‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪“ .1‬אין אומרים יעשה זה בן גרושה ובן חלוצה תחתיו” ‪ -‬הסבר מה הכוונה!‬ ‫‪“ .2‬אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו בידו אלף זוז בין נותנן מכאן ועד שלשים יום בין נותנן מכאן ועד עשר שנים” ‪ -‬הסבר‬ ‫מה הכוונה!‬ ‫משנה ב‬ ‫‪“ .3‬שלא השם המביאו לידי מכות מביאו לידי תשלומין” ‪ -‬הסבר את סברת רבי מאיר!‬ ‫‪ .4‬מה סברת חכמים?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬משלשין בממון ואין משלשים במכות ‪ -‬מה הכוונה?‬ ‫‪ .6‬מה הכוונה שמעידים על אדם שחייב מלקות?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו את עצמן ‪ -‬מה הכוונה?‬ ‫‪ .8‬כאשר העדים השניים אומרים שהנהרג היה עימם ביום פלוני ‪ -‬האם זו הכחשה או הזמה? נמק!‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬לפי דעת חכמים ‪ -‬כמה פעמים יכולים עדים מזימים להעיד?‬ ‫‪ .10‬אסטסית היא זו – מה כוונת רבי יהודה‪ ,‬ומה הפועל היוצא מדבריו?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬כיצד למדו הצדוקים את הדין בעדים זוממים?‬ ‫‪ .12‬מדוע חכמים חלקו על הצדוקים – וכיצד יישבו את המקור שהביאו הצדוקים לשיטתם?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מה המקור ששני עדים יכולים להזים כת של מאה? מה סברת הלימוד?‬ ‫‪ .14‬מה מלמד הפסוק לפי רבי עקיבא?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬האם כשיש עד פסול בתוך כת העדים זה פוסל את שאר העדים (פרט את דעת ת”ק ומחלוקת רבי יוסי ורבי)‬ ‫‪ .16‬לפי רבי עד קרוב פוסל רק בתנאי שהתכוון להיות עד – כיצד יודעים זאת בנפשות ובממונות?‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬ואם לאו – הרי אלו שתי עדויות – למה זה משנה אם זו עדות אחת או שתים?‬ ‫‪ .18‬מדוע יש בעיה לסנהדרין לשמוע מפי המתורגמן?‬ ‫‪1‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬מה ההבדל בין דרך ירידה לדרך עליה? מדוע כאן גולה וכאן לא? (העזר בהקדמת הרב קהתי למשנה)‬ ‫‪ .2‬הסבר את הסברא שבגללה לדעת רבי אם נשמט הברזל מן הקת והרג אינו גולה?‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬אדם שזרק אבן לחצרו הפרטית והרג – האם חייב גלות או לא? פרט!‬ ‫‪ .4‬מדוע אב או רב שהרגו בשגגה פטורים מגלות?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬מדוע סומא אינו גולה? (שני טעמים)‬ ‫‪ .6‬מי מוגדר כשונא? ומדוע אינו גולה?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬כמה ערי מקלט היו‪ ,‬וכיצד חלוקתם?‬ ‫‪ .8‬מה למדה המשנה מהמילים “שש ערי מקלט”‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬מה למדה המשנה מהמילים “תכין לך הדרך”?‬ ‫‪ .10‬מה הכוונה במילים “וידברו אליו”?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬לפי רבי יוסי בר יהודה – מי בורח לעיר מקלט‪ ,‬ומה עושים איתו?‬ ‫‪ .12‬כיצד היו נוהגות אמהות הכהנים? מדוע נהגו כך?‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬באיזה מקרה מותר לרוצח לצאת מעיר המקלט ?‬ ‫‪ .14‬האם מותר למי שאינו קרוב משפחה להרוג את הרוצח מחוץ לעיר מקלט?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬באיזה מקרה צריך הרוצח להודיע שהוא רוצח ומדוע?‬ ‫‪ .16‬רוצח שהיה בעל מעמד או בעל משרה לפני הרצח‪ ,‬וחוזר לעיר מקלטו – האם חוזר למעלתו?‬ ‫‪2‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬האם התנא של משנתנו סובר שיש אפשרות להלקות את מי שעבר על איסורי כריתות? הוכח דבריך!‬ ‫‪ .2‬הוכח ממשנתנו שכהן לא עובר על איסור תורה אם הוא נושא חלוצה‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬העושה מלאכה ביום הכפורים מתחייב בסקילה כמו מי העושה מלאכה בשבת? הוכח ממשנתנו!‬ ‫‪ .4‬דינו של מי שאכל חיטה אחת שלמה של טבל?‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬בהבאת ביכורים צריכים “קריאה” ו”הנחה” – מה הכוונה?‬ ‫‪ .6‬מתי מתחייבים במלקות על אכילת מעשר שני ומתי לא?‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬האם מי שנוטל אם על הבנים לוקה?‬ ‫‪ .8‬האם רבי יהודה סובר שלוקים על לאו הניתק לעשה? באר!‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬בכדי לעבור על איסור קרחה צריכים להתקיים מספר תנאים – מהם?‬ ‫‪ .10‬האם יש לחייב במלקות את מי שהשחית פאת זקנו במלקט או ברהיטני?‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬מהם שני התנאים שחייבים להתקיים בכדי להתחייב על כתובת קעקע?‬ ‫‪ .12‬באר את מחלוקתם של רבי שמעון ות”ק!‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬מהם שלושת הדברים שאסורים רק לנזיר?‬ ‫‪“ .14‬אמרו לא אל תשתה אל תשתה” – מי אמר למי? ומה דין אם אמרו לו?‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬באיזה של בגד יש איסור כלאיים?‬ ‫‪ .16‬מתי מתחייב אדם בהרבה מאוד מלקות?‬ ‫‪3‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫שאלות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬רבי חנניא בן חכינאי מוסיף לאו נוסף למשנתנו – מהו?‬ ‫‪ .18‬מדוע חכמים חולקים על רבי חנניא בן חכינאי?‬ ‫משנה י‬ ‫‪“ .19‬ארבעים יכנו לא יוסיף” – באר את מחלוקת התנאים בפרוש הפסוק!‬ ‫‪ .20‬על מי מהתנאים במשנה מתייחסת השאלה “והיכן הוא לוקה את היתרה?” נמק!‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬האם ייתכן שבית הדין יחייבו אדם בשבעה עשר מלקות? נמק!‬ ‫‪ .22‬אמדו אותו שבכוחו לקבל שמונה עשרה מלקויות ולאחר מכן התברר שהוא מסוגל לקבל אפילו ארבעים ‪ -‬האם ילקה‬ ‫ארבעים? פרט!‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬מדוע הניחו אבן מאחורי הלוקה?‬ ‫‪ .24‬מדוע היו שתי רצועות של חמור‪ ,‬ולא של בעל חיים אחר?‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬מדוע היה צורך לעשות נקב בידית של הרצועה?‬ ‫‪ .26‬שליח בית הדין היה מחלק את המלקות לשלשה חלקים ‪ -‬היכן בדיוק הוא היה מכה בכל אחד מהחלקים?‬ ‫משנה יד‬ ‫‪ .27‬בזמן ביצוע המלקות היו עומדים ארבעה אנשים ‪ -‬מה היה תפקידו של כל אחד ואחד?‬ ‫‪ .28‬מתי מתחייב המלקה בגלות ומתי לא?‬ ‫משנה טו‬ ‫‪ .29‬איך יכול אדם שחייב כרת‪ ,‬להפטר מעונשו?‬ ‫‪ .30‬באר את הקל וחומר של רבי חנניא בן גמליאל!‬ ‫‪ .31‬מנין לנו שמי שמתגבר על יצרו ולא נכשל בגזל או באיסורי ערווה זוכה לשכר מאוד גדול?‬ ‫משנה טז‬ ‫‪ .32‬מדוע ציווה אותנו הקב”ה בהרבה אזהרות ומצוות לא תעשה‪ ,‬ואפילו בדברים שבאופן טבעי אדם נמנע מלעשותם?‬ ‫‪4‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק ראשון‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬אדם שהעיד על כהן שהוא בן גרושה אין מענישים את העד זומם שיחשב כבן גרושה (אם הוא גם כן כהן) אלא נידון‬ ‫במלקות ארבעים‪.‬‬ ‫‪ .2‬הכוונה היא כמה אדם מוכן לשלם כדי להאריך את זמן הלוואתו מחודש אחד לעשר שנים‪ .‬סכום זה הוא שווי ההפסד שרצו‬ ‫לגרום העדים זוממים‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬לפי רבי מאיר לוקה ומשלם כיון שיש שני פסוקים‪ ,‬האחד‪“ :‬לא תענה ברעך עד שקר”‪ ,‬והשני‪“ ,‬ועשית לו כאשר זמם‬ ‫לעשות לאחיו”‪ ,‬לכן לוקה מצד עדות שקר‪ ,‬וגם משלם ממון כיון שזה מה שזמם לאחיו‪.‬‬ ‫‪ .4‬לפי חכמים במקרה שאפשר לעשות “כאשר זמם”‪ ,‬אין מחייבים מלקות על העדות שקר‪ ,‬כיון שלא מחייבים שתי רשעויות‬ ‫(עונשים) אלא רשעה אחת‪ .‬ולכן כיוון שהוא משלם אינו לוקה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬עדים זוממים מחלקים ביניהם את הסכום שרצו לחייב את הנתבע‪ ,‬אך אם רצו לחייבו מלקות‪ ,‬כל אחד מהם מקבל‬ ‫ארבעים מלקות‪ ,‬ואין זה מתחלק בין העדים‪.‬‬ ‫‪ .6‬מעידים עליו שהוא עבר עבירה שחייב עליה מלקות כגון שאכל בשר בחלב‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬עדים נחשבים לזוממין רק אם העידו עליהם שהם לא יכלו לראות את האירוע (מה שהם מעידים) כיוון שהיו במקום אחר‬ ‫באותו הזמן‪.‬‬ ‫‪ .8‬זו הכחשה כיון שהם טוענים על תוכן העדות‪ ,‬שמה שהראשונים מעידים על רצח ביום פלוני איננו נכון כיון שהם (העדים‬ ‫השניים) היו עם ההרוג באותה שעה במקום אחר‪ .‬ז”א מכחישים את האירוע‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬יכולים אפילו ‪ 100‬פעם‪.‬‬ ‫‪ .10‬לפי רבי יהודה זו כת שחשודה בתחבולות ואינם נאמנים לפסול כל פעם אלא פעם ראשונה בלבד‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬לפי דעת הצדוקים דין עד זומם הוא רק אם בוצע גזר הדין והנידון נהרג על פי עדותם – שנאמר “נפש בנפש‪”.‬‬ ‫‪ .12‬לפי חכמים כיון שכתוב “כאשר זמם לעשות לאחיו” – משמע שאחיו עדין חי‪ ,‬זאת אומרת שגזר הדין עדין לא בוצע‪ .‬ומכיון‬ ‫שכתוב “נפש בנפש”‪ ,‬משמע שרק משום שהרגו נפש הם נהרגים‪ ,‬ולכן אמרו חכמים שהכוונה שמרגע שנגמר הדין וההרוג‬ ‫נחשב כמת (אע”פ שהוא עדין חי) אז אפשר להזימם ולקיים בהם “כאשר זמם”‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬המקור הוא שכתוב “על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת”‪ .‬מהמילה עדים שסמוכה לשלשה‪ .‬סברת הלימוד היא‬ ‫משום שמילה זו מיותרת‪ ,‬שאפשר היה לומר “‪ ..‬שנים עדים או שלשה יומת‪ ”..‬וברור שהכוונה לשלשה עדים‪ .‬אלא המילה‬ ‫עדים באה לרבות כל מספר של עדים‪ ,‬שהם נחשבים כמו שנים‪.‬‬ ‫‪ .14‬שאם שלשה עדים העידו והוזמו שלשתם‪ ,‬היינו חושבים שנעניש רק את שני הראשונים ואת העד השלישי לא נעניש‬ ‫מכיון שגם בלעדיו היתה עדות והרי לא הוסיף בדבריו כלום‪ ,‬לכן משמיענו הפסוק שלכולם יש דין הזמה ונענשים‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬לפי ת”ק עד קרוב פוסל את כל העדים‪.‬‬ ‫לפי רבי יוסי זה דוקא בדיני נפשות‪ ,‬אבל בממונות הוא פסול ושאר העדים כשרים‪.‬‬ ‫לפי רבי אין הבדל בין ממונות לנפשות‬ ‫‪ .16‬בעדות נפשות זה מתבטא בכך שהתרו בנידון‪ ,‬ובדיני ממונות שואלים אותם אם הם התכוונו להעיד או רק ראו‪.‬‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬שאם הן שתי כתות ואחת הוזמה עדין הכת השניה היא טובה והנידון יהרג על פי עדותם‪.‬‬ ‫‪ .18‬שמא ישנה את לשון העדים‪ ,‬ובית הדין לא יבינו את דברי העד לאשורן‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק שני‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬בדרך ירידה זהו שוגג מצוי שעליו להזהר ממנו ולכן חייב‪ ,‬בדרך עליה זהו שוגג שקרוב לאונס ולכן פטור מגלות‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפי רבי זהו שוגג שקרוב למזיד כיון שאם היה מחזק את הברזל בתוך הקת זה לא היה נשמט‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬אם יש רשות להכנס חייב הזורק כיון שהיה צריך להזהר – וזה שוגג‪ .‬ואם אין רשות להכנס פטור כיון שלא ידע כדי להזהר‪.‬‬ ‫‪ .4‬מכיון שהרגו לא במעשה של רשות אלא בהכאה שיש בה מצוה‪ ,‬מדין חינוך‪ ,‬לכן פטורים מגלות‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬לרש”י ‪ -‬מכיון שכתוב “בלא ראות” משמע שרק מי שמסוגל לראות בדרך כלל‪ ,‬ובמקרה זה לא ראה‪ .‬לרמב”ם – זה נחשב‬ ‫שוגג קרוב לאונס‪.‬‬ ‫‪ .6‬כל שלא דיבר עם חבירו ‪ 3‬ימים עם מחמת איבה‪ .‬ואינו גולה משום שחזקתו שוגג קרוב למזיד‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬שישה ערי מקלט‪ .‬שלשה בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬ושלשה בצד ארץ כנען (הצד המערבי של הירדן)‪.‬‬ ‫‪ .8‬שלא התחילו ערי המקלט שבצד המזרחי לקלוט עד שלא הוכנו כל השישה ערים (כולל אלו שבעבר הירדן המערבי)‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬שהיו דרכים מתוקנות לכיוון ערי מקלט (עם שילוט) כדי שלא יתעה הרוצח במנוסתו לעיר מקלט‪.‬‬ ‫‪ .10‬תלמידי החכמים שמלווים את הרוצח מנסים לשכנע את גואל הדם הרודף שלא יהרוג את הרוצח כיון שעשה זאת בשגגה‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬כולם בורחים לעיר מקלט בין שוגג בין מזיד‪ .‬וב”ד מביאים אותם ודנים כל אחד כדינו‪ :‬מזיד למיתה‪ ,‬שוגג לגלות‪ ,‬ומי‬ ‫שפטור לגמרי נשלח לביתו‪.‬‬ ‫‪ .12‬הם היו נותנות אוכל וביגוד לרוצחים כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו (כי כאשר מת כהן גדול הרוצח בשגגה משתחרר)‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬הרוצח לעולם אינו יוצא מעיר המקלט ואפילו לענין מצווה ופיקוח נפש‪.‬‬ ‫‪ .14‬לפי רבי יוסי הגלילי יש לו רשות‪ ,‬ולפי רבי עקיבא אסור לו להורגו אך אם הרגו אינו חייב מיתה עליו‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬אם רוצים אנשי העיר מקלט לכבדו‪ ,‬וצריך להודיע כדי להראות שהוא עצב על התקלה החמורה שאירעה על ידו‪.‬‬ ‫‪ .16‬לפי רבי מאיר חוזר לאותה משרה ומעמד‪ ,‬ולפי רבי יהודה אינו חוזר למעלתו הקודמת‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫פרק שלישי‬ ‫משנה א‬ ‫‪ .1‬התנא של משנתנו סובר שיש מלקות לחייבי כריתות‪ ,‬ולכן הוא אומר שהבא על אחותו‪ ,‬על הנדה וכדו’ – לוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬המשנה אומרת שכהן שנושא אשה שהיא גרושה וחלוצה עובר על לאו אחד בלבד‪ ,‬ומכאן שאין בכך איסור תורה‪.‬‬ ‫משנה ב‬ ‫‪ .3‬המשנה אומרת שהעושה מלאכה ביום הכיפורים לוקה‪ ,‬ואם היה חייב מיתת בית דין כמו במלאכת שבת לא היה מתחייב במלקות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לדעת רבי שמעון לוקה‪ .‬אך חכמים חולקים‪ ,‬מכיון שאין כאן כזית‪ ,‬והחיטה לא נחשבת “בריה” שאין באן בריית נשמה‪.‬‬ ‫משנה ג‬ ‫‪ .5‬המביא ביכורים צריך לקרוא על הביכורים “ארמי עובד אבי‪ ”...‬וכן צריך להניח את הביכורים לפני המזבח‪.‬‬ ‫‪ .6‬אם נכנס מעשר שני לירושלים ולאחר מכן הוציאו אותו מהעיר‪ ,‬חייבים על אכילתו מלקות‪ ,‬אבל אם לא הוכנס המעשר‬ ‫לירושלים לא חייבים מלקות למרות שאוכלים אותו מחוץ לחומה‪.‬‬ ‫משנה ד‬ ‫‪ .7‬נחלקו בכך רבי יהודה וחכמים‪.‬‬ ‫‪ .8‬רבי יהודה סובר שלא לוקים על לאו הניתק לעשה‪ ,‬אלא שהוא סובר שבמשנתנו לא מדובר בלאו הניתק לעשה‪ ,‬ולכן לוקים‪.‬‬ ‫משנה ה‬ ‫‪ .9‬הקרחה צריכה להיות על המת‪ ,‬ודווקא בשער הראש‪ ,‬ובשיעור של גריס לפחות (שלושים ושש שערות)‪.‬‬ ‫‪ .10‬לדעת ת”ק פטור ממלקות‪ ,‬אך רבי אליעזר מחייב‪.‬‬ ‫משנה ו‬ ‫‪ .11‬בכדי להתחייב על כתובת קעקע‪ ,‬צריך לכתוב על העור בדיו או בחומר אחר‪ ,‬ובנוסף לכך צריך לחרוט את הכתוב בעור‬ ‫בשרו ע”י מחט או סכין‪.‬‬ ‫‪ .12‬רבי שמעון סובר שמתחייבים במלקות רק אם כותבים שם של עבודה זרה‪ ,‬ואילו ת”ק סובר שעל כל כתובת קעקע חייבים‪.‬‬ ‫משנה ז‬ ‫‪ .13‬לנזיר אסור לשתות יין‪ ,‬להטמא למתים (חוץ ממת מצוה) ולגלח את שער ראשו‪.‬‬ ‫‪ .14‬אמרו לנזיר העדים שמתרים בו שלא ישתה יין‪ .‬אם הנזיר בכל זאת שתה‪ ,‬הרי שמתחייב מלקות על כל שתיה שהיתה‬ ‫לפניה התראה של העדים‪.‬‬ ‫משנה ח‬ ‫‪ .15‬בגד שיש בו צמר ופשתים‪.‬‬ ‫‪ .16‬במקרה שהתרו בו העדים והוא המשיך ללבוש את הבגד‪ ,‬ולאחר מכן פשט את הבגד (ולפי הגמרא אפילו אם לא פשט‬ ‫ורק שהה עם הבגד משך זמן שלוקח לפשוט וללבוש את הבגד) והתרו בו שוב העדים והוא המשיך ללבוש‪ ,‬וחוזר חלילה‪...‬‬ ‫‪8‬‬ ‫פרויקט סדר משנה לשנה‬ ‫תשובות חזרה לסדר נזיקין מסכת מכות‬ ‫משנה ט‬ ‫‪ .17‬לבישת כלאיים‪.‬‬ ‫‪ .18‬חכמים סוברים שיש למנות במשנה רק את האיסורים שמתחייבים עליהם מחמת החרישה‪ ,‬וכלאי בגדים שלובש החורש‬ ‫לא נובעים מהחרישה‪.‬‬ ‫משנה י‬ ‫‪ .19‬רבי יהודה מפרש את הפסוק כפשוטו שחייבים ארבעים מלקות‪ .‬ות”ק סובר שמכיון שכתוב “במספר ארבעים” הכוונה‬ ‫למספר שלאחריו בא ארבעים‪ ,‬כלומר שלושים ותשע מלקות‪.‬‬ ‫‪ .20‬השאלה היא לשיטת רבי יהודה שלוקים ארבעים מלקות‪ ,‬שמכיון שהמלקות מתחלקות לשלושה חלקים‪ ,‬וארבעים לא‬ ‫מתחלק לשלוש‪ ,‬נשאלת השאלה היכן ילקה את המכה הארבעים‪.‬‬ ‫משנה יא‬ ‫‪ .21‬לא‪ ,‬מכיון שמספר המלקות צריך להתחלק בשלוש‪.‬‬ ‫‪ .22‬אם הוא התחיל ללקות‪ ,‬הרי שהוא ילקה שמונה עשרה בלבד‪ ,‬אבל אם עוד לא החלו במלקות‪ ,‬מותר לשנות את האומדן‬ ‫והוא יקבל ארבעים‪.‬‬ ‫משנה יב‬ ‫‪ .23‬שליח בית הדין שביצע את המלקות היה עומד על גבי האבן‪ ,‬על מנת שההכאה תהיה בכח מלמעלה כלפי מטה‪.‬‬ ‫‪ .24‬משום שכתוב “ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו‪ ”...‬שהחמור יודע אבוס בעליו‪ ,‬ואילו זה שלוקה עבר על דבריו של‬ ‫הקב”ה וכביכול לא ידע את אבוס בעליו‪ .‬ולכן יבוא החמור שידע את אבוס בעליו וילקה את זה שלא ידע אבוס בעליו‪.‬‬ ‫משנה יג‬ ‫‪ .25‬הנקב היה משמש להאריך ולקצר את הרצועה‪ .‬ואורך הרצועה היה צריך להיות מותאם לאדם הלוקה‪ ,‬שהרי עליה להגיע‬ ‫לפי כרסו‪ .‬ולכן אם הלוקה רזה‪ ,‬צריך לקצר את הרצועה‪ ,‬ואם שמן‪ ,‬צריך להאריכה‪.‬‬ ‫‪ .26‬שליש מהמלקות היו מלפניו על חזהו‪ ,‬ושני שליש על כתפיו ‪ -‬שליש על כל כתף‪.‬‬ ‫משנה יד‬ ‫‪ .27‬הגדול שבדיינים קורא את הפסוקים‪ ,‬השני מונה את המלקות‪ ,‬השלישי אומר לשמש להלקות‪ ,‬והשמש מלקה‪.‬‬ ‫‪ .28‬המלקה גולה רק אם הוא הוסיף מכה אחת יותר ממה שחייבוהו והלוקה מת‪ .‬אבל הוא לא גולה אם הוא לא הוסיף ובכל‬ ‫זאת מת הלוקה‪.‬‬ ‫משנה טו‬ ‫‪ .29‬אם התרו בו למלקות‪ ,‬הרי הוא לוקה‪ ,‬ומכיון שלקה נפטר גם מעונש הכרת‪.‬‬ ‫‪ .30‬מידה טובה מרובה ממידת פורענות‪ .‬ואם יכול אדם לעבור עברה ולהתחייב בנפשו (שזו מידת פורענות)‪ ,‬הרי שאם עושה‬ ‫מצווה (שזו מידה טובה) ק”ו שתינתן לו נפשו‪.‬‬ ‫‪ .31‬אם מקבל אדם שכר על כך שלא אכל דם‪ ,‬למרות שבאופן טבעי אין לו יצר לאכול דם‪ ,‬הרי שיקבל שכר גדול על כך שלא‬ ‫עבר על איסור גזל ואיסור ערווה‪ ,‬שנפשו של אדם משתוקקת לעבור עליהם‪.‬‬ ‫משנה טז‬ ‫‪ .32‬רצונו של הקב”ה להטיב‪ ,‬ולכן הוא נתן לנו מצוות רבות שנזכה באמצעותן בשכר רב‪.‬‬ ‫‪9‬‬