16 בבא בתרא תשובות חזרה לסדר נזיקין פ ר ו י ק ט ס ד ר מ ש נ ה ל ש נ ה

‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הסיבה שיכול אחד השותפים לחייב את חברו לבנות מחדש את הכותל?‬
‫‪ .2‬מה הדין אם נפל הכותל והאבנים נמצאות בתוך חצרו של אחד השותפים‪ ,‬ואותו שותף טוען שמכר לו חברו את חלקו‬
‫בכותל? נמק!‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬לשם מה היו עושים “חזית” בבקעה?‬
‫‪ .4‬במקום שאין מנהג קבוע‪ ,‬האם יכול בעל גינה לחייב את בעל הגינה הסמוכה לבנות כותל?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הקיפו את הניקף משלוש רוחותיו ‪ -‬מדוע לא מחייבים אותו להשתתף בהוצאות הגדר?‬
‫‪ .6‬מה הדין במקרה שהניקף עצמו החליט לגדור את הרוח הרביעית של שדהו? פרט!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬הוכח ממשנתנו שהכותל לא צריך להיות יותר מארבע אמות כדי למנוע היזק ראיה!‬
‫‪ .8‬מתי חייב אדם להשתתף בהוצאות הכותל‪ ,‬גם למעלה מארבע אמות?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬האם יכולים לכפות את כל אחר מדיירי החצר להשתתף בהוצאות של בניית בית שער לחצר? פרט!‬
‫‪ .10‬מתי נחשב אדם כתושב העיר וחייב לשלם מיסים?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬האם ראובן יכול לחייב את שמעון לחלוק את הגינה שהם מחזיקים בשותפות? פרט!‬
‫‪ .12‬מה יעשה שותף שרוצה לסיים את השותפות אך חברו לא רוצה לחלוק?‬
‫‪1‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬המשנה אוסרת על אדם להשתמש בשדהו כאוות נפשו – מדוע אין כאן פגיעה בקנינו של האדם?‬
‫‪ .2‬מדוע צריך להרחיק את התנור מהכותל של חברו?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מי שגר בקומה שניה ורוצה להתקין תנור ‪ -‬מה עליו לעשות? ומדוע?‬
‫‪ .4‬באר את מחלוקת רבי שמעון ותנא קמא במשנתנו!‬
‫משנה ג‬
‫‪“ .5‬באמת ביין התירו” – מה הכוונה “באמת”?‬
‫‪ .6‬מדוע אוסרת המשנה על אחד מבני החצר לפתוח חנות בביתו?‬
‫‪ .7‬מה מיוחד בלמוד תורה בהקשר של משנתנו?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬מה הסיבה שאוסרת המשנה על אחד מהשכנים לסמוך את כותלו לכותל חברו?‬
‫‪ .9‬מדוע צריכים להגביה את הכותל ארבע אמות מעל החלונות של השכן?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬מתי חייב בעל הסולם להרחיק את סולם ארבע אמות מחצר חברו?‬
‫‪ .11‬מי שקנה מחברו קרקע ובתוכה יש שובך יונים‪ ,‬ואין מסביב לשובך אפילו חמישים אמה ‪ -‬האם רשאי הוא להשאיר את‬
‫השובך כמות שהוא? נמק!‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬למי שייך גוזל שנמצא במרחק של חמישים ואחת אמה מהשובך הקרוב? נמק!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה הסיבה שחייבים להרחיק את האילנות מהעיר?‬
‫‪ .14‬מהם שני המקרים שבהם קוצצים את האילן אך לא נותנים לבעלים את דמי האילן?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מדוע מחייבים את בעל הגורן הקבועה להרחיק חמישים אמה?‬
‫‪ .16‬האם חייבים להרחיק גם בגורן שאינה קבועה?‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מה קבעו חכמים בכדי למנוע נזקי ריח?‬
‫‪ .18‬האם מותר להקים בית עיבוד עורות מצד צפון של העיר במרחק של חמישים אמה מהעיר?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬מדוע מחייב תנא קמא להרחיק את החרדל מכוורת הדבורים של שכנו?‬
‫‪ .20‬איך ניתן לראות ממשנתנו שרבי יוסי סובר שעל הניזק להרחיק את עצמו?‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬לדעת תנא קמא לא קוצצים את האילן אם הוא קדם לבור‪ .‬האם יש בכך סתירה למשנה ז’ ששם שנינו שתמיד קוצצים‬
‫את האילנות אם הם קרובים לעיר?‬
‫‪ .22‬מדוע חולק רבי יוסי על תנא קמא?‬
‫משנה יב‬
‫‪ .23‬מי שרוצה לנטוע אילנות צריך להרחיק ארבע אמות משדה חברו ‪ -‬מה מטרת ההרחקה?‬
‫‪ .24‬מתי מותר לבעל החצר לקצוץ את שורשי האילן של שכנו שפלשו לתוך חצרו?‬
‫משנה יג‬
‫‪ .25‬מדוע מבחין תנא קמא בין חרוב ושקמה לשאר האילנות?‬
‫‪ .26‬מה סובר אבא שאול?‬
‫משנה יד‬
‫‪ .27‬עד היכן מותר לקצוץ את ענפי האילן שמפריעים לבני רשות הרבים?‬
‫‪ .28‬מה הסיבה שרבי שמעון מחמיר יותר על בעל האילן?‬
‫‪3‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬חכמים קבעו שחזקת הבתים היא שלוש שנים ‪ -‬מדוע לא שנתיים או שנה?‬
‫‪ .2‬מה ההבדל בין שדה הבעל לבית השלחין לענין חזקת שלוש שנים?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬ראובן החזיק שדה בארץ יהודה ‪ ,‬ולאחר חמש שנים הגיע לוי ומחה בפניו‪ ,‬וטען שהוא הבעלים של השדה – האם יש ללוי‬
‫זכות למחות לאחר שעברו שלוש שנים?‬
‫‪ .4‬מה הטעם של חזקת שלוש שנים לפי רבי יהודה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע צריך המחזיק לטעון גם טענה? הרי הוא מחזיק בקרקע!‬
‫‪ .6‬מה משותף לאריס ולאפוטרופוס?‬
‫‪ .7‬מה ההבדל בין “חזקת שלוש שנים” לחזקה של “נעל גדר ופרץ”?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬המשנה עוסקת בעדים זוממים ‪ -‬מה הכוונה?‬
‫‪ .9‬איך ייתכן שעדים זוממים ישלמו רק שליש מהסכום שאותו זממו לחייב?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬מה הדין במקרה של חצר משותפת שנועדה לכניסה ויציאה‪ ,‬ואחד השותפים טוען שקנה את החצר מהשותף השני‪,‬‬
‫וכראיה לך‪ ,‬הוא מוכיח שהוא מגדל תרנגולים בחצר‪ ,‬ושותפו לא מחה בו‪.‬‬
‫‪ .11‬אם אחד השותפים עשה בחצר מחיצה לבהמתו וחברו לא מחה בו “הרי זו חזקה” – האם יש לו חזקה לאחר שלוש שנים‬
‫שלא מחה בו‪ ,‬או מיד שלא מחה בו?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬האם יש חזקה להעמיד סולם מצרי במקום מסוים בחצר? נמק!‬
‫‪ .13‬באר את מחלוקתם של רבי יהודה ות”ק בענין החלון!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬מה המקור בתורה לכך שאסור לפתוח חלון כנגד חלון?‬
‫‪ .15‬באיזה מקרה רשאי אדם לפתוח חלון מול חלונו של חברו? ומדוע?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬האם יכול אדם לחפור מערה בתוך רשותו ולהמשיך אותה מתחת לרשות הרבים?‬
‫‪ .17‬מדוע התירו לאדם לקנות חצר שיש בה זיזים היוצאים לרשות הרבים ‪ -‬הרי הוא עלול להזיק בכך את בני רשות הרבים!‬
‫‪4‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האם מי שמכר את הבית מכר גם את המחסן? נמק!‬
‫‪ .2‬מתי נחשב הגג כחלק מהבית ונכלל במכירת הבית ומתי לא?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מי שמכר את הבית אך לא מכר את הבור הסמוך לו ‪ -‬האם מכר יחד עם הבית גם את הדרך המובילה אל הבור?‬
‫‪ .4‬מיהו התנא שסובר “המוכר בעין יפה הוא מוכר”?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע מי שמכר את הבית מכר את הדלת אבל לא את המפתח?‬
‫‪ .6‬האם מי שמכר את הבית מכר גם את המכתשת? פרט!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מה מיוחד בבית המרחץ ובבית הבד?‬
‫‪ .8‬באר את מחלוקת רבי אליעזר ותנא קמא!‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬ת”ק סובר שמי שמכר את “בית הבד” לא מכר את הקורה – מדוע?‬
‫‪ .10‬מה הסיבה שרבי אליעזר חולק על ת”ק וסובר שמכר את הקורה?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה היה תפקידם של הנסרים בבית המרחץ?‬
‫‪ .12‬האם אוצרות העצים נחשבים כחלק מבית המרחץ? הוכח דבריך!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬האם שובך יונים נחשב מטלטלין? הוכח דבריך!‬
‫‪ .14‬מי שמכר “את העיר” האם מכר גם את שומר העיר?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מדוע נחשבים הקנים שבכרם כחפצים המחוברים לקרקע?‬
‫‪ .16‬האם תבואה שהגיע זמנה להיקצר נחשבת כחלק מהקרקע או כמטלטלין? נמק!‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מהו “סדן השקמה”? ומדוע הוא לא נמכר עם השדה?‬
‫‪ .18‬האם יש הבדל אם מכר לחברו את השדה או נתן לו את השדה במתנה? פרט!‬
‫‪5‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬באיזה מקרה מי שקונה את הספינה קונה גם את הסחורה שבתוכה?‬
‫‪ .2‬באר את מחלוקת רבי יהודה וחכמים!‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מדוע נחום המדי סובר שמי שמכר חמור מכר גם את השק שעל גבי החמור?‬
‫‪ .4‬האם האוכף נמכר יחד עם החמור לדעת ת”ק? נמק!‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע מי שמכר את הפרה לא מכר את בנה‪ ,‬אך מי שמכר את החמור מכר את הסיח?‬
‫‪ .6‬הוכח ממשנתנו שעיקר השובך הם היונים שבשובך!‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬האם מי שקונה שני אילנות קונה גם את הקרקע שסביב אילנות?‬
‫‪ .8‬אם מכר שלושה אילנות יש לקונה את הקרקע שסביבם‪ .‬ומדוע רשאי המוכר לקצוץ את ענפי האילן שהתפשטו לתוך‬
‫שדהו?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬באיזה מקרה אנחנו אומרים שמי שמכר את הראש מכר גם את הרגליים?‬
‫‪ .10‬מדוע מי שמוכר רגליים של בהמה דקה לא התכוון למכור בכך גם את הראש?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מי רשאי לחזור בו במקרה שמכר לו חיטים רעות ונמצאו יפות?‬
‫‪ .12‬המוכר לחברו חומץ ונמצא יין – מי מהצדדים יכול לחזור בו? נמק!‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מתי מדידת הפירות נחשבת קניין‪ ,‬ומתי לא?‬
‫‪ .14‬מדוע מי שקונה פשתן לא יכול לקנותו בקניין משיכה?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬הוכח ממשנתנו שהסרסור שמודד ללקוחות את היין בשכר נחשב כשומר שכר על היין שהוא מודד!‬
‫‪ .16‬האם חייב החנווני להטיף שלוש טיפות בשעה שמוכר יין או שמן ללקוחותיו? פרט!‬
‫‪6‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מדוע סובר ת”ק שחייב החנווני לשלם את הפונדיון ואת צלוחית השמן ששבר הקטן?‬
‫‪ .18‬באיזה מקרה מודים חכמים לרבי יהודה שיש לפטור את החנווני מתשלום על שבירת הצלוחית?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬אם הסיטון לא יקנח את מידותיו – מי יפסיד מכך? נמק!‬
‫‪ .20‬מה המקור בתורה לחייב את החנווני לקנח את משקלותיו?‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬מדוע חייב המוכר להוסיף לקונה על המשקל שסוכם?‬
‫‪ .22‬במקום שנהגו למחוק את פי המידה‪ ,‬האם רשאי הלוקח להוסיף דמים למוכר ולבקש ממנו שיגדוש את המידה? נמק!‬
‫‪7‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה הטעם שאם לא צמחו אין למוכר אחריות?‬
‫‪ .2‬מה הוסיף רשב”ג על ת”ק?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה הכוונה במילים “מקבל עליו רובע טינופת לסאה”?‬
‫‪ .4‬מדוע א”א לטעון מקח טעות על המקרים במשנה (‪ 10‬מתולעות‪ 10 ,‬קוססות)?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע מוכר יין והחמיץ אינו חייב באחריותו?‬
‫‪ .6‬מה נקרא יין ישן?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מהו גודלו של בית קטן‪ ,‬שקבלן צריך לבנות לחבירו?‬
‫‪ .8‬מנין למדו על גובהו של בית? וכיצד קובעים את גובהו?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬אדם שיש לו בור בחצר חבירו – מתי רשאי להכנס‪ ,‬ומה אסור לו להכניס?‬
‫‪ .10‬מדוע בעל החצר עושה מנעול על בור שאינו שלו ?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מדוע בעל החצר הפנימית אינו רשאי להכניס תגרין או לעבור לגינה אחרת?‬
‫‪ .12‬באיזה מצב מותר להכנס בכל שעה ומדוע?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מדוע בעל השדה אינו מקבל את שטחו בחזרה?‬
‫‪ .14‬דרך הרבים ‪ 16‬אמה – מה הכוונה ומנין למדו זאת?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מה תפקיד הכוכין במערה?‬
‫‪ .16‬מה כוונת רשב”ג הכל לפי הסלע?‬
‫‪8‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬האומר לחבירו “בית כור עפר אני מוכר לך” מה צריך לתת לו ‪ ,‬ומה אינו יכול לתת לו ומדוע?‬
‫‪ .2‬מדוע אם אמר “כבית כור עפר” רשאי לתת סלעים ונקעים עמוקים?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מה פירוש הביטוי “בית כור עפר‪..‬מידה בחבל? ומה הנפק”מ בזה?‬
‫‪ .4‬אם אמר “הן חסר הן יתר” מה הכוונה ומה הנפק”מ בזה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬כאשר אמר שני לשונות סותרים כמו מידה בחבל אני מוכר לך הן חסר הן יתר – מה קובע ומדוע?‬
‫‪ .6‬מה הכוונה “בסימניו ובמצריו”?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬המוכר לחבירו חצי שדה במה החצאים שווים ובמה אינם שווים?‬
‫‪“ .8‬והוא מקבל עליו מקום הגדר” מי זה הוא‪ ,‬ומה מקבל עליו?‬
‫‪9‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה פירוש הביטוי נוחלין ולא מנחילין? הבא דוגמא!‬
‫‪ .2‬אחים מאמא אחת ‪ -‬מה דינם לענין לירושה?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בן ובת ‪ -‬מי קודם לירושה?‬
‫‪ .4‬כל יוצאי ירכה של בת קודמים לאחים מה הכוונה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מהם שלשת החלקים שקבלו בנות צלפחד?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬האם בן בכור מקבל פי שנים בנכסי האם? מה המקור?‬
‫‪“ .7‬והבנות ניזונות מנכסי האב ואינן ניזונות מנכסי האם” – מה הכוונה?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬מי שאמר “פלוני בני לא יירש עם אחיו” – מה הדין ומדוע?‬
‫‪ .9‬ריבה לאחד ומיעט לאחר דבריו קיימין – מדוע זה מותר?‬
‫‪ .10‬האם אפשר שאדם יתן נכסיו בחייו לאחרים ולא יוריש לבניו כלום? האם זה רצוי?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מה הדין כאשר אדם מעיד על פלוני שהוא אחיו‪ ,‬והאחים האחרים טוענים שאינם מכירים אותו?‬
‫‪ .12‬דייתקי קשורה על ירכו של הנפטר – מה המקרה ומה הדין?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬אדם שכתב לבנו שהוא מקנה לו את נכסיו “מהיום ולאחר מיתה” ‪ -‬מה הכוונה? וכיצד בפועל מתחלקים?‬
‫‪ .14‬האם יש זכות לבנים צעירים לקבל הוצאות חתונתם כמו אחים גדולים?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬אין הגדולות מתפרנסות על הקטנות – מה הכוונה?‬
‫‪ .16‬איפה יש חומרה בירושת הבנות יותר מירושת הבנים?‬
‫‪10‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק תשיעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מה עושים כאשר הנכסים מועטין (עיין בקהתי)?‬
‫‪ .2‬מה הכוונה בדברי אדמון “בשביל שאני זכר הפסדתי?!”‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מהו טומטום? והאם הוא יכול לרשת עם אחים בנים? נמק תשובתך!‬
‫‪ .4‬האם טמטום שהוא ילד יחיד יכול לרשת את הוריו? נמק!‬
‫משנה ג‬
‫‪“ .5‬השביחו גדולים את הנכסים השביחו לאמצע” – מה הכוונה?‬
‫‪ .6‬באיזה מקרה זכאים האחים הגדולים לקבל את השבח כולו אליהם?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מדוע אח שנעשה חולה משלם את הוצאות הטיפול מכיסו הפרטי?‬
‫‪ .8‬מהי שושבינות? ומדוע נגבית בבית דין?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מהן סבלונות?‬
‫‪ .10‬באיזה מקרה החזר סבלונות תלי באכילת החתן בבית חמיו ובאיזה מקרה אינו תלוי?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מהו שכיב מרע? באיזה מקרה אם חילק נכסיו אין מתנתו קיימת? מדוע?‬
‫משנֶ ה? ומה הדין?‬
‫‪ .12‬כאשר יש ויכוח אם הנותן היה בריא או שכיב מרע – מה זה ָ‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מה המחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים לגבי הקנאת שכיב מרע?‬
‫‪ .14‬כיצד מזכים מתנה לגדול?‬
‫משנה ח‬
‫משנֶ ה מי מת ראשון?‬
‫‪ .15‬נפל הבית עליו ועל אביו מה זה ָ‬
‫‪ .16‬ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן – מה הכוונה?‬
‫‪11‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬נפל הבית עליו ועל אשתו ‪ -‬הרשב”ם מסביר שאין לאשה ילדים מן הבעל הזה – מדוע?‬
‫‪ .18‬נכסים הנכנסים והיוצאים עימה – מהם?‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬באיזה מקרה מודים ב”ש לב”ה ומדוע?‬
‫‪ .20‬מה סובר רבי עקיבא?‬
‫‪12‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫שאלות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק עשירי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מדוע תקנו גט מקושר?‬
‫‪ .2‬היכן חותמים העדים בגט מקושר? מה הדין אם חתמו אחרת?‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬כמה עדים חותמים על גט מקושר?‬
‫‪ .4‬מה הכוונה למעלה ולמטה בשטר? ומה עושים אם יש סתירה?‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדוע כותבים שובר לאשה אע”פ שאין בעלה עימה?‬
‫‪ .6‬מדוע אין כותבים שובר ללוקח עד שיהא מוכר עימו?‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מהם שטרי אירוסין? ומה הכוונה מדעת שניהם?‬
‫‪ .8‬מהן שטרי בירורין?‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬פרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמר לו אם לא נתתי לך מכאן ועד יום פלוני תן לו שטרו – מה המקרה?‬
‫‪ .10‬מה הדין במקרה כזה ומדוע?‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬אדם שנמחק שטר חובו – מה יעשה?‬
‫‪ .12‬נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים – מה הכוונה?‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שני אחים עני ועשיר שירשו מאביהם מרחץ – מתי רשאי העני לכוף את אחיו העשיר להשכירו‪ ,‬ומתי אינו רשאי?‬
‫‪ .14‬האם יש מקרה שרשאי המלווה לגשת לערב לגבות את חובו לפני שהוא תובע מן הלווה עצמו?‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬ערב אחר חיתום שטרות – מה הכוונה ומה הדין?‬
‫‪“ .16‬שלא על אמונתו הלוהו” – מה טעמו של בן ננס?‬
‫‪13‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק ראשון‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬בזמן המשנה היו עושים בחצר שימושים רבים‪ ,‬ולכן הכותל היה נחוץ לשמירת פרטיות‪ ,‬וללא כותל אי אפשר לנצל את‬
‫החצר בצורה ראויה ויש בכך היזק‪ ,‬שהיזק ראיה נחשב היזק‪.‬‬
‫‪ .2‬מאחר וחכמים חייבו אותם לבנות את הכותל‪ ,‬האבנים שייכות לשניהם גם אם הם נמצאות ברשותו‪ ,‬עד שיביא ראיה‬
‫לדבריו‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬החזית נועדה לשמש כסימן המוכיח שהכותל נעשה על ידי אחד מהשותפים‪.‬‬
‫‪ .4‬יכול הוא לחייב את חברו גם אם אין מנהג קבוע‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אין למוקף הנאה מכך‪ ,‬שהרי שדהו פרוץ מהרוח הרביעית‪.‬‬
‫‪ .6‬לדעת רבי יוסי עליו לשלם חצי מהעלות של כל הגדר‪ ,‬ואילו לדעת ת”ק עליו לשלם חצי מעלות של גדר העשויה מקנים‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬המשנה אומרת שאם נפל הכותל מחייבים אותו לבנות עד ארבע אמות מכיון שיש היזק ראיה‪ ,‬ולכן הוא בחזקת שנתן‪ ,‬אבל‬
‫למעלה מארבע אמות לא מחייבים אותו ולכן הוא החזקת שלא נתן‪.‬‬
‫‪ .8‬במקרה שאחד השותפים הגביה על חשבונו את הכותל למעלה מארבע אמות‪ ,‬וחברו בנה כותל אחר בחצרו‪ ,‬במטרה‬
‫להשתמש להניח תקרה בין שני הכתלים‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬לדעת ת”ק יכולים לכפות‪ ,‬ואילו רבן גמליאל סובר שמותר לכפות רק בחצר שסמוכה לרשות הרבים‪.‬‬
‫‪ .10‬לאחר שנים עשר חודש‪ ,‬אא”כ הוא קנה שם בית‪ ,‬שאז הוא מתחייב מיד במיסי העיר‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬הוא יכול רק אם לאחר החלוקה ישאר לכל אחד מהשותפים שטח שמספיק לזרוע בו חצי קב לדעת ת”ק או רבע קב‬
‫לדעת ר”ע‪.‬‬
‫‪ .12‬אם מדובר בנכס שישאר שמו עליו גם לאחר החלוקה‪ ,‬הרי שמחייבים את השותף השני לחלוק‪ ,‬ואם לא מדובר בנכס‬
‫שישאר שמו עליו‪ ,‬רשאי אחד השותפים לומר לחברו “גוד או אגוד”‪ .‬כלומר‪ ,‬או שתמכור לי את חלקך או שתקנה את חלקי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬ישנם מקרים שהשימוש בשדה גורם נזקים ישירים לשדה השכן‪ ,‬ולכן אוסרת המשנה לחפור בור סמוך לבורו של שכנו‪,‬‬
‫שהחפירה מערערת את כותלו של הבור של שכנו‪.‬‬
‫‪ .2‬החום שמפיק התנור גורם נזק לכותל של חברו‪ ,‬אא”כ הוא הרחיק שלושה טפחים מבסיסו את התנור‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬מי שגר בקומה שניה חייב לדאוג שיהיה בידוד בין בסיס התנור לרצפה‪ ,‬על מנת שלא תדלק הרצפה שתחת התנור‪ .‬ולכן‬
‫מחייבת המשנה להניח טיח או טיט בעובי של שלושה טפחים‪.‬‬
‫‪ .4‬ת”ק סובר שאם הרחיק בהתאם לשיעורים שקבעו חכמים‪ ,‬ובכל זאת נגרם נזק‪ ,‬הרי שחייב לשלם על הנזק‪ ,‬ואילו רבי‬
‫שמעון פוטר‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬שהמשנה נוקטת בלשון “באמת” הכוונה שזו ההלכה‪.‬‬
‫‪ .6‬בני החצר יכולים לטעון שהרעש של הקונים מזיק אותם‪.‬‬
‫‪ .7‬אם אחד מבני החצר רוצה לפתוח תלמוד תורה בביתו‪ ,‬לא יכולים בני המבוי לעכב עליו מכיון שהוא עוסק במצווה גדולה‬
‫של תלמוד תורה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬מדובר במשנה שסמיכת הכותל תגרום לכך שלא יהיה מעבר סמוך לכותל ובכך יגרם נזק לכותל‪ ,‬שדריסת רגלם של הרבים‬
‫גורמת להידוק הקרקע הסמוכה לכותל ולחיזוק יסודות הכותל‪.‬‬
‫‪ .9‬צריך להגביה את הכותל ארבע אמות‪ ,‬כדי שלא ניתן יהיה לכופף את ראשו ולהציץ דרך חלונותיו של שכנו‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬בעל הסולם חייב להרחיק את הסולם ארבע אמות במקרה שיש לשכן שובך יונים‪ ,‬על מנת למנוע מהנמיה מלעלות על‬
‫הסולם ולקפוץ ממנו לשובך של שכנו‪.‬‬
‫‪ .11‬הקונה רשאי לקיים את השובך‪ ,‬מאחר שהוא קנה אותו כך מהמוכר‪ ,‬ואנחנו מניחים שהמוכר הגיע להסכמה עם שכניו‪,‬‬
‫והם מחלו לו על כך‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬הגוזל שייך למוצא‪ ,‬מכיון שהגוזל לא יכול לעוף‪ ,‬וחכמים קבעו שכל המדדה לא מדדה יותר מחמישים אמה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬יש להרחיק את האילן משום נוי העיר‪.‬‬
‫‪ .14‬אם קדמה העיר לאילן‪ ,‬וכן אם יש ספק ולא יודעים אם העיר קדמה או שהאילן קדם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬חייב להרחיק‪ ,‬שהבוץ שנמצא בגורן מייבש את נטיעותיו ונירו של חברו‪.‬‬
‫‪ .16‬בגורן שאינה קבועה לא חייבים להרחיק‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬חכמים קבעו שחייבים להרחיק חמישים אמה את נבלות‪ ,‬הקברות והבורסקי‪.‬‬
‫‪ .18‬לדעת ר”ע מותר‪ ,‬אך ת”ק אוסר‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬ת”ק סובר שמכיון שהדבורים אוכלות מהחרדל‪ ,‬נגרם בכך נזק לדבש של הדבורים‪.‬‬
‫‪ .20‬רבי יוסי סובר שבעל החרדל לא חייב להרחיק את החרדל מהכוורת למרות שחרדלו מזיק את הדבש‪ ,‬שעל הניזק להרחיק‬
‫את עצמו‪.‬‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬יש הבדל בין היזק של רבים לבין היזק של יחיד‪.‬‬
‫‪ .22‬רבי יוסי סובר שעל הניזק להרחיק את עצמו‪ ,‬וכשם שזה חופר בתוך שלו‪ ,‬זה נוטע בתוך שלו‪ .‬ולכן בעל הבור לא יכול‬
‫לדרוש מבעל האילן להרחיק את אילנו‪.‬‬
‫משנה יב‬
‫‪ .23‬צריך להרחיק ארבע אמות בכדי שניתן יהיה לחרוש מסביב לאילנות‪ ,‬מבלי להיכנס עם המחרשה לתוך שדה חברו‪.‬‬
‫‪ .24‬מותר לו לקצוץ את השורשים שנמצאים בעומק של פחות משלושה טפחים ומפריעים לחרישה‪ ,‬וכן מותר לקצוץ את‬
‫השורשים גם בעומק של יותר משלושה טפחים אם הם מזיקים לבורו או למערתו‪.‬‬
‫משנה יג‬
‫‪ .25‬לחרוב ולשקמה ענפים רבים‪ ,‬וצילם של הענפים מזיק לשדה חברו‪ ,‬בעוד שבשאר האילנות הענפים רק מפריעים לעבודת‬
‫החרישה‪ ,‬אך צילם לא מזיק את השדה‪.‬‬
‫‪ .26‬אבא שאול סובר שניתן לחתוך את כל אילנות הסרק כנגד המשקולת‪ ,‬שמכיון שעצים אלו לא עושים פירות‪ ,‬אין בקציצת‬
‫ענפיהם הפסד מרובה‪.‬‬
‫משנה יד‬
‫‪ .27‬לפי ת”ק עד גובה של גמל ורכבו‪ ,‬ולפי רבי יהודה עד לגובה של גמל הטעון פשתן‪ ,‬ואילו ר”ש אומר שקוצצים את כל‬
‫הענפים לפי הקו המאונך שעל המיצר‪.‬‬
‫‪ .28‬רבי שמעון חושש לכך שמתחת לענפים יהיה כזית מת‪ ,‬והענפים יוצרים אוהל מעל המת‪ ,‬ומי שיעבור מתחת לענפים‬
‫ייטמא טומאת אוהל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שלישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬עד שלוש שנים נזהרים אנשים לשמור על שטרותיהם‪ ,‬שהם חוששים שיבואו אנשים לערער על המכירה‪ ,‬אבל לאחר מכן‬
‫השטר יכול להאבד‪ ,‬ולכן חכמים קבעו שלאחר שלוש שנים יש חזקה גם אם אין שטר‪.‬‬
‫‪ .2‬בבית השלחין שעושה פירות במשך כל השנה‪ ,‬צריכים להחזיק שלוש שנים מיום ליום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שדה הבעל אינה‬
‫עושה פירות תדיר‪ ,‬ולכן אין צורך להחזיק שלוש שנים מיום ליום‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬לדעת ת”ק יכול לוי למחות אם הוא לא היה בגליל או בעבר הירדן‪ ,‬אך לפי רבי יהודה איבד את זכותו למחות‪.‬‬
‫‪ .4‬רבי יהודה סובר שחכמים קבעו שלוש שנים רק במקרה שהמערער נמצא בספרד‪ ,‬שצריך שלוש שנים בכדי שיוכל לבוא‬
‫ולמחות‪ ,‬אבל במקום קרוב אין צורך להמתין שלוש שנים‪ ,‬שחזקה שאין אדם מניח לאחר לאכול משדהו אפילו שעה אחת‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬החזקה לא יוצרת את הבעלות בקרקע‪ ,‬היא רק מהווה ראיה לטענתו של המחזיק‪ ,‬ולכן חייב המחזיק לטעון טענה המבססת‬
‫את הבעלות שלו בקרקע‪.‬‬
‫‪ .6‬אין חזקתם משמשת ראיה‪ ,‬שהרי יש להם רשות להחזיק בקרקע‪.‬‬
‫‪ .7‬חזקת שלוש שנים משמשת כראיה בלבד‪ ,‬ואילו חזקת “נעל גדר ופרץ” משמשת כאחת מדרכי הקנין ויוצרת את הבעלות‬
‫של הקונה בקרקע‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .8‬עדים שרצו לחייב אדם‪ ,‬ובאו עדים אחרים והזימו אותם בכך שאמרו שבאותו היום ובאותה שעה היו העדים הזוממים‬
‫איתם במקום אחר‪ .‬והדיינים מחייבים את העדים הזוממים במה שרצו לחייב את מי שהעידו עליו‪.‬‬
‫‪ .9‬אם באו שלוש כתות של עדים‪ ,‬וכל אחת מהם העידה רק על שנה אחת‪ ,‬כך שבהצטרפות שלוש הכתות נוצרה חזקה של‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ולכן קובעת המשנה שכל כת משלמת שליש משווי השדה‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .10‬גידול תרנגולים לא מהווה חזקה‪ ,‬שדרכם של שותפים לגדל תרנגולים בחצר המשותפת‪.‬‬
‫‪ .11‬נחלקו בכך הראשונים‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .12‬אין חזקה‪ ,‬היות ומדובר בסולם קטן ולא קבוע‪ ,‬ולכן אין חברו מקפיד עליו ולכן לא מחה‪.‬‬
‫‪ .13‬ת”ק סובר שאין חזקה במקרה של חלון שראשו של אדם לא יכול להיכנס לתוכו‪ ,‬ואילו רבי יהודה סובר שגם אז יש חזקה‬
‫במקרה שעשה בחלון מסגרת של עץ וחברו לא מחה בו‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .14‬המקור בתורה הוא בפרשת בלעם שכתוב “וישא ‪ ...‬את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו” ואומרת הגמרא שבלעם‬
‫ראה שאין פתחי אוהליהם של ישראל מכוונים זה לזה‪.‬‬
‫‪ .15‬מותר לפתוח חלון מול חלונו של חברו אם חלון חברו פתוח לרשות הרבים‪ ,‬שבין כך ובין כך חייב חברו להיזהר ולהצניע‬
‫את עצמו מבני רשות הרבים‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .16‬נחלקו בכך ת”ק ורבי אליעזר‪ .‬ת”ק אוסר‪ ,‬ורבי אליעזר מתיר אם המערה מספיק חזקה לשאת מעליה עגלה טעונה אבנים‪.‬‬
‫‪ .17‬אנחנו טוענים עבור הקונה שמן הסתם המוכר הכניס את הכותל פנימה לתוך חלקו כך שהזיזים נמצאים בחלקו‪ ,‬שאז‬
‫מוטלת החובה על בני רה”ר להיזהר ולהרחיק את עצמם מלהינזק‪.‬‬
‫פרק רביעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬המחסן לא נמכר יחד עם הבית‪ ,‬שהמחסן לא משמש למגורים אלא להניח בו חפצים‪.‬‬
‫‪ .2‬נחלקו בכך רבי ת”ק ורבי יהודה‪ .‬לפי ת”ק הגג לא נכלל במכירת הבית אא”כ יש לו מעקה שגובהו עשרה טפחים‪ ,‬ואילו רבי‬
‫יהודה סובר שאם יש לגג צורת הפתח הוא לא נמכר עם הבית גם אם אין לו מעקה שגובהו עשרה טפחים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬ר”ע סובר שמכר גם את הדרך‪ ,‬אך חכמים חולקים‪.‬‬
‫‪ .4‬ר”ע סובר שכל המוכר בעין יפה הוא מוכר‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מי שמוכר את הבית מוכר את כל הדברים המחוברים אל הבית‪ ,‬ולכן הדלת נמכרת עם הבית‪ ,‬אבל המפתח שהוא מטלטל‬
‫לא נמכר עם הבית‪.‬‬
‫‪ .6‬המכתשת נמכרת עם הבית רק אם היא מחוברת לקרקע‪ .‬ולכן מכתשת מטלטלת לא מכורה עם הבית‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬גם אם המוכר אמר שהוא מוכר את החצר וכל מה שבתוכה‪ ,‬הוא לא מכר בכך את בית המרחץ ובית הבד‪.‬‬
‫‪ .8‬רבי אליעזר סובר שאם אמר המוכר שהוא מוכר את החצר‪ ,‬הרי שמכר בכך רק את השטח הפנוי שבחצר‪ ,‬ואילו ת”ק סובר‬
‫שמכר גם את הבתים‪ ,‬השיחין והמערות שבחצר‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הקורה נחשבת מטלטלין‪ ,‬ולכן היא לא נמכרת עם בית הבד‪.‬‬
‫‪ .10‬רבי אליעזר סובר שהקורה נמכרת למרות שהיא מטלטלין‪ ,‬מאחר והיא מהווה את עיקר בית הבד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬הנסרים היו לוחות עץ שהניחו על קרקע המרחץ על מנת שאנשים לא יתלכלכו או יכוו מחום הקרקע‪.‬‬
‫‪ .12‬לא‪ ,‬מכיון שהם לא נמכרים עם בית המרחץ‪ ,‬אפילו אם מכר לו את בית המרחץ וכל מה שבתוכו‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬שובך לא נחשב מטלטלין מאחר שאם מכר את העיר הוא מוכר גם את השובך‪.‬‬
‫‪ .14‬נחלקו בכך ת”ק ורשב”ג‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬מאחר שלא מזיזים אותם מהכרם לעולם‪.‬‬
‫‪ .16‬המשנה אומרת שאם מכר את שדה הרי שמכר גם את התבואה שמחוברת לקרקע גם אם התבואה בשלה ולא צריכה‬
‫יותר לקרקע‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬סדן השקמה הוא עץ שקמה בוגר שכבר קצצו את ענפיו‪ ,‬והוא לא בטל לשדה‪ ,‬אלא נחשב כשדה בפני עצמו‪.‬‬
‫‪ .18‬בעוד שבנוגע למכירת שדה נחלקו ר”ע וחכמים האם המוכר מוכר בעין יפה‪ ,‬הרי שמי שנותן לחברו שדה במתנה‪ ,‬נותן‬
‫לו את השדה בעין יפה‪ ,‬ולכן הוא מתכוין לתת לא רק את השדה אלא גם את כל מה שבתוך השדה‪ ,‬גם אם לא אמר זאת‬
‫במפורש‪.‬‬
‫פרק חמישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אם אמר הקונה שהוא קונה את הספינה וכל מה שבתוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬לדעת רבי יהודה הדמים מודיעים‪ ,‬וניתן לדעת לפי הסכום ששילם הקונה מה מכר לו המוכר‪ ,‬ואילו חכמים סוברים שאין‬
‫הדמים מהווים ראיה‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬נחום המדי סובר שהחמור נועד לשאת משאות‪ ,‬ולכן כלי המשא כמו השק שעל גביו נמכרים איתו‪.‬‬
‫‪ .4‬ת”ק סובר שסתם חמור לרכיבה עומד‪ ,‬ולכן האוכף נמכר עם החמור‪ ,‬שהאוכף נועד לרכיבה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מדובר במשנה שמכר “חמורה מניקה” ו “פרה מניקה”‪ .‬שחמור לא קונים עבור החלב‪ ,‬ולכן הכוונה לסיח‪ ,‬אבל פרה קונים‬
‫גם בשביל החלב‪ ,‬ולכן לא קנה את בנה‪.‬‬
‫‪ .6‬המשנה אומרת שמי שמכר את השובך מכר את היונים שבשובך‪ ,‬שעיקר השובך הם היונים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬רבי מאיר סובר שקונה‪ ,‬אך ת”ק חולק‪.‬‬
‫‪ .8‬הקרקע שנמכרה היא רק זו שנצרכת לגידול האילנות‪ ,‬ולכן אם התפשטו הענפים מעבר לכך‪ ,‬רשאי המוכר לקצוץ אותם‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬בבהמה דקה אבל לא בגסה‪.‬‬
‫‪ .10‬בבהמה דקה נוהגים שמי שקונה אבר חשוב מוסיפים לו גם אבר שאינו חשוב כ”כ‪ ,‬אבל לא נוהגים שמי שקונה אבר‬
‫שהוא לא חשוב כ”כ כמו הרגליים‪ ,‬קונה בכך גם אבר חשוב כמו הראש‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬המוכר רשאי לחזור‪ ,‬אך לא הקונה‪.‬‬
‫‪ .12‬שניהם יכולים לחזור בהם‪ ,‬שיש כאן מקח טעות‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬אם המוכר מודד אין כאן קנין‪ ,‬אבל אם הקונה מודד הרי שקונה במשיכה והמוכר לא יכול לחור בו‪.‬‬
‫‪ .14‬כל דבר שדרך האנשים לקנותו בהגבהה כמו פשתן‪ ,‬לא נקנה במשיכה‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬המשנה אומרת שאם נשברה החבית ברשותו של הסרסור‪ ,‬חייב הסרסור לשלם על החבית‪.‬‬
‫‪ .16‬ת”ק סובר שהחנווני לא חייב להטיף שלוש טיפות‪ ,‬ואילו רבי יהודה אומר שרק בערב שבת הוא פטור מלהטיף‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬החנווני חייב לשלם מכיוון שהוא היה צריך לשלוח את השמן ואת העודף בידי שליח בר דעת‪ ,‬ולא ע”י קטן‪.‬‬
‫‪ .18‬אם החנווני נטל את הצלוחית מידיו של התינוק על מנת למוד בה את השמן‪ ,‬והחזירה לקטן מבלי למדוד בה לאחרים‪,‬‬
‫הרי שהחנווני לא חייב לשלם במקרה שנשברה הצלוחית ברשותו של התינוק‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬החנווני שקונה מהסיטון יפסיד‪ .‬מכיוון שהיין או השמן נדבקים בדפנות הכלי‪ ,‬ואם לא מנקים אותם נפח הכלי הופך‬
‫להיות קטן יותר‪.‬‬
‫‪ .20‬כתוב בתורה “מאזני צדק אבני צדק ‪ ”...‬ומאזני צדק הם המשקולות שצריכות להיות מדויקות‪.‬‬
‫משנה יא‬
‫‪ .21‬כתוב בתורה “אבן שלמה וצדק”‪ ,‬ומכיוון שהמילה “צדק” מיותרת‪ ,‬דורשים מכך חז”ל שיש כאן הוראה למוכר “צדק‬
‫משלך ותן לו”‪.‬‬
‫‪ .22‬אסור למוכר לגדוש גם אם הקונה משלם לו תוספת על כך‪ ,‬שהרי יש כאן חשש שיבואו לידי רמאות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שישי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מכיון שלא סוכם מראש באיזה סוג זרעים מדובר יכול המוכר לומר לקונה שהזרעים נמכרו לאכילה ולא לזריעה‪.‬‬
‫‪ .2‬לפי ת”ק המוכר מקבל בחזרה את דמי הזרעים ולפי רשב”ג מקבל גם את מה שהפסיד בכך שזרע‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬הקונה מקבל אחוז מסויים של פסולת בתוך התבואה ולא כמות מדוייקת של תבואה נקיה‪ .‬והיחס הוא ‪ 1/24‬פסולת לסאה‬
‫תבואה?‬
‫‪ .4‬מקובל שיש אחוז סביר של סחורה פגומה בתוך הסחורה הטובה ואין זו סיבה לביטול המקח‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬מכיוון שהיין עבר לקנקני הקונה יכול המוכר לומר שהקנקנים של הקונה גרמו ליין להחמיץ‬
‫‪ .6‬יין משנה שעברה‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬שש אמות על שמונה אמות‪.‬‬
‫‪ .8‬הגובה הוא חצי האורך והרוחב כמו בהיכל שבמקדש‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬רשאי להכנס רק בשעות סבירות שבני אדם נכנסים ואסור לו להכניס את בהמתו‪.‬‬
‫‪ .10‬כדי שחבירו יצטרך לקחת מים רק בידיעתו ולא יכנס בשעה שהוא לא נמצא ויצא לעז על אשתו (איסור ייחוד וכדומה)‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬מכיוון שהמעבר משועבד רק לצורך הכניסה לגינה ודריסת בני אדם רבים מזיקה לו‪.‬‬
‫‪ .12‬כאשר המעבר מן הצד כיון שאין זה מזיק לבעל הגינה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬מכיוון שהרבים החזיקו בשביל בידיעת הבעלים והוא שתק ולא מחה בהם ולכן אינו יכול לקחת בחזרה‪.‬‬
‫‪ .14‬מי שמוכר דרך לרבים צריך להיות רוחבה לפחות ‪ 16‬אמה כמו שהיה במדבר עם עגלות הלווים‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬בתוכן קוברים את המתים‪.‬‬
‫‪ .16‬שאם האדמה רכה צריך לחפור יותר כוכין כדעת רבי שמעון‪ ,‬ואם האדמה קשה פחות כוכין כדעת ת”ק‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שביעי‬
‫משנה א‬
‫צריך לתת שטח אדמה ישרה הראויה לזרוע כמות של כור תבואה‪ .‬ואינו יכול לתת סלעים או נקעים שגובהם ועומקם עשרה‬
‫טפחים ומעלה משום שאדם אינו רוצה לקנות שדה אחת שמחולקת כביכול לכמה שדות ‪.‬‬
‫כיוון שהלשון כבית עפר (עם כ”ף הדמיון) משמע בערך ולא בדיוק‪ ,‬ולכן אינו חייב לתת בית כור עפר מדוייק‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫הכוונה באופן מדוד ומדוייק‪ .‬ואם הוסיף אפילו קצת הקונה חייב להחזיר‪ ,‬ואם החסיר אפילו קצת חייב המוכר להשלים‪.‬‬
‫הכוונה שמוכר לו בית כור עפר פחות או יותר‪ ,‬ז”א לא באופן מדוייק ולכן אפילו אם חסר ‪ 1/24‬מכל בית סאה‪ ,‬המכירה תופסת‬
‫בלי שום החזרות ‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫הלשון האחרון קובעת מכיוון שאנו אומרים שחזר בו מדבריו הראשונים‪.‬‬
‫שמוכר לו בין כור‪ ,‬שנמצא בין הסימנים והגבולות האלה שהוא אומר לו‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫החצאים שווים בשווים הכספי אבל לא באיכות הקרקע‪ ,‬שרשאי המוכר לומר התכוונתי לדמי חצי שדה‪ ,‬ולהשאיר לעצמו‬
‫את הקרקע המשובחת יותר‪.‬‬
‫הכוונה לקונה‪ ,‬והוא צריך לתת את השטח שעליו יבנו את הגדר שמפרידה בין שתי החלקות‬
‫‪22‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק שמיני‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬אדם שמקבל ירושה אך אינו יכול הוריש למי שהוריש לו‪ .‬דוגמא‪ :‬אדם יורש את אמו שנפטרה אך אינו מוריש לה אם הוא‬
‫נפטר‪ ,‬אלא הנחלה עוברת לקרוביו משפחת אביו‬
‫‪ .2‬לא נוחלין ולא מנחילין‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬בן‬
‫‪ .4‬אם יש בת (בלי בן) היא יורשת‪ .‬ואפילו אם היא מתה ויש לה ילדים או יורשים מזרעה‪ ,‬הם קודמים לאחים של האבא‬
‫המוריש‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬הארץ התחלקה לאנשים שיצאו ממצרים‪ .‬ולכן‪ :‬חלק אחד שמגיע לצלפחד בהיותו מיוצאי מצרים‪ .‬חלק שני כיורש עם‬
‫שאר האחים בנכסי חפר אביו שגם הוא היה מיוצאי מצרים‪ .‬וחלק שלישי בהיותו בכור‪ ,‬קיבל חלק כפול בנכסי חפר‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .6‬כתוב “לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו” ולמדו חז”ל‪ ,‬דוקא מה שנמצא אצל האבא ולא מה שנמצא אצל האמא‪ ,‬ולכן‬
‫אינו מקבל פי שנים בנכסי האם‪.‬‬
‫‪ .7‬בנות רשאיות לקבל כסף לצורך מזונות מנכסי האב לאחר מותו – שזהו תנאי בכתובה של האמא שלהן‪ .‬אולם תנאי זה הוא‬
‫רק על נכסי האבא ולא על הנכסים של האמא‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .8‬זה לא מועיל כלום כיון שהוא מתנה (עושה תנאי) נגד הדין של התורה שנתנה זכות לבן לרשת את אביו‪.‬‬
‫‪ .9‬מכיון שהוא מחלק את נכסיו בחייו‪ ,‬ולאדם יש זכות לחלק את רכושו כרצונו‪ .‬זה שונה מירושה שפועלת לאחר מיתה ולזה‬
‫אין לאדם שליטה וזכות לשנות‪.‬‬
‫‪ .10‬לת”ק זה אפשרי אך לא רצוי כיון שהוא עוקר את הדין תורה של ירושה‪ .‬לפי רשב”ג אם בניו אינם הגונים אפשר ורצוי‬
‫להעבירם מהירושה‪( .‬לפי ת”ק יתכן שיעשו תשובה או אולי יהיו נכדים הגונים)‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬אם האחים טוענים שאינם מכירים אות‪ ,‬א”כ הפלוני אינו מקבל חלק שווה בין האחים בירושת האבא‪ ,‬אבל מקבל חצי‬
‫מהחלק של אותו אח שמכיר בו כאחיו‪.‬‬
‫‪ .12‬אדם שמת ומצאו אצלו שטר שברור שהוא כתבו ואינו מזוייף (כגון קשור על ירכו) אעפ”כ אין מקיימים את דברי השטר‬
‫(כגון שמעניק נכסים לפלוני) משום שיתכן שנמלך בדעתו שלא לתת ולכן השאיר את השטר אצלו ולא מסרו למקבל‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬הכוונה היא‪ ,‬שהוא מקנה לבן את גוף הקרקע בחייו (של האבא) אבל זכות המימוש של הבעלות (אכילת הפירות) היא רק‬
‫לאחר מיתה האבא‪ .‬ולכן כל זמן שהאבא חי הוא מקבל ונהנה מן הפירות‪ ,‬ורק לאחר מותו זה עובר לבן‪.‬‬
‫‪ .14‬אם הגדולים נטלו ירושה אז גם לקטנים יש זכות לקבל סכום זהה‪ .‬אולם אם הגדולים התחתנו עוד בחיי האבא‪ ,‬והאבא‬
‫נתן להם את הוצאות חתונתם‪ ,‬אין לקטנים זכות לקבל כמותם מנכסי הירושה‪ ,‬כיון שכאשר הגדולים קבלו זה לא היה בגדר‬
‫ירושה‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬אין הבנות הגדולות יכולות לקחת כסף להוצאות מלבושים יותר מאשר הבנות הקטנות‪.‬‬
‫‪ .16‬כאשר יש רק בנות אין הם מקבלות מזונות על חשבון הירושה אלא מחלקות הכל בשווה וכל אחת ניזונת מחלקה‪ .‬ואם יש‬
‫בנים ובנות‪ ,‬הבנות מקבלות מזונות מנכסי הירושה עד שהן מתבגרות (‪ )12.5‬או עד שמתארסות‬
‫פרק תשיעי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬מפרישים כסף לטובת מזונות הבנות‪ ,‬והשאר נותנים לבנים כירושה‪ ,‬ואם נגמר הם צריכם לחזר על הפתחים לקבל אוכל‪.‬‬
‫‪ .2‬אדמון מקשה מדוע בנכסים מרובים זכאים הבנים לקבל הכל בירושה‪ ,‬ואילו בנכסים מועטים מפרישים לבנות מזונותיהן‪,‬‬
‫ורק מה שנשאר מקבלים הבנים כירושה‪( .‬ואם לא נשאר‪ ,‬לא יקבלו כלום)‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬טמטום הוא מי שהוא אטום ואין ניכר בגופו אם הוא זכר או נקיבה‪ .‬וכאשר יש ירושה יכולים הבנים לטעון שמא אתה נקיבה‬
‫ואינך זכאי לרשת עימנו‪ ,‬הבא ראיה שאתה זכר ותיטול‪ .‬וכל זמן שלא יביא ראיה אינו נוטל‪.‬‬
‫‪ .4‬במקרה הוא ילד יחיד – הוא יורש כיון שהוא זרעו היחיד של הנפטר בין אם הוא זכר או נקיבה‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬אם הבנים הגדולים השביחו את נכסי הירושה של האבא לפני שחילקו את הירושה ‪ -‬הרווחים מתחלקים שווה בשווה בין‬
‫כל האחים (כולל הקטנים)‪.‬‬
‫‪ .6‬אם השביחו את הנכסים על חשבונם הפרטי ולא מכספי הירושה‪( .‬או אם אמרו מראש שהם רוצים לחלק את הנכסים‪,‬‬
‫ובמידה וב”ד מתעצל בעני‪ ,‬והם השקיעו מכספי האבא לטובת הנכסים – השבח לעצמם)‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬מדובר שנעשה חולה בפשיעתו‪ ,‬כגון שלא נזהר מן הקור או חום‪ ,‬ולכן אין האחים צריכים לשאת בהוצאות טיפולו על‬
‫חשבון הירושה‪ .‬אבל אם נעשה חולה מחמת אונס הוצאות רפואתו הם מדמי הירושה‪.‬‬
‫‪ .8‬שושבינות הן מתנות ששולחם חבריו של החתן להוצאות ימי המשתה‪ ,‬והשושבינים באים ושמחים עימו בימי המשתה‪.‬‬
‫מתנה זו היא כעין הלוואה לחתן עד שהם עצמם יתחתנו והוא יביא להם ג”כ מתנה כזו‪ ,‬ולכן היא נגבית בב”ד‬
‫‪24‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬מתנות שהחתן נותן לארוסתו למחרת הקידושין‪.‬‬
‫‪ .10‬אם החתן נתן סבלונות ואמר בפירוש שרוצה שתביאם לאחר הנישואין לביתן המשותף‪ ,‬אזי צריכה להחזיר במידה ולא‬
‫התחתנו‪ ,‬גם אם לא אכל אצלם‪ .‬ואם נתן סבלונות באופן סתמי אזי תלוי‪ :‬אם אכל אצלם מחל על הסבלונות‪ ,‬ואם לא אכל‬
‫אצלם לא מחל‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬שכיב מרע הוא חולה שעומד למות ולכן מחלק את נכסיו‪ .‬אם שייר לעצמו כלשהוא אנו מניחים שהתכוון לתת בכל מקרה‬
‫ומה ששייר לעצמו זה למקרה שיבריא‪ .‬אבל אם לא שייר לעצמו כלום אנו מניחים שנתן רק על דעת שימות‪ ,‬ואם היה יודע‬
‫שיבריא לא היה נותן הכל – ולכן יכול לחזור בו במידה והבריא‬
‫‪ .12‬אם היה חולה מסוכן והבריא יכול לחזור בו ואם היה בריא בשעת הנתינה אין יכול לחזור בו‪ .‬לפי רבי מאיר צריך הנותן‬
‫להביא הוכחה שהוא היה חולה (מכיון שעכשיו הוא בריא ומסתמא גם קודם היה)‪ ,‬ולחכמים מי שמקבל ורוצה להוציא ממון‬
‫מהנותן‪ ,‬צריך להביא ראיה‪.‬‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬לפי רבי אליעזר גם שכ”מ צריך לעשות קנין עם מקבל המתנה כפי שמקובל עם בריא‪ .‬ולפי חכמים די בגילוי דעת שרוצה‬
‫לתת ואין צורך לעשות קנין‪.‬‬
‫‪ .14‬לפי ת”ק חייב הגדול לזכות בעצמו ואי אפשר שאחר יעשה לו קנין‪ ,‬ולפי רבי יהושע יכול גם אחר לזכות עבור הגדול‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬אם האב מת ראשון ואח”כ מת הבן‪ ,‬יוצא שהבן ירש את אביו וקבל את כל הירושה ויכולים בעלי חובות של הבן לגבות‬
‫נכסים מן הבן‪ .‬ואם הבן מת ראשון‪ ,‬יוצא שהבן לא ירש את האבא ואין לבעלי החובות מהיכן לגבות‪.‬‬
‫‪ .16‬הכוונה שיורשי האבא זכאים לקבל את הירושה כי הם בוודאי יורשים‪ .‬ובעלי החובות של הבן צריכים להביא ראיה שהאבא‬
‫מת ראשון כדי לטעון שהבן ירש אותו‪.‬‬
‫משנה ט‬
‫‪ .17‬מכיוון שאם יש להם ילדים אין בכלל ויכוח שהרי אותם ילדים יורשים את האבא והאמא וזה לא משנה מי מת קודם‪.‬‬
‫‪ .18‬נכסי מלוג – זאת אומרת נכסים שהאשה הביאה לבית בעלה כשנישאת‪ ,‬ולבעל אין זכות למוכרם אלא רק להנות‬
‫מפירותיהם‪.‬‬
‫משנה י‬
‫‪ .19‬כאשר נפל הבית על הבן והאמא‪ ,‬ולא ידוע אם הבן מת קודם וא”כ נכסיה של האם הולכים למשפחתה (בית אביה) או‬
‫האמא מתה קודם והבן ירש אותה (והאחים שלו מן האבא יקבלו את ירושתו)‪ .‬במקרה כזה מודים ב”ש וב”ש שיחלוקו משום‬
‫ששני הצדדים באים מכח ירושה ויש ספק שקול‪.‬‬
‫‪.20‬שגם במקרה כזה הנכסים למשפחת האמא כיוון שהיא הייתה מוחזקת בהם כאשר הייתה בחיים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫פרק עשירי‬
‫משנה א‬
‫‪ .1‬תקנו משום כהנים שהם קפדנים ועלולים לכתוב גט במהירות ולגרש נשותיהן ואח”כ לא יוכלו להחזירן‪ ,‬ולכן תקנו לעשות‬
‫גט ע”י תפירות ועל ידי זה לעכב את כתיבת השטר‪.‬‬
‫‪ .2‬בגט מקושר חותמים העדים מאחור בין הקשרים‪ ,‬זאת אומרת בין הכפלים‪.‬‬
‫משנה ב‬
‫‪ .3‬שלשה‪.‬‬
‫‪ .4‬למעלה – הכוונה תחילת השטר‪ ,‬ולמטה – סוף השטר שבו חוזרים בקיצור על עיקרי הדברים‪ .‬אם יש סתירה סוף השטר‬
‫קובע‪ ,‬מכיון שאנו מניחים שחזר בו לקראת הסוף‪.‬‬
‫משנה ג‬
‫‪ .5‬השובר הוא קבלה על פרעון הכתובה‪ ,‬וכיון שזה לזכותו של הבעל ולא לחובתו אין חשש להפסד של הבעל‪.‬‬
‫‪ .6‬מכיון שהשטר הוא ראיה שהקונה שילם וקנה‪ ,‬ואי אפשר לכתוב זאת אלא אם כן ברור שהמוכר מסכים‪.‬‬
‫משנה ד‬
‫‪ .7‬שטרי אירוסין הוא שטר שכותבים בשלב האירוסין (קידושי אשה איש) שבו כל צד מתחייב לצד השני מה יתן לקראת‬
‫החתונה‪ .‬השטר נכתב רק בהסכמת אבי החתן ואבי הכלה‬
‫‪ .8‬שטר שבו כתוב מי הם הדיינים שכל צד בירר לעצמו לפני הדין‪.‬‬
‫משנה ה‬
‫‪ .9‬הלווה פרע חלק מהחוב ובמקום שובר סוכם לתת לשליש (אדם שלישי) את השטר עד לזמן שיפרע את שאר החוב‪ .‬ואמר‬
‫הלווה לשליש שאם לא יפרע עד זמן מסויים הוא מרשה לשליש להחזיר למלווה את השטר ויגבה בו את מלוא הסכום‪.‬‬
‫‪ .10‬לפי רבי יוסי יתן‪ ,‬לפי רבי יהודה לא‪ .‬בגמרא מבואר שנחלקו האם “אסמכתא קניא”‪ ,‬זאת אומרת האם כאשר מבטיח‬
‫לחבירו שיעשה משהו בתנאי מסויים‪ ,‬וסמך בליבו שלא יגיע למצב הזה‪ ,‬צריך לקיים את הבטחתו כי היא רצינית‪ ,‬או שאינה‬
‫מחייבת אותו משום שלא התכוון אליה ברצינות‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫‪ .11‬יעמיד עדים שיודעים על תוכן השטר ויעידו בפני ב”ד והם יכתבו לו שטר חדש‪.‬‬
‫‪ .12‬אם נאמר שהמלווה כותב שובר ללווה‪ ,‬זה מאלץ את הלווה לשמור תמיד על השובר שלא יעלם‪ ,‬אחרת עלול המלווה‬
‫לגבות כל חובו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫פרויקט סדר משנה לשנה‬
‫תשובות חזרה לסדר נזיקין בבא בתרא‬
‫משנה ז‬
‫‪ .13‬אם האבא עשאו להשכרה יכול האח העני להכריח את האח העשיר להשכירו‪ .‬אולם אם האבא עשאו לעצמו ‪ ,‬לשימוש‬
‫פרטי אינו יכול להכריח אותו‪.‬‬
‫‪ .14‬לפי ת”ק אם זה ערב קבלן שאומר “הלווה לו ואני אפרע” ‪ ,‬אזי גם אם יש נכסים ללווה רשאי לפנות לערב‪ .‬לפי רשב”ג אם‬
‫יש נכסים ללווה אינו רשאי לפנות לערב‪.‬‬
‫משנה ח‬
‫‪ .15‬ערב שחתימתו בשטר מופיעה אחרי העדים‪ ,‬והוא מתחייב להיות ערב להלוואה‪ ,‬אין זה כמו הלוואה בשטר אלא הלוואה‬
‫בעל פה‪ .‬לפי רשב”ג הוא גובה מנכסים בני חורין של הערב‪ ,‬ולפי בן ננס אינו גובה כלל‪.‬‬
‫‪ .16‬לדעתו רק אם ההלוואה נעשתה על סמך קבלת האחריות של הערב זה מחייב אותו‪ ,‬אבל אם הערבות באה לאחר‬
‫ההלוואה אין לזה תוקף כלל‪.‬‬
‫‪27‬‬