ב דבר אלי בעצים מדברים על העצים :לאיזה עץ את נחשבת -אולי את אורן מחטי ,אולי עץ דקל מרשים ושמא בכלל אזדרכת? | הבוטניקה של הנפש מגלה לנו המון על העצים ,מהשורשים הנסתרים ועל לחוד הצמרת .בואו איתנו לטיול קטן בין העצים השונים | לקרוא ולצמוח עם המילים שדרת החיים פוגשים לא רק עצים ,אלא בעיקר אנשים וטיפוסים .יש יבשים לעונה ,ובעלי מצב רוח של שלכת; דוקרניים למגע ולמבט ,ובעלי מזג נוח שכדאי לקטוף מהם וליהנות; בסיור שערכנו ראינו מן הצד את הנישאים למרחקים ,שאין בהם אלא קול גבוה וסנטימטרים רבים; היו שם תלושים עפים עם הרוח ,וכאילו שכורסמו לאט לאט וכעת נותרו ללא אחיזה; היו שם כאלו שצומחים רק בתוך סביבה חמה ,וכאלו שמניבים תשואה דווקא בקרקע קרה וממוזגת. הסיור היה בוטני לחלוטין ,אך החוויות היו אנושיות לגמרי .וכמו שאין מסיבה בלי פרוסה של עוגה ,כך אין טיול בלי תמונות ומסקנות. את מוזמנת לצעוד אתנו בשדרה הירוקה ולגלות בין הטיפות (של הממטרה) לאיזה עץ את נחשבת -אולי את אורן מחטי ,אולי עץ דקל מרשים ושמא בכלל אזדרכת? שרון מושקוביץ ,עו"ס היחידה להתפתחות הילד 'אחיה', ואסתי הכט סמט ,מנכ"לית 'כישורים לחיים' ,אימון ילדים לכישורי חיים ,יכולות והעצמה ,מטיילות בחורשת העצים ומגלות לנו את ה'בוטניקה של הנפש': ברוש: אל תסתכלו על הגובה הבחנתי בו כבר מתחילת הרחוב .גבוה ,ירקרק ואיתן /צמרתו לאטם /לקחתי מחודדת ומשוננת ,ועלעליו קשיחים משתרגים ִ אתי על כתף שרפרף אחד קטן /ביקשתי להיות בצל ,להסתתר מקרני השמש וצריבתן /אבל רק אצטרובל כמוש שנפל על פניי, 'שלום חבר' לי נתן /ברוש כך אמרו לי ,אה ,מזמן / ...ואני חושב על חוסנו הרם ,כחתן /מה יש לו להעניק כמוהר ומתן? חני לזר 2בתוך המשפחה בתוך המשפחה 3 שרון מושקוביץ ,עו"ס 'אחיה' ,מזהה את 'איש הברוש': סוג אישיות :טיפוס 'ברוש' הוא בעל אישיות אינדיבידואליסטית ,כלומר אישיות בעלת נוכחות משמעותית ,אך נעדרת מגע מספיק עם העולם .היא אפילו לא בדרגת נותנת על מנת לקבל. זהו אותו אדם ייצוגי ,שתכליתו חיצוניות .אדם זקוף, מרשים ונאה ,אך איננו בעל יכולת נתינה ,אינו נותן פרי או צל ואפילו לגזע שלו אין ממש שימוש. האם זהו אדם שמרוכז רק בעצמו? ומה קורה למי שמוכן לנסות ולהסתופף בצל קורתו? לאצטרובל כמוש הוא זוכה? בחיי היום יום :אלו אותם מבוגרים שאי אפשר להישען עליהם .הם לא לעזר לזולת. גם בבית -מדובר בהורים ששמים את הדגש על החיצוניות. כל אירוע נחווה או נשפט רק לפי הנראות שלו .כל החשיבה היא רק על 'עד כמה זה הוסיף או פגע בתדמית שלי או שלנו כמשפחה' .אין חשיבה או שיח רגשי על האחר ,עלי ,על מה מניע אותי ומה אני רוצה או צריך .אין מספיק עומק .ואכן הברוש כוחו במראהו -הגזע שלו יחסית דק. אם למשל ילד צריך להכין שיעורים אך איננו מצליח ,או שמכין אותם לא מושלמים ,ההורה מכין אותם במקומו. הוא כביכול רק מתקן ,אבל למעשה מעביר לילד מסר שאין ביכולתו להתמודד ,ואין ביכולתו של ההורה לקבל אותו. אין כאן נתינה אלא השקעת אנרגיה בחיצוניות .לאותו ההורה חשוב שהעבודה תיראה מושלמת ,אבל הוא לא הצליח לקיים עם הילד שיח ולשאול 'מה קשה לך'? 'איך אפשר לעזור'? ועוד. תנאי קיום :אדם המשול לברוש הוא זה שזקוק לאישור חיצוני ,אבל הוא אפילו לא נותן דבר כדי לזכות בכך .הוא מטפח את עצמו כדי שהבריות יאמרו ...גם בעבודה מדובר באותו אדם שמכין מוצר וחשובה לו החיצוניות ,אך האם הוא הפנים? האם הוא מסוגל ליצור מסוגל להביא בחשבון את ְּ שיח עם האחר? האם הוא מסוגל לקיים מערכת יחסים שבה האחר מרגיש נראה? מרגיש קבלה? אדם שהוא 'טיפוס ברוש' חייב להרגיש ריק במובן מסוים, כי רק נתינה מולידה סיפוק ,ורק תקשורת של הדדיות עם הזולת מאפשרת צמיחה אמיתית ,עם תמורה ופרות .הברוש אין לו הרבה מקום לרגש כי הוא קצת דומם ,כך גם האדם שאיננו בתקשורת עם האחר ממילא רגשותיו קהים הם ,אין הוא פוגש בם. ייתכן שאדם ירגיש שנוח לו במקום הזה שבו הוא לא משקיע בקשר עם האחר ,אין לו כל צורך לתת ,ומה שמעסיק אותו הוא איך הוא נראה .אך אותו אדם צריך לבדוק עם עצמו מה הוביל אותו למקום כזה. הבריות נוהגות לומר 'זה אני'' ,יש כזה טיפוס' .אמנם נכון שאתה אינדיבידואל ואינך מקיים מגע עם האחר ,אבל עליך לשאול את עצמך למה? ממה אתה חושש? האם ייתכן שנפגעת כשנתת? האם ייתכן שאין לך מקום לאחר כי לא נתנו לך מקום? האם אין לך באמת מה לתת? ובעיקר האם יש לך בחירה ואתה יכול לבחור לעתים להיות ברוש אך לעתים להיות מישהו אחר? מסר הברוש :חשוב לסייג ולומר שהיכולת של האדם להשקיע בחוץ ,בנראות ,היא יכולת חשובה ,אך אם היא עומדת לבדה היא תמיד תהיה חסרה. המלצה לטיפוח :כדי להיות הוא -זקוק לטיפוח וכן למרחב. 4בתוך המשפחה עץ הדעת אורן: לא נבהלים מדקירות הבטתי באורן זמן רב מן הצד /עלעליו מחטים ב'ירוקת עד' /אך זיזיהם שנונים כתער חד /קליפת גזעם עבה ומחוספסת ,בדקו ביד /לכן ,לא יתאפיין האורן במשב הרוח כנע ונד /תועלות טובות ורבות מופקות מעץ אחד /פרגולות ,בתי עץ ורהיט נחמד/ צמיחתו מהירה ,אינה דורשת גידול מיוחד /ומחירו כ'שווה לכל נפש' נאמד /באזורים קרים וטרופיים גידולו הטבעי ממוקד /ועל אגמים ויובלי מים תמיד יהיה נעמד. אסתי הכט סמט ,מנכ"לית 'כישורים לחיים' ,מאבחנת את 'איש האורן': סוג אישיות :האורן מקביל לטיפוס אישיות של האדם הבנוי היטב ,פשוט וללא תחכומים. איכותו הפנימית של עץ האורן ברורה לכל ,הרי כידוע הוא הזן הבולט ביותר בתעשיית העץ .אך מנגד ,לא קל ופשוט להיות בקרבתו' .איש האורן' הוא דוקרני .אומר את האמת גם כשהיא אינה נעימה לשמיעה ,כיוון שהיא דורשת קבלת אחריות ,שינוי והסתכלות פנימית וישירה. אולם הנטייה הטבעית שלנו מבכרת לשמוע תמיד את אשר נעים ונחמד לנו לשמוע ,ובוודאי לא את מה שאנחנו מנסים להסתיר מעצמנו ומאחרים. אבל האורן בישרותו ובגילוי הלב שלו אינו יודע להצטעצע במשחקי לשון ובחיפויי עובדות ,וזה קצת דוקר. בחיי היום יום :מארג החברה חייב את 'עץ האורן' בקרבו ,כיוון שהוא שימושי ,פרקטי ונוח ,והתרומה שלו לאנושות אינה מבוטלת כלל .עם זאת יש שייזהרו מלהתקרב מדי לטיפוס האורן ,כדי שלא להידקר .לעומתם אחרים יהינו להתקרב ולא ייבהלו מן הדקירות .ההבנה החברתית הבסיסית היא שהדקירות הן אכן כואבות ,אך ניתוח הוא חוסר נעימות זמני על מנת להיפטר מחוסר נעימות קבוע. תנאי קיום :איש ה'אורן' מראה את המציאות גם אם היא מביכה או לא נעימה או כואבת ,וממילא הוא אינו הטיפוס החברותי ,זה שכולם ישמעו ממנו מחמאות .הוא אינו זקוק לאישורי החברה כדי לצמוח ולהיות מה שהוא ,האמת נר לרגליו או שורש לגזעו ....לסיכום ,אורן נחשב טיפוס ישיר. האם זה לטוב או למוטב? תלוי מה שהסביבה אוהבת... מסר האורן :דקירה היא כואבת ,ולא תמיד כדאי לומר הכל 'דוגרי' .לפעמים זה צורב ומדמם לשומע ,ולפעמים זה נופל על אוזניים ערלות .ו'כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע'. המלצה לטיפוח :קבלו את האורן כמות שהוא! אם תשכילו לספוג ולהבין את העקצוצים שבעלעליו ,תזכו לראות את כל התפוקה העשירה ממנו. הבאתי לחנה מועלם ,גרפולוגית מומחית, אסופה של ציורי עצים מגוונים .הפעם לא ביקשתי אבחון ,וגם לא רמיזה על האופי שלי, אלא קצת סודות מקצועיים מן החדר. מה למשל מסמלים הענפים המשתרגים? ומה מבשרת העלווה הצפופה? האם הגזע מספר משהו על המצייר? ומהם בכלל שורשים עמוקים? ואופס ,יצא לי חוטר בקצה העץ ,אז מה בעצם התכוונתי לומר בכך? "קודם כל אני חייבת להדגיש" ,פורשת חנה את משנתה המקצועית" ,כי כל רכיב בפני עצמו מתמקד בתחום מסוים באבחון הכללי, ואין להסיק מפרט אחד לגבי אישיותו של המצייר .שומה עלינו לחבר את כל הרכיבים ביחד על מנת לקבל תמונה ברורה .זה שרלטני והכי לא מקצועי לומר ,שאדם המצייר גזע רחב הוא חומרני ,למשל .צריך ונדרש לראות את כל המכלול!!" הגזע :באופן כללי מתאר הגזע את אישיותו של המצייר .גזע רחב ועבה יצביע על אדם שמחפש יציבות ,אדם שעומד על דעתו ואולי אף מנסה להשתלט .גזע ישר וזקוף יוכיח על אדם בעל גישה רציונלית ,הגיונית ומעשית לחיים. הנוף :הצמרת מתארת את הפעילות שלו. נוף פתוח ,כלומר ענפים ועלים ללא מסגרת, מראה על עצמאות ופעילות מרובה וקושי בקבלת מרות וגבולות. דקל: נוכחות לא רק חיצונית ראיתי אותו כזקיף בשורה /עורפית ,ארוכה, סימטרית וישרה /זקופה קומתו ,עמוד של שדרה/ עלעליו דוקרים ופגיעתן מרה /אך יש לו גם באמתחת מתת ותשורה /כפות של תמרים ובריאות בם צרורה /תסתכלו בפנים ,בצדדים ובליבה, לולבים כשרים טלו במהרה /אהה ,אכן ,יש בו גם תמורה וגם דקירה /בבקשה ,חברים נגיעה זהירה!/ זה דקל ,בוודאי .וכי יש עוד ברֵרה? נוף סגור ,כשיש מסגרת שתוחמת ,בדרך כלל מלמד על אדם שקט ,אוהב מסגרת ומרגיש טוב עם עצמו ,אך מעיד גם על נטייה למופנמות וצורך בהגנה. נוף עמוס ,גדוש בענפים ,עלים ופרות מורה על קליטה טובה ,על ידע רב ,על פעילות ענפה ועל התעסקות במגוון נושאים בו זמנית. הענפים :ענפים חשופים ללא עלים מספרים על אדם בודד ,קר רגשית ומופנם .עץ שיש בו עלים מצביע על חוש דקורטיבי ואסתטי, על יצירתיות ,על חיות ועל יכולת להרשים חיצונית. פרות על ענפים מלמדים על זיכרון ויזואלי, על אדם פרודוקטיבי (פועל ויוצר) ושרוצה להגשים את עצמו .כמו כן ,הם מעידים (לפעמים) על תמימות וילדותיות. השורשים :השורשים בציור מתייחסים אל התת מודע .שורשים ארוכים בבסיס העץ מעידים על אדם אשר מחפש יציבות. מבנה כללי :עץ גדול המצויר על כל הדף יוכיח על דימוי עצמי טוב ,ועל הסתגלות נאותה ומאוזנת לסביבה .לעתים זהו אדם המנסה להשתלט .עץ קטן מגלה לנו כי האדם סובל מדימוי עצמי נמוך ,לעתים אף רגשי נחיתות. נצר או חוטר מעיד על אופטימיות ,על רצון להתרבות ולהתרחב ועל תקווה להמשכיות. אילנות טובים ליהנות בהם בני אדם בגדול ,ניתוח ציורי עצים אינו נדרש דווקא לסוג העץ .עם זאת ניתן לייחד דברים גם לסוג העץ. עץ ברוש – המצייר עץ מסוג זה הוא אדם ראלי ,בדרך כלל בעל צורת חשיבה אנליטית, אדם בעל סקרנות אינטלקטואלית ושאיפות רוחניות .אדם שאוהב שקט ,מופנם ,אולי אפילו בודד ,בדרך כלל אדם עצמאי. עץ אורן – לרוב ,מי שמצייר עץ אורן בעל מחטים סובל בדרך כלל מבעיות תקשורת. אדם שמותיר רושם ראשוני של אדם פוגע אך לא פגיע ,אך זוהי רק אשליה .אנשים אלה אינם מסוגלים להתמודד עם משברים ,ובמצבי לחץ הם עלולים להתמוטט. עץ דקל – אדם אצילי ,טוב לב ,מקבל אחריות ,מסור ונאמן. עץ זית – בדרך כלל אנשים שמציירים עץ זית עברו חוויות קשות או משברים בחייהם, שהותירו בהם צלקות .עם זאת הם שורדים בזכות תקווה ואופטימיות המלוות אותם. אנשים אלו מצליחים להשתקם ולהתרומם למרות הקשיים והמשברים שהתנסו בהם. גפן ( -נדיר למצוא אנשים שיציירו גפן כאשר הם מתבקשים לצייר עץ) בדרך כלל אדם חלש אופי הזקוק לתמיכה של מישהו שחזק ממנו ,או תמיכה של מסגרת שעליה יוכל להישען. שרון מושקוביץ מספרת על 'איש הדקל': סוג אישיות :הדקל הוא אישיות אינטגרטיבית ,כלומר משולבת וממוזגת. למעשה הדקל ,כמו האדם המאוזן ,נותן גם את העולם הזה וגם את העולם הבא .הוא נותן פרי ראוי למאכל ללא כל עבודה ,הוא נותן את עליו למצווה חשובה וכן נותן צל. 'טיפוס דקל' הוא שילוב בין הרוח לחומר .הוא גבוה ותמיר, אי אפשר שלא לראות אותו ,יש לו נוכחות ,אך עם זאת הקיום שלו בעולם איננו רק למטרת החיצוניות ,אלא גם לפנימיות -יש לו יכולת נתינה .זהו אדם שיש בו מיזוג יפה בין הרוח לחומר ,ויש לו יכולת לתת לאחר בהתאם לצרכיו המשתנים -פרי ,צל או אולי סכך. בחיי היום יום :זהו הורה שמרגיש מספיק בטוח לבדוק עם ילדו למה הוא זקוק .הוא מכיר בנפרדות של האחר ,ואיננו חושש לרגע שהנתינה המדויקת לשני תפגע בכהוא זה בו עצמו .הורים רבים חשים שבדיקה מהם צורכי הילד עלולה לפתח בילד אנוכיות או חוצפה ,ואולי הילד ילמד שכביכול הכל מגיע לו .גם הדקל לא נותן הכל ,וגם לא ללא גבול, אבל הוא רחב לב ומכופף את עליו בשיפוע כלפי מטה כדי מצלו. שהאחר יוכל ליהנות ִ תנאי הקיום :הדקל הוא בעל גזע דוקר ועלים דוקרים, המאפשרים לו להגן על עצמו מפני לפיתה חזקה או משיכה שאינה עדינה .כך גם האדם המאוזן מסוגל להגן על עצמו כשהאחר לא מספיק מכוון אליו .שימו לב ,כשלוקחים את פרותיו של ה'דקל' הוא דוקר .הוא לא מרגיש שהנתינה בתוך המשפחה 5 חונקת אותו ,הוא מסוגל לתת -אך במידה .פעמים רבות אנשים נותנים אך לא מרגישים את הסיפוק שהיו צריכים לחוש .הם מרגישים כאילו לקחו מהם ,או שהם נתנו אך לא באמת חפצו בנתינה זו. אולי הם חששו לאכזב את האחר? אולי הם חששו לתת מקום לעצמם? במקרים רבים ,רק איזון אמיתי מוביל לנתינה אמיתית ,הענקה שתמיד חייבת להיות בגבולות הטעם הטוב. מסר הדקל :אימא טובה ,כבר אמרו זאת מזמן ,היא אימא שלא רק נותנת ונותנת ללא גבול ומידה .עם זאת עדיין הרבה מאוד אימהות מסתובבות בינינו בתחושה עמוקה של אשמה .הבה נלמד מהדקל :הוא אינו מנחש מה אתה רוצה, ואינו נותן את מה שאין ביכולתו לתת .אימא טובה היא אימא מכוונת ,אימא שבודקת 'למה הילד שלי באמת זקוק'. בעבודה או בחברה ה'דקל' המצוי הוא בעל אישיות שהיא כלי מלא ,היא משאירה חותם ,יש לה גם חוץ וגם פנים, והסביבה בהחלט מודעת לכך שהיא מסוגלת להגן על עצמה. המלצה לטיפוח :הדקל זקוק ליד מכוונת שמשלבת בין האני לאחר ,בין נתינה לקבלה. אזדרכת: מאחורי הפרחים הסגלגלים הסתכלתי עליה ,אזדרכת מצויה ומקובלת/ ענפיה מכוסים בתפרחת נאה וסגלגלת /ופרותיה הכדוריים נושאים בחובם רעלת /אך הנה ,בגרעין הקשה הפנימי ,נמצאת גם נמצאת התועלת/ משחילי המחרוזות ייצרו ממנו דוגמה מהוללת /אך, הביאו בחשבון מראש ,אל בהלת! /חרקים קטנים מכרסמים בגזע ,אכילה ִאטית ומזדחלת /על כן פעמים רבות ,כשהרוח משתוללת /תיפול האזדרכת ארצה מוכה ונחבלת /במשפחתה שמונה מאות זנים שונים /אך רק בהודו מולדתה בסגולותיה הרפואיות מאמינים /ועוד נקודה אחת מעניינת, עם הרבה מאוד תוחלת /דווקא אחרי כריתה, תשגשג האזדרכת בצמיחה מחודשת. אסתי הכט סמט מ'כישורים לחיים' מאמינה ב'איש האזדרכת': סוג האישיות :אדם שחזותו מתעתעת .יפה מבחוץ אך עמום בפנים .אבל בכל זאת ...עמוק עמוק בנקודה הכי פנימית שלו 6בתוך המשפחה דשן למחשבה: "כדאי לדעת" ,מדגישה שרון מושקוביץ, "שבניגוד לעצים הרי שלאדם יש בחירה ,וגם אם לעתים נדמה לו ש'אין מה לעשות' ו'זה אני', הרי שהוא יכול לבחור ולנוע בין העצים בהתאם לנסיבות .ייתכן שלפעמים הוא יהיה זקוק לעבודה קשה ,ואולי גם לעזרה (מקצועית) ,אבל הדבר אפשרי ,ועוד איך! "היכולת של האדם להיות גמיש ולא מקובע, היא היא המאפשרת לו חיים נעימים וטובים יותר". תעשייתי את קליפת הגזע .ובחינוך ובהורות ,יפה שעה אחת קודם .כדי שחלילה לא ייפול פתאום העץ תחתיו. עץ הזית: השורשים והטעם יש לו נפש יפה ומעודנת .שווה לעמול ולקלף על מנת להגיע לדבר האמיתי. בחיי היום יום :אנשי 'האזדרכת' אלו אותם טיפוסים שרואים אותם תמיד בצד של הנתינה ,החסד והאנושיות .הם יארגנו גמ"חים בישיבה ופעילויות חסד בשכונה ,הן יהגו תורנויות של עזר ליולדת ועוד .תמיד כשמבחינים בהם הם באמצע פעילות הרואית ומרגשת... אלא שלא תמיד ברורים לנו המניעים לפעילותם .האם האישה הזו נהנית להיות תמיד בעמדת הנותנת ,או שמא מקומה בהיררכיה הזו מחמיא לה? ואולי דווקא תחושת העליונות היא שמפעילה את הבחורצ'יק הנחמד ללמוד עם בחורים חלשים הימנו? האינטרסים לא בהחלט טהורים כפי שהם מצטיירים. ניקח לדוגמה את השכנה בעלת הניסיון שעוזרת לשכנתה הצעירה לתפקד בבית כבר שנה שלמה .האם לא כדאי להפוך את העזרה ללמידה? וכמו שאמר החכם' :לא מספיק לתת דגים למי שאינו יודע לדוג ,החכמה היא לתת את החכה ביד וללמד לדוג'. אבל גם כאן ,שווה לקלף את המעטפת החיצונית המבלבלת ,כדי להגיע לרבדים הפנימיים ביותר של 'איש האזדרכת' .אין ספק כי גרעין האישיות בפנים ,זה שעטוף באינטרסים וטובות הנאה שונות ,יסודו חיובי .כי אלמלא היה איש האזדרכת טוב מטבעו ,הרי שלא הייתה נתינה ,לא היה חסד ,וודאי שלא היה חשוב לו להשביע את רצון זולתו. תנאי קיום :אפשרו לאזדרכת להביע את עצמה .ראשית ,כי החברה נהנית מהנוכחות שלה ,ובכל מרקם חברתי שיהיה זקוקה החברה לפחות לשני 'אנשי אזדרכת' .אלו שנראים ומרשימים ,והכריזמה שלהם מושכת... והסיבה השנייה ,אתם יודעים ...מתוך שלא לשמה יבוא לשמה .אף אם המניעים השטחיים הם אנוכיים או 'מורעלים', יום אחד הם עשויים להיות אמיתיים וטהורים ,נטולי אגוצנטריות ,כמו 'הכוכב' הפנימי של פרי האזדרכת ,ורק מי שטרח להאמין ולפצח ,חשף את האמת הזו והוציאה לאור. מסר האזדרכת :לפעמים דווקא מי שיפה מרחוק ,הוא רחוק מלהיות יפה (מבפנים) ,אבל הלימוד החשוב שבעתיים הוא מה שאמרו לנו חכמינו זיכרונם לברכה" :אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" .יש תפרחת סגלגלה ומרהיבה ,אך פרותיה רעילים .ויש פרות רעילים שהגרעין הפנימי שלהם יקר ועתיר ערכים .וד"ל. המלצה לטיפוח :כל הזמן להיות עם יד על הדופק ,לשים לב שאין חרקים קטנטנים ובלתי נראים שמכרסמים בשקט צפיתי ממושכות בעץ העתיק /מאות שנים מגוריו לא העתיק /את פרותיו אוכלים לאחר המסיק /ושמן זית משובח ,על ידי הכבישה נוכל להפיק /שימושיו רבים המה לגילוף ,חפצי נוי ועץ להסיק /צבעו ירוק עד ,ללא מתום ופסיק /וגידולו במטעים מסודרים ,באחריות המעסיק/... ארצות מזרח התיכון הן מקורו הקלאסי /וחשיבותו כה כלכלית ,כך אפשר להסיק. שרון מושקוביץ מ'אחיה' מאתרת את טיפוס ה'זית': סוג האישיות :הזית מקביל לסגנון אישיות רוחנית וייחודית. עץ הזית יש לו שורשים עמוקים וחזקים .כך גם האדם הרוחני מחובר לשורשים המשפחתיים ובוודאי לשורשים הרוחניים .עץ הזית נותן פרי ,אך עליו לעבור תהליך כואב כדי שיופק ממנו המיוחד שבמינים -השמן .כך גם האדם הרוחני הוא קטן ועניו ,אך הוא עתיק ורציני ,ומפיק תוצרת מיוחדת שאינה מתערבבת. בחיי היום יום :האדם בעל האישיות הרוחנית מסוגל לתת ,אך רק למי שיכול להמתין בסבלנות עד תום התהליך -אדם שמבין ורואה את הנולד ויכול לדחות את ה'כאן ועכשיו' .זה אדם שבחברה הכל רואים עד כמה עניו הוא באמת ,עד כמה הוא ייחודי ,עד כמה הוא מחובר לשורשיו. זהו הורה בעל תבונה שמבין שתהליך של גידול הילדים כרוך בהרבה סבל, עמל ויגיעה ובוודאי בהשקעה ,אך מסכת זו אינה לשווא ,אלא כדי שבסוף יופק המיוחד שבמינים -הילד שהוא מצפה לו .הרבה הורים אומרים שבחינוך צריך סבלנות ,וכדי להבין את מהותה של המילה יש להתבונן בה ולשים לב ששורשה הוא ס-ב-ל .כלומר ,סבלנות היא היכולת של ההורה לשאת את הסבל. למשל ,כשהילד מאוד כועס או מאוכזב ההורה מיד חש זאת ,אך השאלה היא אם הוא מסוגל לסבול ,לשאת ובלשון הפסיכולוגיה 'להכיל' את הרגשות השליליים, לכבד אותם כדי שהילד יחוש שיש משמעות למה שהוא חווה .כלומר במקום לשאול" :בשביל מה את כועס?" הורה סבלן יאמר" :אני רואה שאתה כועס ,חשבת שנלך יחד היום והתאכזבת". תנאי קיום :גם ביחסי עבודה עובד שהוא מקביל לעץ הזית הוא עובד שמבין שאי אפשר 'לקטוף ולאכול' ,כלומר עליו לעבוד ,לעמול ,להעמיק ,והוא מוכן להתאמץ כדי להגיע. מסר הזית' :המתנה' לשון 'מתנה' .פעמים רבות כדי לקבל משהו ראוי ,מתנה טובה מבית גנזיו של הקדוש ברוך הוא ,נדרש האדם להמתין ,לייחל ולעמול .כי רק אחרי מסיק ,כתית וכתישה מופק שמן הזית-זך המשובח שבכל השמנים. המלצה לטיפוח :הזית זקוק לאורך רוח ,לסיפוק הצרכים הרוחניים שלו וכן לשורשים סביבתיים ומנטליים עמוקים. בתוך המשפחה 7
© Copyright 2024