‫בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫ע"ש בוב שאפל‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז – סיד ישראל‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי‬
‫במציאות גלובלית משתנה‬
‫תקצירי הרצאות‬
‫תוכן עניינים‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫ע"ש בוב שאפל‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז – סיד ישראל‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי‬
‫במציאות גלובלית משתנה‬
‫דברי פתיחה‬
‫‪6‬‬
‫על ד”ר יהודה פז ‪ /‬איתי אנגל‬
‫‪7‬‬
‫סיד והשותפים שלנו‬
‫‪9‬‬
‫האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל‬
‫מש"ב ‪ -‬הסוכנות הישראלית לשת"פ ופיתוח בינלאומי‪ ,‬משרד החוץ‬
‫החוג ללימודי אפריקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫מושב מרכזי‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪14‬‬
‫מנחה מושב‪ :‬אריאל דלומי‬
‫‪14‬‬
‫שותפויות בין מגזריות לפיתוח באג'נדה שלאחר שנת ‪2015‬‬
‫‪15‬‬
‫בטי מיינה‬
‫צורות משתנות של שותפויות לסיוע הומניטארי ופיתוח בינלאומי‬
‫‪16‬‬
‫פרופ' דורתאה הילהורסט‬
‫מדיניות סיוע ופיתוח במזרח התיכון המשתנה‬
‫האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל‬
‫מש"ב ‪ -‬הסוכנות הישראלית לשת"פ ופיתוח בינלאומי‪ ,‬משרד החוץ‬
‫אוניברסיטת תל אביב‪ :‬החוג ללימודי אפריקה‪,‬‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‬
‫ותוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי‬
‫‪17‬‬
‫דייב ר‪ .‬הרדן‬
‫מושבים מקבילים‬
‫מושב ‪1‬‬
‫בחינה ביקורתית של שותפויות בפיתוח בינלאומי‬
‫‪18‬‬
‫מנחת מושב‪ :‬ד”ר עליזה בלמן ענבל‬
‫‪18‬‬
‫אסטרטגיות הקיימות כאמצעי לבנייה אפקטיבית של תהליכי פיתוח‬
‫בינלאומיים במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪19‬‬
‫ד"ר תמי זילברג‬
‫תפקידיהם של קהילות‪ ,‬מנהיגים מקומיים וגורמים בינלאומיים ושתופי‬
‫הפעולה ביניהם בפיתוח קהילות‬
‫‪20‬‬
‫ענבר זיו‬
‫תוכנית יורומד לשוויון מגדרי‪ :‬חוזקות וחולשות בשיתופי פעולה בין המגזר‬
‫העסקי והמגזר הציבור‬
‫‪21‬‬
‫הגירה ופיתוח בינלאומי‪ :‬לקחים ראשונים מתוך יישום שיתוף הפעולה‬
‫בין ישראל לתאילנד עבור מהגרי עבודה בענף החקלאות‬
‫‪22‬‬
‫יהודית נייסה‬
‫כנס זה התאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן פירס‬
‫יונתן פז‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים‬
‫טיפול ומניעת אלימות במשפחה והשלכותיה הטראומטיות‪:‬‬
‫חדשנות בשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בין פרו לישראל‬
‫‪23‬‬
‫ד"ר מיכל פינקלשטיין‬
‫פיתוח תיירות כפרית בדרום מקדוניה‬
‫מגבלות לשיתוף פעולה‪ :‬מדוע ישראל אינה מעוניינת להיות חברה בסוכנות‬
‫האנרגיה הבינלאומית‬
‫‪40‬‬
‫עילי רטיג‬
‫‪25‬‬
‫קובי מלר‬
‫התנדבות בינלאומית ופיתוח איכותי‪ :‬מנוגדים או משלימים?‬
‫‪41‬‬
‫אילנה קמינקא ונגה שפר – רביב‬
‫‪42‬‬
‫מושב ‪2‬‬
‫שותפות או התערבות במבחן של קידום שינויים חברתיים‬
‫‪26‬‬
‫ד"ר רם פישמן‬
‫מנחת מושב‪ :‬פרופ' גליה צבר‬
‫‪26‬‬
‫מה הניסיון יכול ללמד אותנו אודות בניית שותפויות יעילות וניהול?‬
‫‪43‬‬
‫שיתוף פעולה לפיתוח בינלאומי מבוסס מתנדבים‪ :‬צרכים‪ ,‬גישות ותהליכים‬
‫‪27‬‬
‫מושב ‪4‬‬
‫אתגרים בניהול שותפויות בפיתוח בינלאומי‪ :‬פרקטיקות מן השדה‬
‫‪44‬‬
‫מנחה מושב‪ :‬דן קטריבס‬
‫‪44‬‬
‫שותפויות והערכה‪ :‬מעריכים כשותפים והערכת שותפים‬
‫‪45‬‬
‫יונתן גלזר‬
‫שיתופי פעולה ברוח אמנת אוטווה לקידום בריאות‪ :‬רוח ההתנדבות‬
‫כגורם הצלחה‬
‫‪28‬‬
‫ד"ר אניטה נודלמן‪ ,‬לילך מלוויל ויונת ליס‬
‫קליניקה ניידת מקצועית ביערות הגשם של גאנה כמודל לשותפות‬
‫בענף הבריאות‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫פרופ' צבי בנטואיץ‪ ,‬יונת ליס‪ ,‬ג'מל עלי מהדי ודנה מנור‬
‫עבודה עם ארגוני חברה ופעילים חברתיים‪ :‬איך לעודד שיתוף פעולה פורה‬
‫ולהימנע ממוקשים נפוצים‬
‫שיתופי פעולה הומניטריים תחת אש‪ :‬המקרה של סומליה‬
‫שימוש אפקטיבי בכספי מימון‪ :‬פתרונות לבעיות מים ופלטפורמות‬
‫לפיתוח כפרי בר קיימא‬
‫‪48‬‬
‫אורנית אבידר‬
‫חקלאי העתיד‪ :‬מיגור העוני באפריקה הכפרית‬
‫‪50‬‬
‫דב פסטרנק ויצחק אבט‬
‫‪36‬‬
‫אתגרים בפיתוח ויישום עבודה סוציאלית בינלאומית‬
‫ליסה ריכלין‬
‫פרופ' אורית נוטמן‪-‬שורץ‪ ,‬ד"ר נורה קורין‪-‬לנגר וד"ר רבקה רנץ‬
‫מקומה של ישראל בזירת הסיוע והפיתוח הבינלאומי במציאות הגלובלית המשתנה ‪37‬‬
‫הצגת מקרה בוחן בפיתוח שותפויות לסיוע חירום בינלאומי ברפובליקה‬
‫הדמוקרטית של קונגו‬
‫מושב ‪3‬‬
‫מנחה מושב‪ :‬ד"ר מייק נפתלי‬
‫‪37‬‬
‫שותפויות באסטרטגית הפיתוח של ישראל במציאות גלובלית משתנה‪:‬‬
‫היבטים ודגשים‬
‫‪38‬‬
‫אילן פלוס‬
‫‪47‬‬
‫יורי ציטרינבאום‬
‫ד"ר יעל אבסירה‬
‫תובנות ואתגרים מתוך מחקר שדה רפואי באתיופיה‬
‫פרופ’ מרסא ז'בליס‪-‬קרופורד‬
‫ד"ר אפרת אלרון וד"ר קרייג צ'רני‬
‫ד"ר אורי שורצמן וד"ר בריטה בודה‪-‬שורצמן‬
‫אתנוגרפיה של פיתוח אורבני‪ ‬בינלאומי באפריקה‬
‫אימוץ פתרונות סטארט‪-‬אפ ישראליים בידי העולם המתפתח‬
‫‪52‬‬
‫‪54‬‬
‫יעל אברדם‬
‫מושב מסכם‬
‫‪55‬‬
‫במקום שבו המדינה קרסה‪ :‬איך יוצרים שותפויות באזורי הפקר שבהם‬
‫המיליציות והכאוס שולטים והמדינה איבדה אחיזה‬
‫‪55‬‬
‫איתי אנגל‬
‫‪6‬‬
‫דברי פתיחה‬
‫על ד”ר יהודה פז ‪ /‬איתי‪ ‬אנגל‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי מתקיים זו השנה הרביעית ברציפות‪ .‬אין ספק כי כבר נוצרה "מסורת"‬
‫של אירוע שנתי המכנס את כל העוסקים במלאכת הקודש של הסיוע ההומניטרי והפיתוח‬
‫הבינלאומי‪ .‬אנו רואים לנגד עינינו כיצד הולכת ונבנית קהילת פיתוח ישראלית‪ ,‬קהילה המורכבת‬
‫מנשים וגברים ערכיים המחויבים לערכים גלובליים של צדק‪ ,‬אחריות וסולידריות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫השנה בחרנו להתמקד בנושא של "שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה"‪.‬‬
‫הבחירה בנושא זה נבעה מתוך הבנה כי אנו נמצאים במרכזם של תהליכי שינוי גלובליים אשר‬
‫יעצבו מחדש את תחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שינויים כלכליים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬פוליטיים וטכנולוגיים הפוקדים את העולם מאתגרים את צורות שיתוף‬
‫הפעולה המסורתיות בין הצדדים התורמים ובין הצדדים המוטבים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי‪.‬‬
‫שינויים אלה מתרחשים בעקבות משברים כלכליים במדינות המערב וצמצום בתקציבים המופנים‬
‫לסיוע ופיתוח בינלאומי‪ .‬נוספות על כך צמיחתן של כלכלות חדשות במדינות ה‪ ,BRICS-‬עליית‬
‫כוחה של חברה אזרחית גלובלית הפועלת באמצעות המדיה החברתית ומעלה דרישות ליעילות‬
‫ושקיפות בעבודת הפיתוח וכן מעורבות הולכת וגוברת של המגזר הפרטי בשותפויות בין מגזריות‬
‫לפיתוח – כל אלה מייצרים מודלים חדשים של שותפויות שנרצה ללמוד ולחקור בכנס זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫סיד ישראל שם לו למטרה להניע את החברה בישראל למעורבות נרחבת בתחום הסיוע והפיתוח‬
‫הבינלאומי באמצעות יצירת פלטפורמה מקצועית המשלבת עשייה ושיח‪ .‬השנה הצלחנו למסד את‬
‫הפעילות של סיד ישראל על ידי קליטת צוות בשכר ותחילת פעילות מסודרת בתחומים של חינוך‪,‬‬
‫העלאת מודעות ציבורית‪ ,‬שינוי מדיניות ממשלתית כלפי התחום ובניית יכולות של ארגוני הסיוע‬
‫הישראלים לפעול ביעילות ובמקצועיות ברחבי העולם המתפתח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לאחרונה הלך לעולמו ד"ר יהודה פז‪ ,‬היו"ר המייסד של סיד ישראל ואיש פיתוח ותיק‪ .‬יהודה היה‬
‫מורה גדול עבור כולנו‪ ,‬שהוביל את כולנו בחזון גדול ובאנרגיות אינסופיות להתאהב בתחום הפיתוח‬
‫שכינה אותו "הנשמה היתרה" של מדינת ישראל‪ .‬יהודה יחסר לנו מאוד אך מורשתו וערכיו ימשיכו‬
‫ללוות אותנו שנים רבות‪ .‬שגשוגו של תחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי בישראל הוא ללא ספק‬
‫הדבר שלו ייחל יהודה יותר מכול‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫יהי זכרו ברוך‬
‫‪ ‬‬
‫אריאל‪ ‬דלומי‬
‫מנכ"ל סיד ‪ -‬ישראל‬
‫אני מנסה לדמיין תרחיש של חיי בלי שהייתי מכיר את יהודה פז‪ .‬איזה תרחיש נורא…‪.‬‬
‫כל כך הרבה מהדברים הגדולים בחיי כמה הייתי מפסיד‪ .‬לא הייתי מודע אליהם ולא הייתי נתקל‬
‫בהם‪ .‬בין היתר לא הייתי מגיע לרואנדה‪ ,‬קונגו‪ ,‬דרום אפריקה‪ ,‬קניה‪ ,‬טנזניה או אתיופיה‪ .‬לא הייתי‬
‫מתחבר לאנשים‪ ,‬תרבויות והסטוריה שריתקו אותי ושינו את מהלך חיי וכנראה שלא היה בוער‬
‫בי הלהט להגיע לאותם מקומות‪ ,‬להבין מה מתרחש שם ולהאיר את עיניהם של אחרים בנוגע‬
‫למצוקות של עולם ובני אדם ולעורר בקרבם מחשבה ועניין‪.‬‬
‫בשביל שכל הדברים האלה כן יתרחשו הייתי צריך להיתקל בדמות שתהיה כל כך מרשימה ויוצאת‬
‫דופן באופן שתצעיד את חיי בכיוון חדש‪.‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫נפגשתי עם יהודה פז כשהייתי עורך חדשות החוץ בגלי צה"ל ואירועים דרמטיים החלו להתרחש‬
‫באפריקה‪ .‬רציתי להבין טוב יותר מה שקורה שם וקולגה מעולם העיתונות (ניצן הורביץ שכיום‬
‫משמש כחבר כנסת)‪ ,‬הציע לי ללכת אליו‪ .‬כוונתי היתה בסך הכל‪ ‬להבהיר לעצמי טוב יותר כמה‬
‫נקודות ואז‪ ,‬כמו שעושים כמעט כל העיתונאים‪ ,‬לחזור לאולפן ולדווח על מה שקורה באפריקה‪ ,‬או‬
‫בעולם בכלל‪ ,‬מתוך אותו האולפן‪ .‬בלי לצאת לשטח‪ .‬בלי לראות או להכיר את האנשים שעליהם‬
‫אני מדבר‪ .‬ואז הוא התחיל לדבר‪ .‬הרושם הראשוני שלי ממנו היה בכלל קשור לסאונד‪ .‬איזה קול‬
‫עמוק‪ .‬איזו נוכחות‪ .‬זה היה מהפנט עוד לפני שבכלל הגיע התוכן‪ .‬והיה משהו נוסף שהגיע עוד לפני‬
‫התוכן‪ .‬הלהט שבו הוא דיבר‪ .‬מהלהט שבהופעתו ודבריו היה לי ברור כבר אחרי דקה שאני נכנס‬
‫כעת לעולם‪ ,‬לסיפור של ארצות ואנשים‪ ,‬שאין שום דבר שהוא יותר חשוב ומרתק מהם‪.‬‬
‫אני מעריך שאם מישהו אחר היה מתאר לעצמי‬
‫את מה שמתרחש ברואנדה או בדרום אפריקה‬
‫אותם ימים הייתי מאזין בקשב‪ ,‬מרכין ראש‬
‫ברגעים הקשים ולוקח‪ ‬איתי‪ ‬הדברים למשך‬
‫שעה או שעתיים לכל היותר‪ ,‬עד שהייתי נשאב‬
‫חזרה לחיי הנוחים והמעניינים דים (כך לפחות‬
‫חשבתי על חיי אז)‪ .‬אבל כשיהודה סיים לדבר‬
‫הרגשתי כמו מי שנתבשר בשורה גדולה‪ .‬שמכאן‬
‫והלאה אני מחוייב לשנות משהו מאד מהותי‬
‫בחיי‪ .‬הסתובבתי בראש עם רואנדה‪ ,‬ההסטוריה‬
‫שלה‪ ,‬הרעל הקולוניאליסטי שהוחדר בה‪ ,‬הטבח‬
‫שמתחיל להתרחש בה והעולם שעומד מנגד‪,‬‬
‫כמו גם רוב העיתונאים שעמדו מנגד‪ .‬לא עניין‬
‫אותי שום דבר אחר‪ .‬היה ברור לי‪ ,‬בניגוד מוחלט לחיי שעתיים קודם לכן‪ ,‬שאני איכשהו אגיע לשם‪.‬‬
‫לא מתישהו‪ .‬עכשיו‪ .‬עם או בלי כסף‪ .‬עם או בלי ידיעה או בטחון לגבי מה שמצפה לי שם‪ .‬למרות‬
‫שיהודה עצמו לא אמר לי את המשפט המפורש‪ ,‬שמעתי את הקול שלו‪ .‬קול שאמר לי ללכת‪.‬‬
‫להיות שם על אמת‪ .‬כי אנחנו חלק מהעולם הזה‪.‬‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪7‬‬
‫בימים הנוראים ההם של הטבח ברואנדה‪ ,‬ברגעים ההסטוריים שדיברתי עם נלסון מנדלה יום‬
‫לפני שהפך לנשיא דרום אפריקה‪ ,‬בפרוייקט שייסדתי עם חברים לסיוע לנשים הנאנסות בקונגו‪,‬‬
‫במלחמת האזרחים בקניה וגם כשלהנאתי טיפסתי על הקילימנג’רו בטנזניה‪ ,‬חשבתי לא פעם איזה‬
‫בר מזל אני שהכרתי את המקומות והאנשים האלה וכמה השתנו חיי מרגע ששהם חדרו לליבי‬
‫באופן כל כך עמוק‪.‬‬
‫וחשבתי שם גם על יהודה‪ .‬חיכיתי לחזור לארץ ולספר לו מה ראיתי‪ ‬ומה הבנתי‪ .‬ההרגשה שאני יכול‬
‫לעניין את האיש שבזכותו נכנסתי לעולמות האלה‪ ,‬היתה אדירה‪.‬‬
‫דיברנו על אפריקה ועל אסיה‪ .‬כמובן שדיברנו על טיבט שם חי ופעל בנו מייקי עם אותו להט וחיבור‬
‫למקום ולאנשים‪ .‬ודיברנו על רעיונות של שיתוף‪ ,‬כלכלה‪ ,‬צדק וחוסר צדק ומוסר בסיסי שבין אדם‬
‫לחברו ובין האדם למקום‪.‬‬
‫כמו בפעם הראשונה שנפגשנו‪ ,‬כך גם כל עשרים השנים לאחר מכן‪ ,‬הרגשתי שכשיהודה מדבר על‬
‫מקום כלשהו אז המקום הזה‪ ,‬על האנשים שבו‪ ,‬היה הופך להרבה יותר חשוב והרבה יותר מרתק‬
‫מכפי שהוא היה חמש דקות קודם לכן‪ .‬כמה אהבה ותשוקה אמיתית היו לו לבני אדם ולרעיונות‬
‫שבהם האמין‪.‬‬
‫יהודה פז היה אחד האנשים היחידים שהכרתי שלא ברח מהתמודדות‪ ,‬קושי או זוועות‪.‬‬
‫אבל שלא כמו רוב האנשים שלכל היותר קוננו על המצוקות והאסונות של אחרים‪ ,‬הוא תמיד היה‬
‫פרקטי‪ .‬מה אפשר לעשות‪ ,‬הוא היה שואל‪ .‬כי הרי חייב להיות משהו שאפשר לעשות‪.‬‬
‫די היה בכריזמה האדירה שלו‪ ,‬בחיוך הגדול שלו וההבנה שלפניך עומד אדם שניתן‬
‫ב‪ 100%-‬לסמוך על אישיותו והכישורים שלו‪ ,‬כדי שגם אתה תתחיל להשתכנע שזה נכון‪ .‬אפשר‬
‫לעשות הכל‪.‬‬
‫האגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל‬
‫סיד ישראל הוא הסניף המקומי של ארגון סיד הבינלאומי המהווה פורום עולמי של אנשים ומוסדות‬
‫העוסקים בפיתוח כלכלי וחברתי בר‪-‬קיימא מאז ‪ .1957‬במשך השנים ניצב ארגון סיד הבינלאומי‬
‫בחזית הפיתוח של התאוריה והמעשה בתחום הפיתוח הבינלאומי‪ .‬כיום מונה הארגון למעלה‬
‫משלושת אלפים חברים ב‪ 80-‬מדינות וכ‪ 45-‬שלוחות ברחבי העולם‪.‬‬
‫תודות לרשת בינלאומית ענפה זו גדלה השפעתו של סיד והוא זוכה למעמד מיוחד כגוף מייעץ‬
‫בקרב ארגונים בינלאומיים רבים‪ .‬הסניף הישראלי חידש את פעילותו ב‪ 2011-‬ומהווה פלטפורמה‬
‫לפעילות‪ ,‬לימוד ובניית קשרים עבור קהילה רחבה של אנשי אקדמיה‪ ,‬סטודנטים‪ ,‬מומחי פיתוח‪,‬‬
‫והמגזר העסקי וארגונים לא ממשלתיים‪.‬‬
‫חזונו של הסניף הישראלי הוא סיוע ופיתוח בינלאומי מקצועי ופורה‪ ,‬המבוצע על ידי חברה ישראלית‬
‫ערכית ומעורבת באמצעות יחידים‪ ,‬ארגונים ומוסדות ממלכתיים הפועלים במשותף עם חברות‬
‫בעולם המתפתח ובאזורי מצוקה על בסיס כבוד והדדיות‪.‬‬
‫‪www.sid-israel.org‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫הוא לא פחד להטיף גם למה שלא היה אופנתי אותו רגע‪ .‬הרעיונות שלו על סוציאליזם וקואופרציה‬
‫לעיתים נתפסו כמחשבות מיושנות שאינן מתאימות לעולמנו‪ .‬אבל ראה יהודה‪ ,‬איך היום‪ ,‬בפתח‬
‫‪ ,2014‬העולם מדבר על אותם הדברים עליהם דיברת‪.‬‬
‫אחרי אסונות של קפיטליזם רצחני‪ ,‬טייקונים מנותקים מאזרחים ומדינות שסוגדות לאותם טייקונים‬
‫ולניהול עסקים קר‪ ,‬אנשים הרימו קול מחאה‪ .‬אם זה בישראל‪ ,‬בעולם הערבי‪ ,‬בדרום אמריקה‪ ,‬אסיה‪,‬‬
‫אירופה‪ ,‬בעולם העשיר ובעולם העני‪ ,‬עמים שלמים מרימים קול ואומרים שלא עוד‪ .‬משהו בעולם‬
‫הזה צריך להשתנות‪.‬‬
‫כשאני חושב על זה וכשאני נזכר באפקט של ההיכרות שלי‪ ‬איתך‪ ,‬הרושם שלי הוא שכמו אז כך גם‬
‫היום‪ ,‬העולם שמע את הקול שלך‪.‬‬
‫הרי אי אפשר שלא ללכת אחרי הקול הזה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪9‬‬
‫השותפים שלנו‬
‫השותפים שלנו‬
‫מש”ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושת”פ בינלאומי במשרד החוץ‬
‫החוג ללימודי אפריקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫התוכנית הבין האוניברסיטאית ללימודי אפריקה‬
‫מש"ב – הסוכנות הישראלית לסיוע ושת"פ בינלאומי במשרד החוץ הוקמה בסוף ‪ .1957‬מש"ב‬
‫הוא גוף הסיוע הרשמי של מדינת ישראל המופקד על גיבוש‪ ,‬הובלה ויישום דיפלומטיית הפיתוח‬
‫של מדינת ישראל‪ .‬מש"ב עוסק בפעילות אופרטיבית של שיתוף פעולה וסיוע למדינות מתפתחות‬
‫ברחבי העולם וכן בשילובה ומעורבותה של מדינת ישראל בפורמים העוסקים בגיבוש מדיניות‬
‫הפיתוח העולמית‪.‬‬
‫צמצום העוני אומץ כיעד עולמי על ידי עצרת האו"ם‪ ,‬ולישראל יש יכולות סיוע מוכחות ומוניטין‬
‫בתחומים רבים הנוגעים ליעד זה‪ :‬הבטחת מזון‪ ,‬חקלאות ומים‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬העצמת נשים‪ ,‬יזמות‬
‫עסקית‪ ,‬פיתוח קהילתי וכפרי‪ ,‬התמודדות עם שינויי אקלים ועוד‪.‬‬
‫דפוס הפעילות של מש"ב הוא פיתוח המשאב האנושי על פי הצרכים במדינות המסתייעות‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות פועל מש"ב כחלק משותפויות לצורכי פיתוח לצד מדינות תורמות וארגונים בינלאומיים‬
‫שונים ומקדם שותפויות עם החברה האזרחית והסקטור הפרטי‪ .‬עד היום הכשיר מש"ב כ‪ 270-‬אלף‬
‫משתלמים מכ‪ 132-‬מדינות ומקיים עשרות פרויקטים לפיתוח במדינות המתפתחות‪.‬‬
‫‪Mashav.mfa.gov.il‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪10‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫התוכנית הבין‪-‬אוניברסיטאית ללימודי אפריקה נפתחה לראשונה בישראל בשנת הלימודים תשע"א‬
‫(‪ .)2010‬התוכנית כוללת מגוון עשיר של קורסים שעוסקים באפריקה מהיבטים היסטוריים‪ ,‬פוליטיים‪,‬‬
‫גיאוגרפיים‪ ,‬תרבותיים ודתיים‪ ,‬ומטרתה היא להקנות לסטודנט מיומנויות מחקריות לחקר חברות‬
‫ותרבויות אפריקאיות‪.‬‬
‫הלימודים בתוכנית זו הם במסגרת לימודי תואר ראשון במתכונת דו‪-‬חוגית‪ .‬החדשנות‬
‫בתוכנית היא בכך שהיא מאפשרת לסטודנט ללמוד קורסים בנושאי אפריקה הן באוניברסיטה‬
‫שבה הוא רשום הן באוניברסיטאות האחרות השותפות לתוכנית‪ :‬אוניברסיטת תל אביב‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה‪ .‬שיתוף הפעולה בין מוסדות הלימוד מרחיב‬
‫את האפשרויות ומעשיר את תוכנית הלימודים‪ .‬לבוגרי תוכנית זו יוענק התואר‪" :‬בוגר בלימודי‬
‫אפריקה בתוכנית הבין‪-‬אוניברסיטאית"‪ ,‬שאותו יקבלו באוניברסיטת האם שבה הם רשומים‪.‬‬
‫מטרת התוכנית היא להקנות לסטודנטים‪:‬‬
‫⋅ ידע חדשני להבנת תהליכים היסטוריים‪ ,‬פוליטיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים בהקשר של אפריקה‬
‫⋅ מיומנויות מחקריות לחקר חברות ותרבויות אפריקאיות‬
‫⋅ ידע מפורט על תולדותיו ותרבותו של אזור אחד לפחות מאזורי אפריקה בתקופה מוגדרת‪.‬‬
‫מטרת התוכנית היא גם לאפשר התוודעות לגישות מתחומים אחרים לשם הבנת אפריקה (כגון‬
‫מדע המדינה‪ ,‬סוציולוגיה ואנתרופולוגיה)‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪11‬‬
‫השותפים שלנו‬
‫השותפים שלנו‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫ע"ש בוב שאפל‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי‪,‬‬
‫אוניברסיטת תל אביב‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית מקיים לימודים לתואר ראשון‪ ,‬תואר שני ותואר שלישי‪ ,‬שמטרתם‬
‫להכשיר עובדים סוציאליים לצרכים המגוונים של החברה בישראל – מהגשת שירותי רווחה‬
‫בארגונים שונים ועד ליישומים מתקדמים בתפקידי ִמנהל‪ ,‬הדרכה ומחקר‪.‬‬
‫תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי באוניברסיטת תל אביב פועלת כדי למנף את יכולות‬
‫החדשנות של ישראל לטובת אספקת פתרונות לבעיות העולם המתפתח‪ .‬התוכנית פועלת כדי‬
‫להצמיח בארץ את התשתית הנדרשת להפיכת ישראל למקור חשוב של פתרונות חדשניים‬
‫לאתגרי העולם המתפתח בתחומים כגון חקלאות‪ ,‬בריאות‪ ,‬מים‪ ,‬חינוך ו‪ .ICT -‬צוות התוכנית‬
‫עובד בשיתוף פעולה הדוק עם המגזר הממשלתי והפרטי ועם החברה האזרחית לפיתוח כלי‬
‫מדיניות‪ ,‬מוסדות ותוכניות המסייעות להקמתה של תעשיית פיתוח בינלאומי בישראל‪ .‬תוכנית‬
‫פירס מספקת לחברות וליזמים ישראלים מגוון רחב של פרסומים‪ ,‬סמינרים‪ ,‬ימי עיון ותחרויות‬
‫חדשנות המסייעות בבניית היכולות של הקהילה העסקית בישראל לגשת לשווקים מתפתחים‬
‫ולתעשיית הפיתוח הבינלאומי‪.‬‬
‫הלימודים מכשירים עובדים סוציאליים המסוגלים להפעיל טווח רחב של התערבויות בקרב‬
‫הפרט‪ ,‬המשפחה‪ ,‬הקהילה והחברה‪ ,‬ולספק שירותים וסיוע לאוכלוסיות מגוונות בארגוני רווחה‬
‫שונים‪ .‬ההכשרה מיועדת לפתח עובדים סוציאליים המסוגלים לעבוד בארגוני רווחה מגוונים הן‬
‫בסקטור הממשלתי או הממשלתי‪-‬מקומי‪ ,‬הן בסקטור הפרטי והן בסקטור הוולונטרי‪ .‬ארגונים אלו‬
‫כוללים מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות‪ ,‬שירותי שיקום‪ ,‬שירותים לקשישים‪ ,‬בתי‬
‫חולים ומרפאות של קופת חולים‪ ,‬מרכזים להתפתחות הילד‪ ,‬שירותי מבחן‪ ,‬הוסטלים לאנשים עם‬
‫מוגבלויות‪ ,‬בתי סוהר‪ ,‬ארגוני סנגור ועוד‪.‬‬
‫במסגרת הלימודים מתוודע הסטודנט למושגי יסוד במדעי החברה והרוח (פסיכולוגיה‪ ,‬סוציולוגיה‪,‬‬
‫כלכלה‪ ,‬משפט‪ ,‬פילוסופיה של המדע‪ ,‬שיטות מחקר‪ ,‬סטטיסטיקה ועוד)‪ ,‬רוכש הבנה על תהליך‬
‫התפתחותו של האדם ומשפחתו‪ ,‬לומד על מערכות מדינת הרווחה והשירותים החברתיים שבתוכם‬
‫ועמם הוא פועל ולומד את שיטות הפעולה של העבודה הסוציאלית‪ ,‬בסיסן התאורטי‪ ,‬האמפירי‬
‫והאתי‪ .‬הלימודים לתואר ראשון כוללים גם למידה בשדה והתנסות ממשית בשיטות העבודה‬
‫סוציאלית בארגונים שבהם היא פועלת‪.‬‬
‫תוכנית פירס עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל סחר חוץ והמדען הראשי של משרד הכלכלה‪,‬‬
‫משרד החוץ‪ ,‬מכון הייצוא והיועץ הלאומי לכלכלה במשרד ראש הממשלה‪ .‬התוכנית מפתחת‬
‫בשיתוף עם הגופים האלה פתרונות מדיניים לאתגרים‪ ,‬כגון מימון חדשנות לפיתוח בינלאומי‪,‬‬
‫יצירת שותפויות בין יזמים ישראלים ובין עמיתיהם במדינות מתפתחות וחשיפת קהילת היזמים‬
‫בארץ לצרכים והזדמנויות בעולם המתפתח‪ .‬תוכנית פירס תומכת גם‪ ,‬לצד הסניף הישראלי של‬
‫האגודה לפיתוח בינלאומי וקהילת ‪ ,ISRAELDEV‬בפיתוח קהילה של ארגונים ובודדים ישראליים‬
‫המעוניינים בהרחבת מעורבותה של ישראל בפיתוח בינלאומי‪.‬‬
‫מסגרת הלימודים היא חד‪-‬חוגית (מורחבת) וכלולים בתוכניתה‪ :‬מבואות במדעי החברה והרוח‪,‬‬
‫סטטיסטיקה ושיטות מחקר‪ ,‬שיעורים המתייחסים למדיניות חברתית וחקיקה‪ ,‬שיעורים בתאוריות‬
‫ובשיטות התערבות מקצועית של העבודה הסוציאלית‪ .‬ידע ומיומנות מוקנים באמצעות שיעורים‬
‫עיוניים ועל ידי התנסות מקצועית בשדה ובמעבדה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪13‬‬
‫מושב מרכזי‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫שותפויות בין מגזריות לפיתוח באג'נדה שלאחר שנת ‪2015‬‬
‫בטי מיינה‬
‫מנחה מושב‬
‫אריאל דלומי‬
‫מנכ”ל האגודה לפיתוח בינלאומי סיד – ישראל ומנכ”ל‬
‫משותף‪ ,‬אג’יק – מכון הנגב‬
‫‪ ‬‬
‫אריאל דלומי הינו בוגר תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון‬
‫ופוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב וכן בוגר תואר‬
‫שני בהצטיינות בפוליטיקה של המזרח התיכון מבית הספר‬
‫ללימודי המזרח ואפריקה באוניברסיטת לונדון‪ ,‬כמילגאי של קרן‬
‫‪ Chevening‬הבריטית‪ .‬במהלך לימודיו התמחה בפיתוח כלכלי של‬
‫המזרח התיכון‪.‬‬
‫לאריאל ניסיון רב שנים בעבודת פיתוח קהילתי הן בישראל והן בעולם המתפתח‪ .‬כמנכ”ל‬
‫משותף של ארגון אג’יק – מכון הנגב הוא לקח חלק בתכנון והפעלה של תוכניות רחבות‬
‫היקף בחברה הערבית‪-‬הבדואית בנגב וכן תוכניות פורצות דרך במזרח התיכון ובמדינות‬
‫מתפתחות בעולם‪ .‬תוכניות אשר לקח חלק בתכנון והפעלה הינן בתחומים נרחבים כגון‪:‬‬
‫תעסוקה‪ ,‬בריאות‪ ,‬סביבה‪ ,‬חינוך והתנדבות‪.‬‬
‫אריאל מרצה וכותב בתחום הפיתוח הקהילתי בקרב חברות בתהליכי מעבר‪ .‬במהלך‬
‫השנים הוא ניהל תוכניות ועבד במשותף עם קהלים ממדינות רבות וביניהן‪ :‬דרום אפריקה‪,‬‬
‫טנזניה‪ ,‬קניה‪ ,‬אוגנדה‪ ,‬ניגריה‪ ,‬סרי לנקה ועוד‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫מנכ"לית איגוד היצרנים בקניה וחברת הפאנל הגבוה של‬
‫האו"ם לאג'נדת הפיתוח לאחר ‪2015‬‬
‫הגברת בטי מיינה היא המנהלת הכללית של התאחדות התעשיינים של‬
‫קניה ומילאה תפקיד מרכזי בהפיכתה לארגון כלכלי‪ ,‬דינמי‪ ,‬אמין ומכובד‪.‬‬
‫ההתאחדות היא אחד הארגונים הכלכליים המובילים בקניה וחברים בה‬
‫כ‪ 700-‬איש‪ .‬התאחדות התעשיינים הקנייתית ידועה כתומכת נלהבת‬
‫ביצרנים‪ ,‬ובהנהגתה של בטי מיינה מיצבה עצמה ככזו‪ .‬ההתאחדות מקיימת‬
‫קשרים עם ארגונים דומים ברחבי קניה ובאזורים הקרובים לה‪.‬‬
‫מ‪ 2002–1997-‬שימשה בטי מיינה בתפקיד דומה במכון לעניינים כלכליים של קניה‪ .‬מנהיגותה‬
‫ועבודתה המסורה הביאו לפתיחת דיון ציבורי בנוגע למדיניות הממשלה וחקיקה‪ .‬אחד ההישגים‬
‫המרשימים של דיון זה היה קידום השקיפות של התקציב הממשלתי והאפשרות לבחון את יעילותו‪.‬‬
‫לגברת בטי מיינה קריירה בת עשרים שנה בחקר מדיניות ציבורית וסנגוריה‪ ,‬שבמהלכה יצרה‬
‫וקיימה קשרים עם ארגונים שונים‪ ,‬כגון המרכז ליושרה ציבורית בוושינגטון‪ ,‬הסוכנות השוודית‬
‫לפיתוח בינלאומי‪ ,‬תוכנית הפיתוח של האומות המאוחדות‪ ,‬המוסד למנהיגות בקניה‪ ,‬ארגון הפיתוח‬
‫ההולנדי‪ ,‬השגרירות ההולנדית‪ ,‬המשרד לממשל מקומי (בקניה)‪ ,‬הבנק העולמי‪ ,‬עתיד אפריקה‬
‫ואחרים רבים‪.‬‬
‫לבטי מיינה תואר ראשון בכלכלת קרקע מטעם אוניברסיטת ניירובי ותואר שני בניהול פיתוח‬
‫מאוניברסיטת קולג' שבלונדון‪ .‬כמו כן השתתפה בקורסים רבים למנהיגות וניהול‪ .‬היא זכתה בכמה‬
‫ציונים לשבח מטעם נשיא קניה על עבודתה הקשה ועל חלקה במועצות מנהלים שונות‪ ,‬ביוזמות‬
‫אזרחיות ובמנהל הציבורי‪.‬‬
‫ב‪ 2009–2008-‬נמנתה בטי מיינה עם אישים אפריקניים מוכרים נוספים שפעלו בשירות הנציבות‬
‫האפריקאית של ראש ממשלת דנמרק‪ .‬נציבות זו נועדה לפתח ולשכלל את שיתוף הפעולה של‬
‫דנמרק עם אפריקה‪.‬‬
‫ב‪ 2012-‬מונתה בטי מיינה על ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות ליועצת רמת דרג בדיונים‬
‫הנוגעים לפיתוח גלובלי לאחר שנת ‪ – 2015‬תאריך היעד לקיום מטרות פיתוח המילניום (‪.)MDG‬‬
‫פרויקט זה כולל אתגרי פיתוח חדשים על סמך הניסיון שנצבר ביישום ה‪ MDG-‬על הצלחותיו‬
‫ועל השיפורים שנעשו בעקבותיו‪ .‬הפאנל הגיש את הדו"ח למזכיר האומות המאוחדות במאי ‪.2013‬‬
‫‪14‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪15‬‬
‫צורות משתנות של שותפויות לסיוע הומניטרי ופיתוח בינלאומי‬
‫פרופ’ דורתאה הילהורסט‬
‫פרופ' דורתאה הילהורסט‪ ,‬מומחית לתחום הסיוע והשיקום‬
‫ההומניטרי באוניברסיטת ‪ Wageningen‬והמזכירה הכללית‬
‫של האגודה הבינלאומית ללימודי פיתוח‬
‫דורתאה הילהורסט היא פרופסור לסיוע ופיותח הומניטרי באוניברסיטת‬
‫‪ .Wageningen‬מחקרה עוסק בדרכים שבהן אנשים מחפשים גישה‬
‫למקורות קיום ולשירותים שונים בעת משבר הומניטרי‪.‬‬
‫המחקר עוסק גם בדרך שבה מוסדות יוצרים ומחוללים שינוי בעת משבר ובאופן שהשקעות לצורכי‬
‫סיוע משפיעות על התנאים והחברות שחוות משברים הומניטאריים‪ .‬פרסומיה של פרופ' הילהורסט‬
‫מתמקדים בעיסוק היומיומי בסיוע הומניטרי‪ ,‬הפחתת הסיכון הנגרם מאסון‪ ,‬הסתגלות לשינויי‬
‫אקלים‪ ,‬יצירת שלום ושיקום‪ .‬פרופ' הילהורסט מתאמת תוכניות מחקר באנגולה‪ ,‬קונגו‪ ,‬אפגניסטן‪,‬‬
‫אתיופיה‪ ,‬סודן‪ ,‬מוזמביק ואוגנדה‪.‬‬
‫עבודת הדוקטורט שלה עסקה בפיתוח של ארגונים בלתי ממשלתיים (‪ )NGO‬בפיליפינים‪ ,‬ברשתות‬
‫המקיפות אותם‪ ,‬בלקוחות ובתורמים‪ .‬כיום היא משמשת מזכירה כללית של האגודה הבינלאומית‬
‫ללימודים הומניטריים‪.‬‬
‫מדיניות סיוע ופיתוח במזרח התיכון המשתנה‬
‫דויד ר‪ .‬הארדן‬
‫מנהל המשלחת לגדה המערבית ורצועת עזה ‪USAID -‬‬
‫דויד ר‪ .‬הארדן התמנה למנכ”ל משלחת ‪ USAID‬בגדה המערבית ורצועת‬
‫עזה ביולי‪ .2013 ,‬לפני כן‪ ,‬הוא כיהן כסמנכ”ל משלחת ‪ USAID‬בעיראק‬
‫שם ניהל תקציב רב שנתי של ‪ 1.3‬מיליארד דולר שיועד למשימות פיתוח‬
‫יכולות בתחומי הבריאות והחינוך‪ ,‬דמוקרטיה וצמיחה כלכלית‪.‬‬
‫למר הארדן ניסיון רב בפעילות במזרח התיכון ולאחרונה הוא שירת במשך שלוש שנים כיועץ בכיר‬
‫ושליח מיוחד לשלום במזרח התיכון‪ .‬מר הרדן סייע לעצב וליישם מדיניותה של ארה”ב כלפי פיתוח‬
‫כלכלי פלסטיני וגם מדיניות ביטחונית ישראלית הקשורה למסחר עם הרשות הפלסטינית‪.‬‬
‫בין השנים ‪ 2005 – 2009‬מר הארדן שימש כסגן ראש משלחת ‪ USAID‬בגדה המערבית ורצועת‬
‫עזה‪ .‬במשך אותה תקופה הוא ניהל תקציב של ‪ 1.2‬מיליארד דולר‪ ,‬למטרות פיתוח בתחומי‬
‫הדמוקרטיה‪ ,‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬תשתיות ובפעילויות המגזר הפרטי בגדה המערבית וברצועת עזה‪.‬‬
‫בחודש ספטמבר‪ ,2011 ,‬מר הארדן ייסד את הנוכחות הראשונה של ‪ USAID‬בלוב‪ .‬הוא היווה חלק‬
‫מצוות במשלחת שהורכבה מאנשים מתוך הארגון ומטרתם הייתה לפתוח מחדש ולבסס מחדש‬
‫פעולות בסיסיות כמענה לדרישות ההומניטאריות במשך ומייד לאחר המלחמה ולסייע במעבר‬
‫הפוליטי משלטונו הקודם של קדאפי‪ .‬הוא היה הנציג הבכיר של ארה”ב בשטח וניטר סיוע בסך‬
‫‪ 95‬מיליון דולר מטעם ארה”ב‪.‬‬
‫מטעם ‪ ,USAID‬מר הארדן שירת כיועץ משפטי אזורי במרכז אסיה בין השנים ‪2003 – 2005‬‬
‫ובדרום אסיה בין השנים ‪.1999 – 2003‬‬
‫מר הארדן למד ערבית‪ ,‬רוסית ושפת תושבי בנגלה‪-‬דש‪ .‬הוא קיבל תואר במשפטים מטעם‬
‫אוניברסיטת ג’ורג’טאון ‪ .‬לתואר מ‪.‬א‪ .‬הוא למד מדעי המדינה באוניברסיטת קולומביה ולתואר ב‪.‬א‪.‬‬
‫הוא למד לימודי ממשל באוניברסיטת פראנקלין ו‪-‬מארשל‪ .‬לפני כניסתו למשרד החוץ‪ ,‬מר הארדן‬
‫עבד כעורך דין של תאגיד בניו יורק ובשרלוט צפון קרוליינה וקודם לכן הועסק כיועץ בפשוואר‪,‬‬
‫פקיסטאן והתנדב במסגרת חיל השלום ב‪-‬בוטסוואנה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪17‬‬
‫מושב ‪1‬‬
‫בחינה ביקורתית של שותפויות בפיתוח בינלאומי‬
‫אסטרטגיית הקיימות כאמצעי לבנייה אפקטיבית של‬
‫תהליכי פיתוח בינלאומיים במציאות גלובלית משתנה‬
‫מנחת מושב‬
‫ד”ר תמי זילברג – מומחית לפיתוח והטמעת קיימות המרכז הישראלי לאחריות‬
‫חברתית‬
‫ד”ר עליזה בלמן ענבל‬
‫ראש תוכנית פירס לחדשנות ופיתוח בינלאומי וסגנית מנהלת‬
‫תוכנית מנה לביטחון תזונתי באוניברסיטת תל אביב‬
‫‪ ‬‬
‫ד”ר עליזה בלמן ענבל היא ילידת קנדה ובעלת תואר דוקטור בניהול‬
‫פיתוח בינלאומי מטעם אוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון‪ ,‬תואר מוסמך ביחסים‬
‫בינלאומיים מטעם אוניברסיטת קיימברידג’ ותואר מוסמך בניהול עסקים‬
‫מטעם אוניברסיטת בוסטון‪-‬בריסל‪ .‬ד”ר בלמן ענבל היא מנהלת התוכנית‬
‫לחדשנות ופיתוח בינלאומי בבית הספר לממשל ולמדיניות ע”ש הרטוך באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫לפני שהצטרפה לאוניברסיטת תל אביב השתייכה ד”ר עליזה בלמן ענבל לסגל הבכיר בבנק‬
‫העולמי ושימשה יועצת למגוון רחב של ארגונים בינלאומיים ובהם‪ :‬ה‪ ,ILO-‬ה‪ ,OECD-‬הבנק‬
‫האסיאתי לפיתוח ואחרים‪.‬‬
‫ד”ר עליזה בלמן ענבל שירתה עשר שנים כדיפלומטית בשירות החוץ הישראלי והייתה מנהלת‬
‫הפעילות של מש”ב‪ -‬הסוכנות הישראלית לשת”פ ופיתוח בינלאומי‪ ,‬משרד החוץ במזרח התיכון‪,‬‬
‫סגנית השגריר בקינשאסה וחברה במשלחת לאיחוד האירופי‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫תחום הקיימּות‪ ,‬המוכר גם כ”אחריות חברתית”‪ ,‬מעורר בשנים האחרונות עניין רב הן בקרב‬
‫גורמים אקדמיים והן בקרב העוסקים בניהול מעשי‪ .‬קיימות היא תפיסת עולם המחייבת הטמעת‬
‫ומובנים‪,‬‬
‫ְ‬
‫שיקולים חברתיים‪ ,‬סביבתיים וכלכליים בניהול וקבלת החלטות‪ ,‬ועמידה בעקרונות ברורים‬
‫המבטיחים התנהלות נכונה‪ ,‬שקופה ואחראית‪ .‬תפיסת עולם זו רלוונטית במיוחד במציאות גלובלית‬
‫רוויית אתגרים‪ ,‬המתאפיינת בשינויים תכופים ומהירים‪ ,‬שערוריות פיננסיות ואתיות בעולם התאגידי‬
‫ומשבר אמון הולך וגובר הנובע מהתנהלותם של ארגונים מכל המגזרים (הממשל‪ ,‬המגזר העסקי‪,‬‬
‫המגזר השלישי)‪.‬‬
‫התקנים והמדריכים השונים לניהול קיימות מספקים תפיסה סדורה המבטיחה‪:‬‬
‫⋅ הבנת הערך האסטרטגי באימוץ קיימות‬
‫⋅ זיהוי סיכונים וסיכויים על בסיס מכלול שיקולי קיימות קריטיים‬
‫⋅ אימוץ חשיבה אינטגרטיבית המכוונת לניהול הידע בטווח הארוך‬
‫⋅ יצירת שותפויות בין מגזרים ובתוכם לשם העצמה חברתית‪-‬אנושית‪ ,‬מינוף יכולות ויצירת ערך‬
‫⋅ גיבוש חזון אנושי‪ ,‬סביבתי וכלכלי חדש‪ ,‬שיהלום את צורכי העתיד יותר מהגישות הקיימות‬
‫⋅ הטמעת תפיסת הקיימות באג’נדה של הסיוע והפיתוח הבינלאומיים עשויה לתרום לתפיסה‬
‫הניהולית של פרויקטים בינלאומיים ולאופן התנהלותן של מדינות מתפתחות‪.‬‬
‫בדרך זו יכולה הקיימות להבטיח התנהלות נכונה‪ ,‬אתיקה גבוהה ויצירת ערך לכל הצדדים המעורבים‪.‬‬
‫ד”ר תמי זילברג‬
‫מומחית לפיתוח והטמעת קיימות; יו”ר הוועדה הטכנית של מכון התקנים‬
‫לכתיבת תקן ישראלי ‪ - 10000‬התקן לניהול אחריות חברתית; נציגת‬
‫ישראל בקבוצת העבודה של ‪ ,ISO‬שכתבה את ‪ - ISO26000‬התקן הבינ”ל‬
‫לניהול אחריות חברתית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 052-2525077‬‬
‫‪18‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪19‬‬
‫תפקידיהם של קהילות‪ ,‬מנהיגים מקומיים וגורמים‬
‫בינלאומיים ושתופי הפעולה ביניהם בפיתוח קהילות‬
‫תוכנית יורומד לשוויון מגדרי‪ :‬חוזקות וחולשות‬
‫בשיתופי פעולה בין המגזר העסקי והמגזר הפוליטי‬
‫ענבר זיו‪ -‬מייסדת ומנכ"לית‪ ,‬סיפתח ‪ -‬המרכז הירושלמי ליזמות‪ ,‬ויועצת תכניות‬
‫ושיווק ‪Spark MicroGrants‬‬
‫יהודית נייסה גבאי– יועצת עצמאית לארגונים ניהול והערכת פרויקטים‬
‫ארגוני סיוע ופיתוח‪ ,‬העובדים עם קהילות במדינות מתפתחות‪ ,‬מתקשים לייצר פרויקטים בעלי‬
‫השפעה לטווח ארוך‪ .‬אחת הסיבות המרכזיות לכך היא היעדר שיתוף אמתי עם הקהילות המקומיות‬
‫שהארגונים האלו מנסים לקדם‪ .‬בעקבות זאת גדלה המודעות בצורך לערב את הקהילות בפיתוח‬
‫העצמי שלהן ולפתח מודלים בינלאומיים המושתתים על שותפות בין הארגון המסייע ובין הגורמים‬
‫המקומיים‪ .‬כאשר ניגשים לאתגר כזה מתעוררות שתי שאלות מרכזיות‪ .‬הראשונה היא כיצד לעצב‬
‫מודל שימקם את הכוח בידיים של הקהילות ויבנה את היכולת שלהן להוביל תהליכי פיתוח עצמי‬
‫באופן מקצועי‪ ,‬אחראי ודמוקרטי‪ .‬השאלה השנייה‪ ,‬הקשורה לדינמיקה בין הגורמים הלוקליים‬
‫והגלובליים‪ ,‬היא מה צריך להיות תפקידם של גורמים בינלאומיים בזירה החדשה של פיתוח עצמי‬
‫של קהילות‪.‬‬
‫שתי הסוגיות הללו יידונו באמצעות הצגת מודל חדש שפותח על‪-‬ידי ארגון ‪Spark MicroGrants‬‬
‫ומיושם על ידו בקהילות מוחלשות במזרח אפריקה‪ .‬המודל של ‪ Spark‬מבוסס על שני עקרונות‬
‫מרכזיים‪ :‬הקהילות עצמן מתכננות‪ ,‬מיישמות ומתחזקות פרויקטים בעלי השפעה חברתית על‬
‫הקהילה‪ ,‬וכך הן מובילות את הפיתוח שלהן בעצמן; המנחים שמדריכים את הקהילות בתהליך זה‬
‫הם מנהיגים צעירים מקומיים‪.‬‬
‫‪ 97%‬מהפרויקטים הקהילתיים האלו ממשיכים לפעול גם שנה ושנתיים לאחר סיום מעורבותו של‬
‫‪ ,Spark‬ובכך מהווה הארגון פרדיגמה מרתקת שניתן לענות באמצעותה על השאלה הראשונה‬
‫שהצבנו בפנינו‪ .‬בנוגע לשאלה השנייה‪ Spark ,‬מאפשר לנו לבחון את תפקידיהם של הגורמים‬
‫הלוקליים והגלובליים במסגרת המודל השיתופי של הארגון ולחקור את הדינמיקה והקשרים שנוצרים‬
‫במסגרת זו בין הקהילות‪ ,‬חברי הצוות המקומיים והבינלאומיים והגופים התורמים של הארגון‪.‬‬
‫ענבר זיו‬
‫ענבר זיו מסיימת בימים אלו תואר שני בלימודי פיתוח קהילות באוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪ .‬במסגרת לימודיה עברה התמחות בת ארבעה חודשים‬
‫ב‪ Spark MicroGrants-‬ברואנדה‪ .‬לענבר רקע עשיר וניסיון רב בעשייה‬
‫ויזמות חברתית‪ ,‬וכיום היא מנהלת מרכז יזמות בירושלים בשם "סיפתח"‬
‫שייסדה לפני כשנתיים‪.‬‬
‫התוכנית האירופית "חיזוק השוויון בין גברים ונשים באזור היורומד" הושקה על ידי הנציבות האירופית‬
‫ב‪ 2008-‬למשך שלוש שנים‪ .‬הניהול של התוכנית הועבר באמצעות מכרז לקונסורציום בראשות‬
‫חברת הייעוץ הבלגית טרנסטק ו‪ – CAWTAR-‬מרכז נשים ערביות בתוניסיה‪ .‬מטרת התוכנית‬
‫הייתה להציע כלים כדי לתמוך בדינמיקה של תהליך פוליטי לקידום שוויון בין גברים ונשים בתשע‬
‫מדינות בדרום ומזרח הים התיכון (אלג'יריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬ישראל‪ ,‬לבנון‪ ,‬מרוקו‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬סוריה‬
‫והרשות הפלסטינית)‪ ,‬וכדי לחזק את יכולות הגופים העוסקים בנושא ולעקוב אחר יישום מסקנות‬
‫ועידת השרים של איסטנבול במרחב היורומד‪.‬‬
‫יוצגו וייבחנו ההיבטים החיוביים והשליליים של שותפות בין גופים ממשלתיים‪ ,‬כגון הנציבות‬
‫האירופית והמגזר הפרטי‪ ,‬כפי שהיא משתקפת ביישום וניהול התוכנית‪ .‬תוצגנה גם כמה המלצות‬
‫לשיתופי פעולה דומים בעתיד ‪.‬‬
‫יהודית נייסה גבאי‬
‫היא בעלת תואר מוסמך (‪ )MA‬בהצטיינות יתרה במדעי האסלאם מטעם‬
‫אוניברסיטת אלברט לודביג בפרייבורג בגרמניה‪ .‬בין ‪ 1998‬ו‪ 2011-‬הייתה‬
‫בעלת חברת ייעוץ לניהול פרויקטים לפיתוח מדינות מתפתחות שפעלה‬
‫בבלגיה במימון של האיחוד האירופאי בתחומי תרבות‪ ,‬שימור אתרים‪,‬‬
‫חינוך‪ ,‬וזכויות אדם‪ .‬במסגרת פעילותה צברה יהודית נייסה ניסיון במרוקו‪,‬‬
‫אלג'יריה‪ ,‬תוניסיה‪ ,‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬תורכיה‪ ,‬אזרביג'אן וויטנאם‪ ,‬ועסקה בניהול‬
‫שוטף‪ ,‬ביצוע פרויקטים‪ ,‬הצעות למכרזים והכשרות מקצועיות‪ .‬היא הייתה‬
‫גם אחראית בתוך הנציבות האירופית על הקמת התוכנית לשיתוף פעולה‬
‫בין‪-‬אזורי באגן הים התיכון בתחום שימור אתרים ותיירות (‪ ,)EUROMED HERITAGE‬הכוללת‬
‫‪ 27‬מדינות של האיחוד האירופי ו‪ 10-‬מדינות מאגן הים התיכון ובתוכן ישראל‪ .‬כמו כן הייתה אחראית‬
‫על ניהול התוכנית האזורית לקידום מעמד האישה במדינות ערב‪ .‬יהודית שבה לישראל ב‪2011-‬‬
‫ועובדת כעצמאית בתחום‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-5666485‬‬
‫‪[email protected] / 052- 8536862‬‬
‫‪20‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪21‬‬
‫מהגרי עבודה בענף החקלאות‬
‫יונתן פז – מנהל תכניות בתחום מהגרי עבודה ב‪CIMI-‬‬
‫פרויקט ‪ )Thailand-Israel Cooperation) TIC‬החל ביוני ‪ 2012‬בעקבות חתימת ההסכם הבילטרלי‬
‫בין ישראל לתאילנד‪ ,‬המעגן בתוכו את הגעתם של מהגרי עבודה תאילנדים לעבודה בחקלאות‬
‫בישראל‪ .‬במסגרת הפרויקט‪ ,‬הגיעו לישראל במשך ‪ 2013‬קרוב לששת אלפים עובדים‪.‬‬
‫הפרויקט מהווה נדבך מרכזי במאמצי ישראל לחתום על הסכמים בילטרליים כמנגנון החוסם‬
‫תופעות כגביית דמי תיווך לא חוקיים‪ ,‬עבדות מודרנית ואף סחר בבני אדם‪ .‬מטרתו לספק שירותי‬
‫הגירה לעובדים‪ ,‬לשמור על זכויותיהם ולמנוע גביית דמי תיווך לא חוקיים‪ .‬הפרויקט פועל במסגרת‬
‫שותפות בין‪-‬מגזרית – גורמים מרכזיים בהפעלתו כוללים רשויות ממשלתיות בשתי הארצות (רשות‬
‫ההגירה והאוכלוסין‪ ,‬נציגים של משרדי ממשלה בישראל ומשרד העבודה בתאילנד)‪ ,‬המרכז להגירה‬
‫בינלאומית (‪ ,CIMI‬ארגון לא‪-‬ממשלתי) וארגון ההגירה הבינלאומי (‪.)IOM Bangkok‬‬
‫יישום פרויקט מסוג זה מתאפיין במגוון אתגרים והזדמנויות‪ .‬הפרזנטציה תכלול שלושה מרכיבים‬
‫עיקריים‪ :‬ראשית ייסקרו המבנים השיתופיים המאפשרים שותפות בין‪-‬מגזרית על יתרונותיה‬
‫וחולשותיה‪ .‬לאחר מכן יוצגו אתגרים מרכזיים ביישום הפרויקט‪ ,‬ויושם דגש על חיי היומיום של‬
‫העובדים בישראל‪ .‬בסוף יוצג פרויקט ‪ TIC‬כמודל להגירה מעגלית התורמת לפיתוח בינלאומי‬
‫ובניית יכולות‪.‬‬
‫יונתן פז‬
‫הוא מנהל תכניות בתחום מהגרי עבודה ב‪ .CIMI-‬לאחר שסיים את‬
‫לימודיו בניהול פיתוח בבית הספר לכלכלה בלונדון (‪ )LSE‬הוביל פרויקט‬
‫להתמודדות עם אסונות ומניעתם במערב אפריקה‪ .‬יונתן עבד עבו ר ‪UN O‬‬
‫‪ DC‬בווינה‪ ,‬והיה מעורב במחקר במרכז ללימודי פליטים באוניברסיטת‬
‫אוקספורד‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-5405492‬‬
‫טיפול ומניעת אלימות במשפחה והשלכותיה הטראומטיות‪:‬‬
‫חדשנות בשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי בין פרו לישראל‬
‫ד"ר מיכל פינקלשטיין ‪ -‬המחלקה לעבודה סוציאלית‪ ,‬המכללה אקדמית צפת‬
‫מטרה‪:‬‬
‫בחינת הערך המוסף של פרויקט חדשני משותף לישראל ופרו בתחום פיתוח הון אנושי‪ .‬הפרויקט‪,‬‬
‫שנערך בקוסקו בתיאום ארגונים לא ממשלתיים ב‪ 2012-‬ו‪ ,2013-‬נועד לפסיכולוגים מהאקדמיה‬
‫ומהפרקטיקה וזכה להצלחה רבה‪ .‬במוקד שלו עמדה תוכנית תלת שנתית‪ ,‬שהשתתפו בה מומחים‬
‫ישראלים בהתנדבות‪ ,‬בנושא "טיפול בנפגעי אלימות במשפחה ובהשלכותיה הטראומטיות"‪ .‬מיזם‬
‫זה החל בעקבות מחקר של ארגון הבריאות העולמי מ‪ ,2005-‬שמצא שיעורים גבוהים של מקרי‬
‫אלימות במשפחה באזור הרי האנדים וכן מחסור במשאבים מקצועיים בתחומים אלה‪.‬‬
‫שיטה‪:‬‬
‫לתמות שעלו מסיכומי שני השלבים הראשונים של הפרויקט בנוגע לכל אחת מהמדינות‪.‬‬
‫התייחסות ֵ‬
‫לפרו‪:‬‬
‫‪ .1‬התמודדות מקצועית עם בעיה חברתית;‬
‫‪ .2‬שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי;‬
‫‪ .3‬הגברת מודעות לבעיה אצל קובעי המדיניות‪.‬‬
‫לישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬מיומנות בינלאומית בפיתוח הון אנושי;‬
‫‪ .2‬התפתחות מאתגרת ברמה אישית‪ ,‬מקצועית ואקדמית;‬
‫‪ .3‬יוקרה בקהילה הישראלית והבינלאומית‪.‬‬
‫תוצאות‪:‬‬
‫לגורמים מפרו‪:‬‬
‫‪ .1‬קבלת מענה מקצועי עבור אוכלוסייה פגיעה;‬
‫‪ .2‬הסכם להמשך שיתוף פעולה אקדמי בינלאומי;‬
‫‪ .3‬הגברת המודעות החברתית והציבורית בקרב קובעי מדיניות ברמה אזורית ולאומית‪.‬‬
‫לגורמים מישראל‪:‬‬
‫‪ .1‬יישום ידע אקדמי מישראל בנושאי "משפחות וטראומה";‬
‫‪ .2‬מפגש רווי הרפתקנות וסקרנות עם אוכלוסייה ייחודית בפריפריה גלובלית;‬
‫‪ .3‬יוקרה ופרסום באקדמיה‪ ,‬תמיכה ערכית ממש"ב ושיתוף פעולה עם משרד החוץ‪ ,‬כולל‬
‫קשתו"ם ושגרירות ישראל בלימה‪.‬‬
‫דיון‪:‬‬
‫יידונו היבטים אקדמיים‪ ,‬הומניטריים ומקצועיים של הפרויקט והערכים המוספים שהוא צבר‪.‬‬
‫מטרותיו הושגו בכל הנוגע להפצת ידע תאורטי ופרקטי לטיפול בבעיה הכאובה של אלימות‬
‫במשפחה‪ .‬הרחבת הפרויקט מעידה על החשיבות הגוברת של העברת ידע באמצעות שיתוף‬
‫‪22‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪23‬‬
‫פעולה בינלאומי ויצירת שינויים חברתיים ברמה גלובלית‪ .‬התוכנית יכולה לשמש מודל לשיתופי‬
‫פעולה עתידיים עם מדינות נוספות בשילוב מומחים בינלאומיים‪.‬‬
‫ד”ר מיכל פינקלשטיין‬
‫ד"ר מיכל פינקלשטיין היא מומחית להיבטים טיפוליים בין‪-‬תרבותיים‬
‫בנושאי טראומה וטיפול זוגי ומשפחתי‪ .‬במסגרת שיתוף פעולה אקדמי‬
‫בינלאומי בנושאי מניעת אלימות במשפחה עם אוניברסיטת האנדים‬
‫שבפרו‪ ,‬מייצגת ד"ר פינקלשטיין את המכללה האקדמית צפת ומשמשת‬
‫מרכזת מטעם הצד הישראלי‪ .‬היא ייצגה בעבר את "מרכז ההכשרה כרמל"‬
‫ומש"ב‪ ,‬במיאנמר‪ ,‬נמיביה‪ ,‬מלאווי‪ ,‬זימבבואה ווייטנאם‪.‬‬
‫ד”ר פינקלשטיין משמשת חוקרת ומרצה במכללות האקדמיות צפת ותל חי‬
‫במחלקות לעבודה סוציאלית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-9333781‬‬
‫פיתוח תיירות כפרית בדרום מקדוניה‬
‫קובי מלר – קידום ופיתוח מיזמים בתיירות‬
‫במסגרת המאמצים של משרד החוץ ושלוחותיו לחיזוק הקשרים של ישראל עם מדינות העולם‬
‫המתפתח‪ ,‬ביקר שר החקלאות המקדוני בישראל באביב ‪ .2011‬בעת הביקור הוחלט על כמה‬
‫תחומי סיוע שישראל תציע וביניהם שיתוף פעולה בתחום פיתוח התיירות הכפרית במקדוניה‪.‬‬
‫היתרונות היחסיים של מקדוניה בתחום‪ ,‬ההשקעה הקטנה יחסית הנדרשת לפיתוחו‪ ,‬וההצלחה‬
‫והידע שנצברו על ידי ישראל הביאו לבחירה בתחום סיוע זה‪ .‬צוות מומחים ישראלים שביקר‬
‫במקדוניה הכין תוכנית לקידום הנושא באזור אגם אוכריד בדרום מזרח מקדוניה‪ .‬בשלב הראשון‬
‫התקיים קורס מקצועי בתחום פיתוח תיירות כפרית באוניברסיטה המקומית באוכריד‪ .‬הקורס‬
‫הוכתר בהצלחה‪ ,‬ובסופו הוצגה תוכנית כתובה ומפורטת בנוגע לצעדים שעל כל השותפים לה‬
‫לנקוט בטווח הקצר והארוך כדי לקדם את ביצועה‪.‬‬
‫עם זאת מתעכב המשך ביצוע התוכנית בגלל היעדר הסכמה בין השותפים המקומיים בנוגע‬
‫לנושאים מנהליים וארגוניים וכן בשל היעדר מקורות מימון ציבוריים וקשיים של המנגנונים‬
‫לשיתוף הפעולה עם קרנות מימון וארגונים זרים הפועלים באזור‪ .‬לפי שעה התיירות הכפרית‬
‫אינה מהווה מקור הכנסה משמעותי בכלכלת האזור וברווחת תושביו כפי שהייתה יכולה להיות לו‬
‫מוצה הפוטנציאל התיירותי הטמון בה במלואו‪.‬‬
‫קובי מלר‬
‫קובי מלר הוא בעל תואר ראשון בכלכלה מטעם האוניברסיטה העברית‬
‫בירושלים ותואר שני בתיירות מאוניברסיטת ‪ Surrey‬בלונדון‪ .‬הוא היה‬
‫ממונה על הפיתוח העסקי בתחום התיירות הכפרית במשרד התיירות‪,‬‬
‫וכיום מנהל עסק תיירותי‪ ,‬מרצה ויועץ פרטי להקמה ולפיתוח עסקי‬
‫תיירות כפרית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-6214038‬‬
‫‪24‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪25‬‬
‫מושב ‪2‬‬
‫שותפות או התערבות במבחן של קידום שינויים חברתיים‬
‫שיתוף פעולה לפיתוח בינלאומי מבוסס מתנדבים‪:‬‬
‫צרכים‪ ,‬גישות ותהליכים‬
‫מנחת מושב‬
‫יונתן גלזר – ארגון בצדק‬
‫פרופ’ גליה צבר‬
‫התוכנית הבין אוניברסיטאית ללמודי אפריקה‪,‬‬
‫החוג להיסטוריה של המזה”ת ואפריקה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫גליה צבר היא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של‪ ‬המזרח התיכון‪ ‬ואפריקה‪,‬‬
‫מכהנת כראש‪ ‬התוכנית הבין אוניברסיטאית ללמודי אפריקה‪ ‬וכן מכהנת‬
‫כראש הדסק לחקר אפריקה במרכז ללימודים בינלאומיים ואזוריים על‬
‫שם ס‪ .‬דניאל אברהם באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1985‬סיימה בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובהיסטוריה של אפריקה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬ב‪ 1982-‬נסעה לאתיופיה‪ ‬להדריך קבוצה של‪ ‬יהודים‪ ‬אמריקאים שמימנו‬
‫את העלייה החשאית מאתיופיה (לימים‪ ‬מבצע משה)‪.‬‬
‫בהיותה סטודנטית ביקרה למעלה מעשרים פעמים באתיופיה ושימשה כמדריכה ליהודי אתיופיה‬
‫שהיו בדרכם לסודאן‪ .‬שנתיים אלו באפריקה היוו חוויה מעצבת בחייה ומאז הרבתה לבקר ביבשת‪,‬‬
‫אם לצורכי מחקר ואם לצורכי פעילות חברתית וציבורית‪.‬‬
‫משנת‪ 1985 ‬עד‪ 1987 ‬למדה לתואר שני בלימודי אפריקה באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ‬וסיימה‬
‫אותו בהצטיינות יתרה‪ .‬עבודת התזה שלה‪ ,‬בהדרכתו של‪ ‬פרופסור‪ ‬מרדכי אביר‪ ,‬עסקה באתיופיה‬
‫שלאחר המהפכה‪ ,‬על רקע הניסיון ההיסטורי‪-‬אימפריאלי‪ ,‬ובחנה את הגיבוש הלאומי והזהות‬
‫האתיופית‪.‬‬
‫החל משנת‪ 1989 ‬שהתה עם משפחתה בקניה‪ ‬במשך כשלוש שנים כדי לאסוף חומר‬
‫לעבודת‪ ‬דוקטורט‪ .‬מחקרה עסק במעורבות הכנסיות בפעילות פוליטית‪ .‬למרות שהמחקר החל‬
‫כמחקר של היסטוריה ומדע המדינה‪ ,‬הוא גלש לעבודה‪ ‬אנתרופולוגית‪ .‬בשנת‪ 1993 ‬קיבלה תואר‬
‫דוקטור בלימודי אפריקה מן האוניברסיטה העברית בירושלים‪ .‬עבודת הדוקטורט דנה בכנסייה‬
‫האנגליקנית‪ ‬בקניה ונעשתה בהדרכתם של פרופסור‪ ‬נעמי חזן‪ ‬ופרופסור‪ ‬סטיב קפלן‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1994‬הצטרפה כמרצה לחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬
‫בשנת‪ 1996 ‬שהתה בקניה במשך שנתיים ועמדה בראש קבוצת מחקר בינלאומית שבדקה הבטים‬
‫סוציו‪-‬פוליטיים של התפשטות מגפת האיידס‪.‬‬
‫במאי ‪ 2009‬זכתה פרופ’ צבר בפרס‪ Unsung Heroes ‬המוענק על ידי הדלאי לאמה‪ ‬בחסות הארגון‬
‫הבינלאומי ‪ .Wisdom in Action‬הפרס הוענק לה כהוקרה על פעילות מוצלחת ורבת שנים בשדות‬
‫המחקר והעשייה החברתית בסוגיית יהודי אתיופיה ומהגרי עבודה מאפריקה בישראל‪ ,‬והצבתן של‬
‫סוגיות אלו במרכזו של השיח הציבורי בישראל‪ .‬היא הישראלית הראשונה הזוכה בפרס זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪26‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫ייעודו של ארגון בצדק הינו לפתח מנהיגות חברתית בעלת תודעה גלובלית‪ .‬לארגון שש שנות ניסיון‬
‫ביצירת שותפויות לפרויקטים של פיתוח בינלאומי והפעלתם בהיידרבאד‪ ,‬העיר הרביעית בגודלה‬
‫בהודו‪ .‬במסגרת פעילות הארגון התנדבו בהודו כמאה צעירים וצעירות מישראל והתפוצות במשך‬
‫שלושה עד ארבעה חודשים‪ .‬הם עברו התמחויות מקצועיות‪ ,‬והיו מעורבים גם ב”התנדבות ישירה’‬
‫במסגרת פרויקט ‘תן‪-‬בצדק’ ובשיתוף ‘פרויקט תן’ של הסוכנות היהודית‪.‬‬
‫בפעילויות האלה למד ארגון בצדק רבות על עצמו ועל שותפיו‪ ,‬וכמובן על העשייה העדינה‬
‫והמורכבת הכרוכה בבניית שותפות עם ארגונים ושימורם בסביבה מרובת קשרים‪ :‬ממשל‪ ,‬ארגונים‪,‬‬
‫עסקים‪ ,‬מובילי שינוי ואנשי ציבור מוכרים‪.‬‬
‫מעקב ובדיקת המניעים של בעלי עניין בפעילות הארגון‪ ,‬ניסיונות לאתר ולקרב בעלי עניין חדשים‬
‫ולהרחיק או לנטרל השפעה שלילית ממשית או אפשרית הם עיסוקים קבועים של הארגון‪ .‬ואכן‬
‫בשנות קיומו עבר ארגון בצדק טלטלות רבות‪ :‬קריסתו הכלכלית של מי שעמד מאחורי הארגון‬
‫היחידי בהודו ששיתף פעולה עם בצדק‪ ,‬שינויים מרחיקי לכת בסביבה הרגולטורית וחקירה של‬
‫המשרד ההודי לביטחון פנים על הפעילות של הארגון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הזירה הדינמית שבה בעלי‬
‫לשמר קשרים‬
‫ֵ‬
‫תפקידים בכירים עוברים לתפקידים חדשים בארגונים אחרים מחייבת את הארגון‬
‫אישיים עם קומץ אנשים בכירים המסייעים שוב ושוב‪ .‬אמנם המעמד החיובי שישראל זוכה לו בקרב‬
‫הקהילה המקצועית בתחום השינוי החברתי בהודו מסייע אף הוא אך קיימים כמובן קולות אחרים‬
‫שיש לזהות אותם ולנהל קשרים בהתאם ולנוכח מגוון הדעות הרווחות על ישראל והמערב (לא אחת‬
‫אנו נתפסים בהודו כנציגיו)‪.‬‬
‫בכנס יוצגו‪:‬‬
‫⋅ מקרי מבחן בכל התחומים המצוינים ויושם דגש על התפתחות השותפויות של הארגון בהודו‪.‬‬
‫⋅ מודל של המרחבים השונים שבתוכם ובינם מפתח הארגון ומשמר את השותפויות שיצר‬
‫⋅ חשיבה עכשווית של הארגון על מינוף המשאבים שלו בצורה המיטבית כלפי השותפים המקומיים‪.‬‬
‫יונתן גלזר‬
‫יונתן גלזר בוגר בית‪-‬הספר למנהיגות חינוכית‪ ,‬הוא מייסד ומנהל של‬
‫ארגון בצדק‪ ,‬שייעודו לפתח מנהיגות חברתית בעלת תודעה גלובלית‪.‬‬
‫יונתן פיתח תכניות למתנדבים ומתמחים בהודו ובארץ ומנהל אותן מזה‬
‫שש שנים‪ .‬הוא מלמד‪ ,‬יוזם פרויקטים חינוכיים‪ ,‬מפתח תכניות לימודים‬
‫ומנחה תהליכי הכשרה ופיתוח צוות‪ .‬יונתן מפרסם מאמרים אקדמיים‬
‫ומשמש חבר בוועדת ההיגוי של מועצת החינוך בישראל‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-2208308‬‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪27‬‬
‫שיתופי פעולה ברוח אמנת אוטווה לקידום בריאות‪:‬‬
‫רוח ההתנדבות כגורם הצלחה‬
‫ד"ר אניטה נודלמן – אנתרופולוגית רפואית‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‬
‫לילך מלוויל ‪ -‬ממונה ארצית על הכשרה מקצועית בקידום בריאות‪ ,‬משרד הבריאות;‬
‫יונת ליס – מדריכה בכירה לחינוך לבריאות מינית וסמנכ”לית תפעולית בקרן נאלא‬
‫הזכות לבריאות היא אחת מזכויות האדם הבסיסיות (‪ )1948‬ומהווה תשתית למגוון שיתופי פעולה‬
‫בינלאומיים שמרביתם ממוקדים בטיפול רפואי‪ .‬על פי אמנת אוטווה (‪ )1986‬בריאות הוא "מושג‬
‫חיובי‪ ,‬משאב לחיי יומיום‪ ,‬המדגיש את המשאבים של הפרט והחברה"‪ ,‬וקידום הבריאות הוא "תהליך‬
‫המאפשר לבני האדם להגביר את שליטתם על בריאותם ולשפרה"‪.‬‬
‫אמנת אוטווה מתווה חמש אסטרטגיות לקידום הבריאות‪ :‬פיתוח מיומנויות אישיות‪ ,‬פיתוח קהילתי‪,‬‬
‫ארגון מחדש של שירותי בריאות‪ ,‬פיתוח מדיניות ציבורית בריאה ופיתוח סביבה תומכת‪ .‬כל אלה‬
‫מחייבים בנייה ושימור של שיתופי פעולה בין גופים שונים‪ :‬קהילה‪ ,‬משרדי ממשלה‪ ,‬ממשל מקומי‪,‬‬
‫ואף חברות עסקיות‪ .‬ניתן לומר שאחת מאבני היסוד של הגישה היא פיתוח שותפויות ושימורן‪.‬‬
‫שיתופי פעולה בתחום הבריאות מתאפיינים לרוב במרכיבים דומים‪ :‬צרכים משותפים‪ ,‬פיתוח קשרים‬
‫בין‪-‬אישיים של חברות וכבוד הדדי‪ .‬מרכיבים אלו מחייבים את הצדדים המעורבים לקיים תקשורת‬
‫רציפה ולהתחייב ליחסים ארוכי טווח‪ .‬דרישות אלו כרוכות באתגרים כשמדובר בשותפויות בינלאומיות‪.‬‬
‫רוח ההתנדבות או עבודה ללא תגמול כלכלי הולם או ללא תגמול כלכלי כלל הייתה ליבת ההצלחה‬
‫של התכניות שיידונו‪ ,‬לצד מחויבות‪ ,‬גמישות ורגישות לתרבות‪ .‬מקרה המבחן יעסוק באתגרים הכרוכים‬
‫בבניית השותפות הנדרשת לצורך תכנון והפעלה של תכניות הכשרה בתחום הבריאות המינית בכמה‬
‫ארצות באפריקה ובהצלחות הפוטנציאליות והמוחשיות של שיתופי פעולה אלה‪.‬‬
‫לילך מלוויל‬
‫לילך מלוויל עוסקת בתחום קידום הבריאות כעשרים שנה‪ .‬ללילך תואר שני‬
‫בקידום בריאות מטעם אוניברסיטת קרטין במערב אוסטרליה‪ .‬היא ממונה‬
‫על הכשרה מקצועית בקידום בריאות במחלקה לחינוך וקידום בריאות‬
‫במשרד הבריאות‪ ,‬מרצה במסגרת לימודי תואר שני בבריאות הציבור‬
‫באוניברסיטת חיפה ומרכזת את הקורס להכשרת מובילי קידום בריאות‬
‫בקהילה ובארגון של משרד הבריאות‪ .‬במסגרת תפקידה ייסדה‪ ,‬יחד עם‬
‫אנשי מקצוע נוספים‪ ,‬את כתב העת "קידום בריאות בישראל" והיא אחת‬
‫משתי עורכותיו‪ .‬לילך פיתחה ולימדה נושאים העוסקים בפיתוח פרויקטים לקידום בריאות בתכניות‬
‫שיתוף פעולה בינלאומיות ברשות הפלסטינית‪ ,‬ירדן‪ ,‬ובכמה מדינות באפריקה‪ .‬‬
‫‪[email protected] / 050-2028808‬‬
‫יונת ליס‬
‫יונת ליס היא מדריכה בכירה לחינוך לבריאות מינית‪ .‬היא בעלת תואר ב‪.‬א‬
‫בלימודי אפריקה ופעילה שנים רבות בתחום הסיוע למדינות מתפתחות‬
‫בכלל ומדינות אפריקה בפרט בדגש על תחומי החינוך וחינוך לבריאות‪ .‬היא‬
‫פיתחה יחד עם ד”ר אניטה נודלמן קורסים אינטראקטיביים ורגישי‪-‬תרבות‬
‫בנושא “חינוך לבריאות מינית ומניעת איידס בקרב בני נוער”‪ .‬כמו כן ריכזה‬
‫יונת את פעילות הסיוע הישראלי בשגרירות ישראל באתיופיה ומרכזת כיום‬
‫את הפעילות הרפואית חינוכית “לביעור מחלות טרופיות מוזנחות” שיזם‬
‫ומוביל פרופ’ צבי בנטואיץ במסגרת קרן נאלא תוכנית הפועלת מזה ארבע שנים באתיופיה‪..‬‬
‫‪[email protected] / 054-5320747‬‬
‫ד’’ר אניטה נודלמן‬
‫ד''ר אניטה נודלמן היא אנתרופולוגית רפואית יישומית‪ ,‬המתמחה במחקר‬
‫איכותני‪ ,‬בהכשרות ופיתוח תכניות רגישות‪-‬תרבות‪ .‬ד’’ר נודלמן הקדישה‬
‫שנים רבות לקידום בריאות מינית ומניעת איידס באמצעות גישה חינוכית‬
‫חדשנית ואינטראקטיבית שפותחה עבור בני נוער בפנימיות בישראל‬
‫והותאמה למדינות מתפתחות‪ ,‬במיוחד באפריקה‪ .‬היא מרצה בבית הספר‬
‫למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם רקנאטי באוניברסיטת בן גוריון‪,‬‬
‫בתוכנית הבין‪-‬אוניברסיטאית ללימודי אפריקה ובתוכנית הבינלאומית‬
‫לתואר שני בהגירה באוניברסיטת תל‪-‬אביב‪.‬‬
‫כיועצת ל‪ UNAIDS-‬אניטה מובילה תהליך הערכה מהיר (‪ )RAP‬הנוגע למחסומי מין ותרבות‬
‫שמטרתו לייעל את שירותי הבריאות לאם ולילד כולל מניעת העברת נגיף האיידס מהאם לתינוקה‪.‬‬
‫‪[email protected]/ 050-5920020‬‬
‫‪28‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪29‬‬
‫קליניקה ניידת מקצועית ביערות הגשם של גאנה‬
‫כמודל לשותפות בענף הבריאות‬
‫ד"ר אורי שורצמן – פסיכיאטר ישראלי‬
‫ד"ר בריטה בודה‪-‬שורצמן – כירורגית ילדים מגרמניה – בני זוג ובעלי ניסיון רב של‬
‫שני עשורים ויותר בהקמת פרויקטים שונים של בריאות במערב אפריקה וברזיל‪.‬‬
‫בהרצאה נציג מודל ייחודי של קליניקה ניידת מקצועית כדוגמה לפיתוח משותף עם גורמים‬
‫מקומיים בעקבות הניסיון העשיר שרכשנו כרופאים בבתי החולים המיסיונרים באזורים הכפריים‬
‫של גאנה‪ .‬מודל זה מדגים כיצד ניתן לשפר שירותים ממשלתיים בערים הגדולות ואפילו ליצור‬
‫פרויקט מקיף באזורים כפריים בארצות מתפתחות‪.‬‬
‫הקליניקה המקצועית הוקמה על ידם כעמותה ישראלית לא ממשלתית ובתקציב נמוך במיוחד‪.‬‬
‫השותפים לפרויקט היו שירותי הבריאות הקתוליים בגאנה שהוכיחו את עצמם כמבוססים‪ ,‬מתפקדים‬
‫היטב ומקובלים הן על הממשלה המקומית הן על הפציינטים העתידיים‪ .‬השותפות המקומית‪-‬‬
‫מקצועית התבצעה היטב‪ ,‬אך לעומת זאת לא הצלחנו למצוא שותפים מתאימים בארץ ובארצות‬
‫אחרות שהיו יכולים לתמוך במחקר ובסגל המקצועי‪.‬‬
‫ד”ר אורי שורצמן‬
‫ד”ר אורי שורצמן‪ )MD( ,‬הוא פסיכיאטר‪ ,‬מייסד‪ ,‬רכז ומנהל הקליניקה‬
‫הניידת המקצועית בפסיכיאטריה באשנטי שבגאנה‪ .‬בישראל הוא עובד‬
‫בקליניקה הפרטית שלו בתל אביב‪.‬‬
‫ד”ר בריטה בודה‪ -‬שורצמן‬
‫ד"ר בריטה בודה ‪ -‬שורצמן‪ )MD( ,‬היא כירורגית ילדים ומייסדת‪ ,‬רכזת‬
‫ומנהלת של הקליניקה הניידת המקצועית בכירורגיית ילדים באשנטי‬
‫שבגאנה‪ .‬בישראל היא מכינה כעת את הפרויקט המקצועי החדש של בני‬
‫הזוג באפריקה‪.‬‬
‫את הפרויקט הגדול האחרון ביערות הגשם של גאנה הם החליטו לתאם‬
‫ולנהל לבדם יחד עם בתי החולים המקומיים‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-2603763‬‬
‫הגורמים שתרמו לשותפות האפקטיבית ולהתנהלות היעילה עם שירותי הבריאות הקתוליים‬
‫הם מרובים וביניהם‪:‬‬
‫⋅ מחקר מוקדם על הצרכים והציפיות של קבוצת היעד‬
‫⋅ תקשורת מתמשכת עם המנהיגים הדתיים והמסורתיים של האזור‬
‫⋅ בחירה קפדנית של הסגל המקצועי בדגש על הסתגלות תרבותית גבוהה וכישורים תקשורתיים‬
‫יוצאי דופן‪.‬‬
‫המודל זה של קליניקה ניידת מקצועית לא אומץ מראשיתו על ידי ארגונים ממשלתיים ולא‬
‫ממשלתיים גדולים‪ .‬לכן העדפנו מעורבות של גופים מקומיים המצויים עמנו בדיאלוג מתמשך‬
‫ותרמו להצלחת הפרויקט‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪31‬‬
‫אתנוגרפיה של פיתוח אורבני‪ ‬בינלאומי באפריקה‬
‫ד"ר יעל אבסירה‬
‫ד"ר יעל אבסירה ‪ -‬התוכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בן גוריון בנגב‬
‫בוגרת האוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי אפריקה ומדעי המדינה‪.‬‬
‫היא מלמדת כיום בתוכנית הבין אוניברסיטאית ללימודי אפריקה‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬היא ערכה מחקרים בטנזניה בתחום פיתוח‬
‫בינלאומי ועוני אורבני‪ .‬תחומי המחקר שלה הם היסטוריה של אפריקה‪ ,‬עוני‬
‫ופיתוח בינלאומי בגישה ביקורתית‪ ,‬פיתוח אפריקני‪ ,‬יהודי צפון אפריקה‬
‫ותולדות הגזענות‪.‬‬
‫ההרצאה עוסקת בנגישות לידע ובאתגרים הקיימים בשותפויות בינלאומיות של פיתוח אורבאני‪,‬‬
‫והיא מבוססת על עבודת שדה בעיר דאר א‪-‬סלאם שבטנזניה ב‪ 2003-‬ו‪ .2013-‬מטרת הרצאה היא‬
‫להראות כיצד שיטות העבודה שבהן השתמשה החוקרת תרמו להבנה רחבה של מציאות העוני‬
‫והפיתוח הבינלאומי של היומיום באפריקה‪ .‬איסוף חומרי תצפיות‪ ,‬ראיונות‪ ,‬וחוויות אישיות שופכים‬
‫אור חדש על הצלחות וטעויות בבניית שותפויות בינלאומיות בתחום הפיתוח באפריקה (החוקרת‬
‫התגוררה עם משפחתה בשכונה אפריקנית‪ ,‬השתתפה כסטודנטית בקורס מ‪.‬א‪ .‬באוניברסיטת דאר‬
‫א‪-‬סלאם ושולטת בשפה המקומית)‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-3072565‬‬
‫ההרצאה היא אתנוגרפיה של פיתוח בינלאומי באפריקה הנקרא ‪ , SCP‬ו(‪Sustainable Cities‬‬
‫‪ )Program‬ומבוססת על התבוננות פרטנית ופרשנות של חוויות היומיום של תושבי שכונת‬
‫העוני ‪ ,Hanna Nassif‬שבה התקיים המחקר‪ .‬האתנוגרפיה חושפת את האופן שבו מושפעים חיי‬
‫התושבים מהסדר החומרי והמושגי של פרויקט פיתוח חיצוני‪ ,‬וכיצד מעצבים התושבים מחדש‬
‫את הפרויקט בהתאם לאינטרסים‪ ,‬לתפיסות ולדרישות שלהם ("הבחירה")‪ .‬יינתנו הסברים בקשר‬
‫לראיונות מפורטים ושיטתיים החושפים את מפגש חיי היומיום של עובדי הפיתוח עם התושבים‬
‫המקומיים ובקשר ליצירת אלטרנטיבות והזדמנויות חדשות באפריקה של המאה ה‪.21-‬‬
‫שאלות המחקר נוגעות בשלושה תחומים‪ :‬כיצד מצליח פיתוח בינלאומי לשלב את הידע המקומי‬
‫בפרויקטים? כיצד משתתפים תושבי טנזניה בפיתוח אורבני או כיצד הם מתנגדים להתערבות‬
‫בינלאומית בתחום זה? ולבסוף‪ ,‬מהן האלטרנטיבות לפיתוח בינלאומי במאה ה‪ 21-‬באפריקה‬
‫לאחר שישים שנה של כישלון‪ ,‬וכיצד תורמת עבודת שדה לגילוין? מחקר זה מאתגר את הספרות‬
‫הקשורה בתיאוריית הפוסט‪-‬פיתוח באמצעות הצגת תפיסה של פיתוח אלטרנטיבי באפריקה‪,‬‬
‫שאותו מכנה החוקרת "פיתוח חי" (”‪. )”living development‬‬
‫לטענתה המקרה של טנזניה פותח פתח לתפיסה אלטרנטיבית של פיתוח‪ ,‬הנוטשת פרדיגמות‬
‫ישנות הנוגעות בכישלונו‪ .‬המחקר הנוכחי מציע כיוון של חשיבה ביקורתית ואמצעים להבנה‬
‫מדויקת יותר של הסיפור האנושי שמאחורי הפיתוח הבינלאומי באפריקה באמצעות התמקדות‬
‫במקרים פרטניים וניתוח התביעות‪ ,‬השאיפות והמטרות השונות של אלו שעבורם פרויקטים של‬
‫פיתוח הם חלק אינטגרלי מהחיים‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪33‬‬
‫תובנות ואתגרים מתוך מחקר שדה רפואי באתיופיה‬
‫פרופ' צבי בנטואיץ‪ ,‬יונת ליס‪ ,‬ג'מל עלי מהדי ודנה מנור ‪ -‬המרכז למחלות‬
‫טרופיות ואיידס הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון וקרן נאלא‬
‫ההרצאה תתמקד באתגרים המרכזיים שהציבה עבודת שדה שהתקיימה באתיופיה לסירוגין‬
‫ב‪ .2012–2009-‬עבודת שדה זו התבצעה על ידי כעשרים שותפים – חוקרים ישראלים בכירים‪,‬‬
‫תלמידי מחקר ישראלים‪ ,‬תלמידי תואר ראשון מישראל וגם חוקרים ותלמידי מחקר אתיופים‪.‬‬
‫עבודת השדה הייתה חלק ממחקר מדעי מקיף שמטרתו הייתה יצירת התערבות רפואית‬
‫המתבססת על חלוקת תרופות לביעור מחלות מעיים נפוצות בשילוב חינוך לבריאות ולהיגיינה‬
‫בכמה אזורים באתיופיה‪.‬‬
‫בהרצאה יושם דגש על שלושה מעגלים של אתגרים‪:‬‬
‫⋅ המעגל הראשון יתמקד באתגרים אישיים של החוקרים השותפים‪ :‬התמודדות עם תנאי שטח‬
‫ותקשורת מורכבים‪ ,‬הבדלי שפה ותרבות בין החוקרים ובין נשואי המחקר וקשיים בירוקרטיים‬
‫יומיומיים‪.‬‬
‫פרופ’ צבי בנטואיץ‬
‫פרופ‘ בנטואיץ‪ ,‬רופא בעל שם עולמי‪ ,‬אימונולוג קליני וחוקר איידס‪ ,‬בעל‬
‫ניסיון רב שנים במחקר קליני ובסיסי‪ .‬פרופ’ בנטואיץ היה הרופא הראשון‬
‫שעסק באיידס בישראל‪ ,‬ייסד את מרכז האיידס הראשון בארץ והיה בין‬
‫החוקרים הראשונים שהדגישו את המקום המיוחד שיש לזיהומים כמו‬
‫תולעי מעיים ובילהרציה בהתפשטות מגפת האיידס וממדיה באפריקה‪.‬‬
‫פרופ’ בנטואיץ הוא חבר סגל המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה‬
‫באוניברסיטת בן גוריון ועומד בראש המרכז למחלות טרופיות ואיידס‪ )CEMTA( ‬וכן בראש ‪ ‬קרן‬
‫נאלא‪ .‬שני הגופים האלו מעורבים בביעור מחלות טרופיות מוזנחות שמקורן באתיופיה ובכל יבשת‬
‫אפריקה‪ .‬במשך שלוש השנים האחרונות הם הגיעו במסגרת פעילותם לאוכלוסייה של ‪ 250‬אלף בני‬
‫אדם‪ ,‬ובסוף ‪ 2013‬עומדת פעילות זו להתרחב ולהגיע ליותר ממיליון בני אדם‪.‬‬
‫ראה ‪ www.nalafoundation.org‬‬
‫‪[email protected] / 052-2440060‬‬
‫⋅ המעגל השני יתמקד באתגרים הקיימים בביצוע עבודת שדה מרובת חוקרים‪ .‬בין היתר נעסוק‬
‫בשאלות‪ :‬כיצד עובדים עבודת צוות‪ ,‬מה הן ההיררכיות המתגבשות‪ ,‬כיצד מתקבלות החלטות‬
‫ומה הם המנגנונים ליצירת צוות יעיל בשדה מחקרי מאתגר‪ .‬כמו כן יוצגו הקשיים והאתגרים‬
‫שעמם התמודדו החוקרים הישראלים בינם לבין עצמם ומול השותפים האתיופים של המחקר‪.‬‬
‫⋅ המעגל השלישי יתמקד באתגרים הייחודיים למחקר שדה הפועל בזירה משולבת של רפואה‬
‫וחינוך‪ .‬נתמקד בקשיים שהתעוררו בשל אופיים השונה של שני התחומים הנחקרים‪ :‬הצד הרפואי‬
‫של המחקר מחייב להגיע לאוכלוסיות גדולות ביותר (מאות אלפי אנשים)‪ ,‬לחלק להן תרופות על‬
‫פי לוח זמנים מוקפד ולעבור במהירות ממקום למקום‪ ,‬ואילו הצד החינוכי של המחקר מחייב‬
‫עבודה חינוכית איטית המבוססת על הטמעת ערכים חדשים ושינוי דפוסי התנהגות בקרב אותן‬
‫אוכלוסיות‪.‬‬
‫⋅ בחלק האחרון נציג את התוצאות של עבודת השדה והאופן שבו הן עיצבו בעצמן את הפעילות‬
‫הרפואית‪-‬חינוכית‪:‬‬
‫‪ .1‬הורדת שיעור התפוצה של מחלות בקרב תלמידי בתי הספר מ‪ 100%–80%-‬ל‪ 15%-‬בלבד‬
‫‪ .2‬שיפור הידע ומדדי ההתנהגות ה"נכונה" ואימוץ עקרונות החינוך וההתנהגות‬
‫‪ .3‬יצירת מנגנונים יעילים יותר לשיתוף גורמים מקומיים רבים‬
‫‪ .4‬הגברת המעורבות של מועדוני הבריאות בבתי הספר‬
‫‪ .5‬יצירת מעורבות רבת עוצמה של משלחת הסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שהשפיעה על‬
‫תהליכי הטמעת הידע ושינויי ההתנהגות אצל התלמידים שהשתתפו בתוכנית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪35‬‬
‫עבודה עם ארגוני חברה ופעילים חברתיים‪:‬‬
‫איך לעודד שיתוף פעולה פורה ולהימנע ממוקשים נפוצים‬
‫ליסה ריכלין – יועצת עצמאית‬
‫כיום נמצאים בישראל כ‪ 55-‬אלף מבקשי מקלט אפריקניים‪ .‬ככל שהמספרים עולים – ובהיעדר‬
‫פתרון הולם מהמדינה – מתרבים הארגונים‪ ,‬היזמות וההתארגנויות הקהילתיות מתוך ולמען‬
‫הקהילות של המהגרים האפריקנים‪ .‬ארגונים אלו מהווים מקור חשוב של תמיכה לקהילות שלהם‬
‫ומאפשרים אינטראקציה טובה יותר עם פעילים ואנשי ציבור ישראלים‪ .‬הם מהווים גם מקור מסודר‬
‫ומהימן יותר להשגת מידע‪ .‬אך על אף שארגונים אלו מהווים נכס גדול לישראלים שעובדים עם‬
‫האוכלוסיות הללו‪ ,‬העבודה עמם ועם המנהיגים שלהם מציבה לא מעט אתגרים‪.‬‬
‫הרצאה זו תציג כמה מהאתגרים‪ ,‬המכשולים וההתמודדויות בעת העבודה עם קהילת מבקשי‬
‫המקלט‪ ,‬וכן פתרונות אפשריים לשיתוף פעולה פורה עמה‪ .‬ההרצאה תתמקד בזיהוי מנהיגים ועבודה‬
‫עמם‪ ,‬שיתוף פעולה עם ארגונים וקבוצות פעילים ופיתוח קשרי אמון‪ .‬יוצגו תובנות השוואתיות‬
‫מארצות הברית‪ ,‬בריטניה וקניה‪ .‬ההרצאה עשויה לסייע לאנשי שטח בתחום בבניית שיתופי פעולה‬
‫אפקטיביים‪ ,‬יעילים וממוקדים יותר עם ארגונים מתפתחים בארצות מתפתחות ובישראל באמצעות‬
‫המקרה של מבקשי המקלט האפריקנים בה‪.‬‬
‫ליסה ריכלין‬
‫ליסה ריכלין עבדה ב"מוקד סיוע לעובדים זרים" ב‪ ,2010–2004-‬עבדה בשכר‬
‫בארגון "בני דרפור" וכיועצת לארגון "דרפור פרנדס"‪ .‬ב‪ 2008-‬השתתפה‬
‫בקורס קיץ של "המרכז ללימודי פליטים והגירה כפויה" באוקספורד‪,‬‬
‫וב‪ 2012-‬התנדבה בארגון "היאס" בניירובי שבקניה‪.‬‬
‫מושב ‪:3‬‬
‫מקומה של ישראל בזירת הסיוע והפיתוח הבינלאומי במציאות הגלובלית‬
‫המשתנה‬
‫מנחה מושב‬
‫ד"ר מייק נפתלי‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל‪ ,‬אוניברסיטת תל‬
‫אביב‪ ,‬יו"ר ומייסד ברית עולם ‪ -‬להתנדבות ופיתוח בינלאומי ע‪.‬ר‪.‬‬
‫קרוב לארבעים שנה מתמחה ד"ר מייק נפתלי בניהול והובלת ארגוני‬
‫חברה אזרחית‪ ,‬פיתוח קהילתי ופיתוח תכניות לנוער בסיכון‪ ,‬יזמות חברתית‬
‫ופיתוח בינלאומי‪ .‬תחום מרכזי בפעילותו המקצועית‪ ,‬הציבורית והחברתית‬
‫היא העשייה הפרו‪-‬חברתית בכלל והמעשה ההתנדבותי בפרט‪.‬‬
‫במשך שנים כיהן ד"ר נפתלי במגוון רחב של תפקידים ציבוריים בישראל‪ ,‬ובכללם כיו"ר המועצה‬
‫הלאומית להתנדבות בישראל (ע‪.‬ר‪ ,).‬יו"ר ומייסד טופז – ליזמות וחדשנות חברתית (ע‪.‬ר‪ ,).‬יו"ר ומייסד‬
‫ברית עולם – להתנדבות ופיתוח בינלאומי (ע‪.‬ר‪ ,).‬יו"ר ומייסד אינספירישן – האקדמיה הבינלאומית‬
‫לאומנות לנוער וצעירים ולאחרונה כסגן יו"ר האגודה לפיתוח בינלאומי‪ -‬סיד ישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2008‬היה עמית מייסד ויו"ר עמותת נתן – הקואליציה הישראלית לסיוע הומניטרי בינלאומי‬
‫(ע‪.‬ר‪ ,).‬העוסקת בסיוע הומניטרי בזירות אסון וחירום וכיום מכהן כסגן יו"ר העמותה‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-7605682‬‬
‫‪[email protected] / 054-7509654‬‬
‫‪36‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪37‬‬
‫שותפויות באסטרטגיית הפיתוח של ישראל במציאות‬
‫גלובלית משתנה‪ :‬היבטים ודגשים‬
‫אילן פלוס ‪ -‬מנהל המחלקה לתכנון וקשרי חוץ‪ ,‬מש"ב הסוכנות הישראלית לשת”פ‬
‫ופיתוח בינלאומי‪ ,‬משרד החוץ‬
‫מש"ב הוא גוף הסיוע הלאומי הרשמי של מדינת ישראל הפועל יותר מ‪ 55-‬שנה במדינות מתפתחות‪.‬‬
‫מדינת ישראל היא מעבדה חיה של פיתוח ושותפה פעילה ומוערכת בזירת הפיתוח הבינלאומי‪,‬‬
‫ומש"ב מופקד על גיבוש‪ ,‬הובלה ויישום מדיניות הפיתוח שלה‪ .‬מאז ‪ 1958‬מתמקדות תכניות הפיתוח‬
‫של מש"ב בתחומים שבהם יש לישראל ניסיון וידע רלוונטיים‪ ,‬כגון העברת טכנולוגיות‪ ,‬סיוע טכני‬
‫ובניית יכולות על‪-‬ידי השקעה בהון אנושי מתוך הבנה כי זו הדרך הבטוחה ביותר להבטיח פיתוח‬
‫בר‪-‬קיימא‪ .‬גישה בסיסית זו לא השתנתה‪.‬‬
‫חוץ במש"ב‪ ,‬הסוכנות הישראלית לסיוע ושת"פ בינלאומי במשרד החוץ‪ .‬בתפקיד זה עוסק אילן‬
‫פלוס בקידום דיפלומטיית הפיתוח של ישראל‪ ,‬במעורבות ישראל בעיצוב מדיניות הפיתוח העולמית‬
‫מול האו"ם ובקשר עם ארגונים בינלאומיים כמו ה‪ OECD-‬ואחרים‪ .‬אילן גם מקדם את השותפויות‬
‫הבינלאומיות של מש"ב‪ ,‬השותפות עם החברה האזרחית והעבודה מול התקשורת המקומית‬
‫והבינלאומית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-6203034‬‬
‫אולם השינויים המתמידים בעולם הפיתוח – המגרש‪ ,‬השחקנים‪ ,‬בעלי התפקידים‪ ,‬האתגרים‪ ,‬הסוגיות‪,‬‬
‫אמות המידה והעקרונות הבינלאומיים המוסכמים – מחייבים את ישראל לשנות את גישתה בהתאם‪.‬‬
‫שינוי זה בא לידי ביטוי בגישה חדשה לפיתוח בינלאומי שאומצה על ידי מש"ב ומשרד החוץ‬
‫המכונה "דיפלומטיית פיתוח" והיא כוללת‪ :‬השתתפות פעילה‪ ,‬העמקת המעורבות‪ ,‬לימוד ותרומה‬
‫למדיניות הפיתוח הגלובלית‪ ,‬יצירת שותפויות חדשות וחדשניות לפיתוח‪ ,‬שיפור ושינוי תהליכים‬
‫פנימיים במש"ב‪ ,‬ניצול הידע והניסיון של ה‪ ,OECD-‬השתתפות בפורומים ובכנסים בינלאומיים‪,‬‬
‫שינוי "שפת הפיתוח" שלנו – מסיוע חוץ לשותפויות לפיתוח‪ ,‬אימוץ גישות חדשות לפיתוח ועוד‪.‬‬
‫כל אלו לצד הגברת המאמצים כדי להשיג תוצאות טובות יותר למען קהילות נזקקות מהווים חלק‬
‫מהגישה החדשה‪.‬‬
‫במש"ב‪ ,‬גוף הסיוע הרשמי של ישראל‪ ,‬התגבשה ההבנה שאנו יכולים וחייבים להשתתף בתהליכים‬
‫גלובליים ולתרום להם ולא להסתפק ביישום תכניות ברמת השטח בלבד‪ .‬הצורך לחבר בין שני‬
‫המישורים האלה הובן כאמור ויושם‪.‬‬
‫אילן פלוס‬
‫הוא בעל תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ופסיכולוגיה מטעם‬
‫אוניברסיטת חיפה ותואר שני במנהל עסקים מטעם אוניברסיטת דרבי‪.‬‬
‫הוא הצטרף למשרד החוץ ב‪ ,1994-‬וב‪ 1995-‬יצא לשליחות כממלא מקום‬
‫שגריר ישראל במנילה‪ .‬לאחר מכן עבר לכהן כנספח תרבות והסברה ודובר‬
‫שגרירות ישראל בהאג‪ ,‬הולנד‪ .‬ב‪ 2000-‬עבר למחלקה של דרום מזרח‬
‫אסיה במטה משרד החוץ בירושלים‪ ,‬וב‪ 2004-‬יצא לשליחות כממונה על‬
‫שגרירות ישראל בפרטוריה שבדרום אפריקה‪ .‬ב‪ 2006-‬עבר לשרת כיועץ‬
‫לנושאים כלכליים וחברתיים במשלחת ישראל לאו"ם בניו יורק‪ ,‬ושם עסק בין השאר בשילוב ישראל‬
‫בעיצוב מדיניות הפיתוח הבינלאומית‪ .‬ב‪ 2009-‬מונה לתפקידו הנוכחי כמנהל מחלקת תכנון וקשרי‬
‫‪38‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪39‬‬
‫מגבלות לשיתוף‪-‬פעולה‪ :‬מדוע ישראל אינה מעוניינת להיות‬
‫חברה בסוכנות האנרגיה הבינלאומית‬
‫עילי רטיג ‪ -‬תלמיד לדוקטורט בבית הספר למדעי המדינה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫הרצאה זו תבחן את הסיבות שבגינן בחרה ישראל לא להצטרף לסוכנות האנרגיה הבינלאומית‬
‫(‪ )IEA‬על אף שהיא זכאית לכך מאז ‪ .2010‬היתרונות הרבים שה‪ IEA-‬יכולה להציע לישראל‬
‫מבחינת פיתוח משק האנרגיה המקומי שלה‪ ,‬הכנתו למצבי‪-‬חירום‪ ,‬שילובו בשוק האנרגיה העולמי‬
‫ועמידתו בסטנדרטים בינלאומיים‪ ,‬מצביעים על כך שישראל תעשה בחכמה אם תצטרף לסוכנות‪.‬‬
‫הכשלים של משק האנרגיה הישראלי במהלך מלחמת לבנון השנייה ב‪ ,2006-‬וכן מספר דוגמאות‬
‫לבעיות המלוות את תהליך קביעת מדיניות האנרגיה והסביבה בישראל ישמשו להמחשת טענה זו‪.‬‬
‫על אף היתרונות הגלומים בכך‪ ,‬ישראל בחרה לדחות את רעיון ההצטרפות לסוכנות בעקבות דיונים‬
‫בנושא שנערכו בשנת ‪ 2010‬בהשתתפות נציגים ממשרד האנרגיה והמים‪ ,‬משרד החוץ‪ ,‬משרד‬
‫הביטחון ומשרד האוצר‪ .‬הטענות שעלו בדיונים אלו שופכות מעט אור על מגבלות הרצון של ישראל‬
‫להמשיך להשתלב בתוך הקהילה הבינלאומית ולעמוד בסטנדרטים המקובלים של פיתוח הנהוגים‬
‫בארגון המדינות המפותחות (‪ .)OECD‬על פי טענות אלו אסור לישראל לשתף מידע עם הסוכנות‬
‫בנוגע למשק האנרגיה שלה עקב שיקולים ביטחוניים‪ .‬כמו כן הופגן בדיונים חוסר‪-‬רצון לשתף את‬
‫עתודות החירום של הנפט בישראל עם מדינות אחרות במקרי חירום (דרישה בסיסית שהסוכנות‬
‫מציבה להצטרפות)‪ .‬המשתתפים הביעו פקפוק כללי באשר לנכונותן של החברות האחרות בסוכנות‬
‫לשתף את מאגרי החירום שלהן עם ישראל לכשיתבקשו לכך‪.‬‬
‫המקרה של סוכנות האנרגיה הבינלאומית ממחיש כיצד "הלך הרוח הביטחוני" והחשד הכללי כלפי‬
‫הקהילה הבינלאומית‪ ,‬המאפיין חלק נכבד מקובעי המדיניות בישראל‪ ,‬מהווים מגבלה ליכולתה‬
‫של המדינה להשתלב באופן מלא בזירה הבינלאומית ומעכבים אפשרויות להמשך פיתוח משק‬
‫האנרגיה והמדיניות הסביבתית בישראל‪.‬‬
‫עילי רטיג‬
‫עילי רטיג הוא תלמיד לדוקטורט באוניברסיטת חיפה המתמחה בפוליטיקה‬
‫של אנרגיה ביחסים בינלאומיים‪ ,‬בדגש על אזור המזרח התיכון‪ ,‬מערב‬
‫אפריקה והקווקז‪ .‬הוא גם עוסק רבות בסוגיות של ביטחון אנרגיה ומדיניות‬
‫אנרגיה בישראל ומחזיק במלגת מחקר מטעם משרד האנרגיה והמים‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-4791160‬‬
‫התנדבות בין‪-‬לאומית ופיתוח איכותי‪ :‬מנוגדים או משלימים?‬
‫אילנה קמינקא – מנהלת תוכנית "עמיתי תבל"‪ ,‬ארגון תבל בצדק‬
‫נגה שפר‪-‬רביב – מנהלת תחום הפיתוח הקהילתי ארגון תבל צדק‬
‫הרצאתן תעסוקנה במודלים של שילוב מתנדבים בני לאומים שונים בפרויקטים לפיתוח‪ .‬הן מנתחות‬
‫הצלחות וכישלונות ועומדות על המטרות שכל מודל התנדבות משרת‪ .‬הן מדגימות בעזרת ניתוח‬
‫מקרים מעבודתו של ארגון תבל בצדק בשטחי בנפאל והאיטי וכן של ארגונים אחרים כיצד ארגוני‬
‫פיתוח מקצועיים יכולים לעבוד עם מתנדבים בצורה אפקטיבית‪ ,‬אילו יתרונות ספציפיים מביאים‬
‫מתנדבים ישראליים לתחום הפיתוח הבינלאומי‪ ,‬מתי נחוצה שותפות ומתי היא מכבידה‪ .‬‬
‫ניתוחי המקרה יכללו ניתוח כישלונות‪ ,‬דוגמת ההתנדבות עם עובדי מחצבות במחוז דדינג בנפאל‪,‬‬
‫הצגת מקרי הצלחה דוגמת המהפך החקלאי שנעשה עם דייגי ה"דנוור ראי" והקמת תנועת הנוער‬
‫א‪-‬פוליטית הראשונה מסוגה בנפאל‪ .‬‬
‫לשם הבנת הקונטקסט הכללי‪ ,‬תידון חשיבות ההתנדבות הבינלאומית במישור החינוכי וכיצד "תיקון‬
‫עולם" ו"עניי עירך קודמים" מתחברים לחוויית ההתנדבות בעולם גלובלי שבו "עניי עירך" לאו דווקא‬
‫גרים בעיר שלך או אפילו במדינה שלך‪ .‬‬
‫אילנה קמינקא‬
‫אילנה קמינקא נולדה וגדלה בארצות‪-‬הברית וגרה בארץ מזה עשרים שנה‪.‬‬
‫בעת שירותה הצבאי פיקדה על חיילים שסבלו מקשיי הסתגלות‪ ,‬ולאחר‬
‫מכן מילאה כמה תפקידים בתחום החינוך הבינלאומי‪ ,‬כגון ריכוז תכניות‬
‫בינלאומיות בסוכנות היהודית‪ .‬היא הקימה וניהלה את תוכנית "קריירה"‬
‫המביאה מאות צעירים מחו"ל להתמחות מקצועית בחברות וארגונים‬
‫ישראליים‪ .‬אילנה שימשה גם סגנית מנהל האגף לתוכניות ארוכות טווח של‬
‫החוויה הישראלית‪ .‬היא בעלת תואר ראשון בחינוך והיסטוריה של עם ישראל‬
‫מטעם האוניברסיטה העברית ותואר שני במדעי היהדות מטעם מכון שכטר‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-8666757‬‬
‫נגה שפר‪-‬רביב‬
‫נגה שפר‪-‬רביב היא בעלת ניסיון רב בתחום הפיתוח‪ .‬היא בוגרת המחזור‬
‫הראשון של תבל בצדק בנפאל והאיטי והייתה מעורבת בהקמת הפעילות‬
‫בשתיהן‪ .‬היא בעלת תואר ראשון במדעי הרוח ומזרח תיכון מטעם‬
‫האוניברסיטה העברית‪ .‬נגה הייתה פעילה בקידום זכויות עובדים בישראל‬
‫במסגרת ארגון “כוח לעובדים”‪ ,‬מנהלת את פעילות השדה של תבל בצדק‬
‫ומלווה את הצוותים המקומיים‪ .‬‬
‫‪[email protected] / 054-738-7277‬‬
‫‪40‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪41‬‬
‫אימוץ פתרונות סטארט‪-‬אפ ישראליים בידי העולם המתפתח‬
‫מה הניסיון יכול ללמד אותנו על אודות בניית שותפויות‬
‫יעילות וניהול?‬
‫לישראל היכולת לתרום לפיתוח כלכלי בר קיימא‪ ,‬וכדי לממש אותה היא צריכה לרכז את מאמציה‬
‫במחקר ופיתוח מודלים חדשים שגופי פיתוח בינלאומיים גדולים יאמצו ויישמו‪ .‬מה נדרש כדי לייצר‬
‫שותפויות כאלה? ראשית‪ ,‬יש להשלים את בסיס הידע הקיים בטכנולוגיות פיזיקליות ״ירוקות״ על‬
‫ידי פיתוח ״טכנולוגיות חברתיות״ מקבילות‪ .‬שנית‪ ,‬יש להצמיח באקדמיה את תחומי הפיתוח היישומי‬
‫בתוך מדעי החברה – תחום שכמעט אינו קיים כרגע באוניברסיטאות ישראליות‪ .‬שלישית‪ ,‬יש לסייע‬
‫למיזמי הזנק (סטרא‪-‬אפ) לחקור ולשווק את החדשנות הישראלית על פי סדרי העדיפויות ואמות‬
‫המידה של קהילת הפיתוח הבינלאומית‪.‬‬
‫המרצה יציג מפת דרכים פשוטה להשגת יעדים אלה בליווי כמה דוגמאות של יוזמות ספציפיות‪ .‬‬
‫פרופ' מרסא ז’בליס‪-‬קרופורד– מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובחוג‬
‫לגאוגרפיה ולימודים אורבניים באוניברסיטת טמפל – בית ספר למקצועות הבריאות‬
‫ועבודה סוציאלית‪ ,‬ארצות הברית‬
‫ד"ר רם פישמן ‪ -‬מרצה לכלכלת פיתוח וסביבה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון‪ ‬‬
‫ד”ר רם פישמן‬
‫רם פישמן הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון‬
‫די‪.‬סי‪ .‬ועמית מחקר במרכז לגלובליזציה ופיתוח בר‪-‬קיימא באוניברסיטת‬
‫קולומביה‪ .‬ד”ר פישמן הוא בעל תואר שני בפיזיקה מטעם מכון ויצמן‬
‫ודוקטורט בפיתוח בר קיימא מאוניברסיטת קולומביה‪ .‬לפני שהצטרף‬
‫לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון‪.‬‬
‫ד”ר פישמן היה עמית מחקר פוסט דוקטורט במדעי הקיימות באוניברסיטת‬
‫הרווארד‪ .‬רם חוקר ממשקים בין סביבה לפיתוח‪ ,‬במיוחד סביב אקלים ומים‪ ,‬והמחקר שלו כולל‬
‫פרויקטים בשטח בהודו‪ ,‬סנגל‪ ,‬אוגנדה ונפאל‪.‬‬
‫‪[email protected] / 0545290353‬‬
‫מחקר השתתפותי המבוסס על הקהילה (‪ )CBPR‬יכול לספק הזדמנויות רבות לשותפות בין‪-‬‬
‫ארגונית ובתוך הקהילה‪ ,‬לספק את הכלים הנחוצים לשיפור מערך הארגון הבלתי ממשלתי (‪)NGO‬‬
‫ובניית שותפות באוכלוסייה מגוונת‪.‬‬
‫מקרה בוחן יציג תוכנית בנייה של ארגון כזה המיושמת בישראל‪ ,‬ומופנית לקהילות ערביות‪ ,‬בדואיות‬
‫ויהודיות‪ .‬מטרת התוכנית היא‪:‬‬
‫⋅ להגדיל את יכולת הקיבול ולפתח את כישוריו של הארגון‪ ,‬בדגש על ִתכנות‪ ,‬ניהול‪ ,‬תקשורת עם‬
‫הקהילה‪ ,‬הערכה ויישום תוכניות‪.‬‬
‫⋅ עידוד ופיתוח מערכת יחסים בעלת תועלת הדדית בין‪-‬ארגונית ושותפויות קהילתיות‪.‬‬
‫הגישה החינוכית השתתפותית של הפרויקט באה לידי ביטוי בשלוש סדנאות ומשולבת עם גישה‬
‫מעשית שבמסגרתה מתקיימות פגישות דו חודשיות מודרכות הנערכות בארגונים לא ממשלתיים‬
‫ובקהילה בליווי מקצועי‪ .‬כל הסדנאות והפגישות מתקיימות בשיתוף הקהילה ומתמקדות בעבודה‬
‫מעשית הנעשית בשטח‪.‬‬
‫במהלך התוכנית מוגדרים צרכיהם של הארגונים הבלתי ממשלתיים‪ ,‬מתקיימות הערכות ראשוניות‬
‫ונקבעות מטרות הארגון‪ .‬מקרה הבוחן יציג כיצד שיטת ה‪ CBPR-‬חושפת את נקודות החולשה‬
‫והחוזק ואת צרכיו של הארגון‪ ,‬וכיצד שותפות הדדית יכולה לייעל את השירותים לקהילה‪ .‬שותפויות‬
‫בין ארגוניות עשויות גם לחזק את לכידות הקהילה ולשפר את פיתוחה‪.‬‬
‫משתתפי הכנס יבינו בצורה טובה יותר את שיטת ה‪ CBPR-‬וילמדו כיצד ניתן להשתמש בה כדי‬
‫לבחון‪ ,‬לבנות ולהעריך את השותפות הקהילתית בצורה היעילה ביותר‪.‬‬
‫פרופ’ מרסא ז’בליס‪-‬קרופורד‬
‫פרופ' זיבלס‪-‬קרופורד מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובחוג‬
‫לגיאוגרפיה ולימודים אורבניים באוניברסיטת טמפל‪ ,‬ארה"ב‪ .‬היא יזמה‬
‫והובילה עבודות מחקר ל‪ Philadelphia Report Card-‬הנוגע לרווחתם של‬
‫ילדים ובני נוער‪ ,‬היא חוקרת ‪ CBPR‬נודעת ומשתתפת כיום בשני פרויקטים‬
‫קהילתיים‪Walk :‬ו‪ ,Photovoice-‬האחד בישראל והאחר בארצות הברית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 050-7090100‬‬
‫‪42‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪43‬‬
‫מושב ‪4‬‬
‫אתגרים בניהול שותפויות בפיתוח בינלאומי‪ :‬פרקטיקות מן השדה‬
‫מנחה מושב‬
‫דן קטריבס‬
‫ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים‪ ,‬התאחדות התעשיינים‬
‫בישראל ‪ ‬‬
‫דני קטריבס הוא ראש אגף סחר חוץ וקשרים בינלאומיים בהתאחדות‬
‫התעשיינים ומנהל קשרי החוץ של לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים‪.‬‬
‫הוא עבד בשירות הממשלה במשך ‪ 25‬שנה‪ ,‬שבהן מילא תפקידים שונים‪:‬‬
‫סמנכ”ל משרד האוצר וממונה על האגף הבינלאומי ורשות ההשקעות;‬
‫במנהל לסחר חוץ במשרד‬
‫מנהל מחלקת המזרח התיכון וצפון אפריקה ִ‬
‫התמ”ת‪ ,‬יו”ר ועדת הסחר של השיחות הרב צדדיות (מינואר ‪ ;)1995‬מנהל המחלקה לקשרי חוץ‬
‫מדעיים במשרד המדע; יועץ בכיר לשר המדע והטכנולוגיה ויועץ כלכלי לשר התמ”ת‪.‬‬
‫במסגרת שירותו בחו”ל כיהן דני בתפקידים הבאים‪ :‬ציר כלכלי ראשון בשגרירות ישראל בבייג’ין; נספח‬
‫כלכלי בקונסוליה הישראלית בהונג‪-‬קונג ונציג משרד התמ”ת במשרד הקישור הישראלי בבירות‪.‬‬
‫לדני קטריבס תואר ראשון בכלכלה ומדע המדינה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תואר‬
‫שני בכלכלה מטעם ‪ London School of Economics‬בתחום ‪European Economic Integration‬‬
‫וכן דיפלומה מטעם ה‪ College D’Europe -‬ב‪ Bruges-‬בתחום ‪.Advanced European Studies‬‬
‫שותפויות והערכה‪ :‬מעריכים כשותפים והערכת שותפים‬
‫ד"ר אפרת אלרון – פסיכולוגית ויועצת ארגונית עצמאית;‬
‫ד”ר קרייג צ'רני ‪ -‬נשיא חברת ‪Charney Research‬‬
‫הערכה מקצועית מעמיקה של פרויקטים בפיתוח בינלאומי היא אחד הגורמים התורמים להצלחתם‬
‫ומהווה כלי למידה משמעותי עבור הארגונים השותפים והמממנים‪ .‬הערכה איכותית ויישומית‬
‫תורמת לפרויקט במספר תחומים‪ :‬הערכת צרכים‪ ,‬ניהול הפרויקט‪ ,‬ניהול סיכונים‪ ,‬הערכת שותפים‬
‫ושותפויות‪ ,‬בדיקת היתכנות של תכניות אסטרטגיות ואופרטיביות ראשוניות והערכה של תוצאות‬
‫הפרויקט והשפעותיו בטווח הארוך‪ .‬הערכה אמינה יכולה גם להעלות את האפקטיביות של‬
‫הממשקים עם האוכלוסייה המקומית והגופים הממשלתיים של המדינה שבה מתבצע הפרויקט‪.‬‬
‫נציג שיטות עבודה מומלצות ונשים דגש על המהות והיתרונות של שיתוף הפעולה בין הארגון לבין‬
‫המעריך‪ ,‬והדרכים שבהן ניתן להעריך שותפים ושותפויות‪ .‬ההרצאה תתבסס על תוצאות מחקר‬
‫שבדק את האיכות של מתודולוגיות ההערכה והשימוש בהן ב‪.2013-‬‬
‫במחקר השתתפו ‪ 600‬חברי סיד מוושינגטון ומדגם של חברי סיד מישראל‪ .‬המחקר התמקד‬
‫במידת השימוש שנעשה במתודולוגיות הערכה איכותיות על ידי ארגונים בעולם הסיוע הבינלאומי‬
‫באמצעות שאלות הנוגעות לשלבים שבהם נאספים הנתונים ונבדקים תהליכי מיון ומימון המעריך‬
‫המקצועי‪ ,‬סוג הקשר בין הארגון למעריך‪ ,‬הרווחים והאתגרים האפשריים בקשר זה ושביעות הרצון‬
‫מתהליך ההערכה ומתוצאותיה‪ .‬נסיים את ההרצאה בהמלצות לדרכים שתסייענה לסגירת הפער‬
‫בין שיטות עבודה מומלצות ובין יישומן בפועל‪.‬‬
‫ד”ר אפרת אלרון‬
‫ד”ר אפרת אלרון היא פסיכולוגית ארגונית המתמחה בניהול ממשקים בין‪-‬‬
‫תרבותיים‪ ,‬אפקטיביות של כוחות שלום רב לאומיים‪ ,‬הערכת פרויקטים‪,‬‬
‫חדשנות ועבודת צוות‪.‬‬
‫לאחר לימודי התואר הראשון בגיאולוגיה וביולוגיה באוניברסיטה העברית‬
‫כתבה את עבודת הדוקטורט בנושא השפעות של שונּות תרבותית על‬
‫צוותי ניהול בכירים בחברות רב לאומיות באוניברסיטת מרילנד‪ .‬אפרת‬
‫הייתה מרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ובמכללה‬
‫האקדמית תל חי‪ ,‬וב‪ 2008-‬עברה לעולם מכוני האסטרטגיה כעמיתת מחקר במכללה לביטחון‬
‫לאומי של נאט"ו ברומא וכעמיתת מחקר בכירה ב‪ ,International Peace Institute-‬ארגון מייעץ‬
‫לאו"ם בנושאים של פתרון סכסוכים ופיתוח בינלאומי‪.‬‬
‫היא שבה לישראל ב‪ 2010-‬והצטרפה לצוות המחקר הגלובלי של ה‪Centre for Global-‬‬
‫‪ Workforce‬באוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר‪ .‬אפרת היא מעריכת התוכניות של סיד ישראל‪.‬‬
‫‪[email protected] / 052-4810042‬‬
‫‪44‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪45‬‬
‫ד”ר קרייג צ’רני‬
‫שיתופי פעולה הומניטריים תחת אש‪ :‬המקרה של סומליה‬
‫ד”ר קרייג צ’רני‪ ,‬נשיא חברת ‪ Charney Research‬הפועלת בניו יורק‪,‬‬
‫הוא איש מדע המדינה וסוקר בעל עשרים שנות ניסיון בנושא עמותות‪,‬‬
‫חברות עסקיות‪ ,‬גופים ממשלתיים וארגונים פוליטיים בכעשרים מדינות‪.‬‬
‫מאז שייסד את החברה ב‪ 1997-‬עבודתו מתמקדת במדינות מתפתחות‬
‫הנמצאות בקונפליקט או בשלבי התאוששות מקונפליקט‪.‬‬
‫יורי ציטרינבאום – יועץ עצמאי לפיתוח פרויקטים במדינות מתפתחות‬
‫הוא עבד בפרויקטים של פיתוח כלכלי שבהם נחקרו נושאים כמו הפרטה‪,‬‬
‫עמדות משקיעים‪ ,‬ואסטרטגיות התאוששות‪ ,‬והעריך פרויקטים במוזמביק‪ ,‬דרום אפריקה וגיאורגיה‪.‬‬
‫קרייג ערך את הסקרים הפוליטיים הראשונים באפגניסטן ב‪ ,2004-‬אינדונזיה לאחר נפילת סוארטו‪,‬‬
‫קמבודיה במעבר שלה לדמוקרטיה ומזרח טימור לאחר יציאת אינדונזיה ממנה‪ .‬בליבריה העריך את‬
‫דעת הקהל לאחר שאלן ג’והנסון‪-‬סירליף נבחרה לנשיאה הראשונה של המדינה‪.‬‬
‫לפני שהקים את החברה שלו היה קרייג אנליסט בכיר בצוות הסוקרים של הנשיא ביל קלינטון‬
‫ועבד עבור נלסון מנדלה וה‪ ANC-‬כמנהל שותף עם סטנלי גרינברג וסלינדה לייק בחינוך לשימוש‬
‫בסקרים בבחירות הראשונות בדרום אפריקה ב‪ .1994-‬הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת ייל במדע‬
‫המדינה‪ ,‬דיפלומה מקבילה לתואר שני בלימודי פיתוח מטעם הסורבון ותואר שני במדעי המדינה‬
‫מטעם אוניברסיטת אוקספורד‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫ארגוני סיוע בינלאומיים הקטינו דרמטית את נוכחותם בסומליה בעקבות התפרצות האלימות‬
‫שהתרחשה בה ב‪ .2006-‬המשך פעילותם ההומניטרית בשטח היה תלוי ביכולת של ארגונים סומליים‬
‫לשתף פעולה עם ארגונים בינלאומיים וביכולת של הארגונים הבינלאומיים להמשיך להוביל את‬
‫הפעילות על ידי ניהול מרחוק‪ .)Remote Management)t‬מודל פעילות זה מציב אתגרים תפעוליים‬
‫רבים ודילמות אתיות ומסכן בעיני רבים את העקרונות ההומניטריים האוניברסליים‪.‬‬
‫שיקול משמעותי בהחלטה של ארגונים בינלאומיים להמשיך בפעילות ולעבור לניהול מרחוק נובע‬
‫מהערכת הצרכים בהשוואה ליכולת להבטיח את יעילות הסיוע‪ .‬הערכה זו תלויה ביכולתם של השותפים‬
‫המקומיים – יכולת מקצועית ומוסרית‪ ,‬נאמנות לעקרונות הסיוע ההומניטרי ויכולת לפעול בתוך סביבה‬
‫אלימה ומורכבת‪ .‬על אף שארגונים בינלאומיים פעלו עם שותפים מקומיים בסומליה מאז ‪,1991‬‬
‫המעבר לניהול מרחוק נתפס כמורכב בגלל ההערכה כי הארגונים המקומיים בסומליה אינם מסוגלים‬
‫לפעול ביעילות ולשמור על עקרונות הסיוע ההומניטרי ללא ליווי צמוד של ארגונים בינלאומיים‪.‬‬
‫ההרצאה תציג ממצאים של מחקר שדה שנערך בקניה ונועד להבין לעומק את הדינמיקה של‬
‫השותפות בהקשר של סומליה‪ .‬תיבחן גם השפעת המעבר לניהול מרחוק על יחסים בין הארגונים‬
‫ועל מיצוב הארגונים הסומליים במערכת הסיוע ההומניטרי הבינלאומי‪ .‬העבודה מותחת ביקורת על‬
‫מבנה השותפות בין הארגונים בעשרים השנים שקדמו לשינויים אלו‪.‬‬
‫בחינת שותפות בין ארגונים בהקשר קיצוני כמו בסומליה מלמדת על עקרונות השותפות בעולם‬
‫הסיוע ההומניטרי‪ .‬המקרה של סומליה מצביע בבהירות על כך שמסגרות השותפות המקובלות כיום‬
‫אינן מספקות מענה ויש לבחון שינוי יסודי בדינמיקה שבין שחקנים מקומיים ובינלאומיים ומיצוב של‬
‫שחקנים מקומיים בסיוע הומניטרי‪.‬‬
‫יורי ציטרינבאום‬
‫יורי ציטרינבאום הוא בעל תואר מוסמך בניהול משברים הומניטריים‬
‫מטעם אוניברסיטת ז'נבה ותואר בוגר בכלכלה ולימודי אפריקה מטעם‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪ .‬הוא בעל ניסיון בן שנתיים של עבודה בשטח – הוא‬
‫הוביל פרויקטים בתחום הסיוע והפיתוח הבינלאומי בהאיטי‪ ,‬קניה‪ ,‬קונגו‪,‬‬
‫ארה”ב‪ ,‬אוגנדה והפיליפינים‪.‬‬
‫עבודת המחקר שלו לקראת תואר מוסמך עסקה בשותפות בין ארגוני‬
‫סיוע סומליים ובינלאומיים‪ .‬יורי המשיך את המחקר בעבודת שדה בקניה‬
‫בהזמנת ‪.International Council of Voluntary Organizations‬‬
‫‪[email protected] / 0527466544‬‬
‫‪46‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪47‬‬
‫שימוש אפקטיבי בכספי מימון‪ :‬פתרונות לבעיות מים‬
‫ופלטפורמות לפיתוח כפרי בר קיימא‬
‫אורנית אבידר‪ -‬מייסדת ומנכ"לית ווטר וויס פתרונות בע"מ‬
‫ווטר וויס פתרונות בע"מ (‪ )WaterWays Solution Ltd‬מספקת פתרונות בני קיימא לבעיות מים‬
‫ופלטפורמות לפיתוח אזורים כפריים המאפשרים שימוש יעיל בכספי מימון‪.‬‬
‫לפני כארבע שנים שאלנו את עצמנו מדוע פרויקטים של מים באזורים כפריים לא מצליחים‬
‫להתקיים זמן ממושך‪ .‬מציאת הפתרון לשאלה הזו הייתה מאתגרת‪ .‬הבנו שקיימּות ארוכת טווח‬
‫תהווה פריצת דרך משמעותית בפיתוח באזורים כפריים ובנגישות רחבה למים נקיים‪ ,‬וכך יצרה ווטר‬
‫וויס את "המתודולוגיה ההוליסטית כמענה לבעיות מים ואתגרים של פיתוח באזורים כפריים"‪ .‬אנו‬
‫מאמינים כי כדי להתמודד עם הבעיה החמורה של היעדר קיימות בפרויקטים של מים‪ ,‬חקלאות‬
‫ופתוח כפרי‪ ,‬חייבים שיתוף פעולה של גורמים רלוונטיים שונים במטרה ליצור שותפויות יציבות‬
‫שינצלו את החזקות של כל הנוגעים בדבר‪.‬‬
‫להלן כמה משיתופי הפעולה של ווטר וויס‪:‬‬
‫ווטר וויס נבחרה לייצג את ארגון המים והסניטציה – ‪ )www.wsafrica.org) WSA‬בישראל במטרה‬
‫לקדם טכנולוגיות מים ישראליות וכמענה לצרכים האזוריים באפריקה‪ .‬השותפות עם ‪WSA‬‬
‫מאפשרת ליצור מיזמי מים מורכבים ויציבים בשיטת ה‪( PPP -‬שת"פ ממשלתי ופרטי) באמצעות‬
‫מנגנון גישור יעיל‪.‬‬
‫אורנית אבידר‬
‫אורנית אבידר היא מייסדת ומנכ”לית ווטר וויס פתרונות בע”מ‪ .‬היא ייסדה‬
‫את חברת ווטר וויס מתוך הבנה שיש צורך רב בפתרונות מים לאזורים‬
‫כפריים וההבנה שכל אדם זכאי למים נקיים‪ .‬חברת ווטר וויס היא ספקית‬
‫פתרונות מים ברי קיימא ופיתוח כפרי‪.‬‬
‫לאחרונה אורנית מונתה להיות נציגת ‪ WSA‬בישראל‪ WSA .‬הוא ארגון‬
‫פאן אפריקאי המאגד ‪ 35‬מדינות אפריקאיות בתחום המים והתברואה‪.‬‬
‫אורנית היא דיפלומטית לשעבר‪ ,‬משקיעה ושותפה בקרן הון סיכון אשר השקיעה בסין‪.‬‬
‫היא בעלת עשרים שנות ניסיון בפיתוח שותפויות אסטרטגיות בינלאומיות ומקשרת בין אנשים‬
‫וטכנולוגיה לצרכים ומטרות משותפות‪.‬‬
‫אורנית בעלת תואר ראשון מהאוניברסיטה העברית במדעי המדינה בהצטיינות ובעלת תואר ‪MBA‬‬
‫מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה‪ ,‬ארצות הברית‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-4404551‬‬
‫‪www.water-ws.com‬‬
‫ווטר וויס משתפת פעולה עם ארגון ללא מטרות רווח הפועל בקמרון בשם ‪LWDGC‬‬
‫(‪ )http://www.lwdgcafrica.org‬לקידום מערכת פיתוח כפרי שזכתה לכינוי ‪VIC‬‬
‫(‪.)Village Income Center‬‬
‫‪ VIC‬הוא פתרון פיתוח משולב המאגד פתרונות לבעיות מים‪ ,‬חקלאות‪ ,‬מזון וחשמל ומשולב עם‬
‫מרכז יצרני ליצירת הכנסה‪ .‬שיתוף הפעולה המקומי‪-‬כפרי חיוני להצלחת המיזם‪ .‬לאחר שתוכח‬
‫הצלחתו של המיזם מתכוונת ווטר וויס להפיצו במקומות נוספים בקמרון וברחבי היבשת‪.‬‬
‫"הקואליציה למים" היא שותפות שהוקמה עם גופים בינלאומיים שונים לקידום המודעות לתמחור‬
‫כולל של משך חיי מיזמים למען קיימות המיזם‪ ,‬ושלא כתמחור הקמת מיזם ללא תחשיב עלות‬
‫אחזקתו ותפעולו כפי שנהוג כיום‪.‬‬
‫הדגם העסקי של ווטר וויס מעודד יצירת מערכות של יחסי עבודה הדוקים עם חברות טכנולוגיה‪,‬‬
‫גופי מימון וגופי הפצה מקומיים במטרה לקדם אספקת מים נקיים לכול‪.‬‬
‫למיזמים הפועלים על פי השיטה ההוליסטית ובשיתוף פעולה יש סיכויי קיימות והצלחה לאורך זמן‬
‫גדולים יותר‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪49‬‬
‫חקלאי העתיד‪ :‬מיגור העוני באפריקה הכפרית‬
‫פרופ דב פסטרנק ‪ -‬כיועץ בכיר עבור ‪ ,CLUSA‬הליגה השיתופית של ארצות הברית‬
‫יצחק אבט – יועץ חקלאי בכיר במרכז פרס‬
‫“חקלאות כמקור פרנסה” פירושה שהחקלאים אוכלים את מה שהם מגדלים‪ .‬לעתים קרובות הם‬
‫אינם מצליחים להניב יבול בכמות מספקת לשנה שלמה‪ .‬מעט מאד נותר לשיווק ולהשגת הכנסה‪.‬‬
‫חקלאות כמקור פרנסה התלויה בכמות מי גשמים מהווה את הסיבה העיקרית לעוני הנפוץ ברחבי‬
‫האזורים הכפריים באפריקה‪.‬‬
‫הדרך האפקטיבית ביותר לסייע בהעברת החקלאים מצורת החיים של “חקלאות כמקור פרנסה”‬
‫לחקלאות מכוונת שיווק הוא שינוי של דפוסי התנהלות‪.‬‬
‫שני ארגונים יהודיים‪ ,‬לא ממשלתיים ‪ Eliminate Poverty Now‬האמריקאי ו‪Pencils for Kids-‬‬
‫הקנדי חברו יחד עם פרופ’ דב פסטרנק וארגון מקומי בניגריה במטרה לבצע תכנית שמטרתה‬
‫העברת רוב החקלאים בניז’ר לחקלאות מכוונת שיווק‪.‬‬
‫התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך של ניז’ר ותכנית משרד ראש הממשלה‬
‫לקידום ההתפתחות החקלאית הנקראת ‪ TRIPLE N‬כאשר שני הארגונים היהודיים מספקים את‬
‫המימון לתכנית‪.‬‬
‫פרופסור דוב פסטרנק‬
‫במשך ‪ 25‬שנה ניהל פרופסור דוב פסטרנק את המכון לחקלאות וביולוגיה‬
‫יישומית באוניברסיטת בן גוריון שבנגב‪ ,‬והתמחה בהשקיה בעזרת מי מלח;‬
‫הוא היה המדען הראשי של ‪ICRISAT (International Crops Research‬‬
‫‪ )Institute for the Semi-Arid-Tropics‬בניז'ר בנושאי יבול ומערכות‬
‫השקיה‪ .‬פרופ' פסטרנק וצוותו פיתחו שם מוצרים חדשניים ומערכות‬
‫חדשות רבות לגידול בסאהל‪ .‬בימים אלו משמש יועץ בכיר עבור ‪,CLUSA‬‬
‫הליגה השיתופית של ארצות הברית‪ ,‬התומכת ברבים מהמצאותיו בעזרת‬
‫‪( USAID‬ארגון סיוע אמריקאי) באזור סאהל‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יצחק אבט‬
‫יצחק אבט הוא בעל תואר בחקלאות מאוניברסיטה בדרום אפריקה‪ .‬הוא‬
‫עבד כמתכנן חקלאי‪ -‬אזורי בחבל לכיש והיה ראש סיוע חקלאי באמל"ט‬
‫מטעם משרד החקלאות‪ .‬כמייסד "סינדקו" הוביל פרויקטים בכשישים‬
‫ארצות‪ .‬ב‪ 15-‬השנים האחרונות הוא משמש יועץ חקלאי בכיר במרכז‬
‫פרס בדגש מיוחד על פעילות במזרח התיכון‪.‬‬
‫‪[email protected]‬‏‬
‫פרופ’ דב פסטרנק והשותפים מתווים את התכנית‪ .‬משרד החינוך דואג להשגת מורים לבתי‬
‫הספר‪ ,‬מוודא שהתכנית נכללת בין יעדי המשרד ודואג לפיקוח אקדמי על המורים ‪TRIPLE.‬‬
‫‪ N‬התכנית מבוססת על הוראה והכשרה של ילדי בית הספר היסודי יחד עם הוריהם בנושאים‬
‫של טכנולוגיות‪ ,‬השקיה וגידול יבולים בעלי ערך גבוה‪ ,‬שיווקם בערוצים רווחיים והגברת המודעות‬
‫לערך המוצרים‪ .‬ההכשרה מועברת על ידי מורים מקצועיים בתחום המעבירים שיעורים תאורטיים‬
‫יחד עם הכשרה מעשית המתבצעת בדגמים של חוות זעירות הממוקמות בשטחי בתי הספר‪.‬‬
‫מבחן ניסיוני של המודל שפיתחנו בכפר ‪ Sadore‬הוביל למעבר מלא של אנשי הכפר לחקלאות‬
‫מכוונת שיווק‪ .‬האמהות היו השותפות העיקריות וממוצע ההכנסה השנתי של משק בית הגיע לפי‬
‫חמש ביחס להכנסה הממוצעת של משק בית חקלאי‪ .‬בתים הורחבו‪ ,‬ילדים נשלחו לבתי ספר‬
‫תיכוניים והכפר הפך למקום שבו המזון מובטח לכל‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪51‬‬
‫אתגרים בפיתוח ויישום עבודה סוציאלית בינלאומית‬
‫ד”ר נורה קורין‪-‬לנגר‬
‫פרופ' אורית נוטמן‪-‬שורץ – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר;‬
‫ד"ר נורה קורין‪-‬לנגר – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר;‬
‫ד"ר רבקה רנץ – בית הספר לעבודה סוציאלית המכללה האקדמית ספיר‬
‫ד"ר נורה קורין‪-‬לנגר – עובדת סוציאלית‪ ,‬מרצה בבית הספר לעבודה‬
‫סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת ת"א ומרצה מן החוץ בבית הספר‬
‫לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר‪ .‬תחומי מחקרה כוללים‬
‫פרקטיקה של עבודה סוציאלית בחברות רב תרבותיות ועבודה סוציאלית‬
‫בינלאומית‪.‬‬
‫ייעודו של מקצוע העבודה הסוציאלית הוא לקדם שוויון‪ ,‬צדק חברתי ואיכות חיים‪ ,‬ומראשית קיומו‬
‫פועלים עובדים סוציאליים במגוון הקשרים תרבותיים‪ ,‬מסורתיים וגיאופוליטיים‪ .‬פעילות זו זוכה‬
‫למשנה תוקף ותאוצה עקב ההשפעה של תהליכי הגלובליזציה וההבנה כי בעיות במקום אחד של‬
‫העולם מעוררות בעיות חברתיות במקום אחר‪ :‬בעיות פליטים‪ ,‬סחר בנשים‪ ,‬תופעת מהגרי העבודה‪,‬‬
‫רעב ועוני בעקבות שינויים אקלימיים ואסונות טבע‪.‬‬
‫תופעות חברתיות אלו הולידו את ההכרה כי נדרש ידע ייחודי המקובל לכנותו "ידע מחוץ לתרבות"‪,‬‬
‫וכי לעובדים סוציאליים תפקיד משמעותי ביצירת איזונים חדשים ביחסים שבין מדינות הדרום ובין‬
‫מדינות הצפון הגלובלי‪ .‬על רקע מציאות זו צמחה בשנים האחרונות התוכנית לעבודה סוציאלית‬
‫בינלאומית במכללה האקדמית ספיר‪ ,‬שמטרתה להכשיר עובדים סוציאליים שיהיו בעלי ידע ייחודי‬
‫בתחום זה‪.‬‬
‫‪[email protected] / 052-4581110‬‬
‫דר” רבקה רנץ‬
‫דר" רבקה רנץ‪ -‬עובדת סוציאלית‪ ,‬מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית‬
‫במכללת ספיר‪ ,‬מרכזת המסלול הבינלאומי ומלווה סטודנטים בהכשרתם‬
‫בהודו‪ .‬תחומי מחקר‪ :‬עבודה סוציאלית בינלאומית והתמכרות לחומרים‬
‫פסיכו‪-‬אקטיביים‪.‬‬
‫‪[email protected] / 052-3333613‬‬
‫התוכנית כוללת בין היתר הקניית ידע בנושא אמנות וזכויות בינלאומיות‪ ,‬כשירות ויחסיות תרבותית‪,‬‬
‫השלכות חברתיות של הגלובליזציה‪ ,‬וכן ידע יישומי המתאים לאוכלוסייה ולרוח העבודה הסוציאלית‬
‫בארץ שמקובל להגדירה כמדינת דרום‪ .‬הידע היישומי נרכש באמצעות הכשרת שדה מודרכת‬
‫בארץ מתפתחת‪.‬‬
‫המושב הנוכחי יכלול הצגה קצרה של תיאור מקרה וממצאי מחקר שיבהירו מהו מודל ההכשרה‬
‫לעבודה סוציאלית בינלאומית הקיים מזה שש שנים במכללה האקדמית ספיר‪ .‬כמו כן יינתן‬
‫תיאור מפורט של האתגרים הכרוכים בתהליכי יצירת השותפות וההכשרה של הסטודנטים‪ .‬חקר‬
‫יצירת השותפות וניתוח נראטיבים של סטודנטים מישראל ומהודו המשתתפים בתוכנית מצביעים‬
‫על הצורך להתמודד לא רק עם הבדלי שפה ובעיות אנושיות בוערות אלא עם שונות תרבותית‪,‬‬
‫ראקטיבציה של היסטוריה קולוניאליסטית וחוויות של הדרה ודיכוי לצד הנחיצות ביצירת עמדה‬
‫לומדת המאפשרת ראייה של הדדיות ויחסיות תרבותית‪ .‬לבסוף תוצגנה המלצות לעתיד לבוא‪.‬‬
‫פרופ’ אורית נוטמן‪-‬שורץ‬
‫פרופ' אורית נוטמן‪-‬שורץ‪ ,‬עובדת סוציאלית ואנליטיקאית קבוצתית‪,‬‬
‫מייסדת בית הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר וראש‬
‫בית הספר לשעבר‪ .‬תחומי מחקרה כוללים חינוך לעבודה סוציאלית בכלל‬
‫ועבודה סוציאלית בינלאומית בפרט‪ .‬בדצמבר ‪ 2010‬מונתה ליו"ר המועצה‬
‫לעבודה סוציאלית בישראל‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-4531069‬‬
‫‪52‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪53‬‬
‫הצגת מקרה בוחן של פיתוח שותפויות לסיוע חירום‬
‫בינלאומי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו‬
‫יעל אברדם – מנהלת תוכנית ביטחון למזון אוניברסיטת תל אביב‬
‫הפרויקט המוצג הוא יוזמה של ‪ UNICEF ,OCHA ,DFID‬והממשלה הנורבגית והוא נועד לתת‬
‫מענה מהיר למצבי חרום תכופים במזרח קונגו‪ .‬אזור זה של המדינה נתון לאלימות תמידית ומגפות‬
‫קטלניות וסובל מהיעדר מוכנות לאסונות טבע‪ .‬הארגונים השונים הפועלים בתחום לא עמדו במצבי‬
‫החירום הרבים שפקדו את האזור מדי חודש בשל תלות בתורמים ומחסור בכסף זמין‪.‬‬
‫הפרויקט אפשר הערכת צרכים מהירה בכל הקשור למים‪ ,‬סניטציה‪ ,‬מקלט‪ ,‬ביטחון במזון ותזונה‪,‬‬
‫בריאות וחינוך‪.‬‬
‫כתיבת הדו"ח הושלמה בשלושה–ארבעה ימים בלבד‪ ,‬ובהסתמך עליו שיחררו כספים שאפשרו‬
‫לארגונים שונים להתערב בתחומים שנמצאו נחוצים‪.‬‬
‫הפיילוט הזה הוכתר בהצלחה רבה ויושם גם באזורים אחרים‪ .‬מדובר בדוגמה נדירה של שיתוף‬
‫פעולה בין ארגונים ממשלתיים‪ ,‬תורמים וארגונים לא ממשלתיים בכל התחומים‪ .‬שיתוף הפעולה‬
‫התבטא לא רק בהתערבות בשטח אלא גם בהערכת הצורך לפרויקט כזה‪.‬‬
‫המרצה תציג את האתגרים שצצו במהלך שיתוף הפעולה הצמוד הזה (קבלת החלטות‪ ,‬הערכת‬
‫צרכים‪ ,‬ביטחון ודרך פעולה)‪ ,‬וגם את הסיטואציה המיוחדת שאפשרה את יצירת הפרויקט ושיתוף‬
‫הפעולה מבחינת כוח אדם‪ ,‬מצב חיצוני‪ ,‬מצב פוליטי וכולי‪.‬‬
‫יעל אברדם‬
‫מאז ‪ 2001‬משמשת יעל אברדם מנהלת פרויקטים של חירום באזורי‬
‫קונפליקט‪ ,‬כגון‪ :‬קוסובו‪ ,‬הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו‪ ,‬חוף השנהב‪,‬‬
‫בורונדי‪ ,‬רפובליקת מרכז אפריקה (בארגונים כ"רופאים ללא גבולות"‬
‫"סולידריטס" ו"מרלין")‪.‬‬
‫יעל היא בעלת תואר מאסטר בסיוע הומניטארי בינלאומי מטעם‬
‫אוניברסיטת לובן בבלגיה ותואר ראשון ביחסים בינלאומיים וספרות‬
‫צרפתית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים‪.‬‬
‫‪[email protected] / 054-8828749‬‬
‫‪54‬‬
‫כנס יום הפיתוח הבינלאומי ה‪ 4-‬ע”ש ד”ר יהודה פז‬
‫מושב מסכם‬
‫במקום שבו המדינה קרסה‪ :‬איך יוצרים שותפויות באזורי הפקר‬
‫שבהם המיליציות והכאוס שולטים והמדינה איבדה אחיזה‬
‫איתי אנגל‬
‫איתי אנגל הוא אחד מכתבי הטלוויזיה הבולטים ביותר בישראל‪ .‬הוא מוכר‬
‫היטב בזכות הסרטים התיעודיים המעמיקים שלו דרכם הוא מספר את‬
‫הסיפורים המודגשים של אנשים יחידים ושל הקהילות המקומיות שלהם‪.‬‬
‫סגנון העיתונאות הייחודי שלו מתמקד בחוויות אנושיות בחיים האמיתיים‬
‫של כל האנשים המתגוררים באזורי מלחמה או אזורי מאבק‪ -‬הקורבנות‪,‬‬
‫פושעי המלחמה‪ ,‬חיילים‪ ,‬אנשי מיליציות‪ ,‬בני שבטים‪ ,‬ילדים ונשים‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬כאשר הוא דיווח אודות המלחמות בבלקאן בקרואטיה ובוסניה‪ ,‬אנגל טרח לשהות עם כל‬
‫הגורמים והסיעות הנלחמים‪ -‬סרבים‪ ,‬קרואטים ומוסלמים‪ -‬הן בשדה הקרב והן בחייהם האזרחיים‪.‬‬
‫הקריירה המכובדת והמובחנת של אנגל‪ ,‬נשאה אותו לעבר עיראק‪ ,‬אפגניסטן‪ ,‬פקיסטאן‪ ,‬בוסניה‪,‬‬
‫קוסובו‪ ,‬רואנדה‪ ,‬קונגו‪ ,‬צ’צ’ניה‪ ,‬האיטי‪ ,‬לבנון‪ ,‬כורדיסטאן‪ ,‬מצריים‪ ,‬טוניס‪ ,‬לוב‪ ,‬סוריה ורצועת עזה‪.‬‬
‫מאחר ומדינות רבות מתוך אלה עוינות לישראל ולישראלים‪ ,‬הוא ביצע את המסעות שלו בעילום‬
‫שם‪ ,‬ללא תמיכת צוות ישראלי של צלמים או טכנאי קול‪.‬‬
‫אנגל זכה בכמה פרסים ובהכרה בינלאומית עבור עבודתו המרשימה וביניהם‪“ :‬פרס סוקולוב”‬
‫שהוא המקבילה הישראלית לפרס פוליצר; “פרס חוד החנית”‪ -‬פרס אמצעי‪-‬התקשורת הבינלאומית‬
‫מטעם “קרן המאה הבאה” בלונדון ו‪ -‬ווסטמינסטר (‪ .)Next Century Foundation‬בנוסף‪ ,‬זכה‬
‫גם בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר של הטלוויזיה הישראלית מטעם הפורום הישראלי של יוצרי‬
‫הסרט התיעודי‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2006‬אנגל ייסד את הארגון “ישראלים למען קונגו” – ארגון הומניטארי המספק סיוע לאלפי‬
‫הנשים שנאנסו ושהוטלו בהם מומים בזמן המלחמה הנמשכת ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו‬
‫(‪ .)DRC‬כל שנה ‪ ,‬למשך חודש אחד‪ ,‬כמה מהמנתחים והגניקולוגים הטובים ביותר בישראל‪ ,‬מגיעים‬
‫לאזורים המבודדים בקונגו‪ ,‬כחלק ממשימה זו‪ .‬שם‪ ,‬הם מקימים מרפאות‪ ,‬מבצעים ניתוחים רפואיים‬
‫ומנחים את הצוות המקומי כיצד לבצע ניתוחים בעצמם‪.‬‬
‫שותפויות בסיוע ופיתוח בינלאומי במציאות גלובלית משתנה‬
‫‪55‬‬
‫רוצים להשפיע יחד איתנו?‬
‫עכשיו גם לכם יש אפשרות‬
‫צרו עימנו קשר‬
‫‪www.sid-isreal.org‬‬
‫כנס זה התאפשר הודות לתמיכתה הנדיבה של קרן פירס‬