‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫השואה‬ ‫אוקטובר ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 39‬‬ ‫חינוך‪ ,‬לימוד והוראה‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫כ‪ 70-‬שנה חלפו מאז הובלו‬ ‫בני העם היהודי‪ ,‬בהמוניהם‪,‬‬ ‫אל תאי הגזים‪ .‬העולם עמד‬ ‫מנגד ושתק‪.‬ושוב אנו עדים‬ ‫לרצח עם‪ ,‬למחזות הקשים‬ ‫מנשוא של אזרחים חפים‬ ‫מפשע‪ ,‬ביניהם ילדים‪ ,‬גוססים ולנושאים אחרים‪:‬‬ ‫במכאובים משאיפת גז רעיל‪ .‬אלה הם ימי פעילות מוגברת עבור מרכז הארגונים‪ .‬עם השבעת‬ ‫שורות שורות של גוויות‪ ,‬הכנסת החדשה וכינון הממשלה‪ ,‬אנו רואים שעת רצון לתקן‬ ‫קורבנותיו האחרונים של כמה מעוולות העבר‪ .‬בכנסת קמה שדולה רצינית הפועלת במרץ‬ ‫הצורר הסורי‪ ,‬ניצבות שקטות למען זכויות הניצולים‪ .‬כמה מהשרים החדשים גילו אף הם‬ ‫אל מול עיני הצופים בטלביזיה‪.‬‬ ‫רגישות לנושא וכללו את רווחת ניצולי השואה בסדר יומם‪ .‬שר‬ ‫האוצר החליט להעמיד תקציבים נוספים לנושא ולקצר תהליכים‬ ‫הפעם ‪ -‬העולם אינו שותק‪ .‬המאמרים והפרשנויות ממלאים‬ ‫בירוקרטים ארוכים ומיותרים‪ .‬אנו מברכים על כך‪ ,‬גם אם לגופו‬ ‫את דפי העיתונים ואת גלי האתר‪ .‬כ‪ 100,000-‬איש‪ ,‬ואולי יותר‪,‬‬ ‫של עניין אנו מסתייגים ממספר פתרונות מוצעים בגלל ניסיון‬ ‫נטבחו בסוריה ‪ -‬והעולם ממשיך לדבר‪ .‬מדבר ‪ -‬אבל אינו עושה‬ ‫העבר‪ .‬אנו נקיים דיאלוג פתוח ורציני עם נציגי הממשלה ‪.‬‬ ‫מאומה לעצור את הטבח‪.‬‬ ‫חובתנו‪ ,‬כשרידי השואה‪ ,‬היא להקים קול זעקה רמה כדי‬ ‫לעורר את העולם האדיש מתרדמת הקיץ בו הוא עדיין שרוי‪.‬‬ ‫הענישה המצומצמת על שימוש בגזים רעילים אינה עונה על‬ ‫צווי המצפון‪ .‬העולם – ארה"ב ואירופה‪ ,‬חייבים לשם קץ לטבח‬ ‫על דרכיו ושיטותיו השונות‪.‬‬ ‫החלטת הפרלמנט הבריטי השוללת פעולה צבאית מלמדת בשנה הקרובה נכונו לנו עוד מאבקים רבים‪ .‬ברצוננו להבטיח‬ ‫שהרבה לא השתנה באירופה‪ .‬פרט לצרפת‪ ,‬המפגינה מחויבות לציבור הניצולים‪ ,‬כי נמשיך להיאבק לשיפור תנאי חייהם‬ ‫כלפי חלקי עולם בהם שלטה בעבר‪ ,‬אירופה העדיפה לגלגל את ולהכרה בזכויותיהם של כל אלה שאינם מקבלים כל סיוע מכל‬ ‫מקור שהוא‪.‬‬ ‫הבעיה הסורית לפתחה של וושינגטון‪.‬‬ ‫לנו כיהודים‪ ,‬כשרידי שואה‪ ,‬אלה הן שעות כואבות המעלות אנו מבקשים לאחל לכם ולבני ביתכם שנה טובה ומתוקה ‪-‬‬ ‫זיכרונות קשים מן העבר‪ .‬כיהודים‪ ,‬לא נוכל לשתוק‪ .‬כישראלים שתהא זו שנת שלום ובטחון לכל עם ישראל‪.‬‬ ‫‬ ‫ אנחנו במלכוד‪ .‬חובתה של מדינת ישראל‪ ,‬מדינתו היחידה של‬‫העם היהודי‪ ,‬היא להבטיח את המשך קיומנו‪ ,‬לנהוג בתבונה‬ ‫ובאיפוק ולא לגרור אותנו למלחמה נוספת שמחירה אינו ידוע‪.‬‬ ‫את זאת היא עושה‪.‬‬ ‫קולט אביטל‬ ‫‪2‬‬ ‫דבר המערכת‬ ‫מזכר‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫עם פתיחת שנת הלימודים‪ ,‬החליטה מערכת "מזכר" להקדיש את‬ ‫הגיליון לנושא הכל כך חשוב‪ ,‬וכל כך מורכב של לימוד והוראת השואה‪,‬‬ ‫כמו גם השאלה מה ואיך אפשר ללמוד ממנה‪ .‬זה נכון כמובן למה‬ ‫שקורה אצלנו בארץ‪ ,‬אך לא פחות מכך גם להוראת השואה בעולם‪ ,‬החל‬ ‫בגרמניה‪ ,‬אוסטריה ופולין‪ ,‬אך גם בארה"ב‪ ,‬דרום אמריקה ואסיה‪.‬‬ ‫בארץ עוסקים בכך מלבד כמובן משרד החינוך מוסדות וארגונים‬ ‫כמו יד ושם‪ ,‬מכון משואה‪ ,‬בית לוחמי הגטאות ובית טרזין‪ .‬כול אחד‬ ‫מהם מקדיש חלק ניכר מעיסוקיו בהנחלת זכרון השואה גם דרך לימוד‬ ‫והוראה‪ .‬החל בקורסים וסמינרים למורים‪ ,‬דרך הפעלת כיתות לימוד‬ ‫וכלה במחקר ופיתוח תוכניות ואמצעי הוראה‪ .‬כל אחד על פי תפישותיו‬ ‫ועל פי תחומי התמחותו‪.‬‬ ‫לימודי השואה והחינוך לאור זוועותיה אינם עשויים מקשה אחת ולא‬ ‫מחזיקים בדפוסים קבועים‪ .‬זהו תהליך מתמשך לא רק של לימוד‪ ,‬אלה‬ ‫גם של למידה‪" .‬חנוך לנער על פי דרכו" אמרו חז"ל‪ ,‬והדברים תקפים‬ ‫בתחום זה במיוחד‪ ,‬שמאז ומעולם היו לו לא רק היבטים של זכרון‬ ‫והנצחה‪ ,‬אלה גם היבטים פוליטיים ותרבותיים ‪ -‬וגם אלה משתנים עם‬ ‫השנים‪.‬‬ ‫ולא רק אלה משתנים‪ .‬גם ההתפתחות הטכנולוגית מעמידה לרשות‬ ‫העוסקים בתחום אפשרויות חדשות שלא היו בידם קודם לכן‪ .‬החל‬ ‫בארכיונים דיגיטאליים‪ ,‬דרך אמצעי לימוד והמחשה וירטואליים וכלה‬ ‫ברשתות חברתיות המאפשרות שיתוף של המונים בלחיצת כפתור‬ ‫בתכנים מסוגים שונים‪.‬‬ ‫עוד בגיליון‪ ,‬ראיון עם השר לאזרחים ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬אשר‬ ‫מבהיר לא רק על מחויבותו העמוקה לניצולים‪ ,‬אלא פורס בפנינו גם‬ ‫השקפת עולם רחבה ומגובשת בכל הנוגע לטיפול בקשישים‪ ,‬שהוא‬ ‫מגדיר כצורך לאומי‪.‬‬ ‫קריאה מועילה ומהנה‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫ספטמבר ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 39‬‬ ‫השואה‬ ‫חינוך‪ ,‬לימוד והוראה‬ ‫ראיון עם השר אורי אורב ך‬ ‫‪4‬‬ ‫חדשות ואקטואלי ה‬ ‫‪6‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‪:‬‬ ‫תחייתה של השוא ה‬ ‫‪18‬‬ ‫מה בין לימודי השואה וחינך לדמוקרטי ה‬ ‫‪19‬‬ ‫הוראת השואה במערכת החינוך הפורמאלי ת‬ ‫‪22‬‬ ‫למען ידע דור אחרון – חינוך לגיל הר ך‬ ‫‪25‬‬ ‫איך מלמדים ביד ושם על הנורא מכ ל‬ ‫‪27‬‬ ‫היסטוריה‪ ,‬זיכרון וזהות במכון משוא ה‬ ‫‪30‬‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬ ‫צבי גיל‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬ ‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬ ‫טל' ‪03-6243343‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‪ :‬זאב שוורץ‬ ‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫אורי ארזי‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אלי ולק‬ ‫יעל מור חיים‬ ‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬ ‫אורלי פיינברג‬ ‫עיצוב קונספט‪:‬‬ ‫תמונת שער אחורי‪:‬‬ ‫באדיבות קרן גילרמן הראל‬ ‫בית לוחמי הגטאות‪ :‬המוזיאון הראשון‬ ‫בעולם להנצחת השוא ה‬ ‫‪32‬‬ ‫חינוך לערכים הומאניים בבית טרזין‬ ‫‪34‬‬ ‫הוראת השואה בעול ם‬ ‫‪35‬‬ ‫מדור משפטי‬ ‫‪41‬‬ ‫חדש על מדף הספרי ם‬ ‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ימשיך לטפל בניצולים‬ ‫השר אורבך‪ :‬בעוד ‪ 10‬שנים עלולה‬ ‫הממשלה ליפול על נושא הפנסיות‬ ‫השר לאזרחים ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ :‬זה נושא שחייב להדאיג כל ממשלה • ביקשתי מוועידת התביעות שהחלק‬ ‫של אזרחי ישראל בהקצבות שלהם יגדל • אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לשפר את השירות לניצולים‪ ,‬שהם‬ ‫כמעט תמיד אזרחים ותיקים • העברת הטיפול בהם ממשרד האוצר למשרד הרווחה הוא הגיוני • למרות זאת‪,‬‬ ‫אנחנו במשרד‪ ,‬נמשיך לטפל בכל הנושאים הנוגעים לניצולים כפי שעשינו עד כה‬ ‫| אורי ארזי ועמרי מריאן |‬ ‫השר לאזרחים ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬נכנס‬ ‫לתפקיד לאחר שבקדנציה הקודמת עמדה‬ ‫בראשו סגנית השר הד"ר לאה נס‪ .‬היא עשתה‬ ‫הרבה וטוב‪ ,‬אבל כולנו מבינים שלשר יש‬ ‫משקל גדול יותר ויכולת רבה יותר בקביעת‬ ‫יעדים של המשרד ‪ -‬ובעיקר ביכולת לדאוג‬ ‫לתקציבים ולהעברת חוקים‪ .‬אורבך‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫בחר במשרד זה מתוך הכרה בחשיבותו הרבה‪,‬‬ ‫וכפי שיסתבר בהמשך‪ ,‬הוא גם מאמין שאם‬ ‫הממשלה לא תפעל להדיר את עניין הפנסיות‪,‬‬ ‫עלול הדבר להביא להפלתה‪ ,‬או כמעט‬ ‫להפלתה בעוד כעשר שנים‪.‬‬ ‫בשיחה שקיימנו איתו במשרדו בירושלים‬ ‫הוא התגלה כאדם צנוע‪ ,‬רגיש‪ ,‬מלא הומור‬ ‫ומאוד מתון בהתבטאויותיו‪ .‬אבל‪ ,‬בה במידה‬ ‫היה ברור שהוא מאוד נחוש‪ ,‬אמביציוזי ומכיר‬ ‫בצורך לקבוע מדיניות חדשה וכוללת ברמה‬ ‫הלאומית‪ ,‬כדי לדאוג לניצולים כמו גם לכל‬ ‫האזרחים הוותיקים‪ .‬כשהתבקש להתייחס‬ ‫לנושא הניצולים שמר על טון מאוד ענייני‪,‬‬ ‫ונמנע מקלישאות כמו "אנחנו חייבים להם‬ ‫חוב מוסרי" או "על המדינה לעשות יותר‬ ‫למענם"‪ .‬עכשיו הוא המדינה‪ ,‬והוא יודע שיבחן‬ ‫במעשים ולא בהצהרות‪ .‬בהחלט חידוש מרענן‬ ‫במחוזותינו‪.‬‬ ‫איזה מעבר היה דרמטי יותר עבורך‪ ,‬מעיתונות‬ ‫לפוליטיקה או מתפקיד ח"כ לשר‬ ‫"הקפיצה לפוליטיקה הייתה הקפיצה‬ ‫הגדולה‪ .‬המעבר מח"כ לתפקיד שר זה סוג של‬ ‫התקדמות‪ .‬לא כל עיתונאי רוצה להיות ח"כ‪,‬‬ ‫אבל כל ח"כ רוצה להיות שר‪ .‬רוצה להשפיע‬ ‫ככל האפשר‪ .‬כיום אני יכול לקבוע דברים‪,‬‬ ‫מה שלא יכולתי לעשות כח"כ‪ .‬בתור שר אתה‬ ‫‪4‬‬ ‫מטווה מדיניות‪ ,‬בעוד שהכנסת עוסקת יותר‬ ‫בחקיקה ובפיקוח על הרשות המבצעת‪ .‬אם‬ ‫יהיה בידי הדבר פעם‪ ,‬ארצה לראות שהיא‬ ‫תעסוק יותר בפיקוח ופחות בחקיקה‪ .‬פיקוח‬ ‫זה גם לשנות חוקים שמציע הממשלה‪ ,‬אבל‬ ‫בכנסת יש אובססיה של חקיקה‪ ,‬שגם אני‬ ‫הייתי חלק ממנה‪ .‬לא כל דבר מצריך חוק‪ .‬יש‬ ‫דברים רבים שאפשר להסדיר במסגרת כללים‬ ‫ותקנות לחוקים קיימים"‪.‬‬ ‫"אני לא בטוח שהייתה מדיניות‬ ‫ברורה לגבי הטיפול באזרחים‬ ‫הוותיקים ברמה הלאומית‪ .‬צריך‬ ‫לקבוע כיוון‪ ,‬ואז לדאוג לכך‬ ‫שכל הפעילות של המשרד‬ ‫תשרת את הכיוון הזה"‬ ‫איך מצאת את המשרד כשהגעת אליו‬ ‫"נעשו בו פעילויות מאוד יפות והמשרד הוא‬ ‫פעלתן ‪ -‬אך מדיניות זה משהו אחר‪ .‬אני לא‬ ‫בטוח שהייתה מדיניות ברורה לגבי הטיפול‬ ‫באזרחים הוותיקים ברמה הלאומית‪ .‬צריך‬ ‫לקבוע כיוון‪ ,‬ואז לדאוג לכך שכל הפעילות של‬ ‫המשרד תשרת את הכיוון הזה‪ .‬צריך לחשוב‬ ‫מחדש מה צריך להיות מעמדו של הזקן‬ ‫בישראל ‪ -‬כלומר היחס אליו‪ .‬לא להסתכל‬ ‫עליו רק כנתמך סעד או ניצול שואה‪ .‬הוא לא‬ ‫רק זה‪ .‬היה לו מקום עבודה‪ ,‬הוא חי כאן עם‬ ‫משפחתו עשרות שנים‪ ,‬ופתאום הוא "ניצול‬ ‫שואה"‪ .‬זה לא כך‪ ,‬היה משהו גם באמצע‪ .‬הוא‬ ‫היה פה אזרח שצבר זכויות שלא קשורות רק‬ ‫בהיותו ניצול‪ .‬הוא אזרח וותיק‪ ,‬ופה יש לשנות‬ ‫את היחס לקשיש בישראל"‪.‬‬ ‫אז מה אם כן המדיניות שאתה מבקש להתוות‬ ‫"אני מקווה שעוד במהלך הקדנציה הזאת‬ ‫נוכל לצור מסגרת של 'שנת שירות לקשיש'‪.‬‬ ‫מסגרת שבה יוכל להתנדב משך ‪ 15‬שעות‬ ‫בשבוע ויקבל עבור זה תשלום או הטבות‬ ‫כלשהן‪ .‬לאחרונה התחלנו במבצע של 'סרט‬ ‫ב‪ 10-‬שקלים לקשיש'‪ .‬זו רק דוגמא למגמה‪.‬‬ ‫המדינה לא חייבת לתת את זה‪ ,‬אבל בכך שהיא‬ ‫כן עושה זאת‪ ,‬היא אומרת' אכפת לנו ממך‪.‬‬ ‫חושבים עליך'‪ .‬יש כאלה שלא יצאו לסרט כבר‬ ‫שנים‪ ,‬וזה לא רק העניין הכספי‪ .‬זה מדרבן את‬ ‫הקשישים לצאת החוצה‪ ,‬לפגוש אנשים אחרים‬ ‫וליהנות מפעילות תרבותית או בידורית לא רק‬ ‫מול הטלוויזיה‪ .‬אני רוצה להתייחס אליו כמו‬ ‫בן אדם‪ .‬לא מסמך"‪.‬‬ ‫מה הפתיע אותך כשהגעת למשרד‬ ‫"ראשית‪ ,‬נושא הזקנה שלא ידעתי עליו‬ ‫כמעט כלום‪ .‬כמה קשישים יש‪ ,‬כמה יוצאים‬ ‫כל שנה לפנסיה‪ ,‬תוחלת החיים שזינקה ב‪40-‬‬ ‫שנה‪ .‬עולם שלם והוא מעניין אותי מאוד‪ .‬לכן‬ ‫גם בחרתי בו מבין המשרדים הקטנים שהוצעו‬ ‫לי‪ .‬בניגוד לתדמית‪ ,‬נעשית עבודה במשרדי‬ ‫הממשלה‪ .‬צריך לדעת לנצל את כח האדם‬ ‫הטוב להגשמת המדיניות שאתה קובע כשר"‪.‬‬ ‫וכיצד זה יתבטא במה שאתה מתכוון לעשות‬ ‫"בארבע מילים ‪ -‬תעסוקה‪ ,‬התנדבות‪ ,‬תרבות‬ ‫ופנאי‪ .‬אנחנו רוצים שהאזרחים הוותיקים‬ ‫יהיו יוצרים ועסוקים באופן אקטיבי‪ .‬ככל‬ ‫שהם יותר עסוקים הם פחות מדוכאים ופחות‬ ‫נגררים לחולי ולסעד‪ .‬זו המטרה‪ .‬לקבוע‬ ‫מסגרות שיאפשרו להם להמשיך ולתרום גם‬ ‫אחרי הפרישה לגמלאות‪ .‬ויש לזה גם היבט‬ ‫חוקי‪ .‬היום יש לחייל משוחרר זכויות‪ ,‬למה‬ ‫ימשיך לטפל בניצולים‬ ‫רגישות‪ ,‬ענייניות והשקפת עולם רחבה‪ .‬השר אורבך‬ ‫שלא יהיו למי שיצא לפנסיה?‪ .‬בהחלט אפשר‬ ‫לקבוע בחוק‪ ,‬שמעסיק אשר יעסיק פנסיונר‪,‬‬ ‫ישלם רק שכר מינימום‪ ,‬והשלמת ההכנסה עד‬ ‫למשל לתקרה של ‪ 9,000‬ש"ח‪ ,‬תיעשה על ידי‬ ‫המדינה‪ .‬לחילופן אפשר לחשוב על הענקת‬ ‫תמריץ או נקודות זיכוי למעסיק"‪.‬‬ ‫זה בהחלט חורג מתחום סמכויות המשרד‬ ‫"הזדקנות האוכלוסייה היא נושא שהמדינה‬ ‫חייבת להתעסק בו‪ .‬נצטרך להחליט מהו גיל‬ ‫הפרישה מעבודה בשל כל עניין החשבונות‬ ‫האקטואריים של חישוב הפנסיות‪ .‬אני מוכן‬ ‫לתת לכם את זה עכשיו על פתק‪' :‬אם לא נעשה‬ ‫זאת בהקדם וברצינות בעוד ‪ 10‬שנים תיפול‪ ,‬או‬ ‫כמעט תיפול על זה ממשלה בישראל'‪ .‬אנשים‬ ‫חיו פה עד גיל ‪ 69‬רק לפני ארבעים שנה‪ .‬עד גיל‬ ‫‪ 65‬עבדו‪ ,‬יצאו לפנסיה‪ ,‬חלו ובגיל ‪ 69‬נפטרו‪ .‬היום‬ ‫הממוצע הוא ‪ 79-80‬ובעוד ‪ 10‬שנים זה כבר יהיה‬ ‫‪ .82‬בארבעים השנה האחרונות נוספו בממוצע‬ ‫לתוחלת החיים ‪ 2.5‬שנים כל עשור‪ .‬הילדים‬ ‫שנולדים היום – צפוי שיחיו עד גיל מאה‪.‬‬ ‫"מה שבעצם מציעה הרפואה המודרנית‬ ‫לאזרחי המדינה זה תוספת של עשור בחיים‬ ‫שבו הם לא מרוויח ולכן גם לא חוסכים‬ ‫לפנסיה בהתאמה‪ ,‬והמדינה צריכה לממן‬ ‫זאת‪ .‬הביטוח הלאומי לא תוכנן להחזיק את‬ ‫האזרח בעשור הזה‪ .‬נוספו עשר שנות חיים‬ ‫אבל לא עשר שנות עבודה שיממנו עשור זה‪.‬‬ ‫בשביל זה קיים המשרד לאזרחים וותיקים‪.‬‬ ‫כדי לעזור לפתור את הבעיה על ידי יצירת‬ ‫מקורות פרנסה לקשישים מבלי לשחוק את‬ ‫פרנסת הצעירים‪ .‬במחשבה לטווח ארוך‪ ,‬חוץ‬ ‫מההתמודדות על הקיום הפיזי‪ ,‬זו אולי הבעיה‬ ‫החשובה ביותר שעומדת בפני המדינה‪ .‬כרגע‬ ‫מדובר ב‪ 800-‬אלף איש‪ 10% ,‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫עוד ‪ 15‬שנה יהיו מיליון ושש מאות אלף‪,‬‬ ‫כ‪ 15%-‬מהאוכלוסייה"‪.‬‬ ‫"אנחנו רוצים שהאזרחים‬ ‫הוותיקים יהיו יוצרים ועסוקים‬ ‫באופן אקטיבי‪ .‬ככל שהם יותר‬ ‫עסוקים הם פחות מדוכאים‬ ‫ופחות נגררים לחולי ולסעד‪.‬‬ ‫זו המטרה‪ .‬לקבוע מסגרות‬ ‫שיאפשרו להם להמשיך ולתרום‬ ‫גם אחרי הפרישה לגמלאות"‬ ‫לעשות‪ ,‬לא לדבר‬ ‫השר אורבך‪ ,‬כצפוי וכראוי מבחינתו‪ ,‬מדגיש‬ ‫כל הזמן כי גם הניצולים הם אזרחים וותיקים‪,‬‬ ‫ומשרדו מטפל בהם כשכאלה‪ .‬זה נכון כמובן‪,‬‬ ‫אבל לנו נדמה היה שיש צורך ביותר מזה‪.‬‬ ‫הניצולים מהווים כ‪ 25%-‬מכלל האזרחים‬ ‫הוותיקים במדינה‪ .‬זה בוודאי מחייב התייחסות‬ ‫מיוחדת‬ ‫"אנחנו אכן עוסקים רבות בנושא הניצולים‪,‬‬ ‫כנגזרת של היות רוב רובם אזרחים ותיקים‪.‬‬ ‫אנחנו בקשר הדוק עם ועידת התביעות‪,‬‬ ‫החברה לאיתור והשבת רכוש‪ ,‬וכמובן עם מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬שאנו תומכים בו‬ ‫בהיקף של שלושה מיליון ש"ח לשנה"‪.‬‬ ‫ומה באשר לכוונה להעביר את הטיפול‬ ‫בניצולים ממשרד האוצר למשרד הרווחה‪,‬‬ ‫הניצולים חוששים שהמהלך יפגע בהם‬ ‫"אנחנו נמשיך לטפל בנושאים שעליהם אנחנו‬ ‫אמונים בתחום של ניצולי השואה גם להבא‪.‬‬ ‫הייתי גם בוועידת התביעות והפצרתי בהם‬ ‫שהחלק של אזרחי ישראל בהקצבות שלהם‬ ‫יגדל‪ .‬רוב ניצולי השואה הרי חיים בישראל‪.‬‬ ‫פעולות ההנצחה סובלות דיחוי לכמה שנים מול‬ ‫הצורך בעזרה ישירה לניצולים‪.‬‬ ‫"באשר להעברת הטיפול בין המשרדים‪ ,‬ובכן‬ ‫תמיד יש חששות אבל צריך לעשות מה שיותר‬ ‫כדי שהטיפול בניצולים יהיה יעיל‪ ,‬ופשוט יותר‬ ‫עבורם לקבל את הכספים להם הם זכאים‪ .‬טוב‬ ‫שזה יעשה במקום אחד‪ ,‬בטלפון אחד‪ .‬העניין‬ ‫של הקשיים הבירוקרטים לא צריכים לעצור‬ ‫את התהליך‪ .‬יש היגיון בהחלטה"‪.‬‬ ‫ואתה לא חושש מבעיות של העדר שיתוף‬ ‫פעולה מצד ארגונים המחזיקים ברשימות‬ ‫ניצולים לצורך יצירת מאגר משותף‬ ‫"אנחנו כבר העברנו את הרשימה שלנו למשרד‬ ‫הרווחה‪ .‬ההחלטה הייתה מאוד פשוטה וברורה‪.‬‬ ‫אין כאן שאלה של אגו‪ .‬כל מה שצריך להיעשות‬ ‫כדי לשפר את השירות‪ .‬ממילא התשלומים‬ ‫מועברים לניצול דרך הביטוח הלאומי שזה‬ ‫משרד הרווחה‪ .‬זה רק הגיוני"‪.‬‬ ‫ומה עם חוק ניצולי השואה שיזם בעבר השר‬ ‫רפי איתן‬ ‫"ואם החוק יעבור זה יתרום משהו באופן‬ ‫ישיר לניצולים? המריבה על ההגדרות תיקח‬ ‫יותר ממה שנותר להם לחיות‪ .‬כיום‪ ,‬בפועל‪,‬‬ ‫הולכים מעגלי התמיכה ומתרחבים גם‬ ‫לניצולים שלא הוכרו בעבר‪ .‬זה קורה גם ללא‬ ‫החוק‪ ,‬וצריך לזרז את התהליכים‪ .‬חוק חדש‬ ‫עשוי להאט אותם‪ .‬עם זה עוד חוק דקלרטיבי‬ ‫זה לא מעניין‪ .‬אני מכיר את בולמוס החקיקה‬ ‫כדי שיאמרו 'העברנו את חוק הניצולים'‪ .‬אבל‬ ‫אם שום דבר לא יקרה ‪ -‬זה לא רציני"‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מרכז הארגונים מתנגד‬ ‫להעברת הרשות לטיפול‬ ‫בניצולי השואה למשרד הרווחה‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪" :‬יש חשש שישפכו את המים עם התינוק‪.‬‬ ‫הניצולים חוששים שיהפכו למקרי סעד" • יו"ר הוועדה לביקורת המדינה‪" :‬יש לנו ניסיון‬ ‫רע בהעברת רשויות למשרד הרווחה"‬ ‫בישיבה סוערת‬ ‫שהתקיימה‬ ‫בוועדה לביקורת‬ ‫ביום‬ ‫המדינה‬ ‫ה‪ 22-‬ביולי‪ ,‬הודיע‬ ‫שר האוצר‪ ,‬יאיר‬ ‫לפיד‪ ,‬כי יעביר את‬ ‫הרשות לטיפול‬ ‫"פגיעה חמורה בניצולי‬ ‫בניצולי השואה‬ ‫השואה"‪ .‬אביטל‬ ‫ממשרדו למשרד‬ ‫הרווחה‪ .‬ההחלטה נתקלה בביקורת קשה‬ ‫הן מצד יו"ר הוועדה לביקורת המדינה‪ ,‬ח"כ‬ ‫אמנון כהן‪ ,‬והן מצד יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט‬ ‫אביטל‪ ,‬וניצולים שנכחו בדיון‪ .‬לדברי אביטל‪:‬‬ ‫"אנו רואים כוונה זו כפגיעה חמורה בטיפול‬ ‫בניצולי השואה‪ .‬מתגובות הארגונים השונים‬ ‫וניצולי השואה אשר פונים אלינו בנושא‬ ‫זה עולה התנגדות נרחבת למהלך זה‪ .‬אנו‬ ‫חוששים פן המעבר לטיפול במשרד הרווחה‬ ‫יפגע בניצולי השואה‪ .‬יש חשש שישפכו את‬ ‫התינוק עם המים‪ .‬הניצולים חוששים שהם‬ ‫יהפכו למקרי סעד"‪.‬‬ ‫ח"כ כהן אמר כי "יש לנו ניסיון רע בהעברת‬ ‫רשויות למשרד הרווחה‪ .‬הכוונות טובות‬ ‫וטהורות אך יש חשש אמיתי ומוצדק‬ ‫שההעברה תפגע בטיפול בניצולים‪ .‬החשש‬ ‫מחייב לחשוב מחדש"‪ .‬על כך ענה שר האוצר‬ ‫יאיר לפיד‪" :‬נוודא שכל אחד יקבל את זכויותיו‪.‬‬ ‫זאת לא מתנה אלא מגיע להם – ואיננו עובדים‬ ‫מספיק בעניין"‪.‬‬ ‫אברהם ברקוביץ‪ ,‬ניצול וחוקר שואה טען‬ ‫בלהט כי מדובר ב"רעיון עוועים להעביר‬ ‫את הטיפול בניצולי השואה‪ ,‬למשרד עלוב‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מקופח וחסר תקציבים‪ .‬דו"ח דורנר הוא‬ ‫כישלון קולוסאלי כשקבע שגזילת קצבת‬ ‫הביטוח הלאומי מאיתנו הוא תקין"‪ .‬השופטת‬ ‫בדימוס‪ ,‬דליה דורנר‪ ,‬אמרה כי "המדינה צריכה‬ ‫להתבייש על עצם הקמת הוועדה"‪ .‬ח"כ‬ ‫אלעזר שטרן טען כי "הוצאת הרשות מהאוצר‬ ‫צודקת ‪ -‬כיוון שתפקידו לשמור על הכסף"‪.‬‬ ‫סגן שר האוצר לשעבר יצחק כהן טען לעומתו‬ ‫כי "הרשות מטפלת בניצולי השואה בידידות‪,‬‬ ‫באהבה ובחום‪ ,‬והעברתה למשרד הרווחה‬ ‫עלולה להיות טעות"‪.‬‬ ‫גם ח"כ משה גפני‪ ,‬יו"ר ועדת הכספים לשעבר‪,‬‬ ‫יצא נגד ההחלטה‪ .‬לדבריו כשלה‪ ‬ממשלת‬ ‫ישראל עד לשנוי שהחל בוועדת דורנר‪" .‬גם‬ ‫כשהייתי יו"ר ועדת הכספים לא הצלחתי‬ ‫לבטל את האיסור על כפל קצבאות‪ .‬הייתי‬ ‫החמור ולא של המשיח‪ .‬הוכרחתי להגיע‬ ‫לפשרה‪ .‬אני נגד העברה לרווחה‪ ,‬אסור להפוך‬ ‫את ניצולי השואה לנזקקים"‪.‬‬ ‫השר לפיד הדגיש כי העברת הרשות למשרד‬ ‫הרווחה‪ ,‬נועדה להביא לאיחוד כלל הגורמים‬ ‫המטפלים בניצולי שואה‪ .‬מאיר כהן‪ ,‬שר‬ ‫הרווחה דחה את החשש מהעברת הרשות‬ ‫למשרדו‪ ,‬ואמר כי "ניצור מקום אחד שמאגד‬ ‫את כל הטיפול בניצולים‪ ,‬נפשט הליכים‬ ‫ובירוקרטיה ונוודא שכל הכסף יגיע ליעדו‪.‬‬ ‫באנו למחוק את המצב בו שני ניצולים ששכבו‬ ‫דרגש ליד דרגש‪ ,‬האחד יקבל קצבה והשני לא"‪.‬‬ ‫השר כהן הוסיף‪" :‬אני רואה מלחמות אגו‬ ‫וריבוי של תפקידים ומוסדות שבגללם בסוף‬ ‫שוכחים את ניצולי השואה‪ .‬משרד הרווחה‬ ‫יבהיר שיש טלפון אחד ומשרד אחד שייתן את‬ ‫הטיפול הטוב ביותר לניצולי השואה"‪.‬‬ ‫מעביר האחריות למשרד‬ ‫הרווחה‪ .‬לפיד‬ ‫בסיכום הדיון הבטיח‬ ‫יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ‬ ‫אמנון כהן כי הוועדה‬ ‫בראשותו תעקוב‬ ‫אחרי התהליך‪ ,‬ותוודא‬ ‫שזכויות הניצולים‬ ‫ויעילות הטיפול בהם‬ ‫לא נפגעו‪.‬‬ ‫פניה לראש הממשלה‬ ‫מרכז הארגונים אף החתים את יושבי ראש‬ ‫הארגונים כמו גם את הניצולים עצמם על‬ ‫עצומה הקוראת לראש הממשלה לעצור‬ ‫את המהלך‪ .‬בפניה נאמר‪" :‬כניצול שואה אני‬ ‫רואה כוונה זו כפגיעה חמורה בטיפול בציבור‬ ‫הניצולים‪ .‬לאחר שנים רבות של הזנחה וטיפול‬ ‫רשלני‪ ,‬הגיעו הגורמים הממשלתיים לנוסחה‬ ‫נכונה לטיפול‪ :‬הרשות לניצולי שואה באוצר‬ ‫מטפלת בכל הנוגע לזכויות ותשלומים שונים‬ ‫ביעילות והמשרד לאזרחים ותיקים עוסק בכל‬ ‫מכלול הנושאים האחרים הנוגעים לחיינו‪,‬‬ ‫לרבות הנצחה‪.‬‬ ‫"כניצול שואה יש בי חשש עמוק ומבוסס‬ ‫פן המעבר לטיפול במשרד הרווחה יהפוך‬ ‫אותי ואת חברי ל"מקרי סעד"‪ .‬אין זה ראוי כי‬ ‫בשלב זה של חיינו הטיפול בניצולי השואה‬ ‫המזדקנים שוב יעבור טלטלה ותקופת‬ ‫הסתגלות‪ .‬אדוני ראש הממשלה‪ ,‬הזמן הולך‬ ‫ומתמעט וניצולי השואה אינם חבילה שאפשר‬ ‫להעבירה ממקום למקום‪ .‬אני מבקש ממך‬ ‫בכל לשון של בקשה למנוע זעזועים נוספים‬ ‫לציבור שחווה בחייו סבל כה רב"‪.‬‬ ‫קנצלרית גרמניה ‪ -‬המנהיג הגרמני‬ ‫הראשון שצעד במחנה הריכוז‬ ‫דכאו‪" :‬קשה להבין איך העם הגרמני‬ ‫ידע ושתק"‬ ‫הדברים נאמרו במהלך ביקורה של הקנצלרית אנגלה מרקל‬ ‫במחנה ב‪ 21-‬באוגוסט‪ .‬מרקל הניחה זר באתר הזיכרון לזכרם‬ ‫של הקורבנות‪ ,‬במקום שמרביתם היו יהודים‪ .‬אורי חנוך‬ ‫ניצול דכאו‪ ,‬מסר לה במהלך פגישתו עמה מכתב המבקש את‬ ‫עזרתה בזירוז הדיון ב"פנסיות הגטו" לשרידי השואה‬ ‫קיבלה מידיו את אות עמותת ניצולי דכאו‪ .‬מרקל וחנוך‬ ‫"אני יודעת שאין שיעור לסבל שעבר עליכם‬ ‫במקום הנורא הזה וקשה להבין היום איך רוב‬ ‫העם הגרמני ידע ושתק" אמרה קנצלרית‬ ‫גרמניה‪ ,‬אנגלה מרקל לאורי חנוך‪ ,‬יו"ר העמותה‬ ‫להצבת יד לזכר קורבנות לנדסברג‪-‬קאופרינג‪-‬‬ ‫דאכאו וסגן יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה בישראל‪ ,‬לאחר שהייתה למנהיג‬ ‫הגרמני הראשון שעבר את שערי הברזל של‬ ‫המחנה‪" .‬בשבילי זה רגע מאוד מיוחד‪ .‬הזיכרון‬ ‫של הגורל של הקורבנות ממלא אותי בצער‬ ‫ובושה עמוקים‪ .‬חובה עלינו ללמוד את הלקחים‬ ‫הנכונים מההיסטוריה‪".‬‬ ‫במהלך ביקורה‪ ,‬הוענק לקנצלרית מרקל‬ ‫אות העמותה להצבת יד לזכר קורבנות‬ ‫לנדסברג‪-‬קאופרינג‪-‬דאכאו‪" .‬בשבילי הביקור‬ ‫כאן והמפגש אתך הוא רגע מיוחד" אמר חנוך‬ ‫למרקל‪" .‬אני מניח שאת יודעת שאת מוערכת‬ ‫בישראל על תמיכתך בנו" אמר ומרקל השיבה‪:‬‬ ‫"לא תמיד"‪ .‬כששאל מה המסר שלה לישראל‬ ‫ענתה "שיהיה שלום"‪ .‬במקום נכחו ארבעה‬ ‫ניצולי שואה שהוזמנו על ידה וצוותי טלוויזיה‬ ‫ועיתונאים רבים שמלווים את הקנצלרית‬ ‫במסע הבחירות שלה‪.‬‬ ‫מחנה הריכוז דכאו נפתח לראשונה כמחנה‬ ‫עבודה לאסירים פוליטיים ב ‪ -22‬במרץ ‪.1933‬‬ ‫זה קרה שבועות מספר לאחר שאדולף היטלר‬ ‫הפך לקנצלר‪ .‬המחנה מוקם קרוב למינכן‬ ‫ושימש כמודל למחנות ריכוז מאוחרים יותר‪,‬‬ ‫שהונחו בכל רחבי אירופה‪ .‬יותר מ ‪-200,000‬‬ ‫אסירים נכלאו במחנה לפני שהוא שוחרר בשנת‬ ‫‪ 1945‬על ידי חיילים אמריקאים‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫תערוכה‬ ‫בעקבות‬ ‫פרויקט‬ ‫חייל האוויר‬ ‫הפרויקט המשותף לחייל‬ ‫האוויר ומרכז הארגונים‪,‬‬ ‫מניב גם פירות לא צפויים‬ ‫ההכנסות מהתערוכה‪ ,‬קודש לחיילי צה"ל‬ ‫בין למעלה מ‪ 10,000-‬המבקרים בבסיסי‬ ‫חיל האוויר‪ ,‬היתה גם שושנה גרוס‪ ,‬דיירת‬ ‫באחוזת ראשונים‪ .‬גרוס‪ ,‬כך מסתבר‪ ,‬היא‬ ‫לא רק אישה מלאת חיים‪ ,‬הומור ולב רחב‪,‬‬ ‫היא גם מציירת מזה שנים‪ .‬הביקור המרגש‬ ‫בבסיס חיל האוויר בפלמחים השאיר עליה‬ ‫את חותמו משך ימים רבים‪ ,‬ורצונה לתרום‬ ‫לחיילי צה"ל היה הזרז לפתיחת תערוכה‬ ‫מיצירותיה שכל הכנסותיה קודש לחיילי‬ ‫צה"ל‪ .‬התערוכה התקיימה באחוזת‬ ‫ראשונים בראשון לציון‪.‬‬ ‫משרד הרווחה פתח קו לסיוע רגשי לניצולי השואה ובני משפחותיהם‬ ‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬בשיתוף‬ ‫עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מפעיל קו‬ ‫סיוע ייעודי חינם (‪ )1-800‬לניצולי השואה ובני‬ ‫משפחותיהם‪ ,‬הניתן בכל רחבי המדינה‪.‬‬ ‫מתנדבי ער"ן‪ ,‬אשר עברו הכשרה על‪-‬ידי אנשי‪-‬‬ ‫טיפול‪ ,‬למתן תמיכה לניצולי השואה‪ ,‬מגישים‬ ‫סיוע רגשי טלפוני לניצולי שואה ובני משפחתם‪,‬‬ ‫‪ 24‬שעות ביממה‪ ,‬שיבעה ימים בשבוע‪ .‬הפנייה‬ ‫הינה אנונימית‪ .‬כל פונה נענה בשפה הנוחה לו‬ ‫מתוך השפות‪ :‬עברית‪ ,‬אנגלית ורוסית‪.‬‬ ‫השירות ניתן במספר ערוצים מרכזיים‪:‬‬ ‫ייעוץ‪ -‬מתן תמיכה רגשית‪ :‬הפונים יזכו לאוזן‬ ‫קשבת‪ ,‬עידוד‪ ,‬הרגעה והנעה לחשיבה על דרכי‬ ‫התמודדות אפשריים עם הקושי; בעת הצורך‬ ‫יופנו הפונים להמשך טיפול של כלל גופי‬ ‫הטיפול האמונים על טיפול בניצולי השואה‪,‬‬ ‫כולל איש טיפול שיגיע לבית המרותקים‪,‬‬ ‫באופן סדיר‪ .‬הדבר ייעשה בכפוף להסכמת‬ ‫הניצול ושיחות יזומות שבועיות לאוכלוסיית‬ ‫היעד המעוניינת בכך‪ ,‬במסגרת תוכנית מובנית‬ ‫לתמיכה טלפונית לתקופת זמן מוגבלת‪,‬‬ ‫שתיקבע עם הניצול מראש‪.‬‬ ‫מטרות הפעלת הקו הן‪ :‬הקלת ההצפה‬ ‫הרגשית והעומס הנפשי‪ ,‬חיזוק תחושת הערך‬ ‫העצמי והביטחון האישי; הקניית אסטרטגיות‬ ‫התמודדות מושכלות עם המצוקה הרגשית‬ ‫והקשיים; סיוע לבני המשפחה בתמיכה בניצול‬ ‫והתמודדות עם הפגיעה האפשרית בחוסן‬ ‫המשפחתי; זיהוי סימני מצוקה וסיכון‪ ,‬בכלל‬ ‫זה סיכון לאובדנות והפנייה לעזרה מקצועית‬ ‫מתאימה בעת הצורך‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫תערוכה חדשה בבלוק היהודי באושוויץ‬ ‫התערוכה מציגה את השואה מכמה היבטים‪ .‬בתערוכה מוצגים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫ציורי ילדים שנספו‪ ,‬לצד תמונות ניצולים ששיקמו את חייהם לאחר השואה‬ ‫סוקר את אלבום אושוויץ‪ .‬נתניהו צילום‪ :‬קובי גדעון לע"מ‬ ‫התערוכה החדשה נחנכה בביתן היהודי‬ ‫במחנה ההשמדה ב‪ 13-‬ביוני‪ .‬בקומת הכניסה‬ ‫לתערוכה מוצגים קטעי סרטים שצולמו על ידי‬ ‫חובבים ואשר מתעדים את חיי היום‪-‬יום של‬ ‫יהדות פולין לפני המלחמה‪ .‬בקומה השנייה חדר‬ ‫ובו מוקרנים נאומים של היטלר ובכירים אחרים‬ ‫במשטר הנאצי הפורסים את האידיאולוגיה‬ ‫שעמדה מאחורי רעיון הפתרון הסופי‪.‬‬ ‫לצד הנאומים מוקרנים סרטונים של המון‬ ‫משולהב ושריפת ספרים‪ .‬התוצאה מוצגת‬ ‫בחדר הבא ‪ -‬אלבום אושוויץ‪ ,‬בו מוצגים‬ ‫צילומים המתעדים יום אחד של טרנספורט‬ ‫שנערך ב‪ 26-‬במאי ‪ .1944‬התערוכה נחנכה על‬ ‫ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ ,‬ובנוכחות‬ ‫שר החינוך‪ ,‬שי פירון‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה ואבנר שליו‪ ,‬יו"ר‬ ‫יד ושם‪ .‬בין יתר דבריו אמר נתניהו‪" :‬נעשה‬ ‫כל שצריך כדי למנוע שואה נוספת‪ .‬ההססנות‬ ‫של המדינות הנאורות‪ ,‬לא השתנתה‪ ,‬אך אנו‬ ‫יכולים להגן על עצמנו"‪ .‬לדברי שלו‪ ,‬יו"ר יד‬ ‫ושם "אנחנו מקווים שהצעירים ייצאו מכאן‬ ‫כשהם מבינים יותר את מצבו של העם היהודי‪,‬‬ ‫במיוחד בתקופה שבה האנטישמיות מתעוררת‬ ‫ומבעבעת מתחת לפני השטח באירופה‪.‬‬ ‫מפלגות בהונגריה‪ ,‬יוון ובאוקראינה‪ ,‬אומרות‬ ‫היום בפומבי את מה שהנאצים אמרו בעבר‪:‬‬ ‫היהודים אשמים בכל"‪ .‬שר התרבות הפולני‪,‬‬ ‫בוגדן זדרויבסקי‪ ,‬אמר‪" :‬הטרנספורט הראשון‬ ‫הגיע למקום בתאריך ‪ 14‬באפריל ‪ ,1940‬אז‬ ‫נפתח באושוויץ שער הגיהינום שיישאר ככתם‬ ‫נצחי על אדמתה של פולין"‪.‬‬ ‫סיוע משפטי חינם לניצולי שואה‬ ‫ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק המעניקה סיוע משפטי‬ ‫חינם לניצולי שואה‪ .‬על פי ההצעה‪ ,‬ניצולי שואה‪ ,‬יקבלו סיוע משפטי חינם‪ ,‬ללא‬ ‫מבחני הכנסה‪ ,‬בכל הנוגע להליכים בבית משפט וועדות עררים‬ ‫כיום‪ ,‬מעניק האגף לסיוע משפטי סיוע‬ ‫משפטי בנושאים אזרחיים למבקשים‬ ‫מעוטי יכולת‪ .‬הסיוע המשפטי כולל ייעוץ‬ ‫משפטי וייצוג בפני ערכאות משפטיות‪ ,‬על‬ ‫ידי עו"ד‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬נבחנת גם יכולתו‬ ‫הכלכלית של מבקש הסיוע‪ .‬מבקשי סיוע‬ ‫שהכנסתם החודשית מעל לסכום מסוים‬ ‫(כ‪ 6,000-‬ש"ח)‪ ,‬לרוב‪ ,‬אינם זכאים לסיוע‪.‬‬ ‫ברם‪ ,‬במקרים שנקבעו בחוק‪ ,‬זכאי מבקש‬ ‫הסיוע‪ ,‬סיוע משפטי בלא בחינה של מצבו‬ ‫הכלכלי‪.‬‬ ‫הצעת החוק החדשה‪ ,‬מבקשת להוסיף‬ ‫לזכאים לקבלת סיוע משפטי בלא בחינת‬ ‫מצבם הכלכלי‪ ,‬גם את מי שמבקשים‬ ‫‪8‬‬ ‫לקבל סיוע בנוגע לזכויותיהם כניצולי‬ ‫שואה‪ .‬בהצעת החוק מוצע כי כל אדם יהיה‬ ‫זכאי לקבלת ייעוץ ראשוני בקשר לזכויותיו‬ ‫להטבה בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם‪ ,‬כך‬ ‫גם לגבי הטבות מכוחם של חוקים ונהלים‬ ‫שאינם בהכרח של מדינת ישראל‪ .‬עוד‬ ‫מוצע‪ ,‬כי ביחס להטבות מכוח חוקי מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬יהיה הניצול זכאי לסיוע המשפטי‬ ‫גם בכל הנוגע להליכים בבית משפט וועדות‬ ‫עררים (שאינן ועדות רפואיות)‪.‬‬ ‫בהמלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה‪,‬‬ ‫הוועדה הוסיפה להצעת החוק‪ ,‬גם סיוע‬ ‫משפטי לעניין סיוע המוענק על ידי החברה‬ ‫לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה‬ ‫הפועלת מכוח חוק נכסים של נספי שואה‪.‬‬ ‫נציג משרד המשפטים‪ ,‬עו"ד שי סומך‪ ,‬אמר‬ ‫כי הצעת החוק הינה יוזמת החברה לאיתור‬ ‫והשבת נכסי השואה‪ ,‬שמבקשת להעניק‬ ‫סיוע משפטי חינם‪ ,‬לאנשים שמבקשים‬ ‫לתבוע אותם‪ .‬יו"ר הוועדה‪ ,‬ח"כ דוד רותם‪,‬‬ ‫אמר כי "הגיע העת לסייע לניצולי השואה‪,‬‬ ‫לאחר שמדינת ישראל קיבלה במשך‬ ‫שנים‪ ,‬כספים רבים‪ ,‬כספי סיוע לניצולים"‪.‬‬ ‫המפקחת הארצית על ניצולי השואה‬ ‫במשרד הרווחה‪ ,‬תמי מרוז‪ ,‬אמרה כי‬ ‫משרדה ינגיש את השירות לניצולי השואה‬ ‫בכל הארץ‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫דירות מוזלות לניצולי שואה בכפר סבא‬ ‫בפרויקט דיור ציבורי שתבנה חברת "עמיגור" בכפר סבא‪ ,‬מתוכננות ‪ 101‬יחידות‬ ‫דיור לאוכלוסיית הקשישים מעוטי היכולת‪ .‬החברה תיתן עדיפות לתושבי‬ ‫העיר ולניצולי שואה‬ ‫שבבעלותה‪ ,‬ובמסגרתו יבנו ‪ 101‬יחידות דיור‬ ‫בהן ישוכנו בין ‪ 90-80‬דיירים חדשים‪.‬‬ ‫משך עבודות הבנייה צפוי להימשך‬ ‫כשנתיים‪ ,‬ועל פי התכנון יוכלו הדיירים‬ ‫להיכנס לבתיהם באוקטובר או נובמבר ‪.2015‬‬ ‫את הפרויקט מתקצבים משרד הקליטה‪,‬‬ ‫עדיפות לנצולי שואה‬ ‫הדמיה‪ :‬עמיגור ועדת התביעות‪ ,‬קרן "הארי וז'נט ווינברג"‬ ‫החדש‬ ‫הפרויקט‬ ‫את‬ ‫תקים‬ ‫החברה‬ ‫ותורמים פרטיים‪ .‬עלותו הכוללת של‬ ‫במגרש הצמוד למבנה קיים של בית אבות הפרויקט מוערכת בכ‪ 11-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫הפרויקט מיועד לדיירים שאינם בעלי‬ ‫דירה בהווה או בעבר‪ ,‬אשר חיים מקצבת‬ ‫ביטוח לאומי והבטחת הכנסה ובכפוף‬ ‫לקריטריונים של משרד הקליטה‪ .‬דמי‬ ‫השכירות החודשיים בפרויקטים יעמדו על‬ ‫סכום של ‪ 220‬שקלים לקשיש בודד או ‪320‬‬ ‫שקלים לזוג‪ .‬כמו כן‪ ,‬יועסקו במקום עובדים‬ ‫סוציאליים ועובדי תרבות וכן יינתנו שירותי‬ ‫מועדון‪ ,‬לובי ומכבסה‪.‬‬ ‫מחקר חדש מגלה‪ :‬ניצולי שואה חיים יותר‬ ‫המחקר שנערך באוניברסיטת חיפה מצא כי גברים ששרדו את השואה הם בעלי תוחלת‬ ‫חיים ארוכה מזו של אלה שלא עברו את הטראומה‪ .‬במחקר נבדקו יותר מ‪ 55-‬אלף יהודים‬ ‫שעלו לישראל מפולין‪ ,‬לפני ואחרי השואה‪ ,‬על בסיס נתוני המוסד לביטוח לאומי‪ .‬לטענת‬ ‫ראש צוות החוקרים "התוצאות מלמדות על חוסן נפש האדם"‬ ‫תוצאות המחקר שהתפרסם בכתב העת‬ ‫הבינלאומי ‪ pLos1‬עומדות בסתירה למחקרים‬ ‫אחרים בהם נמצא כי חוויה טראומאטית יכולה‬ ‫לפגוע בתוחלת החיים‪.‬‬ ‫המחקר‪ ,‬שנעשה בשיתוף פרופ' שי לין‬ ‫מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ ,‬פרופ' מריאן בקרמנס‪-‬קרננברג ופרופ'‬ ‫מארינוס ואן אייז'נדורן מאוניברסיטת ליידן‬ ‫בהולנד‪ ,‬הוא הראשון שהתבסס על מסד‬ ‫נתונים רחב של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬וכלל‬ ‫את כלל אוכלוסיית העולים מפולין לישראל‬ ‫לפני המלחמה ואחריה‪ .‬החוקרים השוו בין‬ ‫אוכלוסיית ניצולי שואה שהיו בשנת ‪1939‬‬ ‫בגילאי ‪ 20-4‬ועלו ארצה בין ‪ ,1950-1945‬לבין‬ ‫אוכלוסיית עולים מפולין באותה קבוצת גיל‪,‬‬ ‫שעלו לישראל לפני פרוץ מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬בשנת ‪ .1939‬בסך הכל נבדקו נתונים‬ ‫של למעלה מ‪ 55,220-‬גברים ונשים‪.‬‬ ‫מהממצאים עולה כי תוחלת החיים של‬ ‫ניצולי השואה הייתה גבוהה בשישה חודשים‬ ‫וחצי בהשוואה לקבוצת העולים שלא חוותה‬ ‫את השואה‪ .‬אולם‪ ,‬כשהחוקרים בחנו את‬ ‫ההבדלים בין נשים לגברים‪ ,‬התברר שבעוד‬ ‫שבקרב נשים לא נמצאו הבדלים מובהקים‪.‬‬ ‫מנגד‪ ,‬ההבדלים בתוחלת החיים בקרב‬ ‫הגברים היו משמעותיים‪ :‬גברים ניצולי שואה‬ ‫חיו ‪ 14‬חודשים יותר מגברים שלא חוו את‬ ‫השואה‪ .‬עוד נמצא כי ההבדלים בתוחלת‬ ‫החיים היו גבוהים יותר ככל שהניצולים היו‬ ‫מבוגרים יותר כשחוו את אימי השואה‪.‬‬ ‫גברים שהיו בגילאי ‪ 15-10‬בזמן השואה‬ ‫נמצאו כבעלי תוחלת חיים ארוכה יותר‬ ‫בעשרה חודשים לעומת גברים בקבוצת‬ ‫ההשוואה‪ .‬גברים שחוו את השואה בגיל ‪20-16‬‬ ‫האריכו אף ב‪ 18-‬חודשים יותר מהגברים‬ ‫בקבוצת ההשוואה‪" .‬ניצולי שואה לא רק סבלו‬ ‫מפגיעות נפשיות וגופניות קשות מנשוא‪ ,‬אלא‬ ‫גם מרעב‪ ,‬תזונה רעועה והיעדר שירותים‬ ‫היגייניים ‪ -‬סניטריים ורפואיים‪ .‬היינו מצפים‬ ‫כי דווקא כל אלה יקטינו את תוחלת החיים‬ ‫של הניצולים‪ ,‬אולם הממצאים לימדו אותנו‬ ‫על החוסן של נפש האדם"‪ ,‬אומר פרופ' אבי‬ ‫שגיא‪-‬שוורץ מהחוג לפסיכולוגיה וראש‬ ‫המרכז להתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה‪,‬‬ ‫שהוביל את המחקר‪.‬‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬הסבר אפשרי אחד לממצא‬ ‫המפתיע הוא תופעת הצמיחה הפוסט‪-‬‬ ‫טראומטית‪ ,‬שלפיה ההתמודדות של ניצולי‬ ‫השואה עם האירועים הטראומטיים שטלטלו‬ ‫את שגרת חייהם ועוררו סבל רב היוו גם‬ ‫מנוף לפיתוח מיומנויות אישיות ובין אישיות‪,‬‬ ‫תובנות חדשות וקבלת משמעות עמוקה יותר‬ ‫לחיים‪ ,‬מה שתרם בסופו של דבר לתוחלת‬ ‫החיים הארוכה יותר‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫הונגריה תפצה ניצולים ממוצא‬ ‫הונגרי ב‪ 5.6-‬מיליון דולר‬ ‫מכון ויזנטל‬ ‫מציע ‪ 25‬אלף‬ ‫יורו למי שימסור‬ ‫מידע על נאצים‬ ‫בגרמניה‬ ‫‪OperatiOn Last chance‬‬ ‫גרוש יהודים מבודאפשט‬ ‫ממשלת הונגריה אישרה את העברת‬ ‫הכספים לועידת התביעות‪ ,‬לאחר השהיות‬ ‫חוזרות ונשנות של המו"מ‪ .‬על אף שההונגרים‬ ‫התחייבו כבר בעבר על תשלומים אלה‬ ‫לניצולים‪ ,‬הם עצרו את ביצוע העברת הכספים‬ ‫משך למעלה משנה וחצי‪ ,‬תוך שהם מעכבים‬ ‫את הדיונים במהלך המו"מ‪.‬‬ ‫לדברי אנשי ועידת התביעות‪" ,‬השלמת‬ ‫ההסכם מסמלת השגת יעד משותף לוועידת‬ ‫התביעות ולממשלת הונגריה ‪ -‬לסייע‬ ‫לניצולי שואה נזקקים לחיות את שנותיהם‬ ‫האחרונות בכבוד‪ ,‬בביתם‪ ,‬ולקבל את העזרה‬ ‫הנחוצה לשם כך"‪.‬‬ ‫בהסכם שנחתם ואושר בסופו של דבר‪,‬‬ ‫התחייבה ממשלת הונגריה לספק מימון‬ ‫לשירותי רווחה עבור ניצולי שואה נזקקים‬ ‫ממוצא הונגרי המתגוררים מחוץ להונגריה‬ ‫בהיקף של ‪ 5.6‬מיליון דולר‪ .‬הסכום יחולק‬ ‫לארגוני רווחה המסייעים לניצולי שואה‬ ‫ממוצא הונגרי המתגוררים ברחבי העולם‪,‬‬ ‫למעט הונגריה‪.‬‬ ‫עם חתימת ההסכם אמר גרג שניידר‪,‬‬ ‫מנכ"ל ועידת התביעות‪" ,‬כמעט שבעים‬ ‫שנה אחרי הרדיפות והרצח ההמוני של‬ ‫יהודי הונגריה על ידי הנאצים ומשתפי‬ ‫הפעולה שלהם‪ ,‬מימשה ממשלת הונגריה‬ ‫‪10‬‬ ‫את ההסכם הקודם לתמוך בניצולים‬ ‫הונגרים קשישים‪ .‬יוזמה זו תאפשר‬ ‫לניצולים קשישים מעט נוחות ומידה של‬ ‫כבוד בחייהם"‪.‬‬ ‫התחמקו מההתחייבות‬ ‫במטרה לסייע לניצולי שואה מהונגריה‬ ‫ומחוצה לה‪ ,‬הבטיחה הונגריה עוד בשנת‬ ‫‪ 2007‬להעביר ‪ 21‬מיליון דולר על פני תקופה‬ ‫של חמש שנים‪ .‬על פי החלטה זו נקבע כי‬ ‫קרן "‪ ,"MAZSOK‬הקרן ההונגרית להשבת‬ ‫רכוש‪ ,‬המורכבת מיהודי הונגריה‪ ,‬גורמים‬ ‫ממשלתיים והארגון העולמי להשבת‬ ‫רכוש (אי"לר)‪ ,‬תחלק שליש מהסכום‬ ‫לניצולים החיים כיום בהונגריה‪ ,‬ואילו‬ ‫שני שלישים מהסכום יועברו לוועידת‬ ‫התביעות‪ ,‬למימון שירותי רווחה לניצולים‬ ‫נזקקים המתגוררים מחוץ להונגריה‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בשנת ‪ ,2012‬עם עלייתה לשלטון‬ ‫של ממשלת הימין הקיצוני בהונגריה‪,‬‬ ‫הופסקה העברת הכספים לוועידת‬ ‫התביעות‪ ,‬על אף שנותרו שנתיים מתוך‬ ‫החמש להן התחייבה הממשלה הקודמת‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כעת‪ ,‬עם חידוש ההתחייבות של‬ ‫ממשלת הונגריה‪ ,‬יכנס ההסכם לתוקף‬ ‫בצורה מיידית‪.‬‬ ‫‪nicht‬‬ ‫‪aber‬‬ ‫‪Millionen Unschuldiger wurden von Nazi-Kriegsverbrechern ermordet.‬‬ ‫!‪Einige der Täter sind frei und am Leben‬‬ ‫‪Helfen Sie uns, diese vor Gericht zu bringen.‬‬ ‫‪Bis zu € 25.000,– Belohnung für wertvolle Informationen.‬‬ ‫‪www.operationlastchance.org‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪Hotline: 0800 – 5894806‬‬ ‫במהלך חודש יולי השיק מרכז ויזנטל בגרמניה‬ ‫מבצע בשם "הזדמנות אחרונה"‪ ,‬המבטיח פרס‬ ‫כספי של ‪ 25‬אלף יורו לכל מי שיעביר מידע‬ ‫שיסייע‪ ‬באיתור פושעים נאצים‪ .‬במהלך המבצע‪,‬‬ ‫יתלו ברחבי המדינה כרזות בהן נאמר‪" :‬מאוחר – אבל‬ ‫לא מאוחר מדי"‪.‬‬ ‫לדברי אפרים זורוף‪ ,‬מנהל מרכז שמעון ויזנטל‬ ‫בישראל‪" ,‬יש סיכוי סביר שפושעים נאצים רבים‬ ‫עדיין מסתובבים באין מפריע‪ ,‬ואנחנו מבקשים‬ ‫שיסייע לנו להגיע לפושעים נאצים ששרתו‬ ‫במחנות המוות או בעוצבות המבצע‪ ,‬כדי‬ ‫שנוכל להעמיד אותם לדין‪ " .‬לטענתו‪ ,‬בעקבות‬ ‫הרשעתו של דמיאניוק‪ ,‬ניתן היום בגרמניה‬ ‫להרשיע פושעים על סמך הוכחת שירות בלבד‪,‬‬ ‫והדבר מאפשר למערכת המשפטית להאשים‬ ‫אותם בסיוע לרצח"‪ .‬הזמן שלנו אוזל וחשוב‬ ‫להספיק להעמיד אותם לדין‪ ,‬אמר זורוף‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫בית משפט בגרמניה הורה‬ ‫להמשיך ולהסתיר תיקים‬ ‫המכילים מידע על אייכמן‬ ‫הבקשה לפרסום המסמכים‪ ,‬אשר על פי הערכות‬ ‫מומחים מצביעים על כך שבגרמניה ידעו על‬ ‫מקום המסתור של אייכמן‪ ,‬הוגשה על ידי העיתון‬ ‫הגרמני "בילד"‪ ,‬שלטענתו המידע הכלול בתיקים‬ ‫מוכיח כי שירותי הביון הגרמני ידעו על מקום‬ ‫מושבו של אייכמן עוד ב‪.1952-‬‬ ‫ההערכות הן כי גרמניה לא פעלה להסגרתו‬ ‫של אייכמן‪ ,‬משום שחששה כי ימסור מידע‬ ‫על נאצים בכירים המשרתים בממשל הגרמני‪.‬‬ ‫הנחה אחרת‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬גורסת כי המשך‬ ‫הסתרת המידע בא להגן על קשרי עבודה של‬ ‫רשויות הביטחון הגרמני עם המוסד הישראלי‪,‬‬ ‫בתכנון חטיפתו של אייכמן‪.‬‬ ‫שירות הביון הגרמני ענה לעיתונאים‬ ‫שביקשו את חשיפת התיקים‪ ,‬כי "רוב התיקים‬ ‫על אייכמן כבר נחשפו‪ ,‬ורק חלק קטן מהם‬ ‫נותר מסווג‪ .‬הצורך להסתיר חלק קטן זה של‬ ‫מידע‪ ,‬נועד להגן על אינטרסים על ביטחון‬ ‫לאומי‪ ,‬על פי חוק"‪ .‬כאמור‪ ,‬בית המשפט‬ ‫קיבל את הטענה ואפשר שלא לפרסם את‬ ‫מהמסמכים המלאים‪.‬‬ ‫העיתונאים החוקרים של ה"בילד" בקשו‬ ‫לקבל את התיקים‪ ,‬על מנת שיוכלו להוכיח‬ ‫כי גורמי המודיעין המערב‪-‬גרמניים ידעו כבר‬ ‫ב‪ 1952-‬כי אייכמן חי בארגנטינה‪ .‬טענה זו‬ ‫נתמכת במסמכים שפורסמו ב‪ 2006-‬על ידי‬ ‫סוכנות הביון האמריקאית המרכזית (‪,)CIA‬‬ ‫מהם עולה כי עוד ב‪ 1958-‬העבירו אנשיה‬ ‫לגרמניה מידע על מקום הימצאו של אייכמן‪.‬‬ ‫שיתוף פעולה‬ ‫בין מרכז‬ ‫הארגונים‬ ‫למשמר הגבול‬ ‫יחידת קורל של משמר הגבול החלה‬ ‫בפרויקט ארוך טווח של אימוץ ניצולי‬ ‫שואה בשיתוף עם מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫לקראת תחילתו‪ ,‬נערך לשוטרי יחידת‬ ‫קורל יום עיון שהכין אותם לקראת‬ ‫המפגש עם הניצולים‪.‬‬ ‫הפרויקט נועד לסייע לניצולים ולחזק‬ ‫בהם את תחושת הביטחון האישי‪.‬‬ ‫פעם בחודש יגיעו השוטרים לפגישות‬ ‫שיערכו בעמותות וארגונים המטפלים‬ ‫בניצולים על בסיס אישי‪ ,‬ופעם בחצי‬ ‫שנה תהייה פעילות ברמה יחידתית‪.‬‬ ‫הפעילות תתפרס מכרמיאל בצפון ועד‬ ‫לבאר שבע בדרום‪.‬‬ ‫פושע המלחמה לאדיסלוס צ'אטרי נפטר זמן קצר‬ ‫לאחר שהוגש נגדו כתב אישום‬ ‫נפטר לפני המשפט‪ .‬צ'אטרי‬ ‫הפושע הנאצי המבוקש בעולם‪ ,‬לאדיסלוס‬ ‫צ'אטרי מי שהיה מפקד הגטו בסלובקיה ושלח‬ ‫אלפי יהודים למחנה המוות אושוויץ‪ ,‬מת בגיל ‪.98‬‬ ‫צ'אטרי הסתתר בשנים האחרונות בקנדה ולאחר‬ ‫מכן בהונגריה‪ ,‬עד שמכון ויזנטל עלה על עקבותיו‪.‬‬ ‫לאדיסלאס צ'אטרי‪ ,‬אשר הוכרז על ידי‬ ‫מכון ויזנטל כ"פושע הנאצי מבוקש ביותר‬ ‫בעולם"‪ ,‬אותר בבודפשט על ידי כתב עיתון‬ ‫"הסאן" הבריטי‪ ,‬בתום ‪ 15‬שנים של מרדף‬ ‫אחריו‪ .‬ב‪ 18-‬ביולי ‪ 2012‬הודיעה התביעה‬ ‫בהונגריה על מעצרו‪ .‬הפרטים לגבי מקום‬ ‫הימצאו של צ'אטרי‪ ,‬נמסרו ל"סאן" על ידי‬ ‫ד"ר אפרים זורוף‪ ,‬ראש מכון ויזנטל בירושלים‪,‬‬ ‫אשר הצליח להתחקות על עקבותיו בעזרת‬ ‫מידע שקיבל מתושב בודפשט‪ ,‬במסגרת‬ ‫מבצע "הזדמנות אחרונה"‪ ,‬שנועד לאתר את‬ ‫אחרוני הנאצים שנותרו בחיים‪ .‬זורוף העביר‬ ‫את המידע על מקום הימצאו של צ'אטרי גם‬ ‫לתביעה ההונגרית‪.‬‬ ‫על פי כתב האישום ניהל צ'אטרי את מחנה‬ ‫המעצר בעיר קושיצה‪ ,‬והיה אחראי לגירוש‬ ‫‪ 15,700‬יהודים לאושוויץ באביב ‪ .1944‬על פי‬ ‫עדויות שצורפו לכתב התביעה‪ ,‬היה צ'אטרי‬ ‫סדיסט‪ ,‬שנהג להתעלל ביהודים ובין היתר‪,‬‬ ‫נהג להצליף בנשים בחגורה והכריח יהודים‬ ‫לחפור בורות בידיים חשופות בשלג‪ .‬צ'אטרי‬ ‫גם הורה שלא להתקין חלונות אוורור בקרונות‬ ‫בהם שלח את היהודים לאושוויץ‪.‬‬ ‫לאחר המלחמה נמלט צ'אטרי לקנדה‪ ,‬שם‬ ‫הורשע ב־‪ 1948‬שלא בפניו בפשעי מלחמה‬ ‫ונידון למוות‪ .‬לאחר שאזרחותו הקנדית‬ ‫נשללה ממנו ב־‪ ,1997‬הוא נמלט להונגריה‬ ‫וחי חיי נוחות בבודפשט‪ .‬ב־‪ 2011‬קיבל מרכז‬ ‫ויזנטל מידע על צ'טארי ועל מקום הימצאו‪,‬‬ ‫מידע שהועבר לידי "הסאן"‪ ,‬אשר שלח את‬ ‫כתביו להתחקות אחריו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫הנשיא חנך מוזיאון בריגה‬ ‫והשתתף בעצרת בפונאר‬ ‫נשיא המדינה‪ ,‬שמעון פרס‪ ,‬חנך בריגה‪,‬‬ ‫בירת לטביה‪ ,‬מוזיאון לזכר חסידי אומות‬ ‫העולם זאניס ויוהנה ליפקה‪ ,‬אשר הצילו‬ ‫יהודים ממחנות ההשמדה במלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬תואר חסידי אומות העולם הוענק‬ ‫לבני הזוג ליפקה על ידי מוזיאון יד ושם בשנת‬ ‫‪ .1966‬בטכס נטל חלק גם נשיא לטביה אנדרס‬ ‫ברזינס‪.‬‬ ‫ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ 1941‬היו זאניס האב‬ ‫ובנו‪ ,‬עדים לרצח אכזרי‪ ‬שביצעו הנאצים‬ ‫בריגה‪ .‬בתגובה לרצח החליטו לעשות כל‬ ‫שביכולתם להציל יהודים מידי הגרמנים‬ ‫ומשתפי פעולה מקומיים‪ .‬האב התפטר‬ ‫מעבודתו בנמל והיה למנהל עבודה‬ ‫ביחידה אזרחית שעבדה למען חיל האוויר‬ ‫הגרמני ה'לופטוופה'‪ .‬במסגרת תפקידו זה‬ ‫היה רשאי להיכנס לגטו היהודי כדי להביא‬ ‫פועלים למפעל‪.‬‬ ‫ליפקה דאג לכך שאנשיו יחליפו את‬ ‫היהודים שיצאו לעבודה אל מחוץ לתחומי‬ ‫הגטו ולא חזרו‪ ,‬באופן שבספירה בתום‬ ‫יום העבודה היה מספר החוזרים לגטו‬ ‫כמספרם של היהודים שיצאו לעבודה‬ ‫באותו בוקר‪ .‬הלטבים נכנסו לגטו כשהם‬ ‫עונדים טלאי צהוב על מעיליהם‪ ,‬ואחרי‬ ‫כן הסירו אותו‪ .‬בבוקר הלמחרת יצאו‬ ‫לעבודה עבור קבלנים לטבים שהעסיקו‬ ‫יהודים מהגטו‪ .‬‬ ‫עם תום הביקור בלטביה‪ ,‬המשיך הנשיא‬ ‫לפונאר שבליטא‪ ,‬שם השתתף בטקס‬ ‫זיכרון שנערך בגיא ההריגה לכ‪ 70-‬אלף‬ ‫יהודים שנורו בו למוות‪ .‬בטקס השתתפה‬ ‫גם נשיאת ליטא‪ .‬בנאומו אמר פרס‪ ,‬בין‬ ‫השאר‪" :‬צבעו של הטבע הפסטורלי האופף‬ ‫אותנו מכל עבר הוא ירוק‪ ,‬אך האדמה‬ ‫אדומה מדם‪ .‬בעמק הרצח של פונאר לא‬ ‫היו תאי גזים‪ .‬רק רצח ישיר‪ .‬פיזי ולחיצה‬ ‫מדויקת ומחושבת על ההדק אחד אחרי‬ ‫השני‪ .‬חמש מאות בכל יום‪ ,‬יום אחרי יום‪,‬‬ ‫ללא הפסקה‪ ,‬ללא חרטה‪ ,‬ללא מחשבה‬ ‫שנייה‪ .‬ללא מחשבה כלל‪ ,‬רוצחים"‪.‬‬ ‫מגזין גרמני מפאר‬ ‫חיילים נאצים‬ ‫ארגונים יהודיים בגרמניה יצאו במחאה נגד המגזין "דר לנדסר"‪ ,‬העוסק בצבא הגרמני‬ ‫במלחמת העולם השנייה‪ ,‬מאז החל לצאת לאור ב‪1957-‬‬ ‫מרכז שמעון ויזנטל קרא לממשלת‬ ‫גרמניה לסגור את המגזין ולקחת אחריות‬ ‫על התוכן שמתפרסם בו‪ .‬לדברי הרב‬ ‫מאיר הייר מממרכז ויזנטל "המגזין מתאר‬ ‫את האנשים הללו כחיילים מוערכים‬ ‫ומכובדים‪ ,‬אבל המציאות היא שהם היו‬ ‫בריונים ורוצחים"‪.‬‬ ‫המגזין מפרסם סיפורי גבורה של חיילי‬ ‫הוורמאכט והוואפן אס‪.‬אס בתוספת ציורים‪,‬‬ ‫תמונות וקומיקס‪ ,‬המתארים את הקרבות‬ ‫‪12‬‬ ‫בהם השתתפו‪ .‬הטענה המרכזית המושמעת‬ ‫כנגד המגזין היא בעוד הוא מפאר את‬ ‫הגיבורים הנאציים‪ ,‬הוא אינו מציין את‬ ‫תפקידם המרכזי והפעיל של חיילים אלו‬ ‫בהשמדת העם היהודי ובפשעי מלחמה להם‬ ‫היו אחראים במלחמת העולם השנייה‪ .‬בעוד‬ ‫מפיצי המגזין והמוציא לאור שלו אמרו‬ ‫כי הם לא מתכננים להפסיק את מכירתו‪,‬‬ ‫הבטיח משרד הפנים הגרמני לבחון את‬ ‫התכנים ולבדוק האם ניתן לסגור את המגזין‪.‬‬ ‫ניידת טיפולי‬ ‫שיניים לניצולי‬ ‫שואה בצפון‬ ‫ד"ר נתן פורמן‪ ,‬מנהל המכון ללימודי‬ ‫המשך ברפואת שיניים בחיפה‪ ,‬גייס יחד‬ ‫עם עיריית חיפה‪ ,‬משרד הבריאות והביטוח‬ ‫הלאומי כסף עבור שתי ניידות לטיפולי‬ ‫שיניים לקשישים מוגבלים וניצולי שואה‬ ‫שמגיעה עד הבית‪.‬‬ ‫"טיפול שיניים אינו מותרות"‪ .‬ד"ר פרמן‬ ‫לדברי ד"ר פורמן‪" ,‬כל יום נפטרים כ‪30-‬‬ ‫ניצולי שואה בארץ‪ .‬זה המעט שאנו יכולים‬ ‫לעשות עבורם‪ .‬טיפול שיניים אינו מצרך‬ ‫מותרות‪ .‬טיפול השיניים הוא בריאותי‬ ‫והכרחי לכל אדם ואדם"‪ .‬הניידות החלו‬ ‫לפעול במהלך החודש האחרון‪ ,‬והן נותנת‬ ‫מענה לקשישים וניצולי שואה מטבריה‬ ‫עד חדרה‪ ,‬ומעניקה לקשישים והמוגבלים‬ ‫שאינם ניידים לטיפול שיניים בבתיהם‪.‬‬ ‫הניידת מצוידת בכל המכשור הרפואי‬ ‫הנחוץ ומאוישת ברופא שיניים‪ ,‬שיננית‬ ‫ומתפעל ציוד‪ .‬הרופאים והאחיות מבצעים‬ ‫את תפקידם בהתנדבות מלאה‪ .‬עבור ניצולי‬ ‫שואה הטיפול הוא חינם‪ ,‬בעוד שקשישים‬ ‫מוגבלים אחרים נדרשים להשתתפות‬ ‫עצמית סמלית בתשלום‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫אדולף היטלר אזרח כבוד‬ ‫בעיירות באסום‪ ,‬נוטרורף והלסה‪ .‬בדיקה‬ ‫שנערכה‪ ,‬ולפיה העיירות הללו לא השמיטו את‬ ‫שמו של הצורר אדולף היטלר מרשימת אזרחי‬ ‫הכבוד‪ .‬לעומתן‪ ,‬העיירה גוסלר‪ ,‬החליטה‬ ‫לבטל את אזרחות הכבוד שהוענקה להיטלר‬ ‫עוד בשנות ה‪ 30-‬של המאה הקודמת‪ .‬במהלך‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬העניקו לפחות ‪4,000‬‬ ‫ערים‪ ,‬עיירות וכפרים בגרמניה תואר "אזרח‬ ‫כבוד" להיטלר‪ .‬לאחר נפילת הרייך השלישי‪,‬‬ ‫החליטו ערים רבות לבטל את ההכרזה‪.‬‬ ‫במפתיע‪ ,‬דווקא ראש המפלגה הסוציאל‪-‬‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬יליד העיירה‪ ,‬זיגמר גבריאל‪ ,‬טוען‬ ‫עדיין מככב כאזרח כבוד‪ .‬היטלר‬ ‫שאין צורך למחוק את שם הצורר מרשימת‬ ‫עיירות‬ ‫במספר‬ ‫כי‬ ‫הגילוי‬ ‫גרמניה סוערת בעקבות‬ ‫אזרחי הכבוד‪ .‬לדבריו‪" :‬זהו ניסיון לטייח את מה‬ ‫עדיין לא הסירו את שמו של הצורר מרשימת שלא ניתן‪ .‬היום‪ ,‬למחוק את שמו תהיה טעות"‪.‬‬ ‫אזרחי הכבוד שלהן‪.‬‬ ‫לגבריאל הצטרפו מספר ראשי ערים שאמרו‪" :‬זה‬ ‫על פי דיווחים בתקשורת הגרמנית‪ ,‬מדובר משקף את התמונה שהייתה נהוגה אז"‬ ‫נאצים שנדונו לגירוש ממשיכים‬ ‫לחיות בארה"ב‬ ‫קהילת פושעי המלחמה הנאצים אמנם‬ ‫הולכת ומזדקנת‪ ,‬אבל כעת מתברר שכמה‬ ‫מאלה שניתן היה למצות איתם את הדין עדיין‬ ‫חופשיים‪ ,‬דווקא בארצות הברית‪ ,‬ונהנים‬ ‫מזכויות סוציאליות מלאות‪ .‬‬ ‫לפחות ארבעה מהם מוסיפים ליהנות‬ ‫מזכויות סוציאליות אף שהורשעו בפשעי‬ ‫מלחמה‪ .‬הסיבה‪ :‬מדינות אירופה מסרבות‬ ‫להכניסם לשטחן‪.‬‬ ‫מתחקיר שערכה סוכנות הידיעות ‪ A.P‬עולה‪,‬‬ ‫כי לפחות עשרה אנשים החשודים כנאצים‪,‬‬ ‫ממשיכים לחיות בארה"ב‪ ,‬למרות שהמדינה‬ ‫הורתה על גירושם‪ .‬ארבעה מתוכם גם נהנים‬ ‫מחופש תנועה מלא ומתשלומי ביטוח לאומי‪.‬‬ ‫הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאף מדינה בעולם‬ ‫לא מוכנה לקבל אותם‪ ,‬ולפי החוק האמריקאי‪,‬‬ ‫כל עוד לא גורשו‪ ,‬אי אפשר לשלול את‬ ‫זכויותיהם‪.‬‬ ‫הארבעה‪ ,‬שזהותם נחשפה על ידי סוכנות‬ ‫הידיעות הם ולאדאס זיאקאוסקס ממדינת‬ ‫מסצ'וסטס‪ ,‬תיאודור שהינסקי מפנסילבניה‪,‬‬ ‫יאקיב פאליג' מניו יורק וג'ון קליימון ממישיגן‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬כל הארבעה מועמדים לגירוש‪ ,‬אך‬ ‫ממשיכים לנהל חיים רגילים כבר שנים רבות‪ .‬‬ ‫ארצות הברית יכולה אומנם לגרש אנשים‬ ‫שלגביהם יש ראיות שהיו מעורבים בפשעי‬ ‫מלחמה‪ ,‬אך היא מנועה מלהעמיד אותם לדין‪,‬‬ ‫משום שהפשעים המיוחסים להם לא בוצעו‬ ‫על אדמת ארצות הברית‪ .‬כבר לפני ‪ 34‬שנים‬ ‫הקים משרד המשפטים האמריקאי גוף שנועד‬ ‫לאתר נאצים ולגרשם‪ .‬עד כה הוגשו תביעות‬ ‫נגד ‪ 137‬איש‪ ,‬אך רק ‪ 66‬מתוכם גורשו‪ ,‬הוסגרו‬ ‫או עזבו מרצונם‪ .‬לפחות ‪ 20‬מהם מתו בעיצומם‬ ‫של ההליכים‪ ,‬ולגבי ‪ 20‬אחרים הסכים משרד‬ ‫המשפטים להפסיק את ההליכים‪ ,‬לרוב בגלל‬ ‫מצב בריאותי‪.‬‬ ‫בריטניה‬ ‫סייעה‬ ‫לנאצים‬ ‫במכירת זהב‬ ‫ששדדו‬ ‫מסמכים שפורסמו לאחרונה‪,‬‬ ‫חושפים את העובדה שהבנק המרכזי‬ ‫של בריטניה ניהל ב‪ 1939-‬עסקאות‬ ‫ענק של מכירת זהב ששדדו הנאצים‬ ‫בצ'כוסלובקיה‪ .‬העיסקאות בוצעו‪,‬‬ ‫למרות הנחיה שהוציאה ממשלת‬ ‫בריטניה לאחר הפלישה להקפיא‬ ‫מכירת נכסים צ'כים‪ .‬שווי הזהב שנמכר‬ ‫מוערך בכ‪-‬מיליארד ליש"ט בערכים‬ ‫של היום‪.‬‬ ‫תחילתו של המעשה בחודש מרץ‬ ‫‪ ,1939‬כאשר זהב בשווי של ‪5.6‬‬ ‫מיליון ליש"ט (‪ 736.4‬מיליון ליש"ט‬ ‫בערכים של היום)‪ ,‬הועברו מחשבון‬ ‫הבנק המרכזי של צ'כוסלובקיה‬ ‫שנוהל בבנק להסדרים בינלאומיים‪,‬‬ ‫לחשבון הבנק המרכזי של גרמניה‬ ‫הנאצית‪ .‬עסקה נוספת בוצעה ב‪1-‬‬ ‫ביוני ‪ ,1939‬חודשיים לפני פרוץ‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ ,‬כשזהב‬ ‫בשווי של קרוב למיליון ליש"ט נמכר‬ ‫ומחציתו נשלח לניו יורק‪.‬‬ ‫לפי המסמכים שנחשפו‪ ,‬מכר‬ ‫הבנק המרכזי של בריטניה עבור‬ ‫הנאצים מבלי לקבל את הסכמתה‬ ‫של ממשלת בריטניה‪ ,‬משום‬ ‫שהעדיף לשמור על קשרים עסקיים‬ ‫עם הבנק להסדרים בינלאומיים‪,‬‬ ‫בניגוד להחלטת בריטניה להקפיא‬ ‫מכירת נכסים צ'כיים‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫הפושע הנאצי קרקוץ' נחשף במיניסוטה‬ ‫סוכנות הידיעות איי‪.‬פי חשפה ב‪ 14-‬ביוני‬ ‫כי פושע המלחמה מיכאל קרקוץ'‪ ,‬מפקד‬ ‫באס‪.‬אס בזמן מלחמת העולם השנייה‪,‬‬ ‫חי בארה"ב בזהות בדויה‪ .‬לדברי עדים‬ ‫באוקריינה היה קרקוץ' אחראי לשריפת‬ ‫כפרים שלמים על הנשים והטף שהתגוררו‬ ‫בהם‪ .‬לטענתם‪ ,‬היה המפקד האחראי במקום‪.‬‬ ‫על מנת לקבל אשרת כניסה לארה"ב‪ ,‬הצהיר‬ ‫מיכאל קרקוץ' כי לא שירת בצבא במלחמת‬ ‫העולם השנייה והסתיר מפני רשויות ההגירה‬ ‫את עברו כמפקד באס‪.‬אס‪ .‬לטענת סוכנות‬ ‫הידיעות איי‪.‬פי‪ ,‬נאסרה הכניסה לארה"ב על כל‬ ‫חברי היחידה בה שירת קרקוץ'‪.‬‬ ‫העדויות שנחשפו על ידי סוכנות איי‪.‬פי‬ ‫מעוררות עניין בגרמניה‪ ,‬בה ניתן להעמיד לדין‬ ‫על פשעי מלחמה כל נאצי בעל עבר פיקודי‪,‬‬ ‫אפילו אם מעורבותו הישירה במעשי זוועה‬ ‫לא הוכחה‪ .‬עוד יש להזכיר‪ ,‬כי ארה"ב כבר‬ ‫גירשה בעבר פושעי מלחמה שנכנסו למדינה‬ ‫תוך הסתרת עברם משלטונות ההגירה‪.‬‬ ‫ספר חדש בפרסית על‬ ‫השואה והשמדת עם‬ ‫השואה ורצח עם בפרסית‪ .‬בפעם הראשונה‬ ‫יהודי ממוצא פרסי החי‬ ‫בקליפורניה‪ ,‬הקדיש ‪ 15‬שנות מחקר‬ ‫ועבודה על פרסום מקיף בפרסית‬ ‫של תולדות השואה‪ .‬הפרסום מחזיק‬ ‫ארבעה כרכים‪ ,‬ומלבד השואה‬ ‫נסקרות בו גם תופעות של השמדת‬ ‫עם בארמניה‪ ,‬בוסניה‪ ,‬קמבודיה‬ ‫רואנדה וסודן‪ .‬הספר הפך לרב‬ ‫מכר בקרב דוברי פרסית בעולם‪.‬‬ ‫מחבר הספר‪ ,‬הד"ר ארי באבאקינייה‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫גניקלוג בהכשרתו‪ ,‬מספר כי כבר‬ ‫בשבועות הראשונים לאחר הוצאתו‬ ‫לאור‪ ,‬נמכרו למעלה מ‪ 2,000-‬עותקים‬ ‫לקוראיי פרסית שאינם ממוצא יהודי‪,‬‬ ‫בעיקר בארה"ב‪ .‬בעקבות פרסום‬ ‫הספר הוא הוזמן לעשרות פגישות‬ ‫במסגדים ומרכזים קהילתיים‬ ‫איראניים ברחבי ארה"ב‪.‬‬ ‫לספר זה קדמו כבר מספר פרסומים‬ ‫בפרסית ובערבית‪ ,‬שהוצאו לאור ע"י‬ ‫ארגון "אלאדין"‪ ,‬שמרכזו בפאריס‪.‬‬ ‫הארגון הוא בלתי תלוי ועוסק ביצירת‬ ‫הבנה בין היהדות לאיסלם‪ .‬מלבד‬ ‫פרסום ספרים על השואה‪ ,‬עוסק‬ ‫הארגון גם בחינוך והוראת השואה‬ ‫בשיתוף עם סוכנות ‪ unesco‬של‬ ‫האו"ם‪.‬‬ ‫אחת העדויות המובאות בתחקיר של אי‪.‬פי היא‬ ‫של אחד מפקודיו של קרקוץ'‪ ,‬ואסיל מלזנסקי‪.‬‬ ‫עדות זו נמסרה בעבר לחוקרים סובייטים‪ .‬לדברי‬ ‫מלזנסקי "ההוראה שקיבלנו ב‪ 1944-‬הייתה‬ ‫לחסל את כל תושבי הכפר קליניאו‪ .‬העד לא‬ ‫נקב בשם נותן ההוראה‪ ,‬אך סיפר "היינו במצב‬ ‫של טראנס‪ .‬הצתנו אש במקום‪ ,‬ירינו והרסנו‬ ‫הכל‪ .‬מאוחר יותר עברנו בכפר וראינו את גופות‬ ‫התושבים‪ ,‬ילדים‪ ,‬גברים ונשים"‪ .‬‬ ‫אחוזי הנכות של‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫יעוגלו מעלה‬ ‫שר האוצר‪ ,‬יאיר לפיד‪ ,‬חתם ב‪ 28-‬באוגוסט‪ ,‬על תקנות‬ ‫המסדירות את סמכותן של הוועדות הרפואיות לעגל‬ ‫לניצולי השואה את אחוזי הנכות כלפי מעלה‪ .‬צעד‬ ‫משמעותי זה‪ ,‬יאפשר להעלות את התגמולים החודשיים‬ ‫לניצולים‪ ,‬משום ששיעורי התגמול נקבעים ביחס‬ ‫ישיר לאחוזי דרגת הנכות שלהם‪ .‬עלותו התקציבית‬ ‫של המהלך נאמדת בכ‪ 7.5-‬מיליון שקל בשנה‪ ‬‬ ‫כיום התגמול משולם בהתאם לדרגת הנכות שנקבעת‬ ‫על‪-‬ידי וועדה רפואית‪ .‬דרגת הנכות יכולה לכלול‬ ‫גם חלקי אחוזים‪ ,‬כגון ‪ .38.1%‬מעתה‪ ,‬יקבע התגמול‬ ‫בהתאם לדרגת הנכות הבאה ‪ .39% -‬התקנות החדשות‬ ‫ייכנסו לתוקפן אחרי פרסומן ברשומות‪ .‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫סוף לאנטישמיות בטוויטר‬ ‫בית משפט בפאריס הורה בחודש ינואר השנה‬ ‫למנהלי הרשת החברתית "טוויטר" למסור‬ ‫מידע שיוכל לסייע לזהות משתמשים שכתבו‬ ‫הודעות אנטישמיות שהחלו להופיע ברשת‬ ‫ב‪ 10-‬באוקטובר ‪ 2012‬תחת‪ ‬התגית "יהודי טוב"‬ ‫(‪. )Un Bon Juif‬‬ ‫ה"ציוצים" האנטישמיים הובילו לתביעת‬ ‫מיליונים נגד החברה של ה‪ ,UEJF-‬ארגון‬ ‫הסטודנטים היהודים בצרפת‪ .‬טוויטר הסירה‬ ‫את התוכן הפוגעני ובפשרה שהגיעו אליה‬ ‫בעקבות התביעה הבטיחה החברה להילחם‬ ‫בגזענות‪ ,‬ואף העבירה את המידע הנדרש‬ ‫לזיהוי הכותבים‪.‬‬ ‫צילום מסך מטוויטר‬ ‫אנדרטת שואה "יהודית מדי"‬ ‫באוהיו מעוררת סערה‬ ‫אנדרטת שואה באוהיו‪ ,‬המכילה מגן דוד‪,‬‬ ‫עומדת במרכזה של סערה‪ .‬ארגון אתאיסטי‬ ‫טוען שהמגן דוד נותן דגש מוגזם על רצח‬ ‫היהודים ומתעלם מקבוצות אחרות שנרצחו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬טען הארגון‪" :‬אם עיקרון הפרדת‬ ‫דת ומדינה היה בגרמניה‪ ,‬לא היתה שואה"‪.‬‬ ‫באנדרטה חדשה לזכר השואה שהוצבה‬ ‫באוהיו‪ ‬מעוררת סערה משום שמבקריה‬ ‫מתנגדים לתת לה גוון "יהודי מדי"‪ .‬אנדרטת‬ ‫קולומבוס תוכננה על ידי האדריכל דניאל‬ ‫ליבסקינד‪ ,‬בן לניצולי שואה ואדריכל מוכר‬ ‫שעיצב גם את האנדרטה לזכר הרוגי אסון‬ ‫התאומים‪ .‬האנדרטה הנוכחית כוללת שני‬ ‫שבילים המובילים לכיוון מה שנראה כמו‬ ‫מגן דוד חתוך‪ .‬וזה בדיוק מה שעורר את‬ ‫זעם המתנגדים‪ .‬‬ ‫מבקרי האנדרטה‪ ,‬הארגון האתאיסטי‪" ‬חופש‬ ‫מפני דת" טוענים שהסמל לא אמור להיות‬ ‫דתי ולקדם דת‪" .‬יש חלופות אחרות חילוניות"‪,‬‬ ‫אמר נשיא הארגון דן קארקר‪" .‬האנדרטה‬ ‫חשובה‪ ,‬אבל הכוכב נותן את הרושם של‬ ‫תמיכה ביהדות תוך התעלמות מקבוצות‬ ‫אחרות רבות שנרצחו על ידי הנאצים‪ .‬העיקרון‬ ‫החוקתי הוא להפריד דת וממשל‪ ,‬אילו זה היה‬ ‫בגרמניה לפני מלחמת העולם השניה‪ ,‬הם לא‬ ‫היו רודפים אחרי מיעוטים וקבוצות דתיות‬ ‫אחרות‪ .‬לשים מגן דוד זה פשוט יותר מדי‪,‬‬ ‫לדעתי יכולים לתבוע אותנו על זה"‪.‬‬ ‫תגובתו של קארק עוררה כצפוי סערה‪ .‬בטור‬ ‫חריף שנכתב בתגובה על ידי העיתונאית מארי‬ ‫אליזבת וויליאמס נכתב‪" :‬כן‪ ,‬ממש‪ .‬יום אחד‬ ‫אתה שם מגן דוד על אנדרטה ויום אחרי עושה‬ ‫פוגרום בכל המיעוטים‪ .‬ממש מדרון חלקלק‪.‬‬ ‫להגיד 'יש חלופות חילוניות טובות יותר' זה‬ ‫מזעיר את רצח היהודים ומעליב‪ .‬זו בקשה‬ ‫פשטנית להפוך את השואה לרצח הקבוצות‬ ‫האתניות ולא רק היהודים‪ .‬הם מעדיפים לדלל‬ ‫את אימת העבר ולפסוח על האמת‪ .‬הנאצים‬ ‫רדפו על רקע דתי‪ ,‬ואנשים נרצחים עד היום‬ ‫על רקע דתי בכל מיני מקומות בעולם ואי‬ ‫אפשר להתעלם מזה‪ .‬דו קיום אינו משמעותו‬ ‫להתעלם מסבל האחר‪ ,‬גם אם אנחנו לא‬ ‫חולקים את אותה אמונה"‪.‬‬ ‫חשוב לציין שעל האנדרטה מופיע כיתוב‬ ‫המתייחס לכל אילו שנרצחו על ידי הנאצים‬ ‫ועוזריהם‪" :‬שבויי מלחמה‪ ,‬הומוסקסואלים‪,‬‬ ‫חולי נפש‪ ,‬מיעוטים אתניים‪ ,‬מתנגדי משטר‬ ‫ונכים שסבלו תחת שלטון הנאצים"‪.‬‬ ‫מגן העיר באר שבע הוענק‬ ‫לארגונים העוסקים‬ ‫בסיוע לניצולי שואה‬ ‫בערב הוקרה למתנדבים שהתקיים במשכן‬ ‫לאמנויות הבמה‪ ‬בבאר שבע'‪ ‬הוענק מגן העיר‬ ‫לארגונים הפועלים לרווחת ניצולי השואה בעיר‪.‬‬ ‫המתנדבים והארגונים המצטיינים שזכו לקבל‬ ‫את האות היוקרתי הם‪ :‬ד"ר בלה קנטור יו"ר עמך‪,‬‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית בניצולי שואה‪,‬‬ ‫מיכאל צרפתי יו"ר שרדנו כדי לחיות וד"ר ג'ין‬ ‫קלוס פישמן יו"ר עמותת ראול ולנברג‪.‬‬ ‫מצבות שהוסתרו‬ ‫מהנאצים התגלו בווינה‬ ‫במהלך עבודות שיקום שנעשו בבית קברות‬ ‫יהודי קטן בווינה‪ ,‬התגלו ‪ 20‬קברים ישנים‪ ,‬חלקם‬ ‫מהמאה ה‪ .16-‬ב‪ 1943-‬קברה הקהילה היהודית‬ ‫בעיר את המצבות באדמה‪ ,‬כדי להסתיר‬ ‫אותן מהנאצים ולהגן עליהן מפני הרס‪ .‬בבית‬ ‫הקברות‪ ,‬שבו מתבצעות עבודות השימור היו‬ ‫במקור כ‪ 800-‬קברים יהודיים‪ ,‬שכמחצית מהם‬ ‫התגלו עד כה‪.‬‬ ‫בקהילה היהודית אמרו כי למצבות יש ערך‬ ‫היסטורי גבוה‪ .‬בקרוב יוחלט אם להמשיך‬ ‫בעבודות באתר בניסיון לחשוף מצבות נוספות‪.‬‬ ‫אוסקר דויטש‪ ,‬נשיא‪ ‬הקהילה היהודית בווינה‪,‬‬ ‫אמר לתקשורת האוסטרית כי "הממצאים‬ ‫החדשים מזכירים את גורלה הטראגי של‬ ‫הקהילה היהודית ואת השמדתה בתקופת‬ ‫הנאצים"‪ .‬דויטש הוסיף גילוי המצבות עשוי‬ ‫להפוך את בית הקברות לאחד מאתרי הקבורה‬ ‫היהודיים החשובים באירופה‪ ,‬דוגמת בית‬ ‫הקברות של פראג‪ .‬לדבריו‪ ,‬עתה תוכל הקהילה‬ ‫לשחזר את בית הקברות בהתבסס על מסמך‬ ‫ארכיוני משנת ‪ 1917‬בהם מוצג סידור הקברים‬ ‫באתר‪" .‬זה יהיה אחד מבית הקברות היהודיים‬ ‫היחידים באירופה‪ ,‬שישוב לסידור המקורי‬ ‫שלו‪ ,‬כפי שהיה לפני מלחמת העולם השנייה"‪,.‬‬ ‫אמר דויטש‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫הסתיים פרויקט תיעוד עדויות במטה יהודה‬ ‫האגף לשירותים חברתיים במטה יהודה הוביל לאחרונה‪ ,‬ובשנה השנייה בהדרכה של עמותת 'אלה' המציעה תמיכה באמצעות טיפול נפשי‪,‬‬ ‫ברציפות‪ ,‬פרויקט תיעוד עדויות הניצולים‪ ,‬במטרה לקרב בין בני הנוער מארגנת סדנאות והרצאות ומעבירה מידע מקצועי לציבור הרחב‬ ‫לבין‪ ‬ניצולי השואה תושבי המועצה‪ ,‬באמצעות כתיבת סיפורי הניצולים‪ .‬ולארגונים‪ .‬לשם עידוד וחיזוק הקשרים הבין דוריים מפעילה 'אלה'‬ ‫המיזם‪ ,‬במימון משרד הרווחה‪ ,‬כלל קבוצה של ניצולי שואה‬ ‫קבוצות כתיבה בין דוריות‪ .‬בקבוצות נפגשים קשישים ניצולי שואה‬ ‫ונערים ששקדו על כתיבה משותפת בסיומה אוגדו הסיפורים‬ ‫עם ילדי תיכון‪ ,‬ובמשך ‪ 12‬מפגשים עוסקים בכתיבה בנושאים‬ ‫לחוברת שחולקה למשתתפים בידי ראש המועצה‪ ‬משה דדון‪.‬‬ ‫שונים‪ .‬קבוצות אלה תורמות לגישור הפערים בין מבוגרים וצעירים‬ ‫בערב לציון סיום הפרויקט בקיבוץ צובה נכחו גם מפקחים בכירים ונותנים למשתתפים‪ ,‬מבוגרים וצעירים כאחד‪ ,‬משמעות‪ ,‬הבנה‬ ‫במשרד הרווחה וניצולי שואה שדיברו על הקשר החם שנוצר בינם הדדית וסיפוק רב‪ .‬בסיום כל סדנה 'אלה' מוציאה לאור חוברת עם‬ ‫לבין בני הנוער‪ ,‬ועל הרצון המשותף לשמור על הקשר גם לאחר‬ ‫סיפורים שהמשתתפים כתבו במהלך הקבוצה‪.‬‬ ‫סיום התכנית‪ .‬בפרויקט התיעוד השתתפו ניצולי שואה מבית זית‪,‬‬ ‫מעלה החמישה‪ ,‬קרית ענבים וצובה‪.‬‬ ‫יואל דורקם‪ ,‬ניצול שואה מקיבוץ צובה‪ ,‬הודה למועצה ולתלמידים‪.‬‬ ‫"כל אחד ואחת מבין הנוכחים נושא עימו קטעים לגמרי לא‬ ‫פשוטים"‪ ,‬אמר דורקם והוסיף כי "מוסר ההשכל לכל ידידינו‬ ‫החדשים‪ :‬ידוע נדע היטב מניין אנו באים; אך לא ניתן לנו לדעת‪,‬‬ ‫השבח לאלוהים‪ ,‬בסופו של יום‪ ,‬לאן אנו הולכים"‪ .‬‬ ‫‪ ‬על התוכנית‬ ‫כיום גרים במטה יהודה כ‪ 150-‬ניצולי שואה‪ .‬במהלך הפרויקט‬ ‫נפתחה סדנה משותפת לניצולי שואה ולתלמידי תיכון במסגרתה‬ ‫נכתבו ותועדו סיפורי החיים של הניצולים‪ .‬סדנת הכתיבה נערכת‬ ‫שגריר מקדוניה בישראל מדליק נר זיכרון ומניח זר באוהל יזכור ביד ושם‪ ,‬במהלך אזכרה‬ ‫במלאות ‪ 70‬שנה לגירוש יהודי מקדוניה לטרבלינקה‪ ,‬שם ניספו ‪ 11,343‬יהודי מקדוניה‬ ‫"הוליווד שיתפה פעולה עם הנאצים"‬ ‫היטלר וגבלס צופים בסרט‪ .‬השפיעו גם על הוליווד‬ ‫ספר חדש שפורסם בארה"ב טוען לקיום קשרים‬ ‫בין אולפני הסרטים הגדולים למשטר הנאצי‪.‬‬ ‫בין היתר קובע המחבר‪ ,‬כי היטלר עצמו היה‬ ‫מעורב בבקשה לעריכת סצנות באופן שישרת‬ ‫את התעמולה הנאצית‪ ,‬והשמטת דמויות של‬ ‫יהודים מהן‪.‬‬ ‫בספר "שיתוף הפעולה‪ :‬הברית של הוליווד‬ ‫עם היטל ‬ר"‪ ,‭‬שפרסם לאחרונה בן אורוונד‪,‬‬ ‫טוען המחבר כי האולפנים הגדולים בהוליווד‬ ‫שיתפו פעולה עם המשטר הנאצי כדי להגן על‬ ‫‪16‬‬ ‫האינטרסים שלהם בשוק הקולנוע בגרמניה‪.‬‬ ‫אורנווד‪ ,‬דוקטורנט מאוניברסיטת הרווארד‪,‬‬ ‫חושף בספרו מסמכים חדשים שלא ראו אור‬ ‫עד היום‪.‬‬ ‫בין היתר הוא מביא הוכחות‪ ,‬לכאורה‪ ,‬שמנהלי‬ ‫האולפנים הגדולים‪ ,‬ביניהם גם יהודים‪ ,‬ערכו את‬ ‫סרטיהם בהתאם לבקשות של בכירים במשטר‬ ‫הנאצי‪ .‬השינויים נערכו כדי שהגרמנים יוכלו‬ ‫להשתמש בהם כחומר גלם לסרטי תעמולה‬ ‫שהפיקו‪ .‬אחד המסמכים‪ ,‬כך גורס אורנווד‪,‬‬ ‫מצביע על כך שתעשיית הסרטים העבירה כספים‬ ‫למשטר הנאצי‪ ,‬כספים שיועדו לייצור תחמושת‪.‬‬ ‫בראיון שנתן ל"ניו יורק טיימ ‬ס"‪ ‭‬אומר אורנווד‪,‬‬ ‫כי "בשנות ה‪ ‬ 30-‬הוליווד שיתפה פעולה עם‬ ‫לא רק עם המשטר הנאצי באופן כללי‪ ,‬אלא גם‬ ‫עם היטלר עצמ ‬ו"‪ .‭‬דבריו מבוססים על מסמכים‬ ‫שחשף בארכיונים אמריקניים וגרמניים‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬מי שהחל בשיתוף הפעולה עם הנאצים‬ ‫עוד ב‪ 1930-‬היה מי שעמד בראש אולפני‬ ‫יוניברסל‪ ,‬היהודי קרל ליימל‪ .‬שיתוף הפעולה בא‬ ‫לידי ביטוי‪ ,‬למשל‪ ,‬בשינויים המוגדרים בספר‬ ‫כמרחיקי לכת‪ ,‬שנעשו בסרט "במערב אין כל‬ ‫חדש"‪ ,‬לאחר גל של התפרעויות מצד קהל גרמני‬ ‫שצפה בו‪.‬‬ ‫בהמשך חוש ‬ף אורוונד מכתב שנשלך בינואר‬ ‫‪ 1938‬על ידי משרד אולפני פוקס בגרמניה‪,‬‬ ‫המבקש מהנהלת האולפנים לשמוע את חוות‬ ‫דעתו של היטלר על שורה של סרטים‪ .‬את‬ ‫המכתב הם חותמים ב"הייל היטלר‬"‪ ‭.‬כמו כן הוא‬ ‫מספר‪ ,‬כי בשנת ‪1939-‬התארחה באולפני ‪MGM‬‬ ‫משלחת של עשרה עורכי עיתונים נאציים‪.‬‬ ‫לטענתו מצא כ‪ 20-‬סרטים אמריקאיים שבכירים‬ ‫במשטר הנאצי התערבו בתוכנם‪" .‬הדבר המעניין‬ ‫ביותר"‪ ,‬טוען אורנווד‪" ,‬היא העובדה שדמויות‬ ‫של יהודים הוצאו כמעט לחלוטין מסרטים‬ ‫אלה"‪ .‬לטענתו לא מדובר בכל האולפנים ובכל‬ ‫המנהלים‪ ,‬אך היו כאלה שסברו כי היטלר עשוי‬ ‫לנצח במלחמה ולא רצו להפסיד כסף בעסקים‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫יש גבול להומור‬ ‫מרכז הארגונים מחה על פגיעה בזכרון השואה במהלך שידור מערכון סאטירי בתוכנית‬ ‫"מצב האומה"‪ .‬הרשות השניה עשויה להטיל על הזכיינית רשת סנקציה כספית‬ ‫במהלכה של תוכנית הטלוויזיה "מצב האומה"‬ ‫ששודרה ביום שבת ה‪ 20-‬ביולי‪ ,‬התבדחו חברי‬ ‫פאנל התכנית הסאטירית על שמותיהם של‬ ‫מחנות ריכוז והשמדה‪ .‬כך למשל שאל מנחה‬ ‫התכנית ליאור שליין את אורנה בנאי "באיזה‬ ‫מדינות את מסתובבת באירופה?" והיא ענתה‬ ‫לו "אני בבירקנהאו"‪ .‬עינב גלילי אמרה כי מדובר‬ ‫ב"המדריך למשתמש‪ :‬בירקן‪-‬האו"‪.‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬פנתה‬ ‫בעקבות השידורים במכתב מחאה לרשות‬ ‫השנייה לטלוויזיה ורדיו בטענה לפיה‬ ‫משתתפי התכנית צחקו על השואה‪ ,‬תוך שהם‬ ‫מגחכים על שמו של מחנה ההשמדה אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו‪ ,‬וכי הדבר היה מבזה ומשפיל ופגע‬ ‫בזכרם של קורבנות השואה והניצולים"‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬ענה דוד רגב‪ ,‬נציב פניות הציבור‬ ‫של הרשות‪ ,‬כי בעקבות התלונות פתחה לשכת‬ ‫נציב פניות הציבור בבירור‪ ,‬במהלכו פנתה‬ ‫לתחום טלוויזיה ברשות השנייה‪ ,‬המפקח בין‬ ‫היתר על תכנית זו‪ .‬כמו כן‪ ,‬פנתה הנציבות‬ ‫לזכיינית "רשת"‪ .‬מ"מ סמנכ"ל טלוויזיה‬ ‫ברשות השנייה‪ ,‬יהודית לויט‪ ,‬שבחנה את‬ ‫הנושא‪ ,‬קבעה כי קיימת באמירות אלה הפרה‬ ‫לכאורה של כללי הרשות‪ .‬בעקבות זאת‬ ‫יתבקשו מנהלי הזכיינית להביע את עמדתם‪.‬‬ ‫והיה וימצא כי קיימת הפרה‪ ,‬תקבע הרשות‬ ‫סנקציה לזכיינית שמשמעותה עשויה להיות‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬הטלת עיצום כספי‪ .‬בתגובתה‪,‬‬ ‫טענה הזכיינית כי לא הייתה כל כוונה לעשות‬ ‫שימוש ציני בשואה וכי מדובר בסאטירה‬ ‫על ההבדל בין יהדות אשכנז ליהדות ספרד‪,‬‬ ‫בהקשר של השואה‪ .‬בהמשך‪ ,‬הביעה הזכיינית‬ ‫את התנצלותה בפני מי שנפגע מהתכנית ואף‬ ‫הוסיפה כי כבר במהלך התכנית התנצלו חלק‬ ‫ממשתתפיה על הדברים‪.‬‬ ‫לצחוק על השואה‬ ‫בעקבות סדרה של תלונות על פגיעה בזכר‬ ‫השואה בתוכניות סאטירה לאורך השנים‪,‬‬ ‫פרסם דוד רגב‪ ,‬נציב פניות הציבור של‬ ‫הרשות‪ ,‬בעיתון הארץ את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫עברו את הגבול‪ .‬בנאי‪ ,‬שליין ואלפי‬ ‫"באחד מהמערכונים המפורסמים משחקים‬ ‫כוכבי "ארץ נהדרת" תלמידי תיכון המבקרים‬ ‫באחד ממחנות ההשמדה בפולין והופכים את‬ ‫טקסי ההתייחדות עם הקורבנות ואת הסיור‬ ‫בין המוצגים המזעזעים‪ ,‬לרגעים מצחיקים‪.‬‬ ‫סדרת המערכונים שעשעה רבים‪ ,‬אך באותה‬ ‫מידה הכעיסה לא מעט צופים ופגעה בהם‪.‬‬ ‫'כיצד העזה תוכנית הומור וסאטירה לצחוק‬ ‫על השואה וסמליה?' שאלו צופים זועמים‪.‬‬ ‫מבלי משים חשפו המערכונים עצב רגיש‬ ‫ביותר בחברה הישראלית‪ :‬הומור על השואה‪.‬‬ ‫לכאורה מדובר בשני מושגים שלעולם לא‬ ‫ייפגשו‪ .‬מצד אחד‪ ,‬השואה ‪ -‬תמצית הזוועה‬ ‫האנושית שאיימה להשמיד את עם ישראל‪,‬‬ ‫ומנגד ‪ -‬הומור‪ ,‬שכל תכליתו לבדר ולשעשע‪.‬‬ ‫האם מותר וניתן לחבר בין הומור לשואה?‬ ‫"בעבודתי כנציב פניות הציבור ברשות השנייה‬ ‫לטלוויזיה ולרדיו אני מקבל מפעם לפעם‬ ‫תלונות של צופים הקשורות בחיבור בין הומור‬ ‫לשואה‪ .‬באחרונה הגיעה אלי תלונה של תושב‬ ‫מרכז הארץ‪ ,‬שהלין על מערכון ששודר באחת‬ ‫מתחנות הרדיו האזוריות‪ .‬במערכון ראיינו‪,‬‬ ‫לכאורה כמובן‪ ,‬שני מנחי התוכנית נהג קטר‬ ‫נאצי‪ ,‬בעל מבטא גרמני‪ ,‬שתוך כדי 'הראיון'‬ ‫זירז בקול צווחני את היהודים לעלות לרכבת‪,‬‬ ‫בהוראת היטלר‪ ,‬בדרכם אל התחנה האחרונה‪.‬‬ ‫המתלונן קבל על פגיעה קשה בזכר קורבנות‬ ‫השואה ובניצולי השואה‪ .‬מנהל הרדיו טען‬ ‫בתגובתו‪ ,‬כי מדובר בקטע הומוריסטי‪ ,‬שבא‬ ‫להשמיע ביקורת על אירוע אמיתי שהתרחש‬ ‫ברכבת הקלה בירושלים‪ .‬המערכון הקשה‬ ‫להאזנה חידד את השאלה‪ ,‬אם ‪ 68‬שנים לאחר‬ ‫שהשואה התרחשה על אדמת אירופה וצפון‬ ‫אפריקה יש מקום להומור הקשור בה‪.‬‬ ‫"מאז ומעולם שימש ההומור‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫ככלי לבריחה ממציאות קשה‪ .‬בספר "מבעד‬ ‫לדמעות" חושף החוקר איתמר לוין‪ ,‬המתמחה‬ ‫בנושא‪ ,‬את תופעת ההומור בקרב היהודים‬ ‫במחנות הריכוז וההשמדה ומציג אותה‬ ‫כנשקם של החלשים‪ .‬ההומור כלל בדיחות‪,‬‬ ‫מערכונים והצגות שהועלו במחנות‪" :‬אל מול‬ ‫הטירוף המשתולל‪ ,‬התגונן הקורבן בחשאי‬ ‫בהבליטו את המגוחך‪ .‬ההומור בגטאות הופיע‬ ‫בלבוש שונה וכלל מערכונים ואף ליצנות‬ ‫רחוב"‪ ,‬כותב לוין‪ .‬אם אז צחקו היהודים על‬ ‫עצמם ועל מצבם הקשה‪ ,‬האם אין מקום‬ ‫בימינו להומור על השואה? הומור הוא אחד‬ ‫היסודות הבריאים בחברה דמוקרטית‪ .‬הומור‬ ‫על השואה יכול להעיד על חוסן ובריאות של‬ ‫החברה הישראלית‪ ,‬המסוגלת להביט מזווית‬ ‫אחרת על אחת הזוועות האנושיות שאיימו‬ ‫לכלות את העם היהודי‪ .‬בנסיבות מסוימות‪,‬‬ ‫ההומור אף יכול לשמש כעוד גשר לדור‬ ‫הצעיר המבקש ללמוד על השואה ולהכיר‬ ‫צדדים אחרים שלה‪ .‬בנסיבות אחרות‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להקל את המבוכה של רבים מבני הדור הצעיר‪,‬‬ ‫ולסייע להם להתמודד עם הזוועות‪ ,‬המראות‬ ‫והסיפורים‪.‬‬ ‫"ואולם מה הם גבולות ההומור הזה?‬ ‫הומור העוסק בחיי היום יום של היהודים‬ ‫בשואה ובקשייהם‪ ,‬המשתמש במלים‬ ‫המזוהות עם השואה‪ ,‬מבקר את תעשיית‬ ‫המסעות של תלמידי התיכון לפולין ומטיח‬ ‫ביקורת סאטירית בטיפול הרשויות בניצולים‬ ‫הוא הומור "נסבל" ואף ראוי‪ .‬מנגד‪ ,‬הומור‬ ‫הפוגע בכבוד האדם‪ ,‬העוסק בהשמדת היהודים‬ ‫ובהשמדת המתנגדים למשטר הנאצי‪ ,‬ברכבות‬ ‫המוות‪ ,‬במשרפות‪ ,‬בצורות הרצח המזוויעות‬ ‫ובתהליך ההשמדה הוא הומור פוגעני ובזוי‪,‬‬ ‫שאין לו מקום"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫תחייתה של השואה‬ ‫הדיון בשואה והעיסוק בה על ידי יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬זוכה בשנים האחרונות ל"מקום של כבוד"‬ ‫בין חוקרים‪ ,‬סופרים‪ ,‬יוצרי סרטים וארגונים חברתיים‪ .‬השאלה היא אם אין זו רק אופנה חולפת‬ ‫| נח קליגר |‬ ‫אין ספק כי מזה שנים אחדות יודע‬ ‫נושא השואה "שגשוג ותחייה"‪ ,‬אם‬ ‫אפשר לומר זאת כך‪ .‬נכתבו ונכתבים‬ ‫מאות ספרים‪ ,‬נעשו עשרות סרטים‬ ‫ובתי ספר ואוניברסיטאות רבים החלו‬ ‫מתעמקים באותה תקופה שחורה‬ ‫משחור בתולדות האנושות בכלל‬ ‫והיהדות בפרט‪ .‬האו"ם אפילו קבע‬ ‫מודאג שזו אפנה חולפת‪ .‬קליגר יום שואה בינלאומי החל ב‪ 27-‬בינואר‪,‬‬ ‫היום בו הגיעו צבאות בריה"מ למחנות אושוויץ‪.‬‬ ‫לתופעה זו יש‪ ,‬כמובן‪ ,‬הסברים‪ ,‬הגיוניים כולם‪ ,‬הקשורים קודם‬ ‫כל לעובדה שבגרמניה ‪ -‬המדינה היחידה שביצעה את רצח העם‬ ‫המתוכנן והמחושב היטב הגדול בהיסטוריה ‪ -‬החלו לדון ביתר‬ ‫רצינות בנושא‪ ,‬אחרי שבמשך עשרות בשנים ניסו לדחוק אותו עד‬ ‫כמה שאפשר ולקוות שעם התשלומים לשורדים ולניצולים אפשר‬ ‫יהיה להשכיח את העבר המחריד הזה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬החלו מבינים‬ ‫במדינות אחרות כי תוך זמן קצר כבר לא יהיו "עדי ראייה" של‬ ‫"אותם הימים"‪ ,‬ועל כן מנסים לנצל את מעט הזמן שעוד נשאר‪.‬‬ ‫גם בישראל קיבל נושא השואה "רוח גבית" מכיוונים שונים‪,‬‬ ‫כשאחת הסיבות היא הסיורים המתרחבים והולכים של תלמידי‬ ‫התיכון באתרי ההנצחה בפולין‪ ,‬כמו גם הקבוצות המאורגנות‬ ‫היוצאות ממפעלים וחברות רבות וגם מצה"ל‪ ,‬במסגרת הפרויקט‬ ‫"עדים במדים"‪ .‬מקום מרכזי תופס‪ ,‬כמובן‪ ,‬מצעד החיים השנתי‪ ,‬בו‬ ‫משתתפים ביום השואה מדי פעם בין עשרת אלפים לעשרים אלף‬ ‫אנשים‪ ,‬יהודים ושאינם יהודים‪ ,‬מלמעלה מ‪ 60-‬מדינות ברחבי תבל‪.‬‬ ‫השנה התווסף גם החידון בנושא השואה בבתי הספר של החינוך‬ ‫הדתי‪ ,‬אשר אמור להפוך לחידון כלל ארצי ואשר ללא ספק יתרום‬ ‫‪18‬‬ ‫רבות להעמקת התודעה של התלמידים והוריהם‪ .‬אגב‪ ,‬את הראיון‬ ‫של החידון הגה וביצע כבר בשנת ‪ 1989‬מייסד מצעד החיים‪,‬‬ ‫אברהם הירשזון‪ ,‬אלא שלחידון דאז לא היה המשך – עד לשנה הזו‪,‬‬ ‫כאשר אסתר פרבשטיין‪ ,‬מנהלת המרכז ללימודי השואה במכללת‬ ‫ירושלים‪ ,‬החליטה לחדשו ולהפוך אותו לפרויקט שנתי‪.‬‬ ‫אלא שלמרות כל אותם הסימנים החיוביים‪ ,‬אני אישית מאוד‬ ‫חושש מהעתיד‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש לי הרושם שעם השנים‪ ,‬כאשר‬ ‫באמת כבר לא יהיו שרידים וגם לא אנשי הדור השני‪ ,‬עלול נושא‬ ‫השואה בכל זאת להיעלם מהתודעה הכללית‪ .‬אפילו בישראל‪ .‬רוצה‬ ‫לומר שנראה לי שבעוד ‪ 60-70‬שנה‪ ,‬ייהפך הרצח של ששת מיליוני‬ ‫יהודים על ידי הגרמנים ועוזריהם לפרט בלבד בתולדות העמים‪.‬‬ ‫פרט אומנם טראגי ומזעזע‪ ,‬אך לא יותר‪ .‬בדומה‪ ,‬למשל‪ ,‬למעשי‬ ‫הטבח במסגרת מסעות הצלב‪ ,‬האינקוויזיציה בספרד ופורטוגל‬ ‫והפוגרומים באוקראינה‪ ,‬רוסיה ופולין‪ ,‬שגם בהם נרצחו מאות‬ ‫אלפים מבני עמנו‪.‬‬ ‫לו היה יום השואה יום צום‪ ,‬ברור שהיה נשאר בתודעת העם‬ ‫היהודי באשר הוא‪ ,‬גם בקרב אלה אשר אינם שומרי מצוות ואינם‬ ‫צמים‪ .‬אין יהודי שאינו יודע על תשעה באב‪ ,‬גם אם הוא אינו מכבד‬ ‫אותו‪ .‬אלא שיום השואה אינו יום צום‪ ,‬ועל כן חוששני שאט אט לא‬ ‫יצוין עוד כמו היום‪ ,‬ובסופו של דבר גם יישכח‪.‬‬ ‫אני יודע שדבריי אלה קשים מאוד‪ ,‬אך בהיותי אדם ישיש ובהכרח‬ ‫בעל ניסיון ארוך בחיים‪ ,‬יש לי הרושם שאכן כך יהיו פני הדברים‪.‬‬ ‫מיותר להדגיש שאני מאוד מאוד מקווה שאני טועה במחשבה זו‬ ‫וכי העתיד וההיסטריה יוכיחו שלא צדקתי בהערכתי הפסימית‪.‬‬ ‫באמת‪ ,‬מי ייתן שאומנם יתברר שטעיתי‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫מה בין לימוד השואה‬ ‫וחינוך לדמוקרטיה‬ ‫למה אנו רוצים לחנך כשאנו מלמדים על השואה • האם נכון ואפשר לקשור בין הוראת השואה וחינוך‬ ‫לדמוקרטיה • מה מקומה הראוי של תודעת השואה בעיצוב זהותו של הדור הצעיר בישראל • עם שאלות‬ ‫אלה התמודדו משתתפי כנס "חינוך לדמוקרטיה בעקבות השואה ‪ "2012 -‬שנערך בבית לוחמי הגטאות‬ ‫לדברי ד"ר ענת ליבנה‪ ,‬מנכ"לית בית לוחמי‬ ‫הגטאות‪ ,‬שפתחה את כנס חינוך לדמוקרטיה‬ ‫בעקבות השואה "מקורו בתחושת מחויבות‬ ‫ואחריות לעתיד החינוך והחברה‪ .‬אולם ראשית‬ ‫הוא מבקש להתמודד עם השאלות המהותיות‬ ‫ולברר מהם ההקשרים הראויים לכך‪ .‬העולם‬ ‫סביב רועש ורוגש ‪ -‬מהפכות המעלות בשם‬ ‫הדמוקרטיה שליטים שערכי הדמוקרטיה‬ ‫זרים להם‪ ,‬משברים כלכליים עמוקים היוצרים‬ ‫גלי הדף מסוכנים‪ .‬די אם נישא עינינו לרגע‬ ‫לאירופה‪ ,‬למתרחש היום ביוון‪ :‬האבטלה כבר‬ ‫הגיעה ל‪ 50%-‬ויותר‪ ,‬האלימות ואבדן הביטחון‬ ‫האישי העפילו לשיאים בלתי משוערים ואיתם‬ ‫התגברות הייאוש‪ ,‬הפחד‪ ,‬הגזענות ושנאת‬ ‫הזרים; כבעבר‪ ,‬גם כעת אלה משמשים דלק‬ ‫להתחזקות חסרת תקדים של הימין הקיצוני‪,‬‬ ‫הנושא סמלים המוכרים מהעבר המסויט של‬ ‫כולנו‪ .‬האם נכון להשוות? האם מותר להשוות?‬ ‫האם חינוך להומניזם ולדמוקרטיה‪ ,‬טוב ככל‬ ‫שיהיה‪ ,‬יכול בכלל להתמודד עם תופעות‬ ‫כאלה?"‪.‬‬ ‫השאלה הראשונה שעלתה לדיון היתה‪" :‬האם‬ ‫לגיטימי וראוי לקשור את לימוד השואה לחינוך‬ ‫לדמוקרטיה"‪.‬‬ ‫פרופ' חנה יבלונקה‬ ‫(בית לוחמי הגטאות)‪:‬‬ ‫"לימוד השואה הוא עובדה מוגמרת ‪ -‬כל‬ ‫תלמיד לומד שואה בבית הספר‪ ,‬ויחידת‬ ‫לימוד על השואה היא יחידת חובה‪ ,‬בשנתיים‬ ‫האחרונות גם לערבים‪ .‬כך שלימוד השואה‬ ‫זה נתון קיים‪ .‬אין עוד נושא לימוד במערכת‬ ‫החינוך הזוכה לרוח גבית ולתקציבים כמו‬ ‫נושא השואה‪ .‬הדבר מחייב אותנו לשאול מהן‬ ‫מטרות מערכת החינוך בעניין זה‪ .‬לדעתי‪ ,‬יש‬ ‫מטרות גלויות וסמויות‪ .‬כשאנחנו מדברים על‬ ‫המסעות לפולין‪ ,‬על כך שגם הערבים צריכים‬ ‫ללמוד שואה‪ ,‬ברור שהמטרה היא ליצור‬ ‫"דבק" לאומי‪ .‬אריק כרמון טען בהרצאתו‬ ‫כי שם המשפחה של החברה הישראלית‬ ‫הוא "ציונות"‪ .‬אני חושבת ששם המשפחה‬ ‫של החברה הישראלית‪ ,‬היהודית ובמידה‬ ‫מסוימת גם הערבית הוא "שואה"‪ .‬לומדים‬ ‫את השואה כדי ליצור "דבק" לאומי וכדי‬ ‫לתת לעצמנו שם משפחה‪ .‬המטרה השנייה‬ ‫היא לאומנית‪ .‬יש מי שיגיד שהמסעות‬ ‫לפולין של המוני נערים לפני הגיוס לצבא‬ ‫נועדו כדי שיבינו מדוע הם הולכים להילחם‪.‬‬ ‫"מערכת החינוך‪ ,‬ובעצם כל החברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אינן עוצרות לרגע לברר מה‬ ‫הכוונה מאחורי מושגים מרכזיים‪ ,‬כמו ציונות‪,‬‬ ‫דמוקרטיה ואף שואה‪ .‬לשיטתי‪ ,‬מערכת חינוך‬ ‫שלא עושה זאת ורק מדברת במליצות אינה‬ ‫ראויה לשמה‪ .‬התסכול הגדול של כל איש‬ ‫חינוך נובע מכך שעל חינוך לא מדברים‪ ,‬אלא‬ ‫מלמדים באמצעות דוגמה אישית ומעשים‪ .‬אז‬ ‫איך אנחנו עושים במעשינו את מה שאנחנו‬ ‫מטיפים לו? בעניין לימודי השואה‪ ,‬הילד‬ ‫הישראלי יודע להגיד שהוא לא נאצי‪ ,‬שהוא‬ ‫לא הקים את טרבלינקה ואושוויץ‪ ,‬ושכל‬ ‫עוד מעשיו לא מתקרבים לכך הוא זך טהור‪.‬‬ ‫לפי תפישה זו‪ ,‬אם אני לא נאצי ‪ -‬כל דבר‬ ‫אחר לגיטימי‪ .‬בערב יום הכיפורים השנה‪,‬‬ ‫בעת טיולי הסליחות ההמוניים בירושלים‪,‬‬ ‫אלפי אנשים התנקזו לכותל והיו עדים‬ ‫למעגלים של רוקדים ששרו "מוות לערבים"‪.‬‬ ‫מדובר באירוע איום ונורא ולא חד‪-‬פעמי‪.‬‬ ‫איש במערכת החינוך ובמוזאוני השואה‬ ‫לא חשב לנכון להתייחס לאירוע זה‪ ,‬אף על‬ ‫פי שאירועים כאלה מצדיקים את קיומם‬ ‫של מערכת החינוך ושל מוזאוני השואה‪.‬‬ ‫מהות הציונות היא הכרת היהודים בסוף המאה‬ ‫ה‪ 19-‬בכך שהם יוכלו לשלוט על גורלם ולא‬ ‫להיות אובייקטים של רצונות ומהלכים של‬ ‫אחרים כאשר תהיה להם מדינה בארץ ישראל‪.‬‬ ‫אם מגדירים כך ציונות‪ ,‬אז ההתייחסות לשואה‬ ‫כ"דבק" לאומי משמעותה רדוקציה מוחלטת‬ ‫של הציונות‪.‬‬ ‫גדעון האוזנר‪ ,‬שהפך לאחר משפט אייכמן‬ ‫למנחיל המרכזי של תודעת השואה בחברה‬ ‫הישראלית‪ ,‬אמר ב‪" :1961-‬ראוי שנהיה‬ ‫כולנו נושאי התחושה של השואה הגדולה‬ ‫והלקח המתחייב ממנה לגבי היאחזותו של‬ ‫העם בארצו"‪ .‬ציטוט נוסף שלו‪" :‬אין ביטחון‬ ‫שהשואה לא תקרה עוד פעם באיזה מקום‬ ‫אחר‪ ,‬וצריך להיאחז בארץ הזו‪ ,‬לעבדה‬ ‫ולשמרה ולתמוך בכל אבן ובכל סלע כי היא‬ ‫המפלט האחרון"‪ .‬למה הפכה הציונות? לא‬ ‫לחברה חדשה ולאדם חדש‪ ,‬אלא למפלט‬ ‫במקרה שיקום מישהו להרוג אותנו‪.‬‬ ‫שאול גבעולי‪ ,‬שהיה קצין חינוך ראשי‪ ,‬אמר‬ ‫המשך בעמוד ‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫אחרי מלחמת ששת הימים‪" :‬השואה מעצבת‬ ‫את התודעה הלאומית שלנו‪ ,‬את הדרך שבה אנו‬ ‫מבינים את עצמנו ואת העולם שבו אנו חיים"‪.‬‬ ‫משפט זה מראה כיצד השואה הופכת‬ ‫לפריזמה שדרכה מסתכלים על המציאות‬ ‫ועל החרדה הקיומית שמחלחלת לתוכנו‪.‬‬ ‫שיח זכויות אדם מעולם לא היה מרכזי‬ ‫בתנועה הציונית‪ ,‬אבל היה דבר מה דמוקרטי‬ ‫במבנה התנועה הציונית‪ .‬השיח המקובל על‬ ‫השואה אינו מחזק את ההיבט הדמוקרטי של‬ ‫הציונות"‪.‬‬ ‫דורית נובק (יד ושם)‪:‬‬ ‫"ודאי שלגיטימי לקשר בין שואה‬ ‫לדמוקרטיה‪ ,‬כל קשר שאנשים מסיקים הוא‬ ‫לגיטימי בחינוך‪ .‬האם זה ראוי? לדעתי זה תלוי‬ ‫הקשר ‪ -‬לפעמים כן ולפעמים לא‪ .‬לשאלה‬ ‫האם צריך שואה כדי להצדיק דמוקרטיה‪,‬‬ ‫נדמה לי שכולנו נענה בשלילה‪ .‬אך ללא ספק‬ ‫אפשר ללמוד רבות מפרק זה בהיסטוריה על‬ ‫הידרדרות הדמוקרטיה ‪ -‬מה קורה כאשר יש‬ ‫מנגנון דמוקרטי אבל אין תודעה דמוקרטית‪.‬‬ ‫הדיון החינוכי על הלמידה מתוך האירוע‬ ‫ההיסטורי של השואה אינו דיון שמתקיים רק‬ ‫בישראל‪ ,‬אלא גם במקומות אחרים בעולם‪.‬‬ ‫אני רוצה להציג שתי מסקנות בעייתיות‪,‬‬ ‫שיכולות לצמוח מהקישור בין לימוד‬ ‫השואה לדמוקרטיה‪ .‬מסקנה אחת היא‬ ‫שרק דמוקרטיה תמנע שואה‪ ,‬ואנו יודעים‬ ‫שזה לא נכון‪ ,‬כי רפובליקת ויימאר הייתה‬ ‫דמוקרטיה‪ .‬מסקנה שנייה היא שללא‬ ‫דמוקרטיה בהכרח תהיה שואה‪ ,‬וגם זה לא‬ ‫נכון היסטורית‪ .‬לא נכון להתייחס לדמוקרטיה‬ ‫רק מנקודת המבט השלילית הזו‪ ,‬מחויבותנו‬ ‫לדמוקרטיה לא יכולה להסתכם בכך‪.‬‬ ‫"הלימוד על דמוקרטיה ועל השואה מזמן‬ ‫למערכות חינוך הזדמנות לעשות הקשרים‬ ‫בנושאים המעסיקים אותנו רבות‪ :‬סובלנות‪,‬‬ ‫זכויות אדם וג'נוסייד‪ .‬מדובר בהקשרים‬ ‫ראויים‪ ,‬אם הם נעשים בצורה הראויה; כפי‬ ‫שפרופ' יהודה באואר אמר‪' :‬כדי שהקשר יהיה‬ ‫ראוי‪ ,‬צריך להבחין בין הטקסט לקונטקסט'‪.‬‬ ‫אתן דוגמה לכך‪ :‬כשמביטים על לימוד השואה‬ ‫דרך הפריזמה של זכויות אדם‪ ,‬מוצאים כי‬ ‫בשואה היו הפרות איומות של זכויות אדם‪,‬‬ ‫אולם לא נכון להגדיר את השואה כאירוע‬ ‫של הפרת זכויות אדם‪ .‬זה אירוע של ניסיון‬ ‫‪20‬‬ ‫המשך מעמוד ‪19‬‬ ‫איור‪ :‬אביחי אליאסי‬ ‫השמדה טוטלית ושיטתית של עם שלם‪.‬‬ ‫דוגמה לשימוש חינוכי לא ראוי בזכר השואה‪:‬‬ ‫מרכז ללימוד השואה בשיקגו התבקש‬ ‫להכין תכנית לטיפול בתופעת הבריונות‬ ‫בבתי הספר באמצעות השואה‪ .‬הוא סירב‬ ‫לכך‪ ,‬ובצדק‪ ,‬כי לא צריך לדבר על השואה‬ ‫כדי להגיע להכרה שבריונות בין נערים היא‬ ‫עניין פסול‪ .‬גיוס נושא השואה לכל דבר‬ ‫ועניין הוא דבר מסוכן שיש להימנע ממנו‪.‬‬ ‫אין לנו שליטה על השימוש השגוי שנעשה‬ ‫בנושא השואה‪ ,‬אך כפי שפול סאלמונס אמר‬ ‫בבוקר‪ ,‬אנחנו צריכים ללמד את התלמידים‬ ‫להבחין בין הראוי ללא‪-‬ראוי‪ .‬לפי דעתי‪ ,‬ברוב‬ ‫המקרים אנחנו נסכים‪ ,‬ולעתים לא נסכים‪,‬‬ ‫וזה לגיטימי‪ .‬הדיון הוא מהותו של חינוך"‪.‬‬ ‫ד"ר מלכה כץ (משרד החינוך)‪:‬‬ ‫"המשימה הראשונה במעלה המוטלת עלינו‬ ‫בכל הנוגע להוראת השואה היא להכיר את‬ ‫האירוע‪ :‬לדעת שהיה אירוע כזה ולהבין את‬ ‫משמעותו כאירוע מכונן בתולדות ישראל‪.‬‬ ‫כמו כן יש מקום ללמוד את תולדותיו ואת‬ ‫משמעותו במסגרת נושאים אוניברסאליים‬ ‫בתולדות העולם‪ .‬המסגרת ההיסטורית‬ ‫המשיקה להוראת הדמוקרטיה היא אותם‬ ‫נושאים העוסקים בתולדות המשטרים‪ ,‬ובפרט‬ ‫בתולדות המשטרים הדמוקרטיים‪.‬‬ ‫בתכנית שלנו תחת הנושא 'נאציזם‬ ‫ושואה' לומדים התלמידים את ייחודה של‬ ‫האנטישמיות הנאצית ואת גורלם הייחודי של‬ ‫היהודים ‪ -‬השואה‪ .‬תחת נושא שנלמד בכתה‬ ‫י' ונקרא 'מסורת ומודרנה' לומדים התלמידים‬ ‫על צמיחת האידיאולוגיות המודרניות‪:‬‬ ‫ליברליזם‪ ,‬לאומיות וסוציאליזם‪ .‬אידיאולוגיות‬ ‫אלה הציגו פתרונות מהפכניים‪ ,‬בהם צמיחת‬ ‫המשטרים הדמוקרטיים‪ ,‬לתיקון חיי החברה‬ ‫והמדינה במציאות המודרנה המתהווה ושאבו‬ ‫את עיקרי רעיונותיהם מן הנאורות‪.‬‬ ‫"אולם למרות העיסוק בשאיפות תיקון‬ ‫העולם של האידיאולוגיות המודרניות‪,‬‬ ‫ממוקד לימוד תקופת 'העת החדשה' בהבנת‬ ‫השניו ּת והמורכבות של המודרנה‪ .‬חלקו‬ ‫השני של הנושא מתמקד בסוגיות משברי‬ ‫המודרנה‪ ,‬ובו המודרנה אינה מוצגת רק כמסע‬ ‫חד‪-‬סטרי לקראת נאורות וק ִדמה‪ .‬בפרקי‬ ‫'משברי המודרנה' נידונים גם מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪ ,‬עליית המשטרים הטוטליטריים‬ ‫ודרכי התנהלותם עד עליית הנאציזם ופרוץ‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬עיסוק היסטורי‬ ‫בפרקים אלו הוא הבסיס העובדתי המוצק‪,‬‬ ‫שעליו ניתן לבנות מסד נוסף של דיונים‬ ‫ושאלות בתחומי מוסר והתנהגות מדינית‬ ‫וחברתית"‪.‬‬ ‫תודעה וזהות‬ ‫השאלה השניה שעלתה לדיון התייחסה‬ ‫לדברים שאמר זבולון המר‪ ,‬שר החינוך‬ ‫הדומיננטי בשנות ה‪ 80-‬וה‪ ,90-‬שפעל לשילוב‬ ‫לימודי השואה כמרכיב חובה בלימודי‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬הוא טען כי ליבת הזהות‬ ‫הישראלית המודרנית מורכבת משלושה‬ ‫יסודות‪ :‬יהדות‪ ,‬ציונות והשואה‪ .‬כפי שהסביר‬ ‫בוועדת החינוך של הכנסת‪" :‬לשואה חלק נכבד‬ ‫במאבקנו הפיזי‪ ,‬ולא פחות חשוב במאבקנו‬ ‫הרוחני‪ ,‬לטיפוח השאיפה של הדור הצעיר‬ ‫לחיות במדינת ישראל"‪.‬‬ ‫המשתתפים התבקשו לתת את דעתם לתפקיד‬ ‫שצריכה למלא תודעת השואה וזיכרונה בזהות‬ ‫הישראלית בקשר לארץ הזאת‪ ,‬ולשאלה מהם‬ ‫הרווחים וההפסדים של הקישור הזה‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫פרופ' יבלונקה‪:‬‬ ‫"בסקר שערך לא מכבר מכון טרומן נשאלה‬ ‫השאלה‪ :‬מהם האירועים הכי חשובים‬ ‫והערכים המובילים את החברה הישראלית?‬ ‫‪ 95%‬השיבו שהאירוע שצריך להדריך את‬ ‫המדינה הוא השואה‪ .‬ברור שהם מדברים על‬ ‫השואה כאירוע האולטימטיבי של הקורבנות‪.‬‬ ‫פירושו של דבר שבזהות הישראלית אירוע‬ ‫השואה דחק לחלוטין את נושא העצמאות‬ ‫והישראליות‪ .‬זה מחיר בלתי נסבל‪ ,‬להשקפתי‪.‬‬ ‫"המילה 'דמוקרטיה' אינה מופיעה במסמך‬ ‫המכונן של המדינה ‪ -‬הכרזת העצמאות;‬ ‫'השואה' מופיעה בו‪ ,‬אך בצורה תמציתית‪.‬‬ ‫הדבר מראה כיצד הקשר בין הקמת המדינה‬ ‫לבין השואה אינו ברור וחד כפי שרוצים‬ ‫שנאמין‪ .‬הכרזת המדינה היא מסמך חשוב‪,‬‬ ‫שב‪ 20-‬השנים הראשונות היה למתווה דרך‬ ‫של המדינה‪ ,‬עד שעלה נושא השואה‪ .‬מבחינה‬ ‫היסטורית יש לקחת בחשבון דבר נוסף‪.‬‬ ‫בתנועה הציונית היו מאז ומעולם שתי גישות‬ ‫לזמן המועדף‪ :‬בתנועת העבודה המכוונות‬ ‫היתה להווה‪ ,‬ואילו בתנועה הרוויזיוניסטית‬ ‫ לעבר‪ .‬השתלטות הגישה המדגישה את‬‫מרכזיותה של השואה במדינת ישראל היא‬ ‫הוכחה לכך שהגישה הרוויזיוניסטית גברה על‬ ‫גישתה של תנועת העבודה‪.‬‬ ‫"על השואה להיות חלק מהזיכרון ההיסטורי‬ ‫שלנו‪ ,‬אך לא חלק מהזהות שלנו כישראלים‪,‬‬ ‫ולצערי היא המרכיב המרכזי‪ ,‬אם לא הבלעדי‪,‬‬ ‫שלה‪ .‬מצב זה מאיים על עצם המשך קיומנו‬ ‫פה‪ .‬כי אם השואה היא המרכיב המרכזי של‬ ‫קיומנו פה‪ ,‬הרי אין לנו שום מאחז רגשי‪ ,‬נפשי‬ ‫או קונקרטי לכאן‪ .‬אין לנו מאחז לפרשנות של‬ ‫המצב הקיומי פה‪ ,‬כי השואה היא מצב של‬ ‫חוסר האונים האולטימטיבי של העם היהודי‬ ‫לגורלו בתולדותיו‪ .‬איך זה צריך להשפיע על‬ ‫הישראליות שלנו? זה גורם לטעות קריטית‬ ‫בהבנת המצב שלנו ובפרשנות של קיומנו‪.‬‬ ‫אנחנו משלמים על זה מחיר כל יום וכל שעה"‪.‬‬ ‫דורית נובק‪:‬‬ ‫"לשמחתי‪ ,‬עבר זמן רב מאז ההגדרות של‬ ‫זבולון המר‪ ,‬והמצב היום שונה‪ .‬היום נשאלות‬ ‫שאלות ומתקיים ויכוח ער על היסודות‬ ‫שעליהם צריכה להתבסס הזהות הישראלית‪.‬‬ ‫במחקרים על מרכיבי הזהות מופיע מרכיב‬ ‫השואה‪ .‬אך לעתים קרובות מדובר על מרכיב‬ ‫ריק מתוכן‪ ,‬וחלק מתפקידם של אנשי החינוך‬ ‫הוא לטעון את המרכיב הריק מתוכן במשמעות‬ ‫רלוונטית לצעירים‪.‬‬ ‫"המציאות במערכת החינוך הישראלית היא‬ ‫שפרט לפרק על השואה‪ ,‬שהוא פרק לימוד‬ ‫חובה לבחינת הבגרות‪ ,‬שאר ההתייחסויות‬ ‫לנושא אינן חובה‪ ,‬אינן מוגדרות בתכניות‬ ‫לימוד‪ ,‬ומתבצעות ללא פיקוח והכשרה ראויים‬ ‫של המורים‪ .‬נוסף על כך בשנים האחרונות‬ ‫נוצר ריבוי תאריכים המציינים את השואה‪:‬‬ ‫‪ 27‬בינואר ‪ -‬יום השואה הבין‪-‬לאומי; י' בטבת‬ ‫ יום הקדיש הכללי; כ"ח בניסן ‪ -‬יום הזיכרון‬‫הממלכתי לשואה ולגבורה; והחרדים עוסקים‬ ‫בשואה גם בימים שלפני ט' באב‪ .‬הסכנה‬ ‫הגדולה ביותר בעיסוק המרובה הזה היא דבר‬ ‫שיבלונקה מתייחסת אליו כעובדה‪ ,‬ולדעתי‬ ‫מדובר על סכנה בתפישת הקורבנות‪.‬‬ ‫"לגישתי ולגישת המוסד שאני מייצגת‪,‬‬ ‫העובדה שהיינו קורבנות אינה מזכה אותנו‬ ‫בדבר‪ ,‬להיפך – היא רק מוסיפה לנו חובות‪:‬‬ ‫'זכור כי היית גר' מצווה לזכור את המצב שבו‬ ‫היו אחרים ואינה נותנת להפוך אחרים לקרבן‪.‬‬ ‫ההיפך הוא הנכון‪ :‬כקורבנות אנחנו צריכים‬ ‫להיות רגישים וזהירים יותר מאחרים‪ .‬זו גישה‬ ‫רווחת במוסדות החינוך ובמוסדות השואה‬ ‫בארץ‪ ,‬בוודאי בבית לוחמי הגטאות‪ ,‬שהיה‬ ‫חלוץ בגישה זו‪ .‬אם כך‪ ,‬מדוע אנחנו שומעים‬ ‫על קריאות 'מוות לערבים'? כי למרות העובדה‬ ‫שהמורים עושים את עבודתם נאמנה‪ ,‬כפי‬ ‫שחנה יבלונקה אמרה קודם‪ :‬בהשוואה בין‬ ‫דיבורים למעשים ‪ -‬הדיבורים מנצחים‪ .‬קיים‬ ‫הבדל גדול בין המתרחש בספירה החינוכית‬ ‫למתרחש בספירה הציבורית‪ :‬בספירה‬ ‫הציבורית לא פעם משתמשים במושג‬ ‫קורבנות כדי להצדיק התנהלות שאינה ראויה;‬ ‫לכן לאנשי החינוך יש עבודה רבה בנושא‪.‬‬ ‫"לדעתי‪ ,‬השואה צריכה להיות חלק מזהותנו‬ ‫במשמעות של רגישות וערנות‪ ,‬אולם הצדקת‬ ‫קיומה של מדינת ישראל דרך השואה אינו‬ ‫ראוי‪ .‬פרופ' יהודה באואר אומר‪ ,‬במידה של‬ ‫הגזמה‪ ,‬שהקשר בין קיומה של מדינת ישראל‬ ‫לשואה דומה לקשר שבין חסידה להבאת‬ ‫ילדים לעולם‪ .‬למדינת ישראל יש זכות קיום‬ ‫ללא קשר לשואה‪ .‬אם לשואה יש מקום גדול‬ ‫מדי בזהות הקולקטיבית‪ ,‬זה מאחר שחלקים‬ ‫אחרים חלשים ואינם ברורים‪ .‬לכן אין לצמצם‬ ‫את מקומה של השואה‪ ,‬אלא להרחיב את‬ ‫החלקים האחרים ‪ -‬של תרבות‪ ,‬של אהבת‬ ‫הארץ והכרתה ועוד"‪.‬‬ ‫ד"ר מלכה כץ‪:‬‬ ‫"הילדים שחיים כאן הם בראש ובראשונה‬ ‫צאצאי האנשים‪ ,‬השרידים והפליטים‪ ,‬שעשו‬ ‫את הבחירה שלהם לחיות כאן לאחר השואה‬ ‫ולהיות חלק מהמדינה‪ .‬זו מציאות חייהם‪,‬‬ ‫מעבר לכל הדיונים כיצד הם הגיעו לבחירה‬ ‫הזו‪ .‬השואה היא ההיסטוריה המיידית שלהם‬ ‫כפרטים וכקבוצה‪.‬‬ ‫תלמידינו הם גם צאצאי האנשים שלקחי‬ ‫השואה שלהם היו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הצורך לתת‬ ‫ליהודים אפשרות להגנה עצמית‪ .‬כמו כן‬ ‫הם צאצאי האנשים שחיו כאן לפני השואה‬ ‫ופיתחו אי אז את התפישה ההיסטורית בדבר‬ ‫הצורך של העם היהודי במדינה משלו; ובדבר‬ ‫הצורך של היהודי להיות מסוגל להגן על עצמו‪,‬‬ ‫כי חולשתו הפכה אותו לבן מוות‪' .‬השומר'‬ ‫ו'ההגנה' צמחו כאן לפני השואה‪ ,‬ויש ללמוד‬ ‫על כך‪ .‬תודעת השואה וזיכרונה הם חוליה‬ ‫שלא ניתן לנתקה מהשרשרת ההיסטורית של‬ ‫החיים כאן‪.‬‬ ‫"עם זאת‪ ,‬כאשר מלכתחילה בונים זהות‬ ‫בהתבסס על היגדים חיוביים ועל חיבור נינוח‬ ‫עם רכיבים שונים ‪ -‬לא נזקקים להישען באופן‬ ‫חד‪-‬מימדי על רכיב זהות אחד‪ .‬בחינוך הדתי‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יש מרכיבי זהות חשובים הלקוחים‬ ‫מהדת והמסורת‪ .‬מי שמנתק את הוראת‬ ‫השואה מהוראת תולדות העם היהודי‪ ,‬מסורתו‬ ‫וארצו ומקומם בזהות הלאומית‪-‬דתית בדורות‬ ‫שקדמו לשואה ‪ -‬יביא לכך שהשואה תהיה‬ ‫מרכיב עיקרי בזהות ותאבד את משמעותה‬ ‫הייחודית"‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫הוראת השואה במערכת‬ ‫החינוך הפורמלית‬ ‫בישראל‪ .‬סקירה‬ ‫מערכת החינוך בארץ מתמודדת כבר שנים ארוכות אם האופן שבו רצוי ללמד את נושא השואה‪ .‬היא‬ ‫עושה זאת באופן מסודר רק בחטיבות הגבוהות‪ ,‬וההחלטה כיצד לחנך את הילדים הצעירים יותר מוטלת‬ ‫על כתפי המנהלים והמורים‪ .‬גם כך‪ ,‬עיקר חומרי הלימוד מגיעם למערכת ממרכזי הנצחה ולימוד‬ ‫שמחוץ למערכת החינוך‬ ‫| ד"ר בתיה ברוטין* |‬ ‫השואה היא פרק קשה בעברו של העם‬ ‫היהודי‪ ,‬רווי סבל‪ ,‬הרס‪ ,‬אלימות‪ ,‬מוות וטעון‬ ‫אימה נוראית‪ ,‬שצל מאורעותיה ימשיך ללוות‬ ‫אותנו לדורי דורות‪ .‬השואה מהווה חלק בלתי‬ ‫נפרד מהתודעה‪ ,‬השיח וההוויה הקולקטיבית‬ ‫של החברה הישראלית ובשל כך מחויבים אנו‬ ‫ללמד אודותיה במערכת החינוך‪.‬‬ ‫הקושי של המחנכים להבין ולתפוס את‬ ‫המצבים הקשים והבלתי אנושיים שבני‬ ‫אדם התנסו בהם בתקופת השואה‪ ,‬מביא‬ ‫לקונפליקט בין הדחקת הנושא והימנעות‬ ‫מלעסוק בו מצד אחד‪ ,‬ובין ההכרה בחשיבות‬ ‫לימוד הנושא‪ ,‬הפקת לקחים אנושיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪-‬תרבותיים מאירועי תקופה זו‪ ,‬כדי‬ ‫למנוע הישנותם‪ ,‬מצד אחר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬צריך לציין כי אווירת זיכרון השואה‬ ‫מועברת אל הילדים בישראל עוד בטרם נכנסו‬ ‫למערכת החינוך באמצעות הצפירה והדומיה‬ ‫ביום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬וכן דרך‬ ‫התוכניות בטלוויזיה‪ .‬הם סופגים מעט מידע‬ ‫ואווירה קשה היוצרת אצלם עמדות רגשיות‬ ‫עמומות של חרדה הנקשרות לנושא‪ .‬מרגע‬ ‫כניסתם למערכת החינוך נפגשים ילדי ישראל‬ ‫עם נושא השואה בטקסים לציון יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה ובפעילויות מגוונות אחרות‬ ‫המתקיימים בגנים ובבתי הספר‪.‬‬ ‫לאור כל אלה‪ ,‬נראה כי חשוב ללמד את נושא‬ ‫‪22‬‬ ‫השואה מוקדם ככל האפשר‪ :‬לקראת יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה נחשף הילד להצפה‬ ‫בלתי מבוקרת של מידע בנושא השואה‪,‬‬ ‫מילולי וחזותי‪ ,‬באמצעי התקשורת‪ .‬לא יתכן‪,‬‬ ‫אם כן‪ ,‬שהמחנך יירתע מלעסוק בנושא‪ ,‬כיוון‬ ‫שהתעלמות או חוסר התייחסות נאותה יכולה‬ ‫לגרום להגברת החרדה אצל הילד והבנה‬ ‫מעוותת של הנושא‪ .‬כמו כן‪ ,‬דווקא הלימוד‬ ‫על השואה המאופיינת באלימות קיצונית‬ ‫ומרושעת‪ ,‬יכול לתרום לחינוך לערכים כמו‬ ‫אנושיות וקבלת האחר‪ .‬ולבסוף‪ ,‬חשוב ליצור‬ ‫אמפטיה לנושא כבר אצל הלומד הצעיר‬ ‫כדי שבבוא העת‪ ,‬כשילמד את הנושא כפרק‬ ‫בהיסטוריה (בחטיבת הביניים ובחטיבה‬ ‫העליונה)‪ ,‬נושא זה יהיה מקורב אליו ולא מנוכר‪.‬‬ ‫הבסיס החוקי להוראת‬ ‫השואה בישראל‬ ‫השואה היא נושא הלימוד היחיד במערכת‬ ‫החינוך בישראל שחובת הוראתו מעוגנת בחוק‪.‬‬ ‫בסעיף ‪ 2‬לחוק החינוך ממלכתי‪ ,‬תשי"ג‪1953-‬‬ ‫נאמר‪" :‬מטרת החינוך הממלכתי היא להשתית‬ ‫את החינוך היסודי במדינה על ערכי תרבות‬ ‫ישראל והישגי המדע‪ ,‬על אהבת המולדת‬ ‫ונאמנות למדינה ולעם ישראל‪ ,‬על אימון בעבודה‬ ‫חקלאית‪ ,‬ובמלאכה‪ ,‬על הכשרה חלוצית‪ ,‬ועל‬ ‫שאיפה לחברה בנויה על חירות‪ ,‬שויון‪ ,‬סובלנות‪,‬‬ ‫עזרה הדדית ואהבת הבריות"‪ .‬מכיוון שהשואה‬ ‫אינה מוזכרת בחוק באופן מפורש‪ ,‬מערכת‬ ‫החינוך קישרה בין המילים תרבות ישראל‪,‬‬ ‫נאמנות לעם היהודי‪ ,‬לבין מה שקרה בשואה‬ ‫וקישור זה היה הביסוס להוראת הנושא‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1980‬הוכנס תיקון בחוק בסעיף מטרות‬ ‫החינוך ואחרי "על אהבת המולדת ונאמנות‬ ‫למדינה ולעם ישראל" הוסיפו "על תודעת‬ ‫זכרון השואה והגבורה"‪ .‬בעקבות התיקון בחוק‬ ‫נכלל נושא השואה בחובת תוכנית הלימודים‬ ‫בהיסטוריה של עם ישראל בחטיבה העליונה‪,‬‬ ‫ומאוחר יותר גם בחטיבת הביניים‪ .‬בשנת ‪2,000‬‬ ‫נעשה תיקון נוסף במטרות החינוך הממלכתי‬ ‫בישראל שבחוק בהקשר לשואה‪ ,‬בו נכתב‪:‬‬ ‫"ללמד את תורת ישראל‪ ,‬תולדות העם היהודי‪,‬‬ ‫מורשת ישראל והמסורת היהודית‪ ,‬להנחיל את‬ ‫תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם"‪.‬‬ ‫חוק אחר המשפיע על הוראת השואה‬ ‫בישראל התקבל בכנסת ב‪ 1951-‬והוא קבע כי‬ ‫בכ"ז בניסן בכל שנה יצויין "יום השואה ומרד‬ ‫הגטאות"‪ .‬קביעת תאריך זה איננה מקרית‪,‬‬ ‫והסיבה לבחירתו נובעת מסמיכותו ליום פרוץ‬ ‫מרד גטו ורשה‪ ,‬שהוא סמל להתקוממות וגבורה‬ ‫של היהודים בשואה‪ .‬השם מתמקד רק במרד‬ ‫הגטאות כדי לציין את ההתנגדות היהודית נגד‬ ‫הנאצים‪ ,‬והוא אינו משקף את לחימת הפרטיזנים‬ ‫ואת גבורת ההישרדות היום יומית בגטאות‪,‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫במחנות ובמחבוא‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוק אינו מגדיר את‬ ‫אופיו של היום‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ב‪ 1959-‬שונה שמו‬ ‫של יום הזיכרון ל"יום הזכרון לשואה ולגבורה"‪,‬‬ ‫והוכנסו שינויים בחוק‪:‬‬ ‫‪ .1‬כ"ז בניסן הוא יום הזכרון לשואה ולגבורה‪,‬‬ ‫מוקדש‪ ,‬מדי שנה בשנה‪ ,‬להתייחדות עם זכר‬ ‫השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם‬ ‫היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד‬ ‫בימים ההם‪ .‬חל כ"ז בניסן בשישי בשבוע‪,‬‬ ‫יקוים יום הזכרון בכ"ו בניסן של אותה שנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה‬ ‫של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק‬ ‫כל תנועה בדרכים; יקויימו אזכרות‪ ,‬עצרות עם‪,‬‬ ‫וטכסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות‬ ‫החינוך; הדגלים על הבנינים הציבוריים יורדו‬ ‫לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו‬ ‫את יחודו של היום‪ ,‬ובבתי השעשועים יעלו אך‬ ‫נושאים ההולמים את רוחו‪.‬‬ ‫‪ .3‬השר שיוסמך לכך על ידי הממשלה יתקין‪,‬‬ ‫בהתייעצות עם רשות הזכרון יד ושם‪ ,‬הוראות‬ ‫לקיום יום הזכרון בהתאם לחוק זה‪.‬‬ ‫ההקשרים עמם מתמודדת‬ ‫הוראת השואה בישראל‬ ‫העיסוק בסיפור השואה במערכת החינוך‬ ‫בישראל בא לידי ביטוי בשני הקשרים‪ :‬האחד‬ ‫ דיסציפלינרי‪ ,‬בשיעורי ההיסטוריה בחטיבת‬‫הביניים (כיתה ט') ובחטיבה העליונה (כיתה‬ ‫יא')‪ .‬לגן הילדים ולבית הספר היסודי אין‬ ‫תוכנית לימודים מחייבת‪ .‬מכאן‪ ,‬שלימוד‬ ‫השואה בגן ובבית הספר היסודי אינו מובנה‬ ‫ונתון לפרשנויות של הגננת‪ ,‬הנהלת בית הספר‬ ‫או המחנך‪ .‬עובדה זו מקשה מאוד על הגננות‬ ‫והמורים הרוצים ללמד את הנושא‪ .‬הם צריכים‬ ‫לנהוג במשנה זהירות בבחירת חומרי הוראה‪-‬‬ ‫למידה בנושא ולהתאימם להתפתחות הרגשית‬ ‫והתבונית של הלומדים כדי לשמור על בריאותם‬ ‫הנפשית‪ .‬יש צורך להתחשב ביכולת ההבנה‬ ‫של הלומדים באשר לציר הזמן ההיסטורי‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קיים צורך להתחשב ברמת מיומנויות‬ ‫ההתבוננות וההשוואה וביכולתם לקשר בין מה‬ ‫שהם רואים לבין מה שקרה בעבר‪.‬‬ ‫ההקשר האחר מתייחס לתאריכים בלוח‬ ‫השנה העברי והלועזי בהם מציינים את יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬בשנת ‪ 1950‬קבעה‬ ‫הרבנות הראשית לישראל כי צום י' בטבת‪,‬‬ ‫המציין את חורבן ירושלים‪ ,‬יהיה גם "יום‬ ‫הקדיש הכללי"‪ :‬יום שבו אומרים תפילת קדיש‬ ‫לזכרם של האנשים‪ ,‬הנשים והילדים שנרצחו‬ ‫בשואה ואשר יום מותם אינו ידוע‪ .‬עם השנים‬ ‫הפך יום הקדיש הכללי ליום שמצוין בעיקר על‬ ‫ידי הציונות הדתית‏‪.‬‬ ‫"הקושי של מחנכים להבין‬ ‫ולתפוס את המצבים הקשים‬ ‫והבלתי אנושיים שבני אדם‬ ‫התנסו בהם בתקופת השואה‪,‬‬ ‫מביא לקונפליקט בין הדחקת‬ ‫הנושא והימנעות מלעסוק‬ ‫בו מצד אחד‪ ,‬ובין ההכרה‬ ‫בחשיבות לימוד הנושא"‬ ‫בשנת ‪ 1951‬הנהיגה הכנסת יום זיכרון‬ ‫שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות"‪ ,‬אשר‬ ‫יתקיים מדי שנה בכ"ז בניסן‪ .‬צביונו של יום‬ ‫זה גובש בחוק "יום הזיכרון לשואה ולגבורה"‬ ‫שנקבע בכנסת בשנת ‪ .1959‬לצד הטקס‬ ‫הרשמי של מדינת ישראל המתקיים מדי שנה‬ ‫ב"יד ושם" בירושלים בו נשמעת הצפירה וכל‬ ‫עם ישראל מכבד אותה בעמידה‪ ,‬מתקיימים‬ ‫גם בכל המוסדות במערכת החינוך (הגיל הרך‪,‬‬ ‫בית ספר יסודי‪ ,‬חטיבת הביניים והחטיבה‬ ‫העליונה) טקסים לציון יום זה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מתקיימות פעילויות מגוונות‬ ‫אחרות‪ ,‬כדוגמת מפגשים עם ניצולי שואה‪,‬‬ ‫צפייה בסרטים או בהצגת תיאטרון העוסקים‬ ‫בנושא‪ ,‬ביקור באנדרטה מקומית לזכר‬ ‫השואה והגבורה וכדומה‪ .‬ישנם בתי ספר רבים‬ ‫שהקימו מרכזים לימודיים לנושא השואה בהם‬ ‫נפגשים הלומדים עם הסיפור ההיסטורי של‬ ‫השואה ועם ההיבט האנושי רגשי המתקשר‬ ‫אל העובדות והאירועים ההיסטוריים‬ ‫ובכך הם תורמים להבניית הזהות האישית‬ ‫והקולקטיבית הלאומית ביחס לשואה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2005‬קבעה העצרת הכללית של‬ ‫האו"ם‪ ,‬פה אחד‪ ,‬לקיים יום זיכרון בינלאומי‬ ‫לזכר קורבנות השואה אשר יחול מדי שנה ב‪27-‬‬ ‫בינואר‪ ,‬יום שחרור מחנה המוות אושוויץ‪-‬‬ ‫בירקנאו‪ .‬יום זיכרון זה עוסק בהיבטים‬ ‫האוניברסאליים של השואה; הכחשתה; זכויות‬ ‫אדם; רצח עם; שנאת זרים‪ ,‬אלימות ועוד‪.‬‬ ‫לומדים מהי שונות וכיצד צריך לקבל את השונה‪.‬‬ ‫בי"ס גבעון‪ ,‬נשר‬ ‫בחלק המעשי של ההצעה יצא האו"ם בקריאה‬ ‫למדינות השונות לפתח תוכניות לימוד בתחום‬ ‫זיכרון השואה‪ ,‬ובקריאת עידוד לשמר את‬ ‫אתרי מחנות הריכוז וההשמדה‪ .‬ביום הזיכרון‬ ‫הבינלאומי לשואה המצוין בישראל מערכת‬ ‫החינוך עוסקת בהיבט האוניברסאלי של‬ ‫השואה; רצח עם‪ ,‬שנאה ואלימות ובמקביל‬ ‫גם בהוקרה לחסידי אומות העולם שסיכנו את‬ ‫חייהם להצלת יהודים בשואה‪.‬‬ ‫הוראת השואה‬ ‫במערכת החינוך‬ ‫העיסוק בסיפור השואה כחלק מההיסטוריה‬ ‫והמורשת של העם היהודי קשורים קשר‬ ‫הדוק להוויה הלימודית בגיל הגן על החגים‪,‬‬ ‫המועדים וימי הזיכרון‪ .‬כבר מגיל הגן מציינים‬ ‫את יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ .‬על אף‬ ‫הוויכוח‪ ,‬הדילמות וההתלבטויות של הגננות‬ ‫באשר לעיסוק בנושא השואה בגיל הגן‪ ,‬בשל‬ ‫הצפירה הנשמעת ברחבי המדינה ביום זה‬ ‫וטקסי הזיכרון המתקיימים ברמה הממלכתית‪,‬‬ ‫המקומית ובכתת הגן עצמו‪ ,‬עליהן להתייחס‬ ‫לנושא באופן ההולם את רמתו הרגשית‬ ‫והתבונית של הלומד הצעיר‪.‬‬ ‫על הגננות להתגבר על קשיים רבים כגון‬ ‫מילים ומושגים בנוגעים לשואה שאינם באוצר‬ ‫המילים השגור בפי הלומד; הבנת מושגים‬ ‫מופשטים הנוגעים לזמן‪ ,‬למקום ולמרחב;‬ ‫קושי בהבנת רצף של אירועים או בהבנת סיבה‬ ‫ותוצאה; בלבול בין מציות לדמיון ועוד‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הנחלת תודעת השואה מגיל צעיר עשוי‬ ‫ליצור אצל הלומד תחושה של שייכות רגשית‬ ‫וערכית לעם היהודי‪ ,‬לקורותיו ולתרבותו‬ ‫וכן חיבור תודעתי למדינה‪ .‬הגישה הנפוצה‬ ‫בהוראת השואה בגיל הגן בקרב גננות היא‬ ‫לספר סיפור מסגרת פשוט על ילד או ילדה‬ ‫המשך בעמוד ‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫בודדים או סיפור של משפחה אחת‪ .‬בדרך‬ ‫כלל הסיפור מסתיים באורח חיובי כדי לטעת‬ ‫בלומדים תקווה‪.‬‬ ‫בבית הספר היסודי לא נלמדת ההיסטוריה‬ ‫כתחום דעת (פרט לכיתה ו' שבה לומדים‬ ‫היסטוריה‪ ,‬אך אין איזכור לשואה בחומר‬ ‫הנלמד)‪ ,‬לכן מלמדים את סיפור השואה‬ ‫במסגרת מקצועות אחרים כגון ספרות‪ ,‬תודעה‬ ‫יהודית‪ ,‬אומנות ושיעורי חברה וחינוך‪ .‬לרשות‬ ‫המורים עומדים חומרי הוראה‪-‬למידה רבים‬ ‫ומגוונים המסייעים להם להתייחס לנושא‬ ‫השואה במסגרת בית הספר היסודי כגון‬ ‫מקראות‪ ,‬ספרות ילדים וערכות לימוד‪.‬‬ ‫מקראות הם ספרי לימוד המאושרים על‬ ‫ידי משרד החינוך והם מיועדים לבית הספר‬ ‫היסודי‪ ,‬כאשר יש מקראות נפרדות למגזר‬ ‫הממלכתי ולממלכתי הדתי ‪ -‬יש בהן אסופות‬ ‫של טקסטים העוסקים בעיקר בלוח העברי‪.‬‬ ‫במקראות נושא השואה מרוכז בדרך כלל‪,‬‬ ‫בפרק העוסק ב"יום הזיכרון לשואה ולגבורה"‪,‬‬ ‫ולעיתים הוא משוייך לפרק העוסק בזיכרון‬ ‫ומצויים בו גם חומרים הנוגעים ל"יום הזיכרון‬ ‫לחללי מערכות ישראל" וליום העצמאות‪.‬‬ ‫הצירוף הזה מדגיש את הקשר בין השואה‬ ‫לבין הקמת מדינת ישראל בבחינת מ"שואה‬ ‫לתקומה"‪ ,‬ויוצרת שניות בזהות הקולקטיבית‬ ‫הישראלית‪ ,‬המעמתת חורבן עם גאולה‬ ‫ומדגישה את נחיצותה של המדינה‪ .‬המקראות‬ ‫כוללות אסופות של קטעי מקרא מסו ּגֹות‬ ‫שונות כגון שירה וסיפורת‪ ,‬קטעי מידע‬ ‫וטקסטים חזותיים כגון תצלומים‪ ,‬יצירות‬ ‫אמנות‪ ,‬איורים וכו'‪.‬‬ ‫המקראות מזמנות לתלמיד לימוד חוויתי‬ ‫הפונה בעיקר אל הרגש ומתייחס לנושא‬ ‫או לסוגיה נקודתית בשואה שנבחרו על ידי‬ ‫המורה‪ .‬במקראות של החינוך הממלכתי דתי‬ ‫יש תוספת של ציטוטים מן המקורות היהודיים‬ ‫(תנ"ך‪ ,‬ספרי תפילה וכו')‪ .‬בולטת לעין העובדה‬ ‫כי חסרים במקראות הסברים היסטוריים על‬ ‫אירועי תקופת השואה ואופיים של מרבית‬ ‫החומרים המצויים במקראות אלה מחזק את‬ ‫התודעה הלאומית של הלומד‪.‬‬ ‫בספרות ילדים העוסקת בנושא השואה יש‬ ‫ספרות תיעודית‪-‬היסטורית הכוללת סיפורים‬ ‫של ניצולי שואה המתארים את קורותיהם‬ ‫וחוויותיהם מתקופת השואה‪ ,‬בצורה של‬ ‫ביוגרפיות או בצורה של יומן‪ .‬יש גם סיפורים‬ ‫‪24‬‬ ‫המשך מעמוד ‪23‬‬ ‫המבוססים על אירוע היסטורי מתקופת‬ ‫השואה אשר למרות שהוא לא התקיים‬ ‫במציאות יש בו את המאפיינים והפרטים‬ ‫העובדתיים שהתקיימו בשואה‪ .‬ויש גם ספרים‬ ‫העוסקים בסיפור בידיוני‪-‬פנטסטי אל‪-‬זמני‬ ‫המתאר סיטואציה של אימה‪ ,‬פחד‪ ,‬צער‬ ‫ועוד המאפשר לקשור אותם לנושא השואה‪.‬‬ ‫גם באמצעות ספרות הילדים אין הלומדים‬ ‫רוכשים ידע היסטורי שיטתי על אירועי‬ ‫השואה‪ ,‬אלא מתרחש כאן מפגש רגשי של‬ ‫הלומדים עם אירועים ספוראדיים מן השואה‪.‬‬ ‫ערכות הלימוד להוראת נושא השואה‬ ‫המופקות על ידי המוסדות להנחלת השואה‪,‬‬ ‫המכללות להכשרת עובדי הוראה ומורים‬ ‫וכוללות בדרך כלל חומרים ממדיומים אחדים‪:‬‬ ‫טקסטים כתובים (הכוללים קטעי הסבר‪,‬‬ ‫ציטוטים‪ ,‬סיפורים ושירה)‪ ,‬וחומרים חזותיים‬ ‫(תצלומים ו‪/‬או יצירות אמנות)‪ .‬הם מופיעים‬ ‫בשני פורמטים‪ :‬האחד‪ ,‬חומרים מוחשיים‬ ‫(תצלומים‪ ,‬דפי עבודה וכו') והשני‪ ,‬באינטרנט‪.‬‬ ‫בערכות הלימוד האלה המחויבות העיקרית‬ ‫היא להנחלת מורשת השואה בבחינת "לזכור‬ ‫ולעולם לא לשכוח" והן כוללות מידע היסטורי‬ ‫ושיקולי דעת פדגוגיים‪.‬‬ ‫"רוב חומרי הלימוד מופקים על‬ ‫ידי סוכני ידע חיצוניים‪ :‬מוסדות‬ ‫להנחלת השואה והמכללות‬ ‫להכשרת עובדי הוראה‪.‬‬ ‫המוסדות להנחלת השואה‬ ‫בישראל מגוונים‪ ,‬ולכל אחד‬ ‫מהם מטרות ואג'נדה חינוכית‬ ‫ייחודיים לו‪ ,‬ולכל אחד מהם‬ ‫פוטנציאל חינוכי שונה"‬ ‫התכנית בחטיבת הביניים מפגישה את‬ ‫הלומדים עם ידע בסיסי על האירועים‬ ‫באירופה ובעולם היהודי בין שתי מלחמות‬ ‫העולם‪ ,‬ובכך היא מעניקה להם את המסגרת‬ ‫הנחוצה להבנת המציאות ההיסטורית בה‬ ‫התרחשה שואת העם היהודי‪ .‬התוכנית מציעה‬ ‫להקדיש לנושא השואה בין ‪ 4-6‬שיעורים‪,‬‬ ‫אך לרוב המורים מצמצמים פרקים אחרים‬ ‫בהיסטוריה ומרחיבים את הלימוד של השואה‪.‬‬ ‫בחטיבה העליונה נכלל פרק השואה בתכנית‬ ‫הלימודים בהיסטוריה לבגרות כפרק חובה‬ ‫(תקופה שלישית‪ :‬נאציזם‪ ,‬אנטישמיות‪,‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה והשואה)‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫במסגרת לימודי ההיסטוריה מאפשרים‬ ‫לתלמידים לכתוב עבודות חקר בתחום השואה‬ ‫בהיבטיה השונים כחלופה לבחינת בגרות‪.‬‬ ‫סוכני הידע על השואה‬ ‫בנושא הוראת השואה‪ ,‬ממלאת מערכת‬ ‫החינוך תפקיד המעצבת החברתית‪-‬תרבותית‬ ‫של היעדים החברתיים והלאומיים של‬ ‫המדינה‪ .‬חומרי ההוראה בנושא מסייעים‬ ‫לה להגשים את ייעודה‪ .‬מקורם של חומרים‪,‬‬ ‫במידה מועטה‪ ,‬מתוך מערכת החינוך עצמה‪.‬‬ ‫רובם מופקים על ידי סוכני ידע חיצוניים‪:‬‬ ‫מוסדות להנחלת השואה והמכללות להכשרת‬ ‫עובדי הוראה‪.‬‬ ‫המוסדות להנחלת השואה בישראל מגוונים‪.‬‬ ‫לכל אחד מהם מטרות ואג'נדה חינוכית‬ ‫ייחודיים לו‪ ,‬ולכל אחד מהם פוטנציאל חינוכי‬ ‫שונה‪ .‬המוסדות המרכזיים הם‪" :‬יד ושם"‪ ,‬בית‬ ‫לוחמי הגטאות‪ ,‬משואה ‪ -‬המכון ללימודי‬ ‫השואה‪ ,‬בית טרזין ובית עדות 'יד לעד'‪.‬‬ ‫מעצם היותם גורם משמעותי ומשפיע‬ ‫בעיצוב החינוך בארץ‪ ,‬הם מהווים מרכיב‬ ‫חשוב גם בעיצוב ובשינוי מצב הוראת השואה‬ ‫בישראל‪ .‬ברובם ישנו מרכז או תוכנית להוראת‬ ‫השואה‪ .‬במרכזים ובתוכניות אלו הסטודנטים‬ ‫רוכשים ידע עקבי של אירועי השואה‪ ,‬הם‬ ‫עוברים תהליך של גיבוש עמדה אישית כלפי‬ ‫הנושא ובנוסף הם מתוודעים אל כלים ואל‬ ‫אמצעים להוראת השואה התואמים את‬ ‫הצרכים של אוכלוסיות היעד השונות‪ ,‬בכללם‬ ‫בית הספר היסודי‪ .‬נעשה מאמץ להחדיר‬ ‫בסטודנטים להוראה תחושת אחריות ויכולת‬ ‫להתמודד עם נושא רגיש ומורכב זה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫המטרה היא לפתח את יכולתם להתמודד‬ ‫עם הדילמות שמעלה הנושא ועם השיקולים‬ ‫החינוכיים המורכבים בהוראת השואה‪.‬‬ ‫באמצעות הסטודנטים להוראה‪ ,‬המורים‬ ‫לעתיד וסוכני השינוי‪ ,‬בכוונת המכללות‬ ‫להשפיע באופן ישיר על תפיסת סיפור השואה‬ ‫ועל מצב הוראת נושא השואה במערכת‬ ‫החינוך בישראל‪.‬‬ ‫• הכותבת מכהנת כראש התוכנית ללימודי‬ ‫השואה והחברה הישראלית במכללת בית ברל‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫"למען ידעו דור אחרון"‬ ‫(תהילים עח' ו')‬ ‫ברצוננו או שלא‪ ,‬הילדים שלנו חשופים לשואה מגיל צעיר מאוד‪ .‬חשיפה שכזו עלולה לגרום‬ ‫להצפה רגשית ולביטויי חרדה אצל ילדים צעירים ולתופעות התנהגותיות קשות‪.‬‬ ‫הורים ומורים כאחד מתלבטים מה נכון לעשות‬ ‫| ד"ר גילה מצליח‪-‬ליברמן* |‬ ‫גם היום‪ ,‬ממרחק של למעלה משבעים‬ ‫שנים‪ ,‬הדעת איננה מסוגלת לתפוס את‬ ‫האכזריות הצרופה שאפיינה את התקופה‬ ‫החשוכה ביותר בתולדות האנושות – תקופת‬ ‫השואה‪ ,‬והלב ממאן להינחם ולשכוח‪.‬‬ ‫צפירת האזעקה המפלחת את חלל האוויר‬ ‫בכל רחבי הארץ בתחילת האביב לציון יום‬ ‫הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬מרעידה את מיתרי‬ ‫הלב ופוערת פצעים נושנים ומצוקות שלא‬ ‫יגלידו לעולם‪.‬‬ ‫הדגלים מורדים לחצי התורן‪ ,‬טקסים‬ ‫מתקיימים במוסדות ממלכתיים וציבוריים‪,‬‬ ‫אמצעי התקשורת חורגים משגרת היום יום‬ ‫ומקדישים את שידוריהם לסיפורי השואה‪,‬‬ ‫לזיכרונות האימה של הניצולים‪ ,‬לראיונות‬ ‫עם בני הדורות הבאים וגם למעשי הגבורה‬ ‫ולגילויי אנושיות וחום בעולם שנטרף‪ .‬כל‬ ‫תושבי מדינה ישראל‪ ,‬חשופים לכך‪ ,‬הדבר לא‬ ‫פוסח על איש‪ .‬גם לא על הצעירים שבינינו‪.‬‬ ‫הורים ואנשי חינוך מתלבטים לגבי האופן בו‬ ‫ישוחחו עם הילדים לגבי מאורעות השואה‪ .‬זהו‬ ‫נושא קשה אשר החשיפה לו היא בלתי נמנעת‬ ‫כבר מגיל צעיר‪ ,‬כאמור‪ .‬הילדים הצעירים‬ ‫נחשפים לסיפורים ולמראות קשים אשר‬ ‫מזמנים ריגושים שאינם תמיד בהלימה לשלב‬ ‫התפתחותי שבו הם מצויים‪ .‬חשיפה שכזו‬ ‫עלולה לגרום להצפה רגשית ולביטויי חרדה‬ ‫אצל הילדים הצעירים ולתופעות התנהגותיות‬ ‫קשות כגון קשיי הירדמות‪ ,‬הימנעות מאוכל‪,‬‬ ‫הרטבה ועוד‪.‬‬ ‫חשוב שלא להתעלם‪ .‬בשלב שבו עדיין‬ ‫אין הבחנה ברורה בין דמיון ומציאות‪ ,‬יתכן‬ ‫מצב בו דווקא תהליך של התעלמות עלול‬ ‫"הורים ואנשי חינוך מתלבטים‬ ‫לגבי האופן בו ישוחחו עם‬ ‫הילדים לגבי מאורעות השואה‪.‬‬ ‫זהו נושא קשה‪ .‬הילדים הצעירים‬ ‫נחשפים לסיפורים ולמראות‬ ‫קשים אשר מזמנים ריגושים‬ ‫שאינם תמיד בהלימה לשלב‬ ‫התפתחותי שבו הם מצויים"‬ ‫להוביל לעיוות או סילוף המידע וליצירת‬ ‫הכללות מפחידות ומאיימות‪ .‬חסימה הרמטית‬ ‫לסיפורים‪ ,‬לתמונות ולתכנים מעוררי האימה‪,‬‬ ‫מתוך רצוננו הטבעי‪ ,‬להגן על הילדים‬ ‫הצעירים‪ ,‬אינה אפשרית‪ .‬חוסר הנוחות הנגרם‬ ‫להורים עקב כך‪ ,‬עלול לגרום להם להתעלם‬ ‫או להמעיט בערכם של רגשות אלו ולחשוב‬ ‫שבכך הם יכולים להפחית את פחדי הילד‪.‬‬ ‫אלא שבפועל התוצאה היא הפוכה‪ ,‬דווקא‬ ‫ההתעלמות עלולה לגרום להעצמת החרדה‬ ‫אצל הילד והיא מותירה אותו להתמודד לבד‬ ‫עם תכנים קשים אלו‪.‬‬ ‫יש המאמינים כי יש לחשוף את הילד‬ ‫לחוויות נעימות בלבד ‪ ‬ובכך להגן עליו‪.‬‬ ‫אלא‪ ‬שמציאות‪ ‬החיים היא מורכבת ביותר‪,‬‬ ‫והצדדים האפלים של האדם הם חלק‬ ‫בלתי נמנע מהחוויה האנושית של כל אחד‬ ‫מאיתנו‪ .‬ילדים נוטים להדחיק חלקים אלה‬ ‫בתוכם‪ ,‬שאינם מקובלים מבחינה חברתית‪,‬‬ ‫ודחפיהם ההרסניים זקוקים לאפיקי פורקן‬ ‫שאינם מסוכנים‪ ,‬בכדי שיוכלו לקבל ביטוי‬ ‫ולעבור עיבוד‪ .‬דרך הדיון במאורעות נוראיים‬ ‫שאירעו‪ ,‬יכולים הילדים לפגוש את עובדת קיום‬ ‫הרשע בעולם ולפתח עמדה מוסרית כלפיו‪ ,‬תוך‬ ‫בחינת דרכים לעידון דחפיהם ההרסניים‪ .‬בכך‬ ‫נמנעת חדירה של תכנים מאיימים אלה‪ ‬לתוך‬ ‫המודע דרך הדמיון ללא כל תיווך ובקרה‪ ‬באופן‬ ‫שעלול לפגוע‪ ‬בנפשו הרכה של הילד‪ .‬כך‬ ‫גם נעניק לילד את היכולת התבונית לראיה‬ ‫מפוקחת על העולם‪ ,‬ונחשל את יכולת‬ ‫ההתמודדות עם המציאות המורכבת בה הוא‬ ‫ייפגש במהלך חייו‪ .‬שכן אנו מצווים לזכור את‬ ‫השואה במידה רבה גם כדי להשביח את רמתו‬ ‫המוסרית של האדם בהווה ובעתיד‪ .‬‬ ‫דילמות ותפקידו של המבוגר‬ ‫הדיון בנושא מונח על כתפיו של המבוגר‬ ‫בעולמו של הילד‪ .‬יהיה זה איש החינוך‪ ,‬הורה‬ ‫או סב‪ .‬על המבוגרים מוטלת המשימה של‬ ‫תיווך והסבר האירועים הקשים בהתאם‬ ‫ליכולת הרגשית וההבנה הקוגניטיבית בה‬ ‫נמצא הילד‪ .‬חשוב לא להציף את הילד בתיאורי‬ ‫זוועות כי אז הילד לא יוכל להכיל זאת‪ ,‬יאטום‬ ‫עצמו למידע ולא ירצה להקשיב‪.‬‬ ‫טוב יעשה איש החינוך או ההורה‪ ,‬אם‬ ‫בטרם יציג את נושא השואה בפני הילדים‬ ‫יבדוק לעצמו‪ ,‬תוך התבוננות פנימה ‪ -‬מה הן‬ ‫המשך בעמוד ‪26‬‬ ‫‪25‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫תחושותיו ואילו רגשות הנושא מעורר אצלו‪.‬‬ ‫מהי התייחסותו החינוכית לתכנים‪ ,‬לרגשותיו‬ ‫ולקשיים המתעוררים‪ .‬התובנות שיצמחו‬ ‫מתהליך בירור זה יאפשרו למבוגר לחוות את‬ ‫הנושא עם הילד באופן מיטבי‪.‬‬ ‫הנושא מזמין חשיפה לתכנים לא מוכרים‬ ‫לילד הנושאים מטען רגשי מורכב‪ .‬הילד צריך‬ ‫לחוש את המבוגר מכיל ומאפשר לשאול‬ ‫שאלות‪ .‬לילדים צעירים יש רגישות רבה‬ ‫ל"קרוא" את עמדתו המבוגר ולהבין אילו‬ ‫תחומים הם בבחינת טאבו שאין להרחיבם‪.‬‬ ‫חשוב שהאווירה והמסר הגלוי והסמוי בין‬ ‫המבוגר לילד יאפשרו וייתנו לגיטימציה מלאה‬ ‫לשאול שאלות‪ .‬מרחב מוגן כזה יגביר את‬ ‫תחושת הביטחון אצל הילד ויאפשר למבוגר‬ ‫לדעת בכל שלב‪ ,‬היכן התכנים פוגשים את‬ ‫עולמו של הילד‪.‬‬ ‫כפועל יוצא לעבודתי כפסיכולוגית‪ ,‬יצא לי‬ ‫לא אחת‪ ,‬להשתתף בשיח אישי או קבוצתי עם‬ ‫הורים ואנשי חינוך‪ ,‬אשר דנו בלבטים ובקושי‬ ‫שבחשיפת הילדים לנושא השואה‪ .‬הקושי‬ ‫הוא רב –מימדי; מחד ‪ -‬הקושי שלנו כמבוגרים‬ ‫להתמודד עם נושא מורכב זה‪ .‬עלינו לזכור כי‬ ‫חלקנו דור שני שלישי ואפילו רביעי לניצולי‬ ‫שואה‪ ,‬כך שהנושא טעון רגשית ברמה האישית‬ ‫ויש המעדיפים להדחיקו‪ .‬מאידך – החשש שמא‬ ‫חשיפה לנושא כה כאוב‪ ,‬עיסוק באלימות‬ ‫הקשה‪ ,‬בסבל‪ ,‬הרג ומוות עלולים לגרום לפגיעה‬ ‫טראומטית בקרב הילדים הצעירים‪.‬‬ ‫לאלה מתלווה היבט טכני ‪ -‬לוח השנה צפוף‬ ‫בציון אירועים חשובים ומשמעותיים במסורת‬ ‫ובמורשת היהודית והישראלית‪ .‬יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה‪ ,‬חל מייד לאחר חג הפסח‪,‬‬ ‫ומעט לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל ואירועי‬ ‫יום העצמאות‪ .‬צפיפות זו אינה מותירה זמן‬ ‫בלוח השעות של איש החינוך‪ ,‬לעיבוד נושא‬ ‫מורכב וטעון כל כך‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬נראה כי הקושי האישי של המבוגרים‬ ‫להתמודד עם הנושא‪ ,‬החשש מחשיפת‬ ‫הילדים הרכים לנושאים כל כך מורכבים ומשך‬ ‫הזמן הקצר לעיבוד הנושא ‪ -‬מרחיק לעיתים‬ ‫את ההורים ואנשי החינוך מלעסוק בנושא‪.‬‬ ‫בקרב ילדים בגני הילדים ובתי הספר‬ ‫היסודיים‪ ,‬כדאי לצמצם את החשיפה‬ ‫לאינפורמציה בתקשורת‪ .‬כמו כן חשוב‬ ‫שהצפייה תעשה עם ההורה כך שלאחר‬ ‫ואפילו בזמן הצפייה בתכנים הקשים יתקיים‬ ‫‪26‬‬ ‫המשך מעמוד ‪25‬‬ ‫דיאלוג בין המבוגר לילד ויתאפשר עיבוד של‬ ‫החרדה‪ .‬המבוגר יכול להסביר לילד במילים‬ ‫פשוטות וברמת פירוט המתאימה לגילו מה‬ ‫ראה‪ .‬ילדים עדיין לא בשלים להבין את רצף‬ ‫האירועים ההיסטורי‪ .‬הם מתקשים להבחין‬ ‫בין מציאות לדמיון ולהרחיק את האירועים‬ ‫ממציאות החיים שלהם‪ .‬לכן‪ ,‬הם עלולים‬ ‫לחשוב כי האירועים הקשים מתרחשים כאן‬ ‫ועכשיו וכי הם עלולים להיפגע מהם‪.‬‬ ‫"בשיח עם ילדים יש לבאר‬ ‫מושגים בסיסיים דוגמת‬ ‫שואה‪ ,‬גטו‪ ,‬נאצים וכדומה‪.‬‬ ‫חשיבתם של הילדים הצעירים‬ ‫קונקרטית והם יתקשו להבין‬ ‫מושגים מופשטים כמו רצח עם‪,‬‬ ‫השמדה‪ ,‬ומוות"‬ ‫יש להכין מראש ילדים צעירים בגיל הגן‬ ‫לצפירה ואפילו לתרגל איתם קולות צופרים‪,‬‬ ‫כדי להפחית את גורמי ההפתעה והבהלה‬ ‫המתלווים‪ .‬חשוב לקבוע עמם מראש כיצד‬ ‫ינהגו בגן בזמן הצפירה‪ .‬ניתן למשל‪ ,‬לאסוף‬ ‫את הילדים פנימה לתוך הגן עם המבוגרים‬ ‫המטפלים בהם וכך להפחית את החרדה‬ ‫הצפויה‪ .‬כמובן שלא מוכרחים להיות עצובים‬ ‫כל היום‪ .‬ולהסביר שהצפירה נועדה לזכור את‬ ‫אלו שנפגעו‪.‬‬ ‫מהלך הדיון בנושא מזמין את הילד לשאול‬ ‫שאלות‪ ,‬לשתף ברגשותיו והמבוגר נדרש‬ ‫להיות קשוב לכך ולהגיב‪ .‬הילד נחשף למידע‬ ‫רב‪ ,‬העיבוד המשותף‪ ,‬השיחה הפתוחה‪ ,‬הם‬ ‫היעד המשמעותי ביותר בתיווך התכנים‬ ‫והמאורעות ברמה מצמיחה לילד הצעיר‪.‬‬ ‫תדירות‪ ,‬נקודות התמקדות‬ ‫ופיתוח שיח משותף‬ ‫חשוב לזכור כי עיבוד הנושא אינו אירוע חד‬ ‫פעמי‪ ,‬צריך לכבד ילד שמבקש לא לשמוע‪ ,‬או‬ ‫חוסם את עצמו‪ .‬יתכן שהנושא אינו משמעותי‬ ‫עבורו בשלב התפתחותי הנוכחי ויש לכבד‬ ‫זאת‪ .‬המבוגרים‪ ,‬ההורים ואנשי החינוך צריכים‬ ‫להיות מודעים לכך שיתכן שהילד יעלה‬ ‫שאלות ותהיות בשלב מאוחר יותר ויש להגיב‬ ‫אליהן במלוא תשומת הלב תוך הרחבת הדיון‬ ‫לערכים הומאניים וחברתיים‪.‬‬ ‫בשיח עם ילדים יש לבאר מושגים בסיסיים‬ ‫דוגמת שואה‪ ,‬גטו‪ ,‬נאצים וכדומה‪ .‬חשיבתם של‬ ‫הילדים הצעירים קונקרטית והם יתקשו להבין‬ ‫מושגים מופשטים כמו "רצח עם"‪" ,‬השמדה"‪,‬‬ ‫"מוות" וכו'‪ .‬ברצף החיים יכולות קוגניטיביות‬ ‫אלו מתחילות להתפתח רק בגילאי חטיבת‬ ‫הביניים והתיכון‪ .‬בדיאלוג המתפתח‪ ,‬ראוי‬ ‫לשזור ערכים אנושיים חיוביים – כגון חברות‪,‬‬ ‫נאמנות‪ .‬תוך התמקדות במושגים כגון‪ ,‬חופש‬ ‫הפרט‪ ,‬גזענות וכבוד בשיח האדם‪.‬‬ ‫לצד יצירת נרטיב אשר מקנה משמעות‬ ‫אנושית ולאומית לאירועים היסטוריים‪,‬‬ ‫חשוב שניידע את הילדים ליצר ההישרדות‬ ‫של היהודים בשואה ויכולתם לשמור על צלם‬ ‫אנוש בתנאים קשים ובלתי אפשריים‪.‬‬ ‫ילדי הגיל הרך ייפגשו את מאורעות השואה‬ ‫בכל שלב בחייהם הבוגרים יותר‪ .‬על מנת‬ ‫לקדם את ערך הזיכרון‪ ,‬יש להובילם להכרה‬ ‫בזמן ובמקום‪ ,‬בהתאם ליכולותיהם הרגשיות‪,‬‬ ‫שהם חלק ממורשתו ומורשת עמו‪ .‬לאפשר‬ ‫לשומע לחוות אירועים קשים כחלק מרצף‬ ‫היסטורי של הישרדות‪ ,‬עמידות ותקומה‪ .‬כדאי‬ ‫לצמצם בעובדות ולהגיש את הנושא לילד דרך‬ ‫סיפורים עם סוף טוב ועם התובנה שלא כולם‬ ‫רעים‪ ,‬תוך ציון והדגשת הגבורה של האנשים‬ ‫הטובים שנלחמו ברעים ובסופו של דבר ניצחו‬ ‫אותם‪.‬‬ ‫תובנות פסיכולוגיות אלו ורבות אחרות‬ ‫יושמו על ידי‪ ,‬בכתיבת סיפור לילדים צעירים‬ ‫בטווח הגילאים שבין חמש לשמונה שנים‪,‬‬ ‫אשר יראה אור בקרוב‪ .‬הסיפור יוכל לשמש‬ ‫ככלי פדגוגי בידי ההורים ואנשי החינוך‪,‬‬ ‫ב"לבוש" של סיפור לילדים‪ ,‬תוך התחשבות‬ ‫בהתפתחות ובבשלות הרגשית והקוגניטיבית‬ ‫של הילד הצעיר‪ .‬הסיפור ואיוריו‪ ,‬מזמינים את‬ ‫המבוגר לנהל דיאלוג עם הילד במהלך הקראת‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫סיפור המסגרת הינו סיפור היסטורי של‬ ‫שואה ותקומה והמשני עוסק בהישרדות‬ ‫והתעשתות‪ .‬שניהם שזורים זה בזה ומאזנים‬ ‫האחד את השני‪ .‬בנוסף‪ ,‬הסיפור מזמין דיאלוג‬ ‫מותאם לילדים סביב ערכים הומאניים‬ ‫ואוניברסאליים‪.‬‬ ‫הכותבת היא חפסיכולוגית וחברה באגודה‬ ‫הישראלית פולנית לבריאות הנפש ולמורשת‬ ‫השואה‬ ‫השואה‬ ‫והוראת ובעולם‬ ‫חינוך בארץ‬ ‫ביד ושם מלמדים‬ ‫על הנורא מכל‬ ‫בית הספר המרכזי להוראת השואה ביד ושם הוא לא רק המוסד הגדול והמשפיע ביותר על‬ ‫מערכת החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי בישראל‪ ,‬הוא גם מפעיל מערכת חובקת עולם‬ ‫של לימודים ופתוח תוכניות הוראה‬ ‫| עמרי מריאן |‬ ‫מרכזיות נושא השואה בעולם ובחברה‬ ‫הישראלית בפרט‪ ,‬חרגה בשנים האחרונות מן‬ ‫החוג המצומצם של אנשי המחקר ומן המעגל‬ ‫המצומצם של הציבור המתעניין בנושא‪ .‬כיום אנו‬ ‫עדים לעניין גובר והולך בקרב מורים‪ ,‬מחנכים‪,‬‬ ‫תלמידים ואנשים ממערכות בלתי‪-‬פורמאליות‬ ‫בלימוד והוראת השואה‪ .‬במסגרת תהליכים‬ ‫אלה פרץ נושא השואה לתודעה הציבורית וחדר‬ ‫באופנים רבים לדיון הציבורי ולנושאים שעל‬ ‫סדר היום בארץ ובעולם‪ .‬בית הספר המרכזי‬ ‫ללימודי השואה ביד ושם‪ ,‬שם לו למטרה‪ ,‬מיום‬ ‫הקמתו להתמודד עם מגמות אלה‪.‬‬ ‫תפיסתו של בית‪-‬הספר גורסת שיש לראות‬ ‫את השואה לא רק כאירוע היסטורי אדיר‬ ‫ממדים‪ ,‬אלא כאירוע היסטורי בעל משמעות‬ ‫חינוכית שיש חובה ללומדו ולהורותו ככזה‪.‬‬ ‫בלימוד והוראת השואה‪ ,‬גורסים ביד ושם‪,‬‬ ‫"יש להימנע מלייחס לה משמעות מיסטית‬ ‫ולהתייחס למשמעות החינוכית‪-‬ערכית שלה‪.‬‬ ‫לכן יש להקפיד ולבסס אותם על תשתית‬ ‫עובדתית היסטורית‪ .‬הלימוד יכול וצריך‬ ‫להתבסס על דיסציפלינות שונות ומגוונות‬ ‫הנשענות על תשתית הידע‪ ,‬תוך חתירה‬ ‫להצגת ולהדגשת המורכבות והרב ממדיות של‬ ‫ההתנהגות האנושית בתקופת השואה"‪.‬‬ ‫"המסקנה היתה שצריך להקים‬ ‫בית ספר שיעסוק בהכשרה‬ ‫שיטתית של המורים‪ ,‬הבניית‬ ‫חומרי לימוד ובלימוד שיטתי‬ ‫של צעירים‪ .‬הדבר המרכזי‬ ‫שמאפיין בית ספר זה שהוא‬ ‫בונה תורה‪ .‬מה שעניין אותי‬ ‫יותר מכל היה להפוך את‬ ‫לימודי השואה משעורים‬ ‫בהיסטוריה למערכת מחנכת‬ ‫על בסיס התכנים של השואה"‬ ‫עיקר פעילותו של בית‪-‬הספר מתמקדת‬ ‫בהוראת השואה והנחלת זכרה‪ ,‬הן על‪-‬ידי‬ ‫הדרכות וסדנאות פרונטאליות לתלמידים‪,‬‬ ‫מורים ומחנכים‪ ,‬והן על‪-‬ידי מתן כלים פדגוגיים‬ ‫מגוונים למורים ולמחנכים מהארץ ומחו"ל‪.‬‬ ‫בית‪-‬הספר כולל ‪ 17‬כיתות לימוד‪ ,‬מרכזייה‬ ‫פדגוגית ואודיטוריום‪ .‬סגל ההוראה המיומן‬ ‫מונה למעלה מ‪ 100-‬איש‪ .‬בפעילותיו השונות‬ ‫של בית‪-‬הספר משתתפים מדי שנה למעלה‬ ‫מ‪ 350,000-‬סטודנטים‪ ,‬בני נוער‪ ,‬חיילים ואלפי‬ ‫מחנכים מישראל ומרחבי העולם‪.‬‬ ‫מי שיזם את הקמתו‪ ,‬מיד עם כניסתו‬ ‫לתפקיד יו"ר יד ושם בשנת ‪,1993‬היה אבנר‬ ‫שלו‪ ,‬שהגיע לתפקיד לאחר ששימש כקצין‬ ‫חינוך ראשי בצה"ל‪ ,‬ולאחר פרישתו מהשירות‬ ‫הצבאי כיהן כמנהל מינהל התרבות במשרד‬ ‫החינוך והתרבות וכיו"ר המועצה הציבורית‬ ‫לתרבות ואמנות‪ .‬לדבריו‪ ,‬נושא החינוך היה‬ ‫הגורם המרכזי בהחלטתו לקבל את התפקיד‪.‬‬ ‫"הייתי משוכנע שאי אפשר יהיה לקיים לאורך‬ ‫שנים את זכרון‪ ,‬משמעות ותוכן עבור אנשים‬ ‫צעירים‪ ,‬אם לא נשים במרכז את עבודת‬ ‫החינוך"‪ .‬לדבריו‪ ,‬לצורך זה היתה חובה לבנות‬ ‫את המערכת כדי שתוכל לעסק בחינוך באופן‬ ‫רציני‪" .‬המסקנה היתה הצורך להקים בית‬ ‫ספר" אומר שלו‪" ,‬משום שבית ספר עוסק‬ ‫בהכשרה שיטתית של המורים‪ ,‬בהבניית‬ ‫המשך בעמוד ‪28‬‬ ‫‪27‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫המשך מעמוד ‪27‬‬ ‫חומרי לימוד וכמובן בלימוד שיטתי של‬ ‫הצעירים‪ .‬הדבר המרכזי שמאפיין בית ספר‬ ‫זה שהוא בונה תורה‪ .‬מה שעניין אותי יותר‬ ‫מכל היה להפוך את לימודי השואה משעורים‬ ‫בהיסטוריה למערכת מחנכת על בסיס התכנים‬ ‫של השואה"‬ ‫"אנחנו מציעים למערכת החינוך‬ ‫מערכת מתפתחת רב גילית ורב‬ ‫שלבית הבנויה על שילוב בין‪-‬‬ ‫מקצועי‪ ,‬הנלמד דרך ספרות‪ ,‬ציור‪,‬‬ ‫אומנות ומוסיקה‪ ,‬לצד לימודי‬ ‫פילוסופיה‪ ,‬סוציולוגיה ופסיכולוגיה‪,‬‬ ‫משפט ורפואה"‬ ‫לדבריו היה בכך משום הבדל דרמטי לעומת‬ ‫הקיים עד אז‪ .‬על פי תפיסתו‪ ,‬צריך היה לפעול‬ ‫לפתוח תחום ידע חדש‪ .‬מקצוע חדש שיבנה‬ ‫ויעוצב על ידי קבוצת מומחים שיקדישו‬ ‫לכך את כל יכולתם המקצועית לאורך זמן‪.‬‬ ‫"האמנתי שלצד לימודי השואה במסגרת‬ ‫שעורי היסטוריה‪ ,‬צריך להפקיד את הנושא‬ ‫בידי מחנכים בעלי ידע פדגוגי שידעו גם לפתח‬ ‫את הנושאים על בסיס ידע נרחב שיש להם‬ ‫בהיסטוריה של השואה" אומר שלו‪.‬‬ ‫וההסבר שנותן שלו לחזון שלו בעניין בית‬ ‫הספר הוא שכל תחומי הדעת שמתפתחים‬ ‫בעולם‪ ,‬מתפתחים במסגרת בתי ספר אקדמיים‬ ‫בהם יושבת קבוצת חוקרים המפתחת את‬ ‫תחום הידע בו הם עוסקים‪ .‬לחקור‪ ,‬לפרסם‬ ‫ולקיים כנסים לצד מערכת הוראה‪ .‬משם יוכל‬ ‫ידע זה להגיע במעגלים מתרחבים לקבוצות‬ ‫שונות‪ .‬בראש וראשונה בישראל ולאחר מכן‬ ‫בעולם כולו‪ .‬לצורך זה גייס שלו תקציב ל‪40-‬‬ ‫תקנים‪ .‬מחציתם מומנו על ידי משרד החינוך‬ ‫בראשותו של אמנון רובינשטיין ומחציתם‬ ‫מתרומות‪.‬‬ ‫חלום שהוגשם‬ ‫חזונו של שלו כלל מסגרת של ‪ 42‬כיתות‬ ‫לימוד שתוכל להעמיד לאורך השנה לפחות‬ ‫יום לימודים מרוכז אחד לפחות לתלמידי‬ ‫החטיבות העליונות ולאט לאט להרחיב‬ ‫גם לקצינים ונגדים בצה"ל‪ ,‬ואחר כך גם‬ ‫לסטודנטים זרים שמגיעים ארצה‪" .‬מלכתחילה‬ ‫האמנתי שנהפוך לזירה המרכזית של אנשי‬ ‫‪28‬‬ ‫יותר מ‪ 300,000-‬תלמידים מישראל ומחו״ל‪ ,‬חיילים וקצינים מצה״ל ומכוחות הביטחון‬ ‫השתתפו בימי לימוד ובפעילויות של בית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה‬ ‫חינוך וחוקרים העוסקים בשואה"‪ ,‬אומר‬ ‫שלו ומוסיף‪" :‬חשבנו שהם יתכנסו לפחות‬ ‫פעם בשנתיים בירושלים לכינוס מקצועי של‬ ‫מחנכים‪ .‬ואכן‪ ,‬כל הקבוצה של כמה מאות‬ ‫איש העוסקת באופן שיטתי בתחום חינוך זה‬ ‫מתכנסים כאן אחת לשנתיים‪ .‬בין ‪350-700‬‬ ‫איש‪ .‬זאת הקבוצה המובילה המפיצה את‬ ‫תחום הדעת הזה בעולם כולו"‪.‬‬ ‫לצד זה אלה מתקיים כל שנתיים כנס‬ ‫מקצועי למורים ישראלים‪ .‬בכנס האחרון‬ ‫השתתפו ‪ 1,200‬מורים מכל החטיבות‪ ,‬בתי‬ ‫הספר היסודיים ואפילו גננות‪ ,‬המגיעים‬ ‫לשלושה ימים בחופש הגדול‪" .‬זה קורה" הוא‬ ‫מסביר‪" ,‬משום שאנחנו מציעים למערכת‬ ‫החינוך מערכת מתפתחת רב גילית ורב‬ ‫שלבית הבנויה על שילוב בין‪-‬מקצועי‪ ,‬הנלמד‬ ‫דרך ספרות‪ ,‬ציור‪ ,‬אומנות ומוסיקה‪ ,‬לצד‬ ‫לימודי פילוסופיה‪ ,‬סוציולוגיה ופסיכולוגיה‪,‬‬ ‫משפט ורפואה‪ .‬קיוויתי שבעקבותינו יקום‬ ‫לפחות עוד בית ספר שכזה בעולם בארה"ב או‬ ‫אירופה‪ ,‬אבל לצערי עד היום זה לא קרה"‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫פעילות בית הספר המרכזי להוראת השואה בשנת ‪2012‬‬ ‫• יותר מ‪ 300,000-‬תלמידים מישראל ומחו״ל‪ ,‬חיילים וקצינים מצה״ל ומכוחות הביטחון‬ ‫השתתפו בימי לימוד ובפעילויות של בית הספר הבין‪-‬לאומי להוראת השואה ביד ושם‬ ‫ושל שלוחת בית הספר בהיכל יהדות ווהלין בגבעתיים‪ .‬יותר מ‪ 81,000-‬מהם היו בני‬ ‫נוער יהודים מחו״ל‪.‬‬ ‫• בית הספר ערך ‪ 76‬קורסים בין‪-‬לאומיים ביד ושם‪ ,‬והשתתפו בהם כ‪ 1,700-‬אנשי חינוך‬ ‫מחו״ל‪.‬‬ ‫• כ‪ 1,450-‬מורים מחו״ל השתתפו ב‪ 71-‬ימי עיון בבית הספר‪.‬‬ ‫• צוות בית הספר השתתף ב‪ 29-‬סמינרים‪ ,‬כינוסים‪ ,‬ימי עיון ופורומים בין‪-‬לאומיים‬ ‫ברחבי העולם ופעל ב‪ 30-‬ארצות‪.‬‬ ‫• בית הספר ערך ‪ 97‬קורסים לכ‪ 3,000-‬מורים מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫• יותר מ‪ 10,000-‬מחנכים ישראלים‪ ,‬כ‪ 4,000-‬מהם מחנכים מהמגזר החרדי‪ ,‬השתתפו‬ ‫ב‪ 327-‬ימי עיון שערך בית הספר ביד ושם ובמקומות שונים בארץ‪.‬‬ ‫• יותר מ‪ 1,000-‬מחנכים ומחנכות המלמדים במערכות החינוך החרדיות השתתפו‬ ‫בשלושה ימי עיון מיוחדים לקראת תשעה באב‪.‬‬ ‫• ‪ 355‬אנשי חינוך מ‪ 54-‬מדינות השתתפו בכינוס הבין‪-‬לאומי השמיני בנושא "לספר את‬ ‫הסיפור‪ ,‬ללמד את הליבה" בחודש יוני‪.‬‬ ‫• יותר מ‪ 3,000-‬מחנכים בארצות הברית קיבלו הדרכה בתכנית "‪"Echoes and Reflections‬‬ ‫ תכנית להוראת השואה של יד ושם‪ ,‬הליגה נגד השמצה וקרן השואה באוניברסיטת‬‫דרום קליפורניה‪ .‬יותר מ‪ 17,000-‬מחנכים קיבלו הדרכה מאז הופקה התכנית‪.‬‬ ‫• הופקו שלושה סרטים בסדרה "עדים וחינוך" ‪ -‬סיפורם של ניצולי שואה‪ ,‬ועוד חמישה‬ ‫מסרטי העדות בסדרה תורגמו לשפות‪ ,‬ובהן סינית‪ ,‬פולנית‪ ,‬ספרדית ופורטוגלית‪.‬‬ ‫• הופק דיסק עדויות עם תרגום לערבית המותאם לתכנית הלימודים בהיסטוריה מגזר‬ ‫הערבי‪ ,‬פותחה סביבה חינוכית ניידת למערכות החינוך החרדיות‪ ,‬והופקו ארבע ערכות‬ ‫חינוכיות בשפות שונות‪.‬‬ ‫• לבית הספר הווירטואלי באתר אינטרנט של יד ושם הועלה מגוון רחב של חומרי‬ ‫לימוד‪ ,‬מערכי שיעור‪ ,‬מפות אינטראקטיביות‪ ,‬סביבות חינוכיות ועדויות ב‪ 13-‬שפות‪.‬‬ ‫נפתח פורטל חינוכי בגרמנית‪ .‬יותר מ‪ 740-‬משתתפים למדו בקורסים מקוונים של‬ ‫בית הספר בשש שפות‪ ,‬ובכלל זה קורס פדגוגי חדש שהועלה בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫הועלו תתי‪-‬אתר מיוחדים‪ ,‬ובהם חומרים ומערכי שיעור לציון תאריכים מיוחדים ‪-‬‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬יום הזיכרון הבין‪-‬לאומי לקרבנות השואה ועוד‪ .‬נערכו‬ ‫ועידות וידאו בשפות שונות לכ‪ 250-‬משתתפים ברחבי העולם במסגרת תכניות שונות‪.‬‬ ‫הופעלה רשת חברתית בעברית‪ ,‬ובה יותר מ‪ 800-‬משתתפים‪ .‬הועלו ‪ 34‬פרויקטים‬ ‫נבחרים של בוגרי הסמינרים ממדינות שונות בתשע שפות – לצורך שיתוף והעמקת‬ ‫הקשר בין הבוגרים‪.‬‬ ‫במסגרת בית הספר פועלת "מחלקת אירופה"‬ ‫המכשירה מורים המגיעים ממדינות היבשת‬ ‫במסגרת של חמישים עד שישים סמינרים‬ ‫מרוכזים בשנה‪ .‬בנוסף לאלה‪ ,‬מגיעים גם מורים‬ ‫מארה"ב‪ ,‬אמריקה הדרומית‪ ,‬אוסטרליה ובשנים‬ ‫האחרונות גם סין והודו‪" .‬זה עולה מיליונים‬ ‫רבים המגיעים מתרומות‪ ,‬בעיקר זו של שלדון‬ ‫אדלסון‪ ,‬וכספי קורבנות שואה המגיעים מחברות‬ ‫הביטוח האירופאיות" אומר שלו‪ ,‬אך בכך לא‬ ‫די‪" .‬התקדמנו צעד נוסף בחלום ובנינו רשתות‬ ‫אינטראקטיביות של הבוגרים המאפשרות‬ ‫להם לחלוק ניסיון וידע בבניית מערכי שיעור‬ ‫ופרויקטים ברחבי העולם"‪.‬‬ ‫בית הספר להוראת השואה‪ ,‬יד ושם‬ ‫"אני מאמין שבנית הקדרים האלה‬ ‫והעיסוק בנושא על ידינו ועל ידי‬ ‫המחנכים‪ ,‬גם באינטרנט‪ ,‬אנחנו בונים‬ ‫מערכת מחסנת ומגיבה כנגד הכחשת‬ ‫השואה שאכן הולכת ונדחקת בעולם‬ ‫המערבי‪ ,‬אך מתקיימת בעוצמה דווקא‬ ‫בעולם המוסלמי"‬ ‫באשר לאפקטיביות של רשתות אלה‬ ‫להלחם באנטישמיות ובהכחשת השואה‬ ‫אומר שלו‪" ,‬אני מאמין שבנית הקדרים האלה‬ ‫והעיסוק בנושא על ידינו ועל ידי המחנכים‪,‬‬ ‫גם באינטרנט‪ ,‬אנחנו בונים מערכת מחסנת‬ ‫ומגיבה כנגד הכחשת השואה שאכן הולכת‬ ‫ונדחקת בעולם המערבי‪ ,‬אך מתקיימת‬ ‫בעוצמה דווקא בעולם המוסלמי‪ .‬זה נעשה‬ ‫בעזרת מערכות תומכות נוספות כגון חקיקה‬ ‫ודעת קהל‪ .‬אלפי הבוגרים שלנו והחלטה של‬ ‫מדינות רבות ללמד את השואה משמשים בלם‬ ‫ושגרירים של רצון טוב לבלימת האנטישמיות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬זה לא יעצור את הגלים של‬ ‫גילויי אנטישמיות המתפתחים בעולם על‬ ‫רקע משברים כלכליים‪ ,‬הסכסוך הישראלי‬ ‫ערבי שמזין את המערכת‪ ,‬כמו גם מסורות‬ ‫אנטישמיות המתעוררות בגלים בעיקר‬ ‫במדינות מזרח אירופה"‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫היסטוריה‪ ,‬זיכרון וזהות‬ ‫במכון משואה‬ ‫בתחילת דרכו עסק המכון בלימוד תולדות האירועים שהתרחשו בשטחי הכיבוש באירופה‪ .‬בראשית‬ ‫שנות ה‪ 80-‬היה המכון מחלוצי הגישה החינוכית שהתמקדה בשאלת הבחירה‪ ,‬ומשנות ה‪ 90-‬התגבשה‬ ‫במשואה גישה המדגישה את השפעתה של השואה על הזיכרון הקולקטיבי ועל השיח הציבורי והתרבותי‬ ‫הבינלאומי והישראלי‬ ‫| איה בן־נפתלי* |‬ ‫משואה ‪ -‬המכון הבינלאומי ללימודי השואה‬ ‫הוקם בשנת ‪ 1972‬כיד לחברי תנועות הנוער‬ ‫הציוניות בשואה ובמרי‪ .‬המכון הוקם כמוסד‬ ‫חינוכי בעל צביון כללי לאומי‪ ,‬שנועד לקרב‬ ‫צעירים מישראל ומרחבי העולם לדיון בנושא‬ ‫השואה ובמשמעותה‪ .‬הוא נבנה בקמפוס‬ ‫המשמש כמרכז סמינרים בינלאומי‪ ,‬מוזיאון‬ ‫הכולל שש תערוכות קבע‪ ,‬מרכזי מולטימדיה‪,‬‬ ‫ארכיון‪ ,‬וכן מגוון של כנסים בינלאומיים‪ ,‬עצרות‪,‬‬ ‫פעולות תרבות מחקר והנצחה אשר נועדו לקרב‬ ‫קהלים מגוונים לדיון במשמעות זיכרון השואה‬ ‫בשיח הישראלי ובשיח הבינלאומי‪.‬‬ ‫בעשורים הראשונים עסק מכון משואה‬ ‫בלימוד השואה באופן שהיה מקובל אז בארץ‬ ‫ובעולם‪ ,‬כלומר‪ ,‬בתולדות האירועים שהתרחשו‬ ‫בשטחי הכיבוש באירופה‪ .‬בראשית שנות ה‪80-‬‬ ‫היה המכון מחלוצי הגישה החינוכית שהתמקדה‬ ‫בשאלת הבחירה כעמדת מוצא לברור משמעותה‬ ‫של השואה בשלושת מעגלי ההתייחסות‪ :‬מבצעי‬ ‫ההשמדה‪ ,‬העומדים מהצד ו"הבחירה ללא‬ ‫בחירה" של הקורבנות‪ .‬הפעילות החינוכית שמה‬ ‫דגש על הדילמות הקיומיות והמוסריות של‬ ‫הפרט ושל ההנהגה בימי השואה‪ .‬פרסוניפיקציה‬ ‫של הסוגיות ההיסטוריות‪ ,‬מתן שמות ופנים‬ ‫לאנשים אשר התמודדו עם מציאות החיים בגטו‬ ‫או עם הדילמות נוכח ההשמדה‪ ,‬אפשרה לקרב‬ ‫‪30‬‬ ‫את הנוער להבנה מתוך אמפתיה‪ ,‬של מורכבו ּת‬ ‫תגובות היהודים בימי השואה‪.‬‬ ‫משנות ה‪ 90-‬התגבשה במשואה גישה‬ ‫המדגישה את השפעתה של השואה על הזיכרון‬ ‫הקולקטיבי ועל השיח הציבורי והתרבותי‬ ‫הבינלאומי והישראלי‪ .‬בגישה זו מודגש הקשר‬ ‫בין היסטוריה‪ ,‬זיכרון וזהות‪ ,‬מתוך הנחה כי‬ ‫ההיחשפות לאירועי השואה מעלה שאלות‬ ‫נכבדות על מהות האדם‪ ,‬העם‪ ,‬המדינה‪ ,‬התרבות‬ ‫והחינוך‪ ,‬וסוגיות מובילות לשאלות של זהות‬ ‫אישית וקולקטיבית‪ ,‬הרלוונטיות לעולמם של‬ ‫בני נוער בארץ ובעולם‪ ,‬שהם קהל היעד העיקרי‬ ‫של המכון‪.‬‬ ‫ייחודו של מכון משואה בין המוסדות להנצחת‬ ‫השואה והמוזיאונים השואה בישראל ובעולם‬ ‫טמון במאפיינים הבאים‪:‬‬ ‫מרכז סמינרים בינלאומי ‪ -‬משואה הוקמה‬ ‫מלכתחילה כמרכז חינוכי שהתמקד בסמינרים‬ ‫בני מספר ימים בתנאי פנימייה לצעירים‬ ‫מישראל ומהעולם‪ .‬המכון פיתח בעשורים‬ ‫האחרונים גם מרכזי מולטימדיה ותצוגות‬ ‫מוזיאליות במגוון רחב של נושאים המשרתים‬ ‫את המעשה החינוכי‪ .‬היום קמפוס משואה הוא‬ ‫המרכז הגדול ביותר המאפשר סמינרים בתנאי‬ ‫פנימייה ל‪ 160 -‬צעירים ומלוויהם‪.‬‬ ‫בכל שנה נערכים במכון משואה כ‪55,000 -‬‬ ‫ימי סמינר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות‬ ‫העליונות‪ ,‬לסטודנטים ולכוחות הביטחון‪.‬‬ ‫צוות המכון מורכב ממורים בעלי תואר שני או‬ ‫שלישי‪ ,‬ובעלי הכשרה להוראה פורמאלית ובלתי‬ ‫פורמאלית‪.‬‬ ‫הגישה החינוכית של "משואה" ‪ -‬מבוססת על‬ ‫ההנחה כי ההיחשפות לאירועי השואה מעמידה‬ ‫בפני הדורות שאחריה‪ ,‬שאלות של זהות אישית‬ ‫וקולקטיבית הרלבנטיות לעולמם של בני נוער‪.‬‬ ‫האתגר הגדול שלנו הוא להפוך את יחסם של בני‬ ‫הנוער מהתבוננות לנושא השואה כאל אירוע‬ ‫היסטורי‪ ,‬להתייחסות לזיכרון השואה גם כאל‬ ‫סוגיה המשליכה על חיינו‪ ,‬ובעיקר לבחון איזו‬ ‫משמעות רלבנטית יש לדיון בנושא השואה‬ ‫עבורם כיום‪.‬‬ ‫הפרסוניפיקציה של הדילמות האנושיות עמן‬ ‫התמודדו בני התקופה‪ ,‬מאפשרת לנו להמיר את‬ ‫לשון המספרים הגדולים וההכללה באין‪-‬ספור‬ ‫סיפורים אישיים הממחישים את הפנים הרבות‬ ‫של ההתמודדות האנושית בימי השואה‪ .‬השאלה‬ ‫העומדת במרכז הסמינרים הינה שאלת הבחירה‬ ‫של היחיד ושל ההנהגה – תוך תיאור חייהם‬ ‫של נשים‪ ,‬גברים‪ ,‬צעירות וצעירים‪ ,‬כפרטים‪,‬‬ ‫כמשפחות וכקבוצות במלכודת התופת‪ :‬מה הם‬ ‫יודעים‪ ,‬כיצד הם מבינים את ההתרחשויות‪ ,‬מה‬ ‫הם עושים‪ ,‬מהן האפשרויות העומדות בפניהם‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫האם יש סיכוי‪ ,‬מהו הסיכוי‪ ,‬מהי מערכת קבלת‬ ‫ההחלטות שלהם‪ ,‬מהן הדילמות המוסריות איתן‬ ‫התמודדו‪ ,‬מה עלה בגורל התא המשפחתי‪ ,‬כיצד‬ ‫התנהלו יחסי הגומלין בין האסירים במחנות‬ ‫ההשמדה בצל המוות‪ .‬הן מעלות שאלות גם‬ ‫באשר לדמותם של מב ַצעי ההשמדה תוך‬ ‫התמקדות בתהליכי הבחירה של המב ַצעים‪ ,‬של‬ ‫משתפי הפעולה ושל העומדים מן הצד‪.‬‬ ‫הסמינרים במשואה מגשרים בין ההיסטוריה‬ ‫והזיכרון באמצעות דיון בשאלות של זהות‬ ‫יהודית‪ ,‬ישראלית ואנושית‪ .‬בסדנאות ובפעילות‬ ‫במוזיאון ובמרכזי מולטימדיה אנו מבקשים‬ ‫לברר לא רק מה קרה ואיך אירע מה שאירע? כי‬ ‫אם גם לדון בשאלות על משמעות זיכרון השואה‪.‬‬ ‫תוכניות לימודים רב תחומיות ‪ -‬מכון 'משואה'‬ ‫מתמחה בפיתוח של תוכניות חינוכיות מקוריות‬ ‫בנושא השואה‪ ,‬מתוך גישה רב תחומית‬ ‫המשלבת מדעי הרוח‪ ,‬החברה והתרבות‪ .‬בין דרכי‬ ‫ההוראה במכון‪ :‬מוזיאון אינטראקטיבי‪ ,‬מרכזי‬ ‫מולטימדיה‪ ,‬מפגשים עם ניצולי שואה‪ ,‬קולנוע‬ ‫כפרשן של תקופה‪ ,‬חקר עדויות של ניצולי שואה‪,‬‬ ‫סדנאות עיוניות ודיון בייצוג הזיכרון באמצעות‬ ‫סדנאות של אמנות פלסטית‪ .‬במכון תערוכות‬ ‫קבע ומרכזי מולטימדיה אינטראקטיביים‬ ‫בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫"שישה מיליון קטגורים ‪ -‬מדינת ישראל נגד‬ ‫אדולף אייכמן"‪ .‬התערוכה המרכזית במוזיאון‬ ‫מוקדשת למשפט אייכמן‪ .‬התערוכה עוסקת‬ ‫בשואה כפי שהשתקפה מבעד לעדויות ולראיות‬ ‫שהובאו במשפט‪ .‬במוקד התערוכה מיצג‬ ‫רב‪-‬מסכי ומערכת מולטימדיה אינטראקטיבית‬ ‫המבוססת על ‪ 150‬עדויות מוסרטות ואלפי‬ ‫תצלומים ומסמכים‪.‬‬ ‫"שלוש שורות בהיסטוריה ‪ -‬תנועות נוער‬ ‫ציוניות באירופה ‪ ."1928-1948‬התערוכה נפתחת‬ ‫במיצג וידאו המבוסס על מקורות ראשוניים‬ ‫ועיבוד מוסיקלי וכוריאוגרפי בבצוע להקת‬ ‫שקטק וכן עדויות אישיות ומוצגים בני התקופה‪.‬‬ ‫התערוכה נחתמת בפרשת אירגון "הבריחה"‬ ‫וה"העפלה" למחרת השחרור‪.‬‬ ‫"הנמען עזב ליעד בלתי ידוע ‪ -‬דואר מאירופה‬ ‫הכבושה בזמן השואה"‪ .‬התערוכה מבוססת‬ ‫על אוסף של אלפי מכתבים הנמצאים בארכיון‬ ‫משואה מתקופת השואה‪ ,‬ומתמקדת במימד‬ ‫האנושי והאישי של הלכודים בתופת‪.‬‬ ‫"מה הייתה המילה שואה? ‪ -‬זיכרון השואה‬ ‫בשיח התרבותי בישראל"‪ .‬התערוכה משקפת‬ ‫את השינוי שחל בשיח הציבורי וביחסה של‬ ‫החברה הישראלית אל ניצולי השואה‪ .‬התערוכה‬ ‫מתמקדת ביצירות מתחומי התיאטרון‪ ,‬הקולנוע‪,‬‬ ‫הספרות והאומנות החזותית‪ .‬מערכת מולטימדיה‬ ‫אינטראקטיבית מעדכנת את המבקרים בשיח‬ ‫התקשורתי והתרבותי העכשווי‪ .‬המשתתפים‬ ‫מוזמנים להגיב להקשר האקטואלי של היצירות‬ ‫ולתגובותיהם של המבקרים האחרים‪.‬‬ ‫"עליית הנוער ‪ -‬גיבושה של זהות ישראלית"‪.‬‬ ‫מיזם חינוכי המורכב ממיצג רב מסכי (‪ 20‬דק')‬ ‫וממערכת מולטימדיה אינטראקטיבית‪ .‬עליית‬ ‫הנוער ראתה עצמה כמפעל הצלה וחינוך‪,‬‬ ‫מטרתה הייתה לעזור לחניכיה אשר עלו מארצות‬ ‫שונות לגבש את זהותם הישראלית ולהכשיר‬ ‫אותם לתרום לחברה הישראלית‪.‬‬ ‫מערכת המולטימדיה האינטראקטיבית "להיות‬ ‫ישראלי" ‪ -‬המערכת מאפשרת דיון בשאלה –‬ ‫מה מגדיר אותנו כישראלים היום; לבחון הגדרות‬ ‫אלה לעומת מרכיבי הזהות הישראלית של בוגרי‬ ‫עליית הנוער בעשורים הקודמים; לעורר שיח‬ ‫על משמעות ריבוי פניה של החברה הישראלית‬ ‫היום; ולבחון את הצורך בפתיחות ובסובלנות‬ ‫ביחסנו לזר ולשונה‪.‬‬ ‫בימים אלה אנו חונכים מרכז מולטימדיה‬ ‫חדש ‪" -‬אנטישמיות‪ ,‬גזענות ושנאת זרים" נוכח‬ ‫התגברות ביטויי הגזענות ושנאת הזרים בישראל‬ ‫ובעולם‪ ,‬פיתח משואה המכון ללימודי השואה‬ ‫מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית לפעילות‬ ‫חינוכית קבוצתית העוסקת נושאים של אפליה‬ ‫על רקע של אנטישמיות‪ ,‬גזענות‪ ,‬אתניות‪ ,‬דתיות‪,‬‬ ‫לאומיות‪ ,‬מגדר ושנאת זרים‪.‬‬ ‫תוכניות עבור הדור‬ ‫השלישי והרביעי‬ ‫מכון משואה מופקד על ארכיון של עדויות‬ ‫מוסרטות של ניצולי השואה מהחשובים בארץ‬ ‫ובעולם האוסף מכיל אלפי שעות עדות‪ ,‬שנערכו‬ ‫במסגרת שיתוף פעולה בין־לאומי‪ :‬משואה ובית‬ ‫התפוצות בישראל‪ ,‬אוניברסיטת ייל שבקונטיקט‬ ‫ומוזיאון השואה שבוושינגטון‪ ,‬ארצות הברית‪,‬‬ ‫ובסיוע אגודת ידידי משואה בקנדה וועידת‬ ‫התביעות‪ .‬צוות משואה והוועד המנהל של העמותה‬ ‫שוקדים בשנים האחרונות על הקמת תשתית של‬ ‫תוכן ושל אמצעים שיאפשרו לבני הדור השלישי‬ ‫והרביעי שלאחר השואה‪ ,‬להתייחס לזיכרון השואה‬ ‫בכלל ולעדויות הניצולים בפרט בדרכים חדשות‪,‬‬ ‫בשפה עכשווית ובטכנולוגיה עדכנית‪.‬‬ ‫קיים קושי לספר ולחיות מחדש את זיכרונות‬ ‫השואה‪ .‬אך כשצופים בעדויות הניצולים ומאזינים‬ ‫לסיפוריהם‪ ,‬אי אפשר להתעלם מהתחושה כי‬ ‫למעשה‪ ,‬בעבור מרבית העדים‪ ,‬היו הראיונות‬ ‫ההזדמנות הראשונה שניתנה להם אי־פעם לספר‬ ‫את סיפורם השלם‪ .‬אנשים היו מוכנים לחזור אל‬ ‫זיכרונות כואבים ומודחקים ולתעד את שחוו על‬ ‫בשרם מתוך תחושת שליחות היסטורית‪ .‬אבל‬ ‫אין מדובר במונולוגים‪ .‬אמנם‪ ,‬המראיינים כמעט‬ ‫שאינם נשמעים‪ ,‬אך נקל להבין כי העדים מדברים‬ ‫אל מישהו‪ ,‬ניכר מתוכן הרצון לספר לנמען שיהיה‬ ‫קשוב לעדות עד תומה‪ .‬דומה‪ ,‬כי לנמען זה המתינו‬ ‫זמן רב מאוד‪.‬‬ ‫האתגר החינוכי שבהעברת קולם של ניצולי‬ ‫השואה אל הדורות הבאים‪ ,‬כרוך בדילמות‬ ‫המתבררות והולכות ככל שחולף הזמן‪ .‬במשואה‬ ‫מודעים לצורך שנוצר בשנים האחרונות ליצור‬ ‫תשתית של עדויות מוסרטות‪ ,‬וזאת בצד‬ ‫המפגשים של בני הנוער עם ניצולי שואה‪ .‬העדות‬ ‫היא אתגר הן למספר והן לשומע‪ ,‬שכן קיים‬ ‫קושי לספר על סבל‪ ,‬וקיים קושי לשמוע אנשים‬ ‫המספרים על סבלם‪ .‬מבין סיפורי הטראומה‪,‬‬ ‫זוכרים המאזינים בעיקר אפיזודות של פר ֵדה‬ ‫ושל גבורה‪ ,‬והרבה פחות את מציאות היום־‬ ‫יום המבטאת גם את חוסר האונים של הנספים‬ ‫ושל הניצולים‪ .‬החשיפה לאירועי הטראומה‬ ‫הקיצוניים נוטה לעתים לטשטש את הממד‬ ‫האישי והאנושי ‪ -‬את סיפור החיים של הניצול‪,‬‬ ‫את אישיותו המיוחדת‪ ,‬את התמורות שעבר ואת‬ ‫דרכי ההתמודדות שלו כאדם פרטי נוכח התופת‪.‬‬ ‫ההקשבה לסבל בל יתואר מתאפשרת‪ ,‬אם לא‬ ‫נתפסים לאי־דיוקים‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהכנת תשתית של‬ ‫עדויות למטרות חינוך והנצחה‪ ,‬היסוד המרכזי‬ ‫איננו הדיון ההיסטורי‪ ,‬כי אם האיכות שלנו‬ ‫כמאזינים‪ .‬חשיבותה של העדות טמונה בכך‬ ‫שהמספר אומר "אני הייתי שם!"‬ ‫עלינו לכבד את היכולת הנפשית לגבור על‬ ‫הטראומה ולתת קול לסבל‪ ,‬ובעיקר לכבד את‬ ‫מי שמצאו את הכוחות לדבר בשם הרבים שלא‬ ‫שרדו‪ .‬עלינו‪ ,‬אנשי החינוך‪ ,‬האוצרים במוזיאונים‬ ‫ויוצרי הקולנוע‪ ,‬לשאול את עצמנו שוב ושוב עד‬ ‫כמה אנו קשובים לעדויות הניצולים גם היום‪.‬‬ ‫עלינו לבחון ‪ -‬האם הניצולים עדיין משולבים‬ ‫בלב השיח על אודות עתיד הוראת השואה‪,‬‬ ‫ועתיד השימוש בעדותיהם גם בעידן בו יעדר‬ ‫הזיכרון האוטוביוגרפי?‬ ‫העדויות של ניצולי השואה מסייעות לנו‬ ‫להתקרב להבנה של הבלתי נתפס‪ ,‬ובה בעת‬ ‫לתרגם את הדברים ולהעביר את זיכרון השואה‬ ‫ואת משמעותה לדורות הבאים כ"עדים מדרגה‬ ‫שנייה"‪.‬‬ ‫* הכותבת היא מנכ"ל מכון משואה‬ ‫‪31‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫בית לוחמי הגטאות‪ :‬המוזיאון‬ ‫הראשון בעולם להנצחת השואה‬ ‫המוזיאון‪ ,‬ולצידו מערכת החינוך הענפה‪ ,‬הפכו את בית לוחמי הגטאות לא רק לאחד המרכזים החשובים‬ ‫בישראל העוסקים בהנצחת השואה והמרד‪ ,‬אלא למרכז תרבותי שלם‪ :‬מוזיאון ייחודי‪,‬‬ ‫ארכיון נדיר ובעיקר מרכז חינוכי‬ ‫| מירה הראל |‬ ‫כאשר הקימו מייסדי 'בית לוחמי הגטאות' את‬ ‫מוזיאון השואה הראשון בעולם בשנת ‪,1949‬‬ ‫הם מיזגו בחזונם שתי מטרות‪ :‬שימור זכרון‬ ‫השואה; וחינוך הדורות שאחרי השואה לערכים‬ ‫הומניסטיים ודמוקרטיים‪ .‬ידיעת העבר‪ ,‬כך הם‬ ‫קבעו‪ ,‬חייבת לשרת את תודעת העתיד‪.‬‬ ‫חיבור זה בין לימוד היסטורי וחינוך ערכי‬ ‫התבטא בעיצוב תערוכות המוזיאון‪ ,‬במסרים‬ ‫של המדריכים והמדריכות ובמגוון העשיר של‬ ‫הפעילויות החינוכיות שפותחו לאורך השנים‪.‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות עיצב בדרכו זהות ייחודית‪,‬‬ ‫מוכרת ומכובדת ברחבי העולם‪ ,‬הן כמוזיאון‬ ‫שואה ‪ -‬והן כמוסד חינוכי‪.‬‬ ‫כאשר נוסד 'המרכז לחינוך הומניסטי' בשנת‬ ‫‪ ,1995‬היה זה אך טבעי שבית לוחמי הגטאות‬ ‫יאמץ אותו ויהיה לו בית‪ .‬החיבור הזה חידד‬ ‫והעמיק גישה חינוכית ייחודית בנוף הישראלי‪.‬‬ ‫עיקרה של גישה חינוכית זו הוא בהרחבת‬ ‫זוויות הראייה של השואה‪ :‬הוספת מימדים‬ ‫אוניברסאליים אל אלה הפרטיקולאריים‪.‬‬ ‫השואה‪ ,‬בגישה זו‪ ,‬נתפסת כמאורע מכונן של‬ ‫‪32‬‬ ‫העולם בו אנו חיים‪ ,‬בעל משמעויות ערכיות‬ ‫הנוגעות לכל חברה ולכל אדם‪ .‬לימוד השואה‬ ‫מבקש להבין תהליכים חברתיים ופוליטיים‬ ‫שאפשרו אותה תוך בחינת הקשרים לימינו‬ ‫אנו ‪ -‬ובראשם גזענות‪ ,‬רדיפת מיעוטים ושנאת‬ ‫זרים; ולהעמיד במרכז את האדם היחיד הניצב‬ ‫מול דילמות מוסריות‪ .‬אנו מאמינים שקישור‬ ‫אחראי‪ ,‬מבוסס‪-‬ידע‪ ,‬בין העבר להווה מעניק‬ ‫עומק היסטורי להווה ומשמעות אקטואלית‬ ‫לעבר; ושהתמקדות ביחיד ובהכרעותיו‬ ‫המוסריות יכולה לצייד את החניך בכלים‬ ‫לשיפוט מוסרי ‪ -‬כלים חיוניים לשימורה של‬ ‫חברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫לדברי ד"ר ענת ליבנה‪ ,‬מנכ"לית בית לוחמי‬ ‫הגטאות‪" ,‬מייסדי בית לוחמי הגטאות היו לא‬ ‫רק מנהיגים פורצי דרך שהרימו את נס המרד‬ ‫בימי השואה‪ ,‬הם היו גם נושאי דגל חברתי‪-‬‬ ‫סוציאליסטי ואנשי חינוך בעלי השקפה‬ ‫מגובשת באשר לתפקידו הפדגוגי של הבית‬ ‫שהקימו להנצחת השואה והמרד‪' .‬בית לוחמי‬ ‫הגטאות' הוא מרכז תרבותי שלם‪ :‬מוזיאון‬ ‫ייחודי‪ ,‬ארכיון נדיר ובעיקר מרכז חינוכי‪.‬‬ ‫המייסדים ‪ -‬חברי הקיבוץ‪ ,‬שהיו גם המדריכים‪,‬‬ ‫המורים והעדים הישירים והאותנטיים לאירוע‬ ‫שממנו ביקשו להפיק את הלקח החינוכי‬ ‫והערכי‪ ,‬הגדירו עבורנו – ממשיכיהם – את‬ ‫העקרונות המנחים שלאורם אנו פועלים‪ .‬כאן‬ ‫לומדים מה היתה השואה ומה היה העולם‬ ‫היהודי שנחרב; אך לא פחות מכך מהו הומניזם‬ ‫ומהי אחריות ‪ -‬אחריות אישית של כל אדם‬ ‫באשר הוא כלפי החברה שבה הוא חי; אחריות‬ ‫לבחירה מוסרית‪ ,‬הנאבקת בשנאה וברמיסת‬ ‫אדם בשל דתו‪ ,‬בשל צבע עורו או בשל‬ ‫אמונותיו‪ .‬זהו בית שבו השאלות ממשיכות‬ ‫להישאל עד היום‪ ,‬בית המחויב לטיפוח רוח‬ ‫האדם ולדמותה של החברה"‪.‬‬ ‫רעיה קליסמן‪ ,‬מייסדת ומנהלת המרכז‬ ‫לחינוך הומניסטי בבית לוחמי הגטאות‪,‬‬ ‫משתמשת בציטוט של שאול פרידלנדר‬ ‫מתוך ספרו "השואה בין זיכרון להיסטוריה"‪:‬‬ ‫"‪ ..‬נראה לי שזכר השואה מטיל עלינו‬ ‫חובה של ערנות מוסרית חדה לאין ערוך‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫מאשר בתקופות קודמות‪,‬‬ ‫דווקא בשל מודעותינו‬ ‫לקיומו הפוטנציאלי של‬ ‫'רשע רדיקלי' בכל חברה‬ ‫אנושית‪ ".‬לדבריה‪" ,‬אנו‬ ‫מרבים להשתמש בציטוט‬ ‫הזה בניסיון להסביר את‬ ‫הפעילות הלא‪-‬שגרתית של‬ ‫המרכז לחינוך הומניסטי‬ ‫בבית לוחמי הגטאות"‪.‬‬ ‫המרכז הוקם בשנת ‪1995‬‬ ‫והוא מתמחה בלימוד‬ ‫המשמעויות ההומניסטיות‬ ‫והאוניברסליות של השואה‬ ‫ובחינוך לאור סוגיות ערכיות‬ ‫דילמות מוסריות כלקח מהשואה‪ .‬בית לוחמי הגטאות‬ ‫המעלה דיון מסוג זה‪.‬‬ ‫וסיפור המחתרות הלוחמות בגטאות אחרים‬ ‫"הצטרפנו לבית לוחמי הגטאות מתוך לסיפור שיש בו עומק ומורכבות‪ ,‬באופן המחייב‬ ‫בחירה" אומרת קליסמן‪" ,‬ביודענו שהבית הזה‪ ,‬התמודדות עם דילמות אנושיות‪ ,‬מוסריות‬ ‫מאז שהוקם לפני יותר מ‪ 60-‬שנה‪ ,‬מקדיש ולאומיות; הבנה של הנסיבות ההיסטוריות‬ ‫עצמו לשימור זיכרון השואה‪ ,‬ללימוד לקחיה בתהליך החקר והתמודדות עם השאלות שעמדו‬ ‫ולחינוך הדורות הצעירים למודעות לתהליכים לנגד עיניהם של מנהיגי המרד‪ ,‬תיתן למשתתפים‬ ‫חברתיים שאפשרו אותה‪ .‬מייסדיו ראו במאבק הצעירים את התמונה השלמה ואת הבנת‬ ‫לעולם צודק והומני יותר חלק ממטרותיהם המניעים‪ ,‬אופן ההתנהלות והמחיר ששילמו‪.‬‬ ‫ומתפיסת עולמם‪ .‬כאזרחים וכמחנכים אנו כך יוכלו לרדת לעומקה של המורשת שהשאירו‬ ‫מודאגים ביותר ממגמה חריפה בחברה אחריהם הלוחמים‪.‬‬ ‫הישראלית של כרסום בערכי היסוד של‬ ‫הדמוקרטיה‪ .‬מדדים מוסמכים‪ ,‬המתפרסמים קליסמן‪" :‬מדדים מוסמכים‪,‬‬ ‫באקדמיה ובתקשורת על גזענות ועל יחסים‬ ‫המתפרסמים באקדמיה‬ ‫בין קבוצות והיחס ל'אחר'‪ ,‬מראים הידרדרות‬ ‫חמורה באמונות ובעמדות של בני‪-‬נוער מכל ובתקשורת על גזענות ועל יחסים‬ ‫המגזרים בהקשר של דמוקרטיה כתפיסת‪ -‬בין קבוצות והיחס ל'אחר'‪ ,‬מראים‬ ‫הידרדרות חמורה באמונות‬ ‫עולם ערכית"‪.‬‬ ‫פעילות חינוכית‪-‬חברתית‬ ‫השנה מציינים בבית לוחמי הגטאות ‪70‬‬ ‫שנה למרד גטו ורשה ומציעים פעילות חדשה‬ ‫ומגוונת‪ ,‬בסבסוד מלא להסעות לכיתות י״א‪/‬‬ ‫י״ב‪ ,‬בהתאם להנחיות משרד החינוך‪ .‬המסגרת‬ ‫המרכזית בנושא זה היא "משחק חקר בנושא‬ ‫‪ 70‬שנה למרד גטו ורשה" לחטיבות הביניים‬ ‫ולחטיבות העליונות‪.‬‬ ‫מטרת הפעילות היא להפוך את המבקרים‬ ‫הצעירים לחוקרים ההולכים בעקבות דמות‬ ‫או סוגיה ובונים לעצמם באמצעותה את‬ ‫סיפור המרד‪ .‬כל זאת נעשה ע"י למידה מתוך‬ ‫האספקט האישי‪ ,‬תוך שימוש בסקרנות הטבעית‬ ‫של צעירים; הפיכת סיפור המרד בגטו ורשה‬ ‫ובעמדות של בני‪-‬נוער מכל‬ ‫המגזרים בהקשר של דמוקרטיה‬ ‫כתפיסת‪-‬עולם ערכית"‬ ‫תהליך משחק החקר‪ ,‬בנוי על התמודדות‬ ‫עם כתב חידה בקבוצות קטנות‪ ,‬כשלרשות‬ ‫הקבוצה קיים "בנק משאבים" המתבסס על‬ ‫תערוכות המוזיאון‪ ,‬ארכיון עשיר‪ ,‬ספרייה‪,‬‬ ‫מאגרי מחשב ופגישה עם עדים חיים‪ .‬דרך זו‪,‬‬ ‫שיהיה בה גם אלמנט תחרותי‪ ,‬תזמין ללימוד‬ ‫חדשני ומסקרן‪ ,‬שיאפשר התמודדות עם‬ ‫שאלות היסטוריות וערכיות‪.‬‬ ‫דוגמאות לסוגיות בהן עוסקת הפעילות‪:‬‬ ‫התלבטות הצעירים במחתרות‪ :‬לחימה נואשת‬ ‫או הצלת החיים; לחימה בגטו או יציאה‬ ‫אל הפרטיזנים ביערות;‬ ‫סוגיית שיתוף הפעולה עם‬ ‫ה"יודנראט" ‪ -‬מחתרת בתוך‬ ‫הגטו מסכנת את הגטו כולו‪.‬‬ ‫מצד שני ‪ -‬קבלת מרות‬ ‫היודנראט מגבילה את חופש‬ ‫הפעולה של המחתרת;‬ ‫המרד בגטו ורשה ‪ -‬האם‬ ‫חיזק את כוח העמידה של‬ ‫היהודים בגטאות האחרים‬ ‫או זירז את חיסול הגטאות‪.‬‬ ‫נושאים נוספים לפעילות‬ ‫חינוכית חברתית לכיתות‬ ‫י״א־י״ב הם‪" :‬שם בבור‬ ‫חלמתי על ארץ ישראל"‬ ‫ מקומה של ארץ ישראל בתקוותיהם‬‫וחלומותיהם של יהודי הגולה‪ ,‬בתוכם חברי‬ ‫תנועות הנוער‪ ,‬בזמן המלחמה‪ .‬כוחה של‬ ‫הארץ כמעורר השראה וכוח לעבור את הימים‬ ‫הקשים ההם; "מנהיגות בשואה ‪ -‬בין חזון‬ ‫למציאות" ‪ -‬היכרות עם ביטויים שונים של‬ ‫מנהיגות בימי השואה‪ :‬בין היודנראט לתנועות‬ ‫הנוער‪ ,‬בין הנהגה מזוינת להנהגה רוחנית‬ ‫ו"המאבק על אנושיות ושמירת ערכים כנגד‬ ‫טוטליטריות וגזענות" ‪ -‬הבנת תפישת העולם‬ ‫העומדת בבסיס תורת הגזע והיכרות עם‬ ‫הניסיון ליצור סדר חברתי חדש המבוסס על‬ ‫תפישת עולם זו‪ .‬המאבק על שמירת ערכים‬ ‫של הומניזם ושוויון בין בני האדם באשר הם‪.‬‬ ‫כמו כן מתקיימות בבית לוחמי הגטאות‬ ‫סדנאות ייחודיות בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫סדנת אנטישמיות מודרנית; מנער מתבגר‬ ‫בשואה לתעשיין מצליח – סיפורו של מנכ"ל‬ ‫ווישיי‪ ,‬פליקס זנדמן; דילמות יהודיות בשואה;‬ ‫אייכמן‪ -‬השואה והחברה הישראלית; ימי‬ ‫השתלמות וימי עיון לצוות הבית ספרי; ייעוץ‬ ‫בהכנת טקסי יום השואה‪ ,‬ייעוץ והדרכה‬ ‫להוראת שואה התפתחותית; סדנאות בכירים‬ ‫עבור צוותי הוראה ומנהלים; התמודדות עם‬ ‫שינוי ומשבר בחינוך; מנהיגות וחזון בעבודת‬ ‫ההוראה; סדנאות מלוות בהנחיית יועץ ארגוני‬ ‫ומאמן מוסמך‪ .‬התכניות מותאמות לדרישות‬ ‫משרד החינוך‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫חינוך לערכים הומאניים‬ ‫ואהבת אנוש בבית טרזין‬ ‫החל בספורט‪ ,‬דרך אומנות וכלה בתערוכות‪ ,‬בית טרזין שוקד על חינוך לקבלת האחר ובלימת הגזענות‪.‬‬ ‫והם עושים זאת לא רק בין יהודים‬ ‫| תמי קינברג* |‬ ‫נושא השואה מופיע היום בהקשרים שונים‪,‬‬ ‫לא תמיד בצורה בה היינו רוצים שיתייחסו‬ ‫אליו‪ .‬במגרשי הכדורגל למשל‪ ,‬נוהגים אוהדים‬ ‫להשתמש בביטויים קשים‪ ,‬שהכינוי "נאצי"‬ ‫הוא הקל מביניהם‪ .‬המרכז החינוכי בבית טרזין‬ ‫רואה כחלק מתפקידו לא רק ללמד ולספר‬ ‫את סיפור השואה‪ ,‬אלא גם להתייחס ללקחים‬ ‫ותובנות העולים ממנו‪ .‬ערכים הומאניים של‬ ‫קבלת האחר‪ ,‬סובלנות והתנגדות לגזענות‬ ‫ולאלימות הם חלק מכך‪ .‬בית טרזין מקיים‬ ‫בשנים האחרונות שני פרויקטים מיוחדים‬ ‫שמטרתם לעסוק בנושאים הללו‪.‬‬ ‫פרויקט "ספורט ורוח האדם" החל בשנה‬ ‫שעברה‪ .‬באצטדיון הכדורגל החדש בפתח‬ ‫תקווה‪ ,‬אצטדיון המושבה‪ ,‬בתא הצפייה של‬ ‫מאיר שמיר מוצג העתק חלקי של תערוכת בית‬ ‫טרזין ‪" -‬ליגה טרזין‪ ,‬ספורט ונעורים בגטו"‪.‬‬ ‫שמיר הפך את תא הצפייה לחדר הנצחה‪ ,‬אליו‬ ‫מגיעים אורחים שונים וכן תלמידי כיתות י' של‬ ‫בתי הספר בעיר‪ .‬בלובי הסמוך לתא הצפייה‬ ‫מוצגת גם תערוכה ניידת על גטו טרזיינשטאט‪,‬‬ ‫ומדריכים מבית טרזין מספרים לתלמידים על‬ ‫הגטו וליגת הכדורגל שנערכה בו‪ ,‬איך בתנאים‬ ‫הקשים של רעב מחלות ומוות‪ ,‬היה הספורט‬ ‫עבור האסירים סם חיים‪ ,‬מנוס לזמן קצר‬ ‫מהמציאות האיומה סביב‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬כיצד הספורט אשר יש‬ ‫בו יופי ושמחה והיה עבור האסירים קרן‬ ‫אור בחשכת התקופה‪ ,‬הופך היום‪ ,‬במגרשי‬ ‫הכדורגל‪ ,‬למקום של שנאה וגזענות‪ .‬החוויה‬ ‫המיוחדת האופפת את המגיעים לצפות‬ ‫במשחקים‪ ,‬יוצרת תחושה של עוצמה וכוח‪.‬‬ ‫מה קורה ליחיד בתוך ההמון הסוער? האם‬ ‫יהפוך לאחד מתוך רבים‪ ,‬הנסחף ללא כל‬ ‫שיקול דעת וייחוד אישי? סוגיית ההמון‬ ‫‪34‬‬ ‫מובילה לכנסים של המפלגה הנאצית והנוער‬ ‫ההיטלראי‪ ,‬בהם ניתן לראות כיצד ניתן לנווט‬ ‫המונים ולנצל זאת למטרות שליליות‪ .‬הדיון‬ ‫המתעורר בין התלמידים מעניין מאד ומוביל‬ ‫למחשבה על אחריות עצמית ומודעות‪.‬‬ ‫השאלות הרלוונטיות לגבי מה שקורה כיום‬ ‫באצטדיוני הכדורגל לא מאחרות להגיע‪ .‬לסיום‬ ‫שומעים התלמידים על ספורטאים יהודים ולא‬ ‫יהודים שהתנגדו לנאצים וסרבו לשתף פעולה‬ ‫לעיתים במחיר חייהם‪ .‬על רקע הדיון הקודם‬ ‫הופכים סיפורים אלו לסיפורי גבורה ומופת‬ ‫של רוח האדם‪.‬‬ ‫פרויקט נוסף‪ ,‬שנכנס כבר לשנתו הרביעית‬ ‫מעודד אחוות עמים‪ ,‬דו קיום והכלת מיעוטים‪.‬‬ ‫בכפר הדרוזי דלית אל כרמל חיה הציירת‬ ‫בותיינה חלבי‪ ,‬שציוריה עוסקים בנושאי‬ ‫שואה‪ .‬בותיינה נחשפה לנושא בעקבות כתבה‬ ‫שקראה בעיתון ובה הובאו סיפורים של ניצולי‬ ‫שואה‪ .‬גיסה‪ ,‬רס"ב לוטפי נסראלדין היה החלל‬ ‫הראשון שנפל במבצע "עופרת יצוקה"‪ ,‬הגיע‬ ‫למחנות ההשמדה בפולין במסגרת מסעות‬ ‫צה"ל "עדים במדים" והוא זה שעודד אותה‬ ‫לצייר וסיפר לה מחוויותיו‪.‬‬ ‫בותיינה ובעלה תמיר יזמו את הבאת‬ ‫תלמידי הכפר דלית אל כרמל לבית טרזין‬ ‫ללימוד על השואה ועל גטו טרזיינשטאט‪.‬‬ ‫לחלק מהתלמידים זהו המפגש הראשון עם‬ ‫נושא השואה ודרך להתחבר לחברה היהודית‬ ‫שהם חיים בקרבה‪ .‬מסתבר שיהודים רבים‬ ‫אינם מכירים את הדרוזים‪ ,‬אינם יודעים שהם‬ ‫משרתים בצבא‪ ,‬וחשים את עצמם כחלק בלתי‬ ‫נפרד מהמדינה‪ .‬במטרה לקרב לבבות ולהכיר‬ ‫את המיעוט הדרוזי יזם בית טרזין ביקורים של‬ ‫תלמידי כיתות ט' מעמק חפר‪ ,‬חדרה ונתניה‬ ‫בדלית אל כרמל‪ ,‬שבהם הם מסיירים בכפר‪,‬‬ ‫תערוכות הן חלק ממערך החינוך‪ .‬בית טרזין‬ ‫שומעים על הדרוזים ומנהגיהם ומבקרים‬ ‫בגלריית האמנות בביתה של בותיינה ושומעים‬ ‫כיצד בחורה דרוזית מתחילה לצייר ציורי‬ ‫שואה‪.‬‬ ‫התפיסה של בית טרזין‪ ,‬שבאה לידי ביטוי בשני‬ ‫הפרויקטים הנ"ל‪ ,‬היא לצאת אל הקהל הצעיר‪,‬‬ ‫דור העתיד‪ ,‬להביא אליו את נושא השואה על כל‬ ‫משמעויותיו‪ .‬לא להשאיר זאת כפרק היסטורי‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא לנסות ולתרום את חלקנו לשינוי‬ ‫שיביא לחברה מתוקנת וטובה יותר‪.‬‬ ‫בנוסף לכל אלה מתנהלת בבית טרזין פעילות‬ ‫קבועה של תוכניות לימוד לבית הספר היסודי‬ ‫וחטבת הביניים‪ ,‬בתי ספר תיכוניים‪ ,‬תוכניות‬ ‫למדריכים וסטודנטים כמו גם תוכניות‬ ‫למדריכים המלווים את מסעות הנוער לפולין‪.‬‬ ‫*הכותבת היא מנהלת המרכז החינוכי בבית‬ ‫טרזין‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫הוראת השואה ‪ -‬סיכום עולמי‬ ‫הוראת השואה אינה דבר מובן מאליו במדינות העולם‪ ,‬בוודאי שלא במדינות שהיו חלק מציר הרשע‬ ‫הנאצי‪ .‬בחלק מהמקרים הדבר אפילו מעורר תחושות אנטישמיות אצל הצעירים‬ ‫| לילי הבר* |‬ ‫למרות‪ ,‬או על אף‪ ,‬שכמעט שבעים שנה חלפו‬ ‫מאז סיום מלחמת העולם השניה‪ ,‬הרי השואה‪,‬‬ ‫הוראתה ולקחיה מעוררים עניין רב בעולם‬ ‫בכלל ובישראל בפרט‪ .‬אך בעוד שבמדינת‬ ‫ישראל אנו כלל לא שואלים האם יש ללמד את‬ ‫פרק השואה כחלק חשוב מההיסטוריה של‬ ‫העם היהודי‪ ,‬ואף מגילת העצמאות מצביעה‬ ‫על הקשר בין ההשמדה שהתחוללה באירופה‬ ‫לבין ההכרח בהקמת מדינה לעם היהודי‪ ,‬הרי‬ ‫שהדברים אינם כל כך ברורים וחד משמעיים‬ ‫ביחס למדינות אחרות‪ .‬היחס של עמים אחרים‬ ‫לשואת העם היהודי אינו אחיד והוא‪ ,‬כמעט‬ ‫תמיד‪ ,‬טעון ומושפע גם מעמדתה של אותה‬ ‫המדינה כלפי היהודים וההשמדה בתקופת‬ ‫המלחמה‪ ,‬וההיסטוריה שלה באותם ימים‪.‬‬ ‫מספר אירועים "חיצוניים" משמעותיים‬ ‫תרמו לכך שהוראת השואה תפסה את מקומה‬ ‫הראוי במרבית המדינות ונכללת בתוכניות‬ ‫הלימודים השונות‪ .‬בין האירועים הללו נציין‪,‬‬ ‫בראש ובראשונה‪ ,‬את נפילת "מסך הברזל"‬ ‫והעובדה שהמדינות שהיו עד אז תחת השלטון‬ ‫הקומוניסטי הצטרפו ברובן אל ה"עולם‬ ‫החופשי"‪ .‬גם הקמת כח המשימה הבינלאומי‬ ‫להנצחת השואה‪ ,‬לפני כ‪ 15-‬שנים‪ ,‬שהמדינות‬ ‫החברות בו הן אך ורק מדינות המתחייבות‬ ‫להעמיד את נושא הוראת השואה במקום‬ ‫מרכזי בסדר היום של בתי הספר שלהן‪ ,‬הביאה‬ ‫לשילוב הוראת השואה במערכת הלימודים‬ ‫הפורמאלית‪ .‬ולא פחות חשוב מכך היא‬ ‫ההחלטה של האו"ם לקיים את יום הזיכרון‬ ‫הבינלאומי לשואה ב‪ 27-‬בינואר‪ ,‬הוא יום‬ ‫שחרור מחנה הריכוז אושוויץ‪ ,‬הביאה מדינות‬ ‫רבות‪ ,‬בעיקר באירופה אך לא רק בה‪ ,‬לעצב את‬ ‫לימודי השואה במסגרות החינוך השונות‪.‬‬ ‫נושא השואה מעניין את מערכות החינוך‬ ‫בעיקר בשל הסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬הוראת השואה נמצאה כיעילה בחינוך‬ ‫לשמירת זכויות אדם ובחינוך נגד גזענות‬ ‫ושנאת זרים‪ .‬בעולם כולו מוטרדים מהגל‬ ‫העכור של שנאת זרים השוטף אותו‪ ,‬ואשר‬ ‫פלש גם לבתי הספר‪.‬‬ ‫‪ ‬עלייתן של תנועות ימין ברחבי העולם‬ ‫בכלל‪ ,‬ובאירופה בפרט‪ ,‬והתחזקותן של‬ ‫תנועות פופוליסטיות ותנועות ניאו‪-‬נאציות‪,‬‬ ‫וקריסתה של הרב‪-‬תרבותיות מעוררת את‬ ‫הצורך להאחז במקרים מההיסטוריה הקרובה‪,‬‬ ‫שבאמצעותם ניתן יהיה לחנך לאנטי‪-‬‬ ‫גזענות ולצורך בשמירת זכויות אדם‪ .‬באופן‬ ‫פרדוקסלי‪ ,‬שואת היהודים נתפסת כנושא‬ ‫מתאים במיוחד לדיון בסכנות האורבות‬ ‫לדמוקרטיה ולשבריריותה‪.‬‬ ‫על יופייה וערכיה האצילים ומאידך היא מקום‬ ‫כינונו של הארס והרע‪ .‬מחנכים באירופה תוהים‬ ‫כיצד ניתן ליישב בין זיכרונות סותרים אלו‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליך הכחשת השואה באירופה הכיל‬ ‫בתוכו גרעין מרכזי של יחוס הזיכרון לעם‬ ‫היהודי או העם הפולני‪ ,‬שבארצו הופעלה‬ ‫ביתר שאת מכונת ההשמדה השיטתית‪.‬‬ ‫אושוויץ נתפסה באירופה כזיכרון יהודי או‬ ‫זיכרון פולני‪ ,‬ולא כזיכרון אירופאי‪ .‬בשנים‬ ‫האחרונות בארצות רבות באירופה אושוייץ‬ ‫מתחילה להיתפס בתודעה הקולקטיבית‬ ‫כזכרון אירופאי‪.‬‬ ‫"נושא השואה הוא נושא פוליטי‬ ‫שנוי במחלוקת‪ ,‬ולכן נתפס‬ ‫כנושא מתאים להתמודדות‬ ‫עם השאלה של זכויות אדם‪.‬‬ ‫המחקר מעלה כי פעמים רבות‬ ‫עצם העלאת נושא השואה‬ ‫בכיתה מעורר סטריאוטיפים‬ ‫ודעות קדומות‪ ,‬אליהם חשופים‬ ‫התלמידים בבית ובכלי‬ ‫התקשורת"‬ ‫הוראת השואה מעוררת‬ ‫רגשי גזענות ואנטישמיות‬ ‫‪ ‬השואה מאפשרת להבין את האתוס‬ ‫האירופאי ומרכיביו‪ .‬בגלל גלי ההגירה‬ ‫המאסיביים לאירופה היא מאבדת בהדרגה‬ ‫מאופייה וממה שנקרא האתוס האירופאי‬ ‫בכלל ואתוס המודרניות בפרט‪.‬‬ ‫‪ ‬הוראת השואה מאפשרת ללמוד טוב‬ ‫יותר מהי זהות אירופאית בכלל ומהי זהותו‬ ‫של האיחוד האירופאי בפרט‪ .‬לפתרון לשאלות‬ ‫אלו יש היבטים פוליטיים‪ ,‬אידיאולוגיים‬ ‫כלכליים וחינוכיים‪ .‬הנוער באירופה קרוע בין‬ ‫שני זיכרונות סותרים‪ :‬אירופה מסמלת מצד‬ ‫אחד את הנאורות‪ ,‬היופי והליברליזם ומאידך‬ ‫אירופה הינה סמל הברבריות והאכזריות‪.‬‬ ‫אירופה הינה ערש תרבות המערב והנאורות‬ ‫הדברים במאמר זה מובאים ברובם‪ ,‬תוך‬ ‫תמצות‪ ,‬ממחקרה של ד"ר זהבית גרוס מבית‬ ‫הספר לחינוך באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬שנערך‬ ‫בשיתוף עם פרופ' דוויל סטביק מאוניברסיטת‬ ‫דרום קרוליינה‪ ,‬ואשר התפרסם בספר‬ ‫"זכרון השואה ‪ -‬סוגיות ואתגרים" בעריכת‬ ‫ניצה דוידוביץ ודן סואן ובהוצאת המרכז‬ ‫האוניברסיטאי אריאל בשומרון‪.2011 ,‬‬ ‫אחד הממצאים החשובים של המחקר היה‪ ,‬כי‬ ‫למרות שהממסד הרשמי מעוניין מאוד ללמד‬ ‫את נושא השואה‪ ,‬לעיתים מתקשים המורים‬ ‫ללמד את הנושא בפועל‪ ,‬בשל התנגדותם של‬ ‫התלמידים המגיבים לפעמים בכתות הלימוד‬ ‫בציניות ובהערות אנטישמיות‪ ,‬גזעניות ואנטי‪-‬‬ ‫דמוקרטיות בוטות‪ .‬הדבר קרה לא רק בגרמניה‬ ‫ובאוסטריה‪ ,‬שמהן צמחו מנהיגי "הפתרון‬ ‫הסופי" של העם היהודי‪ ,‬אלא גם במדינות‬ ‫כמו אוסטרליה‪ ,‬אסטוניה‪ ,‬פולין ועוד‪.‬‬ ‫נושא השואה הוא נושא פוליטי שנוי‬ ‫במחלוקת‪ ,‬ולכן נתפס כנושא מתאים‬ ‫להתמודדות עם השאלה של זכויות אדם‪.‬‬ ‫המחקר מעלה כי פעמים רבות עצם העלאת‬ ‫נושא השואה בכיתה מעורר סטריאוטיפים‬ ‫המשך בעמוד ‪36‬‬ ‫‪35‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫ודעות קדומות‪ ,‬אליהם חשופים התלמידים‬ ‫בבית ובכלי התקשורת‪ .‬השואה מזוהה עם‬ ‫הסכסוך הישראלי‪-‬ערבי והעלאתו מעורר גל‬ ‫של התבטאויות קשות כלפי מדינת ישראל‬ ‫והיהודים‪.‬‬ ‫נשאלת‪ ,‬אם כן‪ ,‬השאלה האם נכון ללמד את‬ ‫נושא השואה‪ ,‬למרות שהיא מעוררת רגשות‬ ‫אנטישמיים ותגובות אנטישמיות קשות בקרב‬ ‫התלמידים‪ .‬החוקרים תמימי דעים שהוראת‬ ‫השואה היא אחד הנושאים החשובים ביותר‬ ‫המזמנים דיון מעמיק בנושא זכויות אדם‬ ‫וחינוך אנטי‪-‬גזעני‪ ,‬חינוך לאנטי‪-‬סטריאוטיפים‬ ‫ודעות קדומות‪ .‬דווקא מפני ששנאת היהודים‬ ‫היא מציאות מאוד מוחשית במדינות השונות‪,‬‬ ‫שהתלמיד מזהה ומבין‪ ,‬לעומת רצח ברואנדה‬ ‫או רצח הארמנים‪ ,‬שהם משהו מאד ערטילאי‬ ‫עבור התלמידים‪ ,‬הרי שהדיון הקונקרטי יעיל‬ ‫הרבה יותר בחינוך לאנטי‪-‬גזענות‪.‬‬ ‫ממצאי מחקר ממדינות‬ ‫שונות בעולם‬ ‫הוראת השואה נעשית באופן שונה במדינות‬ ‫שונות ובקונטקסטים תרבותיים שונים‪ .‬בכל‬ ‫קונטקסט היחס להוראת השואה נגזר ממספר‬ ‫פרמטרים שונים כגון‪ :‬היחס לשואה במדינה‬ ‫הנדונה ומקומה בסדר היום הפוליטי של‬ ‫המדינה; רקע היסטורי ‪ -‬האם המדינה היתה‬ ‫שותפה פעילה‪ ,‬גלויה או סמויה‪ ,‬עם הנאצים‬ ‫בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬מתנגדת או‬ ‫עומדת מן הצד; מצב אקטואלי‪ :‬סוג המשטר‬ ‫הפוליטי הנוכחי‪ ,‬יחסה של המדינה לרעיון‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬מצב היחס לזרים במדינה‪ ,‬מידת‬ ‫הדומיננטיות של תנועות הימין במדינה‪,‬‬ ‫מהו היחס הא‪-‬פריורי במדינה לזכויות‬ ‫אדם‪ ,‬לסטראוטיפים ודעות קדומות‪ ,‬מידת‬ ‫הדומיננטיות והמחויבות למה שמכונה‬ ‫ה"אתוס האירופאי" והמנטאליות האירופאית;‬ ‫יחסה של המדינה למדינת ישראל‪ ,‬רמת‬ ‫האנטישמיות הקיימת במדינה וטיבו של‬ ‫היחס של המדינה למיעוט היהודי השוכן‬ ‫בקרבה‪.‬‬ ‫גרמניה‬ ‫במדינה זו יש לשואה מקום‬ ‫מרכזי וחשוב מאד בתוכנית‬ ‫הלימודים הרשמית של בתי הספר‪ .‬המדינה‬ ‫וגופים שונים מקצים סכומי כסף רבים להוראת‬ ‫‪36‬‬ ‫המשך מעמוד ‪35‬‬ ‫שואה וליוזמות חינוכיות פורמליות ובלתי‪-‬‬ ‫פורמליות לשימור זיכרון השואה‪ .‬זיכרון‬ ‫השואה בא לידי ביטוי בהוראה פרונטלית‬ ‫בבתי הספר במסגרת של שיעורי היסטוריה‪,‬‬ ‫אזרחות‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת‪ ,‬וכן בביקור באתרי זיכרון‪,‬‬ ‫בספרות באומנות‪ ,‬בתיאטרון במוסיקה‪,‬‬ ‫בהקמתם של אתרי אינטרנט מיוחדים‪ ,‬בקיומן‬ ‫של עצרות זיכרון ממלכתיות ומקומיות‪,‬‬ ‫במוזאונים ובתערוכות רבות המוצגות ברחבי‬ ‫גרמניה המציגות את הנושא מזוויות שונות‪.‬‬ ‫מחקרם של ד"ר גרוס ואחרים מעלה כי‬ ‫בכתות רבות מורים ותלמידים טוענים לעיתים‬ ‫כי נמאס להם לשמוע ולדוש בנושא‪ ,‬ובין‬ ‫הסיבות לכך יש לציין את השינוי הדמוגרפי –‬ ‫הדור הראשון הולך בדרך כל בשר‪ ,‬והדור השני‬ ‫יודע מעט מאד‪ ,‬אם בגלל שבחר להתעלם‬ ‫מפרק לא נעים זה בהיסטוריה הקולקטיבית‬ ‫של עמו‪ ,‬או בגלל קשר השתיקה הכבד של‬ ‫הוריו‪ .‬הדור השלישי מוצא עצמו פחות מחויב‬ ‫רגשית לנושא‪ ,‬ובעל ידע יחסי מועט שלא‬ ‫מאפשר לו לפתח זיקה רגשית ומחויבות‬ ‫אמיתית לנושא‪.‬‬ ‫"בגרמניה יש לשואה מקום‬ ‫מרכזי וחשוב בתוכנית‬ ‫הלימודים הרשמית של בתי‬ ‫הספר‪ .‬המדינה וגופים שונים‬ ‫מקצים סכומי כסף רבים‬ ‫להוראת שואה וליוזמות‬ ‫חינוכיות פורמליות ובלתי‪-‬‬ ‫פורמליות לשימור זיכרון‬ ‫השואה"‬ ‫בכיתות רבות מורים נתקלים בהתנגדות של‬ ‫התלמידים ללמוד את הנושא‪ .‬כשמורה מעלה‬ ‫את נושא השואה נשמעים לעיתים הערות‬ ‫אנטישמיות קשות כלפי היהודים‪ ,‬הנובעים‬ ‫לדעת החוקרים מסטריאוטיפים ודעות‬ ‫קדומות שהתלמידים מביאים מהבית כלפי‬ ‫היהודים‪ .‬המורים בגרמניה מתקשים בשאלה‬ ‫כיצד ללמד על התנועה הנאצית ופשעיה‪ ,‬בלי‬ ‫לעורר אנטישמיות וגזענות תוך כדי השיעור‪.‬‬ ‫בחלקים רבים של גרמניה הנוער הגרמני‬ ‫עדין מעריץ את היטלר ואת התנועה הנאצית‪,‬‬ ‫ועובדה זו מהווה את אחד הקשיים המרכזיים‬ ‫של המורים בהוראת השואה‪.‬‬ ‫אוסטריה‬ ‫במדינה זו היתה במשך שנים‬ ‫התכחשות מוחלטת לשואה‪,‬‬ ‫להוראת השואה ולעובדה שאוסטריה נטלה‬ ‫חלק מרכזי בישומו של הפתרון הסופי‪ .‬השואה‬ ‫נלמדה בעבר בבתי הספר כ"תאונה של‬ ‫ההיסטוריה" ולמעשה לא נלמדה כלל כנושא‬ ‫בפני עצמו בתוכנית הלימודים הרשמית של‬ ‫בית הספר‪ .‬רק לאחר שבשנת ‪ 1991‬הקנצלר‬ ‫האוסטרי דיבר בנאומו‪ ,‬בפעם הראשונה‪ ,‬על‬ ‫ה"אחריות המוסרית של אוסטריה לשיתוף‬ ‫הפעולה עם הנאצים"‪ ,‬ושנתיים מאוחר יותר‪,‬‬ ‫בעת ביקור בישראל‪ ,‬ביקש סליחה באופן‬ ‫פומבי מהיהודים על חלקה של אוסטריה‬ ‫במכונת ההשמדה‪ ,‬החל לימוד מאסיבי של‬ ‫הוראת השואה בבתי הספר ברחבי אוסטריה‬ ‫כנושא לימודי ייחודי בתוכנית הלימודים‬ ‫הרשמית של בית הספר‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬מחד ישנה בשנים האחרונות מודעות‬ ‫גוברת והולכת להכיר באשמה ובחלקו של העם‬ ‫האוסטרי בפשעי המלחמה‪ ,‬ומאידך‪ ,‬תלמידים‬ ‫רבים מגיעים עם סטראוטיפים ודעות קדומות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬החוקרים מציינים את הקושי של מורים‬ ‫להתמודד עם הנושא גם מההיבט הזהותי‪-‬‬ ‫לאומי‪ .‬מחד קרה דבר מפלצתי ונורא ומאידך‬ ‫זו היתה תקופה שיש בה היבטים של גאווה‬ ‫לאומית אוסטרית רבה‪ .‬אוסטריה הפכה אז‬ ‫למעצמה בילטראלית‪ ,‬וזאת יחסית למעמדה‬ ‫כיום באיחוד האירופאי ובעולם בכלל‪ .‬החוקרים‬ ‫טוענים כי דווקא בגלל המקום המרכזי של‬ ‫תנועת הימין באוסטריה יש צורך אקוטי בחינוך‬ ‫ומחקר בנושא הוראת השואה‪.‬‬ ‫פולין‬ ‫"למה עלינו ללמד על נושא‬ ‫השואה?"‪ ,‬ספרם של פרופ'‬ ‫יולנטה אמברוסביץ‪-‬יעקובס ופרופ' לשק הונדו‬ ‫מהאוניברסיטה היגלונית בקרקוב‪ ,‬שפורסם‬ ‫ב‪ ,2004-‬כולל מספר מאמרים שנכתבו על ידי‬ ‫חוקרים שונים בנושא‪ .‬פרופ' אמברוסביץ‪-‬‬ ‫יעקובס מתבססת במאמרה על מחקר שנערך‬ ‫על "עמדות של בני נוער פולנים לשואה‪ :‬מחקר‬ ‫‪ "1997-2000‬וממנו עולה כי האנטישמיות‬ ‫בפולין נמשכת‪ ,‬וכך היא מסכמת את מאמרה‪:‬‬ ‫"האנטישמיות היתה אמורה להעלם אחרי‬ ‫השואה‪ ,‬אך לא כך קרה‪ ,‬וזאת אחת הסיבות‬ ‫שעלינו ללמד עליה"‪.‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫לדברי החוקרים‪ ,‬לא ניתן לנתק את לימוד‬ ‫השואה מתפיסות העולם‪ ,‬הרקע וזהות אנשי‬ ‫החינוך המלמדים והקהל הלומד‪ .‬הבנת‬ ‫עמדתם ויחסם של הפולנים לשואה הכרחית‬ ‫כבסיס ללימוד ההיסטוריה של התקופה‬ ‫והשואה‪ ,‬ואי אפשר להתעלם מיחסים‬ ‫המורכבים בין הפולנים והיהודים במהלך‬ ‫מאות השנים שקדמו לשואה‪ ,‬ובעיקר התפיסה‬ ‫של הפולנים את היהודים ותרומתם לפולין‪.‬‬ ‫המורכבות הרבה של הנוף הפולני‪ ,‬ששימש‬ ‫ביתם של היהודים שנים רבות‪ ,‬ובסופו של דבר‬ ‫היה למקום מותם‪ ,‬מחייבת לימוד והתבוננות‪.‬‬ ‫הרצון לחקור וללמד על המיעוט היהודי‬ ‫בחברה הפולנית‪ ,‬וחורבנם‪ ,‬שואב גם מהרצון‬ ‫ללמד את הדורות הבאים על הצורך בסובלנות‬ ‫לגבי האחר‪ ,‬השונה ובעיקר לגבי המיעוט‪,‬‬ ‫הבנתו וקבלתו‪ .‬ובמקביל‪ ,‬להלחם בתופעות‬ ‫של רצח עם או בתופעות הקרובות לכך‪.‬‬ ‫אספקט נוסף הנבחן בלימודי השואה הוא‬ ‫עמדתם של הפולנים כלפי מה שהתחולל‬ ‫באותה תקופה‪ :‬מעטים סייעו‪ ,‬אחרים הלשינו‬ ‫והיו אקטיבים בפעולות נגד היהודים והרוב‬ ‫המוחלט היה אדיש‪ .‬לימודי הנושא אמורים‬ ‫גם לבחון התיחסות זו של הקבוצות השונות‬ ‫ולהסיק מכך מסקנות לגבי תפקידם של‬ ‫הפולנים במהלך השואה‪.‬‬ ‫"באוסטריה נתקלים מורים‬ ‫רבים בהתנגדות קשה של‬ ‫התלמידים המוסלמים‬ ‫להוראת הנושא‪ .‬הם מספרים‬ ‫על בעיות משמעת קשות‬ ‫ותופעות של אלימות פיזית‬ ‫ומילולית במהלך שיעורים אלו‪,‬‬ ‫ותופעות קשות של אנטישמיות‬ ‫ואנטי‪-‬ישראליות בבתי הספר‬ ‫הציבוריים"‬ ‫העובדה שמיד לאחר מלחמת העולם השניה‬ ‫נשלטה פולין על ידי המפלגה הקומוניסטית‪,‬‬ ‫אשר העלימה למעשה את הנושא מסדר היום‬ ‫הציבורי‪ ,‬הביאה לפער עצום ברצף ההתמודדות‬ ‫ההיסטורי באשר ליהודים‪ ,‬אשר למעשה‬ ‫"נעלמו" ולא אוזכרו במשך כחמישים שנה –‬ ‫שני דורות – והביאו לתחושת תסכול ואכזבה‪.‬‬ ‫לשק הנדו מסכם את דבריו במשפט‪" :‬חובתנו‬ ‫לומדים על השואה אפילו בהודו‪ .‬תוכנית הלימודי השואה של האו"ם‬ ‫ללמד על השואה כל זמן שהמילה 'יהודי'‬ ‫משמשת כמילת גנאי במילון של הנוער"‪.‬‬ ‫בפולין יש להוראת השואה מקום מרכזי‬ ‫בתוכנית הלימודים והיא נכללת בלימודי‬ ‫החובה‪ ,‬והנושא זוכה להתייחסות רבה גם‬ ‫במסגרות בלתי פורמליות‪ ,‬כגון עצרות ארציות‬ ‫ומקומיות להנצחת הקהילה היהודית שחרבה‪,‬‬ ‫ביקורים באתרי הנצחה לשואה ובמוזאונים‪.‬‬ ‫השואה מונצחת בספרות‪ ,‬באומנות‪ ,‬בתיאטרון‬ ‫ובאתרי אינטרנט מיוחדים‪ .‬בעוד שבעבר‬ ‫נלמדה השואה כחלק מההיסטוריה של‬ ‫העם הפולני‪ ,‬והפולנים ראו עצמם כקורבנות‬ ‫עיקריים של השואה‪ ,‬הרי שהיום כמעט‬ ‫מחצית מהמורים סבורים שיש ללמד את‬ ‫השואה בנפרד וכאירוע המיוחד ליהודים‪,‬‬ ‫‪ 85-90%‬מהמורים סבורים שלימוד השואה‬ ‫חשוב לעיצוב הרגישות המוסרית‪ ,‬ההבנה‬ ‫לזכויות האדם והסובלנות‪.‬‬ ‫שווייץ‬ ‫שוויץ היתה מאז ומתמיד‬ ‫ניטראלית‪ ,‬ובמשך שנים היתה‬ ‫במערכת החינוך בשוויץ התעלמות מוחלטת‬ ‫מנושא הוראת השואה‪ .‬חלקה של שוויץ‪,‬‬ ‫בעובדה שמנעה מאלפי יהודים להימלט‬ ‫לתחומה‪ ,‬אינו נלמד כלל בתוכנית הלימודים‪.‬‬ ‫במדינה הניטראלית שעמדה מן הצד‪ ,‬השואה‬ ‫נלמדת כחלק אינטגרלי מהחינוך לזכויות אדם‪,‬‬ ‫לדמוקרטיה ואנטי‪-‬גזענות‪ .‬גישה זו מאפשרת‬ ‫לשווייץ להמשיך להיות ניטראלית ולנקות את‬ ‫מצפונה שהיא עוסקת בהוראת שואה‪ .‬המגמה‬ ‫ללמד את נושא השואה כחלק מחינוך לזכויות‬ ‫אדם הופכת את הוראת השואה לנושא עמום‬ ‫וניטרלי‪.‬‬ ‫גישה זו מתקשרת למגמה להפוך את‬ ‫נושא השואה לאוניברסאלי כחלק אינטגרלי‬ ‫מהניסיון להפוך בני אדם לקורבן והניסיון‬ ‫של הקורבן להתנגד לתהליך זה‪ .‬גישה‬ ‫אוניברסאלית זו מנתקת את השואה מההקשר‬ ‫ההיסטורי שלה‪ ,‬ומגמדת את ערכה הפדגוגי‬ ‫שכן היא מנערת מאחריות ספציפית את‬ ‫האשמים ומעבירה את הדיון בנושא לפסים‬ ‫אמורפיים בלתי מחייבים‪ .‬השימוש בהוראת‬ ‫שואה כאילוסטרציה של הפרת של זכויות‬ ‫אדם הינה סילוף ועיוות‪ ,‬ועשויה להיחשב כסוג‬ ‫של הכחשת שואה "רכה"‪.‬‬ ‫אסטוניה‬ ‫זיכרון השואה באסטוניה נלמד‬ ‫ומונצח בעיקר סביב יום השואה‬ ‫הבינלאומי שהוכרז על ידי האו"ם‪ ,‬והיה לאירוע‬ ‫חינוכי שיש לו ביטוי במערכת הפורמלית‬ ‫ובעיקר בבלתי‪-‬פורמלית‪ .‬העברת הנושא‬ ‫מתבצעת באמצעות טקסים‪ ,‬עצרות מרכזיות‪,‬‬ ‫באמצעות סרטים ואמצעים ויזואליים‬ ‫אומנותיים שונים‪ .‬מערכת החינוך כורכת‬ ‫ומזהה במידה שווה וזהה את הסטליניזם‬ ‫והנאציזם כמשטרים טוטאליטריים איומים‪,‬‬ ‫והוראת השואה מוקדשת לאזכור של קורבנות‬ ‫הסטאליניזם והנאציזם‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪38‬‬ ‫‪37‬‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫פרופ' יהודה באואר טוען כי הזיהוי בין‬ ‫הסטליניזם והנאציזם הוא סילוף היסטורי‬ ‫ועיוות מוחלט של עובדות לטובת פרשנות‬ ‫מגמתית מסוכנת‪ .‬לדעתו‪ ,‬למרות שהמשטר‬ ‫הסטליניסטי היה אכזרי‪ ,‬ונעשו במסגרתו‬ ‫מעשי זוועה‪ ,‬אין להשוותו לפתרון הסופי‬ ‫ולרצח עם‪ .‬יוצא איפוא שבדרך זו‪ ,‬היוצרת‬ ‫שוויון בין הסטליניזם והנאציזם‪ ,‬הוראת‬ ‫השואה נעשית תוך כדי גימודה והכחשתה‪.‬‬ ‫באואר רואה בהשוואה זו סוג של הכחשת‬ ‫שואה וטוען שהיא מעשה לא מוסרי‪ ,‬לא חינוכי‬ ‫ופגיעה אינטלקטואלית במדע ההיסטוריה‪.‬‬ ‫אוסטרליה‬ ‫נושא השואה נתפס כנושא‬ ‫משמעותי וחשוב ביותר על‬ ‫ידי הממסד והממשל האוסטרלי‪ .‬הקהילה‬ ‫היהודית נוסדה בעיקר על ידי ניצולי שואה‬ ‫שתרמו רבות לביצורה וכינונה של היבשת‬ ‫האוסטרלית‪ ,‬ונשאו בתפקידי מפתח‬ ‫בממשלה‪ .‬באוסטרליה ישנם מספר מוזיאונים‬ ‫ואתרים להנצחת השואה‪ ,‬ברם למרות העובדה‬ ‫שהממסד רואה בהוראת השואה חלק מהותי‬ ‫וחשוב של תכנית הלימודים בבתי הספר‬ ‫הציבוריים‪ ,‬נתקלים מורים רבים בהתנגדות‬ ‫קשה של התלמידים המוסלמים להוראת‬ ‫הנושא‪ .‬מורים מספרים על בעיות משמעת‬ ‫קשות ותופעות של אלימות פיזית ומילולית‬ ‫במהלך שיעורים אלו‪ ,‬ותופעות קשות של‬ ‫אנטישמיות ואנטי‪-‬ישראליות בבתי הספר‬ ‫הציבוריים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוראת השואה‬ ‫נחשבת כאמצעי ראשון במעלה לחינוך נגד‬ ‫גזענות ונגד אנטישמיות‪.‬‬ ‫קנדה‬ ‫לימודי השואה מהווים מרכיב‬ ‫חשוב ובולט בתוכנית הלימודים‬ ‫בהיסטוריה בקנדה‪ .‬לאחרונה התקיים בקנדה‬ ‫דיון ציבורי רחב לגבי אופן ההנצחה הציבורי‬ ‫של השואה‪ ,‬שכן עד כה לא נבנה בקנדה‬ ‫מוזיאון ייחודי להנצחת השואה‪ .‬לאחרונה‬ ‫הוחלט להקים את מוזיאון הסובלנות‪,‬‬ ‫והשאלה שהתעוררה היתה האם לייחד בתוך‬ ‫המוזאון חלק להנצחת השואה‪ ,‬כחלק מהחינוך‬ ‫לסובלנות‪ ,‬או לבנות מוזאון נפרד להנצחת‬ ‫השואה‪ .‬ההחלטה שהתקבלה היתה להקים‬ ‫מוזיאון לסובלנות‪ ,‬שבתוכו אגף העוסק‬ ‫‪38‬‬ ‫המשך מעמוד ‪37‬‬ ‫בגזענות וסובלנות‪ ,‬ואגף מורחב שיוקדש‬ ‫להיסטוריה של השואה‪.‬‬ ‫מחקר‪ ,‬שהשתתפו בו ‪ 1,500‬נבדקים בקנדה‪,‬‬ ‫מעלה כי למעלה מ‪ 90%-‬סבורים כי הוראת‬ ‫השואה צריכה להיות חובה‪ ,‬ורק כ‪ 30%-‬טענו‬ ‫כי יש להם ידע טוב לגבי השואה‪ .‬תלמידים‬ ‫שלמדו על השואה מביעים דעות פחות גזעניות‬ ‫ויותר סובלניות‪ ,‬ולפיכך נמצא קשר בין ידע ובין‬ ‫עמדה‪ .‬מסקנת המחקר היא שיש להעלות את‬ ‫רמת הידע על השואה על מנת לחנך תלמידים‬ ‫להיות בעלי עמדות יותר סובלניות‪.‬‬ ‫"מספר אירועים משמעותיים‬ ‫תרמו לכך שהוראת השואה‬ ‫תפסה את מקומה הראוי‬ ‫במרבית המדינות ונכללת‬ ‫בתוכניות הלימודים השונות‪ .‬בין‬ ‫האירועים אפשר לציין‪ ,‬בראש‬ ‫ובראשונה‪ ,‬את נפילת מסך‬ ‫הברזל והעובדה שהמדינות‬ ‫שהיו עד אז תחת השלטון‬ ‫הקומוניסטי הצטרפו ברובן אל‬ ‫העולם החופשי"‬ ‫ארצות הברית‬ ‫בארצות הברית הוראת השואה‬ ‫נתפסת כנושא מרכזי חובה‬ ‫במסגרת לימודי היסטוריה‪ .‬בעבר שיטת‬ ‫הלימוד היתה פרונטאלית‪ ,‬והתבססה בעיקר‬ ‫על מתן אינפורמציה‪ ,‬אך בשנים האחרונות יש‬ ‫התמקדות בהוראה אינטראקטיבית פעילה‪,‬‬ ‫הכוללת משחקי תפקידים‪ ,‬סימולציות וניתוח‬ ‫דילמות‪ ,‬תוך הדגשת הצד החוויתי‪.‬‬ ‫בארצות הברית פורסמו ספרי לימוד רבים‬ ‫בנושא השואה לגילאים שונים‪ ,‬וניתוח ספרי‬ ‫הלימוד מניב גישה יותר קונסטרוקטיביסטית‪,‬‬ ‫המבנה ביחד עם התלמיד את ידע הלימוד‪.‬‬ ‫ההוראה ממוקדת בתלמיד ובצרכיו‬ ‫האקטואליים‪ ,‬ויש דגש חזק על הוראה חווייתית‬ ‫המתמקד ונמצא כי סוג הוראה זו‪ ,‬המתמקד‬ ‫בעיקר בהיבטים אמוציונאליים‪ ,‬יעיל ביותר‬ ‫לחינוך לדמוקרטיה ומעורבות אזרחית‪.‬‬ ‫אחד משלושת התחומים המרכזיים של‬ ‫פעלויות הארגון‪ ,‬קבוצת העבודה לחינוך‬ ‫מרכז מומחים בנושא לימודי השואה מכל‬ ‫העולם במטרה לספק מומחיות‪,‬ייעוץ‪ ,‬ולגבש‬ ‫המלצות לגבי חינוך‪.‬‬ ‫רומניה‬ ‫לימודי השואה ברומניה החלו‬ ‫בשנת ‪ 1998‬כנושא חובה במסגרת לימוד‬ ‫ההיסטוריה של מלחמת העולם השניה‪ .‬ספרי‬ ‫לימוד שהוצאו לאור לצורך זה הכילו מידע‬ ‫אמין ומדויק על תולדות היהודים באירופה‬ ‫ועל מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אך מעט מאוד‬ ‫מידע על מה שהתרחש ברומניה‪ ,‬וגם זה היה‬ ‫מטעה ברובו‪.‬‬ ‫ב‪ ,2003-‬בעקבות לחץ מדינות אירופה ושל‬ ‫ארה"ב‪ ,‬מינו השלטונות ועדה בינלאומית‪,‬‬ ‫בלתי תלויה‪ ,‬בראשותו של אלי ויזל‪ ,‬לבחינת‬ ‫לימודי השואה ברומניה‪ .‬המלצותיה הנוגעות‬ ‫לנושא הרגיש כל כך של ההיסטוריה הרומנית‬ ‫בזמן המלחמה אומצו במלואן על ידי הממשלה‬ ‫בשנת ‪ .2004‬כתוצאה מכך‪ ,‬התקבלה רומניה‬ ‫כחברה בארגון "כח המשימה" הבינלאומי‪,‬‬ ‫להנצחת זכרון השואה ולימודה‪.‬‬ ‫בעקבות המלצות ועדת ויזל‪ ,‬תוקנו ונערכו‬ ‫מחדש ספרי הלימוד‪ ,‬ומשרד החינוך הרומני‬ ‫הודיע ב‪ 2005-‬על השקתה של תוכנית‬ ‫ללימודי השואה‪ ,‬כמו גם סדרה של אירועי‬ ‫זכרון והנצחה‪ ,‬ואף ארגון משלחות לביקור‬ ‫ביד ושם‪ .‬אך למרות כל אלה‪ ,‬בכתב העת‬ ‫"‪ "International education‬שפורסם‬ ‫בפברואר השנה‪ ,‬נכתב בין היתר‪" :‬בעוד‬ ‫שלימודי השואה ברומניה הפכו ללימודי חובה‬ ‫במהלך העשור האחרון‪ ,‬המורים לא בהכרח‬ ‫מלמדים עליה‪ .‬עיוות ושיכתוב ההיסטוריה‪,‬‬ ‫כפי שבאו לידי במהלך השלטון הקומוניסטי‪,‬‬ ‫הביאו לכך שהם‪ ,‬כמו רוב הרומנים‪ ,‬עדיין‬ ‫יודעים אך מעט על חלקה של רומניה בביצוע‬ ‫פשעי מלחמה והשמדת עם‪.‬‬ ‫* הכותבת היא יו"ר ארגון יוצאי קרקוב ויו"ר‬ ‫התאחדות יוצאי פולין בישראל‬ ‫חינוך והוראת השואה‬ ‫תכנית לימודי השואה‬ ‫של האומות המאוחדות‬ ‫בשנת ‪ 2013‬יתקיימו ‪ 130‬תוכניות הדרכה בהוראת השואה ב‪ 41-‬מדינות ברחבי תבל‪ .‬בתוכנית ‪outreach‬‬ ‫ללימודי השואה של האומות המאוחדות‪ ,‬מאמינים שזה גם עוזר להלחם בגזענות ובתופעות של השמדת עם‬ ‫| קימברלי מאן* |‬ ‫זיכרון הוא כח אדיר‪ ,‬אבל הוא דורש תמיד‬ ‫אישור מחדש והתחדשות‪ ,‬כדי שהדורות‬ ‫הבאים יכבדו וגם ילמדו מהלקחים‬ ‫האוניברסאליים של השואה‪ .‬לכן נוצרה‬ ‫התכנית‪ ,‬השואה והאומות המאוחדות‪ .‬בפרק‬ ‫זמן של כמעט שמונה שנות פעילות‪ ,‬היתה‬ ‫לתכנית מטרה והשפעה משולשת‪ :‬ראשון‪,‬‬ ‫לזכור ולכבד‪ ,‬לחנך כדי למנוע סכנות חדשות‪,‬‬ ‫ולמקם את המטרה הזאת בליבו של ארגון‬ ‫האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫לפני עשור‪ ,‬עם ציון השנה ה‪ 60-‬לשחרור‬ ‫מחנות הריכוז והמוות‪ ,‬הקהילה הבין‪-‬לאומית‬ ‫החליטה שיש צורך לעשות יותר על מנת לחנך‬ ‫אנשים אודות השואה‪ ,‬כדי למנוע רצח‪-‬עם‪.‬‬ ‫בנובמבר ‪ 2005‬התקבלה החלטה הקוראת‬ ‫למזכיר האו"ם לכונן את תכנית ‪outreach‬‬ ‫ללימוד השואה‪ .‬שנתיים לאחר מכן קיבלה‬ ‫עצרת האו"ם החלטה שהדגישה את מחויבות‬ ‫המדינות החברות בו לתכנית השואה‪ ,‬ושדוחה‬ ‫כל ניסיון להכחיש את השואה‪.‬‬ ‫היום תכנית זו מבוססת היטב‪ ,‬ופועלת‬ ‫בעזרת מבחר אירועים חינוכיים כגון‪ :‬הקרנת‬ ‫סרטים המלווים בדיונים‪ ,‬תערוכות והכשרת‬ ‫מורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬התכנית עובדת עם מומחים‬ ‫בנושא לימודי השואה בכדי להכין ערכות‬ ‫לימוד וכלים פדגוגיים‪ ,‬כולל סדרת מאמרים‬ ‫אקדמיים לסטודנטים באוניברסיטאות‪.‬‬ ‫התכנית גם מתאמת את תכני יום הזיכרון‬ ‫הבין‪-‬לאומי להנצחת קורבנות השואה ב‪27-‬‬ ‫לינואר‪ .‬ב‪ 2013-‬עמד היום בסימן "הצלה בזמן‬ ‫השואה ‪ -‬האומץ לעזור"‪ .‬בשנים עברו נבחרו‬ ‫נושאים כגון "נשים בשואה" ו"ילדים והשואה"‪.‬‬ ‫התכנית פועלת גם להבטיח שאנשים צעירים‬ ‫ילמדו לעמוד מול רודנות ולהגן על זכויות‬ ‫וכבוד האדם‪.‬‬ ‫אחד הדברים הראשונים שעשינו היה‬ ‫לאפשר את הוראת זיכרון השואה בעולם‬ ‫כולו דרך תמיכה בפרויקטים של מרכזי מידע‬ ‫של האו"ם‪ .‬בעזרת‬ ‫מומחים ושותפים כמו‬ ‫יד ושם‪ ,‬רשות הזיכרון‬ ‫ולגבורה‬ ‫לשואה‬ ‫ואחרים‪ ,‬הוכנו ארבע‬ ‫תכניות הדרכה בנות‬ ‫שבוע כל אחת‪ ,‬עבור‬ ‫חברי הצוותים במרכזי‬ ‫העובדים‬ ‫המידע‬ ‫עם מורים ורשויות‬ ‫מקומיות בארצותיהם‪.‬‬ ‫מאז תחילת הפרויקט‬ ‫גדלה הפעילות במספר‬ ‫ובהיקף מדי שנה‪,‬‬ ‫וב‪ 2013-‬נערכו יותר מ‪ 130-‬הדרכות שכאלה‬ ‫ב‪ 41-‬ארצות עם חומרים והדרכה שסיפקה‬ ‫התכנית‪.‬‬ ‫התכנית פועלת בעזרת הנציגים הקבועים‬ ‫של האו"ם במדינות כגון הרפובליקה‬ ‫כח המשימה הבינלאומי‬ ‫בשנת ‪ 1998‬הוקם בשטוקהולם‪ ,‬שוודיה‪,‬‬ ‫ארגון ה‪ - IHRA-‬הברית הבינלאומית‬ ‫לזכר השואה‪ ,‬ביוזמתו של ראש ממשלת‬ ‫שוודיה דאז‪ ,‬גוראן פירסון‪ .‬בארגון חברות‬ ‫‪ 31‬מדינות‪ .‬אחד משלושת התחומים‬ ‫המרכזיים של פעולות הארגון‪ ,‬היא‬ ‫קבוצת העבודה לחינוך‪ ,‬המרכזת מומחים‬ ‫בנושא לימודי השואה מכל העולם‬ ‫במטרה לספק מומחיות וייעוץ‪ ,‬ולגבש‬ ‫המלצות לגבי תוכניות לימודים וחינוך‪.‬‬ ‫כפי שנאמר בהצהרת שטוקהולם‪,‬‬ ‫שנחתמה עם הקמת הברית "יש לנו‬ ‫מחויבות משותפת לעודד לימוד השואה‬ ‫בכל היבטיה‪ .‬נקדם לימודי השואה בבתי‬ ‫ספר‪ ,‬באוניברסיטאות ובקהילותינו שלנו‬ ‫ונעודד את הלימוד במוסדות אחרים"‪.‬‬ ‫הדומיניקנית; הרפובליקה של קונגו‪ ,‬ישראל‪,‬‬ ‫צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬פולין‪ ,‬רוסיה‪ ,‬רואנדה‪ ,‬שוודיה‪,‬‬ ‫ארה"ב ואנגליה‪ .‬בסה"כ יתנהלו השנה ‪133‬‬ ‫אירועים להנצחת זכר השואה‪ 66 .‬באירופה‪32 ,‬‬ ‫באפריקה‪ 22 ,‬באמריקה ו‪ 13-‬באסיה פסיפיק‪.‬‬ ‫נקודת שיא אחרת היא התכנית המקצועית‬ ‫השנתית עבור מחנכים‪ .‬השנה הזמינה התכנית‬ ‫מורים וסטודנטים להוראה להשתתף באירוע‬ ‫שנקרא "לימוד השואה ‪ -‬כלים וטכניקות"‪.‬‬ ‫כללה מצגות של המחלקה להיסטוריה‬ ‫ויזואלית וחינוך במכון השואה באוניברסיטת‬ ‫דרום קליפורניה‪ ,‬בית אנה פרנק‪ ,‬יד ושם‪,‬‬ ‫רשות הזיכרון לשואה ולגבורה‪ ,‬המוזיאון לזכר‬ ‫בארה"ב‪ ,‬והליגה נגד השמצה‪.‬‬ ‫לאחרונה לקחה התוכנית חלק בפעילויות‬ ‫זיכרון וחינוך גם בארגנטינה ובברזיל‪.‬‬ ‫באוקטובר‪ ,‬יופיע מנהל התכנית בפני‬ ‫סטודנטים באוניברסיטאות ובבתי ספר בסין‪,‬‬ ‫כדי לקדם שם את השימוש בחומרי התכנית‪.‬‬ ‫בינואר השנה נקיים סימפוזיון על "לימוד‬ ‫השואה דרך האומניות"‪ ,‬שיתקיים בשיתוף עם‬ ‫ישראל והקונגרס היהודי העולמי המרכזי‪.‬‬ ‫· הכותבת היא מנהלת תוכנית ‪outreach‬‬ ‫ללימודי השואה של האומות המאוחדות‬ ‫‪39‬‬ ‫מדור משפטי‬ ‫תיקוני חקיקה ופסקי דין‬ ‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬ ‫מבקר המדינה‪ :‬אין להקשות‬ ‫על ניצולים בעניינים טכניים‬ ‫בדו"ח קובע המבקר‪" :‬מאחר שהפונים לוועדת‬ ‫הערר הם רובם ככולם ניצולי שואה קשישים‬ ‫וחולים‪ ,‬יש לנהוג בהם ביתר גמישות ולעשות כל‬ ‫שניתן כדי להקל עליהם‪ ,‬ולא להקשות עליהם‬ ‫בעניינים טכניים במקום שהדבר אינו הכרחי"‪.‬‬ ‫דו"ח מבקר המדינה לשנת ‪ ,2102‬שפורסם‬ ‫ב‪ 22-‬במאי על ידי נציב תלונות הציבור‪ ,‬כולל‬ ‫גם פרק מיוחד על הטיפול בניצולי שואה‪ .‬בדו"ח‬ ‫נכתב‪ ,‬בין היתר‪" ,‬כי נוכח גילם של ניצולי השואה‬ ‫שמה הנציבות דגש מיוחד בטיפול בתלונותיהם‬ ‫של הניצולים‪ ,‬ועושה ככל יכולתה כדי לסייע‬ ‫להם‪ ,‬לזרז את טיפול הרשויות בעניינם ולקדם‬ ‫את מימוש זכויותיהם"‪ .‬להלן מבחר נקודות‬ ‫מהדו"ח הנוגעות לזכויות ניצולי שואה מאותן‬ ‫רשויות הכפופות לביקורת הנציבות‪:‬‬ ‫הכרה בהחמרת מצב רפואי ממועד הגשת‬ ‫התביעה ‪ -‬המתלוננת‪ ,‬ניצולת שואה‪ ,‬הגישה‬ ‫לרשות לזכויות ניצולי השואה שבמשרד‬ ‫האוצר תביעה להכרה במחלותיה השונות‬ ‫כמחלות שנגרמו בשל רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫ממסמכי התביעה שהגישה הושמטו בשוגג‬ ‫תביעתה להכרה במחלה נוספת והאישור‬ ‫הרפואי לכך‪ ,‬ועל כן היא שלחה לרשות בפקס‬ ‫עוד באותו יום אישור רפואי זה‪ ,‬וכתבה על גביו‬ ‫כי היא מבקשת לצרפו לתביעתה‪.‬‬ ‫בהמשך נדחתה תביעתה והיא הגישה‬ ‫מסמך רפואי חדש ועקב כך קיבלה הרשות‬ ‫את תביעת המתלוננת להכרה כי היא לוקה‬ ‫במחלה וקבעה לה דרגת נכות בהתאם‪ ,‬אך רק‬ ‫מיום הגשת תוצאות הבדיקה‪.‬‬ ‫הנציבות מצאה כי המתלוננת זכאית בדין‪,‬‬ ‫ולא לפנים משורת הדין‪ ,‬להכרה כי היא לוקה‬ ‫במחלה הנוספת ממועד הגשת התביעה‬ ‫המקורית‪ .‬בדו"ח נכתב כי "אם סברה הרשות‬ ‫שלא די במסמך הרפואי ששלחה המתלוננת‬ ‫בפקס‪ ,‬היה עליה להסב את תשומת לבה של‬ ‫המתלוננת לכך ולהבהיר לה שיש צורך להגיש‬ ‫תביעה רשמית בעניין‪ .‬יצוין בהקשר זה כי‬ ‫‪40‬‬ ‫הרשות עצמה לא דרשה מהמתלוננת להגיש‬ ‫תביעה רשמית‪ ,‬אלא הסתפקה לצורך הכרה‬ ‫במחלה בתוצאות בדיקת צפיפות העצם‪.‬‬ ‫הנציבות הוסיפה כי אין זה סביר שהרשות‬ ‫תעמוד על קוצו של יוד בענייני פרוצדורה‬ ‫בטיפולה בעניינם של ניצולי השואה"‪.‬‬ ‫צירוף העתקי פרוטוקולים של דיוני הוועדות‬ ‫הרפואיות ‪ -‬הרשות ציינה לגבי אחת התלונות‪,‬‬ ‫כי מזה מספר חודשים החליטה לצרף להחלטות‬ ‫הוועדות הרפואיות הנשלחות לניצולים העתקי‬ ‫פרוטוקולים של דיוני הוועדות‪ ,‬שבהם יש פירוט‬ ‫לגבי המחלות שהוועדות דנו בהן‪ ,‬תלונותיו‬ ‫של הניצול‪ ,‬מהלך הבדיקה הרפואית‪ ,‬ההחלטה‬ ‫שהתקבלה ונימוקיה‪.‬‬ ‫מענק השכלה על‪-‬תיכונית לבני הניצולים‬ ‫ קבלת אישור תשלום שהופק באמצעות‬‫המערכת הממוחשבת של מוסד הלימודים‪,‬‬ ‫במקום הקבלה המקורית‪ ,‬לפיה בנו או בתו‬ ‫של מי שמקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים זכאים‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬למענק‬ ‫בשיעור של ‪ 40%‬משכר הלימוד במוסד‬ ‫להשכלה גבוהה‪.‬‬ ‫ניצול השואה התלונן על שהרשות התנתה‬ ‫את אישור המענק בהמצאת השוברים‬ ‫המקוריים של תשלום שכר הלימוד‪ ,‬וסירבה‬ ‫לקבל את צילומי השוברים או את אישור‬ ‫התשלום שהופק באמצעות אתר האינטרנט‬ ‫של האוניברסיטה‪ .‬המתלונן ציין כי ביקש‬ ‫לשמור את השוברים המקוריים ברשותו‪,‬‬ ‫כדי להציגם לאוניברסיטה אם יידרש לכך‪.‬‬ ‫בעקבות כך הודיעה הרשות‪ ,‬כי תסתפק מעתה‬ ‫באישור תשלום שהופק באמצעות המערכת‬ ‫הממוחשבת של מוסד הלימודים‪.‬‬ ‫נוהל חדש לאי עיכוב טיפול בפניות ניצולי‬ ‫שואה שתיקיהם הועברו לבית המשפט ‪-‬‬ ‫בדו"ח נכתב‪ ,‬כי בעקבות תלונות בנושא‬ ‫הרשות הודיעה לנציבות כי לפי נהלים חדשים‬ ‫שגיבשה‪ ,‬אין לעכב עוד את הטיפול בפניות‬ ‫של ניצולי השואה שתיקיהם הועברו לבית‬ ‫המשפט‪ .‬בנהלים אלה נקבע‪ ,‬כי אם מוגשת‬ ‫בקשה של ניצול שואה שתיקו מצוי בבית‬ ‫המשפט‪ ,‬על הרשות לשלוח שליח לבית‬ ‫המשפט ולצלם את התיק‪ ,‬זאת כדי לאפשר‬ ‫לרשות לטפל בבקשתו של הניצול‪ .‬עוד‬ ‫הודיעה הרשות כי היא בוחנת אפשרות לסרוק‬ ‫בקשות של ניצולים‪ ,‬כדי שיהיה ניתן לטפל‬ ‫בהן גם כשתיקיהם של הניצולים נמצאים‬ ‫בבית המשפט‪.‬‬ ‫אפשרות חדשה לניצולים שאינם מיוצגים‬ ‫על ידי עורכי דין לקבל גם בפקס החלטה של‬ ‫ועדת ערר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים ‪ -‬אחת‬ ‫התלונות עסקה בניצולת שואה שהגישה‬ ‫לוועדת הערר הפועלת בבית משפט השלום‬ ‫ערר על החלטה שניתנה בעניינה לפי חוק נכי‬ ‫רדיפות הנאצים אולם מזכירות בית המשפט‬ ‫סירבה לשלוח לה את ההחלטות בפקס‪.‬‬ ‫הנהלת בתי המשפט מסרה כי על פי התקנות‬ ‫ניתן לשלוח החלטות בפקס רק לעורך דין‪,‬‬ ‫ואילו אותה ניצולת השואה הגישה את הערר‬ ‫בעצמה ולא יוצגה על ידי עורך דין‪.‬‬ ‫הנציבות הודיעה כי היא אינה מקבלת את‬ ‫עמדתה של הנהלת בתי המשפט בנושא זה‪:‬‬ ‫"גם אם לפי תקנות סדר הדין האזרחי משלוח‬ ‫החלטות בפקס ייחשב המצאתן כדין רק אם‬ ‫נשלחו לעורכי דין‪ ,‬אין משמעות הדבר כי‬ ‫מזכירות ועדת הערר אינה רשאית לשלוח‬ ‫החלטה בפקס למבקש שאינו מיוצג על ידי‬ ‫עורך דין‪ ,‬בד בבד עם שליחתה בדואר כנדרש‪.‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬מאחר שהפונים לוועדת הערר הם‬ ‫רובם ככולם ניצולי שואה קשישים וחולים‪,‬‬ ‫יש לנהוג בהם ביתר גמישות ולעשות כל‬ ‫שניתן כדי להקל עליהם‪ ,‬ולא להקשות עליהם‬ ‫בעניינים טכניים במקום שהדבר אינו הכרחי"‪.‬‬ ‫בעקבות כך הודיעה הנהלת בתי המשפט‬ ‫לנציבות כי הורתה למזכירויות שלוש ועדות‬ ‫הערר הפועלות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬ ‫(בתל אביב‪ ,‬חיפה ובאר‪-‬שבע) כי אם עורר‬ ‫מבקש לקבל בפקס החלטה של אחת מוועדות‬ ‫הערר‪ ,‬יש לשלוח אותה אליו בפקס‪ ,‬בד בבד‬ ‫עם שליחתה בדואר רשום‪.‬‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫הפרטיזנית | סיפר חייה של ויטקה קמפנר קובנר (‪)2012 – 1920‬‬ ‫כמו רבים מבני דורה היתה ויטקה "עוף חול" שקם לתחייה למרות מציאות בלתי אפשרית ובנתה את עצמה מחדש‪.‬‬ ‫ויטקה‪ ,‬ילידת קאליש בפולין‪ ,‬הגיעה לוילנה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והייתה בין אלפי הפליטים אשר נהרו לעיר‬ ‫עם תחילת המלחמה‪ .‬בעקבות הפלישה הגרמנית לברית המועצות הוקם גטו וילנה והחל ביצוע הפתרון הסופי על ידי‬ ‫רציחתם של כ‪ 40.000-‬מיהודי וילנה בפונאר‪ .‬בינואר ‪ 1942‬הוקמה מחתרת ה‪-‬פ‪.‬פ‪.‬או‪ .‬ויטקה היתה חברת המחתרת מיום‬ ‫הקמתה והיא הפכה להיות האשה הראשונה באירופה הכבושה אשר בצעה פעולת חבלה והתנגדות כנגד הצבא הגרמני‬ ‫בהטמינה מוקש על מסילת ברזל באביב ‪ .1942‬כאשר נפלה ההחלטה להימלט מהגטו‪ .‬היתה בין מובילי הקבוצה האחרונה‬ ‫שיצאה מהגטו דרך תעלות הביוב אל יערות רודניקי‪ .‬עם תום המלחמה הגיעה ויטקה לפולין יחד עם חבורת ניצולים‬ ‫ואחר כך‪ ,‬במסגרת תנועת "הבריחה"‪ ,‬הגיעה לאיטליה‪.‬‬ ‫קץ השואה | אלווין ה' רוזנפלד | בשיתוף הוצאת מאגנס| ‪₪ 98‬‬ ‫במחקר זה טוען אלווין ה' רוזנפלד כי שפע הספרים‪ ,‬הסרטים‪ ,‬תוכניות הטלוויזיה‪ ,‬המוזיאונים ואמצעי ההנצחה‬ ‫הציבוריים הקשורים בשואה‪ ,‬גרמו באופן פרדוקסלי לפיחות במשמעות השואה ולהשחתת זיכרונה‪ .‬הוא מנתח מגוון‬ ‫רחב של אירועים ושל תופעות תרבותיות‪ ,‬דוגמת ביקורו של הנשיא רונלד ריגן בבית הקברות הגרמני בביטבורג ב־‪,1985‬‬ ‫הסילופים בסיפורה של אנה פרנק‪ ,‬והאופן שבו תוארה השואה על ידי אמנים ובמאים דוגמת ג'ודי שיקגו וסטיבן שפילברג‪.‬‬ ‫רוזנפלד סוקר את הכוחות התרבותיים שגרמו לפיחות בערכה של השואה כפי שהיא נתפסת על ידי הציבור הרחב‪ .‬הוא‬ ‫מעמיד כנגדם את ייצוגי השואה המפוכחים של עדים דוגמת ז'אן אמרי‪ ,‬פרימו לוי‪ ,‬אלי ויזל ואימרה קרטש‪ .‬הספר מסתיים‬ ‫באזהרה רבת עצמה מפני התוצאות האפשריות של קץ השואה במודעות הציבורית‪.‬‬ ‫גבורה בלב התופת‪ :‬פרקי קריאה | עורכים‪ :‬אברהם מילגרם ורוברט רוזט | ‪₪ 78‬‬ ‫מה הייתה משמעותה של הגבורה בימי השואה? האם זו באה לידי ביטוי רק בהתנגדות חמושה של יהודים ולחימה באויב‬ ‫באמצעות נשק דוגמת מרד גטו ורשה או השתקפה גם במעשים קטנים לכאורה‪ ,‬לע ִתים אף סמויים‪ ,‬של תעוזה אנושית‬ ‫ואומץ לב שבנסיבות התרחשותם הם בלתי נתפסים בעליל? באסופה לוקטו קטעים מכּתבים ויומנים שנכתבו בימי‬ ‫השואה ובהם הכותבים עוסקים במושג הגבורה‪ ,‬במושגים דומים כמו אומץ לב ותעוזה כמו גם בהיפוכם‪ .‬התיעוד הנכלל‬ ‫באסופה זו מבטא מגוון רחב של עמדות ודעות שהשוני ביניהן נובע בין היתר מהשוני בזמן‪ ,‬במָּקום ובנסיבות ההתרחשות‬ ‫בתקופת השואה‪ .‬מתברר כי הדעה שהייתה רווחת בעבר ולפיה היו יהודים שלחמו עם נשק בידם והיו שהלכו בפסיביות‬ ‫למותם אינה מציגה את התמונה המלאה והמורכבת של הנסיבות‪ ,‬של מושג הגבורה ושל תגובותיהם של היהודים בזמן‬ ‫השואה‪ .‬אין ספק שהתעודות המרגשות והנוגעות ללב המוצגות בספר מדגימות בבירור כי פנים רבות לגבורה ולגיבורים‪.‬‬ ‫יד ושם ‪ -‬קובץ מחקרים מ"א (‪)1‬‬ ‫עורך‪ :‬דוד זילברקלנג‬ ‫‪₪ 80‬‬ ‫המאמרים בכרך זה עוסקים בהכרעותיהם של בני אדם ובפעולותיהם בתקופת השואה‪ .‬יורי ר ַדצ ֶ'נקֹו‪( ‬הכותב על משטרת‬ ‫העזר האוקראינית בחרקוב) ושטפן קל ֶמפ (הכותב על המשטרה הגרמנית בצפון איטליה) מוצאים שרוב השוטרים הללו‬ ‫השתתפו מרצונם ברצח עם מתוך מניעים חומריים פעוטים‪ .‬שלושה מאמרים בודקים עמדות מקומיות כלפי יהודים‪:‬‬ ‫ניתוח אנתרופולוגי של פוגרום ק ֶלצה ב=‪ 4‬ביולי ‪ 1946‬מאת יואנה טֹוק ַרסקה‪-‬בּ ַקיר; סקירה של שלושה ספרים על עמדות‬ ‫כלפי יהודים באזורים כפריים בפולין מאת שמואל ד' קסֹוב; וסקירה של שני ספרים על חיי היום‪-‬יום בווישי מאת סנפורד‬ ‫גוטמן‪ .‬רנדולף ל' ברהם (ניתוח השוואתי של בעלות בריתה הזוטרות של גרמניה)‪ ,‬לורן ז'ולי (סקירה ביקורתית של ספרו‬ ‫של אלן מישל על וישי) ועֹמר ברטוב (ניתוח הביוגרפיה של היינריך הימלר מאת פיטר לונגריך) מנתחים את מניעיהם‬ ‫של מקבלי החלטות ושל ממשלות בגיבוש מדיניות כלפי היהודים; יואל זיס ֶנוַין מראה שהידיעה המאוחרת והמוגבלת‬ ‫של בעלות הברית על תאי הגזים הגיעה מגורמים שתרמו להגבלת התגובה על רצח היהודים; וגרשון גרינברג (סקירת‬ ‫ספרה של אסתר פרבשטיין‪ )The Forgotten Memoirs ‬פותח צוהר לעדויות ניצולים אישיות מאת רבנים חרדיים‪ .‬כרך‬ ‫זה מוקדש לזכרה של עורכת כתב העת בעבר (‪ )1968-1983‬ליוויה רוטקירכן שהלכה לעולמה בימים שעריכתו נשלמה‪,‬‬ ‫ונפתח ברשימה של גילה פטרן על תרומתה לתחום‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫אילה ‪ -‬ישראל‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫ת‪.‬ד‪715 .‬‬ ‫רעננה ‪2060134‬‬ ‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬ ‫‪03-5616706‬‬ ‫‪03-5408662‬‬ ‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬ ‫ת"א ‪67016‬‬ ‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬ ‫‪03-6093476‬‬ ‫‪03-6951310‬‬ ‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬ ‫ת"א ‪6123402‬‬ ‫איגוד יוצאי ליטא‬ ‫‪03-6964812‬‬ ‫‪03-6954821‬‬ ‫שד' דוד המלך ‪ 1‬ת"א‬ ‫‪64953‬‬ ‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬ ‫אירופה (צנטרה)‬ ‫‪02-6233225‬‬ ‫‪02-6233226‬‬ ‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬ ‫איחוד עולי בולגריה‬ ‫‪03-6810113‬‬ ‫‪03-6833738‬‬ ‫‪03-6810024‬‬ ‫שד' ירושלים ‪ ,63‬יפו‬ ‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬ ‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬ ‫‪03-6910921‬‬ ‫‪03-6951574‬‬ ‫יגאל אלון ‪157‬‬ ‫חדר ‪941‬‬ ‫ת"א ‪67443‬‬ ‫ארגון נפגעי הנאצים‬ ‫‪03-6134971‬‬ ‫‪03-6134969‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ 138‬ר"ג‬ ‫‪52602‬‬ ‫בניין בית דוד קומה ג'‬ ‫חדר ‪135‬‬ ‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬ ‫המחתרות והגטאות‬ ‫‪03-5270231‬‬ ‫‪03-5279568‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫ארלוזרוב ‪102‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 16146 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪62097‬‬ ‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬ ‫יהודים בצבאות פולין‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫מיקוד ‪64739‬‬ ‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬ ‫המלחמה בנאצים‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5625983‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫מיקוד ‪64739‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬ ‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צחי מלמד‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫ארגון יוצאי ורשה‬ ‫‪09-7673297 ‬‬ ‫‪09-7657629 ‬‬ ‫פיכמן ‪ 8‬דירה ‪112‬‬ ‫ת"א מיקוד ‪72096‬‬ ‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי‬ ‫וילקי‬ ‫‪050-5231091‬‬ ‫‪08-9407114‬‬ ‫הרקפת ‪ 1‬נס ציונה‬ ‫מיקוד ‪74088‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ארגון יוצאי לודז'‬ ‫‪03-5241833‬‬ ‫‪03-5248137‬‬ ‫רחוב קפלן ‪17‬‬ ‫חדר ‪ ,607‬ת"א‬ ‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬ ‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור‬ ‫ההמשך‬ ‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬ ‫‪03-6412694‬‬ ‫‪03-5270919‬‬ ‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬ ‫ת"א‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫‪09-9579520‬‬ ‫‪09-9579540‬‬ ‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬ ‫ת"א ‪6117102‬‬ ‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬ ‫שלטון הנאצים‬ ‫‪03-6390070‬‬ ‫‪03-5375598‬‬ ‫רחוב השרון ‪.21‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 36188 .‬ת"א‪.‬‬ ‫מיקוד ‪61361‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬ ‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫‪03-6121533‬‬ ‫‪03-7513352‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬ ‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬ ‫יקי לב‪ -‬סגן‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪ 68‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪66855‬‬ ‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬ ‫‪03-6183784‬‬ ‫‪03-5795101‬‬ ‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬ ‫‪02-6241724‬‬ ‫‪02-6231810‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 71197 .‬ירושלים‪,‬‬ ‫מיקוד ‪91711‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬ ‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מצא ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬ ‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫ארגון עולמי של‬ ‫יהודי בוקובינה‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫‪03-5270965‬‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫ארנון ‪ 12‬ת"א‪ .‬מיקוד‬ ‫‪63455‬‬ ‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד עולמי של יוצאי ווהלין‬ ‫‪03-5717621‬‬ ‫‪03-7321605‬‬ ‫היכל יהדות ווהלין‪,‬‬ ‫רחוב כורזין ‪10‬‬ ‫גבעתיים ‪53583‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬ ‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬ ‫כצנלסון‬ ‫‪04-9958020‬‬ ‫‪04-9958021‬‬ ‫‪04-9958007‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי מ‪.‬‬ ‫‪25220‬‬ ‫דור ההמשך של יוצאי‬ ‫מקדוניה‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫הברון הירש ‪ 7‬קרית‬ ‫משה ירושלים ‪96148‬‬ ‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬ ‫מורשת השואה והגבורה‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫‪077-5313493‬‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫יד ושם‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3477 .‬ירושלים‪.‬‬ ‫מיקוד ‪9103401‬‬ ‫הארגון הארצי של אסירי‬ ‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫‪02-5660340‬‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫רחוב ש"ץ ‪ 5‬ירושלים‬ ‫‪94267‬‬ ‫הארגון העולמי של יהודים‬ ‫יוצאי לוב‬ ‫‪03-5336268‬‬ ‫‪03-5333456‬‬ ‫רחוב הגולן ‪ 4‬אור‬ ‫יהודה ‪60256‬‬ ‫הארגון של אסירי הנאצים‬ ‫לשעבר (ת"א)‬ ‫‪03-5609296‬‬ ‫‪03-9504464‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 8425 .‬ראשל"צ‬ ‫מיקוד ‪75183‬‬ ‫הוועד המרכזי‬ ‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬ ‫‪03-5235853‬‬ ‫‪03-5243815‬‬ ‫לוי יצחק ‪ 6‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪ 16457‬ת"א‪.‬‬ ‫מיקוד ‪61164‬‬ ‫העמותה להצבת יד לזכר‬ ‫קורבנות לנדסברג ‪ -‬קאופרינג‬ ‫דאכאו‬ ‫‪09-9584037‬‬ ‫‪054-4683331‬‬ ‫‪09-9580171‬‬ ‫הזורע ‪77‬‬ ‫כפר שמריהו ‪46910‬‬ ‫הפדרציה העולמית של‬ ‫הקהילות הספרדיות‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫המשוררת רחל ‪10‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מיקוד ‪96348‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬ ‫ציפי קרליץ – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬ ‫ד"ר ענת ליבנה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה טסטה – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬ ‫אבא נאור‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-6090866‬‬ ‫‪03-6968294‬‬ ‫רחוב תובל ‪ 5‬בית‬ ‫צרפת קומה ‪ 1‬ת"א‪.‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬ ‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬ ‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5172792‬‬ ‫‪03-5162172‬‬ ‫ביאליק ‪ 45‬ר"ג‬ ‫מיקוד ‪52461‬‬ ‫התאחדות עולי הונגריה‬ ‫‪03-6917121‬‬ ‫‪03-6916115‬‬ ‫‪03-6095937‬‬ ‫דרך מנחם בגין ‪48‬‬ ‫ת"א בניין א' קומה ‪9‬‬ ‫חדר ‪903‬‬ ‫התאחדות עולי יגוסלביה‬ ‫לשעבר‬ ‫‪050-3556841‬‬ ‫‪0503556842‬‬ ‫‪077-5347434‬‬ ‫רחוב אלנבי ‪108‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 2705 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪61026‬‬ ‫התאחדות עולי רומניה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5466502‬‬ ‫‪03-5468444‬‬ ‫אלכסנדר ינאי ‪ 3‬ת"א‬ ‫‪62382‬‬ ‫חזית הכבוד‬ ‫‪054-5260036‬‬ ‫‪054-7503449‬‬ ‫"אברהם"‬ ‫‪02-6254649‬‬ ‫עולי הגרדום ‪221/4‬‬ ‫ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪12223 .‬‬ ‫ירושלים ‪91120‬‬ ‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬ ‫הציונות הדתית והשואה‬ ‫‪08-8532332‬‬ ‫‪08-8535687‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ילדות אבודה‬ ‫‪054-2233354‬‬ ‫‪03-5401035‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3528 .‬רמה"ש‬ ‫מיקוד ‪47134‬‬ ‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬ ‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬ ‫השואה‬ ‫‪02-5612207‬‬ ‫‪02-5662021‬‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 728 .‬יר�ו‬ ‫שלים ‪91072‬‬ ‫עמק רפאים ‪43‬‬ ‫ירושלים‬ ‫עמותה לשימור ולטיפוח‬ ‫מורשת יהדות רודוס ‪ -‬דור‬ ‫ההמשך‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫משה קול ‪ 20‬ירושלים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬ ‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬ ‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרים אביעזר ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫שלמה אברמוביץ ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל‪ -‬סגן‬ ‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬ ‫עזרא טל ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫‪050-9805223‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬ ‫‪02-6222223‬‬ ‫‪02-6223022‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 2947 .‬ירושלים‬ ‫מיקוד ‪91028‬‬ ‫עמותת ניצולי היהודים‬ ‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬ ‫וזקסנהאוזן בישראל‬ ‫‪08-9442455‬‬ ‫‪08-9392908‬‬ ‫קיבוץ נען ‪76829‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 11655 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪611216‬‬ ‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬ ‫והגטאות בישראל‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 866 .‬קריית‬ ‫מיקוד‬ ‫מוצקין‬ ‫‪26108‬‬ ‫עמותת רננה‬ ‫‪03-6816431‬‬ ‫‪03-6836457‬‬ ‫העלייה ‪ 46‬א' ת"א‬ ‫‪66062‬‬ ‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬ ‫יהדות טוניסיה‬ ‫‪09-8622808‬‬ ‫‪09-86222808‬‬ ‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬ ‫עמך‬ ‫‪02-6250634‬‬ ‫‪03-5665701‬‬ ‫‪02-6250669‬‬ ‫רחוב הלל ‪ 23‬ירושלים‬ ‫מיקוד ‪94581‬‬ ‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬ ‫‪03-6240919‬‬ ‫‪03-5617586‬‬ ‫‪03-5613068‬‬ ‫שד' יהודית ‪ 10‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬מיקוד‬ ‫‪61572‬‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי גטו‬ ‫טרזיין‬ ‫‪04-6369515‬‬ ‫‪04-6369793‬‬ ‫גבעת חיים איחוד‬ ‫‪ 38935‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‬ ‫תאומי מנגלה‬ ‫‪03-6421662‬‬ ‫‪03-5372865‬‬ ‫הקוממיות ‪ 38‬ת"א‬ ‫‪69011‬‬ ‫‪46‬‬ ‫שם הנציג‬ ‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫מירי אופן ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעקב צור ‪ -‬יו"ר‬ ‫אמי ארבל ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫דויד טורבקין ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬ ‫אנדריי הטל – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬ ‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ברוך ברטל‪ -‬יו"ר‬ ‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬ ‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬ ‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬ ‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬ ‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬ ‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬ ‫רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬ ‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬ ‫פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬ ‫לניצולי השואה‪.‬‬ ‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬ ‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬ ‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬ ‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬ ‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬ ‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬ ‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬ ‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל‬ ‫בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬ ‫ פנייה בטלפון ‪*8840‬‬ ‫  פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫  פנייה באמצעות דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬