‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫‪www.ybm.org.il‬‬ ‫פרק כ"א (‪ - )2‬עונשו של אחאב‬ ‫הרב אלחנן סמט‬ ‫נבואת הפור ענות של אליהו‬ ‫נבואתו של אליהו בעקבות ירידתו של אחאב לכרם נבות מתחלקת לשני נושאים ברורים‪ .‬החלק‬ ‫הראשון בנבואה מתייחס לחטא של אחאב ברצח נבות ‪" -‬הֲ ָרצַחְ תָ וְגַם י ָָרשְ תָ " [יט]‪ ,‬והעונש מתאים‬ ‫לתוכחה בחלק זה‪" :‬בִּמְ קֹום אֲ שֶׁ ר לָקְ קּו הַ ְכ ָלבִּים אֶׁ ת דַ ם נָבֹות י ָֹלּקּו הַ ְכ ָלבִּים אֶׁ ת דָ מְ ָך גַם אָ תָ ה" [שם]‪.‬‬ ‫לעומת זאת החלק השני של התוכחה מתייחס לחטאי אחאב ואיזבל בעבודה זרה‪ ,‬על כך שהם חטאו‬ ‫והחטיאו את ישראל ללכת אחרי הגילולים‪ .‬העונש כמו התוכחה מתייחס לכלל הימצאותו של אחאב‪,‬‬ ‫ומבשר על הכרתה אכזרית של שושלתו של אחאב [כ‪-‬כד]‪:‬‬ ‫(כ) ‪ ...‬יַעַ ן הִ תְ מַ כ ְֶּרָך ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה'‪( :‬כא) הִ ְננִי מבי מֵ בִ יא אֵ לֶּיָך ָרעָ ה ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֶּריָך‬ ‫ַאחָאב מַ ְשתִ ין בְ ִקיר וְ עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬כב) וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן‬ ‫וְ הִ כְ ַרתִ י לְ ְ‬ ‫נְבָ ט ּוכְ בֵ ית בַ עְ שָ א בֶּ ן א ֲִחיָה אֶּ ל הַ כַעַ ס אֲשֶּ ר הִ כְ עַ סְ תָ וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬כג) וְ גַם לְ אִ יזֶּבֶּ ל‬ ‫ַאחָאב בָ עִ יר יֹאכְ לּו‬ ‫ִדבֶּ ר ה' לֵאמֹ ר הַ כְ לָבִ ים יֹאכְ לּו אֶּ ת אִ יזֶּבֶּ ל בְ חֵ ל יִזְ ְרעֶּ אל‪( :‬כד) הַ מֵ ת לְ ְ‬ ‫הַ כְ לָבִ ים וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם‪:‬‬ ‫נבואה זו היא בעלת אותו הסגנון ובעלת אותם המילים ששמענו מפי נביאים אחרים לגבי מלכים‬ ‫אחרים‪ .‬כך דיבר אחיה השילוני לירבעם בן נבט‪ ,‬כך דיבר יהוא בן חנני לבעשא‪ ,‬וכך מדבר אליהו‬ ‫לאחאב‪ .‬שני התקדימים הללו מוזכרים באמת בנאום של אליהו‪" :‬וְנָתַ תִּ י אֶׁ ת בֵּיתְ ָך ְכבֵּית י ָָרבְעָ ם בֶׁן נְבָט‬ ‫ּו ְכבֵּית בַעְ שָ א בֶׁן אֲ חִּ יָה" [כב]‪ .‬ההכרתה של שושלת בית אחאב נאמרת כהמשך לעונשים הקודמים של‬ ‫השושלת המייסדת של ירבעם‪ ,‬ושל שושלת בעשא שבאה אחריה‪.‬‬ ‫לכאורה לא ברור מדוע דווקא פה נפקד חטא העבודה זרה על אחאב‪ ,‬הרי בכרם נבות החטא איננו של‬ ‫עבודה זרה! צריך לומר שכרם נבות הוא הקש ששבר את גב הגמל‪ .‬כלומר הנקודה שבה הוכרע גורל‬ ‫ביתו של אחאב היה רצח נבות וירושת כרמו‪ .‬זו הייתה הנקודה שבה הוחלט על גורלו הסופי של בית‬ ‫אחאב לאבדון‪ ,‬ולכן זה המקום לפקוד גם על שאר חטאיו‪.‬‬ ‫כמו כן ישנה חוליה מקשרת בין החטאים ‪ -‬איזבל שהשיאה את אחאב לעבוד עבודה זרה‪ ,‬והיא גם זו‬ ‫שגלגלה את הסיפור בפרק כ"א בענין רצח נבות‪ .‬ובאמת העונש שלה קשור לשני הצדדים‪.‬‬ ‫בין שתי התוכחות של אליהו מצויה תגובתו של אחאב‪" :‬הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי ו ַי ֹאמֶׁ ר מָ צָאתִּ י" [כ]‪ .‬תגובה זו‬ ‫היא אמנם במשמעות של הודאה של אחאב שהוא נתפס בקלקלתו‪ ,‬אבל אין כאן צער חרטה ותשובה‪,‬‬ ‫אלא יש כאן הכרה שאין מנוס מלהודות שהוא נתפס על חם‪ .‬אחאב אומר שאליהו חיכה לרגע הזה‪,‬‬ ‫ואליהו אומר שאכן הוא חיכה לכך‪ .‬ובאמת לא בחכמתו של אליהו הוא תפס את אחאב 'על חם'‪ ,‬אלא‬ ‫הקב"ה שלח אותו לאחאב בדיוק כאשר הוא יורד לכרם נבות‪ .‬כך הכתוב מדגיש‪" :‬קּום ֵּרד לִּקְ ַראת‬ ‫ַאחְ ָאב מֶׁ לְֶׁך י ִּשְ ָראֵּ ל אֲ שֶׁ ר בְש ֹמְ רֹון הִּ נֵּה ְבכ ֶֶׁׁרם נָבֹות אֲ שֶׁ ר י ַָרד שָ ם ל ְִּרשְ תֹו" [יח]‪ .‬הקב"ה מכוון את אליהו‬ ‫להגיע בדיוק לרגע הקריטי של ביצוע הפשע‪ ,‬שהרי הזכרנו כבר שהרגע של הירידה לכרם מוכיח‬ ‫שאחאב היה בסוד העניינים‪ ,‬והכל התרחש לרצונו‪ .‬הרגע של הירידה לכרם הוא שמוכיח זאת‪.‬‬ ‫הדו‪-‬שיח בין אליהו לאחאב הוא מאוד דחוס‪ .‬כלומר הרבה אמצעים ישנם בכתוב כדי ליצור דו שיח‬ ‫דרמטי וצפוף מאוד בין אליהו לאחאב‪ .‬ראשית אין חזרה על כך שאליהו מקיים את צו ה'‪ .‬ה' ציווה על‬ ‫אליהו לרדת לאחאב ולהוכיח אותו‪ ,‬ולכן היה מקום לומר‪" :‬וירד אליהו אל כרם נבות ויאמר כן לאחאב‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫ויאמר אחאב המצאתני וכו'"‪ .‬ישנם מקרים רבים בהם התנ"ך מעיד על קיום של הנביא‪ ,‬אך פה קיום זה‬ ‫חסר לגמרי‪ .‬מתוך כך מיד אחרי דבר ה' מופיעה תגובתו של אחאב‪ .‬ה' מצווה את אליהו לרדת לאחאב‪,‬‬ ‫התגובה של אחאב נסמכת ישירות אל דבר ה'‪ ,‬בלי ששמענו שאליהו אכן ביצע את הפקודה‪ .‬כל זאת‬ ‫כדי לשמור על הרציפות והדרמטיות של המהלך‪ .‬אם היה כתוב כמו שהצענו לעיל‪ ,‬היה מתקפח‬ ‫המימד הדרמטי של הדו‪-‬שיח‪ .‬מתוך כך שתגובתו של אחאב‪" :‬הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי" נסמכת ללא חציצה‬ ‫לדבר ה'‪ ,‬אנו יודעים להשלים שדבר ה' הוא בעצם דבר אליהו אל אחאב בכרם נבות ‪ -‬וכעת ואנו‬ ‫שומעים איך אחאב מגיב ישירות על מה שהוא שומע‪ .‬דבר ה' הופך מיד לדבר אליהו לאחאב‪ ,‬והתגובה‬ ‫של אחאב באה גם כן מיד‪.‬‬ ‫נשים לב כעת לפסוק כ'‪" :‬ו ַי ֹאמֶׁ ר ַאחְ ָאב אֶׁ ל אֵּ ִּליָהּו הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי ו ַי ֹאמֶׁ ר מָ צָאתִּ י י ַעַ ן הִּ תְ מַ כ ְֶׁרָך לַעֲ שֹות‬ ‫הָ ַרע בְעֵּ ינֵּי ה'"‪ .‬לכאורה לאחר דברי אליהו 'מצאתי'‪ ,‬היה צריך להיות סוף פסוק ‪ -‬שהרי החצי השני‬ ‫שייך כבר להמשך‪ .‬בדרך כלל פסוקים בתנ"ך מהווים יחידה תחבירית שלמה‪ ,‬אך פה יש ערבוב של‬ ‫היחידות כאשר תשובת אליהו מתערבבת יחד עם היחידה הבאה‪ .‬יש בפסוק זה תשובה של אחאב‬ ‫לנאום הראשון‪ ,‬תגובה קצרה של אליהו‪ ,‬וגם תחילתו של הנאום השני‪ .‬כל זה בפסוק אחד‪ .‬מתוך כך‬ ‫המשפט הראשון של התוכחה נחצה בין שני פסוקים שונים‪ .‬נראה שצורת החלוקה הזו גם כן נועדה‬ ‫ליצור הרגשה של רציפות ודרמטיות‪ .‬אליהו אומר מצאתי‪ ,‬ומיד מתחיל את הנאום הבא‪ .‬צורת החלוקה‬ ‫מבטאת מהלך מהיר ומתוח מאוד‪.‬‬ ‫נאומי אחיה‪ ,‬יהוא בן חנני ואליהו‬ ‫נשווה כעת בין הנאומים שהזכרנו לעיל‪ .‬ראשית נראה את נאום אחיה השילוני לאשת ירבעם המתחזה‬ ‫[יד‪ ,‬ז‪-‬יא]‪:‬‬ ‫(ז) לְ כִ י אִ ְמ ִרי לְ י ָָרבְ עָ ם כֹ ה ָאמַ ר ה' אֱֹלהֵ י י ְִׂש ָראֵ ל יַעַ ן אֲשֶּ ר ה ֲִרימֹ תִ יָך ִמתוְֹך הָ עָ ם וָאֶּ תֶּ נְָך נָגִ יד‬ ‫עַ ל עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬ח) וָאֶּ ְק ַרע אֶּ ת הַ מַ ְמ ָלכָה ִמבֵ ית ָדוִ ד וָאֶּ תְ נֶּהָ לְָך וְ ֹלא הָ יִיתָ כְ עַ בְ ִדי ָדוִ ד אֲשֶּ ר‬ ‫שָ מַ ר ִמצְ וֹתַ י ַואֲשֶּ ר הָ לְַך ַאח ֲַרי בְ כָל לְ בָ ב ֹו ַלעֲׂשוֹת ַרק הַ יָשָ ר בְ עֵ ינָי‪( :‬ט) וַתָ ַרע ַלעֲׂש ֹות ִמכֹ ל‬ ‫אֲשֶּ ר הָ יּו לְ פָ נֶּיָך וַתֵ לְֶּך וַתַ עֲׂשֶּ ה לְ ָך אֱֹלהִ ים אֲחֵ ִרים ּומַ סֵ כוֹת לְ הַ כְ עִ יסֵ נִי וְ אֹ תִ י הִ ְשלַכְ תָ ַאח ֲֵרי ַגּוֶָּך‪:‬‬ ‫(י) ָלכֵן הִ ְננִי מֵ בִ יא ָרעָ ה אֶּ ל בֵ ית י ָָרבְ עָ ם וְ הִ כְ ַרתִ י לְ י ָָרבְ עָ ם מַ ְשתִ ין בְ ִקיר עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל‬ ‫ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֵרי בֵ ית י ָָרבְ עָ ם ַכאֲשֶּ ר יְבַ עֵ ר הַ ָגלָל עַ ד תֻּמוֹ‪( :‬יא) הַ מֵ ת לְ י ָָרבְ עָ ם בָ עִ יר יֹאכְ לּו‬ ‫הַ כְ לָבִ ים וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם כִ י ה' ִדבֵ ר‪:‬‬ ‫נשווה את הדברים לדברי אליהו‪:‬‬ ‫יַעַ ן הִ תְ מַ כ ְֶּרָך ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה'‪( :‬כא) הִ ְננִי מֵ בִ יא אֵ לֶּיָך ָרעָ ה ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֶּריָך וְ הִ כְ ַרתִ י‬ ‫ַאחָאב מַ ְשתִ ין בְ ִקיר וְ עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬כב) וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן נְבָ ט‬ ‫לְ ְ‬ ‫ּוכְ בֵ ית בַ עְ שָ א בֶּ ן א ֲִחיָה אֶּ ל הַ כַעַ ס אֲשֶּ ר הִ כְ עַ סְ תָ וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬כג) וְ גַם לְ אִ יזֶּבֶּ ל ִדבֶּ ר ה'‬ ‫ַאחָאב בָ עִ יר יֹאכְ לּו הַ כְ לָבִ ים‬ ‫לֵאמֹ ר הַ כְ לָבִ ים יֹאכְ לּו אֶּ ת אִ יזֶּבֶּ ל בְ חֵ ל יִזְ ְרעֶּ אל‪( :‬כד) הַ מֵ ת לְ ְ‬ ‫ַאחָאב אֲשֶּ ר הִ תְ מַ כֵר ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי‬ ‫וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם‪( :‬כה) ַרק ֹלא הָ יָה כְ ְ‬ ‫ה' אֲשֶּ ר הֵ סַ תָ ה אֹ ת ֹו אִ יזֶּבֶּ ל ִא ְשתוֹ‪( :‬כו) ַויַתְ עֵ ב ְמאֹ ד ָל ֶּלכֶּת ַאח ֲֵרי הַ גִ לֻּלִ ים כְ כֹ ל אֲשֶּ ר עָ ׂשּו‬ ‫הָ אֱמֹ ִרי אֲשֶּ ר הו ִֹריש ה' ִמפְ נֵי בְ נֵי י ְִׂש ָראֵ ל‪:‬‬ ‫נמנה את הדימויים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ההתחלה זהה ‪' -‬יען וכו''‪.‬‬ ‫‪" .2‬הִּ נְנִּי מֵּ בִּיא ָרעָ ה אֶׁ ל בֵּית י ָָרבְעָ ם" לעומת "הִּ נְנִּי מֵּ בִּיא אֵּ לֶׁיָך ָרעָ ה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬אחיה אומר‪ּ" :‬ובִּעַ ְרתִּ י ַאחֲ ֵּרי בֵּית י ָָרבְעָ ם" לעומת דברי אליהו‪ּ" :‬ובִּעַ ְרתִּ י ַאחֲ ֶׁריָך"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫‪ .4‬אחיה אומר‪" :‬ו ְהִּ כ ְַרתִּ י ְלי ָָרבְעָ ם מַ שְ תִּ ין בְקִּ יר עָ צּור ו ְעָ זּוב ְבי ִּשְ ָראֵּ ל"‪ ,‬וגם אצל אליהו ישנו ביטוי‬ ‫זהה‪" :‬ו ְהִּ כ ְַרתִּ י לְַאחְ ָאב מַ שְ תִּ ין בְקִּ יר ו ְעָ צּור ו ְעָ זּוב ְבי ִּשְ ָראֵּ ל"‪.‬‬ ‫‪" .5‬הַ מֵּ ת ְלי ָָרבְעָ ם בָעִּ יר י ֹאכְלּו הַ ְכ ָלבִּים ו ְהַ מֵּ ת בַשָ דֶׁ ה י ֹאכְלּו עֹוף הַ שָ מָ י ִּם"‪ ,‬וכמו כן אצל אליהו‬ ‫"הַ מֵּ ת לְַאחְ ָאב בָעִּ יר י ֹאכְלּו הַ ְכ ָלבִּים ו ְהַ מֵּ ת בַשָ דֶׁ ה י ֹאכְלּו עֹוף הַ שָ מָ י ִּם"‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אנו רואים שהדמיון הוא ממש מילה במילה‪ .‬נשווה כעת את נאומו של יהוא בן חנני [טז‪ ,‬א‪-‬ג]‪:‬‬ ‫(א) ַויְהִ י ְדבַ ר ה' אֶּ ל יֵהּוא בֶּ ן חֲ ָננִי עַ ל בַ עְ שָ א לֵאמֹ ר‪( :‬ב) יַעַ ן אֲשֶּ ר ה ֲִרימֹ תִ יָך ִמן הֶּ עָ פָ ר וָאֶּ תֶּ נְָך‬ ‫נָגִ יד עַ ל עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל וַתֵ לְֶּך בְ ֶּד ֶּרְך י ָָרבְ עָ ם וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל לְ הַ כְ עִ יסֵ נִי בְ חַ טֹאתָ ם‪( :‬ג)‬ ‫הִ ְננִי מַ בְ עִ יר ַאח ֲֵרי בַ עְ שָ א וְ ַא ֲח ֵרי בֵ ית ֹו וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן נְבָ ט‪:‬‬ ‫שוב אנו רואים את אותו המבנה ואותם המילים‪ ,‬וכל זה מוכיח זיקה ברורה בין הנאומים הללו‪ .‬הדמיון‬ ‫המופלג הזה שמצינו עוד כדוגמתו‪ ,‬הביא את מבקרי המקרא לטעון טענה פשוטה‪ .‬לא ייתכן שאליהו‬ ‫דיבר באותם המילים של ירבעם ויהוא בן חנני‪ .‬ובלשונם של חז"ל ניתן להקשות‪" :‬אין שני נביאים‬ ‫מתנבאין בסיגנון אחד" [סנהדרין פט‪ ,‬א]‪ .‬יכול להיות שנביאים חוזרים על אותו עיקרון‪ ,‬אך הסגנון לא‬ ‫חוזר על עצמו‪ .‬הגמרא בסנהדרין שציטטנו לומדת זאת מהפרק הבא‪ .‬שם ‪ 444‬נביאים מתנבאים‬ ‫ליהושפט "עֲ לֵּה ו ְי ִּתֵּ ן אֲ דֹנָי ְבי ַד הַ מֶׁ לְֶׁך" [כב‪ ,‬ו]‪ .‬יהושפט יודע שאלו לא נביאי אמת בגלל שהיה מקובל‬ ‫אצלו שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד‪ ,‬וממילא ברור שמדובר בנביאי שקר‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬עלינו להבין איך יכול להיות ששלושת הנביאים מתנבאים בסגנון דומה‪ .‬מבקרי המקרא אמרו‬ ‫שיש כאן דבר כללי שעורך הספר הכניס בפי הנביאים‪ .‬וראיה לכך שנאומו של אליהו לא קשור לחטא‬ ‫נבות‪ ,‬כמו שאמרנו לעיל‪ .‬לדידם מישהו מאוחר המציא את הדברים בפי הנביאים ‪ -‬והוא הכניס את‬ ‫אותו הנאום לכל הסיפורים שראינו‪.‬‬ ‫כנגד הדברים הללו יש לומר שהתשובה היא שבאמת אליהו משתמש בנאום קודם‪ .‬אין להקשות כיצד‬ ‫אליהו יודע מה אמר אחיה השלוני‪ ,‬שהרי ה' אמר לו את המילים הללו‪ .‬יש כוונה מכוונת לסגנון הזהה‬ ‫של הנאומים כיוון שהם באים בסיטואציה זהה ‪ -‬הכרתת שושלת‪ .‬זהו נאום קבוע שמודיע שהשולשת‬ ‫עומדת להתחלף בגלל חטאי המלך‪ .‬מכיוון שהסיטואציות דומות‪ ,‬לא ייפלא שמשתמשים באותם מילים‬ ‫וביטויים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ייתכן שלצורך נבואה זהה אליהו משתמש בנאום קודם‪ .‬ובאמת הפרק לא‬ ‫מסתיר את הזיקה לתוכחות הקודמות‪ ,‬כמו שרואים בפסוק כ"ב‪ .‬הנאום עצמו מכיל את ההצבעה על‬ ‫הנאומים הקודמים‪ ,‬כיוון שאליהו משתמש במטבע נבואי קבוע שמתאים לסיטואציה של הודעה על‬ ‫החלפת שושלת‪.‬‬ ‫ניתן להביא עוד כמה דוגמאות של שני נביאים שאומרים דברים זהים‪ .‬לדוגמה ישעיהו אומר‪" :‬ו ְהָ י ָה‬ ‫בְַאחֲ ִּרית הַ יָמִּ ים נָכֹון י ִּהְ י ֶׁה הַ ר בֵּית ה' בְר ֹאש הֶׁ הָ ִּרים וְנִּשָ א מִּ ְגבָעֹות ו ְנָהֲ רּו אֵּ לָיו כָל הַ גֹוי ִּם" [ישעיה ב‪ ,‬ב]‪,‬‬ ‫וכך גם מיכה‪" :‬ו ְהָ י ָה בְַאחֲ ִּרית הַ יָמִּ ים י ִּהְ י ֶׁה הַ ר בֵּית ה' נָכֹון בְר ֹאש הֶׁ הָ ִּרים וְנִּשָ א הּוא מִּ ְגבָעֹות וְנָהֲ רּו עָ לָיו‬ ‫עַ מִּ ים" [ד‪ ,‬א]‪ .‬מה שחז"ל אמרו שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד הכוונה היא לאירועים כמו פרק‬ ‫כ"ב‪ ,‬שם ‪ 444‬נביאים צועקים במקהלה‪ .‬חז"ל אומרים שהנביאים לא עומדים בקבוצות אלא כיחידים‪.‬‬ ‫אבל מה שבהחלט יכול להיות זה שנביא בדור מסוים מאמץ נבואה ישנה מסיבות שונות‪ .‬נביאי אמת‬ ‫לא שרים את הנבואה יחד‪ ,‬אך סיטואציה דומה יכולה להוליד חזרה על נבואה קודמת‪.‬‬ ‫זה מה שקורה גם אצלנו‪ .‬אליהו חוזר על נבואה מדורות קודמים‪ ,‬בגלל שהנבואה הזו מתאימה מאוד‬ ‫להיאמר עכשיו‪ .‬מה שאליהו אומר פה לאחאב בכך שהוא משתמש באותו סגנון של אחיה ויהוא בן‬ ‫חנני‪ ,‬הוא שאחאב איננו שונה מירבעם ובעשא‪ .‬אליהו לא רוצה רק לבשר על הגורל הזהה‪ ,‬הוא אומר‬ ‫דברים חריפים יותר ‪ -‬אחאב איננו שונה מהם‪ .‬לא מקרה הוא הסגנון הזהה‪ ,‬אלא זהו שימוש מכוון של‬ ‫אליהו בדברי נביאים שקדמוהו כדי למסור מסר בסגנון זה‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫תגובת אחאב לעומת דבר השטן‬ ‫נראה מה קורה לאחאב בעקבות דברי אליהו‪" :‬וַי ְהִּ י כִּשְ מ ֹעַ ַאחְ ָאב אֶׁ ת הַ דְ ב ִָּרים הָ אֵּ לֶׁה וַיִּקְ ַרע ְבגָדָ יו וַיָשֶׁ ם‬ ‫שַ ק עַ ל בְשָ רֹו וַיָצֹום וַיִּשְ כַב בַשָ ק וַי ְהַ לְֵּך ַאט" [כז]‪ .‬יש פה אקט של תשובה‪ ,‬וזו הפעם הראשונה שאנו‬ ‫רואים דבר כזה אצל אחאב‪ .‬מעולם הכתוב לא הראה לנו את אחאב בתשובה אמיתית‪ .‬אמנם בפרק‬ ‫י"ח מצינו אותו משתתף באופן סביל עם העם‪ ,‬ואמרנו שמסתבר שהוא היה חלק מהמעמד של הר‬ ‫הכרמל ונחל קישון‪ ,‬אך הכתוב שם לא רוצה שנתרשם יותר מדי מתשובתו של אחאב‪ ,‬ולכן הוא לא‬ ‫אומר בפירוש האם אחאב השתתף במעמדים הללו באופן אקטיבי‪ .‬המשמעות של אי אמירת הכתוב‬ ‫היא אמירה לקורא שלא להתפעל יותר מדי ממעשי אחאב‪ .‬אך פה הכתוב מצייר את אחאב כמצטער‬ ‫ומתחרט בצעדים נוגעים ללב‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬יש להבין מה קרה לאחאב‪ .‬כלומר‪ ,‬אם אחאב רוצה לחזור בתשובה‪ ,‬למה הוא חיכה עד הרגע‬ ‫הזה‪ .‬לכאורה כבר ברגע שאליהו תפס את אחאב ואמר לו שהכלבים ילוקו את דמו היה עליו לחזור‬ ‫בתשובה‪ .‬לא ברור מדוע דווקא הנאום השני הוא זה שגורם לו לחזור בתשובה‪ .‬לאחר הנאום הראשון‬ ‫אין צער על החטא‪ ,‬אלא רק על כך שהוא נתפס‪ .‬אם כן‪ ,‬עלינו לעמוד על ההתקדמות שהתרחשה‬ ‫מהנאום הראשון של אליהו עד הנאום השני‪.‬‬ ‫לכאורה ההסתברות צריכה להיות הפוכה‪ .‬השטן בספר איוב מבקש לנסותו‪ ,‬והקב"ה נותן לו אפשרות‬ ‫לנסותו [א‪ ,‬ט‪-‬יב]‪:‬‬ ‫(ט) ַויַעַ ן הַ שָ טָ ן אֶּ ת ה' ַויֹאמַ ר הַ ִחנָם י ֵָרא אִ יוֹב אֱֹלהִ ים‪( :‬י) הֲֹלא את אַ תָ ה ׂשַ כְ תָ בַ עֲד ֹו ּובְ עַ ד‬ ‫ָארץ‪( :‬יא) וְ אּולָם ְשלַח נָא‬ ‫ּומ ְקנֵהּו פָ ַרץ בָ ֶּ‬ ‫בֵ ית ֹו ּובְ עַ ד כָל אֲשֶּ ר ל ֹו ִמסָ בִ יב מַ עֲׂשֵ ה י ָָדיו בֵ ַרכְ תָ ִ‬ ‫י ְָדָך וְ גַע בְ כָל אֲשֶּ ר ל ֹו אִ ם ֹלא עַ ל פָ נֶּיָך יְבָ רֲ ֶּכךָ‪( :‬יב) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הִ נֵה כָל אֲשֶּ ר ל ֹו‬ ‫בְ י ֶָּדָך ַרק אֵ לָיו ַאל תִ ְשלַח י ֶָּדָך וַ יֵצֵ א הַ שָ טָ ן מֵ עִ ם פְ נֵי ה'‪:‬‬ ‫בעקבות המסופר פה איוב נשאר ערום מכל אשר לו [כא‪-‬כב]‪:‬‬ ‫(כא) ַויֹאמֶּ ר עָ רֹם יָצָ אתִ י ִמבֶּ טֶּ ן אִ ִמי וְ עָ רֹם אָ שּוב שָ מָ ה ה' נָתַ ן וַה' לָקָ ח יְהִ י שֵ ם ה' ְמב ָֹרְך‪:‬‬ ‫(כב) בְ כָל זֹאת ֹלא חָ טָ א אִ יוֹב וְ ֹלא נָתַ ן תִ פְ לָה לֵאֹלהִ ים‪:‬‬ ‫כך נגמר פרק א'‪ ,‬במה שנראה ככישלון של השטן‪ .‬אך ודאי שהוא לא ירפה מטיעונו‪ ,‬ובאמת בפרק ב'‬ ‫השטן מגיע עם טיעון חדש [ג‪-‬ו]‪:‬‬ ‫ָארץ אִ יש תָ ם וְ יָשָ ר י ְֵרא‬ ‫(ג) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הֲׂשַ ְמתָ לִ בְ ָך אֶּ ל עַ בְ ִדי אִ יוֹב כִ י אֵ ין כָמֹ הּו בָ ֶּ‬ ‫אֱֹלהִ ים וְ סָ ר מֵ ָרע וְ עֹ ֶּדנּו מַ חֲזִ יק בְ תֻּמָ ת ֹו וַתְ סִ יתֵ נִי ב ֹו לְ בַ לְ ע ֹו ִחנָם‪( :‬ד) ַויַעַ ן הַ שָ טָ ן אֶּ ת ה' ַויֹאמַ ר‬ ‫עוֹר בְ עַ ד עוֹר וְ כֹ ל אֲשֶּ ר לָאִ יש יִתֵ ן בְ עַ ד נַפְ שוֹ‪( :‬ה) אּולָם ְשלַח נָא י ְָדָך וְ גַע אֶּ ל עַ צְ מ ֹו וְ אֶּ ל‬ ‫בְ ׂשָ ר ֹו אִ ם ֹלא אֶּ ל פָ נֶּיָך יְבָ רֲ ֶּכךָ‪( :‬ו) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הִ נ ֹו בְ י ֶָּדָך אַ ְך אֶּ ת נַפְ ש ֹו ְשמֹ ר‪:‬‬ ‫השטן אומר שכדי להציל את נפשו אדם מוכן למסור את הכל ‪ -‬רכושו ומשפחתו‪ ,‬והעיקר שהוא לא‬ ‫ייפגע‪ .‬הקב"ה נותן לשטן רשות לעשות הכל עקב זאת‪ ,‬והוא מכה את איוב בשחין רע‪ ,‬ומהשלב הזה‬ ‫נפתח ספר איוב‪.‬‬ ‫לגבינו‪ ,‬מדברי השטן למדנו שהדבר הקשה ביותר לאדם זה הוא עצמו‪ ,‬אדם קרוב אצל עצמו‪ .‬ההבדל‬ ‫בין התוכחה הראשונה של אליהו לתוכחה השניה היא שהראשונה היא חריפה יותר‪ .‬שהרי התוכחה‬ ‫הראשונה אומרת לאחאב גזר דין קשה ואכזרי באופן אישי‪ .‬כאן מתייחסים לגופו של אחאב ומבשרים‬ ‫לו מוות לא טבעי‪ ,‬ומבשרים לו ניבול הגוף ובזיון גדול שהכלבים יילוקו את דמו‪ .‬בעקבות הדברים הללו‬ ‫אחאב לא חוזר בתשובה‪ ,‬ולא מתעוררת בו חרטה‪ ,‬צער או אימה‪.‬‬ ‫לעומת זאת גזר הדין השני לא פונה ישירות אל אחאב‪ ,‬אלא מדבר על השושלת‪ .‬באופן פרטי מדובר‬ ‫רק על איזבל‪ ,‬אך כל שאר הדברים מדברים על בית אחאב ‪ -‬בניו‪ ,‬והדורות שאחריו‪ .‬אחאב עצמו לא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫מתואר בתוכחה השניה באופן אישי‪ .‬ובכל זאת דווקא פה אחאב נכנע‪ .‬אך לכאורה לפי טענתו של‬ ‫השטן דווקא התוכחה הראשונה הייתה צריכה להיות זו שמעוררת אותו לתשובה‪ ,‬ולא גורלם של אלו‬ ‫שיבואו אחריו‪.‬‬ ‫ניתן לענות שהנאום הראשון ריכך את אחאב‪ ,‬והאפקט המצטבר של שני הנאומים הכריע את אחאב‪,‬‬ ‫אך התשובה הזו נראית פשוטה מדי‪ .‬לכן נראה שהתשובה היא שיש אמת רבה בדברי השטן‪ ,‬אך רק‬ ‫אמת מוגבלת‪ .‬השטן איננו דמות עם קרניים‪ ,‬אלא בספר איוב הוא מייצג את הטענה האנושית‬ ‫המקובלת‪ .‬רוב האנשים יסכימו עם הטענה שאדם ייתן את הכל בעד נפשו‪ .‬טענתו של השטן מייצגת‬ ‫את הפקפוק של בני אדם בצדקת איוב‪ ,‬והפקפוק הזה לא נגמר גם אחרי שעמד בתמימותו לאחר‬ ‫הנסיון הראשון‪ .‬האנשים מסביב אומרים שכל צדקותו נועדה רק כדי לשמור את עצמו‪ ,‬ואין בכל זה‬ ‫הוכחה שהוא צדיק אמיתי‪ .‬זהו פקפוק אנושי שיעלה אצל הרבה בני אדם‪ ,‬והשטן הוא הפה של‬ ‫האנשים הללו‪.‬‬ ‫אך הקב"ה נותן לאדם קרדיט הרבה יותר גדול מזה שהשטן מעניק‪ ,‬והוא אומר שיש באדם יכולת‬ ‫התעלות רוחנית ודתית‪ ,‬שהיא מעל ומעבר לכל שיקול אנושי תועלתי‪ .‬גם כאשר ייגעו באיוב עצמו ‪ -‬גם‬ ‫אז אדם יכול להחזיק בתומתו ולעבוד את ה' באמונה וללא התרסה‪.‬‬ ‫ברור שה' צודק בויכוח הזה‪ ,‬אך ודאי שגם השטן מייצג נסיון אנושי‪ .‬באמת הנסיון מורה שהרבה בני‬ ‫אדם פועלים כמו שמתאר השטן‪ ,‬וניתן להביא דוגמאות רבות לאנשים שהעדיפו את עצמם על פני כל‬ ‫מה שסובב אותם‪ .‬ממילא אנו רואים שזו טענה שהנסיון מצדיק אותה‪ .‬אך הקב"ה אומר שלא כל אדם‬ ‫הוא כך‪ ,‬אלא האדם יכול להתעלות מעל הטענה שמעלה השטן‪ .‬השטן מציג כלל‪ ,‬ואיוב הוא יוצא‬ ‫מהכלל ‪ -‬וכל אדם יכול להיות יוצא מהכלל‪ .‬קיימת באדם פוטנציה מעל הנורמה שהשטן מייצג‪.‬‬ ‫אם כן גם השטן צודק כיוון שהוא מייצג נורמה‪ ,‬אך הקב"ה צודק כיוון שיש אנשים שיכולים להתעלות‬ ‫מעל הנורמה‪ .‬כעת יש לברר לאיזה קבוצה שייך אחאב‪ .‬אחאב ודאי שייך לעשירון התחתון ולא לעשירון‬ ‫העליון ‪ -‬הרי המשנה בפרק חלק אומרת שאין לו חלק לעולם הבא [סנהדרין י‪ ,‬ב]‪ .‬ואם כן‪ ,‬עדיין לא‬ ‫ברורה פעולתו של אחאב‪.‬‬ ‫אחאב כאדם פרטי היה חוטא‪ ,‬ואשמת עבודה זרה נתלית בו גם אם הוא לא עבד באופן אישי‪ .‬התנ"ך‬ ‫מספר שמדובר באיש בעל תאווה שיכול להגיע עקב תאווה זו לשפיכות דמים‪ .‬אך לא ניתן לקחת ממנו‬ ‫את העובדה שהוא היה גדול המלכים שקמו בישראל‪ .‬כך עולה מהתנ"ך‪ ,‬ההיסטוריונים‪ ,‬הארכיאולוגים‬ ‫ומדרשי חז"ל‪ .‬כוונתנו היא שמדובר במלך הנאמן ביותר לתפקידו לטובתו ולתועלתו של עם ישראל‪.‬‬ ‫הוא זה שהצעיד את ממלכת ישראל קדימה יותר מכל מלך ישראל לפניו או אחריו‪ ,‬ואת הדבר הזה לא‬ ‫ניתן ליטול ממנו‪.‬‬ ‫אחאב היה מלך גדול של ממלכה עם עוצמה‪ ,‬וגם עמרי אביו היה מלך גדול‪ .‬עמרי כבר ייסד מלוכה עם‬ ‫עוצמה למרות שמלך זמן מועט‪ .‬לפני עמרי‪ ,‬ישנו פרק שמספר על ירידת ממלכת ישראל מדחי אל דחי‪.‬‬ ‫הממלכה מלאה ברציחות פוליטיות של מלכים שיכורים‪ ,‬וישנה שרשרת אירועים דרמטיים של איבוד‬ ‫האחריות הלאומית‪ ,‬והידרדרות לקראת אנרכיה‪ .‬זה מה שאפיין את התקופה שהחלה במות ירבעם‬ ‫ועד עליית עמרי לשלטון‪.‬‬ ‫שושלת עמרי היא שושלת של חוטאים גדולים‪ ,‬אך מלכים רציניים שדואגים לטובת עם ישראל‪.‬‬ ‫הסתירה הזו בדמותו של אחאב ועמרי עניינה מאוד את הרב קוק‪ .‬זאת מכיון שסתירה בין אדם חוטא‬ ‫בתחום הדתי‪ ,‬לבין אדם שנאמן לעמו בתחום הלאומי הזכירה כמה דברים המתאימים לדורנו‪ .‬לכן‬ ‫'המספד בירושלים' של הרב קוק מתחיל בהספד דווקא על אחאב מלך ישראל [מאמרי הראיה‪ ,‬עמ' ‪.]44‬‬ ‫השושלת של עמרי נמשכה חמשים שנה ומנתה ארבעה מלכים‪ ,‬כפליים משני השושלות שקדמו לו ‪ -‬הן‬ ‫מצד השנים והן מצד מספר המלכים‪ .‬אך מעבר לזאת‪ ,‬בתקופת אחאב אנו רואים שינוי פוליטי רציני‪.‬‬ ‫ראשית בין אחאב לבין ממלכת יהודה ישנה ברית שלום וקשרי משפחה‪ .‬כל זה מצד דרום‪ .‬אך מצד‬ ‫הצפון יש לנו חידוש ברית ישנה עם צור‪ ,‬בכך שאחאב נושא את בתו של מלך צידון‪ .‬מצד אחד זהו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫מעשה רע‪ ,‬אך יש בזה גם מעשה גדול לטובת עם ישראל ‪ -‬ברית משפחתית עם השכנה מצפון‪.‬‬ ‫מבחינה צבאית אחאב עומד במלחמות רציניות‪ .‬בפרק כ' ראינו שאחאב עומד ומנצח מערכה אחרי‬ ‫מערכה כנגד ארם‪ ,‬ומחזיר לעם ישראל את הכבוד‪ .‬הוא נשמע לנבואה ומביא נצחונות לעם ישראל‪.‬‬ ‫אם אנו צריכים לבחון את דמותו של אחאב כמלך בהיבט החילוני ‪ -‬מדובר במלך דורש טוב לעמו‪,‬‬ ‫בניגוד למלכים שאשמתם בתנ"ך הפוכה‪ .‬לדוגמה אסא היה מלך צדיק‪ ,‬אך בדברי הימים מסופר שהוא‬ ‫מזמין את בן הדד מלך ארם להכות את ישראל ‪ -‬זו בגידה לאומית‪ .‬יכול אדם לדקדק במצוות ובכל זאת‬ ‫לפעול כנגד עמו‪ ,‬ולעשות מעשים שמשפילים את כבוד ישראל‪ .‬יש אפשרות לחיות בסתירה ‪ -‬להיות‬ ‫רשע כמו אחאב לשמים‪ ,‬אך אח לבריות‪ .‬מצד שני‪ ,‬יכול להיות אדם שהוא צדיק גדול‪ ,‬אבל פועל נגד‬ ‫עם ישראל ונגד האינטרסים של העם‪ ,‬ובכך בוגד בעמו‪ .‬כמובן שהאידיאל הוא לצרף את שני הדברים‪,‬‬ ‫אך הסתירות הללו קיימות‪.‬‬ ‫אם כן אחאב הוא לא סתם אדם מושחת‪ ,‬אלא יש באישיותו יסודות חיוביים‪ ,‬שקשורים להיותו מלך‬ ‫גדול שטובת עמו נגד עיניו‪ .‬ראינו בפרק שלנו כיצד אחאב רומס אזרח שעומד בדרכו‪ ,‬ועל גופו המת‬ ‫הוא יורש את שדהו‪ .‬אם כן‪ ,‬אנו רואים שגם בתחום החילוני יש לו מה לשפר‪ .‬אך בחשבון הכולל‬ ‫מבחינה לאומית אחאב הוא מלך גדול שעושה דברים גדולים למען עם ישראל ‪ -‬ולשם כך הוא רוצה‬ ‫למלוך‪.‬‬ ‫התכניות הגדולות של בית עמרי היו לשקם ממלכת ישראל ולהביא לקידומה‪ ,‬ליצור ממלכה גדולה‪,‬‬ ‫מפוארת ויציבה מבחינה פוליטית‪ ,‬צבאית וכלכלית‪ .‬ובאמת כל נבואות ההכרתה של השושלות ניתנו‬ ‫כבר למלך הראשון בשושלת‪ .‬אחיה השילוני אמר את נבואתו לאשת ירבעם עוד בחיי ירבעם‪ .‬אותו‬ ‫הדבר לגבי נבואת יהוא בן חנני‪ ,‬שניתנה כבר לבעשא ביחס לדור הבא‪ .‬אחאב אומר לעצמו שאמנם‬ ‫עמרי אביו היה חוטא גדול‪ ,‬אך לא בא נביא לבשר על הכרתת השושלת‪ .‬אחאב מפרש שכל זה‬ ‫מתרחש בגלל המאמצים של עמרי לשקם את הממלכה‪ .‬בעשא היה מלך שהיה גם רשע לשמים וגם‬ ‫לא הביא תועלת לעם ישראל‪ .‬לעמרי יש צד דים טובים‪ ,‬ולכן לא בא אליו נביא‪ .‬וגם לאחאב בנו‪ ,‬לא בא‬ ‫נביא עד שלוש שנים לפני מותו‪ .‬פירוש הדבר לפי אחאב הוא שכוונותיו וכוונת עמרי אביו רצויות‪ .‬עד‬ ‫כדי כך שנותנים הזדמנות לבית הזה‪ ,‬ולא מכריתים אותו מיד כמו השושלות הקודמות‪.‬‬ ‫כל זה נכון עד לכרם נבות‪ .‬פה מגיע אליהו ומזכיר באזניו של אחאב את התקדימים של ירבעם ובעשא‪,‬‬ ‫ובאותן המילים ממש הוא מוסיף את נבואתו על הכרתת בית אחאב בזמן הקרוב‪ .‬פירושו של דבר שכל‬ ‫מה שנבנה פה זו עוד אפיזודה חסרת משמעות בתולדות ישראל‪ .‬כמו האפיזודה של ירבעם ובעשא‪,‬‬ ‫וכמו שהם הוכרתו ולא נותר שריד ‪ -‬כך יהיה גם לשושלת הזו‪ .‬פירוש הדבר הוא מכה אנושה מבחינת‬ ‫הדבר שבו אחאב הצטיין ושאף לגדולות‪.‬‬ ‫אחאב מבליג על העונש האישי שהוא מקבל‪ .‬אך כאשר אומרים לו שכל מה שהוא בנה וכל מפעל חייו‬ ‫ילך לטמיון‪ ,‬והוא יהיה עוד שושלת קטנה וחסרת משמעות ברצף הסוער של דברי הימים של מלכות‬ ‫ישראל ‪ -‬דבר זה מצער מאוד את אחאב וגורם לו להיכנע לפני ה'‪ .‬יכול להיות שהגורל האישי שלו‬ ‫מעניין אותו פחות ממאמציו ההיסטוריים שהוא משקיע למען הקמת בית מלוכה גדול‪ .‬כל הדברים הללו‬ ‫נאמרים לטובת אחאב‪ ,‬כיוון שכאן מתגלה יסוד שהשטן טעה בדבריו‪ .‬יש פה תפיסה רוממה ביחסו של‬ ‫אחאב למלוכה וביחס לישראל‪ .‬אחאב מצטער יותר על הכרתת שושלתו ממה שהוא מצטער על גופו‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫סיכום מלכות אחאב‬ ‫באמצע הסיפור של כרם נבות אנו מוצאים סיכום של ממלכת אחאב [כה‪-‬כו]‪:‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫ַאחָאב אֲשֶּ ר הִ תְ מַ כֵר ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה' אֲשֶּ ר הֵ סַ תָ ה אֹ ת ֹו אִ יזֶּבֶּ ל אִ ְשתוֹ‪:‬‬ ‫(כה) ַרק ֹלא הָ יָה כְ ְ‬ ‫(כו) ַויַתְ עֵ ב ְמאֹ ד ָל ֶּלכֶּת ַאח ֲֵרי הַ גִ לֻּלִ ים כְ כֹ ל אֲשֶּ ר עָ ׂשּו הָ אֱמֹ ִרי אֲשֶּ ר הו ִֹריש ה' ִמפְ נֵי בְ נֵי‬ ‫י ְִׂש ָראֵ ל‪:‬‬ ‫לכאורה דבר זה הוא תמוה ביותר‪ ,‬ולא ברור מדוע הדברים נכנסו באמצע סיפור‪ .‬תופעה דומה ישנה‬ ‫בספר שמואל א'‪ .‬אחרי מלחמת מכמש הגדולה נגד פלשתים נאמר [שמואל א יד‪ ,‬מז‪-‬נא]‪:‬‬ ‫(מז) וְ שָ אּול ָלכַד הַ ְמלּוכָה עַ ל י ְִׂש ָראֵ ל וַיִ לָחֶּ ם סָ בִ יב בְ כָל אֹ יְבָ יו בְ מוָֹאב ּובִ בְ נֵי עַ מוֹן ּובֶּ אֱדוֹם‬ ‫ּובְ מַ לְ כֵי צוֹבָ ה ּובַ פְ לִ ְשתִ ים ּובְ כֹ ל אֲשֶּ ר יִפְ נֶּה י ְַר ִשיעַ ‪( :‬מח) ַויַעַ ׂש חַ יִל ַויְַך אֶּ ת עֲמָ לֵק ַויַצֵ ל אֶּ ת‬ ‫י ְִׂש ָראֵ ל ִמיַד שֹסֵ הּו‪( :‬מט) וַיִ הְ יּו בְ נֵי שָ אּול י ֹונָתָ ן וְ י ְִשוִ י ּומַ לְ כִ י שּועַ וְ שֵ ם ְשתֵ י בְ נֹ תָ יו שֵ ם‬ ‫הַ בְ כִ ָירה מֵ ַרב וְ שֵ ם הַ ְקטַ נָה ִמיכַל‪( :‬נ) וְ שֵ ם אֵ שֶּ ת שָ אּול א ֲִחינֹ עַ ם בַ ת א ֲִחימָ עַ ץ וְ שֵ ם ׂשַ ר צְ בָ א ֹו‬ ‫אֲבִ ינֵר בֶּ ן נֵר דוֹד שָ אּול‪( :‬נא) וְ ִקיש אֲבִ י שָ אּול וְ נֵר אֲבִ י ַאבְ נֵר בֶּ ן אֲבִ יאֵ ל‪:‬‬ ‫אלו גם פסוקי סיכום של מלחמות שאול‪ ,‬וגם המלחמות שהוא עתיד לערוך‪ ,‬כגון מלחמת עמלק‪,‬‬ ‫כתובות כבר פה‪ .‬אך שאול עדיין נמצא באמצע מלכותו‪ ,‬ואם כן לא ברור מה הפסוקים הללו עושים פה‪,‬‬ ‫הרי ישנם עוד שנים רבות עד ששאול ימות‪.‬‬ ‫התשובה היא שהתנ"ך מסכם את מלכותו של מלך לא תמיד כאשר הוא מת‪ .‬אם יש במלכותו צדדים‬ ‫לכאן ולכאן‪ ,‬כלומר שהוא עושה מהפך או שינוי באמצע ימי מלכותו‪ ,‬אזי קו פרשת המים הוא מקום טוב‬ ‫לסיכום‪ .‬שאול המלך הטוב והצדיק סיים את הקריירה בסוף פרק י"ד‪ .‬מכאן והלאה הוא הולך הלוך‬ ‫וירוד‪ .‬שאול חוטא במלחמת עמלק ונגזר שתינטל מלכותו‪ ,‬והיא ניטלת לאט לאט‪ .‬כל חייו של שאול‬ ‫מתמקדים במחלת רדיפה נגד דוד‪ ,‬וזה כבר שאול החוטא‪.‬‬ ‫הנקודה האחרונה החיובית במלכותו של שאול היא המלחמה בפלשתים בפרק י"ד‪ .‬כאשר מגיעים‬ ‫לסיום המחלחמה הזו עושים סיכום חיובי של מלכותו והמלחמות שהוא הצליח בהם‪ .‬זאת מכיוון שפרק‬ ‫ט"ו מביא אותנו כבר לירידה הגדולה של שאול‪ .‬לא היה מתאים לכתוב את הסיכום החיובי הזה כאשר‬ ‫שאול מת בגלבוע‪ .‬ובכן הסיכום הזה הוא הסיכום של החצי הטוב של שאול‪ .‬מכאן ואילך אין מקום‬ ‫לסיכום חיובי‪ ,‬ולכן באמצע ימי שאול נכנס הסיכום החיובי‪.‬‬ ‫אצל אחאב הסיכום השלילי חייב להינתן במקום שבו השלילה מגיעה לשיאה‪ ,‬ומשם מתחיל להיווצר‬ ‫חיוב‪ .‬החיוב באחאב מופיע בשני מקומות ‪ -‬ראשית בפרק שלנו בכך שהוא נכנע לפני ה'‪ ,‬והפעם‬ ‫השניה היא במותו בסוף פרק כ"ב‪ .‬יש במותו גבורת נפש גדולה‪ .‬הוא פצוע במלחמה ובכל זאת מסרב‬ ‫להתפנות‪ .‬למרות שדמו זב ‪ -‬אחאב נותר עומד במרכבה עד הערב‪ ,‬כדי לא לגרום למנוסה של‬ ‫החיילים‪.‬‬ ‫לכן היה זה מאוד לא במקום אם במותו של אחאב‪ ,‬במעשה הגבורה שלו‪ ,‬היו כותבים את הפסוקים‬ ‫שמופיעים אצלנו‪ַ " :‬רק ֹלא הָ י ָה כְַאחְ ָאב אֲ שֶׁ ר הִּ תְ מַ כֵּר לַעֲ שֹות הָ ַרע בְעֵּ ינֵּי ה'" [כה]‪ .‬אחאב מת מות גבורה‬ ‫מתוך אחריות של מלך‪ ,‬שנבעה מאחריותו לעם ישראל ולתפקידו המלכותי‪ .‬אחרי מוות כזה לא ניתן‬ ‫לכתוב שהוא היה מלך רע‪ .‬במקום זאת נאמר‪" :‬וְי ֶׁתֶׁ ר דִּ ב ְֵּרי ַאחְ ָאב וְכָל אֲ שֶׁ ר עָ שָ ה ּובֵּית הַ שֵּ ן אֲ שֶׁ ר ָבנָה‬ ‫וְכָל הֶׁ עָ ִּרים אֲ שֶׁ ר ָבנָה הֲ לֹוא הֵּ ם כְתּובִּים עַ ל סֵּ פֶׁר דִּ ב ְֵּרי הַ יָמִּ ים לְמַ ְלכֵּי י ִּשְ ָראֵּ ל" [כב‪ ,‬לט]‪ .‬פה מתואר‬ ‫אחאב בונה הערים ומפתח הארץ‪ .‬סיכום זה נצמד למות הגבורה שלו בשדה הקרב ‪ -‬וכך מתאים‪ ,‬כיוון‬ ‫ש לא ניתן לכתוב פה את הדברים הנוראים של פרק כ"א‪ .‬כמו כן לא ניתן לכתוב את הדברים בסוף פרק‬ ‫כ"א ‪ -‬כיוון שהוא נכנע שם לפני ה'‪ .‬לכן המקום המתאים ביותר לפסוקים הללו הוא בנקודה שאחאב‬ ‫נמצא בשיא השפל‪ .‬זהו תהליך הפוך משאול‪ ,‬שם מסכמים את החיוב במלכותו לפני שהיא מתחילה‬ ‫לרדת‪ .‬אצל אחאב נותנים את הסיכום השלילי בטרם הוא מתחיל לעלות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫תשובתו של אחאב‬ ‫השאלה האחרונה שיש לדון בפרק זה‪ ,‬היא האם תשובתו של אחאב היא כנה ואמיתית‪ .‬אנו רואים‬ ‫שהקב"ה מתפעל מהתשובה של אחאב‪ ,‬ומפנה לכך את תשומת ליבו של אליהו‪" :‬הֲ ָראִּ יתָ כִּי נִּ ְכנַע‬ ‫ַאחְ ָאב מִּ לְפָ נָי" [כט]‪ .‬למרות זאת הפרשנים מעוררים את הספק שהצגנו בצורה שונה‪ ,‬ומבררים האם‬ ‫מדובר בתשובה מיראה או תשובה מאהבה‪ .‬כלומר האם תשובתו של אחאב היא בגלל מהפך פנימי‬ ‫עמוק שנבע מכך שהוא רוצה לשנות את כל חייו‪ ,‬או שהאיום בעונש נורא מבחינה אישית ושושלתית‬ ‫מאיים עליו ‪ -‬והוא קורע בעקבות כך את בגדיו‪ .‬יש הבדל גדול בין הסוגים הללו‪.‬‬ ‫הגמרא בקידושין אמרת שאדם שמקדש את אשה על דעת שהוא צדיק‪ ,‬אפילו אם הוא רשע גמור היא‬ ‫מקודשת ‪ -‬שמא הרהר בתשובה [קידושין מט‪ ,‬ב]‪ .‬פירוש הדבר שאדם יכול בהרהור אחד לשנות את כל‬ ‫דרך חייו‪ ,‬ועל ידי תשובה של הברקה הוא יכול להיהפך מרשע גמור לצדיק גמור‪ .‬אם כן אנו רואים‬ ‫שניתן להיעשות צדיק ברגע אחד‪ ,‬ויש לברר האם זה מה שקרה לאחאב‪.‬‬ ‫ראשית אנו רואים שהעונש נשאר על כנו‪ ,‬אלא שהוא נדחה לדור הבא‪ .‬דבר זה מלמד שלא מדובר‬ ‫בתשובה גמורה‪ ,‬אחרת הקב"ה היה צריך למחול על חטאיו‪ .‬שנית בפרק כ"ב אחאב לא נראה כבעל‬ ‫תשובה בדרך ההתנהגות שלו‪ .‬שלישית תיאור התשובה עצמו נראה חסר‪" :‬וַיִּקְ ַרע ְבגָדָ יו וַיָשֶׁ ם שַ ק עַ ל‬ ‫בְשָ רֹו וַיָצֹום וַיִּשְ כַב בַשָ ק וַי ְהַ לְֵּך ַאט" [כז]‪ .‬זו תשובה בשתיקה וללא מילים‪ .‬ודאי שאחאב מצטער‪ ,‬אבל‬ ‫חסרות פה מילים‪ .‬הרמב"ם כותב שמה שנחוץ בשביל התשובה הוא וידוי‪ ,‬ובאמת כך אנו מוצאים כך‬ ‫אצל כל החוזרים בתשובה הגדולים שבתנ"ך‪ .‬הרב סולובייצ'יק מסביר שההוצאה מהכח אל הפועל‬ ‫במילים היא תנאי בתשובה‪ ,‬ודבר זה לא קיים אצל אחאב‪.‬‬ ‫כניעה היא רמה נמוכה של תשובה‪ .‬זו הרכנת ראש של מי שמבין שהקב"ה מעליו ויכול להעניש אותו‪.‬‬ ‫אמנם זו גם תשובה‪ ,‬אך ברמה ירודה‪ .‬ישנם כמה מלכים שנכנעים לפני ה'‪ ,‬אך הם מוסיפים לכך‬ ‫קריאה לקב"ה‪ .‬כניעה לכשעצמה תמיד מלווה במשהו שנשמע באוזן‪ ,‬ולא רק במראה העין‪ .‬הקב"ה‬ ‫מדגיש את העובדה הזו ואומר לאליהו רק "הראית"‪ ,‬כיוון שאין מה לשמוע‪ ,‬אלא רק לראות‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬לא צריך לראות בתשובתו של אחאב מהפך גמור‪ ,‬אלא יש לראות בה את מה שיש בה‪ .‬יש בה‬ ‫כפיפת ראש של מלך תקיף לפני ה'‪ .‬יש פה הכרה ביכולת ה' ואדנותו‪ ,‬וצער של אחאב על כך שהוא‬ ‫התעמת עם הקב"ה‪ .‬הוא מצטער על כך שהוא הגיע למצב הזה‪ ,‬וזה הרבה מאוד‪ .‬גם הביקורת של‬ ‫יונה ביחס לאנשי נינוה היא שתשובתם שנתקבלה לא הייתה תשובה גמורה‪ ,‬אלא "תשובה של רמיות"‬ ‫[ירושלמי תענית ב‪ ,‬א] ‪ .‬הם חוזרים בגלל הפחד ולא בגלל שינוי פנימי‪ ,‬והתשובה שיונה מקבל היא שגם‬ ‫תשובה כזו היא דרגה‪ .‬לא כל אדם זוכה אפילו לתשובה כזו‪ .‬לכן ישנה סליחה שאמנם לא מבטלת את‬ ‫כל העונש‪ ,‬אלא דוחה אותו לדור הבא‪.‬‬ ‫הסליחה לא מבטלת את העונש האישי של אחאב על ליקוק דמו על ידי הכלבים‪ ,‬כיוון שהוא לא חזר על‬ ‫כך בתשובה‪ .‬אך הפורענות של הכרתת השושלת שבגללה נכנע אחאב נדחתה‪ .‬ובאמת הפרק הבא‬ ‫מתחיל‪" :‬וַיֵּשְ בּו שָ ֹלש שָ נִּים אֵּ ין מִּ לְחָ מָ ה בֵּין אֲ ָרם ּובֵּין י ִּשְ ָראֵּ ל" [כב‪ ,‬א]‪ .‬מבחינת המסורה פסוק זה הוא‬ ‫סיום של פרשת נבות‪ ,‬ומשמעות הדבר היא ששקט זה הוא חלק מהארכה שקיבל אחאב‪ .‬לא רק שדחו‬ ‫את הפורענות לימי בנו‪ ,‬אלא גם עכשיו נותנים לו שנים של שקט עד שתבוא הפורענות שלו‪ .‬את העונש‬ ‫על החטא הזה אחאב צריך לשלם‪ ,‬כיוון שזה מעשה אישי שלו‪ ,‬והוא לא חזר על כך בתשובה‪ .‬אך גם‬ ‫העונש הזה נדחה בשלוש שנים‪ .‬כלומר‪ ,‬אחאב קיבל ארכה גם לגבי העונש האישי‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הנבואה ניצחה את המלך‪ .‬מלך גודל ואכזר‪ ,‬כפף את ראשו ונכנע לפני הקב"ה‪ .‬אמנם לא‬ ‫בתשובה מלאה‪ ,‬אך בכל זאת יש פה כיפוף ראש‪ .‬דבר זה הוא כל כך משמעותי‪ ,‬עד שהקב"ה משתף‬ ‫בכך את אליהו הנביא‪ .‬גם מלך גדול שליבו כאבן לא מחל על כבודו‪ ,‬ולא סירב לתביעה האלוקית‬ ‫להצטער על מה שהוא עשה‪ .‬ובלשון חז"ל‪" :‬תשובתו של אחאב קיבלתי ותשובתכם איני מקבל"‬ ‫[פסיקתא דרב כהנא כד]‪ .‬תשובת אחאב היא לא מלאה‪ ,‬ובכל זאת הקב"ה מקבל אותה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬ ‫מלכים א' ‪ -‬סוכם ע"י תלמידים‬ ‫פרק כ"ב ‪ ,‬המלחמה עם בן הדד‬ ‫נמשיך כעת לפרק כ"ב‪ .‬בפרק כ' נערכו שתי מלחמות קשות בין אחאב לבין בן‪-‬הדד‪ ,‬וכעת מסופר על‬ ‫מלחמה נוספת [ב‪-‬ד]‪:‬‬ ‫ְהּודה אֶּ ל מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל‪( :‬ג) ַויֹאמֶּ ר מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל‬ ‫ישית ַוי ֵֶּרד יְהוֹשָ פָ ט מֶּ לְֶּך י ָ‬ ‫(ב) ַויְהִ י בַ שָ נָה הַ ְשלִ ִ‬ ‫אֶּ ל עֲבָ ָדיו הַ י ְַדעְ תֶּ ם כִ י לָנּו ָרמֹ ת גִ לְ עָ ד ַו ֲאנ ְַחנּו מַ ְח ִשים ִמקַ חַ ת אֹ תָ ּה ִמיַד מֶּ לְֶּך א ֲָרם‪( :‬ד) ַויֹאמֶּ ר‬ ‫אֶּ ל יְהוֹשָ פָ ט הֲתֵ לְֵך אִ תִ י ל ִַמלְ חָ מָ ה ָרמֹ ת גִ לְ עָ ד ַויֹאמֶּ ר יְהוֹשָ פָ ט אֶּ ל מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל כָמ ֹונִי כָמוָֹך‬ ‫כְ עַ ִמי כְ עַ מֶּ ָך כְ סּוסַ י כְ סּוסֶּ יָך‪:‬‬ ‫הסיפור הזה הוא המשך של פרק כ'‪ ,‬למרות ששלוש שנים עברו באמצע‪ .‬השאלה היא על אלו שלוש‬ ‫שנים מדובר‪ .‬יש אומרים שהכוונה היא שמלחמה זו אירעה שלוש שנים אחרי כרם נבות‪ ,‬וישנם‬ ‫פרשנים האומרים שהכוונה היא לשלוש שנים שעברו מאז המלחמה השניה נגד ארם‪.‬‬ ‫המלחמה בפרק כ"ב היא בגלל הפרת הסכם השלום‪ .‬בפרק כ' בן הדד התחייב להחזיר את השטחים‬ ‫המוחזקים‪ ,‬כיוון שהוא נוצח‪ .‬והנה בן הדד התחייב להחזיר את הערים הללו ‪ -‬אך "אֲ שֶׁ ר פִּ יהֶׁ ם דִּ בֶׁר‬ ‫שָ ו ְא ו ִּימִּ ינָם י ְמִּ ין שָ קֶׁ ר" [תהלים קמד‪ ,‬ח]‪ ,‬וכאשר צריך לממש את הברית‪ ,‬בן‪-‬הדד לא מחזיר את העיר‬ ‫החשובה רמות גלעד‪ .‬זו עיר ששולטת על הרבה מאוד מעבר הירדן המזרחי‪ ,‬והיא לא מושבת לעם‬ ‫ישראל‪ .‬בעקבות כך אחאב רוצה לצאת למלחמה עם ארם‪.‬‬ ‫יוצא שהמלחמה בפרק כ"ב היא תולדה של חטאו שך אחאב בפרק כ' ‪ -‬כריתת ברית השלום עם בן‬ ‫הדד‪ .‬כעת אחאב מבין מה השווי של חוזה שלום עם ארם‪ .‬אם כן פרק כ"ב הוא המשך היסטורי של‬ ‫פרק כ'‪ ,‬כיוון שהדמויות הראשיות הם זהות ‪ -‬אחאב מלך ישראל כנגד בן‪-‬הדד מלך ארם‪ .‬אך ישנה עוד‬ ‫דמות שחורזת את שני הפרקים ‪ -‬מיכיהו בן נמלה‪ .‬חז"ל בסדר עולם רבה אומרים שהוא הנביא שפועל‬ ‫לאורך פרק כ'‪ .‬עיון בפרק כ' מגלה בבירור שכל ההופעות של נביא הם של אדם אחד‪ ,‬למרות‬ ‫שהכינויים מתחלפים‪ .‬השינוי בכינויים נובע מנקודת התצפית של זה שעומד מול הנביא‪ ,‬ולא בגלל‬ ‫שינוי בזהות הנביא‪ .‬פה אנו מגלים שהנביא הוא מיכיהו בן נמלה‪.‬‬ ‫ההוכחה לכך היא דברי אחאב ליהושפט‪" :‬ו ַי ֹאמֶׁ ר מֶׁ לְֶׁך י ִּשְ ָראֵּ ל אֶׁ ל י ְהֹושָ פָ ט עֹוד אִּ יש אֶׁ חָ ד לִּדְ ר ֹש אֶׁ ת ה'‬ ‫מֵּ א ֹתֹו ו ַאֲ נִּי שְ נֵּאתִּ יו כִּי ֹלא י ִּתְ נַבֵּא עָ לַי טֹוב כִּי אִּ ם ָרע" [ח]‪ .‬מבחינת הקורא לא ברור מדוע יש פה שנאה‪,‬‬ ‫ומה מקורה‪ .‬אך אם הנביא הזה הוא אותו נביא שמופיע בפרק כ'‪ ,‬הפסוק הזה הוא מובן‪ .‬שהרי הפרק‬ ‫שם נגמר בפסוקים קשים [כ‪ ,‬מב‪-‬מג]‪:‬‬ ‫(מב) ַויֹאמֶּ ר אֵ לָיו כֹ ה ָאמַ ר ה' יַעַ ן ִשל ְַחתָ אֶּ ת אִ יש חֶּ ְר ִמי ִמיָד וְ הָ יְתָ ה נַפְ ְשָך תַ חַ ת נַפְ ש ֹו וְ עַ ְמָך‬ ‫תַ חַ ת עַ מוֹ‪( :‬מג) ַו ֵילְֶּך מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל עַ ל בֵ ית ֹו סַ ר וְ זָעֵ ף ַו ָיבֹא ש ְֹמר ֹונָה‪:‬‬ ‫אחאב יודע שעם הנביא מיכיהו יש לו חשבון לא טוב‪ ,‬ואולי עכשיו הגיע זמן הפרעון‪ .‬ולכן ודאי שהנביא‬ ‫הזה לא יאמר לו שהוא יצליח במלחמה ‪ .‬לכן אחאב אומר שמיכיהו שונא אותו‪ ,‬שהרי הוא יראה את‬ ‫המלחמה כעת כעונש על מעשי אחאב בפרק כ'‪ .‬מתוך כל זאת אחאב לא רוצה להזמין את הנביא הזה‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬אנו רואים שהזיהוי של חז"ל שהנביא בפרק כ' הוא גם כן מיכיהו הוא בולט מאוד לעין‪ ,‬וברור‬ ‫שזיהוי זה צודק‪.‬‬ ‫נסיים את השיעור בשאלה פשוטה ‪ -‬מדוע הפרק על כרם נבות מפסיק בין שני פרקים שהנושא שלהם‬ ‫הוא אחד? כפי שאמרנו פרק כ"ב הוא תוצאה של פרק כ'‪ .‬ואמנם עברו שלוש שנים‪ ,‬אך ניתן היה‬ ‫להקדים את הסיפור של כרם נבות למלחמת ארם‪ ,‬ויש להבין מדוע הפרקים סודרו כפי שהם‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה ‪ -‬מעלה אדומים‬