‫אמי‪,‬‬ ‫בתי‬ ‫ואני‬ ‫ניקול ראידמן מגדלת את הבת מישל‬ ‫עם אמא שלה‪ ,‬הסבתא ויקטוריה‪ .‬במפגש‬ ‫רב דורי מיוחד הן סיפרו על האבא‬ ‫המפנק‪ ,‬על המזוודות עמוסות המתנות‬ ‫ועל ארונות הבגדים המתפקעים‪ .‬וגם על‬ ‫החרדות הקיומיות שלא מרפות‬ ‫>>> א י ל נ ה ש ט ו ט ל נ ד‬ ‫>>> צ י ל ו ם ‪ :‬א ל כ ס ל י פ ק י ן‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫‪72‬‬ ‫סגנון והלבשה‪ :‬יולי סגרדה‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫ויקטוריה‪ :‬מעיל‪ ,‬שמלה‪ ,‬צווארון ‪ -‬טרה ז’רמון למדאם דה פומפדור ‪ /‬נעליים ‪ -‬רנה קאווילה למדאם דה פומפדור‬ ‫מישל‪ :‬שמלה ‪ -‬אוסף פרטי ‪ /‬נעליים ‪ -‬דולצ’ה וגבאנה למקסים ‪ /‬תיק יד ‪ -‬לואי ויטון‬ ‫ניקול‪ :‬חולצה וחצאית ‪ -‬רושאס למדאם דה פומפדור ‪ /‬נעליים ‪ -‬אוסף פרטי ‪ /‬מזוודות ‪ -‬לואי ויטון‬ ‫ויקטוריה‪ ,‬ניקול ומישל ראידמן‪ .‬אמוציות אוטומטיות‬ ‫‪73‬‬ ‫ניקול ראידמן ומיכאל צ’רנוי‪ .‬אבא אובססיבי‬ ‫רואה הכל קדימה‪ ,‬בגלל זה היא גם מצליחה‪.‬‬ ‫היא כישרון‪ ,‬ממש כישרון‪ .‬את בעצמך רואה את‬ ‫זה‪ .‬היא הייתה ליידי מגיל צעיר‪ ,‬הייתה רגועה‪,‬‬ ‫פדנטית‪ ,‬הכל היה אצלה פרפקט‪ .‬לימדתי אותה‬ ‫ללכת קדימה‪ ,‬לשרוד‪ ,‬לא לתת לאנשים לדרוס‬ ‫אותה‪ .‬אמרתי לה ‘נתנו לך מכה‪ ,‬תכי בחזרה’”‪.‬‬ ‫“הייתי ילדה מאוד טובה”‪ ,‬נזכרת ניקול‪.‬‬ ‫“מהכסף שהייתי חוסכת‪ ,‬הייתי קונה מתנות‬ ‫לאמא שלי‪ ,‬עושה לה ברכות‪ .‬תמיד נתתי הכל‬ ‫לאמא ולסבתא‪ .‬אני מאחלת לעצמי שהבת שלי‬ ‫תתנהג אליי כמו שאני התנהגתי לאמא שלי‪.‬‬ ‫אמא שלי אף פעם לא הייתה מרוצה ממני‪ .‬היא‬ ‫רצתה שאהיה אחות מוסמכת בבית חולים‪ .‬היום‬ ‫היא מאוד גאה בי”‪.‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫‪76‬‬ ‫צילום‪ :‬אביב חופי‬ ‫א‬ ‫ת ניקול ראידמן‪ ,‬הכוכבת הבלתי מעורערת של‬ ‫“מעושרות ‪ ,”2‬המשודרת בערוץ ‪ ,10‬פגשתי‬ ‫בממלכה שלה בכיכר המדינה‪ .‬לאחר סיור‬ ‫קצרצר בחנות מדאם דה פומפדור‪ ,‬שבה אפשר‬ ‫למצוא שלל מותגים של מעצבי־על‪ ,‬וכיור‬ ‫ואסלה מוזהבים בחדרי הנוחיות‪ ,‬הגענו למשרד‬ ‫הענקי שלה‪ .‬אחד הדברים המעסיקים כיום את‬ ‫ראידמן הוא בחירת מקום לביתה החדש‪“ .‬אני‬ ‫רוצה לגור בתל אביב‪ ,‬מיכאל רוצה בהרצליה‪,‬‬ ‫אז אנחנו בונים בשני המקומות ואחר כך‬ ‫נחליט”‪ ,‬היא מסבירה‪.‬‬ ‫“מיכאל” הוא איל ההון והאוליגרך מיכאל‬ ‫צ’רנוי (‪ ,)61‬בן זוגה של ראידמן (‪ )27‬בחמש‬ ‫השנים האחרונות‪ .‬לשניים בת משותפת‪ ,‬מישל‬ ‫(שנתיים ושמונה חודשים)‪ ,‬ששמה השני הוא‬ ‫פייגה‪ ,‬על שם אמו של צ’רנוי‪“ .‬תמיד רציתי‬ ‫שלבת שלי יהיה שם בינלאומי”‪ ,‬מספרת‬ ‫ראידמן‪“ .‬כשאני נולדתי‪ ,‬נתנו לי את השם‬ ‫נחמה־ניקול וילדים היו מתעללים בי בגלל‬ ‫השם הזה‪ .‬לכן חשוב לי שלילדה יהיה שם‬ ‫אינטרנשיונל‪ ,‬כי היא בטח גם תיסע בעולם‪.‬‬ ‫אבל יש לה גם שם יהודי‪ .‬בתעודת הזהות היא‬ ‫רשומה בתור מישל פייגה ראידמן צ’רנוי”‪.‬‬ ‫למה היה חשוב לך שלילדה יהיו שני שמות‬ ‫משפחה?‬ ‫“קודם כל אנחנו לא נשואים‪ ,‬ואני גם עושה‬ ‫הכל כדי שהילדה שלי תהיה גאה בי ובשם‬ ‫המשפחה שלי‪ ,‬ואני לא רואה שום סיבה למחוק‬ ‫אותו‪ .‬יש אמא שמגיע לה קרדיט‪ ,‬אבא שמגיע‬ ‫לו קרדיט‪ ,‬וכשהיא תגדל היא תחליט במה‬ ‫היא רוצה להשתמש‪ .‬אני ומיכאל עושים הכל‬ ‫בשביל הילדים שלנו ורוצים שהם יהיו גאים‬ ‫בנו‪ .‬מלחיץ אותי מה הילדה שלי תחשוב עליי‪.‬‬ ‫מה העם חושב עליי‪ ,‬זה לא מעניין אותי‪ ,‬אבל‬ ‫הילדה שלי‪ ,‬חשוב לי שהיא תהיה גאה בי‪ ,‬כמו‬ ‫שאני הייתי גאה באמא שלי‪ ,‬שהייתה מנהלת‬ ‫קונסרבטוריום באודסה”‪.‬‬ ‫מישל כבר מבינה שאת מפורסמת?‬ ‫“כן‪ ,‬היא יושבת‪ ,‬רואה אותי בטלוויזיה וצועקת‬ ‫‘מאמא‪ ,‬מאמא’‪ .‬היא מבינה‪ .‬היא גם בעצמה‬ ‫הפכה לסלב‪ ,‬היא הולכת עם אמא שלי ברחוב‬ ‫ומזהים אותה כי היא מופיעה בטלוויזיה‪ .‬אפילו‬ ‫הכלב שלנו כבר נהיה כוכב”‪.‬‬ ‫לשיחה מצטרפת גם אמה של ראידמן‪ ,‬ויקטוריה‬ ‫(‪ ,)50‬הנוטלת חלק משמעותי בגידולה של‬ ‫מישל‪“ .‬אמא שלי נמצאת עם הילדה כל זמן‬ ‫שאני לא נמצאת איתה‪ .‬בחיים לא היה לה‬ ‫בייביסיטר”‪ ,‬מספרת ניקול‪“ .‬זה או אני‪ ,‬או אמא‬ ‫שלי או בן הזוג שלי‪ .‬לאמא שלי ולי יש חילוקי‬ ‫דעות בהרבה נושאים וגם בגידול של מישל‪.‬‬ ‫אני נותנת לילדה שלי הרבה יותר חופש ממה‬ ‫שאמא שלי הייתה נותנת לי‪ .‬אצל אמא שלי‬ ‫הכל היה ‘ביי דה בוק’”‪.‬‬ ‫“אני סבתא ‘פסיכית’‪ ,‬פולנייה”‪ ,‬מספרת‬ ‫ויקטוריה‪“ .‬אני דואגת למישל‪ :‬מה היא אוכלת‪,‬‬ ‫האם היא ישנה‪ ,‬שלא ירביצו לה בגן‪ ,‬שלא‬ ‫תיפול בגן‪ ,‬אני משוגעת ממש‪ .‬אבל הייתי כך‬ ‫גם עם ניקול”‪.‬‬ ‫איזו ילדה הייתה ניקול?‬ ‫ויקטוריה‪“ :‬מאוד חכמה‪ ,‬יודעת מה היא רוצה‪,‬‬ ‫איך את רואה אותה כיום?‬ ‫“היו לה חיים לא קלים וההתמודדות שלה עם‬ ‫החיים השפיעה על האופי שלה וראיית החיים‬ ‫שלה‪ .‬אני מכריחה את אמא שלי לטפח את‬ ‫עצמה‪ ,‬קונה לה את הקרמים הכי טובים‪ .‬אני‬ ‫רוצה שהיא תרגיש מלכה‪ .‬מאוד כואב לי שהיא‬ ‫לא מצאה בן זוג‪ ,‬אבל‬ ‫היא אומרת לי שכל מה‬ ‫שהיא רוצה לקבל היא‬ ‫מקבלת ממני‪ .‬היא דוחה‬ ‫את כל נושא הזוגיות‪,‬‬ ‫אבל אותי זה מרגיז‪.‬‬ ‫ניסיתי לשדך לה כל‬ ‫מיני גברים חמודים‪,‬‬ ‫למשל אחד אורתופד‪.‬‬ ‫היא חזרה הביתה רבע‬ ‫שעה אחרי תחילת הדייט‪,‬‬ ‫אמרה ‘בשיחה הראשונה‬ ‫הוא מתחיל לדבר‬ ‫איתי על פרוטזות’‪ .‬גם‬ ‫כשמתחילים איתה‪ ,‬זה לא‬ ‫מעניין אותה‪ .‬יכול להיות‬ ‫שבגלל הכווייה הקשה‬ ‫שהיא קיבלה מאבא‬ ‫שלי‪ ,‬החיים שלה נהיו‬ ‫הישרדות ולא חשיבה על‬ ‫זוגיות”‪.‬‬ ‫“לא יודעת למה אין לי‬ ‫בן זוג כיום‪ ,‬גורל כזה”‪,‬‬ ‫מחייכת ויקטוריה‪ ,‬שאת‬ ‫הדמיון החיצוני בינה‬ ‫ובין ניקול קשה לפספס‪.‬‬ ‫“בגיל ‪ 50‬הכל כבר‬ ‫מעצבן‪ .‬איך הוא משתעל‪,‬‬ ‫איך הוא נועל נעליים”‪.‬‬ ‫לאילו ערכים חינכת את‬ ‫ניקול?‬ ‫“לעזור לאנשים‪ .‬וגם‬ ‫היום‪ ,‬אם יש לך משהו‪,‬‬ ‫תגידי תודה על הכל‪.‬‬ ‫מישהו עזר לך‪ ,‬תגידי תודה‪ ,‬כי שום דבר‬ ‫לא מובן מאליו‪ .‬אלוהים בוחר למי לתת‪ .‬הוא‬ ‫לא יכול לתת לכולם‪ .‬אם נתנו לך‪ ,‬תחלקי‪.‬‬ ‫כשניקול הייתה קטנה‪ ,‬היא הייתה מחלקת‬ ‫ברחוב כסף לעניים‪ .‬היא מאוד נדיבה‪ ,‬ואנשים‬ ‫מנצלים את זה‪ .‬יש אנשים חוצפנים‪ ,‬מתקשרים‬ ‫ואומרים ‘תסגרו לי את המשכנתה’”‪.‬‬ ‫“אני תורמת לילדים חולי סרטן”‪ ,‬מספרת‬ ‫ראידמן‪“ .‬ביום הולדת שנתיים של מישל‪,‬‬ ‫התקשר אליי מישהו ואמר ‘הבת שלי חוגגת‬ ‫היום ‪ ,3‬והיא עברה בהצלחה ניתוח להשתלת‬ ‫מוח עצם‪ .‬העובדת הסוציאלית גילתה שהכסף‬ ‫הגיע ממך‪ ,‬והתקשרתי להגיד תודה’‪ .‬בכיתי‬ ‫מרוב התרגשות שעוד ילדה חגגה יום הולדת”‪.‬‬ ‫גם לנו הייתה בקשה מניקול‪ .‬משהו צנוע‪ ,‬לא‬ ‫סגירת משכנתה‪ :‬שתשטח בפנינו את משנתה‬ ‫בכל הנוגע לאימהות וגידול ילדים‪ .‬קבלו אותה‪.‬‬ ‫אימהות‪:‬‬ ‫“זו אחריות ונתינה‪ .‬עד שלא חוויתי את החוויה‬ ‫של להיות אמא‪ ,‬לא הבנתי מה זה‪ .‬תמיד היה‬ ‫נראה לי שכשאני אהיה אמא‪ ,‬אהיה שונה מאמא‬ ‫שלי‪ ,‬שדואגת כל הזמן‪ .‬אבל כשפתאום יש לך‬ ‫תינוק בידיים‪ ,‬גם את הופכת להיות אובססיבית‬ ‫ומבינה שזה בדם ואלה אמוציות אוטומטיות”‪.‬‬ ‫חרדה‪:‬‬ ‫“אני אמא על גבול הפסיכוטית‪ .‬אני ממש‬ ‫לא שפויה‪ .‬אם מישל עושה אפצ’י‪ ,‬או אם יש‬ ‫לה עצירות‪ ,‬הרופא כבר אצלי בבית‪ .‬ואם חס‬ ‫וחלילה יש לה סימן כחול על הרגל‪ ,‬אני הולכת‬ ‫לגן ועושה תחקיר מה קרה‪ .‬ואני גם שוטפת‬ ‫לה את הידיים‪ ,‬את הירקות שהיא אוכלת ואת‬ ‫כל מה שנכנס לה לפה במים מינרליים‪ .‬זו כבר‬ ‫שגרה‪ .‬אני בחרדה שחס וחלילה משהו יקרה‬ ‫למישל‪ ,‬שמישהו יפגע בה גם מבחינה גופנית‬ ‫וגם מבחינה נפשית”‪.‬‬ ‫אבא‪:‬‬ ‫“מישל זכתה באבא מדהים ומאוד אכפתי‪ .‬אני‬ ‫מקנאת בה קצת‪ .‬מיכאל יכול להתקשר ‪16‬‬ ‫פעמים ביום אם היא מצוננת‪ ,‬לשאול אם כואב‬ ‫לה הגרון‪ ,‬אם לקחה את התרופה‪ .‬הוא אבא‬ ‫אובססיבי למרות שיש לו כבר ילדים גדולים‪.‬‬ ‫אני מאחלת לכל אחת אבא כזה‪ ,‬גבר כזה ומאהב‬ ‫כזה‪ .‬מישל הכי אוהבת את אבא שלה‪ .‬אצל אבא‬ ‫שלה הכל מותר‪ .‬שלוש שעות היא יכולה לשבת‬ ‫לו על הכתפיים וזה בסדר מבחינתו‪ .‬בשבילי‬ ‫הוא לא יעביר ערוץ בטלוויזיה לאירוויזיון‪,‬‬ ‫בשבילה כן‪ .‬למישל יש אהבה גדולה לאבא‬ ‫שלה והיא מאוד קנאית לו‪ .‬אם היא מדברת‬ ‫איתו ואני פתאום מתיישבת ונותנת לו נשיקות‪,‬‬ ‫היא אומרת ‘אמא‪ ,‬להתראות’‪ .‬נסי להתקרב‬ ‫אליו כשהיא בסביבה”‪.‬‬ ‫קריירה‪:‬‬ ‫“אם אני לא בחו”ל‪ ,‬אני רואה את הילדה כל‬ ‫יום‪ .‬היא קמה בשש בערך‪ ,‬מעירה אותי‪ ,‬פיפי‪,‬‬ ‫צחצוח שיניים‪ ,‬מקלחת‪ ,‬בחירת הבגד לגן‪,‬‬ ‫שהיא לוקחת חלק משמעותי בה‪ .‬למישל יש‬ ‫חוש אסתטי מפותח‪ .‬אחר כך מגיע טקס ארוחת‬ ‫בוקר שנמשך בין שעה לשעתיים‪ ,‬כי היא‬ ‫כמעט לא רוצה לאכול‪ .‬אמא שלי מגיעה בערך‬ ‫בשמונה בבוקר‪ ,‬מסיעה אותה לגן ואוספת אותה‬ ‫מהגן בשעה ‪ .13:00‬מישל אוכלת צהריים‪ ,‬ואז‬ ‫יש לה חוגים בבית‪ :‬מורה לספורט שמפתחת‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫ויקטוריה‪ :‬שמלה ‪ -‬ולנטין יודשקין למדאם דה פומפדור ‪ /‬סיכה ‪ -‬קרלו זיני למדאם דה פומפדור‬ ‫“מישל הכי אוהבת את אבא‬ ‫שלה‪ .‬אצלו הכל מותר‪ .‬שלוש‬ ‫שעות היא יכולה לשבת לו על‬ ‫הכתפיים וזה בסדר מבחינתו‪.‬‬ ‫היא גם מאוד קנאית לו‪ .‬אם‬ ‫היא מדברת איתו ואני פתאום‬ ‫מתיישבת ונותנת לו נשיקות‪,‬‬ ‫היא אומרת ‘אמא‪ ,‬להתראות’”‬ ‫לה את המוטוריקה‪ ,‬מורה לפיתוח האינטלקט‪,‬‬ ‫שמקריאה לה ספרים‪ ,‬מנתחת איתה סיפורים‪,‬‬ ‫מציירת איתה‪ .‬אין לי זמן לעשות את זה‪,‬‬ ‫במקרה הטוב אני חוזרת הביתה בשבע בערב‪,‬‬ ‫במקרים הפחות טובים בשתיים בלילה‪ .‬אבל‬ ‫שישי אחר הצהריים ושבת מוקדשים לילדה‪.‬‬ ‫אנחנו מבלים יחד‪ ,‬נוסעים לראות סרטים‪,‬‬ ‫הולכים לגן שעשועים‪ ,‬לג’ימבורי‪ .‬כשאני‬ ‫חוזרת מחו”ל‪ ,‬יש לנו טקס‪ :‬אני מביאה למישל‬ ‫כמה מזוודות מלאות במתנות‪ ,‬היא פותחת‬ ‫אותן‪ ,‬מתלהבת‪ ,‬מודדת‪ ,‬רצה להראות לאבא‬ ‫שלה‪ .‬אני מחפה על הימים שאני לא נמצאת‬ ‫בבית ב’בייבי דיור’”‪.‬‬ ‫שינה‪:‬‬ ‫“אין לי שעות שינה‪ .‬הכי מוקדם אני נכנסת‬ ‫‪65‬‬ ‫למיטה ב־‪ 12‬בלילה וישנה עד חמש־חמש וחצי‪.‬‬ ‫מייק־אפ טוב פותר הכל”‪.‬‬ ‫עזרה‪:‬‬ ‫“אני מבשלת‪ ,‬רק אני‪ ,‬בלילות או בבוקר‪ .‬אני‬ ‫גם מכבסת‪ .‬יש לי עוזרת שבאה כמה פעמים‬ ‫בשבוע בשביל רצפה‪ ,‬שירותים‪ ,‬לגהץ מגבות‪,‬‬ ‫מצעים‪ .‬היא גם שוטפת לי את הסירים הגדולים‬ ‫שאני לא מצליחה להרים כי אני מבשלת‬ ‫כמויות”‪.‬‬ ‫בגדים‪:‬‬ ‫“למישל יש יותר ממני‪ .‬יש לה חדר ארונות‪.‬‬ ‫‪76‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫אני קונה לה בעיקר בחו”ל‪ .‬כבר מכירים אותי‬ ‫בחנויות‪ .‬אני נכנסת‪ ,‬מעמיסה‪ ,‬יוצאת‪ .‬חוזרת‬ ‫עם שתיים־שלוש מזוודות גדולות‪ ,‬לא טרולי‪.‬‬ ‫למישל יש המון בגדים שהיא לא לבשה‪ ,‬אז‬ ‫אחר כך אני מחלקת את זה‪ .‬כולם נהנים בסוף‬ ‫מהבגדים שלה‪ .‬אני קונה לה דברים יפים‬ ‫ואיכותיים‪ .‬אמא שלי תמיד לימדה אותי‬ ‫ש’הקמצן משלם פעמיים’”‪.‬‬ ‫פינוקים‪:‬‬ ‫“מישל נורא אוהבת חיות‪ .‬יש לנו חברה שיש‬ ‫לה גן כלבלבים וחתולים‪ ,‬תוכי שאוכל במבה‪,‬‬ ‫ואנחנו הולכים אליה הביתה‪ .‬אם הייתי גרה‬ ‫עכשיו בבית פרטי‪ ,‬בטוח היו לי חמור‪ ,‬פוני‪,‬‬ ‫אפרוחים וכדומה‪ .‬אנחנו גם אוהבים ללכת עם‬ ‫מישל לפארק‪ ,‬שם היא יכולה להתפרע‪ ,‬לרוץ”‪.‬‬ ‫נקיפות מצפון‪:‬‬ ‫“יש‪ ,‬כי אני רוצה להיות עם מישל הרבה יותר‬ ‫זמן‪ .‬ככל שהיא גדלה‪ ,‬ההבנה שלה שאני לא‬ ‫נמצאת בבית גדלה”‪.‬‬ ‫צד חזק‪:‬‬ ‫“הצד החזק שלי כאמא הוא הפתיחות לילדה‪.‬‬ ‫אני לא חוסמת אותה לעשות מה שהיא רוצה‪.‬‬ ‫לעולם לא אצעק עליה‪ ,‬לא ארים עליה קול או‬ ‫יד‪ .‬רוצה לקשקש על הספה‪ ,‬שתקשקש‪ .‬הכל‬ ‫הבל הבלים‪ .‬ספה אפשר לקנות חדשה‪ ,‬קירות‬ ‫אפשר לצבוע‪ .‬הבית שלי נראה כמו ציורי‬ ‫פיקאסו‪ .‬אצלנו זה קודם כל מישל‪ ,‬ואחר כך‬ ‫מה שהבית זקוק לו‪ .‬מישל בעלת הבית‪ .‬הדבר‬ ‫היחיד שאני יכולה‬ ‫להגיד לה ‘אסור’ זה‬ ‫כשהיא מושכת לכלב‬ ‫ברגליים והוא כמעט‬ ‫בוכה”‪.‬‬ ‫צד חלש‪:‬‬ ‫“הדאגה‪ ,‬אבל זה אצל‬ ‫כל אמא‪ ,‬לא רק אצלי‪.‬‬ ‫אם אמא שלי לא‬ ‫מתקשרת מיד כשהיא‬ ‫אוספת את מישל מהגן‪,‬‬ ‫אני ישר מתקשרת‪.‬‬ ‫כשהייתי בהיריון‬ ‫פתאום לא עישנתי‪,‬‬ ‫דאגתי לאכול לדברים‬ ‫בריאים‪ .‬פתאום את‬ ‫לא יכולה להיות‬ ‫אגואיסטית‪ ,‬את צריכה‬ ‫לדאוג לילדה שלך”‪.‬‬ ‫כיף‪:‬‬ ‫“החיבוק של מישל‬ ‫בבוקר והמקלחת שלה‬ ‫בערב‪ .‬אמא שלי לא‬ ‫נותנת לה להשפריץ‬ ‫קצף‪ .‬אני כן”‪.‬‬ ‫לא כיף‪:‬‬ ‫“אין דבר כזה‪ .‬להיות‬ ‫אמא זה מתנה מאלוהים‪.‬‬ ‫אני לא מתחברת אולי‬ ‫לאובססיביות של‬ ‫עצמי‪ ,‬אבל אני יוצרת אותה”‪.‬‬ ‫מצחיק אותי‪:‬‬ ‫“למישל יש חוש הומור היסטרי‪ .‬היא יודעת‬ ‫לצחוק איתך‪ ,‬יודעת לצחוק על אחרים‪.‬‬ ‫מיכאל פעם יצא מהבית עם איזה כובע‪ ,‬הילדה‬ ‫התפוצצה מצחוק‪ ,‬אמרה לו ‘תוריד‪ ,‬זה איכסה’”‪.‬‬ ‫שינה יחד‪:‬‬ ‫“לפעמים מישל ישנה איתנו‪ ,‬אבל אני לא‬ ‫מרשה לה‪ ,‬אחרת היא תתרגל וזה לא בריא‬ ‫לישון עם ההורים‪ .‬היא צריכה להיות עצמאית‪,‬‬ ‫להתרגל למיטה שלה”‪.‬‬ ‫דמיון‪:‬‬ ‫“גם במישל דבק חיידק המודעות לאופנה‪.‬‬ ‫בבוקר היא יכולה להגיד על הנעליים שלי אם‬ ‫הן יפות או לא יפות‪ ,‬ואני מקשיבה לה‪ .‬היא גם‬ ‫עושה התאמות בגדים לעצמה‪ .‬לפעמים זה לא‬ ‫משהו‪ ,‬אבל לרוב היא עושה התאמות יפות”‪.‬‬ ‫טלוויזיה‪:‬‬ ‫“אני מרשה לה לראות רק בזמן שהיא אוכלת‪,‬‬ ‫גם כי היא יושבת באותו מקום שעתיים וגם כי‬ ‫לפעמים זה עוזר להאכיל אותה‪ .‬אבל בשעות‬ ‫שהיא לא אוכלת‪ ,‬אין מצב לראות טלוויזיה”‪.‬‬ ‫מאכל אהוב‪:‬‬ ‫“מישל הכי אוהבת שאני מכינה לה פסטה עם‬ ‫קציצות בגודל של ‪ 10‬אגורות‪ .‬היא אוכלת‬ ‫אחת־שתיים ואז מתחילה לשחק עם הקציצות”‪.‬‬ ‫ממתקים‪:‬‬ ‫“לצערי אני כן מרשה‪ ,‬אבל אמא שלי לא נותנת‬ ‫לה בכלל‪ .‬מישל אוכלת כשהיא לא יודעת”‪.‬‬ ‫ערכים‪:‬‬ ‫“חשוב לי להרגיל את מישל מגיל צעיר ש’יש‬ ‫לך‪ ,‬אבל זה לא אומר שיש לכולם’‪ .‬בגיל ‪14‬‬ ‫אגיד לה שהיא צריכה ללכת לעבוד או לעזור‬ ‫לי בחנות‪ .‬חשוב לי שלא תצא ילדה מפונקת‪,‬‬ ‫כזו שלא יודעת להעריך את מה שיש לה‪,‬‬ ‫“לעולם לא אצעק עליה‪,‬‬ ‫לא ארים עליה קול או יד‪.‬‬ ‫רוצה לקשקש על הספה‪,‬‬ ‫שתקשקש‪ .‬ספה אפשר לקנות‬ ‫חדשה‪ ,‬קירות אפשר לצבוע‪.‬‬ ‫הבית שלי נראה כמו ציורי‬ ‫פיקאסו‪ .‬אצלנו זה קודם כל‬ ‫מישל‪ ,‬ואחר כך מה שהבית‬ ‫זקוק לו‪ .‬מישל בעלת הבית”‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫ניקול‪ :‬שמלה ונעליים ‪ -‬אוסף פרטי‬ ‫ושחלילה לא תתנשא מעל ילדים שאין להם מה‬ ‫שיש לה‪ .‬מאוד מלחיץ אותי שכשמישל תגדל‬ ‫יגידו לה בבית הספר ‘את עשירה‪ ,‬אמא שלך‬ ‫ככה וככה’”‪.‬‬ ‫גבול‪:‬‬ ‫“אסור למישל לקפוץ על המיטה כי היא עלולה‬ ‫ליפול‪ .‬מהמזרן לא אכפת לי”‪.‬‬ ‫ילדים נוספים‪:‬‬ ‫“כמה שאלוהים ייתן‪ .‬אני רוצה עוד ילדים‪ .‬אני‬ ‫נגד הפלות‪ .‬אני חושבת שאשה שעושה הפלה‬ ‫לא מסיבות רפואיות מוצדקות‪ ,‬או מסיבות כמו‬ ‫אונס‪ ,‬זה דין רצח והיא צריכה ללכת לכלא‪ .‬אם‬ ‫אלוהים נתן לך את הזכות להיות אמא‪ ,‬אסור‬ ‫לוותר על זה”‪.‬‬ ‫אמא מושלמת‪ ,‬מ־‪ 1‬עד ‪:10‬‬ ‫“‪ .9‬בשביל לקבל ‪ 10‬חסר לי עוד זמן איכות עם‬ ‫הילדה”‪.‬‬ ‫טיפ‪:‬‬ ‫“אמא צריכה להיות קודם כל חברה‪ ,‬לא שוטר‪.‬‬ ‫ילד צריך לדעת שאמא איתו גם בטוב וגם ברע‪.‬‬ ‫כמו כן אשה לא צריכה לוותר על ההצלחה שלה‬ ‫בשביל להיות אמא‪ .‬אני לא יכולה להבין נשים‬ ‫שאומרות ‘המקצוע שלי זה להיות אמא’‪ .‬אשה‬ ‫צריכה גם לדעת להיות עצמאית”‪.‬‬ ‫‪65‬‬ ‫אופנה‬ ‫>>> צ י ל ו ם ‪ :‬א ל כ ס ל י פ ק י ן >>> ס ג נ ו ן ו ה ל ב ש ה ‪ :‬י ו ל י ס ג ר ד ה‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫מישל‪ :‬שמלה ‪ -‬בייבי דיור למקסים ‪ /‬קשת לשיער ‪ -‬קרן וולף‬ ‫ניקול‪ :‬שמלה ‪ -‬אוסף פרטי ‪ /‬חגורה ‪ -‬קרן וולף‬ ‫‪76‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫‪65‬‬ ‫ניקול‪ :‬חולצה ‪ -‬ויקטור אנד רולף למדאם דה פומפדור ‪ /‬מכנסיים ‪ -‬אוסף פרטי ‪ /‬חגורה ‪ -‬קנזו למדאם דה פומפדור ‪ /‬נעליים ‪ -‬אוסף פרטי‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫‪76‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫ויקטוריה‪ :‬שמלה וז’קט ‪ -‬אנטוניו בררדי למדאם דה פומפדור ‪ //‬ניקול‪ :‬חצאית ‪ -‬טרה ז’רמון למדאם דה פומפדור ‪ /‬וסט ‪ -‬ז’אן פול גוטייה למדאם דה פומפדור ‪/‬‬ ‫שרשרת ‪ -‬לה פרלה למדאם דה פומפדור ‪ //‬מישל‪ :‬שמלה ‪ -‬בייבי דיור למקסים ‪ /‬ז’קט ‪ -‬מונה ליזה‬ ‫לפילוסופי ג’וניור ‪ /‬כובע ‪-‬קרן וולף ‪ /‬נעליים ‪ -‬דולצ’ה וגבאנה למקסים ‪ /‬שרשרת ‪ -‬קרלו זיני למדאם דה פומפדור‬ ‫‪65‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫מישל‪ :‬שמלה‪ ,‬סרט לשיער ‪ -‬בייבי דיור למקסים‬ ‫‪76‬‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫ניקול‪ :‬שמלה ‪ -‬הרווה לז’ה‪ ‬למדאם דה פומפדור ‪ /‬ז’קט ‪ -‬ולנטין יודשקין למדאם דה פומפדור ‪ /‬נעליים ‪ -‬אוסף פרטי‬ ‫‪65‬‬ ‫ניקול‪ :‬שמלה ‪ -‬טיירי מוגלר למדאם דה פומפדור ‪ /‬תיק ‪ -‬קלי לבית הרמס‪ ,‬אוסף פרטי ‪ /‬נעליים ‪ -‬אוסף פרטי‬ ‫י ו ני ‪2 0 13‬‬ ‫‪76‬‬ ‫עיבוד תמונות‪ :‬שיין הורוביץ‬ ‫עיצוב שיער‪ :‬מיקי בוגנים‬ ‫ע’ שיער‪ :‬נדב כהן‬ ‫ע’ צילום‪ :‬סאשה גרין‬ ‫צולם בסוויטה הנשיאותית של מלון דיוויד‬ ‫אינטרקונטיננטל‪ ,‬קאופמן ‪ ,12‬תל אביב‬