מתחברים לתורה ויהדות מרכז 'שלום לעם' מפעיל ברחבי הארץ מעל 150מוקדי פעילות לנוער לבנים /בנות רב ,מחנך, מדריך ,רכז נוער. לפתיחת מדרשת ערב או שיעור תורה באזור מגוריך: 052-7644408 740 ם ע שלום ל ישראל לנוער שביל להאיר את הנשמה ב בשביל להאיר את הנשמה גיליון זה יו"ל ע"י מרכז "שלום לעם" שע"י עמותת גבריאל שר ישראל (ע"ר )58-037849-5 רחוב בני ברית 18ירושלים טל02-5022881 . פקס02-5022771 . כל הזכויות שמורות ארגון "שלום לעם" בנשיאות גדולי התורה שליט"א מפעיל: מסגרות לימוד ופעילויות לנוער בפריסה ארצית ישיבה גבוהה * ישיבה תורנית לצעירים * מדרשיות ערב לנוער * מדרשת יהדות לבנות * שיעורים והרצאות * הכוונה וייעוץ חינוכי * כנסים ,סמינרים וימי עיון * סיוע לקהילה * מרכז לחקר ותיעוד 'מורשת קהילות ישראל' מכון הוצאה לאור * אתר 'שלום לעם' באינטרנט www.shalomlaam.co.il www.shalomlaam.co.il להתחיל מחדש פרשת מסעי ט"ז אב תשע"ו 20באוגוסט 2016 נטילת ידיים (ב') אחד הטעמים לנטילת ידיים לפני אכילת לחם ,הוא כדי לטהר את הידיים מטומאה .חשוב לדעת שטומאה אינה דומה ללכלוך גשמי ואינה עוברת ברחיצה רגילה בלבד .חכמים גילו לנו שהטומאה עוברת רק בנטילה מתוך כלי ,כפי שהכהנים בבית המקדש רחצו את ידיהם ורגליהם מתוך הכיור שהוא כלי .בעניין זה יש כמה דינים וכאן נשתדל לפרט את העיקריים שבהם. יו לנטילה? להשתמש יש כלי באיזה סף ר זנ יק הכלי שנוטלים ממנו צריך להיות שלם בלי חורים או סדקים ,ולהחזיק לכל הפחות "רביעית" מים (לפי הדעה המקובלת -כ 86-סמ"ק ,כחצי כוס חד פעמית) .אפשר ליטול מכוס רגילה או מבקבוק. אפשרות אחרת לטהר את הידיים היא לטבול אותן במי מעיין או נחל או בים .כמו שטבילת הגוף במים אלו מטהרת את הגוף ,כך היא מטהרת את הידיים ,וטבילה זו נחשבת כנטילת ידיים. באלו מים יש להשתמש לנטילת ידיים? המים שנוטלים בהם לפני האוכל צריכים להיות נקיים באופן שלפחות בעל חיים יכול לשתות מהם ,עליהם להיות צלולים ושקופים ללא צבע, ושלא נעשתה בהם מלאכה אחרת (כגון מים משומשים מרחיצת כלים). ואם טובלים את הידיים במים הראויים לטבילה ,אין צורך להקפיד על דברים אלו. יש לי מושג איזה חלק ביד יש ליטול? לכתחילה יש ליטול את כל כף היד ,ויש להקפיד שהמים יגיעו לכל המקומות ביד .בשעת הדחק אפשר להקל וליטול את האצבעות בלבד. לפני הנטילה צריך להסיר מהידיים כל דבר שחוצץ בין היד לבין המים, כגון טבעות או לכלוכים שונים .ואם מדובר בדבר שלא מקפידים עליו, כמו ַצ ָּבע שתמיד יש על ידיו כתמי צבע ,אין צורך לנקותו .במקרה שיש על היד תחבושת וכדומה ואי אפשר להסירה ,אפשר ליטול רק את החלק שאין עליו תחבושת. כיצד נוטלים בפועל? יש לאחוז את הכלי ביד שמאל ,ליטול את יד ימין ,להעביר את הכלי ליד ימין וליטול את יד שמאל .אם שופכים על כל יד "רביעית" מים או יותר, אין צורך ליטול כל יד יותר מפעם אחת .ויש נוהגים מטעמים שונים ליטול כל יד פעמיים או שלוש. בעניין ברכת הנטילה ,המנהג הנפוץ הוא שלא לברך לפני הנטילה ,כיון שאז הידיים עדיין אינן נקיות ,אלא ליטול ידיים תחילה ,לברך "ברוך אתה ה' ...אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על נטילת ידיים" ,ולאחר מכן לנגב את הידיים ,שכן גם הניגוב הוא חלק מהמצווה .ויש נוהגים לברך לפני הנטילה ,כמו כל המצוות שמברכים עליהן לפני עשייתן. מי שמתכוון לאכול פחות מ"כביצה" לחם (כ 50-60-סמ"ק) ,ייטול ידיים בלא ברכה ,כיון שיש אומרים שאין חיוב ליטול ידיים על כמות קטנה כזו. מה יעשה מי שאין לו מים או כלי לנטילה? אם אפשר להשיג מים במרחק הליכה של "מיל" (כקילומטר אחד), יש להביא משם מים ואין לאכול בלי נטילה .ואם האדם הולך בדרך והמים נמצאים בכיוון ההליכה שלו ,אין לאכול בלי נטילה אלא אם כן המים רחוקים יותר מארבעה מילין .ואם אין מים אפילו במרחק כזה, אפשר לעטוף את היד בבגד או במפית ולאכול את הלחם מבלי לגעת בו .במקרה שיש ברז מים אך אין כלי ליטול ממנו ,אפשר בשעת הדחק ליטול ישר מהברז. לקנות את האושר מבאט ל החיים שיחת הטלפון הבאה תפסה את זכריה אונגר בהפתעה מוחלטת :הקול של האישה מעבר לקו היה נשמע לו מוכר, נדמה היה לו שאפילו שמע אותה לא מזמן, אבל למרות כל ניסיונותיו להיזכר מאיפה הוא מכיר את הקול הזה ,לא הצליח לזהות את הקול מתחת לקו" :שלום אני מדברת עם זכריה?" "כן "...השיב זכריה בחשד ,מאז ומתמיד הוא לא חיבב שיחות של אנשים שהתקשרו אליו ממספר חסום ,במיוחד שהוא לא מכיר את הדוברת מעבר לטלפון. "מדברת אראלה ממפעל הפיס -רציתי לבשר לך שזכית בפרס הגדול של ההגרלה האחרונה שנערכה במפעל הפיס ,מדובר אבינועם הרש בסכום של חמישה עשר מיליון שקלים"... זכריה היה בטוח שהוא נפל קורבן למתיחה לא מוצלחת" :תגידי את חושבת שזה מצחיק לעבוד ככה על אנשים? אין לך מה לעשות?" אמר לה ברוגז ,אבל היא המשיכה לשמור על רשמיות" :אדוני ,אני מבינה את התגובה שלך ,אבל אני אומרת לך שוב :מזל טוב! זכית בפרס ,אתה מוזמן לבוא למשרדים שלנו ולקחת אותו"... כעת זכריה הרגיש כיצד ליבו מתחיל לפעום בחוזקה ורעד עובר בגופו .הייתכן שסוף סוף ,אחרי שהוא ואשתו מילאו את הטפסים באדיקות במשך שנים ,הוא זכה בפרס הגדול? כשניסה זכריה לבשר זאת לאשתו ,תגובתה הייתה זהה לשלו" :זכריה ,יום שישי היום .אין לך מה לעשות חוץ מלשגע אותי עם השטויות שלך? קדימה ,בוא תעזור לי בקילוף תפוחי האדמה"... רק לאחר חמש דקות עלה בידי זכריה לשכנע את אשתו להצטרף אליו לנסיעה למשרדי הלוטו ,כדי לקבל את הזכייה... זכריה ואשתו החליטו שהם לא יספרו לאף אחד על הזכייה הגדולה ,לא חסרו להם סיפורים על אנשים שזכו בלוטו וסיפרו על כך למכריהם וחייהם נהפכו למרורים. כשהגיעו לביתם החליטו שהם לא הולכים ליפול בפח ,הם לא יפזרו סתם את כספם ובוודאי שלא יתחילו לנקר עיניים באמצעות הכסף .הם כמובן יתנו מעשר מכספי הזכייה .וחלק משמעותי מהכסף יעבור כמובן לבית היתומים הסמוך שזכריה ואשתו הכירו את מצבו הכלכלי וידעו היטב ,שכל שקל שנכנס לקופת בית היתומים הולך להשקעה בטוחה ביתומים המסכנים. זכריה קבע פגישה עם מנהל בית היתומים והודיע לו שהוא מתכוון להעביר לו סכום דמיוני של שמונה מאות אלף ש"ח .כשהגיעה הודעה מהבנק שהרגע הועבר לחשבון בית היתומים שמונה מאות אלף ש"ח ,הרגיש מנהל בית היתומים שהוא הולך להתעלף .הוא אפילו לא ידע כיצד להתחיל להודות לזכריה. למחרת החליטו זכריה ואשתו שהגיע הזמן לפנק את עצמם ברכב חדש .זכריה הרים טלפון למנחם אחיו שעבד כעורך דין שלא הבין פתאום למה האח העני שלו חושב שהוא יכול לקנות לעצמו מכונית ,אבל זכריה שאל את מנחם" :תגיד, אם היית רוצה לקנות מכונית ,על איזה דגם היית הולך?" מנחם שאמנם לא היה עשיר גדול ,אבל היה בהחלט בן אדם מבוסס ,ענה שהוא לא היה מתנגד לקבל אאודי A6חדשה הידועה בתור מכונית מנהלים מפנקת. זכריה רשם את הדגם ,ולמחרת התייצב עם אשתו בסוכנות אאודי ,ורכש אאודי חדשה. השמועה שזכריה ואשתו רצו להסתיר התפשטה כאש בשדה קוצים :פתאום אנשים שלא אמרו לזכריה שלום מעולם החלו לברך אותו ב'בוקר טוב' ו'ערב טוב' המלווה בחיוך ענק .חשובי הקהילה חיפשו את קרבתו .בתחילה לא חשד זכריה בכלום ,אולם כאשר סגן ראש העיר שהתפלל אף הוא במניין של זכריה הזמין אותו אליו ללשכה בכדי 'לשבת על ארוחת צהריים' הוא החל לחשוד שסודו התגלה. בערב החלו להגיע שיחות הטלפון הראשונות מאחיו ואחיותיו ,שסיפרו שהם שמחים ומתרגשים שזכריה שלהם זכה בלוטו. אשתו של זכריה החלה לקנות לעצמה בגדים מהודרים ,ואם כבר העניין התפרסם אז למה לא לשדרג את עצמם? זכריה ואשתו החליטו שעליהם לעבור לבית מרווח יותר ורצוי בחלק היוקרתי של העיר ,אולם עליהם לחשוב על כך בנחת ובישוב הדעת ,ואין מתאים מטיסה לחופשה מושקעת במיוחד בחו"ל כדי לחשוב לאן לעבור להתגורר... כעבור שבועיים התקיימה חגיגת בר המצווה של אלעזר ,בנו של משה אחיו של זכריה .זכריה לא שיער לעצמו שעוד באותו ערב תגיע שיחה נזעמת מאחיו" :תגיד לי חתיכת קמצן! יש לך מיליונים וזה מה שהבאת לנו?" כך מצא את עצמו זכריה כעבור חודש מסוכסך עם רוב משפחתו ,ואם לא די בכך ,הוא גם התחיל להסתבך עם הבית המפואר שתכנן לקנות .לאחר הוצאה של כמה מיליונים התברר לו שהקבלן לא אמד במדויק את הסכום וכעת עליו להוסיף עוד כמה מיליונים טובים בכדי לסיים את הבנייה המהודרת. כאשר ביקש זכריה מהבנק הלוואה ,עיקם מנהל הבנק את הפרצוף והזהיר את זכריה כי הוא רגיל במתעשרים מהירים כמוהו שנכנסים לחובות ולבסוף פושטים את הרגל ,אולם מאחר שהוא מכיר את זכריה ויודע שהוא אדם אחר הוא בכל זאת ניאות להלוות לו את הסכום. למרות ההלוואה גילה זכריה שהכסף עדיין לא מספיק כדי לכסות את ההוצאות המרובות ,עד שבוקר אחד הוא גילה שכרטיס האשראי שלו נבלע במכונה. ובנוסף חיכה לו מכתב נזעם מהבנק שאיים בעיקול כל נכסיו אם לא יפרע את כל חובותיו .זכריה רצה באופן אוטומטי להתקשר לאחיו עורך הדין ,אבל מיד נזכר שהוא כועס עליו משום שלא הביא לו מתנה הראויה למעמדו. וכך ,מצא עצמו זכריה כעבור שנה בלבד ללא חברים ,ללא כסף ,ועם חובות עד להודעה חדשה .זכריה הצטער מאד על הזכייה ואמר לאשתו" :תגידי ,מה היה חסר לנו קודם הזכייה? אמנם לא היינו עשירים אבל היו לנו חברים ,הייתה לנו משפחה והיינו בלי חובות"... בצערו יצא זכריה לשאוף אוויר ,והבחין שבונים אגף חדש ומאובזר בבית היתומים .השלט שראה חימם לו את הלב ,והיה קרן אור במנהרה החשוכה שנקלע אליה' :שיפוץ בית היתומים התאפשר בזכות זוג הנדיבים :זכריה ונעמי אונגר'. זכריה קרא לאשתו ושניהם הסכימו שהדבר הטוב היחיד שיצא להם מכל הזכייה היה הכסף שהם תרמו לזולת כדי להפוך את העולם לטוב יותר... *** מחקרים מדעיים הראו שרוב האנשים הזוכים בלוטו ,הופכים לאחר הזכייה למסכנים הרבה יותר מלפניה .מעבר לכך ,החוקרים מצאו שרק אנשים שהשכילו לתרום את כספם ולחלקו לזולת בכדי להיטיב להם היו באמת יותר מאושרים וחייהם נהפכו לטובים יותר .אם כן ,נמצא שעושר לא קונה אושר, אלא רק לאלו שנתנו וחילקו מהונם ,לא צריך זכות בלוטו כדי להבין ששווה לתת מעשר לצדקה ,כי רק אלו שנתנו צדקה ועזרו לאחרים ,הצליחו להשיג בסופו של דבר את האושר... החוסך עצמו מן הדין ,פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא( .אבות ד',ז') מי שמונע את עצמו מלדון או שמעביר את ההכרעה לפשרה ,מרחיק מעצמו אויבים ,ומציל את עצמו מגזל במקרה של טעות. (רבנו עובדיה מברטנורא) אֹוּבְ י ְֶקטִ יבִ ּיּות סיפור צעיר יֹוסי וְ ֻד ִּבי ְׁשנֵ י יְ ִד ִידים וָ ִת ִיקיםֶ ,ה ְחלִ יטּו לִ ְׁשּבֹר ִ ְמ ַעט ֶאת ִׁשגְ ַרת ַה ַחּיִ ים ַה ְמ ַׁש ְע ֶמ ֶמת ֶׁשל ּגִ יל ּטֹובים ֶׁש ָּב ֶהם ִטּיְ לּו ַה ֶּפנְ ְסיָ הּ ,ולְ זֵ כֶ ר ַהּיָ ִמים ַה ִ יַ ְח ָּדו וְ ָח ְרׁשּו ֶאת ָה ָא ֶרץ לְ ָא ְרּכָ ּה ּולְ ָר ְח ָּבּה, סֹובב ֵ ֶה ְחלִ יטּו לָ ֵצאת לְ ַמ ַּסע ַּת ְר ִמילָ ִאים ּנֹופים ֲח ָד ִׁשים ,לְ ַב ֵּקר ַּב ֲא ָת ִרים עֹולָ ם ,לֵ ָהנֹות ִמ ִ ְמ ַענְ יְ נִ יםְּ ,וק ָצת לְ ַׁש ְח ֵרר ֶאת ַהּגּוף ֶׁש ָר ָאה יָ ִמים יֹומית ֶׁשל ַעכְ ָׁשו. יֹותרִ ,מּכְ ֵבדּותֹו ַהּיֹום ִ טֹובים ֵ ִ יהם ַהיְ ָׁשנִ יםֶ ,ה ֱע ִמיסּו נָ ְטלּו ַה ְּׁשנַ יִ ם ֶאת ַּת ְר ִמילֵ ֶ ַעל ּגַ ָּבם ,וְ יָ ְצאּו לָ תּור ֶאת חּוץ לְ ָא ֶרץ. ּתֹוב ִבים עֹוב ִרים ִמ ָּמקֹום לְ ָמקֹוםִ ,מ ְס ְ ַּבּיָ ִמים ָהיּו ְ ִּב ְרחֹובֹות ֶה ָע ִריםְ ,מ ַח ְּפ ִׂשים ֶאת ָה ֲא ָת ִרים ַה ְמ ַענְ יְ נִ ים ּכְ ֶׁש ֵהם ִמ ְס ַּת ְּמכִ ים ַעל ַמ ְד ִריְך ִטּיּולִ ים ַמ ְצ ִהיב ִמ ְּׁשנַ ת תרפפ"וֵ ,איכְ ֶׁשהּוא נִ ְס ָח ִבים, נִ גְ ָר ִריםִ ,מ ְׁש ַּת ְּדלִ ים לֵ ָהנֹות לְ זִ כְ ָרם ֶׁשל יָ ִמים יֹותר. יָ ִפים ֵ ֵהם ּכְ ָבר ֹלא יְ ֵׁשנִ ים ְּבא ָֹהלִ ים ְּב ֵחיק ַה ֶּט ַבעְּ ,בכָ ל ּכֹואבַּ ,דּלֶ ֶקת ַה ְּפ ָר ִקיםָ ,ה ֲע ָצמֹות ַה ְּׁשחּוקֹותַ ,הּלֵ ב ֶׁשּכְ ָבר עֹושֹה ֶאת ֶׁשּלֹוַ ,הּגַ ב ַה ֵ זֹאת ַהּגִ יל ֶ בֹוּהּ ,כָ ל ֵאּלֶ ה יַ ְח ָּדו ָח ְברּו לַ ִּׁשּקּול ַה ַּמכְ ִר ַיע ֶׁש ָע ַמד עֹובד ָס ִדיר ,לַ ַחץ ַה ָּדם ַהּגָ ַ ֹלא ָּת ִמיד ֵ עֹושֹים ַעל ִמּטֹות ֶׁשל ַמ ָּמׁש ְּב ָב ֵּתי "ׁשים ַּב ַּביִ תֶ .את ַהּלֵ ילֹות ֵהם ִ חֹורי ַה ְׁש ָא ַרת ַה ַּס ָק ִ ֵמ ֲא ֵ ּומזִ ינָ הְּ ,בכָ ל זֹאת ָק ֶׁשה ַּבּגִ יל רּוחה ַח ָּמה ְ ּוב ַאכְ ַסנְ יֹות ִמזְ ַּד ְּמנֹותָׁ ,שם ֵהם ּגַ ם נֶ ֱהנִ ים ֵמ ֲא ָ ָמלֹון ְ ּמּוריםְ ,ק ֵר ֶק ִרים וְ נַ ְקנִ יק ְמ ֻע ָּׁשן. ַהּזֶ ה לִ ְחיֹות ַעל ֻק ְפ ָסאֹות ִׁש ִ ּכּוח ַה ַּמר ֶׁשּכִ ְמ ַעט ֶׁש ָּׂשם ֵקץ לְ כָ ל ָּפ ָר ַׁשת ַהיְ ִדידּות אֹותם לֵ ילֹותָּ ,פ ַרץ לֹו ַהּוִ ַ ְּב ֶא ָחד ֵמ ָ ַהּוָ ִת ָיקה. ַ"קר לִ י! ִּת ְסּגֹר ֶאת ַה ַחּלֹון". "ה ְׁש ַּתּגַ ְע ָּת?! ַּבחֹם ַהּזֶ ה לִ ְסּגֹר ַחּלֹוןֶ ,א ְפ ָׁשר לְ ִה ָּצלֹות". ִָה ִראׁשֹון ָקם ִמ ִּמ ָּטתֹו נָ חּוׁש ,סֹוגֵ ר ֶאת ַה ַחּלֹוןַ ,מ ְב ִר ַיח ֶאת ַה ְּב ִר ַיח וְ חֹוזֵ ר לִ ְׁשּכַ ב. מֹותָך!" נֹוטף זֵ ָעהַ ,קח ְש ִֹמיכָ ה ,זָ ֵקן ֶׁשּכְ ְ "איזֶ ה חֹם! ֲאנִ י ּכֻ ּלִ י ֵ ֵ"אנִ י זָ ֵקן? ּכָ כָ ה ַא ָּתה ְמ ַד ֵּבר ֵאלַ י ַא ֲח ֵרי ִׁש ִּׁשים ְׁשנֹות יְ ִדידּותִּ ,ת ְת ַּבּיֵ ׁש לְ ָך ,וְ חּוץ ִמּזֶ ה ֲֲאנִ י ְמ ֻבּגָ ר ִמ ְּמָך ְּבכִ ְמ ַעט ָׁשנָ הָ ,אז ְק ָצת ֶּד ֶרְך ֶא ֶרץ ֹלא ַּתּזִ יק לְ ָך ,וַ ֲאבֹוי לְ ָך ִאם ִּת ְפ ַּתח ֶאת ַה ַחּלֹון". ּוב ֲח ָב ָטה ְמלֵ ַאת ֶאנֶ ְרּגְ יָ ה ְׁשלִ ילִ ית ּפֹות ַח ֶאת ְּב ִר ַיח ַה ַחּלֹון ַ ַה ֵּׁשנִ י ִמ ְת ַעּלֵ ם ֵמ ַאזְ ָה ַרת ָה ֲ'אבֹוי'ֵ , ּפֹות ַח ֶאת ַה ַחּלֹון לִ ְרוָ ָחה. ֵ חֹוד ֶרת לַ ֶח ֶדרִּ ,ב ְׁש ִביל ָה ִראׁשֹון זֹאת ִס ָּבה ַמ ְס ֶּפ ֶקת לְ ָה ִרים ֶאת קֹולֹו ימה ֶ רּוח נְ ִע ָ ַ רֹומם "ּצ ִעיר" ְּב ָמנָ ה ַא ַחת ַא ַּפיִ ם .וְ ׁשּוב ִמ ְת ֵ אֹוק ָטבֹות ַמ ֲח ִריׁשֹות אֹזֶ ן ּולְ הֹוכִ ַיח ֶאת יְ ִדידֹו ַה ָ לְ ְ ּומזְ ִהיר ִמ ִּמ ָּטתֹו ְּבכַ ַעס ,סֹוגֵ ר ֶאת ַה ַחּלֹון ַּב ֲח ָב ָטה ֶׁש ְּמ ַאּיֶ ֶמת לְ ַה ִּפיל ֶאת ַה ַחּלֹון ַעל ִמ ְסּגַ ְרּתֹוַ , ֶאת יְ ִדידֹו ּכִ י ְּב ִמ ְק ֶרה ֶׁש ַה ַחּלֹון יִ ָּפ ַתח ַּב ֵּׁשנִ יתֲ ,אזַ י... ּכֹוע ִסים, צֹוע ִקיםֲ , יהם ֲ ּפֹות ַח וְ ַה ֵּׁשנִ י סֹוגֵ רְׁ ,שנֵ ֶ ּכָ ְך נִ ְמ ַׁשְך ַה ִּסּפּור ּכְ ָׁש ָעה ֲא ֻרּכָ הֶ ,א ָחד ֵ רֹות ִחים. ִמ ְתוַ ּכְ ִחיםְ , ַעד ֶׁשּנִ ְמ ַאס. ּתֹובב ָּב ֲאוִ יר ָעף לְ כִ ּוּון ַה ַחּלֹון וְ ָאז רֹומם ֲאגַ ְר ָטל ּכָ ֵבדִ ,מ ְס ֵ ִמּכִ ּוּון ִמ ָּטתֹו ֶׁשל ַה ֵּׁשנִ י ִמ ְת ֵ יסי זְ כּוכִ ית ִמ ְת ַּפּזְ ִרים ַא ְר ָצה ְמכַ ִּסים ֶאת ַה ָּׁש ִט ַיח קֹול נֶ ֶפץ ַעז נִ ְׁש ַמע ַּב ֶח ֶדרַ ,ע ְשֹרֹות ְר ִס ֵ נֹוצץ. ְּב ַמ ֲע ֶטה ֵ "עכְ ָׁשו נָ ִעים!" הּוא ַמכְ ִריז ְּבקֹול" .לַ יְ לָ ה טֹוב זָ ֵקן!" ַ "אֹוי ּכַ ָּמה ַקר!" נֶ ֱאנַ ח ַה'ּזָ ֵקן'ָׁ ,ש ַב ְר ָּת ֶאת ְׁשנֵ י ַה ַחּלֹונֹותַ .עכְ ָׁשו ִּבגְ לָ לְ ָך ֹלא אּוכַ ל לִ יׁשֹן ּכָ ל...ר...ר...ר...ר...ר לִ י"!.... נֹור ָמלִ ית ֵאין ּכָ אןֲ ,אנִ י ֶא ְק ָּפא ִמּקֹר ...אֹוי ַק ְ ַהּלַ יְ לָ הֲ .א ִפּלּו ְש ִֹמיכָ ה ְ עֹוד ָׁש ָעה ֲא ֻרּכָ ה נִ ְמ ָׁשכִ ים ַהּקֹולֹותֶ ,א ָחד נֶ ֱהנֶ ה ִמּכָ ל ֶרגַ ע ,הּוא ְמ ָת ֵאר ְּבקֹול ֶאת ַמ ְּׁש ֵבי נֹוׁש ֶבת ַעל רּוח ֶ עֹושֹה לֹוּ ,כַ ָּמה נָ ִעים לֹו ּכְ ֶׁש ָה ַ ּומ ַס ֵּפר לַ "ּזָ ֵקן" ּכַ ָּמה טֹוב זֶ ה ֶ ימים ְ ָה ֲאוִ יר ַהּנְ ִע ִ סֹובל ִאּלּו נִ ְׁש ַאר ַה ַחּלֹון ָסגּור. ָּפנָ יו ַּבּלַ יְ לָ ה ,וְ כַ ָּמה הּוא ָהיָ ה ֵ רֹועד ,וְ ֶׁשל ֲע ָצמֹות ּומן ַה ַּצד ַה ֵּׁשנִ י ְּבקֹול ָצרּוד עֹולֶ ה וְ נִ ְׁשנֶ ה ֵּתאּור ֶׁשל קֹר ַמ ְק ִּפיאֶׁ ,של ּגּוף ֵ ִ ּכֹואבֹות ִמּקֹר. ֲ ָה ֲעיֵ פּות ִהכְ ִר ָיעה ֶאת ַהּכַ ף ,וְ ַה ְּׁשנַ יִ ם נִ ְר ְּדמּו. ַּבּב ֶֹקרּ ,כְ ֶׁש ָרצּו לְ ִה ְס ָּת ֵרק ֶאל מּול ַה ַּמ ְר ָאהֵ ,הם ּגִ ּלּו ֶׁש ִהיא ְמנֻ ֶּפ ֶצת.... ּובכָ ל זֹאת לְ ֶא ָחד ָהיָ ה ַקר, ּכֵ ןֲ ,ה ַבנְ ֶּתם נָ כֹוןָּ .פׁשּוט ִה ְת ָּב ֵרר לָ ֶהם ֶׁש ַה ַחּלֹון נִ ְׁש ַאר ָסגּורְ , וְ לַ ֵּׁשנִ י ָהיָ ה נָ ִעים. יבּיֹות"ּ .כָ ל ֶא ָחד ָהיָ ה ְמ ֻׁשכְ נָ ע ֶׁש ַּמה "אֹוּביֶ ְק ִט ִ ַה ַּמ ֲח ָׁש ָבהִ ,היא ֶׁשּגָ ְר ָמה לָ ֶהם לַ ְּתחּוׁשֹות ָה ְ ֶּׁשהּוא ַמ ְרּגִ יׁש זֹאת ַה ְּמ ִציאּות .לַ ְמרֹות ֶׁש ַה ֵה ֶפְך ָהיָ ה ַהּנָ כֹון. *** זֹוהי ִמּלַ ת ַה ֶּק ֶסם ֶׁש ָּבּה ִמ ְת ַה ֵּדר ּכָ ל ִמ ְתוַ ּכֵ ַח ָמצּויּ ,כְ ֶׁשהּוא ְמנַ ֶּסה לְ ַה ְס ִּביר, יבי" – ִ "אֹוּביֶ ְק ִט ִ ְ ּצֹודקֹות ,וְ לָ ָּמה ַההֹוכָ חֹות ֶׁשּלֹו ֵהן נֹותיו ֵהן ַה ְ ּדּוע ַט ֲע ָ לְ ַה ְב ִהיר ,לְ הֹוכִ ַיח ,לְ ַׁשכְ נֵ ַעַ ,מ ַ ַה ֻּמ ָּצקֹות. ּכּוח. ּובזֶ ה ַּתם וְ נִ ְׁשלָ ם ִמ ְּב ִחינָ תֹו ֵס ֶדר וִ ַ טֹוען ְּבנֶ ֱח ָרצּותָ , יבי" ,הּוא ֵ אֹוּביֶ ְק ִט ִ "אנִ י ְ ֲ ּכּוח. ׁשֹואל ָּת ֵמ ַּה ַה ַּפ ְר ְטנֶ ר לַ ּוִ ַ "ּומה ֲאנִ י?!" ֵ ָיבית. סּוּביֶ ְק ִט ִ יׁשית ְ רֹואה ֶאת ַה ְּד ָב ִרים ִמּנְ ֻק ַּדת ַמ ָּבט ִא ִ גּועַ ,א ָּתה ֶ "א ָּתה ֹלא! ַא ָּתה ְס ָתם נָ ַ ַַה ַּמ ָּבט ֶׁשּלְ ָך ֹלא נָ ִקי!" לֵ ְך ִּת ְתוַ ּכַ ח ִאּתֹו. לָ ָּמה? ימן ְק ִר ָיאה ,סֹוף ָּפסּוק. יבי וְ זֶ הּו ,נְ ֻק ָּדה ,נְ ֻק ָּד ַתיִ םִ ,ס ָ אֹוּביֶ ְק ִט ִ ּ -כָ כָ ה! ּכִ י הּוא ְ להתחיל מחדש סיפור לשבת שמו של ליאוניד הלך לפניו בעולם הפשע .הוא היה שודד בנק מקצועי שנתפס לאחר תקופה ארוכה. ליאוניד נחשב לבעל מוח מבריק וידע תמיד להקדים את המשטרה ולעקוף את אמצעי המיגון של הבנקים ובתי המסחר הגדולים .אלא שכמו שכל גנב סופו לתלייה ,נתפס ליאוניד בעקבות צעד מוטעה ומצא עצמו מול שופט שגזר עליו עונש מאסר כבד של שש שנים בפועל. בניגוד למצב המצוי ,שבית הכלא מהווה את בית הספר הטוב ביותר לפושעים ,ושגנבים קטנים יוצאים אריק סגל ממנו שודדים גדולים ,ליאוניד מצא את עצמו מהרהר במשך חודשים ושנים על מצבו ,והגיע למסקנה כי דרך החיים שבחר לא הובילה אותו לשום מקום .הוא ניסה לחשוב על עתידו כשיצא הלאה מהכלא והגיע למסקנה שגם אם יחזור ל'עבודה' הישנה שלו ,הוא ימצא עצמו במוקדם או במאוחר מאחורי סורג ובריח ,וחייו יעברו עליו ללא תכלית ועתיד .הוא השתתף בתכניות שיקום בכלא ,שמע הרצאות ,שוחח עם אנשים חכמים ,וכאשר הגיע מועד השחרור שלו ,הרגיש ליאוניד שהוא יוצא לדרך חדשה ,לעולם טוב ונקי יותר. בבוקר יום השחרור נקרא ליאוניד למנהל הכלא שבירך אותו בחמימות ,צייד אותו בבגדים אזרחיים והעניק לו סכום כסף עבור צעדיו הראשונים מחוץ לבית הכלא .ליאוניד הודה לו ,ופנה ישירות לסניף הבנק הסמוך ,כדי להפקיד את הכסף בחשבון חדש ,ולפתוח בחיים מהוגנים .הוא נכנס אל הסניף ,המתין בתור ,כשלפתע שמע צעקות .הוא הסתובב וגילה אדם רעול פנים ,שמחזיק בידו אקדח וצועק" :זה שוד! כולם לשכב על הרצפה!". ליאוניד היה המום ,מה הסבירות ששודד בנק יגיע לסניף שבו הוא נמצא ,בדיוק ביום שיצא מהכלא? תגובתו האיטית לכדה את עינו של השודד שהחליט לקחת אותו כבן ערובה .הוא הצמיד את האקדח לצווארו ,ניגש לפקידה ואמר" :תני לי את כל הכסף שבמגירה ,אחרת האיש הזה ימות במקום!" ליאוניד התבונן בסביבה והחל לחשוב כמקצוען .הוא קלט מיד שהשודד הזה חסר ניסיון ,הוא לא פיקח במיוחד ,והוא תכנן את השוד הזה בצורה מרושלת .הוא הבין עוד דבר :כשהשוטרים ילכדו את השודד הטיפש ,הם יראו את ליאוניד צמוד אליו ,ויהיו משוכנעים כי השנים תכננו את השוד מראש .הסבירות שהם יאמינו לכך שליאוניד השודד הגדול 'נקלע' במקרה לשוד בנק ביום שבו השתחרר מהכלא הייתה נמוכה מאד .מוחו פעל בקדחתנות והוא ניסה למצוא מוצא מן הסבך .עוד לפני שצצה בראשו תכנית פעולה הוא אמר אינסטינקטיבית לשודד" :אל תבקש ממנה להוציא את הכסף מהמגרה! זו מגרה אוטומטית שנפתחת עם 'כפתור אדום' שעליו היא לוחצת כדי להזעיק את המשטרה!" השודד הביט בו בתמיהה .ליאוניד ביקש מהמזכירה להראות לו את הכפתור האדום ,וזו הצביעה מפוחדת על הכפתור החבוי" .עליך לפתוח את המגירה עם מברג "...הציע לו ליאוניד וזה הביט בו בתודה וביצע את הפעולה .ליאוניד הציע לו לבדוק בתא נוסף שם מוחזקות אגרות חוב ,והשודד המופתע אסף את תכולת התא בלא לומר מילה. כעת חיפש ליאוניד במהירות את השותף הסמוי של השודד .הוא ידע שהלה ,למרות חוסר ניסיונו המוכח לא הגיע לבד ,וגם עבריין מתחיל יודע שעליו להגיע עם גיבוי .עינו המנוסה תרה במהירות אחרי הלקוחות ששכבו מפוחדים על הרצפה ,והוא הבחין בבחור צעיר שהיה לבוש בבגדים יקרי ערך. ליאוניד הסתובב לכיוונו ,משך בידו של השודד ואמר בקול" :כמו שסיכמנו אנחנו מתחלקים לבד ,הוא לא מקבל כלום ,הוא לא סיכן את עצמו!" .והצביע לעברו של הצעיר הלבוש בהידור ששכב על הרצפה ,הצעיר זינק על רגליו ,התקרב ואמר" :על מה אתה מדבר לכל הרוחות?" ליאוניד לא ענה לו .הוא התבונן שוב אל תוך עיניו של השודד בעל הפנים הרעולות ואמר" :אני עזרתי לך לחלץ את הכסף ,ואתה הבטחת לי שהוא יהיה מחוץ לתמונה" .פניו של הצעיר העלו סומק של כעס והוא צרח לעבר חברו" :ידעתי שתבגוד בי! על מה הסתודדתם שם ליד הקופאית?" השודד בעל הפנים הרעולות ניסה להסביר כי הוא לא מבין על מה הוא מדבר ,אבל הצעיר דחף אותו בחוזקה .שקית הכסף נפלה והשטרות הרבים התפזרו ,הצעיר המהודר התכופף והחל לאסוף בלהיטות את השטרות ,אבל השנים החלו לריב על הרצפה לתדהמתם של לקוחות הבנק... מיותר לציין שלא חלפו דקות ארוכות והשניים נאספו על ידי השוטרים שהגיעו למקום .גם בתוך הניידת הם המשיכו לגדף ולקלל איש את רעהו והיו משוכנעים שאחד מהם שיתף פעולה עם המשטרה .ליאוניד נחקר ארוכות על ידי השוטרים ,כשבסופו של יום שמח להתבשר שהתיק הפלילי שהיה רשום על שמו נמחק לחלוטין בעקבות מעשיו הנפלאים ,ואומץ הרוח שהפגין בלכידת השודדים... *** בפרשת השבוע אנו לומדים על 'ערי המקלט' .מהן ערי המקלט? כאשר אדם היה רוצח אדם אחר בשוגג ניתנה לו האפשרות להימלט לאחת מן הערים האלו ,ושם אסור היה לקרובי הנרצח לפגוע בו .בערים אלו שהיו מיושבות על ידי לוויים שהיו תלמידי חכמים, היה הנמלט לומד מהם כיצד יש להתנהג ויוצא משם אדם אחר ,טוב יותר ,וזהיר יותר... לדרוך על ביצים תוכנת ה'וויז' כבשה את המדינה בתור תוכנת GPSהמוצלחת ביותר. אבי יצא לדרך כדי להגיע לפגישה ברחובות ,וכשהגיע לאזור מצא חניה ויצא לכיוון היעד המתוכנן כשהוא שקוע בתוכנת הניווט שמראה לו את הדרך ,שוקי ויגאל עמדו על המדרכה בכיוון שאליו הוא צעד ,וניסו לראות האם הוא יבחין בהם ברגע האחרון. אבי היה שקוע במסך הטלפון ונכנס ביגאל ושוקי ,יגאל שבדיוק חזר מהקניות עבור אימא שלו החזיק בידיו תבנית ביצים ,וכאשר אבי שאלה מס' 408 נכנס בהם הוא נפל על הרצפה וכל הביצים נשברו .ואילו שוקי חטף את המכה הקשה ,ונפל ישירות על הפנים ושבר את עצם האף. כעת שוקי ויגאל באים לאבי בטענה לשלם את הנזקים" :תגיד לי, אתה לא רואה לאן אתה הולך?! תראה איזה נזקים גרמת לנו ,מרוב שהיית שקוע בטלפון שלך!" ואילו אבי טוען" :הרי ראיתם שאני הולך לכיוונכם ,למה לא זזתם מהדרך? אתם גרמתם לעצמכם את הנזק ואני לא צריך לשלם לכם שקל!" מה דעתכם? מי צודק? מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט :תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף כ"ז עמוד ב' ושולחן ערוך 'חושן משפט' סימן תי"ב סעיף ג' ,וסימן ת"י סעיף כ'. בית המדרש תשובה לשאלה "תאונת אופניים" (שאלה מס' )406 תקציר השאלה השבועית :רובי קנה אופניים חשמליים ,ופרץ בהם את המהירות הקבועה .הוא נסע במהירות ,איבד את הבלמים וכדי לא לפגוע בזקן שחצה את הכביש הוא סטה ונכנס ברכב חונה .כעת בעל הרכב דורש ממנו לשלם את הנזקים .האם רובי צריך לשלם? תשובה בקצרה :אם רובי לא היה מספיק לעצור כשהזקן ירד לכביש בלי קשר למהירות הנסיעה הוא פטור .ואם לא יכול היה לעצור רק מכיוון שנסע מהר ,עליו לשאת בכל הנזקים. תשובה בהרחבה :אין ספק שאדם שעבר על החוק ונסע במהירות גבוהה ,ובלי קשר למהירות פתאום 'הלכו' לו הבלמים באופניים והזיק ,הוא נחשב כ'פושע' ,שהרי אם היה נוסע במהירות סבירה ומותרת היה יכול לעצור את האופניים .מקרה כזה מוגדר בהלכה כ'תחילתו בפשיעה וסופו באונס' שהרי הנזק נגרם בגלל הנסיעה המהירה של רובי .ולמרות שהוא נאנס בקלקול הבלמים ,בכל מקרה הוא יהיה חייב לשלם על הנזקים .דין זה מובא בגמרא בכמה מקומות (לגבי 'שומר שפשע בשמירה וקרה לו אונס') וב'טור' (סימן שע"ח) נפסק להלכה שהמזיק יהיה חייב ,ולכן אם רובי לא יכל לעצור בגלל המהירות ,זה אונס שנגרם ב'פשיעה' והוא יהיה חייב לשלם את הנזק. פשע ,וקרה אונס לא בגלל הפשיעה. במקרה שרובי נסע במהירות ,והתקלקלו לו הבלמים והוא נכנס ברכב חונה כדי לא לפגוע בזקן שחצה פתאום את הכביש ,ולרכב שנכנס בו נגרם נזק – רובי חייב לשלם לבעל הרכב את הנזק .אבל אם היה נוסע במהירות המותרת והזקן היה חוצה פתאום באמצע הכביש ,ורובי לא היה מספיק לעצור ,רובי היה פטור מתשלום .ולכן במקרה שלנו ,אין ספק שנסיעתו המהירה של רובי הינה עברה על החוק ומוגדרת בהלכה כ'פשיעה' למרות שהנזק לא נגרם בגלל הנסיעה עצמה ,כיוון שרובי לא יכל לעצור את האופניים .ומדין 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס' רובי יהיה פטור מתשלום הנזק ,וכך נפסק להלכה( .שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ"א סעיף ט') פשע וקרה לו אונס ,אבל התכוון להזיק .מה הדין? ברור לנו ,שבמקרה שהבאנו רובי לא התכוון לגרום לנזק .למרות שבמקרה שלנו ,רובי נכנס ברכב וידע שיגרם נזק ,אבל הוא עשה זאת רק כדי להציל את הזקן מפציעה .במקרה כזה לימדו אותנו הפוסקים שרובי חייב אפילו באונס ,ויהיה פטור רק אם האונס נגרם כתוצאה של גורם אחר ולא בגלל הנסיעה המהירה. התכוון להציל אדם ומכוח ההצלה הזיק .מה הדין? למדנו בהלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"פ סעיף ג') שאדם שהציל ממות אדם שרדפו אחריו כדי להרוג אותו ,ותוך כדי ההצלה הוא גרם לנזק – המציל פטור מלשלם את הנזק .בגלל שחכמים תיקנו תקנה מיוחדת ל'מצילים' כאלו כדי שלא יימנעו מלהציל אחרים ,אם יצטרכו לשלם את הנזקים. אבל מה יהיה הדין אם באמת התכוון להציל מישהו ו'על הדרך' הציל גם את עצמו? האם תקנת חכמים ל'מצילים' תפטור אותו מהנזק? דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים :לדעת ה'נתיבות המשפט' (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש"מ סעיף ד') תקנת חכמים תציל אותו מתשלום הנזק ,ולדעת ה'פני יהושע' (מסכת 'בבא קמא' דף ס"א) במקרה שהוא הציל גם את עצמו ,עליו לשלם את הנזקים ,כיוון שלא יכול לפטור את עצמו מתשלום בגלל שהציל מישהו אחר. בסיפור שלנו אם שימי היה יכול לעצור את האופניים בלי קשר למהירות שנסע, הוא פטור מתשלום כדעת ה'נתיבות המשפט' שסובר שגם כשהציל את עצמו ,עדיין הוא פטור מלשלם את הנזק .ואם היה נוסע במהירות סבירה ,ורק בגלל המהירות המופרזת הוא לא הצליח לעצור -הוא חייב לשלם את כל הנזקים.
© Copyright 2024