מפגש גיבוש? האדריכליות עדי בירן וליהי גרסטנר
למלא את החלל אבולוציה שיתופית :להשכיר את הגינה לאירוע מסיבה פרטית? השקה של מוצר? מפגש גיבוש? האדריכליות עדי בירן וליהי גרסטנר החליטו שלא חייבים להתפשר על אולם סטנדרטי .התוצאה: מיזם אינטרנטי ברוח AirBnB שמחבר בין בעלים של חללים ייחודיים לבין מי שמחפשים מקום לאירוע .עכשיו הן בדרך לניו יורק < שחר סמוחה צילומים :רעי דישון ,אביעד בר נס ,כפיר זיו ,יח"צ עדי בירן וליהי גרסטנר. בתמונות הקטנות :חללים שמוצעים באתר שלהן להשכרה. השלב הבא :איתור נכסים בניו יורק צילום :דן מילר. צולם ב– ,SOSAתל אביב | 36 צילומים :יובל אצילי ,יח"צ ה אסימון נפל לפני כשנה ,כשעדי בירן חגגה את יום ההולדת הקודם שלה .בירן ,אדריכלית מוערכת ומרצה בבית הספר לאדריכלות בבצלאל ,ישבה עם חברתה הטובה ליהי גרסטנר ,אדריכלית ומרצה בעצמה ,וניסתה לחשוב כיצד יכולות השתיים לתרגם את תחומי העניין האדריכליים המשותפים שלהן למיזם עסקי משותף .התוצאה -התממשות והגשמה של מחקר משותף ואידיאולוגיה נחרצת - קרמה בשנה האחרונה עור וגידים ועלתה לאוויר לפני כחודשיים כאתר אינטרנט שעונה לשם “ספלייסר” (.)Splacer.co “ספלייסר הוא פלטפורמה אינטרנטית שמקשרת בין אנשים שמציעים מקומות שבבעלותם לבין אנשים שמחפשים מקומות למפגשים ייחודיים”, מסבירה בירן“ .הרעיון הוא חלק מכלכלת שיתוף מעין הסדר כלכלי חדש שמבוסס על ההבנהשהנגישות ויכולת השימוש גוברות על הבעלות. ספלייסר הוא הרחבה של עולם השיתוף שמתקיים למשל בענף התיירות ,אולם שלא כמו באתרים דוגמת AirBnBשפונים אל הזר ,ספלייסר מציעה את הנכסים שלה לקהילה המקומית שיכולה להשתמש בה על בסיס קבוע”. סוגי המפגשים שספלייסר מכוונת אליהם מגוונים הרצאות ,תצוגות אופנה ,פגישות גיבוש ,מסיבותפרטיות ,השקות של מוצרים ,וגם חנויות ותערוכות פופ–אפ .הרעיון שבבסיס המיזם מבוסס על ההכרה ששני הצדדים השותפים לאינטראקציה העסקית ירוויחו ממנה -בעל החלל יוכל להשכיר את הנכס שבבעלותו לכמה שעות ולהרוויח ממנו מעט כסף, ואילו הצד שעורך את האירוע יוכל לקבל חוויה שונה ממה שיודע לספק השוק הנורמטיבי לאירועים. “החוויה שמתאפשרת דרכנו הרבה יותר נעימה בעיניי” ,מסבירה גרסטנר“ .היא הרבה יותר לוקלית וחד–פעמית .אם אתה הולך לאירוע באולם אירועים או בחדר כינוסים ,אתה חווה בו פחות או יותר את אותה חוויה שאתה חווה ביומיום שלך במשרד .כשאתה עושה את האירוע שלך בבית יפה או בגלריה או בסטודיו של אמן ,החוויה תהיה שונה מאוד ,הרבה יותר אישית ונינוחה ,וכתוצאה מכך גם נוצרים בהם קשרים אחרים לגמרי בין אנשים. בירן מרחיבה“ :כשאנשים פונים לזירה המוכרת, היא בדרך כלל מקובעת בדפוסים של ‘כך נראה אולם כנסים’ או ‘כך נראית חתונה באולם’ ,בעוד שבעולם שלנו אנחנו מציעות את הבלתי צפוי. החוויה היא לא רק פונקציונלית -כלומר איפה ניפגש ואם יש ליד המקום חניה -אלא גם איך נרגיש בחלל .אם פעם ההורים שלי ושלך התחתנו באולם כי ככה עשו ,היום אנשים מחפשים את היקב והגורן ואת הלופט ,ואנחנו כבר רואים את זה למשל בענף המלונאות -שבו מציעים לך ,למשל ,חדר שנמצא בבית על העץ או חדר בסירה באמסטרדם. אנחנו חושבות שאם אתה מארגן מפגש ורוצה שהוא יעביר חוויה יותר ייחודית ,מקומות יותר ממסדיים לא יודעים לספק לזה מענה”. אחת מבעלי הנכסים שנמצאים במאגר של ספלייסר היא אמנית המחזור אוסי פרי–חדש, שפועלת עם שותפה יעקב ששון בסטודיו שלהם בדרום תל אביב“ .בסטודיו שלנו בנינו חלל תצוגה שכולו ממוחזר ,וחשבנו שבמסגרת האג’נדה הירוקה והאקולוגית–סביבתית שלנו ,יהיה נכון לשתף את החלל הזה עם אנשים נוספים .מאוד התחברנו לקונספט של עדי וליהי ,שמספיק כבר עם לבנות מחדש אלא לחלוק את מה שכבר קיים .זה נושא שמאוד מדבר אלינו ,כי יש עוד דרכים להיות ירוק. זה משהו שטוב לכולנו”. עד כה התקיימו כמה אירועים בסטודיו ,ופרי– חדש מספרת שהתגובות של המתארחים היו נלהבות“ .הייתה אצלנו חתונה אלטרנטיבית ,היו כמה סדנאות ,הייתה ארוחת פרידה של חברים שנסעו לחו”ל .זה חלל שמאפשר לעשות אירועים מסוגים שונים ,והוא גם יכול לשרת אנשים כחלל עבודה למי שרוצה לשנות אווירה ולעבוד במקום קצת אחר ,שפותח לך את הראש לכיוונים חדשים. התגובות מדהימות כי המקום הוא אחר .זה לא בליל של קרשים ,ואנשים נהנים לבוא למקום שיש בו תוכן .זה סוג של מוזיאון קטן ,תכלס .זו חוויה מבחינת האנשים ,שלא מצפים לראות את מה שהם ראו ,ואז ההפתעה שלהם גדולה מאוד”. כלכלת השיתוף ,כאמור ,מבוססת בין השאר על תפיסת קיימות מפותחת .גרסטנר מביאה כדוגמה מועדון תל אביבי שמעוצב כלופט ניו יורקי. בעיניה ,אין כל סיבה לעצב מראש מקום לפי קו מסוים בעוד שניתן פשוט לקיים את האירוע במקום שגם ככה מעוצב בצורה כזו או אחרת“ .יש כל–כך הרבה מקומות שקיימים כבר ושאנחנו לא יודעים עליהם ,אבל שניתן להשתמש בהם” ,היא אומרת. בירן וגרסטנר טוענות שבשנים האחרונות חל שינוי תרבותי ,שהושפע כמובן גם מהמשבר הכלכלי הגלובלי ,ומאפשר לעסקים שיתופיים לפרוח“ .תפיסת העולם שלנו אומרת שתופעת השיתוף בלתי נמנעת ,ושהיא מתרחשת בלאו הכי”, אומרת גרסטנר“ .אפשר לראות אותה במיזמים כמו שירות ההסעות אובר ,ובחברות כמו ShareMyDesk או .ShareMyOfficeדוגמאות אחרות שקיימות בחו”ל זה שירות שמאפשר לאנשים להשכיר חללים בבתים שלהם ,כדי שאנשים אחרים ישתמשו בהם סטודיו המחזור של אוסי פרי־חדש (מימין) וחלל נוסף שמוצע באתר. "אנשים נהנים לבוא למקום שיש בו תוכן" "כשאתה עושה את האירוע שלך בבית יפה או בסטודיו של אמן ,החוויה תהיה שונה מאוד, הרבה יותר אישית ונינוחה ,וכתוצאה מכך גם נוצרים בהם קשרים אחרים לגמרי בין אנשים" "השיתופיות חוזרת בגלל שבערים גדולות ומבוקשות ,התשתיות מוגבלות והמקומות הופכים לקטנים וליקרים .מנגנון השיתוף רק ילך ויגדל מתוך צורך כלכלי ,אבל גם מתוך רעיונות הקשורים לקיימות ולקהילתיות” לאחסן בהם דברים; ואנחנו רואים גם חברה כמו StoreFrontשהרעיון שמנחה אותה הוא שבגלל התחלופה הגבוהה ,בכל זמן נתון עומדות עשירית מהחנויות ריקות ,והן מציעות להשתמש בחנות כולה או במדפים שלה בתקופות הללו”. “ערים ,בהגדרה שלהן ,הן שיתופיות” ,ממשיכה בירן“ .אנשים חולקים את תשתיות הנסיעה כמו הסאבוויי או את הספרים בספרייה .תראה ,למשל, את שנות ה– 30בתל אביב ,כשהאדריכל אריה שרון תכנן את מעונות עובדים עם החללים המשותפים לילדים ועם חדר הכביסה המשותף .אלה דברים שהיו קיימים ,אבל הלכו ונעלמו בשנים שבהן הקימו את הפרברים .עכשיו זה חוזר בגלל שבערים גדולות ומבוקשות ,התשתיות מוגבלות ,והמקומות הופכים לקטנים וליקרים .משום כך ,המנגנון הזה הוא מנגנון שרק ילך ויגדל מתוך צורך כלכלי ,אבל גם מתוך רעיונות הקשורים לקיימות ולקהילתיות”. “שיתופיות היא מגמה” העיסוק בשיתופיות ,הן מסבירות ,הגיע מהמחקר האקדמי של שתיהן כאדריכליות“ .אני מלמדת מעל עשר שנים אדריכלות בבצלאל ,וליהי לימדה בטכניון ובחולון ואחר כך איתי בבצלאל” אומרת בירן“ .הנושא הזה של שיתוף עניין אותנו הרבה זמן .אני נכנסתי לנושא כשחקרתי את הקיבוץ הישראלי לביאנלה לאדריכלות .מה שעניין אותי היה המרחב ,ואחר כך ליהי ואני עסקנו במחקר של הקיבוץ העירוני הישראלי ,כי עניין אותנו להבין איך הדבר הזה מתארגן .כאדריכליות ,מהר מאוד הבנו שזו המגמה :אפשר לראות את הצפיפות ואת המוגבלות בתשתיות של הערים מצד אחד ,ומצד שני לראות את הצמיחה של הערים ואי–אפשר שלא להבין שמשהו פה לא מסתדר ושמשהו אחר צריך להתחיל לקרות”. מהמחקר המשותף יצאו השתיים עם הצלם עמית גירון לפרויקט המכונה “אפשרות של בית” ,שבו תיעדו אנשים שחיים “בצורה אחרת ,במובן שהם חיים במקומות שבהם המרחב של הבית אינו מרחב שרק גרים בו אלא יכול להכיל בו עוד פעולות”, מסבירה בירן“ .אחרי שסיימנו את הפרויקט אמרנו לעצמנו שאם אנחנו יודעות לתעד את זה אנחנו גם צריכות לדעת להפוך את הרעיונות הללו לטכנולוגיה שתאפשר לאנשים לעשות את השימושים האלה שהם כל–כך כמהים אליהם. כנשים שמגיעות מהאקדמיה אנחנו רגילות לדבר, אבל אנחנו גם נשים שבונות ,ופשוט רצינו לקחת את הרעיונות מהאקדמיה ולבדוק אותם בשטח”. לשתיים היה רקע מסוים ביזמות נדל”נית ואדריכלית ,אולם הן היו רחוקות מאוד מעולם ההיי–טק שאליו היו צריכות לצלול כדי לגרום לרעיון להתרומם“ .בהתחלה מצאנו שהמרחק אינו כל–כך גדול ,שהרי עולם ההיי–טק שאב את כל הטרמינולוגיה שלו מהעולם שלנו -מתכנת מגדיר את עצמו כארכיטקט -אבל זה נכון שהייתה לנו | 37 משרד ב– 2,000שקלים לחודש חללי העבודה להשכרה קצרת טווח הולכים ומתבססים בישראל צילום :איל יצהר במבנה הוותיק והענקי ברחוב דובנוב בתל אביב ,ששימש בעבר כבית כנסת ,מתנהלת בימים אלה פעילות ערה כדי להגיע בזמן לדדליין 1 -בדצמבר .עשרות פועלים מתקינים בבניין תעלות אוורור חשופות ,מציבים קירות זכוכית ודלתות, מניחים את רצפת הפרקט ומצפים את מדרגות השיש השחוקות במשטחי מתכת תעשייתיים .עלות השיפוץ 15 -מיליון שקלים. מיד לאחר השקת הבניין ברחוב דובנוב 2,500 -מטרים רבועים שטחו -תשיק WeWorkבניין נוסף ,במתחם שרונה בתל אביב, ועוד בניין באזור ההיי–טק של הרצליה פיתוח. צילום :יח"צ משרדים של WeWorkבניו יורק .בישראל מתוכננים שלושה בניינים בדובנוב יוכלו לעבוד במקביל 420איש .הם יוכלו לשכור בו משרדים קטנטנים ליחידים ולזוגות ,אולם גם חברות של עד 13עובדים יוכלו לעבוד בו .בשונה מבנייני משרדים מסורתיים, טעמו את נחת זרועם של פרקליטי בעלי בתי המלון מדרגה לטפס” ,נזכרת בירן“ .מה שעשינו היה המבנה יהיה פתוח 24שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע .מחירו ובעלי המוניות במקומות שונים בעולם .הכוחות לקחת הרבה יועצים וחברים ויזמים אחרים -כל של שולחן -כלומר של מקום עבודה בודד לאדם -יעמוד על מי שהסכים לשבת איתנו .מאוחר יותר התקבלנו הקיימים בשוק אינם מתכוונים לוותר בקלילות על כ– 2,000שקלים לחודש .השוכר אינו נדרש להתחייב לתקופת נתח השוק שלהם ,והדבר עשוי להוות מכשול .כך לג’נקשן ,חממת ההיי–טק של קרן ג’נסיס פרטנרס, השכירות ,ויכול לחדש את החוזה שלו מדי חודש. למשל ,אף שהאירועים שבירן וגרסטנר מכוונים ושם היינו שלושה חודשים ,שבהם פיתחנו את מנכ”ל WeWorkבישראל ,בנג’י זינגר ,שעמד בעבר בראש האתר” ,אומרת בירן. אליהם אמורים להיות סולידיים ורגועים ,פסיקת רשת קפה ג’ו ,עוקב מקרוב אחרי השיפוץ“ .כלכלת השיתוף השתיים אומרות שאחרי שהן התקבלו לחממה, בית הדין לעניינים מקומיים בתל אביב מהעת היא אחד הגורמים שדוחפים את העסק הזה קדימה .העולם האחרונה הדאיגה אותן .השופט אביים ברקאי פסק עם מתכנת שגייסו ,הן מצאו את עצמן מרגישות משתנה ,ובגדול המצאנו את המשרד מחדש .רוב האנשים עדיין כי בעלי לופט בדרום תל אביב ,שהשכירו אותו חריגות מאוד בסביבה הצעירה“ .אנחנו נשים באזור משתמשים בדבר הזה שקוראים לו משרד כמו שהשתמשו בו גיל ה– .40היינו הסבתות של הג’נקשן” ,הן אומרות לעורכי מסיבות תמורת 2,000-1,000שקלים לפני חמישים ושישים שנה ,אבל ארבעה דברים השתנו90% : בחיוך“ .הגענו לשם עם רעיון יחסית מגובש ,ויצאנו לאירוע ,יצטרכו להוציא רישיון עסק ולעמוד בכל מהאנשים יכולים לעבוד מכל מקום; מחירי הנדל”ן במחירי משם עם אתר שעובד ועם הרבה מאוד ידע וקשרים. התנאים המתחייבים מכך. הערים גבוהים מאוד ,ואנשים לא יכולים להרשות לעצמם לשבת קיבלנו הרבה מאוד עזרה מהאנשים שם -בין אם “בבריטניה ,למשל ,יש מדיניות שרוצה לעודד בחמישים מטרים רבועים לבד; לפני חמש שנים משרדים היו זה האנשים של ג’נסיס ובין אם זה החברים שלנו כלכלת שיתוף ומחוקקת חוקים בהתאם .אנחנו סוגרים את הדלת ,נועלים את התריסים כי פחדו שמישהו יראה לג’נקשן .ראינו שבעולם ההיי–טק -לפחות בסצנת חושבות שהכוח של כלכלת השיתוף חזק מספיק חס וחלילה מה הם עושים ,אבל היום זה הפוך -כולם רוצים הסטארט–אפים הישראלית -יש הרבה אנשים כדי לשנות את החוק בצורה כזו או אחרת” ,אומרת שיראו את כולם ,וזה שינוי תרבותי; הדבר האחרון הוא שהדור שרוצים לעזור ,וזה ממש ריגש אותנו והפתיע אותנו. בירן“ .כעת יש פער ,אבל הפער ילך ויצטמצם .עם החדש כבר אינו מתחבר לכך שהוא נעול למקום מסוים ולחוזה זה לא משהו שאנחנו מכירות מהשדה האדריכלי, זאת ,ספלייסר רחוקה מלהיות מערכת שנועדה מסוים .כאן אין לאנשים שום התחייבות”. ובטח לא מהאקדמיה .כולם הסכימו להיפגש ולתרום למפגשים המוניים .אנחנו מייעדים אותה למפגשים זינגר אומר שרוב השוכרים הם גילאי 25עד ,35סטארט– מהידע שלהם ,ולתרום בעצה ,בלי שום רצון לקבל מצומצמים שבית פרטי בגודל מסוים יודע להכיל”. אפיסטים ברובם .עם זאת ,הוא מצביע על מגמה מעניינת: משהו בתמורה” ,אומרת גרסטנר. נוסף על השכרת החלל עצמו ,בירן וגרסטנר משרדי עורכי דין מובילים שולחים לבניין נציגים בודדים (בדרך במהלך שלושת החודשים בג’נקשן בירן הבינו זאת ,הן צריכות לספק מענה גם לשתי כלל את הצעירים והמגניבים יותר שביניהם) כדי להכיר את שאר וגרסטנר לא רק פיתחו את הצד הטכנולוגי והעסקי השאלות הגדולות האחרות בתחום עיצוב האווירה הדיירים ואולי ליצור איתם קשרים עסקיים בהמשך .אם כבר (העמלה שלהן עומדת על 15%מכל עסקה) אלא גם של כל אירוע :המזון שיוגש בו והמוזיקה שתישמע כלכלת שיתוף ,אז עד הסוף. איתרו וגייסו בעלי נכסים מתאימים .במקביל הן בו .כיוון שאירוע בחלל מדהים ככל שיהיה עשוי חברה אחרת ,שמפעילה עסק של שכירת המשרדים לתקופות החלו בניסיונות לגייס משקיעים“ .מהר מאוד הבנו להיזכר כסתמי אם יוגש בו מזון סטנדרטי של זמן קצרות ,היא רג’ס האמריקאית -חברת ענק בכל קנה מידה שכולם רוצים להשתתף בדבר הזה .מבחינתנו ,מידת אולמות אירועים או אם תושמע בו מוזיקה שנלקחה שפעילה בישראל זה 15שנים .מייסד החברה מרק דיקסוןהרצון -שלא לומר הצורך -של אנשים להשתתף, היישר מפס הקול הקבוע של תקליטן חתונות, זיהה בזמנו את הפוטנציאל כשראה צעירים עובדים בבתי קפה. המהירות שבה הם קלטו את הרעיון ,ממש העיפה החליטו השתיים להקדיש לנושא תשומת לב כשהוא פתח סניפים שמאפשרים שכירות על לנו את הראש .חששנו מאוד מהשאלה של איך נשיג נפרדת. בסיס גמיש בלוקיישנים שונים בעולם ,תחת את המקומות ,אבל מהר מאוד הבנו שזו לא הבעיה”. “כשאתה עושה אירוע וצריך אוכל המותג רג’יס אקספרס ,המוטו שלו היה “שלם או שתייה או מוזיקה או תוכן ,אנחנו רק תמורת השימוש שלך”. בעלי אינטרסים מתנגדים יודעות לייצר את הזירה שמשתתפים בתקופה האחרונה הגדילה רג’יס את נכון לעכשיו ,רשומים במאגר של ספלייסר בה אנשים שיודעים לתת את השירותים פעילותה בישראל ,וכעת היא מחזיקה פה כשישים נכסים ,רובם במרכז הארץ ,ועד כה התקיימו הללו תחת האוצרות שלנו .אנחנו שישה סניפים בשטח כולל של כ– 12.5אלף בהם כמה עשרות אירועים“ .בהתחלה ממש דפקנו מייצרות מעין רשימת מועדפים שלנו מטרים רבועים .רג’יס גובה עבור עמדת על דלתות ,ביקשנו מחברים לדבר עם חברים אחרים, שתוכל לבחור מתוכה” ,אומרת בירן. עבודה 2,000שקלים לחודש ועבור משרד והרבה מקומות הגיעו אלינו מפה לאוזן ,אבל עכשיו גרסטנר“ :יש לנו ,למשל ,חבר פרטי החל ב– 4,500שקלים לחודש .כמו זה מגיע דרך האתר או דרך הפייסבוק” ,אומרת להתפרנס המתקשה אדריכל ,WeWorkמציעה רג’יס חיבור לסניפים אחרים גרסטנר“ .תל אביב היא מקרה המבחן שלנו ,וכאן מאדריכלות בארץ ,אבל בגלל שהוא של החברה בעולם ,ונוסף על כך גם שירותים אנחנו בודקות איך הדברים עובדים ,אבל הרעיון הוא מבשל מעולה ,יש לו אפשרות לבשל כמו מזכירות. להתרחב לניו יורק וללונדון בשלב הבא .כעת אנחנו לאירועים שאנחנו עושים והוא כבר עשה את זה כמה פעמים .התמחור בנג'י זינגר .המצאנו את המשרד מחדש שני מיזמים קטנים יותר בתחום השכרת פועלים בניו יורק עם סקאוטרים שעובדים על איתור חללי העבודה לתקופות קצרות ,מייצרים לא מעט הייפ בסצינת נכסים ,ויש לנו שיתופי פעולה עם חברות הפקות של בן אדם כזה שונה מאוד מתמחור של שירות ההיי–טק התל אביבית .אחד מהם הוא Sosaשהקימה קרן ההון מקומיות .כל ההתנהלות פה היא התנהלות של קייטרינג רגיל ,וגם החוויה שלו תהיה שונה מאוד”. סיכון ג'נסיס פרטנרטס ושנמצא בצמידות לג'נקשן ,החממה לימוד ,כדי לבנות את המערכת שלנו כך שהיא תוכל אתן לא חוששות שאנשים יחשבו שזה מוזר שמפעילה הקרן בדרום תל אביב (משם עובדות מייסדות להתמודד עם ערים גדולות .קודם כול אנחנו צריכות לעשות אירוע בבית פרטי? ספלייסר ושם הן הצטלמו לכתבה זו) .במתחם הלא גדול שנמצא לאתר את הנכסים שם ,כי אנחנו לא נפתח את זה בלי בירן“ :הדבר הזה אכן לא טריוויאלי לכולם ואנחנו בלב אזור הנגריות ומוסכי האופנועים של העיר ברחוב שוקן, שיהיו לנו מספיק מקומות ,ואז צריך גם למצוא את באמת רואים שהלקוחות הראשונים שלנו שמאמצים ישנם משרדים קטנים שחברות בתחילת דרכן יכולות לשכור. האנשים שיעשו את המקומות ,יצלמו אותם ,ינהלו את מה שיש לנו להציע הם אנשים שהיצירתיות מעט צפונה יותר ,בשדרות רוטשילד ,נפתח לא מזמן החלל אותם ,ומובן שצריך גם פעילות משפטית”. היא חלק אינהרנטי מהעבודה שלהם ,בין אם מדובר המעוצב לא פחות של חברת מיינדספייס .גם כאן -על פני העניין המשפטי ,מטבע הדברים ,מעסיק את בחברת היי–טק כמו Wixאו מעצבים כמו מאיה נגרי כאלף מ"ר -יכולים העובדים לבחור בין משרדים לבין עבודה או אנשים שקשורים לתוכניות טלוויזיה .אנחנו בירן ואת גרסטנר לא מעט .לפני עשור וחצי בשולחנות קומונאליים ארוכים ,להסתובב בחללים המשותפים חושבות שכמו שהרעיון של שכירת דירה ב–AirBnB נלחמו תעשיות המוזיקה והסרטים בתוכנות שיתוף ולהכיר אנשים בעלי תחומי עניין משיקים ,ובעיקר לא להתחייב נראה אולי מוזר לאנשים בגיל של ההורים שלנו הקבצים מלחמת חורמה באמצעים משפטיים, לחוזי שכירות לטווח ארוך. e לפני כמה שנים ,זה משהו שיגיע עם הזמן”. ובשנתיים האחרונות גם מיזמים כמו AirBnBואובר | 38 [email protected]
© Copyright 2024