‫לינק לקובץ‪:‬‬ ‫תוכנית‪:‬‬ ‫תאריך‪:‬‬ ‫שעה‪:‬‬ ‫רשת‪:‬‬ ‫‪http://www.ifat.com/VT/Trans.aspx?ID=4891025&CID=31237823‬‬ ‫משדר מיוחד ‪ -‬גל"צ‬ ‫‪26/03/2013‬‬ ‫‪20:02:04‬‬ ‫גלי צה"ל‬ ‫כותרת‪ :‬מגישה מירי אברמוב‪ .‬הקוסמונאוט יורי‬ ‫גגארין ‪ -‬שעה לזכרו ‪ -‬טל ענבר ‪ -‬מכון‬ ‫‪ :‬אני לא‬ ‫קריין ‪:‬‬ ‫רואה כאן שום אלוהים‪ ,‬ארבעים וחמש‬ ‫שנה לפטירתו של יורי גגארין‪ ,‬מגישה מירי אברמוב עורכות‬ ‫ליא‬ ‫שפיגל ודנה מלבר‪.‬‬ ‫מירי אברמוב ‪:‬‬ ‫ערב טוב‪ ,‬ב‪ .12-‬באפריל ‪ 1961‬יורי גגארין‬ ‫עשה היסטוריה הוא היה האדם הראשון והיחיד עד אז שראה את‬ ‫כדור הארץ מבחוץ‪ .‬מתוך האליטבסטוק גגארין תיאר את כדור‬ ‫הארץ‬ ‫מבלי לדעת שברגעים אלו ממש הוא הופך לכוכב‬ ‫בינלאומי‪.‬‬ ‫אנחנו מקדישים את השעה הקרובה לאדם הראשון‬ ‫שנגע בשמים‪ ,‬הגיבור הסובייטי יורי גגארין שהלך‬ ‫במרס‬ ‫לעולמו ב‪27-‬‬ ‫‪ .1967‬על הביצוע הטכני טל ונינג אהוד שכטר ודניאל‬ ‫שבתאי יחד עם ראם מישעל ‪.‬‬ ‫יורי גגארין נולד בשנת ‪ 1934‬בעיירה קטנה שמומוקמת בפרברי‬ ‫מוסקווה‪ ,‬הוא היה הבן השלישי במשפחה בת ארבעה ילדים וגדל‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד ‪1‬‬ ‫מתוך ‪8‬‬ ‫במשק שיתופי‪ ,‬אביו היה נגר ואימו‬ ‫כשגגארין‬ ‫בן‬ ‫חלבנית‪ .‬בשנת‬ ‫‪1941‬‬ ‫שבע בלבד פלשו הגרמנים לברית המועצות‬ ‫ומשפחתו סולקה מביתה הם בנו צריף מבוץ וחיו בו עד לסיום‬ ‫אחיותיו הגדולות הוגלו לגרמניה הנאצית‬ ‫הכיבוש הנאצי שתי‬ ‫‪ 46‬המשפחה עברה לעיר‬ ‫ועבדו בכפייה עד לשנת ‪ .1943‬בשנת‬ ‫גנזק‪ ,‬לימים העיר בגארין‪ .‬בשנות ילדותו התעניין‬ ‫גגארין‬ ‫במתמטיקה‪ ,‬פיזיקה במדעי החלל‪ .‬הוא למד בתיכון מקצועי‬ ‫והצטרף‬ ‫למועדון תעופה שם הוא למד לטוס ומן הסתם הרגיש‬ ‫מאוד בנוח בתוך כלי הטיס‪ .‬הוא ביצע את טיסת‬ ‫הראשונה שלו בשנת‬ ‫היחיד‬ ‫‪ ,55‬בהמשך לאותה שנה גגארין הצטרף‬ ‫לחיל האוויר הסובייטי ‪ ,‬בזכות כישוריו הרבים הוא התקבל לבית‬ ‫הספר לתעופה‬ ‫באונבורג‪ ,‬במהלך לימודיו שם פגש את איתו‬ ‫לעתיד ולנטינה איוונובה‪ ,‬הזוג התחתן בשנת‬ ‫‪ 57‬ונולדו להם שתי‬ ‫בנות‪ ,‬ילנה וגלינה‪ .‬לאחר סיום לימודיו הוא נשלח למספר משימות‬ ‫תעופה‪ ,‬אך למרות שנהנה לטוס משאלתו האמיתית הייתה להגיע‬ ‫לחלל‪.‬‬ ‫היות שעקב התקדמות תוכנית החלל‬ ‫הסובייטית הוא ידע‬ ‫שבקרוב יישלח האדם הראשון לחלל ולכן התנדב להיות‬ ‫קוסמונאוט‪ .‬גגארין היה אחד תוך‬ ‫‪ 3000‬מועמדים שהתחרו על‬ ‫תואר הקוסמונאוט הראשון‪ .‬בשנת ‪ 1960‬התחרו ‪ 20‬מועמדים‬ ‫מובילים לתפקיד‪,‬‬ ‫במהלך הבדיקות הרפואיות והפסיכולוגיות‬ ‫גגארין הצטיין בעמידה‬ ‫המקיפות שנדרשו המועמדים לעבור‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪2‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫בלחצים ובלט בזכות חוש ההומור שלו‪ .‬בהמשך הוא נבחר להיות‬ ‫האדם הראשון ששוגר לחלל‪.‬‬ ‫בשעה הקרובה נשמע מטל‬ ‫נשמע גם מד"ר פיטר‬ ‫ענבר‪,‬ראש המרכז לחקר החלל במכון פישר‪.‬‬ ‫ישראלביץ' מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלניטריים באוני' ת"א‪ .‬וד"ר‬ ‫ביל ברי ההיסטוריון הראשון של נאס"א‪ .‬לפני שנתחיל נשמע את‬ ‫השיר גגארין של הלהקה הרוסית אנדר ווד‪..‬‬ ‫‪-------------‬‬‫פרק ראשון המירוץ לחלל ‪ ,‬בצל המלחמה הקרה‪.‬‬ ‫מירי אברמוב ‪:‬‬ ‫אז ככה המלחמה הקרה היא כינוי למאבק‬ ‫המתמשך בין הגוש המזרחי‬ ‫ובראשו ברית המועצות לגוש המערבי‬ ‫ובראשו ארצות הברית‪ .‬עיקר התפתחותו החל בתום מלחמת העולם‬ ‫השנייה והסתיים עם התפרקות ברית המועצות‪ .‬לא היה מדובר‬ ‫במלחמה רגילה‪ ,‬אף ירייה לא באמת נורתה ואף‬ ‫קרב פתוח לא‬ ‫התנהל בין הגושים ‪ ,‬לכן נטבע הכינוי המלחמה הקרה‪,‬‬ ‫על ידי‬ ‫הפוליטיקאי האמריקני ברנרד ברוך‪ .‬עיקרו של המאבק נע סביב‬ ‫גישות שונות של שתי המעצמות בכל הקשור לכלכלה פוליטיקה‬ ‫וכו'‪ .‬העימות בין הגוש המזרחי והגוש המערבי‬ ‫לווה בחשדנות‬ ‫הדדית ‪ ,‬פעולות ריגול תחרות על כוח עוצמה ואיומים צבאיים‪.‬‬ ‫עכשיו נשמע אתך טל ענבר ראש המרכז‬ ‫לחקר החלל במכון‬ ‫פישר וד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א מספרים‪,‬‬ ‫טל ענבר ‪:‬‬ ‫אפשר להגיש שראשית הדרך בחלל למן השיגור‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪3‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫הראשון של לוויין באוקטובר ‪ 57‬בעצם בא להראות את העליונות‬ ‫של ברית המועצות בתחום‬ ‫שהמשמעות‬ ‫של טכנולוגיות חלל וכמובן‬ ‫הכבדה הייתה לא בלוויין עצמו אלא בטיל ששיגר‬ ‫אותו מכיוון שבעיקרון מי שמצליח לשים בחלל לוויין יכול גם‬ ‫לשגר טיל ראש נפץ למרחקים‬ ‫הקרה‬ ‫מאוד גדולים ועל רקע המלחמה‬ ‫עם ארצות הברית הייתה חשיבות מאוד גדולה לטילים‪.‬‬ ‫משם הרוסים הבינו מהר מאוד את הערך התעמולתי מעבר לפן‬ ‫המדעי טכנולוגי של‬ ‫טיסות חלל ואז ראינו שיגור של בעלי חיים‬ ‫ומאוחר יותר כמובן גם‬ ‫הטיסות הראשונות לחלל של בני אדם‪.‬‬ ‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬ ‫תרגום ‪ :‬המירוץ לחלל‬ ‫הפך לסוגייה פוליטית חשובה מאוד‬ ‫בהתאם לדינמיקה ששררה באותם השנים‪ .‬כשהספוטניק‬ ‫לראשונה בשנת‬ ‫שוגר‬ ‫‪ 1957‬העולם היה די מופתע‪ ,‬ברית המועצות‬ ‫שנחשבה בסופו של דבר למדינה נכשלת אשר חוותה‬ ‫הרס שנגרם‬ ‫‪ 12‬שנים קודם לכן בזמן מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הצליחה בכל‬ ‫זאת להגיע‬ ‫להישג טכנולוגי אדיר שכזה‪.‬‬ ‫בתחילת שנות השישים גילתה ארצות הברית שמספר רב מבנות‬ ‫הברית שלה ברחבי העולם החלו לפקפק ביכולתה להנהיג והחלו‬ ‫להתעניין יותר במודל הסובייטי‪ .‬ממספר מדינות חדשות‬ ‫לחפש מודל כלשהו אחר‪ ,‬וכאשר בחנו את‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪4‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫החלו‬ ‫כושרה של ברית‬ ‫המועצות בתחום הטכנולוגי חשבו לעצמם שהתקדמות הסובייטים‬ ‫כך לפחות‬ ‫בהחלט מניחה את הדעת‪.‬‬ ‫נראו פני הדברים באותה‬ ‫התקופה‪ ,‬הדינמיקה שנוצרה הייתה כזו‪ ,‬ארצות הברית וברית‬ ‫המועצות מנסות לגבור זו על זו במירוץ לחלל בעיקר כדי להוכיח‬ ‫את היכולות של המערכת הכלכלית ושיטת‬ ‫הממשלה של כל‬ ‫אחת מהם‪.‬‬ ‫כמו נאס"א‪ ,‬ארצות הברית הקימה‬ ‫לסובייטים לא היה ארגון‬ ‫סוכנות חלל אזרחית שהייתה אחראית‬ ‫האזרחיות‪ .‬בברית המועצות‬ ‫על כל תוכניות החלל‬ ‫תוכנית החלל הייתה למעשה ענף‬ ‫המבצעים קטן יותר בתוך מכלול התעשייה הביטחונית‪,‬‬ ‫אותם‬ ‫העובדים שבנו טילים ציוד צבאי וכלי טיס‪ ,‬זה היה יותר‬ ‫כמו‬ ‫פס ייצור צבאי שעסק בענייני חלל‬ ‫טל ענבר ‪:‬‬ ‫מה שקרה בארצות הברית בניגוד לברית המועצות מי‬ ‫ששותפו מראשית הדרך היו התעשיות הפרטיות‪ .‬כלומר נאס"א הוא‬ ‫סוכנות‬ ‫ארה"ב אבל כשנאס"א רוצה לבנות חללית‬ ‫ממשלתית של‬ ‫היא מוציאה מכרז ובסוף‬ ‫והיוזמה‬ ‫חברות פרטיות‬ ‫בונות את זה‪.‬‬ ‫החופשית והניהול המתקדם בהרבה של ארצות הברית‬ ‫לעומת ניהול מרכזי שמונחה‬ ‫ממוסקווה לא תמיד מתחשב‬ ‫בתנאים בשטח‪ ,‬יחד עם התקציבים הגדולים הרבה יותר בסופו של‬ ‫דבר היטו את הכף לטובת האמריקאים‪.‬‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪5‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬ ‫האדם יגיע‬ ‫תרגום ‪ :‬נאומו של הנשיא קנדי ב‪ 1961-‬בו הכריז כי‬ ‫לירח עד סוף העשור היה למעשה מהלך פוליטי מבריק‪ ,‬כיוון‬ ‫שאיפשר לו ולנשיא אחריו להודות מצד אחד בהישגיהם של‬ ‫הסובייטים‪,‬‬ ‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬ ‫תרגום ‪ :‬נאומו של הנשיא קנדי ב‪ 1961-‬בו הכריז כי האדם יגיע‬ ‫לירח עד סוף העשור היה למעשה מהלך פוליטי מבריק‪ ,‬כיוון‬ ‫שאיפשר לו ולנשיא אחריו להודות‬ ‫מצד אחד בהישגיהם של‬ ‫גדולה‬ ‫הסובייטים אך להעמיד את ארצות הברית בעמדת כוח‬ ‫יותר ‪ ,‬ככאלו שיגיעו ראשונים לחלל‪ .‬כך במידה רבה ירד הלחץ‬ ‫המיידי מנאס"א להגיב על כל מהלך של ברית המועצות‪.‬‬ ‫טל ענבר ‪:‬‬ ‫הייתה‬ ‫לא צריך לפסול את האפשרות שברית המועצות‬ ‫יכולה בתרחיש קיצון להנחית אדם על הירח אם הם‬ ‫מאוד מאוד היו רוצים לסיים את התוכנית שסבלה‬ ‫מבעיות‬ ‫קשות‪ ,‬ויש פרט שהוא בכלל לא טריוויאלי והוא מותו של‬ ‫המהנדס הראשי והמתכנן העיקרי של לוויינים חלליות‬ ‫מדעי טכנולוגי סרגיי קריליוב‬ ‫בשנת ‪66‬‬ ‫ומנהיג‬ ‫במהלך ניתוח יחסית‬ ‫פשוט‪ .‬אם הוא היה חי עוד שנתיים שלוש לא בטוח‬ ‫במאה‬ ‫אחוז שלא היינו שומעים אנשים דוברי רוסית שנוחתים על הירח‪,‬‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪6‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫אני לא יודע אם הם היו מצליחים להשיג את האמריקאים‬ ‫בתוכנית אפולו כי לקראתך ‪ 67-8‬אמריקאים ככה לחצו על‬ ‫הדוושה במלוא המרץ והתוכנית שלהם צברה‬ ‫הישגים מאוד מאוד‬ ‫מרשימים אבל הרוסים לא היו מפגרים מאוד מאחור ובוודאי לא‬ ‫היו נוטשים את התוכנית אבל צירוף הנסיבות הזה‬ ‫לנטישת החלום הרוסי‬ ‫התמקדו‬ ‫בעצם הוביל‬ ‫להנחית אנשים על הירח ובמקום זה‬ ‫בין היתר בנחתה של רובוטים משוטטים וחלליות מחקר‬ ‫לא מאויישות‪.‬‬ ‫מירי אברמוב ‪:‬‬ ‫בנאס"א חושבים קצת אחרת‪..‬‬ ‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬ ‫תרגום ‪ :‬ברית המועצות שאפה להגיע לירח אך לא הצליח‬ ‫להגשים אתך החזון שלה‪ .‬אחת הסיבות היא שהם התחילו אחרינו‪,‬‬ ‫הם החלו במירוץ לירח בשנת ‪ 1964‬כשהבינו שאנחנו לוקחים את‬ ‫הנושא ברצינות ולנו כבר היה יתרון מוקדם‪ .‬פשוט לא היה להם‬ ‫תוכנית חלל מפותחת כללית כמו לארצות הברית אף על פי שככה‬ ‫היה נדמה בגאותה תקופה ‪.‬‬ ‫מירי אברמוב ‪:‬‬ ‫אבל אולי בעצם המלחמה הקרה‬ ‫הועילה‬ ‫לאנושות‪ .‬יכול להיות שבזכותה התפתחו טכנולוגיות רבות בתחום‬ ‫חקר החלל‪ .‬הנה ד"ר ברי עונה על השאלה הזאת‪.‬‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪7‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬ ‫ד"ר ביל ברי ההיסטוריון הראשי של נאס"א באנגלית‪..‬‬ ‫תרגום ‪:‬‬ ‫אין לי ספק שלולא המלחמה הקרה והעובדה שהתחרות‬ ‫הייתה במידה רבה גם פוליטית לא היינו מגיעים לירח בשנת‬ ‫‪ 1969‬ולא היו לנו תחנות חלל בשנות השבעים‪..‬‬ ‫‪4891025‬‬ ‫עמוד‬ ‫‪8‬‬ ‫מתוך‬ ‫‪8‬‬