תיאוריה, מחקר ויישום – כנס בינלאומי בנושא איכות חיים ורווחה של אנשים ע

‫כנס בינלאומי בנושא איכות חיים ורווחה של אנשים עם מוגבלות – תיאוריה‪ ,‬מחקר ויישום‬
‫יום רביעי‪11.2.9.11 ,‬‬
‫סדנה עם פרופ' מיגואל ורדוגו‬
‫עופר‪ :‬בוקר טוב לכולם‪ .‬אנחנו מתחילים את הסדנה עם פרופ' ורדוגו‪ ,‬שדן בהיבטים הארגוניים של רעיון איכות‬
‫חיים‪ ,‬ננסה להבין להלכה ולמעשה את המדד המיוחד שהוא הכי מעודכן בתחום הזה‪ ,‬שפותח על ידי הקבוצה‬
‫של פרופ' ורדוגו‪ .‬ביקשתי מפרופ' ורדוגו להתמקד על ארגונים אוטונומיים כמו ארגונים שאחרי בית ספר‪ ,‬ישויות‬
‫כאלה‪ ,‬ולא ארגונים גדולים כמו בית איזי שפירא ובית אקשטיין‪ ,‬אלא יותר על ארגונים עצמאיים ומסגרות‬
‫אוטונומיות קטנות‪ .‬זה שיחה פתוחה‪ ,‬דיון פתוחה‪ ,‬התנסות‪ ,‬להכיר את המכשיר טוב‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אני רוצה את הטרמינולוגיה‪ .‬אנחנו פיתחנו את המדד בקבוצה בינלאומית עם פרופ' שאלוק וגם‬
‫עם אנשים מטייוואן‪.‬‬
‫עשינו עבודה בכל ארצות אלה‪ .‬אני רוצה שתציגו את עצמכם שאדע מאיזה ארגונים אתם‪ .‬אני הייתי מפקח‬
‫בבתי ספר‪ ,‬ועברתי לאוניברסיטה‪.‬‬
‫עופר‪ :‬אתה אוהד ברצלונה או מדריד?‬
‫זה מאוד חשוב‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬כשעברתי לאוניברסיטה לפי ‪ 02‬שנה‪ ,‬התחלתי לעשות מחקרים וללמד‪ ,‬אני מלמד פסיכולוגיה של‬
‫מוגבלות‪ ,‬זה מה שאני רוצה ללמד‪ .‬אני מרפא בעיסוק גם כן‪ .‬ובנושא של איכות חיים עבדנו על הערכה אישית‬
‫של התערבות‪ ,‬לחשוב איך ארגונים צריכים להשתנות‪ .‬כי אנחנו חושבים שאם ארגונים רוצים לפתח תוכניות‬
‫אישיות‪ ,‬זה תלוי באדם‪ ,‬ואי אפשר לעשות רק עבודה ארגונית אלא גם אישית‪.‬‬
‫אני יודעת שאנגלית שלי לא הכי טובה‪ ,‬אם אתם לא מבינים‪ ,‬תשאלו‪...‬‬
‫עופר‪ :‬זה בסדר‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬נעשה סדנה‪ ,‬כולכם תדברו‪ ,‬אני אדבר ‪ 02‬דקות‪ ,‬אציג את ההערכה של עבודה של ארגונים‬
‫בתחום של איכות חיים‪ ,‬ואז נעבור להסביר את המדד שפיתחנו‪ .‬איך ליישם את המדד עם הידע של הארגונים‪.‬‬
‫ואחר כך נפתח את הדיון‪ ,‬לשיתוף כולכם‪ .‬תציגו את עצמכם‪ .‬תגידי מאיזה ארגון את‪ ,‬התפקיד‪ ,‬השם‪.‬‬
‫אסנת בר חיים ארז‪ ,‬בסגל של קריה אקדמית אונו‪ ,‬אני מרצה פה‪ ,‬זה מעניין‪ .‬אני עבדתי הרבה שנים בבית ספר‬
‫לרפואה בירושלים‪ ,‬שהוא קומפלקס של הדסה והאוניברסיטה העברית‪ ,‬וזה מאוד מורכב‪ .‬פה זה קטן‪ ,‬הכל‬
‫קרוב‪ ,‬וזה נחמד לעבור ממקום גדול לקטן‪.‬‬
‫אני נטע‪ ,‬גם עובדת פה בריפוי בעיסוק במכללה אקדמית אונו‪ .‬אני מתאמת קלינית‪ ,‬תרפיסטית‪.‬‬
‫פנינה שטיינברג‪ :‬אני עושה מחקרים באלין בית נועם‪ ,‬אנחנו מאוד מעניין אותנו אנשים עם מוגבלות שכלית‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫ענבל‪ :‬אני עובדת סוציאלית באלין בית נועם‪ ,‬שעובד עם אנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬אני לומדת לתואר שני‪,‬‬
‫עושה מחקר על המיניות של אנשים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬וגישות של הורים‪.‬‬
‫דניאל עוזיה‪ :‬מנהל של בית ספר שש שנתי‪ ,‬בית אקשטיין‪.‬‬
‫עופר‪ :‬תגיד משהו על הצוות‪ ,‬כמה אנשים יש בצוות‪ ,‬הצוות המקצועי‪,‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪2‬‬
‫דניאל‪ :‬יש לנו ‪ 53‬אנשים בצוות‪ ,‬כוללים תרפיסטים‪ 4 ,‬תרפיסטים‪ ,‬פסיכולוג אחד‪ ,‬אחד עובד סוציאלי בבית‬
‫הספר‪ .‬בערך ‪ 52‬מורים‪ .‬יש לנו גם עוזרים למורים‪ ,‬לכיתות הגבוהות יותר‪ .‬יש ‪ 553‬תלמידים בבית ספר‪ ,‬כיתות‬
‫בין ‪ 52‬ל‪ 50-‬ילדים בכל כיתה‪.‬‬
‫פנינה שביט‪ :‬ממכללת בית ברל‪ ,‬אני מתמחה בתלמידים‪ ,‬מתמקדת על מוגבלות שכלית‪ ,‬אחד המקומות‬
‫שמתמחים זה בית איזי שפירא‪.‬‬
‫עופר‪ :‬את חלק ממחלקת חינוך מיוחד?‬
‫פנינה‪ :‬כן‪ ,‬מחלקת חינוך מיוחד בבית ברל‪.‬‬
‫דליה כץ‪ :‬הרבה שנים הייתי אחראית על החינוך המיוחד בישראל‪ ,‬במשרד החינוך‪ .‬לפני זה הייתי מנהלת בבית‬
‫ספר לחינוך מיוחד‪ .‬ב‪ 5-‬שנים האחרונות אני מלמדת באוניברסיטת בר אילן ומכללת לוינסקי‪ .‬בתל אביב ורמת‬
‫גן‪.‬‬
‫מור ויינרמן‪ :‬אני מרפאה בעיסוק‪ .‬עובדת בטבריה‪ ,‬יש לנו ‪ 562‬אנשים מבוגרים עם מוגבלות שכלית‪ ,‬כל הסוגים‬
‫של תפקודים‪ ,‬כל הרמות‪ ,‬עכשיו אנחנו התחלנו סוג של תהליך – התחלנו לפתח שאלון על העבודה שלנו‪,‬‬
‫לשאול אם מה שאנחנו עושים זה הדבר הכי טוב ללקוחות שלנו‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬שאלונים בעבודה זה מאוד חשוב לשאול את האנשים עם מוגבלות‪ .‬חשוב להבין איך צריך לעבוד‪.‬‬
‫כי יש לנו דרך ארוכה לשנות‪ ,‬וזה טוב לשאול שאלות‪ .‬זה צריך להיות לא רק אתם‪ ,‬אלא כל הארגונים‪ ,‬לעשות‬
‫ניתוח ולהגיע למסקנה איך לשתף אנשים‪ ,‬איך לעבוד איתם ולהגיע לתוצאות‪ .‬נדבר על זה‪.‬‬
‫מור‪ :‬הרבה שאלות איך עושים החלטות‪ ,‬אם זה רק אנחנו או הם מחליטים‪ ,‬אנחנו רוצים לתת להם להחליט מה‬
‫הם רוצים בשביל עצמם‪ .‬אבל אני שואלת את עצמי כמה הם יודעים את כל האופציות‪ .‬לפעמים הידע של‬
‫האנשים מאוד מוגבל‪ ,‬השאלה איך אנחנו מביאים אותם לכך שיוכלו לדעת ולבחור‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬זה דבר מאוד קשה‪ ,‬עם מוגבלות שכלית‪ ,‬בתחום הזה השאלה איך להפעיל את זה‪ ,‬איך להביא‬
‫אנשים להחליט‪ .‬גישה ממוקדת לקוח‪ ,‬איך להפעיל‪.‬‬
‫מור‪ :‬אם זה איש פעיל ואומר מה הוא רוצה‪ ,‬בארגון גדול כמו שירות הרווחה יש צוות וכללים‪ ,‬זה לא שתמיד‬
‫אפשר לעשות מה שרוצים‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬זה לא קל לשנות את הדרך שרגילים לעבוד‪ ,‬הדרך שארגונים עוזרים לאנשים‪ ,‬קשה לשנות את‬
‫זה‪ .‬זה מה שצריך לפתח‪ ,‬לשנות את הגישה‪ ,‬אז אתם גם תשתנו‪ .‬המערכת מפחדת להשתנות‪ ,‬אומרת‪ :‬תנו‬
‫להמשיך לעבוד בדרך שאני רגילה‪.‬‬
‫שירלי ורנר‪ :‬עובדת סוציאלית‪ ,‬עכשיו אני מרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה עברית‪ .‬המחקר‬
‫שלי על איכות חיים של אנשים עם מוגבלות‪ ,‬סטיגמה‪ ,‬דיאגנוזה‪ ,‬יש מחקרים שמתייחסים לאנשי מקצוע כמו‬
‫מטפלים‪ ,‬פסיכיאטרים‪ ,‬איך הם עובדים עם אנשים עם הדיאגנוזה הזאת‪.‬‬
‫דנה רוט‪ :‬מבית איזי שפירא‪ .‬ארגון שמספק שירותים לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬יש לנו שיקום מהילדות מוקדמת‪,‬‬
‫מרכז יום‪ ,‬יש לנו בית ספר שמתמקד בילדים עם מוגבלות‪ .‬יש לנו מרכז תרפיה‪ ,‬יש לנו המון תוכניות‪ ,‬שיתוף‬
‫עם אוניברסיטאות‪ .‬אני עושה מחקרים‪ ,‬אחד הנושאים הוא – אנחנו עורכים מחקר על כל דבר שאנחנו עושים‪,‬‬
‫עם מוגבלות שכלית או פיזית‪ ,‬יש לנו ארגון של מועסקים‪ ,‬הנושא של להעריך את ההשפעה של הארגון זה אחד‬
‫מהערכים של איכות חיים‪ ,‬וזה אתגר‪ .‬זה דבר שמעניין פה‪ ,‬ונדון עליו פה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬צריך לעשות שינויים כדי לעבוד במגמה של איכות חיים‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪1‬‬
‫אודי ליפשיץ‪ :‬אני אחראי על ‪ 53‬בתי ספר מאופקים עד פרדס חנה‪ .‬יש לנו בית ספר לתלמידים עם לקויות‬
‫למידה משמעותיות‪ ,‬מוגבלות נפשית‪ ,‬ואחד לילדים עם מוגבלות שכלית – בפרדס חנה‪ .‬רוב התלמידים שלנו‬
‫הם בתפקוד גבוה‪ ,‬ואנחנו עובדים במסגרות של איכות חיים ותוכניות של איכות חיים‪ ,‬והשנה עופר ואני הבאנו‬
‫תלמידים מבית ספר‪ .. .‬שעזרו לצוות שלנו לפתח תוכניות של איכות חיים‪ ,‬אנחנו עובדים על איגום משאבים‬
‫ולהתמקד על צרכים אישיים‪ ,‬זה מעניין לי מאוד ללמוד על הדברים האלה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אתם מדברים על מגבלות משמעותיות‪ ,‬אתם משתמשים במונח לזה לאנשים עם אוטיזם‬
‫ואספרגר בתפקוד נמוך‪ .‬משתמשים במילים מוגבלות משמעותית‪ ,‬מוגבלות מולטי‪-‬דיסציפלינרית‪ .‬כשאנחנו‬
‫משתמשים במילה מוגבלות משמעותית‪ ,‬מתכוונים לאנשים עם תפקוד נמוך‪ .‬זה אתגר של העבודה‪ ,‬כי קשה‬
‫יותר לעזור להם‪ ,‬והשיטה שפיתחנו בספרד – ובעוד ארצות – צריכה להקדיש זמן לעבוד איתם‪ .‬סן מרטין זה‬
‫דוגמא – אנשים אלה צריכים יותר תשומת לב‪.‬‬
‫תחייה אילת‪ :‬פיזיותרפיסטית‪ .‬בעבר – עכשיו אני גמלאית – עבדתי ‪ 52‬שנים במרכז להתפתחות הילד לילדים‬
‫עם ‪ , CP‬אנחנו עשינו קורס לאנשים פלסטינים בבית ג'אלה‪ ,‬לפני האינתיפאדה‪ .‬יש לי קליניקה פרטית‪ ,‬ואני‬
‫מלמדת בבית ספר לרכיבה טיפולית‪ ,‬אני נותנת להם קורס בהתפתחות ונוירולוגיה‪ .‬זה הכל‪.‬‬
‫שייקה הסלר‪ :‬אני – פעילות אקדמאית‪ ,‬הערכת תוכניות‪ .‬אני פה יותר בגלל הכובע השני שלי‪ ,‬בית ספר גדול‬
‫לילדים עם מוגבלות‪ .‬זה ארגון אילן‪ ,‬ברמת גן‪ ,‬ויש לנו ילדים של יותר מ‪ ,522-‬שמשתתפים בכל הפעילויות‪ .‬בכל‬
‫הרמות של מוגבלות‪ ,‬פיזית‪ ,‬שכלית‪ .‬ואני גם מייעץ למוסד לביטוח לאומי בכל מיני פרויקטים בתחום של בריאות‬
‫ופעילות‪.‬‬
‫לילי אבירי‪ :‬אני ממשרד הרווחה‪ ,‬ראש המחלקה של אנשים עם אוטיזם‪.‬‬
‫שוש‪:‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬בספרד אותו דבר‪ ,‬כל האנשים הולכים רחוק‪ .‬בואו תתקרבו‪.‬‬
‫מי שרוצה לעזוב‪ ,‬יכול לעזוב ולחזור‪ .‬אין בעיה‪...‬‬
‫אסף‪ :‬אני למדתי חינוך באוניברסיטה‪ ,‬אבל אני עובד בתעשייה‪ .‬בגלל שאני חושב לעשות שינוי בקריירה‪ ,‬ואני‬
‫חבר של עופר‪ ,‬הוא הזמין אותי להשתתף‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬בספרד‪ ,‬מעסיקים גדולים – יש תפיסה דומה של שינוי הארגון‪ ,‬הרבה מהבעיות והאתגרים הם‬
‫דומים‪ .‬יש לנו אותן בעיות כמו שלכן‪ ,‬כאשר מתחילים לחשוב איך הארגון יעבוד טוב יותר – יש הרבה אנשים‬
‫מהתעשייה שבאים לשירותים חברתיים‪ .‬כשאנחנו עובדים בתחום החברתי‪ ,‬לומדים הרבה מארגונים‬
‫תעשייתיים‪ .‬הקבוצה שלנו – של שאלוק ושלי – דברים שאנחנו רוצים לשפר בארגונים חברתיים‪ ,‬מנסים ללמוד‬
‫מאנשים מארצות שונות ושטחים שונים‪ ,‬למשל תעשייה‪ .‬יש הרבה דברים משותפים בשטחים אלה‪.‬‬
‫אליסיה‪ :‬אני לומדת הנדסה תעשייתית‪ ,‬המומחיות שלי תהיה ארגונים‪ ,‬אז באתי ללמוד על התחום הזה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬בואו נתחיל‪ .‬זה מה שאמרתי לכם קודם‪ ,‬אנחנו סיכמנו את העבודה על תהליכים של ארגונים‪,‬‬
‫יותר מ‪ 52-‬שנה אנחנו עובדים על זה‪ ,‬אני עובד גם עם ארגונים בספרד‪ .‬אני מנהל של תוכנית מסטר‪ ,‬אני עובד‬
‫בתחום של שירותים ארגוניים ספרד‪ ,‬בתוכנית הזאת אנחנו מתמקדים על המודל של איכות חיים‪ ,‬הרבה‬
‫מהמסטרי ם שעושים אצלנו זה על שינוי ארגוני‪ .‬איך לחשוב מחדש על האתגר הזה‪ ,‬אני אציג לכם בקיצור את‬
‫מה שעשינו‪ ,‬כדי שאחר כך נעשה עבודה פה‪ .‬אנחנו חושבים שההתקדמות שצריך לעשות בארגונים – אני לא‬
‫יודע אם החברה פה דומה יותר לאירופה או אמריקה‪ ,‬אתם באסיה‪ ...‬אתם יותר באירופה מאשר באסיה הרבה‬
‫פעמים‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪4‬‬
‫שייקה‪ :‬רוב משחקי הספורט שלנו הם באירופה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬כן‪ ,‬מכבי‪ ..‬הדרך שהחברה פה מתנהגת היא יותר אירופית‪ .‬וגם התהליכים דומים‪ .‬השאלה אם‬
‫אתם משווים את עצמכם לארה"ב או ספרד‪ ,‬בעיות של ארגונים דומים בכל המקומות האלה‪ .‬אנחנו רוצים לפתח‬
‫שירותים – לעבור משירותים כלליים לפיתוח תוכניות תמיכה אישיות ולבחון את הדרך שתוכניות אלה משפיעות‬
‫על האדם‪ .‬זה אתגר‪ ,‬כי זה לא קל לשנות את איך שעבדנו במשך עשורים‪ ,‬לשנות לדרך שונה של עבודה‪,‬‬
‫לעבור לתוכנית תמיכה אישית‪ .‬אנחנו רוצים להדגיש הגדרה עצמית וכיוון אישי של האדם‪ ,‬שהאדם יהיה יותר‬
‫פעיל‪ ,‬שישלוט יותר על חייו‪ ,‬אוטונומיה היא חשובה‪ ,‬עצמאות‪ ,‬זה חלק מחיי אדם‪ .‬החלטות צריכות להילקח על‬
‫ידי האדם ולא המשפחה או המטפלים‪ .‬קשה להציג את התפיסה הזאת בבית ספר‪ ,‬ארגונים שעובדים עם‬
‫מבוגרים מתחילים לעבוד עם ההיבטים האלה‪ ,‬אבל בבתי ספר‪ ,‬עם ילדים‪ ,‬קשה לעשות שינוי כדי לקדם הגדרה‬
‫עצמית‪ .‬חשוב שאנשים עם מוגבלות יפתחו הגדרה עצמית‪ ,‬ישלטו על חייהם כבר מגיל ‪ .54‬חשוב לנו נתונים‪,‬‬
‫אם מדברים על פסיכולוגים או מרפאים בעיסוק‪ ,‬לא מספיק להגיד שיש לעבוד עם התפיסות האחרונות‪ ,‬אלא‬
‫צריך להראות תוצאות של העבודה‪ ,‬נתונים‪ .‬צריך להשתמש בכלים או מכשירים משדה המחקר‪ ,‬לנו יש‬
‫מכשירים טובים כי הדגמנו דברים‪ ,‬כלים שהם שימושיים למטרה שאנו רוצים להגיע אליה‪ .‬התוכניות צריכות‬
‫להסתמך על נתונים ולא על רגשות‪ ,‬אנחנו הרבה פעמים מוכרים ערכים – לעבוד עם אנשים על ידי רגשות‪,‬‬
‫אבל זה לא מספיק כדי לשפוט שאתם עושים עבודה טובה‪ .‬הנתונים צריכים להיות מבוססים ראיות‪ ,‬ומחקר‪.‬‬
‫בואו נקפוץ הלאה‪ ,‬זה מצגת שאנחנו מציגים את התפיסה שלה‪ .‬צריך לפשט את הדברים הכתובים‪ ,‬לא רק כי‬
‫אנחנו רוצים לקרוא‪ ,‬אלא גם שהציבור יבין שאין שום דבר שקשה להבין‪ ,‬גם אנשים עם מוגבלות‪ .‬אנחנו עושים‬
‫תרגילים לאנשים לעבוד על הרעיון הזה‪ .‬אנחנו מדברים על התמקדות על האישי‪ ,‬זה חשוב כי תעבדו בעתיד‬
‫עם הרעיון הזה‪ .‬התמקדות על הגדרה מחדש של הארגונים היום‪ .‬אנחנו מדברים על כך שלכל ארגון צריך‬
‫להיות מערכת תמיכה‪ ,‬איזה תמיכה אפשר לתת לאנשים בטכנולוגיה‪ ,‬בכישורי הצוות‪ ,‬עם מקורות‪ .‬אתם צריכים‬
‫לדעת מה אתם צריכים‪ ,‬האם אתם צריכים עזרה מבחוץ לתת תמיכה לצוות‪ .‬המיקוד כשאומרים מערכת‬
‫תמיכה‪ ,‬זה אומר – אחד הדברים שהשתנו‪ ,‬אין לנו פתרון קסם לכל האנשים‪ ,‬אבל אדם עם מוגבלות זכאי‬
‫לעזרה ממישהו‪ ,‬צריך להשתמש בתמיכה טבעית מהסביבה של חברים ומשפחה‪ .‬ודברים סביבתיים‪ ,‬להשתמש‬
‫גם בכוח של האדם‪ ,‬ועזרים טכניים‪ .‬כך שהמערכת התמיכה מורכבת מהרבה דברים‪ .‬תמיכה טבעית היא‬
‫חשובה מאוד בעבודה‪ ,‬אחרי שעובדים עם תוכניות פתוחות עם אנשים‪ ,‬נושא העיקרי זה לא רק שיהיה צוות‬
‫טוב שיעבוד עם האנשים שמועסקים‪ ,‬אלא שלאדם שעובד תהיה תמיכה גם מהסביבה הטבעית ‪ -‬העמיתים –‬
‫הם נותנים תמיכה בדרך ידידותית‪ ,‬בדרך טבעית‪ ,‬זה משפיע עליו יותר מאשר אנשים מבחוץ‪ .‬צריך לתכנן את‬
‫זה ולפתח את האסטרטגיה הזאת‪ .‬מערכת תמיכה – זה גם ברמה הארגונית‪ ,‬הם יכולים להשתמש גם בעזרים‬
‫טכנולוגיים – בכל מיני שטחים‪ .‬זה חלק ממערכת התמיכה שאפשר לתת‪ .‬מדברים על קבוצה עם ביצוע גבוה‪.‬‬
‫אנשים מבלים שעות רבות בעבודה‪ ,‬לוקחים החלטות‪ ,‬וחשוב שנהיה מהירים‪ ,‬יעילים‪ ,‬שפגישות לא יהיו יותר‬
‫משעה אחת לקבל החלטות‪ ,‬לחלק אחריות‪ .‬שהכישורים של הצוות להחליט‪ ,‬להשתמש בפרוטוקולים של‬
‫החלטות‪ ,‬וגם שהאנשים מזוהים עם הארגון‪ ,‬עם מטרותיו‪ .‬אני פסיכולוג‪ ,‬אתם עובדים סוציאליים או מרפאים‬
‫בעיסוק או פיזיותרפיסטים‪ ,‬בעבר אנשי מקצוע החליטו מה אתה תעשה‪ .‬אם אני מרפא בעיסוק‪ ,‬יש לי כישורים‬
‫אלה ואלה‪ ,‬ואני צריך לעשות את זה וזה לעזור לאנשים‪ .‬כיום זה כבר לא כך‪ ,‬לא עוד איש המקצוע אומר לך מה‬
‫לעשות‪ ,‬אלא רוצים ללכת לפי ה מטרות של האדם והארגון‪ ,‬ההחלטה צריכה להיות לפי החזון והאסטרטגיה של‬
‫הארגון‪ .‬זה שינוי גדול‪ ,‬כי בעבר פסיכיאטרים ופסיכולוגים היה להם ההתמחות‪ ,‬הם ידעו לפי איזו שיטה הם‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪5‬‬
‫עובדים‪ ,‬אבל לא – אתה עובד במערכת‪ ,‬משחק תפקיד בארגון‪ ,‬אתה צריך להיות קשור לחזון ואסטרטגיה של‬
‫הארגון‪ .‬אם אתם לא עושים את זה‪ ,‬אתם לא ממלאים את תפקידכם כראוי‪ .‬זה סתירה עם ההכשרה שהרבה‬
‫אנשים קיבלו‪ .‬ביצוע טוב של הצוות – זה כושר החלטה מהיר‪ ,‬להשתמש בפרוטוקול בפגישות‪ ,‬להיות מעורב‬
‫בתפקיד של הארגון‪ ,‬בחזון שלו‪ .‬לארגון יש כוח‪.‬‬
‫ארגונים שמצליחים בכל מיני שטחים יש להם מאפיינים קבוצתיים‪ .‬כשעושים פגישות מולטי‪-‬דיסציפלינריות‪,‬‬
‫אומרים שהרושם הוא שכאשר גומרים את הפגישה‪ ,‬המסקנה היא שצריך לעשות עוד ישיבה‪ ...‬מבזבזים המון‬
‫זמן בפגישות‪ ,‬בדיונים על אלו החלטות צריך לקבל‪ .‬אם לא משתמשים בפרוטוקולים – אין תוצאות‪ .‬צריך לקבל‬
‫החלטות ולהתקדם הלאה‪.‬‬
‫מדברים על מערכת שמבוססת ביצועים‪ .‬מדברים על חדשנות‪ ,‬אתם זוכרים שבכנס בוב שאלוק דיבר על‬
‫יצירתיות וחדשנות‪ .‬זה מציאות בהרבה מהתעשיות‪ ,‬ארגון שלא ממציא ומתחדש‪ ,‬יהיה בחוץ די מהר‪ .‬בתחום‬
‫של מגבלות‪ ,‬רו אים שאנשים אומרים‪ :‬אנחנו עושים עבודה טובה כי עושים עבודה עם אנשים שצריכים עזרה‪.‬‬
‫אבל זה לא מספיק‪ ,‬אנחנו יודעים שצריך לשנות כל מיני דברים‪ ,‬לעשות חידושים‪ ,‬לשפר תהליכים‪ ,‬ליזום‬
‫שירותים חדשים‪ ,‬תוכניות חדשות‪ .‬אנחנו לא טיפשים‪ ,‬ויודעים שכל שינוי שרוצים לעשות בארגון חווים רתיעה‪,‬‬
‫אנשים מרגישים לא בטוחים‪ ,‬צריך להבהיר את התפקיד שהאדם ימלא בתוכנית החדשה‪ ,‬צריך לחבר את כולם‬
‫להכשרה‪ ,‬צריך לחבר את כל האנשים לדרך השינוי‪ ,‬לעבוד עם כל האנשים מרמת המנהל של הארגון עד‬
‫לאנשי הניקיון‪ ,‬אנחנו עובדים עם כולם ביחד‪ ,‬כדי להסביר כל דבר‪ ,‬למה אנחנו חותרים‪ ,‬ואז קל יותר לשנות‪,‬‬
‫כאשר עושים זאת בשיתוף פעולה‪ .‬הרבה פעמים כאשר עושים שינוי‪ ,‬יש אנשים שיצאו מחוץ למערכת‪ ,‬אם הם‬
‫לא עוקבים והולכים לפי השינויים שהארגון שואף לעשות‪ .‬מדברים על סגנונות חשיבה‪ .‬אנחנו בוחרים ‪5‬‬
‫סגנונות – חייבים לעבוד בפרספקטיבה רב מימדית‪ ,‬החיים של כל אדם עם מוגבלות‪ ,‬כמו כל אדם‪ ,‬תלויים לא‬
‫רק בעובד סוציאלי או פסיכולוג או מחנך‪ ,‬זה תלוי באנשים שחיים ומבלים איתו זמן‪ .‬זה לא תלוי רק באנשי‬
‫המקצוע‪ ,‬אלא גם בעבודה הארגונית‪ ,‬בארגון שהם עובדים בו‪ .‬אם הארגון נותן יותר הזדמנויות‪ ,‬אם הצוות יותר‬
‫מיומן ‪ ,‬זה משפיע בצורה אחרת‪ .‬אנחנו מדברים על אנשי המקצוע‪ ,‬עבודה חברתית‪ ,‬הסביבה של הארגון –‬
‫ממשלה או המגזר הפרטי‪ .‬יש גם את המונח "היערכות"‪ ,‬אם יהיה זמן אני אסביר שוב‪ .‬אחת הבעיות היא‬
‫לקחת ארגון‪ ,‬ולהגיד שחלק מהאנשים עושים הערכה‪ ,‬חלק עושים אבחנה‪ ,‬זה לא עובד עם תוכנית תמיכה‬
‫אישית‪ ,‬הרבה פעמים מעריכים לא קשורים לאלה שעושים התערבות‪ .‬היערכות – זה אומר שצריך לדעת את‬
‫המטרה של כל הארגון‪ ,‬להתחיל מהגדרה‪ ,‬הערכה‪ ,‬והגדרת ערכים‪ .‬כל הרעיונות האלה צריכים להיות‬
‫מסונכרנים וקשורים אחד לשני‪.‬‬
‫צריך להסתכל על הדברים בצורה רב‪-‬מימדית‪ .‬כמו בתעשייה‪ ,‬יש תעשיות שכל אחת מהמשימות שהארגון‬
‫עושה לא מסונכרנות ביחד‪ ,‬והארגון מבזבז זמן ויש פחות תפוקה‪.‬‬
‫אנחנו מדברים על סינתזה‪ ,‬חיבור‪ .‬זה אומר שכאשר עובדים עם אנשים יש הרבה מידע‪ ,‬יודעים הרבה עליהם‪,‬‬
‫יש דיווחים של עובדים סוציאליים‪ ,‬של מרפאים בדיבור‪ ,‬מסמכים שנצברו במשך הרבה שנים‪ ,‬דוחות של‬
‫פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטרים‪ ,‬יש המון מידע‪ ,‬אבל אנחנו לא יודעים איך לחבר את זה ולתמצת בעמוד אחד‪ .‬יש‬
‫אנשים שעושים עבודה טובה‪ ,‬לפשט את כל הנתונים‪ ,‬לתמצת הכל‪ ,‬כדי לדעת מה אפשר לעשות כדי לשפר את‬
‫האיכות חיים של אותו אדם‪ .‬יש סיפור שפרסמנו‪ ,‬שבחנו כמה עמודים יש לדיווח על האדם‪ ,‬אתם יודעים מה‬
‫פירוש של מספר העמודים‪ . 53 ,‬אף אחד לא קורה את זה‪ ...‬עוברים על זה ביעף‪ ,‬ולא ממש יודעים‪ .‬גם בספרד‬
‫יש המון אנשי מקצוע שעושים דוחות‪ ,‬ולא מחברים אותם כדי לפשט מה צריך לעשות כדי לשפר את חיי האדם‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪6‬‬
‫יש המון מידע‪ ,‬אבל זה לא שימושי‪ ,‬לא פרקטי‪ ,‬אחד מהמשימות החשובות –זה להיאבק לפשט את המידע הזה‬
‫לפרוטוקול ברור וקצר‪ .‬יש מידע מאנשים בחברה‪ ,‬במקום העבודה‪ ,‬יודעים איזה עזרה הוא צריך‪ ,‬צריך לקחת‬
‫בחשבון את זה‪.‬‬
‫אנחנו הולכים לעבוד‪ .‬אני יודע שאתם לא צריכים יותר הרצאות‪ ,‬יש לנו ‪ 53‬אנשים‪ .‬כמה מהם הם מאותו ארגון?‬
‫נשתמש בדפים אלה‪ ,‬אפשר לעבוד בקבוצות של ‪ ,4-5‬אם אתם מאותו ארגון קל יותר לעבוד ביחד‪ .‬אומרים‬
‫לאנשים‪ :‬תחשבו מה הארגון שלכם עושה עכשיו‪ .‬יש ‪ 4‬תפיסות‪ .‬חלק מהרעיונות לא יהיו ברורים‪ ,‬אליסה‬
‫ביקשה שאלך ביניכם‪ ,‬כדי להסביר‪ .‬זה העמוד הראשון‪ ,‬המדד שנציג לכם יותר מאוחר הוא מדד שקודם כל‬
‫צריך לעשות הערכה‪ ,‬לדעת מה אתם עושים‪ ,‬איך הארגון שלכם עובד‪ ,‬מה הבעיות‪ ,‬מה רמת הקשיים‬
‫שמפריעים לשינוי‪ .‬לפני שאחלק את זה‪ ,‬אני אסביר את העמוד הזה‪ .‬זה ‪ 52‬אתגרים שאנחנו חושבים‬
‫שארגונים עומדים מולם‪ ,‬הראשון הוא משאבים מדולדלים‪ .‬וגם דרישות גדלות לשירותים ותמיכה‪ .‬בספרד ב‪32-‬‬
‫השנים האחרונות יש יותר ביקוש‪ ,‬יש ארגונים שעובדים עם אנשים עם אוטיזם‪ .‬עכשיו יודעים שאספרגר זה‬
‫שונה‪ ,‬שיש רצף‪ ,‬שיש הבדל בין אוטיסטים עם תפקוד נמוך וגבוה‪ ,‬רוצים עבודה שונה עם כל קבוצה‪ ,‬מבחינת‬
‫תמיכה ותעסוקה‪ .‬יש יותר דרישות מהארגונים‪ ,‬וגם המשפחות מבקשות יותר מידע‪ .‬וגם לעבור מארגון אנכי‬
‫לאופקי‪ ,‬ממבנה אנכי לאופקי‪ .‬בעבר זה היה ‪ ,DOWN-TOP‬מהמנהל לעובדים הנמוכים יותר‪ .‬אחד השינויים‬
‫היום הוא מבנה אופקי יותר‪ .‬נותנים יותר אחריות לאנשים בארגון‪ ,‬משתפים את האחריות‪ ,‬והיא לא רק אצל‬
‫המנהלים‪ ,‬כדי להגיע ליותר יעילות‪ .‬זה גם בתעשייה‪ ,‬נותנים כישורים ואוטונומיה לאנשים בארגון‪ ,‬בייחוד‬
‫בארגונים גדולים‪ .‬לשתף את המנהיגות‪ .‬עוברים משירותים כלליים לתמיכה אישית‪ .‬מה שחשוב – צריך לענות‬
‫תשובות מ‪ 5-‬עד ‪ – 5 .4‬האם מנהלים ומנהיגים בארגון מודעים לאתגר‪ – 0 .‬האם התחלתם לקחת את האתגר‪.‬‬
‫‪ – 5‬האם כמה שינויים נעשו כדי לענות לאתגר‪ – 4 .‬הצלחתם לעמוד מול האתגר‪.‬‬
‫האתגר הראשון הוא שהיום יש קיצוצים בקרנות‪ ,‬בתקציבים – וזה אתגר‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬זה חשוב לממשלה?‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬לממשלה חשוב להיבחר כל ‪ 4‬שנים‪ ..‬הממשלה לא חושבת על יעילות‪ .‬אנחנו צריכים להתמודד‬
‫עם הרבה אתגרים‪ ,‬והממשלה רוצה לתת כסף ולא להיות אחראית‪ .‬הם מפתחים מדיניות חברתית כשהם‬
‫מצפים לתוצאות‪ ,‬הם לא עוזרים לארגונים להשתנות בכיוון הזה‪ .‬אנשי מקצוע עומדים מול השינויים‪ ,‬עשינו‬
‫שינויים‪ ,‬גם ארגונים התקדמו‪ ,‬הממשלה רק חושבת איך להיבחר עוד ‪ 4‬שנים‪ .‬ארגונים גדולים צריכים לבקש‬
‫מהממשלה לחלק משאבים לפי קריטריונים‪ .‬בספרד ממשלה רוצה להיבחר‪ ,‬להגיד‪ :‬אנחנו עושים הרבה‪ ,‬עוזרים‬
‫לאנשים‪ ,‬אבל הם לא רוצים לשפר את המערכת‪ ,‬הם לא מעורבים בשינויים ושיפור מערכת הבריאות‬
‫והשירותים החברתיים‪ .‬אנשי המקצוע ומנהיגי הארגונים‪ ,‬משפחות שהם חלק מהארגון‪ ,‬שיש להם כוח גדול –‬
‫הם יכולים לבוא לממשלה ולבקש‪ .‬זה אחד התפקידים של ארגונים‪.‬‬
‫דנה‪ :‬יש הבדל גדול בממשלה בין אנשי מקצוע ופוליטיקאים‪ .‬הרבה פעמים אנשים ששייכים לשירות הציבורי‬
‫(‪ ,)civil service‬יש להם בעיות עם הפוליטיקאים‪ ,‬עם ההחלטות שלהם‪ ,‬כי הם רוצים להיבחר‪ ,‬ולא תמיד‬
‫החלטות שלהם מתאימות לאנשי המקצוע‪ .‬זה בעייתי‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬בספרד יש כוח ריכוזי בהרבה מקומות בספרד‪ ,‬אחד האנשים באזור שלי – פוליטיקאים לא תמיד‬
‫מוכשרים לנהל משהו‪ ,‬אנחנו צריכים אנשים בצוות‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬ייקח זמן רב להביא את הפוליטיקאים לעשות‬
‫מדיניות חברתית‪ .‬הם רוצים רק לפתור בעיות‪ ,‬לא לחשוב בצורה כוללת על שינוי והתקדמות‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪7‬‬
‫עופר‪ :‬אני חושב שבישראל בין המשרדים תמצא הבדלים‪ ,‬יש הבדלים בגישות בין משרד החינוך‪ ,‬משרד‬
‫הרווחה‪ ,‬משרד הבריאות‪ ,‬מוצאים גישות שונות איך להשפיע‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬בספרד‪ ,‬בהרבה מדינות‪ ,‬קשה מאוד לשנות את מערכת החינוך‪ ,‬כי היא הישנה ביותר‪ ,‬היא מאוד‬
‫נוקשה‪ ,‬לעשות שם חידושים זה מאוד קשה‪ ,‬זו מערכת קשיחה‪ ,‬מאוד לא גמישה‪ .‬קשה לה להיפתח לחידושים‪.‬‬
‫חגית‪ :‬מערכת החינוך שלנו סובלת מ‪...ADHD-‬‬
‫דליה‪ :‬אני רוצה להגיד עוד משהו‪ .‬במיוחד אם אתה מדבר על פרקטיקה מבוססת ראיות‪ ,‬יש בעיה ביחסים בין‬
‫האקדמיה ובין השטח – בתי ספר‪ ,‬מורים וכו'‪ .‬בתחום האקדמי עושים מחקרים מדהימים‪ ,‬ויש הוכחות טובות‬
‫מאוד‪ ,‬אבל מורים ומנהלים ואפילו קובעי המדיניות במשרד לא משתמשים במחקרים אלה‪ .‬כשהמחקר נעשה‪,‬‬
‫מניחים אותו בספרייה וזהו‪ ,‬אף אחד לא עובד לפי זה‪ .‬אז איך מצפים להשתמש בפרקטיקה מבוססת ראיות‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬באירופה – צרפת‪ ,‬ספרד – זה כך‪ .‬כדי להתגבר על זה‪ ,‬צריך לעבוד עם הארגונים‪ .‬יש אנשים‬
‫שבאים מהאוניברסיטה ואנשים מהארגונים‪ ,‬ואנחנו עובדים ביחד‪ ,‬אנחנו כותבים את השם שלהם בפרסום‬
‫המחקר‪ ..‬אז הם גם עוזרים לנו בחידושים‪ ,‬כי כאשר התהליך נעשה בשיתוף‪ ,‬זה יותר מיושם‪ .‬אנחנו צריכים‬
‫לשתף אנשי מקצוע מוכשרים מהארגונים בתהליך של מחקר או עשיית חידושים‪ ,‬צריך שיהיה גם מנהל תוכנית‬
‫מהשטח המקצועי‪ .‬אני מציג להם את המטרות של המחקר‪ ,‬חושבים על גישה פרקטית יישומית‪ ,‬ואז עושים את‬
‫המחקר‪ ,‬זה גם טוב כי אנשים שהם רק אקדמאים הם חושבים למעלה ולא ברמת הפרט‪ ,‬הראש שלהם‬
‫בשמיים ולא בקרקע‪ ,‬אז צריך שיתוף פעולה עם אנשים מהשטח‪ ,‬שהם ישתפו פעולה‪ ,‬כי הם גם מלמדים את‬
‫אנשי האקדמיה מה הבעיות בשטח‪ ,‬ואז מתכננים תוכנית ביחד‪ .‬זו דרך שהיא שימושית ומביאה לתוצאות‬
‫בספרד‪ .‬גם באירופה‪ .‬אני מזמין ארגונים להשתתף‪ ,‬ולהגיד מה עובד ומה לא בתוכנית שלנו‪ ,‬האם הרעיון הוא‬
‫טוב‪ ,‬האם צריך לעבוד בצורה אחרת‪ .‬זה עוזר לי‪ .‬אני לא יודע איך בארצות אחרות‪ .‬אבל אם האקדמיה תהיה‬
‫בצד אחד והשטח בצד אחד‪ ,‬לא יקרה כלום‪ .‬צריך לעבוד יחד עם האנשים בשטח‪.‬‬
‫דנה‪ :‬פרקטיקה מבוססת ראיות זה בא מהשטח הרפואי‪ .‬היום‪ ,‬כמה שאני יודעת‪ ,‬יש מונח חדש – כל הזמן‬
‫משנים מונחים – יש מאמר של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬אמרו שמבוסס ראיות זה לא מספיק טוב‪,‬‬
‫המונח החדש הוא "מבוסס ידע"‪ .‬זה מאוד חשוב כי ניסיון – צריכה להיות מודעות לזה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬יש רמות שונות של ניסיון‪.‬‬
‫עופר‪ :‬הרבה פעמים ההוכחות באות גם מהארגונים‪ ,‬לא רק מהאקדמיה‪ .‬אז מה שהארגון צריך לעשות‪ ,‬זה‬
‫לאסוף את הראיות ולהביא אותן‪.‬‬
‫דליה ‪ :‬יודעים מה צריך לעשות‪ ,‬אבל אנחנו לא עושים את זה‪ .‬בגלל שהייתי בשני הצדדים‪ ,‬עכשיו אני באקדמיה‬
‫והייתי בצד של הממשלה (משרד החינוך)‪ ,‬אני מכירה את שני הצדדים‪.‬‬
‫דנה‪ :‬אז את יכולה לעשות שינוי‪.‬‬
‫דליה‪ :‬נעשה‪ ,‬ממחר‪...‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬יש כל מיני רמות של הוכחות‪ ,‬לא כולן מדעיות‪ ,‬יש גם מהשטח‪ .‬אם יש קונצנזוס שהעבודה טובה‪..‬‬
‫אחת רמות של הוכחות זה‪ ..‬ואז אפשר לעשות ניתוח‪ ,‬הרבה פעמים אנשים יכולים להגיד לכם‪ :‬במדד הזה אי‬
‫אפשר להשתמש בעבודה שלנו‪ .‬ואז אפשר לשבת לדון מה המדד הטוב‪ ,‬ולהגיע לגישה איכותנית כדי לנתח את‬
‫הראיות‪ ,‬לראות אם זה טוב לך‪ .‬אפשר לעבוד כל החיים עם פרקטיקה מבוססת ראיות‪ ,‬אבל יש רמות שונות של‬
‫זה‪ .‬שאלוק ואני – וספיה מהולנד – אנחנו מנסים להבהיר לאנשים שלנו מה זה פרקטיקה מבוססת ראיות‪,‬‬
‫אנחנו אומרים שיש רמות שונות‪ ,‬צריכים לעמוד מול מדיניות של ארגון‪ .‬יש דוגמא איך ההחלטות שאתה מקבל‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪8‬‬
‫משתנות‪ ,‬כאשר מנתחים אותן בצורה זו או זו‪ .‬צריך לוודא שההחלטות שמקבלים הן ישימות בשטח‪ .‬לאנשים‬
‫מאוד חשוב נתונים ופרוטוקולים‪ ,‬אבל לפעמים אנשים מהשטח יגידו שהמדד הזה לא טוב להם‪ .‬לפעמים יש‬
‫קונצנזוס‪ ,‬כי יש אסטרטגיה של לשתף אנשים‪ ,‬כשהם מרגישים שהם בתוך התהליך‪ ,‬שכל אחד ירגיש שהוא‬
‫חשוב ועוזר בתהליך‪ ,‬אז זה ילך טוב יותר‪.‬‬
‫שיי קה‪ :‬כשמקבלים החלטות שמבוססות על מחקרים ונתונים‪ ,‬או דליה – אם עושים תוכנית אישית‪ ,‬צריך לספק‬
‫לילד פיזיותרפיסט ‪ ,‬מרפא בעיסוק‪ ,‬כל אחד עולה כסף‪ .‬האם את עושה את זה על פי ניסיון‪ ,‬או מה שאת חושבת‬
‫שיותר משפיע על הילד? ההחלטות האלה‪ ,‬כשהן מגיעות אליי‪ ,‬זה מאוד קשה‪ ,‬הרבה פעמים אי אפשר תמיד‬
‫לעשות לפי הראיות‪ ,‬יש אילוצים‪ ,‬אנו מתמודדים עם מדיניות הממשלה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬מדדים למדוד את ביצועי האדם‪ ,‬צריכים להיות אמינים‪ ,‬שאפשר להשוות אנשים שונים‪ .‬אם אין‬
‫מדד‪ ,‬איך אפשר להציג את העבודה שהארגון עושה‪ .‬אי אפשר להשוות‪ ,‬אם אין נתונים אמינים‪ .‬זה יותר טוב‬
‫מאשר לתת לכל אחד לעשות מה שהוא חושב‪ ,‬צריך לעבוד לפי נתונים וראיות‪.‬‬
‫בואו נתחיל לעבוד‪.‬‬
‫כשאתם תנסו לשנות את הארגון שלכם‪ ,‬מה עובר לכם בראש? מי האנשים שאתם עובדים איתם‪ ,‬ומה התפקיד‬
‫שלכם? זה הכי חשוב לכל אחד בארגון‪ .‬מה התפקיד שלך‪ ,‬האם אתם עובדים לפי מודל חברתי סביבתי‪ ,‬או‬
‫חושבים על המגבלה‪ ,‬לפי המודל הרפואי‪.‬‬
‫זה הקדמה למדד‪ ,‬אחרי שנמלא את זה‪ ,‬אחרי שנעשה הערכה של הארגון ואיך אתם חושבים שהארגון שלכם‬
‫מתמודד עם אתגרים שיש לנו‪ ,‬מה ההיכרות שלכם עם בעיות‪.‬‬
‫מה אתם חושבים על הדרך שאתם עובדים‬
‫בזמן שתמלאו את זה‪ ,‬אליסיה ואני נעבור ביניכם ונסביר‪.‬‬
‫בואו נתחיל‪.‬‬
‫חגית‪ :‬זה מדהים‪ ,‬כי כאשר מסתכלים על השיטה הבית ספרית‪ ,‬יש היום שתי התמחויות – יש היום יועצים‬
‫ארגוניים‪ ,‬זה המקצוע שלהם‪ ,‬אבל יש אנשים שעובדים בתוך מערכת החינוך‪ ,‬הם באים ממערכת החינוך‪,‬‬
‫ואנחנו מחפשים כלים לתת לבתי ספר להעריך את עצמם‪ .‬זה פנטסטי‪ ,‬זה בדיוק מה שצריך‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬כשחושבים על ארגונים‪ ,‬בשורה התחתונה כשמדברים על ארגונים הוליסטיים זה גם ארגוני חינוך‪.‬‬
‫חגית‪ :‬יועצים ארגוניים לא יודעים את השפה והמונחים של החינוך‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬הם מפרסמים את החוקים‪ ..‬אני עבדתי עם מנהלים‪ ,‬עם חינוך מיוחד‪ ,‬עם פסיכולוגים‪ ,‬כשאנחנו‬
‫מפתחים את זה – חשבנו על כל ארגון‪.‬‬
‫חגית‪ :‬גם בתי ספר רגילים אני מדברת‪ ,‬לא רק חינוך מיוחד‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬השיטה הזאת שנדבר עליה היום מתאימה כדי לקבל החלטות שמתאימות לתוכנית הלימודים‪,‬‬
‫למערכת של בית הספר‪ .‬זה אותו דבר בתעשייה‪ ,‬בארגונים של בריאות נפשית‪ ,‬אנשים שעובדים בספרד‬
‫משתמשים בשאלונים אלה‪ .‬הרי בכל ארגון עובדים עם אנשים‪ ,‬את עובדת עם אנשים‪ ,‬וזה יכול להיות שימושי‬
‫גם לכם בדרך כלשהי‪.‬‬
‫(עבודה בקבוצות)‬
‫אין לנו אפילו שעה‪ ,‬אני לא אגיד כלום‪ .‬זה נורמלי שאתם תשאלו מה פירוש מדד זה וזה‪ ,‬כי אנחנו רוצים לפתח‬
‫משהו שיהיה קל יותר לקרוא ולהבין‪ ,‬לא סתם שתעשו תרגילי אלא שזה יהיה שימושי‪ .‬אחרי העבודה שעשינו‪,‬‬
‫פיתחנו את המדד‪ .‬המדד יפורסם בימים אלה‪ ,‬רק גמרנו את המערכת כדי לפרסם את זה באינטרנט‪ ,‬זה כמעט‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪2‬‬
‫מוכן ובימים אלה נפרסם את זה בכמה שפות‪ .‬את הנתונים אנחנו שומרים בסלמנקה‪ .‬הספר קופץ מהתחום‬
‫הארגוני לאישי‪ ,‬אם אתם לא משנים את הארגון אי אפשר לעשות את השינויים שאתם רוצים‪ .‬כי אתם קבוצת‬
‫אנשים‪ ,‬אם הארגון לא ישתנה‪ ,‬השינויים לא יחזיקו מעמד הרבה זמן‪ .‬המדד – צריך שיטות כדי לראות מה‬
‫האייטמים העיקריים שצריך לשנות בארגון‪ .‬יש לנו קבוצה שבוב שאלוק הוא המתאם‪ ,‬הוא נסע לספרד‬
‫ולהולנד‪ ,‬הוא עושה עבודה אינטנסיבית כל הזמן‪ .‬הוא הכי טוב בתחום של מוגבלות‪ ,‬עבדנו בטייוואן‪ ,‬בספרד‪,‬‬
‫בכל מיני ארגונים‪.‬‬
‫לפני חודש פרסמנו את זה‪ ,‬זה ההסבר האחרון של מה שאנחנו עושים‪ .‬אציג לכם את המדד‪ ,‬זה הצגה בקיצור‪.‬‬
‫אנחנו קוראים לזה גישה ייחודית‪ ,‬שרק אנשים שעובדים בארגון יכולים לחשוב על ההיבטים העיקריים של‬
‫הארגון שלהם‪ .‬זה מודל רב מימדי‪ ,‬הוליסטי‪ .‬זה מודל הכי טוב לעבוד עם אנשים‪.‬‬
‫איך אנחנו מפתחים את המדד? קודם עשינו סקירה ספרותית שמבוססים על עבודה שעשינו קודם‪ ,‬ועל ספרות‪.‬‬
‫ואז עבדנו על מיפוי‪ ,‬התחלנו לארגן ‪ 4‬תחומים – ואז יישמו את התיאוריה להערכה‪ .‬יש כמה ספרים שפורסמו‬
‫בעבר‪ ,‬על ידי ובוב‪ ,‬זו אחת ה תיאוריות להערכה‪ .‬יש לנו היסטוריה ארוכה איך לעשות את זה‪ .‬ואז עובדים עם‬
‫גישה עסקית‪ ,‬עושים הערכה עצמית‪ ,‬ועושים תוכנית ל‪ .‬עשות זאת‪ .‬יש כמה שיטות לגישה עסקית‪.‬‬
‫חגית‪ :‬האם המהדורה שפורסמה ב‪ 0250-‬היא הראשונה‪ ,‬וזו יותר מפותחת‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬ב‪ 0250-‬פרסמנו את המודל‪ ,‬בשנים עברו אמרו אלה המדדים שצריכים לקחת בחשבון‪ .‬ב‪0220-‬‬
‫פרסמנו את המודל‪ ,‬ועשינו ניסיון בכמה ארצות לראות אם המדד הזה הוא תקף‪ ,‬עשינו התערבות‪ ,‬ואז ב‪0222-‬‬
‫– ראינו שאנחנו לא משנים ארגונים‪ ,‬אלא הפרטים‪ .‬אז צריך לחשוב על עבודה לעשות‪ ,‬ב‪ 0250-‬זה המדד הזה‪,‬‬
‫לא רק הערכה אישית‪ ,‬אלא גם עבודה ארגונית‪ ,‬זה כולל עוד דברים‪ .‬ב‪ 0250-‬זה מבוסס על הערכה לפי מודל‬
‫של איכות חיים‪ .‬לא רק יישום אישי‪ ,‬אלא גם עבודה ארגונית‪.‬‬
‫חגית‪ :‬כלומר‪ ,‬הגישה של איכות חיים זה לא רק לפרט אלא גם לארגון‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אנחנו חושבים איך לעזור לאנשים‪ ,‬ואיך לעזור לארגונים לעשות עבודה טובה יותר עם אנשים‪.‬‬
‫אנחנו לא מפתחים מערכת כדי לדעת מה זה אומר‪ ,‬ומה המשמעות‪ ,‬אנחנו רוצים שזה יהיה מעשי בחיי יומיום‪.‬‬
‫אנחנו רוצים אינדיקטורים ואייטמים שבאים מאנשי מקצוע טובים עם מתודולוגיה‪ ,‬שאומרים מה חשוב לעבודה‬
‫הארגונית‪ ,‬ואיך אפשר לעשות שינוים בארגון להגיע למה שרוצים‪ .‬אנחנו עוזרים לארגונים לעשות שינוי כדי‬
‫להיות יותר עם גישה קהילתית‪ ,‬גישה אישית‪ .‬המודל חושב על האדם‪ ,‬מה המטרה? האדם או המערכת? גם‬
‫בתפקיד שלי כפרופסור באוניברסיטה‪ ,‬אני רוצה לעזור לאנשים‪ ,‬לשפר את איכות חייהם‪ ,‬אם שיניתי משהו‬
‫לאנשים‪ ,‬משהו טוב‪ ,‬עשיתי עבודה טובה‪.‬‬
‫חגית‪ :‬אני סקרנית פשוט‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬פסיכולוג תפקידו לעזור לאנשים‪ ,‬גם מרפאים בדיבור‪ ,‬מרפאים בעיסוק‪ ,‬רוצים לעזור לאנשים‪ .‬אני‬
‫בטוח‪ .‬אלה הערכים שאנו משתפים – ערכים לעזור לאנשים שתהיה להם תמיכה‪ ,‬שיחיו חיים בריאים‪ .‬המודל‬
‫שאנחנו מפתחים חושב על תוצאות אישיות‪ ,‬האנשים משקפים לנו אם התוצאות טובות‪.‬‬
‫חגית‪ :‬אתם עוברים מהפילוסופיה אל השטח‪.‬‬
‫יובל ‪ :‬הם התחילו מהאדם‪ ,‬כדי להגיע לאדם צריך לעבוד קודם ברמת הארגון‪ .‬כי כל אחד עובד עם אדם אחר‪,‬‬
‫צריך משהו מובנה שיעבוד עם הארגון‪ ,‬צריך להביא מודל שהארגון ידע איך לעשות את העבודה הזאת כדי‬
‫להגיע לתוצאות מבחינה אישית‪.‬‬
‫‪1.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫תוכנית‪ ,‬התוכנית האישית זה כל המודל הבסיסי‪ ,‬כרגע לוקחים את הארגון ומנסים לבנות לו שיטה שיפעיל את‬
‫זה במערכת שלו‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אני אתן לכם את זה‪ ,‬אראה לכם איך להבין את האייטמים‪ .‬פה יש כמה פרספקטיבות‪ ,‬אני עובדים‬
‫עם כמה פרספקטיבות על יעילות של הארגון‪ .‬זה מי אתה‪ ,‬מה אתה‪ ,‬מה אתה עושה? כמה אייטמים חושבים‬
‫על הלקוח‪ ,‬חלק מהם מתמקדים על הארגון‪ ,‬האם אתם עובדים יותר על הכלה‪ ,‬יותר עצמאות‪ ,‬יותר תמיכה‪.‬‬
‫תפקידים בארגון‪ .‬איך לתקצב את הדברים‪ .‬וגם תהליכים פנימיים של הארגון‪ .‬כל אחד מהפרספקטיבות האלה‬
‫הם עם קריטריונים שונים להבנה‪ ,‬ונקודות‪ .‬זה מאוד פשוט‪ .‬תבינו את המכניזם‪ .‬כל האייטמים האלה – הם ‪,02‬‬
‫מנקדים אותם מאפס עד ‪ . 0‬רואים את זה מנקודת מבט את הלקוחות או האנשים בארגון‪ .‬מה היעילות‪ ,‬מה‬
‫התוצאות לעומת ה השקעה‪ .‬וגם יעילות מבחינה כלכלית‪ .‬מדברים על יעילות ומועילות‪ .‬זה מכשיר להשתמש‬
‫בדרך פשוטה‪ ,‬אתם תקבלו את הנייר הזה‪ ,‬הוא ניתן באופן חופשי באינטרנט‪ ,‬אתם ממלאים את זה באינטרנט‪,‬‬
‫ובסוף מקבלים את התרשים הזה‪ .‬רואים שהארגון הזה הוא טוב יותר בגידול‪ ,‬אבל פחות טוב מול לקוחות‪ ,‬או‬
‫בתהליכים ארגוניים‪ .‬זה ייתן לכם הרעיון לגבי ‪ 4‬האספקטים‪ ,‬אם אתם טובים בהם יותר או פחות ואז אפשר‬
‫לשוחח איך לשפר את זה‪ .‬אז אתן לכם את הפילוסופיה‪,‬‬
‫אנחנו רוצים שיפור מתמשך בארגון‪ ,‬אנחנו עושים הערכה אישית ראשונית של המדד‪ ,‬ואז עושים תוכנית‬
‫פיתוח‪ ,‬ואז חושבים מה המבנה של הארגון‪ ,‬ואז יש לכם מפתח טוב יותר‪ .‬פה מדברים על היבטים של ביצועי‬
‫הארגון‪ ,‬שיפור איכותי‪ .‬זה אומר שבוחרים אסטרטגיה מבוססת ראיות‪ ,‬וגם ביצוע מבוסס על התאמת התפיסות‪.‬‬
‫האם הארגון מכיל יותר שירותים ותמיכה‪ ,‬או פיתוח משאבים‪ ,‬או מחקרים וחינוך‪.‬‬
‫זה מיושם ב‪ 4-‬מדינות‪ ,‬בארגונים ‪ -‬הם העריכו אם זה ברור‪ ,‬מדויק‪ ,‬אם אפשר לעבוד עם זה‪.‬‬
‫יש פה ‪ 5‬סוגי קריטריונים‪ ,‬והנקודות הן מאפס עד ‪ .0‬אפס – זה מרוצה‪ 5 .‬או ‪ – 0‬לא‪ .‬זה דוגמא של ראיות‪.‬‬
‫תעשו את זה ואז אדבר על זה‪.‬‬
‫אייטם ראשון – באיזה דרך שירותים ניתנים לאנשים‪ ,‬לפי צרכים אישיים? לא כל אחד עושה את זה‪ .‬ויש כמה‬
‫קריטריונים – המערכת מפותחת לפי תמיכה אישית‪ ,‬להשתמש בידע הזה כדי לפתח תוכנית תמיכה אישית‪ ,‬זה‬
‫רק דוגמא‪ .‬האם עובדים לפי תוכנית תמיכה אישית‪ ,‬ויש‬
‫‪ 5‬נקודות‪ .‬האייטם השני‪ ,‬האם מתמקדים על‬
‫התקדמות הלקוח‪ .‬תסתכלו על המדד‪ ,‬לראות את האייטמים‪ .‬קודם מדברים על התאמה‪ ,‬הערכה של צרכי‬
‫תמיכה‪ ,‬והשירותים שנותנים‪ .‬האם הלקוחות נמצאים בסביבה עצמאית‪ ,‬האם הם עוברים תהליכים מכלילים‪,‬‬
‫לבחון את תוצאות של הלקוחות‪ ,‬לא לבחון רק את העבודה‪ ,‬נתונים לגבי כל האנשים שאתם עובדים אותם‪ .‬כל‬
‫הארגון צריך להיות ממוקד לתוצאות אישיות‪ ,‬באיכות חיים של כל האנשים‪ .‬והאם אתה משתמש בטכנולוגיה‬
‫כדי לחזק את התוצאות של האנשים‪ .‬צריך לדון מה חשוב – האם טכנולוגיה‪ ,‬האם עבודה עם קבוצות‪ ,‬האם‬
‫לבחון תוצאות של אנשים‪ ,‬האם מה שחשוב זה הכלה‪ ,‬וגם הגדרת זהות‪ .‬אני רואה שאתם לא רוצים למלא יותר‬
‫נתונים‪ ...‬החלק הזה של הקריטריונים הוא חשוב מאוד‪ ,‬כי בהתחלה רק עובדים עם האייטמים‪ ,‬זה לא מספיק‬
‫להבין מה פירוש‪ ,‬פיתחנו ‪ 5‬קריטריונים לכל אייטם‪ ,‬ונותנים ניקוד‪ ,‬ואז זה פשוט יותר‪ .‬זה דוגמא‪ .‬זה הלקוח‪,‬‬
‫ואנחנו חושבים שהאייטמים שונים‪ ,‬פרספקטיבות שונות‪ .‬זה מדבר על חזון הארגון‪ ,‬והתוצאות שאתם רוצים‬
‫להשיג‪ .‬ברמת החזון של הארגון‪ .‬לפעמים כל הארגונים יש להם חזון‪ ,‬משימה‪ ,‬המשימה של הארגון‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים יש חזון ולא יודעים איך להשיג אותו – אנחנו רוצים להשיג איכות חיים של אנשים ומשפחות‪ ,‬זה החזון‬
‫ה רגיל‪ ,‬אבל צריך להבהיר איך להשיג את החזון‪ ,‬ואיך אתה מעריך את התוצאות מול החזון‪ ,‬מול המשימה של‬
‫הארגון‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪11‬‬
‫דנה‪ :‬אם אתה מתפלא למה אנחנו לא עונים‪ ,‬קודם כל זה לא שאלה פשוטה‪ .‬חשוב לי לראות את הספר‪ ,‬לראות‬
‫מה המונחים והגדרות‪ ,‬כי הרבה מאיתנו עונים באופן שונה כי אנחנו חושבים אחרת על התוצאות שלנו‪ ,‬וגם מה‬
‫שמעניין שאנשים שונים בתפקידים ועמדות שונות בארגון עונים‪ ,‬בטח זה שונה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬כן‪ .‬צריך לדעת את התפיסה כדי לענות‪ .‬יש הערכה של הביצועים‪ ,‬של התוצאות‪ ,‬של ההתאמה‪.‬‬
‫את צודקת‪.‬‬
‫כדי לדעת טוב את המדד‪ ,‬אכן צריך לקרוא את הספר‪ .‬זה רק בקיצור‪.‬‬
‫דנה‪ :‬מעניין איך אנשים בעמדות שונות בארגון ממלאים את זה‪.‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אנחנו עובדים גם הערכה משותפת‪ ,‬לוקחים אנשים שונים בארגון‪ ,‬והם עונים על זה במשותף‪.‬‬
‫ההצעה שלנו היא לא שאדם אחד יעשה את זה‪ ,‬אלא שאנשים שונים‪ ,‬ותהיה הערכה משותפת‪ .‬זה גישה‬
‫משותפת‪ ,‬משתפת‪ .‬טוב לחשוב כך‪ ,‬כי כך חושבים על כל הארגון‪ ,‬כל אחד הוא חלק מהארגון‪ ,‬כל האתגרים‬
‫וההתקדמות היא של כל הארגון‪ ,‬אז צריך לכלול את כל הרמות של עובדים בניתוח העניין‪.‬‬
‫זה לא הערכה חיצונית אלא הערכה פנימית של אנשים שונים שעובדים בארגון – שחושבים על האספקטים של‬
‫הארגון‪ ,‬העבודה‪ ,‬הלקוחות‪ .‬לא רק אקדמאים‪ ,‬לא רק אנשי מקצוע‪ ,‬כולם יכולים להשתתף בשיפור העבודה‪.‬‬
‫צריך לייסד שיתופי פעולה‪ ,‬ולפתח תוכניות‪ -‬שאנשים יוכלו לבחור‪ ,‬וזה אייטם חשוב‪ ,‬בספרד אנחנו עובדים עם‬
‫אנשים עם מוגבלות‪ ,‬ותמיד אמרנו להם‪ :‬תעשו את זה‪ ,‬תעשו את זה‪ .‬ובזמן הפנוי תעשו את זה וזה‪ ...‬גם בזמן‬
‫הפנוי אומרים להם מה לעשות‪ .‬ועכשיו מה שאנחנו רוצים‪ ,‬כמה שאפשר‪ ,‬זה לפתח אפשרויות שאנשים יוכלו‬
‫לבחור בכל רגע נתון‪ .‬צריך לבדוק את שביעות הרצון בתפקיד‪ .‬ולפתח תוכניות העשרה לתעסוקות שונות‪.‬‬
‫משווים את העלות של היחידות האלה‪ ,‬לקיחת החלטות שקשורות למטרות שאתם רוצים להשיג‪ .‬צריך לחשוב‬
‫על התקציב שמוקצב ללקוח‪ ,‬איך התקציב משפיע‪ .‬איך אנחנו משקיעים את הכסף‪ ,‬יש הבדלים בניתוח של‬
‫האספקטים הפיננסיים‪ .‬אייטמים שקשורים לעבודה של הארגון‪ ,‬יש לנו ‪ 53‬דקות לענות‪.‬‬
‫שייקה‪ :‬מי בארגון ממלא את השאלונים האלה‪ .‬כל האנשים בארגון‪ ,‬או אנשים נבחרים‪ ,‬או כל אחד ממלא הכל?‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬אנשים שונים‪ ,‬לא רק המנהל‪ ,‬כי אחרת אי אפשר לעבור לצעד הבא‪ ..‬צריך לערב אנשים מעמדות‬
‫שונות‪ ,‬מתפקי דים שונים‪ ,‬גם את המשפחות של האנשים עם מוגבלות‪ ,‬אנשים עם מוגבלות בתפקוד גבוה‪ ,‬זה‬
‫תלוי בארגון‪ ,‬הארגון יחליט‪ .‬אבל צריך לערב את המשפחות‪ ,‬אנשים עם אחריות‪ ,‬וגם אנשים שמשחקים תפקיד‬
‫מפתח‪.‬‬
‫עופר‪ :‬אותה ועדה‪ ,‬אותם אנשים ממלאים את זה כל שנה?‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬לדעתי חשוב למלא את זה בקבוצות‪ ,‬ולא לבד‪.‬‬
‫שייקה‪ :‬המשפחות מוכר להם השאלון הזה?‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬כן‪ ,‬הדבר המדהים שמילאנו את זה בהולנד‪ - ,‬בחנו את החשיבות של האייטמים‪ ,‬את היישומים‪.‬‬
‫הדבר המדהים האחרון הוא האמינות של זה‪ ,‬וצריך עוד לשפר את זה‪ .‬זה המדד הראשון‪ ,‬זה לא האחרון‪.‬‬
‫אחרי יישום‪ ,‬יהיו לנו נתונים מה לשנות כדי לעשות את זה טוב יותר‪ .‬נקבל משוב מהארגונים‪ ,‬ונדע מה לשפר‪.‬‬
‫זה קשה לעבוד בארצות שונות‪ ,‬שפות שונות‪ ,‬יש לנו גישה מדעית‪ ,‬כי כאשר עובדים עם שפות וקבוצות שונות‪,‬‬
‫זה קשה‪ ,‬אבל זה הדרך היחידה לעשות את זה‪ ,‬כי יש רק מדד אחד עכשיו‪ .‬אחרי שנריץ את זה בכמה מדינות‪,‬‬
‫נדע מה ישים‪ ,‬מה צריך לשנות בארצות שונות‪.‬‬
‫דנה‪ :‬יש כאלה שירצו לעשות זאת‪ ,‬יש כאלה שיברחו מזה כמו מאש‪ .‬מי שהוא מנהל של הארגון‪ ,‬יפחד מזה‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪12‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬צריך להגיד להם – תסתכלו על עצמכם‪ ,‬מה אתם עושים‪ ,‬להגיד שבארצות שונות אנשים עובדים‬
‫ע ם זה‪ .‬ואז מתחילים לנתח ולבחון‪ ,‬זה מאוד חשוב‪ ,‬האם אתם בעבר או בעתיד‪ ,‬האם אתם עובדים כמו לפני‬
‫‪ 02‬שנה בלי לשנות דברים שצריך לשנות‪ .‬זה החלק הראשון‪ .‬ואז אחרי זה תהיה תוכנית אסטרטגית לשנות‬
‫ולהתקדם‪ ,‬אלה החלטות שצריכות להתקבל‪ .‬וכמה שיותר אנשים שישתתפו בהערכה עצמית‪ ,‬יותר שינויים‬
‫אפשר לעשות‪ .‬כי יהיו פרקטיקות מבוססות ראיות‪ .‬בארגון שלכם עובדים בדרך מסוימת שהיא יעילה לכם‪,‬‬
‫ובארגון אחר זה אחרת‪ .‬אסטרטגיה ראשונה זה לשתף אנשים בתהליך‪ ,‬להעריך ביחד‪ ,‬לקבל החלטות‪ ,‬ואנשים‬
‫יציגו רעיונות שונים‪ ,‬רעיונות חדשים לעבודה‪ .‬ואז צריך להתאים הכל‪ ,‬אנשים אומרים "אני עושה את העבודה‬
‫שלי"‪ ,‬התאמה‪" ,‬יישור" זה אומר שיהיה קונצנזוס בין כולם על הפירוש של הגדרות‪ ,‬של מה שעושים‪ .‬צריך‬
‫לחבר הערכה עם התערבות‪ ,‬לדעת איך התערבות משפיעה‪ ,‬כי אחרת לא יהיו תוצאות‪ .‬צריך להדגים את זה‪.‬‬
‫צריך להגדיר מחדש איך להגיע לאופטימיזציה של עבודת הארגון‪ ,‬לעשות תוכניות שונות‪ ,‬האם להקדיש יותר‬
‫לשירותים ותמיכה‪ ,‬לפיתוח משאבים‪ ,‬לחינוך או מחקר‪.‬‬
‫צריך קודם להבין את הפירוש של האייטמים‪ .‬בהתחלה חשבתי להציג את הפירוש בסוף‪ ,‬שקודם כל תמלאו ואז‬
‫אסביר‪ .‬אבל אנשים אמרו – לא‪ ,‬לא‪ ,‬קודם צריך לשמוע‪ ,‬להבין את המדד‪ ,‬ואז נוכל למלא‪ .‬כי הרבה מושגים פה‬
‫חדשים לנו‪ ,‬צריך זמן כדי להבין מה הם אומרים‪ ,‬מה ההיגיון התיאורטי מאחורי המדד‪.‬‬
‫יש לנו עוד ‪ 3‬דקות‪ ,‬ואז אלך לבלוע את תל אביב‪.‬‬
‫עופר‪ :‬אם אין שאלות‪,‬‬
‫פרופ' ורדוגו‪ :‬יש את המדד הזה אונליין באינטרנט‪ ,‬אפשר להוריד את זה‪ ,‬למלא את זה‪ .‬אדבר עם בוב‪ ,‬אבל‬
‫נשמח לקבל נתונים מהרבה ארגונים‪ ,‬זה יסייע לנו‪.‬‬
‫עופר‪ :‬אני רוצה להודות לפרופ' מיגואל ורדוגו‪ ,‬על ההרצאה המעניינת‪ ,‬ועל הימים שבילינו איתך‪ ,‬ונעקוב אחר‬
‫המחקרים שלך אונליין‪ ,‬ושיהיה לך בילוי נעים בישראל בזמן שנשאר‪.‬‬
‫תודה רבה‪.‬‬
‫סדנה עם פרופ' סופיה קרמר וד"ר תלמה שפק‬
‫נעמי‪ :‬בוקר טוב כולם‪ .‬היינו רוצים להתחיל בסדנא – כלי הערכה לאנשים כבדי שמיעה‪ .‬אני מתכבדת להציג את‬
‫פרופסור סופיה קרמר שחלקכם שמעתם אתמול‪ .‬הכי טוב שהיא תציג את עצמה – אז בבקשה‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬תודה רבה לכם‪ ,‬אני לא בטוחה שאני צריכה להציג את עצמי – אני מאמסטרדם –‬
‫פסיכולוגית – מעורבת במחקר – אבל גם בטיפולים קליניים – אני מטפלת במבוגרים עם אובדן שמיעה שחווים‬
‫מצוקה בעבודה בגלל בעיות שמיעה‪.‬‬
‫אבל הנושא של היום‪ -‬קוגניציה ואובדן שמיעה – פרופ' סופיה קרמר‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬על זה אדבר – אתן מצגת קטנה – אחר כך זה יהיה אינטראקטיבי – אבל אם יש לכם‬
‫שאלה תרגישו חופשיים להפריע באמצע‪.‬‬
‫למרות שאנחנו יודעים הרבה על אובדן שמיעה מבחינה פיזית – מה קרה לאיבר – יש עדיין המון הבדלים‬
‫בתלונות שאנחנו לא יכולים להסביר בעזרת הכלים הרגילים‪ .‬הכלים הרגילים לא עוזרים לנו באמת להעריך איך‬
‫יתנהג או יתפקד אדם בחיי היום יום‪ .‬אם אתם מכירים את העולם הקליני אני בטוחה שאתם מכירים את זה –‬
‫יכולים להיות שני אנשים עם בדיוק אותה אודיוגרמה אבל עם בעיות שונות בחיים‪ .‬ראינו ביומיים האחרונים‬
‫שאסור לנו להסתכל רק על הדיאגרמה הדיאגנוזות כי יש עוד גורמים בחיים – ויותר מזה – אנחנו יודעים‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪11‬‬
‫ששמיעה היא יותר מזיהוי צלילים‪ .‬אז לאודיוגרמה יש תפקיד בהערכת התפקוד של האדם בחיי היום יום – כאן‬
‫יש טבלה – ב‪ X-‬זה איבוד השמיעה – ממוצע בשתי האוזניים‪ .‬ובציר האנכי ניקוד דיבור ורעש – אם תיקחו‬
‫למשל ‪ DB 02‬כתוצאה טובה – אתם יודעים שכל מי שמשמאל נחשב לשמיעה נורמלית – כמו הקו האנכי‬
‫שמתחתיו זה נורמלי‪ .‬מה שיוצא דופן זה שאנחנו רואים אנשים עם שמיעה נורמלית בהתאם לאודיוגרמה –‬
‫אבל קשה להם להבין דיבור בסביבה רועשת – יש קורלציה בין זה לאודיוגרמה – בינה לבין מבחן ה‪– SRT‬‬
‫אבל לאודיוגרמה יש מגבלות – אי אפשר לדעת כמה האדם סובל באמת‪ .‬אז איך נמדוד? כמובן שאנחנו יודעים‬
‫שיש ספים של אובדן שמיעה‪ ,‬נדבר על אחר כך – יש רזולוציה טמפורלית‪ .‬תהליכים שמתייחסים לקידוד‬
‫האותות לתוך המערכת השמיעתית‪ .‬אבל יש עוד‪ .‬מה שראינו בעשורים האחרונים זה התמזגות של המדע‬
‫הקוגניטיבי והאודיטורי למדע חדש – זה הונע בגלל שאנחנו ברדיולוגיה רצינו לראות אם יש גורמים משותפים‬
‫לדיבור ושמיעה‪ .‬אולי המוח מעורב בזה‪ .‬אם אני מדברת על פסיכולוגים הם מתפלאים שרק עכשיו הגענו לזה‬
‫שהמוח מעורב‪ ,‬אבל לצערי זה נכון‪ .‬אז המדע החדש הזה נקרא שמיעה קוגניטיבית – אני לא יודעת אם אתם‬
‫מכירים את הקבוצה בשוודיה‪ ,‬אבל היא גדולה‪ ,‬פסיכולוגים ואודיולוגים – אציג חלק מעבודתם במצגת‪ .‬אם‬
‫תיתקלו במאמרים מהקבוצה בשוודיה תקראו בוודאי על מודל ה‪ .ELU-‬אולי מישהו מכיר? בוודאי תיתקלו בו‪,‬‬
‫זה נראה מורכב‪ ,‬אבל מה שהוא אומר זה שאם יש אות אודיטורי שנכנס והאות משתבש – איכותו יורדת – או‬
‫בגלל רעשי רקע‪ ,‬או בגלל בעיות שמיעה‪ ,‬אולי בגלל שהדובר לא מדבר ברור ‪ -‬יש אי התאמה בין האות הנכנס‬
‫וייצוג המילה בזיכרון הארוך טווח של המאזין‪.‬‬
‫המוח עוזר לך להבין את המילה כל עוד יש לה פירוש‪ ,‬כל עוד אין צורך שהמוח יהיה מעורב – התהליך יהיה‬
‫ללא מאמץ – כמעט ללא קוגניציה – רק תהליכים "מקיפים" – אבל כשהמוח עוזר לפרש את האות – זה נראה‬
‫מסובך – אולי זה הכי טוב להסביר ככה‪ .‬ברגע שאותות נכנסים משתבשים – הגישה של מלמטה למעלה נהיית‬
‫דומיננטית – מעריכים שכשזה קורה ההקשבה הופכת לקשה – אנשים מתחילים להתלונן‪ .‬אחזור לזה – אז‬
‫מפורש – ו"נחבא" – אז מה אנחנו יודעים מהספרות – המדע החדש הזה קריים כבר כמה שנים – מה אנחנו‬
‫יודעים? מה גילינו? יש ראיות שפורסמו? מה שאנחנו יודעים היום – זה שיש לפחות ‪ 3‬תהליכים קוגניטיביים‬
‫ששזורים בהתנהגות ההקשבה היום יומית של כולנו‪ .‬אסביר על כל אחד מהם ואילו מבחנים משמשים‬
‫למדידתם ואיך הם עוזרים להבנת דיבור בסביבה רועשת – קודם מהירות עיבוד – הקבוצה בבוסטון – חזקים‬
‫מאוד – ערכו מחקרים מרגשים – למרות שכבר ערכו את הניסויים הללו מזמן אני חושבת שהם עדיין מאוד‬
‫מעניינים ומועילים להבנת מהירות העיבוד – מה שנעשה בניסוי – הם שינו את מהירות הדיבור – כאן מהירות‬
‫נורמלית – כאן דחוסה – כאן בינונית – וכאן מהירה – המשפטים הוצגו בצורות האלה – מה שהם גילו זה‬
‫שכשמהירות הדיבור עולה היכולת להבין אותה יורדת‪ .‬אלו תוצאות המחקר – כפי שתוכלו לראות – נקודת ה‪-‬‬
‫‪ 53%‬מראה איך כשמהירות הדיבור עולה – איכותו יורדת‪ .‬צריך עוד ‪ DB5‬כדי להבין לכל נקודת מהירות‬
‫שעולה‪ .‬הסתכלו על ההבדלים בין מאזינים צעירים ומבוגרים יותר‪ .‬בקצב הנורמלי‪ .‬כולם צריכים יחס ‪DB5‬‬
‫להשיג תוצאה דומה אצל צעירים‪ .‬כשאני הייתי צעירה חשבתי – שאם תעשיית מכשירי השמיעה ייצרו משהו‬
‫שיחזיר את היחס שמיעה של האדם לא תהיה לנו עבודה‪ .‬אבל כשראיתי את התוצאות הבנתי שזה שטויות כי‬
‫גם אם יחזירו את יחס השמיעה – אז מצטרפת הקוגניציה – כך שבכל מקרה אם אדבר עם אדם מבוגר – תמיד‬
‫אצטרך לדבר לאט יותר כדי לוודא שהאדם מבין ‪ – 33-02‬וזה עם אנשים עם שמיעה רגילה‪ .‬זה כבר מראה‬
‫ראיות שהקוגניציה מעורבת – ומוח מזדקן – זה אומר שהתהליכים מאטים‪ .‬עבורי זה היה משהו שפתח את‬
‫עיני‪ .‬אז נמשיך עם תוכן לינגוויסטי‪ ,‬בגלל שזו סדנא‪ ,‬אני לא הולכת לעשות את כל העבודה – אבחן אתכם‪ .‬אני‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪14‬‬
‫בטוחה שאתם מכירים חלק מהדברים שאציג‪ .‬יש את העיקרון הבסיסי בתפיסה – שככל שיש סבירות רבה יותר‬
‫לאות פחות כוח עיבוד דרוש לעיבודו‪ .‬אז יש לי כאן ‪ 5‬משפטים‪ .‬אני רוצה שתשלימו אותם – המילה האחרונה‬
‫חסרה – נתחיל מהראשון – לאופניים שני – גלגלים‪ .‬אף אחד לא אמר משהו אחר – אז תראו שלמשפט הזה‬
‫יש מוכרות קוגניטיבית גבוהה‪ .‬משפט שני – צבע המעיל שלי – לבן‪ ,‬שחוק‪ ,‬חום‪ - ,‬אלה הצבעים בישראל?‬
‫כחול ולבן? כאן יש יותר אפשרויות אבל סט התשובות דומה – אין אלף צבעים אלא כמה בלבד‪ .‬אז הקונטקסט‬
‫הקוגניטיבי יותר רחב‪ .‬משפט אחרון – המון אנשים היו‪ ....‬לא משנה מה‪ ...‬אין לכם רעיון? אני לא זוכרת מה אני‬
‫השלמתי שם – אתם יכולים לראות שיש אלפי אפשרויות – קונטקסט נמוך‪ .‬הצעתי שחייה‪ ...‬זאת הדגמה‬
‫לקונטקסט של משפטים שמשתנה‪ .‬האם יש לכם מושג לגבי השייכות הקונטקסט של דברים שאתם משתמשים‬
‫בהם?‬
‫משפטי ספין?‬
‫אתם מאזנים את מספר המשפטים שניתן לחזות?‬
‫אנחנו עובדים על בניית רשימות חדשות‪ .‬אנחנו מנסים לכלול את זה בבנייה‪.‬‬
‫מבחן המטריקס? אוקי – אז זה הפעילות היחידה הקוגניטיבית שעולה עם הגיל – אוצר המילים משתפר עם‬
‫הגיל‪ .‬זה גרף מהקבוצה בבוסטון – מה שהוא הראה זה – הם הציגו משפטים בסביבה רועשת אני חושבת‪.‬‬
‫והם שינו את דרגת הקונטקסט במשפטים‪ ,‬אם הרמה גבוהה‪ ,‬תפקיד איבוד השמיעה מתאפס לחלוטין‪ ,‬כולם‬
‫מתפקדים באופן דומה‪ ,‬אבל אם הקונטקסט יורד – אובדן השמיעה מתחיל להשפיע‪ .‬בתאני קונטקסט שונים‪.‬‬
‫יש לנו טקטיקה מסורתית לאנשים עם אובדן שמיעה‪ ,‬ספקו קונטקסט – זה חשוב מאוד – אמרו לאדם שאיתו‬
‫אתם מדברים על מה תדברו איתו‪ .‬זה עוזר‪.‬‬
‫אינהיביציה‪ ,‬מילה אחרת זה תשומת לב סלקטיבית או היכולת להתעלם ממידע לא רצוי או לא רלוונטי‪ .‬יש‬
‫מספר מבחנים – אחד מהם זה מבחן סטרופ‪ .‬ספרה מחליפה זה עוד מבחן שימושי – אעשה את מבחן סטרופ‬
‫איתכם – אראה לכם מילים – ואני רוצה שרק תסתכלו על צבע המילה – אל תקראו את המילה – רק תסתכלו‬
‫על הצבע – ואמרו לי את צבע המילה – לא את המילה – ירוק – ממש לאט – כחות‪ ...‬ירוק‪ ...‬אדום‪ ..‬צהוב‪...‬‬
‫אתם נהדרים!‪ ...‬הרגשתם איך זה עובד? שקשה להתעלם מהמשמעות של המילה כשעושים את המבחן‪ .‬זה‬
‫מבחן נפוץ לעניין אינהיביציה‪ .‬אספקט חשוב בהאזנה יום יומית כי אנחנו צריכים להתעלם מדוברים שונים‬
‫כשאנחנו מאזינים לדובר מסוים‪ .‬במיוחד בסביבות רועשות‪ .‬אנחנו לא יכולים להעריך את היכולת ההאזנתית‬
‫של אדם עם המבחנים המוכרים האודיטוריום‪ .‬הסתכלו על מחקר זה שנעשה בשוודיה‪ .‬הם השמיעו דיבור‬
‫בתנאים ממש טובים שכולם יוכלו להבין – אבל אז החדירו רעשים – הבנה טובה יותר התגלתה ברעש משרדי‬
‫– לעומת רקע של רעשי מלמול – יותר קשה להתעלם מרעשי המלמול כי יש מה לנתח בהם‪ .‬אם תיקחו רעש‬
‫משתנה – ותסתכלו על התוצאות – לא תוכלו לזהות את הכמות של הכוח הקוגניטיבי שאנשים צריכים לנצל –‬
‫זה מה שגילינו כשניסינו לפתח מדד אובייקטיבי לעניין ההאזנה‪ .‬מה שעשינו באמסטרדם – השתמשנו‬
‫בהסתכלות על התרחבות האישון – זה מראה מאמץ מנטלי – זה משהו שידוע בפסיכולוגיה – שיטה שבשימוש‬
‫כבר שנים שהמחקרים מראים התרחבות אישונים ככל שהמשימה המנטלית קשה יותר‪ .‬ניסינו להשתמש‬
‫בשיטה זו לאודיולוגיה‪ .‬אנחנו מציגים משפט ובזמן המשפט אנחנו מתעדים את האישונים של האדם ומסתכלים‬
‫על כמה הם מתרחבים‪ ,‬אחד הממצאים‪ – .‬קו הבסיס זה השקט‪ ,‬אחרי זה אנשים מורשים לחזור על המשפט‪,‬‬
‫מה שמצאנו שאם מציגים את המשפט האישונים מתרחבים‪ ,‬מצטמצמים ואז אנשים נותנים את התשובה‪ ,‬יש‬
‫יותר התרחבות באישון ברעשי רקע‪ ,‬היו ‪ 5‬סוגי רעשים‪ ,‬מישהו שמדבר ומפריע‪ ,‬רעש רגיל – לא משתנה ורעש‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪15‬‬
‫משתנה – ברעש לא משתנה – ברעש משתנה ‪ 53-‬אם בוחנים עם דובר מפריע – תראו יחס רעש לאות של ‪-‬‬
‫‪ 50‬אין הרבה הבדלים בין הרעשים אם מסתכלים על יחס אות רעש‪ .‬אבל מה שמצאנו במחקר – זה שהרעשים‬
‫המשתנה והלא משתנה התוצאות היו אותו דבר – אבל כשהיה דובר מפריע היה מאמץ רב יותר באישונים מה‬
‫שפירשנו כניצול קוגניטיבי יותר גבוה להתעלמות מהמידע הלא רצוי הזה‪.‬‬
‫כמות המא מץ לאינהיביציה אינה יכולה להימדד במדדים מסורתיים‪ .‬יש לך שאלה? – האם מצאתם הבדלים‬
‫ביחס רעש אות – אנחנו מצאנו‪ ...‬זה תלוי במדבר המפריע – מינו גם משפיע מאוד‪ .‬זה גם קשור לערנות המוח‬
‫ולחלוקת קשב‪ ,‬כמו שלפעמים אנחנו בחדר מלא שומעים את שמנו – זה לא רק אינהיביציה – כן – קוראים לזה‬
‫גם לפעמים חלוקת קשב‪..‬‬
‫קריאה‪ :‬דובר יחיד מקשה יותר על ההאזנה מדוברים מתחלפים – ביחס אות לרעש? איך אתם מודדים את זה?‬
‫אולי כי מדווחים לך על זה? כן‪ .‬אבל אנחנו רוצים למדוד את זה‪ .‬יש מעט מאוד הבדל של ‪ DB0‬אולי‪...‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬האם הדובר המפריע היה באוזן אחת בלבד? זה מה שאנחנו בודקים עכשיו – אוספים‬
‫מידע על זה עכשיו‪ .‬זה גם היה בקדם המחקר‪ .‬רק באוזן אחת או בשתיים ואיך זה משפיע‪ .‬עוד שאלות?‬
‫אוקי‪ ,‬זיכרון עבודה‪ ,‬שמעתם על זה? זה אחד מפורסם – זיכרון עבודה זה אחד הדברים הראשונים שעולים‬
‫כשמדברים על קוגניציה‪ .‬המאפיין החשוב של זיכרון עבודה זה שזה לא רק אחסון מידע – אלא גם עבודה‬
‫ועיבוד הזיכרון – אז זיכרון עבודה תמיד מתייחס למשימה דואלית‪ .‬כשאנים מדברים על מבחני הקריאה – זה‬
‫לא זמין בעברית? לא‪ ...‬אראה לכם איך זה עובד‪ ,‬יש מלא מאמרים שמראים על היחס בין זיכרון עבודה ליחס‬
‫שמיעה – מה שנעשה זה שמשפטים מוצגים על מסך מחשב – יש גם גרסאות ורבליות‪ .‬אבל לא זו – משפטים‬
‫מוצגים אראה ‪ – 4‬חלקם הגיוניים וחלקם ממש לא‪ .‬אז כשאני מציגה משפט – תאמרו לי האם הוא הגיוני או‬
‫משפט שטות – בכן ולא‪ .‬כן‪ ,‬זה הגיוני‪ .‬לא‪ ,‬זה לא הגיוני בכלל‪ .‬ואז אציג לכם כמה משפטים ברצף‪ ,3 ,4 ,5 ,‬או‬
‫שישה‪ .‬ואחר כך ארצה שתחזרו על המילה הראשונה או האחרונה‪ ,‬אל אסגיר לפני כן איזה מהם ארצה לשמוע‪.‬‬
‫מוכנים? כולם הבינו? בלי עטים‪ ....‬אסור לכתוב‪ ,‬רק להקשיב‪ .‬שאלות? אז קדימה‪ .‬אז קודם כל – האם זה‬
‫הגיוני – כן או לא‪ .‬ארבע כאלה‪.‬‬
‫קריאות‪ :‬כן‪ ...‬לא‪ ...‬לא‪ ...‬כן‪..‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬חזרו על המילה האחרונה בכל משפט‪ .‬סירות – תפוחים אותיות‪ ...‬יחד בבקשה‪ .‬אתם‬
‫עושים עבודה טובה‪ .‬נהדר‪ ....‬אז אין תפוחים אבל אותיות כן‪ ,‬אז זאת רק הרמה הבינונית‪ ,‬יש סטים של ‪ 3‬ו‪6-‬‬
‫משפטים‪ .‬אנחנו משתמשים במבחן הזה – אי אפשר להשתמש בו מחוץ לניסוי – כי החולים יתלוננו שזה‬
‫טיפשי‪ ...‬המבחן הזה קיים בהרבה שפות וקיים כבר הרבה זמן – כל מי שמתעסק בשמיעה וקוגניציה משתמש‬
‫בו‪ .‬אנחנו משתמשים בהולנדי – למרות שאני מוצאת שזה לא נעים עבור המטופלים‪ .‬אין אימונם – רק כמו‬
‫שעשיתי איתכם‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אפשר לפשט את זה?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬כן‪ ,‬אבל נעשו הרבה מחקרים עם זה – אם תרצו לקבל תפוצה של ניקוד בקבוצה רצוי לא‬
‫לפשט את זה – בייחוד אם תרצו לראות את ההתאמה בין בהירות דיבור ורעש‪.‬‬
‫בכל מקרה – כשאנחנו מתבגרים אנחנו נהיים גרועים יותר במבחן הזה – הניקוד יורד עם הגיל באופן‬
‫משמעותי‪ .‬המון מחקרים הסתכלו על ההקבלה בין הניקוד במבחן הזה לבין דיבור ורעש‪ .‬והתגלה שמי שמצליח‬
‫במבחן הזה שומע טוב יותר בסביבה רועשת‪ .‬מייקל אלקרידג' מצא שניתן לומר ש‪ 02%-‬מהמשתנים מוסברים‬
‫בעזרת מבחן זיכרון עבודה זה‪ .‬זה לא מבחן אודיטורי‪ ,‬זה מוכיח שהמוח מעורב בתהליך‪ .‬יש תבנית של‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪16‬‬
‫התאמה שנראית במחקרים שונים בארצות שונות שמראות ש‪ 02%-‬מהשונות מוסברת על ידי המבחן הזה‪.‬‬
‫אבל כפי שאמרתי – אני לא חושבת שניתן ליישם את זה טיפולית זה ארוך ומאוד קשה למטופלים לבצע‪.‬‬
‫דוברת‪ :‬אולי באימוני שמיעה?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬כן‪ ..‬אני לא בטוחה שזה חלק מהתבנית‪.‬‬
‫דוברת‪ :‬אני לא רואה למה לא להשתמש בזה – משתמשים בזה –‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אבל הרבה מטופלים ישאלו מה זה בכלל קשור לשמיעה שלי‪...‬‬
‫דוברת‪ :‬אני לא אודיולוגית אבל נראה לי שאפשר להשתמש בזה‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬יכול להיות‪...‬‬
‫דוברת‪ :‬השדה הבינלאומי הזה – כולנו מחפשים מבחן קוגניטיבי – אבל קלינאים אמיתיים ישאלו אותך מאיפה‬
‫הזמן לעשות את זה‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אני עושה מבחן האזנה וזה לוקח רק ‪ 3‬דקות‪( .‬עם ילדים) –‬
‫שווה לנסות‪ ..‬אוקי‪ .‬בכל אופן‪ ,‬בתחום שלי אמרו שזה לא ישים לקליני – מבחן דיג'יט הוא לא מספיק טוב‪,‬‬
‫למרות שהוא לוקח דקות‪ ,‬הממצאים מעורבים‪ .‬אז חשבנו לפתח משהו כדי לדעת באמת מה מעורבות המוח‬
‫בשמיעה‪ ,‬אז למה לא לפתח אנלוגיה ויזואלית כדי לפענח את התהליכים האודיטוריום – ולמבחן הדיבור ברעש‪.‬‬
‫המבחן שאנחנו משתמשים בו כולל משפטים הולנדיים רגילים – כנגד רעשי רקע והניקוד של המבחן הוא יחס‬
‫הרעש אות שבו אנשים יכולים לפענח ‪ 32%‬מהמשפטים לגמרי נכון‪ .‬אז כשפיתחנו את המבחן ידענו שחייבים‬
‫לכלול את כל ארבעת האלמנטים במבחן‪.‬‬
‫במבחן הזה – המסכה זה התבנית הזאת של הברקוד – מאחוריה אפשר לראות דברים כתובים – ואת יחס‬
‫הרעש אות אפשר לשנות על ידי הגדלת או הקטנת הקווים – אתם יכולים לקרוא את מה שכתוב שם?‬
‫(מנסים לשמוע)‬
‫אתם טובים מאוד אבל לא שמעתי את התשובה הנכונה – אוריד רעש מהתמונה‪ .‬המילה העברית לטוב – זה‬
‫טוב‪ ....‬עוד משהו חסר – המילה עבור‪ ...‬אז ככה זה עובד‪ .‬אתם ממש טובים‪ .‬עשינו הרבה עבודה עם המבחן‬
‫הזה ויצרנו עקומה פסיכומטרית – וגילינו שאנחנו צריכים ‪ 6%‬ירידה או עליה במיסוך הוויזואלי כדי לקבל את‬
‫אותה עקומה פסיכומטרית‪ .‬ניקוד ה‪ TRT -‬זה כמה מיסוך או ללא מיסוך צריך כדי לחזור על ‪ 32%‬מהמשפטים‬
‫באופן נכון‪ .‬אנחנו משתמשים במבחן הזה בכל המחקרים ושוקלים גם יישום קליני‪ .‬מה שמצאנו אחרי הרבה‬
‫מחקרים שוב ושבו זה שההתאמה בין המבחן הזה למבחן הקודם היא ‪ – 34‬אז המבחן הזה ממש מסביר את‬
‫הניקוד של הקודם‪ .‬וזה מעניין כי זה ממש לא קשור לשמיעה – אבל זה מאפשר לי לנבא את התפקוד של כל‬
‫אדם בסביבה רועשת‪ .‬אפשר ליישם את זה גם ברמה היחידנית‪ .‬אלו אנשים עם שמיעה נורמלית‪ .‬אבל גם‬
‫בקבוצות עם אובדן שמיעה‪ ,‬במודלים נסוגים‪ ,‬כמובן תמיד האודיו גרמה הופכת להיות המנבא העיקרי‪ ,‬אבל‬
‫כאן‪ ,‬עוד ‪ 03%‬מוסברים על ידי ה‪ – GRT -‬כך שעכשיו‪ ,‬מה שניתן לעשות – כשמישהו בא ומתלונן על אובדן‬
‫שמיעה – או אי הבנה – קורה לי הרבה כי אני עובדת עם אנשים עם בעיות בעבודה‪ .‬והם מבקשים לדעת‬
‫למה‪ ...‬יישמנו מבחן דיבור רעש – לא עבור כל המטופלים‪ ,‬אבל עבור שלי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אלו חולים עם מכשירי שמיעה או לא?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬עם ובלי – אבל כולם עם אובדן שמיעה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬לא מסתדרים בעבודה עם מכשיר שמיעה?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬רבים מהם‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪17‬‬
‫אני רוצה להגיד להם שאולי זה לא באוזניים – אולי זה במוח – והמבחן הזה יכול לעזור לי להסביר להם‪ .‬יש‬
‫טווח בין ‪ 30‬ל‪ - 66-‬הירוקים זה‪ ..‬סליחה – הפוך – זו טעות – הירוק הם פגועי השמיעה‪ .‬זאת קבוצת‬
‫המיקוד‪...‬‬
‫והנה אדם עם אובדן שמיעה – נעשו מבחני ‪ SRT‬ו‪ .TRT -‬בהתבסס על הניקוד של ה‪ – TRT -‬אני יודעת מה‬
‫הרכיב הקוגניטיבי ומה הרכיב האודיטורי‪ ,‬אז האדם הזה צריך ‪ 64%‬טקסט לא ממוסך כדי לקרוא נכון‪ ,‬אז הוא‬
‫לא ממש תיפקד יפה במבחן ה‪ – TRT‬והוא רוצה מכשיר שמיעה‪ ,‬הוא אומר שהוא רוצה לחזור ליחס ‪ .56%‬אבל‬
‫בהתחשב בתפקודו במבחן ה‪ TRT -‬אני יודעת שהוא לא ישיג את זה – זה נותן מושג של כמה מכשירי שמיעה‬
‫בכלל ישפרו את המצב‪ .‬זה נותן מושג – לגבי מה מהבעיה שלו בכלל מבעיה אודי טורית‪.‬‬
‫בערך ‪ 522‬חולים כבדי שמיעה‪.‬‬
‫זה נותן רושם לגבי איך נוכל‪ ..‬אנחנו עוד לא מיישמים את זה קלינית – אבל ניתן ליישם את זה – ולהגיד לחולה‬
‫שחלק מהבעיה זה האוזניים – אבל חלק זה המוח – יש אימוני שמיעה‪ ,‬אבל אנחנו עוד לא בטוחים איך לטפל‬
‫במוח‪.‬‬
‫את שואלת את החולה על הסביבה – ואת יכולה לשנות את סביבת העבודה שלו – כן בהחלט – אבל התגלית‬
‫היא שזה לא הכל האוזניים – אני מסכימה ואחזור לזה – אז למה עוד לא יישמנו את זה? כי אנחנו רוצים לברר‬
‫מה בדיוק המבחן הזה מודד‪ ...‬הקבלנו אותו למבחנים אחרים – הקבלות קשה היה לבצע עם ניקודים של יחס‬
‫אות לרעש‪.‬‬
‫אם היינו צריכים לבחור איזה מבחן מצליח לנבא את היכולות – לפעמים זה שניים מהמבחנים – ואנחנו רוצים‬
‫להיות בטוחים מה אנחנו עושים למעשה‪..‬‬
‫טוב – הצגתי את חמשת התפקודים הקוגניטיביים – והזכרת שהטקטיקה הישנה – חשובה ביותר – ספקו תוכן‪,‬‬
‫אם לא נוכל לאמן את המוח‪ ,‬וודאו שאתם עושים משהו עם סביבת העבודה‪ .‬אני יודעת שכשאני מדברת עם‬
‫אדם מבוגר‪ ,‬אפילו בסביבה שקטה‪ ,‬אני צריכה לדבר לאט יותר‪ .‬כמו שאם תרצו לדבר איתי עברית תצטרכו‬
‫לדבר איתי לאט‪ ,‬אני בטחה שזה אותו דבר‪ .‬אז הטקטיקות הישנות גם מאוד חשובות לניצול היכולות‬
‫הקוגניטיביות‪ .‬אז החלק האחרון – השאלה הבאה – כיצד היכולת הקוגניטיבית של אדם מתייחסת לשיקום‬
‫שמיעה – יש שתי אפשרויות – אחת – היכולת הקוגניטיבית תעזור להצלחה בשימוש במכשירי שמיעה‪ .‬ומה‬
‫שתעשיית מכשירי השמיעה רוצה להגיד – מכשירי שמיעה יכולים להגביר את יכולותיך הקוגניטיבית‪ .‬מתעסקים‬
‫בקשר לדמנציה‪ .‬אבל סירבתי כי אין ראיות עדיין‪ .‬אראה לכם – אין ממש הרבה מידע אמפירי זמין‪ .‬יש לנו רק‬
‫חלקי‪ .‬אז השאלה – האם קוגניציה מנבאת את ההצלחה עם מכשירי שמיעה‪ ,‬יש מעט מחקרים‪ ,‬אבל לא משהו‬
‫קוהרנטי‪ ,‬רק חלקיקים‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מחקרים הראו שאנשים עם יכולת קוגניטיבית נמוכה מסתדרים יותר טוב עם‬
‫מכשירי שמיעה‪ ,‬כי אלו עם יכולת קוגניטיבית נמוכה זקוקים יותר למכשירי שמיעה על מנת לפצות על‬
‫ההשלמות שהיכולת הקוגניטיבית הגבוהה מפצה עליהם‪.‬‬
‫הדבר השני – תוצאה נוספת היא זו – יש מכשירי שמיעה מהירים ואיטיים יותר – אנשים עם יכולת קוגניטיבית‬
‫גבוהה נעזרים במהירות גבוהה של המכשיר – לעומת אנשים עם יכולת קוגניטיבית נמוכה‪.‬‬
‫נאמר לי שלא לקחנו בחשבון את עניין הקונטקסט ורמתו כי גם לו יש השפעה על קוגניציה ותגובת זמנים‪.‬‬
‫אם התוכן גבוה בנאום אז גם אדם עם יכולת קוגניטיבית נמוכה ‪ -‬ירצה זמן מהיר יותר‪...‬‬
‫זה רק מחקר חלקי – אבל מראה איך אנחנו נאבקים להגדיר את היחסים‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪18‬‬
‫זה מחקר עדכני מארה"ב‪ .‬הם אומרים שיש תמיד הפרעות באות ממכשיר השמיעה – וזה מפריע לאנשים –‬
‫העיוותים האלה – האם יש להם השפעה שונה על אנשים עם יכולות קוגניטיביות שונות? הם אומרים שכן‪.‬‬
‫לאנשים עם יכולת נמוכה הרעשים מפריעים יותר‪.‬‬
‫זה מחקר עם תומאס לרנר‪ .‬הוא מתאים מכשיר שמיעה לאדם – ונותן לו תקופה להתאקלמות ומחליף אחר כך‬
‫את המכשיר – ואנשים עם זיכרון עבודה גבוה ויכולת קוגניטיבית גבוהה מזהים את ההבדלים במכשירים –‬
‫ואנשים עם יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר לא מזהים ואומרים ששני המכשירים זהים‪.‬‬
‫רק מחקר אחד‪ ...‬שוב‪ ...‬אז האם למכשירי שמיעה יש השפעה על היכולות הקוגניטיביות? התעשייה רוצה‬
‫לשמוע שכן‪.‬‬
‫במעבדה – מתאימים את מכשיר השמיעה והאם יש הבדל במבחנים הקוגניטיביים ומה קורה בטווח הארוך?‬
‫יש מחקר משוודיה‪ ,‬אני מזכירה אותו כי הוא נעשה אבל אני לא מתרשמת מהתוצאה‪ ,‬זה אומר שלהפחתת‬
‫רעש יש השפעה רק על אנשים עם זיכרון עבודה חזק‪ .‬לאנשים עם זיכרון עבודה חלש היה אותו ניקוד‪ ,‬ללא‬
‫הבדל‪.‬‬
‫יש עוד מחקר שהתעסק בהחזרת מידע – היזכרות‪ .‬מה שהוא אמר זה שלא היתה השפעה על הבנת המידע –‬
‫אבל על החזרתו היתה השפעה חיובית כשרעשי הרקע הופחתו‪ .‬אבל הם השתמשו בסימולציות‪..‬‬
‫יש עוד מחקר שבדק השפעה ארוכת טווח על קוגניציה‪ ,‬הראיות מעורבות – ‪ – MMSE‬זה מבחן סינון לדמנציה‪,‬‬
‫אם אתה מתפקד מעל ‪ 04‬אתה בסדר‪ ,‬מתחת לזה יש לך דמנציה‪ .‬אז שני מחקרים הראו השפעה חיובית על‬
‫‪ – MMSE‬אבל אנשים עלו מ‪ – 52-‬לבערך ‪ – 02‬אבל עדיין זה שיפור‪ .‬חלק מהמתודולוגיה של המחקרים לא‬
‫היתה טובה‪ ,‬לא דובר על תקופת התאמה לדוגמא‪ .‬שני מחקרים מצאו שיפור – ומחקרים אחרים לא מצאו‬
‫הבדל בין עם מכשירי שמיעה ובלי או לפני המכשירים ואחריהם‪ ,‬אז למעשה אין לנו ממש תשובה‪ .‬לא אוכל‬
‫להגיד שיש למכשירי שמיעה השפעה חיובית על הקוגניציה‪ .‬אז נחמד שכחוקרים יש לנו עוד מה לחקור‪ .‬זה‬
‫סיום המצגת‪ .‬מה שבטוח זה שקוגניציה לא יכולה להיות נושא שמתעלמים ממנו‪ ,‬היא קשורה – אני שמחה‬
‫לדעת שמשתמשים במבנים ונוכל ללמוד מהם‪ .‬דרוש עוד מחקר – וזה מרגש‪ .‬תודה רבה לכם‪...‬‬
‫אני חושבת שאם מישהו רוצה לשאול משהו – תרגישו חופשי‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬עניין הרחבת האישונים – האם יש עוד מדד שמודד את המאמץ הקוגניטיבי?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬לא‪ ,‬יש יוזמות – משתמשים בהולכת אור ו‪ .EEG-‬והשיאים באותו‪ ,‬בזה משתמשים‪.‬‬
‫בודקים שיאים מסוימים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה נעשה בעניין תשומת לב – איך מודדים את זה?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬מה שאנחנו עושים עכשיו‪ ,‬רק המצאנו את הניסוי‪ ,‬אנחנו מציגים משפטים לשתי האוזניים‬
‫ואומרים לאדם לחזור על משפט שהושמע לאוזן אחת מסוימת‪ .‬אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו התוצאות – אבל‬
‫כך התייחסנו לנושא תשומת הלב‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬דיברת על חולים צעירים – מה לגבי ילדים? אני מניחה שיהיו להם ‪ SLR‬גבוהים יותר‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬לא‪ ,‬אני לא יודעת‪ ,‬ואפילו לא יודעת אם יש ספרות על זה אני חוקרת רק מבוגרים‪ .‬יכול‬
‫להיות שיש מחקרים זמינים אבל אני לא יודעת‪.‬‬
‫דוברת‪ :‬אני באה מתחום הקוגניציה וזה נחמד שהאודיולוגים החליטו להתייחס סוף סוף לנושא שפסיכולוגים‬
‫קוגניטיביים מצביעים עליו כבר ‪ 53-02‬שנה‪ .‬אנשים ממתינים לאבחנות האלה‪ .‬נחמד מאוד שיש איך למדוד את‬
‫זה‪ .‬זו לא ממש הדרך שבה המוח עובד – אז למבחנים יש עוד לאן להתפתח‪ .‬מה היית מציעה?‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪12‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אודיולוגים לא אמרו שהם מכירים בזה באופן ברור – אז צריך לדבר עם קלינאים‪ ....‬אולי‬
‫יש לך על מה לעבוד‪...‬‬
‫דוברת‪ :‬בעולמי הקטן‪ ...‬אני במחלקה להפרעות תקשורת‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אנחנו צריכים ללמוד אחד מהשני – בשוודיה יש המון פסיכולוגים קוגניטיביים – ולהם יש‬
‫את המודלים שהם רוצים לפתח – אבל עבורי זה האדם עם בעיית השמיעה‪.‬‬
‫דוברת‪ :‬לא משלמים לי לפתח מבחנים‪ ,‬אז לא אוכל אלא אם זה בחופשה שלי‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬היא זקוקה למימון‪...‬‬
‫דוברת‪ :‬עבורי זה מאוד מרגש – אני מהתחום הקוגניטיבי ואני חושבת שצריך לשלב יותר‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬בהחלט‪.‬‬
‫עשינו עבודה עם מה שנקרא בטריות קוגניטיביות – אבל האודיולוגים‬
‫אומרים שזה עבור אנשים חולים עם אלצהיימר‪....‬‬
‫קריאה‪ :‬צריך לבחון גם תפקודים אקזקוטיביים‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬בהחלט‪ .‬למדתי גם שאולי המבחנים האודיטוריום שאנחנו חושבים שמתייחסים לחיי יום‬
‫יום‪ -‬אולי צריך להקשות עליהם יותר – החיים יותר מורכבים – אני מקווה שנתתי לכם מחשבות על שיתוף‬
‫פעולה‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬כשאת מדברת על אנשים עם קוגניציה נמוכה – כמה נמוכה?‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬רציתי לדבר על זה – אלו הבדלים מאוד קלים – לא ברמת הדמנציה‪ .‬דמנציה זה ממש‬
‫ניקוד נמוך בהרבה מבחנים‪ .‬אבל מארה"ב נאמר לי שהמבחנים האלו יכולים לחזות דמנציה‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אני מאמינה שחלק מהייעוץ לחולה זה להסביר להם את תפקיד הקוגניציה ולעזור להם להיות מודעים‬
‫באלו מצבים הם ישמעו טוב יותר או פחות ושיוכלו לתקשר עם הסביבה שלהם בנושא‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אני מסכימה מאוד‪ ,‬אבל בהולנד אנשים מאוד טכניים והם מבקשים סתם מכשיר שמיעה‬
‫כדי לשמעו שוב‪ ,‬הם לא רוצים לשמעו על זיכרון‪ ,‬וזאת פרדיגמה שצריך לשנות‪ .‬אני מסכימה לגמרי‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬כשאתה מסביר לחולה על קוגניציה זה לא עוזר‪ ,‬הם עדיין רוצים שתתקני להם את כל הבעיות עם‬
‫מכשיר השמיעה‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬נכון‪ .‬מסכימה‪ .‬תודה רבה‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬אני חושבת שכולנו צריכים לקחת בחשבון את הפקטורים הקוגניטיביים ואולי להוסיף קודם כל את מבחן‬
‫הרעש אות לרוטינה של הערכה פסיכולוגית כדי שיהיה לנו מושג‪.‬‬
‫אני שמחה להציג את דוקטור תלמה שפק – היא מבני ציון – רוב האנשים כאן מכירים אותה כבר‪.‬‬
‫ד"ר תלמה שפק‪ :‬הנושא של הרצאתי הוא הערכת תפקוד שמיעתי לאחר התאמת מכשיר שמיעה‪ .‬זה שאלון‬
‫הערכה‪ .‬אציג מנגנוני שמיעה – איבוד שמיעה יכול לבוא בשתי האוזניים‪ .‬יכולת שמיעה נורמלית נותנת יתרונות‬
‫רבים‪ .‬באדם עם שמיעה נורמלית – המידע נע בתעלות בשני הצדדים – ומגיע לקורטקס האודיטורי לאחר כמה‬
‫תחנות‪ .‬בי לטרליות זו תופעה פיזית – ויש גם עיבוד של שני צדדים של האותות שמגעים למוח‪.‬‬
‫שמיעה דו‪-‬צידית נחשבת סטנדרט טיפול לאנשים שיש להם אובדן שמיעה בצד מסוים – מסורתית היתרון של‬
‫מכשיר שמיעה – נראה בסביבת מעבדה‪ .‬הבדיקה כוללת משפטים ברעש או בלי רעש רקע‪ ,‬אבל הכל נמצא‬
‫בשליטה – תנאים נשלטים וזה מאוד שונה מתנאי היום יום – דוברים שונים יכולים לדבר מזוויות שונות עם‬
‫רעשי רקע שונים – יש צורות דיבור שונות – עם מהירויות שונות – ושמענו על מהירות והשפעתה על הבנת‬
‫הדיבור‪ .‬הקשיים היום יומיים אינם ניתנים לצפייה‪ ,‬והתפקוד לא ניתן לחיזוי על ידי מבחנים בסביבת מעבדה‪ .‬יש‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪2.‬‬
‫צורך ליכולת להערכתם בסביבה לא סגורה‪ .‬ארגון הבריאות העולמי הציע הגדרות – מגבלה – מתייחסת‬
‫לבעיות בעולם הממשי‪,‬‬
‫ונכות – יכולה להיות כל מה שמשפיע בעקבות אובדן השמיעה – לכן הערכת ההתערבות צריכה להתייחס לשני‬
‫הצדדים האלה‪ .‬שאלונים של דיווח עצמי – מספקים הערכה חשובה בזמן אמת‪ .‬בפרזנטציה זו נציג את‬
‫התוצאות של מחקרים שונים של דירוג שמיעה לפני ואחרי שיקום שמיעתי עם עזרים טכנולוגיים שונים – תוך‬
‫שימוש בשאלוני דיווח עצמי – נתמקד גם בתפקיד השאלונים לגבי קבלת החלטות לגבי המטופל‪.‬‬
‫שאלון ‪ – SSQ‬ועוד שני שאלונים – ‪ – HHQ‬וגלזגו‪ ,‬שהם דוגמא לשאלוני איכות‪.‬‬
‫‪ SSQ‬משלב מגוון מצבים מורכבים – תשומת לב – יכולת שמיעה – תוך האזנה למוסיקה וצלילים שונים‪ .‬איכות‬
‫שמיעה‪ ,‬יכולת שמיעה –‬
‫השאלון כולל ‪ 32‬אייטמים שמדורגים מ‪ 5‬ל‪ . 52-‬נעשו תרגומים על ידי מתרגמים דו לשוניים לערבית ולעברית –‬
‫הם גיחו עקביות רבה‪.‬‬
‫האייטמים מחולקים ל‪ 54 – 5‬אייטמים בתחום הדיבור‪ ,‬מודדים יכולת לשמוע דיבור‪ .‬במצבים שונים‪ .‬השני‪53 ,‬‬
‫אייטמים‪ ,‬בוחן את היכולת למקם מקור רעש‪ ,‬השליש כולל ‪ 50‬אייטמים ובודק תפיסה של איכות צליל‪ .‬והנה‬
‫דוגמא לשאלון‪ .‬אתה בקבוצה של ‪ 3‬אנשים במסעדה – אתה לא יכול לראות אף אחד מהאנשים – האם תוכל‬
‫לעקוב אחרי השיחה‪.‬‬
‫כלב נובח בחוץ האם תוכל להצביע על מיקומו – זה איתור צליל‪.‬‬
‫טכנולוגיית הקוכליאה מראה שיפור אצל אינדיבידואלים רבים בדרגות איבוד שמיעה שונות – שאלון ‪ SSQ‬הוא‬
‫בחירה נהדרת להבנת איבוד השמיעה‪.‬‬
‫הבחירה במכשיר השמיעה תלויה בסוג איבוד השמיעה וברמת איבוד השמיעה‪ ,‬יש שתלים קוכליאריים‬
‫ומכשירים שונים – אספר על מבחנים שונים שערכנו לאנשים עם מכשירי שמיעה שונים‪.‬‬
‫בן ‪ 43‬עם איבוד שמיעה בשני הצדדים‪ ,‬ללא הצלחה עם מכשירי שמיעה‪ .‬איבוד השמיעה מסכל את התקשורת‬
‫היום יומית שלו‪ ,‬התלונה המרכזית היתה שהוא צריך לשמוע בשני הצדדים‪.‬‬
‫אנחנו יודעים כפי שנאמר אתמול שהולכת עצם רגילה היא לא כל כך נוחה‪ .‬ועוברים ל‪ – BAHA-‬מכשיר שמיעה‬
‫מושתל מעוגן בעצם‪ .‬רק סקירה קצרה על מכשיר מעוגן העצם – הוא מעביר את תנודות הקול לגולגולת –‬
‫המכשיר אוסף את הצליל‪ ,‬מנקה אותו ומעביר את התנודות שעוברות לשתל הטיטניום וזה מעביר אותו‬
‫לקוכליאה‪ .‬במבחן אנחנו נותנים למטופל את מכשיר ה‪ BAHA-‬הנייד לשבועיים‪ ,‬לפני כן אנחנו בוחנים את‬
‫השמיעה – מורידים את הרמה – ומחפשים את מה שלא ייתן לנו ‪ 522%‬כי אנחנו רוצים לעמוד על רמת‬
‫השמיעה‪ ,‬התחלנו עם רמת ‪ 2%‬ואחר כך עם המכשיר שמיעה הגענו ל‪ - 44%-‬ועכשיו הגענו לשאלון – אחרי‬
‫שבועיים הוא השלים את השאלון שהתחיל לפני כן וניתן לראות את השיפור רק באמצעות המכשיר‪ ,‬אז כמובן‬
‫שהמכשיר עצמו עוזר ומשפר את יכול השמיעה – ושאלון ה‪ SSQ -‬תומך בשיפור יכולות ההקשבה בהשוואה‪.‬‬
‫המטופל הזה כבר הושתל‪ .‬נעבור לתחום עזרי השמיעה‪ .‬היתרון של מכשירים דו‪-‬צידיים תלויה בכמה אובדן‬
‫שמיעה יש‪ .‬נהוג לחשוב שמכשירים דו‪-‬צידיים עוזרים יותר לאנשים שחוו אובדן בשני הצדדים‪ .‬כאן אנחנו‬
‫משווים בין אנשים שחוו אובדן שמיעה דו‪-‬צידי לבין צד אחד ברמות שונות‪ .‬ההנחה היתה שאנשים שאיבדו‬
‫שמיעה באוזן אחת ירוויחו יותר משימוש דו‪-‬צידי‪.‬‬
‫אוכלוסיית המחקר היתה ‪ 52‬יחידים ערבים עם אובדן שמיעה ברמות שונות – בצד אחד ובשני צדדים‪.‬‬
‫הנבדקים נבדקו בצפון ישראל במרכזים שונים – התבקשו להשלים את שאלון ה‪ .SSQ-‬התוצאה – קבוצת הדו‪-‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪21‬‬
‫צידיים תיפקדה באופן טוב יותר‪ .‬קבוצת אובדן השמיעה הבינונית תיפקדה טוב יותר מאובדן כבד‪ .‬אבל לא היה‬
‫הבדל ביניהם לבין אובדן שמיעה נמוך‪ .‬הקבוצה הדו‪-‬צידית הצליחה טוב יותר בכל האספקטים של ה‪.SSQ-‬‬
‫אנחנו יכולים לסכם ולהראות – שיש יתרון של מכשיר שמיעה דו‪-‬צידי גם באובדן שמיעה רק בצד אחד‪.‬‬
‫אצלנו בקליניקה אנחנו מנסים לשקם באופן דו‪-‬צידי באמצעות טכנולוגיות שונות‪ .‬היתרונות רבים‪ .‬אנחנו‬
‫ממליצים על שאלון ה‪.SSQ -‬‬
‫נעבור לנושא אחר שאני מעורבת בו – שתלי הקוכליאה – אנחנו יודעים שמועמדים רבים להשתלה – מושתלים‬
‫תוך שימוש במכשירים אחרים‪ .‬ויותר ויותר אנשים יהיו עם שילוב בין השתל באוזן הגרועה יותר – הם יכולים‬
‫לשמוע אקוסטית באוזן אחת – ואלקטרונית באוזן המושתלת – אנחנו יודעים שזה עוזר בהבנת מידע‬
‫בתדירויות גבוהות‪ .‬ממחקר בסימולציות אנחנו למדים שמידע בתדרים נמוכים יכול להיות מוצג על ידי מכשירי‬
‫השמיעה למרות שאין לו קשר לדיבור‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬היתרונות שעולים מהיכולת לשלב מידע בתדירות נמוכה מהשמיעה האקוסטית והתדרים הגבוהים‬
‫מהשמיעה האלקטרונית נותנים יתרונות רבים‪ ,‬השילוב בין שני המודלים יעיל מאוד‪ .‬זה עוזר בהבנת רעשים‬
‫ודיברו וגם מיקום צליל‪.‬‬
‫ניתוח מידע העלה שאין לנו מספיק מידע מהאוכלוסייה ‪ -‬לא משאלונים לפחות‪ .‬אציג רק את תוצאות השאלונים‬
‫– כי רצינו לדעת על התפקוד היום יומי – ההיפותזה היתה שהמושתלים הדו‪-‬צידיים יראו תפקוד טוב יותר ממי‬
‫שרק הושתלו בשתל קוכליארי אחד‪ – .‬אוכלוסיית המחקר היתה ‪ 00‬אנשים שהשתמשו במכשירי שמיעה כל‬
‫הזמן – ‪ 32%‬משעות הערות שלהם‪.‬‬
‫להגדיר את הסביבה – הם היו משתמשי שתל קוכליארי עם תפקוד גבוה – אבל החליטו עדיין להשתמש‬
‫במכשיר שמיעה בצד אחד‪.‬‬
‫הם התבקשו לדרג תוצאות בשימוש בשתל לבד – ואחר כך בשני המכשירים‪ .‬והשווינו בין התנאים – שני‬
‫מכשירים מול שימוש רק בשתל קוכליארי‪ .‬השווינו ‪ 6‬פעמים – מסיבות שונות אנשים שונים לא הגיעו לכל‬
‫המבחנים – חלקם איבדו מוטיבציה – חלקם עברו טיפולים שונים במהלך‪ .‬לגבי ה‪– SSQ‬‬
‫התוצאות מראות על תוצאות גבוהות יותר למשתמשים בשני המכשירים מאשר המשתמשים בשתל קוכליארי‬
‫לבד‪ .‬הממצאים מראים אצל האינדיבידואלים שהשתמשו בשני המכשירים בשלושת המבחנים לא הראו תוצאות‬
‫שונות מאוד‪ .‬השאלון הנוסף – נתנו לאותה קבוצה את שאלון הנכות – שכלל הרבה שאלות לגבי נסיגה‬
‫חברתית – תחושה אישית‪ .‬והשאלון מורכב מ‪ 50-‬שאלות בדירוג של ‪ – 5-3‬ככל שהניקוד גבוה יותר הנכות‬
‫קשה יותר – השאלון תורגם ונבחן לאחר התרגום – הינה כמה דוגמאות –‬
‫ האם ומתי אובדן השמיעה שלך מגביל אותך‪ – .‬באיזו דחיפות אתה נמנע ממצבים חברתיים עקב אובדן‬‫השמיעה‪ ....‬מה שמצאנו זה שרוב המשתתפים – שהשלימו את השאלון בשני תנאים – הם לא הצליחו להפריד‬
‫בין התנאים – כך שיכולנו לדווח רק על איך משתמשים בשני המכשירים מדווחים את התוצאות בשאלון‪ .‬הניקוד‬
‫הטוטאלי נע בין ‪ 5.32‬ל ‪– 5.00‬‬
‫הסימולטור היחיד – היתה קבוצה בארה"ב שבדקה את השאלון הזה לקבוצה גדולה יותר של ‪ 42‬אנשים‪.‬‬
‫בפקטור של מגבלות חברתיות הם מצאו מגבלות גבוהות יותר והסברנו שהנבדקים שלנו מעורבים בחברה‬
‫השומעת‪ .‬אולי זה מסביר את ההבדל‪.‬‬
‫שאלון אחרון שאני רוצה להתייחס אליו זה גלזגו – הוא זמין באינטרנט‪ -‬זה שאלון שלאחר התערבות שמעריך‬
‫את ההתערבות על מצב הבריאות של החולה‪ .‬תוך שימוש במדדי רווחה פסיכולוגיים ופיזיים‪ .‬נבדק על קבוצות‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪22‬‬
‫שונות‪ .‬זה שאלון גנרי‪ ,‬שלא מוגבל בשימוש – תרבותית וכו'‪ ,‬האם תוצאות הניתוח‪/‬התערבות השפיעו על‬
‫הדברים שאתה עושה? – אפשר למלא שם כל התערבות שאתה רוצה לחקור‪ GBI .‬מכיל ‪ 22‬שאלות שניתן‬
‫למלא על ידי החולה או בראיון שנמשך כ‪ 52-‬דקות – ואם החולה ממלא אותו זה לוקח בערך ‪ 3‬דקות‪GBI .‬‬
‫מחושב לניקוד כולל – ולשלושה ניקודים‪ ,‬חברתי‪ ,‬אישי‪....‬‬
‫ מאז שקיבלת את השתל הקוכליארי שלך מצאת שקשה או קל יותר לעבוד בחברה שלך??‬‫השתמשנו בשאלון הזה אצל החולים הקשישים יותר – לשאלון ה‪ SSQ‬היו ‪ 32‬אייטמים ויותר קל להתמודד עם‬
‫‪ . 52‬רצינו להעריך את השפעת הניתוח על החולים המבוגרים יותר‪ .‬אנחנו יודעים שמספר הקשישים‬
‫באוכלוסייה הכללית עולה וכתוצאה מכך עולה הצורך במכשירי שמיעה בקבוצת הגיל הזו‪ .‬הם מאופיינים‬
‫בירידה ביכולת ניתוח‪ ,‬ועוד מדדים שעשויים להשפיע על מדדי השיקום השמיעתי‪ ,‬יש צורך באיסוף מידע‬
‫נשלט‪..‬‬
‫המחקר הוא חלק ממחקר גדול יותר – אדווח רק על תוצאות השאלונים כי זה נושא ההרצאה – אבל מצאתי‬
‫מחשבות נוספות שיש לשקול עם מושתלים לאחר ההרצאה שלך – כי שתלים קוכליאריים נותנים גירויים שונים‬
‫– אנסה לשלב את שתי הגישות מלמעלה למטה ולהיפך – איך אנשים משתמשים במכשירים וכדומה‪ .‬ההרצאה‬
‫הקודמת העלתה אצלי שאלות – אבל אחזור לנושא ההרצאה – השאלון – השיפור נראה‪ ...‬כדי להעריך את‬
‫החולים שלנו על ידי מחקרים אחרים השווינו למחקרים שונים שבדקו אנשים מבוגרים‪ .‬ושוב אנחנו רואים‬
‫שהשפעת השתלים הקוכליאריים באוכלוסייה מבוגרת – מבורכת‪ .‬ואנחנו ממליצים להשתמש בשאלון זה‪ .‬תודה‬
‫רבה‪.‬‬
‫שאלות?‬
‫קריאה‪ :‬ספרי לנו מה המחשבות שההרצאה של סופיה עוררה‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬סופיה דיברה על קומפנסציה נמוכה וגבוהה‪ ,‬ובמושתלים יש לנו כל מיני רכיבים פיזיים להתאמת השתל‬
‫ומגוון מחקרים – אחד מהם מסתכל על הפריפריה‪ ,‬לי מבולטימור חקר אנשים מבוגרים מושתלי שתל קוכליארי‬
‫ובדק את התאוששות העצב וראה שאין הבדל בין צעירים למבוגרים וראה שהפריפריה היא אותו דבר‪ .‬אבל‬
‫בשנה שעברה הייתי בכנס באמסטרדם – מאוד מעניין – מחקר שנעשה שם על ידי ‪ – Advance Bionics‬הם‬
‫בדקו מבוגרים עם גירויים שונים – והם מצאו איחור קצר עם קצב גירוי נמוך –זה לא פורסם עוד – אבל זה‬
‫תאם את ההרגשה שלי אחרי העבודה הקלינית – זאת האחת ההשלכות‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬איך בדקו את זה?‬
‫תלמה‪ :‬אני לא זוכרת‪ .‬מה שנגע בי – זה הניסיון והמחקר שראיתי – עדיין צריך לבדוק‪ .‬כשמתמודדים עם‬
‫מושתלי שתל קוכליארי מבוגרים מתמודדים עם הרבה גורמים – סביבות האזנה שונות – אבל מצאתי שחלק‬
‫מהאנשים לא יכולים להשתמש בטכנולוגיה הזאת – ובדקנו גם איך מבוגרים משתמשים בטכנולוגיות ישנות‬
‫ואנחנו מנסים לפשט עבורם את התהליך כי אם הם מסתבכים שום דבר לא עובד עבורם – אז אנחנו מנסים‬
‫לפשט להם את העבודה ועדיין לתת להם תוצאות‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬אני גאה שזה נעשה גם בערבית וגם באנגלית – וגם בעברית‪ ...‬תודה רבה‪.‬‬
‫דבר חשוב הוא השאלה מה היא בדיוק המטרה של הסתכלות על יכולות קונטיביות – אם עושים את זה‬
‫בפרקטיקה קלינית – למשל כשחולה שואל אותי אם הוא יכול לאמן את המוח – אולי תוכלי להשלים כאן מידע‬
‫– כשאת עושה מבחנים דיאגנוזיים זה גם חלק מהטיפול?‬
‫תלמה‪ :‬זה בדרך כלל רק לדיאגנוזה‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪21‬‬
‫דוברת‪ :‬חלק מהמדדים מראים שיפור‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬אבל שיפור ממדים אובייקטיביים הוא מינורי‪.‬‬
‫דוברת‪ :‬זה משהו שתמיד צריך לחשוב עליו – ההבדל בין פסיכולוגים קוגניטיביים זה שהם מעוניינים לשפר את‬
‫המודלים שלהם יותר מאשר את חיי החולה וצריך לקחת את זה בחשבון‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬חשבתי אולי בהתחלה רק לאסוף את מה שכבר זמין – זה לא כל כך הרבה – אבל נוכל להתחיל‬
‫מהנקודה הזו ‪...-‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬הראיתי מרכזים בקנדה ובוסטון – אתם אומרים שאתם לא יכולים להשתמש ב‪Reading -‬‬
‫‪ – span‬אבל קלינאים מתלוננים על כל דקה שמאריכים להם את הפגישה עם המטופלים‪ .‬מעבר לזה זה צריך‬
‫להיות חלק מהשיקום ולא רק מבחן‪ .‬כל המקצוענים משוכנעים שצריך להמציא מבחן יותר טוב – אבל כרגע‬
‫כולם אוהבים את מבחן ה‪ .Reading span-‬הייתי ממליצה להתחיל משם‪....‬‬
‫תלמה‪ :‬הבאת את זה כדוגמא לזיכרון‪ .‬אבל יש בו המון מידע אחר‪ ...‬אולי בגלל זה מצאו התאמות‪..‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אני לא בטוחה שהמודל הוויזואלי שווה לאודיטורי אצל קשישים‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬עשינו את שניהם ויש הבדלים רבים‪ .‬אבל רוב המבחן הוא מילולי – ואתה לא יודע אם אתה מודד את‬
‫הקוגניציה או את האודיטורי – ולכן יש לפעמים רק מבחנים ויזואליים – אנחנו מוצאים התאמות – אבל נאמר‬
‫לנו שאנחנו צריכים להשתמש במשפטים – כי אנשים מחוברים לדיבור‪.‬‬
‫זיכרון עבודה זה תמיד מדבר על שתי משימות – וזה חיוני – ולכן משתמשים גם במשפטים‪ .‬צריך גם לזכור את‬
‫המילים וגם לאשר את המשפט‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬דרך אחת לבדוק יכולת שמיעה – זה משימות דואליות‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬אני לא אוהבת את זה כי אי אפשר לדעת‪..‬‬
‫קריאה‪ :‬חוקרת עשתה בדיקה על ילדים – הוא מצאה תוצאות טובות בחד‪-‬צידי לעומת דו‪-‬צידי ‪ ...-‬זה המרכז‬
‫של העבודה שלי‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬הרבה אנשים משתמשים במשימות דואליות – אני לא בטחה אם זה נכון מחקרית אבל זה דיון אחר‬
‫לגמרי‪.‬‬
‫אני חושבת שחשוב להבין היכן הבעיה עצמה – כי כשמתבגרים הכל יורד – תחשבו על לעשות מבחן ריצה‪...‬‬
‫אם נשפר את מצבם הגופני של האנשים אולי זה ישפר את השמיעה שלהם – אבל זה לא הנושא‪...‬‬
‫העבודה עם אנשים עם מכשירי שמיעה מתסכלת כי הם קוראים המון על התועלות של המכשירים‪ .‬ובקליניקה‬
‫כל אחד שנכנס בדלת מתלונן שהוא לא מבין דיבור בסביבה של מלא אנשים – ועכשיו אחרי החג אני יודעת מה‬
‫הולך לקרות – אנשים יתלוננו שהמכשירים לא עובדים‪.‬‬
‫צריך להתחיל מכיוון שונה – אסור לפרסם שאתם צריכים מכשירי שמיעה – אני מקווה שזה ישתנה‪.‬‬
‫הפרסומות מדברים על כמה קטנים המכשירים – וכמה הם נפלאים – אבל הם לא עובדים‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬הרבה רופאים אומרים לחולים שיש להם דמנציה בלי לבחון אותם בשום מבחן‪ .‬אז על מה אנחנו‬
‫מדברים?‬
‫תלמה‪ :‬צריך לתקן‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬אנחנו כל כך רחוקים‪....‬‬
‫תלמה‪ :‬מדהים שכולנו מדברים על זה – אבל לשנות את המערכות‪....‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪24‬‬
‫ללא מכשירי שמיעה ‪ DB52‬היו דרושים לחולים מבוגרים עם אובדן שמיעה קל לעומת אנשים צעירים – ללא‬
‫מכשירי שמיעה השיפור היה ‪ – DB52‬וזה היה באובדן שמיעה קל – אם הוא היה כבד יותר – אז השיפור בטח‬
‫היה יותר‪.‬‬
‫קריאה‪ – SRT :‬זה היה מאוד מתסכל‪...‬‬
‫תלמה‪ :‬אכן‪ ...‬יש מחקר בארה"ב שאומר שאולי ‪ 3%‬מהאנשים מוכנים בכלל לנסות דברים חדשים לשיפור‬
‫מצבם‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬תעשיית מכשירי השמיעה יש להם הרבה דרך לעבור עד שתהיה להם תשובה לגבי ה‪.SNR -‬‬
‫תלמה‪ :‬שיפור ‪ – SNR‬הוא ‪ – DB4‬וזה שיפור שיעשה כלום‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬אני מסכימה‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬אז להתחיל – כל אחד שיש לו איזה מבחן – שאלון – אנא כתבו לנו – קרן‪ ,‬ניצה ואני נרכז ואז נתחיל‬
‫לחשוב‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬אני רוצה להציע שנעשה סיכום קצר של הדיונים פה‪ ...‬אני מכירה עוד אנשים שצריכים להשתתף בזה‬
‫שאינם כאן היום‪ .‬שיכולים לתרום עוד מידע ושאלונים וכדומה‪ .‬נרכז את זה באיזה אתר מחקרי‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬הצעה נהדרת ונשתמש בפלטפורמה של מכון המחקר ואז נחשוב ונחליט יחד על מה לעבוד‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬ניעזר בניסיונך לגבי איך לנוע בנושא‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬סופיה‪ ,‬אם תהיי מוכנה להיות שותפה נשמח‪.‬‬
‫פרופ' סופיה קרמר‪ :‬אשמח גם אני‪.‬‬
‫תלמה‪ :‬אוקי‪ ,‬אז אולי נתחיל משהו חדש לשנה החדשה‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬תודה רבה לכולם‪ .‬כולכם מוזמנים לארוחת צהריים‪.‬‬
‫סדנה עם פרופ' בוב קומינס‬
‫נעמי‪ :‬אוקיי‪ ,‬אני חושבת שנתחיל את הסדנה‪ .‬פרופ' קומינס אמר שלא דרוש לו מיקרופון‪ ,‬נראה איך זה הולך‪.‬‬
‫אם מישהו לא היה פה בשני הימים‪ ,‬מישהו? אני אציג אותך שוב‪ ,‬או שאתה תציג את עצמך‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אני אשמח להציג‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬פרופ' בוב קומינס מאוסטרליה‪ ,‬אוניברסיטת ויקטוריה‪ .‬למדנו ממנו המון בימים אלה‪ ,‬ונלמד עכשיו יותר‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אחה"צ טובים‪ .‬כן‪ ,‬התמונה הזאת מעצבנת‪ .‬יודעים את השיר הטיפשי אם אתה מאושר ושמח‪,‬‬
‫תמחא כפיים‪ .‬אם אתה מאושר ושמח‪ ,‬אתה יודע את זה‪ .‬פילוסופים דנו את הנושא של אושר ‪ 022‬שנה‪ ,‬אני לא‬
‫חושב שאריסטו חשב על זה כאשר חשב מחשבות עמוקות שלו‪ .‬השאלה מה אנחנו מתכוונים באושר‪ ,‬וכל‬
‫המצב השתנה מאוד עד עכשיו‪ ,‬ויחס הספרות לנושא הזה‪ .‬כמה מכם היו בהרצאה שלי לפני יומיים‪ ,‬ואז אתם‬
‫יודעים על מה מדובר‪ .‬במושב הזה אחלק אותו לשניים‪ ,‬החלק הראשון הוא להכיר לכם יותר לעומק את המדד‬
‫של תחושת רווחה סובייקטיבית‪ ,‬איך עושים את זה‪ .‬אז תהיה לנו הפסקה‪ ,‬ונחזור‪ ,‬אנחנו נסתכל על כמה‬
‫מהנושאים המיוחדים שצריך להתעמת איתם כאשר מיישמים מדד זה לאנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬אז בואו‬
‫ננסה – זה סדנה עם מעט אנשים‪ ,‬אז בכל רגע שרוצים להגיד משהו‪ ,‬תרגישו נוח‪ ,‬שתהיה שיחה חופשית‪.‬‬
‫זה ברור לנו – שיש שני מדדים של הדבר שאנו קוראים איכות חיים‪ .‬יש האובייקטיבי וסובייקטיבי‪ .‬אתמול‬
‫קבוצה שלנו שוחחה שיחה מעניינת האם אנו יודעים את ההבדל בין סובייקטיבי ואובייקטיבי‪ .‬אני מניח שאם‬
‫נשאל את השאלה אנשים שונים‪ ,‬יהיו טיעונים וויכוחים‪ .‬כאשר מדדים נמדדים באובייקטיביות‪ ,‬אפשר ליישם‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪25‬‬
‫אותם על יותר מאדם אחד‪ .‬אז יש כלים למדוד‪ ,‬כמה גבוה מישהו‪ ,‬באופן בסיסי יש לנו כאן מדד של דיעות לגבי‬
‫מדד אובייקטיבי‪ ..‬כשאנו מסתכלים על הדברים האובייקטיבים‪ ,‬זה דברים שאפשר למדוד‪ ,‬כמו הכנסה‪ ,‬דיור‪,‬‬
‫מספר חברים וכדומה‪ .‬באופן קריטי‪ ,‬אי אפשר ליצור מזה מדדים‪ ,‬אלו רק מדידות‪ .‬חשוב אילו מדידות אנו‬
‫מבצעים‪ ,‬זה יצביע על איזו קבוצת אנשים אנחנו מעוניינים לחקור‪ ,‬למשל קבוצת אמהות לילדים‪ ,‬הדברים‬
‫החשובים להם יכולים להיות עזרה בבית – כמה זמינים בתי הספר‪ ,‬האם לילדים יש חברים או לא‪ .‬אם נלך‬
‫למישהו עם נכות לדוגמא‪ ,‬אז ניי דות‪ ,‬עזרים לחיי היום יום‪ ,‬עיסוק בעל משמעות‪ .‬אלו לא ספציפיים לקבוצה‪,‬‬
‫אלא זה מראה שהדברים יהיו שונים מקבוצה לקבוצה בחשיבותם‪ .‬זה מאוד שונה מהמדידות הסובייקטיביות‪.‬‬
‫כאן מה שאנו מודדים‪ ,‬יכול להיות מוערך אך ורק בידי אדם אחד‪ ,‬אותו אדם שחוויית הרווחה הסובייקטיבית היא‬
‫שלו‪ .‬אי אפשר למדוד את זה מבחוץ‪ .‬אין צוות שימדוד‪ .‬אז משמעות הדבר היא שהאובייקטיבי והסובייקטיבי‬
‫מבחינת פרופיל מדידה הם מאוד שונים‪ .‬באובייקטיבי אנחנו משתמשים ברשימת דברים ובסובייקטיבי בסולמות‬
‫אישיים‪ .‬כשהולכים לסובייקטיבי‪ ,‬המדדים צריכים להיות אישיים‪ ,‬לא משנה מה המאפיינים שלהם‪ .‬עד כאן?‬
‫אז בואו נראה משהו על הסובייקטיבי‪ ,‬אתייחס לשתי שאלות – א‪ ,‬אלו שאלות עלינו לשאול וב‪ ,‬איזה סולם‬
‫תגובה עלינו לספק‪ .‬אנחנו יכולים למדדו תחושת רווחה סובייקטיבית בשאלה אחת – תרשו לי לבקש מכם –‬
‫לעצום עיניים‪ ,‬תרגישו בטוחים‪ ,‬אני פסיכולוג‪ ...‬עצמו עיניים והייתי רוצה שתגיבו – תכתבו בראש שלכם בסולם‬
‫של ‪ 2 ,2-52‬זה ממש נורא – ‪ 52‬זה ממש נחמד‪ .‬כתבו בראשכם מספר שמתייחס ל‪ -‬כמה אתם מרוצים‬
‫מחייכם באופן כללי‪ .‬כולם עשו את זה? זה היה קל‪ ,‬לא? זה לא מוזר שזה כל כך קל?‪ ...‬אם הייתי מבקש מכם‬
‫לכתוב את זה והיינו אוספים ומנתחים את זה קל מאוד לצפות את זה – רובינו היינו עונים בין ‪ 3‬ל‪ ,0-‬בגלל איך‬
‫שאלנו את השאלה – עד כמה אתם מרוצים מחייכם באופן כללי – אז איך הגעתם למספר? האם השתמשתם‬
‫באלגוריתם משוכלל? ברור שלא‪ ...‬מה קורה כשאנחנו שואלים שאלות אישיות מופשטות כאלה? הם לא באמת‬
‫מעבדים מידע בכלל‪ ...‬בדרך הקוגניטיבית‪ ,‬של חשיבה‪ .‬זה קשה מידי‪ .‬אז אנחנו עונים על השאלה בדרך‬
‫אחרת‪ .‬כפי שהסברתי לפני יומיים‪ ,‬יש לנו את המצב רוח הפנימי שלנו‪ ,‬המוגן על ידי ה‪-‬הומאוסטזיס – אנחנו‬
‫יודעים די הרבה על המצב הזה‪ .‬כשאנחנו שואלים שאלה כזאת – במקום להשתמש בגישה קוגניטיבית הם‬
‫משתמשים בקיצור דרך ומשתמשים במצב רוחם כמידע‪ .‬זה נשמע מוזר‪ ,‬אבל עכשיו יש גוף ספרות‬
‫בפסיכולוגיה שמדגים כיצד ובאילו נסיבות אנשים עושים את זה‪ .‬זה מעניין מאוד כי אנשים לא באמת עונים‬
‫לשאלה הנשאלת‪ ,‬אם הייתי שואל אתכם כמה מצליחים או ברי מזל אתם בחיים?‪ ...‬כמה טובים אתם בקריאת‬
‫אנשים אחרים? אלה כולן אותן שאלות‪ ,‬אבסטרקטיות שלא היינו מנתחים‪ ,‬אלא הינו הולכים למצב הרוח כדי‬
‫לענות עליהם‪ .‬זה מעניין‪ ,‬לא? אז כשאנחנו משתמשים בזה כדי למדוד מצב רווחה סובייקטיבי‪ ,‬אנחנו‬
‫מתקרבים למדידת בעצם אותו מצב רוח פנימי (המוגן על ידי הומאוסטזיס שהוזכר) – מאמינים עד כאן? בכל‬
‫אופן‪ ,‬זה קצת שעשוע‪ ,‬אבל אנחנו יודעים שמדידות הן יותר מהימנות אם נשתמש בסולמות‪ ,‬מספר תשובות‬
‫למדידת משתנה מסוים‪ .‬וישנם שני סולמות שעושים את זה טוב במונחים של רווחה סובייקטיבית‪ ,‬אחד נקרא‬
‫סיפוק מהחיים‪ ,‬זה מה שמשתמשים בו בדרך כלל במדידת תחושת רווחה סובייקטיבית‪ ,‬הוא הומצא על ידי אד‬
‫דין שהוא המלך של העניין הזה‪ .‬רק חמישה אייטמים‪ ,‬הינה הם‪ .‬ואפשר לראות שכולם שואלים על החיים‬
‫כמכלול‪ ,‬במילים אחרות קצת‪ .‬כך שלא מכוונים שכל יחיד ייתן מידע יחידני‪ ,‬הכוונה לאחד אותם במדד משותף‪,‬‬
‫על מנת לקבל תוצאה מהימנה וזה מה שנעשה איתו‪ .‬אבל גם בגלל זה הוא קיבל ביקורת חשובה מאוד‪ ,‬הינה‬
‫ניתוח שפורסם שנה שעברה מלשכת הסטטיסטיקה בהולנד‪ ,‬שם הם הסתכלו על הביצוע של המדד הזה‪,‬‬
‫הסכימו שהוא עובד טוב‪ ,‬אבל הם הסיקו גם שחמשת האייטמים האלה לא ממש הוסיפו לעומת שאלת שאלה‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪26‬‬
‫יחידה‪ ,‬כך שלמען מדידת סטטיסטיקות לאומיות‪ ,‬וזה דבר שקורה עכשיו‪ ,‬למטרה זאת השתמשו בשאלה‬
‫יחידה‪ .‬המדד השני הוא המדד האישי של תחושת רווחה‪ ,‬וזה דבר שונה‪ ,‬הכוונה לפרק כאן את תחושת הרווחה‬
‫על ידי מספר מינימלי של שאלות שיתחברו לחיים באופן כללי‪ .‬הינה המדדים‪ ,‬דיברתי עליהם בהרצאה‬
‫הקודמת‪ ,‬שבעת התחומים הסטנדרטיים‪ .‬חשוב לומר‪ ,‬התחומים האלה לא משתנים בין קבוצות שונות‪ .‬אסור‬
‫שהם יהיו שונים‪ .‬בגלל שהם לא משתנים אנחנו יכולים להשוות קבוצות בדרך אמינה‪ .‬וזה אחד הדברים‬
‫החשובים ביותר של מדידה כזאת‪ ,‬אם לא הדבר החשוב ביותר‪ .‬אקח אתכם יותר לעומק המדד האישי של‬
‫תחושת רווחה‪ ,‬האם הוא אמין? אתם רואים שכן‪ ,‬הראיתי לכם את הגרף הזה שלשום‪ 03 ,‬סקרים של ‪0222‬‬
‫אנשים חדשים כל אחד‪ .‬אז הוא אמין מאוד – ההפרשים עמדו על ‪ .5%‬האם הוא אמין? אפשר לבדוק את זה‬
‫על ידי בדיקת שלושת המדדים שחולקים מטרה משותפת‪ .‬שלושת המדדים חולקים תוצאות זהות – וזה מה‬
‫שהיינו מצפים מהם‪ .‬אמינים‪ .‬יש לנו ‪ 3‬תחומים‪ ,‬הם לא אותו דבר כמו המדדים הפנימיים ששואלים אותו דבר‪.‬‬
‫באינדקס הרווחה האישית הם לא‪ ,‬הם תוכננו להיות שונים‪ .‬הם תוכננו כך שכל אחד מהם תורם משתנה משלו‬
‫לסיפוק מהחיים באופן כללי‪ .‬אני חושב שזה מבנה ייחודי למדד‪ .‬כך שכשאנחנו בודקים את זה ברגרסיה‪ ...‬יש‬
‫המון תחומים משותפים‪ ,‬אבל כל תחום תורם נתונים ייחודיים‪ .‬כאן אנחנו חושבים על החיים כמכלול בעיגול‬
‫הירוק הגדול‪ .‬והמעגלים הקטנים מדברים על תחומים‪ .‬תחומים אלו‪ ,‬חלקם אינם שותפים במשתנים שלהם עם‬
‫שום תחום אחר‪ ,‬וחלק מהמשתנים קיימים בשני תחומים ויותר‪ ,‬סטטיסטית זה אומר שאנחנו יכולים להפריד‬
‫את המשתנים למשתנים ייחודיים‪ ,‬סטנדרט חיים תורם להבנת איכות החיים כמכלול‪ ,‬ויש גם את החופפים‬
‫שהם נתונים משותפים‪ .‬אלו שתי תכונות שעושות את המדד הזה מיוחד‪ .‬הרכיב הכי חזק אלו התכונות‬
‫שנמצאות בכמה תחומים‪ .‬חשוב לציין שכל אחד מהתחומים‪ ,‬יש לו את התרומה הייחודית שלו‪ .‬וזה מה שהופך‬
‫את הכל למעניין‪ .‬הם בלתי תלויים‪ ,‬אך תורמים אחד לשני ולהסבר של החיים כמכלול‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש הבדלים בנוגע לכמה הם תורמים?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪ ,‬בהחלט‪ ,‬ה בדלים משמעותיים‪ ,‬אגיע לזה עוד מעט‪ .‬זה נקודת מפתח‪ .‬ניכנס לזה – האם זה‬
‫באמת עובד‪ ,‬נשמע טוב‪ ,‬אבל‪ .‬אם זה עובד או לא‪ ,‬תלוי בחברה ובתרבות‪ .‬הנה נתונים מאוסטרליה‪ ,‬הנה‬
‫התחומים‪ ,‬ופה התרומה‪ ,‬זה מודל רגרסיה כמה כל תחום תורם‪ ,‬והנה יש תחום שלא תורם כלל‪ ,‬כמה אתה‬
‫מרוצה מתחושת הביטחון שלך? אני הייתי שמח להביא את הנתון הזה והשאלה הזאת לישראל‪ .‬כמה אתה חש‬
‫בטוח? אני בטוח שפה זה יהיה שונה‪ .‬באוסטרליה מדינה משעממת מאוד‪ ,‬התחום הזה של ביטחון לא תורם‬
‫לתחושת הרווחה‪.‬‬
‫באוסטרליה כפי שתראו התחום הזה לא עובד‪ ,‬זה לא משהו שתורם לתחושת איכות החיים‪ ,‬אבל בארצות‬
‫אחרות זה כן‪ ,‬ישראל כמובן‪ ,‬באיטליה גם‪ .‬והינה כמה נתונם איטלקיים‪ ,‬וכמו שאתם רואים לתחושת הבטיחות‬
‫יש תרומה‪ .‬כך שזה נותן לנו את הרעיון של תחומים ישנים‪ ,‬הם לא ממש משפיעים‪ ,‬הם לא מזיקים‪ ,‬הם‬
‫מאריכים את המדד‪ ,‬ובמדינות ובתרבויות מסוימות הם תורמים‪ ,‬ובאחרות לא‪ .‬הם לא מפריעים למדד‪ ,‬הם לא‬
‫תורמים משהו מיוחד‪ ,‬הם אפשר לומר נוסעים עם המדד‪ .‬אפשר לחיות איתם‪ .‬אני לא חושב שיש לנו‬
‫אלטרנטיבה כי כשאנחנו מוצאים שהם לא עובדים בארצות מסוימות אבל כן באחרות‪ ,‬ואנחנו מנסים לבנות מדד‬
‫בינלאומי‪ ,‬אנחנו לא מוותרים עליהם‪ ,‬הם גם לא מזיקים למדד‪ .‬תחום הקהילה לא תורם באיטליה‪ ,‬אם היינו‬
‫מוציאים את המידע מהתחום הזה‪ ,‬זה לא היה ממש משנה את התוצאה‪ .‬אבל התחום תורם להבנה‪ .‬קל יותר‬
‫פשוט להשאיר אותו‪ .‬אז איך אנחנו יודעים שיש רק ‪ 3‬תחומים? פלירטטנו עם ‪ ...,2‬כשהרצנו את המדד הזה‬
‫שנים רבות‪ ,‬הקול גה האמריקאי שלנו תמיד קפץ ושאל למה אין לנו דת שם‪ .‬אז החלטנו לנסות תחום חדש‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪27‬‬
‫קיבלנו כללים לגבי האם נוכל בכלל לשקול תחום חדש למדד‪ ,‬שני חוקים – כשאנחנו כוללים תחום עם ה‪3-‬‬
‫האחרים צריך שתהיה לו תרומה‪ ,‬וזה קשה‪ ,‬כי ‪ 3‬התחומים הם תוצאה של שנים של בחינת העניין‪ ,‬כך שלמצוא‬
‫תחום חדש זה קשה‪ .‬אז הוא צריך לתרום משתנים חדשים‪ .‬אז הינה ה‪ 3-‬תחומים‪ ,‬נניח שאנחנו מנסים להציג‬
‫אחד חדש – היכולת לנוע ממקום למקום – אנחנו תוהים אם זה תחום חדש – אוקי‪ ,‬זה נותן תרומה‪ ,‬אבל אז‬
‫נכנס הכלל השני – שאומר – כשאנחנו מציגים תחום חדש – והוא תורם משתנה חדש – אסור לו לפגוע‬
‫בתחומים אחרים‪ .‬הוא יכול להוריד את תרומתם אבל לא למחוק אותם – אחרת אין תועלת‪ .‬וכאן‪ ,‬אם התחום‬
‫הזה –שהוא דמיוני‪ ,‬היתה לו תרומה‪ ,‬אבל הוא רמס את התרומה המיוחדת של נניח בריאות – אז הוא לא טוב‬
‫כתחום חדש‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬האם זה לא תלוי בשפה? אם היית מציין במקום "היכולת לנוע"‪ ,‬את המונח אוטונומיה?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪ ,‬המצאתי את זה – זה יכול להיות כל דבר‪ ,‬אחד הכללים זה שֶ מַ ה שמוצג בתור תחום חייב‬
‫להיות יכול להימדד בסובייקטיביות ובאובייקטיביות – כמו שהיכולת לנוע ממקום למקום יכול‪ ,‬אבל אוטונומיה‬
‫אני לא יודע‪ .‬זה חשוב לבחון את הדברים האלה‪ .‬האם הם יכולים לתרום דברים חדשים בלי לגנוב יותר מידי‬
‫מהתחומים הקיימים‪ ..‬אוקי?‪ ..‬אז זה לא יעבוד‪ .‬אבל בואו נחזור לדת ורוחניות‪ .‬כשניסינו את זה באוסטרליה‪,‬‬
‫השתמשנו ברגרסיה היררכית – נכנסו לזה בשני צעדים – קודם ‪ 3‬התחומים – ואז הוספנו את התחום החדש –‬
‫וניסינו לראות איפה זה משנה – אבל באוסטרליה זה לא ממש משנה גם עם אנשים רוחניים‪ .‬אבל כשהולכים‬
‫לארצות אחרות – כמו קולומביה – ארץ מאוד קתולית – הכנסנו את ‪ 3‬התחומים ואז הוספנו את תחום הדת‬
‫והרוחניות וזה הוסיף נתונים משמעותיים וייחודיים‪ .‬כך שמצאנו שהתחום עובד בארצות מסוימות אך לא‬
‫באחרות‪ .‬אז התוספת האחרונה שפורסמה השנה‪ ,‬מייעצת שהתחום הזה של דת ורוחניות יוכל להיות בשימוש‬
‫לשיקול המשתמש‪ .‬בישראל אני חושב שנשתמש בו – אבל באוסטרליה לא טרחנו‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬אם מסתכלים על הניקוד הכולל‪ ,‬הטווח בין ‪ 32‬ל‪ 33 -‬זה גם בארצות אחרות?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬ההבדל בין ארצות הוא מעניין במובן של ממוצעים‪ ,‬שאת מדברת עליהם‪ .‬המדיה ממש אוהבת‬
‫להשוות ארצות ברמת האושר שלהם וזה הכל ממש שטויות‪ .‬מה שאנחנו יודעים‪ ,‬זה שיש צווים תרבותיים‬
‫לעניין תגובה לסולמות בדרך מסוימת‪ ,‬ולעניין תגובה לגבי עצמך‪ .‬והמדינות שאנשים חקרו הם תרבויות‬
‫קונפוציאניות‪ ,‬סין‪ ,‬יפן‪ ,‬סינגפור‪ ,‬הונג קונג‪ ,‬ותרבויות אלו יש להם עניין של לא להתבלט‪ ,‬למרות שהם ירגישו ‪52‬‬
‫מ‪ 52-‬תחושה של סיפוק‪ ,‬הם לא יגידו את זה – הם יגידו ‪ .2‬אז בגלל שאין להם את הניקוד הגבוה יותר‪,‬‬
‫הממוצע נמוך יותר‪ .‬יפן‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬במקום ממוצע של ‪ 33%‬היא מקבלת ‪ 63%‬וזאת הסיבה לזה‪ .‬אבל זה לא‬
‫משנה את הפרופיל הזה – הוא לא קשור לניקוד הממוצע‪ .‬זה רק מסתכל על תרומת התחום לכלל‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה השאלות בתחום הדת והרוחניות?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬שאלה טובה מאוד‪ .‬כשהתחלנו‪ ,‬רצינו רק שאלה אחת‪ ,‬שאלנו אנשים כמה אתה מרוצה עם הדת‬
‫והרוחניות שלך? זה היה שני הדברים בשאלה אחת‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬אז הוא מרוצה מאוד מהתחום למרות שהוא אתאיסט‪...‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬זה עוד שאלה טובה‪ .‬אגיע לזה עוד רגע‪ ,‬רק אמשיך לגבי זה ששאלנו שתי שאלות בתוך אחת‪,‬‬
‫זה גרוע מאוד‪ ,‬כך שהבנו מהר מאוד שאם רוצים לעשות את זה כמו שצריך צריך לשאול על דת ועל רוחניות‬
‫בנפרד‪ .‬אחזור לעניין שהצגת עוד דקה‪ .‬כדי לחקור את העניין באופן בינלאומי הקמנו קבוצת רווחה בינלאומית‪,‬‬
‫עכשיו יותר מ‪ 32-‬מדינות מיוצגות שם ‪ -‬מאה ויותר אקדמאים שמשתמשים בסולם ובמדד הזה ומעדכנים אותו‬
‫כל הזמן‪ .‬בישראל יש לנו ‪ 4‬חברים‪ 0 ,‬מהם לפחות היו כאן‪ .‬עופר מוכר לכולם‪ .‬גם שירלי היתה כאן‪ .‬יש לנו ייצוג‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪28‬‬
‫טוב של הקבוצה פה‪ .‬יש לנו בסיס אימיילים להחלפת מידע ולאט לאט אנחנו מגיעים ל‪ ...‬האינדקס הוא למעשה‬
‫רכוש הקבוצה‪ ,‬ושינויים נכנסים בהצבעה‪ .‬אם תרצו לראות את הקבוצה חפשו אותנו בגוגל‪ .‬מאחר ולתחומים יש‬
‫תרומת משתנים שונים‪ ,‬הם תורמים מידעים שונים‪ .‬זה אומר שהתחומים אמורים להיות מסוגלים לספר לנו‬
‫משהו לגבי אבחון‪ .‬כל תחום נפרד אמור לתת לנו משהו לגבי התחום הזה בחיים ששונה בשאר התחומים‪.‬‬
‫אראה לכם איך זה פועל‪ .‬יש לנו כאן סולם בין ‪ 2‬ל‪ ,522 -‬זה הטווח הנורמלי‪ .‬כאן יש לנו את ‪ 3‬התחומים‬
‫הסטנדרטיים‪ .‬לכל אחד מהם יש גם טווח נורמלי‪ ,‬אוקי? הם שונים‪ .‬יש להם טווחי נורמליות שונים‪ .‬מה שאנחנו‬
‫יכולים לעשות זה ליצור פרופיל של כל קבוצה ולראות כמה הקבוצה שונה‪ .‬אראה לכם עבודה שעשינו עם‬
‫קבוצה של מטפלים לא רשמיים‪ ,‬זה אנשים שבדרך כלל מטפלים בבן משפחה בבית‪ .‬מה שאנחנו יודעים זה‬
‫שלאנשים האלה יש תחושת רווחה סובייקטיבית נמוכה מאוד‪ .‬כאן אנחנו מסתכלים על אנשים שהשקיעו בכך‬
‫פחות משעה ביום‪ ,‬זה גם לא טריוויאלי‪ ,‬גם תחושת הרווחה שלהם נמוכה מאוד‪ ,‬אבל ‪ 5‬תחומים נמצאים‬
‫בנורמה‪ ,‬איכות חיים‪ ,‬בטיחות וקשר לקהילה‪ .‬זה כשאנשים עוסקים בטיפול שעה ופחות ביום‪ ,‬אם זה בין שעה‬
‫לשעתיים הכל נמצא נמוך יותר ויותר – ובהתאמה לזמן שהם משקיעים בעניין‪ .‬הדבר האחרון – המאפיין‬
‫הפסיכומטרי – האם זה סולם רגיש? כן‪ ,‬מאוד‪ .‬זה תועד בהרבה דרכים‪ .‬בגיל צעיר אפשר לצפות לתחושת‬
‫רווחה גבוהה‪ ,‬ואחר כך – בגילאי ‪ 56‬עד ‪ – 36‬יכול לצפות לאיכות חיים נמוכה (זה מדבר על אוכלוסייה‬
‫אוסטרלית)‪ ,‬ואחר כך זה עולה שוב‪ .‬זה יורד בגלל משכנתאות‪ ,‬עבודות‪ ,‬ילדים‪ ,‬גירושים ופרידות וכל הדברים‬
‫הנוראיים שקורים באמצע החיים‪ ,‬ואז אנשים יוצאים מזה – הילדים עוזבים את הבית‪ ,‬המשכנתא משולמת‪...‬‬
‫אם את רוצה להיות מאושרת את יודעת מה לעשות עם בעלך‪ ....‬אז למרות שה נראה יציב ברמת האוכלוסייה‬
‫הכללית‪ ,‬כשמסתכלים על קבוצות פנימיות רואים רגישות‪...‬‬
‫כמה מילים על סולמות תגובה‪ ,‬באילו עלינו להשתמש‪ ,‬זה מתסכל אותי לראות שכולם משתמשים במדד‬
‫ליקרט‪ ,‬המציאו אותו ב‪ ,5050-‬התקדמנו מאז‪ .....‬כל חלק מהמדד הזה לא נכון‪ .‬למה יש רק ‪ 3‬מספרים על‬
‫הסולם? אפשר להשתמש ביותר נקודות? למה רק ‪ ?3‬התשובה היא שחייבים לתת לכל נקודה מן תיאור כזה‪..‬‬
‫והתיאורים האלה בעצם ממש פשוט שגויים‪ ...‬זה יכול היה להיות סתם מספרי מ‪ 5-‬עד ‪ .3‬אבל אנשים‬
‫מסתכלים על המרחק הפסיכומטרי בין מרוצה למאוד מרוצה – הם מתבלבלים‪ ,‬קשה להפריד ביניהם‪ .‬שימוש‬
‫בתיאורים כאלה מטעה לחלוטין‪ .‬מה זה נקודת האמצע? מה המשמעות שלה? זה ממש גרוע‪ .‬נקודת האמצע‬
‫כאילו מצביעה על הממוצע‪ ,‬אבל כשאנחנו מדברים על תחושה סובייקטיבית‪ ,‬הממוצע הוא ב‪ 33% -‬והחלוקה‬
‫הנורמלית נראית ככה‪ .‬אז זה מבלבל ברמה החשבונאית עם הממוצע האמיתי כפי שנחווה על ידי האנשים‪ .‬אז‬
‫זה הסולם הגרוע ביותר‪ ,‬אני ממש ממליץ לא להשתמש בו‪ .‬השני – מתחום הרפואה‪ 2 ,‬עד ‪ 522‬ואנשים‬
‫מסמנים על הסולם‪ ,‬גם הוא לא טוב‪ ...‬הוא גוזל זמן בניתוח‪ ,‬ממש צריך לעבוד עם סרגל‪ ,‬אבל לאנשים אין ‪522‬‬
‫נקודות מופרדות להערכה‪ .‬הם רק יעריכו את זה כמו בין ‪ 5‬ל‪ .52-‬אז זה לא טוב גם‪ .‬יש עכשיו המון מידע וזה‬
‫הולך ונהיה נפוץ בתחום איכות החיים להשתמש בסולם בין ‪ 5‬ל‪ 52-‬הומצא על ידי פירסטון שהיה סטטיסטיקאי‪,‬‬
‫הוא נקרא סולם ה‪ 55-‬נקודות – סולם בעל שני קטבים‪ 2 ,‬ללא סיפוק‪ ,‬עד ‪ 52‬סיפוק מקסימלי‪ ,‬לא ממש צריך‬
‫להסביר את זה לנבדקים‪ ,‬כולם מבינים ‪ 2‬עד ‪...52‬‬
‫קריאה‪ :‬זה סולם עם ‪ 55‬נקודות‪ ,‬זה מספר לא זוגי‪ .‬לא משתמשים בזה כי אנשים יכולים לבחור באמצע‪.‬‬
‫קומינס‪ :‬אבל הם לא עושים את זה‪ .‬לא הולכים על האמצע‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬יש הבדל בתוצאות אם הראיון בטלפון?‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪22‬‬
‫קומינס‪ :‬נראה שאין הבדל‪ ,‬מאוד שימושי לערוך ראיונות בטלפון – גם נוח להסביר בטלפון את הסולמות‬
‫וכדומה‪ .‬אחרי כמה שאלות הם מתרגלים והזמן שצריך להשקיע בלהסביר את הסולם מצטמצם‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מדד תחושת הרווחה שהזכרת גם מתנהל ככה?‬
‫קומינס‪ :‬הם משתמשים בסולם של ‪ 5‬עד ‪.3‬‬
‫שאלה‪ :‬איך משווים? הראית שיש התאמה‪ ..‬איך משווים?‬
‫קומינס‪ :‬ההתאמה לא משתנה על פי הנקודות‪ ,‬היא מתבצעת על ידי השוואת תחומים חופפים‪ .‬יש ברשת את‬
‫הנוסחה הפשוטה שמאפשרת לך להעביר כל סולם לסולם של ‪ 2‬עד ‪ ,522‬העברת מידע ל סולמות ‪ 2‬עד ‪522‬‬
‫זה רעיון טוב‪ ,‬זה אומר שתוכלו למצוא משמעות ישירות מהמידע‪ ,‬אם תראו ‪ 33‬תוכלו לראות שזה שלושת‬
‫רבעי‪ ..‬לא כמו שמסתכלים על המון מתוך ‪ 5‬עד ‪ – 3 - 3‬מאוד פשוט לנו להשתמש בסולם של ‪ – 2‬עד ‪.522‬‬
‫זה לדעתי הצורה הטובה ביותר לעבוד – תהפכו הכל ל‪ 2-‬עד ‪ – 522‬לסיכום אינדקס הרווחה האישית הוא‬
‫הכלי לחקירה פסיכומטרית‪ .‬הסולם צריך להיות ‪ 2‬עד ‪ 55 – 52‬נקודות וכל הקבוצות נמדדות באותה דרך למעט‬
‫כמה נושאים טכניים‪ ,‬כמו בעיות קוגניטיביות ועל זה אדבר אחרי ההפסקה‪ .‬תודה לכם‪.‬‬
‫(הפסקה)‬
‫נעמי‪ :‬בבקשה‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬חלק שני‪ .‬עכש יו אלך לנושא של אוכלוסיות מיוחדות‪ ,‬תת קבוצות‪ .‬קודם כל תסתכלו על נושא של‬
‫מדידה סובייקטיבית ואובייקטיבית ואז על המבנה והניהול של מדדים לאנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬אז נתחיל‬
‫עם סובייקטיבי‪/‬אובייקטיבי‪ .‬אני הקדשתי לזה מדד מיוחד‪ ,‬אי אפשר להשתמש במדד אחד כדי למדוד את‬
‫התחום השני‪ .‬אבל אנשים הם "בעלי חיים" עם כל כך הרבה דעות קדומות‪ .‬כשרואים מישהו מבוגר ועם‬
‫מוגבלות‪ ,‬חושבים‪ :‬אֶ ה‪ ,‬לא הייתי רוצה לחיות כך‪ .‬ויודעים שזה ממש לא נכון‪ .‬סיעודיות זה אתגר‪ ,‬זה לא יותר‬
‫מזה‪ .‬זה לא אומר שאדם איבד את יכולתו להרגיש טוב עם עצמו‪ .‬אראה לכם מחקר שנעשה‪ ,‬מחקר ייחודי‪ ,‬על‬
‫ידי קבוצה אירית‪ ,‬פורסם ב‪ ,5002-‬קבוצה גדולה של ‪ 652‬אנשים מבוגרים‪ ,‬מעל גיל ‪ ,33‬איך שאתם רואים‬
‫המצב הבריאותי זה נראה כמו קבוצת אנשים מבוגרים‪ ,‬יש להם מחלות לב‪ ,‬מחלות כרוניות‪ ,‬מצב רפואי לא הכי‬
‫טוב‪ .‬וגם כל המבוגרים הללו חיים בקהילה‪ ,‬לבד‪ ,‬ויש להם הכנסה נמוכה‪ .‬פה רואים קבוצה של אנשים‬
‫מבוגרים שחיים לבד‪ ,‬צריכים להתפשר כי מצבם הכלכלי ירוד‪ .‬מה הממוצע של תחושת רווחה?‬
‫ניחושים – ‪,33‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אני אראה לכם‪ .‬זה ‪ ,63.3‬הם מתחת לממוצע‪ ,‬אבל רק ‪ .3%‬התנודתיות באוכלוסייה היא ‪ ,50‬כך‬
‫שרואים שתחושת הרווחה שלהם היא נמוכה מהממוצע‪ ,‬אבל לא הרבה‪ ,‬כלומר רבים מהם הם ממש בסדר‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬זה וויסקי‪...‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪ ..‬בואו ניקח אתכם קדימה למשהו שניגע בו‪ ,‬תסתכלו על אלמנות באוסטרליה והעובדה שהם‬
‫מעל ממוצע תחושת רווחה סובייקטיבית‪ .‬בכל התחומים – זה נורמלי‪ .‬נסתכל על זה מקרוב‪ ,‬נחשוב למה‬
‫אלמנות הם במצב כל כך גבוה‪ .‬אם מסתכלים על בריאות‪ ,‬זה מתחת לנורמה‪ ,‬כי הן מבוגרות‪ ,‬זה הגיוני‪ .‬אבל‬
‫תסתכלו פה‪ 5 ,‬מהתחומים הם מעל הנורמלי‪ ,‬סטנדרט החיים‪/‬המגורים זה מעניין‪ ,‬כי הם לא עשירות‪,‬‬
‫קריאה‪ :‬יש להן ספייס‪....‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אני אוהב את זה‪ .‬אני שומע את אמא שלי מדברת‪ ...‬אבל הן לא עשירות‪ ,‬אבל מה שיש להן‬
‫באוסטרליה‪ ,‬יש להן הכנסה יציבה‪ ,‬הם לא צריכות לדאוג להכנסה‪ ,‬יש להם פנסיה או קצבה‪ ,‬יש להם מספיק‬
‫לחיות‪ .‬וזה גורם להם להתאים לסטנדרט החיים ולחיות כמו שצריך‪ .‬וגם תחושה של קשר בקהילה‪ ,‬זה מה‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪1.‬‬
‫שנשים מבוגרו ת עושות מצוין‪ ,‬קשרים לקבוצות‪ ,‬לקהילה‪ ,‬והתחושה של ביטחון עתידי הוא טוב‪ ,‬זה בגלל‬
‫שהסידורים באוסטרליה הם יציבים‪ .‬והתמונה הכללית היא פה‪ ,‬הממוצע הוא טוב‪ ,‬זה מסר חשוב לרפואה‪,‬‬
‫שבריאות זה לא האספקט הכי חשוב בחיים‪ .‬אנשים מתאימים עצמם למצב בריאותי‪ ,‬ביטחון עתידי וסטנדרט‬
‫של מגורים וקשר לקהילה זה חשוב‪ .‬אבל בריאות – אם קורה אירוע קטסטרופלי פתאום‪ ,‬זה משפיע‪ .‬אבל‬
‫אנשים מתאימים עצמם לירידה הדרגתית בבריאות‪ .‬אנחנו קוראים להם פיצוי – זה בעל עוצמה‪.,‬‬
‫עופר‪ :‬אתה יכול להגיע לערכים ממוצעים טובים בכל תחום‪ ,‬למעלה ולמטה‪ ,‬זה נשמע שצריך לשאול לא רק על‬
‫הממוצע אלא על השינויים בין התחומים‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬זה נכון‪ ,‬וזה מעניין מאוד‪ .‬מה שקורה אם מסתכלים על ‪ 33%‬כממוצע‪ ,‬זה כאשר הממוצע יורד‬
‫מ‪ 33-‬ל‪ 32-‬נניח‪ ,‬אז הפיצוי הזה בין התחומים מאזן‪ .‬אבל כאשר מגיעים ל‪ ,63-‬הכל נופל‪ .‬בנקודה הזאת רוב‬
‫האנשים יהיו מדוכאים‪ ,‬וכל התחומים ומדדים של חייהם יהיו נמוכים יותר‪ .‬יש אזור ביניים‪ ,‬כמו סימני אזהרה‪,‬‬
‫כאשר אנשים מראים פרופיל כזה‪ ,‬אנחנו יודעים שהם נאבקים‪ ,‬שהם קוראים לנו לעזרה‪ ,‬כי התחושה של רווחה‬
‫שלהם יורדת‪.‬‬
‫מובן שמכל המדדים הסובייקטיביים ואובייקטיביים‪ ,‬אי אפשר להפריד אחד מהשני‪ .‬כדי להגיע לפרופיל של‬
‫מישהו על איכות חייו הכללית‪ ,‬צריך לעשות כל מיני מדדים‪ .‬צריך כל מיני סוגי מדדים‪ ,‬אבל אי אפשר לחבר את‬
‫סוגי המדדים למדד אחד‪ .‬זה שגיאה‪ ,‬שכמה אנשים עשו – הם עשו כל מיני מדידות וצירפו אותם יחד‪ .‬אבל זה‬
‫שטויות בעצם‪ ,‬תחשבו על מישהו שיש לו את הפרופיל האובייקטיבי הזה‪ ,‬יש לו חברים טובים אבל הוא בודד‪,‬‬
‫הוא מאוד עשיר אבל חי בכלא‪ ,‬האם הוא בממוצע? זה דוגמא מוזרה‪ ,‬אבל זה דוגמא שאי אפשר לחבר מדדים‬
‫אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ ,‬כל מדידה היא מעניינת בפני עצמה‪ ,‬ה לא מעניין ואפילו חסר משמעות אם‬
‫מחברים את זה ביחד‪.‬‬
‫אי אפשר לחבר מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים‪ ,‬אם עושים את זה – אנחנו מתחילים להתבלבל במה‬
‫שאומרים הנתונים‪ .‬זה הגרף שהראיתי קודם‪ ,‬מאפס עד ‪ ,522‬זו רמת ההכנסה שאנחנו משתמשים‬
‫באוסטרליה‪ ,‬זה הממוצע‪ ,‬ואנשים בממוצע בקבוצה הזאת הם בתחושת רווחה סובייקטיבית יותר מאלה‪ .‬מעבר‬
‫להכנסה מסוימת‪ ,‬כבר אין יתרון‪ ,‬אין תועלת‪ .‬יש עקומה שולית יורדת – פה יורדים בהכנסה ובתחושת הרווחה‪,‬‬
‫פה יש הגדלה של הכנסה‪ ,‬והיא יכולה לעלות עד אדון ביל גייטס‪ ,‬ותחושת הרווחה הסובייקטיבית לא יכולה‬
‫לעלות עוד ועוד‪ ,‬היא מגיעה עד נקודה מסוימת ונשארת‪ .‬אם מחברים סובייקטיבי ואובייקטיבי למדד אחד‪,‬‬
‫התחום האובייקטיבי שולט‪ ,‬ואז המדד משקף את האובייקטיבי יותר מאשר את התחושה הסובייקטיבית‪ .‬וזה‬
‫חיבור חסר משמעות‪ ,‬צריך לשמור את המדדים האלה בנפרד‪ .‬זה ויכוח מאוד גדול‪ ,‬כי אנשים כל הזמן רוצים‬
‫לעשות חיבורים פשוטים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה האחוז באוכלוסייה שמגיעים לאחוז הזה?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬יש לא מעט שמגיעים להכנסה הזאת‪.22% .‬‬
‫שאלה‪ :‬לרוב האוסטרלים‪ ,‬כסף עושה אותם מאושרים?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬זה רק פרמטר אחד‪ ,‬רק אחד‪.‬‬
‫אוקיי‪ ,‬אז נתונים אובייקטיביים וסובייקטיביים ‪ -‬לא צריכים לחבר ביניהם‪ .‬נעבור הלאה‪ ,‬לתחום הסובייקטיבי‪,‬‬
‫אשאל מי צריך מדד מיוחד‪ .‬השאלה היא פשוטה‪ .‬תחושת רווחה סובייקטיבית – היא בנויה מיכולת קוגניטיבית‪,‬‬
‫אנשים צריכים להיות מסוגלים לראות ראייה מופשטת‪ ,‬לענות משהו על איך היחסים שלך‪ ,‬זה משהו מופשט‪,‬‬
‫וכמובן שיש אנשים שלא יכולים לעשות זאת‪ ,‬אנשים עם רמה עמוקה של מוגבלות שכלית לא יכולים לענות על‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪11‬‬
‫זה‪ ,‬וזה חשוב לדעת שהם לא יכולים לעשות זאת‪ ,‬ולא לשחק כאילו הם כן יכולים לענות‪ .‬השטח של מוגבלות‬
‫שכלית הוא כל הזמן חושבים על מונחים פוליטיקלי קורקט לתאר אותם‪ ,‬אבל יש דברים שבאמת הם לא יכולים‬
‫לעשות‪ .‬אנשים עם רמה בינונית וגבוהה‪ ,‬תפקוד גבוה‪ ,‬יש אנשים עם מוגבלות שכלית שכן יכולים לענות‪ ,‬ואז‬
‫יש דמנציה‪ ,‬פגיעות ראש ומוח‪ ,‬תלוי באדם‪ ,‬ילדים קטנים – זה מאוד מעניין‪ ,‬שטח מאוד מעניין‪ ,‬כי הספרות‬
‫מלאה בשטויות על התחום הזה‪ ,‬יש המון מדדים של תחושת רווחה סובייקטיבית לילדים קטנים‪ ,‬וזה סתם זבל‪,‬‬
‫שטויות‪ .‬ילדים לא יכולים לעשות את המשימה הזאת‪ ,‬אני מרגיש לא נוח אם אנשים נותנים מדדים לילדים בגיל‬
‫פחות מ‪ ,50-‬בגיל ‪ 50‬יש ילדים שהם יותר מסוגלים מאחרים‪ ,‬בנות מתקדמות יותר מבנים‪ ,‬מפותחות מהן יותר‪,‬‬
‫ויש גם ילדים שהם צעירים מגיל ‪ 50‬שיכולים לעשות זאת‪ .‬מה שצריך זה לעשות מבחן מקדים כדי לגלות אם‬
‫האדם או הילד הקטן יכול לענות על שאלות הקשורות למדד סובייקטיבי‪.‬‬
‫הנושא הזה במונחים של אינטרפרטציה של נקודות‪ ,‬עם מדדים שונים‪ ,‬קבוצות שונים‪ ,‬ובסוף אדבר על ניהול‬
‫המדדים‪.‬‬
‫יואב‪ :‬אני רוצה לשאול משהו על אנשים עם מוגבלות שכלית‪ .‬אני מסכים שהם לא יכולים לענות על המדד כמו‬
‫שהוא‪ ,‬אבל אפשר להנגיש להם את המדד במונחים של שאלות קונקרטיות‪ ,‬להדגים מה אתה מתכוון‪.‬‬
‫אפשר להנגיש את זה להם‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬נכון מאוד‪ .‬השאלה מה אתה מודד‪ .‬מה שמודדים במדד של איכות חיים מושפע ממצב הרוח‬
‫הפנימי‪ ,‬ואנ חנו מבררים את זה עם השאלות המופשטות‪ ...‬כשאנחנו מפשטים ויוצרים מטרה יותר מוחשית‪,‬‬
‫אנחנו מתרחקים מהתחושה ה סובייקטיבית ומתקרבים לסיפוק תלוי מטרה‪ .‬אז אפשר לפרק יחסים ליחסים עם‬
‫אמא אחים וכו'‪ ,‬אבל כששואלים שאלות ספציפיות אנחנו מקבלים את שביעות הרצון מאחותם – שזה מאוד‬
‫ספציפי ומתרחק מהשאלה הכללית‪ .‬אנחנו מקבלים תגובה אבל כבר לא מודדים מדד תחושת רווחה‬
‫סובייקטיבית‪...‬‬
‫יואב‪ :‬אם שואלים שאלות על יחסים עם אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬אחות‪ ,‬חברים בבית ספר‪ ,‬במקום העבודה ומחברים הכל?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אתה עדיין לא מקבל מה שאנחנו רוצים לקבל‪ .‬תקבל ממוצע מחובר של שביעות הרצון‬
‫מהיחסים‪ .‬זה מידע חשוב‪ ,‬זה מידע טוב‪ ,‬אבל לא תחושת רווחה סובייקטיבית‪ .‬זה נושא מאוד בעייתי‪ ,‬מאוד‬
‫טריקי‪ .‬כן‪.‬‬
‫חגית‪ :‬אנשים על הספקטרום האוטיסטי‪ ,‬שיש להם בעיות לתת תשובה כללית לשאלה שהיא לא ספציפית‪ .‬אני‬
‫עובדת עם ילדים על הספקטרום‪ ,‬כל סוג של מדד – אני לא יכולה להגיד לך איך אני מרגישה‪ .‬כי זה לא מדויק‪.‬‬
‫אני מרגישה שזו שאלה‪ ,‬לא יודעת איך להתמודד עם זה‪ ,‬אבל זה אוכלוסייה מיוחדת‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪ .‬מה שאנחנו צריכים למדוד בקבוצות כאלה‪ ,‬זה משהו שנשאיר את זה לסוף המצגת‪ ,‬אז נדבר‬
‫על זה‪.‬‬
‫אנחנו עוברים למ דד מיוחד לתת קבוצות מסוימות‪ ,‬יש סכנה גדולה לעשות זאת‪ ,‬הסכנה היא שיש אנשים שיש‬
‫להם מוגבלות מסוג מסוים או שהם במצב סוציו אקונומי נמוך‪ ,‬שהם מתחת לנורמה‪ ,‬הסכנה היא שהראייה של‬
‫איכות החיים שלהם היא מתחת לנורמה של המדד‪ .‬למשל‪ ,‬אתן לכם שתי דוגמאות‪ ,‬רפואה – בריאות זה תחום‬
‫בתחושת רווחה‪,‬‬
‫בתחום הרפואה מודדים דברים שפעם היו נקראים סימפטומים – עכשיו הם נקראים תחומי בריאות שמשפיעים‬
‫על תחושת רווחה‪ ,‬ואחרי שנוגעים בתחום – מצביעים כאילו על איכות חיים ותחושת רווחה כשבעצם המדדים‬
‫האלה מודדים סימפטומים רפואיים‪ .‬במילים אחרות אם למישהו אין סימפטומים יוצא שיש לו איכות חיים גבוהה‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪12‬‬
‫מאוד גם אם בדיוק פיטרו אותו‪ ,‬הוא מתגרש או שהוא דרס את הכלב שלו‪ ,‬אין לו סימפטומים אז יש לו איכות‬
‫חיים גבוהה‪ ...‬זה מטעה‪ ...‬כמה פעמים אתה מקיא בשבוע? אתה לא מקיא? יש לך איכות חיים נהדרת! זה‬
‫ממש טעות‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬מדהים מה שאתה אומר – כי אם היית מפרש את זה ככה‪..‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אבל הם מפרשים את זה כנושאי בריאות שנוגעים לאיכות חיים‪ .‬אחד המדדים שם זה האם אתה‬
‫מגיע לבית הכנסת כמה שאתה רוצה‪ ...‬זה גם נוגע לאיכות חיים‪.‬‬
‫ב‪ 56SF -‬אחוז ניכר מאפשר תגובה חיובית וחלקם מאפשר תגובה מקסימלית לנקודה ניטרלית‪ .‬זה סולם –‬
‫מדד ממש גרוע‪ .‬אנשים מפרשים לא נכון מה זה איכות חיים‪ .‬חוסר סימפטומים מתפרש כאיכות חיים גבוהה‪..‬‬
‫מגזימים בהערכת הרפואה בנושא‪ .‬אנשים מסתגלים למצבים רפואיים‪ ,‬ולא חושבים כמו שמקצוע הרפואה היה‬
‫רוצה שנחשוב‪ ...‬אנחנו גם רואים את זה גם בתחום המוגבלויות‪ ,‬שואלים אדם עם מוגבלות‪ :‬האם אתה יכול‬
‫לבחור מה אתה אוכל כל יום? אם אנשים אומרים כן‪ ,‬זה אמור להיות טוב‪ .‬אבל זה לא! כמה מאיתנו צריכים‬
‫לחשוב האם אנחנו יכולים לבחור מה שאנחנו רוצים לאכול כל יום‪ .‬זה נראה חיובי אבל עושים את זה כאילו‬
‫תשובה חיובית מראה שטוב לאדם‪ ,‬אבל תשובה חיובית לא שווה לאיכות חיים גבוהה‪ .‬ברור שלאנשים צריכה‬
‫להיות הזכות לבחור‪ ,‬וכשאתה שואל את זה אתה מקטין אותם‪ .‬וכאן הסכנה בסולמות מיוחדים לקבוצות‬
‫מיוחדות‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬יש הנחות יסוד שכלולות בשאלה הזו – זה דברים שאנחנו מניחים שטוב או רע לאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬בדיוק – אנחנו מניחים שהחיים שלהם הם כבר מתחת לנורמה ומשקפים את זה בצורת וסוג‬
‫השאלות‪.‬‬
‫אוקי‪ ,‬אנחנו לא מתים על זה‪ ...‬אז מה שעשינו זה לפתח שתי גרסאות למדד תחושת הרווחה הסובייקטיבית‪,‬‬
‫אחד מתעסק בילדים והאחר עוסק במוגבלויות קוגניטיביות ומנטליות‪ .‬זה מאוד טריקי‪ ,‬המדד של הילדים נראה‬
‫שהוא עובד בסדר‪ ,‬בדיוק פירסמנו סטטיסטיקה מורכבת על הסתכלות על פירוש הנתונים של הילד‪ .‬אבל‬
‫הגרסה של המוגבלויות האינטלקטואליות מדאיגה אותי עדיין‪ .‬עם המדד של מתחת לגיל ‪ 50‬צריך ממש‬
‫להיזהר‪ ...‬יש גם מדד שהוא עד גיל ‪ ,52‬אבל חלק מהאנשים השתמשו במדד של המבוגרים על ילדי תיכון‬
‫ונראה שהם מתמודדים עם זה נהדר‪ ,‬כך שהמדד הזה הוא יותר לילדים יותר צעירים‪ .‬אז אנחנו מנסים לערוך‬
‫הקבלות לגרסה של המבוגרים בצורה כזו שתהיה להם אותה משמעות‪ ,‬כך שאם נשתמש בגרסת הילדים‬
‫והמוגבלויות הניקוד צריך להיות ממוצע של ‪ 33‬ואם זה לא זה משקף את הקשיים בחיי הקבוצה הזאת ובמובן‬
‫הזה זה לא שונה בין הקבוצות‪.‬‬
‫ניהול – יש עניינים חשובים בעניין הניהול של המדדים האלה‪ .‬אחד הדברים שמדהימים אותי כשאני קורא את‬
‫הספרות על ילדים או על אנשים עם מוגבלויות‪ ,‬הכותבים כמעט תמיד לא ביססו את ההבנה של הנשאל – יש‬
‫הנחה שהוא הבין – כמה זה טיפשי‪ ...‬ההנחה שמישהו יבין כיצד לבצע את מה שאתה מבקש ממנו‪ .‬אם אתה‬
‫טועה בזה – המידע של חסר תועלת ופשוט מטעה‪ .‬אז איך עושים את זה? בגרסה של המוגבלויות‬
‫האינטלקטואליות‪ ,‬יש לנו פרוטוקול די מייגע שלפיו אנשים עונים על מספר שאלות ועוברים משימות על מנת‬
‫לוודא שהם יכולים להבין ולהגיב לשאלות שבמדד שעליו אנחנו רוצים שהם יגיבו‪ .‬הדבר הראשוני נשמע מובן‬
‫מאליו‪ ,‬אנחנו צריכים להיות זהירים בבחירת האנשים‪ .‬יש אנשים שברור שלא יוכלו לענות‪ .‬והשיפוט הקליני כאן‬
‫הוא חשוב מאו ד‪ .‬אמנם מיתנו את המכה של לא להיות יכול לעשות משהו‪ ,‬אנחנו לא רוצים לבקש מאנשים‬
‫לעשות דברים שהם פשוט לא יכולים לעשות‪ ,‬זה בזבוז זמן עבורנו וגם מעיק על המטפל‪ .‬אז זה מדהים לראות‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪11‬‬
‫אנשים עם מוגבלויות מנטליות נמדדים על ידי שאלונים לאנשים רגילים‪ .‬אז הבחירה הראשונית חשובה‪ .‬ואחר‬
‫כך יש לנו אנשים שיכולים או לא יכולים לעשות את זה – אנחנו בוחנים אותם – מסתכלים על יכולים להגיב‬
‫למדד – ואחר כך בודקים עד כמה מורכב המדד שהם יוכלו להשתמש בו‪ ,‬אנחנו מכוונים למצוא אנשים שיוכלו‬
‫להשתמש במדד של ‪ 2‬עד ‪ 52‬אז אנחנו ממש מבקשים מהם לספור‪ ...‬ואז מבקשים להשתמש במדד – אם‬
‫היית ממש שמח – מה היית מציין‪ ,‬ואם הם יכולים לעשות את זה – אנחנו יכולים להכניס אותם למדד – אבל‬
‫אם לא – אנחנו צריכים עוד מבחנים לראות מה הם כן יכולים לעשות‪ .‬האם אנשים יכולים להצביע על הבדלים‬
‫בגדלים? להצביע על מה גדול ומה קטן‪ .‬התהליך של לעבור דרך זה‪ ...‬אחר כך עוברים לפרצופים‪ ,‬שואלים‬
‫אותם על אושר‪ ,‬האם הרגשתם אושר‪ ,‬על איזה פרצוף הייתם מצביעים‪ .‬ואם הם עוברים את כל זה אנחנו‬
‫מגיעים לשאלה של – צייתנות‪ .‬בתחום המוגבלויות המנטליות זה נושא ממש חשוב‪ ,‬כשאנשים כלא הלא‬
‫מבינים דבר מה‪ ,‬מה שהם מגלים מאוד בקלות זה שהדרך הכי טובה לצאת מזה זה פשוט להנהן בחיוב‪.‬‬
‫להסכים‪ .‬ברגע שאתה אומר לא אתה בצרות כי אז ישאלו אותך עוד שאלות שכנראה לא תבין גם אותם‪ .‬ואז‬
‫אנשים יכולים להתעצבן עליך כי אתה לא מבין אותם‪ .‬אז אנחנו מאמנים את האנשים האלה להיות כאלה‬
‫שאומרים ישר כן‪ .‬זאת תגובה לא ממש קשורה‪ .‬אז אנחנו מריצים אותם דרך כל מיני שאלות קטנות‪ .‬מצביעים‬
‫על משהו באדם – הנעליים שלך? כן‪ ..‬אתה עושה את כל הנעליים והבגדים שלך? כן‪ ...‬ראית את השכנים‬
‫שלך? כן‪ ...‬בחרת את השכנים שלך? כן‪ ...‬אם אנשים מגיבים בסגנון הזה של להגיד כן על הכל – אין לך מה‬
‫לעשות ואין טעם להמשיך לשאול אותם שאלות ולמדוד‪...‬‬
‫קריאה‪ :‬לא תחזור על השאלות?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אגיע לעניין חזרה על שאלות – זה ממש נושא בפני עצמו‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אולי הבנאדם לא שם לב למה שאתה שואל‪...‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬בדיוק‪ .‬נחזור לזה‪ .‬אז אם אנשים מגיבים רק בחיוב‪ ,‬נודה להם על הזמן שלהם ונלך לעשות‬
‫משהו אחר‪ .‬ההיקף של זה אפילו אחרי המבחנים המקדימים – כשהם עברו אותם – אם יש להם מוגבלות‬
‫שכלית עדיין אנחנו מוצאים ‪ 02-52%‬שמגיבים רק בחיוב‪ .‬ככה זה בחיים שלהם‪ .‬ניסיון החיים שלהם גרם לזה‪.‬‬
‫אז חייבים לבחון את זה‪.‬‬
‫הנחה מספר ‪ – 0‬אם אנשים לא מבינים משהו שאתה שואל אותם הם יגידו לך שהם לא מבינים‪ ...‬אתם יודעים‬
‫שזה ממש לא נכון‪ .‬וזה לא רק לא נכון לנכויות מנטליות‪ .‬זה לא נכון באוכלוסייה הכללית‪ .‬אראה לכם משהו די‬
‫מפחיד‪ .‬דיברנו על – כללנו את השאלה על דת ורוחניות בשאלונים שלנו החל מ‪ ,0226-‬במשך ‪ 3‬סקרים‪.‬‬
‫בפורמט המקורי פשוט הוספנו את זה בסוף שרשימת התחומים‪ ,‬אחרי עד כמה אתה מרוצה מהביטחון שלך‬
‫לעתיד השאלה הבאה היתה עד כמה אתה מרוצה מהדת והרוחניות שלך‪ .‬ואחר כך צוין שאם אין לך דת או‬
‫רוחניות דלג לשלב הבא‪ .‬כשעשינו את זה רק ‪ % 0‬אמרו שאין להם דת או רוחניות – שזה מעניין באוסטרליה‬
‫המאוד חילונית – ואז שינינו את זה ככה‪ .‬השאלה הראשונה היתה האם יש לך אמונות דתיות או רוחניות – זו‬
‫שאלה מפרידה – כן או לא‪ .‬ורק אם הם ענו כן‪ ,‬הם קיבלו את השאלה של כמה אתה מרוצה מזה‪ .‬כששאלנו את‬
‫זה ספציפית‪ 40% ,‬מהאוכלוסייה טענו שאין להם דת או רוחניות‪ .‬אז כששואלים את השאלה ככה‪52% ,‬‬
‫מהאוכלוסיי ה ענו על השאלה למרות שלא היה להם בכלל את הנושא שעליו שואלים‪ .‬זה מפחיד‪ ...‬זו אוכלוסייה‬
‫כללית‪ .‬צריך ממש להיזהר‪ ...‬העקרונות שמגיעים מזה הם כלהלן‪ :‬חייבים לשמור את השאלות קצרות ופשוטות‪.‬‬
‫אף פעם אל תשתמשו ב שאלות שליליות‪ ,‬קשה לעבד אותם וקל לעבד אותן לא נכון‪ .‬שאלות פשוטות וחיוביות‬
‫וישירות‪ .‬נראה הגיו ני להשתמש רק במילים פשוטות ומסתכלים על השאלונים שקיימים בחוץ והם מלאים מילים‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪14‬‬
‫אקדמיות ארוכות ואנשים לא מבינים אותם – אסור להשתמש בזה – יש המון שאלונים – המון רשימות של‬
‫מילים פשוטות שידוע שילדים עד גיל ‪ 55‬מבינים‪ .‬יש רשימה של ‪ 522‬המילים הנפוצות ביותר של אוקספורד‪.‬‬
‫ויש אנגלית מיוחדת שמשמשת את "קול אמריקה" שמגבילה את המילים לרשימה מצומצמת‪ .‬אנשים לא‬
‫בודקים את השאלונים שלהם‪ ,‬הוגים אותם במקלחת ויוצאים איתם החוצה‪...‬‬
‫ודאו שֶ מַ ה שאתם שואלים רלוונטי לבן אדם ושמרו על השאלון קצר‪ .‬אני לא יודע מה המקסימום אבל יש לי‬
‫"כלל קומינס" שאומר לא לשאול יותר מ‪ 522-‬שאלות‪ ,‬זה לוקח עשרים דקות‪ ,‬מעבר לזה אנשים ירצו להיפטר‬
‫ממך ויתחילו סתם לענות ברנדומליות‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬בישראל עונים על מאה שאלות יותר מהר‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬בימינו זה ממש פשוט לקבל על זה תשובה‪ .‬כי כאשר שולחים שאלה במייל ואנשים מגיבים‪,‬‬
‫אפשר לראות תוך כמה זמן הם הגיבו לשאלה מאז שראו אותה‪ .‬ואם זה בערך רבע שנייה זה אינדיקציה די‬
‫טובה שהם סתם רוצים להיפטר ממך‪ .‬בטח כבר יש מחקרים יותר מובנים על זה‪ .‬הייתי שמח לדעת יותר על‬
‫זה‪ ,‬ספרו לי אם אתם יודעים‪.‬‬
‫מספר ‪ – 5‬אם מישהו אומר שהוא לא מבין את השאלה‪ .‬מה עליך לעשות?‪ ...‬חלקכם מכירים את שאלון איכות‬
‫החיים של שאלוק‪ ,‬הוא מייעץ ככה‪ :‬אם מישהו לא מבין את השאלה‪ ,‬מותר לך לנסח מחדש ולחזור כמה פעמים‬
‫שצריך כדי להטיח שהנשאל מבין את השאלה‪ .‬מה אתם חושבים על זה? יש אחד שלילי‪ ..‬מישהו חושב שזה‬
‫טוב?‬
‫יואב‪ :‬חזרה זה לא טוב‪ ,‬אם הוא לא הבין אותי בפעמיים הראשונות הוא לא יבין אותי גם עוד מאה פעם‪ ,‬דרך‬
‫מילים אחרות אולי זה יעבוד‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬כן‪ ,‬אולי אם גם תצעק זה יעבוד‪ ...‬ממש לא כדי לחזור‪ .‬אבל מה שמתרחש ממש מפחיד‪ ,‬יש מאמר‬
‫ששווה להסתכל עליו‪ ,‬פורסם ב‪ ,5006-‬מה שהם עשו הוא מחקר מאוד שיטתי לגבי מה שקורה במהלך ראיון‬
‫רגיל עם פסיכולוג קליני ומישהו עם נכות אינטלקטואלית והאנשים שהם הקליטו חוו מרואיינים עם מוגבלויות‬
‫מנטליות‪ .‬טכניקת המדידה שהם השתמשו בה מרתקת – זה כמו שאנשים כותבים מוסיקה‪ .‬אם כתבת מוסיקה‬
‫מישהו יכול לחזור על זה – אתה יכול גם לכתוב דיבור – באמצעות קוד – ואז מישהו שמבין את הקוד יכול‬
‫לשחזר בדיוק את השיחה – אז הם עשו את זה – וגילו משהו מטריד‪ ,‬הם גילו שבמהלך הראיון הפסיכולוג‬
‫מקבל את הרושם שהאדם אותו הם מראיינים באמת לא הבין אותם‪ ,‬אז מה שהם היו עושים זה לחזור על‬
‫השאלה‪ .‬וכשהם עשו את זה‪ .‬בעל המוגבלות היה מגיב בצורה שונה‪ .‬בהתחלה הם אמרו לא‪ ,‬עכשיו הם‬
‫אומרים כן‪ .‬והם פירשו את זה‪ ,‬האדם עם המוגבלות פירש את זה ככה – בפעם הראשונה נתתי תשובה לא‬
‫נכונה‪ ,‬הפעם אני אצליח – אשנה את התשובה‪ .‬החלטה אינטליגנטית אבל מטעה מאוד‪..‬‬
‫חגית‪ :‬ב‪ 5006-‬תיארו אנשים עם מוגבלויות נפשיות כלקויי למידה – והיום לקויות למידה נחשבות להפרעות‬
‫נפשיות מאוד קלות‪ .‬לקויות למידה זה דבר שונה וקשה לא להתבלבל ביניהם אבל זה חשוב‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אז זה מידע מטעה‪ .‬מעבר לזה ניסוח מחדש – שאילת השאלות בצורה חדשה זה ממש נורא –‬
‫אם השאלון הורכב כמו שצריך אז אנשים השקיעו מחשבה עמוקה לגבי השאלה שהם רוצים לשאול – אם אתם‬
‫מנסחים מחדש אתם הורסים את השאלה ולא שואלים את מה שכוון לשאול‪.‬‬
‫יואב‪ :‬תמיד?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪.‬‬
‫יואב‪ :‬אני לא כל כך בטוח – יש המון מילים שהמשמעות שלהם זהה‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪15‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬תיאורטית אולי תוכל לעשות את זה – אם השאלון לדוגמא השתמש במילה קשה ונדירה‪ ,‬אבל‬
‫בדרך כלל אנשים מנסחים את השאלה מחדש בצורה שמעוותת את השאלה‪.‬‬
‫יואב‪ :‬צריך ללמוד לנסח‪..‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬יש דרך אחרת – פשוט לעבור הלאה לפריט הבא‪ .‬אל תנסה להנדס תגובה‪ .‬תשאיר את זה ריק‬
‫ותעבור הלאה‪ .‬אני מאמין שזו הדרך היותר בטוחה להתמודד עם הבעיה הזו‪.‬‬
‫אז צריך לדעת את המאפיינים הפסיכומטריים של המדד‪ .‬לא הרבה אנשים עושים זאת‪...‬‬
‫אז פה אפשר ליצור הסכמה‪ ,‬צייתנות‪ .‬דרך התהליך של לנסח מחדש‪ ,‬אנחנו גורמים לאנשים להתנהג בצייתנות‬
‫לענות כן‪.‬‬
‫הבא זה הנחה של אנשים ששאלה ורבלית היא מתגברת על הבעיה של חוסר ידיעת קרוא וכתוב‪.‬‬
‫האמת היא ששאלות מילוליות הן הרבה פעמים מפורשות בטעות‪ ,‬וזה הרבה יותר קשה משאלות כתובות‪ .‬הן‬
‫דורשות תשומת לב גבוהה בזמן שהשאלה נשאלת‪ ,‬אי אפשר ללכת אחורה ולשמוע אותן שוב‪ ,‬בדרך כלל‬
‫אנשים מפסידים חלק‪ ,‬אי אפשר לחזור‪ ,‬כמו בשאלה כתובה שאפשר לקרוא שוב‪ .‬לאנשים יש מבטאים מוזרים‪,‬‬
‫כמו מבטא אוסטרלי‪ ...‬שקשה להבין‪ .‬ואנשים צריכים להתרכז בתוכן של השאלה‪ ,‬מאשר הם עושים כאשר‬
‫מסתכלים על שאלה כתובה‪ .‬תסגרו את עיניכם‪ ,‬פעם אחרונה שאני מבקש לעצום עיניים‪ ,‬מבטיח‪ .‬תעצמו עיניים‬
‫לרגע‪ ,‬אני אשאל אתכם שאלה‪ ,‬ואבקש מכם לענות עליה‪ .‬מה ההזדמנויות שלכם להיכרות ונישואים? ‪ .5‬אני‬
‫נשוי ויש לי הזדמנות לפגוש כל אחד שאני רוצה‪ .0 .‬יש לי הזדמנויות מוגבלות לכך‪ .5 .‬אין לי שום הזדמנויות‬
‫להינשא או להיפגש עם מי שאני רוצה‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אני אלמנה‪...‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬זה משאלון של פרופ' שאלוק על תחושת איכות חיים‪ .‬זה יותר מדי קשה לאנשים עם מוגבלות‬
‫שכלית‪ ,‬זה גם ארוך מדי‪ .‬אתם לא יודעים מה אתם צריכים לענות עד שהשאלה נגמרת‪ .‬זה לא נכון לאנשים עם‬
‫מוגבלות‪ .‬אנשים צריכים לדעת מה אופציות התשובה‪ ,‬וצריך לחשוב מה הולך להם בראש כאשר הם שומעים‬
‫את השאלה‪ .‬זה יותר מדי לצפות מהם – שאלות מילוליות הן טריקיות מאוד לגבי אנשים עם מוגבלות שכלית‪,‬‬
‫הן צריכות להיות מאוד פשוטות‪ .‬אם כן משתמשים בהן‪ ,‬אנשים צריכים לדעת את אפשרויות התשובה לפני‬
‫ששואלים את השאלה‪.‬‬
‫מספר ‪ – 3‬אני אוהב את הפרצופים הקטנים האלה כל כך‪ .‬הם כל כך חמודים‪ ,‬חבר אוסטרלי איטלקי שלי צייר‬
‫אותם‪ .‬הרעיון הוא שאם אנחנו נותנים לאנשים פרצופים מצוירים‪ ,‬זה יפשט את הבעיה של המילים‪ .‬אבל‬
‫כשאנחנו מנסים לעשות משהו יותר מאשר עיגול וחיוך‪ ,‬מה שעשינו פה‪ ,‬אז מתחילים להיכנס לבעיות‪,‬‬
‫ומתחילים להיכנס לבעיות תרבותיות‪ ,‬האם זה בן או בת‪ ,‬זה לא כל כך חשוב באוסטרליה אבל כן במקומות‬
‫אחרות‪ .‬ואז יש תשובות כמו – למה אתה לא בוחר את זה? כי כשאני מאוד עצוב אני לא בוכה‪ .‬לכן הם לא‬
‫מצביעים על הפרצ וף העצוב‪ .‬זה מאוד טריקי‪ ,‬הדרך היא ללכת לתמונות פשוטות מאוד של פרצופים מחייכים‬
‫ועצובים‪ ,‬שלא תהיה בעיה של פירוש לא נכון‪.‬‬
‫דנה‪ :‬אפשר לתת תמונות מצולמות‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬זה גם בעייתי‪ .‬אנחנו לא רוצים ליצור משהו שהוא ספציפי מבחינת ג'נדר‪ ,‬לתמונות מצולמות יש‬
‫קונוטציות שאנחנו לא רוצים שייכנסו‪ ,‬צריך משהו הכי פשוט‪.‬‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪16‬‬
‫אני אוהב את התמונה הזאת‪ .‬מספר ‪ – 6‬זה הנושא של תגובה באמצעות אדם אחר‪ .‬זה כל כך חשוב‪ ,‬כי זה כל‬
‫כך פנימי‪ ,‬בכל מקום זה קורה‪ ,‬אמא לוקחת את הילד לרופא‪ ,‬והרופא שואל את האמא מה שלום הילדה‪ .‬למה‬
‫היא מדברת עבור הילדה?‬
‫הבעיה עם תשובה על ידי אדם אחר‪ ,‬היא שהתשובה על ידי אדם שמכיר טוב את האדם שעליו הוא עונה – זה‬
‫שהאיש הזה‪ ,‬אמא‪ ,‬או המטפל‪ ,‬או מה שלא יהיה‪ ,‬יש להם גישה למידע מאוד מוגבל לגבי האדם‪ ,‬לא רק‬
‫שהמידע שלהם הוא מוגבל‪ ,‬אבל הם מביאים לתשובה את הדעות הקדומות שלהם‪ .‬הם גם עונים מתוך הגנה‬
‫על האדם‪ .‬אם שואלים את המטפל‪ ,‬אדם מקצועי‪ ,‬אם שואלים אותו על הרמה של אוטונומיה או שליטה על‬
‫החיים של האדם בטיפולו‪ ,‬הוא אומר‪ :‬כן‪ ,‬הם יכולים לבחור‪ ..‬וזה לא באמת החוויה של האדם עצמו‪ ,‬אבל‬
‫המטפל – זה לא שהם משקרים‪ ,‬אלא שזה תחושה ישרה על התפקיד שלהם ומה שהם צריכים לעשות‪ .‬באותה‬
‫דרך אפשר לשאול על הכללה‪ ,‬איך אנשים משולבים בחברה‪ ,‬המטפל אומר‪ :‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אנחנו הולכים למועדון‪...‬‬
‫ובאמת האנשים האלה בכלל לא משולבים בחברה‪ .‬אז יש הטיה בתשובה‪ .‬וכמובן יש דעות קדומות‪ ,‬כשאנחנו‬
‫אומרים שלמישהו יש פגיעה קשה – חושבים שאיכות חייו חייבת להיות נמוכה‪.‬‬
‫אז העיקרון הוא שרק האדם יענה‪.‬‬
‫זה מחקר מאוד יפה שעשינו על אנשים במצב של מוגבלות קשה‪ ,‬של ניוון שרירים‪ .‬שיתוק‪ ,‬אנשים שאין להם‬
‫את שרירי החזה‪ ,‬אז הם מונשמים בצורה מלאכותית‪ ,‬וצריכים לסחוב את מכונת ההנשמה‪ .‬אז זה אדם שמקבל‬
‫תמיכה נשימתית‪ ,‬תלוי לגמרי באחרים‪ ,‬חייב שיהיה לו המתקן הזה עליו‪ ,‬מדד מ‪ 2-‬עד ‪ ,522‬מה הייתם‬
‫חושבים? אראה לכם‪ .‬המחקר הזה היה ב‪ ,5005-‬מחקר יפה מאוד‪ ,‬למחקר היו ‪ 5‬קבוצות של אנשים‪ .‬קודם כל‬
‫– הצוות הטיפולי המקצועי‪ ,‬יש להם ניסיון מקצועי בטיפול באנשים עם הנשמה מלאכותית‪ .‬הקבוצה השנייה‪,‬‬
‫האנשים עם ניוון שרירים‪ .,‬ובקבוצה השלישית – ביקשו מהקבוצה הראשונה לענות על הקבוצה השנייה‪ .‬שיענו‬
‫על ידי אדם אחר‪ ,‬וזה המדד השלישי‪ .‬אתם מבינים? יש ‪ 5‬קבוצות‪ .‬תראו איך ענו‪ .‬יש פה מדד של אפס עד‬
‫‪ ,522‬הטווח הנורמלי‪ .‬זה מה שכתבו אנשי המקצוע‪ ,‬הם כתבו ‪ ,35‬נורמלי‪ .‬מה עם האנשים המונשמים? מה‬
‫הם כתבו? ‪ ?63.3‬הם היו נמוכים‪.,‬‬
‫פה זה ממש נורא – כלומר המטפלים דירגו את האנשים הרבה יותר נמוך ממה שהם דירגו את איכות חייהם‪.‬‬
‫‪ 03‬בממוצע לעומת ‪ 63‬שהאנשים דירגו את עצמם‪.‬‬
‫אני חשבתי שאם אנשי מקצוע נותנים את התשובה‪ ,‬זה ממש לא אתי‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אנשי מקצוע או משפחות?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אף אחד לא יכול לענות במקום מישהו אחר במונחים של איכות חיים‪ .‬זה מסוכן אם אדם לא יכול‬
‫לספק תשובה‪ ,‬כי אז יודעים שהתשובה של האדם האחר היא לא נכונה‪ .‬רק תשובה של האדם היא נכונה‪ .‬יש‬
‫מאות מחקרים שהראו זאת‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אנשי מקצוע תמיד מדרגים פחות מהאנשים עצמם?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬כן‪ ,‬תמיד‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אולי בגלל סטיגמה שיש להם?‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬בטוח‪ .‬אז לבסוף מה אנחנו עושים כשאנחנו לא יכולים למדוד את תחושת רווחה סובייקטיבית‬
‫של אדם‪ .‬אני חושב‪ ,‬דעתי היא שיש אנשים שאי אפשר לעשות להם את המדידה הזאת‪ .‬אנחנו לא יכולים‪ ,‬אי‬
‫אפשר לתקן את זה‪ .‬אני לא יכול לחשוב איך אפשר לעשות להם את המחקר הזה‪ ,‬זה לא משהו טכני‪ ,‬זה משהו‬
‫לוגי‪ .‬אנשים צריכים רמה מסוימת של יכולת קוגניטיבית שמאפשרת להם לענות על שאלות סובייקטיביות‪ .‬אי‬
‫כנס בנושא איכות חיים לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪11.2.2.11‬‬
‫‪17‬‬
‫אפשר לעשות זאת באמצעות אדם אחר‪ .‬אז מה עושים? איך מודדים‪ ,‬איזה מדידה כן אפשר לעשות שתרשה‬
‫לנו למדוד את איכות החיים של אנשים שלא יכולים לענות למדדים האלה ושאלות האלה? אין לי תשובה כרגע‪,‬‬
‫לכם בטח יש‪.‬‬
‫חגית‪ :‬אי אפשר למדוד הכל‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬אני חושב שאפשר‪ ,‬אם רוצים למדוד התקדמות בדרך שאנשים משפרים את איכות חייהם‪,‬‬
‫מדידה היא חיונית ומכרעת אם רוצים לשפר איכות חיים‪ .‬ואי אפשר רק להתעלם מדברים רעים‪ ,‬ולהשתמש‬
‫לרעה בדברים מסוימים‪.‬‬
‫‪ 5‬דברים שאפשר לעשות‪ ,‬אבל אני בטוח שזה לא משהו מלא‪ .‬צריך להבטיח את איכות החיים‪ ,‬המגורים‪ ,‬את‬
‫זה אפשר למדוד‪ .‬אנחנו צריכים לערב את האדם בבחירות‪ ,‬למצוא את ההעדפות שלו בין דבר אחד לשני‪ .‬את‬
‫זה אפשר לעשות‪ .‬ואפשר להשיג את הדעה של אדם אחר‪ ,‬לא להתייחס לזה כאל נבואה‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬עדיין הבחירה היא מוגבלת‪ ,‬והרבה פעמים ילד רוצה ‪ X‬והאמא חושבת שזה ‪ Y‬או רוצה שהוא יבחר ‪.Y‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬בחירה זה דבר בעייתי‪ ,‬אבל צריך להיות לאדם אפשרות בחירה‪.‬‬
‫קריאה‪ :‬אתה לא יכול להיות אופטימי לקראת הסוף?‪....‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬לסיים בפסימיות זו תמיד טעות‪ ....‬אבל ההומאוסטזיס יעזור לך – אתה תחלים‪...‬‬
‫תודה רבה לכולכם גבירותי ורבותי‪ ...‬תודה‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬עוד מישהו רוצה להעלות שאלה או להעיר הערה? אוקיי‪ .‬אני חושבת שסיימנו‪ ,‬תודה רבה‪ .‬המצגת היתה‬
‫מאוד טובה‪ ,‬אני חושבת שכולם חושבים כך‪.‬‬
‫פרופ' קומינס‪ :‬תודה רבה‪.‬‬
‫נעמי‪ :‬תודה רבה‪ ,‬נמשיך לעבוד ביחד‪ .‬שנה טובה‪.‬‬