‫בשבילו‪ .‬לפני שלושה חודשים הוצאנו‬
‫קול קורא והזמנו זמרות לשלוח אלי־‬
‫נו שירים חדשים שלהן‪ .‬קיבלנו קרוב‬
‫ל־‪ 100‬שירים ומתוכם הרכבנו את‬
‫האוסף הזה ואני חושב שיש בו תמהיל‬
‫מאוד מגוון ומרענן‪.‬‬
‫"לפני שנה המצב היה אחר‪ .‬פנינו‬
‫לכמה זמרות מובילות כדי שישתתפו‬
‫בפרויקט כי אנחנו חושבים שיש מש־‬
‫מעות לכך שייקחו בו חלק גם זמ־‬
‫רות גדולות ומוכּ רות וגם כאלה שהן‬
‫בתחילת דרכן‪ .‬לרוב‪ ,‬ואני לא רוצה‬
‫להיכנס לשמות מפורשים‪ ,‬הזמרות‬
‫הגדולות לא הסכימו להשתתף‪ ,‬כלו־‬
‫מר לא הן ממש סירבו אלא המנהלים‬
‫הגברים שלהן‪ .‬זה מאוד תסכל אותי‬
‫ואכזב אותי"‪.‬‬
‫יחד עם טובול עבדו על האוסף גם‬
‫שתי עורכות — הגר שיזף ונועה מלמד‬
‫וזאנה‪ .‬שיזף (‪ )24‬נולדה וגרה ביפו‪ .‬היא‬
‫סטודנטית שנה ב' בחוג להיסטוריה‬
‫באוניברסיטת תל אביב‪ .‬היא גם אשת‬
‫תקשורת שעובדת ב"אייג'יי קלאס" —‬
‫פרויקט אמריקאי חדש של תקשורת‬
‫וניו מדיה‪ .‬בקפה גיברלטר היא פוע־‬
‫לת כמעט מהיום שהוקם‪ ,‬לפני ארבע‬
‫שנים וחצי‪.‬‬
‫על האג'נדה מאחורי תהליך איסוף‬
‫החומר ל"בת המקום" היא מספרת‪:‬‬
‫"אחת האג'נדות המרכזיות של קפה‬
‫גיברלטר היא רב תרבותיות וקידום‬
‫המגוון העצום שיש במקום הזה שלא‬
‫זוכה לייצוג במיינסטרים‪ .‬התפיסה‬
‫הזאת הובילה בעבודת עריכת האוסף‪,‬‬
‫ברוח המקום‬
‫מקצינה‬
‫את המבטא‬
‫הרוסי‪ .‬קוצ'ר‬
‫| צילום‪:‬‬
‫מגשימה את‬
‫החלום של‬
‫אימא‪ .‬עומר‬
‫| צילום‪:‬‬
‫גיא צרחי‬
‫אדווה עומר‬
‫מתמקדת‬
‫בשירה נשית‬
‫כורדית‪ .‬אליה‬
‫| צילום‪:‬‬
‫סרגיי מיידין‬
‫‪Nilis Dutch‬‬
‫‪Photography‬‬
‫נדיה קוצ'ר‬
‫אילנה אליה‬
‫על קו טבריה־תל אביב‬
‫לצעוק על הבעיה‪ ,‬עם חיוך‬
‫שיר ערש על אהבה שלא מוצתה‬
‫"מתוכי הנשמה זועקת שוב אליי אהובי‬
‫מתוכי מדברת היכן הוא‬
‫לא ידעתי עד כמה האהבה כואבת‬
‫עד שהלכת מחיי אהוב יקר‬
‫"את תעמדי לבד באי תנועה בודד‬
‫מכוניות עוברות פה כל הלילה‪.‬‬
‫וכן יציקו לך‪ ,‬אבל אני דוגל‬
‫שלא תשימי לב‪ ,‬תשימי זין‬
‫ותחכי לי פה יא זונה‬
‫רק תחכי פה יא זונה‬
‫"אני שרה באוסף הזה את השיר הכורדי 'ג'באליו'‪,‬‬
‫שפירושו בן ההרים‪ .‬זה שיר ערש ששרה אם לבנה‪.‬‬
‫הבן קרוי על שם אהובה הקודם של האם‪ ,‬שנעלם‬
‫ביער‪ .‬במהלך הניסיון להרדים את בנה היא מס־‬
‫פרת לו גם את סיפור האהבה הזו שלא מוצתה‪.‬‬
‫היא גם מתפללת לכך שכל מי שהולך עכשיו‬
‫ביער יחזור בשלום‪ .‬ואת זה היא שרה כשהיא כבר‬
‫נשואה למישהו אחר‪.‬‬
‫"אני ילידת ירושלים‪ ,‬בת העדה הכורדית‪ .‬לפני‬
‫‪ 25‬שנים הוצאתי דיסק של מוזיקה כורדית‪.‬‬
‫הוצאתי את הדיסק הזה אחרי מותו של אבי‪ ,‬שהיה‬
‫זמר וחזן‪ .‬הוא לא מימש את הפוטנציאל המוזיקלי‬
‫שלו‪ .‬היו לו קול אדיר ומנעד עצום‪.‬‬
‫"אחרי שהדיסק יצא התחלתי להופיע איתו בכל‬
‫העולם‪ .‬כל השנים האלה אני גם חוקרת לעומק‬
‫את המוזיקה היהודית הכורדית‪ .‬לפני כמה שנים‬
‫הוצאתי עוד אלבום של המוזיקה הזו‪ ,‬והוא כולל‬
‫גם את השיר 'ג'באליו'‪.‬‬
‫"אני מתמקדת בשירה נשית כורדית‪ .‬אנשים לא‬
‫יודעים שבתרבות הכורדית נשים לא מודרות‬
‫ולא הודרו אף פעם‪ .‬היהודים הכורדים מדברים‬
‫ארמית‪ ,‬שימרו את השפה הזאת ולא אימצו את‬
‫השפה המקומית‪ .‬הארמית לא הומצאה בגלות כמו‬
‫היידיש והלדינו‪ .‬ארמית הובאה מארץ ישראל‬
‫לשם ונשמרה‪ .‬דיברו ארמית כדי שהגויים לא‬
‫יבינו אותה‪ .‬גם אני דוברת ארמית‪.‬‬
‫"'ג'באליו' לא מושר בשפה הארמית אלא בשפה‬
‫הכורדית המוסלמית שאני פחות מבינה‪ ,‬אבל יש־‬
‫בתי עם מישהו שיודע אותה לעומקה והוא תרגם‬
‫לי את השיר מילה במילה‪.‬‬
‫"השתתפתי גם באוסף הקודם של 'בת המקום' ולא‬
‫היה ברור אם אוכל להשתתף גם השנה‪ .‬אני שמחה‬
‫שבסוף זה הסתדר"‪.‬‬
‫האם תחזור האם תשוב‬
‫לא נמאס בכלל לשאול‬
‫האם אתה עליי חושב‬
‫ולפני שעוצם את העיניים‬
‫ולפעמים הימים מספרים אחרת‬
‫ובלילות אהובי שהיה לי הכול לא חזר‬
‫ולפעמים אנשים שואלים אותי מתי תחזור‬
‫היכן הוא אהובי שהיה הכול‬
‫והמחיר נקבע על פי המשתגל‪,‬‬
‫אני רוצה על כל אחד ‪.200‬‬
‫יהיה בסדר תקבלי מנה‪ ,‬אם לא מקל‬
‫אפילו תקבלי מנה אפיים‬
‫ותחכי לי פה יא זונה‬
‫רק תחכי פה יא זונה‬
‫כשיעברו אלפים עוד אחכה‬
‫כשתשוב אל זרועותיי אשא תפילת תודה‬
‫לא ידעתי עד כמה האהבה כואבת‬
‫גם אם צריך אוריד ראשי מולך"‪.‬‬
‫כי אם תבוא לך משטרה‪ ,‬את לא מכירה אותי‬
‫אפילו לא ראית אותי במציאות‬
‫ולילה קר במעצר הרבה‪ ,‬הרבה‪ ,‬הרבה‪,‬‬
‫הרבה‪ ,‬הרבה יותר עדיף לך מלמות!"‬
‫— "האם תחזור"‪ .‬מילים‪ :‬אדווה עומר‪ .‬לחן ועי־‬
‫בוד‪ :‬אריק זנטי‬
‫— "תדרוך זונה"‪ .‬מילים‪ :‬אבי עדאקי‬
‫"אני בת ‪ .22‬נולדתי בטבריה ועכשיו אני כל הזמן‬
‫על קו טבריה־תל אביב‪ ,‬כי אם רוצים לעשות מו־‬
‫זיקה חייבים להיות במרכז‪ .‬אני עובדת על אלבום‬
‫ראשון והשיר שמופיע ב'בת המקום ‪ '2‬הוא אחד‬
‫משלושת הסינגלים שכבר מוכנים‪.‬‬
‫"השיר הזה מדבר על בחורה שאהובה עזב אותה‪.‬‬
‫היא שרה לו כדי שאולי ישמע ויחזור אליה‪ .‬חוויה‬
‫כזאת קורית לכולם וכולם יודעים איך מרגישים‬
‫כשהלב נשבר‪ .‬ויש לשיר מסר חשוב‪ :‬לא לאבד‬
‫את התקווה‪.‬‬
‫"מוזיקה בשבילי היא ממש שליחות‪ .‬אני באה‬
‫מבית מוזיקלי‪ .‬חלומה של אימא שלי היה לעסוק‬
‫במוזיקה‪ ,‬אבל היא ויתרה עליו והקימה משפחה‪.‬‬
‫אני מגשימה גם את החלום שלה‪ .‬גדלתי על בר־‬
‫כיו של אבא שלי‪ ,‬ששר לי 'שבחי ירושלים'‪ ,‬וככה‬
‫בכלל התחברתי למוזיקה‪.‬‬
‫"ל'בת המקום' הגעתי אחרי שראיתי פרסום‬
‫באינטרנט על הפרויקט הזה‪ .‬שלחתי את השיר‬
‫אבל למען האמת לא האמנתי שיחזרו אליי‪ .‬לה־‬
‫פתעתי כן חזרו אליי ואני מרגישה כבוד גדול‬
‫להשתתף בפרויקט כל כך חשוב ומצוין‪ .‬בשנים‬
‫האחרונות המוזיקה הנשית 'קיבלה רגליים קרות'‬
‫ואוסף מדהים כזה נותן לה פוש גדול"‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫שכמוהו לא רואים פה כל יום‪ .‬ניסינו‬
‫לתת ייצוג ליצירות מיוחדות‪ ,‬שייתנו‬
‫תמונה מלאה יותר של העשייה המו־‬
‫זיקלית הנשית כאן‪ ,‬ובמיוחד לשים‬
‫דגש על שירים שהם שימור מסורות‪,‬‬
‫שזה תפקיד נשי מובהק שעובר לאורך‬
‫הדורות‪ ,‬למרות שיש באוסף הזה גם‬
‫חיבור ומחאה על המצב בתקופתנו"‪.‬‬
‫איך היה שיתוף הפעולה בין שלו־‬
‫שת העורכים?‬
‫"מעולה‪ .‬הקשבנו יחד לכל השירים‪.‬‬
‫נועה‪ ,‬שהיא מוזיקאית וקלידנית וחיה‬
‫בירושלים‪ ,‬מכירה את הסצנה הירו־‬
‫שלמית‪ ,‬שאנחנו מכירים פחות‪ .‬היא‬
‫הביאה את הקולות משם‪ .‬אופיר ואני‬
‫הבאנו קולות אחרים וכל הזמן עשי־‬
‫נו חשיבה משותפת למי אנחנו רוצים‬
‫לפנות‪ .‬חייבים לציין גם שעבדנו על‬
‫האוסף יחד עם לינקטון (אתר יחסי‬
‫ציבור מוזיקלי‪ ,‬נ"ר)‪ ,‬דבר שהביא‬
‫אותנו להיפתח ליצירות שלא היינו‬
‫יכולים להגיע אליהן בדרך אחרת‪ .‬בז־‬
‫כות הקשר עם לינקטון פנו אלינו גם‬
‫זמרות שהן פחות מוכרות‪ ,‬וזה מאוד‬
‫מאוד משמח"‪.‬‬
‫לשני האוספים‪ ,‬גם "בת המקום"‬
‫הראשון וגם "בת המקום" השני‪,‬‬
‫כולם יכולים להאזין בחינם‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬זה חלק מהאג'נדה של קפה‬
‫גיברלטר — להנגיש תרבות לכולם‪.‬‬
‫למזלנו האינטרנט מאפשר לנו את זה‪.‬‬
‫אנחנו מפיצים את המוזיקה הזאת‪ ,‬את‬
‫הרב תרבותיות‪ ,‬בדרכים עוקפות תח־‬
‫נות רדיו ופלייליסטים"‪.‬‬
‫ידיעות תל אביב ˆ ‪20.3.2015‬‬
‫"אני בת ‪ ,38‬גרה בתל אביב‪ .‬עליתי לישראל מרוסיה‬
‫כשהייתי בת ‪ .15‬המשפחה הגיעה בהתחלה לירושלים‬
‫ורק אחרי כמה שנים עברנו למרכז‪ .‬בעצם אני שחק־‬
‫נית ולא זמרת מקצועית‪ .‬בשנת ‪ 2000‬סיימתי ללמוד‬
‫משחק בניסן נתיב בירושלים‪ .‬הרבה שנים עבדתי‬
‫בתיאטרונים בחיפה ובבאר שבע ובהבימה והשתתפתי‬
‫בהרבה הצגות‪ .‬עכשיו אני שחקנית פרילנסרית‪.‬‬
‫"ב־‪ 2008‬עבדתי על 'קרימינל פרוג'קט' — אלה שירים‬
‫רוסיים ישנים מאוד‪ ,‬חלקם בני יותר מ־‪ 100‬שנה‪ ,‬מין‬
‫שירי עולם תחתון רוסי‪ .‬אני ביצעתי אותם ומי שניגנו‬
‫היו נגני דולי בנד‪ ,‬שזאת הלהקה של אחי‪ .‬זאת להקה‬
‫ירושלמית ששרה בעיקר ברוסית‪ .‬יש לה קהל יוצא‬
‫חבר המדינות אבל הקהל הישראלי פחות מכיר אותה‬
‫וחבל‪ .‬רק עכשיו הלהקה הזו מתחילה להקליט שירים‬
‫בעברית‪ .‬הופעתי עם הלהקה בשירי העולם התחתון‬
‫הרוסי בלבונטין ‪ ,7‬באוזןבר ובקפה גיברלטר כמובן‪.‬‬
‫ככה גם הגעתי להשתתף בפרויקט 'בת המקום'‪.‬‬
‫"'תדרוך זונה' הוא שיר לא פשוט‪ .‬זה שיר צעקה על‬
‫בעיה‪ ,‬אבל בכל זאת הוא מעלה גם חיוך כי אי אפשר‬
‫לחיות רק בעצב ובכאב‪.‬‬
‫"בשיר הזה אני אמנם שרה בעברית‪ ,‬אבל מקצינה את‬
‫המבטא הרוסי שלי כדי לגרום לאנשים לחשוב‪ ,‬לגרום‬
‫לאנשים לראות את מה שהם בדרך כלל מעדיפים לא‬
‫להסתכל עליו‪ .‬אני אוהבת את הטקסט הישיר והחריף‬
‫הזה‪ ,‬שלא פוחד גם להסתכל במציאות וגם לגעת בס־‬
‫טיגמות שכולם מתעלמים מהן"‪.‬‬