‫הבנק – חומה חסינה מפני‬
‫עיקולים‪1‬‬
‫בעקבות ע"א ‪ 11/7011‬מזרחי טפחות נ' אלבס‬
‫‪2‬‬
‫מאת‬
‫אופיר שטגמן‬
‫*‬
‫יסודו של חיבור זה הוא בקשר המיוחד לקוח‪-‬בנק‪-‬מעקל‪ ,‬בשאלה‬
‫הספציפית‪ :‬האם יש לאפשר הטלת עיקול על יתרת האשראי הלא מנוצל של‬
‫לקוח חייב? פסק‪-‬דין אלבס שניתן השנה על ידי בית המשפט העליון משנה‪,‬‬
‫לדעת המחבר‪ ,‬הלכה קודמת בעניין אלתית ויוצר איסור גורף על עיקול‬
‫שכזה‪ .‬אלא שתוצאה כזו עלולה להפוך את הבנק‪ ,‬בעל הכוח הרב ביותר‬
‫במערכת יחסים זו‪ ,‬ל"חומה חסינה מפני עיקולים"‪ .‬אדון בנימוקים‬
‫המצדיקים את העיקול ואציע פתרון מאזן אחר‪.‬‬
‫בפסק‪-‬דין שניתן בתחילת השנה על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט העליון‪ 3,‬קבע בית‪-‬המשפט הלכה‬
‫חדשה במתח שבין היחסים המיוחדים בנק‪-‬לקוח‪-‬מעקל‪ .‬בהסכם הגישור בין משה‬
‫אלבס והחברות שבשליטתו לבין אברהם שיף‪ ,‬חויב האחרון לשלם לאלבס ‪ 5.4‬מיליון‬
‫ש"ח‪ .‬אלא שלטענת אלבס‪ ,‬הפר שיף את הסכם הגישור‪ ,‬לא שילם וניסה להבריח כספים‬
‫לחברה בשליטתו‪ .‬לבקשת אלבס‪ ,‬הטיל בית‪-‬המשפט המחוזי עיקול זמני (עד לבירור‬
‫התביעה) על כל "הנכסים‪ ,‬הכספים והזכויות" בחשבונות הבנק של שיף וחברתו‪,‬‬
‫המנוהלים בבנק מזרחי טפחות‪ .‬הבנק טוען כי אין כספים הניתנים לעיקול‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫משום שלשיף יש חשבון עובר ושב הנמצא בחובה על סך כ‪ 405-‬אלף ש"ח‪ .‬אלבס‪,‬‬
‫שמגלה שלשיף הועמדה בחשבון זה מסגרת אשראי של ‪ 220‬אלף ש"ח (כלומר יוכל‬
‫לנהל את חשבונו עד כדי ‪ 220‬אלף ש"ח בחובה)‪ ,‬מבקש לעקל את זכותו של האחרון‬
‫לקבל את יתרת האשראי שטרם ניצל (הזכות לקבל מהבנק עוד כ‪ 441-‬אלף ש"ח)‪ .‬בית‪-‬‬
‫המשפט המחוזי‪ ,‬בניגוד לדעת הבנק – קיבל את בקשתו‪ ,‬אך בית‪-‬המשפט העליון‪,‬‬
‫*‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫סטודנט שנה ג' לתואר ראשון במשפטים‪ ,‬הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ .‬מאמר זה‬
‫נכתב בהנחייתו של עו"ד ארי סירקין‪ ,‬משרד עו"ד – גלוזמן ושות'‪.‬‬
‫ציטוט מתוך ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 24/1702‬אלבס נ' בנק מזרחי‪-‬טפחות בע"מ‪( 4/ ,‬פורסם בנבו‪,‬‬
‫‪.)40.44.2044‬‬
‫ע"א ‪ 440/744‬בנק מזרחי‪-‬טפחות בע"מ נ' אלבס (פורסם בנבו‪( )41.04.45 ,‬להלן‪ :‬עניין אלבס)‪.‬‬
‫עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪.2‬‬
‫‪1‬‬
‫אופיר שטגמן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫בינואר ‪ – 2045‬הפך את ההחלטה‪ 4.‬בחיבור זה אנסה להראות מדוע בקשתו של אלבס‬
‫מוצדקת‪ ,‬ולהציע פתרון כללי אחר כתחליף לאיסור העיקול הגורף‪.‬‬
‫מדוע אוסר בית‪-‬המשפט לעקל את יתרת האשראי שלא נוצלה? זכות לקיחת אשראי‬
‫היא זכות אישית בעלת מאפיינים ייחודיים בין הבנק ללקוח‪ ,‬כמו חליפה מותאמת‬
‫אישית (מחושבת לפי סיכוני הלקוח‪ ,‬אופי הבטוחות‪ ,‬מטרות העסק‪ ,‬היסטוריה בבנק‬
‫וכו')‪ .‬היא כמו זכות לקבל הלוואה‪ ,‬שמימושה כפוף לבחירת הלקוח בהתאם לצרכיו‬
‫המשתנים‪ .‬עיקול כזה יכפה על הלקוח לקחת הלוואה ויפגע בחופש ההתקשרות בינו‬
‫לבין הבנק‪ .‬העיקול ייצור נטל בלתי‪-‬צפוי על הבנק (יצטרך להקצות כסף נוסף‪ ,‬ועקב כך‬
‫עשוי לממש בטוחות)‪ ,‬דבר שעלול ליצור אי יציבות בנקאית‪ .‬בנוסף‪ ,‬העיקול יאפשר‬
‫למעקל להיות במצב טוב יותר מאשר החייב‪ ,‬בניגוד לדיני העיקול‪5.‬‬
‫הזכות והוודאות‪ :‬לבית‪-‬המשפט והרשם כוח לעקל נכסים‪ 6,‬כשהמונח "נכס" הוא רחב‬
‫ומכיל גם זכות קיימת או עתידית‪ 7.‬בעניין אלתית‪ 8,‬קובע השופט אור‪ ,‬כי עיקול על זכות‬
‫לקבלת אשראי אפשרי רק אילו יכול היה הלקוח לחייב את הבנק לשלם לו את האשראי‬
‫הזה‪ ,‬בין אם בהווה ובין אם בעתיד‪ 9,‬כלומר דרושה ודאות מימוש הזכות‪ .‬אלא שבפסק‪-‬‬
‫הדין האחרון (בניגוד למקרה דנן) נוהל חשבון ללא מסגרת אשראי‪ ,‬לכן כל בקשת‬
‫אשראי תלויה בשיקול דעתו הרחב של הבנק‪ ,‬מכאן שללקוח לא הייתה זכות ודאית‬
‫כנדרש לעיל‪ ,‬ולכן לא ניתן לעקל את הזכות‪.‬‬
‫מסגרת אשראי מוגדרת כ"סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים מראש לכבד במסגרתו‬
‫משיכות מחשבון עובר ושב של הלקוח"‪ 10.‬בית‪-‬המשפט העליון קבע כי זכות אשראי‬
‫תחת תנאי הסכם מסגרת היא זכות קיימת‪ ,‬מוגדרת ומגובשת שהלקוח יכול לממש בכל‬
‫עת‪ 11.‬בשל הוודאות שנוצרת נצפה שהעיקול יאושר‪ 12,‬אלא שהלכת אלבס משנה את‬
‫‪ 4‬שם‪ ,‬פס' ‪ 1-4‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫‪ 5‬עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בפס' ‪ 44-22‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫‪ 6‬תקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ ,4825-‬תק' ‪(2/5‬ב)‪.‬‬
‫‪ 7‬חוק ההוצאה לפועל‪ ,‬התשכ"ז‪ ;481/-‬ת' ‪ 4‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪.4825-‬‬
‫‪ 8‬ע"א ‪ 222720‬אלתית בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ‪ ,‬פ"ד לז(‪( )4822( 1/2 )2‬להלן‪ :‬עניין‬
‫אלתית)‪.‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.122‬‬
‫‪ 10‬ס' ‪ 4‬לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים)‪ ,‬התשנ"ב‪.4882-‬‬
‫‪ 11‬עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬פס' ‪ 44‬לפסק דינה של השופטת חיות‪ .‬לעניין צמצום שיקול הדעת‬
‫הבנקאי ואי יכולתו להשתחרר שרירותית וחד צדדית מחובת מתן האשראי לפי רצון הלקוח‪ ,‬ראו‬
‫גם‪ :‬ס' ‪(2‬ב) להוראת המפקח על הבנקים ‪" 224‬ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב"‬
‫(‪ ;)42.2.2040‬מסקנת הערכאה הראשונה‪ ,‬ת"א (מחוזי ת"א) ‪ 24/1702‬אלבס נ' בנק מזרחי‪-‬טפחות‬
‫בע"מ‪( 44 ,‬פורסם בנבו‪ ;)40.44.2044 ,‬ע"א ‪ 1841705‬בנק לאומי בע"מ נ' היועץ המשפטי‬
‫‪2‬‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫הבנק –חומה חסינה מפני עיקולים‬
‫הלכת אלתית‪ ,‬לא מבחינה בין זכות ודאית לבין ציפייה ואוסרת לעקל כל זכות קבלת‬
‫אשראי שמוקנית ללקוח‪.‬‬
‫הבנק לא נפגע‪ :‬מבחן הביטחונות שהוצע על‪-‬ידי בית‪-‬המשפט המחוזי מוודא שכספו‬
‫של הבנק מובטח‪" :‬המסקנה המתחייבת לענייננו הינה‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי ניתן להטיל עיקול על‬
‫הזכות למשיכת יתר בתוך מסגרת האשראי עד לגובה הביטחונות שניתנו‪ ,‬אם ניתנו‬
‫לבנק"‪ 13.‬בהקשר הנזקים שעלולים להיווצר‪ ,‬מנותק הקשר המשולש לקוח‪-‬בנק‪-‬מעקל‪,‬‬
‫ונותר קשר לקוח‪-‬מעקל‪ ,‬קשר של חייב‪-‬נושה‪ .‬הבנק יכול להראות שלא ניתנו ביטחונות‬
‫או שאינם מכסים את כל מסגרת האשראי (כי טעה בהערכות או כי שווי הנכסים ירד‬
‫וכו')‪ ,‬אפילו שבחלק מהמקרים ייתכן שניתן יהיה לטעון שהבנק נטל סיכון חוזי‪ ,‬טעה‬
‫בכדאיות העסקה ועליו לשאת בתוצאות‪ .‬במובן זה‪ ,‬המבחן הוגן וניטראלי‪ ,‬מכיוון‬
‫שהוא דואג לכך שהנושה יקבל כספו‪ ,‬החייב ישלם‪ ,‬אבל הבנק לא יפגע‪.‬‬
‫ואם הבנק ייפגע בדרכים אחרות? מצד אחד‪ ,‬נטען כי עיקול שכזה ייצור אי וודאות‬
‫וחוסר יציבות בנקאית וייקור של מסגרות האשראי‪ ,‬משום שהבנקים ידרשו להיערך‬
‫בנושא חישוב שווי הביטחונות‪ 14.‬יש טוענים שהקטנת מסגרת האשראי עקב כך‪ ,‬דווקא‬
‫תתרום ליציבות הבנקאית‪ 15.‬מצד שני‪ ,‬לעתים הדבר היחיד שנותר לנושים לא מובטחים‬
‫לעקל‪ ,‬הוא זכויות בחשבון הבנק (במצב שעל הנכסים קיים משכון‪7‬משכנתא עדיפותם‬
‫נדחית‪ ,‬ובמצב שהחשבון בחובה)‪ .‬אם תיחסם דרכם של נושים לחלוטין‪ ,‬הם ייקחו‬
‫מקדם ביטחון דרך מחיר העסקה‪ ,‬וגם עסקאות תהיינה יקרות יותר‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬לא ראוי להעניק לבנק חסינות מוחלטת מפני הסיכון החוזי שלקח‬
‫במערכת היחסים המיוחדת עם הלקוח‪ .‬אין זאת עסקת חסד‪ ,‬הבנק מרוויח ריבית נאותה‬
‫על האשראי שנלקח ולפעמים גם על מסגרת האשראי כולה אפילו שלא נוצלה‪ .‬כמו בכל‬
‫מקרה אחר של חדלות פירעון (של חברה) או פשיטת רגל (של אדם) כשהנושה היחיד‬
‫הוא הבנק‪ ,‬קיים סיכון שדרכי מימוש הבטוחות ייעשו קשות יותר וייווצרו עלויות נלוות‪,‬‬
‫אבל כל אלו הם סיכון חוזי שלא צריך לייחס את התממשותו רק עם הופעת מעקל‪.‬‬
‫מתוקף תיאוריית הכוח והשליטה (לבנק כוח ושליטה על נכסיו של‬
‫הלקוח‪7‬המעקל)‪ ,‬תיאורית פער הכוחות (חוסר השוויון ביכולות המיקוח‪ ,‬הידע‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫לממשלה‪ ,‬פס' ‪ 45‬לפסק דינו של השופט אלון (פורסם בנבו‪ ;)42.02.2040 ,‬חזקת הקיפוח בס' ‪)2(5‬‬
‫לחוק החוזים האחידים‪ ,‬התשמ"ג‪ ;4822-‬גלעד נרקיס פרקים בדיני בנקאות כרך א ‪.)2044( 120-128‬‬
‫ריקרדו בן‪-‬אוליאל דיני בנקאות – חלק כללי ‪.)4881( 254-255‬‬
‫ת"א ‪ ,24/1702‬לעיל ה"ש ‪ ,44‬בעמ' ‪.20‬‬
‫עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬פס' ‪ 4‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫שם‪ ,‬פס' ‪ 1‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אופיר שטגמן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫המקצועי וסמכותם הייחודית בחוק) ותפיסת הבנק כגוף מעין ציבורי‪ 16,‬מוצדקת הטלת‬
‫חובת אמון של הבנק הן ללקוח והן לצדדים שלישיים כמו למעקל‪ ,‬עיקרון שאומר כי‬
‫ראוי שהבנק יעדיף את אינטרס הנהנים מאשר את טובתו האישית‪ 17.‬לפיכך אלו שראוי‬
‫להגן עליהם יותר‪ ,‬הם הלקוח והנושה ולא הבנקים‪ .‬צדק חלוקתי גם הוא‪ ,‬יעדיף להטיל‬
‫את הנטל על הבנק הממוסד‪ ,‬המאורגן‪ ,‬שיכול לפזר את הנזק אל אלפי לקוחותיו‪ ,‬ולא‬
‫על נושים פרטיים או קטנים‪ ,‬שהפגיעה בהם תהיה קשה יותר‪.‬‬
‫במי נפגע – הלקוח או הנושה? מצד אחד‪ ,‬ניצול יתרת האשראי עלול ליצור מימוש‬
‫נכסים וביטחונות ולהקפיא את יכולת החייב להשתקם‪ .‬מצד שני‪ ,‬גם נושה שלא יקבל‬
‫את חובו עלול לקרוס בגלל חובות לנושים שלו‪ ,‬שייתכן שגם הם לא יוכלו לעקל דבר‬
‫אצלו מאותן סיבות כמו של החייב הראשון‪ ,‬יקרסו גם הם וכן הלאה‪ .‬לפי תיאוריית‬
‫התועלתנות (מקסום יעילות ורווחה מצרפיים)‪ ,‬נכון יותר לעצור את שרשרת הקריסות‬
‫והחייבים בחולייה הראשונה‪ ,‬כלומר לאפשר הטלת העיקול למרות הנזק ללקוח‪,‬‬
‫שייחשב כמי שלקח עוד אשראי שעליו להחזיר‪ .‬גם אם מדובר בשאלת קריסת החייב או‬
‫הנושה בלבד‪ ,‬ללא השפעה על אחרים‪ ,‬לפי עקרון מונע הנזק הזול ביותר‪ ,‬ראוי שמי‬
‫שיישא בתוצאות החוב שלא נפרע הוא החייב‪ ,‬שרק הוא יכול היה לנהל נכון יותר את‬
‫עסקיו‪ .‬מבחינה חלוקתית‪ ,‬בהנחה שבדרך כלל חובות עסקיים הן בין חברות בסדרי גודל‬
‫דומים‪ ,‬אין הבדל על מי נטיל את הנטל‪.‬‬
‫מנקודת מבטו של הבנק – קיימת חובת אמון ללקוח‪ ,‬שבמרכזה השמירה על‬
‫האינטרס שלו‪ ,‬אפילו על חשבון אינטרס הבנק‪ 18,‬וקיימת גם חובת אמון לנושים‪19‬‬
‫המבטאת את האמונה שהבנק יפעל בתום‪-‬לב ויאפשר להם להיפרע מכספי החייב‪.‬‬
‫חובת האמון כוללת מבחן אובייקטיבי הבוחן שימוש בכוח הבנק באופן סביר והוגן‪,‬‬
‫וגם יסודות קונקרטיים שבאו לידי ביטוי בפסיקה‪ 20.‬רמת הנאמנות הדרושה משתנה בין‬
‫כל צד שבא בפני הבנק‪ ,‬והיות שהמעקל והלקוח‪-‬החייב הם בעלי אינטרסים מנוגדים‪,‬‬
‫השאלה היא למי חייב הבנק חובת נאמנות גבוהה יותר או את טובתו של מי ראוי יותר‪,‬‬
‫מבחינה משפטית‪ ,‬שיטה לקדם‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המעקל הוא לקוח חד פעמי‪ ,‬לעומת מערכת‬
‫היחסים הארוכה וההיכרות שיש בין הלקוח לבנק‪ .‬מצד שני‪ ,‬מידת הסתמכותו המוצדקת‬
‫של המעקל על הבנק‪ ,‬במצב הנוכחי‪ ,‬גבוהה מזו של הלקוח‪-‬החייב (שכן מוצדק לגבות‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪4‬‬
‫רות פלאטו‪-‬שנער דיני בנקאות – חובת האמון הבנקאית ‪( )2040( 10 ,42-4/ ,42‬להלן‪ :‬פלאטו‪-‬‬
‫שנער‪ ,‬חובת האמון)‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪./4‬‬
‫שם‪.‬‬
‫ת"א (שלום ת"א) ‪ 44224878/‬איריס קבלני בניין נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ‪ ,‬דינים שלום טז‬
‫‪ ,240‬פס' ‪.)4880( 2‬‬
‫פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬חובת האמון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,41‬בעמ' ‪.8/‬‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫הבנק –חומה חסינה מפני עיקולים‬
‫חוב ופחות מוצדק לנסות לחסום אותו)‪ 21.‬פרופ' פלאטו‪-‬שנער מציינת את מבחן סוג‬
‫הפעולה כמדד למידת ההסתמכות (בנפרד מהשאלה אם היא מוצדקת)‪ 22.‬היות שעיקול‬
‫יתרת אשראי היא פעולה מורכבת יותר מהשארת המצב הקיים (חסימת העיקול)‪ ,‬מידת‬
‫הסתמכות המעקל גבוהה יותר‪ .‬לדעת פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬מידת ההסתמכות היא הנסיבה‬
‫החשובה לקביעת מידת חובת האמון בשל תיאוריית האמון וההסתמכות‪ 23.‬לפיכך‪ ,‬ניתן‬
‫לומר שמדיניות משפטית תעדיף את הנאמנות למעקל ולטובתו‪ .‬זה כמובן עולה בקנה‬
‫אחד עם תחושת צדק או עקרון מונע הנזק הזול ביותר‪ ,‬שיעדיפו את המעקל על פני‬
‫החייב שלא שילם את שהתחייב‪.‬‬
‫גישה של מתן עודף מחובות הבנק כלפי הלקוח עלולה לפעמים להביא לתוצאות‬
‫ש ליליות‪ :‬עודף חובת גילוי עלול ליצור אצל הלקוח בלבול וחוסר הבנה‪ .‬עודף חובת‬
‫נאמנות לאינטרס הלקוח‪ ,‬כמו במקרה דנן‪ ,‬פגעה בנושה‪.‬‬
‫הבנק חייב גם בחובת תום‪-‬לב ללקוח‪ 24‬ולמעקל‪ 25.‬בפרשת אלבס‪ ,‬הבנק ידע על‬
‫העיקול על יתרת האשראי שלא נוצלה‪ ,‬אך אִ פשר לשיף להגדיל את יתרת חובו ובכך‬
‫להקטין את הסכום המעוקל (היתרה שלא נוצלה קטנה)‪ .‬בכך פעל בצורה לא הגונה‬
‫וחסרת תום‪-‬לב כלפי המעקל‪.‬‬
‫יש לזכור‪ ,‬כפי שקרה במקרה דנן‪ ,‬שאם לא תוטל זכות עיקול על יתרת האשראי‬
‫הלא מנוצלת‪ ,‬יכול הלקוח החייב להמשיך לנהל את חשבונו ולנסות להשתקם‪ ,‬אך גם‬
‫להוציא כספים נוספים עד גובה המסגרת המקסימאלי לטובת נושים אחרים או לעצמו‬
‫(לעקוף את העיקול)‪ ,‬ואין זה ראוי‪.‬‬
‫צפיות העיקול כחלק מאופי החשבון‪ :‬בעת פתיחת החשבון והגדרת מסגרת האשראי‬
‫קיים הסכם במפורש או מכללא על מטרת החשבון‪ ,‬ומערכת ההסכמים בין הבנק ללקוח‬
‫צריכה לקחת בחשבון כל מאורע סביר הקשור למטרתו‪ .‬כל אחד יכול להיות חשוף‬
‫לנושים‪ ,‬ועקב כך לעיקולים‪ ,‬שהם חלק מעולם העסקים וחלק מהתנהלות החברה‪ ,‬שיש‬
‫בה גם הצלחות אבל גם תאונות עסקיות והפסדים‪ ,‬ולכן היה על הבנק ועל הלקוח לקחת‬
‫זאת בחשבון בעת בקשת‪7‬אישור מסגרת האשראי‪.‬‬
‫זכות אישית – סיבה מספקת למנוע מאחר לעקלה? אם ניתן להטיל עיקול על זכויות‬
‫קנייניות‪ ,‬מדוע "אופציה" לקבלת אשראי (מכיוון שכסף אינו מקרקעין‪ ,‬תיחשב לזכות‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫ניתוח לפי עקרונות ע"א ‪ 4282784‬טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ נ' צבאח‪ ,‬מח(‪482 ,4/2 )2‬‬
‫(‪.)4885‬‬
‫פלאטו‪-‬שנער‪ ,‬חובת האמון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,41‬בעמ' ‪.88‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪.82‬‬
‫שם‪ ,‬בעמ' ‪.8/‬‬
‫ראו לעיל ה"ש ‪" : 48‬בנק חב בחובת אמון ותו"ל לא רק כלפי לקוחותיו‪ ,‬או מי שערב לחיוביהם‪,‬‬
‫אלא גם כלפי נושה של הלקוח‪ ,‬שביקש וקיבל צו עיקול על החשבון"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אופיר שטגמן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫חוזית בלבד) מקבלת מעמד "על קנייני"? לפי פסק‪-‬דין אלתית‪" ,‬הנושה‪-‬המעקל אינו‬
‫אלא 'חליפו'‪ ,‬הבא בנעליו של החייב‪ ,‬לקוחו של הבנק"‪ 26,‬ובנוסף‪ ,‬השימוש בזכות‬
‫מוגבל רק עד כדי גובה החוב‪.‬‬
‫פרופ' פבלו לרנר משווה את המצב לרכישת דירה‪" :‬בידי האדם מצויה האופציה‬
‫לרכוש בית‪ .‬הנושה שלו אינו יכול לממש את האופציה במקום החייב כדי להטיל עיקול‬
‫לאחר מכן"‪ 27.‬לדעתי‪ ,‬אם נסתכל על שני המקרים דרך פרשנות תכליתית‪ ,‬אין חובה‬
‫ליצור התאמה ביניהם‪ :‬התכלית הטבעית של עיקול היתרה הבלתי מנוצלת ושל הזכות‬
‫למשוך אשראי – משותפות ועוסקות בכסף נזיל‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬התכלית הטבעית של‬
‫רכישת נכס (שאינו כסף‪ ,‬כמו דירת מגורים) הוא שימוש בו בהתאם לייעודו המקורי‪.‬‬
‫טיעון זה מצטרף לכך שמטרת החשבון ומסגרת האשראי היא התחום העסקי‪ ,‬שכולל גם‬
‫עיקול בשל חוב עסקי‪.‬‬
‫ומלווה"‪28.‬‬
‫ניתוח קנייני‪" :‬מקובל לתאר את היחסים שבין הלקוח לבנק כיחסי לווה‬
‫מזווית ראייה קניינית‪ ,‬אם מסתכלים על יתרת האשראי שלא נוצלה כנכס שקיים בעת‬
‫הגדרת המסגרת‪ ,‬אז לא ניתן לעקלה מכיוון שללקוח יש זכות מעין קניינית בה מכוח‬
‫ההתחייבות החוזית (האופציה) לספק את המסגרת בהתאם לצורך‪ ,‬לפי זכות קניין‬
‫שביושר מהלכת אהרונוב‪ 29.‬אולם אם מסתכלים על יתרת האשראי שלא נוצלה כסכום‬
‫שהבנק חייב להשיג ללקוח ברגע שהוא מבקש‪ ,‬ועד אז הוא לא הוקצה והבנק בינתיים‬
‫משקיע את הכסף ומשתמש בו למטרות אחרות‪ ,‬אז לא קיים נכס שהוא יתרת האשראי‬
‫הלא מנוצלת‪ ,‬אלא רק זכות חוזית לבקש הקצאת כסף‪ .‬ניראה לי שאפשרות זו היא‬
‫הנכונה‪ ,‬משום שבמצב בו בנק חדל פירעון‪ ,‬אני מניח שלקוחות לא יוכלו למשוך את‬
‫יתרת מסגרת האשראי שלהם ומכאן שאין כסף שעמד בצד בשבילם‪ .‬במצב כזה‪,‬‬
‫כשהנכס בידי הלקוח הוא רק הזכות החוזית לקבל את יתרת האשראי‪ ,‬ניתן לעקלה‪.‬‬
‫הצעות לפתרון‪ :‬פתרונן של פלאטו‪-‬שנער ועופר‪-‬צפוני מבחין בין עיקול זמני לבין‬
‫עיקול לגביית חוב פסוק‪ .‬בעת הטלת עיקול זמני לא ניתן יהיה לעקל את יתרת האשראי‬
‫הלא מנוצל‪ ,‬משום שעלולה להיווצר פגיעה קשה ביותר בלקוח בטרם הוכח חובו‪30.‬‬
‫בעת הטלת עיקול לגביית חוב פסוק‪ ,‬חובה יהיה על הבנק להקטין באופן מיידי את‬
‫מסגרת האשראי עד לסכום החובה בחשבון במועד העיקול‪ ,‬כך שכעת הלקוח יוכל רק‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪6‬‬
‫עניין אלתית‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ' ‪.120‬‬
‫פבלו לרנר נכסים פטורים מעיקול – הגנה על נכסי החייב בהוצאה לפועל ובפשיטת רגל ‪428‬‬
‫(‪.)2042‬‬
‫עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬פס' ‪ 4/‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫ע"א ‪ 428784‬בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב‪ ,‬פ"ד נג(‪.)4888( 488 )5‬‬
‫רות פלאטו‪-‬שנער ומיכל עופר‪-‬צפוני "עיקול מסגרת אשראי בחשבון עובר ושב – הרהורים טרם‬
‫פסיקה מחודשת של בית המשפט העליון בסוגיה" מאזני משפט ח ‪( 425 ,82‬התשע"ג)‪.‬‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫הבנק –חומה חסינה מפני עיקולים‬
‫להפקיד כספים (השלמת חובו לבנק)‪ 31.‬בית‪-‬המשפט העליון בחר שלא לאמץ פתרון‬
‫זה‪32.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬יש לאפשר הטלת עיקול על יתרת האשראי הלא מנוצל של לקוח חייב‪ ,‬אולם‬
‫תוך מספר תנאים שיאזנו את השיקולים שהוצגו לעיל‪:‬‬
‫א‪ .‬זכות אשראי ודאית‪ :‬קיים הסכם מסגרת אשראי‪ ,‬שהיה מחייב את הבנק‪ ,‬לו היה‬
‫מבקש זאת הלקוח בתקופה שלפני מתן העיקול‪( .‬לפיכך‪ ,‬הבנק לא יכול לומר‬
‫שבגלל העיקול נוצר מצב כספי מסוכן שמאפשר לו לבטל ללקוח את מסגרת‬
‫האשראי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬חסינות הבנק וגובה העיקול‪ :‬סכום העיקול מתוך יתרת האשראי יהיה עד שווי‬
‫ביטחונות הבנקים בניכוי הוצאות אחרות הכרוכות בכך‪ ,‬נכון ליום העיקול (מבחן‬
‫הביטחונות באופן מורחב)‪ ,‬וכמובן רק עד גובה החוב‪ .‬כסייג‪ ,‬אומר שזאת בתנאי‬
‫שהבנק לא יאפשר‪ ,‬מרגע הטלת העיקול‪ ,‬את הגדלת החוב בחשבון (ובכך להקטין‬
‫את יתרת מסגרת האשראי הלא מנוצלת‪ ,‬רעיון דומה למה שמציעות פלאטו‪-‬שנער‬
‫ועופר‪-‬צפוני)‪ .‬וסייג לסייג זה‪ :‬הבנק כן יכול לאפשר ללקוח להגדיל את חובו‬
‫בחשבון אם יגדיל את מסגרת האשראי שלו לפחות באותו סכום (כדי שהנושה לא‬
‫ייפגע)‪ ,‬אבל במצב כזה מבחן הביטחונות יהיה רק עד גובה מסגרת האשראי בעת‬
‫מתן העיקול (אם הבנק רוצה לעזור ללקוח לאחר העיקול‪ ,‬יכול לעשות זאת על‬
‫חשבונו‪ ,‬כיוון שאם יגדיל את המסגרת מאוד‪ ,‬מבחן הביטחונות לא יתקיים‬
‫והנושה ייפגע)‪.‬‬
‫ג‪ .‬מאזן המצוקה‪ :‬העיקול לא יעלה על סכום שיגרום לכך שהחייב לא יוכל להשתקם‬
‫(קיפאון מוחלט של עסקיו)‪ .‬זאת‪ ,‬אלא אם המעקל עצמו יעמוד בפני חדלות‬
‫פירעון ואי יכולת שיקום אם לא יוטל העיקול (במצב שמאזן המצוקה זהה‪ ,‬עקרון‬
‫מונע הנזק הזול ביותר יגבר)‪ .‬נטל הראיה מוטל על המבקש להראות את חדלות‬
‫הפירעון שלו במידה שיוטל העיקול (הוכחת החייב) או במידה שלא יוטל (הוכחת‬
‫המעקל)‪ .‬ההוכחה תהיה לפי מבחני חדלות הפירעון (מבחן עסקי ודוחות‬
‫חשבונאיים) ובדיון בעיקול זמני‪ ,‬עליה להיות חד משמעית‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסדר חלופי‪ :‬הבנק יוכל להחליט אם להחיל את תנאי החסינות ומאזן המצוקה‬
‫שלעיל‪ ,‬או לקדם את עדיפות העיקול על פני המשכון‪7‬המשכנתא שיש לו על נכסי‬
‫הלקוח (סוג אישור שמכונה בפרקטיקה "מכתב החרגה")‪ .‬פתרון זה יהיה טוב‬
‫לבנק כשאינו מעוניין לעסוק במימוש הנכסים‪ ,‬רק במידה ששווי הנכסים מספיק‬
‫לכל החובות של החייב והבנק יחדיו‪.‬‬
‫‪ 31‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.448‬‬
‫‪ 32‬עניין אלבס‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬פס' ‪ 22‬לפסק דינה של השופטת חיות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אופיר שטגמן‬
‫מסחרי‪ ,‬גיליון ‪ ,7‬טבת התשע"ה‬
‫לסיכום‪ ,‬ראינו כי פסק‪-‬דין אלבס שינה את הלכת אלתית ויצר איסור גורף על עיקול‬
‫יתרת האשראי הלא מנוצל של לקוח חייב‪ .‬דרך טעמי יעילות‪ ,‬צפיות‪ ,‬הבנת מהותה של‬
‫חובת האמון והרמוניה עם דיני הקניין‪ ,‬ביקשנו להראות במאמר כי בקשר לקוח‪-‬בנק‪-‬‬
‫מעקל ראוי להעדיף את אינטרס המעקל‪ .‬לבסוף הוצע לאפשר את העיקול תוך בחינת‬
‫ודאות זכות האשראי‪ ,‬ההגנה על הבנק (לרבות אפשרותו להעניק למעקל עדיפות‬
‫במימוש הנכסים) ומאזן המצוקה בין הלקוח למעקל (בכפוף לסייגים)‪.‬‬
‫‪8‬‬