‫‪ 11.2.2015‬וו גליון מס ‪348‬‬ ‫שער הנגב‬ ‫"‪ ...‬הגיאה נערה קטנה יורדת‬ ‫ובאש כלניות לוהט הגיא‪"...‬‬ ‫(נתן אלתרמן) וו עשור לדרום אדום‬ ‫הידעתם? עשר עובדות על 'דרום אדום' וו עמ' ‪9 9 7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פני העוטף‪ :‬אנחנו והתקשורת‪ .‬אלמוג בוקר על שער הנגב וו עמ' ‪9 10‬‬ ‫הדרך‬ ‫לפני כעשור קיימנו תהליך אסטרטגי‪ ,‬שבעקבותיו מיקדנו‬ ‫את החשיבות והמרכזיות של תחומי החוסן הקהילתי‬ ‫והצמיחה הדמוגרפית‪ .‬אשתקד‪ ,‬השקנו תהליך נוסף‪,‬‬ ‫שהחל במיפוי הנושאים בהם בקשנו להתמקד בשנים‬ ‫הקרובות‪ .‬באביב שעבר תושבי המועצה היו שותפים‬ ‫למפגשים בישובים ולשיח אינטרנטי‪ ,‬בהובלת מנהלי‬ ‫המחלקות והגופים האזוריים‪ ,‬בהם התעשרנו בתובנות‪,‬‬ ‫ברעיונות ובהצעות מעשיות‪.‬‬ ‫אירועי הקיץ עכבו אותנו עד לשבועות האחרונים‪,‬‬ ‫בהם חזרנו במלוא המרץ לבחון את מפת חיינו ואת‬ ‫‪04‬‬ ‫וו עובדים על זה‬ ‫‪07‬‬ ‫וו נראה עשר‬ ‫‪10‬‬ ‫וו מדברים מהשטח‬ ‫חידוש התהליך האסטרטגי‬ ‫בשער הנגב‬ ‫פסטיבל "דרום אדום"‪:‬‬ ‫עובדות ומספרים‬ ‫מתוך וו‬ ‫"ממים של קיבוצניקים"‬ ‫שלומות‪ ,‬אלון‬ ‫השלכות "צוק איתן"‪ :‬על‬ ‫המסך ובסקרים‬ ‫‪15‬‬ ‫וו אשת הברזל‬ ‫עדי בן ארי ב"ישראמן אילת"‬ ‫‪11.2.15‬‬ ‫‪9‬בפתח הדברים‬ ‫האתגרים האזרחיים שנרצה להתמודד עימם‪ .‬בסוף‬ ‫ינואר נערך כנס התנעה מחדש בהובלתו של המטה‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬בו התכנסו אנשי המועצה‪ ,‬נציגי המליאה‪,‬‬ ‫ממלאי תפקידים בישובים ונציגי ציבור‪ .‬בכנס ובפגישות‬ ‫שיתקיימו בעקבותיו‪ ,‬אנו מגדירים את היעדים והצעדים‬ ‫הנדרשים בתחומי קהילה ורווחה‪ ,‬חינוך ותרבות‪ ,‬תכנון‬ ‫ובינוי‪ ,‬כלכלה‪ ,‬שירותים מוניציפאליים ותקשורת פנימית‪.‬‬ ‫קביעת יעדים ארוכי טווח ומשמעותיים דורשת מאיתנו‬ ‫לאתר את דרך המלך‪ ,‬את שביל האמצע‪ ,‬החכם‬ ‫והיעיל‪:‬‬ ‫עלינו למצוא את האיזון בין פיתוח מתחדש‪ ,‬שמעודד‬ ‫חשיבה שמשוחררת מעכבות העבר לבין המשכיות‬ ‫הקיים‪ ,‬שעמלנו שלושה דורות בכדי להשיג אותו‪.‬‬ ‫ראוי שראשנו יהיה בשמים ורגלינו באדמה‪ :‬ניגע במהויות‬ ‫חיינו‪ ,‬במשמעות שנרצה לצקת בהן‪ ,‬לצד מיקוד העשייה‬ ‫שלנו בעוגנים יציבים ומעשיים‪.‬‬ ‫עלינו לקדם את השקיפות‪ ,‬השיתוף במידע ובידע‪ ,‬תוך‬ ‫שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובמגע אנושי‬ ‫מתמיד‪ ,‬זאת מבלי לחטוא בחדירה מופרזת לפרטיות‪.‬‬ ‫כבני אדם שמתקשים להכיל את מורכבות החיים וחוסר‬ ‫הסדר שבהם‪ ,‬אנחנו מבקשים ‪ -‬בצדק ‪ -‬לייצר לעצמנו‬ ‫תבניות מחשבה ופעולה אחידות אך אל לנו לזנוח‬ ‫את הגיוון‪ ,‬את עיקרון "אלף הפרחים שיפרחו"‪ ,‬הרעיון‬ ‫שמייפה את עולמנו הנפשי‪ ,‬החברתי והפיזי‪.‬‬ ‫דרישות המדינה וציפיות התושבים והישובים‪ ,‬מביאות את‬ ‫המועצה לקחת אחריות על תחומים נרחבים; משימתנו‬ ‫הינה לממש מגמה זו תוך חיזוק ההנהגות ביישובים‪,‬‬ ‫שנובע משאיפתנו לשמור על איתנות הניהול המקומי‬ ‫של החיים בכפר הישראלי‪.‬‬ ‫‪ 06‬וו מבט מעודד וו עודד פלוט‬ ‫‪ 13‬וו שעת כושר וו נבות מילוא‬ ‫‪ 15‬וו הוגה הכפר וו ישי שוסטר‬ ‫עורכת‪ :‬דקלה קיי ‪ 054-6434374 ,077-9802240‬וו פקס‪ 08-6613330 :‬וו דוא"ל‪ [email protected] :‬וו עריכה לשונית‪ :‬יונתן שטרסברג וו עריכה גרפית‪' :‬הסטודיו של ליאורה' ‪050-7869698‬‬ ‫חברי מערכת‪ :‬עודד פלוט‪ ,‬סיימון תמיר‪ ,‬אמנון גולץ‪ ,‬יונתן שטרסברג‪ ,‬טל שוורץ‪ ,‬חיים חרמוני‪ ,‬טל דורות‪ ,‬מיכל שבן‪-‬קוצר‪ ,‬סיון בלנק‪ ,‬דפנה סיבוני‬ ‫בשער‪ :‬פריחה ביער שוקדה‪ .‬צילום‪ :‬עומר צדיקביץ'‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪03‬‬ ‫דקלה קיי‬ ‫חדשות‬ ‫אנרגיה מתחדשת וו התהליך‬ ‫האסטרטגי‪ ,‬שנקטע במהלך‬ ‫מבצע “צוק איתן”‪ ,‬הותנע מחדש‬ ‫במפגש בין יומיים של צוותי‬ ‫החשיבה והעבודה‬ ‫נפתלי סיון‪ ,‬המטה האסטרטגי‪“ :‬בתחילת‬ ‫‪ 2014‬פתחה המועצה בתהליך אסטרטגי‬ ‫שמטרתו הגדרת יעדי המועצה לשנים‬ ‫הבאות‪ ,‬הסדרת מערכת היחסים וחלוקת‬ ‫התפקידים בהתנהלות מועצה‪-‬ישוב‪-‬‬ ‫תושב‪ ,‬והתאמת המערכת המועצתית וסל‬ ‫השירותים לצרכי הישובים והתושבים‪.‬‬ ‫בחודשי מרץ ואפריל היו מפגשי ציבור‬ ‫בכל אחד מ‪ 11-‬יישובי המועצה ובמשך‬ ‫חודש יוני נפתחה תוכנה אינטרנטית בה‬ ‫התושבים יכלו להציע הצעות וסוגיות‬ ‫לטיפול‪ .‬ואז הגיע מבצע “צוק איתן”‬ ‫שקטע את המשך התהליך‪ .‬בחודש נובמבר‬ ‫התחלנו להשקיע מאמץ בחשיבה איך‬ ‫“מחשבים מסלול מחדש”‪ .‬הגענו למסקנה‬ ‫שצריך לאסוף את האנשים שמרכיבים את‬ ‫הצוותים המקצועיים ליומיים מרוכזים כדי‬ ‫לחדש אנרגיה ולהתניע את התהליך מחדש‪,‬‬ ‫כשכל צוות יעסוק במיפוי הנושאים שלו‪,‬‬ ‫גיבוש הסוגיות המרכזיות‪ ,‬תעדוף הנושאים‬ ‫ותחילת עבודה‪.‬‬ ‫כ‪ 60-‬איש השתתפו בהרצאות ובעבודת‬ ‫הצוותים‪ .‬כל המשתתפים גילו התגייסות‬ ‫ומחויבות ראויות לציון‪ .‬העבודה הייתה‬ ‫לא רק נעימה אלא גם אפקטיבית ומהנה‪.‬‬ ‫אווירת שיתוף פעולה ופרגון הדדי שררה‬ ‫במשך היומיים‪ .‬אפשר לציין בסיפוק שכל‬ ‫המטרות הושגו‪ .‬מכאן והלאה הצוותים‬ ‫המקצועיים ימשיכו להיפגש עד חודש‬ ‫אפריל‪ ,‬שלב בו נתחיל להתכנס לסיכומים‬ ‫אמנות או נמות וו סערה‬ ‫בתערוכה “כוחה של מילה”‬ ‫שהוצגה במכללת ספיר‬ ‫בתמונה וו צוותי העבודה בעיצומו של תהליך‪ .‬צילום וו עומר צדיקביץ'‬ ‫והחלטות וקיום כנס תושבים לסיכום‬ ‫התהליך‪ .‬חשוב לציין שחברת “פילת” מלווה‬ ‫אותנו בייעוץ מקצועי לאורך כל הדרך”‪.‬‬ ‫שלום‪ ,‬חבר וו ניסן צורי‪,‬‬ ‫ממייסדי ניר עם‪ ,‬הלך לעולמו‬ ‫בדצמבר האחרון הלך לעולמו ניסן צורי‪,‬‬ ‫חבר קיבוץ ניר עם‪ .‬בן ‪ 99‬היה במותו‪,‬‬ ‫ממקימי ומוותיקי הקיבוץ והמועצה‪ .‬יגאל‬ ‫כהן‪ ,‬חבר קיבוץ ניר עם והעורך המיתולוגי‬ ‫של עיתון המועצה מספר עליו‪“ :‬אין פרק‬ ‫בשרשרת האירועים ההיסטוריים השזורה‬ ‫בתולדות הקיבוץ אשר ניסן אינו מהווה‬ ‫בו דמות דומיננטית ומרכזית; החל מגילוי‬ ‫המים בניר עם‪ ,‬ביטחון היישוב‪ ,‬החקלאות‬ ‫הענפה‪ ,‬פיתוח הנגב וההתיישבות בו‪ ,‬פיתוח‬ ‫התעשייה‪ ,‬צעדיה הראשונים של המועצה‬ ‫האזורית‪ ,‬פעילות בתנועה‪ ,‬מעורבות בולטת‬ ‫ועשירה בחיי התרבות והחברה בקיבוץ‪,‬‬ ‫ולצד כל אלה שלל תפקידי מפתח במגוון‬ ‫תפקידים מרכזיים אותם מילא במשך‬ ‫השנים”‪ .‬לפני שנתיים שכל ניסן את בתו‬ ‫מתנ”ס ארנון מפעיל סדרה של פעולות בחגים תחת הכותרת “שבתות תרבות בקהילה”‪.‬‬ ‫האירוע הראשון התקיים ביום שבת‪ ,24.01.15 ,‬בכפר עזה‪ :‬הפנינג לקראת ט”ו בשבט‪,‬‬ ‫במהלכו חנכה הקהילה את משק הילדים המחודש‪ .‬ההפנינג הוא תוצר של חשיבה‪ ‬משותפת‬ ‫של המועצה‪ ,‬אשכול חינוך פנאי וקהילה‪ ,‬חברת ‘יוצרים עם הטבע’‪ ,‬צוות תרבות כפר עזה‬ ‫וגרעין “אבוקדו”‪ .‬נוצר אירוע המותאם לקהילה‪ ,‬מחובר לרעיון שחברי הגרעין רצו להביא‬ ‫וללוח השנה העברי‪ .‬חשוב לציין כי במהלך החודשים הקרובים תתקיים בכל אחד מיישובי‬ ‫צילום‪ :‬אביב קוץ‬ ‫‬ ‫המועצה פעילות תרבות במסגרת ‘שבת תרבות לקהילה’‪.‬‬ ‫‪04‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫זיווה ונכדו בועז בתאונת דרכים‪ ,‬ולמרות‬ ‫הכאב המשיך לתפקד ולפעול במרץ‪ ,‬עד‬ ‫שסימני הגיל ניכרו בו‪ .‬בנותיו‪ ,‬ניניו ונכדיו‬ ‫ספדו לו‪ ,‬וחסרונו ניכר בין שבילי הקיבוץ‬ ‫ובלבם של כל מכריו‪.‬‬ ‫אבירי העוטף וו בטקס אבירי‬ ‫איכות השלטון ‪ 2014‬זכתה‬ ‫מועצת שער הנגב באות החוסן‬ ‫הלאומי‬ ‫בחודש שעבר נערך באודיטוריום מכללת‬ ‫ספיר טקס אבירי איכות השלטון‪ .‬הטקס‬ ‫נערך במהלך כנס ישראל‪-‬שדרות לחברה‪,‬‬ ‫ומועצת שער הנגב זכתה‪ ,‬יחד עם מועצת חוף‬ ‫אשקלון‪ ,‬שדות נגב‪ ,‬אשכול והעיר שדרות‬ ‫באות אביר איכות השלטון בקטגוריית‬ ‫חוסן לאומי לשנת ‪ .2014‬מנימוקי הוועדה‬ ‫לאיכות השלטון‪“ :‬האות ניתן כהוקרה על‬ ‫התנהלותם של תושבי המועצה‪ ,‬עובדיה‬ ‫ונבחרי הציבור העומדים בראשה‪ ,‬אשר‬ ‫בקיץ האחרון ניצבו שוב‪ ‬בחזית הלחימה‬ ‫של מדינת ישראל במהלך מבצע “צוק‬ ‫איתן”‪ ,‬תחת התקפה קשה הן מהאוויר והן‬ ‫מהיבשה‪ ,‬באחריות‪ ,‬בסולידריות ובערבות‬ ‫הדדית‪ .‬תושבי‪ ‬המועצה ועובדיה מלמדים‬ ‫אותנו מהם כוח עמידה‪ ,‬רעות וציונות‬ ‫ובמסירותם למדינת ישראל ולערכיה הם‬ ‫משמשים מופת לכל אזרחי המדינה”‪.‬‬ ‫התערוכה “כוחה של מילה”‪ ,‬שהוצגה‬ ‫במכללת ספיר‪ ,‬עוררה הדים רבים‪.‬‬ ‫ביקורת קשה נאמרה בכלי התקשורת‬ ‫בעניין החמסות עליהן נכתב “אטבח אל‬ ‫יהוד”‪“ ,‬דאעש” ועוד‪ .‬סטודנטים ומבקרים‬ ‫בתערוכה אף טענו שסרט שהוצג בה‬ ‫פוגע ברגשותיהם הדתיים‪ .‬אזרח שהופיע‬ ‫בתערוכה עורר מהומה כשמחה נגד‬ ‫היצירות המוצגות וטען שיש בהם משום‬ ‫פגיעה בהרוגי צוק איתן‪ .‬בהמשך נכתבה‬ ‫ביקורת קשה גם ברשתות החברתיות‪ ,‬נגד‬ ‫המכללה ואפילו כנגד ראש המועצה‪ ,‬אלון‬ ‫שוסטר‪ ,‬מה שהוביל לחקירה משטרתית‬ ‫בנושא ואף לצו הרחקה בעקבות איומים‪.‬‬ ‫עמרי ידלין‪ ,‬נשיא המכללה‪“ :‬אחרי שערכנו‬ ‫בנושא שיחות ארוכות עם סטודנטים שחשו‬ ‫פגועים‪ ,‬ולאחר שהבנו את עומק הפגיעה‪,‬‬ ‫החלטנו להסיר את הסרט מהתערוכה עד‬ ‫שנקיים דיון מעמיק בפורום משותף של‬ ‫מרצים עובדים וסטודנטים‪ .‬מי שירצה‬ ‫לצפות בסרט באופן אישי יוכל לבקש זאת‬ ‫במיוחד‪...‬אני מאד מקווה שהשיח הפתוח‬ ‫שמתנהל בנושאים הללו ימשיך ושהקהילה‬ ‫שלנו תצא מחוזקת ממנו”‪ .‬עוד בנושא‬ ‫האמנות במדיה ניתן לקרוא במאמרו‬ ‫של סיימון תמיר‪ ,‬דובר המכללה‪ ,‬במדור‬ ‫“דעות” בגיליון זה‪.‬‬ ‫ספר נבחרים ברחבי הארץ‪ .‬במסגרת‬ ‫התוכנית תלמידות מגמת המחול בכיתות‬ ‫י”א‪-‬י”ב לומדות קטעים מתוך הרפרטואר‬ ‫המקצועי של להקת המחול ורטיגו (אותן‬ ‫יצרה הכוריאוגרפית והמנהלת האמנותית‬ ‫של להקת המחול ורטיגו‪ ,‬נעה ורטהיים)‪ .‬הן‬ ‫נפגשות עם אלון קרניאל‪ ,‬רקדן בלהקה‬ ‫המדריך אותן ומכינות פרויקט עמו יופיעו‪.‬‬ ‫לאחרונה הוצג הפרויקט עליו עמלו הבנות‬ ‫מול הקהל הרחב במרכז סוזן דלל‪.‬‬ ‫אפרת קינן‪ ,‬מנהלת אולפן למחול “שער‬ ‫הנגב”‪ ,‬שמחה מאד על ההזדמנות להיות‬ ‫חלק מהפרויקט‪ ,‬שלדבריה‪ ,‬מעניק לבנות‬ ‫התנסות מצוינת עם הטובים שברקדני‬ ‫ישראל‪ .‬נעה טננבוים‪ ,‬תלמידת י”ב הרוקדת‬ ‫באולפן למחול שער הנגב‪“ :‬הצטרפתי‬ ‫לאולפן בכיתה א’ ומאז ועד היום זה הבית‬ ‫השני שלי‪ ,‬ולפעמים אפילו הבית הראשון‪.‬‬ ‫באזור זה הרווי מתח‪ ,‬התרבות והאמנות‬ ‫הכרחיים כדי לשמור על שפיות‪ .‬העבודה‬ ‫האינטנסיבית באולפן מפתחת יכולת‬ ‫התמודדות עם אתגרים‪ ,‬חשיבת יצירתית‪,‬‬ ‫יצירה משותפת‪ ,‬פתיחות והתנסויות‬ ‫חדשות”‪.‬‬ ‫דלתות מסתובבות וו חילופי‬ ‫גברי בישובים‬ ‫אבי קדוש‪ ,‬חבר ניר עם‪ ,‬סיים תפקידו‬ ‫כמנהל קהילה‪/‬מזכיר בגבים ובנחל עוז;‬ ‫ד”ר נחמי פז‪ ,‬תושב ההרחבה בכפר עזה‪,‬‬ ‫הנרקוד? וו תלמידות האולפן‬ ‫למחול שער הנגב השתתפו‬ ‫בפרויקט “תלמידים רוקדים‬ ‫ורטיגו” בערב חגיגי ומיוחד‬ ‫במרכז סוזן דלל‬ ‫שנה למותו‬ ‫זו השנה הראשונה בה משתתף האולפן‬ ‫למחול שער הנגב בתוכנית “תלמידים‬ ‫רוקדים ורטיגו”‪ ,‬בה מארחת להקת המחול‬ ‫“ורטיגו” על הבמה תלמידי מחול מבתי‬ ‫"על רגישות ונחישות‬ ‫בתמונה וו תלמידות האולפן למחול שער הנגב‪ .‬צילום וו סתיו בסודו‬ ‫פרש לגמלאות מתפקידו הממושך כמנכ”ל‬ ‫מכללת ספיר; יו”ר חדש לשותפות ‪– 2000‬‬ ‫שחר בלקין מברור חיל במקום אודי צורי‪.‬‬ ‫יו”ר חדש לכפר עזה – את צביקה רמות‬ ‫החליף ניר מאיר‪ ,‬שממשיך בתפקידו זה גם‬ ‫בניר עם‪.‬‬ ‫זהר שפר להב‪ ,‬בת נחל עוז‪ ,‬שעברה לא‬ ‫מכבר להרחבה בגבים‪ ,‬נבחרה למנהל‬ ‫האגודה הקהילתית בגבים ותפעל לצד עמי‬ ‫דבש‪ ,‬מזכיר הקבוץ‪.‬‬ ‫נשים הולכות רחוק וו‬ ‫מנהיגות הקהילות היהודיות‬ ‫מ‪ 25-‬מדינות בעולם הגיעו‬ ‫למפגש עם תושבי עוטף עזה‬ ‫ב – ‪ 20‬בינואר הגיעו לישראל ‪200‬‬ ‫במלאת שנה לפטירתו של ראש הממשלה לשעבר‪ ,‬אריק שרון‪ ,‬נערכה אזכרה בגבעת‬ ‫הכלניות בהשתתפות נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס‪ ,‬נציגי ציבור ומבקרים רבים‪.‬‬ ‫בנו של אריק‪ ,‬גלעד שרון‪ ,‬ספד לו בנאום מרגש‪ .‬מדבריו‪:‬‬ ‫מנהיגות ויצו מ‪ 25 -‬מדינות מרחבי העולם‪,‬‬ ‫ביניהן‪ :‬ארה”ב‪ ,‬בריטניה‪ ,‬אוסטרליה‪,‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬מקסיקו ועוד‪ .‬הן הגיעו לאסיפת‬ ‫הנציגות השנתית של ארגון ויצו וביקרו‬ ‫ביישובי הדרום ועוטף עזה‪ ,‬כדי ללמוד‬ ‫מקרוב על הצרכים של האוכלוסייה לאחר‬ ‫“צוק איתן” ובכדי לאשר פרויקטים של ויצו‬ ‫לתמיכה ושיקום ילדים ונוער בדגש על‬ ‫ילדים בסיכון‪ .‬במהלך המבצע התארחו בכל‬ ‫כפרי הנוער של ויצו ברחבי הארץ מאות‬ ‫משפחות מהדרום‪ ,‬זאת בזכות תמיכתן‬ ‫של פדרציות ויצו בעולם‪ .‬נציגות ויצו‪,‬‬ ‫בראשותה של פרופ’ רבקה לזובסקי‪ ,‬יו”ר‬ ‫הנהלת ויצו העולמית ביקרה בכפר עזה‪,‬‬ ‫שכל תושביו התארחו בכפר הנוער “ויצו‬ ‫ניר העמק” בצפון‪ .‬טקס הוקרה מיוחד נערך‬ ‫בהשתתפות תושבי המקום וראש המועצה‬ ‫אלון שוסטר‪.‬‬ ‫לא לאלימות וו סדנה לזיהוי‬ ‫והתמודדות עם אלימות בין בני‬ ‫זוג התקיימה ביוזמת המחלקה‬ ‫לשירותים חברתיים במועצה‬ ‫היחידה‬ ‫לטיפול‬ ‫ומניעת‬ ‫אלימות‬ ‫במשפחה במחלקה לשירותים חברתיים‬ ‫במועצה‪ ,‬בהנחייתה של חנה טל‪ ,‬יזמה‬ ‫והפיקה סדנה לממלאי תפקידים (מנהלי‬ ‫קהילות‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬חינוך וצוותי‬ ‫מרפאות) ומטפלים בנושא התמודדות עם‬ ‫אלימות אינטימית בין בני זוג‪ .‬אביטל ניר‪,‬‬ ‫מנהלת היחידה‪“ :‬עסקנו בזיהוי‪ ,‬התמודדות‬ ‫ושיתופי פעולה למתן סיוע ראשוני‪ ,‬השמת‬ ‫גבולות והפנייה לקבלת עזרה לכל אחד‬ ‫מבני הזוג ובני המשפחה‪ .‬בסדנה שמענו‬ ‫אישה צעירה ומרשימה‪ ,‬מטפלת בעצמה‬ ‫מצפון תל אביב‪ ,‬על שהותה עם שתי‬ ‫בנותיה במקלט לנשים מוכות‪ ,‬הרצאה של‬ ‫מומחית בתחום על אלימות אינטימית ודנו‬ ‫בקבוצות בדרכי ההתמודדות ובשיתופי‬ ‫פעולה”‪ .‬אביטל מספרת כי על סדר היום‬ ‫עלה הצורך להמשך עבודת מניעה ומיגור‬ ‫תופעת האלימות וביסוס הכלים לטיפול‬ ‫בישובים‪.‬‬ ‫סיבוב הופעות וו בפסטיבל‬ ‫הסרטים שיתקיים החודש בסן‬ ‫דייגו יוצגו ארבעה סרטים מבית‬ ‫שער הנגב‬ ‫שלושה סרטים נבחרו לייצג את שער‬ ‫הנגב ואת “ספיר” בפסטיבל הסרטים של‬ ‫סן דייגו שיתקיים החודש‪ :‬סרטה של רונית‬ ‫איפרגן “חיים על הגבול”‪ ,‬שילווה בהרצאה‬ ‫שלה על הסרט ועל החיים בשער הנגב; שני‬ ‫סרטים של תלמידי תיכון שער הנגב‪ :‬ספיר‬ ‫חג’בי ויובל גבאי בסרט “לצאת מהקופסא”‪,‬‬ ‫ואירית טאראסולה ומיכל אלעד בסרט‪:‬‬ ‫“‪ , ”with love‬ובנוסף נבחר סרט אנימציה‬ ‫של עופר בכור‪ ,‬בוגר ספיר‪“ :‬ארנבונים”‪.‬‬ ‫החיבור עם פסטיבל הקולנוע בסן דייגו‬ ‫מובל ומתוקצב ע”י שותפות ביחד שער‬ ‫הנגב סן דייגו‪.‬‬ ‫קשוח היה אבי‪ ,‬ורק רגישותו התחרתה בקשיחותו‪ .‬מי שעמד מולו בשדה הקרב‪ ,‬פחות‬ ‫הבחין ברגישות‪ ,‬אבל הוא‪ ,‬כששב הביתה נשא את המטען על ליבו‪“ .‬הוא חזר שונה”‬ ‫אמרה אמי כשחזר ממלחמת ששת הימים‪ .‬ניצחונותיו והתהילה עמה חזר‪ ,‬לא הקהו את‬ ‫המועקה שחש למראה כל ההרג והשכול‪ ,‬למראה גורלם של חיילי דביזיה שש המצרית‬ ‫ודביזיה שתיים שהשמיד‪ ,‬הוא לא נותר אדיש לגורלו המר של האויב‪“.‬לומדים לחזור‬ ‫להרגלים הישנים‪ ,‬אבל פניך‪ ,‬נערי‪ ,‬נותרו שונים” ‪ //‬דוד עתיד"‬ ‫לפני כשבועיים נחנכה המשאבה המשוחזרת בבאר באתר הראשונים שבקיבוץ רוחמה‪ .‬את‬ ‫השחזור יזם והוביל רן חדוותי‪ ,‬מהמועצה לשימור אתרים‪ ,‬בשיתוף עם רותי גולץ‪ ,‬מנהלת‬ ‫האתר‪ ,‬ובסיוע אגף מורשת במשרד ראש הממשלה‪ ,‬קיבוץ רוחמה והמועצה‪ .‬המבקרים‬ ‫באתר יכולים לצפות בהליך שאיבת המים כפי שהתנהל בבאר לפני קרוב למאה שנה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬עומר צדיקביץ'‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪05‬‬ ‫דקלה קיי‬ ‫הציון‪ :‬עשר‬ ‫ביטחון ופלילים‬ ‫בתמונה וו‬ ‫חי מייזלס‬ ‫ומתנדבי‬ ‫המתמיד‬ ‫מוא"ז זבולון‪.‬‬ ‫צילום וו יהודה‬ ‫אהרוני‬ ‫‪ 9‬סוגרים שנה‬ ‫שנה הלכה‪ ,‬שנה באה‪ ,‬אני כפיי ארימה‬ ‫כי זה מה שהשוטר אמר לעשות‪ .‬מחלקת‬ ‫הביטחון בשער הנגב סוגרת שנה‬ ‫מוצלחת‪ ,‬עם אחוזי פשיעה שנמצאים‬ ‫במגמת ירידה‪ .‬בסך הכול‪ ,‬מספר יהודה‬ ‫אהרוני‪ ,‬השוטר הקהילתי‪ ,‬חלה ירידה‬ ‫משמעותית באירועי פשיעה בין ‪ 2013‬ל‬ ‫– ‪ .2014‬בשנה הקודמת נרשמה מגמת‬ ‫עליה קלה במקרי הפשיעה‪ ,‬ובתגובה‬ ‫הוגברו הסיורים‪ ,‬הפעילויות והנוכחות‬ ‫בשטח‪ ,‬מה שהוכח כאפקטיבי‪ .‬נמשכת‬ ‫העבודה מול נציגי היישובים להגברת‬ ‫מערך המיגון ואמצעי הבטיחות‪,‬‬ ‫העברת מידע לרבש”צים בכל הקשור‬ ‫למיפוי עברות “און ליין” וכן הגברת‬ ‫שיתופי הפעולה עם גורמים נוספים‬ ‫בכל חזיתות הלחימה בפשע‪ :‬סיירת‬ ‫ירוקה‪ ,‬קק”ל‪ ,‬מקורות ועוד‪.‬‬ ‫‪ 9‬אירועי החודש‬ ‫• ביום השני של השנה האזרחית‬ ‫החדשה‪ ,‬התעורר אזרח מיכיני וגילה‬ ‫שהעדר שלו‪ ,‬ובו ‪ 120‬כבשים‪ ,‬נגנב‬ ‫כולו‪ .‬הוזנק מסוק לאוויר‪ ,‬צוות מתמיד‬ ‫ומרחב כפרי לכיש בפיקודו של חי‬ ‫מייזלס גיששו אחר עקבות העדר‪.‬‬ ‫בבירור התגלה שהשער נפתח על ידי‬ ‫גורם לא ידוע‪ ,‬הכבשים הובלו אחר‬ ‫כבוד עד לאזור יושיביה‪ ,‬שם חיכו להם‬ ‫מכוניות להעמסה‪ .‬חלק הועמסו‪55 ,‬‬ ‫כבשים הוחזרו לבעליהן ושתיים‪ ,‬אין‬ ‫דרך נעימה לומר‪ ,‬נטרפו על ידי תנים‬ ‫או זאבים בשטח‪.‬‬ ‫• באחד הימים התקבלה קריאה‬ ‫מזוג שנתקע עם הרכב באזור‬ ‫‪9‬מבט מעודד‬ ‫השמש הפציעה‪ ,‬הגבעות הוריקו והתכסו מרבדי כלניות‪ .‬פסטיבל "דרום אדום" נמצא בעיצומו‪.‬‬ ‫לכבוד חגיגות העשור‪ ,‬לפניכם עשר עובדות על הפסטיבל‪:‬‬ ‫עמית לבקוב ודקלה קיי‬ ‫צילום‪ :‬רפי בביאן‬ ‫סימן מסחרי ‪ -‬שם הפסטיבל והלוגו‬ ‫נרשמו כסימן מסחרי‪ ,‬והם היום אחד‬ ‫מהנכסים החשובים ביותר של העמותה‪.‬‬ ‫זהו אחד הפסטיבלים הבודדים בארץ‬ ‫שרשום כסימן מסחרי‪.‬‬ ‫השקמה‪ .‬מדובר בזוג מהמרכז שיצא‬ ‫לטייל בבתרונות רוחמה‪ ,‬איבד את‬ ‫דרכו ושקע בבוץ‪ .‬באחת בצהריים‬ ‫התקבלה הבקשה לחילוץ‪ ,‬אבל למרות‬ ‫החיפושים האינטנסיביים לא נמצאו‬ ‫המטיילים‪ .‬הישועה הגיעה מצביקה‬ ‫מהחווה‪ ,‬שהצטרף לחיפושים ועמד עם‬ ‫המטיילים בקשר טלפוני‪ .‬בסופו של‬ ‫דבר הציע צביקה לזוג לצעוד לעבר‬ ‫הכביש הקרוב‪ ,‬ואסף אותם מהמקום‬ ‫אליו הגיעו‪.‬‬ ‫• במהלך אחת השבתות נערך סיור‬ ‫של צוות המתמיד באזור שבין ברור‬ ‫חיל לרוחמה‪ .‬הצוות הבחין בשער‬ ‫פתוח של שטח מרעה השייך לניר‬ ‫עם‪ ,‬שעקבות של פרות יוצאות ממנו‪.‬‬ ‫נערך גישוש עצמאי בשטח‪ ,‬ובסופו‬ ‫נמצאו האבדות כשהן רועות בשלווה‬ ‫ולא ממהרות לחזור הביתה‪ .‬במאמץ‬ ‫רב תוך לחץ פיזי מתון הוחזרו הפרות‬ ‫לשטח והשער נסגר‪ .‬האחראי ההמום‬ ‫קיבל דיווח לאחר מעשה‪.‬‬ ‫• השבתות היפות מושכות מטיילים‬ ‫רבים‪ ,‬וביניהם גם רוכבי טרקטורונים‬ ‫ושאר כלי רכב לנסיעה בשטח שחודרים‬ ‫– אם מחוסר ידיעה ואם בכוונה –‬ ‫לשטחים חקלאיים‪ ,‬וגורמים לנזק‪.‬‬ ‫באחת השבתות האחרונות התפזרו‬ ‫ניידות המתמיד בשטחים‪ ,‬יצרו נוכחות‬ ‫ו”בולטות” בשטח‪ .‬הדבר גרם להרתעה‪,‬‬ ‫בתקווה שבעתיד הנזקים לא יחזרו על‬ ‫עצמם‪.‬‬ ‫• בדורות התרחשה החודש פריצה‬ ‫באור יום‪ ,‬וטרם נתפסו חשודים‬ ‫במעשה‪ .‬עונת המטיילים‪ ,‬כאמור‪ ,‬החלה‬ ‫ועמה הפריצות לרכבים‪ .‬שלושה רכבים‬ ‫שחנו בכניסה לקיבוץ רוחמה נפרצו‬ ‫באחת השבתות‪ .‬המלצה למטיילים‪:‬‬ ‫לא להשאיר תיקים ודברי ערך במקום‬ ‫בולט ברכב‪.‬‬ ‫• בסיס מתנדבי מג”ב מחוז זבולון‬ ‫הגיעו לסיור בשער הנגב‪ .‬הם טיילו‬ ‫התייחס בבוז אל חתיכות הנייר וסירב לשתף איתן פעולה‪.‬‬ ‫לא וויתרתי‪ ,‬וקיימתי חיים מקבילים בין העולם הדיגיטאלי‬ ‫לעולם הפתקולוגי‪ .‬עד שהגיע היום‪ ,‬בו התגלתה לי‬ ‫"הפתק הקובע"‬ ‫הבחירות בפתח‪ ,‬וכל המועמדים מתרוצצים בין הערוצים‬ ‫כדי לשכנע אותנו איזה פתק הכי נכון לשלשל לקלפי‪.‬‬ ‫זו הזדמנות בשבילי להביא בפניכם ווידוי אישי‪ ,‬הקשור‬ ‫לפתקים‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬אני מודה‪ :‬הייתי משועבד לפיסות הנייר המרובעות‬ ‫והצבעוניות האלה‪ .‬במשך שנים פיתחתי בהן תלות‬ ‫מוחלטת‪ .‬בכל בוקר הייתי בוחר פתק קטן מתוך מבחר‬ ‫הגוונים שבקופסה‪ ,‬מנקז אליו את כל המשימות היומיות‪,‬‬ ‫ומכניס אותו אחר כבוד לכיס החולצה יחד עם עט תואם‪.‬‬ ‫מכאן היה יומי מכוון כל כולו למטרה אחת‪ :‬למחוק את‬ ‫המשימות עד בוא הליל‪ .‬היתה לי תכלית‪ ,‬היתה לי מסגרת‪,‬‬ ‫ותחושה חמימה של בטחון ושליטה אפפה אותי בכל אשר‬ ‫אלך‪.‬‬ ‫אלא שעם התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬השיטה הזאת נעשתה‬ ‫בעייתית‪ .‬האאוטלוק‪ ,‬שתפס פיקוד על סדר היום שלי‪,‬‬ ‫‪06‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫אפליקציית פתקי הממו בטלפון הנייד‪ :‬פתקים אלקטרוניים‪,‬‬ ‫במגוון של צבעי פסטל מרהיבים‪ ,‬שניתן למלא‪ ,‬לערוך‬ ‫ולמחוק בלחיצות מקלדת קלות ומהירות‪ .‬וכך‪ ,‬לאחר‬ ‫באזור‪ ,‬קיבלו הסבר על ההתארגנות‬ ‫והאירועים ב”צוק איתן”‪ ,‬ביקרו ב”חץ‬ ‫השחור” וערכו תצפית‪ .‬חשוב לציין כי‬ ‫מתנדבי המתמיד של המועצה האזורית‬ ‫זבולון היו בין המתנדבים שהגיעו‬ ‫לתגבר את צוות המתמיד שלנו בתקופת‬ ‫“צוק איתן”‪.‬‬ ‫אריק שרון ‪ -‬מותו של אריק שרון ז"ל‪,‬‬ ‫בצמידות לתחילת הפסטיבל‪ ,‬חיזק את‬ ‫הקשר לפריחה‪ .‬מבצע הלוויה נקרא‬ ‫"מבצע כלניות" ו"גבעת לילי"‪ ,‬עליה‬ ‫נקבר אריק שרון‪ ,‬שינתה את שמה‬ ‫באופן רשמי ל"גבעת הכלניות"‪ .‬יש אומרים שבחירת‬ ‫השם קשורה גם להצלחת דרום אדום‪ .‬בכל אופן‪,‬‬ ‫במהלך הפסטיבל‪ ,‬הגבעה והקבר הם אחד האתרים‬ ‫המטויילים ביותר‪.‬‬ ‫‪ 9‬ביטחון‬ ‫בעוד אנחנו מתכוננים לבחירות‪,‬‬ ‫הדיונים בעניין מרכיבי הביטחון‬ ‫ממשיכים כסדרם‪ .‬לאחרונה סוכם על‬ ‫הקמת גדר אינדוקטיבית‪ ,‬המתריעה על‬ ‫נגיעה בה‪ ,‬החל מחוף אשקלון ועד כרם‬ ‫שלום‪“ .‬זה המכשול שראשי המועצות‬ ‫מחכים לו”‪ ,‬אומר אייל חג’בי‪ ,‬קב”ט‬ ‫המועצה‪“ .‬זה כרגע נמצא בשלב התכנון‬ ‫אבל מדובר במכשול שיעצור איום של‬ ‫מנהרות”‪.‬‬ ‫עשרות שנים של פנקסנות קטנה ומטריפה‪ ,‬נפרדתי‬ ‫ממרובעי הנייר המוכרים והטובים‪.‬‬ ‫אם להודות על האמת‪ ,‬לפתע נפתח בפני עולם שלם‪ .‬אני‬ ‫מתכוון לעולם האופנה‪ .‬הבנתי שאני יכול להרשות לעצמי‬ ‫ללבוש חולצות ללא כיסים‪ .‬הפכתי ללקוח פוטנציאלי של‬ ‫רשתות שלמות‪ ,‬שקודם לא הייתי אופציה עבורן‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הפסקתי להיתקל במבטים הנבוכים של אנשים שרומזים לי‬ ‫להסתכל על החולצה‪ ,‬על מנת לגלות ששוב יש לי כתם דיו‬ ‫כחול באזור החזה‪ ,‬שאין שום סיכוי שהוא ירד בכביסה‪.‬‬ ‫כיום אפשר להגיד שאני אדם חופשי‪ .‬אין כיסים‪ ,‬אין עטים‪,‬‬ ‫אין כתמים‪ .‬אבל‪ ,‬אני חייב להתוודות שלא השתחררתי‬ ‫לחלוטין‪ .‬מעת לעת‪ ,‬כשאני נתקל במשימה שאני ממש לא‬ ‫רוצה לשכוח‪ ,‬אני מאתר בסביבה פתק נייר צבעוני ויפה‪,‬‬ ‫רושם אותה לעצמי ומתמלא שוב באותה תחושה חמימה‬ ‫ומוכרת של בטחון ושליטה‪.‬‬ ‫ואם נחזור לבחירות‪ ,‬אז יש לי הצהרה‪ .‬אם בעתיד תשונה‬ ‫שיטת ההצבעה‪ ,‬ונעבור להצבעה אלקטרונית כמו במדינות‬ ‫אחרות‪ ,‬אני אדרוש לקיים את זכותי האזרחית האלמנטרית‪:‬‬ ‫לבחור מאחורי הפרגוד פתק נייר ולשלשל אותו לקלפי‪ .‬על‬ ‫זה אני לא מוותר‪.‬‬ ‫עודד פלוט‪ ,‬מנכ"ל המועצה‬ ‫פקוק אדום ‪ -‬יש אומרים‬ ‫ששם הפסטיבל נובע מהעובדה‬ ‫שבאפליקציית הניווט ‪ WAZE‬כל‬ ‫כבישי האזור נצבעים באדום של‬ ‫עומסים‪ .‬וברצינות‪ ,‬קיימים סופי שבוע‬ ‫בהם מגיעים לכאן כ‪ 100,000-‬מבקרים‪.‬‬ ‫למרות שהעמותה ומשטרת התנועה עושים כל‬ ‫שביכולתם לצמצם את הפקקים עדיין יש תנועה אדירה‬ ‫שלא ניתן להתמודד עימה‪.‬‬ ‫אנשים שוכחים שגם בדרך לחרמון לאחר שיורד שלג‬ ‫יש פקקים‪ ,‬גם שחוזרים מהצפון וגם כל בוקר בדרך‬ ‫למרכז‪ .‬גם לנו מותר!‬ ‫אדום בחו"ל ‪ -‬בשנת ‪ 2014‬הוצג‬ ‫לראשונה פסטיבל "דרום אדום" בדוכן‬ ‫הישראלי ביריד התיירות היוקרתי‬ ‫‪ ITB‬בברלין‪ .‬הפסטיבל הוצג לסוכנים‬ ‫ומקבלי החלטות שהתלהבו מהפריחה‬ ‫המיוחדת‪ .‬זו הפעם הראשונה שהפסטיבל משווק‬ ‫בחו"ל‪ ,‬ואולי בעתיד יהפוך למוקד לתיירות נכנסת‪.‬‬ ‫גאווה מקומית ‪ -‬בשנותיו הראשונות‪,‬‬ ‫הפסטיבל נולד ונוהל בהתנדבות בביתם‬ ‫של ורד ואופיר ליבשטיין מקיבוץ כפר‬ ‫עזה אשר יצרו תנועה של מתנדבים‬ ‫מכל האזור ואת תחילת המסורת‬ ‫"פסטיבל דרום אדום"‪ ,‬המוגדר כאן כחג מקומי‪.‬‬ ‫הכי גדול ‪ -‬פסטיבל דרום אדום‬ ‫הוא פסטיבל התיירות הכפרית הגדול‬ ‫ביותר בארץ‪ ,‬עם למעלה מ‪300,000-‬‬ ‫מטיילים במהלך חודש פברואר בלבד!‬ ‫אין עוד פסטיבל כפרי בארץ שמתקרב‬ ‫למספרים אלו‪.‬‬ ‫הפרח של המדינה ‪ -‬במהלך ‪2014‬‬ ‫נערכה לראשונה תחרות הפרח של‬ ‫המדינה מטעם החברה להגנת הטבע‪.‬‬ ‫בעזרת תושבי האזור ואוהדי הפסטיבל‪,‬‬ ‫נבחרה הכלנית לפרח של המדינה‬ ‫ונתנה את האות לתחילת חגיגות דרום אדום‪.‬‬ ‫מרעה ‪ -‬קיים קשר הדוק בין המרעה‬ ‫לבין פריחת הכלניות‪ .‬הכבשים אוכלות‬ ‫את העשבייה הגבוהה שמסתירה את‬ ‫השמש לכלניות‪ ,‬מהדקות את הקרקע‬ ‫ומאפשרות להן לפרוח במרבדים‪.‬‬ ‫המרעה מתואם מידי שנה בין משרד החקלאות‬ ‫למועצות ולקק"ל‪.‬‬ ‫נאום הכלניות ‪ -‬פסטיבל דרום אדום‬ ‫עשה היסטוריה וייזכר לדורות בזכות‬ ‫אזכורו בנאום הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ‬ ‫במהלך מבצע "צוק איתן"‪ .‬בנאומו‬ ‫הבטיח הרמטכ"ל שעוד נחגוג את‬ ‫"דרום אדום"‪ ,‬במובן החיובי של המילה‪ .‬אין ספק שהוא‬ ‫צדק‪" :‬יש פה קיץ חם‪ ,‬הסתיו יבוא אחריו‪ .‬הגשם ישטוף‬ ‫את אבק הטנקים‪ .‬השדות יוריקו‪ ,‬ו'דרום אדום'‪ ,‬במובן‬ ‫החיובי של המילה‪ ,‬של כלניות‪ ,‬פרחים ויציבות‪ ,‬יהיו‬ ‫פה‪ ,‬ויהיו פה להרבה מאוד שנים קדימה"‬ ‫צבע אדום ‪ -‬קופירייטרים ואנשי‬ ‫שיווק רבים המליצו לנו לשנות את‬ ‫השם "דרום אדום"‪ ,‬בטענה שהוא‬ ‫יותר מדי מזוהה עם אזעקת "צבע‬ ‫אדום"‪ .‬אבל אי אפשר לנתק את האזור‬ ‫מהפסטיבל‪ ,‬ואין לנו ספק שהצבע האדום של הכלניות‬ ‫ינצח את הצבע האדום של האזעקה במבחן הזמן‬ ‫והזיכרון החיובי‪.‬‬ ‫זכייה לדורות‬ ‫לאחרונה זכה פסטיבל "דרום אדום" באות המופת על תרומה לביטחון חברתי‪ .‬הפרס הוענק לורד ואופיר‬ ‫ליבשטיין‪ ,‬כנציגי יזמים ותושבי שער הנגב‪ ,‬במסגרת כנס שדרות לחברה במכללת ספיר‪ .‬בין נימוקי הזכייה‬ ‫בפרס‪ :‬הצלחת הפסטיבל לעודד את התיירות‪ ,‬חיזוק החוסן החברתי וגאוות התושבים ביישובי הנגב בכלל‬ ‫וביישובי עוטף עזה בפרט‪ ,‬וכן על פעילות עמותת התיירות "שדות שקמה בשור" להגברת החינוך לשמירה על‬ ‫הטבע ואהבת הארץ‪ .‬הפרס ניתן על ידי המועצה להתנדבות לאומית בישראל‪ ,‬במעמד נשיא המדינה בטקס‬ ‫הנעילה של הכנס‪.‬‬ ‫אופיר ליבשטיין‪" :‬זו סגירת מעגל של עשר שנים‪ .‬זה נותן כוח להקים פרויקטים נוספים‪ .‬אני מאמין שהשנה‬ ‫יהיה פסטיבל מהנה כמו כל שנה ואפילו יותר; האזור מאפשר את ההתנתקות משגרת היומיום‪ ,‬יציאה לטבע‬ ‫ולמרחבים והכל במרחק של שעה מתל אביב‪' .‬דרום אדום' הוא גם מנוף להתפתחות הכלכלית של העסקים‬ ‫הקטנים‪ .‬המפתח להצלחה הזו הוא שיתוף פעולה שלנו‪ ,‬התושבים‪ ,‬ואני רוצה לדרבן את תושבי האזור לצאת‬ ‫לשווקים‪ ,‬לטייל ולפרגן ליזמים‪ .‬השנה צריך לחזק את תחושת השייכות של הפסטיבל לתושבים וליזמי האזור‪.‬‬ ‫זה שלנו‪ ,‬ואנחנו צריכים להיות גאים בכך"‪.‬‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪07‬‬ ‫סיוון בלנק‬ ‫מעברים‬ ‫מה ה‪ BIZ -‬שלך?‬ ‫‪ 9‬על הדוכן‬ ‫פסטיבל דרום אדום נמצא‬ ‫בעיצומו‪ ,‬ומושך אלפי מבקרים‬ ‫מכל רחבי הארץ‪ .‬אלו מגיעים‬ ‫בין השאר כדי לראות את‬ ‫אוצר הטבע האדום שפוקד‬ ‫את אזורינו‪ ,‬הכלניות‪ ,‬אבל גם‬ ‫לא מפספסים את השווקים‬ ‫והירידים‬ ‫הפסטיבל מהווה פלטפורמה מצוינת‬ ‫לעסקים במועצה‪ .‬אלו יכולים לחשוף‬ ‫את עצמם לקהל הרחב‪ ,‬להקים דוכנים‬ ‫ולמכור מוצרים‪ .‬אווירת הפסטיבל‬ ‫גורמת לאנשים לשלוף את הארנק‬ ‫ולקנות תוצרת מקומית‪ ,‬וזהו המקום‬ ‫שלכם‪ ,‬בעלי העסקים‪" ,‬לחשוב שיווקי"‬ ‫ולצאת מהקופסא‪.‬‬ ‫מספר דגשים להקמת דוכן מושך‬ ‫ומצליח‪:‬‬ ‫• תצוגה נכונה בפסטיבל דורשת‬ ‫חשיבה מוקדמת‪ .‬חשוב שעיצוב הדוכן‬ ‫יהיה מותאם לסוג המוצרים שנמכרים‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ -‬דוכן שמוכר גבינות‪ /‬יין‪ /‬שמן‬ ‫זית‪ :‬מומלץ לפזר על הדוכן סלסלות‬ ‫עם מוצרים‪ ,‬לפזר שיבולים על השולחן‪,‬‬ ‫להציג לדוגמא מהמוצרים ולאפשר‬ ‫טעימות‪ .‬כמו כן כדאי להניח על השולחן‬ ‫מפיות מגולגלות בצבעים רכים קשורות‬ ‫בחוט עם פרח או עיטור כלשהו‪.‬‬ ‫• חשוב לתכנן מראש איך הדוכן יראה‬ ‫ולסדר אותו מבעוד מועד‪ .‬במידה‬ ‫והסחורה מתרוקנת‪ ,‬רצוי לסדר את‬ ‫החסר בזמן הפוגה מלקוחות‪ .‬פרסו‬ ‫מפה נקיה על הדוכן‪ ,‬בצבעים נעימים‬ ‫לעין ומותאמים לקונספט שבחרתם‪.‬‬ ‫הימנעו מעומס מוצרים אך הזהרו שלא‬ ‫יהיה ריק מידי וחסר תוכן‪ .‬מומלץ לסדר‬ ‫את המוצרים לפי נושאים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫תכשיטים בצד אחד וצעיפים בצד אחר‪,‬‬ ‫מוצרים לנשים באזור אחד ומוצרים‬ ‫לילדות בצד אחר‪.‬‬ ‫• יצירתיות‪ :‬ככל שהדוכן יהיה ייחודי‬ ‫ומעוצב‪ ,‬כך הוא ימשוך אליו קהל‬ ‫רב‪ .‬לדוגמא‪ :‬מפה מיוחדת‪ ,‬הצגה של‬ ‫המוצרים על סולם‪ ,‬תליית מוצרים על‬ ‫עצים‪ ,‬קיפול ייחודי לבגדים‪ ,‬חיתוך‬ ‫ייחודי של לחמים‪ ,‬הגבהות של מוצרים‪,‬‬ ‫משחקי צבעים‪.‬‬ ‫• מיתוג‪ :‬מומלץ להציג את שם העסק‬ ‫והלוגו על שלט יפה ובולט‪ .‬האריזות‬ ‫והשקיות צריכות להיות אסתטיות‬ ‫למראה וששם העסק והלוגו יבלטו מהן‪.‬‬ ‫אפשר לשים טיזר על האריזות‪ ,‬שיפנה‬ ‫את תשומת לבם של מבקרי היריד‬ ‫וימשוך אותם להגיע לדוכן‪.‬‬ ‫• כיצד תמשכו לקוחות לדוכן? צרו‬ ‫התקהלות‪ .‬איך עושים זאת? ניתן לחלק‬ ‫מתנה סמלית ולפרסם זאת‪ ,‬לשים מוזיקה‬ ‫נעימה או לחשוב על גימיק‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫להשתמש בתחפושת של דמות מצוירת‬ ‫בדוכן לקליעת צמות לילדות‪.‬‬ ‫לחשיבה נוספת על עיצוב הדוכן ניתן‬ ‫לפנות אלי ישירות‪ :‬סיון בלנק ‪ -‬מנהלת‬ ‫תחום יזמות מעברים נגב צפוני ‪ -‬שער‬ ‫הנגב ובני שמעון ‪ -‬משרד‪077-9802270 :‬‬ ‫• ‪[email protected] • 054-6755198‬‬ ‫חיים חרמוני‬ ‫חקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫‪ 9‬מקומה של‬ ‫החקלאות בחיינו‬ ‫לאחרונה‪ ,‬כחלק מתוך התנעה מחודשת‬ ‫של התהליך האסטרטגי שהתחלנו לפני‬ ‫שנה ונקטע עקב צוק איתן‪ ,‬קיימנו‬ ‫דיון מונחה‪ .‬תכליתו הייתה גיבוש חזון‬ ‫למועצה‪ :‬לאזור‪ ,‬לישובים‪ ,‬לתושבים‪.‬‬ ‫נתבקשנו לסמן חמש מילים החייבות‪,‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬להופיע בחזון המועצה‪.‬‬ ‫ראשון הדוברים הציע כי המילה‬ ‫“חקלאות” תופיע בחזון‪ .‬ההצעה זכתה‬ ‫לתגובות כמו “לא בטוח”‪“ ,‬מה למועצה‬ ‫ולחקלאות”‪ ,‬ותגובות דומות‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬נשמעו גם תגובות אחרות‪ ,‬כמו‬ ‫הסלוגן הישן המוכר והכל כך משקף‬ ‫את מציאות חיינו‪“ :‬התלם האחרון הוא‬ ‫הגבול”‪ .‬לגמרי במקרה נתקלתי בשלושה‬ ‫מקורות‪ ,‬שעניינם האדמה והמים ופרי‬ ‫השדה בחיי האדם‪.‬‬ ‫האחד ‪ -‬סיימתי לקרוא בשנית את‬ ‫אחת הקלאסיקות הספרותיות “האדמה‬ ‫הטובה” של פרל בק‪ .‬סיפורו של וואן‬ ‫לון‪ ,‬האיכר הסיני הפשוט‪ ,‬שלא ידע‬ ‫‪08‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫קרוא וכתוב אך הבין את חשיבותה של‬ ‫האדמה‪ .‬כל פרוטה שנותרה בכיסו ‪ -‬רכש‬ ‫בה אדמה כדי לגדל בה אורז וירקות גם‬ ‫בימים הקשים בהם הייתה משפחתו‬ ‫חסרת כל‪ .‬האמונה באדמה כמקור חיים‬ ‫הוכיחה את עצמה‪ ,‬והוא הפך להיות בעל‬ ‫נכסים עמיד‪ .‬גם ככזה המשיך לדבוק‬ ‫באדמה‪.‬‬ ‫השני ‪ -‬פרויקט ‪( 929‬מספר הפרקים‬ ‫בתנ”ך) – אני מחובר באמצעות פייסבוק‬ ‫לפרויקט זה של קריאה יומית בתנ”ך‬ ‫והתייחסות אנשים מלומדים לכתובים‪.‬‬ ‫שם נתקלתי בדבריה של ד”ר גילי זיוון‬ ‫מסעד על יצחק אבינו‪ ,‬בו היא מתייחסת‬ ‫לבראשית פרק כ”ו‪“ :‬מים הם מקור חיים‬ ‫בנגב אז והיום‪ .‬יצחק הבין זאת מזמן‪,‬‬ ‫והוא מקדיש את חייו הבוגרים לפתיחת‬ ‫בורות שסתמום הפלשתים‪ ,‬לחפירת‬ ‫בורות חדשים‪ ,‬לחריש ולזריעה‪ .‬יצחק‪,‬‬ ‫אשר למפעלו החקלאי מוקדש פרקנו‪,‬‬ ‫הוא איש האדמה‪ ,‬איש המעשה‪ .‬איש‬ ‫של מקורות מים‪ ,‬של מפעלי השקיה‬ ‫מגרר ועד בואך באר שבע‪ .‬אני מתהלכת‬ ‫בשדות הנגב וחושבת על אבינו יצחק‪,‬‬ ‫שמכל אבותינו היה הוא מחובר דווקא‬ ‫לאדמתו‪ ,‬עד כדי כך שאיננו נוסע אפילו‬ ‫להפוגה קצרה במצרים בשנות הרעב‪ .‬זה‬ ‫האיש שזרע ָּ‘ב ָא ֶרץ ַה ִהוא ַו ּי ְִמ ָצא ַּב ָּׁשנָה‬ ‫ַה ִהוא ֵמ ָאה ְׁש ָע ִרים’‪ .‬הילד יצחק שחווה‬ ‫את אימת התלישות‪ ,‬את אימת הרוח‬ ‫החזקה מהבשר‪ ,‬נאחז בשארית חייו‬ ‫ובשארית כוחותיו ב’כאן ועכשיו’‪ ,‬ב’יש’‬ ‫המוצק‪ .‬בפירות השדה והציד‪ ,‬בחפירת‬ ‫בורות וזריעת שדות‪ .‬יצחק שחווה‬ ‫מאכלת מונפת על צווארו‪ ,‬אב שהעדיף‬ ‫את צו האל על בכיו שלו‪ ,‬מבקש מרגוע‬ ‫לנפשו המפרפרת בדמות תלם בשדה או‬ ‫באר מים לרגבי הנגב הצמאים”‪.‬‬ ‫ולבסוף – בתכנית רדיו אותה שמעתי‬ ‫באקראי התראיין מוקי צור שסיפר על‬ ‫חוברת הדרכה לגידול ירקות‪ ,‬שמחברה‬ ‫הוא לא אחר מאשר ברל כצנלסון‪ .‬הנה‬ ‫קטע מיומן העבודה אותו ניהל ברל‪,‬‬ ‫שהיה חלק מקבוצת ירקני כנרת‪ .‬השנה‬ ‫תרע”ו ‪:1916‬‬ ‫"אתמול זרעתי שתי שורות שעועית‬ ‫יפנית‪ ,‬משלנו‪ ,‬גרעינים ברורים מובחרים‪.‬‬ ‫על הקישואים אין עדיין אף קישוא אחד‪,‬‬ ‫שאפשר לברך עליו‪ .‬כנראה שהפרי נושר‬ ‫טרם ייגמל‪.‬‬ ‫ו’ ניסן‪ .‬נביטה בודדת בבמיה ובשעועית‬ ‫יפנית‪ ,‬הזרועות‪ .‬האדמה רעה מאוד‪ .‬ואני‬ ‫חושש לנביטה רעה‪.‬‬ ‫ז’ ניסן‪ .‬אצל ח‪.‬מ‪( .‬אחד החקלאים)‬ ‫יש הפעם מקרה של ‘קילה’ על לפת‪.‬‬ ‫אבעבועות גדולות על השתילים"‪.‬‬ ‫אמר שאול כ"ץ‪ ,‬חוקר שעסק בסוגיית‬ ‫דמות האיכר היהודי בארץ‪" :‬ברל‪,‬‬ ‫שגופו לא היה בנוי לעבודת המעדר‬ ‫המפרכת‪ ,‬גילה את ענף גידול הירקות‪,‬‬ ‫שניתן לשלב בו חשיבה מדעית‪ ,‬תשומת‬ ‫לב לפרטים קטנים וחדשנות‪ .‬הוא ראה‬ ‫לנגד עיניו יהודי אידיאלי חדש וכינהו‬ ‫'המתמיד החדש'‪ :‬איכר יהודי המתעל את‬ ‫הלהט של תלמיד ישיבה שקדן‪‘ ,‬מתמיד’‪,‬‬ ‫ללימודי האגרונומיה"‪.‬‬ ‫כך היה לפני כמעט מאה שנים‪ .‬לאן‬ ‫פנינו היום? מה נרצה שיהיה פה במאה‬ ‫השנים הבאות? האם נכלול את החקלאות‬ ‫כחלק מחזון המועצה בהמשך הדרך?‬ ‫להבנתי‪ ,‬מקומה של החקלאות כגורם‬ ‫מכריע באפיון הכפר בו אנחנו חיים‪,‬‬ ‫ועליו נרצה לשמור‪ ,‬אינו צריך להיות‬ ‫מוטל בספק‪.‬‬ ‫הבוקר‬ ‫שאחרי‬ ‫אלמוג בוקר‪ ,‬כתב ערוץ ‪ ,10‬מתאר את אנשי עוטף עזה מבעד לעדשת המצלמה‬ ‫ומגיב על תוצאות סקר התושבים שנערך בעקבות "צוק איתן"‬ ‫ב‬ ‫דקלה קיי‬ ‫מלחמה או ברגיעה‪ ,‬יש שני דברים‬ ‫שתמיד יגיעו לעוטף עזה‪ :‬הכלניות‬ ‫ואלמוג בוקר‪ .‬אך לעומת הכלניות‪,‬‬ ‫כתב ערוץ ‪ 10‬הוא פרח רב עונתי‪ .‬בכל אירוע שנוגע‬ ‫לאזור ניתן לראות אותו על המסך‪ ,‬מישיר מבט‬ ‫למצלמה‪ ,‬שערו מתבדר ברוח כשברקע המקומיים‬ ‫מנסים לתפוס מחסה מטיל תועה או עומדים מאחוריו‬ ‫ועושים לו "קרניים"‪.‬‬ ‫אלמוג גר מזה חמש שנים בקיבוץ זיקים עם אשתו‬ ‫וילדיו‪ .‬הוא‪ ,‬יחד עם כתבים נוספים מאזור הדרום‪,‬‬ ‫מחובר בכל נימי נפשו למה שקורה כאן‪ ,‬ולא רק משקיף‬ ‫מבחוץ‪ .‬זו אחת הסיבות שהכין את סדרת הכתבות‬ ‫"נטושים בעוטף"‪ ,‬המתארת את חווית הפוסט‪-‬טראומה‬ ‫ביישובי עוטף עזה חצי שנה לאחר מבצע "צוק איתן"‪.‬‬ ‫"זה התחיל חודשיים לאחר המבצע"‪ ,‬אומר אלמוג‪.‬‬ ‫"התחושה שלי הייתה שבניגוד לכל המקומות האחרים‪,‬‬ ‫כמו הערים הגדולות – באר שבע‪ ,‬אשקלון ואשדוד‪,‬‬ ‫שחזרו לשגרה‪ ,‬בעוטף עזה עדיין נמצאים במלחמה"‪.‬‬ ‫הוא מספר שהייתה התלבטות וחשיבה רבה מאחורי‬ ‫סדרת הכתבות‪" .‬חשבנו איך להביא את כל המורכבות‬ ‫של הנושא לידי ביטוי‪ .‬לא רציתי לעשות כתבה על‬ ‫אירוע נקודתי אלא משהו מקיף שנוגע בכל הרבדים"‪.‬‬ ‫הכתבות צולמו במשך כמעט חודש‪ ,‬יותר מעשר שעות‬ ‫של צילומים וראיונות עם עשרות אנשים מהעוטף‪,‬‬ ‫כשבכל פעם מתלווה אלמוג לתושבים מיישוב אחר‪.‬‬ ‫הכתבות חולקו לפרקים‪ :‬הראשון מדבר על ביטחון‬ ‫אישי; השני מתמקד בפוסט טראומה‪ ,‬השלישי עוסק‬ ‫בילדי העוטף והרביעי הוא למעשה מסע בין שני‬ ‫הקיבוצים שספגו את רוב הפגיעה במלחמה‪ :‬נחל עוז‬ ‫ונירים‪ .‬התגובות לכתבות היו מורכבות‪ :‬מצד אחד הן‬ ‫היו מרגשות ונוגעות ללב ובאמת תיארו את המצב‪.‬‬ ‫ומצד שני‪ ,‬נשמעו קולות של תושבי עוטף עזה שטענו‬ ‫שמתוך הכתבות עולה תחושה של מסכנות‪ ,‬קיפוח‬ ‫וחוסר אונים‪ ,‬ושהיא פוגעת במורל‪.‬‬ ‫אלמוג מכיר את הטענות הללו‪" .‬היה לי חשוב להביא‬ ‫את כל התמונה כפי שהיא מצטיירת ביישובים‪ .‬המטרה‬ ‫הייתה לזעזע את מי שיושב במרכז הארץ וחושב‬ ‫שהחיים כאן חזרו למסלולם‪ .‬היה לי חשוב לגרום להם‬ ‫להבין שאסור לעצור את הטיפול בתושבי עוטף עזה‪.‬‬ ‫מי שראה את כל הפרקים לא יכול להגיד שהצגנו כאן‬ ‫‪10‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫תמונה לא מאוזנת"‪.‬‬ ‫והתמונה באמת הרבה יותר מורכבת‪ .‬סקר שנערך‬ ‫במועצה בעקבות מבצע "צוק איתן" (שניתן לראותו‬ ‫במלואו בעמוד הבא) מתאר‪ ,‬למרות התקופה הקשה‪,‬‬ ‫הפגיעה והטראומה‪ ,‬רמת חוסן גבוהה ביישובים‪ .‬אלמוג‪:‬‬ ‫"יש בסקר משפט אחד שמסכם את הכול‪ :‬קיים הבדל‬ ‫גדול בתחושה בין היישובים הסמוכים לגדר לבין אלו‬ ‫שלא סמוכים‪ .‬אלו שלא סמוכים נהנים מתחושת חוסן‬ ‫יותר חזקה‪ ,‬מביטחון אישי‪ .‬לצמודי גדר יש תחושות‬ ‫מורכבות יותר‪ .‬ועם זאת כמעט כל התושבים‪ ,‬כולל‬ ‫הילדים‪ ,‬דיברו כל הזמן על זה שזה הבית שלהם‪ ,‬ובית‬ ‫לא עוזבים‪ .‬על רצון חזק להישאר פה‪ .‬השתדלתי לתת‬ ‫לזה ביטוי בכל פרק ופרק"‪.‬‬ ‫למה נבחר השם "נטושים בעוטף"?‬ ‫"תראי‪ ,‬במהלך כל השיחות שניהלנו‪ ,‬שנפרשו על פני‬ ‫‪ 12-13‬שעות של צילומים‪ ,‬הייתה תחושה שכל התושבים‬ ‫מרגישים נטושים‪ .‬זה גם מה שאנשים הרגישו אחרי‬ ‫יציאת החיילים מהיישובים‪ .‬ראיינו עשרות ואולי מאוד‬ ‫אנשים‪ ,‬וכולם חשים ששכחו אותם‪ .‬ידעתי מלכתחילה‪,‬‬ ‫גם במהלך הצילומים‪ ,‬שזה יזעזע את מי שנמצא בחוץ‬ ‫וזו הייתה המטרה‪ .‬לא כולם יודעים מה ההשלכות של‬ ‫המלחמה ואיך זה משפיע על התושבים גם ממרחק של‬ ‫חודשים‪ .‬אף אחד לא יודע‪ ,‬למשל‪ ,‬שאחרי המלחמה‬ ‫היו כבר ‪ 200‬פלסטינים שחצו את הגדר‪ ,‬שיש ירי לכיוון‬ ‫האזור‪ ,‬מפעם לפעם יש נפילות‪ ,‬אזעקות "צבע אדום"‪,‬‬ ‫לפעמים זה סתם איכון ירי‪ ,‬או ירי לעבר הים אבל זה‬ ‫מקפיץ את התושבים‪ .‬אנשים שלא גרים פה לא יודעים‬ ‫איך זה מרגיש"‪.‬‬ ‫אבל אתה יודע שיש עוד מימדים לסיפור‪ .‬שאנשים‬ ‫בכל זאת מגיעים לגור כאן מתוך בחירה ורצון לבנות‬ ‫את הבית ואת החיים באזור‪.‬‬ ‫"בוודאי‪ ,‬ואנחנו גם מראים את זה‪ .‬מי שעוקב אחרי‬ ‫הכתבות שלי ראה כתבה שעלתה לפני חודשיים על‬ ‫אנשים שמגיעים לנחל עוז למרות המצב‪ ,‬ואולי אפילו‬ ‫בעקבותיו‪ .‬גם ב"נטושים בעוטף" ציינו שיש משפחות‬ ‫חדשות שמגיעות‪ .‬הסיפור הכי גדול מבחינתי הוא שרק‬ ‫‪ 30-40‬משפחות מכל עוטף עזה עזבו את האזור‪ ,‬שזה‬ ‫אחוז מאוד נמוך יחסית למספר הכולל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצטרפו‬ ‫‪ 20‬משפחות‪ ,‬אז ההפרש ממש קטן‪ .‬זה מראה את הכוח‬ ‫ואת הרצון להמשיך הלאה"‪.‬‬ ‫נוסף לכך‪ ,‬מציין אלמוג‪ ,‬הדמויות המרכזיות בסדרת‬ ‫הכתבות נבחרו בקפידה כדי לייצג את החוזק של‬ ‫התושבים‪" .‬רוני מאירוביץ' מנחל עוז‪ ,‬למשל‪ .‬היא‬ ‫אומרת בפירוש 'אנחנו ממשיכים לחיות כאן' ומתארת‬ ‫למה‪ .‬גם יוכי קופלר‪ ,‬החקלאי מעין השלושה הוא דמות‬ ‫חזקה שמשאירה חותם‪ .‬מי שראה את כל הפרקים הבין‬ ‫שהתמונה הוצגה כמעט במלואה‪ ,‬ככל שיכולנו‪ .‬אחת‬ ‫הדמויות אומרת שם בפה מלא‪' ,‬מי שלא יודע לאן‬ ‫הוא בא‪ ,‬עדיף שלא יבוא'‪ .‬לא הוצגה תמונה שקרית‪,‬‬ ‫מי שלא מבין לקראת מה הוא הולך כשהוא הולך לגור‬ ‫כאן‪ ,‬עדיף שיימנע מזה‪ .‬אנשים מבחוץ צריכים לדעת‬ ‫מה קורה"‪.‬‬ ‫בתחילת ינואר פונו רוב החיילים ששמרו על יישובי‬ ‫העוטף‪ .‬היישובים היחידים בהם נותרו חיילים הם‬ ‫נחל עוז‪ ,‬נתיב העשרה וכרם שלום‪ .‬הדעות של תושבי‬ ‫שער הנגב בנושא חלוקות‪ .‬מצד אחד קיים אמון של‬ ‫התושבים בצבא ובהחלטותיו‪ .‬כך הסתמן גם מהסקר‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬תושבים רבים מרגישים חשופים‪ ,‬כאילו‬ ‫מעטפת ההגנה ששמרה עליהם הוסרה‪ .‬לאלמוג יש‬ ‫דעה מאוד נחרצת בעניין‪" :‬אני מאמין שחלק ממרכיבי‬ ‫הביטחון היא תחושת הביטחון של התושבים‪ .‬אם‬ ‫העובדה שיש חיילים בשטח מגבירה אצל התושבים‬ ‫את תחושת הביטחון‪ ,‬אם תושב בעוטף עזה פותח את‬ ‫החלון בבוקר ורואה חייל‪ ,‬וזה מה שגורם לו להמשיך‬ ‫את היום רגוע – יש לזה משמעות אדירה‪ .‬פיקוד דרום‬ ‫החליטו לקחת את האזור הזה תחת אחריותם‪ ,‬אז אני‬ ‫אומר – שידאגו לזה עד הסוף"‪.‬‬ ‫אלמוג בוקר‪" ,‬כתבנו"‪ ,‬הוא חלק מהנוף המקומי‪ .‬הוא‬ ‫אחד מאיתנו‪ ,‬וככזה‪ ,‬יש לו אינטרס‪" .‬הכוונה הייתה‬ ‫להראות מה קורה כאן‪ ,‬ואני חושב שהיא הוצגה במלואה‬ ‫בשטח‪ .‬בתיעוד המצב‪ ,‬בבחירת דמויות מספיק חזקות‬ ‫ובמיוחד כשהן מצהירות שאין כאן שאלה‪ ,‬זה הבית‪.‬‬ ‫ובית לא נוטשים"‪.‬‬ ‫סקרים רבותי‪ ,‬סקרים‬ ‫סקר טלפוני מקיף שבוצע בעקבות‬ ‫"צוק איתן" מצביע על מדד חוסן גבוה‬ ‫ביישובי שער הנגב‬ ‫בשבוע השני שלאחר מבצע "צוק איתן" (‪11-7‬‬ ‫בספטמבר) ערכה המועצה האזורית סקר‬ ‫טלפוני מקצועי בקרב התושבים‪ ,‬שבדק בין‬ ‫היתר את ההתמודדות האישית בתקופת‬ ‫המבצע ובהשלכותיו‪.‬‬ ‫הסקר הקיף מגוון שאלות‪ ,‬מרביתן מבוססות‬ ‫על כלי המחקר שפותחו ע"י צוות חוקרים‬ ‫בראשותו של פרופ' מולי להד‪ .‬בניית‬ ‫הסקר והתאמתו לשער הנגב בוצע ביוזמה‬ ‫ובהתנדבות ע"י דר' דורית בן ברוך‪ ,‬מנכל"ית‬ ‫מכון "‪."ELIXIR‬‬ ‫הראיונות התבצעו בחלוקה פרופורציונאלית‬ ‫לישובים מתוך מאגר הטלפונים שהועבר ע"י‬ ‫המועצה למכון הסקרים ובמימון מרכז החוסן‪.‬‬ ‫המשתתף הצעיר ביותר בן ‪ 18‬והמבוגר‬ ‫בן ‪.94‬‬ ‫מהממצאים בסקר עולה כי למרות התקופה‬ ‫הקשה‪ ,‬הפגיעה והטראומה‪ ,‬קיים מדד חוסן‬ ‫גבוה בכל הישובים‪ .‬שאלות שנשאלו לגבי‬ ‫קשר למקום‪ ,‬מוכנות הישוב‪ ,‬חיבור קהילתי‪,‬‬ ‫זהו להערכות גבוהות והזדהות ואפילו על‬ ‫סוג של גאוות יחידה‪ :‬המשפט "אני גאה לומר‬ ‫לאחרים איפה אני גר" זכה לציון גבוה‪ ,‬כמו גם‬ ‫"יהיה לי עצוב לעזוב את יישוב מגורי"‪ .‬ההיגד‬ ‫"אני מתכוון לעזוב את הישוב בזמן חירום"‪ ,‬זכה‬ ‫לציון נמוך יחסית‪ ,‬והסתמן אמון של הנשאלים‬ ‫בסקר ביכולת הקהילה והיישוב להתגבר על‬ ‫מצבי חירום‪.‬‬ ‫בנושא המנהיגות האזורית עלו הערכות‬ ‫בינוניות עד גבוהות‪ .‬עלה כי בחלק מהישובים‬ ‫קיימת תחושה שאמצעי המיגון לא מספיקים‪,‬‬ ‫וכן על פערים בין הישובים באמון כלפי‬ ‫המועצה‪.‬‬ ‫באופן כללי נמצאו הבדלים בקרב המשפחות‬ ‫שיצאו מהאזור במהלך המבצע‪ ,‬אם באופן‬ ‫מלא ואם באופן חלקי‪ ,‬והם העניקו ציונים‬ ‫ממוצעים נמוכים יותר מאלו ששהו באזור‬ ‫במהלך כל המבצע‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ניתן למצוא כי השאלות המתייחסות‬ ‫ליישוב‪ ,‬למערכת הקשרים בין התושבים‪,‬‬ ‫לעזרה ההדדית ומוכנות היישוב לשעת חירום‬ ‫זבו להערכה גבוהה בקרב תושבי האזור‪.‬‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪11‬‬ ‫דפנה סיבוני ששון‬ ‫ספורט‬ ‫‪ 9‬ישראמן אילת‬ ‫‪2015‬‬ ‫“השתגעת?!” אמרה לי מיכל לפני‬ ‫כמה חודשים כשזרקתי את הרעיון‪.‬‬ ‫“גדול עלי! אני צריכה לחשוב על זה”‪.‬‬ ‫השתגעתי או לא‪ ,‬תוך ימים ספורים החל‬ ‫הרעיון ההזוי להתגלגל לפסים מעשיים‪.‬‬ ‫מיכל‪ ,‬חברתי משכבר הימים‪ ,‬עיכלה את‬ ‫הרעיון‪ ,‬רתמה למשימה את בתה החיילת‬ ‫יובל (שחיינית בילדותה)‪ ,‬וכולנו נכנסנו‬ ‫לסדרת אימונים אישיים לקראת חצי איש‬ ‫ברזל באילת‪ ,‬כל אחת בתחומה (מיכל‬ ‫באופניים‪ ,‬יובל בשחייה‪ ,‬ואני בריצה)‪.‬‬ ‫מיכל התאמנה לפי תוכנית‪ ,‬ואף‬ ‫הדרימה לאילת לחזרה גנרלית על‬ ‫המסלול האמיתי‪ .‬יובל השאילה חליפת‬ ‫שחייה מחברה‪ ,‬ובסופי השבוע בהן‬ ‫חזרה הביתה מהצבא חרשה את הבריכה‬ ‫מכל הכיוונים‪ .‬אני‪ ,‬תוך כדי אימוני‬ ‫הקבוצה שלי “רצי עוטף עזה”‪ ,‬ואימוני‬ ‫בוקר נוספים עם הפרטנר הקבוע ראובן‬ ‫(קופן) ניר‪ ,‬השלמתי תוכנית אימונים‬ ‫לחצי מרתון‪.‬‬ ‫המועד התקרב והמתח עלה‪ .‬אנחנו‬ ‫מפנימות את יתרונות השלשה על‬ ‫כל המשתמע‪ ,‬תלויות אחת בשנייה‪,‬‬ ‫ותומכות זו בזו‪.‬‬ ‫יובל זינקה ראשונה לים האדום‬ ‫פעם ראשונה בחיים שחייה תחרותית‬ ‫בים‪ .‬לא הספקנו לנשום והיא סיימה!‬ ‫טסה לנקודת ההחלפה‪ ,‬מיכל מוודאת‬ ‫שכל הציוד נמצא‪ ,‬שכולם בחיים‪ ,‬ורק‬ ‫אז יוצאת לדרך‪ .‬שעות של רכיבה‪,‬‬ ‫כשהקטע הקל הוא הטיפוס בהרי אילת‪.‬‬ ‫הקושי מתחיל כשמגיעים למעלה‪,‬‬ ‫וצריך להתמודד עם הרוחות‪ .‬אבל היא‪,‬‬ ‫בנחישות ובעקשנות אופייניות‪ ,‬צלחה‬ ‫את הקושי והגיעה מאושרת לנקודת‬ ‫ההחלפה‪ .‬בזמן שהיא רכבה‪ ,‬אנחנו‬ ‫טיפסנו באוטובוס לנקודת ההחלפה‬ ‫בהרי אילת‪ .‬הגענו למעלה‪ ,‬ונעמדנו‬ ‫לעודד‪ .‬קיוויתי בסתר שמיכל תאט‪ ,‬ואני‬ ‫אצליח לישון קצת לפני היציאה לריצה‬ ‫אבל זה לא קרה‪ .‬יצאתי לדרך ‪ 12 -‬ק”מ‬ ‫של ירידה מהרי אילת לכיוון העיר‪ ,‬נוף‬ ‫עוצר נשימה‪ .‬בדרך עוברת ליד רצים‬ ‫אחרים‪ ,‬מנהלים שיחות חולין על ספורט‬ ‫וריצה‪ .‬בינתיים גם מזג האוויר נהיה חם‬ ‫מאוד‪ .‬השעה כבר אחרי ‪ 14:00‬בצהריים‪,‬‬ ‫והטמפרטורה בסביבות ‪ 25‬מעלות‪ .‬גם‬ ‫המסלול כבר לא בירידה ומרגישים את‬ ‫הקושי‪ .‬בק”מ ה‪ 19-‬הרגליים כבר רצות‬ ‫מעצמן‪ .‬זה השלב שמעט החמצן שהיה‬ ‫במוח עד עכשיו‪ ,‬נעלם‪ .‬מפסיקים לחשוב‬ ‫ורק רוצים להגיע הכי מהר שאפשר‪.‬‬ ‫מרחוק שומעים את המוזיקה של נקודת‬ ‫הסיום‪ .‬מיכל ויובל מחכות לי ‪ 100‬מ’‬ ‫מקו הסיום‪ ,‬ורצות איתי יד ביד עד אליו‪.‬‬ ‫מישהו נותן לי דגל ישראל‪ ,‬ועידו מצלם‬ ‫ומעודד‪ .‬איזו תחושה עילאית!‬ ‫עשינו את זה!‬ ‫יומיים אחרי‪ ,‬בכדי לקום מהכסא צריך‬ ‫קביים‪ ,‬אבל הפתעה נעימה‪ :‬עידו מגלה‬ ‫שזכינו במקום השלישי בקטגוריה שלנו‪.‬‬ ‫כבוד!‬ ‫עדי בן ארי‬ ‫‪ 9‬הגימנסטרדה‬ ‫ב‪ ,23.1-‬יום שישי חורפי באווירה‬ ‫קייצית‪ ,‬קיימנו באולם הספורט את‬ ‫גימנסטרת החורף של שער הנגב‪.‬‬ ‫מדובר באירוע גדול בו מתארחות‬ ‫ארבע קבוצות ממקומות שונים בדרום‪.‬‬ ‫המתעמלות והמתעמלים קיימו במהלך‬ ‫הבוקר סדנאות שונות להעשרת הידע‬ ‫המקצועי‪ ,‬לאחר מכן התקיימה הופעה‬ ‫של כל הקבוצות יחד‪ .‬אולם ההתעמלות‬ ‫היה מלא עד אפס מקום‪ ,‬יותר מ‪300 -‬‬ ‫איש שבאו לצפות בחוויה צבעונית‬ ‫וססגונית‪ .‬הקבוצה הייצוגית של שער‬ ‫הנגב בלטה במיוחד והפגינה תרגילים‬ ‫מרשימים‪ .‬את האירוע יזמה מנהלת ענף‬ ‫‪ 9‬שער הנגב‬ ‫בצמרת‬ ‫והפעם‪ ,‬פינת הפרגון למצטיינים‪ :‬ענף‬ ‫הכדורסל‪ .‬קבוצת הילדים בכדורסל‪,‬‬ ‫בהדרכתו של ערן מוספי‪ ,‬נמצאת‬ ‫במקום הראשון בליגה‪ ,‬עם עשרה‬ ‫ניצחונות מתוך עשרה משחקים! כל‬ ‫הכבוד‪ ,‬נמשיך לעקוב‪ .‬ערן מוספי הוא‬ ‫המאמן של שלושת קבוצות הליגה‪ :‬קט‬ ‫סל‪ ,‬ילדים ונערים וכן את החוג לכיתות‬ ‫ד'‪-‬ה'‪ .‬את כיתות א'‪-‬ג' מאמן מתן פרץ‪.‬‬ ‫נעשית עבודה נהדרת בכדורסל‪ ,‬ומגיע‬ ‫למאמנים שלנו את מלוא הפרגון‪ .‬אדם‬ ‫נוסף שהוא חלק בלתי נפרד מהענף‬ ‫הוא מריו סמש מאור הנר‪ ,‬שבהתנדבות‬ ‫מלאה מלווה את הקבוצה בכל משחקיה‪,‬‬ ‫וגם הוא ראוי להערכה רבה‪.‬‬ ‫בתמונה וו‬ ‫הגימנסטרדה‪.‬‬ ‫צילום וו עומר‬ ‫צדיקביץ'‬ ‫‪ 9‬צהוב ואדום‬ ‫מועדון מכבי תל אביב בכדורעף‬ ‫ממשיך לתמוך ולאמץ את ענף הכדורעף‬ ‫בשער הנגב‪ .‬הפעם הוחלט לקיים אצלנו‬ ‫את משחק הליגה מול קבוצת הפועל‬ ‫ירושלים‪ .‬המשחק התקיים ב ‪ ,20.1‬מול‬ ‫כ – ‪ 200‬איש שנהנו מחוויה וממחזה‬ ‫שלא נראה כאן הרבה זמן‪ .‬המשחק החל‬ ‫בהענקת מגן הוקרה לקבוצת מכבי תל‬ ‫אביב על ידי ראש המועצה אלון שוסטר‪,‬‬ ‫לאחר מכן הכדורעפנים שלנו חילקו לכל‬ ‫אחד מהשחקנים פרחים‪ .‬האולם נצבע‬ ‫בצהוב והיתה אוירה נהדרת‪ .‬אנו מקווים‬ ‫‪9‬שעת כושר‬ ‫רק בזהירות‬ ‫להמשך שיתוף פעולה עם מועדון מכבי‬ ‫תל אביב ומודים להם מאוד על החוויה‪.‬‬ ‫מי שיזם‪ ,‬דחף ויצר את הקשר עם מכבי‬ ‫הוא איתי פכטר – מאמן קבוצות הבנים‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫ההתעמלות מיכאלה מילוא‪ ,‬וסייעו לה‬ ‫רבות המאמנים המסורים שלנו‪.‬‬ ‫“אל תתאמץ”‪“ .‬אתה כבר לא צעיר ובגילך מסוכן”‪“ .‬לאנשים‬ ‫בשנתון שלך כבר יש בעיות צנרת וגם המשאבה כבר‬ ‫חורקת‪ ,‬אולי עדיף שתעשה רק פעילות מתונה?” טוב‪ ,‬אבל‬ ‫מה זאת פעילות מתונה? האם יכול להיות שיש כאן טווח‬ ‫של בחירה?‬ ‫קיימים מדדים ונוסחאות שונות להערכת הקצב המתון‪,‬‬ ‫“דופק המטרה” הוא אחד מהם‪ .‬לרבים מוכרת הנוסחה‬ ‫הלא מדויקת אך המפורסמת‪ 220 :‬פחות הגיל = מאמץ‬ ‫מרבי‪ ,‬ממנה מחשבים ‪ 70 ,65 ,50‬אחוז‪ .‬תלוי במצבו הבסיסי‬ ‫של המתאמן‪ .‬עם השנים פותחו ושוכללו נוסחאות מדויקות‬ ‫יותר‪ .‬חישובי דופק המטרה לפעילות אירובית‪ ,‬מאוד נחוצים‬ ‫למי שגילם ומשקלם מתחילים להכביד עליהם‪ ,‬זאת משום‬ ‫שמנגנוני ההגנה שפעלו היטב בעבר‪ ,‬הלכו ונשחקו‪.‬‬ ‫אז בתנאי גיל רבים מתינות היא סגולה לאריכות ימים‪.‬‬ ‫הבעיה היא הפרשנות‪ .‬רובינו תופסים את המתינות כלא‬ ‫לשנות ולא להוסיף‪ .‬קיבעון‪ .‬אותה עצמת פעילות גופנית‪,‬‬ ‫אותו משך זמן‪ ,‬כל הזמן‪ .‬וכל אלו בזמן שגם במתינות צריכה‬ ‫להיות התקדמות‪.‬‬ ‫גופנו “נוסע” על ארבעה גלגלים (פיזיולוגיים) ‪ -‬תזונה‬ ‫נאותה‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬שינה איכותית וסביבה אקולוגית‬ ‫ראויה‪ .‬ארבעתם חשובים אבל המנוע רבותי‪ ,‬המנוע‪...‬‬ ‫המנוע הוא החסר והפירוק לו גורמת הפעילות הגופנית‬ ‫המאומצת‪ ,‬המביאה בעקבותיה בניה ושגשוג גופני‪ .‬ללא‬ ‫תיסוף כלשהו במאמץ הגופני‪ ,‬לא תיסע המכונית במעלה‬ ‫ההתחדשות ואיכות החיים‪.‬‬ ‫לגוף יכולת הסתגלות מדהימה‪ .‬אם מאימון לאימון‪ ,‬נחזור‬ ‫על אותה הפעילות ללא הגברת קצב ו‪/‬או הוספת מרחק‬ ‫או צורות אחרות של מעמסה גופנית‪ ,‬יסתגל הגוף לפעילות‪.‬‬ ‫החסר והפירוק יקטנו מאוד והשפעתה של הפעילות‬ ‫תצומצם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לא יתקיים ‪ stress‬גופני הנחוץ‬ ‫ליצירת פיצוי ובניה מחודשת‪.‬‬ ‫ואז יקום מישהו מהקהל ויאמר בצדק “אבל אם נעמיס‬ ‫ונעמיס בסוף או שנקרוס או שניקח אליפות עולם לקשישים‬ ‫בריצת ‪ 10,000‬מ’”‪ .‬משום כך לאחר כשבעה‪/‬שמונה שבועות‬ ‫כדאי “להוריד הילוך” לשבועיים שלושה ולהתחיל מחזור‬ ‫חדש‪ .‬בגילאים שמעבר ל‪ 50-45 -‬אפשר בכל מחזור שכזה‪,‬‬ ‫לחזור לנקודת ההתחלה ושוב להתקדם‪.‬‬ ‫ובעניין כוח השרירים‪ ,‬האם יותר פעמים או יותר התנגדות‬ ‫(משקל‪ ,‬ככל שמדובר במשקולות)? ובכן‪ ,‬גם וגם‪ .‬לפעמים‬ ‫מכאן ולפעמים מכאן‪ .‬יותר פעמים בהתנגדות קטנה זה‬ ‫נפלא לשמירה ושיפור חילוף החומרים בתאי השריר‪ ,‬אבל‬ ‫ישנם תאי‪/‬סיבי שריר רבים שאינם פועלים במאמץ שרירים‬ ‫קל‪ ,‬אלא רק במאמץ חזק יותר‪ .‬האם לא נכון לאמן גם‬ ‫אותם‪ ,‬פן ידרדרו במורד?‬ ‫האמת שאין צורך להיכנס לחדר הכושר כדי לעשות פעילות‬ ‫המפעילה בחוזקה את השרירים‪ .‬מצבי חוסר יציבות יספקו‬ ‫את התגובה הכוחנית החזקה‪ .‬כדור הפיטבול‪ ,‬כרית שיווי‬ ‫משקל ויצירתיות בתנאים ביתיים יספקו הפעלת שרירים‬ ‫מייצבים תוך יצירת תוספת בהעמסה ותמיד יש לזכור‬ ‫שללא מנוע ההתקדמות ולמרות גלגליה המצוינים‪ ,‬תידרדר‬ ‫לה העגלה ברוורס במורד הניוון אל החולי והרפואה‬ ‫המתקנת‪ .‬אין מצב להישאר באמצע!‬ ‫נבות מילוא‪ ,‬יועץ בריאות ומאמן אישי‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪13‬‬ ‫טל דורות‬ ‫שלומית פעמי‬ ‫יחדיו‬ ‫‪ 9‬אז מה היה לנו‬ ‫החודש?‬ ‫• ותיקדמי ‪ -‬קתדרת יחדיו ‪ :‬הסתיימה‬ ‫סדרת ההרצאות שהתקיימה בסמסטר‬ ‫א'‪ .‬היה מעניין ומהנה‪.‬‬ ‫• הוצגה תערוכת ציורים של החברה‬ ‫נילי סלנט מקיבוץ סעד‪.‬‬ ‫• סיפורי סבתא ‪ -‬הסדנה‪ ,‬שנפתחה‬ ‫אך השבוע‪ ,‬משלבת שני עולמות‪ :‬עולם‬ ‫המדיטציה (מיינדפולנס) המקפל בתוכו‬ ‫מגוון טכניקות המחדדות את היכולת‬ ‫להקשיב לעצמנו‪ ,‬לחוויה של הרגע הזה‬ ‫מתוך סקרנות וללא שיפוטיות‪ ,‬ועולם‬ ‫תאטרון הפלייבק‪ ,‬שהוא תאטרון אלתור‬ ‫שבו הסיפור רוקם עור וגידים לנגד עיננו‬ ‫מתוך הקשבה לחבר בקבוצה ולעצמנו‪.‬‬ ‫סדנת "סיפורי סבתא" תקנה למשתתפים‬ ‫כלים שונים להקשבה‪ ,‬תקשורת עצמית‬ ‫ובינאישית וכלים לביטוי והרגעה‪.‬‬ ‫הסדנה יכולה לעזור לברר ולהקל על‬ ‫כאבים כרוניים‪ ,‬לחץ‪ ,‬חרדות‪ ,‬דיכאון‬ ‫וקשיי קשב וריכוז ותעשה זאת בדרך‬ ‫מלאת הנאה וחיים‪.‬‬ ‫• בסוף ינואר התקיימה הרצאה של‬ ‫נעה מנהיים שעסקה בג'יין אוסטין‪ ,‬חייה‬ ‫ויצירתה של האם הגדולה של ספרות‬ ‫הנשים‪ .‬בהרצאה שולבו קטעים מתוך‬ ‫סרטים שנעשו על פי ספריה האהובים‬ ‫של ג'יין אוסטין‪" :‬גאווה ודעה קדומה"‪,‬‬ ‫"על תבונה ורגישות" ועוד‪.‬‬ ‫• סיור בוקר התקיים בסוף ינואר‪:‬‬ ‫"לעולם בעקבות שמשון"‪ .‬במסגרת‬ ‫‪9‬שירה צעירה‬ ‫מפגשים בסמסטר א' למדנו על שמשון‬ ‫ויצאנו לסיור בעקבותיו בהדרכת הרבה‬ ‫יעל קריא‪ .‬במסלול‪ :‬יער צרעה‪ ,‬דרך‬ ‫הפסלים‪ ,‬תל צרעה (קבר שמשון)‪ ,‬מישור‬ ‫הכלה (מרג' אל ערוס)‪ ,‬מנזר דיר רפאת‬ ‫ומזבח‪.‬‬ ‫"הגננת" בימוי‪ :‬נדב לפיד‬ ‫איך לעזאזל מתחילים לכתוב ביקורת‬ ‫על סרט שמטלטל אותך נפשית?‬ ‫שמרתק אותך אינטלקטואלית? שמעורר‬ ‫אצלך כל כך הרבה רגשות באותו הזמן?‬ ‫אין לי מושג‪ .‬אז אתחיל בתיאור העלילה‪,‬‬ ‫אם כי העלילה כאן היא הדבר הכי פחות‬ ‫חשוב‪.‬‬ ‫נירה היא גננת תל אביבית‪ ,‬נשואה‬ ‫באושר ואם לשני ילדים בוגרים‪,‬‬ ‫המשתתפת בקורס כתיבת שירה כתחביב‪.‬‬ ‫כשאחד הילדים בגן שלה‪ ,‬יואב‪ ,‬בנו של‬ ‫מסעדן עשיר‪ ,‬מתחיל לדקלם שירה‬ ‫היישר ממוחו‪ ,‬נירה מפתחת אובססיה‬ ‫כלפיו וכלפי השירה שלו‪.‬‬ ‫נשמע מוזר? אולי קצת מטופש? ייתכן‪.‬‬ ‫אבל כשהבמאי הצעיר נדב לפיד‪ ,‬חובר‬ ‫לצלם המוכשר שי גולדמן (שהיה הצלם‬ ‫של הסידרה "פלורנטין" שילידי שנות‬ ‫מה צפוי לנו‬ ‫בהמשך?‬ ‫• בחודש פברואר יינתנו הרצאות‬ ‫מרתקות ‪ -‬ע"י מתנדבים מהאזור‪.‬‬ ‫• נופשון בים המלח בין ‪8-11.2‬‬ ‫• קפה מדע‪ :‬שיחה עם מדען באווירת‬ ‫בית קפה‪ .‬יום חמישי ‪ 12.2‬בשעה ‪.17:30‬‬ ‫‪ 17:00‬התכנסות לקפה ועוגה‪ .‬והפעם‪:‬‬ ‫אלון שפון מהמחלקה למדעים פלנטריים‬ ‫בפקולטה לביוכימיה‪.‬‬ ‫נושא ההרצאה‪ :‬המחיר האמיתי של‬ ‫הסטייק‪:‬‬ ‫כולנו אוהבים אוכל וצורכים אותו על‬ ‫בסיס יומי‪ .‬עם זאת לפעילות יומיומית‬ ‫ושגורה זו יש מחיר סביבתי‪ .‬מאכלים מן‬ ‫החי תורמים באופן לא פרופורציונאלי‬ ‫לעלויות הסביבתיות של תזונתו של‬ ‫האדם‪ .‬הרצאה זו תסקור בקצרה את‬ ‫ההיסטוריה האנושית בהקשר של יצור‬ ‫וצריכת מזון מן החי‪ ,‬ותפרט את הנטל‬ ‫הסביבתי שהם גורמים תוך התייחסות‬ ‫לביטחון תזונתי כיום ובעתיד‪ .‬נוסף לכך‪,‬‬ ‫מחקר מקיף אשר ביצענו במכון ויצמן‬ ‫על העלויות הסביבתיות של צריכת מזון‬ ‫מן החי בארה"ב ידגים את תרומתן של‬ ‫המדינות המתועשות לנטל‪.‬‬ ‫יושב בחושך‬ ‫ה‪ 80-‬בוודאי זוכרים) ולמעצב הפסקול‬ ‫האדיר אביב אלדמע ("מישהו לרוץ‬ ‫איתו"‪" ,‬ואלס עם בשיר"‪" ,‬נודל"‪" ,‬שבעה"‬ ‫ועוד הרבה) – שלושתם יחד יוצרים‬ ‫מסמך קולנועי אינטלקטואלי‪ ,‬חדשני‪,‬‬ ‫מקורי ובעיקר מרהיב ביופיו‪ .‬על אף שאין‬ ‫פה אפקטים תלת ממדיים‪ ,‬דיאלוג סוחף‬ ‫ומרגש או שחקנים יפי תואר ‪ -‬לא יכולתי‬ ‫להוריד את העיניים מהמסך לשנייה‪ .‬וכן‪,‬‬ ‫אני מאלה שמציצים קצת בפייסבוק תוך‬ ‫כדי צפייה‪ .‬אבל לא הפעם‪ .‬אני לא רוצה‬ ‫לתת לכם דוגמאות‪ ,‬מחשש לספוילר‪,‬‬ ‫אבל הסרט מפתיע בשבירת המוסכמות‬ ‫הקולנועיות שאליהן כולנו התרגלנו‪.‬‬ ‫זהו הסרט הישראלי השני שיוצא השנה‪,‬‬ ‫אשר עומדת במרכזו אמנות השירה‪.‬‬ ‫לפניו‪ ,‬ראיתי את "יונה" של ניר ברגמן‪.‬‬ ‫במרכז שני הסרטים עומדת דמות של‬ ‫אישה‪ ,‬בשני הסרטים האישה מפתחת‬ ‫אובססיה‪ ,‬ובשני הסרטים מי שמסרס‬ ‫את האישה הוא גבר‪ ,‬או מוסד גברי‪ .‬אה‪,‬‬ ‫ואת שני הסרטים ביימו גברים‪ .‬פמיניזם‬ ‫מודרני? או אולי פשוט אי היכולת של‬ ‫במאים גברים לבנות דמות של אישה‬ ‫שלא צריכה להיאבק בגברים כדי‬ ‫להצליח? שאלה פתוחה‪.‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬די לראות את שני הסרטים‬ ‫האלה בסמיכות כדי להיחשף ליכולת‬ ‫המדהימה של הקולנוע לספר סיפורים‬ ‫דומים בדרכים שונות לחלוטין‪ .‬שיעור‬ ‫בסיסי בלימודי קולנוע‪ .‬במרכזה של‬ ‫"יונה" עומד סיפורה של משוררת בשנות‬ ‫ה‪ ,60-‬במדינת ישראל צעירה‪ ,‬באווירה‬ ‫של מהפיכה ושינויים‪ .‬זהו עולם שיש בו‬ ‫אופטימיות ושבו האמנות נחגגת בבתי‬ ‫קפה ובמסיבות‪" .‬הגננת" מתרחש בתל‬ ‫אביב היום‪ ,‬עיר של מסעדנים‪ ,‬פרסומות‪,‬‬ ‫טאלנטים וצה"ל‪ .‬תל אביב שאיננה פתוחה‬ ‫לרעיונות חדשים‪ ,‬שמכניסה אנשים‬ ‫ודברים לקופסאות‪ ,‬שמוקפת במצלמות‪,‬‬ ‫שמתקשרת בסמארטפונים וחייבת לייצר‬ ‫פרובוקציה כדי לקבל תשומת לב‪ .‬בתוך‬ ‫החברה הזו‪ ,‬האובססיה של נירה ליואב‬ ‫ולשירה שלו‪ ,‬היא החיפוש של האושר‬ ‫הפנימי‪ ,‬של השחרור שמגיע מבפנים‪ ,‬גם‬ ‫כשאת נשואה פלוס שניים וחיה בדירה‬ ‫נחמדה באושר ובעושר‪.‬‬ ‫אם אתם הולכים לצפות ב"הגננת"‪,‬‬ ‫עליכם לשנות את הציפיות שלכם‬ ‫מקולנוע‪ .‬אנחנו רגילים להיבלע בעולם‬ ‫המוצג לנו על המסך‪ ,‬להיסחף אחר‬ ‫הדמויות והעלילה‪ ,‬להזדהות‪ ,‬להרגיש‪.‬‬ ‫נדב לפיד לא מעוניין בזה‪ .‬מה שכן קורה‬ ‫פה זה דיון אמנותי על אמנות‪ .‬לפיד‬ ‫מביים כמו שיר; בקצב אחר‪ ,‬בעברית‬ ‫אחרת‪ .‬כמו שיר קצר וחזק‪ ,‬לפעמים רק‬ ‫שורה אחת נוגעת בנו באמת (הסצנה‬ ‫שבה שני הילדים שרים שיר כדורגל‪,‬‬ ‫למשל) לפעמים אף לא שורה‪ ,‬אבל אנחנו‬ ‫מצליחים להרגיש משהו‪ .‬הגיעו לסרט‬ ‫הזה מרוכזים‪ .‬תנו לדברים להתרחש‬ ‫על המסך ואל תשפטו את הדמויות‪ .‬אל‬ ‫תחפשו אמינות או התרחשות מציאותית‪.‬‬ ‫בואו בראש פתוח‪ .‬מבטיח לכם שדבר‬ ‫כזה עוד לא ראיתם‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫‪ 9‬שירים קטנים‬ ‫מנגנים ושרים עם תלמידי‬ ‫האולפן למוזיקה ב"קונצרט‬ ‫גנים"‬ ‫כמיטב המסורת בחודש ינואר‪ ,‬עם‬ ‫פריחת הכלניות והמרחבים המוריקים‪,‬‬ ‫יוצאת לה מידי שישי קבוצה איכותית‬ ‫של בני נוער מאולפן המוזיקה‪ ,‬לנגן‬ ‫ולשיר עם ילדי הגנים הבוגרים‪ .‬מדובר‬ ‫בקונצרט יחיד ומיוחד‪.‬‬ ‫תוכנית המוזיקה בגנים הינה שיתוף‬ ‫פעולה ייחודי המתקיים כבר למעלה‬ ‫מעשור בין אולפן המוזיקה לבין המחלקה‬ ‫לגיל הרך‪ .‬התוכנית כוללת שיעורי‬ ‫מוזיקה שבועיים ושני קונצרטים‪ .‬בכל‬ ‫הגנים והפעוטונים מגיעות אחת לשבוע‬ ‫מורות המוזיקה מהאולפן‪ ,‬בניצוחה של‬ ‫סיגל פיינגלרנט‪ ,‬למפגש עם הילדים‪.‬‬ ‫דרך המוזיקה רוכשים הילדים מיומנויות‬ ‫חברתיות ורגשיות‪ ,‬מתנסים בחוויה‬ ‫‪14‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫המוזיקלית ומרחיבים את אופקיהם‪.‬‬ ‫במקביל לשיעורי המוזיקה מתקיימים‬ ‫שני אירועי שיא‪ :‬קונצרט הגנים‪ ,‬בו‬ ‫פוגשים הילדים יוצר מרכזי במוזיקה‬ ‫הישראלית‪ ,‬לומדים את שיריו‪ ,‬מקשטים‬ ‫שירונים צבעוניים‪ ,‬ונפגשים יחד עם‬ ‫ההורים לקונצרט מרגש בגן‪.‬‬ ‫במהלך חופשת פסח מגיעים כל ילדי‬ ‫הגנים לקונצרט באולפן המוזיקה‪ .‬הם‬ ‫נהנים מצפייה והאזנה לקונצרט שמנגנים‬ ‫מורי האולפן‪ ,‬ואחר כך מתפזרים לחדרי‬ ‫האולפן למפגש חווייתי עם כלי הנגינה‪.‬‬ ‫השנה נבחר עוזי חיטמן כיוצר‬ ‫המוזיקלי לקונצרט הגנים‪ .‬אין ספק‬ ‫שיצירותיו מחברות בין עבר להווה ובין‬ ‫הילדים להורים‪ ,‬חוויה ושירים חוצי‬ ‫דורות שמובילים לקונצרטים מרגשים‬ ‫בהם זוכים הילדים לשתף את הוריהם‪,‬‬ ‫וההורים נהנים לראות את ילדיהם שרים‬ ‫ומשתתפים מכל הלב‪.‬‬ ‫לבנת עציץ‬ ‫‪9‬הוגה הכפר‬ ‫‪ 9‬מוקירים תודה‬ ‫אתמול‪ ,‬ה‪ 10.2.15-‬התקיים ביכיני‬ ‫ערב הוקרה לסייעת המיתולוגית שימי‬ ‫חתוכה‪ ,‬שיצאה לגמלאות לאחר ‪45‬‬ ‫שנה‪ .‬שימי‪ ,‬שזוכה להערכה רבה בקרב‬ ‫ההורים ואנשי החינוך‪ ,‬מתנדבת השנה‬ ‫בגן ארזים בשמחה‪ ,‬והילדים זוכים‪.‬‬ ‫רוני סרי‪ ,‬יכיני‬ ‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫לקראת הבחירות הבאתי לכם‪ ,‬עם קצת עזרה מידידים‪,‬‬ ‫פנינים‪ ,‬אמרות כנף‪ ,‬הברקות וסתם ביטויים האופייניים‬ ‫לתקופת טרום הבחירות‪ ,‬הניחתות עלינו בקצב גובר‪:‬‬ ‫"השלם גדול מסכום חלקיו"‬ ‫"לאפסן את האגו" (נגנב כבר ע"י ארץ נהדרת)‬ ‫"אני מסתובב בשווקים‪"...‬‬ ‫"על מה הולכים לבחירות"?‬ ‫"אין כאן עניין אישי‪ .‬מה שמנחה אותי הוא טובת הכלל"‬ ‫"אני לא פוסל אף אחד"‬ ‫"ביחד נוריד את הזבל"‬ ‫"י‪-‬מין בטוח"‬ ‫"אנחנו מסוגלים להוביל את המדינה באחריות"‬ ‫ועוד ועוד ‪ -‬אולי המשך יבוא‪...‬‬ ‫‪------------------------------------------------------‬‬‫ובאותו עניין‪ ,‬בעקבות השמות התמוהים שמפלגות מאמצות‬ ‫לעצמן בשנים האחרונות אני מציע להכין רשימת מילים‬ ‫שמתוכם אסור למפלגות לבחור שמות‪ ,‬ולהוציא אותן מחוץ‬ ‫לחוק‪ .‬את המילים הכוונה‪ ,‬בעצם אפשר להוציא מחוץ‬ ‫לחוק גם את המפלגות‪...‬‬ ‫מילים כמו‪ :‬עכשיו‪ ,‬רוצים‪ ,‬הזרימה‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אתם‪ ,‬התמדה‪,‬‬ ‫התנעה‪ ,‬הפחדה‪ ,‬ובכן‪ ,‬אפילו‪ ,‬הארגון‪ ,‬הגיהוק‪ ,‬הדרך‪,‬‬ ‫בשביל‪ ,‬בעצם‪ ,‬המפלגה‪ ,‬אמנזיה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------‬‬‫מכירים את הרגע הזה שבו אתה חולף על פני צומת שער‬ ‫הנגב בגל ירוק בלי לעצור ואז אתה אומר לעצמך ‪ -‬למה‬ ‫מגיע לי כל הטוב הזה?!‬ ‫ועוד יותר טוב ‪ -‬להגיע לגשר כשבדיוק מעליך עוברת‬ ‫הרכבת בדרך לתחנת הרפאים ביכיני ואפרופו ‪ -‬מה באמת‬ ‫הרכבת עושה שם? יש לי השערה לא מבוססת שיש שם‬ ‫מין רציף שתיים ושלושה רבעים‪ ,‬כמו בהארי פוטר‪ ,‬שאנשים‬ ‫רגילים לא רואים‪.‬‬ ‫‪------------------------------------------------------‬‬‫רעיון‪ :‬נכון משמרות המהפכה באיראן?‬ ‫אז הם בטח מורכבים מכל מיני משמרות נכון?‬ ‫אז מן הסתם כל מפקד שם נקרא אחראי משמרת‪ .‬או‬ ‫בקיצור אחמ"ש‬ ‫לא?‬ ‫בכל מקרה זה עושה אותם פחות מפחידים‪.‬‬ ‫ישי שוסטר‬ ‫פברואר ‪ 2015‬וו שער הנגב‬ ‫‪15‬‬ ‫דעות‬ ‫בתמונה‬ ‫וו פתיחת‬ ‫התערוכה‬ ‫"כוחה של‬ ‫מילה"‪ .‬צילום‬ ‫וו לירון בוזגלו‬ ‫‪ 9‬עידן המדיה‬ ‫החברתית ‪ -‬אתגר‬ ‫חדש לאמנות‬ ‫בעקבות התערוכה "כוחה‬ ‫של מילה" במכללת ספיר‪,‬‬ ‫שיצרה תהודה גדולה במדיה‬ ‫החברתית‪ ,‬עד להפסקת‬ ‫בית להשכרה בקיבוץ‬ ‫‪ 4‬חדרים (כולל ממ"ד)‬ ‫מרפסת אחורית (‪ +‬דק וסככה)‬ ‫מרפסת קדמית (כולל מחסן)‬ ‫מחסן חיצוני נפרד‬ ‫גינה גדולה (סביב הבית)‬ ‫סוכת מטפסים בחזית‬ ‫לפרטים‪ :‬אבי ‪050-7396913‬‬ ‫כל הקודם זוכה!‬ ‫‪' 9‬מיינדפולנס'‪:‬‬ ‫שילוב גישה‬ ‫בודהיסטית בטיפול‬ ‫פסיכולוגי‬ ‫אולי שמעתם בזמן האחרון את המושג‬ ‫"מיינדפולנס"‪ .‬אולי באותו רגע התעורר‬ ‫בכם עניין‪ ,‬או סקרנות‪ ,‬או תחושה‬ ‫עמומה כלשהי שגורמת לכם לרצות‬ ‫לדעת‪ :‬מה זה בעצם אומר? ואולי זו‬ ‫הפעם הראשונה שבה אתם נתקלים‬ ‫במושג הזה‪ .‬אולי הסקרנות והמשיכה‬ ‫לדעת עוד‪ ,‬עולים בכם ברגע זה ממש‪.‬‬ ‫נסו לקחת רגע קצר שבו תרשו לעצמכם‬ ‫להיות קשובים לתחושות האלה ואחרות‬ ‫שעולות בכם‪ ,‬ממש עכשיו‪ .‬ברגע הזה‪.‬‬ ‫המושג‪" :‬מיינדפולנס" (‪)mindfulness‬‬ ‫מקורו במסורת הבודהיסטית ומשמעותו‬ ‫הפניית תשומת הלב כלפי החוויה של‬ ‫הרגע הנוכחי מתוך עמדה לא שיפוטית‬ ‫ולא תגובתית‪ .‬פיתוח של קשב מסוג‬ ‫זה נעשה באמצעות תרגול נחוש של‬ ‫טכניקת מדיטציה הקרויה "מדיטצית‬ ‫מהעקרונות‬ ‫חלק‬ ‫מיינדפולנס"‪.‬‬ ‫הבודהיסטיים העומדים בבסיס הגישה‬ ‫‪16‬‬ ‫שער הנגב וו פברואר ‪2015‬‬ ‫הקרנתו של אחד הסרטים‬ ‫בשל טענות לפגיעה ברגשות‬ ‫הציבור‬ ‫בשנת ‪ 1398‬פרסם הפילוסוף ולטר‬ ‫בנימין את מאמרו המפורסם "יצירת‬ ‫האמנות בעידן השעתוק הטכני"‪ .‬מאמר‬ ‫שהפך לאחד מאבני היסוד בדיסציפלינת‬ ‫לימודי התקשורת עד ימינו‪ .‬בנימין טען‬ ‫שהיכולת הטכנולוגית של שכפול יצירות‬ ‫אמנות להמון הרחב הביאה ל"אובדן‬ ‫ההילה" החד פעמית שלה בזמן ובמקום‪.‬‬ ‫הפיכתה של יצירת אמנות למוצר המוני‬ ‫על ידי עותקי סרטים וצילומים‪ ,‬השמעה‬ ‫ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬ייצור רפרודוקציות‬ ‫מתמונות ופסלים והדפסה מאסיבית של‬ ‫ספרים‪ ,‬הביאה לאבדן הערך הפולחני‬ ‫המאגי והדתי בעיני המתבונן‪ .‬מרגע‬ ‫שתמונת החמניות של ואן גוך החלה‬ ‫לקשט מטבחים וחדרי שינה היא איבדה‬ ‫מההילה הייחודית שלה ומהקונטקסט‬ ‫של האמן‪ .‬לטענתו‪ ,‬בעידן החדש איבדה‬ ‫היצירה האמנותית את ערכה ותפקידה‬ ‫הפך לפוליטי חברתי‪.‬‬ ‫בימינו‪ ,‬רבים מהיוצרים רואים את‬ ‫יצירתם ככזו‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬משנות העשרים ועד תחילת‬ ‫המאה ה‪ 21-‬נהנו האמן והיצירה ממעמד‬ ‫מיוחד וממעטפת הגנה של תקשורת‬ ‫ההמונים‪ ,‬המאפשרת חופש יצירה מנותק‬ ‫מרחשי ההמון ולחצים פוליטיים ואחרים‪.‬‬ ‫הגנה עיקרית הייתה מעטפת משאבים –‬ ‫כדי להפיץ נדרשה שליטה על מערכת‬ ‫הפצה‪/‬שידור‪/‬תצוגה עתירת אמצעים‪.‬‬ ‫בנוסף נבנו הגנות נוספות שאף קיבלו‬ ‫תוקף משפטי‪' :‬שיקולים אמנותיים'‪,‬‬ ‫'שיקולי מערכת'‪' ,‬שיקולי חופש ביטוי‬ ‫ופלורליזם'‪' ,‬שיקולים אתיים' ועוד‪ .‬כל‬ ‫אלו היוו חגורות הגנה על היצירה ועל‬ ‫היוצר למרות שהופצו באופן המוני‪.‬‬ ‫חגורות אלו אפשרו לשלוט על ההפצה‬ ‫ובעיקר לשלוט על הקונטקסט בתוכו‬ ‫הופצה היצירה‪ .‬במידה והייתה ביקורת‬ ‫ציבורית‪ ,‬היא תועלה לערוצים נשלטים‬ ‫כך שהדיון הביקורתי הפך לשיח מתוחם‬ ‫במסגרת אותן הגנות‪.‬‬ ‫עידן המדיה החברתית הביא במקלדתו‬ ‫ממד חדש‪ ,‬שעיקרו ‪ -‬הסרת המחיצות בין‬ ‫האמן לצרכן‪ .‬מה שעולה לרשת החברתית‬ ‫אינו נשלט על ידי מערכת או מעטפת‬ ‫הגנה אלא מוזרק ישירות ללא תיווך‬ ‫וללא בקרה‪ ,‬באופן ישיר‪ ,‬מהאמן לצרכן‪.‬‬ ‫מנוף הפצה אגרסיבי נוסף הוא מערכת‬ ‫השיתוף‪ ,share,‬בה מפיצים ההמונים‬ ‫את היצירה בליווי הקשרים משלהם‪.‬‬ ‫הציבור נחשף ליצירות באופן פאסיבי‬ ‫ללא בחירותו וללא שליטתו‪ ,‬ולעתים הן‬ ‫מלוות בדברי פרשנות ותוספות גרפיות‬ ‫אשר עלולות לעוות את כוונתו המקורית‬ ‫של היוצר ומשרתים את דעתם של‬ ‫המפיצים עצמם‪ .‬אלו הכללים החדשים‬ ‫והתוצאה כמובן מעורבות עצומה של‬ ‫הקהל הרחב בזמן קצר‪ ,‬בעוצמה רבה‪,‬‬ ‫ובהקשרים שונים לחלוטין ממה שהאמן‬ ‫התכוון אליהם מלכתחילה‪.‬‬ ‫ראש ממשלת ישראל‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬היה‬ ‫מרבה לשתוק‪ .‬כאשר נשאל פעם מדוע‬ ‫הוא שותק ענה‪" :‬מילה שאוציא לאוויר‬ ‫העולם אינה שייכת לי ‪ -‬כל אחד יעשה בה‬ ‫כרצונו"‪ .‬אכן‪ ,‬המדיה החברתית שינתה‬ ‫את הכללים אבל כמו שאמר ספיירו‬ ‫אגניו בפרשת ווטרגייט‪" ,‬הממזרים‬ ‫כנראה שכחו לספר זאת לאמנים"‪ .‬ייתכן‬ ‫שהיוצרים בני זמננו‪ ,‬כמו גם האוצרים‪,‬‬ ‫המוזיאונים‪ ,‬ושאר הבמות הציבוריות‬ ‫צריכים לקחת את האמירה של אשכול‬ ‫בחשבון‪ .‬הכללים השתנו; מרגע שיצירה‬ ‫עולה למדיה החברתית היא אינה שייכת‬ ‫יותר לאמן וכל אחד יעשה בה כחפצו‪.‬‬ ‫סיימון תמיר‪ ,‬מנהל אגף התקשורת‬ ‫ויחסי ציבור‪ ,‬המכללה האקדמית ספיר‬ ‫כוללים את ההכרה בקיומו של סבל‬ ‫כחלק בלתי נפרד ממציאות החיים‪.‬‬ ‫לצד הכרה זו קיימת הבנה כי הדרך‬ ‫להשתחרר מסבל היא ע"י פיתוח היכולת‬ ‫להיות מרוכזים ונוכחים במציאות כפי‬ ‫שהיא באמת‪ .‬את היכולת להתבוננות‬ ‫בהירה ואמיצה במה שמרכיב את‬ ‫חווית הרגע הזה‪ ,‬תוך כדי ויתור על‬ ‫ההשתוקקות שהדברים יהיו אחרת ממה‬ ‫שהם‪ ,‬מתרגלים ומטפחים באמצעות‬ ‫תרגול מדיטציית מיינדפולנס‪ .‬מאז ימי‬ ‫הבודהה מתרגלים טכניקות מדיטציה‬ ‫אלה בארצות המזרח הרחוק‪ ,‬ובשנים‬ ‫האחרונות החלו פסיכולוגים ואנשי מדע‬ ‫מערביים לגלות את יתרונותיהן הנפשיים‬ ‫והגופניים‪.‬‬ ‫אחד השילובים המוצלחים של‬ ‫מיינדפולנס כשיטת טיפול מערבית‬ ‫החל בשנת ‪ ,1979‬כשחוקר בשם‬ ‫ג'ון קאבט‪-‬זין העביר תוכנית בת ‪10‬‬ ‫שבועות המבוססת על תרגול מדיטציית‬ ‫מיינדפולנס לחולים הסובלים מכאב‬ ‫כרוני‪ .‬אותם חולים שמערכת הרפואה‬ ‫לא הצליחה לתת מענה למצוקתם‪,‬‬ ‫דיווחו לאחר השתתפותם בתוכנית‬ ‫המיינדפולנס (ידועה היום בשם ‪based‬‬ ‫‪reduction - stress mindfulness‬‬ ‫‪ )MBSR‬על שיפור משמעותי במצבם‬ ‫הנפשי והגופני‪ ,‬ועל ירידה בעוצמת‬ ‫הכאב הכרוני‪ .‬מאז התוכנית הראשונה‬ ‫שהשפעותיה החיוביות נבדקו ופורסמו‬ ‫במחקר מדעי‪ ,‬נערכו עוד מאות‬ ‫מחקרים הבודקים השפעתן של תוכניות‬ ‫מבוססות מיינדפולנס על מגוון רב‬ ‫של קשיים ובעיות‪ .‬מלבד כאב כרוני‪,‬‬ ‫תוכניות כאלה נמצאו יעילות גם עבור‬ ‫דכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬התמכרויות‪ ,‬כעס לא‬ ‫פתור‪ ,‬בעיות קשב וריכוז ועוד‪ .‬העולם‬ ‫הפסיכולוגי והמדעי כולו כמרקחה‬ ‫סביב המיינדפולנס והמחקרים ותוכניות‬ ‫הטיפול לא מפסיקים להופיע‪.‬‬ ‫גם בארץ תחום המיינדפולנס הולך‬ ‫ופורח‪ .‬מזה שנים קיימות מסגרות‬ ‫מסורתיות של תרגול מדיטציית‬ ‫מיינדפולנס ("המרכז למדיטצית‬ ‫ויפאסנה"‪" ,‬עמותת תובנה"‪" ,‬עמותת‬ ‫ניומן")‪ .‬אולם היום ניתן למצוא את‬ ‫המיינדפולנס גם במסגרת הממסד‬ ‫המערבי השמרני‪ .‬עדות יפה לכך ניתן‬ ‫למצוא במרפאת המיינדפולנס בבית‬ ‫החולים הפסיכאטרי בבאר שבע‪ .‬במסגרת‬ ‫המרפאה נערכים טיפולים וסדנאות‬ ‫מבוססות מיינדפולנס למגוון רחב של‬ ‫פונים‪ .‬בימים אלה ניתן למצוא סדנאות‬ ‫מיינדפולנס גם בפריפריה‪ -‬בשירות‬ ‫הפסיכולוגי בשער הנגב הממוקם‬ ‫במכללת ספיר שליד שדרות‪ .‬בשל‬ ‫המצוקה הבטחונית המאפיינת איזור זה‪,‬‬ ‫נראה כי מיינדפולנס יכול להוות כלי בעל‬ ‫ערך טיפולי ומניעתי משמעותי‪ .‬במקביל‬ ‫לעשייה הטיפולית‪ ,‬גם המחקר המוקדש‬ ‫לתחום המיינדפולנס בארץ הולך‬ ‫ומתפתח ככל שממלאים את מוסדות‬ ‫האקדמיה חוקרים צעירים אשר נחשפו‬ ‫בעצמם ליתרונות השיטה ומבקשים לתת‬ ‫לה הסברים מדעיים‪ .‬כל מי שמעוניין‬ ‫יכול ללמוד ולהתנסות בהשפעות‬ ‫המיטיבות שיש לסוג חדש‪-‬ישן זה של‬ ‫טיפול‪ .‬האפשרויות רבות והיתרונות‬ ‫שווים את המאמץ הכרוך בתרגול‪ .‬אם‬ ‫הסקרנות עוד קיימת בכם אתם מוזמנים‬ ‫לנסות בעצמכם‪.‬‬ ‫על המנחה | קרן ריינר נוי בעלת‬ ‫תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ותואר‬ ‫שני במדעי המוח‪ ,‬בעלת ניסיון אישי‬ ‫רב במדיטציית מיינדפולנס ומעבירה‬ ‫סדנאות מיינדפולנס במרכז לשירות‬ ‫פסיכולוגי בשער הנגב‪.‬‬