניצולי השואה להקמת מדינת ישראל והנהגתה .כשמשה
יסד את המרכז לארגוני ניצולי שואה בישראל ,הרקע שלו כנגיד בנק
ישראל ,מומחה עסקי וכלכלן ישראלי מוביל ,נתן לארגון אמינות וכבוד
מידיים .משה זנבר אולי הקים את מרכז הארגונים כניצול שואה ,אבל
השם והתפקיד שלו במגזר הכלכלי בישראל הם שאפשרו לארגון
להפוך לקולם המוכר והמכובד של הניצולים במדינה היהודית.
בוועידת התביעות משה כיהן כגזבר ,ולאחר מכן כיו"ר הוועד
המנהל .בתפקידים אלה הוא עזר לגבש את המדיניות הכלכלית של
הארגון .יתרה מכך ,משה עזר להקים מוסדות בינלאומיים שהוקדשו
לזכויותיהם של יורשי הניצולים והקורבנות .הוא ייצג את ועידת
התביעות וייסד את הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש (.)WJRO
למשה היה תפקיד פעיל בהקמת הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוח
מתקופת השואה ( ,)ICHEICשמטרתה לזהות ,ליישב תביעות ולשלם
בגין פוליסות ביטוח של קורבנות רדיפות הנאצים .מעורבותו של
משה במשא ומתן עם ממשלת הונגריה הייתה קריטית להקמת תכנית
פיצויים לניצולי שואה ממוצא הונגרי בכל רחבי העולם.
נתגעגע מאוד למנהיגות ,לניסיון ולחוכמה שלו.
יוליוס ברמן ,יו"ר ועידת התביעות
דברים לזכרו
סמל לאדם מגשים
"הדרכים שלי ושל משה זנבר הצטלבו עוד בשנות ה,80-
כשהוא היה יו"ר "הבימה" ואני הייתי ראש מינהל תרבות.
מאוד הערכתי את עומק הבנתו ורוחב היריעה שלו .השיחות
שלי עמו היו מעניינות ומחכימות .בפגישותינו חשתי תמיד שניתנה לי
הזכות לשבת עם אדם מאוד חכם ומנוסה ,שמנתח את הדברים בהיגיון
חד וצרוף .בראשית שנות ה 90-התקרבנו עוד ,כשהחל לפעול למען
ניצולי השואה .ראיתי כיצד הוא העמיד את מנהיגותו ,כישרונו וקשריו
הרבים כדי לסייע לציבור הניצולים בישראל .בזכות סגולותיו כמנהיג
ציבור היודע לאזן בין הריאלי והלא ריאלי ,הוא הביא הישגים רבים
לניצולי השואה.
לצד המאבק בתחום רווחתם של ניצולי השואה ,הוא ראה חשיבות
רבה בהכרה בתרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל ולחברה
הישראלית .כיו"ר יד ושם הייתי שותף להקמתה של "המועצה
הציבורית בנושא תרומתם של ניצולי השואה למדינת ישראל",
שהוקמה ב .2005-משה זנבר היה חוט השדרה שהביא לייסודה .הוא
ראה בהקמת מועצה זו ערך חינוכי חשוב ביותר לדור הצעיר ,והיה מבין
הניצולים הראשונים שכתבו ספר זיכרון ,ובו חלק את סיפורו האישי
בשואה עם הדור הצעיר.
משה זנבר היה איש אשכולות ומנהיג כלכלי .הוא סימל במידה רבה
את היכולת של שורדי השואה לא רק לחזור לחיים ,אלא אף להיות מבין
אלו שקידמו והובילו את החברה הישראלית בכל התחומים .עומדת לו
זכות עצומה כמי שהשתתף בעיצוב המדיניות הכלכלית של מדינת
ישראל .כמי שהשתחרר מהמחנות כשהוא עור ועצמות ,והצליח לא
רק לחזור לחיים ולבנות את עצמו ,אלא להיות מנהיג כלכלי שסייע
למדינת ישראל ותרם רבות לחברה הישראלית ולציבור ניצולי השואה
עבורי יותר מכל משה זנבר מהווה סמל לאדם שהגשים.אבנר שלו ,יו"ר יד ושם
נוסחת זנבר
קשה לי הפרידה ממשה זנבר ,משום שהקשר בינינו ,מאז
שנת 2009כאשר נכנסתי לתפקידי כמנהל הכללי של הארגון
היהודי להשבת רכוש ,היה כה אינטנסיבי ומשמעותי .משה
היה ממקימי הארגון ופעל עד ימיו האחרונים כדי להבטיח את המשך
הפעולה להשבת רכוש ,והכול תוך מעורבות של כל הנוגעים בדבר .כפי
שלימד אותי ,כוחנו באחדותנו ,והוא גיבש את ״נוסחת זנבר״ לקידום
הפעולה .היו לי הרבה ״שעות זנבר" ,כולל נסיעות רבות מתל אביב
לירושלים ,שמכל אחת מהן למדתי מניסיונו העשיר .תמיד ידע לנסח
את תפיסותיו והמלצותיו בצורה חדה ומעשית .בנושא השבת הרכוש
מהונגריה הייתה תרומתו ייחודית ,ודבריו הנחו אותנו ,הקבוצה הקטנה
שעסקה בנושא .העובדה שייצג ,ובעוצמה רבה ,הן את הממשלה והן
את הארגונים היהודים ,הקנתה לנו מעמד מיוחד במינו.
משה זנבר יהיה חסר לי ,הן בזכות תרומתו להשבת הרכוש והן בזכות
עצותיו החכמות בניהול הפעילות היומיומית.
דוד פלג ,מנכ"ל איל"ר
פרידה מאיש אשכולות
לא היה לי המזל להכיר את משה זנבר לאורך כל הקריירה
המפוארת שלו .היכרותנו הייתה בת קצת למעלה משלוש
שנים ,אך די היה בזמן קצר זה בכדי להשאיר עליי רושם בל
יימחה של איש אשכולות .הרגשתי במחיצתו תמיד -כאילו זו היכרות
רבת שנים.
היה זה כאשר התלבטתי קשות באשר לדרך בה עלינו ,ילדי השואה,
לנקוט אל מול חומות ההתעלמות והניכור מצדם כל הגורמים הרשמיים
של ניצולי השואה בכל הנוגע לפיצוי הילדים שורדי השואה .ידידי,
יחיאל פרנקל ,חבר ועד עמותת "ילדות אבודה" ,הציע לי להתייעץ
איתו .כבר בפגישתנו הראשונה ,בתיווכו של יחיאל ובנוכחותו ,הייתה
לי כימיה עם האיש אשר קרן שיקול דעת וחוכמת חיים עמוקה.
מאז אותה פגישה ,עוד בטרם היותו יו"ר מרכז הארגונים ,נפגשנו
פעמים רבות ,כאשר עם כל פגישה התחזקה הערכתי לחוכמתו
של משה .הוא ניתח באופן אנליטי מצבים ,הציע פתרונות נבונים
וברי ביצוע ובחן כל נושא לפני ולפנים .בהנחייתו הגענו לפתרונות
אופטימאליים בתנאים הקיימים.
הצגנו בפניו את התעלמות המוסדות מדרישת ילדי השואה .מהרגע
שהובהרה למשה דרישתנו לפיצוי על "סבל היתר" שסבלו הילדים בגין
עושק ילדותם ,הוא נרתם במלוא המרץ לקידום תביעה זו.
עוד בסוף ימיו של נח פלוג ז"ל ,ניסינו לשכנע את משה לחזור
לפעילות ולעזור בשיקום מרכז הארגונים והחזרת האמון בארגון חשוב
זה פרי יצירתו .רק עם פטירתו של נח ולאחר לחצים ושכנועים רבים
מצידי ומצד פרנקל ,נעתר לחזור לתפקיד היו"ר ,לערוך סדר ולהשיב
את האמון.
הוא הבין שהפיצול של ילדי השואה אינו תורם לקידום הפיצויים על
"ילדות עשוקה" ,ולכן קידם ,ללא לאות ,את צרופה של עמותת "ילדות
אבודה" למרכז הארגונים .מיד פעל לקידום הנושא בכך שהקים,
במסגרת מרכז הארגונים ,את ועדת "ילדות עשוקה" אשר שמה לה
למטרה לגבש תביעת פיצויים על בסיס חומרי המחקרים שנערכו
בנושא הפגיעה היתרה בילדים שורדי השואה.
הוועדה החלה פעילותה בראשות משה ובהשתתפות חברים נציגים
משתי עמותות ילדי השואה .הוועדה גיבשה צרור דרכי פעולה
ועקרונות להשגת המטרה .משה פרש רק כשהיה בטוח שעמד
במשימה שלקח על עצמו ,ודאג גם לבחור כמחליפה הולמת את קולט
אביטל -האישיות המתאימה ביותר לתפקיד היו"ר.
ליוויתי אותו לאורך כל התקופה הקצרה מאז שנתגלתה ,באקראי,
מחלתו .ראיתי אותו בהתלבטויות ברגעי התקווה וברגעי מפח הנפש.
הוא לא איבד ולו גם לרגע את האמון בדרך בה הלך ובדרך בה ביקש
ללכת.
גם ברגעיו הקשים לא מש חוש ההומור שאפיין אותו ,ומאידך נותרה
דאגתו באשר לקידום נושא "ילדות עשוקה" .הוא המשיך להתעניין,
לייעץ ולדחוק בנו למעשים ,והצטער צער רב שלא השלים את המלאכה.
הלך מעמנו איש גדול בעל תבונה וחוכמה אין קץ ,הלך ממני איש
קרוב רחוק ,שתמיד יכולתי לקבל ממנו ,בשעת הצורך ,תמיכה ועצה
טובה .חבל.
יוחנן רון ,יו"ר עמותת "ילדות אבודה – ילדים שורדי שואה"
המשך בעמוד 28
27
דברים לזכרו
המשך מעמוד 27
עוף החול
את משה זנבר זכיתי להכיר רק בשנים האחרונות ,כאשר לפני
כשלוש שנים הצטרפתי לעמותת "עופות החול" ,שמטרתה
להביא לידיעת הציבור הרחב את תרומתם של ניצולי השואה
להקמתה וביסוסה של מדינת ישראל .
הכרתי כמובן את שמו ,כמו כולם ,מכלי התקשורת .הרי במשך
עשרות בשנים מילא תפקידים אין ספור -כולם בשירות המדינה
והציבור .במשך שנים נפתחו מהדורות החדשות וכותרות העיתונים
ב"משה זנבר ,נגיד בנק ישראל" או "משה זנבר ,יו"ר בנק לאומי" אמר
או עשה .וכך בעצם ה"אמר ועשה" היו למאפיינים החשובים ביותר של
האיש הנדיר הזה .תמיד ידע להקשיב לכולם ,להבין לעומק ולעשות.
היה בו מיזוג נדיר של חוקר באקדמיה ואיש מעשה ,אינטלקטואל
מעמיק ומנהל מוכשר -מנהיג אמיתי.
ואני זכיתי .זכיתי להכיר ולעבוד עם אדם אשר המלים שהוכברו
לתארו כחכם ,משכיל ,מלומד ,איש חזון ואיש מעשה ,כלכלן מבריק
ואיש תרבות ואמנות ,אך מגמדות את אשר עשה והשיג בשנותיו עמנו.
איש צנוע ועניו היה .עיניים כחולות חודרות ומישירות מבט בוחן,
איש עם נשמה יתרה .מקשיב בקשב רב לדברי האחר ,מוסיף מחכמתו
ותבונתו ,מדריך ומורה .נשביתי בקסמו .הוא היה לי לסמל ומופת.
נפעמת אני נוכח תעצומות הנפש של מי שכנער עבר את הגיהינום
בשואה והתייתם מהוריו ,עלה לארץ ישראל ,לחם ונפצע במלחמת
העצמאות; מי שהחל את דרכו כסטודנט מבריק והבטחה גדולה
באקדמיה; מי שנקרא לשרת את הציבור כפקיד במשרד ממשלתי
והיה לנגיד בנק ישראל ויו"ר בנק לאומי; מי שבנה משפחה לתפארת
תחת זו שנרצחה בשואה .סיפור חייו הוא סיפורם של דור ענקים -דור
ניצולים אשר לא חיפשו חמלה ורחמים ,אלא למדו בכוחות עצמם,
עבדו ותרמו למדינה ולציבור שלא על מנת לקבל פרס .סיפור חייו של
משה זנבר הוא סיפורה של הקמתה ובניינה של מדינת ישראל.
איש גאה היה .גאה במדינה ובזכות שנפלה בחלקו לשרתה .אמנם
ראה את עצמו כיהודי גאה ממוצא הונגרי ,אך כבר בפגישותינו
הראשונות התברר כי היו בדמו גם שורשים גליציאנרים .תחסר לי
מאוד ,גליציאנר-הונגרי .יחסרו לי ההומור הדק והעקיצות .ובעיקר
אתגעגע למילה טובה ממך.
לילי הבר ,יו"ר התאחדות יוצאי פולין
הסבא השני שלי
הכרתיו לראשונה לפני קרוב לשנתיים ,עם כניסתי לתפקיד
מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל ,כאשר קיבלתי
ממנו סקירה מרתקת על הכספים שקשורים לניצולי השואה.
אפשר לקרוא לסקירה המלומדת "דרכו של הכסף ."...הבנתי כי שנים
רבות נעשה עוול נורא לניצולים ,כיוון שהכספים לא הגיעו ליעדם וכי
צריך להמשיך להיאבק למענם .משה שימש בעבר כנגיד בנק ישראל,
יו"ר בנק לאומי לישראל ובשורה ארוכה של תפקידים מרכזיים במשק
ובחברה .ידעתי כי יש עם מי להתייעץ ולהסתייע במאבק שעוד צפוי
להימשך.
ההפתעה הגדולה הייתה שבמשך הפגישות בינינו התחלתי לאהוב
את זנבר הרבה מעבר להיותו חכם ומנוסה באופן יוצא דופן .הוא הפך
28
עבורי מעין מנהיג ומורה דרך .אבל ,יותר מזה ,אעז לומר שלפעמים
הרגשתי ש"נולד לי סבא" נוסף לשני אלה שכבר הלכו לעולמם .היה
לו מאוד אכפת ממה שקורה לי וכמובן ממה שקורה לקרן שאני מנהל
ולניצולי השואה שאני מנסה לסייע להם ככל יכולתי .אני נפרד מאיש
יקר ואהוב שלא אוכל עוד לפגוש ולהתייעץ אתו.
בחודשים האחרונים התמודד עם מחלה קשה וביקרתי אותו שלוש
פעמים בבית החולים .ידעתי שהוא לא רצה שיבקרו אותו ,אבל החלטתי
שאולי אותי יאות לפגוש .בכל פגישה כזאת היה לאחר טיפולים וסבל
מכאבים ,אולם תמיד קיימנו בינינו שיחות מעניינות ושמחתי שהגעתי.
גם לפני שבועיים ביקרתי .הוא שמע את קולי ,התעורר ושוחחנו
קצרות .הפעם ידעתי שאולי זאת הפגישה האחרונה .סיפרתי למשה
שהשארתי עבורו פתק בכותל המערבי ובו בקשה להחלמתו .לחשתי
באוזנו שאני לא יודע אם הוא מאמין בזה ,אולם הסכמנו שזה בטח לא
מזיק .לצערי ,הפעם זה גם לא עזר.
משה היקר ,תודה על כל מה שעשית למען מדינת ישראל ,על כל
מה שעשית למען הניצולים שהיית אחד מהם ,על מנהיגות לאומית
כלכלית ועל חברות אישית שנרקמה בינינו בשנתיים האחרונות .אני
מבטיח להמשיך לעשות וליישם המלצותיך ולנצור זכרך בליבי לתמיד.
רוני קלינסקי ,מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה
מוביל ומעצב
משה זנבר היה הנגיד השני של בנק ישראל וכיהן בתפקיד
זה מ 1971-עד ל .1976-בתפקידו זה סייע למשק הישראלי
להתמודד עם הקשיים באחת התקופות הקשות ביותר שלו
לאחר מלחמת יום הכיפורים .הוא הגיע לבנק ישראל ,לאחרשמילא שורה של תפקידים מרכזיים בשירות הציבורי (סגן מקצועי
לממונה על הכנסות המדינה ,יועץ כלכלי של משרד האוצר ,ממונה על
התקציבים ושר המסחר והתעשייה בפועל) .הניסיון שהביא עמו וקשריו
המקצועיים הביאו לשיתוף פעולה הדוק ופורה בין בנק ישראל בראשותו
של זנבר לבין משרד האוצר ומשרד המסחר והתעשייה.
בישיבות שבועיות שנערכו עם ראשי המשרדים בלשכתו נוהלה
המדיניות המקרו כלכלית ,והתקבלו החלטות חשובות גם בתחום המיקרו
כלכלי .אולם למרות יחסיו הטובים עם גורמי הממשלה השונים ,הוא לא
נרתע מלמתוח ביקורת על הממשלה כשזו הביאה להרחבה בהוצאות
התקציביות על רקע הבחירות ב.1973-
לאחר מלחמת יום הכיפורים נרתם משה זנבר כל כולו לסייע לממשלה
לשקם את כלכלת ישראל מפגעי המלחמה .מרכיב מרכזי בהתמודדות
עם מצב החירום הנמשך היה אשראי החירום שהנהיג ,שאפשר למפעלים
להמשיך את פעילותם ולשלם משכורות .זאת בתנאים הקשים ששררו
בעת הלחימה ובחודשים שלאחריה ,כאשר חלק גדול מהעובדים היו עדיין
מגויסים .מנגנון זה של אשראי החירום גובש מתוך הבנה עמוקה הן במקרו
כלכלה והן במיקרו וניסיון רב -שהיו לו.
לאחר המלחמה היה על המשק הישראלי להתמודד ,מעבר למצב
הפוליטי המורכב ,גם עם קשיים כלכליים עצומים :עלייה של פי ארבעה
במחירי הדלק שישראל ייבאה; ועלייה עצומה בהוצאות הממשלה ,הן כדי
לכסות את עלויות המלחמה שהייתה ,והן בשל הצורך להעלות במידה
דברים לזכרו
ניכרת את הוצאות הביטחון לנוכח העלייה בהצטיידות של מדינות ערב.
כתוצאה מכך נוצרו לחצים אינפלציוניים ,יחד עם עלייה באבטלה -מה
שחייב מדיניות מקרו כלכלית מורכבת .המדיניות המוניטרית שגיבש
משה זנבר סייעה לבלום את עליית האינפלציה ולייצב את המשק.
האתגרים שעמדו בפניו כנגיד בנק ישראל כללו את הצורך לטפל
בחוק הבנקאות כדי שישמש כלי להבטחת ניהול תקין בבנקים -חוק
שהוא יזם את עדכונו ותיקונו -וגם עידוד של מיזוג של בנקים קטנים
וחלשים בבנקים אחרים כדי להבטיח את חוסנם של הבנקים במערכת.
התמקדתי בדבריי רק בפעילותו כנגיד בנק ישראל ,וגם זה בתמציתיות
רבה .פעילותו בתחום הכלכלי כללה לא רק פעילות נרחבת וממושכת
בשירות הציבורי ,אלא גם פעילות ענפה במגזר העסקי כיו"ר של
בנקים ,חברות ביטוח ,חברות ממשלתיות ואחרות .קשה להפריז
בתרומתו לכלכלת ישראל ,שנפרשה על פני למעלה מחמישה עשורים.
אולם אני פגשתי את משה זנבר דווקא בפעילותו למען ניצולי
השואה ,בה עסק מאז 1987במסגרת מרכז הארגונים של ניצולי
השואה בישראל ,שאותו הקים יחד עם אבא שלי ,נח פלוג ז"ל .הם פעלו
ללא לאות למען רווחתם וכבודם של ניצולי השואה .לאחר מותו של
אבי ,לפני קצת יותר משנה ,התבקש משה זנבר לקבל על עצמו שוב
את תפקיד יו"ר המרכז ,כדי להבטיח שפעילותו החשובה של מרכז
הארגונים תימשך .הוא נטל על עצמו גם משימה זו ,ופעל גם בשנתו
האחרונה למען זכויותיהם ורווחתם של ניצולי השואה.
קרנית פלוג ,המשנה לנגיד בנק ישראל
איש רוח ואוהב תרבות
בזמן הלוויה לא יכולתי למצוא את הדברים הנכונים כדי
להספיד את משה זנבר ,מתוך התרגשות ,לכן החלטתי
להשתמש בשירו של איציק מנגר ודרכו להביע את תחושותיי
ויחסי לאישיותו העוצמתית של משה.
איציק מנגר ראה עצמו כאותו נווד יהודי נצחי (דער אייביקער
יידישער ואנדערער) ,אשר בא להכות שורשים במדבר החולי והוא
אחד מגרגיריו .כך ,גם משה ז"ל היה נווד נצחי בין פרקי ההיסטוריה
של עמנו היהודי בכל התקופות ,הן לפני מלחמת העולם השנייה ,תוך
כדי תקופה השואה הנוראה ,והן בימי התקומה של מדינת ישראל.
בנדודיו השאיר משה במדבר הזהוב של מדינת ישראל המתחדשת את
עקבותיו בכל מגוון הצבעים של כישרונו הברוך :בכלכלה ,בפוליטיקה,
בתרבות על כל גווניה ,בספרות ,בציור ,ובעיקר בתיאטרון ,אותו אהב
כל כך וידע להוקיר.
באחת השיחות בינינו הוא התבטא כך" :השפה העברית היתה עבורי
סמל לתחייתו של עמנו ,ותרבותה היוותה כח מאחד של הפזורות ,ולכן
פעלתי רבות לשימורו ופיתוחו של תיאטרון הבימה המסמל את תחיית
התרבות העברית".
לאחר שהתקרבנו ,העזתי לשאול אותו מה ייחסו לתרבות היידיש
ושפתה .תשובתו הייתה :לשפה ולתרבות הזו יש תפקיד שונה וחשוב
לא פחות ,והוא -לשמר את הזהות היהודית האשכנזית שנפלה קורבן
בשואה והפכה לשריד תרבותי אולטימטיבי של יהדות אירופה .לכן
חובתנו לקיים תיאטרון בשפת היידיש במדינת ישראל .כל זמן
שהיידיש תישמע ותדובר על הבימה ,וימשיכו ליצור ספרות ,קשה
יהיה להכחיש או למחוק את זיכרון השואה.
הוא ביקש ממני גם לא לשכוח את צרכיהם הרוחניים והאומנותיים
של שרידי השואה החיים בינינו ובעולם כולו ,הקשורים בנפשם
ובשורשיהם לשפה הזו ולתרבותה .כמה מאושר היה מהמיזם החשוב
של "תיאטרון החסד" ,אותו הוא יזם יחד איתי ועם ועידת התביעות.
תיאטרון זה משרת כבר 10שנים את עשרות אלפי שרידי השואה
הנמצאים בבתי אבות ברחבי הארץ.
זנבר היה איש רוח אמיתי שידע גם את הפן הכלכלי ,אותו הוא
החשיב מאד ,את הפן החברתי וגם את הפן של האומנות אותו הוא כל
כך אהב .לי אישית תחסר מעורבותו הדיסקרטית בהחלטות החשבות
והעיקריות עליהן התייעצתי איתו ,כי הוא ידע תמיד למצוא את העצה
וההדרכה הנכונה שנעשתה בצניעות ובהומור יהודי מלבב.
במילים פשוטות הוא היה א-מענטש ,א-חוכם ובעברית פשוטה:
אישיות ערכית וחכמה.
שמואל עצמון ,מייסד ונשיא כבוד של תיאטרון יידישפיל
מצוינות עד לרגע האחרון
משה זנבר תמיד עשה על הצד הטוב ביותר .אם למען
הניצולים ואם בשירות הציבורי .לכן ,כשהתעוררו לאחרונה
בעיות במרכז ,הייתי הראשון שפנה אליו לחזור לתפקיד היו"ר
לאחר פטירתו של נח פלוג ז"ל .ידעתי שיצליח להכניס סדר למרכז,
והיה לו כמובן הניסיון הקודם .לא עלה על דעתי שפתאום יחלה ולא
יוכל להשלים את המשימה כולה ,אך הוא השאיר את הדברים על הצד
הטוב ביותר .הוא מינה מנכ"ל חדש וטוב ,ובחר ביו"ר מצוינת שתחליף
אותו .אך למרות כל אלה ,פטירתו היתה עבור כולנו מהלומה קשה
ביותר.
גדעון אקהאוז ,יו"ר ארגון יוצאי אוסטריה
לזכרו של חבר וידיד
משה היה בשבילי חבר ומורה דרך .הכרתי אותו כאדם פתוח,
חושב ורציני .דרכנו נפגשו עוד בהיותו יו"ר בנק לאומי ,כאשר
אני הייתי מנכ"ל הארגון של מושבי הדרום והמרכז .הקרבה
בינינו נרקמה כשהקים את מרכז הארגונים לניצולי שואה .אז אמר לי:
"מאיר ,אני חושב שאתם ,יהודי לוב ,צריכים להיות חברים במרכז ,כי
יהודי לוב עברו את השואה ,וכאן יהיה מקומם כשותפים לפעילויות
המרכז ולדאגה לניצולים" .אני הייתי אז יו"ר התאחדות וארגון יוצאי
לוב עוד משנת .1998
קיבלתי את הצעתו והשתלבנו בפעילות המרכז .עם פטירתו של נח
פלוג ז"ל ,הייתי בביתו זנבר ודיברתי אל לבו שייקח על עצמו שנית את
ניהול המרכז למען הניצולים שזקוקים לגוף מייצג ,וכדי לטפל במתחים
שנוצרו במרכז ולהביא לרגיעתם .בתשובה אמר כי הוא מסכים לקחת
את ניהול המרכז רק לשנה ובתנאי שתהיה הצבעה בה יקחו חלק כל
החברים" .כך אדע שרוצים בי כולם" ,אמר.
כשביקר עם רעייתו ובתו בבית המורשת והמוזיאון של יהודי לוב
באור יהודה ,ראיתי את ההתרגשות שלו בחדר ההנצחה ,וכאן אמר
לי" :אתה רואה שצדקתי ,שיהודי לוב צריכים להיות חברים במרכז
כי יש להם במי לטפל ולדאוג" .יום לפני שנפטר אמרתי לרעייתי "אני
צריך לדבר עם משה ולשאול לשלומו" .למחרת בבוקר קיבלתי הודעה
שנפטר .אני כואב ודואב על שלא הצלחתי להיפרד ממנו כראוי.
מאיר כחלון ,יו"ר הארגון העולמי של יהודי לוב
29
להולדת ראול ולנברג
ובעולם
בארץשנה
100
ולנברג במשרדי המשלחת
השוודית בבודפשט
צילום :המכון השבדית להיסטוריה
חצי מיליון דולר למוסר
מידע על גורלו של ולנברג
בהודעה שפרסמה הקרן הבינלאומית לזכרו של חסיד אומות העולם ,ראול ולנברג ,נכתב" :הקרן משוכנעת
כי אם ולנברג נרצח על ידי הסובייטים ,ממצאים היסטוריים צריכים להימצא .למרבה הצער ,הסובייטים,
וכעת הרוסים ,מונעים גישה לארכיבים של הק.ג.ב"
ברוך טננבאום ,מייסד ומנכ"ל הקרן הודיע
באוגוסט השנה ,כי בעקבות תרומות שהגיעו
מאישים רבים לציון יום ההולדת ה 100-של
ראול ולנברג ,הוחלט להכריז על פרס של חצי
מיליון דולר למי שיביא מידע מוצק על מה
שעלה בגורלו של ולנברג ברוסיה .ההכרזה
באה במהלך טקס מיוחד שנערך באו"ם בסוף
השבוע האחרון ,בהשתתפותו של מזכ"ל
האו"ם באן קי־מון.
בסוף המלחמה ,לאחר פעילותו הנמרצת
להצלת יהדות הונגריה ,נפל ולנברג בשבי
הסובייטי ,ומאז אופפת תעלומה את גורלו.
סיפורו ומורשתו של ולנברג מצוינים ברחבי
העולם ,והוא מן האישים הבולטים והמוכרים
ביותר שהוכתרו בתואר חסיד אומות העולם.
30
לדברי טננבאום ,שלטונות רוסיה עדיין לא מסרו
את כל המידע שיש בידיהם בנוגע לפרשיה זו,
על אף שהתבקשו במשך השנים מגורמים רבים
לעשות זאת .ככל הנראה ,בארכיוני הממשל מצוי
עדיין חומר רב שלא פורסם על נסיבות היעלמו
של ולנברג ברוסיה ,והידיעה על הענקת פרס כספי
של חצי מיליון דולר למי שיביא מידע אמיתי
עשויה לעודד אנשים שיש להם גישה וקשרים
להביא את המידע שישפוך אור על התעלומההגדולה האופפת את הפרשיה.
בחודש ינואר השנה ,ביקש שר החוץ השבדי
ממומחים לבחון מחדש כיצד מת חסיד אומות
העולם שהציל עשרות אלפים מיהודי הונגריה
במהלך השואה .הוא נעצר לאחר כניסת הצבא
האדום לבודפשט ב ,1945-וככל הנראה מת
שנתיים אחר כך בכלא הסובייטי .את החקירה
החדשה יוביל הנס מגנוסון ,שהיה מעורב במאמץ
דומה עם מומחים רוסים בשנות ה .90-הגרסה
הרוסית היא שולנברג מת "או כפי שסביר יותר,
נהרג" ב 17-ביוני ,1947בעודו במעצר בברית
המועצות .אולם עדויות ראייה לא מאומתות העלו
אפשרות כי הוא נותר בחיים מעבר לתאריך זה.
מגנוסון אמר כי יתחיל את עבודתו בבחינת
המידע שעלה לגבי חסיד אומות העולם מאז
החקירה האחרונה ,כדי לראות אם ישנם כיווני
פעולה חדשים .הוא לא נשמע אופטימי בדבר
האפשרות הרוסים יקלו את הגישה לארכיונים
שלהם ,אבל הוסיף כי הרשויות בשבדיה ימשיכו
לשמור על קשר עם שירות הביטחון הרוסי
הנוכחי ,ה.FSB -
100שנה להולדת ראול ולנברג
הסובייטים טענו כי הוא מת מהתקף לב
בעודו בכלא ,ורוסיה מעולם לא שינתה את
הגרסה הרשמית .השבדים לא ערערו על
הקביעה הזאת ,אך טענו שלא הוצגו מספיק
ראיות כדי להסיק מסקנות נחרצות לגבי דרך
מותו של ולנברג.
טננבאום" :שלטונות רוסיה עדיין
לא מסרו את כל המידע שיש
בידיהם בנוגע לפרשיה ,על
אף שהתבקשו במשך השנים
מגורמים רבים לעשות זאת.
הידיעה על הענקת פרס כספי
של חצי מיליון דולר למי שיביא
מידע אמיתי עשויה לעודד
אנשים שיש להם גישה וקשרים
להביא את המידע שישפוךאור על התעלומה הגדולה
האופפת את הפרשיה"
ואולם לאחרונה סיפרו שני חוקרים כי מצאו
מסמכים שבדיים חדשים ,שבהם נכתב כי
שירות הביטחון הסובייטי ,ה-ק.ג.ב ,התערב
בניסיון החקירה הקודם שהחל בתחילת
שנות ה .90-החוקר הרוסי ,ואדים בירשטיין,
שהשתתף בוועדה הראשונה שחקרה את
מות ולנברג ,אמר כי בדיוק מצאו מסמכים
חדשים שלא היו מוכרים להם ,כאשר הארכיון
נסגר בפניהם באביב .1991אנטולי פרופקנקו,
ראש הארכיון הסובייטי לשעבר ,שנודע בשם
"הארכיון המיוחד" ,סיפר כי הרשויות ברוסיה
הראו פחות ופחות רצון לגלות את תוכן
הארכיב לציבור הרחב ,לאחר תקופה קצרה
של פתיחות בתקופת נפילת ברית המועצות.
מדיפלומט למושיע
ראול ולנברג היה איש עסקים שפעל
כדיפלומט שבדי בהונגריה בתקופת מלחמת
העולם השנייה ,ותוך שימוש במעמדו הדיפלומטי
הביא להצלתם מהשמדה במהלך השואה
של עשרות אלפי יהודים הונגרים .בין היתר,
הנפיק וחילק אלפי דרכוני חסות שבדיים
ליהודי בודפשט ,הקים רשת של בתי מחסה
בחסות הכתר השבדי כמקלט בטוח ליהודים,
הפעיל לחצים שונים על בכירים נאצים והונגרים
לעצירת משלוחי יהודים לאושוויץ ,ואף התעמת
מצבה לזכרו של ולנברג בגטבורג ,שבדיה (שרלוט גילנהאמר)
עם אנשי אס.אס ובלם בגופו גירוש של יהודים.
הוא נולד ב 4-באוגוסט 1912בעיר קפסטה
שבשבדיה למשפחה מיוחסת של דיפלומטים,
בנקאים ואנשי עסקים .משפחת ולנברג שלטה
לאורך המאה ה 20-בחלק ניכר מהתעשייה
השבדית ,ומחזיקה כיום בחברות אריקסון,
סקאניה ,סאאב ,אלקטרולוקס ,אסטרה-זנקה
ועוד .אמו ,מריה "מאי" סופיה וישינג ,הייתה
בעלת שורשים יהודיים חלקיים (אב-סבה היה
יהודי) ,ואביו ,ראול אוסקר ולנברג ,היה קצין
בחיל הים השבדי.
לאחר שירות חובה בצבא שבדיה ,נסע ולנברג
בשנת 1931לארצות הברית לצורך לימודי
אדריכלות באוניברסיטת מישיגן ,שם למד גם
רוסית .ב 1935-סיים את לימודיו בהצטיינות
ושב לשבדיה .בעזרת סבו החל לעבוד בחברה
לשיווק חומרי בניין ,שפעלה בקייפטאון
שבדרום אפריקה .לאחר שישה חודשים הועבר
ביוזמת סבו לארץ ישראל ,שם עבד בסניף של
בנק הולנד בחיפה ,בפינת רחוב הבנקים ושדרות
המגינים .בתקופה זו הכיר לראשונה פליטים
יהודים מגרמניה הנאצית ועמד על מצבם הקשה
של היהודים שם.
ב 1936-חזר ולנברג מחיפה לשבדיה ,ובעזרת
קשרים משפחתיים התקבל לעבודה ב"חברה
האירופאית לסחר" ,שהייתה בבעלות קולומן
לאואר ,יהודי שבדי אמיד ממוצא הונגרי .החברה
עסקה בסחר בינלאומי של מוצרי מזון בין שבדיה
המשך בעמוד 32
31
100שנה להולדת ראול ולנברג
המשך מעמוד 31
למדינות אירופה השונות .בתפקידו נשלח
מדי פעם לנסיעות עסקיות במדינות אירופה
שתחת שליטת גרמניה הנאצית ,אליהן היה מנוע
מעבידו היהודי מלהיכנס ,ובין היתר נחשף ליחס
המשפיל של הנאצים כלפי היהודים .מתוקף
תפקידו למד היטב את רזי מנגנון הביורוקרטיה
הנאצי ,ורכש ניסיון במשא ומתן עם אנשיו.
הפעילות בהונגריה
הנציגות הדיפלומטית של שבדיה הניטרלית
בבודפשט עסקה נמרצות בהנפקת תעודות
מעבר לצורכי הגירה לשבדיה ,שלמשך תקופת
מה העניקו למחזיקים בהן חסינות מסוימת מן
ההתנכלויות והשילוחים.
על פעילות זו ניצח הדיפלומט הצעיר פר
אנגר ,שהוכר לימים כחסיד אומות העולם.
אולם יכולתו של אנגר הייתה מוגבלת ,ומאות
אחדות של אשרות שהנפיק היו טיפה בים
אל מול המוני היהודים ששולחו או שיועדו
להישלח להשמדה .הנציגות פנתה בדרישה
דחופה למשרד החוץ השבדי להגדלת מצבת
כוח האדם בנציגות לטיפול בהנפקת התעודות
ליהודים .הקריאה נפלה על אוזניים קשובות
בסטוקהולם ,וממשלת שבדיה אף פנתה
בדרישה לממשלת הונגריה לעשות ככל
יכולתה לבלימת משלוחי היהודים ,דרישה
שהצליחה לעצור לתקופת מה את הגירושים.
ב 1944-הקימה ארצות הברית את "מועצת
פליטי המלחמה" ( ,)WRBגוף שנועד לסייע
בהצלת יהודים מהרדיפה הנאצית .משעמד
הארגון על המאמצים שנעשים מצד ממשלת
שבדיה למען יהודי הונגריה ,כינס נציג הארגון
בסטוקהולם ועדה של אישים יהודים שבדים
בולטים כדי לדון איתם בפעולות ולבחור
נציג שבדי מתאים לעמוד בראש משלחת
דיפלומטית ,שתפעל נמרצות להצלת יהודי
הונגריה .בין חברי הוועדה היה קולומן לאואר,
שהציע את שותפו לעסקים ,ראול ולנברג,
כמועמד אידיאלי לתפקיד .לאואר ציין את
המרץ של ולנברג ,את כישוריו הדיפלומטיים
במשא ומתן ,את אומץ לבו ואת כשרון האלתור
שלו .כן נלקחו בחשבון היכרותו האישית
עם הונגריה ,עם בודפשט ועם הביורוקרטיה
הנאצית ,וחרף הסתייגויות אחדות מגילו
הצעיר הוא נבחר לתפקיד.
ולנברג העמיד בפני ממשלת שבדיה
שורה של דרישות מרחיקות לכת לאמצעים
שיאפשרו לו לבצע ביעילות את המשימה
32
היה אדם במקום שלא היו בני אדם .ולנברג צילום :קרן אנה פרנק
"ולנברג דרש שיינתן לו תואר
דיפלומטי של מזכיר ראשון
בנציגות; שיותר לו להשתמש
בכל אמצעי ,דיפלומטי ואחר,
כולל תשלומי שוחד; שיועמד
לרשותו תקציב גדול ,במימון
ארגונים יהודיים אמריקאיים;
שתינתן לו רשות להשתמש
במתקנים הדיפלומטיים
השבדיים בבודפשט כדי
להסתיר יהודים"
שהוטלה עליו :הוא דרש שיינתן לו תואר
דיפלומטי של מזכיר ראשון בנציגות; שיותר לו
להשתמש בכל אמצעי ,דיפלומטי ואחר ,כולל
תשלומי שוחד; שיועמד לרשותו תקציב גדול,
במימון ארגונים יהודיים אמריקאיים; שתינתן
לו רשות להשתמש במתקנים הדיפלומטיים
השבדיים בבודפשט כדי להסתיר יהודים;
ועוד סמכויות נרחבות באופן חסר תקדים.
דרישותיו היו כה חריגות ,עד כי ראש ממשלת
שבדיה פנה לקבל את אישורו של המלך לפני
שנעתר להן.
ולנברג הגיע לבודפשט ב 9-ביולי ,1944
כשמינויו הרשמי היה מזכיר ראשון בצירות
השבדית ,והוא מצויד ,על פי דרישתו ,בסמכויות
פעולה נרחבות ותקציב ניכר שנועד להצלת
יהודים .בשלב זה כבר שולחו כ 400,000-מבין
יהודי הונגריה להשמדה ,במבצע רחב היקף
שאורגן על ידי אדולף אייכמן .ולנברג ריכז את
מאמציו בניסיונות להצלת רבים ככל הניתן
מבין 200,000היהודים שנותרו בבודפשט.
לצורך כך הנפיק דרכונים שבדיים מיוחדים,
המעידים שהאוחז בהם הוא בן חסותה של
שבדיה הממתין ל"חזרה למולדת" .דרכונים
אלה היו ,למעשה ,שכלול והרחבה של השיטה
שבה נקטה הנציגות השבדית עוד טרם הגעתו
של ולנברג .למסמכים שהנפיק לא היה תוקף
חוקי אמיתי ,אך ולנברג שהכיר היטב את צורת
החשיבה הנאצית ואת נפתולי הביורוקרטיה
שלה ,הקפיד להדפיס את דרכוניו כך שתהיה
להם חזות מרשימה ,עתירת סמלים ,חותמות
וחתימות ,והם נראו כמשקפים סמכות
בינלאומית גבוהה ורבת השפעה.
מלכתחילה קיבל ולנברג אישור משלטונות
הונגריה להנפקת 1,500דרכוני חסות כאלה,
שהאוחזים בהם יהיו מוגנים מגירוש .הוא
הצליח לשאת ולתת על 1,000נוספים ,ובהמשך
להגדיל את המכסה הרשמית ל.4,500-
בפועל ,הנפיק למעלה מפי שלושה ממכסה
זו ,והעסיק צוות שמנה כמה מאות יהודים
הונגרים לטיפול בהנפקת הדרכונים והפצתם,
גם למי שלא היה לו כל קשר לשבדיה .היהודים
שהעסיק זכו לפטור מן החובה המשפילה
לשאת את הטלאי הצהוב.
באוגוסט 1944נראה היה כי שליחותו של
ולנברג בבודפשט הגיעה אל סיומה .הלחץ
הבינלאומי עשה את שלו ,נעשה ברור יותר
ויותר כי הגרמנים ניגפים במלחמה ,ושליט
הונגריה מיקלוש הורטי החל לחשוב על היום
שאחרי המלחמה .משלוחי היהודים לאושוויץ
נעצרו ,והכול ייחלו להגעת הצבא האדום
לשערי בודפשט .כאשר עמד הורטי על סף
ההודעה כי הונגריה פורשת מן המלחמה לצד
גרמניה ותומכת בצדן של בעלות הברית ,הדיחו
אותו הנאצים ב 15-באוקטובר 1944ומינו את
הפשיסט האנטישמי פרנץ סלשי ,ראש מפלגת
"צלב החץ" לראש הממשלה ,ולמעשה לשליט
הבלעדי במדינה.
תקופת ממשלת צלב החץ
עם עלייתו של סלשי לשלטון ,תמה הגנת
השלטונות על יהודי בודפשט ,וכנופיות צלב
החץ השתוללו ברחובות בודפשט .אלפי
יהודים נרצחו ברחובות וגופותיהם הושלכו
אל נהר הדנובה שהאדים מדם .עשרות אלפים
נשלחו למסעות מוות ולעבודת כפייה .כמאה
אלף מן היהודים שנותרו בבודפשט רוכזו בגטו
בודפשט בחודש דצמבר 1944בתנאים קשים.
ולנברג לא היסס לפעול בקרב הגרמנים
100שנה להולדת ראול ולנברג
לבסוף ,תחת לחץ שבדי ובינלאומי שחררו
הסובייטים ב 1957-מסמך שמעיד לכאורה
כי ולנברג מת ב 16-ביולי 1947בתאו שבכלא
לוביאנקה ,אולם מאז נשמעו עדויות אחדות
הסותרות טענה זו.
החקירה השבדית-רוסית
בול לרגל 100שנים להולדת ולנברג ,שהנפיק הדואר השבדי
וההונגרים בדרכים של שכנוע ,שוחד ואף
איומים .השיטות שנקט בהן ,אף שהיו רחוקות
מנורמות דיפלומטיות מקובלות והדהימו
את מקורביו ,הביאו במקרים רבים לתוצאות
המיוחלות באפקטיביות רבה .הוא קיים מגעים
עם בכירים גרמנים והונגרים כדי לסכל את
תכניותיהם או להבהיר את עמדתו .בהם נמנו
אוגוסט שמידטובר ,המפקד הצבאי הגרמני
של הונגריה ,שעליו איים ולנברג כי ידאג
אישית לכך שיישפט כפושע מלחמה אם לא
יסכל את תכניתו של אייכמן לחיסול שארית
גטו בודפשט; אדולף אייכמן עצמו ,שאיתו
קיים שיחה נוקבת על האידיאולוגיה הנאצית
חסרת התוחלת; והברונית אליזבת ,אשת שר
החוץ ההונגרי ,שבה השתמש להשפיע על
בעלה שישנה את רוע הגזירה של הסרת הגנת
השלטונות על בעלי דרכוני החסות.
גם כאשר עבר אייכמן ,עקב מחסור זמני
ברכבות ,לגירוש יהודים מבודפשט לאושוויץ
בצעדת מוות רגלית ,נהג ולנברג להגיע אל
שיירות היהודים התשושים הצועדים ,לחלק
ניירות ביניהם ,ולשלוף מתוכם מאות אנשים
שהועמסו על משאיות הצלב האדום שגייס,
חזרה אל החופש.
עד תום השלטון הנאצי במדינה ,הציל
ולנברג לפחות 20,000נפשות מיהודי הונגריה
באופן ישיר -באמצעות חלוקת דרכוני חסות,
שיכון בבתי המחסה השבדיים והשבת אנשים
מרכבות המשלוחים וצעדות המוות .בנוסף,
ניצלו רבבות רבות מתושבי גטו בודפשט
הודות להצלחתו של ולנברג לסכל את הוראתו
של אייכמן לחיסול הגטו טרם נפילת בודפשט
בידי הצבא האדום ,כך שיש המעריכים את
מספר הנפשות שניצלו בזכות פועלו של
ולנברג בכ.100,000-
המעצר וההיעלמות
ב 17-בינואר 1945השלים הצבא האדום
הסובייטי את השתלטותו על בודפשט ושחרר
אותה משלטון הנאצים .עבור שארית הפליטה
של יהדות הונגריה ששרדה את המלחמה
הגיעו הזוועות לקיצן .כלפי דיפלומטים זרים,
לעומת זאת ,הייתה המדיניות הסובייטית
חשדנית ביותר .ראול ולנברג נעצר על ידם,
ומאז נעלמו עקבותיו .במקביל נעצרו גם
דיפלומטים נוספים ממדינות ניטרליות.
ולנברג נלכד יחד עם נהגו וילמוש לנגפלדר,
כאשר ביקש ליצור קשר עם הפיקוד הרוסי
והממשלה ההונגרית החדשה .הוא נלקח
למפקדה הסובייטית בדברצן ,ונמסר לידי
הנ.ק.ו.ד .שהעביר אותו לכלא לוביאנקה
במוסקבה .משם הועבר לכלא לפורטובו ,גם
הוא במוסקבה ,ומניחים כי בהמשך נשלח
למחנה עבודה בסיביר .ניסיונות שעשתה
אמו של ולנברג לברר באמצעות קשריה
הדיפלומטיים עם הסובייטים פרטים על גורלו
ומקום הימצאו העלו חרס .כל שנמסר לה הוא
שבנה נמצא במעצר הגנתי למען ביטחונו,
ושמוטב לשמור על פרופיל נמוך בעניינו.
באיחור-מה נכנסה ממשלת שבדיה לתמונה,
בניסיונות נוספים לקבל מידע מן הסובייטים.
לא ידועה הסיבה בגינה ביקש ולנברג להגיע
אל המפקדה הרוסית ,ואף לא סיבת מעצרו
בידם .ככל הנראה ,ביקש לדון עימם בתכניתו
לשיקום כלכלי של שארית הפליטה של יהדות
הונגריה ,נושא שזכה לבוז בעיני הסובייטים
שהתקשו להאמין כי פעולתו של ולנברג
נובעת ממניעים הומניטריים .ההנחה הרווחת
היא כי הנ.ק.ו.ד .חשד שולנברג היה מרגל
בשירות האמריקנים ,משום שפעל בשליחות
ה , WRB-גוף שנחשב כקשור עם שירות הביון
האמריקני ,ה ,OSS-שהפך אחרי המלחמה
ל .CIA-הועלתה גם הסברה כי קשריו עם ארגון
הג'וינט היהודי ,שבעיני הסובייטים נחשד כגוף
ציוני אנטי-סובייטי ,החשידו אותו בעיניהם.
בשנת ,1991בסמוך לתהליכי נפילת המשטר
הקומוניסטי והתפרקות ברית המועצות,
הקימה ממשלת שבדיה בשיתוף עם ממשלת
רוסיה קבוצת עבודה משותפת שבדית-רוסית
לחקר גורלו של ולנברג .על פי מסקנות הצד
השבדי ,קורותיו של ולנברג לאחר 1947הן
בבחינת נעלם ,ולא ניתן להגיע למסקנות
חד-משמעיות באשר לגורלו בשל היעדרם של
מסמכים רבים ,ככל הנראה תוצאת מאמצים
להעלמה מכוונת .הצוות הרוסי ,לעומת זאת,
גרס כי ניתן לתארך את מותו של ולנברג לשנת
,1947שבה הוא מצא את מותו בדרך אלימה
במתקן מעצר סובייטי כלשהו.
בינואר 2012מינתה ,כאמור ,שבדיה ועדת
מומחים לבחון האם התגלה חומר חדש שיכול
לשפוך אור על ימיו האחרונים של ולנברג .זאת
לאחר שחוקרים מצאו כי ב 16-בספטמבר
1991העביר השגריר השבדי במוסקבה תזכיר
המצטט את ראש "הארכיון הסובייטי המיוחד"
אנטולי פרוקופנקו .בתזכירו דיווח השגריר
לדיפלומטים השבדים על הוראה של הק-ג-ב,
שלא לאפשר להיסטוריונים מטעם הוועדה
הבינלאומית למען ולנברג לחפש מסמכים
העוסקים בו ,וכי פרוקופנקו אף העביר דרישה
מצד ארגון הביון הסובייטי לקבלת עותקים
מכל המסמכים שכבר הגיעו לידי החוקרים.
33
למה פרצה מלחמת העולם השנייה
הפגנה של
סוציאליסטים
גרמנים בברלין
נגד המפלגה
הנאצית
צילום :ארכיון
לוחמי הגטאות
מלחמת העולם השנייה
כמלחמה אידיאולוגית
לדעתו של ההיסטוריון ,פרופ' יהודה באואר ,פרצה מלחמת העולם השנייה לא בגלל סיבות מדיניות,
כלכליות או חברתיות ,אלא בראש וראשונה מסיבות אידיאולוגיות ,ובמרכזן אנטישמיות רצחנית .אפילו
הצבא ,כך הוא טוען ,התנגד לה בראשית הדרך
מדוע פרצה מלחמת העולם השנייה? לא
איך ,אלא מדוע; לא המהלכים הפוליטיים-
דיפלומטיים ,הכלכליים ,הצבאיים וכיו"ב,
אלא מי רצה במלחמה ,ומה היו כוונותיו
של מי שרצה? התשובה שניתנת לרוב היא
שגרמניה הנאצית רצתה במלחמה .מדוע?
משום שההנהגה הנאצית שאפה להגמוניה
על אירופה ,ואולי על העולם כולו ,וביקשה
להבטיח לעם הגרמני מרחב מחיה במזרח
היבשת ,ושליטה שם על אספקת תבואה,
פחם ,ברזל ונפט .כמו כן ,רצו קברניטי גרמניה
להבטיח את עתידו של העם הגרמני על
ידי פריצת דרך של בניו להקמת התיישבות
גרמנית רבתי ב"מזרח" .הבאמת?
כבר ב 1936-הגיעה גרמניה לרמת הייצור של
,1929השנה האחרונה לפני המשבר הכלכלי
העולמי .עד 1938/9הגיעה לתעסוקה מלאה,
פחות או יותר .לא היה כל לחץ של ממש של
צעירים גרמנים לצאת את גרמניה להתיישבות
כלשהי תחת חסות הממשלה .המסחר עם
בריה"מ הבטיח את כל התבואה וחומרי הגלם
התעשייתיים שגרמניה הייתה זקוקה להם,
תמורת מוצרים תעשייתיים שהיא ייצרה .כל
34
עניין מרחב המחיה היה אפוא טיעון אידיאולוגי
חף מכל לחצים כלכליים או פוליטיים של
ממש .מדוע אפוא רצתה ההנהגה במלחמה?
האם היה ב 1939-רצון עז באוכלוסייה
הגרמנית לצאת למלחמה? יש כמות גדולה
מאוד של עדויות של עיתונאים ודיפלומטים
זרים בגרמניה הטוענים -פה אחד -שלא היה
כל רצון כזה .אין בכך פלא ,שהרי מדובר בעם
שרק 21שנים קודם לכן עבר את הטראומה
של מלחמת העולם הראשונה שגבתה ממנו
מיליוני הרוגים ופצועים ,שהותירו אלמנות,
יתומים ומשפחות הרוסות בהן חיו גברים שלא
היו כשירים לעבודה .שמא רצו במלחמה בעלי
התעשייה וראשי הבנקים? בשנים האחרונות
נפתחו הארכיונים של רבות מן החברות
התעשייתיות והמסחריות הגדולות ושל
בנקים .לא נמצאה כל הוכחה ללחץ כלשהו של
המגזר העסקי שתבע לצאת למלחמה .להיפך:
הייצוא מגרמניה ,בעיקר למזרח ולדרום-
מזרח אירופה ,שוב עלה ,והרווחים גאו .נכון
שהתעשייה נהנתה מתכנית החימוש הנאצית,
אולם ייצור הנשק לא לווה ברצון עז להשתמש
בו .ואולי רצתה ההנהגה הצבאית במלחמה?
הנה ,בספטמבר ,1938כאשר נדמה היה
לרגע שאנגליה וצרפת יסייעו לצ'כוסלובקיה
במלחמה נגד גרמניה ,ולצרפת היה חוזה צבאי
עם בריה"מ ,אורגן פוטש של גנרלים גרמניים
נגד היטלר ,ובראשו עמד הרמטכ"ל ,לודוויג בק
(שיעמוד בראש הקשר נגד היטלר ביולי .)1944
ללונדון נשלח אז דיפלומט צעיר שהיה שותף
לקשר ,אדם פון טרוט צו סולץ (Adam von
,)Trott zu Solzכדי להבטיח תמיכה בו מצד
מעצמות המערב .אולם נציגי ממשלה בריטים
אמרו לו שהם סומכים על מר היטלר (Herr
)Hitlerואין להם אמון באיזה גנרלים פרוסיים.
אין לדעת אם פוטש כזה היה יוצא לפועל,
ובוודאי לא אם היה מצליח ,וגם אין לחשוד
בגנרלים הגרמניים שחוו התקף אלים של
חיידק האנטי-מלחמתיות ,אולם ברור שראשי
הצבא הגרמני חששו מתבוסה כמו במלחמת
עולם ראשונה ,ולכן התנגדו לתכניותיו של
היטלר.
המטרות האמיתיות
מתברר שמי שרצה במלחמה הייתה ההנהגה
הנאצית ,ושעניין כיבוש מרחב המחיה טעון
למה פרצה מלחמת העולם השנייה
לטעות .המטרה הייתה לסלק את הבולשביזם
היהודי השולט על אוצרות הטבע של
אוקראינה והקווקז ,ואז תוכל גרמניה ,כמנהיגת
העולם הארי ,למלא את שליחותה ההיסטורית,
להפעיל את ההגמוניה שלה על אירופה כולה,
ומעבר לה .כלומר ,עניין מרחב המחיה הוא
הצד ה"חיובי" כביכול של התכנית ,וגם הוא
תלוי בניצחון על היהדות הבינלאומית.
אם הניתוח הזה נכון ,יש לו השלכות מרחיקות
לכת .ראשית ,הוא מצביע על כך שהמלחמה לא
פרצה בגלל סיבות כלכליות או חברתיות ,אלא
בראש וראשונה מסיבות אידיאולוגיות ,ובמרכזן
אנטישמיות רצחנית .נכון שבשורה שנייה
מפה של השתלטות הגרמנים על מדינות אירופה
בירור יסודי יותר .האם יש בידנו תיעוד שיכול
להבהיר לנו את המטרות האמיתיות של
ההנהגה הנאצית? אכן ,אטען ,יש ,והוא ידוע
לנו ,בחלקו מאז משפטי נירנברג ב,1945-
ובחלקו עוד מלפני ספטמבר .1939
באוקטובר 1936מונה הרמן גרינג ,מספר
שניים בהנהגה הנאצית (רודולף הס היה "סגן
הפיהרר" ,אבל הוא היה ממונה על הארגון
במפלגה ,ולא נחשב על ידי היטלר ושותפיו),
לאחראי על תכנית ארבע השנים הכלכלית,
שהכינה את גרמניה למלחמה (הזמן התקצר
אחר כך ,כידוע) .באוגוסט אותה שנה שלח לו
היטלר תזכיר ,שככל הנראה נכתב על ידו ממש
(לפי ממצאים אחרונים ב ,)20-25.8.1936-כפי
שמעידה השפה הגרמנית הפרימיטיבית בה
הוא נכתב ,ובו רשימת המטלות עליה ימונה
גרינג :להכין אספקה וציוד מתאימים ,רזרבות
של פחם ,עפרות ברשל ,מוצרים כימיים,
תחבורה וכיו"ב .התזכיר היה פרטי ,אישי,
ולא מעשה תעמולה .הוראה מהמנהיג לסגנו.
העמוד הראשון הוקדש להסבר מדוע גרמניה
חייבת להתכונן למלחמה תוך זמן קצוב .משפט
המפתח במסמך הוא זה (תרגום שלי .ניסיתי
לשמור על הנוסח העילג של המקור)" :מתחילת
המהפכה הצרפתית נסחף העולם במהירות
הולכת וגוברת אל עבר סכסוך חדש ,שפתרונו
הקיצוני נקרא בולשביזם ,אלא שתוכנו ומטרתו
אינם אלא סילוק אותן השכבות החברתיות
שהעניקו לעולם את הנהגתו עד עתה,
והחלפתם על ידי היהדות הבינלאומית ...ניצחון
מקור :יד ושם
הבולשביזם על גרמניה לא יביא לחוזה ורסאי
חדש ,אלא לחורבן סופי ,אפילו להשמדה פיסית
של העם הגרמני".
רעיונות אלה הושלמו ,בין השאר ,בנאומו
הפומבי של היטלר ברייכסטאג (פרלמנט)
הגרמני ב ,30.1.1939-נאום שכל תלמיד ב.א.
בהיסטוריה של התקופה מכירו היטב .שם
הוא אמר ,בין השאר" :אם אנשי הפיננסים
היהודים הבינלאומיים ,באירופה ומחוצה לה,
שוב יצליחו להטיל את העמים לתוך מלחמת
עולם ,אזי התוצאה לא תהיה הבולשביזציה
של העולם ,ובכך ניצחון היהדות ,אלא השמדת
הגזע היהודי באירופה".
בראייתו של המנהיג ,ועמו של צמרת
המפלגה ,היה הכרח לצאת למלחמה ,משום
הבולשביזם היהודי יביא לאסון נורא ,אפילו
השמדה פיסית של העם הגרמני .הבולשביזם
היהודי והיהדות הפיננסית -קרי הקפיטליזם
המערבי הנשלט על ידי היהודים -חד הם.
מטרתו של הקפיטליזם היהודי היא השלטת
הבולשביזם על העולם ,ולכן יש לצאת נגדם
למלחמה .המילה "שוב" ,בנאום של ,1939
חשובה; היהדות הפיננסית הביאה למלחמת
עולם ראשונה ,ותביא למלחמה נוספת.
ממש כמו בצ'רטר של חמאס מ .1988-אטען
שיש כאן הסבר ברור מאוד וחד-משמעי
מאוד לשאלה מדוע פרצה המלחמה :בגלל
אידיאולוגיה אנטישמית .המסמך הראשון היה
פנימי ,השני פומבי ,והם משלימים זה את זה.
איפה כאן "מרחב המחיה"? דומה שקשה
יורד אל העם
צילום :ארכיון לוחמי הגטאות
הייתה השפעה רבה ,בעיקר טקטית ,לשיקולים
כלכליים ,מדיניים ,צבאיים וחברתיים ,אולם
אם אלה עמדו בסתירה לקו האידיאולוגי ,ניצח
זה האחרון -דבר שניתן ,לדעתי ,להוכחה.
במלחמה נוראה זאת מתו כ 35-מיליון בני אדם
באירופה בלבד (ועוד עשרות מיליונים באסיה
ואפריקה) ומהם כ 5.7-מיליון יהודים .אולם
כ 29-מיליון היו לא-יהודים ,והם מתו בגלל
אידיאולוגיה שבמרכזה עמדה שנאת היהודים.
השואה הונעה לא על ידי בעיות מבניות של
החברה הגרמנית ,כפי שסוברים רבים וטובים,
כי מבנים חברתיים אינם רוצחים; בני אדם
רוצחים ,וצריך להסביר להם למה לרצוח זה
טוב .השואה הייתה תוצאה של מוטציה של
אנטישמיות היסטורית לכדי מעשה פוליטי
רצחני .המניע לה היה חלק מרכזי של המניע
שהביא למלחמה שבמסגרתה היא אירעה.
רצח עם אידיאולוגי במסגרת מלחמת עולם
אידיאולוגית.
35
מדור משפטי
תיקוני חקיקה ופסקי דין
| עו"ד אודי מוזס ,ועידת התביעות |
בית המשפט :עובר
יוכר כזכאי לפי חוק
נכי רדיפות הנאצים
ב 30.8.2012-ניתן פסק דין חדש בבית משפט
השלום בתל אביב ,שעסק בסוגיה מהו פרק הזמן
המקסימאלי לאחר סיום רדיפות הנאצים ,שבו
ניתן להכיר במי שטוען שהיה עובר ברחם אימו
בתום אותן הרדיפות -לשם קבלת תגמולים
ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
פסק הדין עוסק במי שתביעתו לפי חוק זה
נדחתה על ידי משרד האוצר ,כיוון שנולד בלוב
כ 10-חודשים לאחר שחרור אימו ממחנה
ג'אדו ויציאת הנאצים מאותה מדינה.
בערעור שהגיש לבית המשפט על החלטה
זו טען העותר ,בין היתר ,כי מבחינה רפואית
גם תקופת הריון העולה על 9חודשים
עשויה להיחשב סבירה .בנוסף לכך טען ,כי
יש להשתמש בכלל המופיע בחוק הירושה
הישראלי (בסעיף 3ב לאותו החוק) ,הקובע כי
מי שנולד תוך 300יום לאחר מות המוריש ,דינו
כדין מי שהיה בחיים במות המוריש אלא אם
כן הוא הוכיח כי נולד לאחר מכן.
בית המשפט ציין בפסק דינו כי "הלכת
העוברים" מבוססת על פסקי דין קודמים
של בתי המשפט ,לפיהם "בהתאם להלכה
שנפסקה עוד בבתי המשפט של גרמניה וחזרו
עליה בבתי המשפט בישראל ,קיימת השפעה
של סבלה של האם על העובר ועל כן זוכים
העוברים בנסיבות כאלה להכרה כנרדפים".
לאחר שסקר פסקי דין של בתי משפט
אחרים בישראל ,כולל בית המשפט המחוזי
בתל אביב ,לפיהם הוכרו תקופות הריון ארוכות
ליישום הלכת העוברים לפי אותו החוק; פסק
36
בית המשפט כי בנוסף לכך ,מכיוון שהוא
נמצא בטווח הזמן של 300הימים אשר נקבעו
בחוק הירושה הישראלי ,בית המשפט מקבל
את ערעורו לזכאות לתגמולים מהאוצר לפי
חוק נכי רדיפות הנאצים" .לאור האמור לעיל
ומאחר והעורר נמצא בטווח הזמן של 300
הימים אשר נקבעו בחזקה אנו רואים לנכון
לקבל את הערר".
(ו"ע 35775-10-11זוארז נ' הרשות לזכויות
ניצולי השואה משרד האוצר).
פסקי דין חדשים -
זכויות ניצולי שואה
במהלך חודש אוגוסט ,נתנו בתי המשפט
בישראל מספר פסיקות הנוגעות לזכויותיהם
של ניצולי השואה .להלן סקירה קצרה שלהם
זכאות עקב בריחה מרומניה ,בולגריה או
הונגריה מפחד רדיפות הנאצים לפני 6.4.1941
ב 7.8.2012-ניתן פסק דין בבית משפט
השלום בתל אביב שעסק בתביעה לקצבה
לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ,שנדחתה על ידי
משרד האוצר כיוון שהבריחה מפחד רדיפות
הנאצים נעשתה לפני ,6.4.1941שהוא המועד
שנקבע לפי חוק הפיצויים הגרמני לתחילת
ההשפעה הגרמנית ברומניה ,בולגריה והונגריה
בסעיף שעסק בשלילת חופש (ו"ע 54269-03-
12אילון נ' הרשות).
בית המשפט קבע כי עילת הבריחה עקב
הפחד מרדיפות הנאצים היא עילת נרדפות
שונה מזו של שלילת חופש ,ומשום כך המועד
של ה 6.4.1941-איננו חל לגביה .לגבי המקרה
הנדון ,קיבל בית המשפט את הטענה כי
בריחת התובעת מרומניה בנובמבר 1940אכן
נעשתה עקב השמועות שהגיעו מפולין על
סבלם של היהודים בטרם ההשמדה ההמונית,
הנוכחות של חיילים גרמנים ברומניה שהחלה
באוקטובר 1940והחשש להשתלטותם על
המדינה .בית המשפט פסק כי כל אלו זרעו
פחד בלב התובעת מפני הסכנה שנשקפה לה
מהנאצים והייתה הסיבה העיקרית לבריחתה,
ומשום כך קיבל את ערעורה לזכאות לקצבה
לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
זכאותם של ניצולי שואה בעלי אזרחות מערב
אירופאית
ב 7.8.2012-ניתן בבית משפט השלום
בתל אביב פסק דין שעסק במי שהסתתרה
באיטליה תחת הכיבוש הנאצי ,אולם למרות
שעלתה לפני 1953תביעתה לקצבה ממשרד
האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים נדחתה
עקב אזרחותה האיטלקית (ו"ע 13976-12-11
מוסקטי נ' הרשות).
בית המשפט קיבל את ערעורה ,כיוון שהיא
טענה כי ב 1.10.1953-לא הייתה לה אזרחות
איטלקית ומשרד האוצר לא עמד בנטל
ההוכחה להוכיח שאכן הייתה לה אזרחות
כזו באותו המועד ,ושאזרחות זו אפשרה לה
זכאות לתגמולים ממדינת אזרחותה בהתאם
להסכמים שנחתמו בין גרמניה למדינות מערב
אירופה.
חשוב לציין בהקשר זה ,כי ניצול שואה
אזרח ותושב ישראל ששהה במחנה או בגטו
מוכר בתקופת השואה עדיין עשוי להיות
זכאי לקצבה ממשרד האוצר ,גם אם הייתה לו
אזרחות מערב אירופאית באותו מועד וללא
קשר לשנת עלייתו ארצה ,לפי חוק אחר -חוק
ההטבות לניצולי שואה -ובתנאי שאינו מקבל
מדור משפטי
כל קצבה אחרת שנובעת מרדיפות הנאצים.
מידע נוסף ניתן לקבל מהרשות במשרד האוצר
בטל'.03-5682651 :
ובהקשר זה גם יש לציין ,כי בעל אזרחות מערב
אירופאית ,שהסתתר או חי בזהות בדויה תחת
סכנת חיים ,לפחות 12חודשים ,עשוי להיות זכאי
לקצבה מקרן סעיף 2של ועידת התביעות ובתנאי
שאינו מקבל קצבה אחרת שנבעה מההסכמים
עם גרמניה .לדוגמה :קצבה מאיטליה בשל אובדן
לימודים ,קצבת נזקי בריאות מהולנד ( )WUVאו
קצבת היתומים מצרפת .אומנם כולן קשורות
לתקופת השואה ,אך הן אינן נובעות משילומים
שאותן מדינות קיבלו במסגרת ההסכמים
שחתמו עם גרמניה בשנות ה 50-וה ,60-ומשום
כך אינן מונעות קבלת קצבה מקרן סעיף 2בנוסף
לאותה הקצבה.
החל מה 1.1.2013-גם מי שהסתתר או חי
בזהות בדויה לפחות 6חודשים תחת כיבוש
נאצי עשוי להיות זכאי לאותה הקצבה.
בעלי אזרחות מערב אירופאית שברחו עקב
הפחד מרדיפות הנאצים ולא קיבלו מעולם
פיצוי כלשהו שנבע מההסכמים עם גרמניה,
עשויים להיות זכאים למענק חד-פעמי מקרן
הסיוע של ועידת התביעות החל משנת .2012
למידע נוסף לגבי קרן סעיף 2וקרן הסיוע ניתן
לפנות לועידת התביעות בטל'.03-5194400 :
זכאותו של מי ששהה במחנה מוכר ועלה
לאחר 1953לקצבה מהאוצר לפי חוק הטבות
לניצולי שואה
ב 8.8.2012-ניתן בבית משפט השלום בתל
אביב פסק דין שעסק בקצבה מהאוצר לפי
חוק הטבות לניצולי שואה לגבי מי שעלה
לישראל לאחר ( 1953ומשום כך איננו יכול
להיות זכאי לפי חוק נכי רדיפות הנאצים) וטען
ששהה במחנה בתקופת השואה (ו"ע 54138-
01-12הכט נ' הרשות) .בית המשפט קיבל את
הערעור שלו ,בין היתר ,כיוון שאיתר את אותו
המחנה ברשימת המחנות המוכרים.
זכאותם של ילדי טהרן לפיצוי ממדינת ישראל
עקב הסכם השילומים
ב 12.8.2012-ניתן פסק דין בבית המשפט
המחוזי בתל אביב בנוגע לתביעה שהוגשה
עוד בשנת 2004על ידי קבוצת תובעים ילידי
פולין ,שברחו עם התקדמות הצבא הנאצי
וזכו לכינוי "ילדי טהרן" משום ששהו במחנה
ליד טהרן במסגרת המסלול הארוך שעברו
מבריחתם מהנאצים ועד הגעתם לארץ ישראל
(ת"א 2464-04רובינסון ואח' נ' מדינת ישראל).
התובעים טענו כי מדינת ישראל קיבלה
שילומים מגרמניה שנועדו להשבתם מחדש
של הניצולים ,אך היא לא השתמשה בהם
לטובת הניצולים עצמם ובכך קיפחה אותם;
בעיקר ביחס לתובעים שהגיעו לארץ ישראל
כילדים ונערים ולא זכו לשיקום ,כגון השכלה,
לצורך מיצוי יכולתם.
פסק הדין הארוך עוסק בסוגיות רבות שהעלו
שני הצדדים; כגון סוגיית ההתיישנות של 7
השנים ,שלגביה קבע בית המשפט כי היא חלה
לגבי אותם תובעים רק החל משנת 1997כאשר
נודע להם לראשונה שהם זכאים לפיצויים
מהאוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
בית המשפט קבע כי המשמעות של שיקום
היא מתן תשתית קבועה ויציבה לאותם ילדי
טהרן וזה לא נעשה במלואו ,ומי שהיה אמור
לשאת בהתחייבות להמשך השיקום זו המדינה.
לבסוף פסק בית המשפט כי "לאור
המשמעות של "הושבה מחדש" ו"-שיקום",
המספר הכולל של הילדים וההשקעה בכל
ילד לפי גרסת המדינה -הגיע למסקנה
שבגין אי ביצוע מלוא השיקום ,זכאי כל אחד
מילדי טהרן המקוריים [ולא יורשיהם של
מי שנפטרו] ,לסכום של 50,000ש"ח נכון
ליום הגשת התובענה .סכום זה יישא ריבית
והצמדה כדין".
אי זכאותו של מי שאינו אזרח ישראל לקצבה
מהאוצר ,גם אם עבר רדיפה מוכרת ועלה לפני
1953
ב 22.8.2012-ניתן פסק דין בבית משפט
השלום בתל אביב שעסק במי שעבר רדיפה
מוכרת בתקופת השואה ,עלה לישראל לפני
,1953אולם הוא ויתר על אזרחותו הישראלית
בכדי לרכוש אזרחות חדשה (ו"ע 10288-04-12
אנג'ל נ' הרשות).
הוא ערער על החלטה הדחייה של תביעתו
לקצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וטען ,בין
היתר ,כי נאלץ לוותר על אזרחותו הישראלית
בעת קבלת אזרחותו החדשה והוא אף חזר
לישראל ומתגורר בה יותר מעשור.
בית המשפט קבע כי בנוסף לרדיפה
מוכרת בתקופת השואה ועלייה לישראל עד
,1.10.1953תנאי נוסף להכרה לפי חוק נכי
רדיפות הנאצים הוא אזרחות ישראלית רציפה
החל מ ,1.4.1957-וגם אם נאלץ לוותר על
אזרחותו זו בכדי לרכוש אזרחות חדשה ,הרי
שאין בכך בכדי לסייע לו ,כיוון שהאזרחות
החדשה לא נכפתה עליו וקבלתה נעשתה
מתוך בחירה.
בית המשפט פסק כי "לוויתור על האזרחות
הישראלית השלכות על זכויותיו האזרחיות של
העורר בישראל ,ולענייננו ,משמעות הוויתור
היא החרגתו מזכאות לפי חוק הרדיפות".
זכאותו לקצבה של מי שהיה עובר בבטן אימו
בעת רדיפתה ,לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
ב 22.8.2012-ניתן בבית משפט השלום בתל
אביב פסק דין שעסק במי שנולד בסיביר
בדצמבר 1941וטען שהיה בבטן אימו כאשר
ברחה מאוקראינה עקב התקרבות הנאצים
לשם לאחר שפלשו לבריה"מ באותה השנה
(ו"ע 22528-10-11שפירא נ' הרשות).
לאחר בחינת העדויות בתיק קיבל בית
המשפט את הערעור שלו לשם קבלת קצבה
לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (המיועד כידוע
אך ורק למי שעלה לישראל עד ,)1.10.1953
כיוון ש"בנסיבות אלו איננו רואים לנכון לשלול
את גרסת העורר כי הוריו שהו באוקראינה עד
להגעת הגרמנים ביולי 1941ובעת בריחתם
משם [בריחה המהווה נרדפות מוכרת לפי
אותו החוק] הוא היה עובר ברחם אימו".
מאות ניצולי שואה
מצפון קווקז צפויים
לקבל לראשונה פיצויים
הפיצויים יינתנו על פי חוק נכי רדיפות הנאצים,
לאחר שבית המשפט העליון המליץ בפני
המדינה להכיר בהם כניצולי שואה
בית המשפט העליון קיבל את הראיות
שהציגו בפניו בני העדה הקווקזית ,לעניין
הכללת גטו נלצ'יק ברשימת הגטאות שהיו
תחת הכיבוש הנאצי .בכך סלל בית המשפט
את הדרך להכרה בהם כניצולי שואה ולזכאות
להטבות ממשרד האוצר.
שופטי ביהמ"ש העליון ,רובינשטיין ,דנציגר
וברק-ארז ,ביקשו לקבל את עמדת האוצר
והיועץ המשפטי לממשלה לעניין הרחבת
מעגל הזכאות לקצבה ,על ידי שינוי החוק
הקיים או דרך חקיקת חוק חדש" .היות שמי
שהיו תחת המגף הנאצי הולכים ומתמעטים
בגזירת הטבע -הפתרונות לגביהם צריכים
להיות מהירים וזמינים" ,קבעו השופטים.
יצוין ,כי חלק מהניצולים מקבלים רנטות
מגרמניה ,ואם יוכרו בארץ ,יזכה כל אחד
מהם לקצבה זעומה של 1,100שקלים לחודש
ולכרטיס נטען חודשי של 600שקלים.
המשך בעמוד 38
37
מדור משפטי
המשך מעמוד 37
"לאחר שנים של התעלמות ,המדינה מכירה
בעוול"
השלטון הנאצי כבש במהלך מלחמת העולם
השנייה את העיר נלצ'יק ,שבדרום רוסיה באזור
הקווקז ,בה התקיימה מושבה יהודית הידועה
בשם קולונקה הבראיקה .בעיר התגורר שבט
יהודי נידח ,המעיד על עצמו כצאצאי גולי בבל
והקרוי "יהודים הרריים" .לאחר שהשתלטו
הנאצים על המקום ,הם ריכזו את היהודים
בגטו ,העבידו אותם בעבודות פרך וטבחו בהם.
מעט לפני מועד חיסולם הסופי שוחררו בני
השבט מהגטאות על ידי הצבא האדום .לאחר
מכן עלו מעטים מהם לארץ בשנות ה,70-
והיתר הגיעו למדינה בשנות ה.90-
התביעה להכרה בהם כניצולי שואה הוגשה
לפני ארבע שנים לבתי המשפט השלום
והמחוזי ,אך נדחתה על יד השופטים ,תוך
הערה כי ליוצאי קווקז נעשה עוול .עתה יוצאי
קווקז הגישו ערעור לבית המשפט העליון.
עו"ד דוד ידיד ,שייצג את התובעים בבית
המשפט ומלווה אותם במאבקם להכרה מול
משרד האוצר ובתי משפט השלום והמחוזי
מזה ארבע שנים ,אמר" :אנו במסלול שיוביל
מאות ניצולי שואה יוצאי צפון קווקז לדרך
חדשה" .לדבריו" ,כעת ,לאחר שנים בהן המדינה
התעלמה מהם ,בא בית המשפט העליון ,מכיר
בעוול שנעשה להם ומבקש מהמדינה למצוא
פתרון הולם לבעייתם של אלה שהיו תחת
הכיבוש הנאצי ו'הולכים ומתמעטים בגזירת
הטבע' כלשון בית המשפט" .עו"ד ידיד הוסיף
כי יוצאי קווקז פנו במקביל למספר חברי
כנסת לצורך חקיקה שתאפשר להם לקבל
פיצויים מהמדינה" ,ובכך יתוקן העוול שנעשה
לניצולי השואה יוצאי צפון קווקז".
זכאות יוצאי
לוב שנפטרו
ב 2.8.2012-ניתן פסק דין חדש
בבית המשפט המחוזי בתל אביב שעסק
בזכאות יורשים של יוצאי לוב אשר נפטרו לאחר
שהגישו תביעה לקצבה ממשרד האוצר ונדחו
בית המשפט ציין בפתח פסק דינו כי "מדובר
בהחלטה עקרונית שיש לה השלכות רוחב
על תיקים רבים ,העוסקת בשאלה של זכאות
העיזבון/היורשים של המנוחים יהודי לוב
ומעמדם לקבלת תגמולים 'בנעלי' המנוחים
שהיו זכאים להם ,אם זכאים ,על פי החוק".
בית המשפט סקר בפסק דינו ,בין היתר ,את
ההלכות בתחום שקבעו כי המדובר בזכות
38
סוציאלית אישית של הניצולים ,את סעיף 6א'
לחוק נכי רדיפות הנאצים הקובע כי על התובע
להיות בחיים ואת סעיף 23לאותו החוק הקובע
כי הזכות לתגמולים אינה עוברת בירושה.
אולם בית המשפט ציין גם" :יחד עם זאת,
מדובר לטעמי בזכות אישית מיוחדת וייחודית
של ניצולי שואה ,שעניינם לא דומה בעוצמתו
לשום עניין אחר ,שלטעמי ,עקב כך במקרים
מסוימים ומצומצמים יש להעניקה לעיזבון/
יורשים כפי שיפורש בהמשך .יש להבהיר כי
המדובר אך ורק בקבלת היורשים את הזכויות
שהיו מגיעות למנוח בחייו (מעבר לזכויות
שאירים הקבועות בחוק) ולא מעבר לכך" .בית
המשפט קבע כי הקריטריונים למודל זה יהיו
כדלקמן" :ניצול שנפטר לפני ,1/4/10לפני
שניתנה הלכת טייר ,מועד תחולת ההחלטה
המנהלית ,לא יהיה זכאי לתגמול שכן במועד
פטירתו טרם שונתה ההלכה ואם היה מגיש
ערר היה ערר נדחה ,ולכן גם עזבונו לא יהיה
זכאי לתגמול.
לעומת זאת ,ניצול שנפטר אחרי 1/4/10
לאחר הלכת טייר ,מועד תחולת ההחלטה
המנהלית ,יהיה זכאי להגיש ערר בהתאם
להנחיות שניתנו כאמור בפסיקת הועדה לגבי
יהודי לוב בעניין ברנס וחגג ולכן אם הגיש ערר
שטרם נדון יוכלו העיזבון/יורשיו לבוא בנעליו
של הניצול שנפטר (ולכך מסכימה בהגינות
הרשות)".
"לגבי ניצול שנפטר לאחר ,1/4/10שלא
הספיק להגיש ערר במועדים הקבועים בדין
או שטען (או שיורשיו טוענים) שלא קיבל
את ההחלטה על דחיית הערר בדואר רשום
(במקרה של ניצול שנפטר לאחר ;)1/4/10
מבלי להכריע בכך ,שכן בנקודה זו לא דורשת
הכרעה בענייננו ,אני נוטה לדעה כי גם
במקרה זה יוכלו העיזבון/יורשיו להגיש את
הערר במקום הניצול שנפטר ...יחד עם זאת,
במקרה כזה יילקחו בחשבון טענות הרשות
לגבי שיקולי השיהוי ו/או תום הלב והתנהגות
הצדדים ,כולל לגבי מידת הידיעה על ההחלטה
לדחיית הערר ,וניתן יהיה לצמצם את המועד
לתחילת הזכויות ואף לשללן ,כאשר בעניין
זה יש מקום לטעמי גם להרהורים נוספים על
הנפסק בעבר והשלכותיו גם לגבי הניצולים
עצמם ,כפי שיפורט בהמשך".
בפרק מיוחד ושמו "הרהורים בערעור" (סעיף
14לפסק דין) בית המשפט סקר את המגמה
שמתרחשת כיום בבית המשפט ,בעיקר
בשנה האחרונה ,של קיצור תקופת הזכאות
לתשלום רטרואקטיבי גם לניצולים שהם
עדיין בחיים ולמרות שהוכיחו כי לא הגישו
ערר ,כיוון שלא קיבלו את ההחלטה בדואר
רשום ,וזאת משיקולים שונים כגון שיהוי
ותום לב הנקבעים לפי נסיבותיו של כל מקרה
ומקרה .בית המשפט הוסיף כי "איננו קובעים
מסמרות בעניין זה במסגרת תיק זה העוסק
בשאלת העיזבון ,אך מן הראוי שהרהורים אלו
יובאו לידיעת העוסקים בדבר באופן ששכרם
לא ייצא בהפסדם ,ובמיוחד באופן שלא יפגע
בניצולים".
כמו כן ,קבע בית המשפט באותו פסק דין כי
"בנוסף ,בכל מקרה ,כמובן ,אם מדובר בתביעה
או בערר תלויים ועומדים במועד הפטירה,
שהוגשו ע"י הניצול בחייו ,גם אם נפטר
לפני 1/4/10יש לדון בתביעה/בערר זה הגם
שההליכים יימשכו ע"י העיזבון/היורשים".
(רע"א 7767-08-11משרד האוצר נ' זנזורי
ואח').
פסק דין חדש וחשוב
בעניין הכרה בנכויות
פסק הדין עוסק בשאלות
עקרוניות חשובות :כיצד ליישם פסק דין חדשני
שעסק בשיטת החישוב המאפשרת לקבוע
דרגת נכות הגדולה עד 25%מזו שנקבעה עד כה
ב 3.7.2012-ניתן פסק דין חדש בבית המשפט
המחוזי בתל אביב ,שעסק בשאלות עקרוניות
חשובות :כיצד ליישם את פסק הדין החדשני
(פסק דין זטלמן) שניתן על ידי אותו בית
משפט ,שעסק בשיטת החישוב לגבי תקנה
12המאפשרת לקבוע דרגת נכות הגדולה עד
25%מזו שנקבעה בשים לב למקצועו ,גילו או
מינו של נכה רדיפות הנאצים .פסק דין זטלמן,
שניתן ב( 29.5.2012-תיק ,)20235-02-12קבע
כי בניגוד לנעשה כיום ,יש לשקלל תחילה את
הנכויות שהוכרו (לפי תקנה )9ורק לאחר מכן
להחיל עליו את התוספת שהוכרה לפי תקנה
,12כפי שנהוג לעשות גם בקביעת אחוזי
הנכות לפי חוק הביטוח הלאומי.
בפסק הדין החדש (תיק ,)48953-03-12דובר
על ניצולת שואה אשר שיטת החישוב החדשה
של תקנה 12לפי פסק דין זטלמן מגדילה לה
את אחוזי נכות למדרגה של מעל .50%העלאת
מדרגה ,שלא רק מגדילה את קצבת הנכות
שהיא עשויה לקבל במאות ש"ח בחודש,
אלא גם עשויה להעלות את התגמול לפי
הכנסה שניצולים עשויים לקבל (תגמול נזקק/
נצרך) באלפי ש"ח בחודש (תוספת של 2,790
ש"ח לחודש במעבר ממדרגה של 49%-40%
מדור משפטי
למדרגה של 59%-50%לפי תקרות ההכנסה
החדשות כפי שפורסמו באתר של משרד
האוצר).
ואולם ,בפסק הדין החדש דובר בניצולת
שואה אשר תקנה 12יושמה רק לגבי חלק
מהמחלות שהוכרו לה (רק בהכרה בפגימה
הנפשית יושמה תקנה 12ואילו בפגימות
הסוכרת ולחץ דם שהוכרו אף הן היא לא
יושמה) .משרד האוצר טען כי את שיטת
החישוב של פסק דין זטלמן יש ליישם לפי
אותו פסק דין אך ורק לגבי מקרים בהם יושמה
תקנה 12לגבי כל המחלות שהוכרו ,כפי שהיה
בנסיבות המקרה של פסק דין זטלמן ,ומשום
כך זה לא אמור לחול על מקרים אחרים כמו
זה של אותה ניצולה .דהיינו ,יש לעשות את
השקלול במקרים כאלו לאחר הפעלת תקנה
,12כך שדרגת הנכות שלה אמורה להיות
.49.53%
בית המשפט פסק כי גם במקרים כאלו יש
ליישם את שיטת החישוב החדשה ולהעלות
את דרגת נכותה ל" :50.97%-לא מצאתי
כי בנסיבות המקרה שלפנינו יש לסטות
מהקביעה ביחס לאופן יישום תקנה 12
בעניין זטלמן ...לפיכך משסברה הוועדה כי
יש להחיל את תקנה 12בעניינו של המערער,
הרי שיש להחילה על שיעור הנכות הרפואית
המשוקלל שלו ...אשר על כן ,דרגת נכות של
המערערת תעמוד על שיעור של 50.97אחוזים
( 43.475לפי המבחנים ובהתאם לאופן החישוב
המפורט בתקנה )9וכן 7.5אחוזים נוספים
לאחר הפעלת תקנה 12במלואה לעניין
הפגימה הנפשית".
עוד נקבע באותו פסק דין ,בהסכמה של שני
הצדדים ,כי הדיון בעניינה של אותה ניצולה
יוחזר לוועדה הרפואית העליונה על מנת שזו
תשקול את הפעלת תקנה 12ביחס לכלל
הפגימות שהוכרו לאותה ניצולה.
סוגיה חשובה נוספת שעלתה באותו פסק
דין היא האם יש לעכב אותו אם יחליט משרד
האוצר לבקש לערער על פסק דין זטלמן
בפני בית המשפט העליון .עורך הדין מטעם
הניצולה טען ,בין היתר ,כי גם אם תוגש בקשת
ערעור לעליון על אותו פסק דין ,הרי שכל
עוד לא התקבלה החלטה אחרת על ידי בית
המשפט ,על משרד האוצר לפעול בהתאם
לפסיקת בית המשפט בעניין זטלמן.
בית המשפט פסק כי "לא מצאתי לעכב
את מתן פסק הדין ,מנימוקיו של בא כוח
המערערת ,ובעיקר לנוכח הכלל לפיו על
הרשות לפעול על פי כללי החישוב שנקבעו
בפסק הדין בעניין זטלמן כל עוד עומד הוא
בתקפו".
תקרות חדשות
להשלמת הכנסה
משרד האוצר פרסם את תקרות
השלמת ההכנסה החדשות שלהן עשויים להיות
זכאים ניצולי שואה שעלו עד ה1.10.1953-
והמקבלים ממנו קצבה לפי חוק נכי רדיפות
הנאצים
ואלה תקרות ההכנסה החדשות:
התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי
אחוזי נכות של בין 25%ועד 39%הועלתה
בכ 775-ש"ח ל 4,922.6-ש"ח.
התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי
אחוזי נכות של בין 40%ועד 49%הועלתה
בכ 783-ש"ח ל 5,368.42 -ש"ח.
התקרה להשלמת הכנסה לניצולים בעלי
אחוזי נכות של 50%הועלתה בכ 487-ש"ח
ל 8,158.15-ש"ח.
יש לציין ,כי ישנן גם תקרות השלמת הכנסה
גבוהות יותר לניצולים שדרגת נכותם בין 60%
ל ,69%-בין 70%ל ,79%-בין 80%ל 89%-ומעל
.90%החישוב של תקרות הכנסה אלו מופיע
בסעיף 4א'(א )1לחוק נכי רדיפות הנאצים.
העלאה זו נעשתה בעקבות תיקון לחוק נכי
רדיפות הנאצים שאושר בכנסת בחודש מאי
,2012שבנוסף לכך קבע ,בין היתר ,כי חלק
מהעלאת תקרות אלו יחול רטרואקטיבית
מאפריל ,2011וחלק מהעלאה זו ייעשה
רטרואקטיבית מאוקטובר ,2010כפי שפורסם
ע"י משרד המשפטים .חודש לפני כן ,תוקן
החוק כך שבמקום "נכה נזקק" (שדרגת
נכותו עד )49%יבוא "נכה הזכאי לתגמול לפי
הכנסה" ובמקום "נכה נצרך" (שדרגת נכותו
50%ומעלה) יבוא "נכה הזכאי לתגמול מוגדל
לפי הכנסה".
ניצולים שכבר מוכרים כזכאים לאותן
תוספות השלמת הכנסה (נזקק/נצרך) אמורים
לקבל אותן באופן אוטומטי ,ללא צורך לעשות
פעולה כלשהי.
אולם ניצולים אשר מקבלים כיום קצבת
נכות רגילה ,ללא השלמת הכנסה במסגרת
נזקק/נצרך ,ואשר ההכנסה החודשית שלהם
הינה לאותן תקרות חדשות (חשוב לציין כי רק
הכנסת הניצול מקבל הקצבה נלקחת בחשבון
ולא הכנסת בן/ת זוגו) ,לא יקבלו את אותה
השלמת הכנסה באופן אוטומטי .לשם קבלתה
הם צריכים לפנות למשרד האוצר לבדיקת
זכאותם בעזרת הטופס שניתן להורידו מאתר
משרד האוצר.
כך גם לגבי ניצולים ,אשר הוכרו בעבר
כנזקקים/נצרכים אבל הכרה זו נפסקה מכיוון
שהכנסתם גדלה ועברה את אותה התקרה
בעבר; לשם דוגמה -עקב הגדלת קצבאות
הנכות שלהם בעקבות יישום המלצות ועדת
דורנר לפני מספר שנים או עקב קצבה בגין
העבודה שעשו בגטאות ,שאלפי ניצולי שואה
התחילו לקבל בשנים האחרונות מגרמניה.
ההעלאה הניכרת שנעשתה בעקבות התיקון
החדש לחוק באותן תקרות הכנסה עשויה
לאפשר לאותם ניצולים להיות זכאים שוב
לקבלת תגמול זה ,ורצוי שיפנו למשרד האוצר
לבדיקת זכאותם.
חשוב לציין ,כי ניצול שואה שיוכר כזכאי
לתוספת השלמה כנזקק/נצרך עשוי להיות
זכאי לא רק להשלמת הכנסה לפי אותן תקרות
חדשות אלא גם להטבות נוספות -כגון הנחה
בהוצאות חשמל והטבות מהחברה להשבה
(כגון תשלומים ישירים המסתכמים ב4,800-
ש"ח בשנה ופטור מלא על התרופות שבסל -
לנזקקים בלבד).
עוד יש לציין ,שזכאות לתגמול לפי הכנסה
(נזקק/נצרך) עשויה לאפשר זכאות גם לקצבת
שאירים לאלמן/ה ,שעשויה להינתן לכל
החיים -קצבה הנעשית לפי חישוב הכנסה
ושגם תקרות ההכנסה שלה עלו בתיקון החוק
החדש ,כפי שפורסם באותו האתר של משרד
האוצר .וזאת בניגוד לאלמן/ה של מי שלא
הוכר כנזקק/נצרך לפחות שלושה חודשים
לפני מותו ,אשר יהיה זכאי לקצבת שאירים
לשלוש שנים בלבד.
מצב זה מדגיש את החשיבות שעשויה להיות
לבדיקת הזכאות של ניצולים המקבלים קצבת
נכות בלבד ממשרד האוצר ,לאותו תגמול לפי
הכנסה שהם עשויים להיות זכאים לו לפי
תקרות ההכנסה החדשות.
אזהרה :המידע נועד למטרות הגברת מודעות
לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ
ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף להם ו/או
המלצה לנקיטת אמצעים ו/או הימנעות מהם.
המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות
המשפטיות ,או הנסיבות האישיות השונות שהיו
רלבנטיות להחלטות אלו ואשר עלולות שלא
להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות
אחרים של רדיפות הנאצים .משום כך ,מומלץ
לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני
ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה.
המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא
וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות
המסתמך ועל דעתו בלבד.
39
רשימת קריאה
הסוהר מבלוק 11
מיהו יעקב קוזלצ'יק? מה היו מעשיו בבלוק 11באושוויץ? למה ביקשו ממשלות פולין וצ'כוסלובקיה את
הסגרתו? מדוע לא הונחה מצבה על קברו? ומה הקשר בין סוהר יהודי באושוויץ לבין טייס חיל האוויר בחלוף
כמעט 70שנה? אלו השאלות המרכזיות בהן עוסק הספר
יעקב קוזלציק
40
תא"ל במילואים אמיר השכל ,טייס חיל
האוויר הישראלי וחוקר שואה ,התחקה ,צעד
צעד ,אחר סיפור חייו המדהים של יעקב
קוזלצ'יק .בספר "הסוהר מבלוק "11הוא פורס
בפני הקורא ,ביסודיות של בלש היסטורי,
דמות יוצאת דופן גם בהקשר הלא יאמן של
גורל יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.
במהלך התחקיר -בישראל ,פולין וגרמניה -
נחשף השכל לעוד ועוד הפתעות .תוצאותיהן
הביאו אותו ,בסופו של דבר ,להקים בבית
הקברות קריית שאול שבתל אביב מצבה על
קברו של האיש שמעולם לא הכיר.
מתוך התחקיר עולה כי נולד ב1902-
בקרינקי ,עיירה קטנה בצפון-מזרח פולין .כבר
בנעוריו זכה לכינוי "שמשון אייזן" .זאת ,בשל
מידות גופו וכוחותיו הפיסיים יוצאי הדופן.
ערב המלחמה חזר לפולין לאחר שהתגורר 11
שנים בקובה ובארה"ב .בסופו של דבר ,הגיע
לאושוויץ בינואר 1943ונשלח לבלוק .11היה
זה בלוק-בונקר סודי וממודר ,אימת אסירי
המחנה ,שהיה בפני עצמו המקום האיום
ביותר על פני האדמה .בבונקר זה נכלאו גם
הנידונים לתלייה ולירי.
מהר מאוד הפך יעקב לסוהר הראשי של
הבלוק .עדים טענו כי היה אסיר כל-יכול.
תפקידו דרש ממנו להיות גם תליין .למרות
זאת ,סיכן את חייו כדי לסייע ,כמיטב יכולתו,
לאסירים שהושלכו לתאי הכליאה של הבונקר.
רבים רבים חבו -ועדיין חבים לו -את חייהם.
עם זאת ,היו מי שהעידו נגדו.
יעקב שרד את השואה .ב 1946-עלה לארץ
ישראל כמעפיל .בארץ המשיך להופיע
ולהפגין את כוחו בפני הקהל .אלא שהחיים
במדינת היהודים לא הטיבו עימו .ממשלות
פולין וצ'כוסלובקיה ביקשו את הסגרתו.
נמצאו גם יהודים ופולנים שהעידו נגדו עדויות
מעורפלות למדי .הוא נפטר בשנת 1953
משברון לב .זה קרה על רקע הוויכוחים המרים
שהתנהלו אז בישראל בין אלה שקראו להעמיד
לדין כל מי ששימש "קאפו" במחנות ,לבין
אותם שביקשו להבין את התופעה על הרקע
בו אירעה .קוזלצ'יק היה רק בן 51במותו .עד
שנת 2005לא הוקמה מצבה על קברו.
"לאחר שמונה שנות מחקר אני מוציא לאור
את ספרי ,הוא סיפורו של יעקב קוזלצ'יק"
אומר השכל ומוסיף" :הסיפור מבחינתי
התחיל ביוני ,2004עם פרסום הודעתה של
נורית אשכנזי באתר המדריכים על חוברת
שמספרת את סיפורו של הגיבור מקרינקי.
מאז 'זרמו הרבה מים בירדן' .גיליתי עדויות
רבות על מעשיו ,פגשתי אנשים שהכירו אותו
ואת פועלו באושוויץ ,הוקמה מצבה על קברו,
נמצא בנו ,ובאוקטובר 2010ביקרתי בקרינקי,
העיירה שבה הוא נולד ,ועוד .הספר מגולל את
סיפור ההתחקות שלי אחר קורות חייו של
יעקב קוזלצ'יק (בפולין ,קובה ,ארה"ב ,מחנה
אושוויץ ,מחנה לייטמריץ וכאן בארץ ישראל)
ואת סיפור התקופה".
השכל הוציא את הספר באופן פרטי ,שלא
למטרות רווח .השכל החליט שהחל ממכירת
הספר הראשון (שמחירו ,)₪ 60יועברו 15
שקלים כתרומה ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה
בישראל" .מרגע שיכוסו ההוצאות הישירות
בגין ההוצאה לאור (עריכה ,גרפיקה והדפסה),
תועבר כל התמורה ,בניכוי הוצאות משלוח,
ל"קרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל".
המעוניינים לרכוש את הספר מתבקשים
לפנות למחבר במייל[email protected] :
(כולל כתובת למשלוח) או לנייד054-6652548 :
רשימת קריאה
חדש על מדף הספרים
חורבן יהודי אירופה | ראול הילברג | עורכי המהדורה העברית :דוד בנקיר ובלה גוטרמן | ₪ 298
ספר יסוד בחקר השואה המבהיר את התהליך שהוביל להשמדת יהודי אירופה .שלושת הכרכים המרשימים ,המבוססים
על תיעוד עשיר ומקיף ,מביאים ניתוח מפורט ביותר של האופן שבו בוצעו הצעדים הבסיסיים ברצף ההרס בכל שטח
השליטה הגרמנית -הגדרה ,נישול ,ריכוז והשמדה.
"עם מותו של ראול הילברג אבד לנו אחד 'האבות המייסדים' בתחום חקר השואה ומחברו של הספר החשוב והמכונן
ביותר בתחום הזה ...בהקדמה למהדורת 1961כתב הילברג כי 'השמדת יהודי אירופה טרם נקלטה כאירוע היסטורי' .לא
היה איש שעשה לשינויו של מצב עניינים זה יותר מראול הילברג "[ .כריסטופר ר' בראונינג" ,ראול הילברג" ,יד ושם – קובץ
מחקרים ,ל"ה( 2:תשס"ח)]
" ...כל אדם העוסק בחקר השואה מבין שאם היה מוענק פרס נובל בתחום ,הילברג היה האדם הראוי ביותר לקבלו .אילו
הן איכויותיו של האיש ועבודתו"[ .מיכאל ברנבאום ,The Jewish Daily Forward ,גיליון 10באוגוסט ]2007
"הספר חולש על מערך עצום של מקורות ,ובהם מקורות מארכיונים בגרמניה ,בישראל ובארצות–הברית .הספר מאורגן
להפליא ,והמחקר יסודי ומוקפד .כל המידע מלווה בהערות שוליים ,והוא בהיר וקריא"[ .דוד ויימן11 ,New York Times ,
באוגוסט ]1985
יד ושם – קובץ מחקרים ,מ | 1:עורך :דוד זילברקלנג .₪ 60 |
הכרך הזה מוקדש לזכרו של ליאון וולוביץ' ,חוקר חשוב וחבר מערכת ,ונפתח במאמר לזכרו מאת רפאל ואגו .שישה
מאמרי המחקר בכרך מוקדשים לבדיקת היבטים שונים של השואה בהקשרה האירופי .המאמרים הכלולים בכרך הזה:
רחל פלדהי ברנר על יומנה של מצילה פולנייה ליברלית; יאן גרבובסקי על יחסה של החברה הכפרית בפולין ליהודים
שניסו למצוא מחבוא בכפרים; יואנה טוקרסקה בקיר על מחתרת ארמיה לודובה הפולנית ויחסה ליהודים; לסלו קרשאי
על מדיניותו של ממשלו של פֶר ֶנץ סַל ַשי כלפי היהודים; רונית פישר על משטרו של יון אנטונסקו והחברה הרומנית
ויחסם כלפי היהודים; סוזנה אורבן על תפיסת המשטר הנאצי את צעדות המוות כפי שהיא משתקפת בתיעוד של שירות
האיתור הבין–לאומי בבּ ַד ארֹולס ֶן .מאמרי ביקורת מאת עֹמר ברטוב ,שטפן ל ֶנשטט ,תיאודור וי ִקס ודימיטרי שומסקי
משלימים את הכרך.
הרוח
החיה
פרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי
הרוח החיה :פרטיזנית בגדוד האחים ביילסקי | חיה ביילסקי ₪ 66 |
הספר מגולל את קורותיה של חיה ביילסקי ,אשתו של עשהאל ביילסקי ,אשר נטלה חלק מרכזי באחת הפרשות
החשובות שהתרחשו בזמן השואה -הקמת המחנה היהודי ביער ,הלחימה כנגד הגרמנים ועוזריהם ומבצע הצלתם של
יותר מאלף ומאתיים יהודים ביערות מערב בילורוסיה .חיה ,צעירה משכילה ,פעלתנית ונחושה ,הגיעה למחנה ביילסקי
בלוויית בני משפחתה ,והנסיבות הפכוה לפרטיזנית לוחמת .לאחר השחרור גויס עשהאל לצבא האדום ונהרג חודשיים
לפני הולדת בתם.
חיה ביילסקי
נופי זיכרון | וינה ,טרזינשטט ,אושוויץ ,כריסטיאנשטט ,גרמניה ,ניו יורק | רות קלוגר
רות קלוגר אינה מאמינה שאפשר לשחזר את אירועי השואה ,כי לעולם יהיו חסרים שם "הריח ,והפחד העולה מגופיהם
של בני אדם ,התוקפנות המרוכזת ,הרוח המתכווצת ונחלשת" .ולכן ספרה אינו כרוניקה של אירועים ,דווקא אלא
אנטומיה של זיכרון .התחנות נמצאות כאן :ילדו ּת ונערו ּת בווינה ,הגירוש לטרזינ ֶשטט ,השילוח לאושוויץ והחיים במחנה
המשפחות ,המעבר למחנה העבודה בכריסטיאנשטט ,הבריחה מצעדת המוות והחיים בגרמניה .רות ואמ ּה שרדו והיגרו
לארצות הברית ,שבה נעשתה רות פרופסור לספרות גרמנית וסופרת .אביה ואחיה למחצה נספו .רות קלוגר היא כלת פרס
היינריך היינה ( )1997והפרס הספרותי היוקרתי על שם תומס מאן (.)1999
הוצאת יד ושם
41
רשימת הארגונים
רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים
שם הארגון
כתובת
שם הנציג או יו"ר ( *)
טלפון
פקס
א.י.ל.ה - .ישראל
ניצולי שואה הולנדים
09-7469606
09-7469606
ת.ד,715 .
רעננה 43104
אחוד עולי בולגריה
03 - 6833738
03-6810024
שד' ירושלים 63יפו
איגוד יוצאי וילנה והסביבה
03-5616706
03-6438288ב'
ת.ד65220 .
ת"א 67016
איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה
03-6093476
03-6951310
ת.ד 23574
ת"א 61234
03-6964812
03-6954821
איגוד יוצאי קהילות מרכז
קהילות אירופה (צנטרה)
02-6233225
02-6233226
רח' המלך ג'ורג' 58
ת.ד7440 .
ירושלים
"אלה"-מרכז לסיוע נפשי
חברתי ליוצאי הולנד
03-6910921
03-6951574
יגאל אלון ,157
חדר ,941
ת"א 67443
ארגון נכי רדיפות הנאצים
03-6296707
03-6298478
פינסקר 2קומה ב'
חדר 218
ת"א 63322
ת.ד4460 .
ת"א 61043
ארגון הפרטיזנים לוחמי
המחתרות והגטאות
03-5270231
03-5273564
טלפקס
03-5273564
ארלוזרוב 102
ת.ד16146 .
ת"א 62097
ברוך שוב-יו"ר
סגן-אברהם ביבר
ארגון וותיקי מלחמת עולם 2
יהודים בצבאות פולין
03-5614411
טלפקס
03-5613187
רח' הארבעה 8
ת.ד20288 .
ת"א 64739
רומן יגל-נשיא
מרטי הרשלר-יו"ר
[email protected]
ג'קי ארווסטי -יו"ר
[email protected]
סמיביץ מיכאל-יו"ר
סגן-יעקב בראש
מיקי קנטור
[email protected]
איגוד יוצאי ליטא
42
שד' דוד המלך 1
תל אביב 64953
אלי וולק-יו"ר
סגן-זאב גולדשמיט
[email protected]
מלמד יוסף-יו"ר
[email protected]
פרופ' מאיר שוורץ-יו"ר
סגן-אורי קלרמן
[email protected]
גדעון פייפר-יו"ר
[email protected]
אברהם כץ-יו"ר
סגן-אהרון מאורציו
[email protected]
[email protected]
[email protected]
רשימת הארגונים
שם הארגון
ארגון חיילים ופרטיזנים נכי
המלחמה בנאצים
טלפון
03-5614411/2
03-5625983
פקס
03-5613187
כתובת
רח' הארבעה 8
ת.ד20288 .
ת"א 64739
רח' פיכמן 8
דירה ,112ת"א 72096
ארגון יוצאי וורשה
שם הנציג או יו"ר ( *)
רומן יגל-נשיא
[email protected]
יו"ר :הלינה אשכנזי -אנגלהרד
bezeqint.net@halina1
ארגון יוצאי קהילות זגלמביה
03-5270919
טלפקס:
03-5270919
רח' ברזני 3/20ת"א
גרין אברהם-יו"ר
סגן-יצחק גרינגראס
ארגון יוצאי ז'ולקיב
ומוסטי וילקי
050-5231091
08-9407114
הרקפת 1
נס ציונה
יו"ר :אורלי אלכסנדר
ארגון יוצאי לודז'
03-5241833
פקס03-5248137 :
רח' קפלן ,17ת"א,
חדר 607
ארגון יוצאי קרקוב בישראל
09-9579520
09-9579540
ת.ד 17209
תל-אביב 69051
ארגון עובדי כפייה תחת
שלטון הנאצים
03-6390070
03-5375598
ארגון מאוחד של יוצאי רומניה
(א.מ.י.ר)
03-6121533
03-7513352
רמת גן
רח' ביאליק 125
ארגון ניצולי מחנות ההשמדה
יוצאי יוון בישראל
03-6884928
03-6881930
רח' לוינסקי 68
ת"א 66855
ארגון ניצולי שואה חרדים
03-6183784
03-5795101
רח' נועם אלימלך 9
בני ברק (לידי שמואל)
ארגון ניצולים דתיים-אות ועד
02-6241724
02-6231810
ת.ד71197 .
י-ם 91711
רח' השרון 21
ת.ד36188 .
תל אביב 61361
צבי ברגמן-יו"ר
עו"ד אורי ויזנברג-יו"ר
דור ההמשך
[email protected]
[email protected]
לילי הבר-יו"ר
סגן-דוד רייזר
[email protected]
[email protected]
מרדכי הראלי -יו"ר
[email protected]
מיכה חריש-יו"ר
סגן-יקי לב
[email protected]
משה העליון-יו"ר
סגן-משה מצא
[email protected]
[email protected]
הרב שמואל הלפרט-יו"ר
משה מושקוביץ -יו"ר
סגן-שמאי קינן
[email protected]
43
רשימת הארגונים
שם הארגון
טלפון
פקס
03-6136097
03-6134971/2
03 6134969
ארגון עולמי של יהודי בוקובינה
03-5226619
03-5270965
03-5226619
ארגון עולמי של יוצאי ווהלין
03-5717621
03-7321605
ארגון נכים נפגעי הנאצים
כתובת
ז'בוטינסקי 138
רמת גן 52602
בניין בית דוד
קומה ג' חדר 315
שם הנציג או יו"ר ( *)
משה ניסנבאום-יו"ר
[email protected]
יוחנן רון-יו"ר
רח' ארנון 12
תל אביב 63455
[email protected]
היכל יהדות ווהלין
כורזין 10
גבעתיים 53583.
אברהם ביבר-יו"ר
סגן-בריק בוריס
ארגון עזרה לניצולי שואה
04-8628210
04-8662057
רח' ירושלים 13
חיפה 33132
שוסטר מרים -יו"ר
סגן-ברגר נפתלי
בית לוחמי הגטאות למורשת
השואה והמרד ע"ש יצחק
כצנלסון
04-9958020
04-9958021
04-9958007
ד.נ .גליל מערבי 25220
אלי גונן-יו"ר
ד"ר ענת ליבנה-מנכ"ל
דור ההמשך של יוצאי מקדוניה
02-6523863
טלפקס
02-6523863
הברון הירש 7
קרית משה
י-ם 96148
אור ציון ישי-יו"ר
ס'-משה טסטה
דורות ההמשך-נושאי מורשת
השואה והגבורה (ע"ר)
02-6443822
טלפקס
02-6443822
ת.ד,22127 .
ת"א 61221
שמואל סורק-יו"ר
הארגון הארצי של אסירי
הנאצים לשעבר (ירושלים)
02-6255131
02-5660340
טלפקס
02-6255131
רח' שץ 5
י-ם 94267
מוטקה ויזל -יו"ר
הארגון העולמי של יהודים
יוצאי לוב
03-5336268
03-5333456ע'
רח' משה הדדי (הגולן) 4
ת.ד286 .
אור יהודה
הארגון של אסירי הנאצים
לשעבר (ת"א)
03-5609296
03-9504464
ת.ד8425 .
ראשל"צ 75183
יעקב זילברשטיין -יו"ר
הוועד המרכזי ליוצאי אוסטריה
בישראל
03-5235853
03-5243815
רח' לוי יצחק 6
ת.ד16457 .
ת"א 61164
גדעון אקהאוז-יו"ר
סגן-ליאו ליסטה
44
44
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
מאיר כחלון -יו"ר
[email protected]
[email protected]
[email protected]
רשימת הארגונים
שם הארגון
העמותה להצבת יד לזכר
קורבנות לנדסברג-קאופרינג-
דכאו
טלפון
פקס
09-9584037
09-9580171
כתובת
שם הנציג או יו"ר ( *)
הזורע 69
כפר שמריהו
( 46910אורי)
חנוך אורי-ו"ר
סגן-אבא נאור
הפדרציה העולמית של
הקהילות הספרדיות
02-6523971
טלפקס
02-6523971
המשוררת רחל 10
י-ם 96348
משה טסטה-יו"ר
הקרן לרווחת לנפגעי השואה
בישראל
03-6090866
03-6968294
קפלן 17
ת.ד 7197
תל אביב
אליעזר שטרן-יו"ר
מנכ"ל -רוני קלינסקי
התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה
בישראל
03-5172792
03-5162172
ביאליק 45
רמת גן 52461
התאחדות עולי הונגריה
03-6916115
03-6917121
03-6095937
אבן גבירול 76
קומה 1
תל אביב 64162
התאחדות עולי יוגוסלביה
לשעבר
050-3556841
050-3556842
077-5347434
רח' אלנבי 108
תד2705 .
ת"א 61026
התאחדות עולי רומניה בישראל
03-5466502
03-5468444
אלכסנדר ינאי 3
תל אביב 62382
"חזית הכבוד"
אלכסנדר:
054-5260036
אברהם:
054-7503449
02-6254649
עולי הגרדום ,221/4
ת.ד12223 .
י-ם 91120
"יד לעד בית" העדות למורשת
הציונות הדתית והשואה
08-8532332
08-8535687
ניר גלים 79245
עלומים-אגודה ישראלית של
ילדים שהוסתרו בצרפת בימי
השואה
02-5612207
02-5662021
עמק רפאים ,43
ת.ד728 .
י-ם 91072
עמותה לשימור ולטיפוח מורשת
יהדות רודוס-דור ההמשך
02-6417589
טלפקס
02-6417589
פנחס חברוני
118/54
ירושלים 96633
[email protected]
[email protected]
[email protected]
נתן שטיינר-יו"ר
סגן-אלפרד וייספלר
[email protected]
מאיר גל-יו"ר
סגן-יוסף בר יואל
[email protected]
[email protected]
משה בן-שחר -יו"ר
סגן-מרים אביעזר
[email protected]
זאב שוורץ-יו"ר
סגן-שלמה אברמוביץ'
[email protected]
אלכסנדר ברמן-יו"ר
ס'-אברהם שרנפולסקי
[email protected]
יהודה פרנקל-יו"ר
סגן-אריאל בריח
[email protected]
שלמה בלזם -יו"ר
[email protected]
מריו סריאנו-יו"ר
סגן-עזרא טל
[email protected]
45
רשימת הארגונים
שם הארגון
עמותת "ילדות אבודה" -ילדים
שורדי שואה
טלפון
פקס
כתובת
ת.ד3528 .
רמת השרון 47134
שם הנציג או יו"ר ( *)
יו"ר :יוחנן רון
סגן :יחיאל פרנקל
מנכ"ל :אשר בלומברגר
[email protected]
054-2233354
03-5401035
עמותת "יש" -ילדים ויתומים
ניצולי שואה
08-9316971
08-9316972
ת.ד 1357
רחובות 76112
עמותת יוצאי בלגיה בישראל
(י.ב.י).
02-6222223
( 02-6223022לציין
עבור י.ב.י).
ת.ד2947 .
ירושלים 91028
זייפמן סלי-יו"ר
סגן-מירי אופן
[email protected]
עמותת ניצולי היהודים ממחנה
הריכוז זקסנהאוזן בישראל
08-9442455
08-9392908
קיבוץ נען 76829
ת.ד11655 .
ת"א 611216
צור יעקב-יו"ר
סגן-אמי ארבל
[email protected]
עמותת ניצולי מחנות הריכוז
והגטאות בישראל (ע.ר).
04-8705367
טלפקס
04-8705367
ת.ד866 .
קרית מוצקין 26108
גיטה קויפמן-יו"ר
סגן-דוד טורבקין
[email protected]
[email protected]
עמותת רננה
03-6816431
03-6836457
רח' העליה 46א'
ת"א 66062
סמירטה גרוסמן-יו"ר
עמית-העמותה למורשת
יהדות טוניסיה
09-8622808
טלפקס
09-8622808
09-8332953
רח' מקדונלד 26
ת.ד 1738 .נתניה
שמעון הררי-יו"ר
סגן-אנדריי הטל
[email protected]
עמך
02-6250634
03-5665701
02-6250669
09-7666031
הלל ,23
ירושלים 94581
אריה ברנע-יו"ר
[email protected]
דן ולדמן-מנכ"ל
פלטפורם ישראל (ע"ר)
יוצאי הולנד
03-6240919
03-5617586
03-5613068
שד' יהודית 10
תד57271 .
ת"א 61572
ברוך ברטל-יו"ר
גזבר-ז'אק ריכטר
[email protected]
קרן להנצחת זכר חללי גטו טרזין 04-6369515
04-6369793
גבעת חיים איחוד
ד.נ .עמק חפר 38935
אלי לונטל
[email protected]
03-6421662
03-5372865
הקוממיות 38
ת"א 69011
יונה לקס-יו"ר
סגן-אפרים ריכנברג
[email protected]
תאומי מנגלה'
46
צבי מיתר-יו"ר
סגן-יוסי לוי
[email protected]
רשימת הארגונים
ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה
מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל .פועל למען מתן ייצוג הולם
והענקת סיוע לכל ניצולי השואה ,וכן השגת פיצוי ,לרבות קצבאות
חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה .בנוסף עוסק בהנצחת
זיכרון השואה ולקחיה.
תל אביב :רח' המסגר 55
טל03-6243343 :
פקס03-5623884 :
מייל[email protected] :
ירושלים:
טלפון02-6231737 :
כתובת אתר האינטרנטwww.holocaust-s.org :
הקרן לרווחה לניצולי השואה
מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו
להשתקם .מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין
בכוחות עצמם .לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים
בסיסים החיוניים למחייתם .
תל אביב :רחוב קפלן 64734 ,17ת.ד 7197 .טלפון03-6090866 :
פקס03-6968294 :
כתובת אתר האינטרנטwww.k-shoa.org :
עמך
המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור
השני ,מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי
השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל
רחבי הארץ.
ירושלים :רח' הלל ,23ירושלים ,94581ת.ד ,2930 .ירושלים 91029
טלפון 02-6250745 :פקס02-6250669 :
תל אביב :רח' מזא"ה ,58תל-אביב 65789טלפון03-5665701-4 :
פקס03-5660817 :
כתובת אתר האינטרנטwww.amcha.org :
הרשות לזכויות ניצולי השואה -משרד האוצר
ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה
בנאצים ,ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים.
תל אביב :רח' יצחק שדה ,17ת.ד ,57380 .מיקוד .61572
טלפון 03-5682651 :מענה בעברית
03-5682675פקס03-5682621 03-5682691 :
כתובת אתר האינטרנטozar.mof.gov.il/lishka :
ועידת התביעות
מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה ,מאוסטריה,
ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע
מגרמניה תוך מימון תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים.
מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות -מאפשרת
פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות
הנאצים ,שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם ,במסגרת
חוק הפיצוי הגרמני.
תל אביב :רחוב הארבעה ,8ת.ד ,29254 .מיקוד65251
טל ,03-5194400 :פקס03-6241056 :
כתובת אתר האינטרנטwww.claimscon.org :
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל:
הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של
מדינת ישראל ,ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת
גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי .השירותים קשורים
בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי ,וניתנים לפי פניה
ישירה של רשויות גרמניה ,לפי בקשת הזכאים מישראל.
תל-אביב :מגדל שלום ,רחוב אחד העם ,9ת.ד29064 .
מיקוד ,61290 :טל' 03-6234100 :פקס03-6234111 :
הלשכה פועלת בימים א'-ה' ,בין השעות 8:00ל.12:00-
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע
לניצולי השואה.
פנייה בטלפון *9444
פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
החברה להשבת רכוש נספי השואה
החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה ,המצויים בישראל,
לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה .החברה קוראת
ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט
כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם .אדם הטוען לזכאות בנכס
הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות
נספה שואה -והנכס אינו מופיע ברשימה ,מתבקש להגיש לחברה
בקשה לאיתור הנכס באמצעות הטופס הנ"ל.
פרטים נוספים ,מידע כללי ,וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל
במוקד השרות הטלפוני03-5164117 :
כתובת אתר האינטרנטwww.hashava.org.il :
47
מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים:
מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל
בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה.
פנייה בטלפון *8840
פנייה באמצעות פקס שמספרו 03-6442572
פנייה באמצעות דואר אלקטרוני[email protected] :
© Copyright 2024