ראיון בשידור חי עם עדי שגב בתכנית "לחיות טוב" – עם קובי מחט ואפרת אנזל ערוץ – 2רשת – יום ב'22-11-2212 , (ניתן לצפות דרך יוטיוב בלינק) http://www.youtube.com/watch?v=8LRiwE_RruU : קובי מחט -עכשיו אנחנו עם עדי שגב ,מחזאית ואשת חינוך ,ויוצרת שיטת "הקול קורא" ,אז אנחנו כבר מתחילים בלהבין מהי השיטה הזאת ולמי היא מיועדת לעזור? עדי שגב -מדובר בשיטת קריאה ,שמיועדת לילדים מכיתה ב' עד כיתה י"ב' ,לאלה הסובלים מלקויות קריאה ,אותם הילדים (שעבורם) הטקסט מנוכר( ,שאומרים בלבם) "הטקסט הוא לא שלי ,הוא שייך לילדים אחרים ,לילדים שהם חזקים ממני" אותם ילדים שחווים תסכול“ :קיר” בינם לבין טקסט .אנחנו מדברים על שיטה חווייתית ,שלוקחת או משתמשת בכלים מתוך עולם התאטרון. קובי מחט (פונה אל אפרת אנזל) -צודקת עדי כשהיא אומרת ,שילדים שלא מסתדרים עם הקריאה בכיתות א' או ב' ,...מספיק שאתה מפגר בחצי שנה אחרי הכיתה שלך ,זה יוצר אצלך תסכולים ש... אפרת אנזל -שאתה מעדיף לעזוב את זה... קובי מחט -כן לעזוב את זה ,וזה יכול כמובן ליצור פערים אדירים לא רק בתחום הקריאה ,אלא גם בתחום המתמטיקה ,זאת אומרת ,ברגע שאני לא מסתדר בבית הספר במשהו ,אני יכול להגיד "או קיי זה לא בשבילי" ,ושם מתחילים להיווצר פערים שיכולים ללוות אותך עד הצבא גם. עדי שגב -נכון :אנחנו נפגשים עם ילדים צעירים וגם עם בני נוער ,ובאמת המכנה המשותף ביניהם הוא לחץ ,פחד" ,אני לא קורא" ,במהלך השנים ראינו מפעם לפעם תיווך בין (התלמידים) לבין הטקסט ,אם זה מורה או הורה ,שלוקח לעצמו את התפקיד של מתווך .אנחנו מדברים על שיטה חווייתית שאנחנו –קבוצה של מנחים שכולנו באים מעולם התאטרון -כותבים ומיעדים עבור כל ילד וילד טקסט שלקוח מתוך העולם הפנימי שלו ,מתוך קונפליקטים ונושאים שנוגעים בו ,ואנחנו מתרגמים את זה יחד ,בצוותא ,לקריאה חווייתית ,עד ארבעה תלמידים (בקבוצת הקריאה). אפרת אנזל -עד ארבעה תלמידים ,כלומר זו לא עבודה של אחד על אחד... עדי שגב – זאת יכולה להיות עבודה של אחד על אחד ,אבל ראינו שהקבוצה מעצימה ולוקחת כל אחד ואחד מן הילדים לכיוונים אחרים ,מעצימה אותם בעיקר. 1 הקול קורא בתכנית "לחיות טוב" אפרת אנזל -הקבוצות הן הומוגניות מבחינת הגיל או שיכולים להימצא ילדים בגילאים שונים? עדי שגב – הקבוצות הן הומוגניות עד שנה (הבדל) מבחינת הגיל ,ומבחינת הרמה חשוב מאוד להגיע (לקבוצות) ברמה הומוגנית כדי שנוכל להתחיל מאותה נקודה... קובי מחט -הרעיון הוא בעצם לקחת טקסט שהוא מאוד כללי ולא תמיד מדבר אל הילד ,להפוך אותו למשהו יותר אישי ,יותר חווייתי ,ודרך זה ,לעשות איזשהו קשר יותר מעניין בין הילד לבין החומר אותו הוא קורא. עדי שגב – כן .חשוב להגיד שאם הילד מקבל בסביבת הכיתה ,בסביבה הלימודית שלו ,טקסט מידעי או טקסט ספרותי ,פה (ב"הקול קורא") הוא מקבל טקסט דרמטי ,הוא שונה לחלוטין מן הטקסטים האחרים שהוא מקבל ,מה זה אומר? יש פה חליפה של תפקידים ,יש פה דיאלוג מתוך נושאים שבעצם הילד מביא, הוא מביא סיפורים... אפרת אנזל -יש לנו כאן טקסט שתיכף נעבור עליו ונקבל הדגמה מוחשית( ...השאלה שלי היא ):כמה זמן עובדים על אותו טקסט? עדי שגב – אנחנו עוברים במהלך מפגש אחד על מספר טקסטים( ,הילד) לא מגיע למצב שהוא לומד את הטקסט בעל פה. אפרת אנזל -או קיי ,לשם כיוונתי... עדי שגב – אנחנו עוברים על הטקסט פעם פעמיים מקסימום שלוש פעמים ,במידה ואנחנו מזהים ילד שכבר מזהה את הטקסט בעל פה ,אנחנו לוקחים אותו לטקסט הבא. אחד הדברים החשובים שקורים לילדי –ואנחנו מקבלים פידבאק גם מן הכיתות ,גם מן המורים ,גם מבתי הספר -ההצלחה שהם חווים ,משום שהם לא משקיעים את האנרגיות שלהם בזיהוי קוגניטיבי "זיזיפי" אחרי כל אות ואות .אנחנו מגיעים בשלב של התרגול ,מהשלב של "קריאה מצרפת" ,התרגול מביא אותם לקריאה שוטפת. אנחנו יכולים לעשות סימולציה ...אז לפני שנתחיל אני מספרת את סיפור המעשה :מסופר פה על ילד שקוראים לו דנ יאל ,דניאל שסיפר לי את הסיפור שלו ,אמר לי "הייתי רוצה שתכתבי לי טקסט ,שקרה לי ביום ההולדת שלי ,שאלו אותי אבא ואמא מה אפשר לקנות לך וכל מה שביקשתי זה להיות עם אבא יום שלם"... אבא עובד וכל יום מגיע בעשר בלילה; והנה אנחנו מתחילים בטקסט. אפרת אנזל -מה זה מדגים עכשיו מה שאנחנו נעשה ,כי קובי ואני יודעים לקרוא... עדי שגב – מה שזה מדגים בעצם זאת החוויה ,אני מספרת את סיפור המעשה ואנחנו נעבוד על ה"סאבטקסט" ,כי השיטה קודם כל מתרגלת משמעות ,ודרך המשמעות ,דרך האינטונציות שיושבות מתחת לטקסט אנחנו נבין את הטקסט ,נכון אנחנו יודעים לקרוא ,אנחנו נתרגל ביחד איזושהי חווייה ונראה מה אנחנו מרגישים איתה .אז האבא מאוד שמח ונרגש... קובי מחט – אני אהיה האבא... עדי שגב – ואני אהיה דניאל... קובי מחט (האבא) – דניאל תלבש בגד ים ,ניסע לים! עדי שגב (דניאל) – לים ...אאאא ,אולי ניסע לבריכה? 2 הקול קורא בתכנית "לחיות טוב" קובי מחט (האבא) – טוב מאוד ,ניסע לבריכה... עדי שגב (דניאל) – לא לבריכה ,אולי נטייל ברגל? קובי מחט (האבא) – אפשר לטייל ברגל! ...לאן נלך? עדי שגב (דניאל) – אולי אולי נלך לגן חיות ונקנה גלידה? קובי מחט (האבא) – אי אפשר ללכת ברגל לגן החיות ...אולי ניסע לגן החיות? עדי שגב (דניאל) – אז נלך ברגל לגן השעשועים ,ואחר כך ניסע לסרט ,ובסוף ניסע לגן החיות! אפרת אנזל – אני יכולה לקטוע ולשאול איפה פה לימוד הקריאה? קובי מחט – עד עכשיו קראנו! עדי שגב – אנחנו קוראים.. אפרת אנזל – או קיי ,אבל אם ילד לא יודע לקרוא... עדי שגב – חשוב להגיד שאנחנו נפגשים עם ילדים מכיתה ב' ,מהרגע שמזהים את האותיות ואנחנו עובדים על קריאה רציפה. אפרת אנזל – זה שהטקסט הוא חוויתי לילד איפה זה עוזר לו להתגבר על קשייו בקריאה? עדי שגב – בגרע שהוא נשען על הזדהות שלו עם האבא ,או עם הבן בסיטואציה הזאת ,הוא כל כולו מוטען רגשית לטובת הנושא ...מה שמסיט אותו מן התסכול התמידי שהוא... אפרת אנזל – או קיי... קובי מחט – זאת אומרת נקודת ההתחלה היא מוטיבציה ...יש לי עניין לקרוא את הטקסט הזה ,הוא טקסט שמדבר עלי... אפרת אנזל – עלי ואלי... עדי שגב – התרגול החוויתי מסיט אותם מן התסכול התמידי שהולך איתו ...אני אתן לכם דוגמא נוספת, למשלש ילד חמוד מכיתה ב' ,שאמר לי "יש אפשרות שתכתבי לי טקסט על חיות ,אני מאוד אוהב חיות", אמרתי לו תן לי דוגמא ,אפילו כותרת של סיפור ,אמר לי "תכתבי לי סיפור על נחש שבלע בובה" ,שבוע אחר כך כתבנו לו את הסיפור ,זה היה מאוד מאתגר ,והוא שאל אותי "אני יכול לקרוא את זה מתחת לשולחן? הרי ...אני הנחש!" והוא זחל על הגחון והתחיל לקרוא ,וזאת הייתה הפעם הראשונה שהוא קרא ברצף! כשהוא בעצם מה שהוא עשה הוא מיקד גם עבודה פיזית ,גם עבודה מנטלית ,וגם אהבה גדולה לתחום מאוד ספציפי ...אין כאן קסמים ,יש פה תרגול שנותן לנו מיקוד לתוך הבעיה של קריאה לא רציפה .ובתוך זה חשוב לי להגיד שבימים אלו נפתחת הרשמה במכון ת.ל.מ ברעננה ,ושם אנחנו פותחים את כיתות הלימוד בכל פעם לארבעה לומדים ,מכיתה ב' ועד י"ב. קובי מחט – תודה רבה! אנזל – תודה רבה עדי! 3 הקול קורא בתכנית "לחיות טוב"
© Copyright 2024