‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה הסיבה שיכול אחד השותפים לחייב את חברו לבנות מחדש את הכותל?‬ ‫‪ .2‬מה הדין אם נפל הכותל והאבנים נמצאות בתוך חצרו של אחד השותפים‪ ,‬ואותו שותף טוען שמכר לו חברו את חלקו‬ ‫בכותל? נמק!‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬לשם מה היו עושים “חזית” בבקעה?‬ ‫‪ .4‬במקום שאין מנהג קבוע‪ ,‬האם יכול בעל גינה לחייב את בעל הגינה הסמוכה לבנות כותל?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬הקיפו את הניקף משלוש רוחותיו ‪ -‬מדוע לא מחייבים אותו להשתתף בהוצאות הגדר?‬ ‫‪ .6‬מה הדין במקרה שהניקף עצמו החליט לגדור את הרוח הרביעית של שדהו? פרט!‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬הוכח ממשנתנו שהכותל לא צריך להיות יותר מארבע אמות כדי למנוע היזק ראיה!‬ ‫‪ .8‬מתי חייב אדם להשתתף בהוצאות הכותל‪ ,‬גם למעלה מארבע אמות?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬האם יכולים לכפות את כל אחר מדיירי החצר להשתתף בהוצאות של בניית בית שער לחצר? פרט!‬ ‫‪ .10‬מתי נחשב אדם כתושב העיר וחייב לשלם מיסים?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬האם ראובן יכול לחייב את שמעון לחלוק את הגינה שהם מחזיקים בשותפות? פרט!‬ ‫‪ .12‬מה יעשה שותף שרוצה לסיים את השותפות אך חברו לא רוצה לחלוק?‬ ‫‪1‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬המשנה אוסרת על אדם להשתמש בשדהו כאוות נפשו – מדוע אין כאן פגיעה בקנינו של האדם?‬ ‫‪ .2‬מדוע צריך להרחיק את התנור מהכותל של חברו?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מי שגר בקומה שניה ורוצה להתקין תנור ‪ -‬מה עליו לעשות? ומדוע?‬ ‫‪ .4‬באר את מחלוקת רבי שמעון ותנא קמא במשנתנו!‬ ‫משנה ג‬ ‫‪“ .5‬באמת ביין התירו” – מה הכוונה “באמת”?‬ ‫‪ .6‬מדוע אוסרת המשנה על אחד מבני החצר לפתוח חנות בביתו?‬ ‫‪ .7‬מה מיוחד בלמוד תורה בהקשר של משנתנו?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬מה הסיבה שאוסרת המשנה על אחד מהשכנים לסמוך את כותלו לכותל חברו?‬ ‫‪ .9‬מדוע צריכים להגביה את הכותל ארבע אמות מעל החלונות של השכן?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬מתי חייב בעל הסולם להרחיק את סולם ארבע אמות מחצר חברו?‬ ‫‪ .11‬מי שקנה מחברו קרקע ובתוכה יש שובך יונים‪ ,‬ואין מסביב לשובך אפילו חמישים אמה ‪ -‬האם רשאי הוא להשאיר את‬ ‫השובך כמות שהוא? נמק!‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬למי שייך גוזל שנמצא במרחק של חמישים ואחת אמה מהשובך הקרוב? נמק!‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מה הסיבה שחייבים להרחיק את האילנות מהעיר?‬ ‫‪ .14‬מהם שני המקרים שבהם קוצצים את האילן אך לא נותנים לבעלים את דמי האילן?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מדוע מחייבים את בעל הגורן הקבועה להרחיק חמישים אמה?‬ ‫‪ .16‬האם חייבים להרחיק גם בגורן שאינה קבועה?‬ ‫‪2‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מה קבעו חכמים בכדי למנוע נזקי ריח?‬ ‫‪ .18‬האם מותר להקים בית עיבוד עורות מצד צפון של העיר במרחק של חמישים אמה מהעיר?‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬מדוע מחייב תנא קמא להרחיק את החרדל מכוורת הדבורים של שכנו?‬ ‫‪ .20‬איך ניתן לראות ממשנתנו שרבי יוסי סובר שעל הניזק להרחיק את עצמו?‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬לדעת תנא קמא לא קוצצים את האילן אם הוא קדם לבור‪ .‬האם יש בכך סתירה למשנה ז’ ששם שנינו שתמיד קוצצים‬ ‫את האילנות אם הם קרובים לעיר?‬ ‫‪ .22‬מדוע חולק רבי יוסי על תנא קמא?‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬מי שרוצה לנטוע אילנות צריך להרחיק ארבע אמות משדה חברו ‪ -‬מה מטרת ההרחקה?‬ ‫‪ .24‬מתי מותר לבעל החצר לקצוץ את שורשי האילן של שכנו שפלשו לתוך חצרו?‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬מדוע מבחין תנא קמא בין חרוב ושקמה לשאר האילנות?‬ ‫‪ .26‬מה סובר אבא שאול?‬ ‫משנה יד‬ ‫‪ .27‬עד היכן מותר לקצוץ את ענפי האילן שמפריעים לבני רשות הרבים?‬ ‫‪ .28‬מה הסיבה שרבי שמעון מחמיר יותר על בעל האילן?‬ ‫‪3‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬חכמים קבעו שחזקת הבתים היא שלוש שנים ‪ -‬מדוע לא שנתיים או שנה?‬ ‫‪ .2‬מה ההבדל בין שדה הבעל לבית השלחין לענין חזקת שלוש שנים?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬ראובן החזיק שדה בארץ יהודה ‪ ,‬ולאחר חמש שנים הגיע לוי ומחה בפניו‪ ,‬וטען שהוא הבעלים של השדה – האם יש ללוי‬ ‫זכות למחות לאחר שעברו שלוש שנים?‬ ‫‪ .4‬מה הטעם של חזקת שלוש שנים לפי רבי יהודה?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע צריך המחזיק לטעון גם טענה? הרי הוא מחזיק בקרקע!‬ ‫‪ .6‬מה משותף לאריס ולאפוטרופוס?‬ ‫‪ .7‬מה ההבדל בין “חזקת שלוש שנים” לחזקה של “נעל גדר ופרץ”?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬המשנה עוסקת בעדים זוממים ‪ -‬מה הכוונה?‬ ‫‪ .9‬איך ייתכן שעדים זוממים ישלמו רק שליש מהסכום שאותו זממו לחייב?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬מה הדין במקרה של חצר משותפת שנועדה לכניסה ויציאה‪ ,‬ואחד השותפים טוען שקנה את החצר מהשותף השני‪,‬‬ ‫וכראיה לך‪ ,‬הוא מוכיח שהוא מגדל תרנגולים בחצר‪ ,‬ושותפו לא מחה בו‪.‬‬ ‫‪ .11‬אם אחד השותפים עשה בחצר מחיצה לבהמתו וחברו לא מחה בו “הרי זו חזקה” – האם יש לו חזקה לאחר שלוש שנים‬ ‫שלא מחה בו‪ ,‬או מיד שלא מחה בו?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬האם יש חזקה להעמיד סולם מצרי במקום מסוים בחצר? נמק!‬ ‫‪ .13‬באר את מחלוקתם של רבי יהודה ות”ק בענין החלון!‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬מה המקור בתורה לכך שאסור לפתוח חלון כנגד חלון?‬ ‫‪ .15‬באיזה מקרה רשאי אדם לפתוח חלון מול חלונו של חברו? ומדוע?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬האם יכול אדם לחפור מערה בתוך רשותו ולהמשיך אותה מתחת לרשות הרבים?‬ ‫‪ .17‬מדוע התירו לאדם לקנות חצר שיש בה זיזים היוצאים לרשות הרבים ‪ -‬הרי הוא עלול להזיק בכך את בני רשות הרבים!‬ ‫‪4‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬האם מי שמכר את הבית מכר גם את המחסן? נמק!‬ ‫‪ .2‬מתי נחשב הגג כחלק מהבית ונכלל במכירת הבית ומתי לא?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מי שמכר את הבית אך לא מכר את הבור הסמוך לו ‪ -‬האם מכר יחד עם הבית גם את הדרך המובילה אל הבור?‬ ‫‪ .4‬מיהו התנא שסובר “המוכר בעין יפה הוא מוכר”?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע מי שמכר את הבית מכר את הדלת אבל לא את המפתח?‬ ‫‪ .6‬האם מי שמכר את הבית מכר גם את המכתשת? פרט!‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מה מיוחד בבית המרחץ ובבית הבד?‬ ‫‪ .8‬באר את מחלוקת רבי אליעזר ותנא קמא!‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬ת”ק סובר שמי שמכר את “בית הבד” לא מכר את הקורה – מדוע?‬ ‫‪ .10‬מה הסיבה שרבי אליעזר חולק על ת”ק וסובר שמכר את הקורה?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מה היה תפקידם של הנסרים בבית המרחץ?‬ ‫‪ .12‬האם אוצרות העצים נחשבים כחלק מבית המרחץ? הוכח דבריך!‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬האם שובך יונים נחשב מטלטלין? הוכח דבריך!‬ ‫‪ .14‬מי שמכר “את העיר” האם מכר גם את שומר העיר?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מדוע נחשבים הקנים שבכרם כחפצים המחוברים לקרקע?‬ ‫‪ .16‬האם תבואה שהגיע זמנה להיקצר נחשבת כחלק מהקרקע או כמטלטלין? נמק!‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מהו “סדן השקמה”? ומדוע הוא לא נמכר עם השדה?‬ ‫‪ .18‬האם יש הבדל אם מכר לחברו את השדה או נתן לו את השדה במתנה? פרט!‬ ‫‪5‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק חמישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬באיזה מקרה מי שקונה את הספינה קונה גם את הסחורה שבתוכה?‬ ‫‪ .2‬באר את מחלוקת רבי יהודה וחכמים!‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מדוע נחום המדי סובר שמי שמכר חמור מכר גם את השק שעל גבי החמור?‬ ‫‪ .4‬האם האוכף נמכר יחד עם החמור לדעת ת”ק? נמק!‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע מי שמכר את הפרה לא מכר את בנה‪ ,‬אך מי שמכר את החמור מכר את הסיח?‬ ‫‪ .6‬הוכח ממשנתנו שעיקר השובך הם היונים שבשובך!‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬האם מי שקונה שני אילנות קונה גם את הקרקע שסביב אילנות?‬ ‫‪ .8‬אם מכר שלושה אילנות יש לקונה את הקרקע שסביבם‪ .‬ומדוע רשאי המוכר לקצוץ את ענפי האילן שהתפשטו לתוך‬ ‫שדהו?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬באיזה מקרה אנחנו אומרים שמי שמכר את הראש מכר גם את הרגליים?‬ ‫‪ .10‬מדוע מי שמוכר רגליים של בהמה דקה לא התכוון למכור בכך גם את הראש?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מי רשאי לחזור בו במקרה שמכר לו חיטים רעות ונמצאו יפות?‬ ‫‪ .12‬המוכר לחברו חומץ ונמצא יין – מי מהצדדים יכול לחזור בו? נמק!‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מתי מדידת הפירות נחשבת קניין‪ ,‬ומתי לא?‬ ‫‪ .14‬מדוע מי שקונה פשתן לא יכול לקנותו בקניין משיכה?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬הוכח ממשנתנו שהסרסור שמודד ללקוחות את היין בשכר נחשב כשומר שכר על היין שהוא מודד!‬ ‫‪ .16‬האם חייב החנווני להטיף שלוש טיפות בשעה שמוכר יין או שמן ללקוחותיו? פרט!‬ ‫‪6‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מדוע סובר ת”ק שחייב החנווני לשלם את הפונדיון ואת צלוחית השמן ששבר הקטן?‬ ‫‪ .18‬באיזה מקרה מודים חכמים לרבי יהודה שיש לפטור את החנווני מתשלום על שבירת הצלוחית?‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬אם הסיטון לא יקנח את מידותיו – מי יפסיד מכך? נמק!‬ ‫‪ .20‬מה המקור בתורה לחייב את החנווני לקנח את משקלותיו?‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬מדוע חייב המוכר להוסיף לקונה על המשקל שסוכם?‬ ‫‪ .22‬במקום שנהגו למחוק את פי המידה‪ ,‬האם רשאי הלוקח להוסיף דמים למוכר ולבקש ממנו שיגדוש את המידה? נמק!‬ ‫‪7‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה הטעם שאם לא צמחו אין למוכר אחריות?‬ ‫‪ .2‬מה הוסיף רשב”ג על ת”ק?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מה הכוונה במילים “מקבל עליו רובע טינופת לסאה”?‬ ‫‪ .4‬מדוע א”א לטעון מקח טעות על המקרים במשנה (‪ 10‬מתולעות‪ 10 ,‬קוססות)?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע מוכר יין והחמיץ אינו חייב באחריותו?‬ ‫‪ .6‬מה נקרא יין ישן?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מהו גודלו של בית קטן‪ ,‬שקבלן צריך לבנות לחבירו?‬ ‫‪ .8‬מנין למדו על גובהו של בית? וכיצד קובעים את גובהו?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬אדם שיש לו בור בחצר חבירו – מתי רשאי להכנס‪ ,‬ומה אסור לו להכניס?‬ ‫‪ .10‬מדוע בעל החצר עושה מנעול על בור שאינו שלו ?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מדוע בעל החצר הפנימית אינו רשאי להכניס תגרין או לעבור לגינה אחרת?‬ ‫‪ .12‬באיזה מצב מותר להכנס בכל שעה ומדוע?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מדוע בעל השדה אינו מקבל את שטחו בחזרה?‬ ‫‪ .14‬דרך הרבים ‪ 16‬אמה – מה הכוונה ומנין למדו זאת?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מה תפקיד הכוכין במערה?‬ ‫‪ .16‬מה כוונת רשב”ג הכל לפי הסלע?‬ ‫‪8‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬האומר לחבירו “בית כור עפר אני מוכר לך” מה צריך לתת לו ‪ ,‬ומה אינו יכול לתת לו ומדוע?‬ ‫‪ .2‬מדוע אם אמר “כבית כור עפר” רשאי לתת סלעים ונקעים עמוקים?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מה פירוש הביטוי “בית כור עפר‪..‬מידה בחבל? ומה הנפק”מ בזה?‬ ‫‪ .4‬אם אמר “הן חסר הן יתר” מה הכוונה ומה הנפק”מ בזה?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬כאשר אמר שני לשונות סותרים כמו מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר – מה קובע ומדוע?‬ ‫‪ .6‬מה הכוונה “בסימניו ובמצריו”?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬המוכר לחבירו חצי שדה במה החצאים שווים ובמה אינם שווים?‬ ‫‪“ .8‬והוא מקבל עליו מקום הגדר” מי זה הוא‪ ,‬ומה מקבל עליו?‬ ‫‪9‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שמיני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה פירוש הביטוי נוחלין ולא מנחילין? הבא דוגמא!‬ ‫‪ .2‬אחים מאמא אחת ‪ -‬מה דינם לענין לירושה?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬בן ובת ‪ -‬מי קודם לירושה?‬ ‫‪ .4‬כל יוצאי ירכה של בת קודמים לאחים מה הכוונה?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מהם שלשת החלקים שקבלו בנות צלפחד?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .6‬האם בן בכור מקבל פי שנים בנכסי האם? מה המקור?‬ ‫‪“ .7‬והבנות ניזונות מנכסי האב ואינן ניזונות מנכסי האם” – מה הכוונה?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .8‬מי שאמר “פלוני בני לא יירש עם אחיו” – מה הדין ומדוע?‬ ‫‪ .9‬ריבה לאחד ומיעט לאחר דבריו קיימין – מדוע זה מותר?‬ ‫‪ .10‬האם אפשר שאדם יתן נכסיו בחייו לאחרים ולא יוריש לבניו כלום? האם זה רצוי?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מה הדין כאשר אדם מעיד על פלוני שהוא אחיו‪ ,‬והאחים האחרים טוענים שאינם מכירים אותו?‬ ‫‪ .12‬דייתקי קשורה על ירכו של הנפטר – מה המקרה ומה הדין?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬אדם שכתב לבנו שהוא מקנה לו את נכסיו “מהיום ולאחר מיתה” ‪ -‬מה הכוונה? וכיצד בפועל מתחלקים?‬ ‫‪ .14‬האם יש זכות לבנים צעירים לקבל הוצאות חתונתם כמו אחים גדולים?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות – מה הכוונה?‬ ‫‪ .16‬איפה יש חומרה בירושת הבנות יותר מירושת הבנים?‬ ‫‪10‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק תשיעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה עושים כאשר הנכסים מועטין (עיין בקהתי)?‬ ‫‪ .2‬מה הכוונה בדברי אדמון “בשביל שאני זכר הפסדתי?!”‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מהו טומטום? והאם הוא יכול לרשת עם אחים בנים? נמק תשובתך!‬ ‫‪ .4‬האם טמטום שהוא ילד יחיד יכול לרשת את הוריו? נמק!‬ ‫משנה ג‬ ‫‪“ .5‬השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע” – מה הכוונה?‬ ‫‪ .6‬באיזה מקרה זכאים האחים הגדולים לקבל את השבח כולו אליהם?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מדוע אח שנעשה חולה משלם את הוצאות הטיפול מכיסו הפרטי?‬ ‫‪ .8‬מהי שושבינות? ומדוע נגבית בבית דין?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מהן סבלונות?‬ ‫‪ .10‬באיזה מקרה החזר סבלונות תלי באכילת החתן בבית חמיו ובאיזה מקרה אינו תלוי?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מהו שכיב מרע? באיזה מקרה אם חילק נכסיו אין מתנתו קיימת? מדוע?‬ ‫משנֶ ה? ומה הדין?‬ ‫‪ .12‬כאשר יש ויכוח אם הנותן היה בריא או שכיב מרע – מה זה ָ‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מה המחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים לגבי הקנאת שכיב מרע?‬ ‫‪ .14‬כיצד מזכים מתנה לגדול?‬ ‫משנה ח‬ ‫משנֶ ה מי מת ראשון?‬ ‫‪ .15‬נפל הבית עליו ועל אביו מה זה ָ‬ ‫‪ .16‬ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן – מה הכוונה?‬ ‫‪11‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬נפל הבית עליו ועל אשתו ‪ -‬הרשב”ם מסביר שאין לאשה ילדים מן הבעל הזה – מדוע?‬ ‫‪ .18‬נכסים הנכנסים והיוצאים עימה – מהם?‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬באיזה מקרה מודים ב”ש לב”ה ומדוע?‬ ‫‪ .20‬מה סובר רבי עקיבא?‬ ‫‪12‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק עשירי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מדוע תקנו גט מקושר?‬ ‫‪ .2‬היכן חותמים העדים בגט מקושר? מה הדין אם חתמו אחרת?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬כמה עדים חותמים על גט מקושר?‬ ‫‪ .4‬מה הכוונה למעלה ולמטה בשטר? ומה עושים אם יש סתירה?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע כותבים שובר לאשה אע”פ שאין בעלה עימה?‬ ‫‪ .6‬מדוע אין כותבים שובר ללוקח עד שיהא מוכר עימו?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מהם שטרי אירוסין? ומה הכוונה מדעת שניהם?‬ ‫‪ .8‬מהן שטרי בירורין?‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬פרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני תן לו שטרו – מה המקרה?‬ ‫‪ .10‬מה הדין במקרה כזה ומדוע?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬אדם שנמחק שטר חובו – מה יעשה?‬ ‫‪ .12‬נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים – מה הכוונה?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬שני אחים עני ועשיר שירשו מאביהם מרחץ – מתי רשאי העני לכוף את אחיו העשיר להשכירו‪ ,‬ומתי אינו רשאי?‬ ‫‪ .14‬האם יש מקרה שרשאי המלווה לגשת לערב לגבות את חובו לפני שהוא תובע מן הלווה עצמו?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬ערב אחר חיתום שטרות – מה הכוונה ומה הדין?‬ ‫‪“ .16‬שלא על אמונתו הלוהו” – מה טעמו של בן ננס?‬ ‫‪13‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬בזמן המשנה היו עושים בחצר שימושים רבים‪ ,‬ולכן הכותל היה נחוץ לשמירת פרטיות‪ ,‬וללא כותל אי אפשר לנצל את‬ ‫החצר בצורה ראויה ויש בכך היזק‪ ,‬שהיזק ראיה נחשב היזק‪.‬‬ ‫‪ .2‬מאחר וחכמים חייבו אותם לבנות את הכותל‪ ,‬האבנים שייכות לשניהם גם אם הם נמצאות ברשותו‪ ,‬עד שיביא ראיה‬ ‫לדבריו‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬החזית נועדה לשמש כסימן המוכיח שהכותל נעשה על ידי אחד מהשותפים‪.‬‬ ‫‪ .4‬יכול הוא לחייב את חברו גם אם אין מנהג קבוע‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬אין למוקף הנאה מכך‪ ,‬שהרי שדהו פרוץ מהרוח הרביעית‪.‬‬ ‫‪ .6‬לדעת רבי יוסי עליו לשלם חצי מהעלות של כל הגדר‪ ,‬ואילו לדעת ת”ק עליו לשלם חצי מעלות של גדר העשויה מקנים‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬המשנה אומרת שאם נפל הכותל מחייבים אותו לבנות עד ארבע אמות מכיון שיש היזק ראיה‪ ,‬ולכן הוא בחזקת שנתן‪ ,‬אבל‬ ‫למעלה מארבע אמות לא מחייבים אותו ולכן הוא החזקת שלא נתן‪.‬‬ ‫‪ .8‬במקרה שאחד השותפים הגביה על חשבונו את הכותל למעלה מארבע אמות‪ ,‬וחברו בנה כותל אחר בחצרו‪ ,‬במטרה‬ ‫להשתמש להניח תקרה בין שני הכתלים‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬לדעת ת”ק יכולים לכפות‪ ,‬ואילו רבן גמליאל סובר שמותר לכפות רק בחצר שסמוכה לרשות הרבים‪.‬‬ ‫‪ .10‬לאחר שנים עשר חודש‪ ,‬אא”כ הוא קנה שם בית‪ ,‬שאז הוא מתחייב מיד במיסי העיר‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬הוא יכול רק אם לאחר החלוקה ישאר לכל אחד מהשותפים שטח שמספיק לזרוע בו חצי קב לדעת ת”ק או רבע קב‬ ‫לדעת ר”ע‪.‬‬ ‫‪ .12‬אם מדובר בנכס שישאר שמו עליו גם לאחר החלוקה‪ ,‬הרי שמחייבים את השותף השני לחלוק‪ ,‬ואם לא מדובר בנכס‬ ‫שישאר שמו עליו‪ ,‬רשאי אחד השותפים לומר לחברו “גוד או אגוד”‪ .‬כלומר‪ ,‬או שתמכור לי את חלקך או שתקנה את חלקי‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬ישנם מקרים שהשימוש בשדה גורם נזקים ישירים לשדה השכן‪ ,‬ולכן אוסרת המשנה לחפור בור סמוך לבורו של שכנו‪,‬‬ ‫שהחפירה מערערת את כותלו של הבור של שכנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬החום שמפיק התנור גורם נזק לכותל של חברו‪ ,‬אא”כ הוא הרחיק שלושה טפחים מבסיסו את התנור‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬מי שגר בקומה שניה חייב לדאוג שיהיה בידוד בין בסיס התנור לרצפה‪ ,‬על מנת שלא תדלק הרצפה שתחת התנור‪ .‬ולכן‬ ‫מחייבת המשנה להניח טיח או טיט בעובי של שלושה טפחים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ת”ק סובר שאם הרחיק בהתאם לשיעורים שקבעו חכמים‪ ,‬ובכל זאת נגרם נזק‪ ,‬הרי שחייב לשלם על הנזק‪ ,‬ואילו רבי‬ ‫שמעון פוטר‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬שהמשנה נוקטת בלשון “באמת” הכוונה שזו ההלכה‪.‬‬ ‫‪ .6‬בני החצר יכולים לטעון שהרעש של הקונים מזיק אותם‪.‬‬ ‫‪ .7‬אם אחד מבני החצר רוצה לפתוח תלמוד תורה בביתו‪ ,‬לא יכולים בני המבוי לעכב עליו מכיון שהוא עוסק במצווה גדולה‬ ‫של תלמוד תורה‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬מדובר במשנה שסמיכת הכותל תגרום לכך שלא יהיה מעבר סמוך לכותל ובכך יגרם נזק לכותל‪ ,‬שדריסת רגלם של הרבים‬ ‫גורמת להידוק הקרקע הסמוכה לכותל ולחיזוק יסודות הכותל‪.‬‬ ‫‪ .9‬צריך להגביה את הכותל ארבע אמות‪ ,‬כדי שלא ניתן יהיה לכופף את ראשו ולהציץ דרך חלונותיו של שכנו‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬בעל הסולם חייב להרחיק את הסולם ארבע אמות במקרה שיש לשכן שובך יונים‪ ,‬על מנת למנוע מהנמיה מלעלות על‬ ‫הסולם ולקפוץ ממנו לשובך של שכנו‪.‬‬ ‫‪ .11‬הקונה רשאי לקיים את השובך‪ ,‬מאחר שהוא קנה אותו כך מהמוכר‪ ,‬ואנחנו מניחים שהמוכר הגיע להסכמה עם שכניו‪,‬‬ ‫והם מחלו לו על כך‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬הגוזל שייך למוצא‪ ,‬מכיון שהגוזל לא יכול לעוף‪ ,‬וחכמים קבעו שכל המדדה לא מדדה יותר מחמישים אמה‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬יש להרחיק את האילן משום נוי העיר‪.‬‬ ‫‪ .14‬אם קדמה העיר לאילן‪ ,‬וכן אם יש ספק ולא יודעים אם העיר קדמה או שהאילן קדם‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬חייב להרחיק‪ ,‬שהבוץ שנמצא בגורן מייבש את נטיעותיו ונירו של חברו‪.‬‬ ‫‪ .16‬בגורן שאינה קבועה לא חייבים להרחיק‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬חכמים קבעו שחייבים להרחיק חמישים אמה את נבלות‪ ,‬הקברות והבורסקי‪.‬‬ ‫‪ .18‬לדעת ר”ע מותר‪ ,‬אך ת”ק אוסר‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬ת”ק סובר שמכיון שהדבורים אוכלות מהחרדל‪ ,‬נגרם בכך נזק לדבש של הדבורים‪.‬‬ ‫‪ .20‬רבי יוסי סובר שבעל החרדל לא חייב להרחיק את החרדל מהכוורת למרות שחרדלו מזיק את הדבש‪ ,‬שעל הניזק להרחיק‬ ‫את עצמו‪.‬‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬יש הבדל בין היזק של רבים לבין היזק של יחיד‪.‬‬ ‫‪ .22‬רבי יוסי סובר שעל הניזק להרחיק את עצמו‪ ,‬וכשם שזה חופר בתוך שלו‪ ,‬זה נוטע בתוך שלו‪ .‬ולכן בעל הבור לא יכול‬ ‫לדרוש מבעל האילן להרחיק את אילנו‪.‬‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬צריך להרחיק ארבע אמות בכדי שניתן יהיה לחרוש מסביב לאילנות‪ ,‬מבלי להיכנס עם המחרשה לתוך שדה חברו‪.‬‬ ‫‪ .24‬מותר לו לקצוץ את השורשים שנמצאים בעומק של פחות משלושה טפחים ומפריעים לחרישה‪ ,‬וכן מותר לקצוץ את‬ ‫השורשים גם בעומק של יותר משלושה טפחים אם הם מזיקים לבורו או למערתו‪.‬‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬לחרוב ולשקמה ענפים רבים‪ ,‬וצילם של הענפים מזיק לשדה חברו‪ ,‬בעוד שבשאר האילנות הענפים רק מפריעים לעבודת‬ ‫החרישה‪ ,‬אך צילם לא מזיק את השדה‪.‬‬ ‫‪ .26‬אבא שאול סובר שניתן לחתוך את כל אילנות הסרק כנגד המשקולת‪ ,‬שמכיון שעצים אלו לא עושים פירות‪ ,‬אין בקציצת‬ ‫ענפיהם הפסד מרובה‪.‬‬ ‫משנה יד‬ ‫‪ .27‬לפי ת”ק עד גובה של גמל ורכבו‪ ,‬ולפי רבי יהודה עד לגובה של גמל הטעון פשתן‪ ,‬ואילו ר”ש אומר שקוצצים את כל‬ ‫הענפים לפי הקו המאונך שעל המיצר‪.‬‬ ‫‪ .28‬רבי שמעון חושש לכך שמתחת לענפים יהיה כזית מת‪ ,‬והענפים יוצרים אוהל מעל המת‪ ,‬ומי שיעבור מתחת לענפים‬ ‫ייטמא טומאת אוהל‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬עד שלוש שנים נזהרים אנשים לשמור על שטרותיהם‪ ,‬שהם חוששים שיבואו אנשים לערער על המכירה‪ ,‬אבל לאחר מכן‬ ‫השטר יכול להאבד‪ ,‬ולכן חכמים קבעו שלאחר שלוש שנים יש חזקה גם אם אין שטר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בבית השלחין שעושה פירות במשך כל השנה‪ ,‬צריכים להחזיק שלוש שנים מיום ליום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שדה הבעל אינה‬ ‫עושה פירות תדיר‪ ,‬ולכן אין צורך להחזיק שלוש שנים מיום ליום‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬לדעת ת”ק יכול לוי למחות אם הוא לא היה בגליל או בעבר הירדן‪ ,‬אך לפי רבי יהודה איבד את זכותו למחות‪.‬‬ ‫‪ .4‬רבי יהודה סובר שחכמים קבעו שלוש שנים רק במקרה שהמערער נמצא בספרד‪ ,‬שצריך שלוש שנים בכדי שיוכל לבוא‬ ‫ולמחות‪ ,‬אבל במקום קרוב אין צורך להמתין שלוש שנים‪ ,‬שחזקה שאין אדם מניח לאחר לאכול משדהו אפילו שעה אחת‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬החזקה לא יוצרת את הבעלות בקרקע‪ ,‬היא רק מהווה ראיה לטענתו של המחזיק‪ ,‬ולכן חייב המחזיק לטעון טענה המבססת‬ ‫את הבעלות שלו בקרקע‪.‬‬ ‫‪ .6‬אין חזקתם משמשת ראיה‪ ,‬שהרי יש להם רשות להחזיק בקרקע‪.‬‬ ‫‪ .7‬חזקת שלוש שנים משמשת כראיה בלבד‪ ,‬ואילו חזקת “נעל גדר ופרץ” משמשת כאחת מדרכי הקנין ויוצרת את הבעלות‬ ‫של הקונה בקרקע‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .8‬עדים שרצו לחייב אדם‪ ,‬ובאו עדים אחרים והזימו אותם בכך שאמרו שבאותו היום ובאותה שעה היו העדים הזוממים‬ ‫איתם במקום אחר‪ .‬והדיינים מחייבים את העדים הזוממים במה שרצו לחייב את מי שהעידו עליו‪.‬‬ ‫‪ .9‬אם באו שלוש כתות של עדים‪ ,‬וכל אחת מהם העידה רק על שנה אחת‪ ,‬כך שבהצטרפות שלוש הכתות נוצרה חזקה של‬ ‫שלוש שנים‪ ,‬ולכן קובעת המשנה שכל כת משלמת שליש משווי השדה‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .10‬גידול תרנגולים לא מהווה חזקה‪ ,‬שדרכם של שותפים לגדל תרנגולים בחצר המשותפת‪.‬‬ ‫‪ .11‬נחלקו בכך הראשונים‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .12‬אין חזקה‪ ,‬היות ומדובר בסולם קטן ולא קבוע‪ ,‬ולכן אין חברו מקפיד עליו ולכן לא מחה‪.‬‬ ‫‪ .13‬ת”ק סובר שאין חזקה במקרה של חלון שראשו של אדם לא יכול להיכנס לתוכו‪ ,‬ואילו רבי יהודה סובר שגם אז יש חזקה‬ ‫במקרה שעשה בחלון מסגרת של עץ וחברו לא מחה בו‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .14‬המקור בתורה הוא בפרשת בלעם שכתוב “וישא ‪ ...‬את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו” ואומרת הגמרא שבלעם‬ ‫ראה שאין פתחי אוהליהם של ישראל מכוונים זה לזה‪.‬‬ ‫‪ .15‬מותר לפתוח חלון מול חלונו של חברו אם חלון חברו פתוח לרשות הרבים‪ ,‬שבין כך ובין כך חייב חברו להיזהר ולהצניע‬ ‫את עצמו מבני רשות הרבים‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .16‬נחלקו בכך ת”ק ורבי אליעזר‪ .‬ת”ק אוסר‪ ,‬ורבי אליעזר מתיר אם המערה מספיק חזקה לשאת מעליה עגלה טעונה אבנים‪.‬‬ ‫‪ .17‬אנחנו טוענים עבור הקונה שמן הסתם המוכר הכניס את הכותל פנימה לתוך חלקו כך שהזיזים נמצאים בחלקו‪ ,‬שאז‬ ‫מוטלת החובה על בני רה”ר להיזהר ולהרחיק את עצמם מלהינזק‪.‬‬ ‫פרק רביעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬המחסן לא נמכר יחד עם הבית‪ ,‬שהמחסן לא משמש למגורים אלא להניח בו חפצים‪.‬‬ ‫‪ .2‬נחלקו בכך רבי ת”ק ורבי יהודה‪ .‬לפי ת”ק הגג לא נכלל במכירת הבית אא”כ יש לו מעקה שגובהו עשרה טפחים‪ ,‬ואילו רבי‬ ‫יהודה סובר שאם יש לגג צורת הפתח הוא לא נמכר עם הבית גם אם אין לו מעקה שגובהו עשרה טפחים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬ר”ע סובר שמכר גם את הדרך‪ ,‬אך חכמים חולקים‪.‬‬ ‫‪ .4‬ר”ע סובר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מי שמוכר את הבית מוכר את כל הדברים המחוברים אל הבית‪ ,‬ולכן הדלת נמכרת עם הבית‪ ,‬אבל המפתח שהוא מטלטל‬ ‫לא נמכר עם הבית‪.‬‬ ‫‪ .6‬המכתשת נמכרת עם הבית רק אם היא מחוברת לקרקע‪ .‬ולכן מכתשת מטלטלת לא מכורה עם הבית‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬גם אם המוכר אמר שהוא מוכר את החצר וכל מה שבתוכה‪ ,‬הוא לא מכר בכך את בית המרחץ ובית הבד‪.‬‬ ‫‪ .8‬רבי אליעזר סובר שאם אמר המוכר שהוא מוכר את החצר‪ ,‬הרי שמכר בכך רק את השטח הפנוי שבחצר‪ ,‬ואילו ת”ק סובר‬ ‫שמכר גם את הבתים‪ ,‬השיחין והמערות שבחצר‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬הקורה נחשבת מטלטלין‪ ,‬ולכן היא לא נמכרת עם בית הבד‪.‬‬ ‫‪ .10‬רבי אליעזר סובר שהקורה נמכרת למרות שהיא מטלטלין‪ ,‬מאחר והיא מהווה את עיקר בית הבד‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬הנסרים היו לוחות עץ שהניחו על קרקע המרחץ על מנת שאנשים לא יתלכלכו או יכוו מחום הקרקע‪.‬‬ ‫‪ .12‬לא‪ ,‬מכיון שהם לא נמכרים עם בית המרחץ‪ ,‬אפילו אם מכר לו את בית המרחץ וכל מה שבתוכו‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬שובך לא נחשב מטלטלין מאחר שאם מכר את העיר הוא מוכר גם את השובך‪.‬‬ ‫‪ .14‬נחלקו בכך ת”ק ורשב”ג‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬מאחר שלא מזיזים אותם מהכרם לעולם‪.‬‬ ‫‪ .16‬המשנה אומרת שאם מכר את שדה הרי שמכר גם את התבואה שמחוברת לקרקע גם אם התבואה בשלה ולא צריכה‬ ‫יותר לקרקע‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬סדן השקמה הוא עץ שקמה בוגר שכבר קצצו את ענפיו‪ ,‬והוא לא בטל לשדה‪ ,‬אלא נחשב כשדה בפני עצמו‪.‬‬ ‫‪ .18‬בעוד שבנוגע למכירת שדה נחלקו ר”ע וחכמים האם המוכר מוכר בעין יפה‪ ,‬הרי שמי שנותן לחברו שדה במתנה‪ ,‬נותן‬ ‫לו את השדה בעין יפה‪ ,‬ולכן הוא מתכוין לתת לא רק את השדה אלא גם את כל מה שבתוך השדה‪ ,‬גם אם לא אמר זאת‬ ‫במפורש‪.‬‬ ‫פרק חמישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬אם אמר הקונה שהוא קונה את הספינה וכל מה שבתוכה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לדעת רבי יהודה הדמים מודיעים‪ ,‬וניתן לדעת לפי הסכום ששילם הקונה מה מכר לו המוכר‪ ,‬ואילו חכמים סוברים שאין‬ ‫הדמים מהווים ראיה‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬נחום המדי סובר שהחמור נועד לשאת משאות‪ ,‬ולכן כלי המשא כמו השק שעל גביו נמכרים איתו‪.‬‬ ‫‪ .4‬ת”ק סובר שסתם חמור לרכיבה עומד‪ ,‬ולכן האוכף נמכר עם החמור‪ ,‬שהאוכף נועד לרכיבה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדובר במשנה שמכר “חמורה מניקה” ו “פרה מניקה”‪ .‬שחמור לא קונים עבור החלב‪ ,‬ולכן הכוונה לסיח‪ ,‬אבל פרה קונים‬ ‫גם בשביל החלב‪ ,‬ולכן לא קנה את בנה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המשנה אומרת שמי שמכר את השובך מכר את היונים שבשובך‪ ,‬שעיקר השובך הם היונים‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬רבי מאיר סובר שקונה‪ ,‬אך ת”ק חולק‪.‬‬ ‫‪ .8‬הקרקע שנמכרה היא רק זו שנצרכת לגידול האילנות‪ ,‬ולכן אם התפשטו הענפים מעבר לכך‪ ,‬רשאי המוכר לקצוץ אותם‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬בבהמה דקה אבל לא בגסה‪.‬‬ ‫‪ .10‬בבהמה דקה נוהגים שמי שקונה אבר חשוב מוסיפים לו גם אבר שאינו חשוב כ”כ‪ ,‬אבל לא נוהגים שמי שקונה אבר‬ ‫שהוא לא חשוב כ”כ כמו הרגליים‪ ,‬קונה בכך גם אבר חשוב כמו הראש‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬המוכר רשאי לחזור‪ ,‬אך לא הקונה‪.‬‬ ‫‪ .12‬שניהם יכולים לחזור בהם‪ ,‬שיש כאן מקח טעות‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬אם המוכר מודד אין כאן קנין‪ ,‬אבל אם הקונה מודד הרי שקונה במשיכה והמוכר לא יכול לחור בו‪.‬‬ ‫‪ .14‬כל דבר שדרך האנשים לקנותו בהגבהה כמו פשתן‪ ,‬לא נקנה במשיכה‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬המשנה אומרת שאם נשברה החבית ברשותו של הסרסור‪ ,‬חייב הסרסור לשלם על החבית‪.‬‬ ‫‪ .16‬ת”ק סובר שהחנווני לא חייב להטיף שלוש טיפות‪ ,‬ואילו רבי יהודה אומר שרק בערב שבת הוא פטור מלהטיף‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬החנווני חייב לשלם מכיוון שהוא היה צריך לשלוח את השמן ואת העודף בידי שליח בר דעת‪ ,‬ולא ע”י קטן‪.‬‬ ‫‪ .18‬אם החנווני נטל את הצלוחית מידיו של התינוק על מנת למוד בה את השמן‪ ,‬והחזירה לקטן מבלי למדוד בה לאחרים‪,‬‬ ‫הרי שהחנווני לא חייב לשלם במקרה שנשברה הצלוחית ברשותו של התינוק‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬החנווני שקונה מהסיטון יפסיד‪ .‬מכיוון שהיין או השמן נדבקים בדפנות הכלי‪ ,‬ואם לא מנקים אותם נפח הכלי הופך‬ ‫להיות קטן יותר‪.‬‬ ‫‪ .20‬כתוב בתורה “מאזני צדק אבני צדק ‪ ”...‬ומאזני צדק הם המשקולות שצריכות להיות מדויקות‪.‬‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬כתוב בתורה “אבן שלמה וצדק”‪ ,‬ומכיוון שהמילה “צדק” מיותרת‪ ,‬דורשים מכך חז”ל שיש כאן הוראה למוכר “צדק‬ ‫משלך ותן לו”‪.‬‬ ‫‪ .22‬אסור למוכר לגדוש גם אם הקונה משלם לו תוספת על כך‪ ,‬שהרי יש כאן חשש שיבואו לידי רמאות‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מכיון שלא סוכם מראש באיזה סוג זרעים מדובר יכול המוכר לומר לקונה שהזרעים נמכרו לאכילה ולא לזריעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפי ת”ק המוכר מקבל בחזרה את דמי הזרעים ולפי רשב”ג מקבל גם את מה שהפסיד בכך שזרע‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬הקונה מקבל אחוז מסויים של פסולת בתוך התבואה ולא כמות מדוייקת של תבואה נקיה‪ .‬והיחס הוא ‪ 1/24‬פסולת לסאה‬ ‫תבואה?‬ ‫‪ .4‬מקובל שיש אחוז סביר של סחורה פגומה בתוך הסחורה הטובה ואין זו סיבה לביטול המקח‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מכיוון שהיין עבר לקנקני הקונה יכול המוכר לומר שהקנקנים של הקונה גרמו ליין להחמיץ‬ ‫‪ .6‬יין משנה שעברה‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬שש אמות על שמונה אמות‪.‬‬ ‫‪ .8‬הגובה הוא חצי האורך והרוחב כמו בהיכל שבמקדש‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬רשאי להכנס רק בשעות סבירות שבני אדם נכנסים ואסור לו להכניס את בהמתו‪.‬‬ ‫‪ .10‬כדי שחבירו יצטרך לקחת מים רק בידיעתו ולא יכנס בשעה שהוא לא נמצא ויצא לעז על אשתו (איסור ייחוד וכדומה)‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מכיוון שהמעבר משועבד רק לצורך הכניסה לגינה ודריסת בני אדם רבים מזיקה לו‪.‬‬ ‫‪ .12‬כאשר המעבר מן הצד כיון שאין זה מזיק לבעל הגינה‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מכיוון שהרבים החזיקו בשביל בידיעת הבעלים והוא שתק ולא מחה בהם ולכן אינו יכול לקחת בחזרה‪.‬‬ ‫‪ .14‬מי שמוכר דרך לרבים צריך להיות רוחבה לפחות ‪ 16‬אמה כמו שהיה במדבר עם עגלות הלווים‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬בתוכן קוברים את המתים‪.‬‬ ‫‪ .16‬שאם האדמה רכה צריך לחפור יותר כוכין כדעת רבי שמעון‪ ,‬ואם האדמה קשה פחות כוכין כדעת ת”ק‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שביעי‬ ‫משנה א‬ ‫צריך לתת שטח אדמה ישרה הראויה לזרוע כמות של כור תבואה‪ .‬ואינו יכול לתת סלעים או נקעים שגובהם ועומקם עשרה‬ ‫טפחים ומעלה משום שאדם אינו רוצה לקנות שדה אחת שמחולקת כביכול לכמה שדות ‪.‬‬ ‫כיוון שהלשון כבית עפר (עם כ”ף הדמיון) משמע בערך ולא בדיוק‪ ,‬ולכן אינו חייב לתת בית כור עפר מדוייק‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫הכוונה באופן מדוד ומדוייק‪ .‬ואם הוסיף אפילו קצת הקונה חייב להחזיר‪ ,‬ואם החסיר אפילו קצת חייב המוכר להשלים‪.‬‬ ‫הכוונה שמוכר לו בית כור עפר פחות או יותר‪ ,‬ז”א לא באופן מדוייק ולכן אפילו אם חסר ‪ 1/24‬מכל בית סאה‪ ,‬המכירה תופסת‬ ‫בלי שום החזרות ‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫הלשון האחרון קובעת מכיוון שאנו אומרים שחזר בו מדבריו הראשונים‪.‬‬ ‫שמוכר לו בין כור‪ ,‬שנמצא בין הסימנים והגבולות האלה שהוא אומר לו‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫החצאים שווים בשווים הכספי אבל לא באיכות הקרקע‪ ,‬שרשאי המוכר לומר התכוונתי לדמי חצי שדה‪ ,‬ולהשאיר לעצמו‬ ‫את הקרקע המשובחת יותר‪.‬‬ ‫הכוונה לקונה‪ ,‬והוא צריך לתת את השטח שעליו יבנו את הגדר שמפרידה בין שתי החלקות‬ ‫‪22‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק שמיני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬אדם שמקבל ירושה אך אינו יכול הוריש למי שהוריש לו‪ .‬דוגמא‪ :‬אדם יורש את אמו שנפטרה אך אינו מוריש לה אם הוא‬ ‫נפטר‪ ,‬אלא הנחלה עוברת לקרוביו משפחת אביו‬ ‫‪ .2‬לא נוחלין ולא מנחילין‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬בן‬ ‫‪ .4‬אם יש בת (בלי בן) היא יורשת‪ .‬ואפילו אם היא מתה ויש לה ילדים או יורשים מזרעה‪ ,‬הם קודמים לאחים של האבא‬ ‫המוריש‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬הארץ התחלקה לאנשים שיצאו ממצרים‪ .‬ולכן‪ :‬חלק אחד שמגיע לצלפחד בהיותו מיוצאי מצרים‪ .‬חלק שני כיורש עם‬ ‫שאר האחים בנכסי חפר אביו שגם הוא היה מיוצאי מצרים‪ .‬וחלק שלישי בהיותו בכור‪ ,‬קיבל חלק כפול בנכסי חפר‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .6‬כתוב “לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו” ולמדו חז”ל‪ ,‬דוקא מה שנמצא אצל האבא ולא מה שנמצא אצל האמא‪ ,‬ולכן‬ ‫אינו מקבל פי שנים בנכסי האם‪.‬‬ ‫‪ .7‬בנות רשאיות לקבל כסף לצורך מזונות מנכסי האב לאחר מותו – שזהו תנאי בכתובה של האמא שלהן‪ .‬אולם תנאי זה הוא‬ ‫רק על נכסי האבא ולא על הנכסים של האמא‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .8‬זה לא מועיל כלום כיון שהוא מתנה (עושה תנאי) נגד הדין של התורה שנתנה זכות לבן לרשת את אביו‪.‬‬ ‫‪ .9‬מכיון שהוא מחלק את נכסיו בחייו‪ ,‬ולאדם יש זכות לחלק את רכושו כרצונו‪ .‬זה שונה מירושה שפועלת לאחר מיתה ולזה‬ ‫אין לאדם שליטה וזכות לשנות‪.‬‬ ‫‪ .10‬לת”ק זה אפשרי אך לא רצוי כיון שהוא עוקר את הדין תורה של ירושה‪ .‬לפי רשב”ג אם בניו אינם הגונים אפשר ורצוי‬ ‫להעבירם מהירושה‪( .‬לפי ת”ק יתכן שיעשו תשובה או אולי יהיו נכדים הגונים)‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬אם האחים טוענים שאינם מכירים אות‪ ,‬א”כ הפלוני אינו מקבל חלק שווה בין האחים בירושת האבא‪ ,‬אבל מקבל חצי‬ ‫מהחלק של אותו אח שמכיר בו כאחיו‪.‬‬ ‫‪ .12‬אדם שמת ומצאו אצלו שטר שברור שהוא כתבו ואינו מזוייף (כגון קשור על ירכו) אעפ”כ אין מקיימים את דברי השטר‬ ‫(כגון שמעניק נכסים לפלוני) משום שיתכן שנמלך בדעתו שלא לתת ולכן השאיר את השטר אצלו ולא מסרו למקבל‪.‬‬ ‫‪23‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬הכוונה היא‪ ,‬שהוא מקנה לבן את גוף הקרקע בחייו (של האבא) אבל זכות המימוש של הבעלות (אכילת הפירות) היא רק‬ ‫לאחר מיתה האבא‪ .‬ולכן כל זמן שהאבא חי הוא מקבל ונהנה מן הפירות‪ ,‬ורק לאחר מותו זה עובר לבן‪.‬‬ ‫‪ .14‬אם הגדולים נטלו ירושה אז גם לקטנים יש זכות לקבל סכום זהה‪ .‬אולם אם הגדולים התחתנו עוד בחיי האבא‪ ,‬והאבא‬ ‫נתן להם את הוצאות חתונתם‪ ,‬אין לקטנים זכות לקבל כמותם מנכסי הירושה‪ ,‬כיון שכאשר הגדולים קבלו זה לא היה בגדר‬ ‫ירושה‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬אין הבנות הגדולות יכולות לקחת כסף להוצאות מלבושים יותר מאשר הבנות הקטנות‪.‬‬ ‫‪ .16‬כאשר יש רק בנות אין הם מקבלות מזונות על חשבון הירושה אלא מחלקות הכל בשווה וכל אחת ניזונת מחלקה‪ .‬ואם יש‬ ‫בנים ובנות‪ ,‬הבנות מקבלות מזונות מנכסי הירושה עד שהן מתבגרות (‪ )12.5‬או עד שמתארסות‬ ‫פרק תשיעי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מפרישים כסף לטובת מזונות הבנות‪ ,‬והשאר נותנים לבנים כירושה‪ ,‬ואם נגמר הם צריכם לחזר על הפתחים לקבל אוכל‪.‬‬ ‫‪ .2‬אדמון מקשה מדוע בנכסים מרובים זכאים הבנים לקבל הכל בירושה‪ ,‬ואילו בנכסים מועטים מפרישים לבנות מזונותיהן‪,‬‬ ‫ורק מה שנשאר מקבלים הבנים כירושה‪( .‬ואם לא נשאר‪ ,‬לא יקבלו כלום)‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬טמטום הוא מי שהוא אטום ואין ניכר בגופו אם הוא זכר או נקיבה‪ .‬וכאשר יש ירושה יכולים הבנים לטעון שמא אתה נקיבה‬ ‫ואינך זכאי לרשת עימנו‪ ,‬הבא ראיה שאתה זכר ותיטול‪ .‬וכל זמן שלא יביא ראיה אינו נוטל‪.‬‬ ‫‪ .4‬במקרה הוא ילד יחיד – הוא יורש כיון שהוא זרעו היחיד של הנפטר בין אם הוא זכר או נקיבה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬אם הבנים הגדולים השביחו את נכסי הירושה של האבא לפני שחילקו את הירושה ‪ -‬הרווחים מתחלקים שווה בשווה בין‬ ‫כל האחים (כולל הקטנים)‪.‬‬ ‫‪ .6‬אם השביחו את הנכסים על חשבונם הפרטי ולא מכספי הירושה‪( .‬או אם אמרו מראש שהם רוצים לחלק את הנכסים‪,‬‬ ‫ובמידה וב”ד מתעצל בעני‪ ,‬והם השקיעו מכספי האבא לטובת הנכסים – השבח לעצמם)‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬מדובר שנעשה חולה בפשיעתו‪ ,‬כגון שלא נזהר מן הקור או חום‪ ,‬ולכן אין האחים צריכים לשאת בהוצאות טיפולו על‬ ‫חשבון הירושה‪ .‬אבל אם נעשה חולה מחמת אונס הוצאות רפואתו הם מדמי הירושה‪.‬‬ ‫‪ .8‬שושבינות הן מתנות ששולחם חבריו של החתן להוצאות ימי המשתה‪ ,‬והשושבינים באים ושמחים עימו בימי המשתה‪.‬‬ ‫מתנה זו היא כעין הלוואה לחתן עד שהם עצמם יתחתנו והוא יביא להם ג”כ מתנה כזו‪ ,‬ולכן היא נגבית בב”ד‬ ‫‪24‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מתנות שהחתן נותן לארוסתו למחרת הקידושין‪.‬‬ ‫‪ .10‬אם החתן נתן סבלונות ואמר בפירוש שרוצה שתביאם לאחר הנישואין לביתן המשותף‪ ,‬אזי צריכה להחזיר במידה ולא‬ ‫התחתנו‪ ,‬גם אם לא אכל אצלם‪ .‬ואם נתן סבלונות באופן סתמי אזי תלוי‪ :‬אם אכל אצלם מחל על הסבלונות‪ ,‬ואם לא אכל‬ ‫אצלם לא מחל‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬שכיב מרע הוא חולה שעומד למות ולכן מחלק את נכסיו‪ .‬אם שייר לעצמו כלשהוא אנו מניחים שהתכוון לתת בכל מקרה‬ ‫ומה ששייר לעצמו זה למקרה שיבריא‪ .‬אבל אם לא שייר לעצמו כלום אנו מניחים שנתן רק על דעת שימות‪ ,‬ואם היה יודע‬ ‫שיבריא לא היה נותן הכל – ולכן יכול לחזור בו במידה והבריא‬ ‫‪ .12‬אם היה חולה מסוכן והבריא יכול לחזור בו ואם היה בריא בשעת הנתינה אין יכול לחזור בו‪ .‬לפי רבי מאיר צריך הנותן‬ ‫להביא הוכחה שהוא היה חולה (מכיון שעכשיו הוא בריא ומסתמא גם קודם היה)‪ ,‬ולחכמים מי שמקבל ורוצה להוציא ממון‬ ‫מהנותן‪ ,‬צריך להביא ראיה‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬לפי רבי אליעזר גם שכ”מ צריך לעשות קנין עם מקבל המתנה כפי שמקובל עם בריא‪ .‬ולפי חכמים די בגילוי דעת שרוצה‬ ‫לתת ואין צורך לעשות קנין‪.‬‬ ‫‪ .14‬לפי ת”ק חייב הגדול לזכות בעצמו ואי אפשר שאחר יעשה לו קנין‪ ,‬ולפי רבי יהושע יכול גם אחר לזכות עבור הגדול‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬אם האב מת ראשון ואח”כ מת הבן‪ ,‬יוצא שהבן ירש את אביו וקבל את כל הירושה ויכולים בעלי חובות של הבן לגבות‬ ‫נכסים מן הבן‪ .‬ואם הבן מת ראשון‪ ,‬יוצא שהבן לא ירש את האבא ואין לבעלי החובות מהיכן לגבות‪.‬‬ ‫‪ .16‬הכוונה שיורשי האבא זכאים לקבל את הירושה כי הם בוודאי יורשים‪ .‬ובעלי החובות של הבן צריכים להביא ראיה שהאבא‬ ‫מת ראשון כדי לטעון שהבן ירש אותו‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬מכיוון שאם יש להם ילדים אין בכלל ויכוח שהרי אותם ילדים יורשים את האבא והאמא וזה לא משנה מי מת קודם‪.‬‬ ‫‪ .18‬נכסי מלוג – זאת אומרת נכסים שהאשה הביאה לבית בעלה כשנישאת‪ ,‬ולבעל אין זכות למוכרם אלא רק להנות‬ ‫מפירותיהם‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬כאשר נפל הבית על הבן והאמא‪ ,‬ולא ידוע אם הבן מת קודם וא”כ נכסיה של האם הולכים למשפחתה (בית אביה) או‬ ‫האמא מתה קודם והבן ירש אותה (והאחים שלו מן האבא יקבלו את ירושתו)‪ .‬במקרה כזה מודים ב”ש וב”ש שיחלוקו משום‬ ‫ששני הצדדים באים מכח ירושה ויש ספק שקול‪.‬‬ ‫‪.20‬שגם במקרה כזה הנכסים למשפחת האמא כיוון שהיא הייתה מוחזקת בהם כאשר הייתה בחיים‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫פרק עשירי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬תקנו משום כהנים שהם קפדנים ועלולים לכתוב גט במהירות ולגרש נשותיהן ואח”כ לא יוכלו להחזירן‪ ,‬ולכן תקנו לעשות‬ ‫גט ע”י תפירות ועל ידי זה לעכב את כתיבת השטר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בגט מקושר חותמים העדים מאחור בין הקשרים‪ ,‬זאת אומרת בין הכפלים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬שלשה‪.‬‬ ‫‪ .4‬למעלה – הכוונה תחילת השטר‪ ,‬ולמטה – סוף השטר שבו חוזרים בקיצור על עיקרי הדברים‪ .‬אם יש סתירה סוף השטר‬ ‫קובע‪ ,‬מכיון שאנו מניחים שחזר בו לקראת הסוף‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬השובר הוא קבלה על פרעון הכתובה‪ ,‬וכיון שזה לזכותו של הבעל ולא לחובתו אין חשש להפסד של הבעל‪.‬‬ ‫‪ .6‬מכיון שהשטר הוא ראיה שהקונה שילם וקנה‪ ,‬ואי אפשר לכתוב זאת אלא אם כן ברור שהמוכר מסכים‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬שטרי אירוסין הוא שטר שכותבים בשלב האירוסין (קידושי אשה איש) שבו כל צד מתחייב לצד השני מה יתן לקראת‬ ‫החתונה‪ .‬השטר נכתב רק בהסכמת אבי החתן ואבי הכלה‬ ‫‪ .8‬שטר שבו כתוב מי הם הדיינים שכל צד בירר לעצמו לפני הדין‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬הלווה פרע חלק מהחוב ובמקום שובר סוכם לתת לשליש (אדם שלישי) את השטר עד לזמן שיפרע את שאר החוב‪ .‬ואמר‬ ‫הלווה לשליש שאם לא יפרע עד זמן מסויים הוא מרשה לשליש להחזיר למלווה את השטר ויגבה בו את מלוא הסכום‪.‬‬ ‫‪ .10‬לפי רבי יוסי יתן‪ ,‬לפי רבי יהודה לא‪ .‬בגמרא מבואר שנחלקו האם “אסמכתא קניא”‪ ,‬זאת אומרת האם כאשר מבטיח‬ ‫לחבירו שיעשה משהו בתנאי מסויים‪ ,‬וסמך בליבו שלא יגיע למצב הזה‪ ,‬צריך לקיים את הבטחתו כי היא רצינית‪ ,‬או שאינה‬ ‫מחייבת אותו משום שלא התכוון אליה ברצינות‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬יעמיד עדים שיודעים על תוכן השטר ויעידו בפני ב”ד והם יכתבו לו שטר חדש‪.‬‬ ‫‪ .12‬אם נאמר שהמלווה כותב שובר ללווה‪ ,‬זה מאלץ את הלווה לשמור תמיד על השובר שלא יעלם‪ ,‬אחרת עלול המלווה‬ ‫לגבות כל חובו‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬אם האבא עשאו להשכרה יכול האח העני להכריח את האח העשיר להשכירו‪ .‬אולם אם האבא עשאו לעצמו ‪ ,‬לשימוש‬ ‫פרטי אינו יכול להכריח אותו‪.‬‬ ‫‪ .14‬לפי ת”ק אם זה ערב קבלן שאומר “הלווה לו ואני אפרע” ‪ ,‬אזי גם אם יש נכסים ללווה רשאי לפנות לערב‪ .‬לפי רשב”ג אם‬ ‫יש נכסים ללווה אינו רשאי לפנות לערב‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬ערב שחתימתו בשטר מופיעה אחרי העדים‪ ,‬והוא מתחייב להיות ערב להלוואה‪ ,‬אין זה כמו הלוואה בשטר אלא הלוואה‬ ‫בעל פה‪ .‬לפי רשב”ג הוא גובה מנכסים בני חורין של הערב‪ ,‬ולפי בן ננס אינו גובה כלל‪.‬‬ ‫‪ .16‬לדעתו רק אם ההלוואה נעשתה על סמך קבלת האחריות של הערב זה מחייב אותו‪ ,‬אבל אם הערבות באה לאחר‬ ‫ההלוואה אין לזה תוקף כלל‪.‬‬ ‫‪27‬‬