‫"דיברתי איתם‬
‫חצי יידיש וחצי‬
‫רומנית‪ .‬אבל‬
‫הם הבינו"‪.‬‬
‫אריה דוידסקו‬
‫לוחמי‬
‫חרות‬
‫הסלים היו מעץ‪ .‬הרצפה מבלטות‪ .‬המאמן מרומניה‪.‬‬
‫והשחקנים‪ ,‬כולם‪ ,‬מהפלחה ‪ ‰‬ב־‪ 1966‬שיחקה‬
‫הפועל תל אביב במסגרת גביע המדינה נגד הפועל חרות‬
‫)שזכתה לכינוי "קבוצת המאה"( ‪ ‰‬בן קפלן‪ ,‬אוהד אדום ובן‬
‫המושב‪ ,‬חזר לאירוע המרגש‪ ,‬שאחד מכוכביו היה‪ ,‬לא תאמינו‪,‬‬
‫אבא שלו )וגילה מדוע הוא וחבריו היו כל כך אלימים(‬
‫� בן קפלן ‪ //‬צילומים‪ :‬ריאן‬
‫זה סיפור שמתחיל בטנדר פיג'ו ‪ 504‬של‬
‫יוסי מאור‪ .‬הרכב הזה שימש את הפועל‬
‫חרות בנסיעותיה למשחקי החוץ אי שם‬
‫בשנות ה־‪ 80‬העליזות של המאה הקוד־‬
‫מת‪ .‬את הגיחות לבארותיים‪ ,‬כפר יונה או‬
‫בית הספר רופין העבירו השחקנים ואני‪ ,‬המלווה הצעיר‬
‫של הקבוצה מהמושב שבו גדלתי‪ ,‬בסיפורים ובדיחות על‬
‫כדורסל‪ ,‬היסטוריה והחיים‪.‬‬
‫בין שאלה על מספר הנקודות המדויק שקלע לבאן‬
‫מרסר לזכות הפועל תל אביב במשחק הליגה האח־‬
‫רון מול מכבי רמת גן ללגלוג על השלט שעליו נכתב‬
‫באותיות אדומות על רקע לבן "נא לא לזרוק בדלי סי־‬
‫גריות או גרעינים החוצה" צצו להם סיפורים מהעבר‪.‬‬
‫חלקם אמיתיים‪ ,‬חלקם היו רוצים להיות כאלה‪ .‬אך אחד‬
‫בלבד נחקק במוחי‪.‬‬
‫אני לא זוכר מי בדיוק הזכיר זאת‪ ,‬אבל הוא היה ישוב‬
‫מולי במושבים המתקפלים של אחורי הטנדר הנקי למדי‬
‫של מאור‪ .‬המזכיר הנשכח דיבר על משחק שהתקיים‬
‫פעם‪ ,‬ממש מזמן‪ ,‬בין הפועל תל אביב אהובתי להפו־‬
‫על חרות מכורתי‪ .‬הוא אפילו נערך במגרש שבמושב‪,‬‬
‫הוא טען‪.‬‬
‫לא מזמן תקף אותי הבהוב היסטורי‪ .‬נזכרתי בנסי־‬
‫עה ההיא‪ ,‬בטנדר של יוסי מאור‪ ,‬בשעות הרבות שבילי־‬
‫תי בדרכים‪ ,‬ובמשחק ההוא‪ .‬שיחה עם מייסד ויקיפועל‪,‬‬
‫האנציקלופדיה המקוונת של הפועל תל אביב‪ ,‬הבהירה‬
‫‪508‬‬
‫‪30.3.2012‬‬
‫|‬
‫סינדיקציות‬
‫|‬
‫לי כי לא מדובר בהזיה‪ .‬משחק בין הפועל תל אביב לה־‬
‫פועל חרות אכן התקיים‪ .‬במגרש שבמושב‪ .‬בשנת ‪.1966‬‬
‫ואבא שלי‪ ,‬מה אתם יודעים‪ ,‬אפילו עלה בחמישייה‪.‬‬
‫פרוסק מסדר מאמן‬
‫אלה היו שנים אחרות‪ .‬אבל ממש אחרות‪ .‬בשנים‬
‫ההן‪ ,‬במפעל גביע המדינה השתתפו כל קבוצות הכדור־‬
‫סל של ישראל‪ .‬זה הוביל לשורה של מפגשים מדהימים‪,‬‬
‫שבהם אימפריות כמו הפועל ומכבי תל אביב ריקדו להן‬
‫על מגרשים במושבים זעירים וקיבוצים קסומים לעיני‬
‫פלאחים מקומיים‪ .‬העובדה שלא הותר אז שיתוף שחק־‬
‫נים זרים בכדורסל המקומי הפכה את המפגשים האלה‬
‫לבעלי ערך ספורטיבי‪ .‬לפחות באופן יחסי‪.‬‬
‫המפגש שלנו התקיים ב־‪ 15‬במאי‪ .‬יום שלישי‬
‫בערב‪ .‬והוא היה כה דרמטי ומרגש עד שאפילו העיתו־‬
‫נים היומיים עסקו בו‪" .‬חדשות הספורט" הקדיש כתבה‬
‫שלמה למשחק‪" .‬ידיעות אחרונות" הקדיש לו מקום‬
‫מכובד למדי‪ .‬ככה זה כשאלופת המדינה‪ ,‬הפועל תל‬
‫אביב‪ ,‬מגיעה למושב קטן בשרון והוא‪ ,‬ממש כמו בקלי־‬
‫שאות‪ ,‬לובש חג‪.‬‬
‫הפועל חרות של אז הייתה קבוצה על טהרת שחק־‬
‫ני המושב‪ .‬מלבד אבא שלי‪ ,‬ניצן קפלן‪ ,‬פיארו את הסגל‬
‫המקומי שחקנים שכולם היו גם חקלאים מדופלמים‪ .‬היו‬
‫שם חיים מגן )אז וגמן(‪ ,‬מוטק'ה פלג )אז זדרויביץ'(‪ ,‬אחיו‬
‫מנחם‪ ,‬אריק זילברמן‪ ,‬שמלבד היותו כדורסלן היה גם‬
‫אתלט מצטיין‪ ,‬יאיר קפלן )שום קשר משפחתי לכותב‬
‫שורות אלה(‪ ,‬יענקל'ה הררי )אז ברגר( והאחים יאיר ז"ל‬
‫ויוסי מאור‪.‬‬
‫אלא שהכוכב האמיתי של הקבוצה היה דווקא המא־‬
‫מן‪.‬‬
‫כשאריה דוידסקו נחת בשנות ה־‪ 60‬בישראל בטיסה‬
‫מרומניה‪ ,‬הוא היה משוכנע כי ישתלב ביתר קלות בכדו־‬
‫רסל המקומי‪ .‬הוא לא תיאר לעצמו לרגע שיתקשה למ־‬
‫צוא עבודה‪ .‬במקביל ביקשה הפועל חרות הצנועה למ־‬
‫צוא לעצמה מאמן‪ .‬פנייה נעשתה לדב פרוסק‪ ,‬אז האיש‬
‫החזק בארגון הפועל‪ ,‬והוא הציע לדוידסקו להתחיל את‬
‫דרכו כמאמן בישראל במושב בשרון‪ .‬הוא בוודאי לא‬
‫שיער אז‪ ,‬שכעבור ‪ 11‬שנה בלבד יניף את גביע אירופה‬
‫כעוזרו של רלף קליין במכבי תל אביב‪.‬‬
‫"רצינו מאמן לקבוצה"‪ ,‬משחזר יאיר קפלן‪" ,‬ביקש־‬
‫נו מפרוסק שימליץ לנו על מישהו‪ .‬הוא אמר לנו שבא‬
‫אליו איזה רומני שטוען שהוא גמר אוניברסיטה לספו־‬
‫רט‪ .‬אמר שננסה אותו‪ ,‬מה יכול להיות"‪.‬‬
‫"דרכנו הוא נכנס למעשה לעולם המאמנים"‪ ,‬מוסיף‬
‫חיים מגן‪" ,‬רק אחרי שהוא אימן אותנו הוא התחיל לה־‬
‫תקדם‪ .‬היינו הקבוצה הראשונה שלו בארץ‪ .‬אחר כך הוא‬
‫עבר לאמן קבוצות יותר בכירות"‪.‬‬
‫דוידסקו בא מדי אימון מהעיר הגדולה למושב‪ .‬הוא‬
‫היה עושה זאת בדרך ייחודית‪ .‬באוטובוס עד צומת דרור‪,‬‬
‫ומשם נאסף בטרקטור על ידי אחד השחקנים שהביאו‬
‫למגרש שבמרכז המושב‪.‬‬
‫"פרוסק רצה לעזור לי להסתדר"‪ ,‬משחזר דוידסקו‪,‬‬
‫היום כבר בן ‪ 81‬אבל המבטא נותר רומני כבד‪" ,‬אז הוא‬
‫המליץ לי שאקח את הקבוצה‪ .‬סידר לי קצת כסף לחיות‬
‫וגם אפשרות לאמן כדורסל‪ .‬הייתי גר באיזה מלון במר־‬
‫כז‪ ,‬מגיע עם אוטובוס לצומת ומשם על הטרקטור למ־‬
‫גרש"‪.‬‬
‫באיזו שפה דיברת עם השחקנים?‬
‫"חצי יידיש וחצי רומנית‪ .‬אבל הם הבינו"‪.‬‬
‫"הוא לא ידע הרבה עברית אבל הידע שלו בכדור־‬
‫סל היה מדהים"‪ ,‬משחזר ניצן קפלן‪ ,‬נו‪ ,‬עזבו אתכם מש־‬
‫טויות‪ ,‬אבא שלי‪" .‬הוא היה עובד איתנו על יסודות‪ .‬לא‬
‫פגשתי מאמנים אחרים‪ ,‬למשל אלה שאימנו את היל־‬
‫דים שלי‪ ,‬שהיו עובדים ככה על יסודות והבינו כדורסל‬
‫כמוהו‪ .‬הוא גם היה עושה אימוני כושר בתחילת האימון‪,‬‬
‫זה היה חידוש"‪.‬‬
‫"היו לו שיטות מיוחדות"‪ ,‬מוסיף יאיר קפלן‪" ,‬הוא‬
‫עשה לנו אימוני משקולות‪ .‬מי הכיר אז את הדברים‬
‫האלה בכלל?"‪.‬‬
‫למרות שידע קריירה מפוארת‪ ,‬אימן במכבי תל‬
‫אביב‪ ,‬זכה בגביע אירופה‪ ,‬אימן את נבחרת הנוער ועוד‬
‫קבוצות בכירות בכדורסל הישראלי‪ ,‬את הימים במושב‬
‫דוידסקו מתקשה לשכוח‪" .‬כשאתה מזכיר לי עכשיו את‬
‫מושב חרות‪ ,‬פתאום כל הפרצופים של השחקנים בקבו־‬
‫צה מופיעים לי מול העיניים"‪ ,‬הוא אומר‪" .‬אני גם זוכר‬
‫היטב את המגרש‪ .‬בלילה היו באות לשם הרבה ציפו־‬
‫רים‪ .‬עכשיו אני נזכר גם בבחור בשם יגאל כהן‪ .‬הוא היה‬
‫עשיר‪ .‬היה לו אוטו אמריקאי והוא עשה לי כבוד‪ .‬לקח‬
‫אותי לטייל באוטו‪ .‬נתן לי גם מתנות"‪.‬‬
‫את אבא שלי אתה זוכר?‬
‫"כן‪ .‬היו לו שערות שחורות קצרות‪ .‬תלתלים‪ .‬אבא‬
‫שלך היה שחקן טוב מאוד‪ .‬חכם‪ .‬הוא היה מתעסק בחק־‬
‫לאות‪ .‬אני ממש נרגש מהסיפור הזה"‪.‬‬
‫ומה לגבי שאר השחקנים?‬
‫"בוודאי שאני זוכר‪ .‬וגמן היה קולע טוב מאוד‪ .‬הוא‬
‫היה בחור לבן מאוד‪ .‬היו האחים מאור‪ .‬יאיר היה טייס‪.‬‬
‫ילדים נחמדים מאוד‪ .‬לא היו חזקים פיזית אבל ידעו לק־‬
‫לוע לסל"‪.‬‬
‫אריק זילברמן?‬
‫"בטח‪ .‬הייתה לו חנות לחומרי בניין"‪.‬‬
‫מוטק'ה פלג?‬
‫"מוטק'ה הקטן‪ .‬אה‪ ,‬הוא היה שחקן טוב מאוד אבל‬
‫עצבני‪ .‬אחרי האימון הוא היה מארח אותי בבית שלו ונו־‬
‫תן לי סנדוויצ'ים"‪.‬‬
‫לא רק סנדוויצ'ים קיבל דוידסקו במושב‪" :‬הייתי‬
‫חוזר הביתה מהאימונים עם מלפפונים‪ ,‬בצלים‪ .‬לפעמים‬
‫גם עם תרנגולות הודו"‪.‬‬
‫שמו הפרטי הוא אמנם אריה‪ ,‬אבל בחרות הוא היה‬
‫ידוע בכינוי "פרופסור דוידסקו"‪ .‬אריק זילברמן מסביר‪:‬‬
‫"את המשכורת שילמתי לו דרך המועצה האזורית‪ .‬על‬
‫החשבון הוא היה חותם 'פרופסור דוידסקו'‪ .‬לא הבנתי‬
‫למה‪ .‬במועצה הייתה אז גזברית רומנייה‪ .‬שאלתי אותה‬
‫לגבי זה‪ .‬היא אמרה לי שברומניה מאמן נקרא פרופסור‪.‬‬
‫שכך נהוג שם‪ .‬אז כך היה‪ .‬הוא היה מאמן נהדר‪ ,‬ואנחנו‬
‫תגמלנו אותו בתפוזים ותותים"‪.‬‬
‫לאן נעלמו השופטים?‬
‫"קראו לנו אז קבוצת‬
‫המאה‪ ,‬כי כולנו‬
‫התקרבנו למאה‬
‫קילו"‪ .‬הפועל חרות‪.‬‬
‫מימין‪ :‬יוסי מאור‪ ,‬ניצן‬
‫קפלן‪ ,‬מוטק'ה פלג‪,‬‬
‫יאיר קפלן‪ ,‬מנחם‬
‫פלג‪ ,‬אריק זילברמן‬
‫ויענקל'ה הררי‬
‫זה היה שבוע מיוחד במושב‪ .‬שבוע הפועל תל אביב‪.‬‬
‫"המשחק הזה היה אירוע חגיגי"‪ ,‬מספר מגן‪" ,‬הרבה מאוד‬
‫אנשים באו לראות את המשחק"‪ .‬זה החל עוד לפני כן‪,‬‬
‫כשמודעות נתלו ברחבי המושב‪ .‬מחזה נדיר בימים ההם‪.‬‬
‫"פרסמנו על המשחק בלוח המודעות"‪ ,‬נזכר יוסי מאור‪.‬‬
‫"כתבתי עם עט את המודעות שבישרו על המשחק‪ .‬טוב‪,‬‬
‫אז גם לא הייתה דרך אחרת לפרסם"‪.‬‬
‫"אני זוכר שאחרי שהתבשרנו על ההגרלה הייתה‬
‫התרגשות גדולה"‪ ,‬מספר אבא‪" .‬במושבים ובקיבוצים‬
‫רוב התושבים אהדו את הפועל תל אביב‪ .‬את הצבע‬
‫האדום‪ .‬הזהות הייתה פוליטית‪ .‬הפועל הייתה הקבוצה‬
‫של ההסתדרות‪ ,‬לא כמו היום‪ .‬אני זוכר שהתכוננו‪ ,‬הכי־‬
‫נו כיבוד"‪.‬‬
‫גולת הכותרת של הכיבוד הייתה התותים‪ .‬כמעט כל‬
‫המרואיינים פלטו את המילה "תותים" כזיכרון הבולט‬
‫שלהם מהמפגש‪" .‬יגאל כהן ויאיר קפלן גידלו תותים‪.‬‬
‫|‬
‫סינדיקציות‬
‫|‬
‫‪30.3.2012‬‬
‫‪509‬‬
‫"לחימתם של שחקני חרות‬
‫הייתה מופרזת"‪ .‬שחקני‬
‫הפועל חרות בשנות ה־‬
‫‪ � 60‬צילום רפרודוקציה‬
‫באדיבות יוסי מאור‬
‫אריק זילברמן‪:‬‬
‫"הייתי כבר יותר‬
‫מבוגר מיתר‬
‫השחקנים‪.‬‬
‫אני זוכר‬
‫שכששחקני‬
‫הפועל היו‬
‫מתרוממים‬
‫הייתי מוריד‬
‫אותם‪ .‬הייתי‬
‫מושך אותם‬
‫למטה‪ .‬לא‬
‫יכולתי לנתר‬
‫כמו בעבר‪ ,‬אבל‬
‫כוח עוד היה לי‪,‬‬
‫אז הייתי מושך"‬
‫אריה דוידסקו‪:‬‬
‫"כשאתה מזכיר‬
‫לי עכשיו את‬
‫מושב חרות‪,‬‬
‫פתאום כל‬
‫הפרצופים‬
‫של השחקנים‬
‫מופיעים לי מול‬
‫העיניים‪ .‬אני גם‬
‫זוכר היטב את‬
‫המגרש‪ .‬בלילה‬
‫היו באות לשם‬
‫הרבה ציפורים"‬
‫‪510‬‬
‫‪30.3.2012‬‬
‫|‬
‫יגאל גם שיחק כדורסל"‪ ,‬מסביר אבא‪" .‬כולם זוכרים‬
‫את התותים"‪ ,‬ממשיך הררי‪" ,‬הייתה אז התרגשות‬
‫גדולה"‪" .‬אני הבאתי את התותים"‪ ,‬מתוודה מאור‪.‬‬
‫"כשלחצנו ידיים לשחקני הפועל הבאנו להם סלסי־‬
‫לות עם תותים‪ .‬אני ארגנתי את זה"‪.‬‬
‫איזו קבוצה אדירה הייתה אז להפועל תל אביב‪.‬‬
‫קבוצה שלכל אחד משחקניה חובה להצמיד את‬
‫התואר "אגדי"‪ .‬היו שם גרשון דקל ואילן זייגר‪ ,‬שוקי‬
‫ויינגרטן‪ ,‬שחקן אדיר שלימים הפך לפושע מפורסם‪,‬‬
‫עמי שלף )אבא של אורי וגור ושחקן אדיר בעצמו(‪,‬‬
‫צבי לובצקי‪ ,‬רמי גוט ודוד קמינסקי‪.‬‬
‫לא במקרה הגיעו מאות צופים למגרש הבלטות‬
‫הצנוע‪ ,‬לצפות באגדות המקומיות משחקות מול כו־‬
‫כבי המושב‪ .‬על פי הרישומים העיתונאיים נכחו במ־‬
‫גרש ‪ 500‬צופים‪ .‬מספר גבוה מאוכלוסיית המושב‬
‫אז‪ ,‬אלא שהמשתתפים טוענים כי מדובר בנתון מעט‬
‫מוגזם‪" .‬לא יודע אם היו ‪ 500‬צופים‪ ,‬אבל היו הרבה‬
‫צופים"‪ ,‬אומר זילברמן‪" .‬כולם שמעו שהפועל מש־‬
‫חקת ורצו לבוא"‪.‬‬
‫"אנשים עמדו בחורשה שליד המגרש"‪ ,‬נזכר‬
‫מגן‪" ,‬הצטופפו להם‪ .‬באו מהמושבים בסביבה"‪" .‬לא‬
‫הגיוני שהיו ‪ 500‬צופים"‪ ,‬פוסק מאור ואבא שלי מו־‬
‫סיף‪" :‬לכל המשחקים היו באים קצת אנשים‪ .‬לא‬
‫הייתה אז טלוויזיה אז המשחקים היו אירוע‪ ,‬וכל‬
‫אירוע שהיה במושב משך אליו אנשים"‪.‬‬
‫עודדו? קיללו?‬
‫"היו מוחאים כפיים‪ .‬לפעמים גם צועקים על‬
‫השופט‪ .‬לא נראה לי סביר שהיו ‪ 500‬צופים‪ ,‬אין במ־‬
‫גרש כל כך הרבה מקום‪ .‬אני זוכר שהביאו קצת כי־‬
‫סאות‪ ,‬ספסלים מהמועדון‪ ,‬אנשים עמדו לאורך המ־‬
‫גרש"‪.‬‬
‫והם נאלצו לעמוד זמן רב מהרגיל‪ .‬כי השופטים‬
‫מרגולין ולוי איחרו‪ .‬ולא בכמה דקות‪ ,‬אלא בשעה‬
‫שלמה‪ .‬הסיבה‪ :‬הם לא מצאו את המגרש‪" .‬נו‪ ,‬זה קרה‬
‫הרבה"‪ ,‬אומר זילברמן‪" .‬אז התקשו במציאת המגר־‬
‫שים‪ ,‬לא כמו היום"‪.‬‬
‫את ההכנה למשחק עשו שחקני הפועל במועדון‬
‫הנוער‪ .‬חימום קל‪ ,‬סלסילות תותים ואקשן‪ .‬ובמשחק‬
‫הזה היה הרבה אקשן‪ .‬המחצית הראשונה הייתה צמו־‬
‫דה‪ ,‬בעיקר בגלל משחק רגוע למדי של האורחים‪.‬‬
‫"שחקני הפועל תל אביב ניצחו אמש ללא מאמץ‪ ,‬אם‬
‫כי לאחר יתרון 'סביל'‪ 17:28 ,‬במחצית"‪ ,‬נכתב בעי־‬
‫תון‪" .‬שחקני תל מונד‪ ,‬שהיו נרגשים במחיצת אלופת‬
‫ישראל‪ ,‬לחמו כדי לא לסיים את המשחק מובסים"‪.‬‬
‫תל מונד? רגע‪ ,‬איך היישוב הסמוך אלינו השתחל‬
‫למשחק שבו כל שחקני הקבוצה המקומית היו מוש־‬
‫בניקים מחרות? "מדובר בטעות"‪ ,‬פוסק אבא‪" .‬בשנים‬
‫ההן‪ ,‬ולמעשה גם היום‪ ,‬מתבלבלים בין חרות לבית‬
‫חרות‪ .‬אז כנראה כדי למנוע בלבול כתבו בעיתון‬
‫'חרות־תל מונד'‪ .‬השחקנים בקבוצה כולם היו מהמו־‬
‫סינדיקציות‬
‫|‬
‫לוחמי‬
‫חרות‬
‫שב‪ .‬לך תדע‪ ,‬אולי גם השופטים נסעו במקום לחרות‬
‫לבית חרות ובגלל זה איחרו"‪.‬‬
‫מי שנתקל — חוטף‬
‫המחצית הראשונה אמנם הייתה צמודה‪ .‬בש־‬
‫נייה הגיעה הבריחה של שחקני הפועל ואיתה הסק־‬
‫נדל הגדול‪ .‬שהרי שום אירוע שמכבד את עצמו לא‬
‫יכול להיות כזה בלי סקנדל בלתי נשכח‪ .‬מתברר‬
‫ששחקני חרות היו לוחמים רציניים ועשויים ללא‬
‫חת‪ .‬והם התקשו להשלים עם פערי הרמות האדירים‬
‫בין הקבוצות‪ .‬מה עושים במצבים קשים אלה? כמובן‪,‬‬
‫מתבססים על התורה החרותניקית העתיקה‪ ,‬שלפיה‬
‫אלימות קלה היא תחליף הולם לכישרון‪.‬‬
‫גם כתב העיתון שנכח באירוע הבחין בכך ותיאר‬
‫בכתבתו‪" :‬לחימתם של שחקני חרות הייתה מופרזת‪,‬‬
‫והם הרבו לפגוע בשחקני תל אביב‪ .‬שחקני האלופה‪,‬‬
‫שניהלו משחק שקט ושופע ביטחון‪ ,‬לא נכנסו לקר־‬
‫בות עם היריב‪ ,‬הרבו להשתעשע בכדור ולסיים את‬
‫ההתקפות רחוק"‪ .‬והכתב ממשיך בביקורתו הנוקבת‪:‬‬
‫"במחצית השנייה לא עמד לשחקני חרות הכושר הגו־‬
‫פני ובמקום לשמור בצורה ספורטיבית החלו לשמור‬
‫בכוח את שחקני תל אביב‪ .‬בכך מנעו מהקהל הנלהב‬
‫לחזות במשחק כדורסל טוב מצד שחקני האלופה"‪.‬‬
‫אבא‪ ,‬למה באלימות?‬
‫"אני זוכר שהיה משחק יחסית אלים‪ .‬אני הייתי‬
‫אז בחור צעיר‪ ,‬בן ‪ .20‬לשחק נגד אריק זילברמן ויאיר‬
‫קפלן היה מאוד קשה‪ .‬הם היו חזקים‪ .‬אריק היה חזק‪,‬‬
‫אתלט‪ ,‬גם יאיר קפלן היה תופס‪ .‬היו פערים בין הק־‬
‫בוצות‪ .‬הם ידעו לשחק יותר טוב מאיתנו‪ ,‬הם היו‬
‫מהירים ואנחנו היינו צריכים להתאים את עצמנו‪.‬‬
‫אבל אריק ויאיר תמיד שיחקו חזק‪ .‬גם באימונים"‪.‬‬
‫חיים מגן‪ ,‬עמדתך בסוגיה‪.‬‬
‫"זה היה אופייני לנו‪ .‬היינו פחות מוכשרים‪ .‬אבא‬
‫שלך ואני היינו צעירים‪ ,‬אריק ויאיר היו מבוגרים‪.‬‬
‫להם היה יותר קשה אז הם שיחקו קשוח"‪.‬‬
‫זילברמן‪ ,‬מדובר בעדויות קשות‪.‬‬
‫"הייתי כבר יותר מבוגר מיתר השחקנים‪ .‬אני‬
‫זוכר באמת שכששחקני הפועל היו מתרוממים הייתי‬
‫מוריד אותם‪ .‬הייתי מושך אותם למטה‪ .‬לא יכול־‬
‫תי לנתר כמו בעבר‪ ,‬אבל כוח עוד היה לי‪ ,‬אז הייתי‬
‫מושך‪ .‬אם אני זוכר נכון‪ ,‬אז מי שעזר לי למשוך היה‬
‫יאיר קפלן"‪.‬‬
‫קפלן‪ ,‬זילברמן הפיל אותך‪.‬‬
‫"קראו לנו אז קבוצת המאה‪ ,‬כי כולנו התקרבנו‬
‫למאה קילו"‪.‬‬
‫תגובתך להאשמות הקשות‪.‬‬
‫"אם הייתי מסיים משחק בלי לצאת בחמש עבי־‬
‫רות הייתי מקבל פרס‪ .‬הייתי שומר טוב מאוד‪ ,‬נצמד‬
‫למטרה ולא עוזב אותה‪ .‬אם הגיעו שופטים שלא הכי־‬
‫רו אותי הייתי מצליח לסיים את המשחק‪ .‬הייתי בחור‬
‫חזק‪ .‬מי שנתקל בי היה חוטף‪ .‬במשחק הספציפי הזה‬
‫אני זוכר שהטילו עליי לשמור על גרשון דקל"‪.‬‬
‫את ההתקפה של חרות הובילו מגן ופלג‪ ,‬אז וגמן‬
‫וזדרויביץ' )שבעיתון נקרא דווקא זידרוביץ'(‪ .‬וגם‬
‫האחים מאור שנודעו בזכות שיתוף הפעולה המופ־‬
‫לא ביניהם‪" .‬אני הייתי ציפור"‪ ,‬משחזר יוסי מאור‪,‬‬
‫"כשהייתה זריקה הייתי עף קדימה‪ .‬יאיר היה לוקח‬
‫את הריבאונד וזורק לי לצד השני‪ .‬כך הייתי קולע‬
‫הרבה נקודות"‪.‬‬
‫"היינו שילוב של מבוגרים וצעירים"‪ ,‬נזכר מוט־‬
‫ק'ה פלג‪" ,‬אני‪ ,‬חיים מגן ואבא שלך היינו הצעירים‪.‬‬
‫יאיר ואריק היו המבוגרים‪ .‬הייתה תקופה מאוד יפה‬
‫אז‪ .‬ההווי היה יותר חשוב מהכדורסל"‪.‬‬
‫זה הסתיים בניצחון קל של הפועל‪ ,39:68 ,‬שכו־‬
‫כביה במשחק היו שוקי ויינגרטן עם ‪ 28‬נקודות‪ ,‬דוד‬
‫קמינסקי עם ‪ 13‬וגרשון דקל עם ‪ .10‬מי ִהרבה לק־‬
‫לוע לחרות? תלוי איזה עיתון קראתם אז‪ .‬ב"ידיעות"‬
‫הקלע המצטיין היה זדרויביץ' עם ‪ 12‬ואחריו וגמן עם‬
‫‪ .11‬ב"חדשות הספורט" הקלע הבולט היה וגמן עם‬
‫‪ ,11‬אחריו יאיר מאור וזדרויביץ' עם ‪ 8‬כ"א‪ ,‬אבא שלי‬
‫קלע ‪ 4‬נקודות‪ ,‬יוסי מאור ‪ ,4‬ברגר ‪ 2‬ויאיר קפלן‪ ,‬בין‬
‫עבירה לעבירה‪ ,‬קלע גם הוא ‪ 2‬נקודות‪.‬‬
‫"יש אולי כאלה ששכחו את התקופה ההיא"‪ ,‬אומר‬
‫יוסי מאור‪" ,‬אבל לא אני‪ .‬אני חי את זה‪ .‬כל יום אני‬
‫עובר ליד המגרש ואומר לעצמי 'יא אללה‪ ,‬החיים שלי‬
‫פה'‪ .‬שיחקתי המון כדורסל‪ .‬בלילות הייתי הולך למ־‬
‫גרש וזורק"‪.‬‬
‫בסוף שנות ה־‪ 80‬פורקו הבלטות מהמגרש במו־‬
‫שב‪ .‬הן הוחלפו באספלט צבעוני‪ .‬אני זוכר את היום‬
‫הזה היטב‪ .‬התלהבנו שסוף סוף גם אצלנו במושב יהיה‬
‫מגרש חדיש‪ ,‬כזה שניתן לכדרר עליו מבלי שבל־‬
‫טה סוררת תעיף את הכדור החוצה‪ .‬לא חשבנו אז על‬
‫הסיפורים המופלאים שהבלטות האלה נשאו עימן‪ ,‬על‬
‫היום שבו כוכבי המושב נאבקו בכוכבי הכדורסל של‬
‫ישראל‪.‬‬
‫גם סלי העץ המיתולוגיים פורקו‪ .‬אחד מהם אפי־‬
‫לו הורכב בחצר ביתי‪ .‬אל הסל שאליו צלף גרשון דקל‬
‫ניסה לצלוף ילד מושבניק שחלם ללבוש את הגופייה‬
‫האדומה של דקל‪ ,‬והסתפק‪ ,‬כמו אבא שלו‪ ,‬בזו של‬
‫הפועל חרות‪ ,‬שהפכה אחר כך להפועל לב השרון‪.‬‬
‫הפועל תל אביב‪ ,‬אם תהיתם‪ ,‬הגיעה בסיום אותה‬
‫עונה לגמר הגביע שבו הפסידה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬למכבי תל‬
‫אביב‪ .‬זה קרה ב־‪ 22‬ביוני ‪ .1966‬באותו תאריך‪ ,‬כעבור‬
‫‪ 12‬שנה‪ ,‬אני נולדתי‪ .‬אל פרדסי ההדרים‪ ,‬מטעי האבו־‬
‫קדו‪ ,‬לולי המטילות‪ ,‬מגרש בלטות מיוחד‪ ,‬הטנדר של‬
‫יוסי מאור ואגדה ספורטיבית אחת שהייתה באמת‪� .‬‬