ספר בימוי

‫‪1‬‬
‫מאת ובביצוע‪ :‬עדי ברזילי ‪ ,‬נופר דניאלי ‪ ,‬גל חצרוני ‪ ,‬גילי חיון‪,‬‬
‫נועה נחמני‪ ,‬טל רייסברג ‪.‬‬
‫במאי\ת וכוריאוגרף\ית‪ :‬עדי ברזילי‪.‬‬
‫מפיק\ה‬
‫ודרמטורג\ית‪:‬‬
‫נופר דניאלי‪.‬‬
‫מוסיקה מקורית‪:‬‬
‫גל חצרוני‪.‬‬
‫תפאורן\ית‪:‬‬
‫נועה נחמני‪.‬‬
‫מעצב\ת תלבושות‪:‬‬
‫גילי חיון‪.‬‬
‫תאורן\ית‪:‬‬
‫טל רייסברג‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תקציר המופע‪:‬‬
‫משפחתו של מייקל מארגנת לכבודו טקס אזכרה מכובד וחגיגי‪.‬‬
‫על האירוע אחראים אמו רבקה‪ ,‬דודו דובי‪ ,‬אחותו יסמיניש וחברו הטוב פלג‪.‬‬
‫שולחן הכיבוד עמוס בורקסים‪ ,‬פירות קטופים ושטופים‪ ,‬שתיה קלה ולידם‬
‫אורגנית ופח‪ ,‬וכדי שלא יהיו טעויות לוח‪ -‬הזמנים כתוב שחור על גבי לבן על גבי‬
‫בריסטול‪.‬‬
‫אלא שלא מדובר באנשים שבאמת מסוגלים לתפעל אירוע כזה‪ ,‬בטח לא יחד‬
‫ועוד מול קהל האורחים‪.‬‬
‫זהו למעשה טקס זיכרון שמשתדל כל כך להיות נורמלי‪ ,‬אך מאבד שליטה‬
‫והופך למגוחך ופרוע‪.‬‬
‫מייקל היא סאטירה על טקסי‪-‬זיכרון ועל אירועים משפחתיים שאיבדו את הצפון‪,‬‬
‫נושא שאין ישראלי שלא מכיר מקרוב‪.‬‬
‫מדובר בקומדיה מצחיקה ותוססת ‪ ,‬על משפחה משונה ומאוד ישראלית‬
‫באופיה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫תפיסת הבמאית בהצגה באה לידי ביטוי בהצגת עליבות החיים‪.‬‬
‫הבמאית רוצה לשדר ולהעביר לצופים את הרדידות והשטחיות שיש בחברה‬
‫הישראלית אף במקרים קיצוניים כמו המוות‪.‬‬
‫בהצגה‪ ,‬הסובבת סביב אזכרתו של מייקל והמשתתפים בה‪ ,‬ניתן לראות איך‬
‫מקורביו דואגים לאינטרסים האישיים שלהם ושומרים גם על קור רוח וחוסר‬
‫מודעות ורגישות למצב‪.‬‬
‫המוות הינו נושא עדין וכואב לכל אחד שלצערו חווה מקרה כזה או אחר‪ ,‬ולאבד‬
‫בן אדם זוהי לא חוויה פשוטה ואף כואבת ואכזרית‪ ,‬אך בהצגה שלנו רואים‬
‫מסרים של ציניות וחוסר מודעות עצמית או למצב עצמו‪.‬‬
‫מייקל הינו סאטירה על טקסי‪-‬זיכרון ועל אירועים משפחתיים שאיבדו את הצפון‬
‫ויצאו מכלל שליטה ואף הפכו להיות מגוחכים ועלובים על מדי‪.‬‬
‫בהצגה לא באים להציג דווקא את הרוע של האנשים המשתתפים באזכרתו‬
‫ונוטים להתעלם מהנושא העיקרי שהתכנסו לכבודו‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬יש תחושה של‬
‫הבנה כי מדובר באנשים טובים שמתקשים להתמודד עם מצבים קשים ואפילו‬
‫יש הסכמה נסתרת עם התנהגותם כמו מצב כלכלי שמראה קמצנות מצד אחד‬
‫אך גם יכול להראות שיש לקחת דברים בפרופורציות‪.‬‬
‫תפיסת הבמאי של העליבות והרדידות בחברה הישראלית באה לידי ביטוי בכך‬
‫שהאזכרה מתנהלת במתנ"ס ‪ ,‬מקום עלוב לערוך בו אזכרה ואף קצת מעורר‬
‫זלזול וחוסר כבוד במעמד המצב‪.‬‬
‫דרך תפאורה מאוד סימלית ולא מושקעת‪ ,‬כגון‪ ,‬שולחן ועליו כיבוד כמו שתייה‬
‫ובורקסים‪ ,‬שולחן נוסף ועליו הקלידים של פלג‪ ,‬מזרון השוכב על הרצפה וכו‪..‬‬
‫דבר המראה כי האזכרה לא שונה מכל אירוע אחר ואפילו עלובה מאוד ואין לה‬
‫חשיבות שונה ומיוחדת כלשהיא‪.‬‬
‫דרך תאורה‪ ,‬ישנה במהלך המחזה תאורה פשוטה ולא מוגזמת המשרתת את‬
‫האווירה של המתנ"ס ועוזרת ליצור את הרגשת העליבות באוויר‪ ,‬גם במקרים‬
‫שיש ריקודים או הופעה‪ ,‬התאורה שומרת את מצבה כפשוטה ולא מוגזמת מדי‬
‫למען שירות האווירה ולמען כך שלא יהיה שינוי באופן קיצוני‪.‬‬
‫דרך הטקסט כמובן וצורת המשחק של השחקנים‪ ,‬המשדרים חוסר מודעות וכל‬
‫אחד מהם מתרכז במטרה שהוא שומר\ רוצה לעצמו ואף אחד מהם לא שם‬
‫לרגע את רגשותיו בצד ומתמקד יותר מדי במייקל‪ ,‬יש תחושה שהאירוע משרת‬
‫את האינטרסים האישיים של כל אחד מהמשתתפים בו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ 8‬השאלות על הדמות‪:‬‬
‫מייקל זלצמן‪:‬‬
‫הדמות הראשונה הינה מייקל‪.‬‬
‫מייקל הינו הבן של רבקה ואח ליסמיניש‪ ,‬אחיין לדובי והחבר הכי טוב של פלג‪.‬‬
‫מייקל נפטר לפני כמה שנים ומאז משפחתו וקרוביו עורכים לו כל שנה טקס‬
‫מכובד וחגיגי לזכרו‪.‬‬
‫מייקל מוזכר רק מעצם הדיבורים והסיפורים שמספרים קרוביו במהלך אזכרתו‬
‫אך למרות זאת‪ ,‬יש חוסר מודעות לאופי הייחודי ולהבנה אמיתית של מי הוא‬
‫מייקל ומי היה באמת מפני שלמרות שהוא הנושא המרכזי והסיבה להתכנסות‬
‫המשפחה‪ ,‬יש נטייה לסטות מהנושא ולהתמקד בנושאים טיפשיים ופחות‬
‫חשובים‪( .‬כגון‪ ,‬פלג מתעסק ברצון שלו לאכול בורקס אדמה במהלך כל‬
‫האירוע‪)..‬‬
‫רבקה זלצמן‪ :‬נופר דניאלי‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪.1‬מי אני? (שם‪ ,‬גיל‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬מקצוע‪ ,‬נק' ציון חשובות בחיי‪ ,‬קווי אופי‪,‬‬
‫אמונות וערכים)‪.‬‬
‫אני רבקה ז"לצמן ‪ ,‬בת ‪. 52‬‬
‫בת לאיקאה ‪ ,‬אחות לדובי ‪ ,‬אם ליסמניש‪.‬‬
‫גר אצלנו בבית פלג שהיה החבר הכי טוב של מייקל ‪.‬‬
‫ההתנהגות שלי ‪ ,‬אני מתנהגת בצורת ריבוע ‪.‬‬
‫כלומר כל הטקס ומהלכו צריך לעבור דרכי ולקבל אישור שיקרה על הבמה ‪.‬‬
‫אני הולכת על פי מה שרשום בלוח שנמצא מאחורי ועל פי הכתוב‪.‬‬
‫אי אפשר לשנות זאת ‪ ,‬כשאשר זה משתנה אני מתעצבנת ‪.‬‬
‫אני שתלטנית ‪ ,‬כלומר אני מנהלת את הטקס ולא אף אחר !!‬
‫אני מדברת לרוב ואם משהו לא מוצא חן בעייני אני עוצרת ‪.‬‬
‫אמא שלי ‪ ,‬איקאה ‪ ,‬אוהבת יותר את אחי ‪ .‬דובי‬
‫ואני מרגישה את זה ‪ ,‬ולכן נוצר יריבות בין איקאה לרבקה‪.‬‬
‫אני בקושי מדברת איתה ומתרחקת ממנה כמה שאפשר‪,‬אפילו לאזכרתו של‬
‫מייקל לא הזמנתי אותה‪.‬‬
‫את יסמניש ביתי אני אוהבת מכול הלב ‪ ,‬ודואגת לה מאד‪.‬‬
‫אני אוהבת את פלג ולאחר מות מייקל ‪ ,‬פלג עבר לגור איתנו‬
‫אני דואגת לו כמה שאפשר ‪ .‬כמו בן בשבילי‪.‬‬
‫דובי אחי גר איתנו בבית ‪( ,‬הוא מין הבעל שלי – תחליף הבעל)‬
‫‪5‬‬
‫‪ .2‬מהו הזמן? (המאה‪ ,‬השנה‪ ,‬העונה‪ ,‬היום‪ ,‬הרגע‪ ,‬אירוע המסמן זמן (לדוג'‪:‬‬
‫ארוחה קודמת‪ ,‬נסיעה וכו')‪.‬‬
‫בשנות האלפיים שנת ‪ , 2011‬תקופה מודרנית ‪,‬הזמן החופש הגדול מתקיימת‬
‫האזכרה כמו בכול שנה בתאריך ‪11.8‬‬
‫‪ .3‬מהו המקום? (ארץ‪ ,‬עיר‪ ,‬אזור‪ ,‬שכונה‪ ,‬בית‪ ,‬חדר ספציפי‪ ,‬מקום ספציפי‬
‫בחדר)‪.‬‬
‫המקום הוא בעיר חיפה במתנס השכונתי בנווה שאנן ‪.‬‬
‫שכונה ממוצעת שבה בחרו לקיים את האזכרה השנתית של מייקל שבו‬
‫מקיימים אירוע מכובד עם אורחים רבים ‪ ,‬כיבוד קל ‪ ,‬הופעות מיוחדות ומגוונות‪.‬‬
‫הכל בשביל לקיים את זיכרו של מייקל ‪.‬‬
‫בנוסף אנו חוגגים גם את יום הולדתה של יסמניש !!‬
‫‪ .4‬מה מקיף אותי? (נוף‪ ,‬רהיטים‪ ,‬קולות‪ ,‬ריחות‪ ,‬צבעים‪ ,‬תחושות‪ ,‬אנשים ומה‬
‫יחסי לכל מה שמסביב)‪.‬‬
‫הבמה מלאה בכל מיני דברים שקשורים לאזכרה ‪ ,‬מיקרופונים ‪ ,‬כיבוד ‪ ,‬לוח‬
‫זמנים ‪ ,‬שולחן כיסאות ‪ ,‬אורגן‪ ,‬מזרונים ‪.‬‬
‫האנשים שמקיפים אותי – איקאה‪,‬דובי‪,‬יסמניש ‪ ,‬סלמי ולבסוף גם זמרת אורחת‬
‫לכבוד יום הולדתה של יסמיניש‪.‬‬
‫‪ .5‬מהן הנסיבות המוקדמות? (מה הביא אותי לעשות את מה שאני עושה‬
‫כרגע‪ ,‬מה היה הטריגר‪ ,‬למה אני מוכרח‪/‬ה לפעול עכשיו – מהי הדחיפות)‪.‬‬
‫הסיבה לכך שמתקיים טקס זה ‪ ,‬זה מייקל המת‪.‬‬
‫כולם באים להראות נוכחות ולהראות כי מייקל היה חשוב למשפחה עצמה‪.‬‬
‫מהחבר הכי קרוב עד לסבתא הרחוקה‪.‬‬
‫אני מפוקסת במטרה שלי להצליח לקיים גם יומהולדת וגם אזכרה בו זמנית!‬
‫אני מנסה להשתלט כמה שאפשר ומנסה להיות מרכז האירוע למרות הכל ‪..‬‬
‫‪ .6‬מה אני רוצה? (מהי מטרתי‪ ,‬מה אני רוצה להשיג מהסובבים אותי?)‪.‬‬
‫המטרה שלי היא שהכל אלך כפי שאני רוצה‪,‬שכולם יהיו קשובים לי ויקשיבו‬
‫להוראות שנתתי בתחילת האירוע ‪ ,‬לפני שהתחיל ‪.‬‬
‫אני לא רוצה לשנות שום דבר ממה שהחלטתי ולא אוהבת שמשנים לי דברים‬
‫שהחלטתי‪.‬‬
‫אני רוצה שדובי יהיה לצד שלי ובמקום זה הוא מוכיח לי שגם הוא רוצה להיות‬
‫מרכז הבמה ואני מנסה כמה שפחות לתת לו ‪.‬‬
‫אני רוצה שכולם יתנו לי את הבמה ויבינו שאני השולטת‪.‬‬
‫‪ .7‬מהו המעצור ‪ /‬המכשול שלי? (מהם המכשולים הפנימיים המונעים ממני‬
‫להשיג את מטרתי ‪-‬‬
‫פחדים‪ ,‬חששות‪ ,‬התלבטויות‪ .‬מהם המכשולים החיצוניים – סביבה‪ ,‬חברה)‪.‬‬
‫המכשולים שלי הם שרוב המשפחה הולכת לפי איך שהם רוצים ולא לפי איך‬
‫שאני חושבת לנכון ‪ ,‬הם מקשים עלי ולא נותנים לי ללכת לפי הספר ‪ ,‬לפני מה‬
‫שהחלטתי לפניכן ‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אני חושבת שאני זאת שצריכה להחליט מה יהיה האלה ואיך יתרחש הטקס אך‬
‫חברי ‪ ,‬המשפחה ‪ ,‬מראים לי כי אפשר לשנותו ולא הכל כפי שאני מחליטה‪ .‬ולכן‬
‫גורמים לי למכשול ולתסכול מה לא בסדר איתי ואיתם ‪.‬‬
‫‪ .8‬מה אני עושה כדי להשיג את מטרתי? (פעולות שאני עושה בדרך למטרה‪,‬‬
‫ובדרך להסרת המכשולים בטווח הארוך ובטווח הקצר)‪.‬‬
‫אני קובעת לוח זמנים ‪ ,‬שמה אותו מול כולם שכולם יבינו ויראו כי הולכים על פי‬
‫הלוח הקיים !!! אני מידי פעם מוחקת מה שעברנו ומבקשת מיסמיניש שתעזור‬
‫לי בכך ‪.‬‬
‫אני מוכיחה להם ומנסה להוכיח להם כל פעם מחדש מי השלטת באירוע ובכלל‪.‬‬
‫אני מחליטה מתי כל דבר יהיה ומתי כל דבר יגמר ‪ ,‬רוצה שילך כמו שצריך בלי‬
‫שום הפרעה וזה רק גורם ליותר ויותר הפרעות‪.‬‬
‫‪ .9‬מהפנים לחוץ ‪:‬‬
‫מצאתי נקודות ביני לבין הדמות ‪ ,‬רבקה‪,‬זאת אומרת אני באישיות שלי מאד‬
‫דאגנית ומאד שתלטנית כשצריך אז לקחתי את זה לדמות של רבקה לזה‬
‫שהחשיבה שלה ריבוע ושתלטנית בצורה מוגזמת ‪.‬‬
‫בנוסף אני מראה נוכחות גדולה על במה ואיפה שיכולה לדחוף את עצמי ולעמוד‬
‫באמצע במרכז העניינים ובמרכז התשומת לב‪.‬‬
‫מהחוץ לפנים‪ -‬תלבושת ‪ ,‬התלבושת עזרה לי להכנס לדמות מהר יותר ממה‬
‫שחשבתי ובנוסף הקול הצעקני שלי שעזר לי להפוך להיות שתלטנית יותר‬
‫ולהכנס לצורת ריבוע יותר ‪.‬‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק ב'‪:‬‬
‫‪ .1‬התנהגות פיזית ‪ :‬התנהגותה של רבקה לחוצה ושתלטנית אני מתנהגת‬
‫בצורת ריבוע ורוצה שהכל ילך כפי שאני מחליטה ‪.‬‬
‫אני מתחילה את ההצגה עם הקהל בודקת איפה האורחים ומלחיצה אותי ואת‬
‫כל הסובבים אותי ‪.‬‬
‫אני מדברת עם ידיים אני כל הזמן זזה ממקום למקום יורדת לקהל חוזרת‬
‫לבמה מנסה שהכל יתקתק בדיוק כמו שאני רוצה ‪.‬‬
‫גם כשאני על הבמה אני זזה ממקום למקום‪.‬‬
‫‪ .2‬איך הדמות מבצעת פעולות שונות ‪:‬קודם כל אני מתחילה את ההצגה‬
‫מהקהל מבצעת את הכניסה שונה משאר השחקנים ‪.‬‬
‫מכיוון שאני שתלטנית אני מבצעת את רוב הפעולות שקורות על הבמה ובכלל ‪.‬‬
‫‪ .3‬סוד כלשהו‪ :‬מכיוון שההצגה אבסורדית אין לי סוד ‪.‬‬
‫אני לא מסתירה דבר מהקהל ומהסובבים אותי‪.‬‬
‫‪.4‬לבוש‪ :‬אני לובשת שמלה סגולה עם נקודות לבנות ‪ ,‬נעלי עקב שחורות ‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫משקפים והשיער שלי אסוף בגולגול ‪.‬‬
‫אני מכבדת את מייקל ולכן מרגישה צורך להתלבש בלבוש פחות שמח משל‬
‫שאר השחקנים ‪ ,‬אני מתאימה את הלבוש לאזכרה‪.‬‬
‫‪ .5‬אביזר הראשי שלי‪ :‬מיקרופון ‪ ,‬אני מרגישה צורך להשתלט על כל מה שקורה‬
‫ולכן מחזיקה במיקורופן ונמצאת לידו כמה שאפשר‪.‬‬
‫זה נותן לי להרגיש שאני מרכז הבמה ‪ ,‬כמו שאני אוהבת‬
‫ונותן לי להוכיח לעצמי ולאחרים שיש לי מה לתת בזכותו‪.‬‬
‫‪ .6‬מגע עם הדמויות האחרות‪ :‬אני מפעילה את הקהל כמה שאני יכולה ‪,‬‬
‫נמצאת לידו רוב ההצגה ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אני נוגעת מלא ביסמניש ‪,‬בדובי ‪,‬פלג ובסלמי ‪ ,‬רק באיקאה ‪ ,‬אימא שלי‬
‫‪ ,‬נמנעת מלהגיע איתה למגע ‪.‬‬
‫‪ .7‬קולות‪ :‬אני רוב ההצגה מדברת בקול גבוה ‪ ,‬צעקני ‪,‬‬
‫ולפעמים כאשר נזכרת בדברים של העבר ‪ ,‬על מייקל יסמניש ‪,‬‬
‫משנה את קולי לקול רגוע ונינוח ‪.‬‬
‫‪ .8‬הבעות פנים ‪:‬‬
‫בהצגה מייקל יש הרבה מימיקה ‪ ,‬כל אחד מהשחקנים מבצע הבעות פנים‬
‫שונות ומוגזמות כמה שיותר ‪ ,‬כאשר יסמניש לוקחת את המיקרופון מרבקה‬
‫ומתחילה לדבר אני ודובי מסתכלים עליה בצורה מוזרה‪.‬‬
‫כאשר אני שרה וכאשר אני נמצאת ומחזיקה את המיקרופון אני מגזימה‬
‫בפרצופים ומראה נוכחות ליד המיקרופון כמה שאפשר‪.‬‬
‫דובי זלצמן‪ :‬טל רייסברג‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1‬אני דובי בן ‪ 46‬אח של רבקה דוד של מייקל והבן של איקאה קזנובה אני‬
‫עובד במפעל טקסטיל כל שנה עוזר לאחותי רבקה לארגן את טקס לזכרו של‬
‫אחייני מייקל בחור קצת הזוי רב המון עם אחותי רבקה אך מפחד ממנה גם‪.‬‬
‫‪ .2‬תאריך האזכרה של מייקל היא ב‪( 11.8.2011‬קיץ) ‪.‬‬
‫‪ .3‬האירוע בחיפה נווה שאנן במתנס שסגרנו את כולו לאירוע‪.‬‬
‫‪ .4‬אנחנו באולם של מתנס מקיפים אותי האנשים שבאו לטקס הכיבוד הקל‬
‫השולחן בני משפחתי וחברו של מייקל אני מנחה חלק מהטקס וכל הזמן בקשר‬
‫עם אנשים אלה ומדבר על האביזרים "כמו איפה הבורקסים?" "מה כתוב על‬
‫הלוח?" יש לי רק שלוש קירות קיר רביעי שבור יחס עם הקהל למשך כל‬
‫ההצגה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .5‬לפני כמה שנים אחייני מייקל מת ומאז כל שנה אנחנו מארגנים טקס מכובד‬
‫לכבודו הטקס חייב להיות בתאריך המקורי‪.‬‬
‫‪ .6‬מטרתי היא שיעבור טקס מכובד וטוב לזכר מייקל אני מנסה להשיג קצת‬
‫מקום לארגן ולדבר ושקט מהסובבים אותי‪.‬‬
‫‪ .7‬המכשול הפנימי שלי זה שאני מפחד קצת מכל האנשים שבאו לטקס שיראו‬
‫את המשפחה שלי כי הם קצת הזויים מפגרים אני בעצמי מפחד לעמוד מול‬
‫קהל מתבייש יחד עם זאת אני מפחד מאחותי רבקה שמונעת ממני לדבר‬
‫ונכנסת לי לדברים וכשאני כבר מדבר אז היא צועקת עליי‪.‬‬
‫‪ .8‬כדי להשיג את מטרתי שהיא לארגן טקס מכובד ולדבר במיקרופון זה שלאט‬
‫לאט אני מקבל בטחון ונעמד מול קהל ומדבר ומקריא שירים למרות שקשה לי‬
‫כי אני קצת מפגר‪ ,‬אני סוף סוף נעמד מול אחותי רבקה ומשתיק אותה קצת כך‬
‫שיהיה לי יותר זמן עם הקהל‪.‬‬
‫‪ .9‬עבדתי בשתי שיטות ‪:‬‬
‫שיטה ראשונה ‪-‬מבפנים החוצה‪ -‬ניסית להתחבר לצד ״המפגר״ שלי הקול הכי‬
‫מפגר שיכלתי למצוא צעדים מגושמים תנועות ריקוד מוגזמות ומוזרות למצוא‬
‫את המבטא קצת היה לי קשה ניסיתי לעשות מבטאים מוזרים עם עצמי ומצאתי‬
‫אחד שבהתחלה לא כל כך הצלחתי להחזיק אותו הרבה זמן אבל עם תרגול אני‬
‫עכשיו מצליח להחזיק אותו כל ההצגה‬
‫שיטה שניה‪-‬מהחוץ לבפנים‪ -‬ראיתי ביוטיוב הרבה סרטונים של ההצגה מייקל‬
‫ניסית לאמץ תנועות שעושים שם את המשחק המוגזם שלהם את הדיבור‬
‫האיטי לדובי יש הרבה פעמים חוסר טקט אז הסתכלתי גם על חברים חסרי‬
‫טקט ואיך להכנס בדיבור בזמנים לא מתאימים יש גם חבר של ההורים שמספר‬
‫בדיחות לא מצחיקות אבל הוא נקרע מהם וגם זה עזר לי בהרבה חלקים‬
‫בהצגה‬
‫בכללי עבדתי עם שתי השיטות הנל הן עזרו לי הרבה וגם עבדנו עם שמונה‬
‫השאלות של סטניסלבסקי (מצורף בחלק א ) וגם זה עזר לי ועבדתי עם זה‪.‬‬
‫עבודה על דמות‪ -‬חלק ב'‪-‬‬
‫‪.1‬התנהגות פיזית ‪ :‬התנהגותו של דובי היא רגועה‪,‬ניתן לשים לב לזה כשרבקה‬
‫שואלת איפה כולם ובלחץ מכל דבר ואילו דובי צוחק ומעביר הכול בקלילות‬
‫ולפעמים אפילו צוחק על רבקה ‪.‬‬
‫ההליכה של דובי מגושמת ‪ ,‬קולו לא תקין – קצת מוזר ‪.‬‬
‫‪.2‬איך הדמות מבצעת פעולות שונות ‪ :‬דרך רבקה ‪ ,‬כאשר אני רוצה את‬
‫המיקרופון ‪ ,‬אז רבקה עושה את העבודה ומעבירה לי אותו דרך יסמניש ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫או שרבקה מצווה עלי לעשות פעולות שונות כמו למהול לסלמה את המים‬
‫במיץ‪.‬‬
‫‪.3‬סוד כלשהו‪:‬סודו של דובי ‪ ,‬הוא שפלג מעצבן אותי זאת אומרת שאני קצת‬
‫"שונא" את פלג מכיוון שפלג נמצא אצלנו קבוע בבית (אוכל לנו מהאוכל‪,‬ישן‬
‫במיטה עם מצעים ולפעמים בלי‪)..‬‬
‫פלג קורא לי אבא כל הזמן מה שפותח פצע שהיה סגור עד עכשו (שאין לי‬
‫אישה וילדים)‪.‬‬
‫‪.4‬לבוש‪ :‬אני לובש חולצה פרחונית על בסיס כחול עם גינס כחול ונעלים כחולות‬
‫מה שמראה את חוסר ההתאמה בלבוש כמו מישהו שלא יצא מהבית המון זמן‪|.‬‬
‫כמו כן ‪ ,‬כחול זה לא צבע לאזכרות ‪ .‬אך עם זאת אני משלב את השמחה עם‬
‫האזכרה (היומולדת של יסמניש שמשולבת עם טקס האזכרה)‪.‬‬
‫‪.5‬אביזר הראשי שלי‪ :‬מיקרופון ‪ .‬שדרכו אני מעביר את הסיפורים שלי ‪ ,‬זכרונות‬
‫ממייקל ‪ ,‬העברת הטקס "כמו שצריך"‪.‬‬
‫המיקרופון עוזר לי לדבר יותר חזק מרבקה ‪ ,‬כי רבקה תמיד מדברת בקול רם‬
‫ושתלטנית ‪.‬‬
‫‪.6‬מגע עם הדמויות האחרות‪ :‬כאשר יש ריקודים אני ורבקה לפעמים רוקדים‬
‫יחד בנוסף אני נוגע ביסמניש מדי פעם ‪.‬‬
‫איקאה ‪ ,‬אמא שלי ‪ ,‬אנחנו בקשר טוב אני הבן המועדף עליה ולכן היא נוגעת‬
‫בי המון ונותנת לי יחס וגם אני לה‪.‬‬
‫‪.7‬קולות‪ :‬קולו של דובי ‪ ,‬קולו מוזר שלא שומעים בדרך כלל ‪.‬‬
‫אני עושה מבטא כדי שיעזור לי להיכנס לדמות של בן אדם קצת מוזר ‪.‬‬
‫‪.8‬הבעות פנים ‪ :‬בהצגה מייקל יש הרבה מימיקה ‪ ,‬כל אחד מהשחקנים מבצע‬
‫הבעות פנים שונות ומוגזמות כמה שיותר ‪ ,‬כאשר יסמניש לוקחת את המיקרופון‬
‫מרבקה ומתחילה לדבר אני ורבקה מסתכלים עליה בצורה מוזרה‪.‬‬
‫סלמה‪ :‬עדי ברזילי‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1‬הדמות בהצגה "מייקל" שאני משחקת‬
‫הינה סלמה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫סלמה היא ערבייה מוסלמית‪ ,‬בת קרוב לגיל ה‪ ,30‬עובדת בניקיון למחייתה‪.‬‬
‫סלמה לא סיימה בית ספר לכן אין לה בגרויות או ידע רב חוץ מהידע השופע‬
‫שלה באוכל המוסלמי‪ .‬היא תמיד חלמה להיות שחקנית ולהופיע במקומות‬
‫מכובדים ואפילו להגיע להוליווד‪ -‬פנטזיית חייה וכנראה תישאר בגדר הפנטזיה‪.‬‬
‫סלמה מאמינה הדוקה של התרבות המוסלמית ומביאה עמה את כל הערכים‬
‫והסמלים של התרבות‪ :‬שירים‪ ,‬מאכלים ‪,‬אמונות ‪ ,‬חגים ועוד‪ ..‬היא מאוד‬
‫מאמינה במשפחתיות ובאהבה ומפנטזת שגם היא תזכה לכך הקרוב‪ .‬היא‬
‫מאמינה בחברות ובכבוד הדדי בין חברים‪ ,‬מאמינה בנימוסין לכן כל כך נעלבה‬
‫מדובי ורבקה שלא הזמינו אותה לאזכרה של חברם הטוב מקל‪.‬‬
‫סלמה בעלת חוש הומור עצמי אבל לא תמיד מודעת אליו ושמה לב כי אנשים‬
‫צוחקים מתגובותיה‪.‬‬
‫‪ .2‬השנה היא שנת ‪ , 2011‬בקיץ בחודש אוגוסט בחופש הגדול‪. 11.8.2011 ,‬‬
‫היום‪ ,‬כאשר מקיימים אזכרה לחברם הטוב מייקל שהלך לעולמו ומארגנים את‬
‫הכיבוד ואת האירוע‪.‬‬
‫‪ .3‬זהו יום בהיר של שמש חמה במדינת ישראל‪ ,‬מקיימים אזכרה לזכרו של‬
‫מייקל חברם הטוב של המשפחה במתנ"ס בעיר חיפה בשכונת נווה שאנן שם‬
‫נערכת האזכרה לכבודו‪.‬‬
‫‪ .4‬מקיף אותי (את סלמה) שולחנות לשם כיבוד וכיסאות לאורחים שבאו לכבד‬
‫את המעמד‪ ,‬מזרון שישמש לקטע היצירתי במהלך האזכרה שהוכן לכבודו של‬
‫המת‪ ,‬במהלך ההצגה כאשר אני דואגת לניקיון ולסדר מצטרפים אלי דובי רבקה‬
‫יסמיניש פלג והסבתא‪ ,‬חבריו הטובים של המנוח‪ ,‬ועוד אורחים שבאו לכבד את‬
‫המעמד ולקחת חלק באירוע‪ .‬בעיקר אני שומעת את רבקה מקטרת ומנהלת את‬
‫כולם ללא לחדול או להפסיק להתווכח‪ ,‬את פלג מנגן ‪ ,‬ובעיקר את המשפחה‬
‫כולה מנסה לשעשע את האורחים שהגיעו‪.‬‬
‫‪ .5‬סלמה היא רווקה וקרובה לשנות ה‪ 30‬בחייה‪.‬‬
‫היא אינה סיימה בגרויות ולכן התקשתה להשיג עבודה מוערכת יותר וגבוהה‬
‫מזו של ניקיון בתים‪ .‬למרות חלומה להיות שחקנית מפורסמת‪ ,‬הרעיון כשל והיא‬
‫מלווה את דובי רבקה ילדיהם וקרוביהם כבר שנים‪ ,‬תוך טיפול מסור של ניקיון ‪,‬‬
‫מנסה להתחבר אליהם ולהיכנס למשפחה בכל דרך ולהידחף כי לא זכתה‬
‫לאחת משלה‪.‬‬
‫הכישלון והאכזבה במהלך חייה מעצמה ובכלל גרם לה להגיע לעבודת הניקיון ‪,‬‬
‫כך בעצם הכירה את המשפחה ואת מייקל לפני מותו המצער ונהיית חלק בלתי‬
‫נפרד מהם‪.‬‬
‫בשל כל אלו כך הגיעה סלמה לנקות באזכרה של מייקל ולהיות חלק מהאירוע‬
‫המצער‪.‬‬
‫‪ .6‬המטרה העיקרית והרצונות של סלמה היא שיכירו בה כאחת מהמשפחה‪,‬‬
‫שיתייחסו אליה שונה ולא כאל המנקה שלהם או אישה זרה שמגיעה לעשות‬
‫את העבודה שלה וללכת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫היא רוצה שיראו בה גם חברה טובה ושיתחברו אליה כמו שהיא התחברה אל‬
‫בני המשפחה עצמה‪.‬‬
‫זוהי המטרה העיקרית העמוקה של סלמה ‪ ,‬וכאשר היא מברברת ומדברת על‬
‫כך שיכלה להיות שחקנית מצליחה בהוליווד במקום לנקות אחריהם כל הזמן‪,‬‬
‫היא רק מנסה למשוך את תשומת ליבם וזהו רק כיסוי לכך שהיא רוצה להישאר‬
‫איתם ושיתייחסו אליה כאחת מהם כי רק ככה היא מרגישה את החום והאהבה‬
‫שמביאה המשפחה‪.‬‬
‫‪ .7‬המעצור\המכשול הגדול ביותר של סלמה זו היא בעצמה‪.‬‬
‫סלמה יכלה לקחת את עצמה בידיים בהיותה ילדה מתבגרת ‪,‬להישאר בבית‬
‫ספר במסגרת החינוכית ולהוציא בגרויות‪ ,‬לנסות אפילו ללמוד משחק ולפחות‬
‫להצליח להשיג עבודה מוערכת יותר עם משכורת יותר גבוהה ומכובדת‪.‬‬
‫סלמה תמיד וויתרה לעצמה ונתנה לאחרים הסובבים אותה את היכולת‬
‫להשפיע עליה ובמיוחד בצורה רעה‪ ,‬כמו שהמורים לא האמינו בה או חבריה‪,‬‬
‫כמו שמשפחתה מזלזלת בכך שתמצא עם מי להתחתן בשל היותה "זקנה"‬
‫כבר‪.‬‬
‫סלמה מתקשה להסתדר עם מסגרות וקשה לה אם היא לא מקבלת מידה של‬
‫תשומת לב ועושה הכל בשביל לקבל אותו אך נכשלת בכך שלא מוצאת את‬
‫עצמה במקומות הנכונים או מנסה לשנות זאת‪ ,‬אלה מנסה להשיג את מה‬
‫שהיא רוצה ממקומות שהיא לא באמת צריכה בחייה‪.‬‬
‫‪ .8‬מה שיעזור לסלמה להתגבר על המכשול זה אם היא תחליט לקחת את‬
‫עצמה בידיים‪ ,‬ללכת ולהתחיל ללמוד ‪,‬להשלים בגרויות ולעשות הכל כדי לצאת‬
‫מעבודת הניקיון וחסרת עתיד‪.‬‬
‫סלמה צריכה להתגבר על הקושי שלה וללמוד להסתגל‪ ,‬להיות אחראית ולממש‬
‫את האהבה שלה לזוגיות ומשפחה אם תמצא חתן ראוי‪.‬‬
‫אם היא תתקדם בחייה ותעשה עם עצמה משהוא מעבר לניקיון וקיטורים כל‬
‫היום על איך חייה יכלו להיראות אילולא כך וכך‪ ,‬תתחיל להבין שכל זה לא בא‬
‫לבד או ברגל ונדרשת עבודה קשה ומאמץ‪ ,‬רק אז היא תוכל למצוא את עצמה‬
‫באמת ולהוכיח את עצמה ואת כישוריה מלבד לקרצף לשפשף ולצחצח בתים‬
‫בעבודת הניקיון‪.‬‬
‫‪ .9‬עבדתי על הדמות של סלמה לפי שיטת סטניסלבסקי ‪ ,‬שיטה שבאה לידי‬
‫ביטוי ומשרתת את העבודה על הדמות בהמון קומדיות ‪:‬‬
‫מבחוץ לבפנים בעיקר – אימצתי תכונות ומאפיינים של העדה המוסלמית כמו‬
‫הלבוש המייחד אותם (כאפיות ולבוש מאוד צנוע)‪ ,‬רציתי שההתבטאות של‬
‫סלמה כשהיא מתרגזת תיהיה בוטה לכן לקחתי את ההתבטאות הגסה של‬
‫קללות שונות במבטא הערבי ובשפה‪ .‬חוץ מכך שסלמה מייצגת ערבייה‬
‫מוסלמית‪ ,‬רציתי שהדמות שלי תתאפיין בכך שהיא קצת סתומה ולא מבינה‬
‫עניין רב והשכלה‪ ,‬לכן אימצתי הליכה מוזרה‪ ,‬רעידות פתאומיות בידיים כל פעם‬
‫כשדברים שונים מרגשים אותה גם אם הם לא כל כך מרגשים כדי להקצין את‬
‫‪12‬‬
‫הדמות שלי ולהביא לידי ביטוי בכך שהיא מוזרה ואף גם טיפשה ‪ ,‬חסרת‬
‫השכלה וידע נרחב ‪.‬‬
‫מבפנים לבחוץ‪ ,‬ניסיתי למצוא תסכולים ואכזבות שעברתי בחיי כדי להזדהות‬
‫עם הדמות הכושלת של סלמה שלא הגיע להצלחה עד כה בשלב זה בחייה‪,‬‬
‫ניסיתי לשדר את התסכול ולחשוב איך היא יכולה להתעלם מהמציאות ולהמשיך‬
‫לזרוק הערות ציניות ולשמור על שמחת חיים‪ ,‬וכך שיניתי את גוון הקול שלה‬
‫כשהיא מאוכזבת או כשהיא שמחה‪ ,‬את ההתלהבות שלה מדברים טפשיים‬
‫וחסרי חשיבות בשביל להתעלם מהמציאות ומהאמת הכואבת‪.‬‬
‫התחברתי לדמות של סלמה מכיוון שהדמות שלה מאוד דומיננטית בהצגה‬
‫למרות שהיא הכי רחוקה מלהיות משפחה בשביל מייקל‪ ,‬סלמה מצחיקה‬
‫ומוסיפה המון צבע להצגה ויש לה שמחת חיים טיפשית למרות שהיא לא הגיעה‬
‫למקום כל כך מוצלח בחיים שלה‪.‬‬
‫לפעמים כשאתה נופל אתה מרגיש לא מוצלח‪ ,‬ושואל אותך המון שאלות כמו‬
‫אם לא הייתי פה אז אולי היה קורה אחרת‪ ...‬לפעמים אתה יכול גם להרגיש הכי‬
‫שונה והכי דחוי למרות שאתה נמצא הכי קרוב והכי בסביבה וזה לא מבחירתך‪.‬‬
‫לשחק את הדמות של סלמה היה מאתגר לפני הכל כי צריך לשמור על המבטא‬
‫לאורך כל המופע ולהשתפר אחרי כל חזרה כמה שאפשר‪ ,‬נהנתי מהאתגר‬
‫ונהנתי לשחק את סלמה בכל רגע‪.‬‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק ב'‪:‬‬
‫‪ .1‬התנהגות פיסית‪ -‬לסלמה התנהגות פיסית רבה על הבמה‪ .‬תפקידה הוא‬
‫לנקות ולטאטא את הבמה ולדאוג לסדר ולניקיון‪ -‬לשם כך מעסיקים אותה‪ ,‬לכן‪,‬‬
‫על פעילותיה להיות למען הניקיון כמו לטאטא‪ ,‬לסדר את השולחן‪ ,‬לסדר את‬
‫הצלחות ולדאוג שלא יהיו פירורים על הרצפה מהכיבוד‪ .‬ברמה הפיסית‪ ,‬סלמה‬
‫מאוד קפצנית ומלאת שמחה חיים לא מובנת וברורה‪ ,‬כל פעם שיש שיר סלמה‬
‫מתחילה לקפץ ולרקוד תנועות מגוחכות עם בני המשפחה‪ .‬כאשר היא‬
‫מתרגשת‪ ,‬היא נוהגת להרעיד את ידיה ללא הפסקה לחייך ולדבר המון‪.‬‬
‫העבודה הפיסית של סלמה מוסיפה ומייחדת את אופיה הדומיננטי בהצגה‬
‫ומבדילה את התנהגותה משאר בני המשפחה אך גם מקרבת ‪.‬‬
‫‪ .2‬הדמות מבצעת פעולות שונות בכך שכל פעם כשהיא חולמת בהקיץ על‬
‫חלומותיה והפנטזיות הפרועים שלה היא מתנתקת מהמציאות באמצעות‬
‫הבעות פנים ומעיפה את המטאטא מידיה‪ ,‬אך כאשר מתנפץ החלום והיא‬
‫נדרשת לחזור לטאטא‪ ,‬סלמה מקבלת סטירה בעצם שמחזירה אותה למציאות‬
‫המרה והכואבת‪ ..‬הפעולות השונות שסלמה עושה על הבמה כמו לנקות‬
‫ולשמור על הסדר‪ ,‬מעידה ועוזרת לקהל להבין כי מדובר בעוזרת בית או מנקה‬
‫עוד לפני שסיפרה כך‪.‬‬
‫‪ .3‬לסלמה אין סודות משמעותיים אך הם באים לידי ביטוי ומציגים את המציאות‬
‫העגומה שלה‪ -‬סלמה מסתירה מאיקאה שהיא מעשנת וכנראה שיש לה סיגריות‬
‫למרות שאיקאה חזרה ושאלה בקול רם למי יש ‪ ,‬סלמה כנראה שיקרה או‬
‫שבאמת לא היה לה סיגריות כי לא יכלה להרשות זאת לעצמה‪ -‬הסודות‬
‫‪13‬‬
‫הקטנים האלו עוזרים לראות כי סלמה מתמודדת עם המציאות שלה ולמרות‬
‫שאומרת שהתחילה לעשן מתעלמת מהעובדה כי אולי היא אינה יכולה להרשות‬
‫זאת לעצמה ומתכחשת לכך ‪ ,‬או שאולי חשוב לה להיראות "מגניבה" ועניינית‬
‫בעיני האנשים מולה‪.‬‬
‫‪ .4‬סלמה לובשת שמלה שחורה‪ ,‬מתחת לשמלה חולצה ארוכה‪ ,‬מלא כאפיות‬
‫מלופפות עליה ומסביב לראשה כאפיה שחורה ומשקפי ראייה‪.‬‬
‫‪.5‬האביזרים שמשתמשת בהם סלמה הינם המטאטא ‪ ,‬באמצעותו מנקה את‬
‫הבמה‪ ,‬המקרופון‪ ,‬בו נעזרים המשפחה כאשר מישהוא רוצה לשאת דבריו‪,‬‬
‫רדיו‪ -‬נעזרת לחפש שיר שינעים את האווירה‪.‬‬
‫‪ .6‬סלמה מנסה תמיד להגיע במגע עם רבקה ‪ ,‬לזכות באהדתה ואהבתה‪ -‬יש‬
‫רגע שרבקה בטעות אומרת אנא בחיבק – שזה אומר אני אוהב אותך בערבית‪,‬‬
‫וסלמה מתמוגגת מרוב אושר כי חושבת שהאמירה היתה מכוונת אליה‪.‬‬
‫יש גם חלק בהתחלה בו סלמה משתפת את הקהל ומחפשת מתנדב שהוא גבר‬
‫שיעלה לבמה וישחזר איתה את הסצנה הידועה מהטיטאניק‪ ,‬כאשר הוא עולה‬
‫והיא מבקשת שיתפוס אותה פתאום נבהלת וצועקת שלא יגע בה באמת‪ ,‬או‬
‫בסוף כאשר רבקה אומרת לה שהיא תישן עם דובי במיטה כי אין מקום אחר‪,‬‬
‫יש תחושה כי סלמה מעוניינת בדבר אך עדיין מנסה להימנע מכך וטוענת‬
‫ש"אללה" יכעס עליה‪.‬‬
‫סלמה לפי דעתי מאוד רוצה ואוהבת מגע‪ ,‬מאוד אוהבת להרגיש אהובה ואף‬
‫מקווה לקבל את החום והאהבה הזאת בעתיד אך הדת המוסלמית ההדוקה‬
‫מרחיקה אותה מכך ומונעת ממנה לקבל את המגע והחום הזה‪.‬‬
‫‪ .7‬סלמה נוטה לשנות את הקול שלה כאשר היא מרוגשת ומאושרת‪ ,‬כמו כאשר‬
‫היא דיברה אל מול המקרופון ‪ ,‬וסוף סוף נתנו לה במה לכן נסחפת עם הנאום‬
‫שלה‪ ,‬ובשניה שהורסים לה את הכיף הקול שלה הופך להיות חלק והיא‬
‫ממלמלת קללות ‪.‬‬
‫‪ .8‬ההבעות פנים של סלמה משתנות לפי מצב הרוח שלה‪ -‬כאשר היא חולמת‬
‫בהקיץ ומדברת על הפנטזיות והחלומות שלה‪ -‬היא מאושרת ושוקעת בעצמה‬
‫וחייכנית‪ ,‬אך כאשר מזכירים לה כי היא צריכה לחזור לנקות היא חוזרת להיות‬
‫עם פרצוף חמוץ ועצוב כי היא נזכרה באמת המכוערת ‪.‬‬
‫יסמין זלצמן‪ :‬גל חצרוני‬
‫עבודה על דמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1‬יסמיניש (יסמין)‪ ,‬בת ‪. 14‬‬
‫לאימא שלי קוראים רבקה‪ ,‬לדוד שלי דובי‪ ,‬לסבתא איקאה ולאחי פלג‪ .‬לאבא‬
‫קוראים שמשון אבל הוא לא נמצא באזכרה של מייקל כי הוא ואימא גרושים והם‬
‫כבר לא בקשר והוא גר מחוץ לחיפה אז אני כמעט ולא רואה אותו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫לומדת בבית ספר חוגים בחיפה‪ .‬לא לגמרי נורמאלית‪ ,‬אבל משולבת בכיתה‬
‫רגילה‪.‬‬
‫יש לי הפרעות ובעיות התנהגות‪ ,‬לא מדברת הרבה אך מתעצבנת מהר ולא‬
‫מתנהגת בהתאם לגילי‪.‬‬
‫אני אוהבת מאוד לרקוד ולשיר ולהיות במרכז תשומת הלב בתוך המשפחה‪ ,‬אך‬
‫ההורים לא מקשיבים לי ולא נותנים לי לדבר הרבה ואפילו משתיקים אותי‪.‬‬
‫החלום שלי הוא להיות זמרת מצליחה ומפורסמת למרות שיש לי פחד במה‪,‬‬
‫אבל אימא ודוד דובי כל הזמן דוחפים אותי להופיע ולשיר ולרקוד גם כשאני‬
‫מתביישת‪.‬‬
‫גם פלג לא מתייחס אליי יפה לפעמים ואנחנו רבים קצת בבית אבל לפעמים גם‬
‫מסתדרים‪ .‬אימא מתייחסת אליי כמו לילדה קטנה ולא נותנת לי לעושת כמעט‬
‫כלום לבד‪.‬‬
‫‪ .2‬שנת ‪ 2011‬בקיץ בחופש הגדול‪ ,‬יום ההולדת שלי והאזכרה של מייקל ב‪11‬‬
‫באוגוסט בשעת צהריים‪.‬‬
‫‪ .3‬ישראל‪ ,‬במתנ"ס בשכונת נווה שאנן בעיר חיפה‪ .‬מסתובבת לאורך ההצגה‬
‫בכל רחבי האולם‪.‬‬
‫‪ .4‬מסביבי יש מעט רהיטים‪ -‬כמה כיסאות ושולחן עם כיבוד‪ ,‬שלט שאני הכנתי‬
‫שתלוי על הלוח בקיר מאחורי‪ .‬אנשים בקהל קצת מדברים וגם אימא דובי ושאר‬
‫האורחים‪ ,‬יש גם מוזיקה שפלג מנגן מדי פעם או ששמים ברמקול או כשאני‬
‫שרה‪.‬‬
‫מסביב יש ריח של אוכל (חטיפים‪ ,‬בורקסים‪ ,‬שתייה קלה‪.)..‬‬
‫אני עצבנית ומתוסכלת רוב ההצגה כי אימא ודובי לא מתייחסים אליי יפה ואני‬
‫רוצה שיחגגו את יום ההולדת שלי ולכן אני בועטת ומרביצה לכל מיני דברים‬
‫סביבי‪.‬‬
‫מתייחסת קצת לקהל בהתחלה כשהוא נכנס ואח"כ גם מופיעה בפניהם‪.‬‬
‫‪ .5‬מייקל נפטר לפני הרבה שנים והוא היה חבר טוב של המשפחה ושל פלג‬
‫בעיקר לכן אני נמצאת באזכרה שלו‪ ,‬ויש לי יום הולדת והמשפחה מעדיפה לציין‬
‫את האזכרה במקום לחגוג לי יום הולדת‪ .‬אף אחד במשפחה לא לגמרי‬
‫נורמטיבי ולכן האזכרה קצת מוזרה‪ .‬מתעצבנת כמה פעמים במהלך ההצגה‪-‬‬
‫כשדובי צועק עליי או כשאימא לא נותנת לי לדבר או מכריחה אותי לרקוד‪.‬‬
‫הדחיפות לפעול עכשיו היא כדי לקבל את תשומת ליבם ולגרום להם להתייחס‬
‫אליי ולחגוג לי יום הולדת לפני שהאזכרה תיגמר וכולם ילכו הביתה‪.‬‬
‫‪ .6‬המטרה הכללית שלי היא לגרום לאימא להתייחס אליי ולחגוג לי את יום‬
‫ההולדת במקום את האזכרה של מייקל שלא ברור למה היא כל כך חשובה‬
‫למשפחה‪.‬‬
‫אני גם רוצה לרקוד ולהופיע מול הקהל אבל מתביישת‪ ,‬אימא מנסה לעזור ורק‬
‫מחמירה את המצב ומלחיצה אותי יותר‪ .‬החלום שלי הוא להיות זמרת ורקדנית‬
‫מפורסמת ולהופיע בהופעות גדולות ומקומות מפורסמים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אני רוצה שאימא תציק לי פחות ותיתן לי יותר לעשות מה שני רוצה (למשל‬
‫לאכול מה שאני רוצה ולרקוד בלי העזרה שלה)‪.‬‬
‫‪ .7‬המעצורים הפנימיים שמונעים ממני להופיע בפני הקהל הם פחד הבמה‬
‫והביישנות שלי‪ ,‬וגם העובדה שאני לא לגמרי בסדר (בעיות התנהגות וקשב‬
‫וריכוז אולי אפילו פיגור קל) שבגללן אני שוכחת את התנועות והמילים ויש לי‬
‫התפרצויות עצבים (ניסיון להשיג תשומת לב או את מה שאני רוצה באותו רגע)‪.‬‬
‫המעצורים החיצוניים שלי הם אימא‪ -‬שמתנקת אותי ולא נותנת לי לעשות כלום‬
‫בעצמי‪ ,‬מעירה לי כל הזמן‪ .‬גם דובי צועק עליי בחלק מהקטעים ומאשים את‬
‫רבקה שאני לא מחונכת ומופרעת בגלל שהיא לא חינכה אותי מספיק טוב‪.‬‬
‫פלג לפעמים לא נחמד אליי (גומר לי את הוופלים והשתייה ומשתיק אותי) אבל‬
‫אנחנו בדר"כ מסתדרים (מקדיש לי שיר במיוחד ומנגן לי כשאני רוקדת)‪.‬‬
‫‪ .8‬אני לא פועלת לטווח הארוך‪ ,‬אך לטווח הקצר אני בועטת בדברים ומפריעה‬
‫לאנשים כדי שיתייחסו אליי ויחגגו את יום ההולדת שלי‪ .‬אני שרה ורוקדת בפני‬
‫הקהל עם עזרה של אימא למרות שהיא יותר מלחיצה אותי ולא מאוד נחוצה‪.‬‬
‫למרות שחוגגים לי בסוף את יום ההולדת רוב הערב מתמקדים באזכרה למייקל‬
‫ובבעיות של אנשים אחרים‪ ,‬אימא ודובי בעיקר מרוכזים בעצמם ואני צריכה‬
‫לכפות את עצמי עליהם כדי לקבל את תשומת ליבם (לבעוט בחפצים‪ ,‬לעשות‬
‫הרבה רעש‪ ,‬לשיר בעוצמות מוגזמות‪ -‬לחישות או צרחות‪ .)..‬גם במופעים שאני‬
‫מעלה הם כדי לזכות בתגובות חיוביות ובמחמאות וחיזוקים מצד האורחים‬
‫ובעיקר מאימא‪ ,‬כדי שתהיה גאה בי שאני עושה מה שהיא רוצה כמו שהיא‬
‫לימדה אותי‪.‬‬
‫‪ .9‬עבדתי על הדמות בשתי שיטות‪ -‬בעיקר מבחוץ לבפנים אך גם מבפנים‬
‫לבחוץ‪.‬‬
‫מבחוץ לבפנים‪ -‬אימוץ של מאפיינים חיצוניים לדמות כמו הליכה קצת מוזרה‪,‬‬
‫עיוותים של הפנים מדי פעם‪ ,‬תלבושת של ילדה קטנה שלא מותאמת לגילה‪...‬‬
‫וגם הוספת טקסט ואלתורים שנוספו תוך כדי החזרות של הקבוצה‪.‬‬
‫מבפנים לבחוץ‪ -‬יש לי ניסיון עם אוכלוסיות מיוחדות (הדרכתי שנה קבוצה‬
‫בצופים של ילדים בעלי צרכים מיוחדים) ולכן ההיכרות עם אוכלוסיה כזו עזרה‬
‫לי להבין חלק מדפוסי התנהגות מסוימים שהדמות תוכל לאמץ לעצמה‪.‬‬
‫התחברתי לדמות כי אני חושבת שהיא דמות מצחיקה ואנרגטית‪ ,‬וכמו כל‬
‫הדמויות בהצגה היא מוזרה ושונה משאר החברה‪ ,‬וזה היה מאתגר בשבילי‬
‫להשתתף בקומדיה השנה ולהתנסות במשהו חדש‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עבודה על הדמות‪-‬חלק ב'‪:‬‬
‫מקור השראה נוסף הוא מההצגה המקורית של "מייקל" בה צפינו עם תלמידי‬
‫מגמת התיאטרון בבית הספר לפני שנה וחצי‪.‬‬
‫‪ .1‬התנהגות פיזית‪ -‬שיטת עבודה על דמות של התיאטרון הפיזי‪ -‬לקחתי‬
‫משיטתו של לאבאן את הרעיון של השימוש במרחב‪ -‬הסתובבות והשתוללות‬
‫יחסית חופשיות ברחבי הבמה‪ -‬זחילות וקפיצות‪ ,‬התעמלות על המזרון‪ ,‬ריקודים‬
‫רבים ושימוש כללי רחב בכל שטחי הבמה‪ .‬יסמיניש אוהבת להידחף באמצע‬
‫הנאומים של רבקה ודובי‪ ,‬אפילו להפריע קצת לדמויות האחרות כדי למרוד‬
‫במבוגרים ולקבל את תשומת ליבם‪ .‬על הבמה הדבר מתבטא מעט בדיבורים‬
‫ובגניבת המיקרופון ובעיקר ע"י קפיצות ותנועות מוגזמות רחבות ומגושמות‬
‫כאשר היא לא מתביישת‪.‬‬
‫‪ .2‬הדמות מבצעת פעולות שונות בצורה שתמשוך תשומת לב‪ .‬יש פעמים רבות‬
‫בהם היא גונבת פוקוס (כמו שאר הדמויות בהצגה) בעיקר ע"י פעולות במה‬
‫ומעשים‪ ,‬ולא שהכרח בדיבורי ובטקסט‪.‬‬
‫דרך הדמות של יסמיניש‪ ,‬מועבר מסר של מה קורה כשילדה היא חריגה ובעלת‬
‫צרכים מיוחדים ולא מקבלת את כל תשומת הלב שהיא רוצה לקבל‪ ,‬ונאלצת‬
‫לדרוש אותה בדרכים שונות‪.‬‬
‫הדרך בה יסמיניש מראה את זה היא הניסיון שלה לאורך כל ההצגה לגנוב את‬
‫הפוקוס משאר הדמויות ע"י פעולות ומעשים כמו הצקות וקריאות לאימא‪,‬‬
‫העלאת מופעים‪ ,‬התעסקות עם המון חפצים על הבמה כמו המיקרופון‪ ,‬הבובה‪,‬‬
‫האוכל‪ ,‬הציורים על הלוח ועוד‪.‬‬
‫‪ .3‬סוד כלשהו‪ :‬לדמות אין סוד‪.‬‬
‫‪ .4‬לבוש‪ :‬ילדותי‪ ,‬צבעוני וורוד‪ .‬לא תואם לגיל של הדמות‪ .‬יסמיניש לובשת‬
‫שמלה בצבעים לבן וסגול‪ ,‬גרביון ורוד‪ ,‬גרביים לבנות גבוהות ונעלי ספורט‬
‫בצבעים שחור וורוד‪ .‬בשיער יש לה שתי קוקיות ופרח ורוד והיא מרכיבה‬
‫משקפיים ורודות‪.‬‬
‫בחרתי בתלבושת הזאת משום שהלבוש של יסמיניש הוא כמו ההתנהגות‬
‫שלה‪ -‬אינו תואם לגילה‪ ,‬ילדותי ומוגזם‪ .‬מעיד על כך שיש לה בעיות‪ ,‬היא אינה‬
‫רגילה ולא מודעת לגמרי לנורמות של החברה‪.‬‬
‫‪ .5‬אביזרים‪ -‬משתמשת באביזרים שונים כדי למשוך את תשומת הלב ולגנוב‬
‫פוקוס כמו המיקרופון‪ -‬עליו רבות הדמויות במהלך ההצגה משום שכל אחת‬
‫רוצה לרכז את תשומת הלב בה‪ ,‬הבובה שמעידה גם כן על העובדה שהיא לא‬
‫מתנהגת בהתאם לגילה (גדולה מדי בשביל לשחק בבובות) וחיה בעולם משל‬
‫עצמה‪ ,‬הטושים איתם היא מקשקשת ורושמת שטויות על הלוח‪ ,‬הזר ששמים‬
‫לה כשיש לה יום הולדת‪ ,‬והאוכל שהיא אוכלת אולי גם כן בשבי למשוך את‬
‫תשומת הלב של אימה‪ -‬אוכלת אוכל שאסור לה לאכול כדי לעצבן את רבקה‪.‬‬
‫האודם‪ -‬מורחת עקום‪ ,‬מראה על זה שיש לה בעיות‪ ,‬היא עקומה וחסרת יציבות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .6‬מגע עם הדמויות האחרות‪ :‬ליסמיניש יש מגע עם כל הדמויות בהצגה‪:‬‬
‫אוהבת את סבתא שלה‪ ,‬מציגה אותה ומחבקת אותה‪ ,‬מתעמלות ביחד‪ ,‬שתיהן‬
‫מציקות לרבקה‪.‬‬
‫עם רבקה‪ -‬אימא שלה‪ ,‬מעודדת אותה להופיע ולשיר‪ ,‬מביאה לה עוגה‬
‫ביומולדת אך גם צועקת עליה ומעירה לה הרבה פעמים כשהיא עושה דברים‬
‫אסורים‪.‬‬
‫דובי‪ -‬מציד ליסמיניש‪ ,‬לא מסתדרים‪ .‬אומר שאין לה חינוך ולא יודעת היתנהג‬
‫ובתגובה היא מתעצבנת ובועטת בדברים‪.‬‬
‫סלמה‪ -‬מסתדרות באופן כללי‪ ,‬יסמיניש די פעם נגררת אחרי אימא שלה‬
‫ומתייחסת לסלמה בגזענות ובזלזול (למשל מאשימה אותה בהזמנה של סבתא‬
‫איקאה)‪.‬‬
‫פלג‪ -‬מאוהב ביסמיניש בסתר‪ .‬מתרגשת כשהוא מקדיש לה שיר ומביא לה ורד‪.‬‬
‫בועטת לו בשולחן כשהיא עצבנית‪ ,‬מדי פעם מסתודדים‪.‬‬
‫‪ .7‬קולות‪ :‬מדברת כמו ילדה קטנה‪ ,‬לפעמים צועקת במיקרופון (בעיקר כשהיא‬
‫שרה)‪ .‬לא מדברת הרבה‪ ,‬בעיקר עושה פעולות במה ומנסה לגנוב פוקוס‪.‬‬
‫‪ .8‬הבעות פנים‪ -‬בהתאם לסיטואציה‪ ,‬הבעות פנים מוגזמות שנלוות לתנועות‬
‫גוף מוגזמות ומגושמות‪ .‬נראית קצת לא מחוברת לעולם‪ ,‬מעופפת‪ .‬הבעת פנים‬
‫קצת מוזרה‪ ,‬מדגישה את זה שהיא ילדה עם בעיות‪.‬‬
‫פלג‪ :‬נועה נחמני‬
‫עבודה על הדמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1‬מי אני ?‬
‫פלג ‪ ,‬בן ‪ , 28‬מתגורר מידי פעם בבית ומידי פעם בבית של המשפחה של‬
‫מייקל ‪ ,‬החבר הכי טוב שלי שנפטר‪.‬‬
‫מנגן על אורגן ‪ ,‬ללא עבודה או פרנסה לכן אין לי הכנסה של כסף‪.‬‬
‫אין לי הרבה סבלנות לסובבים אותו ובמיוחד למשפחה המיוחדת של מייקל‬
‫למרות שאני חי איתם מזה שנים כמו אח או ילד נוסף‪ ,‬יש לי רגשות עזים‬
‫לאחותו של מייקל‪ ,‬יסמין‪.‬‬
‫‪ .2‬זמן ?‬
‫ב‪ 11‬לאוגוסט שנת ‪ 2011‬בקיץ‪ ,‬חופש גדול‪.‬‬
‫‪ .3‬מהו המקום?‬
‫מתנ"ס שכונתי ‪.‬‬
‫‪ .4‬מה מקיף אותי ?‬
‫‪18‬‬
‫סביבי המשפחה של מייקל במתנ"ס ‪ ,‬אורגן ‪ ,‬במת המתנס ‪.‬‬
‫יחסי לאנשים מסביב לא נעים וחסר סבלנות ‪ ,‬נחמד רק ליסמיניש אחות של‬
‫מייקל בה מתעניין‪.‬‬
‫‪ .5‬מהן הנסיבות המוקדמות ?‬
‫מה שהביא אותי לנגן באזכרה – האהבה לחבר הטוב שכבר איננו והקרבה‬
‫למשפחתו ‪ ,‬האזכרה עצמה הביאה אותו בכל אופן אל המתנ"ס ‪.‬‬
‫‪ .6‬מהי המטרה שלי ?‬
‫להיות חלק מהאזכרה של חברי הטוב ‪ ,‬להתקרב ליסמיניש ‪ ,‬לא מעוניין בהמון‬
‫תשומת לב ‪ ,‬לא רוצה שיפריעו לו לנגן לכבוד האזכרה של חברו ‪.‬‬
‫‪ .7‬מה הוא המעצור ?‬
‫אני ביישן ‪ ,‬מופנם ‪ ,‬רוב המשפחה תופשת את תשומת הלב של הקהל ושל‬
‫יסמין ‪ ,‬קשה לי שיתייחסו למוסיקה שלי ושיסמין תתייחס אלי ‪.‬‬
‫אין לי המון סבלנות לנסות לקחת את תשומת הלב ולהתמודד עם המשפחה‬
‫המיוחדת של מייקל ‪.‬‬
‫‪ .8‬מה אני עושה כדי להשיג את מטרתי ?‬
‫בכל הזדמנות שאני יכול אני מנגן לכבוד חברי הטוב ‪ ,‬אם אני ליד יסמיניש אני‬
‫מנסה לתפוס את תשומת ליבה ‪ ,‬מנגן ברקע ומנסה בכל הזדמנות להשתתף‬
‫בחלקי ‪.‬‬
‫‪ .9‬איך אני מתחברת לדמות ואיך עבדתי עליה ?‬
‫אני מאד מתחברת לדמות מפני שהיא מאד מיוחדת וחשוב לי להצליח בה ‪ ,‬לא‬
‫פשוט לשחק דמות מהמין האחר בצורה כל כך מדויקת וזהו באמת פרוייקט לא‬
‫פשוט ! כשלאט לאט מצליחים יותר מתחברים לדמות ולדפוס ההתנהגות שלה ‪,‬‬
‫למדתי גם מההתנהגות של הדמות המקורית בהצגה "מייקל" וגם מהמון טיפים‬
‫מהבמאית ומהמורה שלי להתנהגות גברית יותר‪.‬‬
‫עבדתי גם על הדמות מבפנים לבחוץ ‪ ,‬מהתכונות אופי אל ההתנהגות כלפי‬
‫חוץ‪ ,‬מופנם וביישן לא קם ומטייל בבמה ולא תופס יותר מידי פוקוס ותשומת‬
‫לב‪ ,‬מעוניין ביסמיניש ורק כאשר יש הזדמנות בה עומד לידה מנסה לקבל ממנה‬
‫יחס ‪.‬‬
‫עבודה על הדמות‪-‬חלק ב'‪:‬‬
‫‪.1‬התנהגות פיזית‪-‬‬
‫ההתנהגות הפיזית של פלג היא מאד רגועה ומופנמת הוא לא קם הרבה‬
‫מהשולחן שלו אלא אם כן צריך משהו מאד חשוב כמו לאכול או לשיר לכבוד‬
‫יסמין שהוא אוהב ‪.‬‬
‫‪ .2‬איך הדמות מבצעת פעולות שונות‪-‬‬
‫‪19‬‬
‫הדמות מבצעת פעולות בצורה רגועה ‪ ,‬לא מתרוצץ על הבמה ולא משתולל‬
‫בהפגנתיות‪ .‬למשל קם לשיר לכבוד יסמין ברוגע ובשקט מבקש רשות בעדינות ‪.‬‬
‫‪ .3‬סוד כלשהו ‪ -‬פלג אוהב את יסמין ואינו מצהיר על כך בפני כולם ‪ ,‬הוא עושה‬
‫דברים בעקיפין למשל שר לה שיר ‪.‬‬
‫‪ .4‬לבוש ‪ -‬פלג לובש כובע צמר ‪ ,‬חולצה מכופתרת וגינס‪ .‬לא משהו מיוחד מאוד‬
‫הוא אדם פשוט ‪ ,‬באירוע שמאד יקר וחשוב לו הוא גם מתלבש צנוע ופשוט ‪.‬‬
‫‪ .5‬אביזרים ‪ -‬האורגן של פלג על השולחן שלו בכדי לנגן לכבוד חברו הטוב‬
‫שכבר איננו ‪ -‬מייקל ‪.‬‬
‫‪ .6‬מגע עם הדמויות האחרות ‪ -‬מתקרב ליסמין כדי לשיר אליה ‪ ,‬מידי פעם‬
‫מנסה להתקרב אל דובי שהוא היחיד בן מינו באירוע‪ .‬גם אומר שלום לסבתא‬
‫שבאה לביקור ‪.‬‬
‫‪ .7‬קולות ‪ -‬מדבר בטון קבוע ‪ ,‬משתנה כאשר שר והוא מתרגש ומנסה לתת‬
‫מעצמו יותר ‪.‬‬
‫‪ .8‬הבעות פנים ‪ -‬מופתע כאשר מדובר על טיסה ‪ ,‬מבוהל כאשר מספרים על חג‬
‫פורים של מייקל‪.‬‬
‫איקאה קזנובה‪ :‬גילי חיון‬
‫עבודה על הדמות‪-‬חלק א'‪:‬‬
‫‪ .1‬מה אני?‬
‫הדמות שלי היא איקאה קזנובה בת ‪ 69‬אמא של דובי ורבקה וסבתא של‬
‫יסמיניש ופלג‪ .‬איקאה ספורטאית לשעבר אך עדיין שומרת על כושר גם בגילה‬
‫המבוגר‪ .‬איקאה אלמנה וגרה לבדה על חשבון ילדיה‪ .‬איקאה ורבקה(הבת‬
‫שלה) לא מסתדרות כראוי ומסוכסכות מאוד יש ביניהם יריות גדולה אולי מכיוון‬
‫שכועסת עליה\מקנאה בה הסיבה אינה ידועה‪.‬מנגד איקאה קשורה מאוד לדובי‬
‫בנה השני‪,‬לא וכחת להראות לו אהבה ומעריכה אותו מאוד‪ .‬איקאה אומנם‬
‫מבוגרת אבל מתנהגת כמו אישה צעירה היא מלאת אנרגיות‪,‬שומרת על כושר‬
‫ומבלה‪ .‬איקאה מאוד דואגת לנכדתה יסמיניסשאיתה לא מבלה המון זמן אך‬
‫מאוד רוצה להיות קרובה אליה‪.‬‬
‫‪.2‬מהו הזמן?‬
‫בשנות האלפיים שנת ‪ , 2011‬תקופה מודרנית‪ ,‬בזמן החופש הגדול מתקיימת‬
‫האזכרה כמו בכל שנה בתאריך ‪.11\8‬‬
‫‪ .3‬מה המקום?‬
‫‪21‬‬
‫המקום הוא בעיר חיפה במתנס השכונתי בשכונת נווה שאנן‪ .‬שכונה ממוצעת‬
‫שבה בחרו לקיים את האזכרה השנתית של מיקל שבו מקיימים אירוע מכובד‬
‫עם אורחים ‪,‬כיבוד קל‪ ,‬הופעות מיוחדות ומגוונות ואורחים מכובדים ‪,‬הכל בשביל‬
‫לכבד את זה זיכרו של מייקל‪.‬‬
‫‪ .4‬מה מקיף אותו?‬
‫הבמה שמלאה במיני דברים שקשורים לאזכרה ולפעילויות שונות לכבוד מייקל‪-‬‬
‫מיקרופון‪,‬התמונה של מייקל ‪,‬הלוח‪,‬האורגן והכיבוד‪ .‬האנשים שמקיפים אותי הם‬
‫המשפחה של איקאה – דובי ‪ ,‬רבקה ‪ ,‬יסמיניס ופלג‪.‬‬
‫‪ .5‬מהן הנסיבות המוקדמות?‬
‫הסיבה שאיקאה מגיעה לאזכרה של מייקל מפני שהיא מנסה להתקרב‬
‫למשפחה שהיא לא כל כך קרובה אליה בגלל הסכסוך שלה עם רבקה ביתה‪,‬אז‬
‫היא מזמינה את עצמה ומגיעה לאזכרה בשביל להראות את נוכחותה ולהיות‬
‫מעורבת בכל המתרחש באזכרה ובמשפחה‪.‬‬
‫‪.6‬מה אני רוצה? המטרה של איקאה היא להיות בולטת ותמיד במרכז העניינים‬
‫ולא לפספס שום רגע להופיע כאורחת‬
‫של המשפחה ולעשות כמה שיותר שמח ולהתקרב למשפחה אך פחות לביתה‬
‫רבקה‪.‬‬
‫‪ .7‬מהו המעצור\המכשול שלי?‬
‫המכשול של איקאה להשיג את הקרבה למשפחה ואת הזוהר שלה הוא ביתה‬
‫רבקה שמונעת ממנה להשתייך ולהתקרב למשפחה בגלל הסכסוך‬
‫ביניהם‪,‬רבקה מנסה להרחיק את איקאה מהמשפחה ולא מעוניינת להזמין‬
‫אותה לאירועיים משפחתיים ולבלות קצת עם נכדתה‪.‬‬
‫‪ .8‬מה אני עושה כדי להשיג את מטרתי?‬
‫המכשול של איקאה הוא רבקה אך למרות זאת מנסה להתגבר עליו ובכל זאת‬
‫להגיע לאזכרה של מייקל מבלי הזמנה של המשפחה מפני שרבקה לא רצתה‬
‫להזמין אותה מלכתחילה ונמנעה מכך מאוד‪.‬‬
‫שמה את המטרות שלה לפני הסכסכוך שלה עם רבקה ומתרכזת בכך שתהיה‬
‫חלק מהאזכרה המשפחתית‪.‬‬
‫‪ .9‬עבודה על הדמות‪ -‬לפי שיטת סטניסלבסקי ‪ ,‬עבדתי על הדמות מבחוץ‬
‫לבפנים בכך שראיתי את ההצגה "מייקל" המקורית והמשחק של הסבתא‬
‫בהצגה נתן לי מספר השראות למשל‪:‬הסבתא בהצגה המקורית עישנה סיגריה‬
‫ובכך גם הדמות שלי מעשנת ומתעסקת בסיגריות למשך כל הטקס בנוסף על‬
‫כך גם הלבוש הספורטיבי והורוד נלקח בהשראה מההצגה האמיתית‪.‬‬
‫השתמשתי במרכיבים אלה בשביל לבסס את הדמות שלי כדרכים לבסס את‬
‫הרצונות שלי ( מחפשת סיגריה למשך כל הטקס ) ואת האופי והיכולות שלי (‬
‫‪21‬‬
‫התלבושת של הספורטאית )‪.‬‬
‫מבפנים לבחוץ ‪-‬עבדתי על הדמות שלי מבפנים בכך שאת הקול של הדמות‬
‫הזקנה לפי איך שאני בחרתי והתחברתי לכך שאני יכולה לשחק אותו בדרך‬
‫הטובה ביותר‪ .‬דבר נוסף הוא הצורך של הדמות להיות במרכז העניינים ולקיחת‬
‫תשומת הלב ‪ ,‬דבר זה מאוד נוגע לי בכך שגם אני בחיים מאוד אוהבת לתפוס‬
‫תשומת לב ולא אוהבת להידחק לפינה ולא לדעת מה קורה ולהיות מעורבת‬
‫בכל דבר‪ ,‬חשוב לי בחיים להיות ישירה עם אנשים ולהגיד את דעתי בדברים‬
‫חשובים לי ושנוגעים לי מאוד לכן ידעתי לאן לקחת את התפקיד שלי והצורך של‬
‫איקאה להיות תמיד נוכחת ולהגיד את הדעה בכל דבר ולא לשתוק ולהמשיך‬
‫כרגיל על דברים שמפריעים לה ועל כך היא מוציאה אותם החוצה ואומרת את‬
‫מה שהיא חושבת‪ .‬דמות אסרטיבית‪,‬בטוחה בעצמה‪,‬בעלת ביטחון עצמי‪.‬‬
‫*תפקיד נוסף של גילי חיון‪ -‬הינו השחקנית הזמרת הספרדיה שבאה לעשות‬
‫פעילות במהלך האזכרה שהופכת מהר מאוד לחגיגת יום הולדת לכבוד יסמין‪.‬‬
‫עבודה על הדמות‪-‬חלק ב'‪:‬‬
‫‪ .1‬התנהגות פיסית – ההתנהגות של איקאה היא מאוד שתלטנית ומלאת מרץ‪,‬‬
‫אוהבת לזוז הרבה ולתזז בבמה בלי סוף‪ .‬איקאה מנסה כמה שיותר לתפוס‬
‫תשומת לב ולהיות במרכז העניינים‪ ,‬דבר שמאפיין אותה בכך שהיא נכנסת‬
‫בכניסה מאוד מושקעת וזוהרת שמקנה לה המון תשומת לב וזמן על הבמה‪.‬‬
‫‪ .2‬איך הדמות מבצעת פעולות שונות‪ -‬הדמות מבצעת פעולות שונות בכך שהיא‬
‫עושה את מה שהיא יודעת טוב וזה לעשות ספורט אך בדרך של למשוך פוקוס‬
‫ותשומת לב מהקהל ומבני משפחתה ולא מוכנה לעשות פעולות בלי שיסתכלו‬
‫עליה או יתייחסו עליה‪ ,‬לכן היא לרוב נעזרת ביסמיניס נכדתה‪.‬‬
‫‪ .3‬סוד כלשהו – לאיקאה יש סוד פנימי בכך שהיא מאוד רוצה להתקרב‬
‫למשפחה אך היא מראה זאת בדרך שונה ולא מתנהגת בצורה הגיונית‬
‫וממשיכה להתווכח עם הבת של רבקה‪.‬‬
‫‪ .4‬לבוש – איקאה לובשת טרנינג וטייץ ‪ ,‬נעלי ספורט ומגני זיעה ובכך‬
‫התלבושת של מאפיינת אותה כספורטאית מתמידה‪.‬‬
‫‪ .5‬אביזרים‪ -‬איקאה משתמשת באביזרים דלים כמו אודם וקופסת סיגריות‬
‫הריקה שלה‪.‬‬
‫‪ .6‬מגע עם הדמויות האחרות‪ -‬המגע שאיקאה יוצרת הוא עם הבן שלה דובי‬
‫שעומדת לידו ותומכת בו בכל רגע נתון ותמיד רוצה להיות לצידו ומרחיקה אותו‬
‫מרבקה‪.‬‬
‫‪ .7‬קולות – הקול של איקאה הוא קול זקן וצורם נורא והיא מרבה להרים את‬
‫קולה הרבה כדי שישימו לב אליה וישמעו מה שהיא אומרת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .8‬הבעות פנים – הבעות פנים של איקאה הם רבות היא מרבה להגיב לכל דבר‬
‫ודבר בטקס גם אם הוא טוב או רע ולא מפגינה איפוק לשום דבר‪ ,‬תמיד יש לה‬
‫מה לומר והיא לא מצליחה לשתוק על שום דבר ובכך מפגינה המון נוכחות‬
‫ותשומת לב‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫תפאורה מייקל‪:‬‬
‫התפאורה באה לשרת את האווירה העלובה של תפיסת הבמאי ‪.‬‬
‫למען אווירה זו‪ ,‬התפאורה היתה מאוד עלובה וסמלית‪.‬‬
‫על הבמה‪ ,‬לשם הבנתו של הקהל כי מדובר במתנ"ס עלוב ויש צורך לדמות את‬
‫הבמה לו‪ ,‬האביזרים היו חייבים להיות פשוטים וסמליים מאוד לאביזרים שתמיד‬
‫יימצאו במתנ"ס‪ -‬כגון‪ -‬כיסאות‪ ,‬שולחנות וכו‪..‬‬
‫היו מונחים על הרצפה מזרונים למען המופעים האומנותיים ואף ליצור הרגשה‬
‫של רשלנות וכבדות מההליכה המצחיקה של השחקנים כאשר עולים ויורדים‬
‫מהמזרן‪.‬‬
‫ישנו הדימוי הבימתי והוא – עליבות ‪ -‬פשטות ‪ ,‬לכן הדימוי הבימתי בא לידי‬
‫ביטוי בתפאורה דרך כמה חלקים ‪:‬‬
‫המיקרופון הממוקם במרכז הבמה ‪ ,‬ובגלל שיש רק מקרופון אחד כל‬
‫המשתתפים באזכרה מנסים להשתלט אליו מפני שדרכו כל המשתתפים מנסים‬
‫לקבל את תשומת הלב מהקהל אשר צופה בהם ‪ ,‬מה שמעיד כי יש מחסור‬
‫בקבלת תשומת לב‪.‬‬
‫כולם רוצים שישמעו אותם כמו רוב האנשים הפשוטים בחברה‪ -‬דבר המקשר‬
‫ומשווה בין משפחתו המוקצנת והמוזרה של מייקל למשפחות ישראליות רבות ‪.‬‬
‫בצד ימין של הבמה מונח שולחן הכיבוד ‪ ,‬כיבוד פשוט ומועט ‪ ,‬בקבוקי מיץ‬
‫כמעט ריקים ‪ ,‬מעט צלחות ומעט כוסות ‪ ,‬מבחר כיבוד שאינו נרחב כלל ואף‬
‫עלוב‪ ,‬למרות שבאזכרות נהוג להשקיע בכיבוד מינימלי ואף האורחים צריכים‬
‫לספק ולבוא עם כיבוד לשם כבוד המשפחה האבלה ולעזור להם כמה שיותר‬
‫ולחסוך מהם את הטרחה‪.‬‬
‫ישנם כסאות פשוטים ונמוכים ‪ ,‬לא הכי נוחים וגם מהם אין מספיק לכל‬
‫האורחים‪.‬‬
‫ישנו הלוח עליו רשום הסדר של האירוע המפורט‪ ,‬מדובר בלוח מחיק פשוט‬
‫ותלוי עקום‪.‬‬
‫בקצה השמאלי של הבמה נמצא השולחן עם האורגן של פלג ‪.‬‬
‫כל אלו מעידים על עליבות ופשטות המראה ומשרת את האווירה העלובה‬
‫שרצה להעביר הבמאי אל הצופים‪ ,‬ואף משרתת את הביקורת על הטיפוס‬
‫הישראלי תוך כדי מתן דוגמאות ואביזרים הידועים ומקובלים אצל כל ישראלי‬
‫טיפוסי בימינו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫אביזרי במה‪:‬‬
‫מטאטא–‬
‫אורגן של פלג‪ -‬פלג לאורך ההצגה מנגן באורגן ומתנתק ומתעלם מהמציאות‬
‫שהוא נמצא באזכרה לחברו הטוב ביותר‪ ,‬שוקע בשלו וכך בעצם נשאב לעולם‬
‫שלו ושומר על קור רוח ואדישות תוך התעסקות בדבר שולי שהוא אוהב‪.‬‬
‫מטאטא‪ -‬האביזר היחיד שיש לסלמה ובעצם הדבר היחיד שיש לה ‪ ,‬העבודה‬
‫שלה בתור מנקה ‪ ,‬עבודה פשוטה שלא מספקת אותה ‪ ,‬היא מתלוננת המון‬
‫שיכלה לעשות דברים אחרים ‪ ,‬אך זה כל מה שיש לה ‪.‬‬
‫רדיו ‪ -‬סלמה שומעת דרכו שירים ובורחת אל העולם שלה ‪ ,‬רוקדת ומשתחררת‬
‫ואז פלג שאינו אוהב את סוג המוזיקה שהיא שומעת בא ומכבה לה את הרדיו ‪,‬‬
‫מזכיר לה שהיא מנקה ומחזיר אותה אל המציאות בכיבוי המוזיקה ‪.‬‬
‫איפון של רבקה ‪ -‬שילוב של מודרניזציה בהצגה ‪ ,‬היא גם קצת מסתבכת איתו‬
‫ונעזרת בביתה לתפעולו ‪.‬‬
‫בובה של יסמין ‪ -‬מראה שהיא ילדה קטנה ולא כל כך רגילה ‪ ,‬כמו הבובה ‪-‬‬
‫תרנגולת ורודה וירוקה ‪ ,‬לא הגיוני כמו הילדה וכל המשפחה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫תאורה מייקל‪:‬‬
‫‪.1‬עיצוב התאורה על פי התפיסה של הבמאי‪.‬‬
‫התאורה מעוצבת כך שהיא מינימליסטית פשוטה תאורת מתנ"ס עם אפקטים‬
‫קלים באירוע היום הולדת ההצגה הצגה של אנשים פשוטים רדודים וחסרי‬
‫אמצעים כך גם התאורה‪.‬‬
‫‪ .2‬מאפייני המקום‪ ,‬הזמן‪ ,‬האווירה‪ ,‬הסגנון והיחסים בסצנות השונות‪.‬‬
‫התאורה משקפת את המקום מאוד כאשר התאורה היא תאורת מתנ"ס אורות‬
‫רגילים של אולם למרות התאורה המזערית אין קשר לזמן ההצגה‪ ,‬ההצגה‬
‫נמצאת במקום סגור (מתנ"ס) בתקופתנו האווירה שהתאורה משרה היא אווירת‬
‫צניעות חוסר אמצעים מקום סגור ובחלק של היומולדת אווירת שמחה אושר אך‬
‫עם זאת בלאגן האופיני ל"משפחה" רוב ההצגה תאורת מתנ"ס פשוטה אך‬
‫בחלק היומולדת יש תאורה בצבעים שמחה ובלאגן על הבמה (תאורת מתנ"ס =‬
‫התאורה הרגילה של האולם בתוספת קצת אור רגיל)‬
‫התאורה מאירה גם על הקהל שכן גם הם חלק מההצגה שבירת קיר רביעי‬
‫‪ .3‬תכנון התאורה לפי נתוני הסצנות השונות התאורה בהצגה מחולקת לשניים‬
‫החלק העיקרי – תאורה פשוטה המשפחה במתנס אורות לבנים‪+‬תאורת אולם‪.‬‬
‫חלק היומולדת‪ -‬תאורת צבעים האורות נפתחים בצבעים תוך כדי שיר יוצרים‬
‫בלאגן על הבמה "המשפחה רוקדת עם האורות"‪.‬‬
‫‪.4‬הקשר בין עיצוב התאורה לנושא ‪ /‬לאמירה ‪ /‬לדימוי שבטקסט‪.‬‬
‫עיצוב התאורה בתחילת ההצגה נקי מאוד אורות לבנים של במה משרה אווירה‬
‫רגועה מתקשר לנסיון הטיוח של רבקה האמא לחוסר הסדר של המשפחה על‬
‫כאב השחקנים על מותו של מייקל על הפחד של דובי מרבקה ועל חוסר הבטחון‬
‫של יסמיניש האור הלבן מראה על סדר נקיון ארגון תאורה זאת מחזיקה הרבה‬
‫זמן אך בסוף משתנה כמו שגם המשפחה מחזיקה הרבה זמן רגועים ואז הכל‬
‫מתפוצץ דובי צועק יסמיניש בועטת בדברים רבקה כועסת כאשר המשפחה‬
‫מפסיקה להתעסק במייקל וחוגגת ליסמיניש יומולדת האורות הופכים לצבעוניים‬
‫דבר שמשנה את התנהגות המשפחה מנקיון וסדר כלפי חוץ ללהראות את‬
‫פניהם האמיתיות האורות הצבעוניים מראים על כאוס בלאגן ואי יציבות מראה‬
‫שלא מתאים לאווירת האזכרה של מייקל הכאוס על הבמה ביטא את הכאב של‬
‫הדמויות על המוות של מייקל המשפחה ניסתה לא לתלות את הכביסה‬
‫המלוכלכת בחוץ אך לבסוף זה קרה ויש כאוס על הבמה ובתאורה לאחר‬
‫היומולדת המשפחה מנסה לחזור לנקיון ולסדר המשפחתי אך רואים שוב את‬
‫העליבות בתאורת מתנס צנועה ובכך שהם שומרים את הכיבוד לאירועים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫*ההצגה היתה באור מלא באולם‪ -‬עוזר למען טשטוש הגבולות עם הקהל‪-‬‬
‫לקהל יש תחושה כי הוא חלק מההצגה‪ ,‬אינו מבין אם בא לצפות בהצגה או‬
‫שהוא חלק מהטקס לכבוד מייקל‪.‬‬
‫האור המלא נתן לקהל תחושה שהוא חלק בלתי נפרד‪ -‬תחושה של תאטרון‬
‫מסוג אחר‪.‬‬
‫אוירה של טקס עלוב במתנ"ס דל אמצעים ותקציב‪.‬‬
‫יחד עם זאת היו פוקוסים על דמויות ‪ ,‬והיתה תאורה משרתת אוירה‪.‬‬
‫בחלקים בהם מתמקדים באחד מהדמויות יש אור מעומעם ומעירים בפנס אור‬
‫אדום אל עבר אותו השחקן כדי לשרת את האווירה השונה ‪ ,‬כמו ביומולדת של‬
‫יסמין כאשר השתנתה התאורה לצבעונית‪,‬עליזה ושמחה היה בשביל להראות‬
‫את השוני לעומת האבל‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫עיצוב התלבושות מייקל‪:‬‬
‫‪ .1‬עיצוב התלבושות והתסרוקות לכל הדמויות במחזה‪ ,‬על פי התפיסה‬
‫הבימתית של הבמאי‪.‬‬
‫התלבושות של הדמויות עוצבו באופן אבסורדי כמו ז'אנר ההצגה ‪.‬כפי שנהוג‬
‫באזכרות ללבוש בגדים צנועים‪,‬שחורים‪,‬חליפות המראים על הדיכאון והקושי‬
‫שבאזכרה לזיכרו של המת ולכבד אותו ‪.‬אך בניגוד לכך התלבושות של הדמויות‬
‫במייקל הם אבוסרדיות ‪ ,‬מגוונות ‪ ,‬צבעוניות ונראה שמשדרות אושר ושמחה‬
‫וכך זה מראה שהדמויות הופכות את האזכרה למייקל שהיא דבר עצוב‬
‫ומדכא‪,‬לאירוע משמח ומרגש‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫התלבושות‪:‬‬
‫רבקה‪ -‬שמלה ארוכה סגולה עם נקודות לבנות ‪ ,‬עקבים שחורים ‪,‬‬
‫משקפיים ושיערה אסוף לגולגול‪.‬‬
‫התלבושת שרבקה לובשת משרתת את דמותה בכך שהיא מראה על‬
‫רצינותה של רבקה בקשר לטקס והיא רוצה שילך חלק לכן היא נראת‬
‫מסודרת ומתוקתקת כפי שרוצה שהטקס יראה ולכן מאוד רצינית וכך‬
‫בגדיה מתאימים את אופיה הייחודי והדומיננטי בהצגה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫דובי‪ -‬חולצה קצרה מכופתרת ועליה פרחים צבעוניים‪ ,‬ג'ינס ‪ ,‬נעליים‬
‫שטוחות ‪ ,‬משקפיים ושיערו פרוע‪.‬‬
‫התלבושת של דובי משרתת את דמותו בכך שהוא לא לוקח ברצינות את‬
‫הטקס של מייקל והוא לא מסודר כלל בתפקיד שלו ומבולגן נורא בנוסף‬
‫על כך לא לבוש כפי שנהוג להיות לבוש בטקס ( מסודרים ומכובדים )‬
‫מנגד לכך לובש חולצה צבעונית שלא מתאימה לאירוע ולכן מתאים‬
‫אותה לאירוע היום הולדת של יסמין שהוא יותר שמח‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫סלמה– שמלה שחורה ‪ ,‬עטופה בכאפיות ‪ ,‬נעליים שטוחות ‪ ,‬משקפיים‬
‫ושיערה אסוף לקוקו‪ ,‬עטופה בכאפיה מסביב לראשה‪.‬‬
‫התלבושת של סלמה משרתת את דמותה בכך שהיא מבדילה אותה‬
‫משאר המשפחה באמצעות בגדיה המסמלים כי היא ערבייה מוסלמית‬
‫דתייה ואינה חלק מהמשפחה‪ .‬לסלמה חשוב להיראות מכובדת וצנועה‬
‫גם בזמן שהיא עובדת ומנסה‪ ,‬וחשוב לה המעמד שלה לכן היא מראה‬
‫נכונות ורצינות ואף מגיעה לפני כולם לטקס ומתחילה לנקות ואף‬
‫משפחת המנוח בעצמה מאחרת‪,‬לכן לבושה בגדים שחורים שגם‬
‫מסמלים את העדה שלה וגם מוצנעים ושחורים כמו שצריך להיות בטקס‬
‫אזכרה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫פלג – חולצה מכופתרת קצרה ‪ ,‬ג'ינס רחב ‪ ,‬נעלי ספורט ‪ ,‬משקפיים ועל‬
‫שיערו כובע גרב‪.‬‬
‫התלבושת של פלג משרתת את דמותו שלא מראה רצינות ולא מעניין‬
‫אותה מהטקס הוא מתנהג בצורה אדישה כלפי הטקס ולא מתאמץ‬
‫לשתף פעולה ומראה יותר מדי עניין בטקס ‪ ,‬מתעסק יותר בכיבוד‬
‫ובטפל‪.‬‬
‫בגדיו מבטאים אותו בכך שהתלבושת שלו זרוקה ‪ ,‬אין בה רצינות ואינה‬
‫מכובדת לכבוד טקס האזכרה לחברו הטוב ביותר‪ -‬מייקל‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫איקאה‪ -‬סוואצ'ר ורוד ‪ ,‬טייץ ורוד ‪ ,‬משקפיים ‪ ,‬מגן זיעה למצח ‪ ,‬נעלי‬
‫ספורט ושיערה אסוף לגולגול‪.‬‬
‫התלבושת של איקאה משרתת את הדמות שלה בכך שאיקאה היא‬
‫ספורטאית ועל כך היא לובשת טייץ‪,‬טרנינג‪,‬נעלי ספורט ומגני זיעה‬
‫שעוזרים לה להיכנס לתפקיד שלה בתור ספורטאית‪.‬‬
‫אומנם התלבושת שלה חושפנית(בגלל הטייץ) צבעונית צעירה וכך‬
‫מדגישה את הרצון הרב של איקאה להתחבר עם המשפחה ולהרגיש‬
‫צעירה ואהודה כמו שהייתה פעם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫יסמיניש‪ -‬שמלה לבנה עם פסים סגולים ‪ ,‬טייץ ורוד ‪ ,‬נעלי ספורט‬
‫שחורות ‪ ,‬משקפיים ושיערה אסוף לשתי קוקיות‪.‬‬
‫התלבושת שלה משרתת את דמותה בכך שהתלבושת שלה נורא‬
‫ילדותית וצבעונית וכך מדגישה את הילדותיות של יסמיניש ואת החוסר‬
‫רציניות שלה גם בטקס אזכרה לבן אדם שהיה מאוד קרוב אליה‪.‬‬
‫ארננדה ( שחקנית משנה ) – שמלה אדומה ‪ ,‬פרח לבן בשיער ‪ ,‬עקבים‬
‫שחורים ושיערה פזור‪.‬‬
‫התלבושת של ארננדה ממשרתת את הדמות שלה בכך שהיא דמות של‬
‫אישה ממוצא ספרדי והצבעים שהיא מבליטה הם שחור ואדום‪-‬צבעים‬
‫שמדגישים ומייחדים את התרבות הספרדית‪ ,‬והופעת אורח חגיגית‬
‫ומסוגננת לכבוד טקס היום הולדת של יסמיניש‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ .2‬מאפיינים של מקום‪ ,‬תקופה‪ ,‬זמן‪ ,‬תרבות וסגנון‪:‬‬
‫התקופה היא תקופה מודרנית בשנת ‪ 2011‬שבה הבגדים והאביזרים היו‬
‫מסוגננים ומודרנים מאוד ‪ ,‬הלבוש מאוד צבעוני ומלא בתוספות חדשניות‬
‫ומגוונות‪ ,‬התלבושות הם בסגנון ריאלסטי‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשר בין עיצוב התלבושות והתסרוקות לנושא‪ /‬לאמירה ‪/‬לדימוי שבטקסט‪.‬‬
‫*עיצוב התלבושות עוצב בצורה שמדגישה את הנושא המרכזי של ההצגה שהוא‬
‫העליבות במשפחה‪ .‬כל אלו מתבטאים בכך שאזכרה צריכה להיות מכובדת ‪,‬‬
‫שקטה ורגועה‪.‬‬
‫אך הדמויות בהצגה לוקחות אותה לכיוון אחר שהוא ההפך מכך – שמח ‪,‬‬
‫מרגש‪ ,‬מלא התרגשות וציפיה לאזכרה הבאה( מדגיש את האבסורד ) וכך‬
‫העליבות מתבטאת שהם לא מבינים את משמעות האזכרה‪ .‬בחרתי להדגיש‬
‫בכך את התלבושות שהם מסוגננות ‪ ,‬צבעוניות ‪,‬שמחות ומודרניות מידי לאירוע‬
‫כזה‪.‬‬
‫‪ .4‬קשרי הגומלין בין התלבושות והתסרוקות לשאר רכיבי ההצגה מבחינה‬
‫צורנית‪ ,‬צבעונית ומאפייני פרטי הלבוש והבדים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫הביקורת החברתית בהצגה מייקל באה להתייחס אל הישראלים והחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫יש התייחסות לחלק באוכלוסייה ובחברה הישראלית‪ ,‬שבאירועים חשובים כמו‬
‫אזכרות ‪ ,‬למרות התכנון והשקעת המחשבה על אותו הטקס‪ ,‬בפועל ובסופו של‬
‫דבר יש זלזול לנושא המרכזי והחשוב באמת בטקס ‪ ,‬יש חשיבה אגואיסטית ‪,‬‬
‫אדישות התעלמות וקידום מטרות אישיות בלבד שניתן לראות כי הדבר מאופיין‬
‫דווקא בחברה הישראלית שלנו‪.‬‬
‫ניתן לראות שהאבסורד ושבירת המוסכמות בהצגה "מייקל" באים לידי ביטוי‬
‫בכך שמטקס למרות שהיה אמור להיות עצוב וכואב הפך לבדיחה ויש‬
‫התעלמות מהנושא המרכזי ‪ ,‬חוסר רגישות וכבוד למעמד האירוע‪.‬‬
‫דרך הקומדיה‪ ,‬השחקנים מצליחים גם לגעת בנושאים עמוקים וכואבים‪:‬‬
‫ישנה ביקורת על האמא הפולניה שדוחפת את ביתה להופיע "כמו שסיכמנו"‬
‫ומנהלת כל צעד וצעד של כולם ושולטת ביד רמה‪.‬‬
‫ביקורת נוספת על ההתנהלות של טקסי זכרון‪ :‬השילוב של הכיבוד ‪,‬בורקסים‬
‫ושתייה‪,‬והיחס של המשפחה לכיבוד‪":‬צריך להחזיר מה שנשאר גם בקבוקים‬
‫חצי ריקים" ביקורת על העליבות של המתנ"ס‪,‬ועל הצורך בטקס בכל מחיר‪.‬‬
‫ישנה ביקורת גם על ימי ההולדת שמארגנים לילדה המתבגרת מביאים לה‬
‫זמרת לא קשורה שרוקדת שיר קיצבי בספרדית בלי כל קשר וחסר רגש‬
‫בהגזמת יתר בתנועות למרות שמדובר בסופו של דבר באזכרה‪.‬‬
‫עוד ביקורת היא על יחסי הורים‪-‬ילדים‪ :‬ההורים דוחפים את הילדים להצליח‬
‫בכל מחיר‪ ,‬משתלטים עליהם ומנהלים להם את החיים לפי הציפיות שלהם‪.‬‬
‫ניתן לראות כי המריבות במשפחה הן אלה שגורמות לילדים להיות "דפוקים"‪.‬‬
‫יסמיניש מתחילה לבעוט בחפצים כשהדוד שלה מתחיל להתעצבן עליה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש ביקורת גם על הרצון של כל אחד להיות במרכז‪,‬שישימו לב רק אליו‬
‫(דרך המיקרופון)‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫תפקיד הפקתי‪ -‬עיצוב מוזיקה ‪:‬‬
‫‪ .1‬עיצוב המוזיקה והאפקטים הקוליים עפ"י תפיסת הבמאי‪:‬‬
‫ההצגה מייקל היא קומדיה אבסורדית‪ .‬גם האפקטים המוזיקליים בהצגה הם‬
‫אבסורדיים‪ ,‬לרובם אין קשר ממשי למציאות ולמה שמתרחש על הבמה‪ ,‬לכן‬
‫ברוב המקרים לא ברור למה נבחר השיר המסוים‪.‬‬
‫תפיסת הבימוי בהצגה היא עליבות‪ -‬התפאורה עלובה ומצומצמת‪ ,‬המשפחה‬
‫חוסכת בכיבוד ובמיצים‪ ,‬מבקשת מהאורחים להביא חלק מהכיבוד‪ ...‬לא ברור‬
‫מישהו מייקל אך האזכרה שלו לא מושקעת‪.‬‬
‫המוזיקה בהצגה היא הזויה ולא בהכרח קשורה לתוכן‪ ,‬כחלק מהז'אנר של‬
‫תיאטרון אבסורד אך גם מעידה על חוסר השקעה וקשר למציאות של רבקה‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬השירים שיסמיניש שיר ורוקדת איתם לא קשורים לאזכרה ולא‬
‫מתאימים לאירוע‪ ,‬האירוע מתנהל בעליבות ובפשטות‪ .‬לא משקיעים כסף‬
‫בהופעה נורמלית אלא נותנים לבת לרקוד‪.‬‬
‫‪ .2‬מאפיינים של מקום‪ ,‬זמן תקופה ותרבות‪:‬‬
‫הזמן והתקופה בהצגה הם מודרניים‪ ,‬לכן גם המוזיקה מודרנית‪ -‬שילוב של‬
‫טרנסים ושירים קצביים חדשים יחסית‪.‬‬
‫תרבות‪ -‬רבקה מאוד מקפידה על התרבות בכך שלא נותנת לפלג לנגן חזק מדי‬
‫או זמן ממושך‪ ,‬לא רוצה שסלמה תנגן בדרבוקה‪( ...‬תרבות אשכנזית)‬
‫סלמה היא ערבייה לכן יש לה תרבות משלה‪ ,‬שונה מהתרבות האשכנזית של‬
‫משפחת זלצמן‪ .‬הדבר מתבטא במוזיקה בשיר שהיא רוקדת אתו בתחילת‬
‫ההצגה‪ .‬כלומר‪ ,‬המוזיקה עוזרת באיפיון הדמות‪.‬‬
‫‪ .3‬בחירות מוזיקליות המעוררות אפקט חוויתי‪ ,‬דרמטי‪ ,‬אקספרסיבי‪ ,‬קומי וכד'‪:‬‬
‫כאשר פלג מנגן בלייב על האורגן שלו "טם טםטם" הדבר יוצר אפקט דרמטי אך‬
‫גם קומי בסיטואציה (מאולתר‪ ,‬אין זמן מסוים‪ -‬מנגן כאשר יש מתח על הבמה‬
‫למשל כשמנסים לברר מי הזמין את סלמה)‪.‬‬
‫הכניסה של סבתא איקאה עם השיר ‪ Crazy‬של בריטני יוצרת אפקט קומי‬
‫משום שהסבתא מבוגרת אך מנסה להיות צעירה‪ ,‬לרקוד ולהתעמל כמו נערה‬
‫למרות שכבר אינה יכולה‪ ,‬מנסה להיות חלק מעולם הצעירים בכך ששומעת‬
‫את המוזיקה שלהם‪( .‬דמות לא מתנהגת בהתאם לגילה)‪.‬‬
‫השיר של שלגייה שיסמיניש מופיעה אתו‪ -‬יוצר אפקט קומי משום שאינו קשור‬
‫לסיטואציה (לא לאזכרה של מייקל ולא ליום ההולדת שלה)‪ .‬ההופעה הי‬
‫אבסורדית‪ ,‬הזויה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫שיר הסיום‪ -‬מנוגן שוב השיר של סלמה אבל גם גרסה של טרנס‪ .‬בחירת השיר‬
‫יוצרת אפקט קומי משום שהקהל כבר מכיר את השיר‪ ,‬ולא מצפה לשמוע אותו‬
‫בגרסה הזו‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא משלב את התרבות של סלמה עם שאר המשפחה‬
‫והשילוב הוא הזוי ומוזר‪.‬‬
‫‪ .4‬בהצגה אין אפקטים המשמשים לייצוג מצבים משתנים‪.‬‬
‫*פירוט על כל קטע מוזיקלי‪:‬‬
‫ישנם שני סוגים של מוזיקה בהצגה‪:‬‬
‫מוזיקה שמנוגנת בלייב ע"י פלג על האורגן שלו‪ ,‬אשר מלווה בקטעים מסוימים‬
‫את השחקנים‪ ,‬ואפקטים מוזיקליים מוקלטים (רגילים)‪.‬‬
‫‪ )1‬שיר בערבית חדש ונסי אגרם ‪ -2011‬בסצנת פתיחה‪ ,‬כשסלמה‬
‫מטאטאה ורוקדת עם המוזיקה שאופיינית לתרבות הערבית שלה עד‬
‫שהמשפחה באה‪ .‬המוזיקה משרתת את האווירה ואת התרבות של‬
‫סלמה‪.‬‬
‫‪ )2‬טיטאניק‪ -‬מנוגן ברקע כשאר פלג כמעט מחזיק את סלמה ששקועה‬
‫בחלומות שלה להיות שחקנית מפורסמת כמו בטיטאניק‪ .‬המוזיקה‬
‫משרתת את האווירה וממחישה את החלום הלא מציאותי של סלמה‪.‬‬
‫‪ -Crazy )3‬כשהסבתא איקאה קזנובה נכנסת לבמה (אחרי שיסמיניש‬
‫מציגה אותה)‪ .‬השיר הוא שיר קצבי וחדש יחסית‪ ,‬לכן הדבר יוצר אפקט‬
‫קומי בשילוב עם הריקודים ותרגילי ההתעמלות שלה‪ .‬מעיד על הניסיון‬
‫של הסבתא להיות צעירה‪ ,‬מעודכנת‪ ,‬לעשות כניסה מרשימה‪ ,‬וגורם‬
‫לחלק מהמשפחה להצטרף ולרקוד אתה‪.‬‬
‫‪ )4‬שיר פתיחה של שלגייה‪ -‬יסמיניש רוקדת ריקוד מוזר ואבסורדי לחלוטין‬
‫עם השיר של שלגייה‪ ,‬לשיר אין קשר למתרחש על הבמה אלא רק‬
‫להופעה שהיא אמורה לעשות‪.‬‬
‫‪ )5‬קח אותי (היהודים)‪ -‬הופעה נוספת של יסמיניש שלא מלווה באפקטים‬
‫מוזיקליים‪ ,‬יסמניש קרה בלייב בלי ליווי או פלייבק‪.‬‬
‫‪ 2 )6‬שירי יומולדת‪ -‬כשחוגגים ליסמיניש‪ .‬עושה אווירה שמחה של יומולדת‪,‬‬
‫גורם יסמיניש להתלהב שסוף סוף חוגגים ומציינים את היומולדת שלה‪.‬‬
‫‪ )7‬השיר של יסמיניש בביצוע של פלג‪ -‬פלג מקדיש ליסמניש שיר שמראה‬
‫על זה שהוא מאוהב בה בסתר ומתבייש להגיד לה‪ ,‬לכן הוא כתב לה‬
‫שיר‪ .‬השיר לקוח מההצגה המקורית ולא עבר שום שינוי להפקה הזו‪.‬‬
‫פלג שר ליסמיניש "יסמיניש זהו פלג ששר לך את השיר‪ ,‬שירי כמו פתית‬
‫של שלג"‪ ...‬השיר חושף את העובדה שפלג מחבב את יסמיניש משום‬
‫שכתב והלחין שיר במיוחד בשבילה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪ –Enrique Iglesias –Bailando )8‬כשהזמרת הספרדייה שמוזמנת‬
‫להופיע ביומולדת של יסמיניש נכנסת‪ .‬השיר הוא שיר באנגלית אבל‬
‫המוזיקה והקצב הם ספרדיים‪ ,‬לכן מתאים להופעה של הזמרת‪.‬‬
‫‪ -Time Of My Life- Black Eyed Peas )9‬מצוין גם בהצגה המקורית‪,‬‬
‫אבל בחרנו להשתמש בגרסה המחודשת והקצבית יותר משום שהיא‬
‫מתאימה יותר לסוף ולאווירה‪ .‬בטקסט מצוין כי זה היה השיר האהוב על‬
‫מייקל לכן הם בוחרים לסיים אתו את האזכרה‪.‬‬
‫שיר בערבית‪ -‬חדש גרסה טכנו‪ -‬שיר הפתיחה של סלמה בגרסה‬
‫‪)11‬‬
‫"טרנסית"‪ ,‬אפקטים חדשניים ומערביים שיוצרים אפקט קומי (כי הקהל‬
‫הכיר את השיר בגרסה המקורית)‪ .‬כולם רוקדים על הבמה ביחד וזה‬
‫מראה על שילוב התרבויות‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫הכוריאוגרפיה באה לידי ביטוי לא רק בחלקים היצירתיים\ אומנותיים בהצגה‪,‬‬
‫אלא גם בהעמדות השונות של השחקנים על המסך למען לשרת מיזנסצינות‬
‫שונות לאורך ההצגה ולרכז פוקוס ‪:‬‬
‫תחילה‪ ,‬סלמה מופיעה כשהיא לבד על הבמה מטאטא ומכנסת את האורחים‬
‫ומברכת אותם בשלום‪.‬‬
‫סלמה מחפשת שיר בתחנות שונות ברדיו לשם הנעמת האווירה ומקווה למצוא‬
‫שיר נעים שהיא תאהב‪ ,‬למרבה הפלא מגלה לשמוע את אחד השירים האהובים‬
‫עליה מכל‪ ,‬מתלהבת עוזבת את המטאטא ומתחילה לרקוד‪ -‬תחילה מתחילה‬
‫כאשר היא עם הגב אל הקהל ומזיזה את ידיה בתנועות מעגליות ועדינות לפי‬
‫הקצב‪ .‬כאשר הזמרת בשיר מתחילה לשיר‪ -‬סלמה מסתובבת אל הקהל מצד‬
‫ימין ומצד שמאל ומתחילה לרקוד ולקפץ על הבמה עד שפלג מגיעה ועוצר את‬
‫המוזיקה ולה‪ -‬את הכיף והשמחה‪.‬‬
‫ניתן לראות כי כל פעם כל מי שנקרא מהשחקנים לבוא לקדמת הבמה ולהקריא‬
‫קטע או לדבר על מייקל‪ ,‬הוא נעמד במרכז הבמה אל מול הסטנד של המקרופון‬
‫ומתחיל לדבר‪ ,‬השאר מקשיבים ואף נענים לו או ההפך‪ ,‬מתעלמים וממשיכים‬
‫בעיסוקיהם‪.‬‬
‫השחקנים במהלך ההצגה יורדים אל הקהל וכך גם שוברים את הקיר הרביעי‬
‫ומשתפים את הקהל בהצגה‪ ,‬זורקים הערות הנוגעות לקהל שיושב לפניהם‬
‫ומדברים אליהם כאילו הם חלק מהטקס לזכר מייקל‪.‬‬
‫כאשר רבקה מקריאה קטע‪ ,‬היא מתחילה להגיד כי חמש יהפוך לשש ושש‬
‫יהפוך לשבע וכך הלאה עד שאיקאה קוטעת את דבריה‪ -‬כך בעצם השחקנים‬
‫הממוקדים בשורה מתחילים להחליף במקומות ולהתבלבל מה שמוסיף ומעיד‬
‫על נחיתות ורשלנותם של המשפחה כאשר הם מתבלבלים ומנסים למצוא את‬
‫מקומם‪.‬‬
‫חלק יצירתי נוסף‪ ,‬כאשר יסמין נקראת על ידי רבקה לבצע קטע ריקוד לזכרו של‬
‫מייקל כחלק מהטקס‪ -‬היא מתחילה לנועה לשיר הנושא של הסרט "שלגיה"‬
‫כאשר גבה אל הקהל בעדינות‪ ,‬ופתאום מסתובבת עם תפוח ביד עם הבעת‬
‫פנים מאיימת‪ -‬מה שמוסיף לשינוי קיצוני של האווירה מאווירה נעימה לאוזן‬
‫ותנועות עדינות לאווירה מאיימת שמזכירה את המכשפה משלגיה‪.‬‬
‫כאשר איקאה נכנסת לשיר של בריטני ספירס "‪ ,"CRAZY‬היא נכנסת מאחורי‬
‫הקלעים ומסתבכת עם הוילון ופורצת קדימה אל קדמת הבמה ודוחפת את‬
‫המשפחה‪ ,‬עם תנועות ידיים מריעות ואף מראה את השרירים שלה דבר המעיד‬
‫כי היתה מורה לספורט וכי היא מעריצה ואוהבת את עצמה‪ -‬תכונה שאי אפשר‬
‫להתעלם ממנה ואף מעצבנת מאוד את רבקה שקוטעת את המצב‪.‬‬
‫בזמן שאחרים מדברים‪ ,‬איקאה עסוקה בלעשות פעילויות וגלגולים על המזרן‬
‫מאחוריהם ומתמתמחת– פעילות במה חשובה ומצחיקה את היושבים בקהל‬
‫כשהיא לא מודעת למצב שהיא בטקס מכובד ודבר שמעיד שוב על נחיתות‬
‫המצב וחוסר הבנה כי מדובר בטקס אזכרה שאמור להיות עצוב וכואב‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫כאשר רבקה מזמינה את יסמיניש ומנחה לשים ברקע שיר יום הולדת ‪ ,‬כל‬
‫השחקנים מתחילים לרקוד ולהשתגע ולחגוג לכבוד יסמיניש למשמע השיר‪.‬‬
‫כשהשחקנית הזמרת ארננדה נכנסת לכבוד היום הולדת של יסמיניש‪ ,‬למשמע‬
‫השיר "‪ "BAILANDO‬כל המשפחה משתגעת‪ ,‬חלק יורדים אל הקהל חלק על‬
‫הבמה ומעיסוקיהם עוברים לריקודים שמחים ולהשתגע‪.‬‬
‫למשמע השיר "‪ "TIME OF MY LIFE‬רבקה מתחילה לשיר לכבוד מייקל‬
‫ולשיר ‪ ,‬וסלמה איקאה ופלג מתחילים לחטוף את המיקרופון ולשיר איתה עד‬
‫שדובי מפסיק אותם‪.‬‬
‫בסוף ההצגה‪ ,‬לאחר שהשחקנים יוצאים‪ ,‬יסמיניש פתאום פורצת לבמה‬
‫ומתחילה לחזור לרקוד ולקפץ עד שרבקה חוזרת מרקדת איתה קצת לשם‬
‫גניבת הפוקוס שהיא כל כך אוהבת ויוצאת איתה מהבמה‪.‬‬
‫לשם ההשתחוויה‪ ,‬שמים את השיר שהיה ברקע בהתחלה שסלמה מצאה‬
‫ברדיו‪ ,‬השחקנים מודים לקהל ומקווים לשמוע מחיאות כפיים סוערות‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫פוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון מערך רעיונות‬
‫או הגות המתאפיינת בתגובה‪ ,‬ואף דחייה‪ ,‬לתקופה המודרנית ולערכיה‪,‬‬
‫ולמודרניזם‪ .‬הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו הנחה או אמירה על תקופה‬
‫היסטורית חדשה‪ ,‬הבאה לאחר המודרניות‪ .‬תפיסה תאורטית חדשה‪ ,‬או שיח‬
‫חברתי חדש של העולם החברתי‪.‬‬
‫המופע הפוסט מודרני מכיל אוסף של מאפיינים‪ ,‬שההצטברות שלהם‪ ,‬הסמיכות‬
‫שלהם זה לזה מאפשרים לנו להגדיר את המופע כפוסט מודרני‪.‬‬
‫בהצגה ״מייקל״ הפוסט מודרניזם בא לידי ביטוי בכך שיש סממן פוסט מודרני‬
‫של טשטוש גבולות בין הקהל להצגה‪-‬‬
‫הקהל שמגיע וצופה בהצגה‪ ,‬מקבל הרגשה כי הוא חלק בלתי נפרד מההצגה‪,‬‬
‫ויש אי ידיעה האם הקהל הגיע לצפות בהצגה או בעצם משתתף בטקס לכבוד‬
‫מייקל‪ -‬האור הדולק בקהל ‪ ,‬שבירת הקיר הרביעי של השחקנים עם הקהל ואף‬
‫פנייה אישית אל היושבים בקהל עוזרת להביא לידי ביטוי את הסממן הזה‪.‬‬
‫עוד סממן פוסט‪-‬מודרני שבא לידי ביטוי הוא בכך שיש שבירת ציפיות של‬
‫הקהל – כלומר‪ ,‬הקהל מצפה לבוא להצגה ולראות טקס מכובד ועצוב של‬
‫אזכרה למען קרוב משפחה שנפטר‪ ,‬אך מתפלא לגלות כי הטקס אזכרה בכלל‬
‫לא נראה עצוב ‪ ,‬להפך‪ ,‬שמח ועליז ולא דומה בכלל למה שהם ציפו או דמיינו‬
‫בראשם‪.‬‬
‫המופע מעלה ספק כי אין אמת אחת‪ -‬טקס הזיכרון הוא למייקל‪ ,‬אך עד לסיום‬
‫ההצגה‪ ,‬לא ברור מיהו בעצם מייקל ובאילו נסיבות מת‪.‬‬
‫הייחוס המשפחתי של כל אחד מבני המשפחה לא ברור‪ :‬הדוד והאמא‬
‫מתנהלים ומזכירים בהתנהגותם לעיתים זוג נשוי ‪.‬‬
‫לא מובן מדוע סלמה נואמת על מייקל‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שהיא מציינת כי‬
‫היא אינה מכירה אותו כלל‪.‬‬
‫שבירת העלילה האריסטוטלית‪ -‬שבירת ההתחלה‪ ,‬אמצע וסוף‪-‬‬
‫המופע מורכב מאוסף אירועים ללא עלילה‪ ,‬הרשומים על הלוח‪.‬‬
‫המרכז בהצגה הוא הדמות מייקל ומזרן שלא ברור מה התפקיד שלו‪.‬‬
‫הטקס לא נערך בסדר כפי שכתוב ‪ -‬ישנן קטיעות וסטיות מהסדר‪ ,‬פתאום‬
‫מופיעה איקאה‪ ,‬המעבר מהאבל ליום ההולדת‪..‬‬
‫מעברים שאינם תמיד ברצף ובאוירה שנוצרה עד הרגעים שלפני‪.‬‬
‫ישנה את הדמות של איקאה‪ ,‬מתעמלת שכנראה מייקל העריץ‪ ,‬אשר קוטעת את‬
‫העלילה בתרגילי התעמלות והתנהגות וולגארית על הבמה שכולל תרגילי‬
‫התעמלות פרובוקטיביים‪ ,‬אכילת בורקסים על הבמה‪ ,‬פניות לקהל וכו'‪.‬‬
‫לא ברור איך אותה מתעמלת מבוגרת קשורה למייקל ולטקס האזכרה‪.‬‬
‫התרחשויות בו‪-‬זמניות אשר הצופה מזהה את הפוקוס ומתמקד בו‪ ,‬אבל בו‪-‬‬
‫זמנית‪ ,‬קולט גם דברים אחרים שקורים‪.‬‬
‫למשל‪ :‬הדוד דובי נואם במיקרופון במרכז הבמה‪ ,‬רבקה מסתובבת שוב ושוב‬
‫על הבמה‪ ,‬פלג מנגן‪ ,‬איקאה זוללת בורקסים‪ ,‬קמים לשולחן להביא עוד כיבוד‪,‬‬
‫מדברים ביניהם‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ישנם סצנות שאיקאה‪ ,‬במקביל להתרחשות על הבמה‪ ,‬יורדת לקהל‬
‫ומחפשת סיגריות‪.‬‬
‫מעבר חד באמצע אירוע האזכרה לזכר מייקל למסיבת יום הולדת הפתעה‬
‫ליסמין‪ :‬שרשרת אורות שיר הפתעה של ארננדה הזמרת הספרדיה‪.‬‬
‫במופע פוסט מודרני הטקסט הוא מרכיב ככל המרכיבים‪ .‬המילה במופע הפוסט‬
‫מודרני הופכת להיות משנית לתנועה או לשימוש בדימויים ויזואליים‪.‬‬
‫למרות שהדמויות לא מפסיקות לדבר‪ ,‬המילה איננה המרכז אלא ההתרחשות‪.‬‬
‫בכניסת קהל רואים את סלמה מדברת עם הקהל ומזמינה אותם לשבת‬
‫ומברכת אותם לשלום ‪.‬‬
‫פלג הוא דמות שבקושי מדברת במהלך ההצגה רק זורקת הערות‪ ,‬אדישה‬
‫למצב וזוללת ‪.‬‬
‫ישנה סצנה שבה רבקה ודובי מספרים את אותו סיפור בו‪-‬זמנית‪.‬‬
‫שניהם עומדים על הבמה‪ ,‬פונים לקהל‪ ,‬ומספרים את אותו הסיפור על טיול‬
‫שנסעו אליו יחד כולם באותו אוטו‪.‬‬
‫כל אחד מוסיף הערות לסיפור מנקודת מבטו בדגש על דקויות של כל אחד‬
‫מהם‪.‬‬
‫הם מדברים במהירות ונכנסים זה בדבריו של זה‪ ,‬תוך התעלמות מהשני‪ ,‬ומאוד‬
‫קשה להבין מה הם אומרים‪.‬‬
‫למרות הקושי‪ ,‬הסצנה מאוד עוצמתית ומלאת הומור והקהל מבין את העולם‬
‫והסגנון של הדמויות‪.‬‬
‫ברור לקהל שהטקסט נתון לשינויים‪ -‬אין היצמדות ברורה לטקסט‪.‬‬
‫יש הרבה אלתור אבל גם תחושה של דיוק‪ :‬כלומר יש את העוגן של הטקס‬
‫והברכות‪ ,‬כניסות ויציאות‪ ,‬אך יש אלתור בקטעי התגובות האחד לשני על‬
‫הבמה‪ ,‬הכיבוד‪ ,‬הפניות לקהל וסידור הבלאגן‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫לוח זמנים –‬
‫‪ : 7.9.14‬בחירת המחזה‪ ,‬ההצגה – "מייקל"‪.‬‬
‫‪ : 9.914‬קריאה של ההצגה ‪ ,‬הטקסט ‪ .‬כל חברי הקבוצה יחד‬
‫‪ : 14.9.14‬בחירת תפקידים הפקדתים ודמויות ‪.‬‬
‫‪ : 16.9.14‬התחלת עבודת הדרמטורגית (הוספת טקסט וקיצור טקסט)‬
‫‪ : 21.9.14‬שחקנית אחת לא נמצאת ‪,‬רבקה‪,‬ולכן קשה להתחיל לעשות חזרות ‪.‬‬
‫חסרה שחקנית מרכזית ‪.‬‬
‫עושים סצנות שאפשר לעשות בלי רבקה ‪.‬‬
‫‪ : 23.9.14‬אותה שחקנית לא נמצאת ‪ ,‬ולכן קשה להתחיל חזרות ‪.‬‬
‫חסרה שחקנית מרכזית‪.‬‬
‫עושים סצנות שאפשר לעשות בלי רבקה ‪.‬‬
‫‪ : 30.9.14‬מתחילים לעבוד על השחקנים ‪ ,‬איך כל דמות תתנהג‬
‫כלומר ‪ ,‬הקול שלה ‪ ,‬ההתנהגות ‪.‬‬
‫‪ : 5.10.14‬עובדים על דמות ‪ 7 .‬שאלות על כל דמות ‪ .‬עבודה אישית‬
‫‪ : 7.10.14‬מתחלים לעבוד על ‪ 2‬עמודים ראשונים של המחזה ‪.‬‬
‫מכניסים לסלמה‪,‬המנקה‪ ,‬טקסט בהתחלת ההצגה (עבודת הדרמטורגית כולל‬
‫צוות השחקנים)‪( .‬יום לפני חופשת סוכות)‬
‫‪ : 21.10.14‬הפגש הראשון אחרי חופשת סוכות ‪,‬‬
‫חוזרים על עמודים ראשונים (‪ )2-3‬מוסיפים לפלג טקסט‪(,‬עבודת הדרמטורגית‬
‫כולל צוות השחקנים)‬
‫‪: 26.10.14‬עבודה מעשית על דמות(פיונים קול ‪ ,‬תנועות גוף וכו')‪.‬‬
‫‪ : 28.10.14‬המשך עבודה מעשית ‪ ,‬סבתא איקאה ‪ ,‬מכניסים אותה מוקדם‬
‫יותר ממה שהיא צריכה להיכנס בהצגה עצמה ‪.‬‬
‫‪ : 2.11.14‬מראים למורה שלנו ‪ ,‬עדנה חצרוני ‪ ,‬לאן הגענו עד כה ‪.‬‬
‫טקסים ‪ ,‬דמויות ‪ ,‬וכו' ‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪ : 4.11.14‬ממשיכים להתקדם בטקסט ‪ ,‬עמודים ‪. 4-5‬‬
‫(עבודת הדרמטורגית כולל צוות השחקנים ‪ ,‬מחלקים בין רבקה לאיקאה‬
‫קצת טקסט – עמ ‪.) 4‬‬
‫‪ : 9.11.14‬חוזרים על כל מה שעשינו עד כה ‪ ,‬כולל השינויים והתוספות‬
‫מעמ ‪ 2‬עד עמ ‪( . 5‬ומוסיפים ומשנים דברים)‪.‬‬
‫‪ : 11.11.14‬שחקנית חסרה ולכן קשה לעשות חזרה‪,‬אך עושים חזרה כמה‬
‫שאפשר‪.‬‬
‫‪ : 16.11.14‬קוראים את השינויים שעשינו עד כה ‪ ,‬מורידים ומוסיפים דברים ‪.‬‬
‫‪ : 18.11.14‬חזרה רגילה ‪,‬כולם נמצאים ‪ ,‬עושים חזרה מהתחלה עד הקטע‬
‫שהגענו אליו פעם שעברה‪.‬‬
‫‪ : 23.11.14‬מחליטים על שיר פתיחה של ההצגה ‪ ,‬עובדים על הקטע פתיחה‬
‫מספר פעמים בחזרה זו ‪ ,‬משנים ומוסיפים קטעים מהתחלה ‪.‬‬
‫מוסיפים לפלג קטעים בהתחלה עם המנקה ‪.‬‬
‫‪ : 25.11.14‬חוזרים על הכל (כל מה שעשינו עד כה ) ‪ ,‬כולל השינויים‬
‫והתוספות של התחלה עם פלג וסלמה ‪.‬‬
‫‪ : 30.11.14‬מוסיפים לאיקאה הסבתא ‪ ,‬עוד טקסט ‪.‬‬
‫עבודת של הדרמטורגית ושל צוות השחקנים ‪ ,‬ועושים חזרה עם התוספות של‬
‫איקאה‪.‬‬
‫‪ : 2.12.14‬מראים למורה ‪ ,‬עדנה חצרוני ‪ ,‬לאן הגענו עד כה ‪.‬‬
‫מקבלים ממנה הצעות ולאחר מכן עושים חזרה ומשנים ומוסיפים דברים ‪.‬‬
‫‪ : 7.12.14‬עושים חזרה רגילה ‪ ,‬עם השינויים והתוספות של המורה ‪.‬‬
‫‪ : 9.12.14‬קוראים את המשך ההצגה ‪ ,‬וממשיכים לעבוד על המשך ההצגה‬
‫עמ ‪ . 7 – 6‬מכניסים משנים ומוסיפים דברים ‪.‬‬
‫‪ : 14.12.14‬מתחילים חזרה מעמ ‪ 5‬עד עמ ‪. 7‬‬
‫משנים דברים ועובדים על קטעים שקוראים בסצנות אלה ‪.‬‬
‫‪ : 16.12.14‬חזרה אחרונה לפני חופשת חנוכה ‪,‬‬
‫עושים מהתחלת ההצגה עד עמ ‪. 7‬‬
‫כולל התוספות והשינויים שעשינו ‪.‬‬
‫מוסיפים לפלג עוד טקסט ‪.‬‬
‫‪ : 28.12.14‬חזרה ראשונה לאחר חופשת חנוכה ‪,‬‬
‫‪45‬‬
‫זיכרון על כל מה שעשינו עד כה‪ .‬עמ ‪ 2‬עד ‪. 7‬‬
‫‪ : 30.12.14‬מוסיפים תלבושת ‪ ,‬אביזרים ‪ ,‬מוזיקה‪.‬‬
‫עושים חזרה מהתחלה עד עמ ‪ . 7‬הכול כולל הכול ‪.‬‬
‫‪ :11.1.15‬עובדים על השירים ועל ריקודים של יסמיניש‪.‬‬
‫ממשיכים חזרה מעמ ‪ 7‬עד ‪. 10‬‬
‫‪ :13.1.15‬עושים חזרה מעמ ‪ 2‬עד עמ ‪. 10‬‬
‫מוזיקה ואביזרים ‪.‬‬
‫‪ :18.1.15‬עובדים על קטעים ספציפים ‪ ,‬בהצגה ‪.‬‬
‫קטעים שצריכים לעבוד עליהם וללטש אותם סופית ‪.‬‬
‫‪: 20.1.15‬ממשיכים לעבוד על קטעים ספיציפים ‪.‬‬
‫‪ : 16:00 – 10:45 :27.1.15‬עליה ראשונה על הבמה‪.‬‬
‫‪ : 12:30 – 10:45 :1.2.15‬עובדים על חלקים ספציפים בהצגה ‪,‬‬
‫קטעים של יסמיניש ‪ ,‬את היומהולדת של יסמניש בסוף ההצגה ‪.‬‬
‫‪ : 18:00- 15:00 : 2.215‬מורידים קטעים לסלמה לדובי ‪,‬‬
‫עושים חזרה מהתחלה עד הסוף עם עצירות רבות ‪ ,‬הורדות והוספות ‪.‬‬
‫‪ : 16:00 – 10:45 : 3.2.15‬עוברים על קטעים של יסמיניש ושל פלג ‪.‬‬
‫עובדים על הדמות של פלג ‪.‬‬
‫עובדים על הדמות של דובי ‪.‬‬
‫עובדים על כניסתה של איקאה ‪.‬‬
‫‪ :17:00 – 14:00 : 5.2.15‬עושים חזרה מלאה ‪ ,‬חזרה אחרונה לפני הטיול‬
‫שנתי‪.‬‬
‫‪: 18:00 – 9.30 : 15.2.15‬הגשת ספר בימוי !‬
‫‪18:00 – 9:30 : 16.2.15‬‬
‫‪ 18:00 – 9:30 : 17:2:15‬חזרה אחרונה לפני מתכונת !‬
‫חזרה מלאה מעמ ‪ 2‬עד עמ ‪. 10‬‬
‫‪ :14:00- 10:45 : 18.2.15‬מתכונת !!!!‬
‫‪ : 19.2.15‬חזרה מלאה !‬
‫‪46‬‬
‫‪ : 21.2.15‬הופעה בערב להורים !!!!!‬
‫‪ : 22.2.15‬כל היום חזרות ‪.‬‬
‫‪: 23.2.15‬כל היום חזרות ‪.‬‬
‫‪ : 24.2.15‬כל היום חזרות ‪ +‬הופעה שכבתית !!!!!‬
‫‪ : 25.2.15‬הבגרות !!!!!‬
‫הגשת ספר בימוי מודפס בשני עותקים !‬
‫תהליך העבודה על המחזה ‪:‬‬
‫התחלנו את העובדה על המחזה בתחילת השנה ‪,‬‬
‫המורה ‪ ,‬עדנה חצרוני ‪ ,‬הציעה לנו על "מייקל" ‪.‬‬
‫בהתחלה חלקנו לא התלהבנו מהרעיון אך מהר מאד לאחר קריאה של‬
‫מספר פעמים ושל החלטת הדמויות של כל אחד מהשחקנים ‪ ,‬החלטנו להבין כי‬
‫ההצגה "מייקל" טובה מאד ותאפשר לכל אחד מאיתנו לחוויות משהו שונה‬
‫ולשחק משהו אחר‪ .‬שאליו אנחנו לא רגילים ‪.‬‬
‫היו לנו מספר עצירות במהלך החזרות ‪,‬‬
‫היה סדנה בבית הספר שלא אפשרה לשחקנית שמשחקת את רבקה לעשות‬
‫איתנו חזרות מכיוון שהשתתפה בהצגה זו‪.‬‬
‫במהלך השנה היו חגים וחופשות רבות קטעו את מהלך החזרות שלנו ‪.‬‬
‫כאשר תלמיד אחד חסר זה קוטע את כל הקבוצה ולא מאפשר לנו לעשות‬
‫חזרה‪,‬‬
‫ובעיקר כששחקן מרכזי חסר‪.‬‬
‫ובנוסף היה טיול שנתי כשבועיים לפני הבגרות מה שקטע את הרצף‬
‫האינטנסיבי וחזרות הרצופות‪.‬‬
‫אך למרות זאת כל הקבוצה שיתפה פעולה יחד ונתנה יד שנצליח לעשות חזרות‬
‫כמו שצריך למרות הקשיים שנוצרו במהלך השנה‪.‬‬
‫דרך קבלת ההחלטות בקבוצה היא באופן קבוצתי‪:‬‬
‫כל אחד עם התפקיד ההפקתי שלו מציע את רעיונותיו ואת מה שחשב‪,‬‬
‫שינויים רבים ותוספות רבות שקרו במהלך השנה תרחשו בגלל חשיבה של‬
‫אחד מהחבר הצוות ‪ ,‬כל שינוי שהתרחש התקבל ואם לא‪,‬כולם קיבלו את זה‬
‫בהבנה בלי פגיעה בחבר שהציע אותו וירדנו מהרעיון זה‬
‫כל חבר שהציע רעיון הלה אותו מול כולם ואם יש הסכמה של הרוב הוא יבוא‬
‫לידי ביטוי ‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫דרך עבודה עם גורמי חוץ‪:‬‬
‫תיאומי אולם והזמנות נעשו על ידי המורה לתיאטרון ‪ ,‬עדנה חצרוני ‪.‬‬
‫הצעות רבות ‪ ,‬הציעו לנו תלמידי תיאטרון והמורה לתיאטרון ‪.‬‬
‫חפצים שאנו זקוקים להם – לוח ענק שלקחנו מחדר ביולוגיה‪.‬‬
‫אוכל שאנו קונים וכו'‪.‬‬
‫קושי הפקתי ‪:‬‬
‫הנוכחות במהלך החזרות אינה עקבית‪.‬‬
‫במהלך השנה כל שחקן שני היה חסר במהלך החזרות וזה היה מקשה על‬
‫מהלך החזרות ועל רצף תקין על ההפקה‪.‬‬
‫יש רעיונות רבים שהוצעו לחברי הקבוצה גרמו למחלוקות רבות והושפעו על‬
‫היחס של חברי הקבוצה ‪ ,‬היה וויכוחים רבים ושינויים רבים שגרמו לריבים‬
‫בחזרות ‪.‬‬
‫היה קושי לחשוב על רעיונות מקוריים ומעניינים כדי להוסיף עניין ושינוי בהצגה‪.‬‬
‫דרך לפתרון‪:‬‬
‫עבודה משולבת של הבמאית והמפיקה‪.‬‬
‫להזכיר לכל השחקנים מתי יש חזרות ולמצוא פתרונות כאשר שחקן לא מגיע‬
‫לחזרות‪,‬‬
‫כשאשר שחקן לא מגיע הבימאי הקריא את התפקיד שלו ועזר לשאר השחקנים‬
‫להמשיך לעבוד ‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫דרמטורגיה ‪:‬‬
‫בימוי ‪ :‬איתי ויזר‬
‫שחקנים ‪:‬‬
‫אבי דנגור‪ ,‬הילה גולדנברג‪ ,‬נטליה פאוסט‪ ,‬מיטל רז‪ ,‬נדב הולנדר‬
‫משפחתו של מייקל מארגנת לכבודו טקס אזכרה מכובד וחגיגי‪ .‬על האירוע‬
‫אחראים אמו רבקה‪ ,‬דודו דובי‪ ,‬אחותו יסמיניש וחברו הטוב פלג‪ .‬שולחן הכיבוד‬
‫עמוס בורקסים‪ ,‬פירות קטופים ושטופים‪ ,‬שתיה קלה ולידם אורגנית ופח‪ ,‬וכדי‬
‫שלא יהיו טעויות לוח‪ -‬הזמנים כתוב שחור על גבי לבן על גבי בריסטול‪.‬‬
‫אלא שלא מדובר באנשים שבאמת מסוגלים לתפעל אירוע כזה‪ ,‬בטח לא יחד‬
‫ועוד מול קהל האורחים‪.‬‬
‫זהו למעשה טקס זיכרון שמשתדל כל כך להיות נורמלי‪ ,‬אך מאבד שליטה‬
‫והופך למגוחך ופרוע‪ .‬מייקל היא סאטירה על טקסי‪-‬זיכרון ועל אירועים‬
‫משפחתיים שאיבדו את הצפון‪ ,‬נושא שאין ישראלי שלא מכיר מקרוב‪.‬‬
‫מייקל היא ישראלית נכתבה ומבוצעת על ידי "אנסמבל מייקל"‪ .‬היא הועלתה‬
‫לראשונה בשנת ‪ 2007‬כעבודת הסיום של אבי דנגור בבית הספר לתיאטרון‬
‫חזותי בירושלים ‪,‬זכתה בפרס ראש עיריית ירושלים והוצגה בהצלחה בביאנלה‬
‫לאמנות בהרצליה ובפסטיבל א‪-‬ז'אנר בתל אביב ‪.‬בחודש מאי‪ 2009‬הצטרפה‬
‫לרפרטואר ההצגות של תיאטרון תמונע ‪,‬ובמאי ‪ 2010‬זכתה בשלושה פרסים‬
‫בטקס פרסי הפרינג' הישראלי קיפוד הזהב ‪,‬ביניהם פרס ההצגה הטובה ביותר‬
‫לשנת ‪.2009‬‬
‫ביקורות‬
‫"חינגה פראית של נונסנס‪ ...‬תמציתיות שחנוך לוין היה מתגאה בה כעל צאצא‪..‬‬
‫הכל מדויק‪,‬מונח במקום ומצליח להוציא את הקהל משלוותו‪ ,‬בדרך כלל ברעמי‬
‫צחוק ללא הפוגה‪ ,‬ופה ושם גם בפנים שמעידות על התרגשות גדולה"‪ ,‬צבי גורן‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫עיבוד הטקסט ‪:‬‬
‫קיצרתי את הטקסט לחצי שעה ‪ ,‬ארבעים דקות כפי שהתבקש‪.‬‬
‫הוספתי והורדתי דברים שנראו לי נחוצים לשחקנים‪.‬‬
‫ניסיתי להפחית ולהוסיף שכל שחקן לא ירגיש שלו אין טקסט והוא פחות טוב‬
‫מאחרים‪.‬‬
‫להפך ‪ ,‬הוספתי וזה נתן לכולם לשחק באופן שווה כמה שאפשר‪.‬‬
‫נגיד לפלג ‪ ,‬הוספתי לו טקסט רב שיהיה לו משמעות ונוכחות גדולה על הבמה‪.‬‬
‫כמו הבורקס תפוח אדמה שכל פעם היא מזכירה אותו וזורקת משפטים עליו‪.‬‬
‫או נגיד חילקתי את הטקסט שלי (רבקה) אם איקאה איפה שיכולתי‪.‬‬
‫שיהיה שווה באופן שווה כמה שאפשר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ -‬לסלמה‪ ,‬המנקה‪ ,‬רצינו שתיהיה נוכחות קצת יותר גדולה ממה שנתנו‬
‫לה בהצגה הרגילה‪ .‬ולכן היא גם פותחת את ההצגה‪ ,‬וכבר בהתחלה היא‬
‫מספרת קצת על עצמה לקהל ומתארת את החלומות שלה והפנטזיות שלה ‪,‬‬
‫כמו שהיא משתפת את הקהל ומבקשת מתנדב‪ ,‬ומשחזרת איתו סצנה ידועה‬
‫לסרט טיטאניק‪.‬‬
‫יש משפטים נוספים שהיא אומרת ומנסה להראות נוכחות ולתפוס תשומת לב‬
‫כמה שיותר על הבמה כמו‪ ,‬כל פעם כשיש ויכוח בין פלג לרבקה‪ ,‬היא מנסה‬
‫לדחוף את עצמה ביניהם ולהציע את עזרתה ‪.‬‬
‫הטקסט‪:‬‬
‫סלמה רוקדת לצלילי מוזיקה‪,‬פלג נכנס מכבה לה אותה‪.‬‬
‫סלמה ‪:‬פלג למה כיבית לי את השיר ‪ ,‬אני אוהבת את השיר הזה ‪.‬‬
‫וואלה איך אני שונאת את העבודה שלי ‪,‬‬
‫וואלה אם הייתי יכולה הייתי עכשו בהווליוד‬
‫פלג ‪ :‬בווליווד אולי ‪.‬‬
‫סלמה‪ :‬הייתי יכולה להיות שחקנית מפורסמת ‪,‬הייתי יכולה לשחק בטיטנאק‬
‫פלג‪ :‬טיטניק‪.‬‬
‫סלמה‪ :‬וואלה גם בזה ‪( ,‬עכשו יש סצנה של סלמה ופלג מטיטנק‪,‬קוראת לפלג‬
‫שישתתף איתה‪ ,‬לא רוצה ולכן קוראת למישהו מהקהל)‪..‬‬
‫לא מאמינה שגם עכשו הם מאחרים ‪ ,‬לאזכרה של‪.....‬‬
‫כולם נכנסים ‪ ,‬רבקה יסמניש ודובי‪.‬‬
‫רבקה קוטעת את סלמי‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫רבקה‪ :‬שלום סלמי ‪ ,‬מה קורה‬
‫סלמה‪ :‬בסדר גמור ‪ ,‬איך המרגש?‬
‫רבקה‪ :‬המרגש מטאטא ‪ ,‬תתחילי לנקות!‬
‫דובי‪ :‬יופי יש את הכל ‪ ,‬הכסאות והלוח‪...‬‬
‫רבקה‪ :‬איפה שמואל ?‬
‫דובי‪ :‬נתקע בצק פוסט‬
‫רבקה‪ :‬למה לא מודיעים שמאחרים? כל שנה אותו הדבר‪ ,‬ממש לא יפה‪..‬‬
‫דובי‪ :‬יעל מה שלומך ? אני רואה שרזית‪..‬‬
‫רבקה‪ :‬הבאת בורקסים ?‬
‫פלג ‪ :‬תפוח אדמה הבאת ?‬
‫רבקה‪ :‬פלג גבינה יותר בריא ‪ ,‬ואל תתווכח איתי‬
‫פלג‪ :‬אני אוהב יותר תפוח אדמה‪.‬‬
‫סלמה‪ :‬אני הבאתי ממולאים מהכפר שלי‬
‫פלג‪ :‬זה כמו תפוח אדמה ?‬
‫סלמה‪ :‬קרוב ‪ ,‬רק הצורה‪..‬‬
‫יסמניש‪ :‬איפה הוולפים ?‬
‫דובי‪ :‬נתקעו בצק פוסט‬
‫פלג‪:‬גדול אבא‬
‫דובי‪ :‬מישהו צריך להסביר לו שאני לא אבא שלו‪ ,‬וצחקתי הם שם על השולחן‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬בהזדמנות דובי‪ ,‬למה יש רק כוסות לשתיה קרה?‬
‫דובי ‪ :‬כי יש רק שתיה קרה‪.‬‬
‫רבקה ‪ :‬פלג תנגן רגוע אתה עושה לי פדיחות‬
‫‪51‬‬
‫פלג‪ :‬פדיחות‪,‬כאילו את מעניינת מישהו‬
‫רבקה‪ :‬את הבורקס תפוח אדמה אני מעניינת ‪.‬‬
‫דובי ‪ :‬איפה חגי ?‬
‫רבקה ‪ :‬יגיע במונית ‪(,‬רטט) רגע מה מה מה מה ?? לא אספתם את חגי???‬
‫מנתקת ‪ ,‬עונה ליסמניש בצעקה "מהההההה?"‬
‫דובי ‪ :‬לא מאמין הם לא אספו את חגי‬
‫יסמניש ‪ :‬שולה כאן (מצביעה על מישהי מהקהל)‬
‫דובי‪ :‬שולה‪.....‬איך הרגל? אני רואה הניתוח לא עזר ‪ ,‬למה את עדין צולעת !!!!‬
‫פלג‪ :‬גדול אבא !!!‬
‫דובי‪ :‬מישהו שכבר יסביר לו שאני לא אבא שלו‬
‫רבקה‪ :‬בהזדמנות דובי‪ ,‬וזה ממש לא היה מצחיק ‪..‬‬
‫הניתוח לא עזר דובי עדין צולעת ‪.‬‬
‫תתקדמו שם מאחורה יש פה מקום‬
‫דובי‪ :‬לא יפה רבקה‪ ,‬היא שומעת אותך‬
‫רבקה‪ :‬אני לחשתי דובי‬
‫יסמניש ‪ :‬הנה יש פה מקום‬
‫רבקה‪ :‬את ‪ ,‬את אל תתערבי !‬
‫יסמניש‪ :‬את לא מחליטה עלי ‪ ,‬רק אני מחליטה עלי‬
‫(נוצר וויכוח בין השתים ) –פלג גם מצטרף ‪.‬‬
‫(רבקה מחכה את יסמניש וכועסת על פלג)‬
‫דובי ‪:‬טוב אז חברים אני קצת מתרגש ‪ ,‬יום חשוב למשפחה‪,‬‬
‫כל מי שהגיע תודה רבה ‪ ,‬אני רואה פה יש כאן מרחובות ‪ ,‬באר שבע ‪ ,‬חיפה‬
‫ואפילו ‪ 2‬מעוטף עזה‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬מהדרום דובי !!! כמה פעמים צריכה להגיד לך‬
‫סלמה‪ OMG :‬מעוטף עזה‪ ,‬קרוב לאיפה שאני גרה ‪ .‬הנה הם שלום שלום‬
‫דובי ‪ :‬פלג חברו הטוב של מייקל הצטרף אלינו ‪ ,‬הוא ישן אצלנו ‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫לפעמים משתמש עם סכום לפעמים לא לפעמים עם מצעים לפעמים לא‬
‫ואנחנו לא אומרים לו כלום‪.‬‬
‫אני רוצה להזמין מישהי מאד יקרה ללבינו ‪ ,‬יסמניש קחי תזמיני אותה‬
‫יסמניש‪ :‬קבלו את סבתא שלי ‪,‬איקאה!!!!‬
‫אקאה נכנסת ‪( .‬בריקוד כולם שמחים שנכנסה חוץ מרבקה‪).‬‬
‫דובי ממשיך ‪,‬‬
‫דובי‪:‬תודה לכל מי שהגיע‬
‫איקאה‪ :‬ומה עם תודה לי ? שטרחתי והגעתי עד לפה ? ! למרות הקושי הרב‬
‫שלי התלבשתי ובאתי חגיגי ‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬מי הזמין אותך ??? דובי ?? מעביר את זה ליסמניש ‪ ,‬יסמניש מעבירה‬
‫לסלמי סלמה מעבירה לפלג ‪ ,‬ולא מבינים מה היה‪.‬‬
‫אקאה‪:‬ריתי שיסמניש עשתה הזמנה אווינט בפייסבוק בהתחלה עשיתי מייבי‬
‫אבל אחרכך שיניתי לגוינג ‪.‬‬
‫דובי‪( :‬לוקח לה את המקרופון) תודה ליסמניש הכינה את הברסטול‬
‫יסמניש ‪ :‬שאותו מצאתי בפח‬
‫דובי ‪ :‬עם הטושים‬
‫יסמניש ‪ :‬שגם אותם מצאתי בפח‬
‫רבקה‪ :‬יסמניש תעברי לי את המקרופון ‪.‬‬
‫יסמניש ‪ :‬כולם להגיע לשער ‪ , 1234‬הטיסה תכף עולה לאוויר ‪ ,‬הטיסה טסה‬
‫לארץ לעולם לא להגיע עם ‪.......‬‬
‫דובי ‪( :‬לוקח לה את המקורפון )‬
‫אני לא משורר גדול אבל בחריזה אני מצטיין‪ ,‬בחריזה מצטלבת למשל ‪........‬‬
‫רבקה‪ :‬צימצמתי ‪ ,‬זה לא היה טוב ולא היה חרוז ‪.‬‬
‫יסמניש תביאי לאמא את המקרופון שוב ‪.‬‬
‫ותשאל מטוטלת זו אני השואלת את השמש ירח‪.‬זו אני הבועלת שזועקת זעקה‪.‬‬
‫אני רוצה לומר מילה אחת ‪ ,‬מילה אחת תודה‪ .‬ספסיבה ‪ ,‬מרסיי ‪ ,‬גרסיסס ‪,‬אנא‬
‫בחיבק‬
‫‪53‬‬
‫סלמה‪ :‬אנא בחיבק טו ‪ ,‬ידעתי שיום אחד תגידי לי את זה‬
‫רבקה ממשיכה ‪...‬‬
‫תודה לכל אלה שמכבדים אותנו בנוכוחתם ‪ ,‬על הנתינה ועל הכוונה‬
‫מספר תודות ‪ ...‬לזלמנוביץ בלה שהגיעה מרחוק ‪ ,‬ולליאורה שגם היא הגיעה‬
‫למרות ש‪......‬כולם יודעים מה קרה לה (כולם שואלים מה קרה לה)‬
‫ולסלמה שלנו שבהמשך שנים אני מפצירה בה להגיע והנה השנה היא הגיעה ‪,‬‬
‫תודה על סלמה (סלמה מתלחששת עם עצמה ‪ :‬איזה שקרנית)‬
‫אבל מכיון שהגיעה הערב‪ ,‬והיא לא כתובה עכשו אכתוב אותה ולכן‬
‫היא תהיה ‪ 5‬ו‪ 5‬יהפוך ל‪ 6‬ו‪ 6‬יהפוך ל‪ 7‬ו‪ 7‬יהפוך‪.............‬‬
‫אקאה‪ :‬מה עם תודה לסמנתה??‬
‫תודה רבה לסמנתה שכולם מכירים שירדה מהארץ בגלל מחירי המילקי שבארץ‬
‫‪ ,‬טנק יו סמנתה פור קמינג אנג רספקטינג אס‪.....‬‬
‫רבקה‪:‬מה עם הנעלים ???? הנעלים!!!‬
‫איקאה‪ :‬תודה על הנעלים של יסמניש‬
‫(רבקה מבקשת מיסמניש להראות לקהל) ותודה גם על הנעלים של פלג‬
‫רבקה‪ :‬תראה לקהל פלג‬
‫פלג‪ :‬אבל זה לא אלה‬
‫רבקה‪ :‬אבל זה דומה‪.....‬אני רוצה להודות למשפחה האינטמית והמצומצמת‬
‫שלי‪.‬‬
‫ועכשו אספר לכם קצת זיכרון שלי ממייקל ‪.‬‬
‫אני לא אשכח זה יה בערך כשבועים לפני חג הפורים ‪ ,‬אם היה חג שמייקל‬
‫אהב זה היה התחפושת ‪ ,‬חג צבעוני‪.‬‬
‫כל שנה רצה להתחפש למשהו אחר ‪ ,‬פעם אחת רצה קאובואי ‪ ,‬קנינו לו את כל‬
‫הציוד אצל מנחם – שפם כובע ואקדח‪.‬‬
‫שנה אחרת רצה להתחפש למשה דיין ‪ ,‬אני זוכרת אני אמרתי לו בשביל מה ??‬
‫אתה קטן איזה מין תחפושת זו משה דיין ? אי אפשר היה להתכווח עם מייקל ‪..‬‬
‫הוא התעקש‪,‬אני זוכרת הוא היה אומר לי (יסמניש צועקת‪ :‬אמא אמא אמא‬
‫אמא)‬
‫כן בדיוק זה מה שאמר לי אמא אמא אמא אמא (סלמה‪ :‬צועקת מאמאאאאאא)‬
‫היה קשה להשיג רטייה‪ ,‬אבל בסוף הצלחנו ‪ ,‬לקחנו איזולירבנד שחור וגזרנו ‪,‬‬
‫הדבקנו ומייקל היה שמח‪ ,‬נצח מקום ראשון !!!‬
‫אבל אחרי זה ניסיתי להוריד את הרטייה וזה לא ירד ואז הוא אמר ובכה שזה‬
‫כואב‪,‬‬
‫וניסיתי במים וסבון ומה לא וזה לא ירד‪..‬ואז הערתי את דובי‬
‫‪54‬‬
‫דובי ‪ :‬ואז התעוררתי ‪ ,‬אני זוכר דפקתי לו כזאת סטירה מה הוא מעיר אותי‬
‫בשעה כזאת????‬
‫רבקה‪ :‬את זה לא צריך לספר דובי‪ ...‬בכול מקרה הוא נתן לי הצעה !‬
‫בזכות הצעה הצלחתי‪,‬קשרתי לו חוט לעפעף ומשכתי ואז הגבה נכרתה ‪,‬‬
‫וציירתי לו גבה! בהמשך שלושה חודשים ציירתי לו גבה !והייתה לו גבה אחת‬
‫מצויירת ‪.‬‬
‫כן זה היה מייקל ‪.‬‬
‫אבל אם יש סיפור שבאמת לא אשכח זה הטיול לבניאס‪,‬לי לא היה רישיון ולדובי‬
‫לא היה רכב‪.‬זה לקחנו את הטנדר של אראלה‪.‬‬
‫דובי‪ :‬שעתיים נסיעה‪ ,‬היה לו טנדר‬
‫רבקה‪:‬הייתי מביאה צידנית וניר כסף‪ .‬אני בחיים לא אשכח את זה‬
‫פלג היה מחכה עם מלפפון ביד‬
‫(יסמניש מדגימה)‪.‬‬
‫דובי ‪:‬הוא עבד בצהל ‪ ,‬אראלה‪.‬‬
‫רבקה‪:‬דובי אני מדברת ‪ ,‬בכול מקרה בלי התרעה מוקדמת הם קפצו לבניאס‪,‬‬
‫פלג ומייקל‪ .‬מים רדודים והיה סחף ‪ .‬ויום אחד הוא נפל וזה מה שהציל אותו‬
‫כולם ביחד\מנסים ביחד ‪ :‬וזה מה שהציל אותו‬
‫רבקה‪ :‬בואי סלמי ‪ ,‬תורך ‪ ,‬תעזבי את המטאטא ובואי לקידמת הבמה‪.‬‬
‫יסמניש מגישה לה את המקרופון ‪.‬‬
‫סלמה‪ :‬שלום לכם‪ ,‬אני מאד מתרגשת להיות פה אחרי כל השנים שהייתי‬
‫מסמסת לרבקה מה קורה מתי אתם חוגגים השנה את הטקס למייקל ‪...‬ואז‬
‫בהתחלה היא הייתה מסננת אותי ולא הזמינו אותי‪.‬‬
‫פלג‪ :‬לא רוצים שתבואי !!!!‬
‫רבקה‪ :‬זה נפל על החגים שלכם‪....‬‬
‫סלמה ‪ :‬והתעקשתי ורציתי לבוא ‪ .‬והשנה יסמניש פתחה פיסבוק ועשתה‬
‫סטטוס למקל ‪ ...‬וראיתי ‪...‬‬
‫פלג‪:‬מפגרת אמרתי לך לא לפרסם !!!‬
‫‪55‬‬
‫סלמה ‪ :‬אז תודה רבה לרבקה ‪ ,‬אקאה דובי ויסמניש ופלג החמוד הוא היה‬
‫החבר הכי טוב של מקל הם היו אחד בתחת של השני צמד חמד והיום הוא מנגן‬
‫לך וזה היה יכול להיות הפוך שהוא מנגן עליך ‪.‬‬
‫(פלג מחכה אותה )‬
‫רבקה‪ :‬זה ממש יד הגורל‪....‬‬
‫סלמה‪ :‬אז אני רוצה לומר כמה מילים ‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫מקל מה קורה וזה איפה אתה מסתובב? אה אולי אתה יושב לך בשמים או‬
‫עומד או נשען על משהו‪ .‬אם אתה שומע אני מוכנה להגיד כמה מילים‪.‬‬
‫אתה מכיר אותי ואני אותך ‪ .‬יש לי זיכרון מתוק אבל אין לי זיכרון ממך ואת זה‬
‫לא אשכח‪.‬אם היית פה אולי לא היינו מסתדרים ‪ .‬עוד לפני שלא הכרנו הייתי‬
‫חולה מאד מאד מאד במצב של ‪ 24\7‬כמו ‪ 7\24‬רק עוד יותר‪..‬‬
‫הרופאים נתנו לי בקושי ‪ 14‬ימי עסקים לחיות אבל יום אחד קרה הנס הגדול‬
‫ורקדנו הוצאנו מתוקים‪.‬‬
‫תודה ללב שלך שהוא שלי נתת לי חיים במתנה‪.‬‬
‫יש לנו משפט שאומר נתת לי חיים במתנה ואני נתתי לך ואתה נתת לי ‪.‬‬
‫שלך מכל הלב מעומק הלב סלמה‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬נו שהיא תשב איתנו ‪ ,‬דובי תמהל לה את המים עם המיץ ‪.‬‬
‫דובי‪ :‬עליתי אצל רבקה לבויידם כמה חומנים יש שם ‪ .‬חומני זה מין יתוש כזה‬
‫ויש שם ערמות של ארזים ונילונים ‪ .‬מה מסתבר ? דברים של מייקל ‪ .‬היה אוסף‬
‫‪.‬‬
‫לא זרק כלום ‪.‬‬
‫היה לו אוסף נדיר של מוחקים ‪ ,‬מוחק כדורגל ‪ ,‬מוחק בצורה של גלידה ‪ ,‬בצורה‬
‫של משלוש של פיצה אבל היה לזה טעם של מוחק ‪....‬‬
‫היה עושה גם קסמים ‪ ,‬דובי תראה קסם ‪ ,‬הופך ארנק לתיק ‪.‬‬
‫טוב יסמניש עכשו רוצה לרקוד ריקוד‪.‬‬
‫ריקוד של יסמניש (שלגייה)‬
‫סלמה‪ :‬זה כמו סינדרלה‬
‫פלג‪ :‬זה שלגייה אבל‬
‫רבקה‪ :‬תודה רבה ליסמניש‬
‫דובי ‪ :‬ככה רוקדים ? עם תפוחים ?‬
‫רבקה ‪ :‬דובי די להיות את הבטחון לילדה ‪ ,‬יסמניש בואי תחדשי את הליפסטיק‬
‫‪56‬‬
‫ותתחילי לשיר כמו שסיכמנו ‪.‬‬
‫יסמיניש ‪ :‬שרה – אם אתה הולך אז קח אותי ‪ ,‬אתה שומע זאת יסמניש‪.....‬‬
‫סלמה‪ :‬טוב אני אזוז‪...‬‬
‫דובי‪ :‬אני אביא את הסרט‪ ,‬מייקל כל הזמן היה רואה את אותו סרט‪.‬‬
‫למה רק אני צריך לעשות הכל בבית הזה ?‬
‫רבקה ‪ :‬יסמניש תעזרי לדובי‬
‫דובי‪ :‬אין לה חינוך ‪ ,‬זה החינוך שלך ! ‪ ,‬את אשמה ‪ ,‬הכל אני צריך לעשות‬
‫יסמניש מתעצבנת‬
‫דובי ‪ :‬הכל לבד ‪ ,‬כמו תינוקת מתנהגת‪ ,‬לא פייסבוק לא כלום !!‬
‫אחלה קרח היא רוצה‪ .‬שום אחלה קרח לא מגיע לך ‪ .‬כלום‬
‫(מנסה להפעיל את המצגת ‪ ,‬המצגת לא עובדת)‬
‫רבקה‪:‬טוב אז המצגת לא עובדת‪ ,‬נעבור להפתעה ליסמניש ‪.‬‬
‫(עוגת יומהולדת ושרה הופ הופ טרלללה)‬
‫נכנסת השחקנית זמרת ‪.‬‬
‫שחקנית\זמרת‪ :‬אי לאב אפריקה‪ .‬איי לאב יו קאנטרי ‪ .‬איי אם קוקה קולה איי נו‬
‫אברי וואן לבד מייקל ‪ .‬איי יונט אטו הלפ יו אול‪.....‬טודוז חונטוס טוגדר‬
‫(רוקדת ומשתוללת ביחד כולם איתה‪).‬‬
‫רבקה‪ :‬יסמניש ‪ ,‬לא אשכח את היום שבאת אלינו‬
‫כמה שמחה הבאת לביתנו ‪ ,‬את נולדת ביום של מייקל תמיד צעדת לפני‬
‫החלשים‪....‬‬
‫פלג‪ :‬יסמניש זהו פלג ששר לך את השיר שיר כמו פתית של שלג באפלולית‬
‫העיר‪....‬‬
‫דובי‪:‬פלג!!!!‬
‫פלג‪ :‬מה ?‬
‫דובי ‪ :‬תפסיק ‪ ,‬יסמניש את יודעת מה עוד הבאנו? קריוקי !‬
‫זמרת\שחקנית ‪ :‬ערב טוב אני מאד מתרגשת להיות פה‬
‫‪57‬‬
‫מכרים זרים גמורים בואי מתוקה בואי ‪ ,‬תראי חמודה יש כל מיני ילדים בעולם‪,‬‬
‫יש כאלה שאין להם יד או רגל ‪ ,‬יש כאלה עם הפרעות קשב וריכוז ויש כאלה‬
‫שקוראים ספרים ‪ ,‬ויש כאלה שיש להם יומהולדת‪ .‬יסמניש מתוקה ‪ ,‬את ילדת‬
‫יומהולדת!‬
‫רבקה‪ :‬קדימה מוזיקה‪.‬‬
‫זמרת ‪ :‬הייתי בגילך יסמיניש לא פעם לא פעמיים ולא שלוש‬
‫ומגיע הרגע שבו את אורזת תיק ‪ .‬אין אבא בסיפור ? אתה לא אבא? (לדובי)‬
‫דובי‪ :‬אני אח של רבקה‪.‬‬
‫זמרת\שחקנית‪ :‬אז מגיע הרגע בו את אורזת תיק ואת אומרת לעצמך ‪:‬‬
‫זה לא אותו העמק זה לא אותו הרגע זה לא אותו אבק דרכים‪...‬לב לב מי דו לב‬
‫מי דוגית נוסעת מפרשייה שנים אלוהים אחד ‪ .‬תודה רבה לכולם!!!!!‬
‫זמרת\שחקנית‪( :‬מתקשרת)‬
‫הלו? אתה בא לקחת אותי? יופי! מקום נורא עלוב‪.....‬מתה לעוף מפה‬
‫רבקה‪:‬טוב עכשו ברצינות ‪,‬האולם יקרא על שם מייקל ‪ ,‬לא פלימן ולא שום שם‬
‫אחר‪.‬‬
‫ואנחנו באמת רוצים לסיים בשיק שמייקל אהב‪.‬‬
‫רבקה‪( :‬מתחיל השיר)‬
‫שירו איתי ‪ ....‬טיימ אוף מיי לייף!!!!!! קדימה‪....‬‬
‫כולם רוקדים לצלילי המוזיקה ‪.‬‬
‫הסוף!!!!!‬
‫דובי ‪ :‬קדימה נגמר הכך ‪ ,‬צריך לסדר ‪ ,‬עוגת שוקולד נקפיא‪...‬‬
‫רבקה‪:‬אפשר להקפיא אבל בלי הנרות ‪ .‬או נעשה כדורי שוקולד‬
‫נשאר חצי בקבוק קולה ‪ ....‬תסגור טוב שלא יצאו הגזים נשמור לבת מצווה של‬
‫סתו‪.‬‬
‫איקאה‪ :‬אני אשתה את הקולה‬
‫(לוקחת את הקולה ודופקת שוטים)‬
‫סלמה‪ :‬פיספסתי את האוטובוס האחרון לכפר שלי‪.....‬‬
‫רבקה‪:‬אז תשני אצלנו ‪ ,‬יש מקום ‪ .‬תשני בחדר העבודה של דובי‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫דובי ‪ :‬אין מקום שם‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬אז שהיא תישן איתך ‪.‬‬
‫דובי‪ :‬מה שיוצא אני מרוצה‪.‬‬
‫רבקה‪ :‬איך נקח את סלמה? אין לנו מקום באוטו‪...‬‬
‫איקאה‪ :‬שאטגן מקדימה!!!!! אם נוהגים לא שותים‪...‬‬
‫מפעילים את המוזיקה של ההתחלה‪,‬שיר בערבית‪ .‬סוף!!!‬