ספטמבר 2015 - מ.א. שער הנגב
9.9.2015וו גליון מס 352 שער הנגב הכל דבש וו שנה טובה ומתוקה ממכוורת קיבוץ ארז יוצרים בנגב וו "ביתמלאכה" :סטודיו חברתי אומנותי וו עמ' 9 9 7 איפה אתם בחגים? וו מתחברים למסורת וו עמ' 9 9 10 9 קיצור תולדות לפני ארבעים שנה סיימנו את הלימודים בבית החינוך המשותף שער הנגב ויצאנו לשנת שירות ולצה”ל .התנועה הקיבוצית הייתה בשיא עוצמתה הכלכלית והפוליטית .בני הקבוץ התקבלו אז לחברות ,באופן אוטומטי ,מייד עם סיום הלימודים .אנחנו בקשנו שלא תתקבל החלטה חשובה כזו באופן כמעט טכני .חשבנו שצעיר צריך לסיים את שנות השירות למיניהן ,לחזור מהשוטטות בחו”ל ,להחליט בניחותא ובאחריות על מסלול חייו ולבקש להתקבל לחברות ,אם יחליט כך .הצעתנו התקבלה .בחלוף שנים לא רבות ,נותרו בקבוץ רק חבר’ה בודדים והשאר התפתחו לאזרחי תורמים ...בעיר או בחו”ל. לפני שלושים שנה פרץ המשבר הכלכלי החריף בקבוצים ובמושבים .הממשלות חשפו אותנו באופן נוקב לכשלי המשק השיתופי ,בני הדור השני התייאשו בקצב מזורז 05 וו עושים לנו בית ספר בחזרה ללימודים ולשגרה מתוך וו "ממים של קיבוצניקים" 07 10וו כמו בבית אבא 15וו עושה לביתו וו בית של יוצרים המיזם הקהילתי של ליבנת קוץ חגים ומסורת בשער הנגב חיים חרמוני עם זכריה חג'בי רבן 06וו מבט מעודד וו עודד פלוט 9.9.15 9בפתח הדברים מהחזון של הקבוץ הקלאסי ,החל גל של עזיבות ,שנומקו בכלכלה הקורסת ,בערכים שננטשו ובחברים שהלכו. הבתים המתרוקנים התמלאו בשוכרי דירות ,שלהפתעתנו, רצו לגדל את בניהם בכפר התמים ,בחצר הבטוחה ,בחינוך הקיבוצי ,בחיק הקהילה הסולידרית. לפני עשרים שנה חצינו את קו השפל והתחלנו בצמיחה. לצד התושבים שמצאו את ביתם אצלנו ,החלנו להקים הרחבות -שכונות קהילתיות .הרעיון היה להבטיח את קיום הישוב וצמיחתו ,מתוך הנחה שסיכויי ההיחלצות מהמשבר של האגודה המקורית ,הקבוץ והמושב ,אינם ברורים .חלק קטן של הבנות והבנים שלנו רכש בית בשכונות ,מעטים עוד יותר הצטרפו להוריהם בקבוץ והשאר התבוננו בהשתאות מהולה בצער על השתנות בית ילדותם. לפני עשר שנים ניתן היה לחוש שעוף החול הקיבוצי הולך לתת פייט רציני לשמועות המוקדמות מדי על מותו. לצד השכונות שהחלו להתמלא ,למרות קשיים עצומים מצד רשויות המדינה ושלטון החמאס ,חזרו הקיבוצניקים ומלאו את החזה בתקווה :שינינו את אורחות החיים והתאמנו אותן לרצונות החברים ,הכנו תוכניות הנדסיות לתנופת הבינוי וקראנו לבנות ולבנים שלנו ולמשפחות נוספות לבוא אלינו ,להמשיך את המפעל העצום שמחפש שותפים צעירים .קראנו להם לשוב הביתה ,לקבוע את חייהם בחצרותינו ,כחברים בקבוץ המחדש פניו ושומר על קווי המתאר של חברה צודקת ,של אגודה שיתופית המתאימה למאה העשרים ואחת. התבוננו בנעשה כעת בכל הישובים שלנו ותתמלאו ,כמוני, בתחושת סיפוק ואושר על היכולת שלנו ארוכת השנים לזהות את הקושי ,להציב אותו כאתגר ,להכין את הכלים המתאימים ,לצאת לדרך המורכבת ולהגיע ,אט אט ,כל ישוב בזמנו ,להשגת היעדים שנראו כל כך רחוקים ,אי אז בשנות השמונים והתשעים – בטחון עצמי בקיום הישוב השיתופי ,קליטת משפחות צעירות מקסימות ,ייצוב האופק החברתי והכלכלי של הקהילה המתחדשת. נקודת מבט רחבה זו ,מאפשרת לנו להתקרב בסיפוק אל חגי תשרי .המאמץ האדיר שהשקענו בדור האחרון הולך ונושא את פריו המתוק כאשר בתינו שוב הומים ,הומים מתינוקות. שנה טובה ,אלון 13וו שעת כושר וו נבות מילוא מוקדש באהבה ל 39 -החברים החדשים בארז 16וו חדוות ההורות וו חדווה גבריאל עורכת :דקלה קיי 054-6434374 ,077-9802240וו פקס 08-6613330 :וו דוא"ל [email protected] :וו עריכה לשונית :יונתן שטרסברג וו עריכה גרפית' :הסטודיו של ליאורה' 050-7869698 חברי מערכת :עודד פלוט ,סיימון תמיר ,יונתן שטרסברג ,טל שוורץ ,חיים חרמוני ,טל דורות ,מיכל שבן-קוצר ,דפנה סיבוני ,חדוה גבריאל. בשער :חלת דבש ממכוורת קיבוץ ארז .צילום :עומר צדיקביץ' ספטמבר 2015וו שער הנגב 03 דקלה קיי חדשות 9הצלצול הוא בשבילי הראשון בספטמבר הגיע :תלמידי כיתות א' נרגשים בילקוטים חדשים לצד תיכוניסטים מדוכאים שהתקשו לצאת מהמיטה, כולם מילאו את רחבת קריית החינוך אודליה פרץ ,מחנכת כיתה א' ,2סיפרה על התלמידים הצעירים שפגשה" :ילדים מקסימים ,צוציקים ,נרגשים מאוד ומלאי מוטיבציה להתחיל ללמוד .כל דבר הוא התחלה חדשה מבחינתם ,ורוב הזמן אנחנו עובדים על ההתאקלמות שלהם ,שזה מאוד חשוב" .אודליה היא מורה ומחנכת מזה 18שנה 16 ,מתוכן בשער הנגב. מה את מאחלת לתלמידים החדשים? "שחווית הלמידה שלהם תהיה נעימה, שתהיה להם חוויה חברתית טובה. שהלמידה לא תהיה רק קריאה וחשבון אלא גם מלאת ערכים חברתיים". ויש לה מסר גם להורים הנרגשים: "שיסמכו על המערכת ,שעושה כל שביכולתה לתת לילדים חוויית לימודים מהנה .יש לנו סיוע בכיתות ,שיעורים חווייתיים ,שיעור גינה ,מחשבים ,אנגלית, תנועה ,מוזיקה ואנחנו לרשותם תמיד". 9סמי הכבאי ,מאחוריך לוחמי האש בשער הנגב ערכו תרגיל ייחודי וראשון מסוגו, המסכם את השתלמות כיבוי האש שעברו במשך החודשים האחרונים .כל הלוחמים ,אגב ,עושים זאת בהתנדבות אייל חג'בי ,קב"ט המועצה" :ב'צוק איתן' גילינו שהיו כמה שרפות כתוצאה מהטילים .במקרים כאלה נאלצנו לבקש מכיבוי אש שדרות ואשקלון להוציא צוות לטיפול ראשוני באירוע .בעקבות ביקור של השר לביטחון פנים הוחלט להקים צוות של כבאים בשער הנגב" .כ – 15מתנדבי כיבוי גויסו למשימה ,חלקם הגדול עובדי מפעל "כפרית" בכפר עזה .הם השתתפו בהשתלמות כיבוי האש שנערכה במשך 18מפגשים והועברה על ידי צוותים מקצועיים של צוות כיבוי אש אשקלון. ההדרכה הייתה עיונית ומעשית ,ובסופה כאמור נערך תרגיל מסכם גדול .מקום התרגיל נבחר בקפידה כדי שלא לסכן אף פריט מהחי או מהצומח .הלוחמים תרגלו כיבוי אש ,תזמון ,ויישום של כל מה שלמדו במשך התקופה .אייל" :התרגיל היה מצוין ,הלוחמים פעלו בצורה יוצאת מן הכלל לדברי המדריכים .בהמשך נקבל כבאית שתהיה שלנו ,לצורך מתן מענה מהיר" .בהמשך מתוכנן להתקיים טקס בכפר עזה ,שם יחולקו למתנדבים אותות הכבאי וערכות כיבוי" .אנחנו רוצים להודות למחלקת כיבוי אש אשקלון שתרמו את החלק שלהם והשקיעו רבות מזמנם" ,אומר אייל" ,וכן למנכ"ל ולכל צוות 'כפרית' שסיפק לנו את המקום ולצוות ההנהלה בשער הנגב שתמכו". 9שיטה טובה כמו בשנה שעברה חגגו אנשי כפר עזה את סוף הקיץ ,שהיה הפעם נטול טילים ,עם חברי קיבוץ בית השיטה .זו נראית כמו תחילתה של מסורת כולנו יודעים איפה היינו ומה עשינו בקיץ שעבר .אנשי כפר עזה זוכרים היטב את הערב שארגנו עבורם חברי קיבוץ בית השיטה בסוף הקיץ הטראומטי של צוק איתן" .עידו פרבר מבית השיטה יזם את הערב" ,מספרת לילי איתמרי ,מפיקת האירוע וחברת קיבוץ כפר עזה" .בשנה שעברה הוא התקשר לכפר עזה ,בדיוק חזרנו לכאן מהיישובים אליהם פינו אותנו, היינו מבולבלים והמצב היה פשוט נורא. הם אמרו 'אנחנו באים אליכם ומביאים הכול' .זה היה ביום שישי האחרון של החופש ,והם ריגשו אותנו עד דמעות". לפני כחודשיים פנה שוב עידו פרבר לאחד מחברי כפר עזה והציע להרים שוב ערב משותף" .מנהלת הקהילה ומזכירת הקיבוץ פנו אלי" ,מספרת לילי" ,הקמנו צוות והוחלט שנזמין אותם לארוחת ערב עם שירה בציבור .וכך הגיעו אלינו אנשי פרלמנט העמק שניצחו על הערב מבחינה מוזיקלית .היה ערב בלתי נשכח :רקדנו ושרנו עד לפנות בוקר" .באירוע נכחו כ – 700איש ,ביניהם גם אלון שוסטר, ניר מאיר ,איתן ברושי ,חיים ילין ,מפקד אוגדת עזה וגם חברי נחל עוז הוזמנו. הזמרת שולה חן ונגני התזמורת של בית השיטה הלהיבו את הקהל" .זה היה קסום וחגיגי" ,מסכמת לילי" .אנשים התחברו ונוצרו קשרים ,ונראה לי שזה עומד להפוך למסורת". 9שורפים קלוריות בסוף השבוע האחרון של הקיץ הקדישו אנשי מפלסים את עיקר זמנם ומרצם בריצה ,שחייה ורכיבה על אופניים .סוף שבוע מרוכז של ספורט זו השנה השנייה למסורת שהתארגנה באופן ספונטני בקיבוץ ,ונקטעה באופן זמני על ידי "צוק איתן" .בשנה הראשונה נערכו הפעילויות במשך שבוע ,והפעם הוחלט על סוף שבוע מרוכז .הצוות המארגן הם אנשי הקיבוץ המתאמנים בקביעות בקבוצה האתגרית של יוסף למדן .ליאת בראודה היא אחת מהן ,והיא מספרת על ההפקה" :אני לקחתי על עצמי את הלוגיסטיקה .הרשמה ,שיבוץ ילדים לפי גילאים ,רכישה וחלוקה של חולצות. זו מסורת שהתחילה בעקבות האימונים שלנו בקבוצה ,והפעילויות מיועדות למבוגרים ולילדים .השנה השתתפו המון ילדים ,והייתה היענות גבוהה". המשתתפים ערכו היכרות עם המסלול של התריאטלון ,לפי גילאים ,ערכו אימוני כוח ותרגילים .התאמנו בפילאטיס עם אופירה ביננפלד ,ונמתחו בתרגילי יוגה עם דקלה שמואלי .התקיימו גם חוגי מים, וגון צורי היה אחראי על טורניר כדורגל הורים וילדים .שיאו של סוף השבוע היה התריאטלון ,ואת הסיום חגגו המשתתפים עם מופע קפואירה" .יש היענות יפה מאוד של כל הקיבוץ" ,אומרת ליאת" .הילדים מתכוננים ומשתתפים וזו הדרך שלנו לסיים את הקיץ בכיף". צילום וו עומר צדיקביץ' 9לא רועדים הסרט הדוקומנטרי "רעד בעזה" ,שההתנגדות להקרנתו ביישובים מסוימים בארץ עוררה הדים ,הוקרן בתחילת אוגוסט באודיטוריום קריית החינוך בשער הנגב אלון שוסטר ,ראש המועצה ,כתב למתנגדי ההקרנה כי צפה בסרט ומצא שהוא אינו פוליטי ,ולכן אין הוא מתנגד להקרנתו באזור .לאירוע הגיעו רבים מתושבי שער הנגב והסביבה ,ובניגוד לציפיות ולחששות ,ערב ההקרנה עבר בצורה רגועה ונעימה ללא הפגנות תמיכה או התנגדות כל שהן .יאן אנדרה ,כוכב הסרט ,הוא מטפל ייחודי בנפגעי פוסט טראומה שהסדנאות שהעביר בעזה תועדו בסרט .הוא היה אורח הכבוד בהקרנה, ונפגש עם אלון שוסטר ועם מנהלות מחלקת הרווחה ,מרכז החוסן והשירות הפסיכולוגי בשער הנגב .בתום ההקרנה צילום וו עומר צדיקביץ' 04 שער הנגב וו ספטמבר 2015 התקיים פאנל באולם ובו סיפר יאן על שיטותיו ,על הרקע שלו כמטפל ,וציין כי המטופלים שלו בעזה הביעו סקרנות רבה כששמעו שהוא מתכוון להופיע עם הסרט בשער הנגב" .הם רוצים מאוד לדעת מה אתם חושבים עליהם" ,אמר .בהמשך סיפרה חנה טל (המחלקה לשירותים חברתיים) על נפגעי הטראומה בשער הנגב ועל שיטות הטיפול הנהוגות במועצה .יאן סיפר כי הוא נוסע בימים הקרובים חזרה לעזה ,להיפגש עם מטופלים ,ויספר להם על הפגישה בשער הנגב .בתקווה שכולנו, משני צדי הגבול ,נצליח להתמודד ונזכה לחיים טובים יותר. צילום וו עומר צדיקביץ' 9פעילות לשעת חירום מה משותף לצוותי החירום היישוביים (צח"י) של אשכול ,חוף אשקלון ,שדות נגב ,שער הנגב ושדרות? מסתבר שכמעט הכול כמידי שנה נערך ערב הוקרה לאנשי צח"י ולמתנדבים בחירום .הערב התקיים בשותפות עם המועצות האזוריות חוף אשקלון ,אשכול ,שדות נגב ושער הנגב והעיר שדרות ,ביוזמת רכזי החוסן. השותפים לעשייה בכלל ולערב הזה בפרט הם הקואליציה הישראלית לטראומה, משרד הרווחה ומשרד הבריאות וכמובן המועצות האזוריות והעיר שדרות. לאירוע ,שהתקיים במדשאת דורות, הוזמנו כל חברי צח"י והמתנדבים בחירום, צילום וו עומר צדיקביץ' וכן כיתות הכוננות שנהנו מארוחת ערב, תערוכה של מיצגים מקומיים ,סרטונים ועוד .אחרי שסיימו להיפגש ולנשנש התכנסו המוזמנים באולם דורות .ראש המועצה ,אלון שוסטר אמר דברי הוקרה, וכן בצלאל טרייבר ,ראש רשות החירום הלאומית .בהמשך הוקרן סרט שנעשה על ידי צח"י אשכול והתקיימה הרצאה בנושא מנהיגות .את הערב הנחתה מיה זילברבוש ממרכז החוסן של שער הנגב ,ובסיומו קיבלו המשתתפים שי להוקרה. צילום וו עומר צדיקביץ' צילום וו דני קמחי 9פרידה מאמנון החודש הלך לעולמו אמנון גולץ ,חבר מערכת העיתון. חברי המערכת כותבים לזכרו ,עמוד 14 אמנון בן ה – ,78היה שותף ומעורב בעיתון מרגע הקמתו וכתב בו את טורו האישי" ,אמנון וקצר" ,בקביעות ,בעיקר בעשור האחרון .אמנון היה נשוי לרותי ואב לשלושה ,חבר קיבוץ רוחמה ,הוא עסק בעיתונאות ,בהדרכה ,היה מזכיר הקיבוץ במשך שתי קדנציות והוציא לאור ארבעה ספרים .תחביבו הגדול היה נפחות ,והוא היה נפח אומן .אמנון הותיר אחריו חלל גדול. 9דלתות מסתובבות תחום הצעירים והנוער עובר שיפוץ ושדרוג .קבלו את מנהלת מרכז הצעירים בשער הנגב ואת מנהל תחום החינוך מנהלת מרכז הצעירים הנבחרת בשער הנגב היא מזי כהן אילון ,חברת קיבוץ כפר עזה .מזי ,בת ,39נשואה לטל ואמא לשלושה ילדים ,הייתה לפני כן רכזת פרויקט חמשת יישובי הגדר ,נציגת אשכול חינוך פנאי וקהילה .ממש בתחילת ספטמבר היא התחילה בתפקיד" .מרכז צעירים שער הנגב הוא הצעד הראשון בדרך של כולנו להנכיח את הצעירים במרכז העשייה המועצתית" ,היא אומרת. "מטרתנו המרכזית היא לאפשר לצעירים השתלבות מיטבית בחיי האזור בפרט ובחברה הישראלית בכלל תוך מימוש הפוטנציאל האישי של כל אחת ואחד מכם. המרכז יסייע במגוון נושאים הרלבנטיים לשלבים השונים בחייכם תוך שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הפועלים במועצה .המרכז יתמקד בהכנה לקראת שנת שירות ו/או מכינות קדם צבאיות, גיוס לצה"ל ,הכנה לעולם העבודה ,בחירת תחום לימודים ,קורסים מקצועיים ,חיי חברה פעילים ועשירים ,מנהיגות מקומית ועוד .התחברו לדף הפייסבוק שלנו ולעשייה הצעירה במרחב .מחכים לכם". ראש מנהל תחום החינוך שנבחר לאחרונה הוא אורי מלול .אורי ,50 ,גר ביישוב ורדון (מועצה אזורית יואב) ,נשוי לאורית ואב לשלושה ,היה מורה ומחנך במשך שנים רבות" .ניהלתי חטיבת ביניים בצופית ,ניהלתי מחלקת חינוך ביואב במשך מספר שנים ,ניהלתי את בית ספר 'מבואות הנגב' במשך שנה ,עבדתי גם במועצה וגם כמורה בבאר טוביה .אני עוסק בחינוך רוב החיים .שמח להגיע ולעבוד כאן ,זו מועצה טובה ופעילה בתחום החינוך ויש כאן אנשים טובים .אני מצפה לבאות". צילום וו אוסף משפחתי ספטמבר 2015וו שער הנגב 05 דקלה קיי ביטחון ופלילים 9פורצי דרך בתקופת הקיץ אירעו לא מעט פריצות וגניבות רכוש ,וגם ניסיון לגניבת חוחיות בעקבות עיבוד האדמה בדורות התגלתה מזכרת ,כנראה ממלחמת העולם הראשונה :פגז חי מנהל הפלחה של דורות התקשר לשיטור הקהילתי ,ודיווח על מציאת פגז שנראה די עתיק ודי גדול .כשהגיעו אנשי הביטחון הם גילו שלא מדובר בקסאם או במעופף אחר מהסוג הנפוץ במקומותינו. לדברי אלון שוסטר ,ראש המועצה המגלה עניין רב בהיסטוריה ,מדובר ככל הנראה בנפל של הצבא האוסטרי שהיה ממוקם באזור במלחמת העולם הראשונה .המוצג המוזיאוני פוצץ אחר כבוד ,ללא נפגעים או נזק. לגעת בחומר צילום וו אוסי גפן ונתחיל בגניבות החקלאיות 12 :ברזי השקיה נגנבו משטחי רוחמה .הגנבים פירקו את הברזים ונעלמו .עם זאת ,רוב האירועים היו דווקא בתחום הרכוש הפרטי :בחודש האחרון נראתה עליה דרמטית בפריצות לבתים .שלוש פריצות בניר עם ,שרובם כללו כניסה דרך חלונות או דלתות לא נעולות כראוי .בכל המקרים נגנבו תכשיטים וציוד יקר ערך ,אופניים, טאבלטים ,ובאחד המקרים נגנב הרכב המשפחתי .ביכיני נפרצה דירה ונלקח תיק עם מפתחות לרכב ,שהקלו על גניבתו .בברור חיל נפרצו שלוש דירות בשעות הערב המוקדמות ,ונגנב רכוש יקר .בחודש שעבר סוכל גם ניסיון לגניבה יוצאת דופן :סיור של המתמיד עצר גנב חוחיות שהטמין מלכודות לציפורים .אחת החוחיות כבר נתפסה על ידו .הוא הועבר לטיפול הסיירת הירוקה .ונסיים בשב"ח – שוהה בלתי חוקי ,שנתפס ללא אישורים באזור התעשייה שליד שער הנגב. מחלקת הביטחון קוראת לתושבים להשתמש בפיני נעילה בחלונות ובדלתות המרפסות ,ולנעול את הבתים כראוי כשיוצאים מהם ,ולו לזמן קצר .אפשר ורצוי לדווח על כל דבר שנראה חשוד למספר 100בכל שעות היום והלילה. 9אירוע פגז פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי בוער בעצמותיו להפיק מיזם חברתי המשלב אמנות וקהילה. לבנת קוץ מכפר עזה החליטה לשנות כיוון ,והיא מקדישה את כל כולה ל"ביתמלאכה" :סטודיו פתוח לקהילה היוצרת דקלה קיי צילום וו יהודה אהרוני צילום וו יהודה אהרוני 9חדשות הקריה אחרי שבמשך כל הקיץ עבדו ,שיפצו ,סללו כבישים ,פתחו גישה מיוחדת לילדי גבים ,הרימו פסי האטה מיוחדים באזור התיכון והציבו תמרורים חדשים ,שנת הלימודים נפתחה כסדרה גם בתחום הסדרי התנועה טל קליינר ,קב"ט מוסדות חינוך" :ביום הראשון הבאנו סדרנים נוספים וגם השיטור הקהילתי היה ,וזה הוכיח את עצמו" .קיימת אכיפה מוגברת בשטח קריית החינוך ועם הזמן ,כולנו מקווים, גם ההורים יפנימו את חוקי התנועה" .כל מה שעשינו הוא לטובת העלאת רמת הבטיחות של הילדים" ,אומר טל .גם בגיל הרך ערכו הכנות :כל הגננות עברו רענון נהלי ביטחון ובטיחות יחד עם סקירה כללית של המצב הביטחוני ,בניהולו של סא"ל ניר חג'בי. 9מבט מעודד “השנה שעברה” בשנה הבאה נשב על המרפסת .או מתחת לפרגולה ,או סתם בסלון עם המזגן .העיקר שלא בממ”ד .כך הרגילה אותנו השנה שעברה ,תשע”ה למנייננו ,ולנו זה בהחלט מתאים -לספור ציפורים נודדות ,להביט בילדים משחקים תופסת ופשוט ליהנות מכל מה שיש לנו כאן ,בין הבית לבין השדות. השנה שעברה התחילה בשקט שאחרי הסערה .בדיוק כשהיא הגיעה ,הסתיימה המלחמה ובא השלום לכיתה אל”ף .בניגוד לתחזיות הקודרות ,כל הילדים והמורים הגיעו, והשיקו שנת לימודים רגילה כל כך ,בדיוק כמו שאנחנו רוצים .במהלך השנה הבשילו ההחלטות על הקמת עוד 06 שער הנגב וו ספטמבר 2015 ש 9רק בשמחות לא מעט דברים טובים קורים בביטחון שער הנגב מסיבת המתמיד השנתית התקיימה בבריכה באור הנר בנוכחות ראש המועצה ,קב"ט המועצה ומוזמנים רבים נוספים ,שנהנו מקייטרינג של "אסאדור" ומהופעה של רולנדה שגראן .כמו כן, הסתיים בהצלחה קורס שלב א' של מתנדבים חדשים ובקרוב יתקיים קורס נוסף .המעוניינים להצטרף מוזמנים ליצור קשר. בית ספר ,ובעזרת השם ומחלקת הנדסה נוכל לראות כבר בשנה הקרובה את היסודות של היסודי החדש. החינוך הארצי דווקא ידע בשנה הזאת מחאות סוערות. מתוך דאגה לעתיד החינוך ולהפיכת ילדינו לסרדינים ארץ ישראליים ,הצטרפנו למחאת ההורים הארצית ,וסייענו לממשלה לעשות מהלך לא פשוט מבחינתה :לאמץ את החלטותיה שלה .כך יכולנו לפתוח את השנה הזו עם חמש (!) כיתות א’ ,כולן תיקניות כדת וכבנט. בחורף היו בחירות ,שבעקבותיהן קיבלנו ממשל תקוע עם תקציב משותק (ואולי להיפך) .נאלצנו לחכות בסבלנות שהשרים החדשים יחליפו את הישנים ,ובעקבותיהם יתחלפו המנכ”לים ,הסמנכ”לים והיועצים .בסוף השנה אפילו אושר תקציב למדינה .למרות הקשיים הפוליטיים והביורוקרטיים, התוכנית הממשלתית ל”עוטף עזה” יצאה לדרך ועטפה אותנו בתקציבים ,תשתיות ופעילות קהילתית. בשנה שעברה המשכנו להקדיש מאמצים אסטרטגיים לקביעת דרכנו בשנים הבאות .חתכנו את חיינו בחודש שעבר התקיימה ביקורת כשירות וכוננות של כל משרדי הממשלה במועצה אל מול מנהלי האגפים במועצה ,התוצאה הייתה טובה מאוד .ועדת הביקורת, בראשותה של מיטל מרציאנו ,מנהלת מרחב לכיש דרום רח"ל – ראש חירום לאומי ,התרשמה לטובה מהכשירות והכוננות ברוב אגפי המועצה ,ובחודשים הקרובים יתבצעו שיפורים נוספים. המוניציפאליים באיזמל מנתחים ויחד עם הישובים והציבור גובשו מטרות ,יעדים ,כלים ואפילו חזון אזורי .איך נממש את האסטרטגיה הזאת בשנים הבאות? זו כבר שאלה של טקטיקה... מעל לכל -בשנה שעברה המשכנו לצמוח .צמיחה מספרית ואיכותית ,קהילתית ושיתופית .הבנים המשיכו לחזור, משפחות חדשות נכנסו לבתיהן ,רבים המשיכו וממשיכים להתדפק על דלתותינו .בגבים נולדה אגודה קהילתית חדשה ,שהצטרפה לארבע אחיותיה הבוגרות .במקביל ,גם האגודות החקלאיות מרימות ראשן בגאווה ,לאחר שבכל רחבי האזור נקלטו משפחות רבות לחברות בקיבוץ בלי שום מרכאות. אנו מביטים אל השנה החדשה בתקווה שתמשיך את הכיוון של קודמתה .האם עוד נראה ,עוד נראה ,כמה טוב יהיה? נאחל שכן ,שתהיה שנה באמת טובה ,שקטה ,צומחת עם הרבה שיגרה -כמו שאנחנו רוצים ,כמו שמגיע לנו. עודד פלוט ,מנכ"ל המועצה עת לילה מאוחרת ,חושך ושקט מסביב. רק אביב קוץ ותלמידיו יושבים בחוץ ומביטים אל השמים ,שקטים ,דרוכים, עם המצלמות בהיכון .עם רדת ערב נסעו כולם לשיבטה ,לחלק היישומי של הסדנה אותה העביר: צילום כוכבים .למחרת הרשת מתמלאת בצילומי כוכבים מרהיבים ,והתגובות מדרבנות להמשיך. הסדנה של אביב הועברה במסגרת הפעילות של "ביתמלאכה" ,המיזם החברתי אותו הקימה ליבנת קוץ ,חברת קיבוץ כפר עזה ולגמרי במקרה אשתו של המדריך .בקרוב תתקיים סדנה נוספת ,ובינתיים הפעילות תופסת תאוצה :ביום שישי האחרון של אוגוסט הוזמנה קהילת שער הנגב והסביבה למפגש יצירה .המשפחות שהגיעו הקימו ובנו יחד אדניות עץ, צבעו אותן והספיקו גם למלא אותן בשתילים תרומת משתלת "שורשים" שבמושב עין הבשור .ביום שלישי, ערב יציאת העיתון ,תתקיים סדנה להכנת אגרות ברכה ל"שנה טובה" עם ליאורה בוקובזה ,מעצבת העיתון וחברתה של ליבנת ולפני סוכות תתקיים סדנה להכנת קישוטי סוכה מבד עם ליבנת ויעל רגב. אז מה זה "ביתמלאכה"? ליבנת" :זה סטודיו שמאפשר לכל אחד להגיע וליצור. מקום חברתי אומנותי לקהילת שער הנגב וסביבתה, מיזם משותף עם אשכול חינוך ,פנאי וקהילה .המטרה בפרויקט הזה היא שבשעות הבוקר ילמדו בו ילדים, וישתמשו בחומר וביצירה כדי להבין את מקצועות הליבה .למשל ,דרך הכנת תיבה מעץ הם ילמדו מה זה נפח .דרך סריגה הם ילמדו מתמטיקה .הכול מתחבר. בשעות אחר הצהריים זה יהפוך למרכז חוגים ואומנויות לילדים ונוער ובשעות הערב תהיה כאן חממה קהילתית אמנותית .כל אחד יוכל להגיע ,להיפגש ,לחוות ,לגעת וליצור בחומרים שונים". ליבנת ,מעצבת גרפית בהכשרתה ,עבדה במשך עשר שנים ב"אינטל" .לפני כשנה התפטרה במטרה להגשים את החלום להקים את המיזם שלה" .חשבתי שזה יהיה נורא פשוט" ,היא צוחקת" ,אני אפנה את הזמן ואקים את הכול בעצמי .אבל פרויקט כזה לא יכול לקום מעצמו בלי עזרה" .וכך נכנסה לבנת ל"בית ביתא – פרזנט טנס" ,חממה המאיצה פרויקטים של יזמים חברתיים, שם ניתן לעבוד לצד יזמים וארגונים אחרים ולקדם שיתופי פעולה ולמידה הדדית ,להתחבר לארגונים המסייעים ומלווים את היזם ,ועוד" .שם עזרו לי לזקק את המוצר" ,היא אומרת" ,להכין תוכנית עסקית ולעבוד על הפרזנטציה בפני גורמים שאני רוצה שישתפו איתי פעולה". מתחם "ביתמלאכה" ממוקם בקרית החינוך ,בתחומי בית הספר היסודי .כל מי שהיה לו תלמיד במוסד החינוך ימצא את דרכו בקלות" .פניתי למתנ"ס ולמועצה והם נתנו לי להשתמש במקום" היא אומרת" .כמובן שהייתי צריכה להציג תוכנית עסקית ,כדאיות ותרומה לקהילה. זה מיזם חברתי ואין מטרות רווח ,הרווח היחידי הוא של הילדים שיוכלו לגעת בחומרים ,ושל המבוגרים שיוכלו להגיע וליצור .שתהיה במה לאמנים ועבודה משותפת". תרפיה דרך הידיים הרעיון נולד בקיץ שעבר .ליבנת מספרת" :במהלך מבצע 'צוק איתן' הלינו אותנו בניר העמק שליד עפולה, והיינו שם במשך כמעט חודש .הילדים שלי נחשפו למגוון של פעילויות 'הפגה' .אחד מהם היה אמן בוץ שהגיע ועבד עם הילדים .במשך שלוש שעות קבוצה של ילדים נגעה בחומר ,עבדה ביחד ,וזה היה מדהים לראות .היה בילדים צמא לגעת בחומרים ולהתעסק איתם .אותם ילדים שהיו בטראומה ,רחוקים מהבית, מלאי חששות ,שכחו מהכול ונכנסו לעבודה בבוץ עם כל הלב והנשמה" .חוויה נוספת שהניעה את לבנת הייתה בקיבוץ ניר דוד" .ליוויתי יחד עם כל האמהות את הילדים לגן בזמן שהתארחנו שם ,וראינו שיש להם פינת נגרייה לילדים .ראיתי את העבודות שלהם, את התוצרים וזה היה מקסים .ראיתי שיש בזה משהו תרפויטי ,זה עושה להם טוב ,הנגיעה והעיסוק בחומר. וגם לנו". היא חזרה הביתה והרעיון המשיך להתבשל" .רציתי להקים מקום שילדים יוכלו להגיע אליו ,לגעת ולעבוד עם כל סוגי החומר .הרעיון הוא גם לחשוף אותם לאומנים שיש באזור ,לתת להם טעימות מסוגי אמנות ויצירה שונים .לקיים סדנאות שמזמינות אומנים מכל ישובי שער הנגב ולהעשיר אותם". "ביתמלאכה" עתיד לשלב את אוצרות הידע של אומני האזור בפעילות הבית ספרית ובפעילות המתנ"ס (נפחים ,נגרים ,ציירים ,פסלים) .צעירים ובוגרים ילמדו, ילמדו ויחוו אומנות .במקום יהיה חלל להצגת תערוכות מתחלפות והוא יהווה חלון ראווה לכל היוצרים באזור. כל הסדנאות שיתקיימו בבית מלאכה יתרמו להעשרת המקום בציוד וחומרים .חוגי ההעשרה המתוכננים לילדים :נגרות ,אומנות שימושית ,רקמה ,תפירה ועוד. לסדנאות המבוגרים כל אחד מוזמן להגיע ,לשלם סכום סמלי וליצור כאוות נפשו" .זו חממה" ,מבהירה ליבנת, "כל אחד יכול להגיע מתי שרוצה ולעסוק במלאכתו". ויש התעניינות? "בעיקר מצד הורים שמגיעים לברר על חוגים לילדים. אני מודה שלא מעט אנשים מתקשים להבין את הקונספט .זה משהו באמת חדשני ,שאין כאן שיעורים ולא אומרים לך מה לעשות ,אתה חופשי ליצור ולמצוא את הכיוון והדרך שלך .אני לא רואה בעצמי אמנית ,אבל אני אוהבת לעבוד עם חומר ,לגעת וליצור .מי שמבין ומתחבר יותר בקלות הם דווקא הילדים :הם רואים שיש חופש יצירתי ונדהמים ממנו .זה משהו שאני מאמינה בו :כשיוצרים אין הנחיות ,אחר כך ,כשהילד מתגבש על משהו ,אפשר לעזור ולכוון אותו". ובקהילה כמו בקהילה ,עוזרים זה לזה :רוב הציוד שקיים בסטודיו הגיע מתרומות ,אבל זה לא מספיק. ב"ביתמלאכה" זקוקים לציוד וחומרי יצירה מכל הסוגים והמינים ,וכל המרבה הרי זה משובח" .אני קוראת לכל מי שיש לו ציוד ישן של נגריה ,קרמיקה ,מסרגות ,צמר, בד וכל חומר שניתן לעבוד איתו .שנייה לפני שהם נזרקים ,צרו איתי קשר ואגיע לאסוף את החומרים. בנוסף ,כל אמן שרוצה להעביר פה סדנא מוזמן באהבה גדולה .נגרים ,נפחים ,מנפחי זכוכית ,נשיג לכולם את הציוד .אני רוצה שניצור כאן משהו ,כולנו יחד". ספטמבר 2015וו שער הנגב 07 טל שוורץ חינוך 9ספר הדרכה מדריכה מיתולוגית היא זו שאי אפשר לדמיין את מערכת החינוך היישובית בלעדיה .כזו שמשרה שמחה וביטחון על הורים ,ילדים ונערים .אי של יציבות .יש כמה מדריכות כאלו בשער הנגב ,ורחל מאירוביץ' ממפלסים היא אחת מהן "נולדתי במפלסים ,גדלתי בלינה המשותפת ,ומגיל ,11במסגרת שעות העבודה היומיומית בקיבוץ מיד בסיום בית הספר ,עבדתי במערכת החינוך". מספרת רחל .מיד אחרי הצבא הצטרפה שוב לצוות החינוך ותוך זמן קצר מצאה את עצמה מובילה בית ילדים" .אני זוכרת את עצמי שואלת את אחת האמהות 'את סומכת עלי?' והתשובה היתה 'בעינים עצומות'" פרט לכמה שנות מגורים בחו"ל לאור עיסוקיו של קלאודיו ,בעלה ,היא גרה במפלסים כל חייה .עם בעל ,שלושה ילדים וכלב ,אוהבת את הקיבוץ ,את חיי הקהילה, את הירוק והחופש .תחושת השייכות למערכת החינוך הקיבוצית ולמפלסים ניכרת בדיבור ובעשייה היומיומית .היא מספרת על מלחמת יום כיפור ,שהתרחשה כשהיתה בת תשע" :ישנו בבית הילדים, היתה אזעקה ,ילד אחד העיר את כולנו ורצנו למקלט עם פיג'מות .לא רצנו בפחד, רצנו עם צחוק .משהו ביחד הזה שמר עלינו" .נדמה שגם ממרחק של למעלה מ 40-שנה ה"ביחד" מאפשר ליחיד להתמודד טוב יותר .היום קוראים לזה חוסן קהילתי .כמדריכה ,השנים המעצבות ביותר לדבריה הן דווקא בעשור האחרון. "לאורך כל שנותיי כמדריכה היה חשוב לי לא להיות שיפוטית ולשים דגש על קבלה אמיתית של הילד .לתת חיזוקים ,להאמין ביכולות ,לחפש את הדברים הטובים אצל היחיד ובמקביל ,להעצים את הקבוצה, לחבר אותה למקום" .אחד מהישיגיה המשמעותיים ,היא מספרת ,הוא ללמד את הילדים להעסיק את עצמם" .לא כדי להסיר אחריות מהמדריך אלא כדי שהילד יהיה אקטיבי ואחראי על ההנאה שלו והעניין שלו". כילדה ,רחל מספרת שדמות המטפלת היתה בעיקר בענייני היום יום ,כמעט ללא עיסוק בתחום הרגשי והחברתי" .את כל החינוך של הילדים שלי למדתי בעצמי כי לא היתה לי חוויה משפחתית דומה. קיבלתי המון פידבקים חיוביים של הורים וילדים .מזה אני ניזונה .זה כל כך חשוב שהורים יגידו ויאירו על דברים טובים שקורים". ומה עכשיו? "אחרי שנים בהם הדרכתי קבוצה ,היה לי רצון להתמקד בעבודה עם ילד אחד. התחלתי לעבוד כסייעת בבי"ס היסודי. בנוסף ,אני עדיין ממשיכה לחפש את עצמי בגיל 'צעיר' שכזה .ולראייה ,חזרתי רק עכשיו מטיול אופנועים באירופה עם קלאודיו ,בן זוגי". 9ביער נרקוד מפעלי הקיץ של תנועות הנוער הוכתרו כהצלחה גדולה השנה, במיוחד בהשוואה לקיץ שעבר .הפעם הכל זרם ,וניתן היה להתרכז בחינוך ,בחוויה ,בבנייה ובהדרכת הילדים הצעירים. שבועות שלמים בילו בני הנוער ביער .ליער שלום צילום וו נעורים כפר עזה -גיא אדמוני וש"ש מהצופים 9שירות ללא תחרות הראשון לספטמבר נפתח בשכבה יב' עם מסר ברור :עידוד יציאה לשנת שירות ומכינות .שיתוף פעולה בין צוות בית הספר התיכון ובין צוות המחלקה לחינוך חברתי הוליד יריד מסגרות שנת שירות ומכינות ,במהלך השנה ילוו צוות החינוך החברתי את השמיניסטים בתהליך צילום וו טל שוורץ 9מפצחים גרעינים שני גרעיני נחל נכנסו לשער הנגב בשבועיים האחרונים :גרעין "אביר" לקיבוץ ארז וגרעין "קואלה" לכפר עזה .מעבר למגורים ביישוב והשתלבות במשימות משקיות ותרבותיות ,יפעלו החיילים כמדריכי נעורים ביישובי שער הנגב וכן באופקים ושדות נגב צילום וו צוות מפלסים 08 שער הנגב וו ספטמבר 2015 צילום וו ליבנת קוץ -גרעין קואלה בואו נעשה לנו חג תפילות יום כיפור בקיבוץ החילוני ,הקפות שניות שהפכו למסורת ופרויקט "אושפיזין" הנמצא בשלבי הפקה; זיקה למסורת מתעוררת בשער הנגב ,ומעניקה לחגים בכלל ולחגי תשרי בפרט משמעות נוספת .נתראה אחרי דקלה קיי מסורת של חגים אזוריים על פי הבחירה וההתאמה של כל ישוב". כשהגענו בפעם הראשונה לקיבוץ לא ידעו איך 'לאכול' אותנו" ,צוחקת ברכה הנדלר מירושלים .לפני שמונה שנים הגיעו ברכה ובעלה הלל לרוחמה ,מלווים בקבוצת משפחות ובני ישיבה שגייסו לטובת יצירת מניין לתפילת יום כיפור .עבור הקיבוצניק החילוני המצוי הם בוודאי נראו כמו קבוצת חוצנים שאיבדה את דרכה ,אבל היום הם מרגישים בבית. ברכה והלל מגיעים מידי שנה כדי לחגוג את יום כיפור עם קהילת רוחמה .הלל הוא מהנדס אלקטרוניקה במקצועו וברכה מאמנת אישית (קואוצ'רית) ומרצה בתחום היהדות" .אנחנו דתיים מבית ,ותמיד הרגשנו שזו מתנה ,שזכינו לגדול ולהתחנך על ברכי התורה ,ראינו את הטוב והיופי .אבל עם זאת הייתה בנו תחושה שזו לא ירושה פרטית אלא משהו ששייך לכל עם ישראל. אנחנו לא רוצים לשכנע ,לכפות או להשפיע, רק לחלוק את מה שאנחנו יודעים". בתם של ברכה והלל שירתה בשירות לאומי ,והעלתה את הרעיון לעבור למשך שנה לקיבוץ עם כל המשפחה .זה לא התאפשר מבחינה טכנית ,אבל הרעיון התחיל להתהוות" .ואז ראינו מודעה פצפונת באיזה עלון שבת ,על ארגון בשם 'איילת השחר' שמכשיר שליחים לקיבוצים כדי ללמד את עקרונות המסורת והיהדות וליצור שיח משותף .צלצלתי ושאלתי על מניין ביום כיפור ,וכיוונו אותנו לרוחמה". בשנים האחרונות נוצרים חיבורים בין אנשי שער הנגב החילוניים לבין המסורת היהודית ,על כל קשת גווניה .דודה טל, קב"ס המועצה ורכז האגף לתרבות תורנית של משרד החינוך והתרבות" :יש משהו בקיבוץ שפתאום מתעורר .הקיבוצים החילוניים מעוניינים לערוך תפילה בחגים והם לא יודעים להוביל תפילה .הם פונים לציבור החרדי שמאוד שמח לעזור. בתוכנית 'בית' של החברה למתנ"סים, שמתנ"ס ארנון מוביל אותה ,אנחנו פועלים להעמקת הלימוד ,ההכרה והשיח סביב נושאים של המקורות היהודיים :יעל קריא, הרבה הרפורמית ,שלומית פעמי שעובדת במועדון יחדיו ,יוסי סוסנה ממפלסים, נוגה גולסט ואחרים ,יחד אנחנו מתאמים פרויקטים עם היישובים לפי הצרכים שלהם במסגרת התנועה הרפורמית". בין הפרויקטים אותם הפיקה הועדה :חג השבועות בנחל עוז ,תיקון ליל שבועות בברור חיל ,ובהמשך גם פרויקט אושפיזין בסוכה בקיבוץ דורות וחגיגות מימונה בגבים" .בין השאר ,אנחנו מנסים להפוך את מדריכי הנוער לסוכני מסורת .לרוב, המדריכים הם תוצר של עולם קיבוצי חילוני וזה איבד קצת מהתוכן .התחלנו ליצור "כוונות חדשות לשנה חדשה" " 10 שער הנגב וו ספטמבר 2015 באור הנר ,מספר דודה ,התקיימו כבר שלושה מניינים לתפילות יום הכיפורים .אחרי התפילה ישבו החברים במועדון וניהלו שיחה על מהות החג ,העלו חוויות ממלחמת יום הכיפורים וסיפרו על המסורת של בית אבא וסבא .חוויות של עולים לעומת ותיקים .ההקפות השניות במפלסים ,בניהולו של יוסי סוסנה ,מתקיימות מזה מספר שנים ומושכות קהל רב .דודה" :הקפה ראשונה נעשית בליל שמחת תורה בבית הכנסת .הקפות קהילתיות נקראות הקפות שניות והן מתבצעות במוצאי החג ,עם כל הקהילה בחצר .זו חוויה ,יש כלייזמרים, בתמונות וו הקפות במפלסים .צילום :תרבות מפלסים חגיגה מאוד גדולה שמגיעים אליה מכל הקיבוצים. מוציאים ספרי תורה ,יש כיבוד ,מגיעים בני נוער וילדים ועושים שמח". הרבה יעל קריא ,מהתנועה הרפורמית ,מוסיפה: "בחגים אנחנו מקיימים פעילויות ושיעורים לכל הקהילה עם פעילות לכל הגילאים .בנחל עוז ,לקראת יום כיפור ,תתקיים פעילות משחק שמטרתה בעצם לראות איך האישי מתחבר לקהילתי .יש פעילויות למבוגרים בברור חיל בנושאי התחדשות ,איך יוצרים משהו לקראת השנה החדשה .בכל שנה אנחנו עושים משהו אחר בהתאם למה שצריך ביישובים .לפני שנתיים קיימנו באחד היישובים ערב כוונות ,שהרעיון שבו הוא ליצור כוונות חדשות לשנה החדשה" .בסוכות הקרוב מתוכנן אירוע אושפיזין אזורי ייחודי :סוכה מאוד גדולה שתוקם בדורות ואליה יוזמנו שלוש קהילות שבדרך כלל אין לקיבוצים מפגש איתם .אחת מהם תגיע מרהט. "הרעיון הוא ליצור שיח פתוח בין הקהילות האלה לבני הקיבוצים", אומרת יעל" .המטרה היא היכרות, לפתוח קצת את הראש ,לקיים דיאלוג וללמוד אחד על השני". הרב משה שחור משדרות יוזם ויוצר חיבורים בין חילוניים לדתיים ,ומספר כי מזה כמה שנים שבשער הנגב, בכל ישובי המועצה ללא יוצא מן הכלל ,מתקיימים מניני תפילה ביום הכיפורים .כל מקום סיגל לעצמו את נוסחיו ואת דרכו לקיום התפילה, אבל נוצרה ,לדבריו ,פתיחות לנושא. "בחלק מהישובים ישנו מניין פנימי מתוך הקיבוץ ובחלקם ישנם מתנדבים מחוץ ,העורכים בקביעות את תפילתם יחד עם תושבי הישובים". כאמור ,בין המתנדבים הללו נמצאים גם ברכה והלל הנדלר. מסתבר כי מצעירי רוחמה הנשוי לבת הקיבוץ רצה תפילה ביום כיפור. הוא צלצל ל"איילת השחר" ,ומשם הכול היסטוריה" .ככה נוצר הקשר", מספרת ברכה" .ביררנו והבנו שאין בית כנסת .ארגנו קבוצה של 12בחורי ישיבה למניין ויצאנו לדרך .הגענו מוקדם ,קיבלו אותנו וארגנו עבורנו חדר אירוח ומקום שיועד לתפילה. כשעה לפני כניסת יום כיפור גילינו שיש תקלה חשמלית בחדר .מיד פינו עבורנו חדר אחר אבל היה צריך לארגן אותו .בחדר הזה גילינו להפתעתנו ארון בגדים על במה ,ובתוכו גם מפה מתחרה בצבע בורדו .כך קיבלנו מן המוכן ארון קודש ופרוכת ואפילו במה .כאילו שמישהו חיכה לנו" הם תלו מודעות ,הפיצו את הבשורה ואנשים הגיעו לתפילה" .לא הרבה, טיפין טיפין ,אבל הגיעו .זו הייתה חוויה מרגשת ,פגישה עם אוכלוסיה שאנחנו לא נתקלים בה ביום יום .הילדים הקטנים חיכו לשופר ,הרגשנו שיש צמא לחיבור הזה .השנה זו תהיה השנה השמינית ,כאמור ,למסורת ,וכבר מחכים לבואנו. אנחנו מאוד מתרגשים ושמחים על הזכות הזו". גם בקיבוץ ארז התחיל המניין בחששות אך מהר מאוד ניתבה היוזמה את עצמה למחוזות חיוביים .לקיבוץ ארז מגיע אביחי לב אל מקרית גת ,בן ,34נשוי ואב לשלושה" .אני מדריך טיולים לציבור הדתי ,בעיקר למזרח הרחוק" ,הוא מספר" .הכול התחיל לפני שש שנים :נתקלתי במודעה שקראה לחזק את המניין ביום כיפור במקומות שמתקשים לארגן מניין .לא עשיתי את זה מעולם ,והחלטתי לנסות .פניתי ,וביקשתי שזה יהיה בהתנדבות ואם אפשר ,לשבץ אותי במקום בו מעולם לא היו תפילות ליום כיפור .זה היה התנאי שלי ,כי הרגשתי שזה כמו חתונה :אף אחד מאיתנו לא עשה את זה פעם ,וזו תהיה חוויה לשני הצדדים .הפנו אותי לקיבוץ ארז .הגעתי בערב יום כיפור ,לא ידעתי למה לצפות ,אבל דאגו לכל מה שרציתי והייתי צריך .מדובר בקיבוץ לא דתי ,והיו גם כאלה שהתנגדו אבל הסברתי להם בדיוק מה הולך להיות". מי שקיבלה את אביחי היא ארלט ,רכזת התרבות דאז" .אמרתי לה שאני לא רב ולא בן של רב ,אנחנו פה עושים הכול ביחד .התפילה הייתה מרגשת ,נשברו המון מחיצות .כולם עלו לספר תורה ,התפילה נוהלה ברוח טובה ,מידי פעם עצרתי והסברתי ואחר כך הערב עוד המשיך .רוב האנשים שהגיעו לתפילה נשארו כדי לשוחח על נושאים כאלה ואחרים .הגיעו גם חיילים ששומרים באזור להתפלל איתנו .מאז אני מגיע בכל שנה ,ומארחים אותי בצורה מקסימה .הכי מרגשת היא תפילת הנעילה ,הילדים מגיעים ורוקדים ביחד" .בשנה שעברה ,אחרי מבצע "צוק איתן" ,היו קצת חששות בנוגע לקיום המסורת ,אבל אביחי הדגיש בפני אנשי הקיבוץ שהתפילה תתקיים גם תחת אש" .הקשר ביני בתמונה וו אביחי לב-אל ובין הקיבוץ זה קשר שאי אפשר לנתק" ,הוא אומר" .זו היהדות היפה". מגבשים כיוון לכפר עזה מגיעים בקביעות מזה חמש שנים חבורה מהישוב נווה צוף שבחבל בנימין .הרב משה שחור: "בתחילה החיבור נראה לא טבעי ,והיה חשד שמא מדובר באינטרסים ,אבל בהמשך נוצר קשר חזק וחי .אוטובוס שלם של גברים ,נשים ובני נוער מגיע מדי שנה מנווה צוף לכפר עזה ,והם מוצאים מקום לתפילה משותפת, לפאנל ,לשיח חברים על משמעות יום הכיפורים ועל נושאים מגוונים .אפילו שירה הייתה שם". ויעל קריא מוסיפה" :כשאני מגיעה לדבר עם אחד היישובים ,אני שואלת איפה אני יכולה לעזור .מה הם בעצם מחפשים .יש קיבוצים ששבועות הוא חג מאוד מאורגן אצלם ,לאחרים יש טקסים קבועים, אנחנו משתלבים לפי הצרכים" .בימים אלה התנועה הרפורמית עובדת על הפקת אירוע מיוחד ,שיתקיים ב – 21לחודש .מדובר באירוע שישלב את יום כיפור ועיד אל אדחא ,חג הקורבן .אחת למספר שנים חל היום הראשון של חג הקורבן במקביל ליום הכיפורים ,והדבר יוצר לרוב מתיחות .המטרה באירוע הזה היא לציין את שני המועדים יחד" .זה עתיד להתקיים ברוחמה או ברהט .בימים אלו אני נפגשת עם רבנים ורבות מהתנועה הרפורמית ואנחנו מגבשים כיוון .זו יוזמה ארצית". "בשנה הראשונה ברוחמה" ,מספרת ברכה" ,הגיע לתפילת 'כל נדרי' יהודי נרגש כבן 90וסיפר שבפעם האחרונה בה השתתף בתפילה זו היתה בהיותו נער ,עם אביו ,בראשית מלחמת העולם השניה .מאז לא ראה עוד את אביו .כשבוע לאחר שפגשנו בו ,בסוכות ,התבשרנו שנפטר .המעגל נסגר". "אנשים מחפשים משמעות ושייכות" ,היא מסכמת. "זה כמו הסיפור על האיש שחלם חלום על אוצר שנמצא מתחת לגשר בפראג .כשהתעורר רתם את סוסו ורכב כל הדרך ,רק כדי לגלות שעל הגשר מוצבת שמירה יום ולילה .השומר שאל אותו למעשיו ,והוא סיפר לו על החלום .השומר צחק ואמר :גם אני חלמתי על יהודי מעיירה אחת שיש לו מתחת לתנור בבית אוצר .חזר היהודי הביתה ,חיפש ומצא אוצר מתחת לתנור בביתו .לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא את מה שאנחנו מחפשים .לפעמים המשמעות נמצאת ממש אצלנו בבית". דפנה סיבוני ששון מחולשער לנהנגבשים י ר יעו ש אולפן למחול ממשיך במסורת שיעורי המחול לנשים מחול מודרני -ימי ראשון 19:45-21:15 - גאגא -ימי רביעי 19:30-21:00- פלמנקו -ימי חמישי21:30-20:00- מחול לגמלאיות -ימי רביעי00:91-00:81- ניתן להצטרף גם ללא רקע וניסיון קודם במחול. לפרטים נוספים יש ליצור קשר עם מזכירות האולפן טלפון077-9802724 : אימייל[email protected] : ספורט במחוז הדרום,התקיים במועדון נחל עוז לאות הזדהות עם התושבים בעוטף עזה. למועדון בקיבוץ נחל עוז הגיעו כ 30 - מנהלי מחלקות ספורט מרחבי הדרום, ומפקח מנהל הספורט במחוז דרום דניאל ארץ קדושה .אירחה אותנואילנה רביבו תושבת נחל עוז ומנהלת מחלקת ספורט באופקים .שיתפנו את האורחים במתרחש בקיבוץ ובמועצה, תוך התמקדות בתחום הספורט .יחסית לגודלה של המועצה יש לנו כמות ספורטאים מכובדת ביותר ,הן במחלקת הספורט והן במרכז ההידרותרפי .כמות הקבוצות התחרותיות בענפים השונים הינה הגדולה ביותר ,יחסית למועצות השכנות לנו .וכמובן הספורט הקהילתי הצובר תאוצה. לתושבי שער הנגב ברכות לכל ישובי המועצה על הדרך המכובדת בה מתקיימות מידי שנה תפילות יום כיפור בכל ישוב וישוב ! שנה טובה ומתוקה! שנה שנדע להוסיף לבנות ולנטוע, לשלב ידיים ולהעמיק שורשים ברוח טובה, בברכת חיזוק הזהות היהודית, הרב משה שחור וצוות 'בעין יהודית' ביום ראשון ז' תשרי 20 ,לספטמבר בשעה 20:00 נקיים במועדון קיבוץ מפלסים ערב לקראת יום כיפור בלימוד סיפור ובנגינה בהשתתפות הרב משה שחור יוסי סוסנה ומנגנים בואו בשמחה 9חוג לי עונת החוגים החלה ,ובגדול .כמו בכל שנה אנו מציעים מגוון רחב של חוגים ומסגרות בענפים אישיים וקבוצתיים הפעילות מתקיימת בענפים שונים: התעמלות מגיל רך ועד מבוגרים ,כדורעף מכיתה ד' ועד קבוצת בוגרות ובוגרים, כדורסל מכיתה א' ועד יב' .חוגי כדורגל לכיתות יסוד ועד קבוצת ליגה ,קראטה – חוגים לילדים וחוג למבוגרים ,טניס בקיבוץ אור הנר ,שח-מט לכל הגילאים, כדורשת לנשים ועוד .השנה אנחנו מעניקים 10%הנחה לכל הנרשמים, תרומת מגבית קנדה ,ו 10% -הנחה נוספים הניתנים כסבסוד על ידי המועצה לתושבי המועצה בלבד .ניתן להירשם באתר האינטרנט שלנו ,או בטלפון (ראו מודעה) חשוב להדגיש שהתשלום הינו שנתי והחוגים התחילו עם פתיחת שנת הלימודים ,לכן מהרו להירשם .שתהיה לכולנו שנה ספורטיבית. 9אותות ומופתים ב 2.9 -התקיים בתל אביב אירוע הוקרה לאלופי "הפועל" ,במסגרתו גם קבוצת כדורעף הבוגרים שלנו קיבלה אות הוקרה על עלייתה ליגה. באירוע השתתפו קבוצות כמו הפועל ירושלים בכדורסל ,הפועל ראשון לציון בכדוריד ,הפועל כפר סבא בכדורגל (שעלתה לליגת על) ולצידן הייתה גם קבוצת הכדורעף המשותפת לשער הנגב ואגודת הסטודנטים ספיר. איתי פכטר ,המאמן והמנוע מאחורי הקבוצה ,עלה לקבל את אור ההוקרה. נוסף לכך ,קיבלנו גם מענק .שיהיה בהצלחה בליגה הלאומית. 9אנחנו על המפה עונת הפעילות תשע"ו החלה אנו מציעים מגוון חוגים בענפים התעמלות ,התעמלות לגיל רך ,כדורעף כדורגל ,כדורסל, טניס ,קראטה ,כדורשת נשים ,שח מט. 10%הנחה לכל הנרשמים -תרומת מגבית קנדה ו 10% -נוספים לתושבי המועצה הרשמה דרך האינטרנט: http://cmpt.co.il/default_dep.aspx?cid=186 או בטלפון077-9802782 : אירוע הרמת הכוסית לכבוד ראש השנה וכנס מנהלי מחלקות ספורט 9שעת כושר התכווצות שרירים בתמונה וו כנס מנהלי חלקות ספורט "קמתי הבוקר עם התכווצות שרירים ובהמשך השרירים נהיו תפוסים .זה כנראה בגלל שהתאמנתי אתמול חזק ויש לי הרבה חומצת חלב בשרירים" .התופעה מוכרת ואמיתית, השמות וההסברים נכונים חלקית. נושאי הפעילות הגופנית והבריאות עמוסי מידע הנישא בפי כל והוא לעתים מבוסס מדעית ולעתים מבוסס אמונתית (מה שלא תמיד מצדיק את זה על פני זה) .המידע גם יוצא לרוב מהקשרו כך שעד שמגיע לאוזנו של ההדיוט הוא כבר די שבור .לא אגזים אם אומר שהתחום האמור הקרוי בעצם "כאבי שרירים מאוחרים" הוא אחד הרצוצים ביותר העוברים בצנרת המידע. על פי הספרות הסיבות לכאבים המופיעים בד"כ בבוקר שלאחר פעילות גופנית עצימה ולא שגרתית ,אינן ברורות דיין אך יש להם מספר הסברים כמו היווצרות קרעים מיקרוסקופיים של סיבי שריר או גודש של נוזלים בשריר המגרים קצות עצבים וגורמים לכאב העמום הנמשך בין כ- 8שעות לאחר הפעילות ועד כשלושה ארבעה ימים .חומצת חלב אין כאן .זו אכן הייתה במהלך הפעילות ,אך נתפרקה וחזרה מזמן למסלולה .לא היא האשמה בכאבים. המונח התכווצות השריר נכון לפעולת השריר ,לא לכאב. כל שריר פועל תוך התכווצות והמנוע השרירי בד"כ איננו מכאיב" .שריר תפוס" הוא מצב אפשרי אבל בנסיבות אחרות לגמרי .מעניין שסגנון הפעלת השריר שהוא הגורם העיקרי לכאבי שרירים מאוחרים הוא ביצוע פעולות בלימה מתמשכות .בטיולנו המשפחתי האחרון באוסטריה ירדנו ארוכות במורדו האימתני של רכס תלול .למחרת קמנו עם כאבי שרירים מאוחרים ("התכווצויות שרירים") במקום שבו נהוג לשבת .לעומת פעילות הבלימה ,סגנון הפעלת השריר הנדרש בשחייה יגרום הכי פחות לכאבי שרירים מאוחרים. לא בגלל מגע המים אלא בגלל אופי ההתנגדות של המים למאמץ הגופני המופעל נגדם. כאבי השרירים המאוחרים ,אינם סיבה להפסקת פעילות. נכון ,הם יקשו על ביצוע פעילות עוצמתית ,אבל פעילות מתונה עשויה למתן במהרה את הכאבים .כמורה לחינוך גופני זכורים לי התלמידים המגיעים עם פתק מהוריהם המבקשים לשחררם משיעור החנ"ג בגלל שקמו הבוקר עם "התכווצות שרירים" .טעות! למתאמן ולמאמן קשה למנוע באופן מוחלט כאבי שרירים מאוחרים ואולם ,בניה הדרגתית יעילה של העומסים בעיקר בתחילת תקופת פעילות ,יש בה להקל ולהפחית את אותם כאבים ומאמן טוב אמנם ניחן ביכולתו "לקרוע" את המתאמן ,אבל לא עושה זאת בתחילת הדרך אלא רק לאחר שהמתאמן הוכן כראוי משך מספר שבועות וגם אז רק אם מטרת האימון דורשת זאת. נבות מילוא ,יועץ בריאות ומאמן אישי ספטמבר 2015וו שער הנגב 13 חיים חרמוני המדינה תחילה ולאחר מכן את הקיבוץ ורק לאחר מכן את המשפחה ולבסוף את עצמו .כמוהו עשו רבים מוותיקי הארץ הזאת שראו בה את תכלית הכול והעמידו אותה בראש כל הדברים האחרים .היום מתמקדות הברכות קודם כל בעצמנו .אנחנו עומדים בראש הרשימה ולא בטוח שיש המשך לרשימה הזאת .כמו שהברכה אז הייתה קיצונית בהיותה יותר מדי 'אנחנו ,כך היא היום קיצונית לצד השני יותר מדי 'אני. 9אמנון וקצר לזכרו של אמנון גולץ /יגאל כהן כעשר שנים כתב אמנון את טורו "אמנון וקצר" בעיתון שער הנגב .הטור ידע לשקף לא רק את כישוריו של אמנון ,אלא בעיקר את התגלמותו כאדם :רגיש ,אמפטי ,ער לסביבתו, אוהב אדם ,חכם וידען .לפני שנים רציתי לחולל שינוי קונספט בעיתון ,קראתי לאמנון לדגל ובטורו הוא העמיק וביסס את העיקרון שהצבתי כמנחה :העיתון הוא אמנם עיתון ממסדי ,אך בין דפיו ועמודיו תנשב רוח קהילתית. אמנון לא הותיר בכתיבתו שום שטח הפקר :החצר הפוליטית הארצית ,אירועים והתרחשויות באזור ,חצר קיבוצו ,פינתו האינטימית בביתו ,מסעותיו המייסרים בבתי החולים ועוד עשרות רבות של גזרות עניין .איכות הטור שלו ,הן בכישרון הכתיבה הישיר והפשוט והן בהתבוננותו האישית יוצאת הדופן ,לא הייתה מביישת כל עיתון או מגזין בקנה מידה ארצי .אבל אמנון "עשה לביתו" מתוך אהבה למקום ,ליישוב ולאזור והיה בין הגורמים המרכזיים שהביאו להעמקת הקשר בין העיתון לקוראיו .הכרתי את אמנון אי שם בשנות ה 80-המוקדמות .הוא דובר הקיבוץ הארצי ואני יוצר סרטים שנרתם לאחת ממערכות הבחירות .מאז שמרנו על קשר כמעט רציף ,שהעמיק עם השתלבותו בעיתון. עקבתי תמיד אחר מעשיו ופועלו ,הצלחותיו ,כישלונותיו, כתביו וספריו ומעל לכל התפתחותו כאמן הברזל .דמות מיוחדת במינה ,שלא תמיד יישרה קו עם סביבתו הקרובה אך תמיד זכתה להערכה ולעניין .איש משפחה למופת אשר יחד עם רעייתו רותי טיפח בית חם ואוהב .צר לי להיפרד ממך אמנון ,אך צוק העתים מורה לנו לעשות כך מידי פעם ,וזה מייסר... תמשיך להתבונן עלינו גם מלמעלה ,להשמיע השגותיך, ללטפנו במבטך ותדע תמיד שאהבנו אותך. שתיקה מילים על אמנון /חיים חרמוני בשנים האחרונות נפגשתי עם אמנון בישיבות מערכת העיתון הנערכות אחת למספר שבועות .אמנון ממעט לדבר בישיבות כמו אומר הדברים הכתובים צריך שידברו בעד עצמם .אהבתי מאוד לקרוא את הטור שלו הן בשל התייחסות לדברים הבנאליים לכאורה ,אך אולי החשובים באמת ,של חיינו והן בשל הסגנון הפשוט ,הקצר והבהיר. הטור "אמנון וקצר" שיקף לי ,ואני מניח כי גם לקוראיו האחרים ,תמונת ראי של חיינו :מי אנחנו ולעתים גם ברמז מי ראוי שנהיה .יהי זכרו ברוך. אמנון וקצר ראה רחוק /יונתן שטרסברג שנים ליווה אמנון גולץ ז"ל את העיתון בטורו "אמנון וקצר". כעורך לשוני נהניתי מאוד לקרוא את שכתב .הרבה פעמים הזדהיתי אתו ולעתים לא .לפניכם מספר קטעים שנגעו לליבי .הטור של אמנון :פעם אחרונה .יהי זכרו ברוך. ברכות דניאל ,חותני שהלך לעולמו ,היה מברך ביום הולדתו את יש אמרות רבות המהללות את השתיקה כמו שתיקה שווה זהב וכן "גם אוויל מחריש לחכם יחשב" .אם אני בא חשבון עם עצמי האמירות הללו אינן נכונות .יש מעט דברים שאני מצטער שאמרתי אותם אבל יש הרבה דברים שאני מצטער ששתקתי אותם .שתיקות באות לפעמים מפחד. מחשש שאסתבך שיפגעו בי .לעיתים מחשש כיצד יראו אותי ,במה אני מתחייב .וישנו החשש להיראות רגשני לשים עצמך אולי ללעג .השתיקה מתירה לרשעים לפגוע ולערלי הלב להתעלל .לעיתים היו דברים שלא אמרתי ,שהתדפקו על דלתות שפתיי ולא פתחתי להם פתח .לא הגיתי אותם. החרשתי ואילו עתה אני מצטער שלא נאמרו .בעיקר אני מצטער על המילים היפות שלא נאמרו למי שהיה ראוי להן ועתה כבר מאוחר. יס-מנים במקום שבו מתגבשת קבוצה האמורה לקבל החלטות רצוי שיהיו בקבוצה הזאת בעלי דעות שונות .רצוי שתהיינה גישות שונות .כדאי שיהיה דיון וויכוח .וההחלטה לא חייבת להתקבל פה אחד .אם זה המצב הרי שישנם כל הסיכויים שתתקבל החלטה נכונה .בקיבוץ מקובלת ההנחה שצריך לקבל החלטות במקסימום קונסנזוס ובמינימום מתנגדים. המשמעות היא רצון שכולם יחשבו את אותו הדבר ורצון זה מוליך לפעמים לפתרונות לא טובים .במקום שבו יש אומרי הן בקרב קבוצה מקבלת החלטות ,במקום שאין דיון ואין ויכוח ,אלא ,יש הסכמה .אם מתוך חשש אם מתוך פחד ואם מתוך חוסר מחשבה עצמאית במקום כזה מתקבלות ההחלטות הגרועות. סימונה סער יחדיו 9סבתא יוצאת לחופש החופש הגדול מאחורינו .מי שעסק בשמרטפות ,בקייטנות ובבילויים משותפים עם נכדינו ,יכול לחזור לעיסוקיו הרגילים .עם זאת ,מועדון "יחדיו" היה הומה גם בקיץ במסגרת המסורת במועדון "יחדיו", המעניק במה ליוצרים מהאזור לטובת תערוכות מתחלפות ,מוצגת תערוכה פרי יצירתה של לאה ירון ,חברת קיבוץ כפר עזה .האמנית כותבת" :שמי לאה ירון, נשואה לאבינועם ואמא לארבעה ילדים ושישה נכדים .ההתנסות הראשונה שלי בציור הייתה כשלמדתי עיצוב תכשיטים בתל אביב .פעם בשבוע היה לנו שיעור ברישום ,והתוודעתי לעולם הזה .אף פעם לא חשבתי שאני מסוגלת לרשום ולצייר .כשגמרתי את הלימודים התחלתי 14 שער הנגב וו ספטמבר 2015 ללמוד ציור באקריליק אצל שוש בסדנה שלה בכפר עזה .לפני שלש שנים יצאתי לפנסיה והגעתי ל'יחדיו' .ידעתי שאני רוצה לצייר ,אבל לא היה לי מושג איך אשתלב במקום ואיך ארגיש .ביום הראשון הרגשתי כמו ילד שעולה לכתה א' :התרגשות עצומה .המדהים הוא שעדיין אני מרגישה את אותה התרגשות. הציור בשבילי הוא דרך להוציא את האושר והשמחה שאני מרגישה בכל מה שסובב סביבי .אני מודה מכל הלב לשלושת המורות המקסימות :דורית, המורה הראשונה שלי ,מלי ווויוי .כל אחת מכם נותנת לי כיוון ומקדמת אותי מאד". 9הרצאות בחודש אוגוסט ,על אף שמוחנו נטף והחל להמס בחום ,זכינו לשלושה מרצים מעניינים והם "משלנו" :חיה שלי מניר עם ,שהרצתה בנושא "פרשת השבוע במבט חילוני" .על פרשת השבוע כרלוונטית לחיינו .בהעברת השיעור המיוחדת שולבו ידע ,הומור וביקורת; אבי מוצפי מכפר עזה הרצה בנושא "שירה עברית של המדינה בדרך"; ד"ר גלעד זיו מדורות העביר הרצאה בנושא "מסעות תרמיל בעולם" בעקבות מסעותיו בארצות רבות במזרח הרחוק, דרום אמריקה ומרכזה .עוד הרצתה חיה שלי ב-ט' באב על מגילת איכה .וכן, שלום חג'בי מיכיני העשיר אותנו ב-טו' באב .מדוע הוא מועד שמח ,מה הקשר שלו ליום הכיפורים ועוד. • במהלך החודש הקרוב יתקיימו שלושה מפגשים עם ד"ר דרור מנור. בנושא :האביב הערבי. 9חוגים חוג אנגלית :אחרי החגים נפגש לשיח אינטלקטואלי בנושאים מגוונים בשפה האנגלית בניצוחו של דב הרטוב מנחל עוז .ועוד חוג חדש/ישן :אחרי החגים מתחדש החוג "התעמלות למוח" עם שריי בית הלחמי מארז .החוג משמר ומשפר יכולות קוגניטיביות וזיכרון, שכידוע מחלידים בגילנו המתקדם. 9נופשונים מצפים לנו שניים :האחד ,אחרי החגים, נופשון בארץ בנימין המשולב בטיולים באזור ובירושלים .השני ,באביב ,שלושה ימים בים המלח .ההרשמות בעיצומן. 9שנה טובה לקראת ראש השנה התכנסו במועדון בארז מטעם "יחדיו" להרמת כוסית. האירוע החגיגי היה מכוון הוקרה למתנדבי עמותת "יחדיו" ,והם רבים. שרנו בגרון ניחר ובלב שמח עם גילה חסיד ועוזי רוזנבלט משירי ארץ ישראל היפים ,התכבדנו בברכות וכמובן נשנשנו ארוחת ערב קלה .זו הזדמנות לאחל, באופן אישי ,לכל חברי "יחדיו" ועובדיו, לכל חברי קהילת שער הנגב ולשאר קוראי העיתון שנה טובה ומאושרת! שנתברך בחוסן ובריאות טובה ,בהרבה רגעי שמחה ,התרגשויות ,אתגרים ומימושם ,עניין וסיפוק בעיקר ,אהבה. חקלאות ופיתוח הכפר 9מלאו מעשיו כרימון עוד בטרם מלאו לו 30היה מזכיר מושב יכיני; הקים במושב רפתות ,חממות ,רשת חשמל ,בית עם ,מרפאה ומבני ציבור רבים; עסק בתפקידים ניהוליים בכירים בענפי ייצור המזון ,ובין השאר פעל לקידום זכויות נשים .זכריה חג'בי רבן ,האיש ופועלו חיים חרמוני צילום :עומר צדיקביץ' א ת זכריה חג'בי רבן פגשתי למספר שיחות ארוכות. איש שיחה מעניין ,שקצרה היריעה מלתאר את מעשיו ופועלו, אבל אנסה בכל זאת. כיום הוא יו"ר וועד האגודה השיתופית החקלאית במושב יכיני .נולד בתימן, וכשהיה בן שבע עלה עם הוריו לישראל. אביו היה הרב הראשון של הישוב .זכריה מספר על תקופת לימודיו בבית הספר היסודי" :כיתות א' עד ד' למדו יחד, וכיתות ה' עד ח' למדו יחד .אז ,במושב של עולי תימן ,כך למדו .בכל שכבה הקטנים למדו מהגדולים .היו כאלה שביקשו ללכת אחר הצהריים ללימודי רשות ,ואני ביניהם" .את לימודי התיכון עשה במקווה ישראל ,ואחד ממוריו היה ּכַ פֹּּולֶ ר -מחבר ספר הלימוד הבסיסי על גידול ירקות" ,התנ"ך " של גידול ירקות בארץ. זכריה התגייס לחיל השריון ,ובתום שרות צבאי מלא חזר למושב ,איחד מספר משקים והקים מערכת גדולה לגידול ירקות ולמתן שרותי עיבוד ואסיף לחקלאים אחרים .עוד לפני שמלאו לו 30 נבחר להיות מזכיר מושב יכיני ,הראשון מבני המושב שזכה לכהן בתפקיד זה. הקדנציה הראשונה שלו הייתה מלאה עשייה :בתחום המשקי -בניית 26 רפתות ,הקמת חממות ציפורן ולולי פטם ,הקמת רשת החשמל; בתחום הקהילה -בניית בתי הקבע ,בית העם, מרפאה ,חדר אוכל לילדים במתחם בית הספר ,הקמת בית העלמין .וכן ,בהדגשה מיוחדת ,מציין זכריה את פעילותו למען מתן זכות הצבעה לנשים ,דבר שלא היה קיים עד אז .את כל הידע התיאורטי רכש זכריה במהלך השנים בקורסים שונים במסגרת משרד החקלאות. עם תום כהונתו כיו"ר הוועד פנה זכריה לפעילות מחוץ למושב .הוא היה פעיל בתנועת המושבים ,במשרד החקלאות, ניהל את משחטת עוף הנגב ,וב20- השנים האחרונות שימש כמנהל "כרמל קור" (שהייתה חלק מאגרקסקו -חברת היצוא החקלאי) .בשנים אלו התנתק כמעט באופן מוחלט מהעשייה במושב. עם פרישתו לגמלאות מאגרקסקו ,נקרא אל הדגל על ידי קבוצת חברים מהמושב, שסברו כי הוא האיש המתאים לניהול וועד האגודה החקלאית. תפישת העולם הניהולית של זכריה שונה מהותית מזו של קודמיו .בקדנציה הנוכחית מבקש זכריה להצעיד את מושב יכיני קדימה ולהפוך אותו למקום אטרקטיבי לצעירים מתושבי המקום ומכלל הציבור .הוא נחוש לשמור על צביונו הדתי של המושב ,שקיים בו שילוב של דתיים ומסורתיים ,והשאיפה שלו היא לאפשר חיים משותפים מבלי לפגוע האחד בשני. המשק החקלאי ביכיני כולל היום 14רפתות .חלק מהרפתנים ממשיך מסורת משפחתית ומפעיל את הרפת שהקימו ההורים .המאבק לקיים רפת מושבית בעידן הטכנולוגיה המודרנית, דרישות איכות החלב ,ובעיות איכות הסביבה אינו פשוט .לאחרונה נסגרו מספר רפתות עם הכניסה למתווה לוקר, שאפשר תנאי פרישה טובים .רפתני יכיני דבקים במשק המשפחתי ,ולא מעוניינים באיחוד או הקמת שותפויות. קרקע ומים 50% :ממכסת הקרקע והמים של יכיני הועברו לפני עשרות שנים לארגון מושבי הנגב ,לעיבוד וניהול מרוכז .הרבה שנים ראו החברים מעט מרווחי הארגון ככל שהיו .בשנים האחרונות השתנו המדיניות והניהול. הרווחים המועברים למושב משמשים את צרכיו בהתאם להחלטות החברים. יתרת הקרקע והמים משמשות חקלאים, המגדלים בעיקר ירקות הן לשווקים והן לתעשייה .יש גם מעט גידולי פלחה .עוד יש ביכיני שני מגדלי צאן ,לול פטם ומטע רימון אורגני ,אותו מגדל זכריה עצמו. זכריה אינו רוצה לעסוק בעבר, אלא להתמקד בעשייה בהווה ולמען העתיד .הנושאים העומדים על הפרק הם השלמת פרויקט הביוב ,חיבור כלל החברים למערכת מרכזית שתוביל את הביוב למט"ש שדרות; הקמה והפעלת שדה סולרי יחד עם קיבוץ ארז ,טיפול בנושא מכסות המים וחלוקתן לחקלאים המקיימים חקלאות במושב ,הקמת מעונות סטודנטים ,השלמת תב"ע לישוב ,ומעל הכול -השלמת הקמת ההרחבה הקהילתית .כיום המושב נמצא בשלב א' בביצוע תשתיות ,ובמהלך המחצית הראשונה של 2016תתחיל בנית הבתים ל 42-בני המושב שכבר התקבלו .התוכנית כולה תקיף 150 מגרשים שיאוכלסו בשנים הקרובות. זכריה" :כדי לגרום לצעירים להישאר במושב או לחזור אליו ,אנחנו צריכים לבנות מערכות מודרניות ברמה גבוהה הן פיזיות והן קהילתיות .התקדמנו בשנים האחרונות אך הדרך עוד רבה. אני אופטימי ,יש לנו את הרצון לבצע, ויש לנו תמיכה רחבה ושיתוף פעולה מצוין עם צוות המועצה" .פרט קטן וחשוב :זכריה פועל כיו"ר הוועד ביכיני ללא שכר. לפני שנפרדנו סיפר לי בגאווה מוצנעת על משפחתו .לזכריה חמישה ילדים, כולם השלימו לימודים אקדמאיים ועוסקים בתחומים שונים :ראיית חשבון, שירות קבע ממושך (בנו ,ניר -סא"ל, גר בכיסופים ממונה על הקשר לעורף בפיקוד דרום) ,חינוך ,עבודה סוציאלית וכן בן ממשיך שינהל בעתיד את המשק וגם הוא בוגר לימודי תעשיה וניהול. "ראיתי בהשכלה" ,אומר זכריה" ,ערך עליון ,וסייעתי לילדי ככל שיכולתי בתקופת הלימודים .ההשקעה נשאה פרי" .שלושה מילדיו יחיו בעתיד ביכיני והשניים הנוספים גרים באזור .נאחל לזכריה עוד שנים רבות של עשייה ציבורית אותה הוא אוהב ויודע לעשות. ספטמבר 2015וו שער הנגב 15 ' 9סופר אמא' לתמרן בין קריירה ,בית ואמהות... לפעמים זה כמו להות לוליינית בקרקס לפני כשבוע ,בעודי מקפלת כביסה בחדר השינה,האזנתי לשיחה שנערכה בין בעלי ואב ילדותיי לבין בתי הגדולה בת החמש. "את יודעת יולי ,יש לך אמא מיוחדת .יש לך 'סופר אמא' אני שומעת ,ולא ממש מבינה על מה הוא מדבר. "מה זאת אומרת 'סופר אמא'? הרי לאמא אין כוחות על ,היא לא יכולה להיות 'סופר אמא'!" עונה ילדתי .חשוב לציין שמדובר בילדה מלאת דמיון ,אבל מה לעשות ,היא אף פעם לא ראתה את אמא שלה מרימה אוטו ביד אחת .אמא שלה אפילו לא מצליחה להתרומם ולעוף בכל פעם שהיא מזדחלת בדרך הביתה בעלייה הגדולה של הקיבוץ ,דוחפת עגלול מלא בשקיות עם קניות. "בטח שיש לך 'סופר אמא'" ,אני שומעת את בעלי מחייך" .אמא שלך יכולה לעשות הכל בשבילנו ובשביל עצמה בלי התעייף". כאן החיוך כבר נפרש על פרצופי מאוזן לאוזן, מתעלפת מעונג למילים החמות שבעלי אומר עלי. הרי ביום אחד אני מספיקה גם לארגן את ילדותיי לגן ,לא לשכוח מוצץ ובובה לתהליך הפרידה ,לרוץ לעבודה ולתת שירות לכל תושבי המועצה ואז לחזור ל "משמרת השנייה" שלי ' -ההורות'. לדאוג ,לסדר ,להכין ,לקלח, להאכיל ,לנגב ,להלביש וכמובן לא לשכוח לאורך כל התהליך לאהוב ולהקשיב לכל צורך או בקשה. ועם זאת ,מחשבה מעציבה נדחפת לראשי ומפריעה לשמחתי' :האם בהיותי אמא ואישה ,תמיד אצטרך להתאמץ כל כך כדי לאזן בין כל העולמות כמו לוליין בקרקס? ועוד יותר מלחיץ :מה יקרה אם אפיל בטעות את אחד הכדורים ...האם העולם יקרוס אל מול עיניי?' חגיגות סיום החופש הגדול ביקרו לאחרונה את כולנו ומילאו את האוויר בריח השינויים .מעבר גן, מעבר בית ,כניסתו של תינוק רך למערכת החינוך, החלפת מקום עבודה ,פיתוח קריירה ועוד .ואני ,כמו משפחות רבות בישראל התכוננתי לימים שאף הורה לא יכול באמת להתכונן אליהם' :ימי היערכות בגן'. נכון ...במערכת החינוך הקיבוצית מדובר רק בחמישה או שישה ימים כולל סופ"ש כך שאין לנו הרבה זמן להתלונן ,אבל בשביל אמא כמוני ,שמבלה את רוב השנה בלהטוטנות אין סופית בין "כדורי המשחק" :העבודה ,הלימודים והאימהות ,כבר מזמן שכחתי מה זה לאחוז את כדור ההורות בלבד מבלי לאזן בתעסוקה והגשמה עצמית אישית .עלו בי לא מעט שאלות של חשש :האם אמצא להן עיסוק, הנאה ועניין בזמן שאהיה יחד איתן ,לבד בבית? האם אצליח להשקיע במאכלים בריאים ומחדשים או אשלוף בזריזות מהפריזר כמה דברים מוכנים? ואיך לא אשתגע כל היום בעולם הילדות? להיות בתפקיד שלמה המלך השופט בין אחיות על בובת "דוק רופאת הצעצועים" ,אצל מי הייתה קודם ומי תצטרך לוותר? אבל בלית ברירה קפצתי למים .נפרדתי מהגננות והמטפלות המסורות ,הודיתי על כל הזמן וההשקעה ולא שכחתי לתת גם מתנה יחד עם כל ההורים .יצאתי לדרך שכבר הספקתי להדחיק מאז תקופת חופשת הלידה 24 -שעות בהן אני סובבת סביב כל בקשה ודרישה של הילדות שלי .החלטתי עם עצמי :אזרום עם הכול ,רק שישאירו לי את השעות השקטות בבית ,בין ,13:00-15:00לנוח ולאגור כוחות מחודשים לפני חלקו השני של היום. אז איך היה? נהנינו שעות בבריכה ,התנדנדנו בלי סוף על הערסל מחוץ לבית ולמדתי לבנות אוהל מאולתר ממגבות מתייבשות .שיחקתי עם הילדות ,סיפרתי סיפורים שוב ושוב ,אימצנו כלבה לליבנו ואכלנו ממאכלי הפאר של טבחי חדר האוכל של קיבוץ אור הנר .מידי פעם גם השקעתי בצלחות מעוצבות כדי שיאכלו גם את הדברים הבריאים ופינקתי בפנקייקים חמים ומתוקים .בתום התקופה הזו הבנתי שני דברים חשובים .האחד :אני אכן להטוטנית דיי מנוסה וכדאי שאזכור לפרגן לעצמי על זה .השני -גם אם אצטרך מידי פעם לשחרר את אחד הכדורים שעפים באוויר, עולמי בהחלט לא יקרוס ואפילו אוכל ליהנות מהחלק האחד שהכי שווה להיות" :סופר אמא". וכך ,בעודי מקפלת כביסה ,שמעתי את סוף השיחה. יולי שאלה" :אבא ,אתה גם 'סופר אבא'?" "לא ,אני סתם אבא". • חדוה גבריאל ,ילידת נחל עוז ,תושבת אור הנר, נשואה ואם לשתיים .עובדת ב"מעברים" [email protected] יעל רז לחייני שותפות ביחד 9כוכבים בדרך הקבוצה הבוגרת של הנעורים בכפר עזה צילמו סרט לתסריט שכתבו ,כשהם בתפקידים הראשיים .התחנה הבאה :הוליווד רגע לפני סיום הקיץ נפגשו למשך יומיים בני הנוער בכפר עזה לצלם סרט שמסכם סדנא של ארבעה חודשים במסגרת פרויקט "יותר מאלף מילים". מדובר בפרויקט של עמותת "להב", העוסקת בתחום סרטי נוער כתהליך קבוצתי תרפויטי .הקואליציה הישראלית לטראומה חברה למשרד לפיתוח הנגב והגליל וביחד יזמו פרויקטים בעוטף עזה לאחר מבצע "צוק איתן" .אצלנו הופנתה הסדנה על ידי המועצה ומרכז החוסן לבני הנוער בכפר עזה ,בכיתות י'–י'א .חלק מהכסף גויס על ידי ידידינו בפדרציה היהודית של סן דייגו במסגרת שותפות שער הנגב וסן דייגו .במהלך חודש מרץ 16 שער הנגב וו ספטמבר 2015 החל תהליך של ארבעה חודשים ,אותו הובילו שני מנחים מעמותת "להב" (בועז ורחלי) בשיתוף עם החינוך החברתי בכפר עזה ועם עדן ,מדריך הנעורים של הקיבוץ. אחת לשבוע נפגשו החבר'ה ,דיברו, תרגלו משחק תפקידים ואפשרו אחד לשני להיות מי שהם .בתהליך עלו נושאים שרלוונטיים לגיל ,למצב הביטחוני ולקיץ האחרון. בימים אלה הסרט יוצא לעריכה ומשם יזכו הנערים והוריהם לראות את פרי עמלם .מה יקרה אחר כך? אי אפשר לנבא, אבל לקבוצת הנעורים של כפר עזה נוספה לרשימת חוויה אחרת ומיוחדת במינה. 9יש לנו תגלית 42צעירים מסן דייגו והסביבה הגיעו לשער הנגב 14 .מתוכם ערכו ממש כאן טקס בר מצווה מאוחרת הצעירים של "תגלית" המגיעים ארצה מבקשים בשנים האחרונות לשלב עם הביקור בירושלים ,במצדה ובאתרי התיירות הידועים גם ביקור בשער הנגב. בביקורם האחרון ביקשו להגיע לתיכון שער הנגב .ערב לפני הביקור מתקשרת אליי ניקול ,עובדת בפדרציה ואחראית הקבוצה מטעם סן דייגו ומבקשת מקום לערוך בו טקס בר מצווה .מתברר כי בדרך כלל המעוניינים לעשות בר מצווה בגיל מאוחר בארץ עושים זאת במצדה או בירושלים באופן קבוצתי כחלק מהמסע. החום הגדול שיבש את התוכניות ,והם חיפשו חלופה .וכך ,הסיור שתוכנן בבית הספר קוצר והסתיים באודיטוריום הבית ספרי המשמש גם כבית כנסת. הקבוצה האזינה להרצאה מפי נוגה גולסט ,ואז הזמין המדריך ארבע עשר חברים מהקבוצה לבמה ,הוציא את ספר התורה מהארון שבבית הספר ,פרש עליהם חופה והם קראו ביחד .בהמשך סיפר המדריך על המנהג ופיתח דיון עם הקבוצה על הכורח לעשות בר מצווה בגיל ,13אל מול הבחירה לעשותה בגיל מבוגר יותר כאן בישראל ועוד בשער הנגב. לכאורה ,אירוע מאוד צנוע ,קטן ושונה. בפועל ,אירוע אינטימי ומרגש שבו נוער יהודי אמריקני בוחר באורח חיים יהודי.
© Copyright 2024