1. No category

‫אסר"ן‬
‫אגודת הסטודנטים‬
‫לרפואה ומדעי הבריאות‬
‫דבשת‬
‫עיתון הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫גיליון ‪85‬‬
‫סיון התשע"א‬
‫יוני ‪2011‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪43‬‬
‫כתבם הבלתי קריא של הרופאים‬
‫דבר היו"רים‬
‫יום בחייו של רופא מדברי‬
‫גן המשחקים שלנו‬
‫שפת הכאב‬
‫‪ Nigdy wiecej‬לא עוד!‬
‫מלחמת העולמות‬
‫פרוקרסטיניטור‬
‫שלבי התמודדות עם נכשל‬
‫הכר את המסכם‬
‫גלגולו של מבחן‬
‫חדר דיסקציה‬
‫הכר את המחלקה‬
‫מחלקה פנימית‬
‫המעבדה‬
‫פרוייקט סל"ה‬
‫בומבה של מסע‬
‫פקולטטיבי‬
‫חדר המתנה‬
‫רפואה על קצה הלשון‬
‫לא בטל בשישים‬
‫פלונטר של היפוכונדר‬
‫משב רוח רענן‬
‫כרוניקה של מפגש מוכר‬
‫רוצים שינוי‬
‫יום בחיי‬
‫‪Health Care‬‬
‫סטודנטים יקרים‪,‬‬
‫אנו מתרגשים ועצובים לכתוב שורות אלו‪...‬בין היתר‪ ,‬משום שזה‬
‫"משולחן היו"רים" האחרון שלנו‪.‬‬
‫מינויו של‬
‫הדיקן החדש‬
‫דבר הדיקן‬
‫סטודנטים יקרים ועמיתי חברי הפקולטה‪,‬‬
‫עם יציאתה לאור של חוברת זו‪ ,‬אנו מתקרבים אל סיומה של שנת הלימודים‪,‬‬
‫בחינות סוף השנה וחופשת הקיץ שלאחריהם‪ .‬אני מנצל הזדמנות זאת לאחל לכל‬
‫הסטודנטים הצלחה בבחינות וחופשת קיץ מהנה‪.‬‬
‫כתיבת דבר הדיקן לגיליון הנוכחי היא האחרונה אותה אני כותב כדיקן‪ ,‬תפקיד‬
‫אותו אני ממלא קרוב לשש שנים‪ .‬אין בכוונתי לסכם בדברי אלה את תקופת‬
‫פעילותי כדיקן‪ ,‬אך אינני יכול להימנע מלציין מספר ציוני דרך אותם עברנו יחדיו‪.‬‬
‫זכיתי "לקבל" פקולטה מתפקדת עם מורים וסטודנטים מצוינים‪ ,‬פקולטה המונה ‪5‬‬
‫בתי‪-‬ספר‪ ,‬חלקם מבוססים ומובילים ואחרים שהיו בתחילת דרכם‪ .‬בשש השנים‬
‫האחרונות‪ ,‬בתי‪-‬הספר בגרו והתחזקו ואנו עדים לתשבחות מכל עבר על בוגרי‬
‫בתי‪-‬הספר שמצליחים מאד בשרות‪ ,‬הוראה‪ ,‬ניהול ומחקר‪.‬‬
‫מספר התלמידים הכולל בפקולטה עולה היום על ‪ 2,500‬והדרישה ממשיכה לעלות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נפתחו תכניות חדשות לתואר שני (פיזיותרפיה ורפואת חרום)‬
‫והוגשו בקשות לתכניות נוספות שיאושרו בזמן הקרוב‪ .‬בית הספר הישראלי‬
‫לרפואה ותוכניות הלימוד לפיזיותרפיה ולסיעוד עברנו הערכות קפדניות ע"י וועדות‬
‫בינלאומיות מטעם המל"ג וזכו בדברי שבח והערכה רבה‪.‬‬
‫רופאי ביה"ח סורוקה‪ ,‬ברזילי וביה"ח הפסיכיאטרי‪ ,‬ממשיכים להצטיין בהוראה‬
‫מעולה ליד מיטת החולה על אף עליית נטל ההוראה‪ ,‬הקשיים הקליניים ומצוקת‬
‫כח‪-‬האדם‪ .‬חוקרי מדעי היסוד ממשיכים בהוראה ובקידום המחקר ולמרות קשיים‬
‫ניכרים בהם התנסתה כל מערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות נקלטו חברי‬
‫סגל חדשים המצטיינים במחקר והוראה‪ .‬סה"כ תקציבי המחקר שגייסו חוקרי‬
‫הפקולטה ב‪ 6-‬השנים האחרונות‪ ,‬שולש ועלה מכ‪ 5-‬מיליון לכ‪ 15-‬מיליון ‪.$‬‬
‫פורום בריאות בנגב הגביר פעילויות למען הקהילה ובעיקר ביצוע פרויקטים של‬
‫קידום בריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית‪ .‬פעילויות ההתנדבות של הסטודנטים‬
‫התרחבו גם כן והפרויקט המרכזי של מניעת אלימות מינית בקרב בני נוער הורחב‬
‫מאד ומבוצע כמעט בכל בתי‪-‬הספר התיכוניים בבאר‪-‬שבע‪ .‬בחודשים האחרונים‬
‫הסתיימה בנייתו וציודו של המרכז למחקרים פרה קליניים (בית החיות) שהוא‬
‫מהמתקדמים בארץ והוא כבר שוקק פעילות מחקרית‪ .‬קודם לכן הסתיימה בנייתו‬
‫של בית הסטודנט ‪ -‬הוא "בית‪-‬קרוליין"‪ ,‬המאכסן גם את משרדי הנהלת ביה"ס‬
‫הבינלאומי לרפואה‪.‬‬
‫לאחרונה התבשרנו על תרומה בסך ‪ 2.5‬מיליון ‪ $‬מקרן גולדמן עבור בניית מרכז‬
‫להוראה ע"י סימולציה רפואית‪ .‬אנו עמלים כיום על הסדרת תכניות הלימודים‬
‫במרכז זה ושילובם בתכניות הלימוד הכלליות וכן בגיבוש תכניות הבנייה שתחל‬
‫בקרוב‪ .‬אני רואה במרכז זה חשיבות גדולה לקידום ההוראה הקלינית והמשך‬
‫הובלתה בישראל ע"י הפקולטה שלנו‪.‬‬
‫אני מודה לכל בעלי התפקידים שתמכו בי‪ ,‬ולכל הרופאים‪ ,‬החוקרים וחברי הסגל‬
‫הפועלים לקידום הפקולטה ולסטודנטים שעליהם גאוותנו‪ .‬אני מברך מקרב לב‬
‫מקרב לב את ידידי ועמיתי‪ ,‬הדיקן הנבחר פרופ' גבי שרייבר שיכנס לתפקיד ב‪1-‬‬
‫לאוגוסט‪ ,‬אותו אני מכיר ומוקיר ובטוחני שהוא ידע להצעיד את הפקולטה להישגים‬
‫נוספים‪.‬‬
‫ברכות ואיחולי הצלחה לכולכם‪.‬‬
‫בברכה‪,‬‬
‫פרופ' שאול סופר‪ ,‬דיקן‬
‫איך אפשר לסכם כמה שנים באסר"ן (מתוכם שתיים בתפקיד‬
‫היו"רים) בכמה שורות בודדות‪?...‬‬
‫פרופ' גבי שרייבר נבחר כדיקן החדש של הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון ויכנס לתפקידו ב‪ 1-‬באוגוסט ‪ ,2011‬במקומו‬
‫של פרופ' שאול סופר‪ ,‬המסיים את כהונתו‪.‬‬
‫שרייבר‪ ,‬פרופ' לפסיכיאטריה ומנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז‬
‫הרפואי ברזילי באשקלון‪ ,‬הוא חבר סגל הפקולטה למדעי הבריאות‬
‫באוניברסיטה מאז שנת ‪ .1986‬שימש כיו"ר ועדת הקבלה של בית‬
‫הספר לרפואה ומכהן כסגן דיקן לסטודנטים בפקולטה למדעי‬
‫הבריאות‪ .‬הוא מנהל התוכנית לפסיכותרפיה בבית הספר ללימודי‬
‫המשך של אוניברסיטת בן‪-‬גוריון והמרכז הרפואי ברזילי‪.‬‬
‫פרופ' שרייבר (‪ , )58‬נשוי ואב לבן ובת‪ .‬מחקריו עוסקים במעורבות‬
‫חלבוני ‪ G‬וביתא‪-‬ארסטינים‪ ,‬המשמשים בהעברה תוך תאית של‬
‫סיגנלים ובבקרתם‪ ,‬במנגנוני הפעולה של נוגדי דיכאון ומייצבי מצב‬
‫רוח‪ ,‬בפתו‪-‬פיזיולוגיה‪ ,‬בטיפול ובאבחון של הפרעות מצב הרוח‪.‬‬
‫מחקריו זכו לפרסים בינלאומיים‪ ,‬ביניהם פרס ‪ Bennett‬לחוקרים‬
‫צעירים ופרס ‪ Ziskind-Zomerfeld‬לחוקרים בכירים מטעם‬
‫האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה ביולוגית‪ .‬פרס ‪Anna-Monika‬‬
‫האירופאי למחקר בדיכאון‪ .‬כמו כן‪ ,‬עוסק מחקרו בהבנת הפתולוגיה‬
‫והטיפול הפסיכו תרפי על פי עקרונות הדינאמיקה הבלתי ליניארית‬
‫והגיאומטריה הפרקטלית‪ .‬בחודשים אלה יצא לאור ספרו "פשוט‬
‫מורכב‪ :‬מסע ספרותי‪-‬גיאומטרי‪ -‬לא‪-‬ליניארי מבורחס עד לאקאן"‬
‫בהוצאת רסלינג‪.‬‬
‫דבר העורכים‬
‫גיליון זה מונח לפניכם לאחר שנה של המון עבודה ולא מעט תלאות‪.‬‬
‫לא היה פשוט להוציא את ה"דבשת"‪ ,‬נתקלנו לצערנו בלא מעט‬
‫מכשולים בדרך‪ ,‬שכאן לא המקום לפרט אותם‪ .‬אילוצים אלו הם‬
‫הסיבה שבגינה אתם מקבלים רק גיליון אחד השנה ורק עכשיו‪.‬‬
‫למרות הכול השקענו מאמץ רב בגיליון זה על מנת לפצות עם‬
‫איכות על כמות‪ .‬נשמח לקבל תגובות וביקורות על העיתון‪.‬‬
‫כחלק מהשינויים שערכו בתצורת העיתון בחרנו בגיליון זה להתמקד‬
‫בשני נושאים עיקריים‪ .‬הראשון הוא ספרות ורפואה והקשר ביניהם‬
‫והשני לקראת תקופת בחינות בנושא מבחנים ולימודים‪ .‬ניסינו‬
‫להחזיר את העיתון לסטודנטים על ידי כתבות עליכם ומכם‪ .‬כמו כן‬
‫הוספנו מדורים חדשים ואנחנו מקווים שהם יהפכו למדורים קבועים‬
‫ב"דבשת"‪.‬‬
‫בנימה אישית יותר אנחנו רוצים להודות לכל מי שלקח חלק בעיתון‬
‫הן בכתיבה‪ ,‬צילום וייעוץ‪ .‬מכם הקוראים אנו מבקשים רק דבר אחד‬
‫ קראו את העיתון והעבירו הלאה את מסר החשיבות של עיתון זה‬‫לפקולטה‪" .‬דבשת" חייב להישאר וחייב לגדול וזה יוכל לקרות רק‬
‫בעזרתכם‪.‬‬
‫קריאה מהנה‪,‬‬
‫יונתן ורועי‪.‬‬
‫דוא"ל עורכי דבשת‪[email protected] :‬‬
‫את גליון דבשת ניתן לקרוא גם באתר אסר"ן‪:‬‬
‫‪asran.bgu.co.il‬‬
‫אז קודם כל‪ ,‬נגיד תודה לכל מי שעזר ותרם להצלחתנו בתפקיד‪,‬‬
‫אולם כדי לא להעליב אף אחד לא נציין אותם שמית‪ .‬נודה לצוות‬
‫אסר"ן‪ ,‬נציגי המגמות‪ ,‬סגל הפקולטה‪ ,‬עיריית באר שבע והנהלת‬
‫בית חולים "סורוקה"‪ .‬לרוב‪ ,‬לאורך הדרך‪ ,‬נתקלנו באנשים מגוייסים‪,‬‬
‫אכפתיים ותומכים‪.‬‬
‫תודה לכולכם!‬
‫שנית‪ ,‬אנו רוצים לציין שהתפקיד היה לא קל ואם נאמר את האמת‪:‬‬
‫לא הכי מתגמל‪ .‬אולם היה זה תפקיד מספק מאין כמוהו ואין‬
‫יום שלא שמחנו על האפשרות לתרום ממרצנו למען הסטודנטים‬
‫בכלל‪ ,‬ולמען קידום בריאות הקהילה בכל רבדיה ‪ -‬בפרט‪ .‬לצד‬
‫ההתמודדות עם הקשיים‪ ,‬ההתבגרות והלמידה שלנו‪ ,‬אנו מרגישים‬
‫שגם קידמנו רבות את אסר"ן‪ :‬הפכנו את אסר"ן למעסיק ישיר של‬
‫עשרות סטודנטים‪ ,‬יצרנו עשרות מקומות עבודה לסטודנטים‪ ,‬סידרנו‬
‫את החובות ואי הסדר התקציביים ועוד‪ ...‬כמו כן הוצאנו לפועל‬
‫פרוייקטים מגוונים כגון יום "להשפיע על השפעת" ופאנל יחסי‬
‫גומלין רופאים ‪ -‬חברות תרופות וכמו כן פרויקטים שאנו מקווים‬
‫שימשיכו שנים רבות כגון‪ :‬פרוייקט סל"ה‪ ,‬פרוייקט מניעת אלכוהול‬
‫בקרב נוער ועוד‪ ...‬כל אלה לא היו קורים ללא ההתגייסות והעזרה‬
‫שלכם הסטודנטים ‪ -‬ועל כך‪ :‬תודה!‬
‫בהקשר זה‪ ,‬אנו רוצים לאחל‪ ,‬מכל הלב‪ ,‬הצלחה רבה לחגית ולגיל‬
‫שנענו לאתגר שנקרא יו"ר אסר"ן‪ ,‬אנו בטוחים שתעמדו בו לא פחות‬
‫טוב מאיתנו‪.‬‬
‫מזה ‪ 6‬שנים אנו רואים את המצב במחלקות בתי החולים‪ ,‬ולבד‬
‫מהעומס הרב המוטל על הרופאים אנו מודעים להשקעה הרבה‬
‫ולאנרגיות המושקעות בחינוך דור העתיד‪ .‬אנו עומדים לצד‬
‫הרופאים במאבקם הצודק באוצר למען הצלת מערכת הבריאות‬
‫הציבורית‪ ,‬ומקווים למען עתיד כולנו שלא ירפו ידיהם ודרישותיהם‬
‫תתקבלנה‪..‬‬
‫לא ניתן לסיים מבלי לציין גברת מיוחדת שכל ליבה מלא באכפתיות‬
‫ומסירות ‪ -‬פזית פחימה‪ .‬תודה‪ ,‬תודה‪ ,‬תודה לך!‬
‫בהצלחה למחזור ל"ב בבחינות הגמר‪ ,‬ולכל שאר הפקולטה בתקופת‬
‫המבחנים!‬
‫פבל ואוריאל‬
‫מערכת דבשת‬
‫עורכים‪ :‬יונתן גופר‪ ,‬רועי סגל‬
‫עריכה לשונית‪ :‬נעם דומניץ‬
‫משתתפים‪ :‬אורי הישראלי‪ ,‬דניאל עוז‪ ,‬ד"ר לימור שריר‪ ,‬קארין‬
‫ליפשיץ‪ ,‬אלון עקיבא‪,‬ד"ר אסי סיקורל‪ ,‬קרן לייבוביץ'‪ ,‬אורן עינן‪,‬‬
‫יואב פברוב‪ ,‬נעם דומניץ‪ ,‬לוסיה רויטמן‪ ,‬אלי שוחט‪ ,‬נופר דוד‪,‬‬
‫מאירה ראובני‪ ,‬מור גבאי‪ ,‬ניצן קימלמן‪ ,‬רננה ווילקוף‪ ,‬עומר אסייס‪,‬‬
‫יובל רווה‪ ,‬אבישג אמר‪ ,‬אלין לוי‪ ,‬דנה בריימן‪Aubrey Raimondi, ,‬‬
‫‪.Tobin Greensweig, Evan Cantor‬‬
‫הרופאים‬
‫יונתן גופר‬
‫סבב‪ ,‬אחות מטפטפת לה מידע על החולים‪.‬‬
‫מתרוצצת בין מיטה למיטה‪ .‬כמה מ"ג?‬
‫סליחה שואלת המשפחה‪ ,‬אפשר לדעת מה‬
‫מצבו? שלח אותו לסי‪.‬טי‪ ,‬אותו לצילום‪ ,‬מה‬
‫עם תוצאות המעבדה? סטודנט ניגש לקבל‬
‫הסבר‪ .‬ישיבה קצרה במשרד‪ ,‬מה עושים עם‬
‫הבחור של התאונה‪ ,‬של העין האדומה‪ ,‬של‬
‫הטחול המודלק? היום זוחל ודוהר לסיומו‬
‫כשעשרות הפרצופים המודאגים‪ ,‬הסקרנים‬
‫והחולים חולפים על פניה‪ .‬האם אלה חייה‬
‫של רופאה?‬
‫לטקסטים ספרותיים כגון אלה שעיקרם‬
‫דו‪-‬שיח אנושי‪ :‬סיפורת המעודדת דיאלוג‬
‫עם קוראים רבים וסיפורים על רופאים ועל‬
‫מחלות‪ ,‬שירה החשופה לפרשנויות שונות‪.‬‬
‫הטכנולוגיה החדשה של ימינו מפרידה בין‬
‫הרופא לחולה והרופא עצמו רואה לפעמים‬
‫את אברי הגוף שבטיפולו כאילו הם‬
‫נפרדים מהגוף השלם‪ .‬לעיתים הוא מכנה‬
‫את המטופל על פי האיבר החולה‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫"האולקוס בחדר ארבע"‪" ,‬כיס המרה מחדר‬
‫שמונה"‪.‬‬
‫בוקר‪ ,‬נכנס לתוך הכסא‪ .‬ליד המחשב כוס‬
‫של קפה‪/‬וויסקי‪/‬מים להרטבת המחשבה‪.‬‬
‫סיגרייה או לא חצי דלוקה במאפרה‪ .‬ידיים‬
‫מקלידות על המקלדת‪ .‬רצף מחשבה‬
‫שנקטע‪ .‬בהייה במסך‪ ,‬מחיקה‪ ,‬שינוי שורה‪,‬‬
‫שמירה של המסמך‪ .‬מבט דרך החלון‪ ,‬סיבוב‬
‫בחדר לחפש השראה‪ .‬בורא ומשמיד אנשים‪,‬‬
‫חיות‪ ,‬נופים ומדינות‪ .‬ארוחת צהריים של‬
‫חצי פרוסה‪ ,‬כיור מלא כלים וחוט של עלילה‬
‫שלא מוכן להתבהר‪ .‬לבד מול המחשב‪ .‬כך‬
‫נראה יומו של הסופר?‬
‫"פרופ' יוסף מקורי‪ ,‬דיקן בית הספר‬
‫לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב‪ ,‬הוציא את תכניתי לפועל ואף‬
‫הואיל לפתח את קורס ספרות ורפואה‬
‫גם לסטודנטים מפקולטות אחרות‪ .‬הקורס‬
‫"עמוס עוז ירצה בפני הסטודנטים לרפואה"‬
‫ הכותרת הזאת רודפת אותי מאז תחילת‬‫השנה‪ .‬נעוצה על לוח המודעות בחדר שלי‪.‬‬
‫זה עלה כשקראתי את "זכרונותיו של רופא‬
‫צעיר"‪ ,‬זה התחזק בי שהתחלתי ללמוד וזה‬
‫ברור לי בכל פעם שאני מביט בכותרת‬
‫הזאת‪ .‬יש משהו לא ברור‪ ,‬סוג של ברית‬
‫שמחבר בין ספרות ורפואה‪ .‬בין הסופר לבין‬
‫הרופא‪ ,‬בין המשורר לבין אנשי הבריאות‪.‬‬
‫אבל מה זה? אותה ידיעה שנעוצה לי על‬
‫לוח המודעות סיפרה על קורס חדש שנפתח‬
‫באוניברסיטת ת"א‪ .‬כך נפתח המסע הקצר‬
‫שלי במטרה להבין ‪ -‬מה הקשר בין ספרות‬
‫לרפואה‪.‬‬
‫פרק ראשון‪ :‬יצירתיות‬
‫יום שישי בבוקר‪ ,‬אני יושב בבית קפה עם‬
‫לימור שריר‪ .‬סופרת‪ ,‬רופאה‪ ,‬יוזמת ורכזת‬
‫הקורס ל"ספרות ורפואה" בת"א‪ .‬מה גרם‬
‫לה לחשוב על הקורס הזה? "התנסותי‬
‫ברפואה ובספרות הביאה אותי לרעיון‬
‫ליצור שילוב מעניין של שני התחומים כדי‬
‫להעשיר את חינוכם של הסטודנטים לרפואה‬
‫כך שבוגר בית הספר לרפואה יהיה לא רק‬
‫רופא אלא גם אדם‪ .‬כך נולדה במוחי תכנית‬
‫לימודית‪-‬ייחודית ‪ -‬קורס ספרות ורפואה‪,‬‬
‫שבמסגרתו אני חושפת את הסטודנטים‬
‫‪ 4‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫יש משהו לא ברור‪ ,‬סוג של‬
‫ברית שמחבר בין ספרות‬
‫ורפואה‪ .‬בין הסופר לבין‬
‫הרופא‪ ,‬בין המשורר לבין‬
‫אנשי הבריאות‪ .‬אבל מה זה?‬
‫התקבל בהתלהבות על ידי הסטודנטים‬
‫באוניברסיטת תל‪-‬אביב ולסטודנטים‬
‫לרפואה היתוספו אכן סטודנטים ממדעי‬
‫הרוח והחברה‪ ,‬ממדעים מדויקים והנדסה‪,‬‬
‫ממדעי החיים ואומנויות‪“.‬‬
‫הצורך למצוא יצירתיות‪ ,‬מקום בו הרופא‬
‫לא יהיה רק מכונה גרם לרבים מהעוסקים‬
‫במקצוע לחפש דרכים לבטא את עצמם‬
‫בצורה יצירתית‪ .‬גם ד"ר אסי סיקורל‬
‫מהפקולטה שלנו מצא פתרון משלו בצורת‬
‫בלוג שהוא מנהל כבר כמה שנים‪" .‬כל היום‬
‫אנחנו כותבים‪ .‬אנחנו כותבים מכתבים‬
‫רפואיים אחד לשני‪ .‬העבודה שלנו היא כל‬
‫כך קרובה לאומנות וכל כך רחוקה ממדע‬
‫אבל תהליך ההכשרה שלנו הוא מאוד‬
‫מוכוון לכיוון של מדע‪ .‬אנחנו חייבים בדרך‬
‫מסויימת לעודד יצירתיות ואצלי כתיבה‬
‫זאת הדרך לעשות את זה‪ .‬אני צריך את‬
‫זה‪ .‬צורת הביטוי הזאת מסדרת לי את‬
‫המחשבות ומאפשרת לי להיות יצירתי‪.‬‬
‫אם הפריע לי משהו בזמן הלימודים הוא‬
‫שכל מה שיש לעשות זה לענות על מבחנים‬
‫אמריקאים‪ .‬לא הייתה יצירתיות בזמן‬
‫שהעבודה שלנו היא מאוד יצירתית"‪.‬‬
‫רופאים רבים במהלך ההיסטוריה חיפשו‬
‫מקום לבטא את היצירתיות שלהם‪ .‬סרגיי‬
‫בולגקוב‪ ,‬שאול טשרניחובסקי‪ ,‬סמיואל שם‬
‫(סטפן ברגמן) הם חלק מאלו שהשתמשו‬
‫בכלי של כתיבה כדי לפרוק ולבטא את מה‬
‫שהמקצוע לא איפשר להם‪ .‬המעבר לספרות‬
‫הוא מורכב‪ .‬גם הרופא וגם הסופר עוסקים‬
‫שניהם באותו החומר ‪ -‬החומר האנושי‪ .‬כדי‬
‫לרפא וכדי לכתוב צריך לפצח את הקוד‬
‫האנושי ‪ .‬רופא צריך להכיר בני אדם בשביל‬
‫להכיר את המטופל שלו וסופר צריך את‬
‫ההיכרות הזאת בשביל לספר סיפור אמיתי‪.‬‬
‫כמי שעוסקת בשני המקצועות מספקת‬
‫לימור הסבר על הקשר‪.‬‬
‫"המפגש האנושי הזה מעצב לדעתי את‬
‫הקשר בין כתיבה לרפואה‪ .‬נראה‪ ,‬שבמסגרת‬
‫הדרמה הזאת‪ ,‬כל צער העולם כמו מונח‬
‫על כתפיו של הרופא ואך טבעי הוא‬
‫שבאיזשהו שלב יתעורר בו הצורך לברוח‬
‫לעולמות אחרים‪ ,‬רוחניים ולפתח את הפן‬
‫היצירתי החבוי בו‪ .‬הכתיבה מהווה עבור‬
‫הרופא מעין אתנחתא להרהור ולתהייה‪,‬‬
‫לקתרזיס ולעשיית דין וחשבון עם העשייה‬
‫הגדולה‪ .‬לא בכדי בחרו רופאים לאורך‬
‫ההיסטוריה העולמית במלאכת הכתיבה‪.‬‬
‫אני עצמי סופרת (בין ספרייה‪" :‬אלוהים‬
‫ואלווירה"‪" ,‬סודות מרקש" וקובץ סיפורים‬
‫קצרים‪":‬דיונות הזהב והכסף"‪ ,‬י‪.‬ג)‪ .‬למרות‬
‫שאני מוצאת את עצמי כותבת על הוויה‬
‫אחרת‪ ,‬זרה ולא ישראלית דווקא ‪ -‬תמיד יש‬
‫ביטוי בכתיבה לרופאה שבי‪ .‬הנושא הרפואי‬
‫איננו משתלט על הכתיבה הוא תמיד קיים‬
‫בטקסט‪ .‬נראה שנושאים העוסקים בחשיבה‬
‫על מוסר מצויים לרוב בספריי"‪.‬‬
‫פרק שני‪ :‬אמפטיה‬
‫מילת המפתח של לימודי בית הספר‬
‫לרפואה באוניברסיטת בן גוריון‪" .‬היכולת‬
‫לחוש ולהבין מה חווה אדם אחר"‪ .‬כפי‬
‫שכל תלמיד בשנה א' כבר הספיק לשכוח‪,‬‬
‫האמפטיה היא כלי קריטי ביכולת של‬
‫רופא להבין את המטופלים שלו‪ .‬כאן‬
‫נפגשת הרפואה בצומת חשוב עם הספרות‪.‬‬
‫דניאל עוז‪ ,‬משורר ומרצה בקורס ל"ספרות‬
‫ורפואה"‪ ,‬עומד על הקשר החשוב הזה‪.‬‬
‫ביקורת‬
‫של‬
‫הכתיבה מספקת לעוסקים ברפואה כלי‬
‫מחשבה איתם אפשר להיכנס לתוך הראש‬
‫של החולה‪ .‬לשים את עצמך במקומו‪" .‬יש‬
‫לי שירים על חוויות שלא אני חוויתי וזהוי‬
‫נקודת דמיון בנין המקצועות‪ .‬למשל יש‬
‫לי שירים שאני כותב בגוף ראשון נקבה‪,‬‬
‫ויש לי שיר על פציעה בשדה קרב למרות‬
‫שזאת חוויה שלא חוויתי‪ .‬כרופא אתה גם‬
‫צריך להכניס את עצמך לחוויה שלא אתה‬
‫חווית‪ .‬אתה צריך במידה מסויימת להזדהות‬
‫ולהרגיש מה אדם חש באותה סיטואצייה"‪.‬‬
‫אני מדמיין את דניאל יושב לכתוב שיר‪-‬‬
‫הוא מנסה לחוש את הכאב של הפציעה‬
‫בקרב‪ ,‬ממציא לעצמו את הקולות והמראות‬
‫של שדה הלחימה‪ .‬כיצד אפשר להביא את‬
‫דפוס העבודה הזה לעולם הרפואה‪ .‬האם יש‬
‫דרך בה רופא יכול לשכלל את האמפטיה‬
‫ע"י כתיבה‪ .‬ד"ר סיקורל מנסה להכניס את‬
‫הכלי הזה בלימודי הרפואה הבינלואמיים‬
‫אצלנו בפקולטה‪.‬‬
‫" במהלך הרוטציה הבינלאומית שלהם אנחנו‬
‫עושים קבוצה כמו בפייסבוק שבה כל אחד‬
‫צריך להעלות אחת לשבוע פוסט (הודעה‬
‫בבלוג י‪.‬ג) שהוא לא תיאור מקרה אלא‬
‫משהו יותר רפלקטיבי‪ .‬יש הרבה דברים‬
‫שאתה לא יכול ללמוד בלמידה רגילה בלי‬
‫שאתה מסדר את המחשבות שלך ומעלה‬
‫אותן לכתב‪ .‬גם אנחנו וגם הסטודנטים מאוד‬
‫מרוצים מהדבר ומרגישים שיש כאן משהו‬
‫מעבר ללמידה"‪.‬‬
‫הכתיבה בה מתנסים הסטודנטים מכוונת‬
‫לתת להם כלים לפורקן ויכולת הבנה של‬
‫הסיטואציה בה הם פועלים‪ .‬אם הכלים‬
‫ניתנים עוד בתחילת הדרך יש יותר סיכוי‬
‫"היצירתיות שהגענו אליה באמצעות קורס‬
‫זה היא מרשימה והתבטאה ביצירות‬
‫שנערכו על ידי והתפרסמו בסיום הקורס‬
‫בספר מיוחד של יצירות הקורס‪ .‬סטודנט‬
‫אחד מתואר שני בעבודה סוציאלית כתב‬
‫יצירה העוסקת ביחסי מטפל‪-‬מטופל‬
‫באמצעות כתיבה המזכירה דקלום מקהלה‬
‫יוונית והוא אף טרח והוסיף מוזיקה שחיבר‬
‫בעצמו‪ .‬סטודנטים לרפואה כתבו סיפורים‬
‫קצרים ואף מיני שירה שנושאיה מחלות‪,‬‬
‫טיפול רפואי והתמודדות החולה והרופא‬
‫עם המחלה‪ .‬אין לי מרשם כיצד להפנים את‬
‫קורס ספרות ורפואה במוחותיהם אך נראה‬
‫לי שהם הפנימו את החוויה האינטלקטואלית‬
‫והיצירתית הזאת ‪ -‬חוויה שלא תישכח‬
‫וגם כאשר יסיימו את לימודיהם ויעסקו‬
‫במקצועות השונים הם ישובו לכתיבה‬
‫וליצירה"‪.‬‬
‫פרק שלישי‪ :‬הבנה‬
‫בשנת ‪ 1978‬יצא לאור ספר הפולחן של‬
‫סטודנטים לרפואה בכל העולם ‪" -‬בית‬
‫האלוהים"‪ .‬בצורה צינית ועוקצנית חושף‬
‫הסופר והפסיכאטר סמיאול שם את עולמו‬
‫הפנימי של הסטאז'ר‪ .‬את הקושי בטיפול‪,‬‬
‫את הבדיחות הציניות ואת הפחדים‬
‫שעוברים לרופא בראש‪ .‬שלושים שנה אחרי‬
‫כתב ד"ר גרום גרופמן את הספר "רופאים‪,‬‬
‫איך הם חושבים" ובו גילה לכולם מה‬
‫עובר לרופאים בראש‪ .‬הפופלריות של שני‬
‫הספרים האלו מוסברת ע"י הרצון של בני‬
‫האדם להבין‪ .‬לחדור לראש של מישהו שיש‬
‫לו כל כך הרבה כוח בידיים‪ .‬פעם מישהו‬
‫הסביר לי שהרבה פעמים רופאים מוצאים‬
‫את עצמם בזוגיות עם חבריהם למקצוע כי‬
‫רק רופא יכול להבין רופא‪ .‬אמנם הקביעה‬
‫הזאת קצת רחוקה מהמציאות אך דווקא‬
‫כתיבה יכולה לתת מענה לבעיה הזאת‪.‬‬
‫"אני חושב שבאופן כללי זאת מחשבה‬
‫מוטעית‪ .‬אנחנו עוסקים כל היום בחומר‬
‫האנושי וכל בן אדם יכול להבין את זה‪ .‬מה‬
‫ספר קארין ליפשיץ‬
‫כתבם הבלתי קריא‬
‫"אני חושב שאם יש קשר מסויים בין‬
‫רפואה וספרות הוא שאלו שני מקצועות‬
‫שדורשים המון הזדהות עם אדם אחר‪.‬‬
‫הזדהות אינטימית‪ .‬אני חושב שרופא‬
‫צריך מאוד להיכנס לחוויה של המטופל‪,‬‬
‫לא רק מנקודת מבט רפואית‪ .‬אתה צריך‬
‫לדעת מה הוא מרגיש‪ ,‬וזה דורש איזשהו‬
‫מהלך שבמקצועות אחרים אין אך קיים‬
‫גם בספרות‪ .‬במובן הזה היא איננה שונה‬
‫מרפואה‪ .‬כאן זוהי נקודת חיבור מעניינת"‪.‬‬
‫שהם יטמעו ברופאים לעתיד‪ .‬בקורס שלה‬
‫מנסה לימור לתת משהו מהיכולת הזאת‬
‫לסטונדטים שלה בתקווה שיום אחד‬
‫הם יוכלו ליישם את היצירתיות בחייהם‬
‫המקצועיים‪.‬‬
‫הנשק‪ :‬אזמל‪.‬‬
‫סיפורו של רופא צ'צ'ני תחת אש‬
‫חסן באייב עם רות וניקולס דניאלוף‬
‫"לוחם צ'צ'ני שעמד במסדרון צעק לי "תן לו‬
‫למות!" לרגע התפתיתי‪ .‬העולם היה מקום‬
‫טוב יותר בלי המפלצת הרוסית הזו‪ .‬הוא לא‬
‫יאנוס עוד נשים או ילדים‪ .‬אבל אז נזכרת‬
‫בשבועת היפוקרטס החקוקות על הקיר‬
‫בבית הספר לרפואה‪ .‬אם אתחיל לקבוע מי‬
‫ימות ומי יחיה‪ ,‬היכן יהיה לזה סוף? "אני‬
‫רופא"‪ ,‬השבתי‪" .‬מתפקידי לטפל בכל מי‬
‫שזקוק לעזרה‪ .‬אללה יעניש אותו"‪.‬‬
‫הספר מגולל את סיפור חייו של חסן‬
‫באייב‪,‬מנתח פלסטי צ'צ'ני‪ ,‬אשר טיפל‬
‫בפצועים רוסים וצ'צ'נים במלחמות רוסיה‪-‬‬
‫צ'צ'ניה הראשונה (‪ )1994-1996‬והשנייה‬
‫(‪ .)1999-2009‬מתגורר כיום עם משפחתו‬
‫בארה''ב כפליט מדיני‪.‬‬
‫הקריאה מהווה הזדמנות ללמוד על‬
‫ההיסטוריה על הסכסוך העקוב מדם בין‬
‫שתי המדינות‪ ,‬על התנגשות בין תרבות‬
‫מערבית נוצרית לתרבות מוסלמית שמרנית‪,‬‬
‫ומעלה שאלות אתיות רפואיות מהמעלה‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫היופי של הספר הוא הקושי העולה‬
‫מהקריאה בו‪ :‬החל מתיאור החברה‬
‫הצ'צ'נית השמרנית‪ ,‬הסגפנית והאדוקה‪,‬‬
‫החינוך הספרטני בילדות‪ ,‬הקושי של באייב‬
‫להשתלב בלימודי רפואה ברוסיה‪ ,‬האפליה‬
‫והתיאורים שלו על הקושי להסתגל לחיים‬
‫חברתיים מערביים‪ ,‬התיאורים על האמונה‬
‫האדוקה באיסלאם‪ ,‬הדבקות בספורט‪,‬‬
‫הזעם והביקורת על הרפואה המערבית‬
‫ה"בזבזנית" ועמוסת הבירוקרטיה‪ ,‬וכל זה‬
‫עוד לפני שקראתם את תיאורי הזוועות של‬
‫הטיפול בפצועים בשתי המלחמות עקובות‬
‫הדם‪.‬‬
‫אז מה בכל זאת כל כך קסם לי בספר‬
‫הזה? הכנות‪ .‬לא תיאורי גבורה‪ ,‬אלא תיאורי‬
‫מעשים והזעם העצום על העוולות שמלווה‬
‫את העשייה‪ .‬לא הצטדקות על אופייה של‬
‫החברה הצ'צ'נית‪ ,‬אלא תיאור המנהגים‬
‫כהוויתם‪ .‬לא ניסיונות לייפות את הקשיים‬
‫המלווים הסתגלות לחברה מערבית‪ ,‬אלא‬
‫צער על הקשיים הללו‪.‬‬
‫ספר מרתק‪ ,‬מלמד‪ ,‬מאתגר וכתוב מצוין‪.‬‬
‫קריאה נעימה!‬
‫דבשת אוקטובר ‪5 2010‬‬
‫פרק סיום‬
‫בכתבתו של אורי הישראלי ("שפת הכאב"‬
‫עמ' ‪ )9‬הוא מספר ש‪ 43%-‬מהעוסקים‬
‫ברפואה כותבים למגירה‪ .‬הם מחפשים‬
‫קטרזיס‪ ,‬אלטרנטיבה ואולי הבנה‪ .‬הברית‬
‫בין שני המקצועות נעוצה כנראה באלמנט‬
‫הבסיסי בהוויתן ‪ -‬האדם‪ .‬מטרת הסופר‬
‫והרופא היא דומה ‪ -‬בכלים חדים ומדוייקים‬
‫להבין ולרפא את האדם ‪ -‬את גופו ואת‬
‫נפשו‪ .‬הכתיבה יכולה לשמש כגשר בין‬
‫הרופא לרגשות שלו‪ ,‬בין הרופא למטופלים‬
‫שלו ובין המטופלים לרופא‪ .‬היצירתיות‬
‫שכל כך חסרה במקצוע מוצאת את מקומה‬
‫בעולם הכתיבה‪ .‬כפי שתיאור זאת מאיר‬
‫שלו ‪ -‬בשביל רגע של נחת נפתחים מחסני‬
‫שלהרופאים‬
‫הספרות מאפשרת להם לברוא‬
‫עולם נטול אכזבות‪ ,‬לשמר חולים‬
‫שאבדו‪ ,‬לאפשר אלטנרטיבה‬
‫במקצוע שלפעמים הינו אכזר מדי‪.‬‬
‫‪ 6‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫יום בחייו של‬
‫רופא מדברי‬
‫ד"ר אסי סיקורל‪ ,‬מתוך הבלוג‪ :‬חשיפה לדרום‬
‫בבוקר אני מתעורר לאט‪ .‬עדיין חשוך‬
‫כמעט בחוץ אבל הציפורים כבר רועשות‪.‬‬
‫עורבים‪ .‬עורבים אפורים השתלטו לנו על‬
‫הפינה הזו של הנגב והם לדעתי לא הולכים‬
‫לישון בכלל‪ .‬עורבות ועורבים‪ .‬וגם הגוזלים‬
‫של הקוקיה שהם מגדלים‪ .‬שאר הציפורים‬
‫מתעוררות קצת יותר מאוחר ואז אני פוקח‬
‫עיניים‪ ,‬מרכיב משקפיים‪.‬‬
‫כתבם הבלתי קריא‬
‫הסקרנות להבין את אשר מתחולל גרמה‬
‫ללא מעט סופרים לנסות לחדור לעולמם‬
‫של הרופאים‪" .‬בינת השכווי" של אביגדור‬
‫דגן ו"רופא כפרי" של קפקא שמו במרכז‬
‫העלילה את הרופא בנסיון להבין איך חושב‬
‫בן אדם ששמו בידיו חייהם של אחרים‪.‬‬
‫לעיתים הניסיון הזה מוליד תיאורים לא‬
‫פשוטים שתפקידם לאמת את הרופאים‬
‫עם הדרך בה הם נתפסים במציאות‪ .‬ספרים‬
‫כאלו נותנים לרופאים תמונת ראי של‬
‫עבדותו ומאפשרת דיאלוג בין הצדדים‪ .‬כמו‬
‫שמתאר זאת פרנץ קפקא בסיפורו ‪" -‬רופא‬
‫כפרי"‪:‬‬
‫"וכבר אני נותר ללא כסות לעורי ומסתכל‬
‫בשקט באנשים הניצבים עלי‪ ,‬ראשי מורכן‬
‫ואצבעותיי בתוך זקני‪ .‬מאושש אני מכל‬
‫וכל ומתעלה ברוחי על כולם‪ ,‬ואני מתמיד‬
‫בכך ‪ -‬אף על פי שאין בזאת כדי להושיעני‪,‬‬
‫שכן עכשיו הם נוטלים אותי בראשי וברגלי‬
‫ונושאים אותי אל המיטה‪ .‬הם מניחים אותי‬
‫בסמוך לקיר‪ ,‬לצדו של הפצוע‪...‬‬
‫'היודע אתה'‪ ,‬שומע אני קול אומר באזני‪,‬‬
‫'האמון שאני נותן בך מועט הוא‪ .‬אף רק‬
‫באקראי הוטלת באשר הוטלת‪ ,‬לא בכוחות‬
‫עצמך באת הנה‪ .‬תחת לעזור לי‪ ,‬אתה רק‬
‫מצר את ערש מותי‪ .‬מוטב שאנקר את שתי‬
‫ביקורת‬
‫פרק רביעי‪ :‬אלטרניטיבה‬
‫לפעמים אתה רוצה לברוח לעולמות קצת‬
‫יותר מוצלחים משלך‪ .‬לצחוק‪ ,‬לבכות‬
‫להתנחם ‪ -‬לקרוא ולדמיין לרגע מציאות‬
‫אחרת‪ .‬הקריאה והכתיבה מאפשרות לנו‬
‫לברוח‪ .‬הסופר יכול להרשות לעצמו לשחק‬
‫כמו אלוהים במציאות‪ .‬לברוא עולם שלם‬
‫מאפס‪ .‬אחרי שהיצירה על הדף הוא ניגש‬
‫עליה עם אזמל ומלקחיים ומתחיל לשנות‪,‬‬
‫להזיז‪ ,‬לשפץ עד שהוא מצייר לעצמו‬
‫תמונה של העולם שהוא רוצה לראות‪.‬‬
‫ברפואה המציאות היא זאת שאוחזת בכלי‬
‫ספר אלון עקיבא‬
‫שכן‪ ,‬אני בטוח שיותר אנשים מבינים מה אני‬
‫עושה בזכות הבלוג‪ .‬אם יותר רופאים היו‬
‫כותבים על החוויות שלהם בין השביתות‬
‫הייתה לנו היום הרבה יותר תמיכה‪ .‬בנוסף‬
‫גם הרבה רופאים קוראים את הבלוג שלי‪,‬‬
‫אני חושב שאני יחסית בלוגר ותיק מבין‬
‫הרופאים‪ .‬זה דבר שמאוד נפוץ במקומות‬
‫אחרים אך לצערי לא מספיק בארץ‪ .‬אני‬
‫התחלתי לכתוב את הבלוג כי הרגשתי שיש‬
‫איזשהיא בעיה סביב רפואת משפחה ואני‬
‫חשבתי שזה אחלה מקצוע ורציתי שאנשים‬
‫ידעו מה זה וידעו למה זה כל כך חשוב‪.‬‬
‫הכתיבה שלי חשפה אנשים לעולם הזה"‪.‬‬
‫הבלוג של ד"ר סיקורל ניתן לקריאה באתר‬
‫של קופ"ח כללית כנראה מתוך הבנה‬
‫שחולים רוצים להכיר את הרופאים שלהם‬
‫ולא להיות מטופליים ע"י יישות בלתי‬
‫מוכרת על גבול המכנית‪.‬‬
‫עינייך בצפרני'‬
‫'נכון הדבר'‪ ,‬אומר אני‪' ,‬חרפה ובושה היא‪.‬‬
‫אלא שרופא אני‪ .‬ומה אעשה? האמינה לי‬
‫גם לי קשה הדבר לשאתו'‪".‬‬
‫(פ‪ .‬קפקא‪" ,‬סיפורים"‪ ,‬שוקן ‪)1964‬‬
‫טועה אתה הורג חולים‪ ,‬בספרות אתה יכול‬
‫להרוג להחיות ולברוא כרצונך"‪.‬‬
‫המנתח‪ .‬לצד ההצלחות יש אכזבות‪ .‬קשיים‪,‬‬
‫כשלונות‪ .‬כאלה שמקש ה"מחק" במקלדת‬
‫לא יכולים לשנות‪ .‬וזה בסופו של דבר‬
‫ההבדל בין השניים‪.‬‬
‫בתור מישהיא שישבה לצד שולחן הרופא‬
‫וליד מקלדת הסופר מתארת לימור את‬
‫ההבדל בין השניים‪" ,‬אני רואה את ההבדל‬
‫מבין הרופא לסופר באמצעות השאלה‬
‫מעולם הפיסיקה‪ :‬הרופא הוא בעיני מעין‬
‫כוח צנטריפוגלי ‪ -‬הוא רוצה להעניק לכל‬
‫העולם‪ ,‬הוא נפתח‪ .‬לעומת זה הסופר הוא‬
‫אגוצנטרי‪ ,‬הוא מצוי במרכז העולם‪ ,‬הוא‬
‫מכונס בתוך עצמו"‪ .‬יתכן שזה קסמו של‬
‫רופא שהוא סופר‪ .‬היכולת לברוא עולם‬
‫מתוך רצון ליצור עולם טוב יותר‪ .‬אנשים‬
‫שעוסקים בבריאות קמים בבוקר עם‬
‫מטרה ברורה ‪ -‬לקדם במעט את הטוב‬
‫שבעולם‪ .‬הספרות מאפשרת להם לברוא‬
‫עולם נטול אכזבות‪ ,‬לשמר חולים שאבדו‪,‬‬
‫לאפשר אלטנרטיבה במקצוע שלפעמים‬
‫הינו אכזר מדי‪ .‬הכתיבה נותנת פן כמעט‬
‫טיפולי להתמודדות עם המציאות‪" .‬רפואה‬
‫הוא מקצוע מאוד מציאותי ‪ -‬כשרופא כותב‬
‫ראיון רפואי הוא מתאר את מה שקיים‪.‬‬
‫כשהוא מגיע לספרות הוא יכול לברוא עולם‬
‫דמיוני על פי רצונותיו‪ .‬ברפואה כשאתה‬
‫היצירה‪:‬‬
‫"'בעצם'‪ ,‬התפעם הרופא‪' ,‬הכאב הופך אותם‬
‫למשוררים‪ .‬בשביל הליכה אחת זקופה אל‬
‫המכולת‪ ,‬בשביל לילה אחד של שינה‪ ,‬הם‬
‫פותחים לפני את האוצרות הכמוסים ביותר‪.‬‬
‫את אוצרות הדימויים'"‪.‬‬
‫מאיר שלו‪" ,‬עשו"‪ ,‬עם עובד‪.1991 ,‬‬
‫קורס ספרות רפואה קם השנה לראשונה‬
‫באוניברסיטת ת"א‪ .‬הקורס‪ ,‬שהוקם ע"י‬
‫ד"ר לימור שריר בתמיכתו של דיקן‬
‫הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל‪-‬‬
‫אביב הפרופ' יוסף מקורי‪ ,‬הוא קורס‬
‫יוצא דופן בצורתו ובתוכנו‪ .‬במהלך‬
‫הקורס הרצו מגוון של אנשי ספרות כגון‬
‫עמוס עוז‪ ,‬א"ב יהושע‪ ,‬חיים באר‪ ,‬אלי‬
‫עמיר‪ ,‬ערן צור ורבים אחרים‪ .‬בקורס‬
‫השתתפו סטודנטים מהפקולטה לרפואה‬
‫ומשאר הפקולטות באוניברסיטה‪ .‬בסוף‬
‫הקורס יצא לאור ספר בן ‪ 514‬עמודים‬
‫המאגד את יצירות הסטודנטים משתתפי‬
‫הקורס‪.‬‬
‫לצפייה בהרצאות הקורס‪:‬‬
‫‪http://www.youtube.com/user‬‬
‫‪TAUVOD?feature=mhum#p/c/‬‬
‫‪F1CE0E794B87F101‬‬
‫שוטף פנים‪ ,‬עולה על האופניים‪ .‬מהר‬
‫מאוד אני מחוץ לשער ובתוך המדבר‪ .‬הכל‬
‫אפרפר ומתבהר‪ ,‬אני נושם אוויר קריר‪.‬‬
‫כדאי לנשום אותו מהר כי טיקטק הוא נעלם‬
‫באבק ובשמש‪ .‬אני רוכב דרך כרם הזיתים‪,‬‬
‫מסביב לבית הקברות ואל תוך הוואדי‪ .‬על‬
‫הכביש טנדר של השכנים הבדואים מוריד‬
‫אישה רעולה שמוצאת אבן נוחה מתחת‬
‫לעץ שיטה‪ .‬מחכה לאוטובוס הראשון‪.‬‬
‫אני מגביר מהירות וחוזר הביתה בדיוק‬
‫בזמן כדי לראות את השמש שעולה יחד‬
‫עם הטמפרטורה‪ ,‬לחוש את מעט הלחות‬
‫נעלמת‪.‬‬
‫בדרך מהגן של הילדה למרפאה אני מעביר‬
‫את היום במחשבה‪ .‬שלוש מרפאות‪ ,‬אלפיים‪,‬‬
‫או אלפיים וחמש מאות קילומטר רבוע‪ .‬זה‬
‫תחום האחריות שלי‪ .‬את הבוקר אני מתחיל‬
‫במרפאה בקיבוץ שלי‪ ,‬ממש קרוב לבית‪.‬‬
‫בצהריים עובר לקיבוץ שני‪ ,‬ובערב‪ ,‬ממש‬
‫לפני השקיעה‪ ,‬אני עובר למרפאה של‬
‫היישובים הקטנים וחוֹות הבודדים‪ .‬אני אוהב‬
‫את המדבר‪ ,‬וגם את הפוטנציאל שגלום בו‪.‬‬
‫מרחבים‪ ,‬משאבים‪ ,‬אנשים‪ .‬בעיקר חופש‬
‫מקצועי‪ ,‬חופש לעבוד בדרך בה אני בוחר‪.‬‬
‫בימים רגילים אני עוד מספיק לעשות ביקור‬
‫בית או שניים‪ ,‬עם תיק חום מעור‪ ,‬ובימים‬
‫פחות רגילים יש תאונות דרכים וחילוצים‪,‬‬
‫ופינויים דחופים‪ .‬לאנשי הנגב יש אופי אחר‪.‬‬
‫אליי לא מגיעים בכדי לקבל הפנייה למיון‪.‬‬
‫ברוב המקרים אני מתחנן בפני המטופל‬
‫שייסע‪ .‬אולי אפשר לחכות? הם שואלים‪.‬‬
‫היום הזה שהתחיל רגוע המשיך בסערה‪ .‬יש‬
‫ימים שכאלה‪ .‬צבר של מטופלים אהובים‬
‫חולקים את הקושי‪ ,‬החרדה‪ ,‬האהבות‬
‫והחשש‪ .‬ספרתי‪ .‬עשרה בכו‪ ,‬אני בכיתי‬
‫פעם אחת‪ .‬פעם אחת חיבקתי‪ ,‬המון‪ ,‬המון‬
‫חייכתי‪ .‬לקראת הצהריים אני מוצף‪ .‬המון‬
‫רגשות שוטפים דרכי‪ ,‬ואני שמוליך אותם‬
‫דרך הנשמה זקוק להארקה‪ .‬באמצע היו‬
‫עוד כמה טלפונים‪ ,‬שיחות עם רופאים בבית‬
‫החולים‪ ,‬ודואר אלקטרוני מהמנהלים‪ ,‬כמה‬
‫אישורי מחלה‪ ,‬וכוס קפה‪ .‬אני יודע שבערב‪,‬‬
‫בבית‪ ,‬גם המשפחה הפרטית שלי זקוקה‬
‫לאבא‪ .‬חייב להגיע הביתה עם רוגע‪ ,‬וחמלה‬
‫ואהבה‪.‬‬
‫באזור יש מקום לעוד שלושה רופאי‬
‫משפחה‪ .‬אבל לא באים‪ .‬אין מי שייקח את‬
‫הנטל מעל הכתפיים גם בזמן מילואים או‬
‫מחלה‪ .‬העבודה‪ ,‬והמטופלים מחכים לי‪.‬‬
‫אבל אני מרגיש שהם רואים אותי‪ .‬מטפלים‬
‫ודואגים לי‪ .‬אולי בגלל שאני רואה אותם‪.‬‬
‫יש אינטימיות גדולה במערכת היחסים הזו‬
‫בין רופא בודד לקהילה שלו‪ .‬קהילה שאני‬
‫חלק ממנה‪ .‬כמו במשפחה יש ימים טובים‬
‫וכאלה פחות טובים‪ ,‬אבל אני יודע שהם‬
‫רואים אותי‪ ,‬ואני רואה אותם‪ .‬ורואה גם‬
‫את הקהילות‪ .‬כל אחת וטעמה‪ ,‬לכל ישוב‬
‫יש אוויר משלו‪ .‬טעם אחר‪ .‬בערב אני נוסע‬
‫בטרנטה בדרך למרפאה השלישית‪ .‬בדיוק‬
‫שקיעה‪ ,‬ואני עוצר ליד הגשר התורכי הישן‪,‬‬
‫ונושם‪ .‬עוד עשרה מטופלים‪ ,‬מקסימום שנים‬
‫עשר‪ ,‬והביתה‪.‬‬
‫לילה טוב‪.‬‬
‫ד"ר אסי כותב בלוג באתר שירותי בריאות כללית‪:‬‬
‫‪http://www.clalitblogs.co.il/country/doc‬‬
‫בנוסף כותב ד"ר אסי בלוג באתר האישי שלו‪www.integrativedoc.org :‬‬
‫בינת השכווי‬
‫אביגדור דגן‪ ,‬הוצאת עם עובד‬
‫"אשר נתן לשכוי בינה‪"...‬‬
‫הספר מתאר מעין מערכת יחסים מופלאה‬
‫בין רופא כפרי מזדקן‪ ,‬בעל ניסיון חיים עשיר‬
‫וצבעוני לבין הדמות המרכזית בחייו בהווה ‪-‬‬
‫התרנגול שלו‪ .‬הסיפור בנוי כמעין סיכום חיים‬
‫מלא רגש וחמלה‪ ,‬עצבות ושמחה ‪ -‬כאשר‬
‫מתאר הרופא את התחנות השונות שעבר‬
‫בחייו והביאו אותו עד כה‪.‬‬
‫מלווה בפדרו‪ ,‬התרנגול שמלווה אותו לכל‬
‫מקום ועבר איתו ימים טובים וימים רעים‪,‬‬
‫מתאר הרופא את התמודדותו היומיומית‬
‫עם החולי והמוות‪ ,‬עם הלידה וההתחדשות‬
‫הקיימים באזור כפרי ציורי במזרח אירופה‪.‬‬
‫פדרו‪ ,‬כמעין 'איד' פרויידלי מסמל בהתנהגותו‬
‫הגאה כל מה שחופשי ומהנה בחיים‪ .‬הוא‬
‫אינו עסוק במחשבות על האתמול או טרוד‬
‫במחשבה על העתיד‪ ,‬נטול אחריות הוא בוחר‬
‫לראות בעתיד רק את הטוב‪ .‬לעומתו הרופא‬
‫המנוסה‪ ,‬אשר מכיר וטיפל בכל אחד ואחד‬
‫מאנשי הכפר‪ ,‬מילד ועד זקנה ויומיומית נלחם‬
‫"בשדה הקרב" מלחמה אבודה מראש במוות‪,‬‬
‫מקבל כוחות מחודשים מהחיים‪ ,‬בניסיון‬
‫להתמודד עם אובדנו הגדול‪.‬‬
‫דרך הדיאלוג של שתי הדמויות המרכזיות‪,‬‬
‫נרקם סיפור מלא רגש על בני אנוש וטבע‪,‬‬
‫התחלה וסוף‪ ,‬ובמרכז כל זה עומד ה"כפר" ‪-‬‬
‫מעין מיקרוקוסמוס על שלל אנשיו‪ ,‬מקומותיו‪,‬‬
‫חולשותיו והתחדשותו‪.‬‬
‫תיאור המורכבות מצד אחד‪ ,‬ומאידך הפשטות‬
‫של מערכות היחסים בין האנשים לטבע ובינם‬
‫לבין עצמם‪ ,‬עוזרת גם להאיר על עולמו הפנימי‬
‫המורכב של הרופא‪.‬‬
‫תוך כדי תיאורו את הטבע‪ ,‬יוצר המספר‬
‫אוירה הגורמת לקורא לחוש את האדמה‬
‫הכבדה‪ ,‬לרעוד מהרוח ולהירטב מהטיפות‬
‫הכבדות היורדות אל העשב‪.‬‬
‫הספר די קצר ‪ -‬כ‪ 190-‬עמודים ומחולק‬
‫פרקים קטנים רבים‪ ,‬אך הוא משתרע על חיים‬
‫שלמים‪.‬‬
‫למרות שמדובר בסיכום חיים‪ ,‬הספר אינו‬
‫"תואם גיל" וניתן לקרוא ולקחת ממנו משהו‬
‫אחר בכל שלב‪ ,‬גם אם אתה לא רופא‬
‫בפוטנציה‪ .‬אפשר לראות בו משהו פיוטי או‬
‫רוחני‪ ,‬אבל מה שיפה הוא שהספר מצליח‬
‫לגעת ולעורר מחשבות ותהיות בקורא ללא‬
‫ניסיון "מיסיונרי" ‪ -‬זה שם אם תרצה‪.‬‬
‫התקציר מאחור לא נותן פסיק מהתוכן‪,‬‬
‫וטוב שכך‪ .‬אם הייתי צריך לסכם את הספר‬
‫במילה אחת הייתי בוחר לצטט את דון פדרו‪:‬‬
‫"ניצחון!"‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪7 2010‬‬
‫גן המשחקים שלנו‬
‫הרופא ד"ר לב‪-‬ארי פוצח בשאלה‪" :‬מה‬
‫אתה רואה אייל?"‪ .‬כולם מתגודדים‬
‫מסביב למיטה‪ ,‬מביטים‪ ,‬ובוחנים‪ .‬ד"ר לב‪-‬‬
‫ארי‪ ,‬רופא הילדים שהוא גם המורה שלנו‬
‫בימים הקליניים‪ ,‬תמיד אומר להסתכל‬
‫מבחוץ לבפנים‪ ,‬לעבוד באופן שיטתי כמו‬
‫ב"מצא את ההבדלים"‪ .‬אני מסתכל‪ ,‬רואה‬
‫את מחלקת ילדים‪ ,‬אנחנו קרובים לתחנת‬
‫האחיות‪ ,‬ד"ר לב‪-‬ארי מציין כי זה אומר‬
‫שהמקרה הוא קשה‪ .‬כולם בוחנים את‬
‫המכשירים‪ ,‬את המוניטור‪ ,‬החמצן‪ ,‬סופר‬
‫הטיפות והצ'ארט‪ .‬בצ'ארט ניתן לראות‬
‫מדדים שנמדדו בשעות האחרונות על ידי‬
‫האחיות המסורות‪ .‬אני סך הכל שנה ראשונה‬
‫אך נראה שדופק בקצב שלוש מאות לדקה‬
‫זה לא תקין בשום גיל‪.‬‬
‫ד"ר לב‪-‬ארי מקשה‪ ,‬ומבקש ממני לציין‬
‫כל פרט ופרט‪ .‬עברתי על הכל בבית‪ ,‬ואני‬
‫מדקלם מראשי את מה שאני רואה בעיניי‪.‬‬
‫"מחלקת ילדים א' בבית החולים סורוקה‪.‬‬
‫חדר מספר ‪ 6‬קרוב לתחנת האחיות‪ .‬מיטה‬
‫ראשונה מהדלת‪ .‬מלבד הצ'ארט‪ ,‬המכשור‬
‫הרפואי כולל חמצן‪ ,‬מוניטור‪ ,‬סופר טיפות‬
‫וגסטרוסטומה"‪ .‬מייד הוא שואל ומכשיל‪:‬‬
‫"מה עושים עם גסטרוסטומה?"‪ ,‬עיניה של‬
‫דניאלה מחפשות תשובה‪ ,‬דורון בדיוק‬
‫נזכר‪ ,‬ואני כהרגלי מדקלם‪" :‬מכשיר‬
‫הגסטרוסטומה משמש להזנה ישירות‬
‫דרך הקיבה כאשר המטופל אינו מסוגל‬
‫לאכול לבדו"‪ .‬הוא ממשיך בשאלות‪ ,‬לא‬
‫מרפה‪ ,‬כל שאלה קשה מן הקודמת‪ ,‬ואני‬
‫עונה מייד‪ ,‬סוג של מקבילית המוחות‪ .‬ד"ר‬
‫לב‪-‬ארי מתרשם‪ ,‬הוא לא רגיל שסטודנט‬
‫מצליח לענות על כל השאלות שלו‪ .‬הוא‬
‫מציין את הפרטים שוב ומחזק אותי על‬
‫כך שלא שכחתי דבר‪ .‬כן אני שחצן‪ ,‬כן אני‬
‫נרקיסיסט‪ ,‬אבל כל העניין הזה של לימודי‬
‫רפואה מרגיש לי משחק ילדים‪.‬‬
‫אה כן‪ ,‬יש תינוק קטן באמצע המיטה‪ .‬בן‬
‫שלושה חודשים‪ .‬הוריו נטשו אותו לאחר‬
‫הלידה מאחר שהוא חולה מאוד ולא‬
‫התאים להם להתחיל לטפל בתינוק כזה‪.‬‬
‫צינורות יוצאים ונכנסים מגופו העדין והקט‪,‬‬
‫כמו הרובוט שהיה לי כשהייתי קטן‪ .‬הסיבה‬
‫היחידה שד"ר לב‪-‬ארי מתחיל לדבר עליו‬
‫היא כי הוא התחיל לבכות‪ .‬כידוע בכי זה סימן‬
‫מצויין‪ ,‬כי זה אומר שהתינוק נושם‪ .‬הוא זורק‬
‫עליו בדיחה צינית‪ .‬כולם צוחקים‪ ,‬ספק אם‬
‫מתוך נימוס או מתוך חוסר רגישות מוחלט‪.‬‬
‫‪ 8‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫ד"ר לב‪-‬ארי מבקש ממני לבצע בדיקה‬
‫גופנית‪ ,‬והתינוק בוכה במלוא המרץ‪ .‬פתאום‬
‫כל הזכרון שלי נעלם כלא היה‪ .‬אתם‬
‫מבינים‪ ,‬כשזה מבחן עיוני בהיסטולוגיה‪,‬‬
‫כימיה אורגנית או אינפורמטיקה רפואית‪,‬‬
‫אין טוב ממני בלסמן עיגולים‪ .‬אבל היה כאן‬
‫תינוק אמיתי‪ ,‬אחד כזה שלא התמזל מזלו‬
‫להורים אמיתיים‪ ,‬ויש לו מחלה אמיתית‪,‬‬
‫כזאת שתצריך ממנו להישאר בבית‬
‫החולים עד גיל ‪ 3‬לפחות‪ .‬לא יהיה לו מגע‬
‫אנושי‪ ,‬לא יהיה לו חום של אימא אוהבת‪.‬‬
‫הקולות שהוא יישמע עד גיל ‪ 3‬יהיו בעיקר‬
‫הקולות המונוטוניים והמרגיזים להחריד של‬
‫המוניטור‪ .‬את החיבוקים היחידים יקבל‬
‫מאחיות מזדמנות ומתחלפות שמצאו להן‬
‫רגע פנוי בעבודה העמוסה‪ .‬כאשר מצבו‬
‫ישתפר הוא יימסר לבית יתומים‪ ,‬אך מי‬
‫יאמץ ילד חולה שכזה? אפילו ידוע מראש‬
‫שתוחלת החיים שלו‪ ,‬לא עוברת את גיל‬
‫‪.15‬‬
‫אני סך הכל שנה ראשונה‬
‫אך נראה שדופק בקצב‬
‫שלוש מאות לדקה זה לא‬
‫תקין בשום גיל‬
‫דניאלה בוהה בי בעיניים פעורות‪ ,‬היא לא‬
‫רגילה שאני מהסס בקשר לתשובות‪ ,‬אפשר‬
‫לומר שהיא אפילו סומכת עליי שתמיד‬
‫תהיה לי תשובה‪ .‬אני מרים אט אט את‬
‫ראשו של התינוק‪ ,‬מביט עמוק לתוך עיניו‬
‫ובליבי אומר לו‪" :‬אני דואג לך עכשיו‪ .‬אל‬
‫תבכה! אני איתך"‪ .‬הוא משתתק‪ ,‬הוא הבין‪,‬‬
‫הוא ישחק את המשחק‪.‬‬
‫"קדימה אייל!"‪ ,‬מאיץ בי ד"ר לב‪-‬ארי‪,‬‬
‫הוא רוצה להמשיך ב"מי רוצה להיות‬
‫סטאז'ר?"‪ .‬אני משותק‪ ,‬מעביר את ידי‬
‫בעדינות על קרקפתו השבירה של התינוק‪.‬‬
‫כולם מביטים בי‪ ,‬מחכים שאעשה משהו‬
‫ואפתיע את לב‪-‬ארי בהברקה‪ .‬אני מרגיש‬
‫את השקעים הרכים הנקראים מרפסים‪.‬‬
‫הראשון בפסגת הגולגולת‪ .‬אני מחליק את‬
‫ידי עליו ומרגיש את המוח העדין בצד השני‪,‬‬
‫אולי אפילו פועם קלות‪ .‬מביט באוזניו של‬
‫התינוק הנמצאות מתחת לקו העיניים‪ ,‬זה‬
‫סימן לא טוב‪ .‬החיוך והסיפוק על פניהם של‬
‫הסטודנטים האחרים לא נפסק‪ .‬גשר האף‬
‫מושטח‪ ,‬העיניים טיפה שקועות‪ .‬מעולם לא‬
‫הייתה להן אהבה שתציף אותן‪ .‬ד"ר לב‪-‬ארי‬
‫מרוצה מבחירתו במיטה הזו‪ .‬כל הסימנים‬
‫והסיבוכים שלימד אותנו היו במיטה הזו‪.‬‬
‫אני עמדתי להתמוטט‪.‬‬
‫"מספיק אייל!" הוא קורא‪ ,‬מיואש מלנסות‬
‫להכשיל אותי‪" .‬ענבל! תמשיכי בתצפית‬
‫הגופנית"‪ .‬ענבל שהתחבאה לה מאחור‬
‫מתקשה וד"ר לב‪-‬ארי נהנה מכל רגע בו הוא‬
‫מקבל הזדמנות להרגיש עליונות ולהפגין את‬
‫הידע שלו‪ .‬היא מחפשת שקיעה באיזור קנה‬
‫הנשימה‪ ,‬לרגע לוחצת עליו‪ ,‬והוא לא עוצר‬
‫אותה‪ .‬אני מתהפך בתוכי‪ ,‬היא חונקת אותו!‬
‫הוא לא נושם! ד"ר לב‪-‬ארי לא עושה כלום!‬
‫לאחר מספר שניות שנמשכו ונמשכו‪ ,‬ענבל‬
‫עוצרת‪ .‬היא מבחינה בצינור שנכנס לבטן‪,‬‬
‫שולחת יד בלי בושה ומרימה את התחבושת‪,‬‬
‫מושכת את הצינור בניסיון להבין היכן הוא‬
‫נגמר‪ .‬הצינור לא נמשך והיא מנסה להבין‬
‫למה הוא נתקע‪ .‬התינוק מתקפל ובוכה חזק‬
‫יותר‪ .‬הוא מתפתל מכאבים‪ ,‬הוא לא מנסה‬
‫להגיד לנו שהוא יודע לנשום‪ .‬היא מנדנדת‬
‫את הצינור‪ ,‬מושכת מעלה‪ ,‬מושכת מטה‪.‬‬
‫אני כבר לא יכול‪" ,‬זאת הגסטרוסטומה!"‪,‬‬
‫אמרתי מתוסכל‪ ,‬רק שתעזוב את זה ולא‬
‫תכאיב לו יותר‪ .‬ענבל נזכרת‪ ,‬ומרפה‪.‬‬
‫השיעור שלנו נגמר‪ .‬כולם יוצאים ושוטפים‬
‫את הידיים‪ ,‬הם מרוצים מאוד מהידע הרב‬
‫של ד"ר לב‪-‬ארי‪ ,‬צוחקים ומחליפים חוויות‪.‬‬
‫לפעמים אני חושב שרק אני שמתי לב שהיה‬
‫שם גם תינוק רך‪ ,‬נטוש‪ ,‬חולה‪ ,‬תינוק שלא‬
‫יזכה לחיות עוד הרבה‪ .‬אני נשאר לעוד‬
‫רגע‪ ,‬מלטף את ראשו והוא פוקח את עיני‬
‫העגל המשתאות שלו‪" ,‬תציל אותי!"‪ ,‬הוא‬
‫חורט בנפשי‪ .‬אני יוצא‪ ,‬דורון שואל אותי אם‬
‫הולכים לאכול‪ .‬ענבל אומרת לי שהיה לה‬
‫ממש כיף‪ ,‬והיא רק מחכה למפגש הבא‪.‬‬
‫פתאום הבנתי‪ .‬המקום הזה‪ ,‬המטופלים‬
‫האלו‪ ,‬זהו גן המשחקים שלנו‪.‬‬
‫מוקדש לסטודנטים לרפואה בשנתם‬
‫הראשונה אשר נכנסים למחלקות וחווים‬
‫חוויות מדהימות‪ ,‬מרגשות‪ ,‬מעצבות‬
‫ועצובות‪ .‬ברוכים הבאים לעולם חדש‬
‫וקסום שבו הרגשות מתערבבים ומשתנים‬
‫מדי יום‪.‬‬
‫אורי‬
‫הישראלי‬
‫יש שאלה שעולה מתוך ההיסטוריה ומטרידה‬
‫ככל הנראה את מנוחתם של לא מעט‬
‫חוקרי תרבות ולינגוויסטים שעוד קיימים‬
‫בינינו והיא מה אילץ את האדם להמציא‬
‫את השפה‪ .‬הקונצנזוס הוא שהשפה נבראה‬
‫מתוך צורך‪ ,‬אך האם היה זה צורך אמיתי או‬
‫עוד סתם פינוק מודרני שהאדם בחר לאמץ‬
‫כדי להקל את חייו‪.‬‬
‫בואו ננסה לחזור כמה עשרות אלפי שנים‬
‫אחרונה והנה לנגד עיננו האדם הניאנדרטלי‬
‫או ליתר דיוק האישה הניאנדרטלית‪ .‬גברת‬
‫קדמון (ויסלחו לי הבנות) עושה את שצריך‬
‫להיעשות ע"י הנשים באותה התקופה‬
‫ומנקה את פתח המערה‪ ,‬נכון לרגע זה היא‬
‫לא צריכה מילים‪ .‬אין לה מה להגיד‪ ,‬לא‬
‫לאש‪ ,‬לא לבשר שנצלה עליה ובטח שלא‬
‫לטבע הנגלה לנגד עיניה‪ .‬וברגע אחד של‬
‫חוסר תשומת לב‪ ,‬בשר הציד הנצלה‪ ,‬נופל‬
‫מהאסכלה הקדמונית ונוחת על רגלה‪ .‬והנה‬
‫מבלי לדעת מה יהיה גודל השינוי יוצאת לה‬
‫מהפה צעקת "איה"‪.‬‬
‫מאותו הרגע‪" ,‬איה" או לפעמים "אח" הפכו‬
‫לביטויים שזורים לתיאור כאב פיזי‪ .‬אבל‬
‫שפת‬
‫הכאב‬
‫האנושות לא הסתפקה בכך‪ .‬עם היציאות‬
‫הראשונות מהמערה הפך הכאב לשגור בפי‬
‫האדם מתיאור בעיות יומיומיות ועד אסונות‬
‫של ממש‪ .‬מכאב שיניים עד כאב לאומי‪.‬‬
‫והנה עוד לפני שהספקתם להניח פלסטר‪,‬‬
‫הכאב כבר הורגש בכל פינה‪.‬‬
‫בפשטות לעומת הרגש העז‪ ,‬שבין שניהם‬
‫מקונן דוד על מות חברו יונתן"‪"( .‬צר לי‬
‫עליך אחי יונתן‪ ,‬נעמת לי מאוד‪ ,‬נפלאתה‬
‫אהבתך לי מאהבת נשים"‪ ).‬בתוך הפסוק‬
‫הקטן הזה מתאר דוד את הכאב של מות‬
‫אהוב‪ .‬הקינה לא מתארת ייאוש‪ ,‬עצב עמוק‪,‬‬
‫מחשבות אובדניות או החלטות עתידיות‬
‫אלא את הרגע המדויק שמתרחש אחרי‬
‫הבשורה‪ ,‬ואת הכאב הפוגע בדוד בהלם‪" .‬‬
‫למילה כאב יש ‪ 1,260,00‬ערכים בגוגל‪.‬‬
‫חלקם עוסק בכאב רפואי‪ ,‬ועוד חלק נכבד‬
‫מתעסק בתיאורים שונים‬
‫של כאב‪ ,‬מבלוגים אישיים‬
‫ועד ציטוטים היסטוריים‬
‫ספרותיים ואולי שלא מאותו הרגע‪" ,‬איה" או לפעמים "אח"‬
‫במפתיע לספרות יש חלק הפכו לביטויים שזורים לתיאור כאב פיזי‪.‬‬
‫נכבד בהתפשטות הכאב על אבל האנושות לא הסתפקה בכך"‬
‫עולמנו‪ .‬הספרות‪ ,‬עוד לפני‬
‫מדדי הרפואה המודרניים‪,‬‬
‫ידעה לשכלל את הגדרת‬
‫הכאב ולבטאה בצורה המדויקת והאכזרית‬
‫הכאב המשיך לקדם את השפה אל מחוזות‬
‫שלה והיא החלה לעשות כן עוד מראשית‬
‫ספרותיים חדשים‪ .‬שייקספיר בחר לתאר‬
‫המילה הכתובה‪.‬‬
‫כאב במשפט אחד קצר "‪...‬הוא מסתגר‪,‬‬
‫אוטם חלונותיו‪ ,‬מגיף תריסיו מפני זיוו של‬
‫"קינת דוד‪ ,‬היא אחת הקינות הכואבות ביותר‬
‫אור ובעיצומו של יום בורא לו לילה‪"...‬‬
‫שידעה הספרות"‪ .‬אומר המחנך דוד אלעזר‬
‫(רומיאו ויוליה)‪ .‬גם שייקספיר כמו הסופר‬
‫ממכללת גבעת וושינגטון‪ .‬הקינה מפורסמת‬
‫התנכ"י העביר באותה ענווה פשוטה ולא‬
‫דבשת אוקטובר ‪9 2010‬‬
‫‪ 10‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫‪9/10 or 10/10‬‬
‫‪extreme‬‬
‫וכמו שאלת התרבות גם שאלת המגדרים‬
‫נותרה חסרת התייחסות בספרות‪ .‬סף הכאב‬
‫הגברי (ויסלחו לי הפעם בני מגדרי) חוזר‬
‫לקבל פרופורציות על ידי הקוראת מהמין‬
‫היפה שלא הבינה איך בעלה מתלונן על‬
‫"הכאב החזק ביותר שחש אי פעם" כשנשך‬
‫את הלשון בדיוק כשהיא איחרה את זמן‬
‫מתן האפידורל‪ .‬והכאב הנשי מקבל תמונה‬
‫ברורה וצבעונית יותר כאשר הוא עולה על‬
‫פרצופי ‪vas‬‬
‫הרפואה אימצה לעצמה את הכאב הספרותי‬
‫ונדמה כי היא זו שכעת עתידה לשכללו‪.‬‬
‫לצד התקדמות הרפואה והבנה משמעותית‬
‫יותר של הכאב אולי יתרחש מהפך ופתאום‬
‫ההבנה הפיזיולוגית העמוקה של הכאב‬
‫היא זו שתעניק לעולם יצירה ספרותית‬
‫חדשה ונדירה מקודמותיה שתדע לקחת‬
‫את הקורא למקומות אינטימיים ומיוחדים‬
‫שאליהם יכולים להגיע רק בהבנת שפת‬
‫הכאב‪.‬‬
‫ שלום‪.‬‬‫‪ -‬אני מדבר עם מוקד שירותי בריאות‬
‫אנשי הבריאות עצמם החלו לאט לאט‬
‫להוות חלק נכבד מעולם הסופרים‬
‫‪ -‬אני מסתכלת‪.‬‬
‫חימו מלך ירושלים‬
‫יורם קניוק ‪ 1966‬עם עובד‬
‫כמה אפשר לקחת מאדם ועדיין שהוא‬
‫ישאר אדם? גוף‪ ,‬מחשבה‪ ,‬נפש? האם‬
‫שפתיים מספיקות בשביל להביט באדם‬
‫השוכב ולהגיד זהו אדם‪ .‬האם רק שפתיים‬
‫מספיקות בשביל לדאוג‪ ,‬לטפל‪ ,‬לאהוב?‬
‫‪ -‬איך היית מתארת את הכאב שלו?‬
‫ כן שלום‪ ,‬איך אפשר לעזור ?‬‫‪ -‬אממממ נראה שהוא די סובל‪ ,‬אבל‬
‫ שמי שלמה כהן ‪,‬כואב לי אתם יכולים לבוא ?‬‫ לאחרונה הוא מתלונן כל הזמן ‪...‬אז אני‬
‫ כמובן שכואב לך אדוני ‪,‬בגלל זה התקשרת‪ ,‬כבר לא יכולה לדעת‪.‬‬‫ אבל אתה צריך להיות יותר ספציפי‬
‫ והסבל הזה הוא גדול יותר או פחות‬‫ ממה שאת עברת בלידה ?‬
‫אני סובל זה לא מספיק ?‬‫ לא אדוני‪ ,‬מה פתאום ‪ ,‬היום יש סוגים‬‫ שונים של כאב‪ ,‬אתה צריך לדייק‪ .‬יש כאב‬
‫ לוחץ או שורף ויש כאב דוקר וכאב צורב‪.‬‬
‫‪ -‬אהההה‬
‫ סליחה!‬‫ גברתי‪ ,‬אני צריך גורם כלשהו להשוואה‬‫ וכיוון שאתם בני זוג ‪...‬‬
‫‪ -‬נראה שפחות‪...‬‬
‫ לא אדוני‪ ,‬זה לא סוג של כאב אתה צריך‬‫ לתאר מה אתה מרגיש‪.‬‬
‫‪ -‬מה‪ ,‬מה הוא שאל אותך?‬
‫‪ -‬מה אמרת לפני צורב?‬
‫ הוא שאל אם כואב לך יותר ממה‬‫ שכאב לי בלידה‬
‫‪ -‬אמרתי כאב דוקר אדוני‪.‬‬
‫‪ -‬ברור שכן!‬
‫ טוב אז אני אקח ‪ 80%‬דוקר ו‪ 20%‬לוחץ‪.‬‬‫ מאיפה אתה יודע‪ ,‬אני לא ראיתי אותך‬‫ אתם מגיעים זה רחוב ביאליק ‪ 23‬קומה‪,‬‬
‫ מוציא חמישה בנים מה‪ #@#!@#‬שלך!‬
‫‪ -‬שנייהאחתאדונילאסיימנו‪.‬אתהעולהחדש? חצוף‪.‬‬
‫ לא‪ ,‬מה זה משנה?‬‫ כמובן שזה משנה‪ .‬חווית בעברך חבטה‬‫ באזורים רגישים בגוף?‬
‫ לא שאני זוכר‬‫ אהה זו יכולה להיות בעיה‪ .‬אתה רווק?‬‫ לא‬‫ וילדים?‬‫ כן יש חמישה‪.‬‬‫ תוכל לקרוא לאשתך?‬‫‪ -‬חנה!!!‬
‫‪7/10 or 8/10‬‬
‫‪severe ‬‬
‫הספרות הצליחה לעלות על התרבות‪ ,‬היא‬
‫עקפה את ההבנה של הכאב כפי שהוא‬
‫נתפס על ידי האינדיבידואל ולקחה אותו‬
‫למקום גלובלי‪ ,‬נצחי‪ ,‬כזה שכולם מרגישים‬
‫בו נוח‪ .‬אין מקום לתפיסה תרבותית‬
‫בתפיסת הכאב בספרות‪ ,‬נער אפריקאי‬
‫שהולך יחף עשרות קילומטרים ביום יבין‬
‫(אם יש ביכולתו לקרוא) את כאב המלחמה‬
‫של המינגווי‪ ,‬את כאב הרחוב בעלובי‬
‫החיים של הוגו‪ ,‬את כאב המוות ב"נוטות‬
‫החסד" של ג'ונתן ליטל ואפילו אולי את‬
‫כאב ההתייסרות בחטא ועונשו הנצחי של‬
‫דוסטוייבסקי‪.‬‬
‫תיאורים מטפוריים ספרותיים כגון תיאור‬
‫כאב כחד‪ ,‬דוקר‪ ,‬שורף‪ ,‬לוהט‪ ,‬צורב חדרו‬
‫לתוך הלקסיקון הרפואי בתחקור מטופלים‪.‬‬
‫סולם הכאב של מקגיל נברא ואפשר‬
‫למטופלים לבחור את הגדרת הכאב שלהם‬
‫מתוך לקסיקון מילים שלם ומכיל בתוכו‬
‫היבטים רגשיים‪ ,‬קוגניטיביים ותחושתיים‬
‫של הכאב‪ .‬הרעיון של תיאור פרצופים‬
‫שונים בשיטת ‪ vas‬נלקח גם הוא מהשיטה‬
‫הספרותית ואפשר לחולים להתכנס אל‬
‫תוך עצמם דרך התחברות לאחת הדמויות‬
‫המצוירות ודרכה לבטא את הכאב שלהם‪.‬‬
‫אנשי הצוות הרפואי מתעסקים המון‬
‫בכתיבה על אנשים‪ ,‬הם נדרשים לכתוב‬
‫תיאור תמציתי וברור ככל הניתן על בני‬
‫אדם‪ ,‬תהליך למידה כזה מוציא מהאדם‬
‫יכולות שהן משיקות ליכולות של סופר‪.‬‬
‫נכון גם עורכי דין נדרשים לכתוב הרבה‬
‫מאוד (ולעיתים גם יותר ממה שצריך‪)...‬‬
‫אבל לעומתם אנשי הצוות הרפואי נתקלים‬
‫במהלך היום בפלטפורמה אנושית ייחודית‬
‫שמאלצת אותם להתמודד עם הרבה מאוד‬
‫רגשות ולעיתים תכופות רגשות כאלו נוטים‬
‫להתפרץ ולצאת מהנפש אל עבר הדף דרך‬
‫המילה הכתובה‪.‬‬
‫‪5/10 or 6/10‬‬
‫‪moderate ‬‬
‫תָ ּוב ָאתָ אֶל‪-‬חָצ ֵר‪ ,‬וְהֶחָצ ֵר ג ַּל בֹו‪-‬ע ַל‬
‫"ּוב ָרחְ ּ‬
‫ה ַג ַּל ה ַז ֶּה נֶע ֶרפּו שְנַי ִם‪ :‬י ְהּודי וְכַל ְבֹו‪ .‬קרדם‬
‫שפָּה אַח ַת הּוטָלּו ּובְע ֵרב‬
‫אֶח ָד ע ֲרפ ָם וְאֶל‪-‬אַ ְ‬
‫דָּם שְנֵיה ֶם יְחַטְטּו ח ֲז ִירים וְיִתְגֹול ָלּו;"‬
‫הספרות לבדה שלטה בתפיסת הכאב‬
‫והמשיכה להניף בדגליו דרך המטאפורות‬
‫והדימויים הספרותיים‪ .‬והנה ביום בהיר‬
‫אחד הרפואה החליטה להרים את ראשה‬
‫(ואולי להוריד אותו‪ )..‬ולאמץ לעצמה‬
‫שיטות ספרותיות להבנת הכאב‪.‬‬
‫‪3/10 or 4/10‬‬
‫‪mild‬‬
‫הספרות ידעה גם לתאר את הכאב בזוויות‬
‫אחרות‪ .‬התיאורים האכזריים של ביאליק‬
‫בפואמה "בעיר ההריגה" לא נותנים הרבה‬
‫מקום לדמיון כשמנסים להזדהות עם הכאב‬
‫של אותו צופה מהצד כשהוא מנסה להדיר‬
‫את רגליו מהעיר אליה נתקל‪.‬‬
‫‪1/10 or 2/10‬‬
‫‪minimal‬‬
‫מתיימרת את הכאב המובן של רומיאו‬
‫כשהוא מתוודה לשם משפחתה של יוליה‪.‬‬
‫הכתוב‪ ,‬ולפתע הגבר יכול לצאת מתוך‬
‫קונכייתו ולאמץ את כל הצדדים הרגשיים‬
‫שהוא איבד כאשר זאת שישבה לידו בכתה‬
‫באמצע הרצאה בכימיה והוא חשב שזה‬
‫בגלל שהיא לא מבינה את הרזוננס‪.‬‬
‫החובבים‪ .‬בסקר שנערך בגרמניה לפני ‪6‬‬
‫שנים ע"י המכון לספרות ע"ש גתה בדקו‬
‫מהו אחוז אנשי מקצוע העוסקים בכתיבה‬
‫מתוך המקצועות עריכת דין‪ ,‬חשבונאות‪,‬‬
‫פקידי בנק‪ ,‬עובדי ניקיון‪ ,‬אדריכלים ואנשי‬
‫צוות רפואי‪ .‬התוצאות היו חד משמעיות‬
‫למדי ‪ 43%‬מהם מאנשי הצוות הרפואי‬
‫הודו שהם כותבים למגירה ומתוכם ‪22%‬‬
‫כתבו באופן מקצועי‪ ,‬לעומתם רק ‪11%‬‬
‫מהאדריכלים הודו שהם כתבו למגירה‪,‬‬
‫‪ 7%‬מעורכי הדין‪ 5% ,‬מפקידי הבנק ו‪8%‬‬
‫מעובדי הניקיון‪ .‬הקשר היה ברור‪.‬‬
‫‪0/10 no pain‬‬
‫שפת‬
‫הכאב‬
‫הספרות לבדה שלטה בתפיסת הכאב והמשיכה להניף בדגליו‬
‫דרך המטאפורות והדימויים הספרותיים‪ .‬והנה ביום בהיר אחד‬
‫הרפואה החליטה להרים את ראשה‬
‫‪ -‬הלו‬
‫ שלום גברת כהן‪ .‬זה בני מהמוקד‪ .‬תסתכלי‬‫ רגע על בעלך‪.‬‬
‫ביקורת ספר‬
‫כמו שאתם יודעים הרפואה נוטה גם להקצין את הדברים‪ :‬להלן שיחה ביום חמישי‬
‫בצהריים למוקד שירותי בריאות‪ .‬לא נגענו‪....‬‬
‫יונתן גופר‬
‫שיחת חולים‬
‫ מה אתה רוצה?‬‫ ההוא מהמוקד רוצה לדבר איתך?‬‫ אני עושה כלים‪.‬‬‫ אז תעזבי את הכלים את לא רואה‬‫ שאני סובל?‬
‫ אני באה!!!‬‫‪ -‬הלו?‬
‫ מאיפה את יודעת מה זה כאב? את לא‬‫ שכבת במוצב בדרום לבנון קופאת מקור‬
‫ שהשמיכה היחידה שלך היא סירה קוצנית‬
‫ והדבר אחרון שאכלת זה חובזה שגם‬
‫ אותה חלקת עם שלושה אנשי מילואים‪.‬‬
‫ זה הסיפור של אח שלך‪ ,‬אתה בכלל היית‬‫ מש"ק חוויה בגדוד קרקל‬
‫ואת יודעת מה זה לגזור ‪ 78‬ברכות לסיום‬‫ מסלול עם מספריים קטנות‪.‬‬
‫ תמיד אתה חוזר לסיפור המספריים הזה!!‬‫ טוב עזבי תני לי לדבר איתו‪.‬‬‫ הלו‬‫ כן אני עדיין פה‪ ,‬סגרתם את סוגיית הכאב?‬‫ עזוב אל תבואו‪.‬‬‫ אתה בטוח?‬‫ כן גיליתי שאם אני מסתדר כבר ‪ 34‬שנים‬‫ עם הכאב הכרוני בלחיות איתה‪ ,‬ההתקף‬
‫ הזה לא באמת יזיק לי‪.‬‬
‫ אוקיי‪ ,‬אז שיהיה לך יום נהדר ואל‬‫ תהסס להתקשר אלינו בפעם הבאה‪.‬‬
‫"חימו מלך ירושלים"‪ ,‬ספרו של יורם קניוק‬
‫מ‪ 1966 -‬מתאר את עלילות מנזר בירושלים‬
‫הנצורה של ימי מלחמת השחרור‪ .‬המנזר‬
‫הומר למרפאה ואליו מגיעה אחות חדשה‪,‬‬
‫ענבל‪ .‬יפה‪ ,‬מסורה ושקטה‪ .‬השמועות על‬
‫האחות החדשה ועל אובדן ארוסה במלחמה‬
‫יחד עם האופי הנוקשה שלה והתפקוד יוצא‬
‫הדופן שלה מציבים אותה בעמדה קשה‬
‫מול האחיות הותיקות‪ ,‬הרופאים והחולים‬
‫במחלקה‪.‬‬
‫יום אחד מגיע לבית החולים חימו הידוע‬
‫בכינוי "חימו מלך ירושלים"‪ .‬מי שהיה נער‬
‫יפה תואר שכל נערות ירושלים נפלו לרגליו‬
‫מגיע לבית החולים לאחר שספג פציעה‬
‫קשה כאשר ידיו ורגליו קטועות‪ ,‬הוא עיוור‪,‬‬
‫פניו חבושות ורק שפתיו מציצות ומבעד‬
‫לתחבושות‪ .‬חימו סובל משמחה לאיד‬
‫של חבריו שהכריהו מימיו בירושלים אך‬
‫זוכה ליחס מיוחד מענבל שהופך עם הזמן‬
‫לאהבה ולזוגיות הזוייה‪.‬‬
‫מעבר למערכת היחסים בין השניים מתאר‬
‫קניוק בדיוק אכזרי את הסבל של פצועי‬
‫המלחמה‪ ,‬את העינוי שבלשכב שבועות‬
‫במרפאה צבאית כשחבריך לוחמים וממך‬
‫נשאר רק זכר של אדם‪ .‬התסכול הופך‬
‫את המחלקה לזירת התכתשויות פיזית‬
‫ומילולית בין החולים לעצמם ובין החולים‬
‫לאחיות‪ .‬מתוך המילים מצטייר הקושי של‬
‫עבודת האחות‪ .‬הגבול הדק בין טיפול‬
‫רפואי ויחס אימהי‪ .‬הקושי בשגרת הטיפול‬
‫היום‪ -‬יומית‪ ,‬והקושי לתת סעד אמיתי‪.‬‬
‫מערכת היחסים של ענבל עם חימו‬
‫מעלה שאלות רבות על המין האנושי‪ ,‬על‬
‫המלחמה ותוצאותיה‪ ,‬ועל טיבו של מקצוע‬
‫הסיעוד‪ .‬עד איזה גבול ניתן וצריך למתוח‬
‫את הטיפול? כיצד מתייחסים למחלקה‬
‫ומה קורה כשחולה אחד הופך להיות מרכז‬
‫עולמך‪ .‬קניוק לא חוסך מהקורא שלו בדבר‬
‫וחווית הקריאה היא קשה אך הכרחית‬
‫להבנת טיבו של המין האנושי‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪11 2010‬‬
‫בחייהם אך יחד עם זאת מדגישות את מה‬
‫שלעולם לא יזכו לעשות‪ -‬לגדול‪.‬‬
‫‪Nigdy‬‬
‫!‪wiecej‬‬
‫‪c‬‬
‫(לא עוד!)‬
‫המשלחת לפולין תשע"א‬
‫קרן לייבוביץ'‪ ,‬אורן עינן‬
‫וִיֹול ָה טֹוֹר ֶק‪ ,‬ילידת צ'כוסלובקיה‪ ,‬היתה‬
‫סטודנטית לרפואה כאשר גורשה לאושוויץ‪.‬‬
‫לאחר המלחמה היא גילתה שכל משפחתה‪-‬‬
‫כולל בעלה הרופא‪ ,‬נספו בשואה‪ .‬היא עלתה‬
‫ארצה‪ ,‬השלימה את לימודי הרפואה והקימה‬
‫את ביתה בבאר שבע‪ ,‬לאחר שנישאה‬
‫בשנית לבחור אחר שהכירה‪ -‬גבריאל שמו‪,‬‬
‫גם הוא רופא‪ .‬היום‪ -‬למעלה משישים שנה‬
‫אחרי‪ ,‬אנו עומדים באותו מקום בו הלכה‬
‫משפחתה של ויולה בדרכה האחרונה‪-‬‬
‫הדרך אל מותם בתאי הגזים של מחנה‬
‫אושוויץ‪ -‬בירקנאו‪ .‬אבל היום‪ ,‬באותו מקום‪,‬‬
‫קורה כאן משהו קצת שונה‪ -‬כי במקום‬
‫הנוראי הזה‪ ,‬על הדרך שבין תאי הגזים לבין‬
‫הקרמטוריום אנו עומדים זקופי קומה‪ ,‬גאים‬
‫ונרגשים לספר את המשך סיפורה של ויולה‪.‬‬
‫כנראה בלעדיה לא היינו כאן גם אנחנו‪ -‬כי‬
‫לימים היא האישה שתקים את בית הספר‬
‫לרפואה בו אנו לומדים באוניברסיטת בן‬
‫גוריון‪.‬‬
‫משלחת התאחדות הסטודנטים‪ ,‬אשר יצאה‬
‫לפולין בחודש מרץ ‪ ,2011‬כללה בתוכה‬
‫סטודנטים מכל רחבי הארץ‪ .‬היו בה נציגים‬
‫אנחנו נגשים את החלומות של‬
‫אותם ילדים‪ ,‬שנרצחו באכזריות‬
‫או נקברו בעודם בחיים‪ ,‬ונמשיך‬
‫ונעשה את כל מה שרבים חשבו‬
‫שכבר לא יהיה אפשרי‪.‬‬
‫מרוב המוסדות האקדמאיים בישראל‪-‬‬
‫אנשים מרקע משפחתי‪ ,‬עדתי‪ ,‬דתי וסוציו‪-‬‬
‫אקונומי שונה‪.‬‬
‫כל אחד וסיבותיו שלו לצאת למסע; היו‬
‫שהגיעו על מנת לאתר את מקום קבורתם‬
‫של קרובי משפחתם‪ ,‬או לפחות ללכת‬
‫בעקבות השורשים‪ ,‬כאלו שבאו כדי לקבל‬
‫עוד מידע ולנסות להשלים פאזל היסטורי‬
‫שלקה בחסר והיו כאלה שבאו כדי לראות‪.‬‬
‫לראות על מנת להאמין‪ .‬אבל החומר האנושי‬
‫הזה‪ ,‬שלכאורה נראה כל כך שונה‪ ,‬יצר יחד‬
‫מבלי משים את המטרה הגדולה והחשובה‬
‫מכל‪ -‬ההוכחה שאנחנו כאן!‬
‫אלי ויזל‪ -‬סופר יהודי ניצול שואה וחתן‬
‫פרס נובל לשלום כתב‪" :‬ילדים יהודים‬
‫הלכו למותם עוד לפני שנולדו‪ .‬כמה מהם‬
‫היו יכולים להיות בעתיד חתני פרס נובל?‬
‫או להמציא תרופות לסרטן? הנאצים רצו‬
‫עולם חדש נטול יהודים‪ .‬הם הקימו מפעלים‬
‫אפלים למוות‪ .‬זהו הפתרון הסופי שלהם‪-‬‬
‫הרוצחים באו לרצוח‪ ,‬והקורבנות באו‬
‫למות"‪.‬‬
‫ביער הילדים ליד קראקוב העצים והפרחים‬
‫מלבלבים במקום בו נגדעו חיים ונכרתו‬
‫בטרם עת‪ .‬ביער הזה‪ -‬בו קבורים בשלושה‬
‫קברי אחים אלפי ילדים שנרצחו רק בגלל‬
‫היותם יהודים‪ -‬מפוזרים משחקים‪ ,‬בלונים‬
‫וממתקים‪ .‬המשלחות שמגיעות לכאן מנסות‬
‫לתת לאותם ילדים את מה שלא זכו לקבל‬
‫‪ 12‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫גם במחנה ההשמדה טרבלינקה‪ ,‬בו הושמדו‬
‫כ‪ 20,000-‬יהודים ביממה‪ ,‬נראה כאילו‬
‫הטבע שכח מה קרה כאן ‪ -‬מלבד ‪17,000‬‬
‫המצבות (אשר כל אחת מהן מייצגת קהילה‬
‫יהודית שנספתה) ומספר אנדרטאות אבן‬
‫נוספות‪ ,‬הכל מסביב ירוק‪ -‬מדשאות רחבות‬
‫ידיים‪ ,‬עצים ושיחים‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬משהו‬
‫כאן מוזר‪ -‬הדממה‪ .‬היא פשוט מצמררת!‬
‫לא ניתן לשמוע כלל ציוץ ציפורים‪ ,‬או‬
‫רחש טבעי אחר כלשהו‪ .‬ייתכן שהזוועות‬
‫שהתרחשו כאן‪ ,‬גרמו לכל יצור חי לברוח‬
‫לבלי שוב? לאחר שאתה נמצא במקום‬
‫כה "שליו"‪ ,‬רגוע וירוק‪ -‬אתה מגיע למקום‬
‫שהוא ההיפך הגמור‪ -‬מחנה מיידנק‪ .‬פה‪,‬‬
‫אתה רואה את הצריפים‪ ,‬את תאי הגזים‪,‬‬
‫את המשרפות והכל כל כך מוחשי! בניגוד‬
‫לטרבלינקה‪ ,‬שם הזוועות נבלעו באדמה‬
‫ונמצאות רק בדמיון ‪ -‬כאן אתה רואה‬
‫הכל לנגד עיניך‪ .‬במקום ערימת שיחים‪-‬‬
‫אתה רואה ערימות שיער של בני עמך;‬
‫במקום המצבות‪ -‬אתה רואה עשרות אלפי‬
‫זוגות נעליים; ובמקום בורות‪ -‬אתה רואה‬
‫משרפות‪ ,‬שלא היו שם במקרה‪ -‬אלא נבנו‬
‫במיוחד על מנת לשרוף בני אדם‪.‬‬
‫דווקא כאן‪ ,‬בזמן שאנו מדליקים נרות‬
‫נשמה והמחנק בגרון מצליח לשתק ‪ -‬עולה‬
‫בנו התובנה שאנחנו‪ ,‬על אדמת מפעל‬
‫המוות הארור הזה‪ -‬באנו להוכיח משהו‬
‫אחר‪ :‬אנחנו הילדים היהודים שיזכו להיות‬
‫בעתיד חתני פרס נובל‪ ,‬ולהמציא תרופות‬
‫לסרטן‪ ,‬לרפא חולי ולעשות דברים כל כך‬
‫משמעותיים בחיינו בתחומים רבים כל כך‪.‬‬
‫אנחנו נגשים את החלומות של אותם ילדים‬
‫ שנרצחו באכזריות או נקברו בעודם‬‫בחיים‪ ,‬ונמשיך ונעשה את כל מה שרבים‬
‫חשבו שכבר לא יהיה אפשרי‪ .‬ובדרך נקבל‬
‫תואר ונקים משפחה‪ ,‬ונאהב‪ ,‬נשמח‪ ,‬נצחק‪,‬‬
‫נחווה ונחייה‪ .‬לא כי אנחנו כאלה מיוחדים‪,‬‬
‫אלא סתם כי אנחנו יכולים‪.‬‬
‫נציגות בן גוריון נבחרה לערוך את הטקס‬
‫המסכם של המסע‪ .‬הטקס עוסק בגבורת‬
‫הרוח ובמהלכו בחרנו לספר בגאווה על‬
‫הסבים שלנו שהצליחו לקום מהזוועות‬
‫ובגבורתם לתת לנו את הדבר החשוב מכל‪,‬‬
‫את החיים‪ .‬על הבמה איתנו‪ ,‬במרחק מאות‬
‫מטרים מהצריף בו ישנה‪ ,‬עומדת בעיניים‬
‫דומעות סבתא שרה ‪ -‬דמות צבעונית‪,‬‬
‫מרגשת ומדהימה ואות למופת וגאווה‪ .‬היא‬
‫העבירה את ילדותה בין מחנות ריכוז‪ ,‬כפייה‬
‫והשמדה יחד עם אחותה‪ ,‬והשתיים איבדו‬
‫את כל יתר משפחתם בשואה‪ .‬בעוד כשבוע‬
‫היום ‪ -‬למעלה משישים שנה‬
‫אחרי‪ ,‬אנו עומדים באותו מקום‬
‫בו הלכה משפחתה של ויולה‬
‫בדרכה האחרונה ‪ -‬הדרך אל‬
‫מותם בתאי הגזים של מחנה‬
‫אושוויץ ‪ -‬בירקנאו‪.‬‬
‫בלבד היא תחזור לכאן שוב עם אחותה‬
‫ושני הבנים שלהן ‪ -‬תתי אלופים בצה"ל‬
‫במסגרת המשלחת עדים במדים‪ .‬והעיניים‬
‫ידמעו שוב‪ ,‬והזיכרונות הקשים יחזרו ויציפו‪.‬‬
‫אבל כמו שהיא בעצמה אומרת ‪ -‬היא חייבת‬
‫לעשות את זה ולשמוע שוב ושוב את אותה‬
‫ההבטחה שכל כך רצתה לשמוע ‪ -‬שנמשיך‬
‫אנחנו לספר ולא ניתן לשכוח‪ .‬וכשחושבים‬
‫על זה‪ -‬מי יכול לשכוח את סיפורה המרתק‬
‫של האישה הזאת? שכנגד כל הסיכויים‬
‫יצרה לעצמה את הניצחון הגדול ביותר‪-‬‬
‫מורשת חיה ובועטת‪.‬‬
‫בעוד כמה שעות נהיה כבר על המטוס‪,‬‬
‫בדרך חזרה לישראל ‪ -‬יש שיגידו אירוני‬
‫אבל ללא ספק המקום הבטוח ביותר שיש‬
‫לנו‪ .‬המציאות העכשווית מכה בנו ומגיעה‬
‫עד פולין עם דיווחים על כיפת הברזל‬
‫בב"ש וירי של עוד מטח רקטות לאיזור‬
‫הדרום‪ ,‬אבל בינתיים אנחנו במחנה בירקנאו‬
‫שרים בקול רועד מהתרגשות "אין לי ארץ‬
‫אחרת‪ ,‬גם אם אדמתי בוערת‪ "...‬ומתכוונים‬
‫לכל מילה‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪13 2010‬‬
‫אז כאשר אנו קוראים סיכום‪ ,‬אנו מקבלים‬
‫את תמצית הידע הרלוונטית ביותר לקורס‪.‬‬
‫יש שיאמרו שהדבר מעודד שטחיות‪ ,‬אך‬
‫בסופו של יום אין סטודנט שבראש מעייניו‬
‫לא נמצא המבחן‪.‬‬
‫מלחמת העולמות‬
‫לכן‪ ,‬אשיב למקטרגים שלאחר שנעבור את‬
‫המבחן‪ ,‬יש בידינו כל הזמן שבעולם לקרוא‬
‫קריאה מעמיקה בנושא כזה או אחר‪ ,‬ללא‬
‫לחץ ובצורה נעימה‪.‬‬
‫העולם נחלק לשניים‪ .‬בנים ובנות‪ .‬מעבר לזה יש עוד מלא חלוקות ואחת‬
‫מהן היא אלו שלומדים מסיכומים ואלו שלומדים מספרים אך מי צודק?‬
‫הפגשנו שני ענקי למידה לקרב ראש בראש‪.‬‬
‫ספרים ‪ -‬זו לא מילה גיסה‬
‫יואב פברוב‬
‫הריסון‪ ,‬רובינס‪ ,‬לנינג'ר‪ ,‬רוס‪ .‬לא‪ ,‬אלו לא‬
‫השמות של חברי להקת רוק בריטית משנות‬
‫ה‪ 60-‬שלא ממש הצליחה‪ ,‬למרות שאם‬
‫הם היו‪ ,‬עם שמות כאלו לא היה מפתיע‬
‫שההצלחה לא ארבה להם מעבר לפינה‪.‬‬
‫מדובר בספרים‪ ,‬גבירותיי ורבותיי‪ .‬אין צורך‬
‫להיבהל‪ ,‬לצרוח ולפתוח במנוסה לעבר‬
‫מקום מבטחים‪ .‬מדובר אך ורק בספרים‪.‬‬
‫אך עדיין‪ ,‬אנשים רבים מתייחסים לספרים‬
‫המקצועיים כדבר מאיים‪ ,‬אשר שוכב וממתין‬
‫לקורבנות תמימים בפינות האפלות של‬
‫הספרייה הרפואית‪ .‬פחד זה מוביל אנשים‬
‫רבים להפסיד מה שמסוגל להיות לעזר רב‪.‬‬
‫ספרים יכולים להיות חבר טוב של כולנו‪,‬‬
‫אם יודעים להשתמש בהם נכון‪ .‬יש סיבות‬
‫רבות ללמוד מספרים‪ .‬הנה חמש מהן‪:‬‬
‫ידע‪ :‬הציניקנים הרבים שמסתובבים‬
‫בקרבנו עלולים להעלות על שפתיהם‬
‫חיוך מלגלג לאור הפסקה הקרובה‪ ,‬אך‬
‫אני מסרב להיכנע לציניות שכל כך רוצה‬
‫להשתלט על כולנו‪ .‬ולכן דווקא משום כך‬
‫אני בוחר להתחיל בסיבה זו‪ .‬לפי מה שאני‬
‫יודע ומניח‪ ,‬כולנו הגענו לכאן כדי ללמוד‬
‫ כדי לדעת‪ .‬הגענו לכאן כי המקצוע אותו‬‫אנו רוכשים הקסים אותנו‪ ,‬בין אם זה סיעוד‪,‬‬
‫רוקחות‪ ,‬רפואה‪ ,‬פיזיותרפיה‪ ,‬רפואת חירום‬
‫או כל מקצוע אחר‪.‬‬
‫אבל לעניין זה יש פן נוסף מעבר לכך‪.‬‬
‫המקצועות שאנו לומדים שונים ממקצועות‬
‫נפלאים אחרים כגון פיסיקה‪ ,‬הנדסה‪,‬‬
‫ספרות‪ ,‬היסטוריה וכו'‪ .‬אנחנו מטפלים בבני‬
‫אדם‪ .‬התפקיד שלנו בעתיד יהיה לנצל את‬
‫הידע שיש לנו כדי לעזור לאחרים‪ ,‬ובמקרים‬
‫מסויימים אף כדי להציל את חייהם‪ .‬לכן‪,‬‬
‫לא יהיה מוגזם להגיד שלרמת הידע שלנו‬
‫תהייה השפעה אדירה על חייהם של אנשים‬
‫אחרים‪ .‬החומר שהמרצה מעביר בהרצאה‪,‬‬
‫‪ 14‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫רב ככל שייראה‪ ,‬הוא רק קצה הקרחון‪,‬‬
‫טעימה קטנה‪ .‬יש עוד כל כך הרבה שאפשר‬
‫וצריך לדעת‪ .‬מן הראוי‪ ,‬שאם מעניקים לנו‬
‫את היכולת לקבל החלטות חשובות מאין‬
‫כמוהן עבור אנשים אחרים‪ ,‬נהייה אחראיים‬
‫מספיק כדי לעמוד מול האתגר עם כלים‬
‫מתאימים‪ ,‬או במקרה שלנו‪ ,‬ידע מספיק‪.‬‬
‫להיות תלוי בעצמך‬
‫בפקולטה שלנו‪ ,‬ואני אומר את זה ללא‬
‫סרקזם כלשהו‪ ,‬ישנם מסכמים טובים מאוד‪,‬‬
‫אשר עוזרים בצורה יוצאת דופן לכולנו‬
‫ויש להוריד בפניהם את הכובע‪ .‬אך עדיין‪,‬‬
‫כשאתם לומדים מסיכום של מישהו אחר‬
‫אתם מסתמכים בצורה עיוורת על יכולת‬
‫ההקשבה‪ ,‬ההבנה והסיכום שלו‪ .‬זה הרי‬
‫ידוע שכל מסכם כיתתי מועלה ישר לדרגת‬
‫מומחה ותיק בנושא אותו הוא מסכם וזכאי‬
‫אוטומטית לתואר ‪ PhD‬וד"ר של כבוד‪ ,‬אותו‬
‫מקבל אישית מהדיקן‪ .‬קל מאוד לשכוח‬
‫שכל מסכם הוא סטודנט בדיוק כמוכם‪ ,‬וגם‬
‫הוא יכול לאבד את הריכוז בזמן ההרצאה‬
‫ולפספס דברים‪ ,‬גם הוא יכול להבין את‬
‫החומר לא נכון וגם הוא יכול לטעות‪.‬‬
‫לא חבל ליפול בגלל טעות בסיכום?‬
‫מבחן‬
‫מי לא מכיר את המצב הבא‪ :‬עניתם במבחן‬
‫לפי מה שלמדתם‪ ,‬הגעתם לחשיפה וראיתם‬
‫שסימנו לכם טעות‪ .‬הכעס והתסכול ממלאים‬
‫אתכם ואתם מתחילים לכתוב ערעורים‬
‫בשצף קצף‪ .‬אם התשובה שעניתם הייתה‬
‫לפי מה שכתוב בספר‪ ,‬ציטוט קטן בערעור‬
‫לא יותיר למרצה ברירה אלא לקבל את‬
‫הערעור שלכם‪ .‬תזכרו‪ :‬המרצה טועה לפני‬
‫שהספר טועה‪.‬‬
‫שיפור האנגלית‬
‫סטודנטים רבים מתקשים מאוד עם הלימוד‬
‫באנגלית‪ ,‬וזה משהו מובן שאין שום צורך‬
‫להתבייש בו‪ .‬הפחד מאנגלית מוביל‬
‫למשלחות חיפוש שנשלחות לחפש בנרות‬
‫במאגר המידע של אסר"ן אחר תרגומים‬
‫שונים ומשונים לספרים‪ .‬אך‪ ,‬בין אם נרצה‬
‫בכך ובין אם לאו‪ ,‬בשלב מסויים בעתיד‬
‫נאלץ להודות בתבוסה ונצטרך להתמודד‬
‫עם האנגלית ‪ -‬בין אם זה יהיה בקריאת‬
‫מאמרים‪ ,‬כתיבת מאמרים‪ ,‬העברת הרצאות‬
‫או השתתפות בכנסים‪ .‬לימוד מספרים יסיר‬
‫את הפחד מהאנגלית‪ ,‬ישפר אותה וירחיב‬
‫את אוצר המילים המקצועי‪ .‬אם תתחילו‬
‫לקרוא מספרים אני מבטיח לכם שתתחילו‬
‫לראות שיפור במערכת היחסים שלכם עם‬
‫השפה האנגלית‪ ,‬והקריאה תהפוך עבורכם‬
‫לקלה יותר מעמוד לעמוד‪ .‬זה ישתלם לכם‬
‫בעתיד‪.‬‬
‫כושר‬
‫החלום לצאת לריצות נגוז כבר מזמן?‬
‫האישור על התשלום לחדר הכושר מתייבש‬
‫במגירה כבר חודשים? לספרייה הרפואית‬
‫יש פתרון עבורכם! מחקרים מוכיחים‬
‫שסחיבה של ספרים רפואיים למשך ‪10‬‬
‫דקות פעמיים בשבוע עוזרת לירידה‬
‫במשקל‪ ,‬מורידה את רמת הכולסטרול‬
‫ומשפרת את בריאות הלב‪ .‬סתם‪ ,‬אני לא‬
‫יודע אם מחקרים כאלו נעשו‪ ,‬אבל זה יכול‬
‫להיות רעיון לא רע (לתשומת לבם של‬
‫אלו מכם שצריכים לעשות עבודה גמר ולא‬
‫מוצאים נושא)‪ .‬מה שבטוח הוא שלספרים‬
‫הרפואיים יש משקל לא מבוטל‪ ,‬וסחיבה‬
‫שלהם מהספרייה עד הדירה ובחזרה ללא‬
‫ספק תשרוף כמה קלוריות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הם‬
‫יכולים לשמש אחלה משקולות ביתיות‪ ,‬אם‬
‫לא מתאפשר ללכת לחדר כושר (מניסיון‪,‬‬
‫נשבע לכם)‪.‬‬
‫אל תבינו אותי לא נכון‪ ,‬ספרים יכולים‬
‫להיות דבר אכזר וקל מאוד ללכת בהם‬
‫לאיבוד‪ .‬אז הנה כמה טיפים כיצד להתיידד‬
‫עמם‪:‬‬
‫אל תתעלמו מתוכן העניינים‬
‫לספר יש תוכן עניינים שמחלק אותו לפרקים‪,‬‬
‫ולחלק רב מהספרים יש גם תוכן עניינים‬
‫לכל פרק שמחלק אותו לתת‪-‬נושאים‪ .‬אל‬
‫תצללו ישר לתוך הפרק‪ .‬תעברו על תוכן‬
‫העניינים והקפידו לקרוא רק את הנושאים‬
‫שאתם צריכים ולא לבזבז זמן ואנרגיה על‬
‫חומר לימוד שאינו רלוונטי לכם‪.‬‬
‫האינדקס הוא חברו הטוב ביותר של האדם‬
‫ אם אתם רוצים לבדוק משהו ספציפי‪,‬‬‫להתחיל לחפש אותו בתוך מעל אלף‬
‫עמודים יהיה כמו לחפש מחט בערימת‬
‫שחת‪ .‬בעידן הגוגל אנשים עלולים לשכוח‬
‫מקיומו של האינדקס‪ .‬מדובר בכלי מאוד‬
‫פרימיטיבי אכן‪ ,‬אך בכלי מאוד יעיל‪ .‬חיפוש‬
‫קל בו יניב לכם את המקום בספר שבו‬
‫תמצאו את מה שחיפשתם‪ .‬לא מהיר כמו‬
‫גוגל‪ ,‬אך בהחלט עושה את העבודה‪.‬‬
‫תסכמו את מה שקראתם‬
‫גם אנשים עם זכרון צילומי של מצלמת‬
‫‪ Nikon‬לא יצליחו לזכור את כל מה שהם‬
‫קראו‪ .‬מדובר במשימה בלתי אפשרית‪.‬‬
‫לאחר שקראתם נושא מסויים‪ ,‬נסו לכתוב‬
‫סיכום קצר בנקודות של מה שקראתם‪.‬‬
‫עצם הסיכום יעזור לכם לזכור יותר טוב מה‬
‫קראתם ומאוחר יהיה לכם סיכום שתוכלו‬
‫לעבור עליו במהרה ולהיזכר‪.‬‬
‫ולפני שכל חסידי הסיכומים יקפצו ויצעקו‪:‬‬
‫"מה נשתנה הסיכום הזה מכל הסיכומים?‬
‫למה לא ללמוד ישר מסיכום?" אענה‬
‫שאמנם אתם לא זוכרים בפרוטרוט כל‬
‫דבר שקראתם‪ ,‬אך דברים רבים עדיין‬
‫יושבים לכם היכן שהוא בראש‪ ,‬ובבוא הרגע‬
‫הם יכולים לצאת ממחבואם ולהראות את‬
‫עצמם‪ .‬וכשזה יקרה זה יכול לעשות הבדל‬
‫גדול ‪ -‬במבחן או בחיים של מישהו אחר‪.‬‬
‫אני מקווה שהצלחתי לשכנע אתכם לשקול‬
‫את האפשרות ללמוד מספרים‪ .‬אין טעם‬
‫לשקוע בדעות קדומות על אותם דיירים‬
‫מפחידים של הספרייה‪ .‬צריך רק לקחת‬
‫נשימה עמוקה ולנסות‪ .‬ספרים לא נושכים ‪-‬‬
‫בואו עוד היום לספרייה לאמץ אחד‪.‬‬
‫סיכומים‪-‬מי אמר אני ולא קיבל?‬
‫נעם דומניץ‬
‫אריק ובנץ‪ ,‬דץ ודצה וגם‪ ...‬אור ויעל!‬
‫כולם צמדים מוכרים יותר או פחות‪ ,‬לחלקם‬
‫השפעה רבה יותר או פחות על חיינו אך‬
‫לאחד מהם לפחות יש אנשים החבים‬
‫את ציוניהם בבחינות בפקולטה למדעי‬
‫הבריאות באוניברסיטת בן גוריון‪...‬‬
‫אז מי שאינו מכיר עדיין‪ ,‬יכיר עוד בהמשך‬
‫מכיוון שמסתבר שלא ניתן לצלוח את ביה"ס‬
‫לרפואה בבאר שבע ללא היתקלות כזו או‬
‫אחרת בצמד המהולל הכותב סיכומים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬כמעט לכל מקצוע וקורס יש את‬
‫הסיכום האולטימטיבי שלו‪ ,‬הנכתב ע"י‬
‫סטודנט שמצא את הנושא קרוב לליבו‪.‬‬
‫(ד"א‪ ,‬מקורו של ה"סיכום" מהשורש ס‪.‬כ‪.‬מ‬
‫כמו המילה "סכום"‪ ,‬בדיוק כשם שהמילה‬
‫‪ Summary‬באנגלית מקורה ב‪Summa-‬‬
‫(=סכום) הלטינית)‪.‬‬
‫אבל מיהם אור ויעל? האם זה חשוב‬
‫בכלל?‬
‫אור ויעל הם רק דוגמא‪ .‬דוגמא לצמד‬
‫סטודנטים שחש שבין כשרונותיו הרבים‬
‫גם קיים כשרון הסיכום בצורה המעבירה‬
‫את החומר בצורה מעניינת‪ ,‬ברורה‪ ,‬עניינית‬
‫והחשובה מכל ‪ -‬רלוונטית!‬
‫ומדוע רלוונטית? הרי רפואה הינה מקצוע‬
‫בין‪-‬לאומי‪ .‬הייתכן הדבר שבפקולטה‬
‫אחת רפואה נלמדת הרפואה בצורה שונה‬
‫מבפקולטה אחרת? אכן כן‪.‬‬
‫כשם שכל אדם נותן את פרשנותו ושם‬
‫את דגשיו על נקודות שונות בקריאה של‬
‫אותו הטקסט‪ ,‬כך הדבר תקף גם בכל ידע‬
‫אקדמי‪ ,‬כולל מדעי הבריאות‪.‬‬
‫אז בנוסף לרלוונטיות של הסיכומים‪,‬‬
‫מדוע בכל זאת לבכרם על פני הספרים‬
‫הכבדים?‬
‫איכות הסביבה!‬
‫ובכן‪ ,‬אין ספק ששורה של ספרי רפואה‬
‫כבדים וצבעוניים על מדפו של הסטודנט‬
‫הממוצע עשויה בהחלט להרשים את בן‪/‬ת‬
‫הזוג‪ ,‬אמא או השותפים לדירה‪ .‬אך לכל‬
‫דבר יש מחיר!‬
‫את המחיר של ספר כזה משלמים כולנו‬
‫שכן כל ספר מכיל מאות עד אלפי עמודי‬
‫צבע וכריכה עבה‪ .‬משמעות הדבר יערות‬
‫גשם רבים הנכרתים ברחבי העולם והאצת‬
‫ההתחממות גלובלית‪ .‬ואם נעמיק עוד יותר‪,‬‬
‫כמה מתוך אלפי העמודים אכן רלוונטיים?‬
‫כמה עמודים אנו באמת קוראים? הרי אף‬
‫אחד לא באמת קורא את הספר פשוטו‬
‫כמשמעו ‪.Cover to Cover‬‬
‫מזה אנו למדים שבנוסף למה שאנו קוראים‪,‬‬
‫יש עשרות אם לא מאות עמודים של טקסט‬
‫הכולל הקדמות ושאר ירקות המודפסים על‬
‫נייר עשוי עץ‪.‬‬
‫אז הפסיקו להיות שטחיים ולנסות להרשים‬
‫באמצעות ספרים זוללי ‪ -‬עצים אלא‬
‫באמצעות ידע נרכש ומצטבר‪.‬‬
‫הכי מעודכן שיש!‬
‫הטענה המרכזית נגד הסיכומים היא עידוד‬
‫הבינוניות‪ .‬אך האם אכן זהו עידוד בינוניות?‬
‫האם שינון סכמות ואלגוריתמים רפואיים‬
‫מסֶפ ֶר שיצא לאור לפני ‪ 3-4‬שנים (ולמעשה‬
‫נכתב אף לפני כן‪ )...‬וכבר אינם עדכניים‪ ,‬זו‬
‫הדרך המעמיקה ללמוד?‬
‫עולם הרפואה רץ קדימה‪ ,‬העדכונים אינם‬
‫פוסקים לרגע ובכל זמן נתון עלינו להיות‬
‫המעודכנים ביותר‪ .‬הדרך הטובה ביותר‬
‫לכך היא‪...‬לקרוא את הסיכום המעודכן‬
‫ביותר! והרי כולנו יודעים שהרבה יותר קל‬
‫"לפרסם" סיכום חדש מהשיעור שזה עתה‬
‫התקיים‪ ,‬מאשר להוציא לאור ספר שלם‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪15 2010‬‬
‫פרוקרסטיניטור‬
‫יותר מדי אתרים‪ ,‬פחות מדי זמן‪/‬לוסיה רויטמן‬
‫מלחמת‬
‫העולמות‬
‫אינטרקטיבי ומודרני!‬
‫כיום ניתן לספור את השיעורים המתקיימים‬
‫ללא מצגות על כף יד אחת‪.‬‬
‫הוספת הערות למצגות בכיתה (ע"י סטודנט‪/‬‬
‫ית שקדן‪/‬ית בעלי מחשב נייד) הינה הדרך‬
‫הטובה ביותר לשלב ידע ויזואלי עם הטקסט‬
‫(ומניסיוני‪ ,‬גם דרך מצויינת ללמוד למבחנים‬
‫בפקולטה)‪ .‬כך גם חסכנו דפים וגם למדנו‬
‫טוב יותר‪.‬‬
‫אדם הוא תבנית נוף מולדתו!‬
‫כן חברים‪ ,‬אתם חיים בבאר שבע‪ .‬אמנם‬
‫מאוד נוח להסתובב רק באיזורי הסטודנטים‬
‫אך יש גם אוכלוסייה מסביב‪ ...‬בהדפיסנו‬
‫סיכומים במכוני צילום כאלה או אחרים אנו‬
‫מספקים פרנסה לתושבי באר שבע במקום‬
‫לחברות הוצאה לאור מחוץ לארץ הקודש‪.‬‬
‫אז למעשה הסיכומים צריכים לקבל את‬
‫התג החברתי!‬
‫‪fizy.com‬‬
‫אתר המאפשר לאחר הרשמה פשוטה לשמוע‬
‫מוסיקה און ליין‪ :‬האתר מציג לא רק את השירים‬
‫המוכרים לכם‪ :‬ניתן לראות בו גם קטעי וידאו‬
‫רלוונטים‪ ,‬אך מגניב הרבה יותר ‪ -‬מוצגות בפניכם‬
‫גם גירסאות שונות לשיר שחיפשתם‪ ,‬קאברים‬
‫וביצועים מהופעות חיות‪.‬‬
‫‪mahalo.com‬‬
‫מנוע חיפוש המציג תוצאות חיפוש באופן יצירתי‬
‫ואינטואיטיבי‪ :‬לדוגמא ‪ -‬חיפוש למילה ‪ Vacation‬מציג‬
‫מידע על חופשות ברחבי העולם בחלוקה ליבשות‬
‫ומדינות ולפי מלונות‪ ,‬מסעדות ומקומות מומלצים‪.‬‬
‫בנוסף מציג עובדות בנוגע לחופשות ואפילו שיר על‬
‫חופשות‪ .‬שווה להציץ גם בעמוד הבית של האתר‪,‬‬
‫המציג המון מידע בנושא מוסיקה‪ ,‬אוכל‪ ,‬פנאי ואופנה‪.‬‬
‫‪funnylogo.net‬‬
‫אתר זה מציע להפוך את שמכם או כל מילה שתרצו‬
‫לכותרת מנוע חיפוש של גוגל ‪ -‬בפונטים שונים‬
‫ומרגשים‪ .‬ניתן להפוך את הדף שיצרתם לעמוד‬
‫הבית (באמצעות שינוי ההגדרות של דף הבית‬
‫שלכם באופן ידני) או לשים את הדף שיצרתם‬
‫כמנוע החיפוש באתר או הבלוג האישי שלכם‪.‬‬
‫‪pillbox.nlh.nih.gov‬‬
‫יש ספרים‪ ...‬גרועים!‬
‫קשה הדבר לתפישה אך ישנם ספרים‬
‫הכתובים בצורה רעה מאוד‪ .‬ההסברים אינם‬
‫ברורים‪ ,‬סדר הנושאים מבולבל ולעיתים‬
‫לא רחוקות יש גם‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬טעויות‬
‫מקצועיות!‬
‫אז מה עושים? קוראים סיכום!‬
‫אתר שעוזר לכם לזהות תרופות בלתי מזוהות‪.‬‬
‫ניתן לבצע את החיפוש על פי צבע‪ ,‬גודל וצורה‬
‫של כדור וכן באמצעות מדדים נוספים‪ .‬בתמונה‪9 :‬‬
‫מתוך ‪ 838‬תוצאות החיפוש עבור 'כדור כחול'‪.‬‬
‫ולסיכום‪ ,‬סיכומים אינם שטחיים ואינם‬
‫מעודדים בינוניות‪ .‬הם עדכניים ורלוונטיים‪,‬‬
‫ברורים ומבארים‪ ,‬שומרים על איכות‬
‫הסביבה ואף מספקים פרנסה לעובדים‬
‫ישראלים‪.‬‬
‫‪findsounds.com‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬עתה שיש גם אתר רשמי‬
‫לשיתוף חומר לכל שנה ותואר בפקולטה‪,‬‬
‫הנוחות רבה יותר מתמיד ואין דבר טבעי‬
‫מזה‪.‬‬
‫אז בפעם הבאה שקוראים לכם שטחיים‪,‬‬
‫שילחו את המקטרג לקרוא את הנלסונון‬
‫בילדים מכריכה לכריכה ושימעו מה דעתו‬
‫על החוויה לאחר מכן‪.‬‬
‫‪ 16‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫האתר הוא מנוע חיפוש לקולות וצלילים ממקורות‬
‫רבים ברשת‪ ,‬בפורמטים ואיכויות מגוונות‪ .‬ניתן‬
‫לשמוע את הצלילים און ליין ואף לשלוח אותם‬
‫במייל‪.‬‬
‫‪medicalmnemonics.com‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬משהו שקשור לבית ספר‪ :‬אתר המציע‬
‫דרכים יצירתיות‪ ,‬קלות ומהירות לזכור חומר‬
‫לקראת מבחנים בקורסים רפואיים שונים‪ :‬אתם‬
‫יכולים לקרוא‪ ,‬לערוך ולהוסיף משלכם‪.‬‬
‫אם אתה מוצא את עצמך מזדהה עם‬
‫הנאמר או חלקו‪ ,‬אל דאגה‪ ,‬הכל תקין אצלך‪,‬‬
‫אתה בסה"כ סטודנט ‪ /‬רועי סגל‬
‫תקופת המבחנים הגיעה‪ ,‬רחובות באר שבע‬
‫ריקים מאדם‪ ,‬הרגע חזרת הביתה מעוד יום‬
‫מתיש של נוסחאות וגרפים‪ ,‬אתה פותח את‬
‫המחשב רק כדי לבדוק במייל שלא שינו‬
‫בטעות איזה מועד בחינה ולא סיפרו לך‪.‬‬
‫בלי שתשים לב העכבר שט לו בטבעיות‬
‫לעבר כפתור הריפרש של קובץ הציונים‪.‬‬
‫הקובץ נפתח ואתה יושב מולו לא מאמין‪.‬‬
‫המספר הזה לא יכול להטעות‪.‬‬
‫נכשלת במבחן‪.‬‬
‫הכחשה ובידוד‬
‫לא זה לא יכול להיות‪ .‬זה לא מספר הנבחן‬
‫שלי בכלל‪ .‬זאת בטח טעות של סמדר או‬
‫של הסורק‪ .‬בסוף זה רק מחשב והם עושים‬
‫כל הזמן טעויות‪ .‬אולי הוא סרק את אחת‬
‫התשובות לא נכון‪ .‬אני לא דואג‪ ,‬הם יתקנו‬
‫את זה עוד שניה‪ .‬כבר שמעתי על מישהו‬
‫ממעבדה רפואית שרשמו לו בטעות ‪49‬‬
‫במקום ‪ .94‬זה בדיוק מה שקרה גם כאן‪ ,‬אני‬
‫אומר לכם‪ .‬ממש אין שום סיכוי שנכשלתי‪,‬‬
‫הרי זה היה מבחן בדיחה‪ .‬סיימתי אותו תוך‬
‫‪ 12‬דקות ועוד הרצתי דאחקות עם הדודות‪.‬‬
‫אני אכנס שניה לבדוק את המייל כי הם‬
‫בטח כבר שמו לב לטעות שלהם ותיקנו‬
‫אותה‪ .‬עד מחר בבוקר מישהו ממדור ציונים‬
‫כבר בטח יתקשר להתנצל בפניי‪.‬‬
‫כעס‬
‫אוי המרצה הזה! אינשאללה תהיה לו‬
‫דליפת אורניום במעבדה‪ .‬שיפרסם מאמרים‬
‫שלבי‬
‫התמודדות‬
‫עם נכשל‬
‫מעכשיו רק במעריב‪ .‬הוא לא הצליח למצוא‬
‫אותיות יותר קטנות בספר לקחת מהם את‬
‫השאלות שלו? והשיעורים שלו בכלל היו‬
‫גרועים‪ .‬מיליון גרפים ושום דרך להבדיל‬
‫ביניהם‪ .‬ואיך שהוא עומד מול הלוח כמו‬
‫טווס ומעביר את כל השיעור בלדבר על‬
‫המחקר האחרון שלו‪ .‬וכמה זמן הוא היה‬
‫בכיתה בזמן המבחן? ‪ 5‬דקות? וגם אז‬
‫השורה הראשונה שוב תפסה אותו ועד‬
‫שהוא הגיע כבר שכחתי מה רציתי‪ .‬ולמה‬
‫לא ממקדים אותנו קצת לגבי החומר‪ .‬מה‬
‫אנחנו אמורים פשוט לקרוא את כל הספר?!‬
‫וכל ההוצאות ספרים האלה ואחותם שכל‬
‫שנה מוציאים מהדורה חדשה‪ .‬די! נמאס לי!‬
‫למה זה תמיד קורה רק לי? זה לא הוגן!‬
‫הרי אף אחד לא הבין מה הוא רוצה כל‬
‫השנה אז מה פתאום כולם מבינים אותו ורק‬
‫אני טיפש? אוף! שיישרף העולם‪.‬‬
‫דכאון‬
‫אין לי כוח‪ .‬בשביל מה אני משקיע בכלל‪ .‬הרי‬
‫הכל חסר משמעות‪ .‬אין לי שום טעם בחיים‬
‫אם אני לא מצליח לעבור כימיה אורגנית‪.‬‬
‫ומה אני אגיד לאבא ואמא? שהבן שלהם‬
‫כשלון? שכל פעם שאני אומר להם שאני‬
‫טוחן שעות בסורוקה זה אומר שאני אוכל‬
‫סנדויץ טונה ב"ארומה חלב ודבש"? אני לא‬
‫יודע למה אני עושה את זה לעצמי כל הזמן‪.‬‬
‫משכנע את עצמי שאני טוב מספיק בשביל‬
‫התואר הזה‪ .‬אפילו את השער המסתובב‬
‫אני לא מצליח לשכנע שאני לומד כאן‪.‬‬
‫אולי אני בכלל צריך לוותר וללכת ללמוד‬
‫גיאוגרפיה‪.‬‬
‫מיקוח‬
‫או‪-‬קיי‪ ,‬סך הכל מה שאני צריך לעשות זה רק‬
‫לתפוס את המרצה ולהסביר לו ממש בהגיון‬
‫למה אני צריך לעבור את המבחן הזה‪ .‬הרי‬
‫הוא יבין לליבי‪ .‬גם הוא היה סטודנט פעם‪.‬‬
‫הוא יודע מה זה להיות כל הזמן בלחץ‪ .‬עם‬
‫הלימודים והעבודה וימי רביעי בבארקה‪,‬‬
‫מי יכול בכלל לחשוב צלול? בעצם אני‬
‫לא בטוח שהבארקה היתה קיימת כשהוא‬
‫היה סטודנט‪ .‬או שבאר שבע בכלל היתה‬
‫קיימת‪ .‬אולי עדיף לדבר עם סמדר‪ .‬הרי‬
‫כולם אומרים שהיא קוסמת‪ .‬אז אולי היא‬
‫יכולה לשפוך בטעות איזו כוס נס קפה על‬
‫המבחנים ואז היא תהיה חייבת להעביר את‬
‫קבלה‬
‫טוב‪ .‬כנראה שאין ברירה‪ .‬אני פשוט אצטרך‬
‫לשטוף את הפנים‪ ,‬לשים על עצמי את‬
‫החיוך הכי מזוייף שיש לי במאגר (כן‪ ,‬כן‬
‫זה מהראיונות לרפואה) ולתת לקורס‬
‫הזה בראש‪ .‬הרי אין שום סיכוי שאני לא‬
‫מפציץ בפעם שנייה‪ .‬אני גם ככה כבר‬
‫יודע את החומר הזה ממש טוב נשאר לי‬
‫רק ליטושים עדינים‪ .‬חוצמז'ה אחרי שאני‬
‫אעשה את המבחן פעם שנייה אני אדע את‬
‫החומר הזה ממש טוב בשביל המחלקות אז‬
‫בתכלס טוב שאני עושה מועד ב'‪ .‬יהיה לי‬
‫פור על כולם‪ .‬מועד ב'‪ ,‬הנה אני בא! (רק‬
‫בבקשה שישחזרו)‬
‫כולם‪ .‬אני מוכן להכין לה את הנס הזה‪ .‬אני‬
‫מוכן ללכת לקטוף פולי קפה ולטחון אותם‬
‫עם השיניים אם זה מה שנדרש‪ .‬רק לעבור‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪17 2010‬‬
‫הכר‬
‫המסכם‬
‫את‬
‫יש להם מרקרים‪ ,‬לפטופים ויכולת ריכוז של תן בציד‬
‫לילי‪ .‬הם מגיעים לשיעור על פתולוגיה‪ ,‬היסטלוגיה‪,‬‬
‫אפילו לשיעורים שלא ידעתם שקיימים‪ .‬הם כותבים‬
‫כל מילה שיוצאת למרצה מהפה‪ .‬ובחיים‪ ,‬אבל‬
‫בחיים לא הייתם מסיימים את התואר בלעדיהם‪.‬‬
‫דבשת גאה להציג ‪ -‬הפרצופים שמאחורי הסיכומים‬
‫שלכם‪ .‬הכירו את המסכמים‪:‬‬
‫מורן כורם‪,‬‬
‫רפואת חירום‬
‫הסיכום הראשון שכתבתי‪:‬‬
‫אנטומיה כללית‬
‫מעדיף לכתוב ביד או במחשב‪ :‬‬
‫במחשב‬
‫צבע מרקר אהוב‪:‬‬
‫כמובן צהוב‬
‫מספר השורה בה את יושבת‪:‬‬
‫שורה שניה‬
‫המסכם האהוב עליך‪ :‬‬
‫ערן ווליך ‪ -‬היסטולוגיה של המערכות‬
‫המרצה‪/‬שיעור שהכי קשה לסכם‪:‬‬
‫פרופ' גופס ‪ -‬התא א'‬
‫מה הדבר הכי מוזר שאמרו לך על סיכום שלך‪ :‬‬
‫"יש לך לפעמים שגיאות כתיב זה לא בסדר"‬
‫טיפ קצר למסכם המתחיל‪ :‬‬
‫תמיד לסכם מ‪ 2-‬מחברות אחת שלך ואחת של הכתבנ‪/‬ית בכיתה‬
‫‪ 18‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫תמר אביבי‪,‬‬
‫דודו גלעד‪,‬‬
‫רפואה שנה ד'‬
‫הסיכום הראשון שכתבתי‪:‬‬
‫הסיכום הראשון שכתבתי היה ביסודי‪ ,‬תמיד היו לי מחברות‬
‫מסודרות בכל המקצועות‪ .‬מה לעשות‪ ,‬ככה זה עתודאים‪.‬‬
‫מעדיף לכתוב ביד או במחשב?‬
‫התקלתם אותי! עד שהתחלתי לסכם במחשב‪ ,‬הייתי עושה המון‬
‫ציורים סכמתיים וקשקושים ליד הטקסט‪ ,‬אבל היום אני נוטה‬
‫לחשוב שבשביל לימודי רפואה לסכם באמצעות במחשב זה הרבה‬
‫יותר ‪ .Cost effective‬נוכח הכמות האדירה של הטקסטים והתכנים‬
‫שעוברים בכל שיעור פשוט אין סיכוי להספיק‪ ‬את‪ ‬זה‪ ,‬אלא אם כן‬
‫מדובר בדורין (מסכמת אגדית נוספת‪ .‬ר‪.‬ס‪ ,‬י‪.‬ג‪ ).‬בנוסף‪ ,‬טקסטים‬
‫במחשב אפשר לארגן עם תוכן עניינים מסודר ועם טקסט שאפשר‬
‫לבצע בו חיפוש מילים‪ .‬הקורא מרוויח מאוד מסיכום ממוחשב בכל‬
‫המובנים ובמיוחד בירידה בסיכון להתפתחות של פזילה בעקבות‬
‫נסיון לקרוא כתב יד של רופאים לעתיד‪.‬‬
‫צבע מרקר אהוב‪:‬‬
‫לא משתמש במארקרים‪ ,‬במקום‪ ,‬אני סובל מנטייה לסמן בקו‬
‫תחתון פרטים חשובים‪ ,‬אבל בגלל שהכל נראה לי חשוב‪ ,‬בסופו‬
‫של דבר סיכום שנקרא בעצם כולו מסומן בקו תחתון‪ .‬אני חייב‬
‫לציין שאני סולד מאוד ממירקור וכתיבה בתוך טקסטבוקים‪ ,‬זה‬
‫מדיר שינה מעיניי‪.‬‬
‫מספר השורה בה‪ ‬אתה יושב‪:‬‬
‫שורה ראשונה‪ .‬כי אין שורה אחרת‪ .‬חלק מהלימוד כרוך בחשיפה‬
‫לארוסולים של דרכי האוויר העליונות של המרצה‪ .‬‬
‫המסכם‪ ‬האהוב עליך‪:‬‬
‫‪ .Netter‬תמונה שלו שווה אלף סיכות‪ .‬‬
‫המרצה‪/‬השיעור שהכי קשה לסכם‪:‬‬
‫בלי תחרות‪ ,‬שיעורי רדיולוגיה‪ .‬נסיונות נואשים לסכם במילים‬
‫הצללות ופגמי מילוי תמיד נופלים בתוהו‪ ,‬במיוחד כשיושבים‬
‫בחושך אחרי ארוחת צהריים‪.‬‬
‫מה הדבר הכי מוזר שאמרו לך על הסיכום שלך‪:‬‬
‫"תגיד דודו‪ ,‬אתה דיסלקט?" זה נאמר בשיא הרצינות על ידי חבר‬
‫מכיתתי (הנדון יודע מי הוא) לגבי ריבוי טעויות הכתיב בסיכומים‪ .‬יש‬
‫הרבה שגיאות כתיב בסיכומים שלי‪ ,‬ובבקשה תנסו להשתכנע שזה‬
‫לא כי אני דיסלקט‪ ,‬אלא פשוט כי אני מנסה להספיק לכתוב‪ ‬את‪ ‬כל‬
‫המידע שנאמר בשיעור‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬זה מוסיף פן הומוריסטי לקריאה‬
‫של הסיכומים ‪ -‬אז חברים‪ ,‬הבדיחה על חשבוני‪ .‬‬
‫טיפ למסכם המתחיל‪:‬‬
‫מסכם מתחיל יקר‪ ,‬אחריות גדולה על כתפיך ‪ -‬בעידן ה ‪Evidence‬‬
‫‪ ,Based Medicine‬הסיכומים הם החומר המחייב דה‪-‬פקטו לבחינה‬
‫ולכן טעות בסיכומים תוביל לפגיעה פוטנציאלית בחיי אדם ‪ -‬ראה‬
‫הוזהרת‪.‬‬
‫במבחן‪.‬‬
‫חוץ מזה‪ ‬אני סטודנטית בפקולטה כבר ‪ 4‬שנים‪ .‬הקשבתי לרופאים‪,‬‬
‫אחיות‪ ,‬מדריכות ומורים מהצד השני של הכביש‪ :‬בעצם לכולם‬
‫מעבירים שיעורים‪ .‬בלי הסיכומים אני לא חושבת שהייתי כאן‬
‫היום אחרי‪ 4 ‬שנים‪ .‬תמצאו לכם קבוצה של חברים טובים שאתם‬
‫סומכים עליהם‪ .‬זה לא חייב להיות אותם אנשים שאתם לומדים‬
‫איתם פשוט אנשים שאתם סומכים עליהם ונמצאים בשיעורים‪.‬‬
‫תקימו קבוצה של מסכמים כי זה הדבר הכי טוב בשביל להצליח‬
‫בפקולטה ולעבור עם ציונים די סבירים‪ .‬שתהיה לנו תקופת‬
‫מבחנים מצויינת‪ ,‬עוד קצת וזה ניגמר‪.‬‬
‫סיעוד שנה ד'‬
‫הסיכום הראשון שכתבתי‪:‬‬
‫אנטומיה כללית‬
‫מעדיפה לכתוב ביד או במחשב?‬
‫תמיד מעדיפה לכתוב‪ ‬את‪ ‬הסיכומים ביד‪ ,‬אך עם השנים הקמנו‬
‫קבוצה של מסכמים וכל אחד אחראי על נושא ואנחנו מקלידים‬
‫ועושים סיכום משותף‪ .‬תמיד לאחר הסיכום המשותף אני אישית‬
‫כותבת שוב הכל ביד‪ ,‬ככה אולי משהו נכנס? אני מקווה‪.‬‬
‫צבע מרקר אהוב‪:‬‬
‫צבע המרקר האהוב עלי הוא צהוב‪ .‬עליי לציין שלאחר קורס‬
‫בפסיכולוגיה בשנה א‪ ‬עם דבורה ניסן הוסבר כי אם ממרקרים‬
‫בהרבה צבעים ככה העין לא משתעממת והחומר נקלט יותר‬
‫בקלות‪ .‬לכן עברתי לסימון כותרות בצבעים שונים והצבע שהכי‬
‫בולט ויפה בעיני הוא ירוק‪.‬‬
‫מספר השורה בה‪ ‬את יושבת‪:‬‬
‫אני לרוב יושבת בשורות האחרונות‪ ,‬אך שוב‪ ‬עם השנים הצטמצמו‬
‫מספר הנוכחים בשיעורים ולכן גם אני נאלצתי לעבור לשורות‬
‫הראשונות כדי לא לפגוע במרצים‬
‫המסכם‪ ‬האהוב עליך‪:‬‬
‫אני לא רוצה לנקוב בשמות כי אנחנו קבוצה גדולה של מסכמים‬
‫וכל אחד מוסיף‪ ‬את‪ ‬המשהו המיוחד שלו‪ ,‬אך‪ ‬עם השנים שעברו‬
‫כשאני קוראת‪ ‬דף מסיכום‪ ,‬ישר אפשר לדעת מי‪ ‬המסכם‪ .‬‬
‫לכל אחד הסגנון שלו‪.‬‬
‫המרצה‪/‬השיעור שהכי קשה לסכם‪:‬‬
‫ללא ספק היה זה שיעור פיזיולוגיה של‪ ‬מערכת‪ ‬קרדיו בשנה א‬
‫כשהמרצה החליט להגיע אם מצגות מלאות בנוסחאות‪ ,‬פשוט‬
‫ירה‪ ‬את‪ ‬החומר וסירב לשאלות תוך כדי ההרצאה‪.‬‬
‫אפילו אחרי כן נאלצנו לשבת ולנחש למה התכוון המשורר בכל‬
‫מצגת‪.‬‬
‫מה הדבר הכי מוזר שאמרו לך על הסיכום שלך‪:‬‬
‫הדבר הכי מוזר שאמרו על הסיכום שלי הוא שהוא מפורט מדי או‬
‫שהוא כתוב‪ ‬בצורה בה אני מדברת‪ .‬זהו משהו שאני מודעת אליו‪:‬‬
‫אני כותבת כמו שאני מדברת ולפעמים זה לא מתאים לכולם‪ .‬חוץ‬
‫מזה בגלל שאנחנו מסכמים כקבוצה הכל עובר בקרה כפולה אז‬
‫אין בעיה של חסר חומר או משהו כזה‪.‬‬
‫עומר אלקלעי‪,‬‬
‫מעבדה רפואית‬
‫הסיכום הראשון שכתבתי‪:‬‬
‫ביולוגיה כללית‪.‬‬
‫מעדיף לכתוב ביד או במחשב?‬
‫התחלתי לסכם בכתב יד ובשנה ב' עברתי למחשב‪ ,‬הרבה יותר‬
‫קל לתקן ולערוך‪.‬‬
‫צבע מרקר אהוב‪:‬‬
‫צהוב‪.‬‬
‫מספר השורה בה‪ ‬אתה יושב‪:‬‬
‫אחרונה‪.‬‬
‫המסכם‪ ‬האהוב עליך‪:‬‬
‫לא משתמש בסיכומים אחרים פרט לתרגום ללנינג'ר של וילנר‬
‫(וילינג'ר)‬
‫המרצה‪/‬השיעור שהכי קשה לסכם‪:‬‬
‫יוסי אל‪-‬און (פרזיטולוגיה) ושמואל ארגוב (פתולוגיה)‪.‬‬
‫מה הדבר הכי מוזר שאמרו לך על הסיכום שלך‪:‬‬
‫שאין לי שוליים בסיכום והוא מאוד צפוף‪.‬‬
‫טיפ למסכם המתחיל‪:‬‬
‫למה לסכם? שב עם הסיכום שלי ותוסיף במידת הצורך (אני מניח‬
‫שהם יחזיקו כמה שנים טובות ללא שינוי)‪.‬‬
‫טיפ למסכם המתחיל‪:‬‬
‫סיכום טוב בעיני צריך להכיל כל דבר שהמרצה אמר אך חשוב‬
‫שהוא יהיה כתוב בנקודות כי ככה יותר קל לזכור‪ .‬אם המרצה‬
‫התעכב על משהו בשיעור‪ ,‬גם אם הבנת מייד‪ ‬תקדיש עוד כמה‬
‫שורות לפירוט כי סביר להניח שעל הנושא הזה תהיה שאלה‬
‫דבשת אוקטובר ‪19 2010‬‬
‫שלגלגולו‬
‫מבחן‬
‫אורן עינן ואלי שוחט נאלצו לעבור‬
‫מבחן נוסף ובדרך חשפו בפניכם את‬
‫מאחורי הקלעים של מדור הבחינות‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ניגשתי למלאכה‪...‬‬
‫הכל התחיל כשזומנתי להיבחן שוב עקב חשד להעתקה‪,‬‬
‫אך הפעם תחת עיניה הבוחנות של הגב' סמדר בורגר‪,‬‬
‫ראש מערך הבחינות של הפקולטה למדעי הבריאות‪.‬‬
‫בהגעתי למקום בשעה שנקבעה‪ ,‬מצאתי את עצמי עומד‬
‫בפני סלקטור מאיים שדרש ממני להזדהות‪ -‬ורק אז‬
‫קיבלתי אישור לגשת ולחייג באינטרקום על מנת להיכנס‬
‫למדור הבחינות‬
‫לאחר שסיימתי לפתור את הבחינה‪,‬‬
‫הגשתי אותה לסמדר בבטחון רב‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫בהמשך‪ ,‬הועבר טופס הבחינה לידיה המסורות‬
‫של הגב' רחלי ג'אן‪ ,‬אשר סרקה אותו בסורק העל‪.‬‬
‫המשימה השבועית לסטודנט‪ :‬נסו לזהות את‬
‫סורק העל בתמונה‪.‬‬
‫לאחר שיחה קלילה עם סמדר הורשיתי להיכנס למבצר‪...‬‬
‫החיפוש אחר משרדה לא ארך זמן רב‬
‫‪10‬‬
‫‪8‬‬
‫הפעם‪ ...‬אין סיכוי שיהיה חשד להעתקה‪...‬‬
‫לאחר חיפוש קל מצאתי את הנמען המבוקש‪-‬‬
‫סמדר בורגר‪ ,‬דירה ‪.3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בכניסתי לחדר‪ ,‬מאחורי ערימה של מחברות בחינה‬
‫מצאתי את סמדר יושבת בארשת פנים "מאיימת"‪:‬‬
‫‪ 20‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫"האם אתה מעוניין בכוס קפה טרם כניסתך לבחינה?" שאלה‬
‫חשבתי לעצמי ‪ -‬הלוואי וכל הבוחנות באוניברסיטה היו כמוה!‬
‫ולאחר תפילה קלה לבורא עולם‪...‬‬
‫לאחר זמן המתנה לא רב‪ ,‬של ‪ 53‬דקות בלבד‬
‫(סורק על‪ ..‬כבר אמרנו??) קיבלתי את הציון‬
‫הנכסף‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫ולסיום טיפ קטן‪:‬‬
‫במידה ואתם לא יודעים‬
‫את התשובה (כי היא לא‬
‫הופיעה בשחזורים‪ )..‬ואין‬
‫לכם ממי להעתיק‪,‬‬
‫פשוט סמנו ‪!3‬‬
‫כל שנותר לי כעת זה רק לשמוח‪...‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪21 2010‬‬
‫החוקים‬
‫חדר דיסקציה‬
‫מפרקים לפקולטה את הצורה‬
‫גם אני‬
‫המדריך למשונרר המתחיל‬
‫הגעת אל הלימודים‪ ,‬נכנסת לכיתה‪ .‬אחרי חצי שעה של בהייה‬
‫במרצה‪ ,‬חמש דקות של פטפוט עם שכנתך‪ ,‬עשרים ושלוש דקות של‬
‫"אנגרי ביירדס" באייפון‪ ,‬החלטת שהגיע הזמן לאכול‪ .‬אתה מפשפש‬
‫בתיקך ומגלה באכזבה קשה ששכחת את האוכל בבית! אך אל דאגה‬
‫הפקולטה למדעי הבריאות מציעה מגוון של פתרונות לסטודנט חסר‬
‫האוכל‪.‬‬
‫המתכנס‪:‬‬
‫הרי זה ידוע שבכל רגע נתון מתקיים כנס‪/‬טקס‪/‬פנאל‪/‬אליפות אבן‪-‬‬
‫נייר‪-‬ומספריים באיזהשהו חדר בפקולטה‪ .‬אל אירועים מסוג מתלווה‬
‫לרוב מזנון עשיר ומפתה‪ .‬הסטודנט החובבן יסתפק במעבר מהיר‬
‫על יד המזנון ושליחת יד לעבר הבורקס הראשון עליו היא תנחת‪.‬‬
‫תכנון מראש והגעה עם תג שם מונפץ תאפשר לך להסתובב בין‬
‫האורחים ולהינות מהמזנון כאוות נפשך‪.‬‬
‫המתקרנף‪:‬‬
‫כידוע מהקורס לתזונה בשנה א' לבוטנים יש ערך תזונתי רב‪ .‬במזנון‬
‫ה"קרנף" ניתן למצוא בוטנים בשפע‪ .‬לשיטה זאת תצטרך סיוע‪ .‬חבר‬
‫או חברה שיגיעו עמך למזנון ויחלו בשיחה קולחת עם המוכר‪ .‬עכשיו‬
‫כשהמוכר עסוק‪ ,‬אתה יכול לחפון מלוא ידך בוטנים מהקערית שליד‬
‫מזנון הסלטים‪ .‬לחובבי הבריאות ניתן גם להינות מקערת הגרנולה‪.‬‬
‫המגרד‪:‬‬
‫שיטה זאת ידועה גם בתור "שיטת הגרידה"‪ .‬בבדיקה שנערכה‬
‫לאחרונה במכון לחקר רדיואקטיבי התגלה כי בפעם האחרונה‬
‫שנוקו המיקרוגלים שלרשות הסטודנטים‪ ,‬אתניקס זכו בתואר להקת‬
‫השנה‪ .‬עובדה זאת באה לטובתו של הסטודנט הרעב שכן על דפנות‬
‫וקירות המיקרוגל הצטברו עם השנים ממיטב מטעמי העדות השונות‬
‫בפקולטה‪ .‬הצטייד בשפכטל‪ ,‬החל לגרד ושיהיה בתיאבון‪ .‬לשיפור‬
‫הארומה הקולינרית ניתן לבצע חימום של המיקרוגל לפני כן‪.‬‬
‫‪ 22‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫גם אני חוזרת הביתה רק כשהחבר'ה לא בצבא‪ .‬גם לי יש מדים‬
‫בארון שמעלים אבק במשך חודשים‪ .‬גם אני מקבלת מבטים נוקבים‬
‫כאשר מדברים על אנטומיה של הגיל הרך‪ .‬גם אני יודעת שהקצינה‬
‫שתחתום לי על טופס שחרור מסיימת כרגע בהצטיינות את כיתה‬
‫א'‪ .‬גם אני הולכת לזחול בזיקים כשכל הכיתה תטייל בהודו‪ .‬גם אני‬
‫הולכת לחטוף ילד אקראי מהקהל בטקס סיום כשכל השאר יעלו‬
‫לבמה עם הצאצאים שלהם‪ .‬גם אני פולטת מדי פעם "עד מתי"‬
‫ואוכלת על זה כאפות‪ .‬גם אני היחידה שלא נבהלת מהבחינות רק‬
‫בגלל שלפני יומיים עוד עשיתי בגרויות‪ .‬גם אני מסתובבת עם חוגר‬
‫אבל בכל זאת משלמת מחיר מלא לאוטובוסים‪ .‬גם אותי שואלים‬
‫אם "זה היה אתמול?" כשאני מספרת חוויות מהבת מצווה‪ .‬גם אני‬
‫הולכת לחלק גימלים‪ ,‬למרות שעכשיו אני לא בדיוק יודעת מה זה‪.‬‬
‫גם לי ממליצים לאכול גמדים וללכת לישון ב‪ .8-‬גם אני הולכת‬
‫לעשות בייביסיטר לכל הילדים של הסטודנטים במחזור שלי‪ .‬גם‬
‫אני הולכת להתגייס עם הילדים של חברים שלי ולהשתחרר עם‬
‫הנכדים שלהם‪.‬‬
‫כי אני עתודאית!!!‬
‫אנשים שצריך להרוג‬
‫•אנשים שהולכים עם מדי חדר ניתוח‪/‬חלוקים מחוץ לגבולות הבית חולים‬
‫•כל מי שאי פעם קנה משהו בחנות המזכרות של האוניברסיטה הגדולה‪.‬‬
‫•אנשים שבאים למרצה עם שאלה מהשחזורים ואומרים "ראיתי שהיה‬
‫כתוב באיזשהו מקום‪"...‬‬
‫•כאלה שמדברים באנגלית עם מרצים שמלמדים ב"אנגלית"‬
‫•אנשים שהולכים לקרנף רק כדי לקחת מזלג‬
‫•אנשים ששואלים שאלות דקה אחרי שעה עגולה‬
‫•מרצים שעונים להם‬
‫•סטודנטים לרפואה שמעלים לפייסבוק כתבות שקשורות לרפואה‬
‫•אנשים שמכינים סנדוויץ מהלחמניה של המרק‬
‫•אנשים שמבקשים הפוך בקרנף בהפסקה של עשר‬
‫•אנשים שאומרים לך "בטח‪ ,‬זה היה כתוב ביחידת הוראה"‬
‫•אנשים שבאים לכיתה ביום חמישי עם טרולי‬
‫•עד שסוף סוף תצליח לעבור בגלגלת על הניסיון הראשון ‪ -‬החברים שלך יתקעו ותאלץ לחכות‪.‬‬
‫•השחזור שתתעצל לפתור יהיה השחזור שהמרצה יקח ממנו את השאלות‬
‫•אם אתה חוצה את הכביש שבין המנצ'ילה לפקולטה‪ ,‬כנראה שמישהו ינסה לדרוס אותך‬
‫•הקורס שהכי שנאת בלימודים הקודמים שלך ‪ -‬לא תקבל ממנו פטור‬
‫•יתנו פקטור במבחן לשאלה היחידה שצדקת בה‬
‫•כשתגיע להצביע בבחירות למועצת הסטודנטים‪ ,‬עם מטרה ברורה מאוד‪ -‬תגלה שבדיוק נגמרו הקרמבואים‪.‬‬
‫•ביום שייתחשק לך מרק דווקא אז יחליטו בקרנף להיפטר מתפוחי האדמה והעדשים שלהם‪.‬‬
‫•ראית מודעה מלהיבה בלוח המודעות‪ -‬כנראה שהאירוע התרחש לפני שבוע‬
‫•בקומה התחתונה של בית קרוליין יש בכל רגע נתון ‪ 2.4‬אמריקאיים בממוצע‬
‫•ל‪ 2.1‬מהם יהיה מחשב של אפל‬
‫•אם ישבת על הדשא וסביבך מינימום ‪ 3‬אנשים כנראה שאתה לומד פיזיותרפיה‪.‬‬
‫•פעם בשבוע לפחות מישהו ישאל אותך איפה זה בניין ‪M3‬‬
‫•איכות הקייטרינג שמוצב ליד הקרנף נמצאת ביחס ישר לרמת השיעמום של ההרצאה שמתנהלת בפנים‬
‫•גם הבתיות עצמן לא יודעות מי מהן היא קוטלר ומי גווילי‬
‫•גם במחלקה לגיאוגרפיה בחרו בלואיס כמרצה מצטיין‬
‫•שמועות מספרות שאת סצינת היום הולדת ב"קיץ של אביה" נכתבה לאחר שהתסריטאי הגיע למסיבת פתיחת שנה של אסר"ן‬
‫•משלמים לך בשביל לא לעשות כלום? אתה נציג מגמה‪ .‬משלמים לך המון בשביל לא לעשות כלום? אתה מנקה חדר דיסקציות‪.‬‬
‫•אין דבר יותר מעליב מזה שחבר שלך קיבל תא מעלייך בספרייה‬
‫•אם אתה פתלוג שפת האם שלך היא ‪ -‬ארגנטינאית‪ ,‬רוסית‪ ,‬קלינגואית‪.‬‬
‫•חוטי חשמל נראים לך כמו פיצולי עורקים? כדאי שתצמצם את השעות בחדר דיסקציות‬
‫•גם אם היית בצבא ב‪ 669‬עדיין תתלהב כשמסוק ינחת בבית החולים‬
‫כיצד להתמודד עם שאלה במבחן אמריקאי?‬
‫אתה מביט בשאלה ארוכה במבחן‪ ,‬יש כמה תשובות‬
‫ואתה צריך לסמן אחת מהן‪ ,‬מה אתה עושה?‬
‫אתה יודע מה‬
‫התשובה הנכונה‬
‫אתה לא יודע מה התשובה הנכונה‬
‫סמן ג'‬
‫האם השאלה משוחזרת?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫האם המרצה בכיתה כדי לענות על שאלות?‬
‫לא‬
‫אתה זוכר את התשובה?‬
‫לא‬
‫כן‬
‫הרם את היד ושאל את‬
‫השאלה הבאה‪" :‬הניסוח‬
‫בשאלה לא ברור‪ ,‬למה‬
‫בדיוק התכוונת בתשובה ג?"‬
‫סמן ג'‬
‫המרצה עונה‪:‬‬
‫"אל תתחכם‪ ,‬יש רק‬
‫תשובה נכונה אחת"‬
‫סמן ג'‬
‫האם זאת תשובה‬
‫"בדוקה ממדור בחינות?"‬
‫סמן ג'‬
‫המרצה עונה‪:‬‬
‫"סמן את התשובה‬
‫הנכונה ביותר"‬
‫סמן ג'‬
‫כן‬
‫לא‬
‫כן‬
‫סמן ג'‬
‫האם התשובה שפורסמה בכיתה‬
‫כללה "סימוכין מהספרות?"‬
‫לא‬
‫כן‬
‫האם ה"ספרות" הזאת‬
‫היא אתר ויקיפדיה?‬
‫סמן ג'‬
‫לא‬
‫סמן ג'‬
‫כן‬
‫סמן ג'‬
‫סיימת לענות על המבחן ‪ -‬אם אתה מבחין ברצף של אותה תשובה (למשל ג')‬
‫בחר כמה שאלות באקראי ושנה את התשובה לב'‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪23 2010‬‬
‫מחלקה‬
‫פנימית‬
‫תובנות שאין בסילבוס‬
‫מור גבאי‬
‫מהנעשה בפקולטה‬
‫בזמן שתקראו את הכתבה הזו‪ ,‬אני כבר‬
‫אהיה בהתנסויות במחלקות אחרות‪.‬‬
‫עד לפני כחודש הייתי (לפני תקופת המבחנים‬
‫שהורידה כמה שנים מחיי‪ )...‬בהתנסויות‬
‫במחלקות פנימית וכירורגית שהן נחשבות‬
‫התנסויות ארוכות ומשמעותיות יותר‬
‫בלימודים שלנו‪ .‬למדתי רבות במחלקות‬
‫האלו‪ ,‬אבל לפני שאני אגיע לכך אני רוצה‬
‫שתכירו קצת את הלימודים לתואר סיעוד‪.‬‬
‫מישהו מרפואת חירום אמר לי פעם‪ :‬אתם‬
‫לומדים ארבע שנים בשביל בסוף להגיד‬
‫"כן דר' "‪...‬‬
‫חוץ מהחלק הראשון של המשפט כל קשר‬
‫למציאות איננו נכון‪.‬‬
‫הלימודים נמשכים ארבע שנים וכבר‬
‫בשנה הראשונה נכנסים להתנסויות‬
‫במחלקות‪ ,‬משנה שנייה ההתנסויות כבר‬
‫מאוד משמעותיות‪ ,‬מותר לעשות כבר הכל‬
‫במחלקה‪ ,‬כולל‪ :‬חלוקת תרופות‪ ,‬בדיקות‬
‫פולשניות ולא פולשניות‪ ,‬הזרקת זריקות‬
‫וכו'‪.‬‬
‫הכר‬
‫המחלקה‬
‫את‬
‫לפני כל כניסה למחלקה יש מבחן ידע‬
‫(פריטסט) ומבחן על תרופות הנפוצות‬
‫במחלקה (לפעמים גם ‪ 64‬תרופות)‪ .‬וכדי‬
‫שלא נתגעגע למבחנים חס וחלילה‪ ,‬יש גם‬
‫מבחנים ועבודות להגשה‪.‬‬
‫אז מה למדתי מההתנסויות?‬
‫שנה ג' פיזיותרפיה‬
‫מספר אנשים‬
‫‪ 40‬מתוכם ‪ 8‬גברים ו‪ 32-‬נשים (איזה תענוג!)‬
‫הכי מבוגר‪/‬ת‬
‫שני‪32 ,‬‬
‫הכי צעיר‪/‬ה‬
‫מסכם כיתתי‬
‫פדיחה כיתתית‬
‫המבחן הכי נוראי‬
‫יהודית‬
‫בכל פעם שמרצה מדגים על מישהו בעמידת שש‬
‫אוסקי בשנה ב'‬
‫קמע כיתתי‬
‫הלל‪ ,‬הבן של זרסקי‬
‫מרצה אהוב‬
‫אלישע ורד‪ ,‬נאוה וגמן‬
‫אמונה תפלה מיוחדת למבחנים‬
‫פיקנטריה‬
‫‪ 24‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫אחלאס‪21 ,‬‬
‫•למדתי שהמציאות חזקה יותר מכל דמיון‪.‬‬
‫לכל איש יש סיפור חיים שקשה להעלות על‬
‫הדעת‪ ,‬סיפורים מרתקים‪ ,‬כואבים ומזעזעים‪.‬‬
‫כל איש עולם ומלואו‪.‬‬
‫•מספיק תירוץ קטן כמו בדיקת לחץ דם‬
‫או שאלה לשלומו של המטופל בכדי‬
‫שמטופלים ישמחו שמישהו מקשיב להם‬
‫ושופכים את ליבם בפניו ‪ -‬לעיתים זה‬
‫טיפול לא פחות חשוב מתרופות‪.‬‬
‫אלון לובש בכל מהלך המבחן משקפי שמש‬
‫•ראיתי במחלקות דברים שמעולם לא‬
‫חשבתי שאראה‪ .‬נפגשתי עם אנשים‬
‫שמעולם לא חשבתי שאפגוש‪.‬‬
‫במהלך שיעור "התפתחות הילד" הופתעה א' לגלות הצעת‬
‫נישואים בשקופית האחרונה במצגת‪ .‬ארוסה של א' שארגן‬
‫את ההפתעה בשיתוף עם המרצה נכנס לכיתה וכרע ברך‬
‫לתשואות חבריי הכיתה‪ .‬הוא נענה בחיוב‪ ....‬מזל טוב‪.‬‬
‫•ראיתי בחדרי ניתוח דברים שמעולם לא‬
‫חשבתי שאראה ועמדתי בזה בגבורה‬
‫(תמיד יש את החשש הראשוני שתתעלף‬
‫או תקיא בחדר ניתוח‪)...‬‬
‫•מי שימציא ‪ GPS‬או מפה להתמצאות‬
‫בחדרי ניתוח יהיה גאון‪ ,‬ויעשה מזה מיליונים‬
‫(בדוק)!‬
‫•כל הסטודנטים בחדרי ניתוח חייבים‬
‫להצטלם במדי חדרי ניתוח‪ ,‬להעלות את‬
‫התמונות לפייסבוק ולהשוויץ לכל החברים‬
‫שלא לומדים בפקולטה לבריאות כאילו‬
‫מקסימום הם עכשיו סיימו ניתוח מוח‬
‫מסובך‪.‬‬
‫•אני כנראה סוג של קניבלית כי חדר הניתוח‬
‫עושה אותי רעבה‪.‬‬
‫•חדר הניתוח זה בסה"כ סניף של הום סנטר‪.‬‬
‫יש פטיש‪ ,‬מקדחה ומספריים ‪ -‬ממש שעת‬
‫יצירה‪.‬‬
‫•יש מעט מדי שעות ביממה ביחס למה‬
‫שמצפים מאיתנו ללמוד‪ ,‬לעשות ולהגיש‪.‬‬
‫•חלק מהדרישה בהתנסויות היא כנראה‬
‫גם לבכות‪.‬‬
‫•יש מטופלים שתמיד יישארו בלב‪ ,‬ותמיד‬
‫אחשוב עליהם‪.‬‬
‫•פתאום סטודנטים ממחלקות אחרות (כמו‬
‫פיזיותרפיה‪ ,‬סיעוד‪ ,‬רפואה‪ ,‬רוקחות)‪,‬‬
‫נפגשים בהתנסויות‪ ,‬סוף סוף אתה פוגש‬
‫את המחלקות השונות שיש בפקולטה ויש‬
‫מעט קשר בינינו‪.‬‬
‫•למדתי שאין דבר כזה רופא ואחות‪ ,‬כל‬
‫הצוות כולו מגוייס לטיפול מלא בחולה תוך‬
‫הרמוניה מוחלטת במחלקות‪ .‬האווירה של‬
‫מתח ויריבות עליה סיפרו לנו לעיתים בין‬
‫רופאים ואחיות היא סתם סיפור לא נכון‬
‫(לפחות במחלקות בהן הייתי)‪.‬‬
‫•הצוות ברובו מאוד פרו‪-‬סטודנטים ושמח‬
‫להסביר ולעזור לסטודנט הלחוץ והאובד‬
‫במחלקה‪.‬‬
‫•כשאנשים במחלקה‪ ,‬מטופלים או מבקרים‬
‫רואים חלוק לבן הם ישר קוראים לך‪ ,‬אבל‬
‫דקה אחרי‪ ,‬בלי המדים‪ ,‬פשוט לא מזהים‬
‫אותך‪.‬‬
‫•למרות כל הלחץ‪ ,‬הייאוש‪ ,‬תסכול ולפעמים‬
‫רצון להרים ידיים‪ ,‬לא הייתי מחליפה את‬
‫המקצוע הזה בשום דבר אחר‪.‬‬
‫•חלק גדול מחוויית ההתנסות והלמידה‬
‫תלוי במדריכה הנמצאת איתך במחלקה‪.‬‬
‫יש מדריכות שבזכותן לומדים המון על‬
‫המקצועיות והרגישות למטופלים‪ ,‬ויש‬
‫מדריכות שגורמות לך לרצות לסיים את‬
‫ההתנסות בשקט‪.‬‬
‫•שום דבר אינו ברור מאליו‪ .‬לא היכולת‬
‫לאכול לבד‪ ,‬להתקלח לבד‪ ,‬ואפילו לא‬
‫להשתמש בשירותים לבד‪ .‬בכל יום צריך‬
‫להגיד תודה על היכולות האלה‪.‬‬
‫נפגשתי עם מטופלים בגילי שעקב פציעה‬
‫רמת תפקודם נפגעה‪ ,‬ולא היו מסוגלים‬
‫להתקלח או אפילו להתפנות באופן עצמאי‬
‫והיו זקוקים לעזרה חלקית או מלאה‪.‬‬
‫פתאום באמצע החיים‪ ,‬דברים שהם אישיים‬
‫ופרטיים כ"כ נחשפים למטפל‪ .‬במשך‬
‫הלימודים מזכירים הרבה את המושג טיפול‬
‫הוליסטי ‪ -‬טיפול בכל מכלול המטופל‪:‬‬
‫טיפול במחלה תוך התייחסות כוללת‬
‫במצבו הנפשי‪ ,‬רגשותיו וסביבתו‪ .‬במחלקה‪,‬‬
‫כשאתה נמצא במצב בו המטופל שלך זקוק‬
‫לעזרה אפילו בדברים שלא נעימים‪ ,‬הן לנו‬
‫המטפלים והן למטופל עצמו‪ ,‬תמיד צריך‬
‫לזכור‪ ,‬שלמטופלים זה הרבה פחות נעים‪.‬‬
‫הם זקוקים לנו במצבים הכי לא נעימים‬
‫והכי אישיים ואינטימיים שלא היו חולקים‬
‫עם מכריהם‪ .‬לכן‪ ,‬תמיד צריך לטפל תוך‬
‫התחשבות עצומה ברגשותיהם‪ ,‬לשים לב‬
‫לדקויות‪ ,‬מתי הוא חש לא בנוח והאם‬
‫יש דרך אחרת לבצע את הדברים בכדי‬
‫שירגישו פחות מבוכה‪ .‬לא משנה מי האדם‬
‫שאתה מטפל בו‪ ,‬צעיר ‪ ,‬מבוגר‪ ,‬אישה או‬
‫גבר‪ ,‬בן עדה אחרת והאם הוא מבין בכלל‬
‫עברית‪.‬‬
‫אז להוא מרפואת חירום‪ :‬להיות אחות זה‬
‫להגיד לדר'‪ :‬אתה רוצה גם קפה?‪....‬‬
‫לא‪ ,‬סתם‪ ,‬סתם‪...‬‬
‫בזמן שתקראו את הכתבה הזו‪ ,‬כמו שכבר‬
‫הזכרתי‪ ,‬אני כבר בהתנסויות במחלקות‬
‫אחרות‪ .‬אם להיות ספציפיים אני לקראת‬
‫כניסה למחלקה הפסיכיאטרית‪ ,‬שזה עולם‬
‫שונה בפני עצמו ואני כבר לא יכולה לחכות‬
‫להתחיל‪...‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪25 2010‬‬
‫פרוייקט סל"ה‬
‫בוריס שוורץ‬
‫אז מה הוא בעצם פרויקט סל"ה ולמה זה בכלל‬
‫מעניין אתכם הקוראים‪ ,‬ושווה מקום דפוס יקר בעיתון‬
‫הדבשת?‬
‫המעבדה‬
‫פרויקט סל"ה הינו פרויקט שיתופי של הפקולטה‬
‫לרפואה באוניברסיטת בן גוריון ותלמידי התיכונים‬
‫השונים ברחבי באר שבע‪ .‬פרויקט זה נועד לאפשר‬
‫לנו הסטודנטים לתרום מהידע שלנו לתלמידי התיכון‬
‫אשר מתקשים בלימודים‪ ,‬אך ידם אינה משגת להרשות‬
‫לעצמם שיעורים פרטיים בסכומי עתק‪.‬‬
‫ניסויים שלא תראו ב‪Nature-‬‬
‫כל סטודנט מוצא את עצמו נאבק בשיעורים‬
‫הקשים של היום בעייפות‪ .‬מאמציו של‬
‫הסטודנט הממוצע לשמור על ריכוז כוללים‬
‫הכאה עצמית‪ ,‬שטיפת פנים ולרוב צריכה‬
‫של מזון כלשהו‪ .‬כל אחד בוחר חטיף‪/‬‬
‫משקה‪/‬מנת שף אחרת שתעזור לו להרים‬
‫את הראש אך מה הוא תוסף המזון הטוב‬
‫ביותר? ניסוי זה בא לענות אחת ולתמיד על‬
‫ההתלבטות שיש לכל אחד מאיתנו בקרנף ‪-‬‬
‫מה לקנות והאם זה יעזור לי?!‬
‫שאלת מחקר‬
‫מה הוא תוסף המזון שתורם הכי הרבה‬
‫לריכוז במהלך השיעור‪.‬‬
‫שיטת מחקר‬
‫כדי לענות על השאלה אספנו קבוצה של‬
‫סטודנטים (ארבעה) שזה עתה סיימו יום‬
‫לימודים מפרך והעידו על רמת עייפות‬
‫גבוהה‪ .‬חילקנו אותם לארבע קבוצות (אחד‬
‫בכל קבוצה)‪ .‬כל קבוצה קיבלה תוסף מזון‬
‫שונה‪ :‬קפה‪ ,‬חטיף אנרגיה‪ ,‬משקה "רד בול"‪,‬‬
‫"חטיף מקופלת"‪ .‬לאחר צריכת תוספי‬
‫המזון הקרנו בפני הסטודנטים הרצאה‬
‫בנושא "אי הצדק הכלכלי של הפלסטיק"‪.‬‬
‫חשוב לציין שלאף אחד מן הסטודנטים לא‬
‫היה ידע קודם בנושא וזאת הייתה הפעם‬
‫הראשונה שנחשפו לסוגיה‪ .‬לאחר הקרנת‬
‫הרצאה נבחנו הסטודנטים בשיטה של‬
‫"מבחן פתוח" שכלל עשרים שאלות‪ ,‬בשונה‬
‫מ"מבחן אמריקאי" אשר נהוג בפקולטה על‬
‫מנת למנוע עבודה על פי שיטת השחזורים‪.‬‬
‫לאחר מכן נבדקו המבחנים ע"י גורם חיצונ‪.‬‬
‫הנסיינים‬
‫שי‪ ,‬צרך "רד בול"‪ ,‬העיד על הרגשה אקטיבית‬
‫יותר וחוסר שקט לאחר נטילת המשקה‪ .‬לא‬
‫חש שהמשקה העלה את הריכוז‪ .‬מעיד על‬
‫עצמו שלרוב לא מצליח להתרכז בשיעורים‪,‬‬
‫מעדיף פשוט להישאר בבית‪.‬‬
‫אורי‪ ,‬צרך חטיף אנרגיה‪ .‬טען שהוא עורר‬
‫אותו מעט‪ .‬לרוב לא מצליח להתרכז‬
‫עקב חוסר עניין בנושאים הנלמדים‪ .‬לרוב‬
‫מוותר על הניסיון להתרכז ופשוט הולך‬
‫הביתה (אפשרות אשר נמנעה ממנו במהלך‬
‫הניסוי)‪.‬‬
‫אלדד‪ ,‬צרך שוקולד‪ .‬גרם לתחושה של‬
‫מתיקות בפה‪ .‬מצליח להתרכז בשעה‬
‫הראשונה של שיעורים אך יכולת זו הולכת‬
‫לאיבוד בשעה השנייה עקב המונוטוניות‬
‫של המרצה‪.‬‬
‫אסף‪ ,‬שתה קפה שחור‪ .‬גרם לו להרגיש יותר‬
‫מפוקס‪ .‬מצליח להישאר מרוכז כרבע שעה‬
‫במהלך השיעור‪ .‬בעיקר עקב האינטונציה‬
‫ומונוטוניות של מרצים‪ .‬במקרה הצורך‬
‫תולש שערות כדי להישאר מרוכז‪.‬‬
‫תוצאות הניסוי‬
‫קבוצה א' ‪" -‬רד בול"‬
‫ציון במבחן‪65 :‬‬
‫עייפות לפני צריכת התוסף‪7 :‬‬
‫עייפות לאחר צריכת התוסף‪4 :‬‬
‫קבוצה ב‪ :‬חטיף אנרגיה‬
‫ציון במבחן‪85 :‬‬
‫פה פרויקט סל"ה נכנס לתמונה‪ .‬בפרויקט סל"ה אנו‬
‫מעניקים לתלמידי תיכון שיעורי עזר קבוצתיים במחיר‬
‫מינימלי של ‪ ₪ 15‬לשעה ‪ -‬מחיר שאין כמוהו בשום‬
‫מקום בארץ‪ .‬איך זה עובד?‬
‫לוקחים קבוצה של ‪ 4‬תלמידי תיכון‪ ,‬אשר לומדים‬
‫באותה הקבצה‪ ,‬ומצמידים להם סטודנט שיהיה איתם‬
‫באופן קבוע‪ 4 ,‬פעמים בחודש עד סוף השנה‪ .‬בנוסף לפן‬
‫הלימודי אותו הסטודנט מעניק לתלמידיו‪ ,‬המטרה היא‬
‫לתת להם דמות בוגרת שהתלמידים יכולים להתייעץ‬
‫איתה ולקחת ממנה דוגמא חיובית לעתיד‪.‬‬
‫עייפות לפני צריכת התוסף‪5 :‬‬
‫עייפות לאחר צריכת התוסף‪3 :‬‬
‫קבוצה ג' קפה שחור‬
‫ציון במבחן‪75 :‬‬
‫עייפות לפני צריכת התוסף‪7 :‬‬
‫עייפות אחר צריכת התוסף‪4 :‬‬
‫במידה ומגיע לפרויקט ילד אשר גם את אותם ‪₪ 15‬‬
‫לשעה אין בידו‪ ,‬הוא אינו נתקל בדלת סגורה‪ .‬גם במצב‬
‫כזה‪ ,‬אסר"ן יודעת למצוא את הפתרונות התקציביים‬
‫ושום ילד שפונה אלינו ורוצה להצטרף למאגר אינו‬
‫נותר בחוץ עקב מניעים כלכליים‪.‬‬
‫קבוצה ד' שוקולד‬
‫ציון במבחן‪80 :‬‬
‫עייפות לפני צריכת תוסף‪10 :‬‬
‫עייפות לאחר צריכת תוסף ‪8‬‬
‫הסטודנטים המדריכים בפרויקט מקבלים שכר חודשי‬
‫עבור ההדרכות‪ ,‬אולם גובה השכר אינו משתווה למה‬
‫שאותם סטודנטים היו יכולים להרוויח באופן פרטי‬
‫במתן שיעורים פרטיים או בכל עבודה אחרת ‪ -‬ולכן‬
‫זו חצי עבודה וחצי עשייה חברתית של הסטודנט‪.‬‬
‫לדברי הסטודנטים המדריכים ‪ -‬הסיפוק הוא עצום‪ ,‬כי‬
‫לא כל הקבוצות קלות לעבודה‪ ,‬ועדיין רואים שיפורים‬
‫בהישגים ומצליחים לעורר שינוי בילדים‪ .‬כל עבודת‬
‫איסוף הכספים‪ ,‬ארגון קבוצות ופתרון בעיות שונות‬
‫ נעשים על ידי הרכז ולא הסטודנט שיכול להתרכז‬‫בללמד בלבד!‬
‫ניתוח התוצאות‬
‫ללא ספק ניתן לראות הבדל משמעותי בין‬
‫תוסף שהינו אכיל ולבין שתיה‪ .‬ישנו הבדל‬
‫ממוצע של מעל ‪ 10‬נקודות בציון המבחן‪.‬‬
‫שני תוספים הצליחו ליצור שיפור זהה‬
‫ברמת העייפות הסובייקטיבית אך נכשלו‬
‫במבחן התוצאה‪ .‬לא היה ניתן להדגים‬
‫הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצות הניסוי‬
‫(בעיקר בגלל חוסר ידע מובהק של עורכי‬
‫הניסוי במקצוע הסטטיסטיקה)‪.‬‬
‫מסקנות‬
‫חטיף אנרגיה הוכח כתוסף המזון היעיל‬
‫ביותר‪ .‬גם נותן לך ציון גבוה וגם יוצר‬
‫תחושה מזוייפת שאתה באמת אוכל משהו‬
‫בריא‪ .‬בסופו של דבר המסקנה הכוללת מן‬
‫הניסוי היא שאם אתה עייף עדיף שתישאר‬
‫בבית‪.‬‬
‫כרגע הפרויקט מתרכז אך רק במקצועות מתמטיקה‬
‫ואנגלית ומונה כ‪ 130-‬תלמידים ממקיף ז' ו‪ 32‬סטודנטים‬
‫מלמדים‪ .‬בשנה הבאה ננסה להרחיב גם למקצועות‬
‫אחרים‪.‬‬
‫כראייה שהניסוי הצליח מצורפות התמונות‬
‫הבאות‪ .‬אל תתנו למראה הרענן שבתמונה‬
‫הראשונה להטעות אתכם ‪ -‬בסופו של דבר‬
‫העייפות תמיד מנצחת‪.‬‬
‫אז אם אתם מחפשים מקום לעבוד בו‪ ,‬אך יחד עם זאת‬
‫להרגיש שאתם מצליחים לעזור לאחרים ‪ -‬סל"ה הוא‬
‫המקום האידיאלי בשבילכם‪.‬‬
‫עיקבו אחר המודעות במדור תעסוקה באתר של אסר"ן‪,‬‬
‫ובואו למיונים שיהיו לקראת שנה הבאה‪.‬‬
‫שיהיה לכולם בהצלחה בסמסטר ב'!‬
‫ובואו הצטרפו למשפחת סל"ה שנה הבאה!‬
‫‪ 26‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪27 2010‬‬
‫ניצן קימלמן‬
‫הכול החל כאשר הייתי בהתנסות‬
‫אורטופדית בקיץ האחרון בבית חולים‬
‫פורייה (למי מכם שאין לו מושג היכן זה‪,‬‬
‫זה ליד טבריה) ושקלתי מה אעשה בחודש‬
‫הנותר שיש לי עד תחילת שנת הלימודים‪.‬‬
‫חלפה במוחי המחשבה לטוס עם חברה‬
‫להודו להתאוורר קצת משנה קשה ועמוסה‪,‬‬
‫או פשוט לחזור לב"ש כדי למצוא עבודה‬
‫ולחסוך כמה ג'ובות לקראת שנת הלימודים‬
‫הבאה‪.‬‬
‫חברה טובה שלי ושמה שמרית‪ ,‬שסיימה‬
‫את התואר בעבודה סוציאלית באותם‬
‫ימים של שלהי הקיץ‪ ,‬בדיוק התבשרה כי‬
‫התקבלה למשלחת הסטודנטים של בן‬
‫גוריון לאפריקה והיא עתידה לצאת בחודש‬
‫ספטמבר הקרוב להתנדב למשך ‪ 3‬חודשים‪,‬‬
‫במדינת אנגולה שבמערב אפריקה בפרויקט‬
‫של בית יתומים‪.‬‬
‫אמור להיות ממש יקר‪ .‬אף אחד לא יסכים‬
‫לממן אותי להתנדבות של חודש בלבד"‪.‬‬
‫"תתפלאי"‪ ,‬אמרה‪" ,‬דווקא כן‪ .‬כשנחזור‬
‫הביתה מהטיולון הקטן שלנו אתחיל לעשות‬
‫בירורים במרץ"‪.‬‬
‫מסע שכנועים זריז ואינטנסיבי‬
‫על הורי שלא נשקפת לי‬
‫כל סכנה‪ ,‬חיסונים‪ ,‬סידורים‪,‬‬
‫וויזות ושאר ירקות‪ ,‬המראתי‬
‫בשעה טובה ומוצלחת ביום‬
‫של סיום ההתנסות בבית‬
‫החולים פוריה‪.‬‬
‫כהרגלן המגונה בקודש של בנות הכנתי לה‬
‫מכתב פרידה שתקרא במטוס ובו שיר על‬
‫אפריקה שנקרא "צל על פני העשב" מאת‬
‫רחל שפירא‪.‬‬
‫‪ 28‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫הטיסה בשמי המדינה הייתה יפיפייה‪ ,‬נוף‬
‫ירוק ומים זורמים נראו ממרחק רב‪ ,‬שמחתי‬
‫לנוכח הטבע המדהים‪ .‬התחלתי לחוש את‬
‫החוויה השחורה באמת כאשר מצאתי את‬
‫עצמי בין הלבנים הבודדים במטוס והייתי‬
‫מבסוטה עד הגג שהגעתי לכאן בסוף ולא‬
‫נשארתי בבאר שבע‪.‬‬
‫נחתי בשדה תעופה קטן או יותר נכון שדה‬
‫קטן לא ברור של מה‪ .‬שמרית חיכתה לי‬
‫בחוץ וקיבלה את פני בחיבוקים ונשיקות‪.‬‬
‫המפגש היה מרגש‪ .‬למרות שלא התראינו‬
‫בערך רק שבועיים‪ ,‬המפגש ביבשת אחרת‪,‬‬
‫תחושה של קצה העולם‪ ,‬העצימה וחיזקה‬
‫את החוויה ושיוותה לה אופי שונה‪.‬‬
‫נסענו לדירה בה התגוררנו בעיר ולאחר‬
‫קבלת פנים חמה שכללה מכתב‪ ,‬ממתקים‬
‫על הכרית ושלט על הדלת בכניסה לחדר‬
‫החדש שלי‪ ,‬המשכנו לבית היתומים להכיר‬
‫את שאר בני המשלחת והילדים‪.‬‬
‫לרגל האירוע המשמח החלטתי לנסוע לחגוג‬
‫עימה ולהיפרד ממנה כמו שצריך‪ ,‬לפני‬
‫שהיא נעלמת לי לכמה חודשים (הנחתי כי‬
‫בוודאי תישאר עוד זמן מה לטייל)‪ .‬לקחתי‬
‫רכב מאבא ונסעתי מהצפון הרחוק למושב‬
‫רנן שליד אופקים‪.‬‬
‫אחרי פגישה מרגשת‪ ,‬היכרות עם אילנה‪,‬‬
‫אמא של שמרית‪ ,‬הכלב שוקי ואיך אפשר‬
‫שלא? קפה! ואיזה סוג של עוגה מרוקאית‬
‫טעימה שאת שמה אני לא זוכרת‪ ,‬החלטנו‬
‫לקפוץ למצפה רמון לתצפית על המכתש‬
‫הגדול‪.‬‬
‫לא עברה רבע שעה מאז שעזבנו את רנן‬
‫וכבר פצחנו בשיחה על העתיד הקרוב‬
‫מאוד‪.‬‬
‫"מה את מציעה שאעשה בחודש שנותר‬
‫לי עד הלימודים? אחרי שאסיים את‬
‫ההתנסות?" שאלתי‪.‬‬
‫"ניץ"‪ ,‬אמרה בקול מתלהב‪" ,‬אולי תבואי‬
‫איתי לאפריקה?"‪" ,‬מה? איך? כמה? למה?‬
‫באמת?" שאלתי‪" ,‬זה אפשרי? להצטרף‬
‫רק לחודש? ואיך אממן את כל זה‪ ,‬זה‬
‫ביום שני בבוקר לאחר כמה ימים של‬
‫התאקלמות ביבשת השחורה‪ ,‬טסתי לעיר‬
‫הואמבו‪ ,‬הבית שלי לחודש הקרוב‪.‬‬
‫התשובה החיובית ממיכל מנהלת הפרויקט‬
‫באנגולה לא איחרה להגיע בערך ‪ 3‬שעות‬
‫אחרי המייל ששלחה לה שמרית‪ .‬היא‬
‫אמרה שהם ישמחו לקבל אותי להתנדבות‬
‫של חודש ושיש להם פרויקט ש"תפור‬
‫עלי"‪" :‬מרכז שיקום לקטועי גפיים" (אחרי‬
‫הכול פיזיותרפיה ושיקום קטועים זה כמו‬
‫קונדיטור ובצק)‪ ,‬בעיר שנקראת "הואמבו"‬
‫(‪ ,)Huambo‬במרכז המדינה‪.‬‬
‫לאחר מסע שכנועים זריז ואינטנסיבי על‬
‫הורי שלא נשקפת לי כל סכנה‪ ,‬חיסונים‪,‬‬
‫סידורים‪ ,‬וויזות ושאר ירקות‪ ,‬המראתי‬
‫בשעה טובה ומוצלחת ביום של סיום‬
‫ההתנסות בבית החולים פוריה‪.‬‬
‫נחתי בשישי בצהרים בעיר הבירה של‬
‫הואמבו היא עיר מדהימה ביופייה‪ ,‬במרכזה‬
‫זורם סוג של נחל ומסביבו צמחיית מים‪ ,‬עצי‬
‫בננות וכיוצא באלה‪ .‬תושבי העיר נחמדים‪,‬‬
‫מסבירי פנים וסקרנים לנוכח השונה (או‬
‫האדם הלבן)‪ .‬בעיר ישנם שווקים מלאי‬
‫פירות וירקות בשלל צבעים וגוונים ובתי‬
‫בוץ לצד בתים מודרניים עליהם שרידים‬
‫של חורי כדורים ממלחמת האזרחים‬
‫הארוכה שהסתיימה לפני כמה שנים‪ .‬ניתן‬
‫לסכם ולומר שהתאהבתי לחלוטין‪.‬‬
‫בבוקר שלמחרת נסעתי למרכז השיקום‬
‫האורטופדי "בומבה" (בתרגום חופשי‬
‫"פצצה")‪ ,‬כנראה שהשם נובע ממלחמת‬
‫האזרחים שהתנהלה במדינה במשך ‪ 25‬שנה‬
‫במסגרתה העיר הואמבו הייתה מופצצת‬
‫חלק מן הזמן‪.‬‬
‫כבר מהסיור הראשון שלי במרכז נכבשתי‬
‫בקסמי המקום‪.‬‬
‫"בומבה" הינו מרכז שיקומי לחולים‬
‫אורטופדיים ונוירולוגים‪ ,‬שממומן ע"י‬
‫המדינה‪ ,‬ולכן כל מי שצריך‪ ,‬יכול להגיע‬
‫לשם לקבלת טיפול רפואי‪ .‬אלו שגרים‬
‫במרכז אין צוות שיקומי כמו שאנו רגילים‬
‫לו בישראל‪ :‬אחיות‪ ,‬כוח עזר וכיוצא באלה‪,‬‬
‫המטופל מגיע למרכז השיקום יחד עם בן‬
‫משפחה‪( ,‬לפעמים זה אחד הילדים שלו)‬
‫שנשאר איתו שם לכל אורך השהייה‬
‫במרכז (ישנם מטופלים ששוהים בו אפילו‬
‫כמה שנים!)‪ .‬בן המשפחה עוזר למטופל‬
‫להתרחץ‪ ,‬לאכול ולעשות את כל פעולות‬
‫היומיום שהוא אינו מסוגל לבצע בעצמו‪.‬‬
‫הטיפול העיקרי הוא פיזיותרפיה‪ ,‬בעיקר‬
‫עצמאית‪ .‬המטופל מגיע למרכז ומקבל‬
‫הדרכה מפיזיותרפיסט‪.‬‬
‫הטיפול כולל בדרך כלל עיסוי של ‪ 10‬דקות‬
‫עם משחה מסריחה כמו בן גיי שכל מטופל‬
‫מביא מהבית‪ ,‬לאחר מכן טיפול בחשמל‬
‫(רק מכשיר אחד עדיין עובד) ומאוחר יותר‬
‫הוא מבצע תרגילים עצמאיים לפי יכולתו‪,‬‬
‫בחדר ענקי עם אביזרים לתרגול עצמי‬
‫(אופני כושר‪ ,‬משקולות‪ ,‬מקבילים וכו')‪.‬‬
‫עבדתי יחד עם חובב‪ ,‬פארמדיק שלמד‬
‫בבן גוריון‪ ,‬בן המשלחת‪ ,‬יחד הקמנו חדר‬
‫לריפוי בעיסוק במרכז‪ .‬המטרה הייתה‬
‫הומניטארית‪ :‬לעזור לאנשים שחיים במרכז‬
‫בכלל ולילדים שבו בפרט להעביר את היום‬
‫בצורה מעניינת יותר‪ ,‬ולעשות עימם מלאכת‬
‫יד שלאחר מכן תשמש אותם בחי היומיום‪.‬‬
‫תפרנו איתם כריות שאח"כ שימשו אותם‬
‫ללינה בלילה‪ ,‬תיקים לשים חפצים אישיים‪,‬‬
‫הכנו תכשיטים‪ :‬שרשראות‪ ,‬צמידים‪,‬‬
‫עגילים‪ ,‬טבעות‪ ,‬מסכות גבס צבעוניות‬
‫לקישוט ועציצים מתבניות של כפות רגליים‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫"בומבה" הינו מרכז שיקומי‬
‫לחולים אורטופדיים ונוירולוגים‪,‬‬
‫שממומן ע"י המדינה‪ ,‬ולכן כל‬
‫מי שצריך‪ ,‬יכול להגיע לשם‬
‫לקבלת טיפול רפואי‪ .‬אלו‬
‫שגרים רחוק מהעיר נשארים‬
‫לישון בחדרים במרכז עצמו‪,‬‬
‫יחד עם לפחות בן משפחה‬
‫אחד שיטפל בהם‪.‬‬
‫העבודה במרכז הייתה מדהימה‪ ,‬תוך כדי‬
‫מלאכת היד ערכתי שיחות עם האנשים‪,‬‬
‫ניסיתי להבין את תרבותם‪ ,‬אורח החיים‬
‫שלהם‪ ,‬מה הוביל אותם למרכז‪ ,‬ניסיתי‬
‫ללמוד על משפחתם ועוד דברים רבים‬
‫ומעניינים‪.‬‬
‫למדתי המון מהחודש באנגולה‪ ,‬על התרבות‬
‫של העם האנגולני‪ ,‬על אופי החיים בקצב‬
‫טעמתי מעט מן המדינה הענקית בטיולים‬
‫שעשינו מדי פעם בסופי שבוע או בחגים‬
‫בהם היינו חופשיים‪ .‬הנוף והמראות הינם‬
‫עוצרי נשימה‪ ,‬מדינה עם פוטנציאל עצום‪,‬‬
‫המון טבע וירוק ומים‪ .‬כמעט ואין חיות בטבע‬
‫מפני שכולן נאכלו במלחמת האזרחים‬
‫הקשה‪ .‬קיימים כמה פארקים שעוסקים‬
‫בשיקום והחזרה של חיות הבר לטבע‪.‬‬
‫גרתי בהואמבו עם עוד ארבעה בני משלחת‬
‫מבן גוריון‪ :‬שמרית (חברה ותיקה שלי)‪ ,‬יהלי‬
‫(שלמדה פו"מ)‪ ,‬חובב הפארמדיק ובחורה‬
‫נוספת ושמה אלה‪ ,‬שהגיעה להתנדב‬
‫עצמאית בבית היתומים בעיר‪.‬‬
‫נהניתי מכל רגע של שהייתי באנגולה‪,‬‬
‫תנאי המחייה היו מעולים‪( ,‬יותר טובים‬
‫מתנאי סטודנט בבאר שבע זה בטוח)‪ ,‬גרנו‬
‫בבית עם ‪ 8‬חדרים בערך‪ ,‬הייתה לנו עוזרת‬
‫אנגולנית ושמה כריסטינה שבישלה‪ ,‬ניקתה‪,‬‬
‫כיבסה ומדי פעם גם ערכה קניות‪ .‬היה לנו‬
‫נהג צמוד עם רכב שלקח אותנו לאן שרק‬
‫נרצה‪ ,‬בלי הגבלות מיוחדות (חוץ מאשר‬
‫לנסוע בחושך‪ ,‬כי באפריקה לא נוסעים‬
‫אחרי רדת החשכה)‪ .‬קיבלנו תקציב די‬
‫עשיר לאוכל‪ ,‬חומרי יצירה ושאר ירקות‪ ,‬כך‬
‫שמהבחינה של תנאי המחייה ואיכות החיים‬
‫היה נפלא! (לאלו מכם שמעוניינים לנסוע‬
‫לאפריקה וחושבים שאין בה מה לאכול‬
‫וחיים מאור נרות)‪.‬‬
‫צל על פני העשב‪ /‬רחל שפירא‬
‫בומבה‬
‫מסע‬
‫של‬
‫אנגולה‪" :‬לואנדה"‪ ,‬שכיום נחשבת לעיר הכי‬
‫יקרה בעולם (כן כן תאמינו או לא) וביליתי‬
‫סוף שבוע של כיף עם קבוצה של ישראלים‬
‫שחיים ועובדים בה‪ .‬עשו לי קבלת פנים חמה‬
‫וטובה כמו שרק ישראלים יודעים‪ ,‬פינקו‬
‫אותי באוכל טוב‪ ,‬בירות‪ ,‬שיחות והסברים‬
‫על המדינה והתרבות האנגולנית וכמובן‬
‫שלא יכולנו לפסוח על מסיבה פרועה ושאר‬
‫בילויים אחרים כיאה לסופ"ש‪.‬‬
‫רחוק מהעיר נשארים לישון בחדרים במרכז‬
‫עצמו‪ ,‬יחד עם לפחות בן משפחה אחד‬
‫שיטפל בהם‪.‬‬
‫שונה שמאפיין את היבשת השחורה בכלל‪,‬‬
‫ואת העם האנוגלני בפרט‪ .‬החיים באפריקה‬
‫מתנהלים בקצב אחר‪ ,‬שונה משלנו‪ ,‬הכל‬
‫רגוע ושליו‪ ,‬אין צורך למהר לשום מקום‪ ,‬מה‬
‫שלא נספיק היום נעשה מחר‪ .‬או אולי אם‬
‫נסיים את עבודתנו היום לא תישאר עבודה‬
‫למחר ואז איך נרוויח כסף? הדאגה היחידה‬
‫היא מה נאכל בארוחה הבאה‪ ,‬מאיפה נשיג‬
‫מזון או מעט כסף לקנותו‪ ,‬בנוסף‪ ,‬למדתי‬
‫קצת על ההיסטוריה של העם ועל מלחמת‬
‫האזרחים הקשה שהתחוללה במדינה‪.‬‬
‫צל על פני העשב‬
‫בכי בסמטאות‬
‫מי עוצר שם את הגשם‬
‫ומוריד את הדמעות‬
‫אמא לא נרדמת‬
‫ואבא מפחד‬
‫אלוהים תדאג לילד‬
‫שיגדל ויישרד‬
‫זה השיר לאפריקה‪..‬‬
‫קצב אפריקאי‬
‫כובש את הרוקדים‬
‫מטפטף לתוך הלילה‬
‫את עלבון העבדים‬
‫ילד אפריקאי‬
‫קורא לי בתמימות‬
‫תסתכל לי בעיניים‬
‫לא גבוה או נמוך‬
‫זה השיר על אפריקה‪...‬‬
‫מה חולמים בחושך‬
‫גורי האריות‬
‫מי חטף את הגורילות‬
‫ומכר לגן חיות‬
‫צל על פני העשב‬
‫בכי בסמטאות‬
‫מי עוצר שם את הגשם‬
‫ומוריד את הדמעות‬
‫זה השיר על אפריקה‪...‬‬
‫נהניתי מאפריקה‪ ,‬מאנגולה‪ ,‬מהחברים שגרו‬
‫ועבדו יחד איתי‪ ,‬מהעם האנגולני‪ ,‬מהאוכל‬
‫הטוב (לאכול כל יום אננס טרי זה לא דבר‬
‫של מה בכך)‪ ,‬מהטיולים‪ ,‬מהשווקים‪ ,‬מהנוף‪,‬‬
‫משינויי האווירה‪ ,‬מהניתוק התקשורתי (לא‬
‫היה לי פלאפון‪ ,‬והאינטרנט קרטע)‪ ,‬שמחתי‬
‫לפגוש אנשים מעניינים (כן כן‪ ,‬גם ישראלים‬
‫אחרים) ומכל העשייה והחוויה המיוחדת‬
‫במינה שזכיתי לה‪.‬‬
‫אני יכולה להמשיך ולספר עוד שעות‬
‫ארוכות על המסע אך נאלצת לסיים את‬
‫הכתבה ולהותיר מקום לעוד כותבים בגיליון‬
‫זה ולכן חשוב לי לסיים עם המלצה חמה‬
‫לכם‪ ,‬הסטודנטים וגם לכל מי שטרם או כבר‬
‫אחרי‪ ,‬בואו להתנדב באפריקה‪ ,‬בואו לטעום‬
‫מהיבשת המדהימה הזאת‪ ,‬חוויה של פעם‬
‫בחיים מובטחת לכם‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪29 2010‬‬
‫חדר המתנה‬
‫פקולטטיבי‬
‫העלאות בדרגה‬
‫פרשו לגמלאות‬
‫פרופ' ראול אורביטו ‪ -‬פרופ' מן המניין במיילדות וגניקולוגיה‬
‫פרופ' יוסף אלאון ‪ -‬פרופ' מן המניין במחלקה למיקרוביולוגיה‬
‫ואימונולוגיה‬
‫פרופ' יעל אמיתי ‪ -‬פרופ' מן המניין במחלקה לפיזיולוגיה‬
‫פרופ' גרשון הולצברג ‪ -‬פרופ' מן המניין במיילדות וגניקולוגיה‬
‫פרופ' דורון זגר‪ -‬פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה‬
‫פרופ' עמוס כץ ‪ -‬פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה‬
‫פרופ' אטה לבנה ‪ -‬פרופ' מן המניין במחלקה למיקרוביולוגיה‬
‫ואימונולוגיה‬
‫פרופ' גיל לוגסי ‪ -‬פרופ' מן המניין ברפואה פנימית‬
‫פרופ' זאב סילברמן ‪ -‬פרופ' מן המניין במחלקה למורפולוגיה‬
‫פרופ' אסתר פארן ‪ -‬פרופ' מן המניין ברפואה פנימית‬
‫פרופ' יוסף קפילושניק ‪ -‬פרופ' מן המניין ברפואת ילדים‬
‫פרופ' אילנה שוהם ורדי ‪ -‬פרופ' מן המניין במחלקה לאפידמיולוגיה‬
‫פרופ' עופר גמר ‪ -‬פרופ' חבר במיילדות וגניקולוגיה‬
‫פרופ' דורון זמיר ‪ -‬פרופ' חבר ברפואה פנימית‬
‫פרופ' דוד ליברמן ‪ -‬פרופ' חבר ברפואה פנימית‬
‫פרופ' איגור קייזרמן ‪ -‬פרופ' חבר ברפואת עיניים‬
‫פרופ' יעל שגב ‪ -‬פרופ' חבר במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה‬
‫פרופ' חנה שלו ‪ -‬פרופ' חבר ברפואת ילדים‬
‫ד"ר גל איפרגן ‪ -‬מרצה בכיר בנוירולוגיה‬
‫ד"ר עופר ארז ‪ -‬מרצה בכיר במיילדות וגניקולוגיה‬
‫ד"ר יעקב בכנר ‪ -‬מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה של הבריאות‬
‫ד"ר אריק וולק ‪ -‬מרצה בכיר בקרדיולוגיה‬
‫ד"ר אפרים זוהב ‪ -‬מרצה בכיר במיילדות וגניקולוגיה‬
‫ד"ר קונסטנטין לברנקוב ‪ -‬מרצה בכיר ברפואה פנימית‬
‫ד"ר לאוניד קליחמן ‪ -‬מרצה בכיר בפיזיותרפיה‬
‫ד"ר יעל רפאלי ‪ -‬מרצה בכירה בכירורגיית לב חזה‬
‫ד"ר מעוז שמיר ‪ -‬מרצה בכיר במחלקה לפיזיולוגיה‬
‫ד"ר מיכאל שרף ‪ -‬מרצה בכיר ברפואת משפחה‬
‫ד"ר נדב בלפר ‪ -‬מרצה ברפואת עיניים‬
‫ד"ר סימונה בר חיים ‪ -‬מרצה בפיזיותרפיה‬
‫ד"ר אייל שוורצברג ‪ -‬מרצה ברוקחות‬
‫ד"ר בועז שיזף ‪ -‬מרצה במיילדות וגניקולוגיה‬
‫פרופ' נאוה בשן ‪ -‬המחלקה לביוכימיה קלינית‬
‫פרופ' שאול סוקניק ‪ -‬החטיבה הפנימית‬
‫פרופ' בנימין פיורה ‪ -‬החטיבה למיילדות וגניקולוגיה‬
‫פרופ' מנחם שלזינגר ‪ -‬מחלקת ילדים בביה"ח ברזילי‬
‫ברכות ותודות‬
‫פרופ' רוני אפטה ‪ -‬ברכות על זכייתו בפרס ע"ש סמואל ופאולה‬
‫אלקלס ז"ל‪ ,‬למדען מצטיין בתחום הרפואה‬
‫לשנת ‪2010‬‬
‫פרופ' חיים ביבי ‪ -‬ברכות על מינויו למנהל מחלקת ילדים בבי"ח‬
‫ברזילי‬
‫פרופ' פסח שוורצמן ‪ -‬תודות עם סיום תפקידו כיו"ר החטיבה‬
‫לבריאות בקהילה‬
‫פרופ' איה בידרמן ‪ -‬ברכות על מינויה ליו"ר החטיבה לבריאות בקהילה‪.‬‬
‫פרופ' צבי בנטואיץ ‪ -‬ברכות על זכייתו ב"אות מפעל חיים לעוסקים‬
‫במקצועות הבריאות"‪ ,‬מטעם היחידה‬
‫להתנדבות במשרד הבריאות‬
‫פרופ' גבי בן‪-‬נון ‪ -‬ברכות על פרסום ספרו "מערכת הבריאות בישראל"‪,‬‬
‫בשיתוף עם ד"ר יצחק ברלוביץ' ופרופ' מרדכי שני‬
‫פרופ' אבישי גולדברג ‪ -‬ברכות על מינויו למשנה הרקטור‬
‫פרופ' יעקב הנקין ‪ -‬תודות עם סיום תפקידו כסגן מנהל ביה"ס לרפואה‬
‫בינלאומית וממונה על התכנית האקדמית‬
‫ד"ר אילן יוטקביץ' ‪ -‬ברכות על מינויו לסגן מנהל ביה"ס לרפואה‬
‫בינלאומית וממונה על התכנית האקדמית‪.‬‬
‫פרופ' אריה מורן ‪ -‬תודות עם סיום תפקידו כמשנה לסגן הנשיאה‬
‫ודיקן למו"פ‬
‫ד"ר אורלי ויינשטיין ‪ -‬תודות עם סיום תפקידה כיו"ר ועדת התמחות וסטאג'‪.‬‬
‫פרופ' אייל שיינר ‪ -‬ברכות על פרסום ספרו "‪," Perinatal Epidemiology‬‬
‫ועל מינויו ליו"ר ועדת התמחות וסטאג'‬
‫פרופ' גבריאל שרייבר ‪ -‬ברכות על פרסום ספרו "פשוט ומורכב"‬
‫ד"ר יעקב אורקין ‪ -‬ברכות על מינויו ליו"ר המרכז לחינוך רפואי‪ ,‬ועל‬
‫עריכת הספר "בריאות התינוק והפעוט"‪ ,‬בשיתוף‬
‫עם פרופ' יונה אמיתי והגב' מירה חונוביץ‪.‬‬
‫ד"ר דינה ון‪-‬דייק ‪ -‬ברכות על זכייתה בפרס המאמר הטוב ביותר בכנס‬
‫קבלת קביעות‬
‫של ה‪International Academy-‬‬
‫ד"ר לאה גבר ‪ -‬במחלקה לביוכימיה קלינית‬
‫‪of Management and Business‬‬
‫ד"ר אלון מונסונגו ‪ -‬במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה‬
‫ד"ר ג'ילבר סבג ‪ -‬תודות עם סיום תפקידו כסגן מנהל ביה"ח סורוקה‬
‫ד"ר ניצה נוימן ‪ -‬ברכות על מינויה לסגנית מנהל בי"ח סורוקה‬
‫קתדראות‬
‫ד"ר איילת דוד‪ -‬מונתה למופקדת הקתדרה לעתודה מדעית במחקר ד"ר דניאל פלוסר ‪ -‬ברכות על מינויו למנהל מחלקת פנימית א'‬
‫ד"ר יובל קריגר ‪ -‬תודות עם סיום תפקידו כאחראי על הסטאג'‬
‫בסיסי ברפואה‪ ,‬ע"ש ג'ואן בייקר‪:‬‬
‫‪ Joan Baker Career Development Chair in Basic Medical Research‬ד"ר חנה קרימקו ‪ -‬ברכות על מינויה לאחראית על הסטאג'‬
‫ד"ר סטנלי רבין‪ ,‬פרופ' בנימין מעוז וד"ר יובל שורר ‪ -‬ברכות על‬
‫פרסום ספרם "משיב הרוח"‪ ,‬בשיתוף עם ד"ר אנדרה מטלון‬
‫ד"ר אלדד זילברשטיין ‪ -‬מונה למופקד הקתדרה לעתודה מדעית‬
‫בכירורגיה קלינית‪ ,‬ע"ש לפין גרנר‪:‬‬
‫‪ Lapin-Garner Career Development Chair in Clinical Surgery‬ד"ר אילן שלף ‪ -‬ברכות על מינויו למנהל מכון הרנטגן‬
‫‪ 30‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫מדור תרבות‬
‫בדיקת ראיה‬
‫בדיקת שמיעה‬
‫רננה וויליקוף חושפת את האמת מאחורי הסדרות‬
‫עומר אסייס מקריב את עור התוף‬
‫ארבע בבוקר‪ .‬נשמעת קריאה דחופה לגשת‬
‫למיטת חולה מפרפר‪ .‬רופא מרוט‪ ,‬עיגולים‬
‫שחורים מתחת לעיניים‪ ,‬כל השיער שלו‬
‫מבולגן‪ ,‬לוגם בשקיקה עוד סיגריה (מי אמר‬
‫"העישון מזיק לבריאות" ולא קיבל?)‪ .‬הוא‬
‫רץ עם נעלי האדידס המרופטות שאימא‬
‫שלו קנתה לו לפני חמש שנים‪ ,‬עם סוודר‬
‫מהוה עליו כתוב "גדוד ‪ 202‬רעל בעיניים"‬
‫אותו מכסה חלוק מטונף‪ .‬הוא רצה להחליף‬
‫את החלוק אבל לא הספיק למכבסה‬
‫שפתוחה בין ‪ 12:00‬ל‪.12:01-‬‬
‫לטפל בבעיה של החולה‪ .‬נחשו מה? בסוף‬
‫החולה מסכים‪ .‬החולה על שולחן הניתוחים‪,‬‬
‫פתוח לרווחה‪.‬‬
‫את הניתוח מבצע מי לא אחר מאשר‬
‫האוס‪ .‬הכליה כבר בחוץ‪ ,‬הלב גם בדרך‪,‬‬
‫כאשר מגיע בריצה לחלון השקוף של‬
‫חדר הניתוחים אחד הרופאים של האוס‪.‬‬
‫הוא צועק להפסיק מיד את הניתוח בגלל‬
‫שהחולה אכל את האשל שחולק בבוקר‬
‫בבית החולים ועשוי לפרכס‪ .‬שוב‪.‬‬
‫הניתוח מופסק‪ ,‬והלב ניצל להפעם‪.‬‬
‫הסצנה נשמעת מוכרת? רופאה‪ ,‬יפיפייה‪,‬‬
‫צעירה וחטובה‪ .‬האיפור מתוקתק וכל‬
‫שערה במקום‪ .‬מנהלת לה שיחה קולחת עם‬
‫הקולגות שגם הם‪ ,‬איך לא‪ ,‬יפים‪ ,‬צעירים‬
‫וחטובים‪ .‬פתאום מגיעה קריאה דחופה‬
‫למיטת החולה‪ .‬הרופאה רצה על נעלי עקב‪,‬‬
‫לובשת חצאית מיני אותה מכסה חלוק נקי‬
‫ומגוהץ‪ .‬נשמע מוכר? אם הסצנה השנייה‬
‫נשמעת לך הרבה יותר הגיונית‪ ,‬סימן שצפית‬
‫יותר מידי בהאוס‪.‬‬
‫מגיע חולה‪ .‬הוא ראה מטושטש והתעלף‪.‬‬
‫האוס ניגש אליו וישר מטיח בפניו שהוא‬
‫משקר ובמקרה הטוב דוחף לו מדחום‬
‫לרקטום‪ .‬כמובן שהוא לא ייתבע על זה‪.‬‬
‫כעבור שעה‪ ,‬החולה מפרפר‪ ,‬עם לחץ דם‬
‫ששואף לאפס ומשפריץ דם מכל כיוון‪.‬‬
‫הרופאה מהפיסקה הקודמת מטופפת‬
‫בעדינות עם נעלי העקב ונכנסת להציל את‬
‫חייו‪ .‬כמובן שהיא מצליחה‪.‬‬
‫יושבים ארבעה רופאים‪ ,‬במשרד יוקרתי‬
‫ורחב ידיים‪ .‬זורקים רעיונות‪ ,‬שחלקם‬
‫נשמעים הזויים גם לאחיינית שלי‪ .‬היא‬
‫בת ‪ .5‬האוס עולב בהם‪ ,‬חודר להם לחיים‬
‫האישיים ומטריד מינית את הרופאה‪ .‬בסוף‬
‫הם מחליטים לפרוץ לבית של החולה‪ .‬עד‬
‫היום הצוות של האוס פרץ ל‪ 60-‬בתים‪ ,‬זה‬
‫מעולם לא הגיע למשטרה‪ .‬כנראה שגם שם‪,‬‬
‫כמו במשטרת באר שבע‪ ,‬תמיד מבטיחים‬
‫להגיע לזירת האירוע תוך ‪ 10‬דקות‪.‬‬
‫עוברות שעתיים נוספות‪ .‬בינתיים מצבו של‬
‫החולה הוחמר‪ .‬החולה פרפר עוד פעמיים‪,‬‬
‫הדופק הפסיק מספר פעמים וגם הכליות‬
‫כשלו‪ .‬האוס מחליט לנסות להוציא לו‬
‫את הכליה וגם חצי מהלב‪ .‬החולה מתנגד‬
‫בתוקף‪ ,‬וגם קאדי‪ .‬האוס משכנע את כולם‬
‫שזה סה"כ טיפול מאוד הגיוני על מנת‬
‫שוב יושבים ארבעת הרופאים במשרד‪.‬‬
‫האוס עדיין מטריד מינית את הרופאה‪,‬‬
‫ששמה‪ ,‬כמה מקורי הוא ‪ .13‬גם אני אוהבת‬
‫שקוראים לי במספרים‪ .‬האוס מתרגז על‬
‫הרעיונות שזורקים עבדיו‪ ,‬שולח אותם‬
‫להריץ בדיקות נוספות והולך להציק‬
‫לווילסון‪ .‬ווילסון כרגע נמצא עם חולה‬
‫סופנית ומספר לה שנשארו לה חודשיים‬
‫לחיות‪ .‬האוס נכנס בסערה לחדר ומעיף‬
‫את החולה מהחדר‪ .‬בבאר שבע‪ ,‬החולה‬
‫מסעודה כבר מזמן הייתה מרביצה לו‬
‫עם הסיר חריימה שלה‪ .‬האוס שוב מספר‬
‫לווילסון שהוא חיטט לו בארונית ומצא שם‬
‫שני כרטיסים לקונצרט ומכך הסיק שהוא‬
‫חזר לאשתו לשעבר‪ .‬בעוד ווילסון מנסה‬
‫להגן על עצמו‪ ,‬האוס בוהה בחלל החדר‬
‫לשנייה‪ ,‬ואז יוצא מהחדר‪.‬‬
‫שלושת הרופאים יושבים עם החולה הזועף‪.‬‬
‫האוס מגיע לחדר ושואל את המטופל‪" :‬האם‬
‫אכלת לחם שנפל על הרצפה‪ ,‬על הצד‬
‫שלא היה מרוח בחמאה?!" החולה פורץ‬
‫בבכי ומהנהן‪ .‬האוס מציין בפניו כי מדובר‬
‫בבורגקיאנבזיס‪ .‬טפיל שנמצא על הרצפה‬
‫ונדבק רק לצד שאינו מרוח בחמאה‪ .‬החולה‬
‫מחייך‪ ,‬הרופאים מחייכים‪ .‬האוס לא מחייך‪.‬‬
‫הוא כבר מתכנן מה לעשות עם הקורבן‬
‫הבא‪.‬‬
‫אולי ילך ללמד אלקטרופיזיולוגיה‬
‫באוניברסיטה‪ .‬ולך‪ ,‬המרצה שכתבתי את‬
‫הכתבה במהלך השיעור שלו‪ ,‬אני הבחורה‬
‫שורה חמישית מימין‪ ,‬עם המעיל צמר כי‬
‫לבנים שוב היה חם‪.‬‬
‫כמה פעמים ישבתם במדורה וראיתם את‬
‫הגיטרה מגיעה אל ההוא שכאילו נולד‬
‫עם אחת ביד? או ישבתם בעשן הזמן ולא‬
‫הבנתם למה הגאון שמולכם מסתפק בלנגן‬
‫מול ‪ 30‬סטודנטים בעוד קיסריה נשארת‬
‫נחלתם של בודדים? אז הנה סיפור על‬
‫שלושה חבר'ה‪ ,‬שהיו למוזיקת האינדי מה‬
‫שבן גוריון היה לנגב‪ ,‬משוגע תורן ויצירתי‬
‫עם חלום ואפס תקציב‪.‬‬
‫דיספאצ' (‪ )DISPATCH‬הם שלושה‬
‫חברים לספסל הלימודים מקולג' אי שם‬
‫בוורמונט ‪ -‬פיט פראנסיס‪ ,‬בראד קוריגאן‬
‫וצ'אד אורמסטון‪ .‬כמו רבים וטובים‪ ,‬גם הם‬
‫התחילו בלנגן מול החבר'ה בבית הסטודנט‪.‬‬
‫אלא שלאט לאט הם הבינו שלא כדאי להם‬
‫להסתפק רק בזה‪ ,‬והחלו להופיע כשהם‬
‫נישאים על גב הקהל הסטודנטיאלי ולאט‬
‫לאט כובשים את החוף המזרחי‪.‬‬
‫לשים את השלושה באולפן זה סירוס‪.‬‬
‫כשהם על הבמה‪ ,‬השירים פתאום נמתחים‬
‫לצפונה מחמש דקות ומתמלאים בדקות‬
‫שלמות של סולואים ושירה לא מתוכננת‪,‬‬
‫שגורמת לך להצטער שאין לך במה לאכלס‬
‫את החבר'ה האלה בסלון באופן קבוע‪.‬‬
‫והמוזיקה? כמו שאפשר לצפות אין באמת‬
‫סוג מוגדר שהם מנגנים ‪ -‬רוק‪ ,‬רגאיי‪ ,‬סקא‬
‫ופולק מאכלסים את השירים‪ ,‬אבל ברוב‬
‫המקומות הם מוגדרים "ג'אם"‪ .‬כנראה כי‬
‫כמו להקת חבר'ה טובה הם מנגנים בעיקר‬
‫את מה ועל מה שהם אוהבים‪ .‬במהלך‬
‫ההופעה עצמה הם לא מפסיקים להתחלף‬
‫בתפקידים וכל חברי הלהקה מנגנים על כל‬
‫הכלים‪.‬‬
‫אחרי ההופעות‪ ,‬דיספאצ' נכנסו לאולפן‬
‫והקליטו‪ .‬אבל הדיסק שהכי מעביר את‬
‫המהות שלהם הוא ‪GUT THE VAN‬‬
‫דיסק הופעה כפול‪ .‬שימו לב ל‪OPEN UP -‬‬
‫הקצבי‪ ,‬לסולו המדהים ב‪ PASSERBY-‬וגם‬
‫אל ‪ ,THE GENERAL‬שקשה להאמין שלא‬
‫נכתב על ידי מישהו ממדינתנו הצנועה‪.‬‬
‫אז למה הם כאלה מעניינים? כי מעבר‬
‫למוזיקה המעולה שהם עושים‪ ,‬הגיע הזמן‬
‫שגם לישראל תהיה דיספאצ'‪.‬‬
‫זה לא אתה ‪ -‬זה אני‪ .‬לא‪ ,‬בעצם זה כן‬
‫אתה‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪31 2010‬‬
‫‪Meddygaeth‬‬
‫‪ Médecine‬دواء‬
‫‪Medicina‬‬
‫‪Медицина Medizin‬‬
‫‪医药‬‬
‫רפואה על‬
‫קצה הלשון‬
‫‪Φάρμακο‬‬
‫נעם דומניץ‬
‫הז'רגון הרפואי‬
‫ההבחנה הדקה‬
‫"בעקרון רצינו לתת לה טיפול מניעתי אך‬
‫יש לה כותרת של רגישות לאספירין‪"...‬‬
‫פינתי החדשה עוסקת בהבחנה בין מילים‬
‫הדומות בצורת כתיבתן או מבחינה פונטית‬
‫אך בעלות משמעויות שונות‪.‬‬
‫כותרת היא אכן דבר מחייב‪ .‬למעשה‪,‬‬
‫כותרת היא פעמים רבות החלק החשוב‬
‫ביותר בטקסט‪ ,‬בין אם מדובר במאמר‪,‬‬
‫כתבה מדעית בעיתון "לאישה" או אפילו‬
‫עבודת הגשה סטודנטיאלית הממתינה לגזר‬
‫דינה‪ .‬במבט חטוף על הכותרת על הקורא‬
‫לדעת במה עוסק הטקסט ומהירות הבזק‬
‫הוא מפתח את האסוציאציות האישיות שלו‬
‫ומחליט האם ברצונו להשקיע ממרצו ומזמנו‬
‫בקריאה מעמיקה יותר ממבט חטוף‪.‬‬
‫מקורה של המילה בשורש כ‪.‬ת‪.‬ר ממנו מגיע‬
‫גם הכּ ֶתֶר‪ .‬אין פליאה בדבר שכן רבים‬
‫וטובים מגדירים את הכותרת כ‪"-‬כּ ִתְרֹו‬
‫של הכתוב" שלא זו בלבד מופיע בראשו‬
‫של הטקסט (כשם שהכתר מונח על ראש‬
‫המלך) אלא גם מהווה על פי רוב תמצית‬
‫הכתוב בקצרה‪.‬‬
‫אך מכיוון שברפואה עסקינן‪ ,‬מה בין‬
‫משמעותה של המילה "כותרת" לשימושה‬
‫לעיל?‬
‫ובכן‪ ,‬נראה שבקרב רופאי ישראל‬
‫משמעותה של הכותרת הינו הפוך לחלוטין‬
‫מזו המקורית! שורת המחץ המתמצתת את‬
‫הטקסט בקצרה הפכה הכותרת ברפואה‬
‫לדבר חסר משמעות ושיש אף להטיל ספק‬
‫בעצם נכונותו וקיומו‪" .‬כותרת של רגישות"‬
‫משמעותה שאולי בעברה של החולה מישהו‬
‫העלה את האפשרות שיש לה אכן רגישות‬
‫לתרופה זו או אחרת‪ ,‬אך אין לנו הוכחה‬
‫ניצחת לכך בדמות אורטיקריה או תופעות‬
‫אופייניות אחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל עוד לא חזינו‬
‫במו עינינו בתופעה‪ ,‬הרגישות נשארת בגדר‬
‫"כותרת" בלבד‪.‬‬
‫אולם אם ברפואה איבדה הכותרת את‬
‫משמעותה המקורית‪ ,‬ברפואת השיניים‬
‫דווקא‪ ,‬שומרת היא על מעמדה ו"כותרת‬
‫השן" מוגדרת כחלק של השן המציץ אל‬
‫מחוץ לחניכיים ובאנגלית נקרא‪ ,‬איך לא‪,‬‬
‫‪...Crown‬‬
‫‪ 32‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫אז קודם כל הבה נבדיל בין הבחנה‬
‫לאבחנה!‬
‫שתי המילים דומות ושונות באותה העת‬
‫שכן רב המשותף ביניהן על השונה!‬
‫אז מהי אבחנה? זוהי המקבילה העברית‬
‫לדיאגנוזה הלועזית (‪ Diagnosis‬באנגלית)‬
‫והיא מהווה למעשה מטרתו הנעלה של כל‬
‫רופא ‪ -‬לדעת מה יש לחולה‪...‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הבחנה הינה מילה נרדפת‬
‫להבדלה ‪ -‬הבדלה בין נושאים שונים‪ ,‬יום‬
‫ולילה‪ ,‬קודש וחול וגם‪ ...‬בין מחלות שונות‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬בבואנו להגיע לאבחנה של מחלה‬
‫מסויימת‪ ,‬עלינו לעשות קודם כל הבחנה בין‬
‫מחלות אחרות העשויות גם כן לגרום למצב‬
‫דומה‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬מקורה של המילה ‪Diagnosis‬‬
‫באנגלית הינה מהמילה ‪διάγνωσις‬‬
‫(דיאַ‪-‬ג ְנ ֹֹוסִיס) ביוונית עתיקה שמשמעותה‬
‫אינה אחרת מאשר‪:‬‬
‫דיסקרימינציה=הבדלה ‪ /‬הבחנה‪...‬‬
‫אז בפעם הבאה בראותכם ילד עם פריחה‪,‬‬
‫הבחינו קודם כל האם מדובר ב‪German -‬‬
‫‪ Measles‬או ‪ English Measles‬כדי לאבחן‬
‫‪ Rubeola‬או ‪( Rubella‬ראו גיליון דבשת‬
‫‪ ,83‬מאי ‪.)2010‬‬
‫שך טמיר הינו גם תמיר?‬
‫האם כל ֶא ֶ‬
‫טמיר הינו שם תואר שמסמל דבר הסמוי‬
‫מן העין‪ ,‬חבוי או מוחבא‪ .‬כך לדוגמא בביטוי‬
‫"טמיר מן העין"‪.‬‬
‫תמיר לעומת זאת‪ ,‬בנוסף להיותו שם פרטי‬
‫לבנים זכרים בישראל‪ ,‬הינו שם תואר‬
‫המציין דבר מה גבוה‪ ,‬רם ונישא‪.‬‬
‫כיצד כל זה מתקשר לאשכים?‬
‫אֶשֶך טמיר הינו מצב בו במישוש של שק‬
‫האשכים אין חשים את האשך‪ ,‬לפיכך הוא‬
‫אשך טמיר שכן הוא נסתר‪.‬‬
‫אחת הסיבות לאשך טמיר או נעלם (או‬
‫טמירות אשכים = ‪- Cryptorchidism‬‬
‫ביוונית ‪ -‬אֶשֶך חבוי) הינה אֶשֶך תמיר‪ ,‬אשך‬
‫הנמצא גבוה יותר ממקומו הטבעי בשק‪,‬‬
‫בד"כ בתעלה האינגווינלית‪.‬‬
‫היסטוריה על קצה הלשון‬
‫סטייה שמאלה ‪ -‬לביטוי הנ"ל אין זיקה‬
‫פוליטית למרות השם המתבקש אלא דווקא‬
‫זיקה היסטורית גרידא‪ .‬לפני שנים רבות‪,‬‬
‫בטרם המצאת המחשב‪ ,‬דו"חות המעבדה‬
‫ההמטולוגית נכתבו‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬על נייר‬
‫אמיתי‪ .‬בדו"חות המעבדה האלה‪ ,‬סומנו‬
‫הנויטרופילים בצדו השמאלי הקיצוני של‬
‫הדף ועל כן ניתן היה להבחין בנקל בעלייה‬
‫בתאי דם לבנים אלה שכן גרף הלויקוציטים‬
‫היה נוטה לצידו השמאלי‪.‬‬
‫מְק ֵבּל שירותי הרפואה וגלגוליו השונים‪,‬‬
‫מחולה ועד לקוח‬
‫כיצד יש לקרוא לאדם הפונה לעזרה‬
‫רפואית? בעבר הלא רחוק‪ ,‬הכל היה פשוט‬
‫הרבה יותר‪ .‬היו רופאים והם טיפלו בחולים‪.‬‬
‫אך לא כך הדבר בימינו‪ ,‬במסגרת השינוי‬
‫שעובר העולם כולו השתנתה הטרמינולוגיה‬
‫בכל הנוגע ליחסי נותני השירות הרפואי‬
‫לבין מקבליו‪.‬‬
‫מאז ייסוד שירותי הרפואה העבריים בארץ‪,‬‬
‫ובמיוחד לאחר העלייה החמישית (‪1929-‬‬
‫‪" - )1939‬עליית היקים" שהביאה לארץ‬
‫רופאים יהודים רבים מגרמניה‪ ,‬המונח‬
‫"חולה" היה השולט‪.‬‬
‫על בסיס זה הוטמעו מושגי יסוד כגון מסדר‬
‫החולים הצבאי‪" ,‬הייתי חולה" הפך לתירוץ‬
‫העיקרי והשכיח לחיסור מביה"ס אך חייב‬
‫והפעם במדור‪ ,‬נבין מדוע כותרת אינה בהכרח חשובה‪ ,‬נלמד איך‬
‫להבחין בין אבחנות‪ ,‬להבדיל בין תמיר לטמיר‪ ,‬נסטה מעט שמאלה‬
‫ונתהה כיצד "חולה" הפך ל‪"-‬לקוח"!‬
‫המצאת פתק מתאים מהרופא וכמובן‬
‫משחק הילדים "רופ ֵא וחול ָה"‪ .‬במקביל‬
‫השתרשה המילה גם בשמם של המוסדות‬
‫האחראים למציאת מזור למחלות‪ :‬קופת‬
‫החולים ובית החולים‪.‬‬
‫אנקדוטה מעניינת נוספת היא גלגוליו של‬
‫בית החולים בשפות השונות‪.‬‬
‫המילה ‪ Hospital‬באנגלית ומקבילותיה‬
‫בשפות הלטיניות‪ ,‬מציינת דווקא מקום‬
‫אירוח‪ ,‬כגון פונדק או אכסניה‪ ,‬מכיוון שאלו‬
‫היו שימושיו של בית החולים בימי קדם ‪-‬‬
‫‪.Hospitality‬‬
‫בערבית לעומת זאת בית החולים נקרא‬
‫שפ ָא) מהשורש شفا‬
‫مستشفى (מּוסְתַ ְ‬
‫שמשמעותו בריאות‪ ,‬בדומה ל‪"-‬בית‬
‫רפואה" ‪ -‬מונח המקובל במגזר הדתי בארץ‬
‫(ושאני אישית מצאתי כסימפטי יותר)‪.‬‬
‫בפרסית‪ ,‬שפתו של העולם האסלאמי בימי‬
‫הביניים בטרם השתלטה הערבית‪ ,‬המונח‬
‫המקובל הינו‪:‬‬
‫بیمارستان (בִּימָארסְתָאן ‪ -‬מקומם של‬
‫החולים) אך בתקופות קדומות יותר נקרא‬
‫שפ ָאח ָ'אנ ֶה ‪ -‬בית בריאות)‬
‫شفاخانه ( ֶ‬
‫ו‪-‬بیت‌االدویه (בַּי ְת אֶלְא ַדוִי ָה ‪ -‬בית‬
‫הרפואה)‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬בתי חולים רבים שינו ברוח החדשה‬
‫את שמם ל‪" -‬מרכז רפואי" ואף הגדיל‬
‫לעשות בית החולים ע"ש רמב"ם בחיפה‬
‫הנקרא כעת‪" :‬הקריה הרפואית לבריאות‬
‫האדם"‪ .‬אשרינו‪.‬‬
‫ונחזור אל דוויינו‪ ,‬בזמנו היה מקובל גם‬
‫השימוש במילה הלועזית פציינט‪ ,‬שהינה‬
‫למעשה המילה ‪ Patient‬אותה אנו מכירים‬
‫מאנגלית‪ ,‬אך בדרך ההיגוי הגרמנית שלה‪,‬‬
‫כפי שנהגתה ע"י הרופאים היהודים יוצאי‬
‫גרמניה מהעלייה החמישית‪.‬‬
‫ואם ב‪ Patient -‬עסקינן‪ ,‬מקורה של המילה‬
‫איך לא‪ ,‬בשפה הלטינית‪ .‬משמעותו של‬
‫הפועל ‪ Patior‬היא ‪" -‬אני סובל"‪ .‬לא זאת‬
‫בלבד אלא שהפועל הנ"ל שייך למשפחה‬
‫קטנה יחסית של פעלים לטיניים מיוחדים‬
‫שהינם בעלי צורה פעילה אך למעשה‬
‫מציינים מצב סָב ִיל ‪ -‬זוהי למעשה ההגדרה‬
‫המדוייקת ביותר של אדם סובל‪ ,‬הוא סובל‬
‫בצורה פעילה אך אין ביכולתו לעשות‬
‫דבר‪.‬‬
‫אך ברוח העברית המתחדשת מאסנו בזמנו‬
‫בשמות עצם לועזיים והחל חיפוש אחר מילה‬
‫הולמת בשפת הקודש‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬גישת‬
‫הפליטיקלי קורקט שיובאה היישר מארה"ב‬
‫התנגדה להגדרת אדם סובל כ‪"-‬חולה"‪ .‬וכך‪,‬‬
‫המילה שהפכה שגורה יותר ויותר בפי אנשי‬
‫הרפואה בארץ הינה "מטופל"‪.‬‬
‫שם עצם ‪ /‬פועל בבינוני זה מציין אדם‬
‫שאינו בהכרח חולה או סובל‪ ,‬אלא מקבל‬
‫טיפול‪ ,‬בד"כ רפואי‪ .‬מוכרחים לציין שמילה‬
‫זו קולעת בצורה טובה יותר שכן לא כל‬
‫אדם הפונה לרופא בהכרח סובל או חולה‬
‫(אם כי יש שיאמרו שעצם הפנייה לרופא‬
‫הינה סֶב ֶל‪.)...‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מונח זה מתאים הרבה יותר למחלקת‬
‫יולדות‪ ,‬למרות ששוב‪ ,‬יש המגדירים הריון‬
‫כסוג של ‪.Self limiting disease‬‬
‫ומרוח הפוליטקלי קורקט נעבור אל הלהיט‬
‫האחרון במכבסת המילים הפוקדת את‬
‫ארצנו‪" :‬לקוח"‪ .‬לא עוד "מטופל" או "חולה"‬
‫המציינים מעמד של חולשה משהו‪ ,‬אלא‬
‫"צרכן שירותי רפואה"‪ .‬ומהו צרכן אם לא‬
‫לקוח? וכך‪ ,‬ברוח הקפיטליזם ניתן לשמוע‬
‫את הכרוז בחדר ההמתנה של קופת חולים‬
‫כזו או אחרת‪" :‬לקוח מספר ‪ 113‬לחדר‬
‫מספר ‪..."24‬‬
‫מעצם היותו של האדם לקוח‪ ,‬ניתן להניח‬
‫כי הוא ידען יותר בתחום‪ ,‬בררן יותר ובקיא‪,‬‬
‫מצב המשתקף היטב במהפכת הידע בקרב‬
‫האוכלוסיה ההדיוטית בזכות שטף המידע‬
‫ברשת האינטרנט‪.‬‬
‫נותר אם כך רק לקוות שהשינוי הסמנטי‬
‫בשם מ‪"-‬חולה" ל‪"-‬לקוח" אכן ישא בכנפיו‬
‫גם מתן רפואה טובה יותר בישראל‪.‬‬
‫רק בריאות והצלחה במבחנים!‬
‫להצעות ולתגובות‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪33 2010‬‬
‫סוחטים את התפוזים‪ ,‬ואת השאריות מגרדים החוצה עם כפית‪.‬‬
‫מלח‪ ,‬פלפל‪ ,‬אורגנו ותבלינים אחרים לפי הטעם‪.‬‬
‫את התחתית של קעריות התפוז שהתקבלו קוטמים מעט (חיתוך‬
‫ישר וזהירות לא לחורר) על מנת למתן יציבות‪.‬‬
‫ממלאים את הקנלוני באמצעות התערובת ושמים אותם בשכבות‬
‫בתוך תבנית פיירקס‪ ,‬מכסים כל שכבה עם פרוסות גבינה צהובה‪.‬‬
‫לאחר הנחת שכבת הגבינה הצהובה העליונה ‪ -‬מערבבים את החלב‬
‫עם תערובת הירקות שנותרה ושופכים בתבנית כך שהקנלוני יכוסו‬
‫במלואם‪ .‬מוסיפים תבלינים לפי הטעם‪.‬‬
‫מוסיפים לתערובת השוקולד‪ :‬ביצה‪ ,‬סוכר‪ ,‬שקדים טחונים‪ ,‬מיץ‬
‫תפוזים וליקר‪ .‬מפזרים כף סוכר דמררה בתחתית קעריות התפוז‪.‬‬
‫מניחים את הקערה בתנור מחומם מראש בטמפ' של כ‪ 200‬מעלות‬
‫ואופים במשך כ‪ 35-40‬דקות עד השחמת הגבינה הצהובה‪.‬‬
‫ממיסים את השוקולד בבאן מרי‪ .‬מוסיפים חמאה ומערבבים‬
‫לתערובת אחידה‪ .‬מצננים‪.‬‬
‫יוצקים תערובת שוקולד לקעריות התפוז ואופים בתנור שחומם‬
‫מראש לטמפ' של ‪ 230‬מעלות למשך כ‪ 15-‬דקות‪ ,‬עד שהמאפה‬
‫תופח קצת‪.‬‬
‫מפזרים אבקת סוכר לקישוט‪ .‬מגישים מיד‬
‫‪ 2‬ארוחות טובות‪ ,‬ל‪ 4-‬אנשים רעבים‪,‬‬
‫בעלות של ‪ ₪ 60‬לארוחה‬
‫הגו‪ ,‬רכשו‪ ,‬בישלו‪ ,‬קישטו ובעיקר אכלו‪:‬‬
‫קארין ליפשיץ‪ ,‬יובל רווה‪ ,‬לוסיה רויטמן‬
‫לא בטל בשישים‬
‫הגירסא הבשרית‬
‫קינוח‬
‫מנה עיקרית‬
‫בננות‪ ,‬עוגיות וריבת חלב‬
‫אורז מטוגן חריף עם עוף‪ ,‬קולרבי ובצל ירוק (‪ 4‬מנות)‬
‫(גרסה של קארין למתכון של אהרוני מהספר "מתכון בטוח")‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫‪ 5‬כפות שמן קנולה‬
‫‪ 2‬שיני שום קצוצות‬
‫‪ 1‬פלפל אדום חריף פרוס (או תבלין צ'ילי)‬
‫‪ 1‬בצל סגול‪ /‬רגיל קצוץ גס‬
‫‪ 1‬קולורבי קלוף וחתוך לקוביות של כ‪ 1 -‬ס''מ‬
‫‪ 8‬גבעולי בצל ירוק‪ -‬חתיכות של כ‪ 4 -‬ס''מ‬
‫מלח ופלפל שחור‬
‫‪ 500‬גרם חזה עוף חתוך לקוביות של כ‪ 20-‬ס''מ‬
‫‪ 1‬כוס אפונה קפואה‬
‫‪ 3‬כוסות אורז מבושל וקר (מהמקרר)‬
‫‪ 2‬כפות רוטב סויה‬
‫הכנה‪:‬‬
‫מחממים ‪ 2‬כפות מהשמן במחבת רחבה או בווק‪ ,‬ומוסיפים לו את‬
‫השום‪ ,‬הפלפל החריף והבצל להקפצה‪ -‬טיגון תוך ערבוב למשך‬
‫‪ 2‬דקות‪ .‬מוסיפים את הקולורבי ומערבבים עוד ‪ 2‬דקות‪ ,‬ורק אז‬
‫מוסיפים את האפונה‪ ,‬חצי מגבעולי הבצל הירוק‪ ,‬המלח והפלפל‪.‬‬
‫מערבבים דקה נוספת ומעבירים לקערה‪.‬‬
‫יוצקים מעט מהשמן למחבת ומוסיפים את העוף להקפתה של‬
‫דקה‪ .‬ממליחים ומפלפלים‪ ,‬ומעבירים גם את העוף לקערת הירקות‪.‬‬
‫מחממים את יתרת השמן במחבת ומוסיפים לו את האורז הקר‪.‬‬
‫מקפיצים ‪ 3-4‬דקות‪ ,‬עד שהאורז חם מאוד‪ ,‬מבריק ופריך‪ .‬ממליחים‬
‫ומפלפלים מעט‪ .‬אפשר גם להוסיף עוד צ'ילי‪.‬‬
‫מחזירים את הירקות והעוף למחבת‪ .‬מוסיפים ‪ 2‬כפות רוטב סויה‪,‬‬
‫ואת יתרת הבצל הירוק‪ ,‬ומערבבים‪ .‬‬
‫‪ 34‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫הגירסא החלבית‬
‫מנה עיקרית‬
‫קנלוני בטטה‪ ,‬ירקות וגבינה‬
‫קינוח‬
‫סופלה שוקולד‪-‬תפוז בתוך תפוז (‪ 6‬מנות אישיות) ‪ ‬‬
‫מתכון של יוליה זובירצקי‬
‫מצרכים לתחתיות‪:‬‬
‫‪ 3‬תפוזים גדולים ומאורכים‬
‫‪ 1‬כף סוכר דמררה‬
‫מצרכים למילוי‪:‬‬
‫‪ 100‬גרם חמאה‬
‫‪ 2‬כפות קמח (אנחנו השתמשנו בעוגיות אוריאו טחונות)‬
‫‪ 200‬גרם שוקולד מריר‬
‫‪ 2‬ביצים‬
‫‪ 4‬כפות סוכר דמררה‬
‫‪ 10‬כפות מיץ תפוזים (מיץ מתפוז או תפוז וחצי)‬
‫אבקת סוכר לקישוט‬
‫הכנה‪:‬‬
‫שוטפים את התפוזים ומנגבים היטב‪ .‬חוצים לשני חלקים‪ ,‬כך‬
‫שנוצרים שני גביעים שנועדו להחזיק במילוי‪.‬‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫‪ 1‬קופסת פסטת קנלוני‬
‫‪ 4‬בטטות בינוניות‬
‫‪ 3‬עגבניות טריות חתוכות בגודל בינוני‬
‫‪ 2‬גבעולי בצל ירוק חתוכים דק‬
‫‪ 1‬גזר חתוך לפרוסות דקות‪-‬דקות באמצעות קולפן‬
‫‪1‬בצל חתוך דק‬
‫‪ 1‬חבילת פרוסות גבינה צהובה לפי בחירה‬
‫‪ 2‬כוסות חלב‬
‫מעט שום‬
‫שמן זית‬
‫תבלינים לפי טעם אישי‬
‫ניתן להוסיף גם ריקוטה ‪ /‬גבינה לבנה אחרת‬
‫מצרכים‪:‬‬
‫‪ 3‬בננות‬
‫קופסת עוגיות ‪Oreo‬‬
‫צנצנת ריבת חלב‬
‫‪ 1/2‬כוס חלב‬
‫הכנה‪:‬‬
‫מועכים את עוגיות האוראוס ומניחים בכוסות יפות שכבה מכובדת‬
‫חותכים את הבננה לפרוסות דקות ומניחים מעל שכבת העוגיות‬
‫מוסיפים שכבת עוגיות נוספת‬
‫בסיר קטן שמים את החלב ואת ריבת החלב באש בינונית ומערבבים‬
‫בעדינות עד קבלת תערובת אחידה‪ .‬עם קבלת המרקם האחיד‬
‫שופכים את התערובת לתוך הכוסות עד כיסוי מלא של המרכיבים‬
‫שמים במקרר למשך כשעה‪-‬שעתיים ומוציאים ישירות להגשה‬
‫הכנה‪:‬‬
‫מקלפים את הבטטות‪ ,‬חותכים כל בטטה לחצי ומכניסים לסיר עם‬
‫מים רותחים‪ ,‬מבשלים עד שאלו רכות ומאפשרות מעיכה‪.‬‬
‫מחממים במחבת שמן זית ‪ ,‬מוסיפים את הבצל‪ .‬לאחר שזה משחים‪,‬‬
‫מוסיפים את הגזר והעגבניות ומערבבים היטב‪ .‬לאחר מספר דקות‬
‫מוסיפים את השום והבצל הירוק‪ ,‬מתבלים לפי הטעם וממשיכים‬
‫לבשל למשך כ‪ 8-10‬דקות נוספות‪.‬‬
‫מועכים את הבטטות בקערה עד קבלת מרקם של פירה‪ ,‬מוסיפים‬
‫את יתר הירקות מהמחבת ומערבבים היטב‪ ,‬מתבלים באמצעות‬
‫דבשת אוקטובר ‪35 2010‬‬
‫השאלון‬
‫יש אנשים שבאמת בעקבות התופעה הלכו‬
‫ונבדקו וגילו שאכן יש להם בעיה בריאותית‬
‫ויש רבים אחרים שסתם בזבזו לרופאים‬
‫את הזמן‪...‬‬
‫אז החלטנו לתת לכם כמה כלים לבדוק‬
‫האם אתם היפוכונדרים או סתם בתקופת‬
‫מבחנים‪:‬‬
‫‪-1‬בכלל לא‬
‫‪-2‬מעט‬
‫‪-3‬בצורה בינונית‬
‫‪-4‬די הרבה‬
‫‪-5‬הרבה מאוד‬
‫*השאלון נכתב בלשון זכר אך מיועד לשני‬
‫המינים‪:‬‬
‫‪ )1‬האם אתה מאוד מודאג ממצבך‬
‫הבריאותי?‬
‫‪ )2‬האם אתה חושב שאתה סובל ממחלה‬
‫חמורה?‬
‫‪ )3‬כאשר אתה חולה ומישהו אומר לך‬
‫שאתה נראה טוב האם זה מכעיס אותך?‬
‫‪ )4‬עד כמה המרצים לפתולוגיה מופיעים‬
‫בחלומך?‬
‫‪ )5‬האם אתה מודאג מבריאותך יותר‬
‫מאשר רוב האנשים סביבך?‬
‫‪ )6‬האם אתה חש שאנשים לא מתייחסים‬
‫יותר מדי ברצינות למחלות שלך?‬
‫‪ )7‬האם קשה לך להאמין לרופא כשהוא‬
‫אומר לך שאין לך ממה להיות מודאג?‬
‫‪ )8‬האם כאשר אתה שומע על מחלה‬
‫כלשהי‪ ,‬ישר אתה מתחיל להרגיש‬
‫כאילו אתה חולה בה?‬
‫‪ )9‬האם אתה פוחד ממחלות?‬
‫‪ )10‬האם אתה בורח כאשר מישהו מתעטש?‬
‫סכמו את התוצאות‪:‬‬
‫‪=10-24‬הגיון אצלך הוא במקום הראשון‬
‫ומאיתנו זכית לאות כבוד‪ ,‬אך שב בכסא‬
‫ואל תעמוד כי חמוד יש לך עוד הרבה‬
‫ללמוד‪...‬‬
‫‪=24-38‬אתה בין הפטיש לסדן‪ ,‬אך לא‬
‫לאורך זמן‪ ,‬אם תמשיך לחפור בקנקן‪,‬‬
‫החברה תאבד עניין‪..‬‬
‫‪=38-50‬אתה חולה בנפשך ורוב הסיכויים‬
‫גם בגופך‪ ,‬אם תמשיך בדרכך‪ ,‬שהאל יהיה‬
‫בעזרך‪..‬‬
‫‪ 36‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫פלונטר של‬
‫אבישג אמר ואלין לוי‬
‫היפוכונדר‬
‫"השעה שתיים בלילה‪ ,‬אני מתעוררת‬
‫בבהלה‪ ,‬בתחושה שאין לי אוויר‪ ,‬אני נחנקת‪,‬‬
‫קמה בקפיצה מהמיטה לפתוח חלון ולקבל‬
‫אספקת חמצן טרייה ועדיין המחנק גובר‪.‬‬
‫אני מדליקה את האור ומתבוננת בראי‪-‬‬
‫רואה את עצמי כולי מזיעה וחיוורת‪-‬ובו‬
‫ברגע זה היכה בי!!‬
‫ידעתי!!!‬
‫ידעתי ברגע הראשון ששמעתי את ד"ר‬
‫נמרוד ‪ -‬שהוא מדבר עליי‪ ,‬היו לי את כל‬
‫התסמינים בשבוע שעבר ועכשיו זה חוזר‪:‬‬
‫•קוצר נשימה (שמעת על פעילות גופנית‬
‫לאחרונה‪)?..‬‬
‫•אני בקושי הולכת (נו בטח‪ ,‬המרחק הכי גדול‬
‫שעשית הוא מדייכמן לקרנף)‬
‫•חזה חביתי (נשמה‪ ,‬מתחילת הסמסטר‬
‫העלית ‪ 7‬קילו)‬
‫•שיעול פרודקטיבי (‪ 2‬חבילות נובלס ביום‪,‬‬
‫איך לא‪)?..‬‬
‫זהו! הלך עלי!! הלו? אמבולנס??"‬
‫נשמע מוכר???‬
‫ישנה תופעה מעניינת הסובבת בינינו ברחבי‬
‫הפקולטה‪,‬אולי שמעתם עליה‪..‬היא נקראת‬
‫היפוכונדריה!‬
‫בהתחלה חשבתי שזו רק אני‪ ,‬כאשר למדתי‬
‫על מחלה מסויימת בעלת סימפטומים‬
‫המתאימים בדיוק להרגשה שלי‪ ,‬תמיד‬
‫הייתי שואלת "רגע‪ ,‬אולי זה מה שיש לי‬
‫ואף אחד פשוט לא עלה על זה"‪ .‬ואז אתה‬
‫מתבונן יותר‪ ,‬צופה יותר‪ ,‬זה מתרחב למעגל‬
‫היותר רחב שלך‪ ,‬והחשדנות פשוט עולה‬
‫וצפה בך‪.‬‬
‫אמא‪ ,‬אבא‪ ,‬חברים‪ ..‬אם הם רק מתחילים‬
‫לספר על התסמינים שלהם‪ ,‬הראש מיד‬
‫מתחיל לעבוד שעות נוספות ואז זה‬
‫בא‪"...‬אתה חייב ללכת לרופא לבדוק את‬
‫זה‪ ,‬אולי זה‪ "....‬וההמשך ידוע‪...‬‬
‫אך לאט לאט שמתי לב שהתופעה הזו היא‬
‫די נפוצה בקרב חבריי לכיתה והחלטתי‬
‫לבדוק האם זה כך במחלקות אחרות‪..‬‬
‫אספנו את כתבנו בשטח‪ ,‬שינסנו מותניים‬
‫ויצאנו לחקור‪:‬‬
‫הראשונה שנפלה לידינו היא רות שרעבי‬
‫ממחלקת הסיעוד ואלו היו דבריה‪:‬‬
‫לפני מספר ימים החלטתי שזהו‪ ,‬אני שמה‬
‫לזה סוף ומתחילה לטפל בעצמי ולא רק‬
‫באחרים‪ ,‬שמתי פעמיי אל הרופא וכך היה‪:‬‬
‫תראה דר'‪ ,‬מזה כמה זמן שאני חשה‬
‫פלפיטציות חזקות מלוות בטכיקרדיה‬
‫וכאבים בחזה‪.‬‬
‫הרופא'‪ :‬ספרי לי מה בדיוק קורה?‪..‬‬
‫רות‪ :‬תראה דר'‪ ,‬זה הולך בערך ככה;‬
‫מיקום‪ ICS 2 :‬ומאחורי הסטרנום‬
‫סוג הכאב‪ :‬לוחץ‬
‫הקרנה‪ :‬כתף שמאל ומטפס במעלה הצוואר‬
‫מצב נשימתי‪ :‬תחושת לחץ ומחנק על הטרכיאה‬
‫תקופה‪ :‬בערך חודשיים ככה‪( ...‬מהשיעור‬
‫הראשון בקרדיו של ד"ר גיזלה)‬
‫מסקנה‪ :‬תראה לפי התסמינים אני חושדת או‬
‫בהפרעות קצב או בתעוקת לב יציבה‬
‫בדיקות רצויות‪ :‬נתחיל בא‪.‬ק‪.‬ג‪ ,‬צילום חזה‪,‬‬
‫הולטר לב‪ ,‬בדיקת מאמץ ואז נראה משם‬
‫איך ממשיכים‬
‫פרוגנוזה‪ :‬תראה‪ ...‬אם תוכל רק לחתום על‬
‫כל הבדיקות הנ"ל נוכל להתקדם לשיפור‬
‫המצב‪...‬‬
‫אז מה אתה אומר דר'?‪ ...‬חותם?‬
‫אבחנת הרופא‪ :‬לאחר בדיקה דקדקנית‪,‬‬
‫ובמתח גובר‪ ,‬הרופא חוזר ובהחלטיות‬
‫אומר‪" :‬מיידלע ‪,‬את בלחץ"!‬
‫בהתחלה חשבתי שזו רק‬
‫אני‪ ,‬כאשר למדתי על מחלה‬
‫מסויימת בעלת סימפטומים‬
‫המתאימים בדיוק להרגשה‬
‫שלי‪ ,‬תמיד הייתי שואלת "רגע‪,‬‬
‫אולי זה מה שיש לי ואף אחד‬
‫פשוט לא עלה על זה"‪.‬‬
‫חרדה בשונה מפחד מקורה‬
‫באלמנטים נפשיים המצויים‬
‫בתת מודע ‪ -‬לרוב הסיבה לכך‬
‫איננה ידועה‪ .‬החרדה יכולה‬
‫להתפתח בעקבות התנסות‬
‫אישית או סביבתית‪ ,‬ציפיות‬
‫גבוהות של הסביבה‪ ,‬מהשוואה‬
‫חברתית אך בכל מקרה המקור‬
‫איננו מוגדר‪.‬‬
‫לחץ?!?!? מה לחץ!? אני אומרת לך!!‬
‫משהו לא בסדר איתי! אתה חייב לעזור לי!‬
‫אתה תהרוג אותי!‬
‫שיהיה ברור‪ ,‬כן?!? זה על מצפונך!!‬
‫המשכנו במסענו המייגע והגענו עד הקרנף‬
‫ושם בין הפיתטוסט לקוסקוס של יום‬
‫שלישי פגשנו את א‪.‬י ממחלקת רפואה וזהו‬
‫סיפורו‪:‬‬
‫זה התחיל ממש בתחילת הסמסטר‪ ,‬לא‬
‫יכולתי להיישיר מבט אל המסך‪ ,‬הייתי‬
‫שומע את קול המרצה הולם בראשי ורמת‬
‫הריכוז שלי שאפה לאפס‪.‬‬
‫החומר פשוט היה חולף מעל ראשי מבלי‬
‫שמשהו ייכנס פנימה‪ ,‬הרגשתי חלש ושברירי‬
‫הרגשתי שדיכאון עולה וגואה בי‪ .‬הייתי‬
‫בטוח שמשהו קורה לי‪ .‬התחלתי לפתח‬
‫ולהריץ בראש כל מיני השערות שונות‪:‬‬
‫‪ADHD‬‬
‫מאניה דפרסיה‬
‫או שפשוט הכנסתי את עצמי למקום לא‬
‫לי‪..‬‬
‫לאחר בדיקות ודאגות מרובות ומיותרות‪,‬‬
‫ניגשתי להיבדק אצל רופא בכיר וסיפרתי‬
‫לו את אשר על ליבי‪ .‬לאחר כל השתפכות‬
‫הנפש שלי והקשבה לתחושותיי‪ ,‬הרופא‬
‫הסתכל עליי במבט משועשע ואמר‪:‬‬
‫"חביבי‪,‬על ‪ B12‬כבר שמעת???"‬
‫החלטנו לחקור את התופעה וקבענו פגישה‬
‫עם הגברת דבורה ניסן פסיכולוגית יעוצית‬
‫ומרצה אהובה בפקולטה‪ ,‬ובנוסף התוודענו‬
‫למחקר הטוען שסטודנטים למקצועות‬
‫הבריאות נוטים לפנות יותר לרופא משפחה‬
‫בתקופת לימודיהם‪.‬‬
‫נשאלה השאלה מתי באמת כדאי לפנות‬
‫לרופא וזו לא החרדה הפרטית שלנו שאנו‬
‫מעצימים אותה? ונעננו כך‪:‬‬
‫"מודעות לכל בעיה מהווה חצי פתרון ‪ -‬כך‬
‫טוען זיגי פרויד‪ .‬לכן כל תופעה שלמדנו‬
‫מושלכת באופן מידי על התפקוד והפעילות‬
‫שלנו כך באופן פיזי וכך באופן נפשי‪.‬‬
‫קיבעון קיים אצל כולנו אך מרגע שלמדנו‬
‫על התופעה "ההשלכה" מתחילה לגבינו‬
‫ולגבי הסביבה‪.‬‬
‫לגבי מיחושים פיזיים ‪ -‬כדאי לבדוק‬
‫בכל מצב אך ברגע שנשללה האפשרות‬
‫להפרעה פיזית כדאי מאוד לבדוק את‬
‫המקור הפסיכולוגי‪ .‬הגישה הסינית והרפואה‬
‫האלטרנטיבית טוענות שלכל בעיה פיזית‬
‫יש מקור פסיכולוגי ובשפה מערבית "מקור‬
‫פסיכוסומאטי"‪ .‬כאשר הדלקת באוזניים לא‬
‫מרפה יתכן ואיננו רוצים לשמוע "חדשה"‬
‫בעיתית עבורנו‪ .‬כאשר הדלקת בגרון‬
‫מתפתחת כנראה ש"חנקנו" את הכעס‬
‫ובמקום לבטא זאת חנקנו את עצמנו וגילינו‬
‫איפוק‪".‬‬
‫מה המקור לחרדה הזו? ממה זה נובע?‬
‫"חרדה בשונה מפחד מקורה באלמנטים‬
‫נפשיים המצויים בתת מודע ‪ -‬לרוב הסיבה‬
‫לכך איננה ידועה‪ .‬החרדה יכולה להתפתח‬
‫בעקבות התנסות אישית או סביבתית‪,‬‬
‫ציפיות גבוהות של הסביבה‪ ,‬מהשוואה‬
‫חברתית אך בכל מקרה המקור איננו מוגדר‪.‬‬
‫חרדת בחינות לדוגמא מתפתחת בין היתר‬
‫מאחר והסטודנט חש שהבחינה היא מדד‬
‫לאישיות ולא רק לכישורי למידה ‪ -‬העצמה‬
‫זו של ארוע גורמת להתפתחות חרדה‪.‬‬
‫כך לגבי היפוכונדריה ‪ -‬היא יכולה להתפתח‬
‫כתוצאה מרגשות שליליים שהאדם מתקשה‬
‫לבטא רגשות אלו יכולים לגרום להצפה‬
‫רגשית המוגדרת כחרדה"‬
‫הגישה הקוגנטיבית ‪ -‬טוענת שיש לשנות‬
‫דפוסי חשיבה במילים אחרות לבטא כעס‬
‫לפני שיהפוך לדיכאון ובכלל לקבל את‬
‫הרגשות השלילים כמו גם החיובים שבנו‪".‬‬
‫לאחר דרך ארוכה‪ ,‬הגענו בסופו של דבר‬
‫למנוחה ולנחלה‪ ,‬לאחר בירורים ותחקירים‬
‫ופגישות עם אנשים נוספים‪ ,‬יש בפינו גם‬
‫דברים חיוביים‪:‬‬
‫אכן‪ ,‬בתחילת ההתוועדות לחומר הלימודים‪,‬‬
‫החיים החלו להיראות קצת מפחידים‪ ,‬יש‬
‫כאלה שאף אומרים מסוכנים‪ ,‬אך אנו כאן‬
‫לכן מבטיחים שהכל יילך ישתנה וישתפר‬
‫עם השנים‪.‬‬
‫אז הסירו דאגה מלבבכם ומי ייתן והאל‬
‫יברך אתכם‪.‬‬
‫תה עושה סחרחורת‬
‫גזוז‬
‫מילים ולחן‪ :‬דני סנדרסון‬
‫תה עושה סחרחורת‬
‫ולבן עושה לי רע‪,‬‬
‫ורגל תרנגולת‬
‫מעוררת בי בחילה‪.‬‬
‫אני נמנע מלאכול דברים‬
‫שיש בהם מן הנזק‪.‬‬
‫וזה כולל עוגות תמרים‬
‫ביצים‪ ,‬זיתים ושסק‪.‬‬
‫לא נוגע בכוסות שלא רחצו אותן‪,‬‬
‫וצלחות דביקות שלא ניגבו אותן‪.‬‬
‫נזהר מאוד‪ ,‬וישנה סיבה לי‪,‬‬
‫כי בכל מקום בלי נקיון‬
‫יש חיידק פוטנציאלי‪.‬‬
‫גלידה מצננת‬
‫וטשולנט עושה ורידים‪,‬‬
‫והבטן מתנוונת‬
‫כשסנדוויץ' לועסים‪.‬‬
‫חיידקים נמצאים על‬
‫העצים ובשמיים‪,‬‬
‫אני כמעט ולא נושם‬
‫ולא נכנס למים‪.‬‬
‫לעולם לא מפהק בפה פתוח‬
‫עד שלא בודק את כיוון הרוח‪.‬‬
‫נזהר באופן מדיקלי‬
‫לחיות עד מאה ושלושים‪,‬‬
‫פחות מזה לא בא לי‪.‬‬
‫מי שם מתקרב לו?‬
‫נראה לי קצת חשוד‪,‬‬
‫והופס‪ ,‬הוא מתעטש לו‬
‫אני עכשיו אבוד‪.‬‬
‫לא תהיה ברירה‬
‫אני אסגור את עצמי בחדר‪.‬‬
‫לא אצא שניה אחת‬
‫גם לא בליל הסדר‪.‬‬
‫אשטוף את הסבון לפני מקלחת‬
‫ארים ת'טלפון רק עם מטפחת‪.‬‬
‫יום‪ ,‬יום אבדוק את חום המצח‬
‫ואם הכל ילך יפה‬
‫פשוט אחיה לנצח‪.‬‬
‫מאתנו‪-‬ההיפוכונדריות בהתהוות‬
‫דבשת אוקטובר ‪37 2010‬‬
‫אנשים כותבים על מאירה‬
‫מאירה מגלמת את "רוח באר‪-‬שבע" בכל‬
‫הנוגע לרווחת הסטודנטים והצלחתם ואת‬
‫התפישה שהסטודנטים שותפים שווים‬
‫לעשייה ולהתפתחות של הפקולטה‪.‬‬
‫למרות שהפקולטה גדלה מאד מאז‬
‫ה"משפחתית"‬
‫האווירה‬
‫הקמתה‪,‬‬
‫והמשתפת וההבנה כי סטודנט המרוצה‬
‫מההוראה‪ ,‬מסביבת הלמידה ומהשרות‬
‫המנהלי יצליח למצות את הפוטנציאל‬
‫הגלום בו באופן מיטבי‪ ,‬נשמרה בזכות‬
‫עובדים ועובדות כמו מאירה‪ .‬טובת‬
‫ורווחת הסטודנטים הם בראש מעייניה‬
‫של מאירה‪ .‬היא האם והחברה ובעיקר‬
‫מליצת היושר האולטימטיבית שלהם‬
‫בפקולטה למדעי הבריאות‪.‬‬
‫במסגרת פינתנו‪" :‬האנשים מאחורי‬
‫הקלעים" בה אנו חושפים מעט‬
‫מהאנשים שמלווים אותנו בתואר‬
‫ויש להם השפעה לא מבוטלת על‬
‫ההצלחה שלנו‪ ,‬אנו מראיינים הפעם‬
‫את הגברת מאירה ראובני‪.‬‬
‫ספרי קצת על עצמך‬
‫נולדתי ברמת גן‪ ,‬סיימתי שם את לימודי‬
‫היסודי והתיכון‪ ,‬שרתתי בחיל האוויר‬
‫גם בשרות קבע ולאחר מכן למדתי‬
‫באוניברסיטת בן גוריון‪ .‬נישאתי‪ ,‬עברתי‬
‫להתגורר בחיפה וחזרתי לב"ש‪ .‬כאן נולדו‬
‫שתי בנותיי‪ ,‬ענבל ולי שהן מקור לגאווה‬
‫אמיתית עבורי‪ .‬ענבל בוגרת ביה"ס לרפואה‬
‫אצלנו ולי סיימה לימודי משפטים ומינהל‬
‫עסקים במרכז הבינתחומי‪ .‬הדובדבן‬
‫שבקצפת הם נירי ונדבי‪ ,‬שני הנכדים‬
‫המקסימים שלי‪.‬‬
‫משב רוח‬
‫הדיקנים איתם עבדתי‪.‬‬
‫אני יכולה להגיד שזה לא תמיד קל ולוקח‬
‫לא מעט זמן להתאים דפוסי עבודה ושוני‬
‫בהתנהלות מדיקן לדיקן‪ .‬אני יכולה רק‬
‫לקוות שעם כניסתו של פרופ' שרייבר‬
‫לתפקיד‪ ,‬הניסיון שצברתי יתרום לכולם‪.‬‬
‫מהי הפקולטה למדעי הבריאות בשבילך?‬
‫הפקולטה עבורי היא בית‪ .‬כמו בכל‬
‫משפחה‪ ,‬יש תקופות קלות יותר וגם קשות‬
‫יותר‪ ,‬אבל את האיכויות שבמקום‪ ,‬אני לא‬
‫רוצה לקבל כמובנות מאליהן‪ .‬חלקנו גדל‬
‫כאן עם הסטודנטים‪ ,‬גידלנו ילדים ונכדים‬
‫ואני ממשיכה להסתכל קדימה ועדיין‬
‫להתרגש ולשמוח עם הסטודנטים החדשים‬
‫המצטרפים‪.‬‬
‫מה תפקידך בפקולטה ואיך הגעת אליו?‬
‫אני עוזרת לדיקן בפקולטה למדעי הבריאות‪.‬‬
‫התפקיד ברובו אדמיניסטרטיבי‪ .‬הגעתי‬
‫לעבודה זו בעקבות פרופ' לחיים נגן הדיקן‬
‫השני‪ ,‬איתו עבדתי במחלקה לאפידמולוגיה‪.‬‬
‫כאשר הוא נבחר לדיקן הוא ביקש ממני‬
‫להצטרף אליו כעוזרת ומאז אני פה‪ .‬עבדתי‬
‫עם חמישה דיקנים ולקראת השישי‪ ,‬פרופ'‬
‫גבי שרייבר‪ ,‬שלנו עבודה משותפת מהיותו‬
‫סגן דיקן לסטודנטים‪.‬‬
‫איך השתנתה הפקולטה במהלך השנים?‬
‫הדבר שהכי בולט מבחינתי זה דווקא‬
‫השינוי הפיזי של הפקולטה‪ .‬במידה רבה‪,‬‬
‫אנחנו בלשכת הדיקן‪ ,‬יותר מבודדים הן‬
‫מהסטודנטים והן מסגל ביה"ח‪.‬‬
‫תארי קצת את התחושות של החלפת‬
‫דיקנים מבחינתך?‬
‫ראשית אומר שהערכתי מאוד את כל‬
‫מהי רוח באר שבע בשבילך?‬
‫רוח ב"ש‪ ,‬בראייתי זה לא רק משהו מקומי‬
‫ותחום‪ ,‬זה משהו שהסטודנטים והבוגרים‪-‬‬
‫‪ 38‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫רענן‬
‫הרופאים הצעירים‪ ,‬באשר הם‪ ,‬לוקחים‬
‫אותו איתם לכל מקום‪ .‬חינוך מה"בית"‬
‫לערכים לא נעלם‪.‬‬
‫אז איך בכל זאת השתנו הסטודנטים במהלך‬
‫השנים?‬
‫אין ספק שיש שינוי‪ ,‬חלקו ברוח הזמן‬
‫וחלקו נובע מההתרחבות וההתפתחות של‬
‫הפקולטה‪ ,‬אבל כמו דברים רבים שהשתנו‬
‫במהלך השנים‪ ,‬זה קורה‪ ,‬ולא בהכרח‬
‫לרעה‪ .‬ולראייה ההערכה הרבה שהם זוכים‬
‫לה בהמשך דרכם‪.‬‬
‫מה את חושבת לגבי ה"בריחה" של‬
‫סטודנטים מבאר שבע בסיום לימודיהם?‬
‫אני מצרה שלא יותר סטודנטים נשארים‬
‫כאן‪ .‬אני יודעת שעל אף שאנחנו לא‬
‫ממוקמים בתל‪-‬אביב‪ ,‬אנחנו בכל זאת בלב‬
‫המדינה‪ .‬האופק וההזדמנויות הקיימות‬
‫כאן מאוד יייחודיות‪ .‬ההתחלה אכן קשה‬
‫ואני יכולה להבין את הנימוקים של אלה‬
‫שעושים בחירה אחרת‪ .‬זו לא רק תחילת‬
‫דרכם המקצועית‪ ,‬אלא גם המשפחתית‬
‫והאישית‪ .‬חלקם רוצים להיות קרובים‬
‫למשפחה ולאחרים‪ ,‬ויש להם מן הסתם‪ ,‬את‬
‫השיקולים שלהם‪ .‬אני מקווה שבכל זאת‬
‫המגמה של הקצאת עדיפות במשאבים‬
‫למאירה יכולת נדירה להעניק תחושה‬
‫של ייחודיות‪ .‬מרגע הכניסה למשרדה‪,‬‬
‫שדלתו פתוחה תמיד‪ ,‬היא ממקדת את‬
‫כל תשומת הלב ביושב מולה‪ .‬אתה הופך‬
‫להיות הכי חשוב ורצוי והיא נרתמת לסייע‬
‫עד שיימצא מענה לשאלות ויתגבש פתרון‬
‫מעשי‪ .‬אני מעריך מאד את השילוב של‬
‫המאמץ‪ ,‬הרוח הטובה והנדיבות שלה‪.‬‬
‫יונתן סרלין‪ ,‬שנה ד' רפואה‬
‫מאירה ראובני היא תמצית רוח באר‬
‫שבע‪ .‬אכפתיות‪ ,‬אהבת האדם‪ ,‬רגישות‬
‫ונכונות אין קיץ להתגייס לכל מטרה הם‬
‫לחם חוקה של מאירה‪.‬‬
‫פרופ' רבקה כרמי‪ ,‬נשיאת האוניברסיטה‬
‫אוריאל ‪,‬יו"ר אסר"ן‬
‫כרוניקה של‬
‫מפגש מוכר‬
‫נופר דוד‬
‫לפריפריה ולנגב תתממש ותיטיב עם בני‬
‫המקום ועם הדור הצעיר שייבנו כאן את‬
‫עתידם‪.‬‬
‫מהי ציונות בשבילך?‬
‫המילה "ציונות" תמיד מחזירה אותי אל בית‬
‫הורי‪ .‬הם אהבו את הארץ "ללא תנאים"‪.‬‬
‫בלי התחשבנות‪ ,‬בלי ציניות‪ .‬החינוך הושתת‬
‫בראש ובראשונה על ערכים ועל נתינה‪.‬‬
‫הם עלו לארץ בתחילת שנות השלושים‪.‬‬
‫אמי לאחר שסיימה את גמנסיה "תרבות"‬
‫בווילנה ואבי לאחר שסיים לימודי הנדסה‬
‫וארכיטקטורה בפראג‪ .‬הם עבדו בכל עבודה‬
‫אפשרית באותה עת‪ ,‬ומתוך תחושת סיפוק‬
‫ואהבת הארץ נטו‪.‬‬
‫ההנאה הכי גדולה היא לראות שהחינוך‬
‫שהוריי הנחילו לי מתקיים אצל בנותי וגם‬
‫אצל נכדי‪ .‬אבל כאן יש בהחלט זכות גם‬
‫לבני זוגם‪.‬‬
‫מה את אוהבת בעבודה הזו?‬
‫הסטודנטים‪ .‬הם מסבים לי הרבה שמחה‬
‫וסיפוק‪ .‬האינטראקציה איתם רק מיטיבה‪.‬‬
‫הם באמת נפלאים‪.‬‬
‫מה עושה אותך מאושרת בחיים?‬
‫הצחוק המתגלגל של הבנות שלי‪ ,‬כשהן‬
‫יחד והשהייה במחיצתן‪ ,‬עם בני זוגם ועם‬
‫הנכדים‪.‬‬
‫אני מאוד אוהבת את הגינה שלי‪ .‬בפרט‬
‫את הפריחה באביב‪ .‬יש כאן כל כך הרבה‬
‫אופטימיות‪ .‬אני מנסה לזכור כל פעם‬
‫להתמוגג מהדברים האלה מחדש ולא‬
‫"להתרגל" אליהם‪.‬‬
‫איפה את רואה את עצמך בעוד ‪ 10‬שנים?‬
‫בעוד עשר שנים אני רואה עצמי עם הילדים‬
‫ועם הנכדים ומקווה שתהיה לי ההזדמנות‬
‫לתת גם לאחרים‪.‬‬
‫יש לך מסר מסויים שאת רוצה להעביר‬
‫לסטודנטים?‬
‫היו והישארו צנועים‪ ,‬ערכיים וסקרנים בכל‬
‫אשר תלכו‪.‬‬
‫השאלון המהיר‬
‫מוזיקה אהובה‪:‬‬
‫אמה שפלן‬
‫ספר‪:‬‬
‫מגילת סן‪-‬מקילה ‪ /‬אכסל מונתה‬
‫תה או קפה‪:‬‬
‫קפה‬
‫סושי או חומוס‪:‬‬
‫עוגת שמרים טובה לפני הכל‬
‫בוקר יום בהיר‪ ,‬קמתם ממש לא מזמן‪.‬‬
‫את עם כוס הקפה ביד‪ ,‬והוא עם העיתון‪.‬‬
‫מסתכלים‪-‬לא מסתכלים אחד לשני בעיניים‪,‬‬
‫במבט קצת מבויש‪ .‬חולקים גורל משותף‬
‫למרות ששניכם בכלל באים ממקומות‬
‫שונים‪ .‬הזמן עובר‪ ,‬לאט‪ .‬את שואלת מה‬
‫השעה‪ .‬הוא עונה ונצמד עוד קצת‪ .‬את‬
‫מרגישה שאתם קרובים יותר מאי פעם‪.‬‬
‫אולי יותר מדי? את מריחה את הבל הפה‬
‫שלו ‪ -‬הוא אכל קרואסון בבוקר‪ .‬יחד אתם‬
‫נעים מצד לצד‪ ,‬לפעמים בקצב‪ ,‬לפעמים‬
‫פחות‪ .‬מועדים מדי פעם‪ ,‬אולי אפילו דורכים‬
‫אחד על השני‪ .‬הוא נשען בחוזקה על הקיר‪,‬‬
‫את אוחזת במשהו אקראי‪ .‬הוא נאנח ואת‬
‫מפהקת‪ .‬הוא מדפדף ואת לוגמת‪.‬‬
‫את מהנהנת בנימוס לשלום לאיש הזה‪,‬‬
‫הקצת מוזר והרבה מזיע‪ ,‬שמעולם לא פגשת‪,‬‬
‫אבל נאלצת להימחץ עליו במשך שעתיים‬
‫מחייך‪ .‬ואז קול מרוחק אומר לך‪" :‬התחנה‬
‫הבאה ‪ -‬באר שבע צפון אוניברסיטה"‪ ,‬ואת‬
‫יורדת מהרכבת הדחוסה של יום ראשון‬
‫בבוקר‪.‬‬
‫חופשת חלומות‪:‬‬
‫איטליה עם הבנות והנכדים‬
‫מאכל אהוב בקרנף‪:‬‬
‫אמאלה!‬
‫נופר דוד‪ ,‬סטודנטית בשנה א'‪ ,‬השתתפה‬
‫עם סיפור זה בתחרות הסיפורים של‬
‫ה"צ'ופצ'יק" והגיעה לגמר‪.‬‬
‫משאלה לעתיד‪:‬‬
‫שיהיה שלום‪.‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪39 2010‬‬
‫‪A day in the life‬‬
‫‪On one hand:‬‬
‫‪Let me present my day, as an American Medical student in‬‬
‫‪Israel, the way most Israelis may assume it goes.‬‬
‫רוצים שינוי?‬
‫כשהייתי בכיתה ו' החליטה המנהלת בבית‬
‫ספרי לבטל את יום הספורט המתוכנן בגלל‬
‫מספר תלמידים שהחליטו לנצל את היום‬
‫החופשי מלימודים ולהסתלק לביתם‪ .‬היא‬
‫הורתה לכל התלמידים לחזור לכיתות‬
‫ולהמשיך בלימודים הרגילים‪ .‬אני שהייתי‬
‫באותו זמן מאוד מושפע מהפגנת התמיכה‬
‫בסיום לימודיה של דונה מרטין בסדרה‬
‫"בברלי הילס ‪ "90210‬החלטתי לארגן מרד‬
‫קטן ושכנעתי כעשרה מחבריי לא להיכנס‬
‫לכיתה ולחילופין לשבת בחדר ההמתנה‬
‫של המנהלת עד שהיא תבטל את העונש‬
‫הקולקטיבי ותעניש רק את הראויים לכך‪.‬‬
‫בזמן שחלף מאז הספקתי לשכוח איך‬
‫הסתיים אותו הסיפור אבל עדיין זכורה לי‬
‫התחושה הממכרת שאופפת אותך כאשר‬
‫אתה נלחם על דברים החשובים לך‪.‬‬
‫מכמות הסטודנטים משנים מתקדמות‬
‫שהגיעו ונתנו את הטון העיקרי‪.‬‬
‫יצא לי להגיע עם האוטובוס הראשון‬
‫לירושלים בסביבות השעה ‪ 9:00‬ורק‬
‫אז נאמר לנו שההפגנה שהיתה אמורה‬
‫להתחיל בשעה ‪ 10:00‬נדחתה בשעה‪.‬‬
‫החלטנו לנצל את הזמן הזה והלכנו לשתות‬
‫קפה בשוק מחנה יהודה‪ .‬אני מודה שהיה‬
‫קצת מוזר לשבת בבית קפה במרכז השוק‬
‫ולאכול בריוש עם קרם אגוזים כשהמטרה‬
‫לשמה הגענו היא למחות על שכרם של‬
‫רופאים במדינת ישראל אבל אז התפתחה‬
‫שיחה ערה על הנושא בה הגענו למסקנה‬
‫שהתקופה הזו כסטודנטים‪ ,‬מלבד העובדה‬
‫שהיא חוויתית מאוד היא גם נטולת בעיות‬
‫כלכליות רציניות כמו משכנתאות וריבית‬
‫צמודה למדד (לפחות לרובנו)‪.‬‬
‫תובנות מהפגנת‬
‫הרופאים בירושלים‬
‫רועי סגל‬
‫הנתון הראשון אותו היה קשה לפספס הוא‬
‫כמות הסטודנטים מתוך כלל המפגינים‪.‬‬
‫היו אפילו כאלה שהתחילו מייד בנסיונות‬
‫"לתפור לעצמם את ההתמחות" ותרו‬
‫בעיניהם אחרי פלסטיקאים מאיכילוב‪.‬‬
‫בעיתונות דובר על כ‪ 3000-‬מפגינים מכל‬
‫רחבי הארץ‪ ,‬בעיניי זה נראה קצת יותר‪ .‬אחד‬
‫אחד עלו על הבמה חברי כנסת‪ ,‬רופאים‬
‫ואישי ציבור שניסו כל אחד בתורו לשלהב‬
‫את הקהל אבל נתנו קצת תחושה של‬
‫קמפיין בחירות במסווה של הפגנה‪ .‬בשלב‬
‫מסויים הקהל הפך חסר סבלנות ובראשותו‬
‫של אוריאל‪ ,‬יו"ר אסר"ן על המגאפון ושאר‬
‫הסטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון שעונים‬
‫לו במקהלה‪ ,‬החלה ההפגנה לקבל פן קצת‬
‫יותר קולני‪.‬‬
‫גם אני כמו הרבה מבני הנוער מצאתי את‬
‫עצמי מתעניין בגיל ההתבגרות בדמויותיהם‬
‫של "מורדים" מפורסמים כמו צ'ה גווארה‬
‫ומרטין לותר קינג משום שיש קסם מסויים‬
‫במחשבה על אנשים אשר לא מוותרים כדי‬
‫להגשים את חלומם לחברה שווה יותר או‬
‫מוצלחת יותר‪ .‬למען הרומנטיזציה אנחנו‬
‫אפילו נוטים לפעמים לשכוח לאנשים אלה‬
‫מעשים חמורים אחרים (לקריאה נוספת‬
‫חפשו קצת על מעלליו של צ'ה בקונגו)‬
‫היה קצת מוזר לשבת בבית‬
‫קפה במרכז השוק ולאכול‬
‫בריוש עם קרם אגוזים‬
‫כשהמטרה לשמה הגענו היא‬
‫למחות על שכרם של רופאים‬
‫במדינת ישראל‬
‫הקריאות כוונו לעבר ראש הממשלה‬
‫ושר הבריאות ודרשו מהם תשובות על‬
‫הידרדרות מצב הרפואה בארץ‪ .‬על פי כמות‬
‫העיתונאים שקפצה כדי לצלם ולהקליט‬
‫את הצעקות התקבלה התחושה שבעצם‬
‫לזה כולם חיכו ושמילה אחת שנצעקת דרך‬
‫מגאפון שווה אלפי מילים שייאמרו על במה‬
‫בצורה מחוייטת ורהוטה‪ .‬כשעמדתי בתוך‬
‫המון הסטודנטים הרגשתי גאווה מסויימת‪.‬‬
‫בעיקר משום שהסטודנטים מבן גוריון נראו‬
‫ונשמעו כמו מובילי המאבק ונותני הטון‪.‬‬
‫העיצומים במערכת הרפואה בארץ החלו‬
‫בתחילת חודש אפריל אחרי שהמשא ומתן‬
‫עם האוצר על שכר הרופאים לא התקדם‬
‫לשום מקום‪ .‬ככל שהתקדמו העיצומים‬
‫הסטודנטים התחילו לתפוס תפקיד‬
‫חשוב במאבק כששיאו של המאבק (עד‬
‫כה) התרחש ב‪ 27.4.2011-‬בהפגנת ענק‬
‫שהתקיימה בגן‪ -‬הורדים מול רחבת הכנסת‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫בדרך כלל במחאות ציבוריות גדולות יש‬
‫את הנימוק החוזר שאנחנו נלחמים למען‬
‫עתיד ילדנו‪ ,‬אבל הסיבה למחות הפעם‬
‫היא אישית יותר מבחינתי‪ ,‬אני לא רוצה‬
‫להסתכל עוד ‪ 10‬שנים על תלוש המשכורת‬
‫שלי ועל התנאים בהם אני עובד וחי (או‬
‫לא חי) ולשאול את עצמי למה כשהייתה‬
‫לי את ההזדמנות לעשות משהו לא עשיתי‬
‫שום דבר‪.‬‬
‫כשנסתיימה ההפגנה שוחחתי עם בת כיתתי‬
‫על החוויה והיא אמרה שזה היה מאוד‬
‫מרגש מבחינתה להבין את גודל ואיכות‬
‫הקבוצה אליה אנחנו הולכים להשתייך עוד‬
‫כמה שנים ושהיא כבר לא יכולה לחכות‬
‫להפגנה הבאה‪ .‬אני יכול להבין אותה‪ .‬זו‬
‫באמת הרגשה ממכרת‪...‬‬
‫בבוקר יום ההפגנה התאספנו בחנייה של‬
‫מרכז הספורט וחיכינו להסעות לכיוון‬
‫ירושלים‪ .‬אני חייב להגיד שהייתי מופתע‬
‫מכמות האנשים שהופיעה משום שבשיחות‬
‫עם חבריי בימים שלפני ההפגנה לא הייתה‬
‫היענות רבה כל כך‪ .‬במיוחד הופתעתי‬
‫כשחזרנו מהשוק לקראת השעה ‪,11:00‬‬
‫איזור גן‪-‬הורדים התמלא באוטובוסים‪,‬‬
‫רופאים‪ ,‬סטודנטים וכמובן תקשורת מכל‬
‫רחבי הארץ‪ .‬כל מפגין קיבל חלוק וכובע‬
‫של ההסתדרות הרפואית עליהם רשומים‬
‫סיסמאות תמיכה במאבק‪.‬‬
‫‪ 40‬דבשת אוקטובר ‪2010‬‬
‫‪I wake up, and have a morning pizza. I leave my apartment‬‬
‫‪after kissing my wife and my Obama photo. I slowly walk‬‬
‫‪to school, oddly keeping to the right, and flash my ID card‬‬
‫‪at any number of surprised people, as I cannot tell the‬‬
‫‪difference between people in the army, security guards, and‬‬
‫‪police officers very well. I have a few hours of class and then‬‬
‫‪have lunch - a double hamburger with chips. Then more‬‬
‫‪class, some light studying, and dinner; a pizza festooned‬‬
‫‪with double hamburgers.‬‬
‫‪From my perspective, Israeli students wake up, take 11‬‬
‫‪to 13 classes in a day, and then dance the night away at‬‬
‫‪Einstein’s.‬‬
‫‪Neither of those are probably true.‬‬
‫‪It does not often happen that large groups just show up in‬‬
‫‪another country expecting to follow their own cultural norms‬‬
‫‪in an academic setting, and seeing all of the small differences‬‬
‫‪in our behavior can either be illuminating or bewildering. We‬‬
‫‪MSIH students, as a whole tend not to spend too much time‬‬
‫‪with our Israeli counterparts, so a lot of information comes‬‬
‫‪indirectly. My class has been told by every lecturer that‬‬
‫‪we are quiet, and I get the sense that it is disconcerting for‬‬
‫‪our teachers that we tend not to interject or ask questions‬‬
‫‪very often. I would guess, then, that classes tend to be little‬‬
‫‪rowdier on the other side (from our perspective.) As you can‬‬
‫‪probably guess from this essay, I don’t have a great sense‬‬
‫‪of how we are viewed by the rest of the medical student‬‬
‫‪community.‬‬
‫‪In closing, if you see a student doing something truly bizarre,‬‬
‫‪please understand. Have sympathy. They may just be‬‬
‫‪American.‬‬
‫‪Evan Cantor‬‬
‫יום בחיי‬
‫מצד שני‪:‬‬
‫כמו כל דבר טוב בחיים‪ ,‬גם סטודנט טיפוסי של קולומביה מתחלק‬
‫לשלושה חלקים‪ .‬הראשון נשאר נאמן לסרטי "אמריקן פאי" וחי‬
‫באופן קבוע בתוך מסיבת קולג'‪ .‬הוא מתעורר בצהריים ומתחיל‬
‫את היום עם ליטר וחצי מים כדי להעביר את ההאנגאובר מהלילה‬
‫הקודם‪ ,‬מזמין טייק אוואי מקמפאי ויושב לתכנן את שארית היום‪.‬‬
‫אמנם מדובר בסטודנט לרפואה‪ ,‬אבל הוא מבלה בבריכה‪ ,‬במכון‪,‬‬
‫בקניות ובחוף הים באשקלון יותר מהפנסיונריות של ב"ש וישמח‪,‬‬
‫בזמנך הפנוי‪ ,‬ללמד אותך כל משחק שתייה אפשרי‪.‬‬
‫הסטודנטים של קולומביה אחראים לאחוז ניכר מההכנסות של‬
‫האינשטיין‪ ,‬הבארקה‪ ,‬המנצ'ילה‪ ,‬הברבאסבא ולא יהססו להצפין‬
‫לת"א בשביל מסיבה טובה‪ .‬הקו המנחה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הוא לסיים את היום‬
‫בלשתות על הבר (לפחות ‪ 5‬צ'ייסרים של טקילה עוד לפני הרום‬
‫והקולה)‪ ,‬לרקוד (על הבר) ולקרוס לשינה עמוקה (בד"כ מתחת‬
‫לבר)‪.‬‬
‫האלמנט השני ראוי בהחלט להערכה‪ .‬הסטודנט מקולומביה ניחן‬
‫בראש גדול וצורך עז להפוך את העולם למקום טוב יותר‪ ,‬מה שגורם‬
‫לו לבזבז ימים כלילות במלחמה עיקשת במערכת‪ .‬לא ברור אם‬
‫הרגישות לאי צדק נולדה עוד בארה"ב או שזו תוצאה של המסגרת‬
‫הלימודית המחנכת לרפואת עולם שלישי‪ ,‬אבל התוצאה היא‬
‫פלקטים מושקעים עם יוזמות לפיתוח תרבותי במדינות מתפתחות‪,‬‬
‫התכתבויות עם גורמים המקדמים מיגור מלריה בדרום אפריקה‬
‫ושנאה עזה לבירוקרטיה הישראלית‪.‬‬
‫בלילה של יום מפרך‪ ,‬כשעיניו של הרובין הוד האמריקאי הזה‬
‫כבר טרוטות והבטרייה ב‪ MACBOOK-‬נגמרה‪ ,‬אחרי שהביס את‬
‫הרעות החולות‪ ,‬שבר שיניים בניסיון ללמוד ‪ 2‬משפטים בעברית רק‬
‫כדי לגלות שהחולים בסורוקה מבינים גם ככה רק רוסית וערבית‪,‬‬
‫הוא מחפש מקום שקט ונוח להניח בו את ראשו‪ .‬כאן אנו מגיעים‬
‫למאפיין השלישי של הסטודנט מקולומביה‪ .‬החיבה הבלתי מוסברת‬
‫לבית קרוליין‪ .‬בעוד כולנו מחכים לסוף היום כדי להגיע לדירת‬
‫הפאר שלנו בקומה האחרונה בלי מעלית ב‪-‬ד'‪ ,‬הוא מבלה את מעט‬
‫זמנו הפנוי בקומת הלימוד האפלולית של בית קרוליין‪ ,‬ולעתים על‬
‫הספות המפנקות בכניסה‪ .‬לא פעם נצפו סטודנטים מעבירים בו‬
‫לילות לבנים ארוכים‪ ,‬מצוידים בספרים עבי כרס‪ ,‬כרטיסיות וכוסות‬
‫תרמיות עם הרבה מאוד קפה‪ .‬אין מה לעשות‪ ,‬גם הם לפני ואחרי‬
‫הכל סטודנטים‪.‬‬
‫דנה בריימן‬
‫בערב כשקראתי באינטרנט על ההפגנה‬
‫הבנתי שהיא לא יותר מידי הזיזה לאף אחד‬
‫באוצר ולא הייתה התקדמות לשום מקום‬
‫במשא ומתן‪ .‬מייד התחלתי להתאמן מול‬
‫המראה על צעקות הקרב שלי‪.‬‬
‫נתראה בהפגנה הבאה‪...‬‬
‫דבשת אוקטובר ‪41 2010‬‬
• Seniors on Medicare will be eligible for free annual wellness
visits and personalized prevention plans.
Health Care
Effective January 2014
• Most Americans must have health insurance. If your
employer doesn’t offer insurance, or you are unemployed,
you will be able to buy affordable coverage through the
Exchange, an insurance market place that will offer you a
choice of health plans.
Aubrey Raimondi
Until my pregnant sister told me that she lost her job, and
therefore her health insurance, I talked about healthcare
reform in terms of numbers. My family always had health
insurance, and when I defended reform, I defended a
statistic. In America, health care has been historically tied to
employment, which makes losing
one's job a problem for multiple
reasons. When we talk about the
numbers, what we are talking
about is forty six million uninsured
Americans, approximately 14
percent of the population. Or in
my mind, 46 million and three,
since my sister, her husband, and
their child all lost their insurance
at the same time.
difference between what clients pay to the company and
the cost of services they use, is a profit for the company.
Ideally, this should be good for minimizing health care costs,
because the insurance companies have a lot of power, and
can help drive down costs at the physicians office.
According to the Individual Health
Insurance report for 2009, during
the year that my sister lost her
job, the annual cost of insurance
in New York State (where she
lives), was $13,296. For my sister's
family, the financial burden was
too much, and they chose to
forgo insurance rather than lose
their home (the monthly cost of
health insurance was approximately half of their mortgage).
I'm using this example in order to point out a major flaw in
the American health care system, and to maintain a human
perspective while addressing the issues. I will first look at the
current health care system in the US, and then I will consider
the changes that will and have taken place following the
passage of the Affordable Care Act.
Organizations that work to
minimize costs, such as HMO,
PPO, or EPO, basically function
like Clalit or Maccabi. They have
much smaller pools of physicians
from which patients are available
to choose. If someone wants to
go to a specialist before seeing a
primary care provider, or if they
want to see a doctor outside of
the network, then they must pay additional fees, which may
or may not be covered by the insurance company.
Additionally, because insurance
companies
are
for-profit
companies, they should seek to
maximize profits by minimizing
inefficiencies. Health insurance is
often tied to employment, because
larger companies can bargain for
lower annual payments when
they purchase large numbers of
policies.
Despite the fact that health care insurance companies
function in a "free market", which should ideally reduce
costs, Americans continue to pay 40% more than any other
industrialized country for health care services.
In order to tackle some of these inefficiencies, the US
government recently passed the Affordable Care Act. A
summary of the changes made by the Affordable Care Act
are listed below:
taken from:
www.healthcare.gov, www.healthyimagination.com
Effective September 2010
• You can keep your adult children under the age of 26 on
your health insurance plan, as long as they are not eligible to
be insured under their employer’s plan.
• All new plans must cover preventative screenings, such
as mammograms or colonoscopies, without a co-pay or
insurance deductible.
• Insurance companies can no longer cancel coverage or
refuse to pay for services because of an error or technical
mistake on your application.
• You will now have clear and defined ways to appeal denied
claims with your insurance company.
• Job-related insurers will no longer be allowed to deny
coverage for a child under 18 who has a pre-existing
condition.
• Health insurance providers will no longer be able to put
lifetime dollar amount limits on your health care coverage.
Effective January 2011
Currently the way health care works is that patients pay
a certain amount of money per month (average $527 per
month/family in 2009), which guarantees that they are
able to visit the doctor any time they need. Each insurance
company decides how much they are willing to pay for
services and which services they are willing to cover. The
43 2010 ‫דבשת אוקטובר‬
This would be acceptable if indicators of health care such as
infant mortality and life expectancy were better in the US
or even on par with other industrialized nations, however
the US ranks lower in almost all health indicators except for
cancer success rates, which are marginally higher.
• Seniors who have reached their cap on Medicare drug
expenses will get a 50 percent discount on their Part D
approved, brand name prescription drugs. They will also get
more savings on brand name and generic prescriptions over
the next ten years.
• Prenatal and newborn care will be covered in all Exchange
plans
• Dental and vision care for children under 18 will be covered
in all Exchange plans
• Families of four who make less than $88,000 will be eligible
for tax credits to pay for their insurance coverage
• Insurance companies will no longer be able to discriminate
against consumers or charge higher premiums for preexisting conditions or gender.
The old system, which effectively tied health insurance costs
closely to employment was both unfair and inefficient. It
meant that there was less liquidity in the job market, since
employees with families were less inclined to switch jobs
for risk of losing their insurance. It created an incentive to
only hire employees part time, in order to avoid having to
pay for their benefits (a practice which Wal-Mart unofficially
employs). It also burdened companies with the unfair task of
covering employee health insurance costs, which decreases
competitiveness in a global market by increasing the "cost"
of hiring an American employee and increasing the operating
costs of companies on American soil.
With a public option (the Exchange), employees can feel free
to leave a job without losing their benefits, and employers
will not be burdened with the cost of health insurance.
(which is what happens now in Massachusetts).
My sister lost her insurance during her first pregnancy. The
system failed her when she was most in need. I refuse to
support a system which says that some people deserve
health care while others don't. There are many other
solutions that the US government could have pursued to
address healthcare reform. If you are looking for innovative
strategies of developing health care systems, I would
suggest researching the Singapore healthcare system. I am
in favor of reform, not only because it is a more efficient
use of resources, but because I believe that good health
is absolutely essential to the success of a nation and it's
people.
2010 ‫ דבשת אוקטובר‬42
‫סקר‬
‫מסדרון‬
‫מתי יתקנו את החלון‬
‫מעל הכניסה לפקולטה?‬
‫אסף‪ ,‬הגר ואנדריי‬
‫עדי‬
‫פיזיותרפיה‪ ,‬שנה א'‬
‫"כשנתחיל את ההתנסויות"‬
‫פיזיותרפיה‪ ,‬שנה ד'‬
‫"חשבתי שעד היום של התארים‬
‫הפתוחים אבל זה כבר לא יקרה"‬
‫ג'ונתן‬
‫‪ MSIH‬שנה א'‬
‫"כשהשמיים ייפלו"‬
‫בתיה ק‪.‬‬
‫שלו‬
‫שירי ונירית‬
‫מתאמת הוראה‬
‫"זו שאלה שגם אני שואלת את עצמי"‬
‫רפואה‪ ,‬שנה ג'‬
‫"לדעתי הוא כבר תוקן מזמן והכל פיקציה"‬
‫רפואה‪ ,‬שנה ג'‬
‫"כנראה רק כשהוא ייפול"‬
‫רועי‬
‫אייל ודימה‬
‫קרן‪ ,‬חן ומורן‬
‫מנכ"ל ה"קרנף"‬
‫"לא יתקנו לעולם‪ ,‬כנראה נוח למישהו‬
‫שכולם עושים את העיקוף"‬
‫רפואת חירום‪ ,‬שנה ב'‬
‫"כשהילדים שלנו ילמדו פה"‬
‫מעבדה רפואית ‪ ,‬שנה ב'‬
‫"כשנעשה דוקטורט"‬