‫חדשות >> ‪27‬‬ ‫יום ב‘–ג‘ | י“ב–י“ג בשבט תשע“א | ‪ 18–17‬בינואר ‪ 2011‬גלובס‬ ‫ב––‬ ‫‪www.facebook.com/globes.online‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪/ l b‬‬ ‫‪www.globes.co.il/tech‬‬ ‫למהנדס הישראלי כבר אין כמעט‬ ‫יתרון על הקולגה בארה"ב‬ ‫עלות העסקת המהנדס האמריקני היא ‪ 130‬אלף דולר לשנה לעומת‬ ‫‪ 114‬אלף דולר למהנדס ישראלי ‪ º‬התחרות הקשה היא ממזרח‬ ‫יזמי זניט‪ .‬מימין‪ :‬יונתן קונפורטי‪ ,‬תומר רשף ויונתן בן–כנען‪" .‬היזם מקבל פרמיית ייזום"‬ ‫הרשות להוכחת הון עצמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נסייע קילוואט‪ ,‬עסקה שיכולה להגיע עד‬ ‫ליזם בהשגת מימון פיננסי נחוץ נוסף‪ .‬היקף של ‪ 19‬מיליון שקל‪.‬‬ ‫לבנקים בישראל יש דרישות מחמירות‬ ‫התוכנית של זניט היא להשקיע בכמה‬ ‫כשהם שוקלים מתן מימון לפרויקטים“‪ .‬עשרות מיזמים קטנים כמו זה בכל‬ ‫לדברי בן–כנען‪ ,‬הרווח הוא דו–סטרי‪ :‬שנה בהיקף של ‪ 50‬קילוואט כל אחד‪.‬‬ ‫”היזם מקבל פרמיית ייזום ואנחנו‬ ‫”אנחנו מצפים במהלך השנה הראשונה‬ ‫מרוויחים מהבעלות הישירה בחברת‬ ‫הפרויקט‪ .‬כשהפרויקט יתחיל לייצר‪,‬‬ ‫תזרים המזומנים שמתקבל‪ ,‬אחרי‬ ‫הפרשות היתרה והוצאות תפעול‪,‬‬ ‫בן–כנען‪" :‬ל–‪ 10%‬מהמיזמים‬ ‫יתחלק בנינו לבין היזם‪ ,‬לפי מפתח‬ ‫הסולאריים בשוק יש מימון‬ ‫שמוסכם מראש“‪.‬‬ ‫בבנייה‬ ‫מימון‬ ‫ליזמים‬ ‫זניט מציעים‬ ‫למכביר‪ ,‬אבל ל–‪ 90%‬מהם‬ ‫עצמה‪ ,‬התקשרות עם קבלנים והשגת‬ ‫אין מספיק הון עצמי‪ .‬כדי‬ ‫מימון נוסף‪ ,‬כדי לצמצמם סיכונים‪.‬‬ ‫”הסיכון שאנחנו לוקחים הוא קטן“‪,‬‬ ‫לקבל רישיון יצרן חשמל על‬ ‫מגיעים‬ ‫אומר רשף‪” ,‬מאחר שהיזמים‬ ‫היזם להוכיח יכולת לממן‬ ‫אלינו בשלב הביצוע‪ ,‬בשלהי שלב‬ ‫הפיתוח‪ .‬אנחנו לא לוקחים חלק בסיכון ‪ 20%‬מעלות הפרויקט‪ .‬כאן‬ ‫הטכנולוגי‪ ,‬ושותפים בשלב המימוש‬ ‫אנחנו נכנסים לתמונה‬ ‫וההקמה‪ ,‬שמקדים רק למכירת החשמל‬ ‫ומספקים ליזם עד ‪100%‬‬ ‫לחברת החשמל“‪.‬‬ ‫¿ באילו מיזמים תשקיעו?‬ ‫מדרישות ההון העצמי"‬ ‫קונפורטי‪” :‬בעיקר במיזמים קטנים‬ ‫ובינוניים‪ .‬במקרים של מיזמים גדולים‬ ‫מאוד יש יותר קשיים רגולטוריים‪ ,‬אבל‬ ‫במערכות קטנות יותר‪ ,‬המייצרות בין‬ ‫לפעילות שלנו לבצע ‪ 10–5‬פרויקטים‬ ‫‪ 50‬קילוואט ל–‪ 250‬קילוואט‪ ,‬התהליך‬ ‫בינוניים“‪ ,‬אומר קונפורטי‪.‬‬ ‫קל יותר‪ .‬גם זמן ההקמה וכניסה למצב ¿ והכל עם ‪ 30‬מיליון שקל? זה לא‬ ‫של ייצור מתקצר“‪.‬‬ ‫מעט מדי?‬ ‫בן–כנען‪” :‬המיזמים הבינוניים יוצאים‬ ‫בן–כנען‪” :‬הסכום שגויס ישמש בסיס‬ ‫עכשיו לדרך‪ ,‬ואנחנו מגיעים בדיוק‬ ‫למינוף‪ .‬נהוג בענף ש–‪ 80%‬מעלות‬ ‫בזמן הנכון‪ .‬אנחנו מחפשים את היזמים הפרויקט מגיעים ממימון בנקאי‪ .‬הצפי‬ ‫שכבר קיבלו רישיון ומחפשים את‬ ‫הוא שגם בישראל תתפתח הנורמה‬ ‫התמיכה הפיננסית‪ .‬אנחנו יודעים שלא הזאת‪ .‬אנחנו מתכוונים לבחו גם‬ ‫מעט בקשות הוגשו‪ ,‬אך רבות מהן לא‬ ‫פרויקטים פוטו–וולטאים‪ ,‬אבל כרגע‬ ‫ייענו בגלל הקושי של הוכחת ההון‬ ‫ענף הרוח נמצא בפיגור‪ ,‬וגם ייצור‬ ‫העצמי‪ .‬החסמים נפתרים לאט ‪ -‬כך‪,‬‬ ‫אנרגיה מפסולת ממוחזרת או מגלי ים‬ ‫בסוף דצמבר אושרו התקנות להיתרי‬ ‫הם תחומים שרחוקים מהשלב המסחרי“‪.‬‬ ‫בנייה לפרויקטים סולארים על גגות‬ ‫¿ מי המתחרים שלכם?‬ ‫וקרקעות‪ .‬זה היה אחד החסמים הגדולים‬ ‫”כיום יש שתי חברות ‪ -‬סן–פלאוור‬ ‫וגם הוא השתחרר“‪.‬‬ ‫ואנלייב ‪ -‬שמממנות את הפרויקטים‬ ‫זניט למשל מעורבת בפרויקט‬ ‫של עצמן‪ .‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬אנחנו‬ ‫במסגרתו אדומים החזקות וחברות‬ ‫הגוף הייעודי היחידי בישראל למימון‬ ‫מקבוצת גדות יקימו ויפעילו עד ‪20‬‬ ‫פרויקטים של יזמים בתחום של‬ ‫אנרגיה מתחדשת“‪¿ .‬‬ ‫מערכות אנרגיה סולארית של גם‬ ‫)צילום‪ :‬עינת לברון(‬ ‫הבוגרים במכללות הוא ‪ 4,500‬ופחות יישארו כאן“‪.‬‬ ‫מאת צחי הופמן‬ ‫ברמות השכר הללו‪ ,‬לא רק‬ ‫בוגרים ‪ -‬גם כאן‪ ,‬אותה הרמה‬ ‫המזרח הוא תחרות לישראל‬ ‫לא פעם מנהלי חברות זרות בשמונה השנים האחרונות‪.‬‬ ‫מציינים שעלות העסקת מהנדס‬ ‫אלא גם ארה“ב‪” .‬יש יתרון‬ ‫”ההיי–טק בישראל גדל‬ ‫ישראלי מתקרבת לזו של‬ ‫ביותר מפי שלושה ב–‪ 15‬השנה לפעול בארה“ב בתחום ההיי–‬ ‫טק‪ ,‬זה המקום להיות בו“‪,‬‬ ‫המהנדס האמריקני ואפילו של האחרונות‪ ,‬וזה מסביר את‬ ‫האירופי‪.‬‬ ‫אומר זיסאפל‪” ,‬בארה“ב יש‬ ‫המצוקה“‪ ,‬אומר זיסאפל‪.‬‬ ‫הנתונים החדשים שמפרסם‬ ‫”ההיי–טק מתמודד עם הבעיה את הכמות הגדולה ביותר‬ ‫איגוד תעשיות האלקטרוניקה‬ ‫של המהנדסים‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫של עלות שכרו של המהנדס‪,‬‬ ‫והתוכנה‪ ,‬המשווים בין עלויות ומצד שני חברות מעבירות‬ ‫השכר של מהנדסים במקומות‬ ‫פרויקטים להודו‪ ,‬לסין ולמזרח‬ ‫שונים בעולם‪ ,‬מראים שהדבר‬ ‫אירופה“‪.‬‬ ‫אכן נכון‪ .‬הפער בין המהנדס‬ ‫לדבריו‪ ,‬רוב גידול המו“פ זיסאפל‪" :‬ההיי–טק‬ ‫האמריקני לישראלי כבר אינו בהיי–טק נעשה בחו“ל ‪80% -‬‬ ‫מחוץ לישראל ורק ‪ 20%‬ממנו בישראל גדל ביותר מפי‬ ‫דרמטי כבעבר‪.‬‬ ‫שלושה ב–‪ 15‬השנה‬ ‫מהנתונים עולה כי עלות‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫העסקת מהנדס ישראלי היא‬ ‫”כך‪ ,‬אמדוקס מעסיקה ‪ 8,000‬האחרונות‪ .‬לעומת‬ ‫‪ 114‬אלף דולר לשנה‪ ,‬לעומת עובדים מחוץ לישראל ו–‪NDS‬‬ ‫עלות של ‪ 50‬אלף דולר לשנה מעסיקה ‪ 1,600‬עובדים מחוץ זאת‪ ,‬מספר הבוגרים‬ ‫להעסקת מהנדס הודי ו–‪36‬‬ ‫לישראל‪ .‬חלק מהעובדים האלו באוניברסיטאות לא‬ ‫אלף דולר לשנה למהנדס סיני‪ .‬היו יכולים להיות מועסקים‬ ‫בתוך הארץ‪ .‬המגמה הזו תתחזק‪ ,‬השתנה והוא עדיין‬ ‫עלותו של מהנדס אמריקני‬ ‫ויותר תפקידים יעברו לחו“ל ‪ 3,300‬איש לשנה"‬ ‫היא ‪ 130‬אלף דולר לשנה‪,‬‬ ‫בעוד שמהנדס בריטי ירוויח‬ ‫‪ 145‬אלף דולר ומהנדס ספרדי‬ ‫אף פחות מהישראלי ‪ 95 -‬אלף‬ ‫דולר בשנה‪.‬‬ ‫והמדע הכי מתקדם‪ .‬זהו‬ ‫לדברי יהודה זיסאפל‪ ,‬יו“ר‬ ‫המקום המפותח ביותר מבחינת‬ ‫איגוד תעשיות האלקטרוניקה‬ ‫שוק ההון ויש שם גם את‬ ‫והתוכנה‪ ,‬מה שמשפיע על‬ ‫האנליסטים הכי מתקדמים‪.‬‬ ‫עלות המהנדס הישראלי הוא‬ ‫כל קרנות ההון סיכון‬ ‫שער הדולר שמייקר את השכר‬ ‫המובילות יושבות בארה“ב וגם‬ ‫וכן כמות המהנדסים‬ ‫חברות ענק כמו גוגל‪IBM ,‬‬ ‫הקטנה בארץ‪.‬‬ ‫ומיקרוסופט"‪.‬‬ ‫”יש בישראל ביקוש‬ ‫לגבי התחרות מהמזרח‬ ‫גדול למהנדסים‬ ‫הרחוק מציין זיסאפל כי היא‬ ‫בהשוואה לכמות‬ ‫קשה‪" .‬גם בהודו ובסין יש‬ ‫הבוגרים של‬ ‫תעשיות היי–טק מתפתחות‬ ‫מהנדסים במכללות‬ ‫וגדולות‪ ,‬עם מאות אלפי‬ ‫ובאוניברסיטאות“‪,‬‬ ‫מהנדסים חדשים שמוכשרים‬ ‫הוא אומר‪.‬‬ ‫מדי שנה“‪ ,‬הוא אומר‪¿ .‬‬ ‫לפי נתוני האיגוד‪,‬‬ ‫מספר הבוגרים של‬ ‫האוניברסיטאות לא‬ ‫זיסאפל‪" .‬יש יתרון לפעול‬ ‫השתנה במשך ‪ 15‬שנה‬ ‫בארה"ב בתחום ההיי–טק"‬ ‫בוגרים‬ ‫והוא עדיין ‪3,300‬‬ ‫)צילום‪ :‬תמר מצפי(‬ ‫לשנה‪ ,‬כאשר מספר‬ ‫עלות העסקה שנתית של מהנדס )כולל בונוסים(‬ ‫)באלפי דולרים לשנה(‬ ‫קנדה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫‪183‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪130‬‬ ‫‪155‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪114‬‬ ‫ספרד‬ ‫‪95‬‬ ‫בריטניה‬ ‫דנמרק‬ ‫‪146‬‬ ‫הודו‬ ‫‪50‬‬ ‫‪145‬‬ ‫פולין‬ ‫‪46‬‬ ‫סין‬ ‫‪36‬‬ ‫מקור‪ :‬איגוד תעשיות האלקטרוניקה‬