שרה מולכו - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל
הגדוד העברי הנסתר פריחת הציונות ותחיית השפה העברית בשלוניקי שרה מולכו לזכר אחי רפאל י .מלכו שנפטר לאחרונה בצהרי יום ה 8.3.2015-שודרה ברשת ב' של קול-ישראל תכנית לרגל מלאות 100שנה להקמת גדוד נהגי-הפרדות במלחמת העולם הראשונה .הגדוד זכור בגין לחימתו באימפריה התורכית לצד בנות-הברית בתעוזה ובמסירות-נפש .במיוחד התפרסם בשל קרב-גאליפולי ,שם ספג אבדות לא-קלות שעה שכוחות-בריטיים (מורכבים מאוסטרלים בעיקר) נחלו מפלה משמעותית מן העות'מאנים. האזנתי לפאנל-ההיסטוריונים ,שחברו לד"ר יצחק נוי :פרופ' יגאל עילם ,ד"ר מרדכי נאור ומר יוסי אחימאיר .היה לי ענין-אישי בנושא :עד כמה שאני יודעת, אבי נימנה על מקימי אחד-הגדודים ,שקמו בעקבות גדוד נהגי הפרדות ,הגם שלא שירת בו ,ושנקרא בפי מייסדיו בעת הקמתו ב" 1918-הלגיון-היהודי בשלוניקי". אף אחד מן המומחים לא הזכיר ולו במלה אחת את הגדוד-הבלקני הזה ,שהינו למעשה החמישי במספר ,שהצליחו להוציאו לאמונים רק בספטמבר .1918אך כזכור ,ב 11-בנובמבר כבר "פרץ השלום". עם זאת ,נוכח הנכונות להקרבה – שקיומה הוכח מעצם התנדבותם של צעירי היהודים-הבלקניים – ברור שהם לא היו שונים משאר ארבעת הגדודים שקדמו להם ביחסם למטרה המשותפת של כינון בית-יהודי-לאומי ,בארץ-ישראל .זאת ועוד ,הם לא היו מנותקים ממידע אודות הקרבות שהתחוללו ,כולל המחיר ששולם ממש על-סף דלתם בגאליפולי על-ידי קודמיהם .בגדוד נהגי הפרדות שירתו חיילים שנמנו על שאריהם וחבריהם ,למשל דוד בנבנישתי ,1ואלה יידעו את יושבי-הבלקן במוצאות אותם בחיילותיהם ,שבהם נלחמו גם נלחמו. שר-החוץ היווני ניקולה פוליטיס ,ואחרים ,תמכו ברעיון הציוני לכל אורך הדרך ודגלו בהקמת כוח-צבאי-יהודי עוד בטרם הקמת הגדוד החמישי ב ,1918-וגם לאחר ד"ר שרה מולכו לימדה בשנים 1959-1973סוציולוגיה באקדמיה ,ומ 1962-עסקה בהדרכה- תוך-מוסדית ובמחקר במשרד-החקלאות ועוד ,לשם הנחלת שיטות-הדרכה חסכוניות ,תוך כתיבת-פרסומים בנושא .ערכה מחקר בין 1994-2000בנושא זהותם-הכפולה של אנוסי-פורטוגל בבלמונטה. 61 62 האומה – גיליון ,198קיץ תשע"ה–2015 פירוקו .כיוון שהתלהבו מרעיון הבית-הלאומי לעם היהודי לאחר גלות ארוכה, מצאו לנחוץ להתבטא כך – בעל-פה בפרלמנטים שלהם למשל ,ובכתב – אם בעיתוניהם ואם בעיתונות היהודית .פוליטיס זה פירסם את אהדתו לרעיון הציוני בגיליון הראשון של העיתון-היהודי Pro Israelבצרפתית ,שיצא לאור בשלוניקי ונהפך במרוצת הזמן לרב-שפעה .2פן נוסף – ואפילו מפתיע – של אהדת מדינות אחרות לרעיון-הציוני – מתאר יצחק שמואל עמנואל..." 3:כאשר חנו בעלות הברית בעיר (שלוניקי – ש.מ ,).היתה תזמורת הצבא האיטלקי ,בהשפעת הציונים ,מנגנת כל מוצאי שבת את 'התקווה' בככר של 'המגדל הלבן' ,לפני מאות יהודים שהיו מטיילים שם ,והם היו מוחאים כף למנגנים בהתלהבות גדולה"... היתה הערכה לתפקידו המרכזי של אבי ,י"ר מלכו ,בהקמת הגדוד החמישי, גם שנים רבות לאחר-מכן וכתרים נקשרו לראשו והוענקו לו מדליות מטעם הממשלה-היוונית .אנו ,ילדיו הצברים של עולה-ציוני זה ,לא הערכנו נכונה את סממני ההוקרה ,וכשלעצמנו התלבטנו אם להשתתף בטקסים מטעם שגרירות יוון או להשתמט מהם .בבורותנו לא הבינונו את סיבתם הראויה לכל שבח .קשה היה לנו ,צאצאיו ,להבין כיצד אדם שוחר-שלום כפי שהיכרנוהו כאן ,הגיע לכלל הקמת גדוד-לוחמני כלשהו בטרם עלותו .4אבל אז לא טרחנו להתעמק בסתירה זו... אולי בשל התעלמותנו מהנושא בשעתו ,קיבלתי על עצמי עכשיו לנסות לדווח על הגדוד-הנסתר הזה ,עד כמה שיכולתי משגת :אינני היסטוריונית וכמובן שלא הייתי עדה למתרחש ,אבל אוכל להיעזר במאמרו-האוטוביוגרפי של אבי ,5שבו מסופר בפרוטרוט כיצד ניזום ונוצר גדוד-המתנדבים הזה.6 אבי מתאר את האווירה הציונית שעורר הרצל בקהילת-שלוניקי לפני מלחמת העולם הראשונה .בשורתו של חוזה-המדינה נפלה על קרקע פוריה בקהילה זו דוקא :בשל גודלה וחשיבותה התרבותית ליהודי האזור ,בניה-אוהביה כינו אותה "עיר ואם בישראל" .הם התכוונו הן למובן הדתי-הרבני והן למובן הקהילתי- החילוני .הפן האחרון התבטא בין השאר בצמיחה מפליאה של ספרות ,בתרגומי- מופת מספרות העולם לשפות השגורות בפי היהודים ,ובמיוחד בעיתונות ,גם לועזית ,רצינית ופורחת בכל אותן שפות ,כמו Pro Israelבצרפתית. קדמה להתעסקות הנמרצת בהקמת הגדוד-העברי החמישי – שתדלנות של המנהיגים-הציוניים מקהילת שלוניקי בקרב אישים שונים בתחום הפוליטיקה היוונית והכלל-עולמית .מטרתם היתה השגת הסכמה לרעיון-הציוני בקרב בעלות- הברית נוכח דחיקת רגליה של תורכיה מארץ-ישראל .הפעילות הענפה התעצמה במיוחד לאחר פירסום הצהרת-בלפור .י"ר מלכו מתאר התרוצצות בקרב אנשי המימשל היווני וגם בקרב שגריריהן של איטליה 7וצרפת ביוון .זו לוותה גם בכתיבת מאמרים משכנעים בנדון בעיתונים הרב-לשוניים .המאמץ נשא פרי ,וממשלות שלוש המדינות – יוון ,איטליה ולבסוף גם צרפת – אכן הביעו תמיכה בהצהרתו של בלפור .העדויות המפורטות והשמיות בנדון (למשל ,מיהם השרים/השגרירים שרה מולכו :הגדוד העברי הנסתר 63 שגויסו לתמיכה בכך) אכן ראויות לתשומת לב. שלבים בהקמת "הלגיון היהודי בשלוניקי" אצטט להלן מתוך האוטוביוגרפיה של י"ר מלכו ,המופיעה כאמור ב"אוצר יהודי ספרד" כרך ו' (תוך הסתפקות בקטעים נבחרים בלבד מתוך עמ' 117-120 במאמר) ,בהתייחס לארועי הקמת הגדוד החמישי ב .1918-לפני הפרוט ,כדאי לעיין גם בסכום-תמציתי של הארועים ,כפי שכתבם יצחק שמואל עמנואל ,בספרו (ר' הערה ,)3תוך שימושו בסוד-הצמצום. בזמן המלחמה הראשונה התגייסו מספר בחורים לגדוד העברי של ז'בוטינסקי ביזמת קבוצת "פרו ישראל" (אך לא הספיקו לצאת לחזית ,כי המלחמה הסתיימה בינתיים) .מכאן ולאילך – הציטוטים המפורטים מדברי י"ר מלכו: מתוך עמ' :118-117בעולם היהודי מנסרים רעיונות חדשים ולבבות ההמונים נתפסים לקריאותיהם של יוסף טרומפלדור ,זאב ז'בוטינסקי ,יצחק בן-צבי ,דוד בן-גוריון ,המארגנים גייסות ובטליונים יהודים כדי לעזור לצבאות ההסכמה ולשחרר את ארץ-ישראל מעולה של תורכיה .שלוניקאים יהודים מתושבי ארצות- הברית וארץ-ישראל נענו לקריאה והתגייסו גם הם .כדי להסתער על תורכיה, הגנרל אלנבי אוסף ועורך את חילותיו בתעלת סואץ והלבבות רועדים .מתקרבת השעה לכיבושה של ירושלים עיר-הקודש ובירת-האומה ,ומה יהיה באמת חלקנו במשימה גורלית זו? האם נשאר לגמרי אדישים? האם לא הגיעה השעה לעשות גם אנו מעשה רב? אבל איך להיות נחשונים?... מתוך עמ' ... :120-119אולם בינתים כיבוש הארץ ועבר-הירדן טרם הושלם וברחוב היהודי בשאלוניקי ניכרה התעוררות מה להשתתף בפועל בכיבוש זה. באחד הימים פנו למשרדי שני יהודים מרומניה ,8וביקשו עצה לגייסם לחזית ארץ- ישראל .הזמנתי מיד את החברים :אברהם שמואל רקנאטי ,האחים יצחק ושמואל אמרילייו ,יצחק דוד כהן ,ועוד ובו במקום הוחלט ליסד לגיון יהודי בשאלוניקי, שיילך וישתתף בכיבוש הארץ; להתייעץ בלי דיחוי עם ראש הרבנים הרב יעקב מאיר ;9לעשות ההכנות הדרושות להרשמת המתנדבים לקבלת האישור הדרוש מצד השלטונות היוונים והבריטים .הגנראל מילן ( )Milneמהמפקדה הבריטית הראשית ,שאליו פנינו לראשונה כדי לקדם את הרשמת המתנדבים ,הסתלק מכל העניין באומרו לנו ,שזה לא מעניינו ושעלינו לפנות למצרים וללונדון ,מה שעשינו מיד ,אבל ללא שום תוצאות. כדי לא להחמיץ את השעה ומכיוון שהיו לי יחסים אמיצים עם שר החוץ, ניקולה פוליטיס ,ועל-פי עצתו של הרב מאיר ,ארזתי את חפצי ונסעתי לאתונה להתראות איתו ולהפעילו .פוליטיס קבלני לשיחה ממושכת במשרד-החוץ ,באחד הלילות ,וכשסיפרתי לו את מטרת בואי אליו ,שמח שמחה גדולה ודנו עד חצות על כל הבעיה .בסיכום הבטיח לי להביא את הענין לדיון לישיבת-הממשלה ולהשיג 64 האומה – גיליון ,198קיץ תשע"ה–2015 את ההסכמה הדרושה בלי כל דחוי. אכן פוליטיס מלא את הבטחתו וביום רביעי לספטמבר (ההדגשה כאן ולהלן – שלי ,ש.מ ).יכולתי לטלגרף לחברי בשאלוניקי כדלקמן" :מר פוליטיס שר-החוץ הודיעני ,שההצעה שהוצעה לבא-כוח יוון במצרים ,להקמת קורפוס מתנדבים יהודים משאלוניקי למען ארץ-ישראל ,אושרה על-ידי הממשלה היוונית .מר פוליטיס טילגרף כבר למושל הכללי מר אדוסידיס ,לחקור יחד עם ועד הקהילה על האמצעים היעילים ביותר לביצוע התכנית הזאת .המתנדבים יובדלו לשני סוגים :אלה שילחמו בחזית ואלה שישרתו בשרויות-העזר". היה זה בסוף תרע"ח ולאחר הימים הנוראים של תרע"ט שביליתי אותם באתונה, בחברתו של הרב יעקב מאיר (שבא לבירה היוונית בענייני הקהילה) .חזרתי לשאלוניקי לטפל בהגשמת החזון עם המושל אדוסידיס וסגנו א .פאליס. עם קבלת ההוראות הטלגרפיות של מר פוליטיס בבית-הממשלה בשאלוניקי, פקד המושל הכללי מר א .אודיסידיס ,על סגנו מר א .פאליס ,שניהם ידידי עמנו ושלי ,להתראות עם הרב הראשי יעקב מאיר ,כדי לקבוע את הסידורים המתאימים לביצוע גיוס המתנדבים .הבעיה המרכזית היתה אם גם היהודים המקומיים המגוייסים כבר לצבא היווני יוכלו אף הם להשתתף בחיל החזית הארץ-ישראלית. במכתב רשמי שנשלח על ידי מר אדוסידיס לרב מאיר בתאריך 28לספטמבר, לפי הלוח הישן ,נאמר בין השאר" :בקשר עם גיוס מתנדבים יהודים (לפי החלטת י"ר מלכו מקבל את עיטור יקיר ירושלים מידי טדי קולק ,ראש העיר .משמאל :זלמן שזר. שרה מולכו :הגדוד העברי הנסתר 65 מועצת המיניסטרים מתאריך 25לח"ז) חייבי גיוס ,לצבא האנגלי בארץ-ישראל, מועצת המיניסטרים קבעה לתת האפשרות להתגייס כמתנדבים – לכל חייבי הגיוס היהודים במצרים – לצבא הבריטי בארץ-ישראל ,רשימת הנתינים הללו תועבר על-ידי הקונסוליה במצרים למיניסטריון המלחמה ,כדי לסדר את מצבם. אותה הזכות ניתנת לנתינים היוונים משאלוניקי ,חייבי הגיוס .כל הקרואים לצבא יוכלו להתגייס לקורפוס במתנדבים בתנאי שהם יסכימו לשרת בהגיעם לארץ ".אולם בינתים ב 11-בנובמבר ,1918נחתמה שביתת-הנשק ופרשת הלגיון היהודי בשאלוניקי ,באה לתומה... טוהר המניעים של המתנדבם הצעירים הרהורים עכשוויים עולים לאור סיפורו של הגדוד העברי החמישי ,וראשון בהם – חזותה של הציונות ותחית השפה־העברית בגולה .לקוראים בני-זמננו לא רק שפריחת-הציונות בשלוניקי מפליאה בעוצמתה ,אלא גם – תחיית-השפה העברית כשפת-חולין בחיי-היומיום .למקרא המינוחים דאז ,ניכר הקושי של ההגדרות- העבריות החדשות :האם מדובר בגדוד או בלגיון? וכמה חיילים צריכים להיות בלגיון? ואיך מתרגמים לעברית בטליון? עם זאת ,לנו ,ילדיו של י"ר מלכו ,נראה היה בשעתו שאבינו מדבר בארץ בשפת "דור-ההשכלה" ,כולל ה"אנכי" במקום "אני" ועשרות דומיו... הירהור שני -ההלכה היהודית והגדוד־העברי השלוניקאי כפי שהמובאות דלעיל מוכיחות ,לרב הראשי בשלוניקי ,הרב יעקב מאיר ( ,)1856-1939שהיה ידוע בנטייתו לציונות עוד קודם לכן ,היה חלק גדול בהקמת הגדוד הנדון .כמובן שאין לחשוד בו שההלכה-היהודית לא היתה נהירה לו! לו היה ספק קל שבקלים בכך – ברור שלא היה מתמנה ב 1921-בירושלים ,ממש לאחר ארועי ,1918לרב הספרדי הראשי לארץ-ישראל ,הלוא הוא "הראשון לציון" .השתתפותו הפעילה בהקמת- הגדוד מוכרת וידועה .הוויקיפדיה העברית ,המצטטת מקורות אחרים ,מגזימה בתאור... :בקיץ תרס"ז ( )1907הוזמן הרב מאיר על-ידי ראשי הקהילה היהודית בסלוניקי לכהן כרב הקהילה בעיר ,וכיהן שם למעלה מעשור שנים .בימי מלחמת העולם הראשונה סייע לשחרורה של ארץ-ישראל על-ידי שהקים לגיון עברי המורכב מיהודי יוון .הרב מאיר היה בקשר מתמיד עם ראשי התנועה הציונית בארץ ישראל בעניין זה... לכן ,בימים אלה ממש כשאני מעלה על הכתב דברים אלה ,דהיינו :במהלך מסע- הבחירות של ,2015מוזר למדי לשמוע טענות מהסוג ששמענו בגנות ההתגייסות לצה"ל והשירות בו – מפי רבני-ש"ס כיורם מימון ,בעצרת בביכ"נ בשכונת-הבוכרים ב ,14.3.2015-או בסמיכות-זמן אף מפי הרב יצחק יוסף ,בנו של המרן עובדיה יוסף, 66 האומה – גיליון ,198קיץ תשע"ה–2015 צילום השער של PRO ISRAELמן ה18.10.191810- שרה מולכו :הגדוד העברי הנסתר 67 המשמש כיום גם הוא כ"ראשון-לציון" .מתבקשת איפוא המסקנה שאין סתירה בין ההלכה לבין השרות-הצבאי ,אלא שפני-הדור נוטים להשתנות במהלך הזמן אם לכאן ואם לכאן... והירהור שלישי -מדוע הגדוד החמיש נעלם מן העין? כיצד ניתן להסביר שנושא הקמת הגדוד-העברי החמישי נפקד לחלוטין מן השיח של היסטוריונים? ברור כשמש שאין כאן התעלמות מכוונת .ברור שגדוד זה לא הספיק לצאת לקרב. עדין אין זו סיבה להתעלם מטוהר-מניעיהם של המתנדבים הבלקנים הצעירים. הביוגרפיות של הרב יעקב מאיר ,א"ש רקנאטי ,י"ר מלכו ,לצד זו של חברם ד. בנבנישתי – ידועות למדי; מה גם שהיו מיטיבי-כתוב :מעשיהם ,וכן הידוע להם, פורסמו אם על-ידיהם ואם על-ידי זולתם .השאלה הזו נותרת חידה בעיני... אני פונה בזאת לבקש את עזרת-הקוראים :האם יש מי שיוכל לזהות מיהם שני הבחורים מרומניה ,שהם אלה שלמעשה דירבנו את הקמת הגדוד בשלוניקי? הערות 1 2 3 4 5 6 7 דוד בנבנישתי ( ,)1897-1993לוחם בגדודים ,גאוגרף ואיש-חינוך בירושלים (בין השאר מנהל ביה"ס העממי בבית-הכרם משך שנים ,מייסד ומדריך באגודות-משוטטים בארץ ,וחוקר תולדות שלוניקי. יקיר-ירושלים ( ,)1969וחתן פרס-ישראל ((.1982 מייסדי PRO ISRAELביוני 1917היו אברהם שמואל רקנאטי ואבי ,יצחק רפאל מלכו .א"ש רקנאטי ( ,)1888-1980יליד שלוניקי רב-הפעלים שם (לאורך התקופה גם כנשיא המזרחי ויו"ר התנועה הרוויזיוניסטית ביוון) ,ערך את PRO ISRAELשנים ארוכות .רקנאטי ,שעלה ארצה באמצע שנות ה ,30-היה לאחר מכן חבר בכנסת-הראשונה מטעם חרות ,ומראשוני יקירי-העיר ת"א .במקביל, י"ר מלכו ( )1894-1976שעלה לפניו ב ,1919-היה ממקימי שכונת-רחביה בירושלים ומוכתר-השכונה לאורך כל תקופת-המנדט .הוא עוטר כיקיר-ירושלים ,ולאחר מותו נקראה ככר ברחביה על שמו. ציטוט מתוך תולדות יהודי שלוניקי מאת ד"ר יצחק שמואל עמנואל ,תדפיס מתוך ספר זכרון שלוניקי ,גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן ,בעריכת דוד א' רקנטי ,הועד להוצאת ספר קהילת שלוניקי ,ת"א ,תשס"ח ,עמ' .218 רדיפת-השלום שלו הביאה אותו גם לידי חברות ב"ברית-שלום" ,בין השאר לצד המחנך יצחק אפשטיין ( ,)1868-1943מורו ורבו הנערץ ,שניהל משך מספר שנים בי"ס בשלוניקי ,ורבים נהו אחריו. על נטיתו הפאציפיסטית הזו י"ר מלכו "נענש" מידי פעם ,גם כלכלית ,ע"י מי שכינו עצמם "הישוב המאורגן"... המאמר היה זה רק אתמול שלשום ,מופיע בכרך ו' ( – 1963תשכ"ג) מתוך 13כרכי אוצר יהודי ספרד שערך ,עמ' ;99-120ר' בעיקר בעמ' .117-120 ניסיתי לאסוף רשימות-שמיות של המתגייסים עפ"י מקורות אחרים ,כמו למשל במסמכי קהילת- שלוניקי ,אך לצערי לא ניתן לאשש זאת באמצעותם :המסמכים המצויים כיום בארכיון הלאומי הרוסי ,והעתקים מהם נעשו במסגרת פרוייקט תיעוד תורכיה והבלקן במרכז גולדשטיין גורן לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב ,תחילתם מאז 1920ואילך .אנו עסקינן בשנת !1918כל זאת לדברי פרופ .מינה רוזן ,שאני מודה לה מאד על מידע זה. לפי תאורו של י"ר מלכו (ר' בעמ' ,)119במהלך המאמצים לקבל את תמיכת ממשלת-איטליה בהצהרת-בלפור ,פנו צמד המנהיגים – א"ש רקנאטי וי"ר מלכו – אל הקונסול-הכללי האיטלקי בשלוניקי – הקאואלייר דולפ'יני – כך" :בשיחה הגלויה הסברנו לו שלא מספיק שהתזמורת הצבאית האיטלקית מהבטליון ה 35-תנגן בשבתות את ההמנון הלאומי שלנו התקוה (ההדגשה שלי 68 האומה – גיליון ,198קיץ תשע"ה–2015 – ש.מ ... ).אלא שאנו תובעים הכרה מלאה בזכויותינו על ארץ-ישראל"... 8ראוי היה לציין שני בחורים-מתנדבים אלה בשמותיהם ,אלא שלא עלה בידי לזהותם עד עכשיו! 9הרב יעקב מאיר ( )1856-1939מירושלים ,יצא בשליחויות רבניות רבות בתפוצות הגולה ,מבוכרה ועד המגרב .בקיץ 1907הוזמן על ידי ראשי הקהילה-היהודית בשלוניקי לשמש כרב-הקהילה בעיר, וכיהן בתפקיד זה למעלה מעשור .ב 1921-מונה שוב בעירו ירושלים כרב-הראשי (הראשון-לציון). 1 0המאמר שבימין-הדף דן בתפיסתה של איטליה את חשיבות הבית-הלאומי היהודי הצפוי לקום בא"י – כתרומה לאינטרסים של איטליה!! זו ראתה בקשר שבין התיישבות-יהודית צפויה בא"י ,ביחד עם הקהילה -היהודית בשלוניקי ועם ממשלת-יוון – אינטרס כלכלי-מסחרי שלה-עצמה .מעורב בכך (לדברי העתונות-האיטלקית המצוטטת במאמר זה) ,דוד לובין מארה"ב ,שהיה נציג-ארה"ב ל"מוסד הבי"ל לחקלאות" .המציאות היתה אז שבנות-הברית האירופאיות וארה"ב ,מעודדות את גיוס הגדודים-העבריים ,כיוון שמטרתם המוצהרת :להשיב את היהודים לארצם .ואילו עיקרי- המאמר שמשמאל השער – הוצגו בתרגום עברי לעיל ,במובאות מתוך כתבי י"ר מלכו (בעמ' מספר 120בספרו). "כמי שגדל בבית ירושלמי שורשי ,ז'בוטינסקי ניסח בעבורי בשפה עדכנית ,את אמונות היסוד עליהן גדלתי כילד .את הכבוד לכל אדם ,את הכבוד לכל יושבי האדמה הזו ,יהודים כערבים .את היחיד כמלך .את הזכות הבלתי מתפשרת על הארץ הזו, את החובה לשמר על הגאווה הלאומית ,ויחד עם זה את החובה לפרץ את חומות המצור המדיניות... "אני נוהג לומר שקיבלתי את תורת ז'בוטינסקי ,כמות שהיא ,ולא אשנה בה אות או תג .אחרים נוקטים בעמדה עצמאית יותר ,ביחס למחויבותם האידאולוגית .יחד עם זאת ,החובה על כולנו לזכור :לא נולדנו נסיכים ,לא נולדנו עם כפית זהב בפה, דרכנו לא הייתה סלולה .היינו בנים למשפחות שנאבקו על זכותם להביע את דעתם, היינו עדים לאלימות פוליטית וספגנו מכות כואבות .נאלצנו להילחם נגד ההדרה, ההכחשה וההשתקה. "אני מסכים ,שמרכיב מרכזי במוטיבציה שלנו ,היה ועודנו ,תיקון העוול ההיסטורי ויחד עם זאת סוד ההצלחה של נסיכי חרות ,נעוץ לא רק בתחושת הקיפוח ,אלא גם במיקוד האנרגיות התנועתיות והאישיות ,להצלחה משגשגת בתחום הפוליטי. הצלחה שאין דומה לה ,הצלחה שעלתה על צפיותיה שלה .אבל ,וכאן האזהרה החמורה ,נסיכי חרות יצליחו ,רק אם יחוו את עצמם לא כנסיכים אלא כמשרתים. אם במשך שנים קראנו' :אלהים ,לשלטון בחרתנו' ,צריכים אנו היום לשנות קריאה זו ,ולקרוא בקול' :אלהים לשליחות ולעבדות בחרתנו' .אם נתמקד בשלטון לשם שלטון ,אם נשכח שהשררה היא עבדות ,רע ומר תהיה אחריתנו". הנשיא ראובן ריבלין ,בערב השקת הספר "הנסיכים" מאת ד"ר גיל סמסונוב2.3.2015 ,
© Copyright 2024