‫הגדוד העברי הנסתר‬
‫פריחת הציונות ותחיית השפה העברית בשלוניקי‬
‫שרה מולכו‬
‫‬
‫לזכר אחי רפאל י‪ .‬מלכו שנפטר לאחרונה‬
‫בצהרי יום ה‪ 8.3.2015-‬שודרה ברשת ב' של קול‪-‬ישראל תכנית לרגל מלאות‬
‫‪ 100‬שנה להקמת גדוד נהגי‪-‬הפרדות במלחמת העולם הראשונה‪ .‬הגדוד זכור בגין‬
‫לחימתו באימפריה התורכית לצד בנות‪-‬הברית בתעוזה ובמסירות‪-‬נפש‪ .‬במיוחד‬
‫התפרסם בשל קרב‪-‬גאליפולי‪ ,‬שם ספג אבדות לא‪-‬קלות שעה שכוחות‪-‬בריטיים‬
‫(מורכבים מאוסטרלים בעיקר) נחלו מפלה משמעותית מן העות'מאנים‪.‬‬
‫האזנתי לפאנל‪-‬ההיסטוריונים‪ ,‬שחברו לד"ר יצחק נוי‪ :‬פרופ' יגאל עילם‪ ,‬ד"ר‬
‫מרדכי נאור ומר יוסי אחימאיר‪ .‬היה לי ענין‪-‬אישי בנושא‪ :‬עד כמה שאני יודעת‪,‬‬
‫אבי נימנה על מקימי אחד‪-‬הגדודים‪ ,‬שקמו בעקבות גדוד נהגי הפרדות‪ ,‬הגם שלא‬
‫שירת בו‪ ,‬ושנקרא בפי מייסדיו בעת הקמתו ב‪" 1918-‬הלגיון‪-‬היהודי בשלוניקי"‪.‬‬
‫אף אחד מן המומחים לא הזכיר ולו במלה אחת את הגדוד‪-‬הבלקני הזה‪ ,‬שהינו‬
‫למעשה החמישי במספר‪ ,‬שהצליחו להוציאו לאמונים רק בספטמבר ‪ .1918‬אך‬
‫כזכור‪ ,‬ב‪ 11-‬בנובמבר כבר "פרץ השלום"‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬נוכח הנכונות להקרבה – שקיומה הוכח מעצם התנדבותם של צעירי‬
‫היהודים‪-‬הבלקניים – ברור שהם לא היו שונים משאר ארבעת הגדודים שקדמו‬
‫להם ביחסם למטרה המשותפת של כינון בית‪-‬יהודי‪-‬לאומי‪ ,‬בארץ‪-‬ישראל‪ .‬זאת‬
‫ועוד‪ ,‬הם לא היו מנותקים ממידע אודות הקרבות שהתחוללו‪ ,‬כולל המחיר ששולם‬
‫ממש על‪-‬סף דלתם בגאליפולי על‪-‬ידי קודמיהם‪ .‬בגדוד נהגי הפרדות שירתו חיילים‬
‫שנמנו על שאריהם וחבריהם‪ ,‬למשל דוד בנבנישתי‪ ,1‬ואלה יידעו את יושבי‪-‬הבלקן‬
‫במוצאות אותם בחיילותיהם‪ ,‬שבהם נלחמו גם נלחמו‪.‬‬
‫שר‪-‬החוץ היווני ניקולה פוליטיס‪ ,‬ואחרים‪ ,‬תמכו ברעיון הציוני לכל אורך הדרך‬
‫ודגלו בהקמת כוח‪-‬צבאי‪-‬יהודי עוד בטרם הקמת הגדוד החמישי ב‪ ,1918-‬וגם לאחר‬
‫ד"ר שרה מולכו לימדה בשנים ‪ 1959-1973‬סוציולוגיה באקדמיה‪ ,‬ומ‪ 1962-‬עסקה בהדרכה‪-‬‬
‫תוך‪-‬מוסדית ובמחקר במשרד‪-‬החקלאות ועוד‪ ,‬לשם הנחלת שיטות‪-‬הדרכה חסכוניות‪ ,‬תוך‬
‫כתיבת‪-‬פרסומים בנושא‪ .‬ערכה מחקר בין ‪ 1994-2000‬בנושא זהותם‪-‬הכפולה של אנוסי‪-‬פורטוגל‬
‫בבלמונטה‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫האומה – גיליון ‪ ,198‬קיץ תשע"ה–‪2015‬‬
‫פירוקו‪ .‬כיוון שהתלהבו מרעיון הבית‪-‬הלאומי לעם היהודי לאחר גלות ארוכה‪,‬‬
‫מצאו לנחוץ להתבטא כך – בעל‪-‬פה בפרלמנטים שלהם למשל‪ ,‬ובכתב – אם‬
‫בעיתוניהם ואם בעיתונות היהודית‪ .‬פוליטיס זה פירסם את אהדתו לרעיון הציוני‬
‫בגיליון הראשון של העיתון‪-‬היהודי ‪ Pro Israel‬בצרפתית‪ ,‬שיצא לאור בשלוניקי‬
‫ונהפך במרוצת הזמן לרב‪-‬שפעה‪ .2‬פן נוסף – ואפילו מפתיע – של אהדת מדינות‬
‫אחרות לרעיון‪-‬הציוני – מתאר יצחק שמואל עמנואל‪..." 3:‬כאשר חנו בעלות הברית‬
‫בעיר (שלוניקי – ש‪.‬מ‪ ,).‬היתה תזמורת הצבא האיטלקי‪ ,‬בהשפעת הציונים‪ ,‬מנגנת‬
‫כל מוצאי שבת את 'התקווה' בככר של 'המגדל הלבן'‪ ,‬לפני מאות יהודים שהיו‬
‫מטיילים שם‪ ,‬והם היו מוחאים כף למנגנים בהתלהבות גדולה"‪...‬‬
‫היתה הערכה לתפקידו המרכזי של אבי‪ ,‬י"ר מלכו‪ ,‬בהקמת הגדוד החמישי‪,‬‬
‫גם שנים רבות לאחר‪-‬מכן וכתרים נקשרו לראשו והוענקו לו מדליות מטעם‬
‫הממשלה‪-‬היוונית‪ .‬אנו‪ ,‬ילדיו הצברים של עולה‪-‬ציוני זה‪ ,‬לא הערכנו נכונה את‬
‫סממני ההוקרה‪ ,‬וכשלעצמנו התלבטנו אם להשתתף בטקסים מטעם שגרירות יוון‬
‫או להשתמט מהם‪ .‬בבורותנו לא הבינונו את סיבתם הראויה לכל שבח‪ .‬קשה היה‬
‫לנו‪ ,‬צאצאיו‪ ,‬להבין כיצד אדם שוחר‪-‬שלום כפי שהיכרנוהו כאן‪ ,‬הגיע לכלל הקמת‬
‫גדוד‪-‬לוחמני כלשהו בטרם עלותו‪ .4‬אבל אז לא טרחנו להתעמק בסתירה זו‪...‬‬
‫אולי בשל התעלמותנו מהנושא בשעתו‪ ,‬קיבלתי על עצמי עכשיו לנסות לדווח‬
‫על הגדוד‪-‬הנסתר הזה‪ ,‬עד כמה שיכולתי משגת‪ :‬אינני היסטוריונית וכמובן שלא‬
‫הייתי עדה למתרחש‪ ,‬אבל אוכל להיעזר במאמרו‪-‬האוטוביוגרפי של אבי‪ ,5‬שבו‬
‫מסופר בפרוטרוט כיצד ניזום ונוצר גדוד‪-‬המתנדבים הזה‪.6‬‬
‫אבי מתאר את האווירה הציונית שעורר הרצל בקהילת‪-‬שלוניקי לפני מלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ .‬בשורתו של חוזה‪-‬המדינה נפלה על קרקע פוריה בקהילה זו‬
‫דוקא‪ :‬בשל גודלה וחשיבותה התרבותית ליהודי האזור‪ ,‬בניה‪-‬אוהביה כינו אותה‬
‫"עיר ואם בישראל"‪ .‬הם התכוונו הן למובן הדתי‪-‬הרבני והן למובן הקהילתי‪-‬‬
‫החילוני‪ .‬הפן האחרון התבטא בין השאר בצמיחה מפליאה של ספרות‪ ,‬בתרגומי‪-‬‬
‫מופת מספרות העולם לשפות השגורות בפי היהודים‪ ,‬ובמיוחד בעיתונות‪ ,‬גם‬
‫לועזית‪ ,‬רצינית ופורחת בכל אותן שפות‪ ,‬כמו ‪ Pro Israel‬בצרפתית‪.‬‬
‫קדמה להתעסקות הנמרצת בהקמת הגדוד‪-‬העברי החמישי – שתדלנות של‬
‫המנהיגים‪-‬הציוניים מקהילת שלוניקי בקרב אישים שונים בתחום הפוליטיקה‬
‫היוונית והכלל‪-‬עולמית‪ .‬מטרתם היתה השגת הסכמה לרעיון‪-‬הציוני בקרב בעלות‪-‬‬
‫הברית נוכח דחיקת רגליה של תורכיה מארץ‪-‬ישראל‪ .‬הפעילות הענפה התעצמה‬
‫במיוחד לאחר פירסום הצהרת‪-‬בלפור‪ .‬י"ר מלכו מתאר התרוצצות בקרב אנשי‬
‫המימשל היווני וגם בקרב שגריריהן של איטליה‪ 7‬וצרפת ביוון‪ .‬זו לוותה גם בכתיבת‬
‫מאמרים משכנעים בנדון בעיתונים הרב‪-‬לשוניים‪ .‬המאמץ נשא פרי‪ ,‬וממשלות‬
‫שלוש המדינות – יוון‪ ,‬איטליה ולבסוף גם צרפת – אכן הביעו תמיכה בהצהרתו‬
‫של בלפור‪ .‬העדויות המפורטות והשמיות בנדון (למשל‪ ,‬מיהם השרים‪/‬השגרירים‬
‫שרה מולכו‪ :‬הגדוד העברי הנסתר‬
‫‪63‬‬
‫שגויסו לתמיכה בכך) אכן ראויות לתשומת לב‪.‬‬
‫שלבים בהקמת "הלגיון היהודי בשלוניקי"‬
‫אצטט להלן מתוך האוטוביוגרפיה של י"ר מלכו‪ ,‬המופיעה כאמור ב"אוצר‬
‫יהודי ספרד" כרך ו' (תוך הסתפקות בקטעים נבחרים בלבד מתוך עמ' ‪117-120‬‬
‫במאמר)‪ ,‬בהתייחס לארועי הקמת הגדוד החמישי ב‪ .1918-‬לפני הפרוט‪ ,‬כדאי לעיין‬
‫גם בסכום‪-‬תמציתי של הארועים‪ ,‬כפי שכתבם יצחק שמואל עמנואל‪ ,‬בספרו (ר'‬
‫הערה ‪ ,)3‬תוך שימושו בסוד‪-‬הצמצום‪.‬‬
‫בזמן המלחמה הראשונה התגייסו מספר בחורים לגדוד העברי של ז'בוטינסקי‬
‫ביזמת קבוצת "פרו ישראל" (אך לא הספיקו לצאת לחזית‪ ,‬כי המלחמה הסתיימה‬
‫בינתיים)‪ .‬מכאן ולאילך – הציטוטים המפורטים מדברי י"ר מלכו‪:‬‬
‫מתוך עמ' ‪ :118-117‬בעולם היהודי מנסרים רעיונות חדשים ולבבות ההמונים‬
‫נתפסים לקריאותיהם של יוסף טרומפלדור‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬דוד‬
‫בן‪-‬גוריון‪ ,‬המארגנים גייסות ובטליונים יהודים כדי לעזור לצבאות ההסכמה‬
‫ולשחרר את ארץ‪-‬ישראל מעולה של תורכיה‪ .‬שלוניקאים יהודים מתושבי ארצות‪-‬‬
‫הברית וארץ‪-‬ישראל נענו לקריאה והתגייסו גם הם‪ .‬כדי להסתער על תורכיה‪,‬‬
‫הגנרל אלנבי אוסף ועורך את חילותיו בתעלת סואץ והלבבות רועדים‪ .‬מתקרבת‬
‫השעה לכיבושה של ירושלים עיר‪-‬הקודש ובירת‪-‬האומה‪ ,‬ומה יהיה באמת חלקנו‬
‫במשימה גורלית זו? האם נשאר לגמרי אדישים? האם לא הגיעה השעה לעשות‬
‫גם אנו מעשה רב? אבל איך להיות נחשונים?‪...‬‬
‫מתוך עמ' ‪... :120-119‬אולם בינתים כיבוש הארץ ועבר‪-‬הירדן טרם הושלם‬
‫וברחוב היהודי בשאלוניקי ניכרה התעוררות מה להשתתף בפועל בכיבוש זה‪.‬‬
‫באחד הימים פנו למשרדי שני יהודים מרומניה‪ ,8‬וביקשו עצה לגייסם לחזית ארץ‪-‬‬
‫ישראל‪ .‬הזמנתי מיד את החברים‪ :‬אברהם שמואל רקנאטי‪ ,‬האחים יצחק ושמואל‬
‫אמרילייו‪ ,‬יצחק דוד כהן‪ ,‬ועוד ובו במקום הוחלט ליסד לגיון יהודי בשאלוניקי‪,‬‬
‫שיילך וישתתף בכיבוש הארץ; להתייעץ בלי דיחוי עם ראש הרבנים הרב יעקב‬
‫מאיר‪ ;9‬לעשות ההכנות הדרושות להרשמת המתנדבים לקבלת האישור הדרוש‬
‫מצד השלטונות היוונים והבריטים‪ .‬הגנראל מילן (‪ )Milne‬מהמפקדה הבריטית‬
‫הראשית‪ ,‬שאליו פנינו לראשונה כדי לקדם את הרשמת המתנדבים‪ ,‬הסתלק מכל‬
‫העניין באומרו לנו‪ ,‬שזה לא מעניינו ושעלינו לפנות למצרים וללונדון‪ ,‬מה שעשינו‬
‫מיד‪ ,‬אבל ללא שום תוצאות‪.‬‬
‫‬‫כדי לא להחמיץ את השעה ומכיוון שהיו לי יחסים אמיצים עם שר החוץ‪,‬‬
‫ניקולה פוליטיס‪ ,‬ועל‪-‬פי עצתו של הרב מאיר‪ ,‬ארזתי את חפצי ונסעתי לאתונה‬
‫להתראות איתו ולהפעילו‪ .‬פוליטיס קבלני לשיחה ממושכת במשרד‪-‬החוץ‪ ,‬באחד‬
‫הלילות‪ ,‬וכשסיפרתי לו את מטרת בואי אליו‪ ,‬שמח שמחה גדולה ודנו עד חצות‬
‫על כל הבעיה‪ .‬בסיכום הבטיח לי להביא את הענין לדיון לישיבת‪-‬הממשלה ולהשיג‬
‫‪64‬‬
‫האומה – גיליון ‪ ,198‬קיץ תשע"ה–‪2015‬‬
‫את ההסכמה הדרושה בלי כל דחוי‪.‬‬
‫אכן פוליטיס מלא את הבטחתו וביום רביעי לספטמבר (ההדגשה כאן ולהלן‬
‫– שלי‪ ,‬ש‪.‬מ‪ ).‬יכולתי לטלגרף לחברי בשאלוניקי כדלקמן‪" :‬מר פוליטיס שר‪-‬החוץ‬
‫הודיעני‪ ,‬שההצעה שהוצעה לבא‪-‬כוח יוון במצרים‪ ,‬להקמת קורפוס מתנדבים‬
‫יהודים משאלוניקי למען ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אושרה על‪-‬ידי הממשלה היוונית‪ .‬מר‬
‫פוליטיס טילגרף כבר למושל הכללי מר אדוסידיס‪ ,‬לחקור יחד עם ועד הקהילה‬
‫על האמצעים היעילים ביותר לביצוע התכנית הזאת‪ .‬המתנדבים יובדלו לשני‬
‫סוגים‪ :‬אלה שילחמו בחזית ואלה שישרתו בשרויות‪-‬העזר‪".‬‬
‫היה זה בסוף תרע"ח ולאחר הימים הנוראים של תרע"ט שביליתי אותם באתונה‪,‬‬
‫בחברתו של הרב יעקב מאיר (שבא לבירה היוונית בענייני הקהילה)‪ .‬חזרתי‬
‫לשאלוניקי לטפל בהגשמת החזון עם המושל אדוסידיס וסגנו א‪ .‬פאליס‪.‬‬
‫עם קבלת ההוראות הטלגרפיות של מר פוליטיס בבית‪-‬הממשלה בשאלוניקי‪,‬‬
‫פקד המושל הכללי מר א‪ .‬אודיסידיס‪ ,‬על סגנו מר א‪ .‬פאליס‪ ,‬שניהם ידידי‬
‫עמנו ושלי‪ ,‬להתראות עם הרב הראשי יעקב מאיר‪ ,‬כדי לקבוע את הסידורים‬
‫המתאימים לביצוע גיוס המתנדבים‪ .‬הבעיה המרכזית היתה אם גם היהודים‬
‫המקומיים המגוייסים כבר לצבא היווני יוכלו אף הם להשתתף בחיל החזית‬
‫הארץ‪-‬ישראלית‪.‬‬
‫‬‫במכתב רשמי שנשלח על ידי מר אדוסידיס לרב מאיר בתאריך ‪ 28‬לספטמבר‪,‬‬
‫לפי הלוח הישן‪ ,‬נאמר בין השאר‪" :‬בקשר עם גיוס מתנדבים יהודים (לפי החלטת‬
‫י"ר מלכו מקבל את עיטור יקיר ירושלים מידי טדי קולק‪ ,‬ראש העיר‪ .‬משמאל‪ :‬זלמן שזר‪.‬‬
‫שרה מולכו‪ :‬הגדוד העברי הנסתר‬
‫‪65‬‬
‫מועצת המיניסטרים מתאריך ‪ 25‬לח"ז) חייבי גיוס‪ ,‬לצבא האנגלי בארץ‪-‬ישראל‪,‬‬
‫מועצת המיניסטרים קבעה לתת האפשרות להתגייס כמתנדבים – לכל חייבי‬
‫הגיוס היהודים במצרים – לצבא הבריטי בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬רשימת הנתינים הללו‬
‫תועבר על‪-‬ידי הקונסוליה במצרים למיניסטריון המלחמה‪ ,‬כדי לסדר את מצבם‪.‬‬
‫אותה הזכות ניתנת לנתינים היוונים משאלוניקי‪ ,‬חייבי הגיוס‪ .‬כל הקרואים‬
‫לצבא יוכלו להתגייס לקורפוס במתנדבים בתנאי שהם יסכימו לשרת בהגיעם‬
‫לארץ‪ ".‬אולם בינתים ב‪ 11-‬בנובמבר ‪ ,1918‬נחתמה שביתת‪-‬הנשק ופרשת הלגיון‬
‫היהודי בשאלוניקי‪ ,‬באה לתומה‪...‬‬
‫טוהר המניעים של המתנדבם הצעירים‬
‫הרהורים עכשוויים עולים לאור סיפורו של הגדוד העברי החמישי‪ ,‬וראשון בהם‬
‫– חזותה של הציונות ותחית השפה־העברית בגולה‪ .‬לקוראים בני‪-‬זמננו לא רק‬
‫שפריחת‪-‬הציונות בשלוניקי מפליאה בעוצמתה‪ ,‬אלא גם – תחיית‪-‬השפה העברית‬
‫כשפת‪-‬חולין בחיי‪-‬היומיום‪ .‬למקרא המינוחים דאז‪ ,‬ניכר הקושי של ההגדרות‪-‬‬
‫העבריות החדשות‪ :‬האם מדובר בגדוד או בלגיון? וכמה חיילים צריכים להיות‬
‫בלגיון? ואיך מתרגמים לעברית בטליון? עם זאת‪ ,‬לנו‪ ,‬ילדיו של י"ר מלכו‪ ,‬נראה‬
‫היה בשעתו שאבינו מדבר בארץ בשפת "דור‪-‬ההשכלה"‪ ,‬כולל ה"אנכי" במקום‬
‫"אני" ועשרות דומיו‪...‬‬
‫הירהור שני ‪ -‬ההלכה היהודית והגדוד־העברי השלוניקאי כפי שהמובאות‬
‫דלעיל מוכיחות‪ ,‬לרב הראשי בשלוניקי‪ ,‬הרב יעקב מאיר (‪ ,)1856-1939‬שהיה ידוע‬
‫בנטייתו לציונות עוד קודם לכן‪ ,‬היה חלק גדול בהקמת הגדוד הנדון‪ .‬כמובן שאין‬
‫לחשוד בו שההלכה‪-‬היהודית לא היתה נהירה לו! לו היה ספק קל שבקלים בכך‬
‫– ברור שלא היה מתמנה ב‪ 1921-‬בירושלים‪ ,‬ממש לאחר ארועי ‪ ,1918‬לרב הספרדי‬
‫הראשי לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הלוא הוא "הראשון לציון"‪ .‬השתתפותו הפעילה בהקמת‪-‬‬
‫הגדוד מוכרת וידועה‪ .‬הוויקיפדיה העברית‪ ,‬המצטטת מקורות אחרים‪ ,‬מגזימה‬
‫בתאור‪... :‬בקיץ תרס"ז (‪ )1907‬הוזמן הרב מאיר על‪-‬ידי ראשי הקהילה היהודית‬
‫בסלוניקי לכהן כרב הקהילה בעיר‪ ,‬וכיהן שם למעלה מעשור שנים‪ .‬בימי מלחמת‬
‫העולם הראשונה סייע לשחרורה של ארץ‪-‬ישראל על‪-‬ידי שהקים לגיון עברי‬
‫המורכב מיהודי יוון‪ .‬הרב מאיר היה בקשר מתמיד עם ראשי התנועה הציונית‬
‫בארץ ישראל בעניין זה‪...‬‬
‫לכן‪ ,‬בימים אלה ממש כשאני מעלה על הכתב דברים אלה‪ ,‬דהיינו‪ :‬במהלך מסע‪-‬‬
‫הבחירות של ‪ ,2015‬מוזר למדי לשמוע טענות מהסוג ששמענו בגנות ההתגייסות‬
‫לצה"ל והשירות בו – מפי רבני‪-‬ש"ס כיורם מימון‪ ,‬בעצרת בביכ"נ בשכונת‪-‬הבוכרים‬
‫ב‪ ,14.3.2015-‬או בסמיכות‪-‬זמן אף מפי הרב יצחק יוסף‪ ,‬בנו של המרן עובדיה יוסף‪,‬‬
‫‪66‬‬
‫האומה – גיליון ‪ ,198‬קיץ תשע"ה–‪2015‬‬
‫צילום השער של ‪ PRO ISRAEL‬מן ה‪18.10.191810-‬‬
‫שרה מולכו‪ :‬הגדוד העברי הנסתר‬
‫‪67‬‬
‫המשמש כיום גם הוא כ"ראשון‪-‬לציון"‪ .‬מתבקשת איפוא המסקנה שאין סתירה‬
‫בין ההלכה לבין השרות‪-‬הצבאי‪ ,‬אלא שפני‪-‬הדור נוטים להשתנות במהלך הזמן‬
‫אם לכאן ואם לכאן‪...‬‬
‫והירהור שלישי ‪ -‬מדוע הגדוד החמיש נעלם מן העין? כיצד ניתן להסביר‬
‫שנושא הקמת הגדוד‪-‬העברי החמישי נפקד לחלוטין מן השיח של היסטוריונים?‬
‫ברור כשמש שאין כאן התעלמות מכוונת‪ .‬ברור שגדוד זה לא הספיק לצאת לקרב‪.‬‬
‫עדין אין זו סיבה להתעלם מטוהר‪-‬מניעיהם של המתנדבים הבלקנים הצעירים‪.‬‬
‫הביוגרפיות של הרב יעקב מאיר‪ ,‬א"ש רקנאטי‪ ,‬י"ר מלכו‪ ,‬לצד זו של חברם ד‪.‬‬
‫בנבנישתי – ידועות למדי; מה גם שהיו מיטיבי‪-‬כתוב‪ :‬מעשיהם‪ ,‬וכן הידוע להם‪,‬‬
‫פורסמו אם על‪-‬ידיהם ואם על‪-‬ידי זולתם‪ .‬השאלה הזו נותרת חידה בעיני‪...‬‬
‫אני פונה בזאת לבקש את עזרת‪-‬הקוראים‪ :‬האם יש מי שיוכל לזהות מיהם שני‬
‫הבחורים מרומניה‪ ,‬שהם אלה שלמעשה דירבנו את הקמת הגדוד בשלוניקי?‬
‫הערות‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫דוד בנבנישתי (‪ ,)1897-1993‬לוחם בגדודים‪ ,‬גאוגרף ואיש‪-‬חינוך בירושלים (בין השאר מנהל ביה"ס‬
‫העממי בבית‪-‬הכרם משך שנים‪ ,‬מייסד ומדריך באגודות‪-‬משוטטים בארץ‪ ,‬וחוקר תולדות שלוניקי‪.‬‬
‫יקיר‪-‬ירושלים (‪ ,)1969‬וחתן פרס‪-‬ישראל (‪(.1982‬‬
‫מייסדי ‪ PRO ISRAEL‬ביוני ‪ 1917‬היו אברהם שמואל רקנאטי ואבי‪ ,‬יצחק רפאל מלכו‪ .‬א"ש רקנאטי‬
‫(‪ ,)1888-1980‬יליד שלוניקי רב‪-‬הפעלים שם (לאורך התקופה גם כנשיא המזרחי ויו"ר התנועה‬
‫הרוויזיוניסטית ביוון)‪ ,‬ערך את ‪ PRO ISRAEL‬שנים ארוכות‪ .‬רקנאטי‪ ,‬שעלה ארצה באמצע שנות‬
‫ה‪ ,30-‬היה לאחר מכן חבר בכנסת‪-‬הראשונה מטעם חרות‪ ,‬ומראשוני יקירי‪-‬העיר ת"א‪ .‬במקביל‪,‬‬
‫י"ר מלכו (‪ )1894-1976‬שעלה לפניו ב‪ ,1919-‬היה ממקימי שכונת‪-‬רחביה בירושלים ומוכתר‪-‬השכונה‬
‫לאורך כל תקופת‪-‬המנדט‪ .‬הוא עוטר כיקיר‪-‬ירושלים‪ ,‬ולאחר מותו נקראה ככר ברחביה על שמו‪.‬‬
‫ציטוט מתוך תולדות יהודי שלוניקי מאת ד"ר יצחק שמואל עמנואל‪ ,‬תדפיס מתוך ספר זכרון‬
‫שלוניקי‪ ,‬גדולתה וחורבנה של ירושלים דבלקן‪ ,‬בעריכת דוד א' רקנטי‪ ,‬הועד להוצאת ספר קהילת‬
‫שלוניקי‪ ,‬ת"א‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪.218‬‬
‫רדיפת‪-‬השלום שלו הביאה אותו גם לידי חברות ב"ברית‪-‬שלום"‪ ,‬בין השאר לצד המחנך יצחק‬
‫אפשטיין (‪ ,)1868-1943‬מורו ורבו הנערץ‪ ,‬שניהל משך מספר שנים בי"ס בשלוניקי‪ ,‬ורבים נהו אחריו‪.‬‬
‫על נטיתו הפאציפיסטית הזו י"ר מלכו "נענש" מידי פעם‪ ,‬גם כלכלית‪ ,‬ע"י מי שכינו עצמם "הישוב‬
‫המאורגן"‪...‬‬
‫המאמר היה זה רק אתמול שלשום‪ ,‬מופיע בכרך ו' (‪ – 1963‬תשכ"ג) מתוך ‪ 13‬כרכי אוצר יהודי ספרד‬
‫שערך‪ ,‬עמ' ‪ ;99-120‬ר' בעיקר בעמ' ‪.117-120‬‬
‫ניסיתי לאסוף רשימות‪-‬שמיות של המתגייסים עפ"י מקורות אחרים‪ ,‬כמו למשל במסמכי קהילת‪-‬‬
‫שלוניקי‪ ,‬אך לצערי לא ניתן לאשש זאת באמצעותם‪ :‬המסמכים המצויים כיום בארכיון הלאומי‬
‫הרוסי‪ ,‬והעתקים מהם נעשו במסגרת פרוייקט תיעוד תורכיה והבלקן במרכז גולדשטיין גורן לחקר‬
‫התפוצות באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תחילתם מאז ‪ 1920‬ואילך‪ .‬אנו עסקינן בשנת ‪ !1918‬כל זאת‬
‫לדברי פרופ‪ .‬מינה רוזן‪ ,‬שאני מודה לה מאד על מידע זה‪.‬‬
‫לפי תאורו של י"ר מלכו (ר' בעמ' ‪ ,)119‬במהלך המאמצים לקבל את תמיכת ממשלת‪-‬איטליה‬
‫בהצהרת‪-‬בלפור‪ ,‬פנו צמד המנהיגים – א"ש רקנאטי וי"ר מלכו – אל הקונסול‪-‬הכללי האיטלקי‬
‫בשלוניקי – הקאואלייר דולפ'יני – כך‪" :‬בשיחה הגלויה הסברנו לו שלא מספיק שהתזמורת‬
‫הצבאית האיטלקית מהבטליון ה‪ 35-‬תנגן בשבתות את ההמנון הלאומי שלנו התקוה (ההדגשה שלי‬
‫‪68‬‬
‫האומה – גיליון ‪ ,198‬קיץ תשע"ה–‪2015‬‬
‫– ש‪.‬מ‪ ... ).‬אלא שאנו תובעים הכרה מלאה בזכויותינו על ארץ‪-‬ישראל‪"...‬‬
‫‪ 8‬ראוי היה לציין שני בחורים‪-‬מתנדבים אלה בשמותיהם‪ ,‬אלא שלא עלה בידי לזהותם עד עכשיו!‬
‫‪ 9‬הרב יעקב מאיר (‪ )1856-1939‬מירושלים‪ ,‬יצא בשליחויות רבניות רבות בתפוצות הגולה‪ ,‬מבוכרה‬
‫ועד המגרב‪ .‬בקיץ ‪ 1907‬הוזמן על ידי ראשי הקהילה‪-‬היהודית בשלוניקי לשמש כרב‪-‬הקהילה בעיר‪,‬‬
‫וכיהן בתפקיד זה למעלה מעשור‪ .‬ב‪ 1921-‬מונה שוב בעירו ירושלים כרב‪-‬הראשי (הראשון‪-‬לציון)‪.‬‬
‫‪ 1 0‬המאמר שבימין‪-‬הדף דן בתפיסתה של איטליה את חשיבות הבית‪-‬הלאומי היהודי הצפוי לקום בא"י‬
‫– כתרומה לאינטרסים של איטליה!! זו ראתה בקשר שבין התיישבות‪-‬יהודית צפויה בא"י‪ ,‬ביחד‬
‫עם הקהילה‪ -‬היהודית בשלוניקי ועם ממשלת‪-‬יוון – אינטרס כלכלי‪-‬מסחרי שלה‪-‬עצמה‪ .‬מעורב‬
‫בכך (לדברי העתונות‪-‬האיטלקית המצוטטת במאמר זה)‪ ,‬דוד לובין מארה"ב‪ ,‬שהיה נציג‪-‬ארה"ב‬
‫ל"מוסד הבי"ל לחקלאות"‪ .‬המציאות היתה אז שבנות‪-‬הברית האירופאיות וארה"ב‪ ,‬מעודדות את‬
‫גיוס הגדודים‪-‬העבריים‪ ,‬כיוון שמטרתם המוצהרת‪ :‬להשיב את היהודים לארצם‪ .‬ואילו עיקרי‪-‬‬
‫המאמר שמשמאל השער – הוצגו בתרגום עברי לעיל‪ ,‬במובאות מתוך כתבי י"ר מלכו (בעמ' מספר‬
‫‪ 120‬בספרו)‪.‬‬
‫"כמי שגדל בבית ירושלמי שורשי‪ ,‬ז'בוטינסקי ניסח בעבורי בשפה עדכנית‪ ,‬את‬
‫אמונות היסוד עליהן גדלתי כילד‪ .‬את הכבוד לכל אדם‪ ,‬את הכבוד לכל יושבי האדמה‬
‫הזו‪ ,‬יהודים כערבים‪ .‬את היחיד כמלך‪ .‬את הזכות הבלתי מתפשרת על הארץ הזו‪,‬‬
‫את החובה לשמר על הגאווה הלאומית‪ ,‬ויחד עם זה את החובה לפרץ את חומות‬
‫המצור המדיניות‪...‬‬
‫"אני נוהג לומר שקיבלתי את תורת ז'בוטינסקי‪ ,‬כמות שהיא‪ ,‬ולא אשנה בה אות‬
‫או תג‪ .‬אחרים נוקטים בעמדה עצמאית יותר‪ ,‬ביחס למחויבותם האידאולוגית‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬החובה על כולנו לזכור‪ :‬לא נולדנו נסיכים‪ ,‬לא נולדנו עם כפית זהב בפה‪,‬‬
‫דרכנו לא הייתה סלולה‪ .‬היינו בנים למשפחות שנאבקו על זכותם להביע את דעתם‪,‬‬
‫היינו עדים לאלימות פוליטית וספגנו מכות כואבות‪ .‬נאלצנו להילחם נגד ההדרה‪,‬‬
‫ההכחשה וההשתקה‪.‬‬
‫"אני מסכים‪ ,‬שמרכיב מרכזי במוטיבציה שלנו‪ ,‬היה ועודנו‪ ,‬תיקון העוול ההיסטורי‬
‫ויחד עם זאת סוד ההצלחה של נסיכי חרות‪ ,‬נעוץ לא רק בתחושת הקיפוח‪ ,‬אלא‬
‫גם במיקוד האנרגיות התנועתיות והאישיות‪ ,‬להצלחה משגשגת בתחום הפוליטי‪.‬‬
‫הצלחה שאין דומה לה‪ ,‬הצלחה שעלתה על צפיותיה שלה‪ .‬אבל‪ ,‬וכאן האזהרה‬
‫החמורה‪ ,‬נסיכי חרות יצליחו‪ ,‬רק אם יחוו את עצמם לא כנסיכים אלא כמשרתים‪.‬‬
‫אם במשך שנים קראנו‪' :‬אלהים‪ ,‬לשלטון בחרתנו'‪ ,‬צריכים אנו היום לשנות קריאה‬
‫זו ‪,‬ולקרוא בקול‪' :‬אלהים לשליחות ולעבדות בחרתנו'‪ .‬אם נתמקד בשלטון לשם‬
‫שלטון‪ ,‬אם נשכח שהשררה היא עבדות‪ ,‬רע ומר תהיה אחריתנו"‪.‬‬
‫הנשיא ראובן ריבלין‪ ,‬בערב השקת הספר "הנסיכים" מאת ד"ר גיל סמסונוב‪2.3.2015 ,‬‬