‫למלא‬
‫את‬
‫החלל‬
‫אבולוציה שיתופית‪ :‬להשכיר את הגינה לאירוע‬
‫מסיבה פרטית? השקה של מוצר?‬
‫מפגש גיבוש? האדריכליות‬
‫עדי בירן וליהי גרסטנר‬
‫החליטו שלא חייבים להתפשר‬
‫על אולם סטנדרטי‪ .‬התוצאה‪:‬‬
‫מיזם אינטרנטי ברוח ‪AirBnB‬‬
‫שמחבר בין בעלים של חללים‬
‫ייחודיים לבין מי שמחפשים‬
‫מקום לאירוע‪ .‬עכשיו הן בדרך‬
‫לניו יורק < שחר סמוחה‬
‫צילומים‪ :‬רעי דישון‪ ,‬אביעד בר נס‪ ,‬כפיר זיו‪ ,‬יח"צ‬
‫עדי בירן וליהי גרסטנר‪.‬‬
‫בתמונות הקטנות‪ :‬חללים‬
‫שמוצעים באתר שלהן להשכרה‪.‬‬
‫השלב הבא‪ :‬איתור נכסים בניו יורק‬
‫צילום‪ :‬דן מילר‪.‬‬
‫צולם ב–‪ ,SOSA‬תל אביב‬
‫‪| 36‬‬
‫צילומים‪ :‬יובל אצילי‪ ,‬יח"צ‬
‫ה‬
‫אסימון נפל לפני כשנה‪ ,‬כשעדי‬
‫בירן חגגה את יום ההולדת‬
‫הקודם שלה‪ .‬בירן‪ ,‬אדריכלית‬
‫מוערכת ומרצה בבית הספר‬
‫לאדריכלות בבצלאל‪ ,‬ישבה‬
‫עם חברתה הטובה ליהי‬
‫גרסטנר‪ ,‬אדריכלית ומרצה‬
‫בעצמה‪ ,‬וניסתה לחשוב כיצד יכולות השתיים‬
‫לתרגם את תחומי העניין האדריכליים המשותפים‬
‫שלהן למיזם עסקי משותף‪ .‬התוצאה ‪ -‬התממשות‬
‫והגשמה של מחקר משותף ואידיאולוגיה נחרצת ‪-‬‬
‫קרמה בשנה האחרונה עור וגידים ועלתה לאוויר‬
‫לפני כחודשיים כאתר אינטרנט שעונה לשם‬
‫“ספלייסר” (‪.)Splacer.co‬‬
‫“ספלייסר הוא פלטפורמה אינטרנטית שמקשרת‬
‫בין אנשים שמציעים מקומות שבבעלותם לבין‬
‫אנשים שמחפשים מקומות למפגשים ייחודיים”‪,‬‬
‫מסבירה בירן‪“ .‬הרעיון הוא חלק מכלכלת שיתוף‬
‫ מעין הסדר כלכלי חדש שמבוסס על ההבנה‬‫שהנגישות ויכולת השימוש גוברות על הבעלות‪.‬‬
‫ספלייסר הוא הרחבה של עולם השיתוף שמתקיים‬
‫למשל בענף התיירות‪ ,‬אולם שלא כמו באתרים‬
‫דוגמת ‪ AirBnB‬שפונים אל הזר‪ ,‬ספלייסר מציעה‬
‫את הנכסים שלה לקהילה המקומית שיכולה‬
‫להשתמש בה על בסיס קבוע”‪.‬‬
‫סוגי המפגשים שספלייסר מכוונת אליהם מגוונים‬
‫ הרצאות‪ ,‬תצוגות אופנה‪ ,‬פגישות גיבוש‪ ,‬מסיבות‬‫פרטיות‪ ,‬השקות של מוצרים‪ ,‬וגם חנויות ותערוכות‬
‫פופ–אפ‪ .‬הרעיון שבבסיס המיזם מבוסס על ההכרה‬
‫ששני הצדדים השותפים לאינטראקציה העסקית‬
‫ירוויחו ממנה ‪ -‬בעל החלל יוכל להשכיר את הנכס‬
‫שבבעלותו לכמה שעות ולהרוויח ממנו מעט כסף‪,‬‬
‫ואילו הצד שעורך את האירוע יוכל לקבל חוויה שונה‬
‫ממה שיודע לספק השוק הנורמטיבי לאירועים‪.‬‬
‫“החוויה שמתאפשרת דרכנו הרבה יותר נעימה‬
‫בעיניי”‪ ,‬מסבירה גרסטנר‪“ .‬היא הרבה יותר‬
‫לוקלית וחד–פעמית‪ .‬אם אתה הולך לאירוע באולם‬
‫אירועים או בחדר כינוסים‪ ,‬אתה חווה בו פחות או‬
‫יותר את אותה חוויה שאתה חווה ביומיום שלך‬
‫במשרד‪ .‬כשאתה עושה את האירוע שלך בבית יפה‬
‫או בגלריה או בסטודיו של אמן‪ ,‬החוויה תהיה שונה‬
‫מאוד‪ ,‬הרבה יותר אישית ונינוחה‪ ,‬וכתוצאה מכך גם‬
‫נוצרים בהם קשרים אחרים לגמרי בין אנשים‪.‬‬
‫בירן מרחיבה‪“ :‬כשאנשים פונים לזירה המוכרת‪,‬‬
‫היא בדרך כלל מקובעת בדפוסים של ‘כך נראה‬
‫אולם כנסים’ או ‘כך נראית חתונה באולם’‪ ,‬בעוד‬
‫שבעולם שלנו אנחנו מציעות את הבלתי צפוי‪.‬‬
‫החוויה היא לא רק פונקציונלית ‪ -‬כלומר איפה‬
‫ניפגש ואם יש ליד המקום חניה ‪ -‬אלא גם איך‬
‫נרגיש בחלל‪ .‬אם פעם ההורים שלי ושלך התחתנו‬
‫באולם כי ככה עשו‪ ,‬היום אנשים מחפשים את היקב‬
‫והגורן ואת הלופט‪ ,‬ואנחנו כבר רואים את זה למשל‬
‫בענף המלונאות ‪ -‬שבו מציעים לך‪ ,‬למשל‪ ,‬חדר‬
‫שנמצא בבית על העץ או חדר בסירה באמסטרדם‪.‬‬
‫אנחנו חושבות שאם אתה מארגן מפגש ורוצה‬
‫שהוא יעביר חוויה יותר ייחודית‪ ,‬מקומות יותר‬
‫ממסדיים לא יודעים לספק לזה מענה”‪.‬‬
‫אחת מבעלי הנכסים שנמצאים במאגר של‬
‫ספלייסר היא אמנית המחזור אוסי פרי–חדש‪,‬‬
‫שפועלת עם שותפה יעקב ששון בסטודיו שלהם‬
‫בדרום תל אביב‪“ .‬בסטודיו שלנו בנינו חלל תצוגה‬
‫שכולו ממוחזר‪ ,‬וחשבנו שבמסגרת האג’נדה הירוקה‬
‫והאקולוגית–סביבתית שלנו‪ ,‬יהיה נכון לשתף‬
‫את החלל הזה עם אנשים נוספים‪ .‬מאוד התחברנו‬
‫לקונספט של עדי וליהי‪ ,‬שמספיק כבר עם לבנות‬
‫מחדש אלא לחלוק את מה שכבר קיים‪ .‬זה נושא‬
‫שמאוד מדבר אלינו‪ ,‬כי יש עוד דרכים להיות ירוק‪.‬‬
‫זה משהו שטוב לכולנו”‪.‬‬
‫עד כה התקיימו כמה אירועים בסטודיו‪ ,‬ופרי–‬
‫חדש מספרת שהתגובות של המתארחים היו‬
‫נלהבות‪“ .‬הייתה אצלנו חתונה אלטרנטיבית‪ ,‬היו‬
‫כמה סדנאות‪ ,‬הייתה ארוחת פרידה של חברים‬
‫שנסעו לחו”ל‪ .‬זה חלל שמאפשר לעשות אירועים‬
‫מסוגים שונים‪ ,‬והוא גם יכול לשרת אנשים כחלל‬
‫עבודה למי שרוצה לשנות אווירה ולעבוד במקום‬
‫קצת אחר‪ ,‬שפותח לך את הראש לכיוונים חדשים‪.‬‬
‫התגובות מדהימות כי המקום הוא אחר‪ .‬זה לא‬
‫בליל של קרשים‪ ,‬ואנשים נהנים לבוא למקום שיש‬
‫בו תוכן‪ .‬זה סוג של מוזיאון קטן‪ ,‬תכלס‪ .‬זו חוויה‬
‫מבחינת האנשים‪ ,‬שלא מצפים לראות את מה שהם‬
‫ראו‪ ,‬ואז ההפתעה שלהם גדולה מאוד”‪.‬‬
‫כלכלת השיתוף‪ ,‬כאמור‪ ,‬מבוססת בין השאר על‬
‫תפיסת קיימות מפותחת‪ .‬גרסטנר מביאה כדוגמה‬
‫מועדון תל אביבי שמעוצב כלופט ניו יורקי‪.‬‬
‫בעיניה‪ ,‬אין כל סיבה לעצב מראש מקום לפי קו‬
‫מסוים בעוד שניתן פשוט לקיים את האירוע במקום‬
‫שגם ככה מעוצב בצורה כזו או אחרת‪“ .‬יש כל–כך‬
‫הרבה מקומות שקיימים כבר ושאנחנו לא יודעים‬
‫עליהם‪ ,‬אבל שניתן להשתמש בהם”‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫בירן וגרסטנר טוענות שבשנים האחרונות‬
‫חל שינוי תרבותי‪ ,‬שהושפע כמובן גם מהמשבר‬
‫הכלכלי הגלובלי‪ ,‬ומאפשר לעסקים שיתופיים‬
‫לפרוח‪“ .‬תפיסת העולם שלנו אומרת שתופעת‬
‫השיתוף בלתי נמנעת‪ ,‬ושהיא מתרחשת בלאו הכי”‪,‬‬
‫אומרת גרסטנר‪“ .‬אפשר לראות אותה במיזמים כמו‬
‫שירות ההסעות אובר‪ ,‬ובחברות כמו ‪ShareMyDesk‬‬
‫או ‪ .ShareMyOffice‬דוגמאות אחרות שקיימות‬
‫בחו”ל זה שירות שמאפשר לאנשים להשכיר חללים‬
‫בבתים שלהם‪ ,‬כדי שאנשים אחרים ישתמשו בהם‬
‫סטודיו המחזור של אוסי‬
‫פרי־חדש (מימין) וחלל‬
‫נוסף שמוצע באתר‪.‬‬
‫"אנשים נהנים לבוא‬
‫למקום שיש בו תוכן"‬
‫"כשאתה עושה את האירוע שלך בבית יפה או‬
‫בסטודיו של אמן‪ ,‬החוויה תהיה שונה מאוד‪,‬‬
‫הרבה יותר אישית ונינוחה‪ ,‬וכתוצאה מכך גם‬
‫נוצרים בהם קשרים אחרים לגמרי בין אנשים"‬
‫"השיתופיות חוזרת בגלל שבערים גדולות‬
‫ומבוקשות‪ ,‬התשתיות מוגבלות והמקומות‬
‫הופכים לקטנים וליקרים‪ .‬מנגנון השיתוף רק‬
‫ילך ויגדל מתוך צורך כלכלי‪ ,‬אבל גם מתוך‬
‫רעיונות הקשורים לקיימות ולקהילתיות”‬
‫לאחסן בהם דברים; ואנחנו רואים גם חברה כמו‬
‫‪ StoreFront‬שהרעיון שמנחה אותה הוא שבגלל‬
‫התחלופה הגבוהה‪ ,‬בכל זמן נתון עומדות עשירית‬
‫מהחנויות ריקות‪ ,‬והן מציעות להשתמש בחנות‬
‫כולה או במדפים שלה בתקופות הללו”‪.‬‬
‫“ערים‪ ,‬בהגדרה שלהן‪ ,‬הן שיתופיות”‪ ,‬ממשיכה‬
‫בירן‪“ .‬אנשים חולקים את תשתיות הנסיעה כמו‬
‫הסאבוויי או את הספרים בספרייה‪ .‬תראה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫את שנות ה–‪ 30‬בתל אביב‪ ,‬כשהאדריכל אריה שרון‬
‫תכנן את מעונות עובדים עם החללים המשותפים‬
‫לילדים ועם חדר הכביסה המשותף‪ .‬אלה דברים‬
‫שהיו קיימים‪ ,‬אבל הלכו ונעלמו בשנים שבהן‬
‫הקימו את הפרברים‪ .‬עכשיו זה חוזר בגלל שבערים‬
‫גדולות ומבוקשות‪ ,‬התשתיות מוגבלות‪ ,‬והמקומות‬
‫הופכים לקטנים וליקרים‪ .‬משום כך‪ ,‬המנגנון הזה‬
‫הוא מנגנון שרק ילך ויגדל מתוך צורך כלכלי‪ ,‬אבל‬
‫גם מתוך רעיונות הקשורים לקיימות ולקהילתיות”‪.‬‬
‫“שיתופיות היא מגמה”‬
‫העיסוק בשיתופיות‪ ,‬הן מסבירות‪ ,‬הגיע מהמחקר‬
‫האקדמי של שתיהן כאדריכליות‪“ .‬אני מלמדת‬
‫מעל עשר שנים אדריכלות בבצלאל‪ ,‬וליהי לימדה‬
‫בטכניון ובחולון ואחר כך איתי בבצלאל” אומרת‬
‫בירן‪“ .‬הנושא הזה של שיתוף עניין אותנו הרבה‬
‫זמן‪ .‬אני נכנסתי לנושא כשחקרתי את הקיבוץ‬
‫הישראלי לביאנלה לאדריכלות‪ .‬מה שעניין אותי‬
‫היה המרחב‪ ,‬ואחר כך ליהי ואני עסקנו במחקר של‬
‫הקיבוץ העירוני הישראלי‪ ,‬כי עניין אותנו להבין‬
‫איך הדבר הזה מתארגן‪ .‬כאדריכליות‪ ,‬מהר מאוד‬
‫הבנו שזו המגמה‪ :‬אפשר לראות את הצפיפות ואת‬
‫המוגבלות בתשתיות של הערים מצד אחד‪ ,‬ומצד‬
‫שני לראות את הצמיחה של הערים ואי–אפשר שלא‬
‫להבין שמשהו פה לא מסתדר ושמשהו אחר צריך‬
‫להתחיל לקרות”‪.‬‬
‫מהמחקר המשותף יצאו השתיים עם הצלם עמית‬
‫גירון לפרויקט המכונה “אפשרות של בית”‪ ,‬שבו‬
‫תיעדו אנשים שחיים “בצורה אחרת‪ ,‬במובן שהם‬
‫חיים במקומות שבהם המרחב של הבית אינו מרחב‬
‫שרק גרים בו אלא יכול להכיל בו עוד פעולות”‪,‬‬
‫מסבירה בירן‪“ .‬אחרי שסיימנו את הפרויקט‬
‫אמרנו לעצמנו שאם אנחנו יודעות לתעד את זה‬
‫אנחנו גם צריכות לדעת להפוך את הרעיונות‬
‫הללו לטכנולוגיה שתאפשר לאנשים לעשות‬
‫את השימושים האלה שהם כל–כך כמהים אליהם‪.‬‬
‫כנשים שמגיעות מהאקדמיה אנחנו רגילות לדבר‪,‬‬
‫אבל אנחנו גם נשים שבונות‪ ,‬ופשוט רצינו לקחת‬
‫את הרעיונות מהאקדמיה ולבדוק אותם בשטח”‪.‬‬
‫לשתיים היה רקע מסוים ביזמות נדל”נית‬
‫ואדריכלית‪ ,‬אולם הן היו רחוקות מאוד מעולם‬
‫ההיי–טק שאליו היו צריכות לצלול כדי לגרום‬
‫לרעיון להתרומם‪“ .‬בהתחלה מצאנו שהמרחק אינו‬
‫כל–כך גדול‪ ,‬שהרי עולם ההיי–טק שאב את כל‬
‫הטרמינולוגיה שלו מהעולם שלנו ‪ -‬מתכנת מגדיר‬
‫את עצמו כארכיטקט ‪ -‬אבל זה נכון שהייתה לנו‬
‫| ‪37‬‬
‫משרד ב–‪ 2,000‬שקלים לחודש‬
‫חללי העבודה להשכרה קצרת טווח הולכים‬
‫ומתבססים בישראל‬
‫צילום‪ :‬איל יצהר‬
‫במבנה הוותיק והענקי ברחוב דובנוב בתל אביב‪ ,‬ששימש‬
‫בעבר כבית כנסת‪ ,‬מתנהלת בימים אלה פעילות ערה כדי‬
‫להגיע בזמן לדדליין ‪ 1 -‬בדצמבר‪ .‬עשרות פועלים מתקינים‬
‫בבניין תעלות אוורור חשופות‪ ,‬מציבים קירות זכוכית ודלתות‪,‬‬
‫מניחים את רצפת הפרקט ומצפים את מדרגות השיש השחוקות‬
‫במשטחי מתכת תעשייתיים‪ .‬עלות השיפוץ ‪ 15 -‬מיליון שקלים‪.‬‬
‫מיד לאחר השקת הבניין ברחוב דובנוב ‪ 2,500 -‬מטרים רבועים‬
‫שטחו ‪ -‬תשיק ‪ WeWork‬בניין נוסף‪ ,‬במתחם שרונה בתל אביב‪,‬‬
‫ועוד בניין באזור ההיי–טק של הרצליה פיתוח‪.‬‬
‫צילום‪ :‬יח"צ‬
‫משרדים של ‪ WeWork‬בניו יורק‪ .‬בישראל מתוכננים שלושה בניינים‬
‫בדובנוב יוכלו לעבוד במקביל ‪ 420‬איש‪ .‬הם יוכלו לשכור בו‬
‫משרדים קטנטנים ליחידים ולזוגות‪ ,‬אולם גם חברות של עד‬
‫‪ 13‬עובדים יוכלו לעבוד בו‪ .‬בשונה מבנייני משרדים מסורתיים‪,‬‬
‫טעמו את נחת זרועם של פרקליטי בעלי בתי המלון‬
‫מדרגה לטפס”‪ ,‬נזכרת בירן‪“ .‬מה שעשינו היה‬
‫המבנה יהיה פתוח ‪ 24‬שעות ביממה ושבעה ימים בשבוע‪ .‬מחירו‬
‫ובעלי המוניות במקומות שונים בעולם‪ .‬הכוחות‬
‫לקחת הרבה יועצים וחברים ויזמים אחרים ‪ -‬כל‬
‫של שולחן ‪ -‬כלומר של מקום עבודה בודד לאדם ‪ -‬יעמוד על‬
‫מי שהסכים לשבת איתנו‪ .‬מאוחר יותר התקבלנו‬
‫הקיימים בשוק אינם מתכוונים לוותר בקלילות על‬
‫כ–‪ 2,000‬שקלים לחודש‪ .‬השוכר אינו נדרש להתחייב לתקופת‬
‫נתח השוק שלהם‪ ,‬והדבר עשוי להוות מכשול‪ .‬כך‬
‫לג’נקשן‪ ,‬חממת ההיי–טק של קרן ג’נסיס פרטנרס‪,‬‬
‫השכירות‪ ,‬ויכול לחדש את החוזה שלו מדי חודש‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אף שהאירועים שבירן וגרסטנר מכוונים‬
‫ושם היינו שלושה חודשים‪ ,‬שבהם פיתחנו את‬
‫מנכ”ל ‪ WeWork‬בישראל‪ ,‬בנג’י זינגר‪ ,‬שעמד בעבר בראש‬
‫האתר”‪ ,‬אומרת בירן‪.‬‬
‫אליהם אמורים להיות סולידיים ורגועים‪ ,‬פסיקת‬
‫רשת קפה ג’ו‪ ,‬עוקב מקרוב אחרי השיפוץ‪“ .‬כלכלת השיתוף‬
‫השתיים אומרות שאחרי שהן התקבלו לחממה‪,‬‬
‫בית הדין לעניינים מקומיים בתל אביב מהעת‬
‫היא אחד הגורמים שדוחפים את העסק הזה קדימה‪ .‬העולם‬
‫האחרונה הדאיגה אותן‪ .‬השופט אביים ברקאי פסק‬
‫עם מתכנת שגייסו‪ ,‬הן מצאו את עצמן מרגישות‬
‫משתנה‪ ,‬ובגדול המצאנו את המשרד מחדש‪ .‬רוב האנשים עדיין‬
‫כי בעלי לופט בדרום תל אביב‪ ,‬שהשכירו אותו‬
‫חריגות מאוד בסביבה הצעירה‪“ .‬אנחנו נשים באזור‬
‫משתמשים בדבר הזה שקוראים לו משרד כמו שהשתמשו בו‬
‫גיל ה–‪ .40‬היינו הסבתות של הג’נקשן”‪ ,‬הן אומרות‬
‫לעורכי מסיבות תמורת ‪ 2,000-1,000‬שקלים‬
‫לפני חמישים ושישים שנה‪ ,‬אבל ארבעה דברים השתנו‪90% :‬‬
‫בחיוך‪“ .‬הגענו לשם עם רעיון יחסית מגובש‪ ,‬ויצאנו‬
‫לאירוע‪ ,‬יצטרכו להוציא רישיון עסק ולעמוד בכל‬
‫מהאנשים יכולים לעבוד מכל מקום; מחירי הנדל”ן במחירי‬
‫משם עם אתר שעובד ועם הרבה מאוד ידע וקשרים‪.‬‬
‫התנאים המתחייבים מכך‪.‬‬
‫הערים גבוהים מאוד‪ ,‬ואנשים לא יכולים להרשות לעצמם לשבת‬
‫קיבלנו הרבה מאוד עזרה מהאנשים שם ‪ -‬בין אם‬
‫“בבריטניה‪ ,‬למשל‪ ,‬יש מדיניות שרוצה לעודד‬
‫בחמישים מטרים רבועים לבד; לפני חמש שנים משרדים היו‬
‫זה האנשים של ג’נסיס ובין אם זה החברים שלנו‬
‫כלכלת שיתוף ומחוקקת חוקים בהתאם‪ .‬אנחנו‬
‫סוגרים את הדלת‪ ,‬נועלים את התריסים כי פחדו שמישהו יראה‬
‫לג’נקשן‪ .‬ראינו שבעולם ההיי–טק ‪ -‬לפחות בסצנת‬
‫חושבות שהכוח של כלכלת השיתוף חזק מספיק‬
‫חס וחלילה מה הם עושים‪ ,‬אבל היום זה הפוך ‪ -‬כולם רוצים‬
‫הסטארט–אפים הישראלית ‪ -‬יש הרבה אנשים‬
‫כדי לשנות את החוק בצורה כזו או אחרת”‪ ,‬אומרת‬
‫שיראו את כולם‪ ,‬וזה שינוי תרבותי; הדבר האחרון הוא שהדור‬
‫שרוצים לעזור‪ ,‬וזה ממש ריגש אותנו והפתיע אותנו‪.‬‬
‫בירן‪“ .‬כעת יש פער‪ ,‬אבל הפער ילך ויצטמצם‪ .‬עם‬
‫החדש כבר אינו מתחבר לכך שהוא נעול למקום מסוים ולחוזה‬
‫זה לא משהו שאנחנו מכירות מהשדה האדריכלי‪,‬‬
‫זאת‪ ,‬ספלייסר רחוקה מלהיות מערכת שנועדה‬
‫מסוים‪ .‬כאן אין לאנשים שום התחייבות”‪.‬‬
‫ובטח לא מהאקדמיה‪ .‬כולם הסכימו להיפגש ולתרום‬
‫למפגשים המוניים‪ .‬אנחנו מייעדים אותה למפגשים‬
‫זינגר אומר שרוב השוכרים הם גילאי ‪ 25‬עד ‪ ,35‬סטארט–‬
‫מהידע שלהם‪ ,‬ולתרום בעצה‪ ,‬בלי שום רצון לקבל‬
‫מצומצמים שבית פרטי בגודל מסוים יודע להכיל”‪.‬‬
‫אפיסטים ברובם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוא מצביע על מגמה מעניינת‪:‬‬
‫משהו בתמורה”‪ ,‬אומרת גרסטנר‪.‬‬
‫נוסף על השכרת החלל עצמו‪ ,‬בירן וגרסטנר‬
‫משרדי עורכי דין מובילים שולחים לבניין נציגים בודדים (בדרך‬
‫במהלך שלושת החודשים בג’נקשן בירן‬
‫הבינו זאת‪ ,‬הן צריכות לספק מענה גם לשתי‬
‫כלל את הצעירים והמגניבים יותר שביניהם) כדי להכיר את שאר‬
‫וגרסטנר לא רק פיתחו את הצד הטכנולוגי והעסקי‬
‫השאלות הגדולות האחרות בתחום עיצוב האווירה‬
‫הדיירים ואולי ליצור איתם קשרים עסקיים בהמשך‪ .‬אם כבר‬
‫(העמלה שלהן עומדת על ‪ 15%‬מכל עסקה) אלא גם‬
‫של כל אירוע‪ :‬המזון שיוגש בו והמוזיקה שתישמע‬
‫כלכלת שיתוף‪ ,‬אז עד הסוף‪.‬‬
‫איתרו וגייסו בעלי נכסים מתאימים‪ .‬במקביל הן‬
‫בו‪ .‬כיוון שאירוע בחלל מדהים ככל שיהיה עשוי‬
‫חברה אחרת‪ ,‬שמפעילה עסק של שכירת המשרדים לתקופות‬
‫החלו בניסיונות לגייס משקיעים‪“ .‬מהר מאוד הבנו‬
‫להיזכר כסתמי אם יוגש בו מזון סטנדרטי של‬
‫זמן קצרות‪ ,‬היא רג’ס האמריקאית ‪ -‬חברת ענק בכל קנה מידה‬
‫שכולם רוצים להשתתף בדבר הזה‪ .‬מבחינתנו‪ ,‬מידת‬
‫אולמות אירועים או אם תושמע בו מוזיקה שנלקחה‬
‫ שפעילה בישראל זה ‪ 15‬שנים‪ .‬מייסד החברה מרק דיקסון‬‫הרצון ‪ -‬שלא לומר הצורך ‪ -‬של אנשים להשתתף‪,‬‬
‫היישר מפס הקול הקבוע של תקליטן חתונות‪,‬‬
‫זיהה בזמנו את הפוטנציאל כשראה צעירים עובדים בבתי קפה‪.‬‬
‫המהירות שבה הם קלטו את הרעיון‪ ,‬ממש העיפה‬
‫החליטו השתיים להקדיש לנושא תשומת לב‬
‫כשהוא פתח סניפים שמאפשרים שכירות על‬
‫לנו את הראש‪ .‬חששנו מאוד מהשאלה של איך נשיג‬
‫נפרדת‪.‬‬
‫בסיס גמיש בלוקיישנים שונים בעולם‪ ,‬תחת‬
‫את המקומות‪ ,‬אבל מהר מאוד הבנו שזו לא הבעיה”‪.‬‬
‫“כשאתה עושה אירוע וצריך אוכל‬
‫המותג רג’יס אקספרס‪ ,‬המוטו שלו היה “שלם‬
‫או שתייה או מוזיקה או תוכן‪ ,‬אנחנו‬
‫רק תמורת השימוש שלך”‪.‬‬
‫בעלי אינטרסים מתנגדים‬
‫יודעות לייצר את הזירה שמשתתפים‬
‫בתקופה האחרונה הגדילה רג’יס את‬
‫נכון לעכשיו‪ ,‬רשומים במאגר של ספלייסר‬
‫בה אנשים שיודעים לתת את השירותים‬
‫פעילותה בישראל‪ ,‬וכעת היא מחזיקה פה‬
‫כשישים נכסים‪ ,‬רובם במרכז הארץ‪ ,‬ועד כה התקיימו‬
‫הללו תחת האוצרות שלנו‪ .‬אנחנו‬
‫שישה סניפים בשטח כולל של כ–‪ 12.5‬אלף‬
‫בהם כמה עשרות אירועים‪“ .‬בהתחלה ממש דפקנו‬
‫מייצרות מעין רשימת מועדפים שלנו‬
‫מטרים רבועים‪ .‬רג’יס גובה עבור עמדת‬
‫על דלתות‪ ,‬ביקשנו מחברים לדבר עם חברים אחרים‪,‬‬
‫שתוכל לבחור מתוכה”‪ ,‬אומרת בירן‪.‬‬
‫עבודה ‪ 2,000‬שקלים לחודש ועבור משרד‬
‫והרבה מקומות הגיעו אלינו מפה לאוזן‪ ,‬אבל עכשיו‬
‫גרסטנר‪“ :‬יש לנו‪ ,‬למשל‪ ,‬חבר‬
‫פרטי החל ב–‪ 4,500‬שקלים לחודש‪ .‬כמו‬
‫זה מגיע דרך האתר או דרך הפייסבוק”‪ ,‬אומרת‬
‫להתפרנס‬
‫המתקשה‬
‫אדריכל‬
‫‪ ,WeWork‬מציעה רג’יס חיבור לסניפים אחרים‬
‫גרסטנר‪“ .‬תל אביב היא מקרה המבחן שלנו‪ ,‬וכאן‬
‫מאדריכלות בארץ‪ ,‬אבל בגלל שהוא‬
‫של החברה בעולם‪ ,‬ונוסף על כך גם שירותים‬
‫אנחנו בודקות איך הדברים עובדים‪ ,‬אבל הרעיון הוא‬
‫מבשל מעולה‪ ,‬יש לו אפשרות לבשל‬
‫כמו מזכירות‪.‬‬
‫להתרחב לניו יורק וללונדון בשלב הבא‪ .‬כעת אנחנו‬
‫לאירועים שאנחנו עושים והוא כבר‬
‫עשה את זה כמה פעמים‪ .‬התמחור בנג'י זינגר‪ .‬המצאנו את המשרד מחדש‬
‫שני מיזמים קטנים יותר בתחום השכרת‬
‫פועלים בניו יורק עם סקאוטרים שעובדים על איתור‬
‫חללי העבודה לתקופות קצרות‪ ,‬מייצרים לא מעט הייפ בסצינת‬
‫נכסים‪ ,‬ויש לנו שיתופי פעולה עם חברות הפקות‬
‫של בן אדם כזה שונה מאוד מתמחור של שירות‬
‫ההיי–טק התל אביבית‪ .‬אחד מהם הוא ‪ Sosa‬שהקימה קרן ההון‬
‫מקומיות‪ .‬כל ההתנהלות פה היא התנהלות של‬
‫קייטרינג רגיל‪ ,‬וגם החוויה שלו תהיה שונה מאוד”‪.‬‬
‫סיכון ג'נסיס פרטנרטס ושנמצא בצמידות לג'נקשן‪ ,‬החממה‬
‫לימוד‪ ,‬כדי לבנות את המערכת שלנו כך שהיא תוכל‬
‫אתן לא חוששות שאנשים יחשבו שזה מוזר‬
‫שמפעילה הקרן בדרום תל אביב (משם עובדות מייסדות‬
‫להתמודד עם ערים גדולות‪ .‬קודם כול אנחנו צריכות‬
‫לעשות אירוע בבית פרטי?‬
‫ספלייסר ושם הן הצטלמו לכתבה זו)‪ .‬במתחם הלא גדול שנמצא‬
‫לאתר את הנכסים שם‪ ,‬כי אנחנו לא נפתח את זה בלי‬
‫בירן‪“ :‬הדבר הזה אכן לא טריוויאלי לכולם ואנחנו‬
‫בלב אזור הנגריות ומוסכי האופנועים של העיר ברחוב שוקן‪,‬‬
‫שיהיו לנו מספיק מקומות‪ ,‬ואז צריך גם למצוא את‬
‫באמת רואים שהלקוחות הראשונים שלנו שמאמצים‬
‫ישנם משרדים קטנים שחברות בתחילת דרכן יכולות לשכור‪.‬‬
‫האנשים שיעשו את המקומות‪ ,‬יצלמו אותם‪ ,‬ינהלו‬
‫את מה שיש לנו להציע הם אנשים שהיצירתיות‬
‫מעט צפונה יותר‪ ,‬בשדרות רוטשילד‪ ,‬נפתח לא מזמן החלל‬
‫אותם‪ ,‬ומובן שצריך גם פעילות משפטית”‪.‬‬
‫היא חלק אינהרנטי מהעבודה שלהם‪ ,‬בין אם מדובר‬
‫המעוצב לא פחות של חברת מיינדספייס‪ .‬גם כאן ‪ -‬על פני‬
‫העניין המשפטי‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬מעסיק את‬
‫בחברת היי–טק כמו ‪ Wix‬או מעצבים כמו מאיה נגרי‬
‫כאלף מ"ר ‪ -‬יכולים העובדים לבחור בין משרדים לבין עבודה‬
‫או אנשים שקשורים לתוכניות טלוויזיה‪ .‬אנחנו‬
‫בירן ואת גרסטנר לא מעט‪ .‬לפני עשור וחצי‬
‫בשולחנות קומונאליים ארוכים‪ ,‬להסתובב בחללים המשותפים‬
‫חושבות שכמו שהרעיון של שכירת דירה ב–‪AirBnB‬‬
‫נלחמו תעשיות המוזיקה והסרטים בתוכנות שיתוף‬
‫ולהכיר אנשים בעלי תחומי עניין משיקים‪ ,‬ובעיקר לא להתחייב‬
‫נראה אולי מוזר לאנשים בגיל של ההורים שלנו‬
‫הקבצים מלחמת חורמה באמצעים משפטיים‪,‬‬
‫לחוזי שכירות לטווח ארוך‪.‬‬
‫‪e‬‬
‫לפני כמה שנים‪ ,‬זה משהו שיגיע עם הזמן”‪.‬‬
‫ובשנתיים האחרונות גם מיזמים כמו ‪ AirBnB‬ואובר‬
‫‪| 38‬‬
‫‪[email protected]‬‬