תמונות מהשטח
ת מהשטח תמונו תמונות נוער ישראל לום לעם ל מפעילות ש מתחברים לתורה ויהדות 725 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב באר יעקב מרכז הכרמל המצלמה שלנו יצאה לביקור בסניפי 'שלום לעם' בבאר יעקב ומרכז הכרמל ,היה מיוחד! סניף בבאר יעקב | פועל בימים ב' -ה' |18:00 - 19:00 בבית הכנסת לעולי אתיופיה ברח' מאיר בעל הנס. לפרטים052-7689737 : : סניף במרכז הכרמל |פועל בימים א'-ד' | 18:15 - 19:30 בבית הכנסת "אור לכרמל" רח' שער ללבנון .4 לפרטים054-8453166 : : גיליון זה יו"ל ע"י ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מרכז "שלום לעם" מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il פרשת קדושים כ"ט ניסן תשע"ו 07במאי 2016 יום ראשון ,ל' בניסן תשע"ו8/5/16- , ראש חודש אייר חודש אייר נקרא בתורה 'החודש השני' .בספר מלכים הוא נקרא 'חודש זיו' ,שהרי בחודש זה נראה זיוו של עולם ,שבו ניכרים בצמחים ובאילנות מה הם פירותיהם .חז"ל פירשו, שהחודש נקרא זיו על שם האבות המכונים 'זיוותני עולם' כי הם הזיו והזוהר בעולם ,והם נולדו בחודש ניסן. בספר הקבלי "מגלה עמוקות" דרש את שם החודש אייר ,ראשי תיבות אברהם יצחק יעקב רחל ,שהם ארבעת רגלי המרכבה .החודש מסוגל לרפואה, ומרומז בשם אייר שהוא ראשי תיבות "אני ה' רופאיך" .וה"בני יששכר" מסביר זאת ,מפני שכל החולשות והמחלות באים על האדם מחמת המאכלים הלא טובים שהוא אוכל ,ובחודש אייר החל המן לרדת מן השמים לאבותינו במדבר ,והוא היה לחם אבירים שנבלע באיברים ולא הזיק להם כלל ,ולכן נשאר בטבע של החודש הזה שהוא חודש רפואה. הוא גם מוסיף ,שהשם אייר בגימטריה המלה 'ארך' מלשון ארוכה ,וכך נקראת הרפואה בלשון הזוהר. מקובל מצדיקים ,שהגשמים שיורדים בין פסח לעצרת ,יש בהם רפואה גדולה לכל המחלות ,וצריך לעמוד בגשם ולגלות קצת הראש שיֵ ֵרד הגשם על הראש וגם לפתוח פיו שייכנס בפנים. יום שני ,א' באייר תשע"ו - 9/5/16 ,בית המקדש הראשון היום ,בשנת ב' אלפים תתקכ"ח ,לפני 2,848שנה ,החל שלמה המלך לבנות את בית המקדש הראשון בירושלים עיר הקודש .שלמה היה רק בן ,16וכבר מלך על ממלכת יהודה הגדולה ,והמשיך את הקמת בית המקדש שאביו דוד המלך רק הניח את היסודות שלו ,והוא בנה את הבניין מסע אל העבר בעצמו .הבנייה נמשכה במשך שבע שנים ,ובית המקדש עמד על תילו במשך 410שנים ,עד חורבנו בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת ג' אלפים של"ח .גם את בית המקדש השני החלו שבי ציון ,בראשות זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן ,להקים בחודש אייר בשנת ג' ת"ח, ובנייתו נמשכה ארבע שנים .בית המקדש השני עמד על תילו 420שנה, עד שנחרב בידי טיטוס מלך רומא בשנת ג' אלפים תתכ"ח .אנו ציפייה ואמונה שבמהרה ייבנה בית המקדש השלישי בביאת המשיח אמן. יום שלישי ,ב' באייר תשע"ו - 10/5/16 ,תחנון היום מתחילים לומר בסדר התפילה בשחרית ובמנחה את נוסח התחנון, לאחר הפסקה של יותר מחודש בה לא אמרו תחנון עקב המועדים והימים הטובים שבחודש ניסן .בסדר התחנון אומרים וידוי וי"ג מידות של רחמים שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו ,ולאחר מכן אומרים נפילת אפיים. בסדר התחנון מתוודים על החטאים ומבקשים מחילה ורחמים על האדם ועל כל עם ישראל .בימים שני וחמישי מאריכים בתחנונים ובתפילות ,כי ימים אלו הם ימי רצון מיוחדים ,שהרי משה עלה ביום חמישי לקבל את הלוחות וירד ביום שני. יום רביעי ,ג' באייר תשע"ו - 11/5/16 ,חוני המעגל היום נוהגים לחגוג את יום ההילולא של הצדיק המפורסם חוני המעגל, שהיה חי בזמן בית המקדש השני ,ועורכים לו הילולא בקברו שבחצור הגלילית .בירושלמי מובא שגם זקנו של חוני המעגל נקרא בשם זה, והוא ישן במשך שבעים שנות הגלות בין שני בתי המקדש והקיץ לאחר בניין הבית השני .יוסף בן מתתיהו כותב ,שחוני השני האריך ימים עד מלחמת האחים של בית חשמונאי וכאשר התבקש על ידי הצרים לקלל את אחיהם הנצורים וסירב ,המיתוהו בסקילה. יום חמישי ,ד' באייר תשע"ו - 12/5/16 ,יום ההצלה בד' באייר ,היה הרמב"ם באמצע מסעו הארוך מהעיר פס שבמרוקו לירושלים ,ובסערה שפרצה בים היה נתון בסכנת טביעה .לאחר שהתפלל לקב"ה נענתה תפילתו ,הסערה שככה והוא ניצל .מאז קיבל עליו הרמב"ם להתענות ביום זה כל ימי חייו ולהודות לקב"ה על הנס הגדול שעשה עמו ,והציל אותו ממוות. הגודל לא קובע מבאט ל החיים השמש הייתה נעימה ומלטפת. אחרי ימי הגשמים הקרים ,בהם הסתתר העכבר במחילות ורעד מהקור המקפיא ,החליט העכבר הקטן לצאת ולטייל .הוא יצא החוצה ,נהנה מהרוח החמימה ומחום השמש ,ולבסוף התיישב על גדר העץ החומה. בזווית העין קלטה אותו החתולה הלבנה הגדולה והחליטה" :זאת בשבילי הזדמנות לארוחה טובה!" היא התגנבה בשקט איתמר מאיר לכיוון הגדר וחיכתה בסבלנות לרגע המתאים כדי לזנק וללכוד את העכבר הקטן .היא נעמדה והתכוונה לקפוץ ,וכשקלט אותה העכבר ,הוא זינק מהגדר בבהלה .לאחר מרדף קצר של כמה דקות ,הצליח העכבר להשתחל לתוך צינור צר שאליו לא הצליחה החתולה להיכנס .הוא עמד בתוכו רועד ומבוהל ,וצייץ לעזרה. לאחר מספר דקות הגיע למקום הכלב ,הוא פנה לעכבר ושאל" :מדוע אתה כל כך מבוהל? מה קרה?" "החתולה הלבנה שם בחוץ ,מחכה לרגע שאצא החוצה כדי לעשות ממני מטעמים "...השיב העכבר המפוחד" .מה הרעיון האווילי הזה שעלה לחתולה הזאת לראש?" כעס הכלב" ,אני עוד אראה לה מה זה!" הוא החל לרדוף אחרי החתולה הלבנה שזיהתה את כעסו, לאחר מרדף קצר טיפסה החתולה על העץ ונשארה שם מבוהלת" .בואי תרדי למטה ,אני אלמד אותך נימוסים!" כעס הכלב" ,מה את חושבת שתישארי למעלה כל החיים?! תרדי כבר!" לשמע הצעקות של הכלב ,הגיעה למקום פרה שהייתה בקרבת מקום .היא עברה תחת העץ ,הבחינה בכלב הזועם שרבץ מתחת לעץ מחכה לרגע הנכון ,פנתה אל החתולה ושאלה" :מה קרה כאן? מדוע את מיללת?" "כי הכלב רוצה לנשוך אותי!" הפנתה החתולה את האשמה לעברו של הכלב" ,הוא רק מחכה שארד למטה כדי לעשות בי שפטים!" "חצוף שכזה!" כעסה הפרה" ,מה הוא חושב את עצמו לשר החינוך? אני גדולה וחזקה ממנו ,אני אראה לו איך להתנהג! אני אלמד אותו לקח!" היא רצה לעברו של הכלב ,בעטה ברגליה באדמה והחלה לתקוף אותו ,הכלב המפוחד ברח לכיוון המלונה ונכנס פנימה .הכניסה הייתה צרה והפרה הגדולה לא הצליחה אפילו להכניס את ראשה בפתח הצר, היא נעמדה מול הכניסה וחיכתה לו שיצא ממנה .הכלב המפוחד לא התכוון לעזוב את המלונה ,ורק נבח באומללות כשהיא בוכה על מר גורלו .לקראת סוף היום ,עבר שם סוס גדול וחזק .הוא ניגש אל המלונה ,ושאל את הכלב: "מה קרה? מדוע אתה מיילל בכזאת אומללות?" "כי הפרה מחכה לי ליד המלונה ,ורוצה לתקוף אותי!" השיב הכלב בבכי" .איזו טיפשה הפרה הזאת!" נחר הסוס ברוגז" ,מה היא חושבת לעצמה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה? חכי אני עוד אראה לה את הכיוון!" הוא הגיע מול הפרה ,נעמד והתכונן לבעוט בה .הפרה נבהלה מהתנוחה התוקפנית של הסוס ,ורצה לכיוון המרעה בגעיות ייאוש ,תוך כדי שהסוס רודף אחריה .במרעה הסתובבו זבובי סוסים גדולים ,ואחד מהם שאל את הפרה" :מדוע את גועה בכזה ייאוש? מה קרה?" "הסוס רוצה לבעוט בי!" השיבה הפרה המיואשת" .הסוס הזה חושב את עצמו לגדול וחזק ,אה?" אמר הזבוב" ,הוא חושב את עצמו לגדול ומחוסן מהכול .אמנם אני קטן וחלש ממנו ,אבל אני עוד אראה לו מה זה! חכי ותראי מה אני אעשה לו"... הסוס שמע את דבריו של הזבוב ופרץ בצחוק" :מצחיק מאד! מה כבר תוכל לעשות לי זבובון שכמוך?" הזבוב הסתובב סביבו ,והשיב" :תיכף תראה!" הוא התיישב על גבו והחל לעקוץ אותו ,הסוס השתולל מרוב כאב ,נפנף בזנבו לכל הכיוונים ,אבל לא הצליח להתפטר מהזבוב הקטן" .עכשיו לימדתי אותך שיעור לכל החיים" אמר לו הזבובון" :רק תראה מה יכול לעשות לך זבוב קטן ,אולי עכשיו תוכל להבין שהגודל והכוח לא תמיד קובעים ,ולא הם החשובים ביותר בחיים"... *** לפעמים אנחנו חושבים שיש לנו יכולות ושאנו גדולים וחזקים ,אבל ה'גודל' לא קובע .בסופו של דבר הכול מתנהל לפי השגחה פרטית מופלאה שמלווה אותנו .אם נדע את המקום שלנו ,לא נחשוב שאנו מסוגלים ויכולים להתערב במקומות לא לנו ,החיים שלנו יראו אחרת. הגאווה והדעות הקדומות שלנו, מונעות מאתנו לקצר תהליכים ולהשתחרר מהכבלים של עצמנו. אם נדע לקבל דעות שונות משלנו ,החיים שלנו יראו אחרת. ַע ְּק ָׁשנּות סיפור צעיר ַמ ֲע ֶשֹה ָהיָ ה ְּב ִאיׁש ַק ְּמ ָצןֶׁ ,ש ֵּמעֹולָ ם ֹלא ָּפ ַרס ִמּלַ ְחמֹו רּוטה לְ ֶא ְביֹוןַ .ק ְּמ ָצנּותֹו ֶה ֱע ִב ָירה לְ ַדל וְ ֹלא נָ ַתן ְּפ ָ ּסֹוב ִבים אֹותֹו ַעל ַּד ְעּתֹו וְ ִה ְׂשנִ ָיאה אֹותֹו ַעל ּכָ ל ַה ְ אֹותֹוַ .ק ְּמ ָצן ָהיָ ה ֹלא ַרק ְּבכִ יסֹו ּכְ לַ ֵּפי ֲא ֵח ִריםֶ ,אּלָ א מֹותיו ַק ְּמ ָצן ָהיָ הַ ,אף לְ ַע ְצמֹו ֹלא יב ָריו וְ ַע ְצ ָ ְּבכָ ל ֵא ָ רּוטה ִמּכִ יסֹו. הֹוציא ְּפ ָ ָהיָ ה מּוכָ ן לָ ֵתת ּולְ ִ רּוטה ֹלא ָהיָ ה ַּבּיֹום ֶׁשּבֹו ִה ְצלִ ַיח לַ ֲחסְֹך ַמ ֲח ִצית ַה ְּפ ָ רּוטה ְׁשלֵ ָמה ְמ ֻא ָּׁשר ִמ ֶּמּנּו ,וְ ָהיָ ה ִאם ִה ְצלִ ַיח לַ ֲחסְֹך ְּפ ָ ָהיְ ָתה זֹאת ַמ ָּמׁש ִס ָּבה לִ ְמ ִס ָּבהֶ ,אּלָ א ֶׁש ַה ְמ ִס ָּבה ַאף ַּפ ַעם ֹלא ִה ְת ַקּיְ ָמה ִמ ַּט ֲע ֵמי ִח ָּסכֹון. מֹחֹו ָהיָ ה ָּת ִמיד ָעסּוק ְּב ַק ַּד ְח ָּתנּות ַּב ְּד ָרכִ ים לְ ַהגְ ָּדלַ ת ּומ ִא ַידְךִּ ,ב ְמ ִצ ַיאת ְּד ָרכִ ים לְ ִח ָּסכֹון ַה ַהכְ נָ סֹותֵ , כֹונֹותיו. הֹוצאֹותּ ,כְ ֵדי ֶׁשּיּוכַ ל לְ ַהגְ ִּדיל ֶאת ֶח ְס ָ ְּב ָ ימה ֶה ֱעלָ ה ַר ְעיֹונֹות ׁשֹונִ ים יצ ָיר ִתּיּות ַמ ְד ִה ָ ִּב ִ אֹותם ָּד ַאג לְ יַ ֵּׂשם ְּב ַחּיֵ י ַהּיֹום יֹוםְּ .בגָ ָדיו ּומגֻ ּוָ נִ יםֶׁ ,ש ָ ְ ּומגֻ ָּב ִבים ְטלַ אי ַעל ּגַ ֵּבי ְטלַ אי ,נְ ָעלָ יו ָהיּו ְמ ֻר ָּפ ִטים ְ הֹונֹותיו ְמ ִציצֹותְ ,מזֹונֹו ָהיָ ה ֻמ ְרּכָ ב ָ ּוב חֹוררֹות ְ ָהיּו ְמ ָ ימי ּומ ַּמיִ ם ִּבלְ ַבד ,וְ ֶאת ְּבגָ ָדיו ָהיָ ה ְמכַ ֵּבס ְּב ֵמ ֵ ִמּלֶ ֶחם ִ ּכֹוב ֶסת .נִ ְד ֶמה ָהיָ ה ּכִ י ֵאין עֹוד ָמקֹום ַהּנָ ָהר ַה ְמ ֻר ָחק ָׁשם ֹלא ָהיָ ה ָעלָ יו לְ ַׁשּלֵ ם ֹלא ַמיִ ם וְ ֹלא ְשֹכַ ר ֶ ֶׁשּבֹו ָהיָ ה ֶא ְפ ָׁשר לַ ֲחסְֹך וַ ֲע ַדיִ ן ֹלא נֶ ְח ַסְךַ .ה ַּק ְּמ ָצנּות ׁשֹולֶ ֶטת ּכְ ָבר ְּבכָ ל ִּפּנָ ה ,וְ ֵהיכָ ן עֹוד ֶא ְפ ָׁשר לְ ַק ֵּמץ?! צֹועּיּות צֹוע ִמ ְת ַמ ֶחה ְּב ִמ ְקצֹועֹו ,וְ ַה ַּק ְמ ָצן ְּב ַק ְּמ ָצנּותֹו ַאף הּוא ִהּגִ ַיע לְ ָר ַמת ִמ ְק ִ אּולָ ם ּכָ ל ַּב ַעל ִמ ְק ַ יֹותרְּ ...ב ִחּׁשּוב ֶׁש ָע ַרְך ּגִ ּלָ ה ּכִ י ֲע ַדיִ ן ֶא ְפ ָׁשר לַ ֲחסְֹך :אֹוכֵ ל הּוא ְּבכָ ל יֹום לֶ ֶחםַ ,א ְר ַּבע בֹוהה ְּב ֵ ּגְ ָ ֹלׁשה ּכִ ּכְ רֹות לֶ ֶחם ֶׁש ָּׁשוְ יָ ם ַהּכַ ְס ִּפי בּוע ְׁש ָ ְּפרּוסֹות ַּבּב ֶֹקר וְ ַא ְר ַּבע ְּפרּוסֹות ָּב ֶע ֶרבַ ,סְך ַהּכֹל ְּבכָ ל ָׁש ַ בּוע ּכִ ְמ ַעט רּוחהֲ ,ה ֵרי ֶׁשּיַ ֲחסְֹך ְּבכָ ל ָׁש ַ רּוּבל וָ ֵח ִציִ .אם יֹאכַ ל ֵמ ַע ָּתה ַרק ָׁשֹלׁש ְּפרּוסֹות לֶ ֶחם ְּבכָ ל ֲא ָ ָ רּוּבלִ יםְ ,סכּום ֶׁש ִאי ֶא ְפ ָׁשר ּוב ֶמ ֶׁשְך ָׁשנָ ה ֶע ְש ִֹרים וְ ַא ְר ָּב ָעה ָ רּוּבלִ יםְ , רּוּבלְּ ,ב ֶמ ֶׁשְך ח ֶֹדׁש ְׁשנֵ י ָ ֲח ִצי ָ לְ זַ לְ זֵ ל ּבֹו. ָש ַֹמח ַה ַּק ְּמ ָצן ַעל ָה ַר ְעיֹון וְ ֵה ֵחל ְמיַ ְּׂשמֹו ֲהלָ כָ ה לְ ַמ ֲע ֶשֹה. נֹוס ִפיםִ ,ה ְתּגַ ֵּבר ַּת ֲאבֹונֹו ֶׁשל רּוּבלִ ים ָ ִמ ֶּׁש ָע ְברּו ֳח ָד ִׁשים ִמ ְס ָּפר וְ ֻק ַּפת ַה ִח ָּסכֹון ִה ְת ַע ְּׁש ָרה ְּבכַ ָּמה ָ רּוּבלִ יםָ .ה ֵחל ֵמ ַהּיֹוםּ ,כָ ְך ּמּובן ,וְ גָ ְמלָ ה ַה ַה ְחלָ ָטה ְּבלִ ּבֹו לַ ֲחסְֹך עֹוד ּכַ ָּמה ָ ַה ַּק ְּמ ָצן לְ עֹוד ּכֶ ֶסףּ ,כַ ָ רּוּבל רּוחהּ ,כָ ְך יִ גְ ַּדל ַה ִח ָּסכֹון ְּבעֹוד ּכְ ַמ ֲח ִצית ָה ָ ֶה ְחלִ יט ,יִ ְס ַּת ֵּפק ִּב ְׁש ֵּתי ְּפרּוסֹות ִּבלְ ַבד ְּבכָ ל ֲא ָ בּוע. לְ ָׁש ַ ּתֹופ ַחת צּוקה ,אּולָ ם ִרגְ ׁשֹות ַה ִּׂש ְמ ָחה ַעל ַה ֻּק ָּפה ַה ַ ָא ְמנָ ם ִּב ְטנֹו ִק ְר ְק ָרה ְמ ַעט וְ ִׁש ְד ָרה אֹותֹות ְמ ָ צּורת ִח ָּסרֹון טֹובת ַה ֻּק ָּפה ְּב ַ יֹור ֶדת וְ ִהכְ ִריעּו ֶאת ַהּכַ ף לְ ַ ּפֹוח ֶתת וְ ֶ וְ עֹולָ הּ ,גָ ְברּו ַעל ִרגְ ׁשֹות ַה ֶּב ֶטן ַה ֶ ּובכָ ְך ָעלָ ה ַה ִח ָּסכֹון לִ כְ ֵדי רּוסה ַא ַחתְ , רּוחתֹו ָהיְ ָתה ֻמ ְרּכֶ ֶבת ַרק ִמ ְּפ ָ נֹוס ֶפתַ ,עד ֶׁש ֲא ָ רּוסה ֶ ִּב ְפ ָ נֹוס ֶפת. רּוּבל ֶ ַמ ֲח ִצית ָ יֹותר ,וְ כָ ְך ָהיָ ה נִ ְר ֶאה ּכְ קֹולָ ב ְמ ַהּלֵ ְך ַעל ְׁש ַּתיִ ם, רּועים עֹוד ֵ לּואים נִ ְראּו ּגְ ִ ּגּופֹו ָהלַ ְך וְ כָ ַחׁשְּ ,בגָ ָדיו ַה ְּב ִ רּורים ֲא ֻרּכִ יםָּ .פנָ יו ַהּכְ חּוׁשֹות ָּבלְ טּו עֹותיו ּכְ גַ ְפ ִ ַרגְ לָ יו ָּדמּו לִ ְׁשנֵ י ַמ ְקלֹונֵ י ֲהלִ יכָ ה ְּד ִק ִיקים ,וְ ֶא ְצ ְּב ָ ּדֹומה ָהיָ ה לָ ָא ָדם ַה ְמ ֻא ָּׁשר ַּב ֵּת ֵבל ַעל ַה ְצלָ ָחתֹו יֹותר ִמּכֹלֶ , ִּב ְרזֹונָ ם ,אּולָ ם ָה ֵעינַ יִ ם ַה ְמ ִאירֹות ָּבלְ טּו ֵ ְּב ָתכְ נִ ית ַה ִח ָּסכֹון. ֹלא ִאיׁש ּכָ מֹוהּו יִ ְׁשקֹט ַעל ְׁש ָמ ָריו ,וְ ֻק ַּפת ַה ִח ָּסכֹון זָ כְ ָתה ְּבעֹוד ְּפרּוטֹות ִמ ְס ָּפר ּכְ ֶׁש ֵה ֵחל ִמ ְס ַּת ֵּפק ּוב ֶע ֶרבַ .רגְ לָ יו ַה ְּד ִקיקֹות ְּבק ִֹׁשי נָ ְשֹאּו ֶאת ּגֶ ֶרם ּגּופֹו ֶׁשֹּלא ָהיָ ה רּוסה ִּבלְ ַבד ַּבּב ֶֹקר ָ ְּב ַמ ֲח ִצית ַה ְּפ ָ ּומ ֲע ָצמֹות ,אּולָ ם הּוא ִה ְת ַהּלֵ ְך ִּבכְ ִמין ִרּקּוד ָמלֵ א א ֶֹׁשרַ .עד ֶׁש... יֹותר ֵמעֹור ֵ ּכָ ֵעת ֵ רֹופא ֶׁש ֻהזְ ַעק לַ ָּמקֹום חֹובּה ֶׁשל ִעירָ ,ק ַרס ַּת ְח ָּתיו ִמ ְת ַעּלֵ ףֵ . ַעד ֶׁש ְּב ַא ַחד ַהּיָ ִמים ְּבעֹודֹו ְמ ַהּלֵ ְך ִּב ְר ָ סֹובל ִמ ַּתת ְּתזּונָ ה ְּבא ֶֹפן ִקיצֹונִ י דּוע לַ ּכֹל ּ -כִ י ָה ִאיׁש ֵ ּוב ַדק ֶאת ָה ִאיׁש ִמ ֵהר לִ ְקּב ַֹע ֶ -את ֶׁש ָהיָ ה יָ ַ ָ יֹותר. ְּב ֵ ּומ ֻׁשּנִ ים ,וְ לִ ּבֹו ּומ ָצא ֶאת ַע ְצמֹו ׁשֹוכֵ ב ַעל ִמ ַּטת ֵּבית חֹולִ ים ֻמ ָּקף ְּב ִצּנֹורֹות ׁשֹונִ ים ְ עֹורר ָ ַה ַּק ְּמ ָצן ִה ְת ֵ כֹונֹותיו ָמה ּפֹועם ְּב ֶק ֶצב ְמ ַס ְח ֵררְּ ,ב ֶח ְׁשּבֹון ָּפׁשּוט ֵה ִבין ּכִ י ּכָ ל ֵאּלֶ ה ֵאינָ ם נִ ָּתנִ ים ְּב ִחּנָ ם ,וְ ֶח ְס ָ ֵה ֵחל ֵ הֹועיל לְ ַׂש ֵּבר ֶאת ָאזְ נֹו ּכִ י ִאם ִּב ְרצֹונֹו לִ ְחיֹותָ ,עלָ יו לַ ֲעבֹר רֹופא ֶׁש ִהּגִ ַיע לַ ָּמקֹום ִ יהם??? ָה ֵ יִ ְהיֶ ה ֲעלֵ ֶ ִטּפּול ְמיֻ ָחד ּכְ ֵדי לְ ַה ֲחזִ יר ֶאת ּגּופֹו לְ ַמ ָּצב ָּת ִקין. "ּומה ְמ ִחירֹו ֶׁשל ַה ִּטּפּול?" ִמ ֵהר ַה ַּק ְּמ ָצן לִ ְׁשאֹל. ָ רֹופאַ ,מ ִּביט ְּב ַת ְד ֵה ָמה ָּב ִאיׁש ֶׁש ִה ְת ַעּלֵ ף מּולֹו. רּוּבלִ ים!" ֵה ִׁשיב ָה ֵ "א ְר ַּבע ֵמאֹות ָ ַ כֹונֹותיו... יֹותר ִמּכָ ל ֶח ְס ָ לְ ִחּנָ ם ָע ַמל ,לַ ָּׁשוְ א יָ גַ עּ ,כָ ל ַר ֲעבֹונֹו ָהיָ ה ַּב ֲעבּור ֹלא ּכְ לּוםַ ,ה ִּטּפּול עֹולֶ ה לֹו ֵ (מ ִּמ ְׁשלֵ י ֶה ָח ֵפץ ַחּיִ ים) ִ *** הֹוצ ָיאנּו ה' ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ִמ ֵּבית וְ ָהיָ ה ּכִ י יִ ְׁש ָאלְ ָך ִבנְ ָך ָמ ָחר לֵ אמֹר ַמה ּזֹאת וְ ָא ַמ ְר ָּת ֵאלָ יו ְּבחֹזֶ ק יָ ד ִ ֲע ָב ִדים :וַ יְ ִהי ּכִ י ִה ְק ָׁשה ַפ ְרעֹה לְ ַׁשּלְ ֵחנּו וַ ּיַ ֲהרֹג ה' ּכָ ל ְּבכֹור ְּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם ִמ ְּבכֹר ָא ָדם וְ ַעד ְּבכֹור (ׁשמֹות י"ג). ְּב ֵה ָמה ַעל ּכֵ ן ֲאנִ י ז ֵֹב ַח לַ ה' ּכָ ל ֶּפ ֶטר ֶר ֶחם ַהּזְ כָ ִרים וְ כָ ל ְּבכֹור ָּבנַ י ֶא ְפ ֶּדה ְ יצד נְ ַד ֵּבר ֶאל ָּבנֵ ינּו ,לַ ּדֹורֹות ַה ָּב ִאים ַא ֲח ֵרינּוֵ ,איְך נְ לַ ְּמ ֵדם ַּד ַעת אֹותנּו ּכֵ ַ דֹוׁשה ְמ ַצּוָ ה ָ ּתֹור ֵתנּו ַה ְּק ָ ָ ּתֹורה ְמ ַאּלֶ ֶפת אֹור ִטי ֶׁשל יְ ִצ ַיאת ִמ ְצ ַריִ ם וְ ִס ָּבה לְ ִפ ְדיֹון ַה ְּבכֹור יֵ ׁש ּכָ אןַ .ה ָ ּובינָ הֹ ,לא ַרק לִ ּמּוד ֵּת ֵ ִ אֹותנּו ִּבינָ ה ְּב ֶד ֶרְך ַהנְ ָהגַ ת ַה ַחּיִ ים ,לָ ַק ַחת ֶאת ַּפ ְרעֹה ּכְ ָמ ָׁשל ּולְ ַה ְׂשּכִ יל ֶּד ֶרְך לְ ַהנְ ָהגָ ה נְ כֹונָ ה ְּבכָ ל ָ "מה ּזֹאת?" וְ ָה ָאב ְמלַ ְּמדֹו לִ ּמּוד ָעצּוםּ .כְ ַהנְ ָהגָ תֹו ֶׁשל ׁשֹואל ְׁש ֵאלַ ת ָּתםַ : יׁשֹורי ַה ַחּיִ יםַ .ה ֵּבן ֵ ִמ ֵ יהם ֲח ָר ָטה וְ ִשֹנְ ָאה ַע ְצ ִמיתֵ .מ ַהנְ ָהגָ תֹו ֶׁשל ַּפ ְרעֹה סֹופם ֶׁשל ְׁשנֵ ֶ ַה ַּק ְּמ ָצן ּכָ ְך ַהנְ ָהגָ תֹו ֶׁשל ַּפ ְרעֹה ,וְ ָ ּבֹוראּ ,כְ כָ ל ֶׁש ִה ְק ָׁשה ַּפ ְרעֹה ֶאת לִ ּבֹוּ ,כָ ְך ּגָ ַרם נִ לְ ַמד ּכִ י ֵאין ָא ָדם יָ כֹול לְ ִה ְת ַחּכֵ ם ַעל ּגְ זֵ ָרתֹו ֶׁשל ַה ֵ סֹופם ֶׁשל ְּד ָב ִרים ֲה ֵרי ִׁשּלַ ח יֹותרַ ,עד לַ ִּׂשיא ְּב ַמּכַ ת ְּבכֹורֹותְּ .ב ָ ּכִ י יָ בֹואּו ָעלָ יו ַמּכֹות ַרּבֹות וְ ָקׁשֹות ֵ חֹוסְך ָהיָ ה רֹואה ֶאת ַהּנֹולָ דֵ , הֹועיל ְּב ַע ְּק ָׁשנּותֹו?! ִאּלּו ָחכָ ם ָהיָ ה וְ ֶ ּומה ִ ֶאת ְּבנֵ י יִ ְש ָֹר ֵאל ַעל ּכָ ְרחֹוָ , ּומּכָ ל ְּבנֵ י ַעּמֹו. ֵס ֶבל ָעצּום ִמ ֶּמּנּו ִ יֹותר ,וְ נַ ְׂשּכִ יל לָ ַד ַעת ּכִ י ָה ַע ְּק ָׁשנּות ַּב ָּמקֹום ַהֹּלא נָ כֹון ֵאין ָּבּה ִמן ַה ָחכְ ָמה, וְ ָאנּו ,אּולַ י נִ ְהיֶ ה ֲחכָ ִמים ֵ סֹופּה ֲח ָר ָטה ּוכְ ֵאב לֵ ב. ַא ְּד ַר ָּבהָ , נֹופל ּומ ְתנַ ֵהג ְּב ֶה ְת ֵאם ,הּוא ֹלא ֵ חֹוׁשב ַעל ַמ ֲע ָשֹיוִ , ֶה ָחכָ ם ֲא ֶׁשר ֵעינָ יו ְּברֹאׁשֹוִ ,מ ְתּבֹונֵ ן ִּב ְד ָרכָ יוֵ , יֹוד ַע ֶׁש ִּמ ְּד ֵבקּות ִע ֶּק ֶׁשת ְּב ַמלְ ּכ ֶֹדת ָה ַע ְּק ָׁשנּותְּ ,ב ַפח ַהּכְ ִסילּות ,זֹוכֵ ר הּוא ֶאת ַּפ ְרעֹה וְ סֹופֹו ,וְ ֵ ְּב ֶע ְקרֹונֹות ְׁשגּויִ ים ֹלא ַמ ְרוִ ִיחים ּכְ לּוםַ ,רק ַמ ְפ ִס ִידים. מאבק מיותר סיפור לשבת בצומת המרכזי בכניסה למדינת נבאדה ,שכנו להן שתי תחנות הדלק המתחרות .ממש ממול תחנת הדלק של סימון ,שכנה תחנת הדלק של מישל .למרות התחרות הטבעית הקיימת בין שני העסקים ,שמרו הללו על יחסים טובים .שהרי התחנות שכנו משני צדיה של צומת חשוב ,ומאות ולעתים גם אלפי מכוניות עברו בו מידי יום. באחד הימים ,נכנסה מכונית לתחנת הדלק של סימון ,ובתוכה ישב אדם נחמד שביקש למלא את מיכל הדלק. הוא פנה למסלול התדלוק העצמי, ושלף את ברז המשאבה כדי להתחיל אריק סגל לתדלק .הוא לא ידע שמערכת המחשוב של המשאבה הייתה מקולקלת ,ובמקום המחיר הסטנדרטי של שני דולר לליטר ,גילה להפתעתו שהמחיר שנקבע הוא דולר אחד הנחה של חמישים אחוז מהמחיר המקורי" .זאת הנחה גדולה מאוד!"חשב האיש ומיהר למלא את מיכל הדלק שלו. "את הגילוי הזה ,אסור לי לשמור לעצמי" חשב ,וחייג לשלושה חברים טובים וסיפר להם כי כדאי להגיע במהירות לתחנת הדלק של סימון שם יש 'מבצע 50אחוז על ליטר דלק' .השלושה שמחו לשמוע על המבצע הגדול ,ומיהרו לכיוון התחנה .בדרך התקשר כל אחד מהם לחבר נוסף, כדי ליידע אותו במבצע המרשים .אלא שאחד מהחברים שקיבלו את שיחת הטלפון ,עמד בדיוק למלא את טנק הדלק שלו בתחנת הדלק של מישל ,ממש מעבר לכביש .ההודעה על המבצע הגדול בתחנה ממול, הקפיצה אותו מהמכונית ,והוא ניגש לעובד התחנה והורה לו לא להתחיל לתדלק .העובד המופתע הוציא את ברז המשאבה והתעניין לדעת מה קרה" :בתחנה ממול ,יש מבצע של חמישים אחוז הנחה ,אתה מבין שאני לא אשלם לכם כפול!" אמר האיש ונסע לתחנה הסמוכה .העובד מיהר למשרד וסיפר למישל כי התחנה של סימון יצאה במבצע ענק של חמישים אחוזי הנחה לליטר דלק ,וכי הדבר עלול להדיר את כל הלקוחות שלהם .פניו של מישל האדימו מזעם ,והוא מלמל לעצמו" :ככה הוא עובד? אין בעיה ,גם אני מכיר את המשחק הזה!" שעה קלה לאחר מכן התנוסס שלט ענק בפתח התחנה של מישל בו נכתב" :מבצע שלא היה כדוגמתו ,ליטר דלק ב 90-סנט" לא חלפה שעה ארוכה ותור ארוך של מכוניות השתרך בפתח התחנה של מישל. סימון התבונן מעבר לכביש בנחיל המכוניות הארוך שמול התחנה של מישל ,ושלח את אחד העובדים לברר מה קרה ,הוא גילה שמישל מציע ליטר דלק בפחות מדולר ,בעוד הוא מוכר עדיין במחיר של 2דולרים. כעסו עלה במהירות והוא אמר לעובדים" :מישל הזה שובר את כל כללי המשחק ,הוא הרי יודע שהליטר עולה לנו קרוב ל 2-דולר ,איך הוא יכול למכור ב 90-סנט? אבל אם הוא משחק בצורה הזו ,גם אני יודע לעבוד בצורה כזאת!" לא חלפו דקות ספורות ,והשלט האלקטרוני שהציג פרסומות לכל מי שביקר בתחנה של סימון הודיע באותיות גדולות" :ליטר דלק במחיר מדהים של 80סנט" .גם השמועה הזו חלפה במהירות ,ובתוך שעה התחנה של סימון התמלאה בלקוחות .מישל שמע על כך ,וזעמו הרקיע שחקים .הוא חש שסימון מנסה לשבור לו את התחנה ולפגוע בפרנסתו. הוא חייג למרכזיותיהם של מספר עיתונים וביקש לפרסם מודעות על פני עמודים שלמים כי מעתה ואילך הוא ימכור ליטר דלק בחצי דולר בלבד. כשפתח סימון למחרת את העיתון וגילה את המודעות של מישל ,חשכו עיניו" :המטורף הזה מישל ,החליט לרצוח אותי כלכלית ולחסל לי את התחנה ואת הפרנסה!" ,אמר לעצמו .כבר באותו יום ,נפגש סימון עם עיתונאי ,עורך תחקירים מפורסם והודיע לו כי ברשותו מידע יקר ערך על הונאת דלק ענקית .הוא גילה לעיתונאי כי מישל מוהל את הדלק במעט מים ,וכך מקבלים הלקוחות מוצר פגום ,עליו שילמו מחיר מלא. העיתונאי החל להכין את הכתבה ולגבות עדויות ,וגם התקשר למישל לבקש את תגובתו להאשמות. מישל שהבין במהירות ,כי סימון הוציא את דיבתו רעה ,חייג במהירות לידיד ותיק שעבד במשטרת ההגירה וסיפר לו כי בתחנת הדלק שבבעלותו של סימון עובדים שני פועלים זרים ללא אשרות שהייה חוקיות ,שאותם מעסיק סימון במחיר זול כדי לחסוך במשכורות .השוטר שמח לשמוע את המידע ושעה קלה לאחר מכן עצרה ניידת בתחנת הדלק של סימון ,עצרה את שני העובדים הזרים ,וגם הורתה לו להתלוות אל השוטרים לחקירה בתחנה המשטרה. באותה שעה בדיוק הגיעו שוטרים ממחלקת ההונאה המשטרתית והורו למישל להתלוות אליהם לחקירה בחשד להולכת שולל של הלקוחות. מישל ניסה להסביר כי זו בסך הכול עלילה של יריבו ממול ,אך השוטרים לא שעו לבקשותיו ואילצו אותו להיכנס אל הניידת .בתחנת המשטרה נפגשו שני היריבים והביטו האחד בשני בעיניים רושפות משנאה: "העללת עלי שאני מערבב דלק במים!" ,סינן מישל בכעס ובשנאה אין סופית" :מעניין מאיפה יודעת המשטרה שאני מעסיק עובדים לא חוקיים!" ,ענה סימון באיבה גלויה" .אתה מוכר ליטר דלק ב 80-סנט ,מה אתה מנסה להרוג אותי?" ,אמר מישל" ,מי שמדבר ,אתה מכרת ב90- סנט!" ,ענה סימון" .רק אחרי שאתה שברת את השוק והתחלת למכור ליטר בדולר אחד "...הזכיר לו מישל. "על מה אתה מדבר?" אמר סימון" ,אני מעולם לא מכרתי בדולר ,מה אני משוגע?" מישל הופתע מההכחשה של סימון אך עמד על שלו" ,הלקוחות שלי סיפרו לי שאתה מוכר בחמישים אחוז ,כלומר בדולר אחד!" .סימון הבין כי מישל לא ממציא את טיעוניו והחל לערוך סדרת טלפונים ,כעבור דקות ספורות התבררה הטעות .משאבה אחת התקלקלה ,וגבתה בטעות למשך זמן קצר בלבד דולר אחד לכל ליטר" .מדוע לא התקשרת לברר?!", שאל סימון את מישל בכאב ,רק כעת בתוך תחנת המשטרה ולפני שלב החקירות הבינו השנים ששיחה קצרה ביניהם ,יכלה למנוע את כל שרשרת הטעויות ,השנאה ,והאיבה הזו שסיבכה את שניהם כהוגן... *** בפרשת השבוע מופיע הציווי המפורסם' :בצדק תשפוט עמיתיך' .רש"י הקדוש מסביר לנו כי כוונת הפסוק אינה רק כלפי הצדדים המופיעים לפני בית הדין .אלא גם כאשר אדם רואה את רעהו עושה מעשה שאותו ניתן להכריע הן לצד חובה והן לצד זכות ,מוטלת עליו חובה לדון אותו לכף זכות. של מי הכסף? בית המדרש גברת כהן חיכתה בסבלנות לתור בקופה שבמכולת השכונתית ,כדי לשלם על אבקת הכביסה שקנתה .לפניה בתור עמד נהג מונית גוי שנכנס למכולת כדי לקנות אוכל .הנהג הושיט לקופאית שטר של מאתיים שקלים והיא החזירה לו עודף על סך מאה ושישים שקלים .הנהג היה שקוע שאלה מס' 392 בשיחת טלפון ,לקח רק את שישים השקלים תוך כדי שהוא משאיר את השטר של המאה שקלים על הדלפק .הקופאית, לא שמה לב לשטר שנשאר על הדלפק ,וכשהעבירה את אבקת הכביסה של גברת כהן ,לקחה את השטר שהיה מונח על הדלפק והחזירה לה עודף חמישים שקלים .גברת כהן, הכניסה את העודף לארנק ורק כשהגיעה הביתה ,שמה לב שלמעשה היא לא שילמה על אבקת הכביסה ,ושהכסף שבו תכננה לשלם נשאר בארנק .היא חזרה למכולת לבירור, וכשבדקו את העניין במצלמות ,הבינו מה קרה .בעל החנות טען ,שהכסף שלו מכיוון שהוא נשאר על הדלפק שבמכולת שלו .ואילו גברת כהן טוענת שהכסף שלה ,מכיוון שהיא הראשונה ששמה לב שזו מציאה ,וגם הקופאית לקחה את הכסף הזה בתור תשלום על אבקת הכביסה .הם הגיעו לרב השכונה ,כדי שיפסוק להם למי שייך הכסף .מה לדעתכם פסק הרב? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן קפ"ג סעיף ז' וב'קצות החושן' סעיף קטן ט' וב'נתיבות המשפט' סעיף קטן י"ב' ,שפתי כהן' סימן רע"ה סעיף קטן ג' וב'נתיבות המשפט' סעיף קטן ב'. תשובה לשאלה "הכלב המאולף" (שאלה מס' )389 תקציר השאלה השבועית :למשפחת מיימוני כבה האור בעיצומה של סעודת השבת ,ערן הציע להביא את הכלב המאולף של השכנים ולסמן לו שידליק את האור .אבל אורי טוען שאסור לעשות זאת בשבת ,הם הלכו לרב שיפסוק בנושא .מה פסק הרב? תשובה בקצרה :אסור להשתמש בכלב מאולף לעשות מלאכות שאסורות בשבת מהתורה ,כמו הדלקה או כיבוי מכשירי חשמל ,למרות שהכלב אינו שלו. תשובה בהרחבה :למרות שלכאורה נראה שאין בעיה שהכלב ידליק את האור ,שהרי מי שאומר לו לעשות זאת לא ביצע פעולה של חילול שבת ,התורה מצווה אותנו 'למען ינוח שורך וחמורך' וזהו איסור 'שביתת בהמתו' שממנו אנו לומדים שגם בהמות וחיות ששייכות ליהודי אסור להן לעשות מלאכות האסורות בשבת .ביצוע המלאכה האסורה בשבת ,אינו משנה עבור מי הוא מבוצע וחל איסור אף אם הבהמה עושה זאת בשביל יהודי או גוי ,או שהרגילו אותה לעשות זאת .אבל דברים שהיא עושה להנאתה מותרים בשבת ,לדוגמה להוציא אותה למרעה שבו היא תולשת עשב שמחובר לקרקע ואוכלת ,למרות שהתלישה היא איסור מהתורה ,לפי הכתוב 'למען ינוח שורך וחמורך' .כי אם נאסור עליה לאכול ,לא תהיה לה מנוחה ואף נצער אותה. בעניין זה עולה שאלה נוספת :אדם מצווה על שביתת בהמתו ,אבל אינו מוזהר על שביתת בהמת חברו בשבת. האם לכן יש צד לומר שכיוון שערן אינו מזוהר על שביתת הכלב של השכנים אולי יהיה מותר לו להשתמש בו כדי להדליק את האור בשבת? בשו"ת 'הר צבי' הובאה שאלה דומה לזאת ,ושם פסק הרב שאסור לעשות זאת בגלל איסור 'מחמר' (לכוון או להנהיג בהמה או חיה בשבת) והיות והוא מדריך את הכלב להדליק את האור בשבת ,אסור לעשות זאת אם על ידי כך עושה הכלב אחת מהמלאכות האסורות בשבת .ולמדו חז"ל מציווי התורה שגם אם עשו האדם והבהמה מלאכה האסורה בשבת ,במשותף -הדבר יהיה אסור .במיוחד לאור העובדה, שהכלב אינו עושה זאת להנאתו אלא על ידי ההדרכה של ערן ולכן אורי צודק ואסור לומר לכלב להדליק את האור בשבת.
© Copyright 2024