מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים www.ybm.org.il פרק כ"א ( - )2עונשו של אחאב הרב אלחנן סמט נבואת הפור ענות של אליהו נבואתו של אליהו בעקבות ירידתו של אחאב לכרם נבות מתחלקת לשני נושאים ברורים .החלק הראשון בנבואה מתייחס לחטא של אחאב ברצח נבות " -הֲ ָרצַחְ תָ וְגַם י ָָרשְ תָ " [יט] ,והעונש מתאים לתוכחה בחלק זה" :בִּמְ קֹום אֲ שֶׁ ר לָקְ קּו הַ ְכ ָלבִּים אֶׁ ת דַ ם נָבֹות י ָֹלּקּו הַ ְכ ָלבִּים אֶׁ ת דָ מְ ָך גַם אָ תָ ה" [שם]. לעומת זאת החלק השני של התוכחה מתייחס לחטאי אחאב ואיזבל בעבודה זרה ,על כך שהם חטאו והחטיאו את ישראל ללכת אחרי הגילולים .העונש כמו התוכחה מתייחס לכלל הימצאותו של אחאב, ומבשר על הכרתה אכזרית של שושלתו של אחאב [כ-כד]: (כ) ...יַעַ ן הִ תְ מַ כ ְֶּרָך ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה'( :כא) הִ ְננִי מבי מֵ בִ יא אֵ לֶּיָך ָרעָ ה ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֶּריָך ַאחָאב מַ ְשתִ ין בְ ִקיר וְ עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל( :כב) וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן וְ הִ כְ ַרתִ י לְ ְ נְבָ ט ּוכְ בֵ ית בַ עְ שָ א בֶּ ן א ֲִחיָה אֶּ ל הַ כַעַ ס אֲשֶּ ר הִ כְ עַ סְ תָ וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת י ְִׂש ָראֵ ל( :כג) וְ גַם לְ אִ יזֶּבֶּ ל ַאחָאב בָ עִ יר יֹאכְ לּו ִדבֶּ ר ה' לֵאמֹ ר הַ כְ לָבִ ים יֹאכְ לּו אֶּ ת אִ יזֶּבֶּ ל בְ חֵ ל יִזְ ְרעֶּ אל( :כד) הַ מֵ ת לְ ְ הַ כְ לָבִ ים וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם: נבואה זו היא בעלת אותו הסגנון ובעלת אותם המילים ששמענו מפי נביאים אחרים לגבי מלכים אחרים .כך דיבר אחיה השילוני לירבעם בן נבט ,כך דיבר יהוא בן חנני לבעשא ,וכך מדבר אליהו לאחאב .שני התקדימים הללו מוזכרים באמת בנאום של אליהו" :וְנָתַ תִּ י אֶׁ ת בֵּיתְ ָך ְכבֵּית י ָָרבְעָ ם בֶׁן נְבָט ּו ְכבֵּית בַעְ שָ א בֶׁן אֲ חִּ יָה" [כב] .ההכרתה של שושלת בית אחאב נאמרת כהמשך לעונשים הקודמים של השושלת המייסדת של ירבעם ,ושל שושלת בעשא שבאה אחריה. לכאורה לא ברור מדוע דווקא פה נפקד חטא העבודה זרה על אחאב ,הרי בכרם נבות החטא איננו של עבודה זרה! צריך לומר שכרם נבות הוא הקש ששבר את גב הגמל .כלומר הנקודה שבה הוכרע גורל ביתו של אחאב היה רצח נבות וירושת כרמו .זו הייתה הנקודה שבה הוחלט על גורלו הסופי של בית אחאב לאבדון ,ולכן זה המקום לפקוד גם על שאר חטאיו. כמו כן ישנה חוליה מקשרת בין החטאים -איזבל שהשיאה את אחאב לעבוד עבודה זרה ,והיא גם זו שגלגלה את הסיפור בפרק כ"א בענין רצח נבות .ובאמת העונש שלה קשור לשני הצדדים. בין שתי התוכחות של אליהו מצויה תגובתו של אחאב" :הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי ו ַי ֹאמֶׁ ר מָ צָאתִּ י" [כ] .תגובה זו היא אמנם במשמעות של הודאה של אחאב שהוא נתפס בקלקלתו ,אבל אין כאן צער חרטה ותשובה, אלא יש כאן הכרה שאין מנוס מלהודות שהוא נתפס על חם .אחאב אומר שאליהו חיכה לרגע הזה, ואליהו אומר שאכן הוא חיכה לכך .ובאמת לא בחכמתו של אליהו הוא תפס את אחאב 'על חם' ,אלא הקב"ה שלח אותו לאחאב בדיוק כאשר הוא יורד לכרם נבות .כך הכתוב מדגיש" :קּום ֵּרד לִּקְ ַראת ַאחְ ָאב מֶׁ לְֶׁך י ִּשְ ָראֵּ ל אֲ שֶׁ ר בְש ֹמְ רֹון הִּ נֵּה ְבכ ֶֶׁׁרם נָבֹות אֲ שֶׁ ר י ַָרד שָ ם ל ְִּרשְ תֹו" [יח] .הקב"ה מכוון את אליהו להגיע בדיוק לרגע הקריטי של ביצוע הפשע ,שהרי הזכרנו כבר שהרגע של הירידה לכרם מוכיח שאחאב היה בסוד העניינים ,והכל התרחש לרצונו .הרגע של הירידה לכרם הוא שמוכיח זאת. הדו-שיח בין אליהו לאחאב הוא מאוד דחוס .כלומר הרבה אמצעים ישנם בכתוב כדי ליצור דו שיח דרמטי וצפוף מאוד בין אליהו לאחאב .ראשית אין חזרה על כך שאליהו מקיים את צו ה' .ה' ציווה על אליהו לרדת לאחאב ולהוכיח אותו ,ולכן היה מקום לומר" :וירד אליהו אל כרם נבות ויאמר כן לאחאב, 1 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים ויאמר אחאב המצאתני וכו'" .ישנם מקרים רבים בהם התנ"ך מעיד על קיום של הנביא ,אך פה קיום זה חסר לגמרי .מתוך כך מיד אחרי דבר ה' מופיעה תגובתו של אחאב .ה' מצווה את אליהו לרדת לאחאב, התגובה של אחאב נסמכת ישירות אל דבר ה' ,בלי ששמענו שאליהו אכן ביצע את הפקודה .כל זאת כדי לשמור על הרציפות והדרמטיות של המהלך .אם היה כתוב כמו שהצענו לעיל ,היה מתקפח המימד הדרמטי של הדו-שיח .מתוך כך שתגובתו של אחאב" :הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי" נסמכת ללא חציצה לדבר ה' ,אנו יודעים להשלים שדבר ה' הוא בעצם דבר אליהו אל אחאב בכרם נבות -וכעת ואנו שומעים איך אחאב מגיב ישירות על מה שהוא שומע .דבר ה' הופך מיד לדבר אליהו לאחאב ,והתגובה של אחאב באה גם כן מיד. נשים לב כעת לפסוק כ'" :ו ַי ֹאמֶׁ ר ַאחְ ָאב אֶׁ ל אֵּ ִּליָהּו הַ מְ צָאתַ נִּי אֹיְבִּי ו ַי ֹאמֶׁ ר מָ צָאתִּ י י ַעַ ן הִּ תְ מַ כ ְֶׁרָך לַעֲ שֹות הָ ַרע בְעֵּ ינֵּי ה'" .לכאורה לאחר דברי אליהו 'מצאתי' ,היה צריך להיות סוף פסוק -שהרי החצי השני שייך כבר להמשך .בדרך כלל פסוקים בתנ"ך מהווים יחידה תחבירית שלמה ,אך פה יש ערבוב של היחידות כאשר תשובת אליהו מתערבבת יחד עם היחידה הבאה .יש בפסוק זה תשובה של אחאב לנאום הראשון ,תגובה קצרה של אליהו ,וגם תחילתו של הנאום השני .כל זה בפסוק אחד .מתוך כך המשפט הראשון של התוכחה נחצה בין שני פסוקים שונים .נראה שצורת החלוקה הזו גם כן נועדה ליצור הרגשה של רציפות ודרמטיות .אליהו אומר מצאתי ,ומיד מתחיל את הנאום הבא .צורת החלוקה מבטאת מהלך מהיר ומתוח מאוד. נאומי אחיה ,יהוא בן חנני ואליהו נשווה כעת בין הנאומים שהזכרנו לעיל .ראשית נראה את נאום אחיה השילוני לאשת ירבעם המתחזה [יד ,ז-יא]: (ז) לְ כִ י אִ ְמ ִרי לְ י ָָרבְ עָ ם כֹ ה ָאמַ ר ה' אֱֹלהֵ י י ְִׂש ָראֵ ל יַעַ ן אֲשֶּ ר ה ֲִרימֹ תִ יָך ִמתוְֹך הָ עָ ם וָאֶּ תֶּ נְָך נָגִ יד עַ ל עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל( :ח) וָאֶּ ְק ַרע אֶּ ת הַ מַ ְמ ָלכָה ִמבֵ ית ָדוִ ד וָאֶּ תְ נֶּהָ לְָך וְ ֹלא הָ יִיתָ כְ עַ בְ ִדי ָדוִ ד אֲשֶּ ר שָ מַ ר ִמצְ וֹתַ י ַואֲשֶּ ר הָ לְַך ַאח ֲַרי בְ כָל לְ בָ ב ֹו ַלעֲׂשוֹת ַרק הַ יָשָ ר בְ עֵ ינָי( :ט) וַתָ ַרע ַלעֲׂש ֹות ִמכֹ ל אֲשֶּ ר הָ יּו לְ פָ נֶּיָך וַתֵ לְֶּך וַתַ עֲׂשֶּ ה לְ ָך אֱֹלהִ ים אֲחֵ ִרים ּומַ סֵ כוֹת לְ הַ כְ עִ יסֵ נִי וְ אֹ תִ י הִ ְשלַכְ תָ ַאח ֲֵרי ַגּוֶָּך: (י) ָלכֵן הִ ְננִי מֵ בִ יא ָרעָ ה אֶּ ל בֵ ית י ָָרבְ עָ ם וְ הִ כְ ַרתִ י לְ י ָָרבְ עָ ם מַ ְשתִ ין בְ ִקיר עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֵרי בֵ ית י ָָרבְ עָ ם ַכאֲשֶּ ר יְבַ עֵ ר הַ ָגלָל עַ ד תֻּמוֹ( :יא) הַ מֵ ת לְ י ָָרבְ עָ ם בָ עִ יר יֹאכְ לּו הַ כְ לָבִ ים וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם כִ י ה' ִדבֵ ר: נשווה את הדברים לדברי אליהו: יַעַ ן הִ תְ מַ כ ְֶּרָך ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה'( :כא) הִ ְננִי מֵ בִ יא אֵ לֶּיָך ָרעָ ה ּובִ עַ ְרתִ י ַאח ֲֶּריָך וְ הִ כְ ַרתִ י ַאחָאב מַ ְשתִ ין בְ ִקיר וְ עָ צּור וְ עָ זּוב בְ י ְִׂש ָראֵ ל( :כב) וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן נְבָ ט לְ ְ ּוכְ בֵ ית בַ עְ שָ א בֶּ ן א ֲִחיָה אֶּ ל הַ כַעַ ס אֲשֶּ ר הִ כְ עַ סְ תָ וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת י ְִׂש ָראֵ ל( :כג) וְ גַם לְ אִ יזֶּבֶּ ל ִדבֶּ ר ה' ַאחָאב בָ עִ יר יֹאכְ לּו הַ כְ לָבִ ים לֵאמֹ ר הַ כְ לָבִ ים יֹאכְ לּו אֶּ ת אִ יזֶּבֶּ ל בְ חֵ ל יִזְ ְרעֶּ אל( :כד) הַ מֵ ת לְ ְ ַאחָאב אֲשֶּ ר הִ תְ מַ כֵר ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי וְ הַ מֵ ת בַ שָ ֶּדה יֹאכְ לּו עוֹף הַ שָ מָ יִם( :כה) ַרק ֹלא הָ יָה כְ ְ ה' אֲשֶּ ר הֵ סַ תָ ה אֹ ת ֹו אִ יזֶּבֶּ ל ִא ְשתוֹ( :כו) ַויַתְ עֵ ב ְמאֹ ד ָל ֶּלכֶּת ַאח ֲֵרי הַ גִ לֻּלִ ים כְ כֹ ל אֲשֶּ ר עָ ׂשּו הָ אֱמֹ ִרי אֲשֶּ ר הו ִֹריש ה' ִמפְ נֵי בְ נֵי י ְִׂש ָראֵ ל: נמנה את הדימויים: .1ההתחלה זהה ' -יען וכו''. " .2הִּ נְנִּי מֵּ בִּיא ָרעָ ה אֶׁ ל בֵּית י ָָרבְעָ ם" לעומת "הִּ נְנִּי מֵּ בִּיא אֵּ לֶׁיָך ָרעָ ה". .3אחיה אומרּ" :ובִּעַ ְרתִּ י ַאחֲ ֵּרי בֵּית י ָָרבְעָ ם" לעומת דברי אליהוּ" :ובִּעַ ְרתִּ י ַאחֲ ֶׁריָך". 2 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים .4אחיה אומר" :ו ְהִּ כ ְַרתִּ י ְלי ָָרבְעָ ם מַ שְ תִּ ין בְקִּ יר עָ צּור ו ְעָ זּוב ְבי ִּשְ ָראֵּ ל" ,וגם אצל אליהו ישנו ביטוי זהה" :ו ְהִּ כ ְַרתִּ י לְַאחְ ָאב מַ שְ תִּ ין בְקִּ יר ו ְעָ צּור ו ְעָ זּוב ְבי ִּשְ ָראֵּ ל". " .5הַ מֵּ ת ְלי ָָרבְעָ ם בָעִּ יר י ֹאכְלּו הַ ְכ ָלבִּים ו ְהַ מֵּ ת בַשָ דֶׁ ה י ֹאכְלּו עֹוף הַ שָ מָ י ִּם" ,וכמו כן אצל אליהו "הַ מֵּ ת לְַאחְ ָאב בָעִּ יר י ֹאכְלּו הַ ְכ ָלבִּים ו ְהַ מֵּ ת בַשָ דֶׁ ה י ֹאכְלּו עֹוף הַ שָ מָ י ִּם". אם כן ,אנו רואים שהדמיון הוא ממש מילה במילה .נשווה כעת את נאומו של יהוא בן חנני [טז ,א-ג]: (א) ַויְהִ י ְדבַ ר ה' אֶּ ל יֵהּוא בֶּ ן חֲ ָננִי עַ ל בַ עְ שָ א לֵאמֹ ר( :ב) יַעַ ן אֲשֶּ ר ה ֲִרימֹ תִ יָך ִמן הֶּ עָ פָ ר וָאֶּ תֶּ נְָך נָגִ יד עַ ל עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל וַתֵ לְֶּך בְ ֶּד ֶּרְך י ָָרבְ עָ ם וַתַ ח ֲִטא אֶּ ת עַ ִמי י ְִׂש ָראֵ ל לְ הַ כְ עִ יסֵ נִי בְ חַ טֹאתָ ם( :ג) הִ ְננִי מַ בְ עִ יר ַאח ֲֵרי בַ עְ שָ א וְ ַא ֲח ֵרי בֵ ית ֹו וְ נָתַ תִ י אֶּ ת בֵ יתְ ָך כְ בֵ ית י ָָרבְ עָ ם בֶּ ן נְבָ ט: שוב אנו רואים את אותו המבנה ואותם המילים ,וכל זה מוכיח זיקה ברורה בין הנאומים הללו .הדמיון המופלג הזה שמצינו עוד כדוגמתו ,הביא את מבקרי המקרא לטעון טענה פשוטה .לא ייתכן שאליהו דיבר באותם המילים של ירבעם ויהוא בן חנני .ובלשונם של חז"ל ניתן להקשות" :אין שני נביאים מתנבאין בסיגנון אחד" [סנהדרין פט ,א] .יכול להיות שנביאים חוזרים על אותו עיקרון ,אך הסגנון לא חוזר על עצמו .הגמרא בסנהדרין שציטטנו לומדת זאת מהפרק הבא .שם 444נביאים מתנבאים ליהושפט "עֲ לֵּה ו ְי ִּתֵּ ן אֲ דֹנָי ְבי ַד הַ מֶׁ לְֶׁך" [כב ,ו] .יהושפט יודע שאלו לא נביאי אמת בגלל שהיה מקובל אצלו שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד ,וממילא ברור שמדובר בנביאי שקר. אם כן ,עלינו להבין איך יכול להיות ששלושת הנביאים מתנבאים בסגנון דומה .מבקרי המקרא אמרו שיש כאן דבר כללי שעורך הספר הכניס בפי הנביאים .וראיה לכך שנאומו של אליהו לא קשור לחטא נבות ,כמו שאמרנו לעיל .לדידם מישהו מאוחר המציא את הדברים בפי הנביאים -והוא הכניס את אותו הנאום לכל הסיפורים שראינו. כנגד הדברים הללו יש לומר שהתשובה היא שבאמת אליהו משתמש בנאום קודם .אין להקשות כיצד אליהו יודע מה אמר אחיה השלוני ,שהרי ה' אמר לו את המילים הללו .יש כוונה מכוונת לסגנון הזהה של הנאומים כיוון שהם באים בסיטואציה זהה -הכרתת שושלת .זהו נאום קבוע שמודיע שהשולשת עומדת להתחלף בגלל חטאי המלך .מכיוון שהסיטואציות דומות ,לא ייפלא שמשתמשים באותם מילים וביטויים .יתרה מזאת ,ייתכן שלצורך נבואה זהה אליהו משתמש בנאום קודם .ובאמת הפרק לא מסתיר את הזיקה לתוכחות הקודמות ,כמו שרואים בפסוק כ"ב .הנאום עצמו מכיל את ההצבעה על הנאומים הקודמים ,כיוון שאליהו משתמש במטבע נבואי קבוע שמתאים לסיטואציה של הודעה על החלפת שושלת. ניתן להביא עוד כמה דוגמאות של שני נביאים שאומרים דברים זהים .לדוגמה ישעיהו אומר" :ו ְהָ י ָה בְַאחֲ ִּרית הַ יָמִּ ים נָכֹון י ִּהְ י ֶׁה הַ ר בֵּית ה' בְר ֹאש הֶׁ הָ ִּרים וְנִּשָ א מִּ ְגבָעֹות ו ְנָהֲ רּו אֵּ לָיו כָל הַ גֹוי ִּם" [ישעיה ב ,ב], וכך גם מיכה" :ו ְהָ י ָה בְַאחֲ ִּרית הַ יָמִּ ים י ִּהְ י ֶׁה הַ ר בֵּית ה' נָכֹון בְר ֹאש הֶׁ הָ ִּרים וְנִּשָ א הּוא מִּ ְגבָעֹות וְנָהֲ רּו עָ לָיו עַ מִּ ים" [ד ,א] .מה שחז"ל אמרו שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד הכוונה היא לאירועים כמו פרק כ"ב ,שם 444נביאים צועקים במקהלה .חז"ל אומרים שהנביאים לא עומדים בקבוצות אלא כיחידים. אבל מה שבהחלט יכול להיות זה שנביא בדור מסוים מאמץ נבואה ישנה מסיבות שונות .נביאי אמת לא שרים את הנבואה יחד ,אך סיטואציה דומה יכולה להוליד חזרה על נבואה קודמת. זה מה שקורה גם אצלנו .אליהו חוזר על נבואה מדורות קודמים ,בגלל שהנבואה הזו מתאימה מאוד להיאמר עכשיו .מה שאליהו אומר פה לאחאב בכך שהוא משתמש באותו סגנון של אחיה ויהוא בן חנני ,הוא שאחאב איננו שונה מירבעם ובעשא .אליהו לא רוצה רק לבשר על הגורל הזהה ,הוא אומר דברים חריפים יותר -אחאב איננו שונה מהם .לא מקרה הוא הסגנון הזהה ,אלא זהו שימוש מכוון של אליהו בדברי נביאים שקדמוהו כדי למסור מסר בסגנון זה. 3 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים תגובת אחאב לעומת דבר השטן נראה מה קורה לאחאב בעקבות דברי אליהו" :וַי ְהִּ י כִּשְ מ ֹעַ ַאחְ ָאב אֶׁ ת הַ דְ ב ִָּרים הָ אֵּ לֶׁה וַיִּקְ ַרע ְבגָדָ יו וַיָשֶׁ ם שַ ק עַ ל בְשָ רֹו וַיָצֹום וַיִּשְ כַב בַשָ ק וַי ְהַ לְֵּך ַאט" [כז] .יש פה אקט של תשובה ,וזו הפעם הראשונה שאנו רואים דבר כזה אצל אחאב .מעולם הכתוב לא הראה לנו את אחאב בתשובה אמיתית .אמנם בפרק י"ח מצינו אותו משתתף באופן סביל עם העם ,ואמרנו שמסתבר שהוא היה חלק מהמעמד של הר הכרמל ונחל קישון ,אך הכתוב שם לא רוצה שנתרשם יותר מדי מתשובתו של אחאב ,ולכן הוא לא אומר בפירוש האם אחאב השתתף במעמדים הללו באופן אקטיבי .המשמעות של אי אמירת הכתוב היא אמירה לקורא שלא להתפעל יותר מדי ממעשי אחאב .אך פה הכתוב מצייר את אחאב כמצטער ומתחרט בצעדים נוגעים ללב. אם כן ,יש להבין מה קרה לאחאב .כלומר ,אם אחאב רוצה לחזור בתשובה ,למה הוא חיכה עד הרגע הזה .לכאורה כבר ברגע שאליהו תפס את אחאב ואמר לו שהכלבים ילוקו את דמו היה עליו לחזור בתשובה .לא ברור מדוע דווקא הנאום השני הוא זה שגורם לו לחזור בתשובה .לאחר הנאום הראשון אין צער על החטא ,אלא רק על כך שהוא נתפס .אם כן ,עלינו לעמוד על ההתקדמות שהתרחשה מהנאום הראשון של אליהו עד הנאום השני. לכאורה ההסתברות צריכה להיות הפוכה .השטן בספר איוב מבקש לנסותו ,והקב"ה נותן לו אפשרות לנסותו [א ,ט-יב]: (ט) ַויַעַ ן הַ שָ טָ ן אֶּ ת ה' ַויֹאמַ ר הַ ִחנָם י ֵָרא אִ יוֹב אֱֹלהִ ים( :י) הֲֹלא את אַ תָ ה ׂשַ כְ תָ בַ עֲד ֹו ּובְ עַ ד ָארץ( :יא) וְ אּולָם ְשלַח נָא ּומ ְקנֵהּו פָ ַרץ בָ ֶּ בֵ ית ֹו ּובְ עַ ד כָל אֲשֶּ ר ל ֹו ִמסָ בִ יב מַ עֲׂשֵ ה י ָָדיו בֵ ַרכְ תָ ִ י ְָדָך וְ גַע בְ כָל אֲשֶּ ר ל ֹו אִ ם ֹלא עַ ל פָ נֶּיָך יְבָ רֲ ֶּכךָ( :יב) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הִ נֵה כָל אֲשֶּ ר ל ֹו בְ י ֶָּדָך ַרק אֵ לָיו ַאל תִ ְשלַח י ֶָּדָך וַ יֵצֵ א הַ שָ טָ ן מֵ עִ ם פְ נֵי ה': בעקבות המסופר פה איוב נשאר ערום מכל אשר לו [כא-כב]: (כא) ַויֹאמֶּ ר עָ רֹם יָצָ אתִ י ִמבֶּ טֶּ ן אִ ִמי וְ עָ רֹם אָ שּוב שָ מָ ה ה' נָתַ ן וַה' לָקָ ח יְהִ י שֵ ם ה' ְמב ָֹרְך: (כב) בְ כָל זֹאת ֹלא חָ טָ א אִ יוֹב וְ ֹלא נָתַ ן תִ פְ לָה לֵאֹלהִ ים: כך נגמר פרק א' ,במה שנראה ככישלון של השטן .אך ודאי שהוא לא ירפה מטיעונו ,ובאמת בפרק ב' השטן מגיע עם טיעון חדש [ג-ו]: ָארץ אִ יש תָ ם וְ יָשָ ר י ְֵרא (ג) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הֲׂשַ ְמתָ לִ בְ ָך אֶּ ל עַ בְ ִדי אִ יוֹב כִ י אֵ ין כָמֹ הּו בָ ֶּ אֱֹלהִ ים וְ סָ ר מֵ ָרע וְ עֹ ֶּדנּו מַ חֲזִ יק בְ תֻּמָ ת ֹו וַתְ סִ יתֵ נִי ב ֹו לְ בַ לְ ע ֹו ִחנָם( :ד) ַויַעַ ן הַ שָ טָ ן אֶּ ת ה' ַויֹאמַ ר עוֹר בְ עַ ד עוֹר וְ כֹ ל אֲשֶּ ר לָאִ יש יִתֵ ן בְ עַ ד נַפְ שוֹ( :ה) אּולָם ְשלַח נָא י ְָדָך וְ גַע אֶּ ל עַ צְ מ ֹו וְ אֶּ ל בְ ׂשָ ר ֹו אִ ם ֹלא אֶּ ל פָ נֶּיָך יְבָ רֲ ֶּכךָ( :ו) ַויֹאמֶּ ר ה' אֶּ ל הַ שָ טָ ן הִ נ ֹו בְ י ֶָּדָך אַ ְך אֶּ ת נַפְ ש ֹו ְשמֹ ר: השטן אומר שכדי להציל את נפשו אדם מוכן למסור את הכל -רכושו ומשפחתו ,והעיקר שהוא לא ייפגע .הקב"ה נותן לשטן רשות לעשות הכל עקב זאת ,והוא מכה את איוב בשחין רע ,ומהשלב הזה נפתח ספר איוב. לגבינו ,מדברי השטן למדנו שהדבר הקשה ביותר לאדם זה הוא עצמו ,אדם קרוב אצל עצמו .ההבדל בין התוכחה הראשונה של אליהו לתוכחה השניה היא שהראשונה היא חריפה יותר .שהרי התוכחה הראשונה אומרת לאחאב גזר דין קשה ואכזרי באופן אישי .כאן מתייחסים לגופו של אחאב ומבשרים לו מוות לא טבעי ,ומבשרים לו ניבול הגוף ובזיון גדול שהכלבים יילוקו את דמו .בעקבות הדברים הללו אחאב לא חוזר בתשובה ,ולא מתעוררת בו חרטה ,צער או אימה. לעומת זאת גזר הדין השני לא פונה ישירות אל אחאב ,אלא מדבר על השושלת .באופן פרטי מדובר רק על איזבל ,אך כל שאר הדברים מדברים על בית אחאב -בניו ,והדורות שאחריו .אחאב עצמו לא 4 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים מתואר בתוכחה השניה באופן אישי .ובכל זאת דווקא פה אחאב נכנע .אך לכאורה לפי טענתו של השטן דווקא התוכחה הראשונה הייתה צריכה להיות זו שמעוררת אותו לתשובה ,ולא גורלם של אלו שיבואו אחריו. ניתן לענות שהנאום הראשון ריכך את אחאב ,והאפקט המצטבר של שני הנאומים הכריע את אחאב, אך התשובה הזו נראית פשוטה מדי .לכן נראה שהתשובה היא שיש אמת רבה בדברי השטן ,אך רק אמת מוגבלת .השטן איננו דמות עם קרניים ,אלא בספר איוב הוא מייצג את הטענה האנושית המקובלת .רוב האנשים יסכימו עם הטענה שאדם ייתן את הכל בעד נפשו .טענתו של השטן מייצגת את הפקפוק של בני אדם בצדקת איוב ,והפקפוק הזה לא נגמר גם אחרי שעמד בתמימותו לאחר הנסיון הראשון .האנשים מסביב אומרים שכל צדקותו נועדה רק כדי לשמור את עצמו ,ואין בכל זה הוכחה שהוא צדיק אמיתי .זהו פקפוק אנושי שיעלה אצל הרבה בני אדם ,והשטן הוא הפה של האנשים הללו. אך הקב"ה נותן לאדם קרדיט הרבה יותר גדול מזה שהשטן מעניק ,והוא אומר שיש באדם יכולת התעלות רוחנית ודתית ,שהיא מעל ומעבר לכל שיקול אנושי תועלתי .גם כאשר ייגעו באיוב עצמו -גם אז אדם יכול להחזיק בתומתו ולעבוד את ה' באמונה וללא התרסה. ברור שה' צודק בויכוח הזה ,אך ודאי שגם השטן מייצג נסיון אנושי .באמת הנסיון מורה שהרבה בני אדם פועלים כמו שמתאר השטן ,וניתן להביא דוגמאות רבות לאנשים שהעדיפו את עצמם על פני כל מה שסובב אותם .ממילא אנו רואים שזו טענה שהנסיון מצדיק אותה .אך הקב"ה אומר שלא כל אדם הוא כך ,אלא האדם יכול להתעלות מעל הטענה שמעלה השטן .השטן מציג כלל ,ואיוב הוא יוצא מהכלל -וכל אדם יכול להיות יוצא מהכלל .קיימת באדם פוטנציה מעל הנורמה שהשטן מייצג. אם כן גם השטן צודק כיוון שהוא מייצג נורמה ,אך הקב"ה צודק כיוון שיש אנשים שיכולים להתעלות מעל הנורמה .כעת יש לברר לאיזה קבוצה שייך אחאב .אחאב ודאי שייך לעשירון התחתון ולא לעשירון העליון -הרי המשנה בפרק חלק אומרת שאין לו חלק לעולם הבא [סנהדרין י ,ב] .ואם כן ,עדיין לא ברורה פעולתו של אחאב. אחאב כאדם פרטי היה חוטא ,ואשמת עבודה זרה נתלית בו גם אם הוא לא עבד באופן אישי .התנ"ך מספר שמדובר באיש בעל תאווה שיכול להגיע עקב תאווה זו לשפיכות דמים .אך לא ניתן לקחת ממנו את העובדה שהוא היה גדול המלכים שקמו בישראל .כך עולה מהתנ"ך ,ההיסטוריונים ,הארכיאולוגים ומדרשי חז"ל .כוונתנו היא שמדובר במלך הנאמן ביותר לתפקידו לטובתו ולתועלתו של עם ישראל. הוא זה שהצעיד את ממלכת ישראל קדימה יותר מכל מלך ישראל לפניו או אחריו ,ואת הדבר הזה לא ניתן ליטול ממנו. אחאב היה מלך גדול של ממלכה עם עוצמה ,וגם עמרי אביו היה מלך גדול .עמרי כבר ייסד מלוכה עם עוצמה למרות שמלך זמן מועט .לפני עמרי ,ישנו פרק שמספר על ירידת ממלכת ישראל מדחי אל דחי. הממלכה מלאה ברציחות פוליטיות של מלכים שיכורים ,וישנה שרשרת אירועים דרמטיים של איבוד האחריות הלאומית ,והידרדרות לקראת אנרכיה .זה מה שאפיין את התקופה שהחלה במות ירבעם ועד עליית עמרי לשלטון. שושלת עמרי היא שושלת של חוטאים גדולים ,אך מלכים רציניים שדואגים לטובת עם ישראל. הסתירה הזו בדמותו של אחאב ועמרי עניינה מאוד את הרב קוק .זאת מכיון שסתירה בין אדם חוטא בתחום הדתי ,לבין אדם שנאמן לעמו בתחום הלאומי הזכירה כמה דברים המתאימים לדורנו .לכן 'המספד בירושלים' של הרב קוק מתחיל בהספד דווקא על אחאב מלך ישראל [מאמרי הראיה ,עמ' .]44 השושלת של עמרי נמשכה חמשים שנה ומנתה ארבעה מלכים ,כפליים משני השושלות שקדמו לו -הן מצד השנים והן מצד מספר המלכים .אך מעבר לזאת ,בתקופת אחאב אנו רואים שינוי פוליטי רציני. ראשית בין אחאב לבין ממלכת יהודה ישנה ברית שלום וקשרי משפחה .כל זה מצד דרום .אך מצד הצפון יש לנו חידוש ברית ישנה עם צור ,בכך שאחאב נושא את בתו של מלך צידון .מצד אחד זהו 5 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים מעשה רע ,אך יש בזה גם מעשה גדול לטובת עם ישראל -ברית משפחתית עם השכנה מצפון. מבחינה צבאית אחאב עומד במלחמות רציניות .בפרק כ' ראינו שאחאב עומד ומנצח מערכה אחרי מערכה כנגד ארם ,ומחזיר לעם ישראל את הכבוד .הוא נשמע לנבואה ומביא נצחונות לעם ישראל. אם אנו צריכים לבחון את דמותו של אחאב כמלך בהיבט החילוני -מדובר במלך דורש טוב לעמו, בניגוד למלכים שאשמתם בתנ"ך הפוכה .לדוגמה אסא היה מלך צדיק ,אך בדברי הימים מסופר שהוא מזמין את בן הדד מלך ארם להכות את ישראל -זו בגידה לאומית .יכול אדם לדקדק במצוות ובכל זאת לפעול כנגד עמו ,ולעשות מעשים שמשפילים את כבוד ישראל .יש אפשרות לחיות בסתירה -להיות רשע כמו אחאב לשמים ,אך אח לבריות .מצד שני ,יכול להיות אדם שהוא צדיק גדול ,אבל פועל נגד עם ישראל ונגד האינטרסים של העם ,ובכך בוגד בעמו .כמובן שהאידיאל הוא לצרף את שני הדברים, אך הסתירות הללו קיימות. אם כן אחאב הוא לא סתם אדם מושחת ,אלא יש באישיותו יסודות חיוביים ,שקשורים להיותו מלך גדול שטובת עמו נגד עיניו .ראינו בפרק שלנו כיצד אחאב רומס אזרח שעומד בדרכו ,ועל גופו המת הוא יורש את שדהו .אם כן ,אנו רואים שגם בתחום החילוני יש לו מה לשפר .אך בחשבון הכולל מבחינה לאומית אחאב הוא מלך גדול שעושה דברים גדולים למען עם ישראל -ולשם כך הוא רוצה למלוך. התכניות הגדולות של בית עמרי היו לשקם ממלכת ישראל ולהביא לקידומה ,ליצור ממלכה גדולה, מפוארת ויציבה מבחינה פוליטית ,צבאית וכלכלית .ובאמת כל נבואות ההכרתה של השושלות ניתנו כבר למלך הראשון בשושלת .אחיה השילוני אמר את נבואתו לאשת ירבעם עוד בחיי ירבעם .אותו הדבר לגבי נבואת יהוא בן חנני ,שניתנה כבר לבעשא ביחס לדור הבא .אחאב אומר לעצמו שאמנם עמרי אביו היה חוטא גדול ,אך לא בא נביא לבשר על הכרתת השושלת .אחאב מפרש שכל זה מתרחש בגלל המאמצים של עמרי לשקם את הממלכה .בעשא היה מלך שהיה גם רשע לשמים וגם לא הביא תועלת לעם ישראל .לעמרי יש צד דים טובים ,ולכן לא בא אליו נביא .וגם לאחאב בנו ,לא בא נביא עד שלוש שנים לפני מותו .פירוש הדבר לפי אחאב הוא שכוונותיו וכוונת עמרי אביו רצויות .עד כדי כך שנותנים הזדמנות לבית הזה ,ולא מכריתים אותו מיד כמו השושלות הקודמות. כל זה נכון עד לכרם נבות .פה מגיע אליהו ומזכיר באזניו של אחאב את התקדימים של ירבעם ובעשא, ובאותן המילים ממש הוא מוסיף את נבואתו על הכרתת בית אחאב בזמן הקרוב .פירושו של דבר שכל מה שנבנה פה זו עוד אפיזודה חסרת משמעות בתולדות ישראל .כמו האפיזודה של ירבעם ובעשא, וכמו שהם הוכרתו ולא נותר שריד -כך יהיה גם לשושלת הזו .פירוש הדבר הוא מכה אנושה מבחינת הדבר שבו אחאב הצטיין ושאף לגדולות. אחאב מבליג על העונש האישי שהוא מקבל .אך כאשר אומרים לו שכל מה שהוא בנה וכל מפעל חייו ילך לטמיון ,והוא יהיה עוד שושלת קטנה וחסרת משמעות ברצף הסוער של דברי הימים של מלכות ישראל -דבר זה מצער מאוד את אחאב וגורם לו להיכנע לפני ה' .יכול להיות שהגורל האישי שלו מעניין אותו פחות ממאמציו ההיסטוריים שהוא משקיע למען הקמת בית מלוכה גדול .כל הדברים הללו נאמרים לטובת אחאב ,כיוון שכאן מתגלה יסוד שהשטן טעה בדבריו .יש פה תפיסה רוממה ביחסו של אחאב למלוכה וביחס לישראל .אחאב מצטער יותר על הכרתת שושלתו ממה שהוא מצטער על גופו שלו. סיכום מלכות אחאב באמצע הסיפור של כרם נבות אנו מוצאים סיכום של ממלכת אחאב [כה-כו]: 6 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים ַאחָאב אֲשֶּ ר הִ תְ מַ כֵר ַלעֲׂשוֹת הָ ַרע בְ עֵ ינֵי ה' אֲשֶּ ר הֵ סַ תָ ה אֹ ת ֹו אִ יזֶּבֶּ ל אִ ְשתוֹ: (כה) ַרק ֹלא הָ יָה כְ ְ (כו) ַויַתְ עֵ ב ְמאֹ ד ָל ֶּלכֶּת ַאח ֲֵרי הַ גִ לֻּלִ ים כְ כֹ ל אֲשֶּ ר עָ ׂשּו הָ אֱמֹ ִרי אֲשֶּ ר הו ִֹריש ה' ִמפְ נֵי בְ נֵי י ְִׂש ָראֵ ל: לכאורה דבר זה הוא תמוה ביותר ,ולא ברור מדוע הדברים נכנסו באמצע סיפור .תופעה דומה ישנה בספר שמואל א' .אחרי מלחמת מכמש הגדולה נגד פלשתים נאמר [שמואל א יד ,מז-נא]: (מז) וְ שָ אּול ָלכַד הַ ְמלּוכָה עַ ל י ְִׂש ָראֵ ל וַיִ לָחֶּ ם סָ בִ יב בְ כָל אֹ יְבָ יו בְ מוָֹאב ּובִ בְ נֵי עַ מוֹן ּובֶּ אֱדוֹם ּובְ מַ לְ כֵי צוֹבָ ה ּובַ פְ לִ ְשתִ ים ּובְ כֹ ל אֲשֶּ ר יִפְ נֶּה י ְַר ִשיעַ ( :מח) ַויַעַ ׂש חַ יִל ַויְַך אֶּ ת עֲמָ לֵק ַויַצֵ ל אֶּ ת י ְִׂש ָראֵ ל ִמיַד שֹסֵ הּו( :מט) וַיִ הְ יּו בְ נֵי שָ אּול י ֹונָתָ ן וְ י ְִשוִ י ּומַ לְ כִ י שּועַ וְ שֵ ם ְשתֵ י בְ נֹ תָ יו שֵ ם הַ בְ כִ ָירה מֵ ַרב וְ שֵ ם הַ ְקטַ נָה ִמיכַל( :נ) וְ שֵ ם אֵ שֶּ ת שָ אּול א ֲִחינֹ עַ ם בַ ת א ֲִחימָ עַ ץ וְ שֵ ם ׂשַ ר צְ בָ א ֹו אֲבִ ינֵר בֶּ ן נֵר דוֹד שָ אּול( :נא) וְ ִקיש אֲבִ י שָ אּול וְ נֵר אֲבִ י ַאבְ נֵר בֶּ ן אֲבִ יאֵ ל: אלו גם פסוקי סיכום של מלחמות שאול ,וגם המלחמות שהוא עתיד לערוך ,כגון מלחמת עמלק, כתובות כבר פה .אך שאול עדיין נמצא באמצע מלכותו ,ואם כן לא ברור מה הפסוקים הללו עושים פה, הרי ישנם עוד שנים רבות עד ששאול ימות. התשובה היא שהתנ"ך מסכם את מלכותו של מלך לא תמיד כאשר הוא מת .אם יש במלכותו צדדים לכאן ולכאן ,כלומר שהוא עושה מהפך או שינוי באמצע ימי מלכותו ,אזי קו פרשת המים הוא מקום טוב לסיכום .שאול המלך הטוב והצדיק סיים את הקריירה בסוף פרק י"ד .מכאן והלאה הוא הולך הלוך וירוד .שאול חוטא במלחמת עמלק ונגזר שתינטל מלכותו ,והיא ניטלת לאט לאט .כל חייו של שאול מתמקדים במחלת רדיפה נגד דוד ,וזה כבר שאול החוטא. הנקודה האחרונה החיובית במלכותו של שאול היא המלחמה בפלשתים בפרק י"ד .כאשר מגיעים לסיום המחלחמה הזו עושים סיכום חיובי של מלכותו והמלחמות שהוא הצליח בהם .זאת מכיוון שפרק ט"ו מביא אותנו כבר לירידה הגדולה של שאול .לא היה מתאים לכתוב את הסיכום החיובי הזה כאשר שאול מת בגלבוע .ובכן הסיכום הזה הוא הסיכום של החצי הטוב של שאול .מכאן ואילך אין מקום לסיכום חיובי ,ולכן באמצע ימי שאול נכנס הסיכום החיובי. אצל אחאב הסיכום השלילי חייב להינתן במקום שבו השלילה מגיעה לשיאה ,ומשם מתחיל להיווצר חיוב .החיוב באחאב מופיע בשני מקומות -ראשית בפרק שלנו בכך שהוא נכנע לפני ה' ,והפעם השניה היא במותו בסוף פרק כ"ב .יש במותו גבורת נפש גדולה .הוא פצוע במלחמה ובכל זאת מסרב להתפנות .למרות שדמו זב -אחאב נותר עומד במרכבה עד הערב ,כדי לא לגרום למנוסה של החיילים. לכן היה זה מאוד לא במקום אם במותו של אחאב ,במעשה הגבורה שלו ,היו כותבים את הפסוקים שמופיעים אצלנוַ " :רק ֹלא הָ י ָה כְַאחְ ָאב אֲ שֶׁ ר הִּ תְ מַ כֵּר לַעֲ שֹות הָ ַרע בְעֵּ ינֵּי ה'" [כה] .אחאב מת מות גבורה מתוך אחריות של מלך ,שנבעה מאחריותו לעם ישראל ולתפקידו המלכותי .אחרי מוות כזה לא ניתן לכתוב שהוא היה מלך רע .במקום זאת נאמר" :וְי ֶׁתֶׁ ר דִּ ב ְֵּרי ַאחְ ָאב וְכָל אֲ שֶׁ ר עָ שָ ה ּובֵּית הַ שֵּ ן אֲ שֶׁ ר ָבנָה וְכָל הֶׁ עָ ִּרים אֲ שֶׁ ר ָבנָה הֲ לֹוא הֵּ ם כְתּובִּים עַ ל סֵּ פֶׁר דִּ ב ְֵּרי הַ יָמִּ ים לְמַ ְלכֵּי י ִּשְ ָראֵּ ל" [כב ,לט] .פה מתואר אחאב בונה הערים ומפתח הארץ .סיכום זה נצמד למות הגבורה שלו בשדה הקרב -וכך מתאים ,כיוון ש לא ניתן לכתוב פה את הדברים הנוראים של פרק כ"א .כמו כן לא ניתן לכתוב את הדברים בסוף פרק כ"א -כיוון שהוא נכנע שם לפני ה' .לכן המקום המתאים ביותר לפסוקים הללו הוא בנקודה שאחאב נמצא בשיא השפל .זהו תהליך הפוך משאול ,שם מסכמים את החיוב במלכותו לפני שהיא מתחילה לרדת .אצל אחאב נותנים את הסיכום השלילי בטרם הוא מתחיל לעלות. 7 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים תשובתו של אחאב השאלה האחרונה שיש לדון בפרק זה ,היא האם תשובתו של אחאב היא כנה ואמיתית .אנו רואים שהקב"ה מתפעל מהתשובה של אחאב ,ומפנה לכך את תשומת ליבו של אליהו" :הֲ ָראִּ יתָ כִּי נִּ ְכנַע ַאחְ ָאב מִּ לְפָ נָי" [כט] .למרות זאת הפרשנים מעוררים את הספק שהצגנו בצורה שונה ,ומבררים האם מדובר בתשובה מיראה או תשובה מאהבה .כלומר האם תשובתו של אחאב היא בגלל מהפך פנימי עמוק שנבע מכך שהוא רוצה לשנות את כל חייו ,או שהאיום בעונש נורא מבחינה אישית ושושלתית מאיים עליו -והוא קורע בעקבות כך את בגדיו .יש הבדל גדול בין הסוגים הללו. הגמרא בקידושין אמרת שאדם שמקדש את אשה על דעת שהוא צדיק ,אפילו אם הוא רשע גמור היא מקודשת -שמא הרהר בתשובה [קידושין מט ,ב] .פירוש הדבר שאדם יכול בהרהור אחד לשנות את כל דרך חייו ,ועל ידי תשובה של הברקה הוא יכול להיהפך מרשע גמור לצדיק גמור .אם כן אנו רואים שניתן להיעשות צדיק ברגע אחד ,ויש לברר האם זה מה שקרה לאחאב. ראשית אנו רואים שהעונש נשאר על כנו ,אלא שהוא נדחה לדור הבא .דבר זה מלמד שלא מדובר בתשובה גמורה ,אחרת הקב"ה היה צריך למחול על חטאיו .שנית בפרק כ"ב אחאב לא נראה כבעל תשובה בדרך ההתנהגות שלו .שלישית תיאור התשובה עצמו נראה חסר" :וַיִּקְ ַרע ְבגָדָ יו וַיָשֶׁ ם שַ ק עַ ל בְשָ רֹו וַיָצֹום וַיִּשְ כַב בַשָ ק וַי ְהַ לְֵּך ַאט" [כז] .זו תשובה בשתיקה וללא מילים .ודאי שאחאב מצטער ,אבל חסרות פה מילים .הרמב"ם כותב שמה שנחוץ בשביל התשובה הוא וידוי ,ובאמת כך אנו מוצאים כך אצל כל החוזרים בתשובה הגדולים שבתנ"ך .הרב סולובייצ'יק מסביר שההוצאה מהכח אל הפועל במילים היא תנאי בתשובה ,ודבר זה לא קיים אצל אחאב. כניעה היא רמה נמוכה של תשובה .זו הרכנת ראש של מי שמבין שהקב"ה מעליו ויכול להעניש אותו. אמנם זו גם תשובה ,אך ברמה ירודה .ישנם כמה מלכים שנכנעים לפני ה' ,אך הם מוסיפים לכך קריאה לקב"ה .כניעה לכשעצמה תמיד מלווה במשהו שנשמע באוזן ,ולא רק במראה העין .הקב"ה מדגיש את העובדה הזו ואומר לאליהו רק "הראית" ,כיוון שאין מה לשמוע ,אלא רק לראות. אם כן ,לא צריך לראות בתשובתו של אחאב מהפך גמור ,אלא יש לראות בה את מה שיש בה .יש בה כפיפת ראש של מלך תקיף לפני ה' .יש פה הכרה ביכולת ה' ואדנותו ,וצער של אחאב על כך שהוא התעמת עם הקב"ה .הוא מצטער על כך שהוא הגיע למצב הזה ,וזה הרבה מאוד .גם הביקורת של יונה ביחס לאנשי נינוה היא שתשובתם שנתקבלה לא הייתה תשובה גמורה ,אלא "תשובה של רמיות" [ירושלמי תענית ב ,א] .הם חוזרים בגלל הפחד ולא בגלל שינוי פנימי ,והתשובה שיונה מקבל היא שגם תשובה כזו היא דרגה .לא כל אדם זוכה אפילו לתשובה כזו .לכן ישנה סליחה שאמנם לא מבטלת את כל העונש ,אלא דוחה אותו לדור הבא. הסליחה לא מבטלת את העונש האישי של אחאב על ליקוק דמו על ידי הכלבים ,כיוון שהוא לא חזר על כך בתשובה .אך הפורענות של הכרתת השושלת שבגללה נכנע אחאב נדחתה .ובאמת הפרק הבא מתחיל" :וַיֵּשְ בּו שָ ֹלש שָ נִּים אֵּ ין מִּ לְחָ מָ ה בֵּין אֲ ָרם ּובֵּין י ִּשְ ָראֵּ ל" [כב ,א] .מבחינת המסורה פסוק זה הוא סיום של פרשת נבות ,ומשמעות הדבר היא ששקט זה הוא חלק מהארכה שקיבל אחאב .לא רק שדחו את הפורענות לימי בנו ,אלא גם עכשיו נותנים לו שנים של שקט עד שתבוא הפורענות שלו .את העונש על החטא הזה אחאב צריך לשלם ,כיוון שזה מעשה אישי שלו ,והוא לא חזר על כך בתשובה .אך גם העונש הזה נדחה בשלוש שנים .כלומר ,אחאב קיבל ארכה גם לגבי העונש האישי. אם כן ,הנבואה ניצחה את המלך .מלך גודל ואכזר ,כפף את ראשו ונכנע לפני הקב"ה .אמנם לא בתשובה מלאה ,אך בכל זאת יש פה כיפוף ראש .דבר זה הוא כל כך משמעותי ,עד שהקב"ה משתף בכך את אליהו הנביא .גם מלך גדול שליבו כאבן לא מחל על כבודו ,ולא סירב לתביעה האלוקית להצטער על מה שהוא עשה .ובלשון חז"ל" :תשובתו של אחאב קיבלתי ותשובתכם איני מקבל" [פסיקתא דרב כהנא כד] .תשובת אחאב היא לא מלאה ,ובכל זאת הקב"ה מקבל אותה. 8 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים מלכים א' -סוכם ע"י תלמידים פרק כ"ב ,המלחמה עם בן הדד נמשיך כעת לפרק כ"ב .בפרק כ' נערכו שתי מלחמות קשות בין אחאב לבין בן-הדד ,וכעת מסופר על מלחמה נוספת [ב-ד]: ְהּודה אֶּ ל מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל( :ג) ַויֹאמֶּ ר מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל ישית ַוי ֵֶּרד יְהוֹשָ פָ ט מֶּ לְֶּך י ָ (ב) ַויְהִ י בַ שָ נָה הַ ְשלִ ִ אֶּ ל עֲבָ ָדיו הַ י ְַדעְ תֶּ ם כִ י לָנּו ָרמֹ ת גִ לְ עָ ד ַו ֲאנ ְַחנּו מַ ְח ִשים ִמקַ חַ ת אֹ תָ ּה ִמיַד מֶּ לְֶּך א ֲָרם( :ד) ַויֹאמֶּ ר אֶּ ל יְהוֹשָ פָ ט הֲתֵ לְֵך אִ תִ י ל ִַמלְ חָ מָ ה ָרמֹ ת גִ לְ עָ ד ַויֹאמֶּ ר יְהוֹשָ פָ ט אֶּ ל מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל כָמ ֹונִי כָמוָֹך כְ עַ ִמי כְ עַ מֶּ ָך כְ סּוסַ י כְ סּוסֶּ יָך: הסיפור הזה הוא המשך של פרק כ' ,למרות ששלוש שנים עברו באמצע .השאלה היא על אלו שלוש שנים מדובר .יש אומרים שהכוונה היא שמלחמה זו אירעה שלוש שנים אחרי כרם נבות ,וישנם פרשנים האומרים שהכוונה היא לשלוש שנים שעברו מאז המלחמה השניה נגד ארם. המלחמה בפרק כ"ב היא בגלל הפרת הסכם השלום .בפרק כ' בן הדד התחייב להחזיר את השטחים המוחזקים ,כיוון שהוא נוצח .והנה בן הדד התחייב להחזיר את הערים הללו -אך "אֲ שֶׁ ר פִּ יהֶׁ ם דִּ בֶׁר שָ ו ְא ו ִּימִּ ינָם י ְמִּ ין שָ קֶׁ ר" [תהלים קמד ,ח] ,וכאשר צריך לממש את הברית ,בן-הדד לא מחזיר את העיר החשובה רמות גלעד .זו עיר ששולטת על הרבה מאוד מעבר הירדן המזרחי ,והיא לא מושבת לעם ישראל .בעקבות כך אחאב רוצה לצאת למלחמה עם ארם. יוצא שהמלחמה בפרק כ"ב היא תולדה של חטאו שך אחאב בפרק כ' -כריתת ברית השלום עם בן הדד .כעת אחאב מבין מה השווי של חוזה שלום עם ארם .אם כן פרק כ"ב הוא המשך היסטורי של פרק כ' ,כיוון שהדמויות הראשיות הם זהות -אחאב מלך ישראל כנגד בן-הדד מלך ארם .אך ישנה עוד דמות שחורזת את שני הפרקים -מיכיהו בן נמלה .חז"ל בסדר עולם רבה אומרים שהוא הנביא שפועל לאורך פרק כ' .עיון בפרק כ' מגלה בבירור שכל ההופעות של נביא הם של אדם אחד ,למרות שהכינויים מתחלפים .השינוי בכינויים נובע מנקודת התצפית של זה שעומד מול הנביא ,ולא בגלל שינוי בזהות הנביא .פה אנו מגלים שהנביא הוא מיכיהו בן נמלה. ההוכחה לכך היא דברי אחאב ליהושפט" :ו ַי ֹאמֶׁ ר מֶׁ לְֶׁך י ִּשְ ָראֵּ ל אֶׁ ל י ְהֹושָ פָ ט עֹוד אִּ יש אֶׁ חָ ד לִּדְ ר ֹש אֶׁ ת ה' מֵּ א ֹתֹו ו ַאֲ נִּי שְ נֵּאתִּ יו כִּי ֹלא י ִּתְ נַבֵּא עָ לַי טֹוב כִּי אִּ ם ָרע" [ח] .מבחינת הקורא לא ברור מדוע יש פה שנאה, ומה מקורה .אך אם הנביא הזה הוא אותו נביא שמופיע בפרק כ' ,הפסוק הזה הוא מובן .שהרי הפרק שם נגמר בפסוקים קשים [כ ,מב-מג]: (מב) ַויֹאמֶּ ר אֵ לָיו כֹ ה ָאמַ ר ה' יַעַ ן ִשל ְַחתָ אֶּ ת אִ יש חֶּ ְר ִמי ִמיָד וְ הָ יְתָ ה נַפְ ְשָך תַ חַ ת נַפְ ש ֹו וְ עַ ְמָך תַ חַ ת עַ מוֹ( :מג) ַו ֵילְֶּך מֶּ לְֶּך י ְִׂש ָראֵ ל עַ ל בֵ ית ֹו סַ ר וְ זָעֵ ף ַו ָיבֹא ש ְֹמר ֹונָה: אחאב יודע שעם הנביא מיכיהו יש לו חשבון לא טוב ,ואולי עכשיו הגיע זמן הפרעון .ולכן ודאי שהנביא הזה לא יאמר לו שהוא יצליח במלחמה .לכן אחאב אומר שמיכיהו שונא אותו ,שהרי הוא יראה את המלחמה כעת כעונש על מעשי אחאב בפרק כ' .מתוך כל זאת אחאב לא רוצה להזמין את הנביא הזה. אם כן ,אנו רואים שהזיהוי של חז"ל שהנביא בפרק כ' הוא גם כן מיכיהו הוא בולט מאוד לעין ,וברור שזיהוי זה צודק. נסיים את השיעור בשאלה פשוטה -מדוע הפרק על כרם נבות מפסיק בין שני פרקים שהנושא שלהם הוא אחד? כפי שאמרנו פרק כ"ב הוא תוצאה של פרק כ' .ואמנם עברו שלוש שנים ,אך ניתן היה להקדים את הסיפור של כרם נבות למלחמת ארם ,ויש להבין מדוע הפרקים סודרו כפי שהם. 4 כל הזכויות שמורות לישיבת ברכת משה -מעלה אדומים
© Copyright 2024