1. No category

‫בס"ד‬
‫סיכום שבת ג‬
‫מלאכת זורע‬
‫א) המשנה מונה את הראשונה של האב מלאכות מלאכת זורע‪ .‬במשכן זרעו את הסממנין (דאי) כדי לצבוע‬
‫את יריעות שכיסו את המשכן‪ ,‬שהיו בצבע תכלת וארגמן ותולעת שני‪.‬‬
‫ב) הנה יש חידוש במלאכת זורע‪ ,‬דהנה מבואר מגמרא בשבת דף ד' לענין בישול שאם אחד הניח את הקדרה‬
‫(פוט) על האש‪ ,‬ואחר כך הוא מורידה מן האש קודם שנתבשל בשבת‪ ,‬לא עבר על מלאכת בישול בשבת‪.‬‬
‫ומזה למדו אחרונים ז"ל שאם אחד מניח סיר על האש קצת קודם גמר השבת‪ ,‬ובשעה שנתבשל שיעור בישול‬
‫שחייב עליו משום בישול בשבת כבר הוא מוצאי שבת‪ ,‬שאין חייב חטאת‪ .‬ולפי זה רואים שלא מספיק במעשה‬
‫המלאכה של הגברא (האדם) שהיא ההנחה על האש‪ ,‬אלא צריך שגם בחפצא של המלאכה שהחלות של‬
‫התוצאה‪ ,‬שהמאכל תתבשל‪ ,‬ושזה יהיה בשבת‪.‬‬
‫ג) ולפי זה במלאכת זורע גם כן היינו צריכין לומר שאם אחד זורע בשבת‪ ,‬וזה רק נשרש באדמה במוצאי‬
‫שבת‪ ,‬שלא יתחייב עליו חטאת‪.‬‬
‫אבלכתב המנחת חינוך שלא יתכן לומר כן‪ ,‬שהרי שיעור השרשה של זרע באדמה הוא שלושה ימים‪ ,‬ולעולם‬
‫לא יתחייב כשזורע בשבת‪.‬‬
‫ועל כרחיך כתב המנחת חינוך שצריך לומר שמלאכת זורע אינה כמלאכת בישול‪ ,‬ובה חייבה התורה אפילו רק‬
‫על המלאכה של הגברא דהיינו הנחת הזרע באדמה‪ ,‬ולכן חייב עליה‪ ,‬אף על פי שהזרע לא נשרש באדמה אלא‬
‫במוצאי שבת‪.‬‬
‫ולפי זה חידש המנחת חינוך שאם אחד יניח זרע באדמה בשבת‪ ,‬ומיד אחר כך יוציא אותה מן האדמה‪ ,‬שאף על‬
‫פי כן יהיה חייב‪ ,‬כי עשה את מלאכת הזריעה‪.‬‬
‫ד) ומבואר בגמרא דף עג עמוד ב תנא אחד הזורע והזומר (פרוניג) והנוטע (פלנטיג) והמבריך (פרופאגיטינג)‬
‫והמרכיב (גרפטינג) כולן מלאכה אחת הן‪ ,‬מאי קא משמע לן‪[ ,‬הא קא משמע לן] העושה מלאכות הרבה מעין‬
‫מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת‪ .‬ופירש רשי שאם עשה כולן עם מלאכת זורע אינו חייב אלא אחת‪.‬‬
‫ושיטת רשי שכולן אבות‪ ,‬חוץ מזומר שהיא תולדה‪.‬‬
‫ונתחדש כאן בשס שאף על פי ששם המלאכה זורע‪ ,‬מכל מקום כמה אבות מלאכות (סוב קטגרית) נחשבין‬
‫בשם אבות מלאכות‪ .‬והטעם שזומר אינה אב מלאכה נראה‪ ,‬שבכולן עושה חיבור‪ ,‬שמחבר זרע לאדמה‪ ,‬או‬
‫נטיעה‪ ,‬וכן במבריך (פרופוגיטינג) ומרכיב (גרפטינג)‪ ,‬ומה שאין כן בזומר (פרוניג) הוא תולש את היחור‬
‫(ברנטש) משורש החיים שלו שהוא העץ‪.‬‬
‫וצריך להבין למה מנה התנא זומר שהיא רק תולדה אחרי זורע‪ ,‬ולא בסוף‪ ,‬שהרי כל השאר הם אבות‪.‬‬
‫ה) והנה אחר כך מביאה הגמרא מימרא אמר רבי אחא אמר רבי חייא בר אשי אמר רבי אמי זומר חייב‬
‫משום נוטע‪ ,‬והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע‪ .‬ומקשה השס על מבריך ומרכיב [כך פירש רשי]‪,‬‬
‫משום זורע חייב ומשום נוטע לא חייב‪ ,‬ומתרץ השס שהכוונה גם משום זורע‪ ,‬וגם חייב משום נוטע‪ ,‬ובין‬
‫שעשה מבריך ומרכיב עם זורע או אם נוטע אינו חייב אלא אחת‪.‬‬
‫ומשמע מזה לכאורה שאם עשה זומר עם נוטע חייב שתים‪ .‬אבל לעיל (אות ד) מפורש שגם בזורע וזומר‬
‫שעשה עם כולם אינו חייב אלא אחת‪.‬‬
‫גם קשה שהנה דלמה שמבואר כאן שזומר היא תולדת נוטע‪ ,‬ולפי זה קשה למה מנא התנא (לעיל אות ד) זומר‬
‫אחרי זורע ולא אחרי נוטע‪.‬‬
‫ו) וביארנו על פי הריטבא ז"ל שזומר אינו אלא תולדות נוטע ולא זורע‪ ,‬ולכן אמר רבי אחא שזומר הוא נוטע‪,‬‬
‫ואם עשה זורע וזומר חייב שתים‪ ,‬אבל התנא (לעיל אות ד) מדבר בציור שעשה כולם פירוש זורע וזומר ונוטע‬
‫ומבריך ומרכיב‪ ,‬שלכן חייב רק אחת‪ ,‬דכיון שעשה גם נוטע‪ ,‬לכן עכשיו אינו מביא חטאת על זומר‪ ,‬שהרי זומר‬
‫תולדות נוטע‪ ,‬וחידש התנא שאפילו עם עשה מלאכת זומר אחרי זורע קודם שעשה מלאכת נוטע‪ ,‬מכל מקום‬
‫כשעשה אחר כך נוטע‪ ,‬שוב נכלל זומר בנוטע‪( ,‬כי חיוב הבאת חטאת כשנודע לו חטאתו‪ ,‬ואז כבר עשה גם‬
‫מלאכת נוטע)‪ .‬ולכן מנה התנא לעיל זומר לפני נוטע‪ ,‬אף על פי שזומר אינה אלא תולדה‪ ,‬כדי להשמיענו‬
‫שאפילו עם עשה זומר קודם נוטע‪ ,‬נכלל בשם נוטע‪.‬‬