‫עלון מס' ‪122‬‬
‫כ"ט תשרי התשע"ה ‪1102.01.22‬‬
‫התחדשות אחרת‬
‫נעמי שמר‬
‫עייפות בלתי מוסברת‪.‬‬
‫פיק ברכיים לא מובן‬
‫צל שרב על כל הדרך‪,‬‬
‫ואבק לבן‬
‫אבל עודך משווע‬
‫לגשמי ברכה‬
‫עוד רחוקה מנוחתך‬
‫אחרי החגים יתחדש הכל‪.‬‬
‫יתחדשו וישובו ימי החול‬
‫האוויר‪ ,‬העפר‪ ,‬המטר והאש‬
‫גם אתה‪,‬‬
‫גם אתה‪,‬‬
‫תתחדש‪.‬‬
‫אחרי החגים יתחדש הכל‬
‫במסע שלא נגמר‬
‫בין שדות הצל ושדות האור‬
‫יש נתיב שלא עברת‬
‫ושתעבור‬
‫שעון סמוי מן העין‬
‫מצלצל לך‬
‫לא נשלמה אהבתך‬
‫אחרי החגים יתחדש הכל‬
‫בגנך פורחים לפתע‬
‫עץ הפרי ועץ הסרק‬
‫ועץ החלומות‬
‫ועץ הטוב והרע‬
‫ומוטלים כל כליך‬
‫בחצר ביתך‬
‫לא נשלמה מלאכתך‬
‫פי מצובה‪:‬‬
‫"ואילו עיירות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה"‪...‬‬
‫שלום לכם‪,‬‬
‫‪ ‬העלון נפתח שוב בעצב‪ ,‬עם מותה הפתאומי של חברתנו מרים שער ז"ל‪ .‬כואבים את לכתה‬
‫ומשתתפים באבלה של המשפחה‪ .‬העלון מוקדש לזכרה בחלקו הראשון‪.‬‬
‫‪ ‬אחרי החגים‪" ...‬יש עוד תפילת לב חרישית‪/ ,‬אחרי החגים‪/‬נתקן את המשגים‪/‬ונתחיל‬
‫מבראשית"‪ ...‬כתב אהוד מנור‪ .‬אז אחרי החגים והארועים‪ ,‬זה הזמן להתחיל את השנה החדשה ולשוב‬
‫לשגרה‪ ,‬שתהיה טובה‪ ,‬משמעותית וחיובית‪ .‬ועם החזרה לשגרה‪ ,‬אי אפשר שלא לסכם‪ ,‬לציין ולהודות‬
‫על חגים וארועים קהילתיים יפים שהיו במהלך חגי תשרי ועם סיומם‪ :‬יום הכיפורים‪ ,‬עם שני מוקדים‬
‫פעילים להתכנסות ותפילות‪ ,‬ארוחת חג משותפת בסוכות‪ ,‬בצל עצי הזית‪ ,‬הקפות שניות בשמחת תורה‪,‬‬
‫בארגון מחלקת הדת של המועצה האזורית ולסיום – טיול המשפחות לפארק הירדן‪ .‬רבים וטובים לקחו‬
‫חלק בארגון ולהם – התודה והברכה‪ .‬סיכומים ורשמים – בעלון‪.‬‬
‫‪ ‬חודש תשרי כבר מאחורינו‪ .‬הסתו כבר כאן‪ ,‬הצינה כבר מורגשת‪ ,‬הסוודרים נשלפים מן הארון‬
‫והפכפכותו של מזג האוויר מאפיין את התחזיות‪ .‬גשמים כבר היו‪ ,‬לעת עתה מעט‪ ,‬אך נקווה שעוד‬
‫יבואו במועדם ולברכה‪.‬‬
‫‪ ‬במילואות עורכים סיכומים לענפי החקלאות בישובי האזור ואיתם התבשרנו על הצלחות לענף‬
‫הבננות שלנו‪ .‬פרטים בעלון (בסופו)‪ .‬לעובדי החקלאות – הברכה והתודה‪ .‬מאחלים לכם ולנו הרבה‬
‫הצלחות גם בהמשך‪.‬‬
‫‪ ‬לפני שבוע הגיע לביקור במצובה צוות ערוץ ‪ 2‬בראשות הכתב יוסי מזרחי‪ ,‬להכנת כתבה על‬
‫צילום הסרט ההוליבודי "יהודית"‪ ,‬לפני ‪ 05‬שנה במצובה‪ .‬את הצוות ארח‪ ,‬ליווה והנחה‪ -‬קרני עם‪-‬עד‪.‬‬
‫על הביקור והכתבה שנרקמת מספר קרני‪ ,‬בפינת הנוסטלגיה‪ .‬ואתם מוזמנים לרשום לעצמכם את מועד‬
‫שידור הכתבה‪ :‬מוצאי שבת‪ ,‬ה‪ ,01.52 -‬שעה ‪02.22‬‬
‫‪ ‬בתחילת השבוע ביקרה במצובה משלחת מטעם התנועה‪ ,‬לפגישה שתוכננה לפני חודשים רבים‪,‬‬
‫ונדחתה שוב ושוב‪ ,‬מסיבות רבות ושונות‪ .‬דיווח מהמפגש לא הגיע‪ ,‬אך ידוע שההשתתפות היתה דלה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪ ‬ועוד בעלון ‪ -‬משולחן מנהל הקהילה‪ ,‬קריאה לציבור בעניין בריכת השחיה‪ ,‬דעה אישית בענין‬
‫השכרת הדירות במצובה‪ ,‬פינתם הקבועה והאהובה של איציק שחר ודנה שרון ועוד‪.‬‬
‫כואבים את מותה בטרם עת של‬
‫חברתנו‬
‫שבת שלום‪,‬‬
‫עדנה‬
‫מרים שער ז"ל‬
‫ומשתתפים באבלה של המשפחה‬
‫בית מצובה‬
‫למשלוח כתבות ותגובות‪[email protected] :‬‬
‫‪2‬‬
‫מרים שער ז"ל‬
‫‪4.91.4192 – 44...9.22‬‬
‫ט' תשרי התש"ה – ח' תשרי התשע"ה‬
‫מריומה שלי‪,‬‬
‫קשה לי הפרידה‪ ,‬אחרי סבל של כאב מתמשך‪ ,‬של כמעט ‪ 01‬חודשים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫עשינו הכל ובכל הדרכים ולו רק שלא תסבלי מכאבים‪ ,‬המרפאה והרופאים שלך במכון הלב‪ ,‬נלחמו‬
‫איתך‪.‬‬
‫חגגנו לך בשבוע שעבר יום הולדת ‪+01‬חתונת זהב (‪.)01‬‬
‫תכננו ארוכות את ההפתעה ליום הולדתך באילת‪ ,‬עם הילדים‪ ,‬הנכדים וכל מי שאהבת‪ .‬התרגשת‬
‫מאוד‪ ,‬שמחת‪.‬‬
‫רקדת‪ ,‬שרת‪ ,‬צחקת בקול רם‪ .‬העלינו זכרונות מהטיולים שלנו בעולם‪ ,‬בנסיעות לבקר את הילדים‬
‫בצבא ובמילואים‪ .‬הנסיעות לנכדים מהדרום הרחוק עד קצה רמת הגולן‪( .‬תמיד עם צידניות מלאות‬
‫בכל טוב והרבה אהבה‪( .‬לכל הגדוד)‪.‬‬
‫המשאלה שלי תמיד היתה שתפסיקי לסבול מכאב‪.‬‬
‫באילת נפרדת מאיתנו‪ ,‬הרמת כוסית וציינת עד כמה משפחתך חשובה לך ושתזכרי את יום ההולדת‬
‫הזו ואת ההפתעה‪ ,‬עד יום מותך!‬
‫מי חשב שזאת הצוואה שלך (בתום שבוע תפרדי מאיתנו‪).‬‬
‫את תמיד דאגת שיהיה הכל בסדר‪.‬‬
‫דאגת לשלום בית ולשקט‪ ,‬לארוחות חג ושבת‪ ,‬לסידורי פרחים בכל עונות השנה‪.‬‬
‫ידעת להגיד את המילים הנכונות ולהרגיע‪ .‬השארת בית נקי ומסודר‪.‬‬
‫אהבתי ואוהב אותך עד סוף חיי‪.‬‬
‫נוחי על משכבך אהובתי שלי‪,‬‬
‫תהיי לנו מליצת יושר לבורא עולם‪.‬‬
‫שלך‪,‬‬
‫אבי‬
‫אמא!‬
‫הכל מתבלבל לי‪ ...‬כלום לא מסתדר בראש‪...‬‬
‫אני לא מבין איך רגע אחת את לוחצת לי את היד‪ ,‬חזק חזק וקוראת בשמי וברגע שלאחריו‪ ,‬הראש‬
‫נשמט ואת לא עונה יותר‪ .‬אף פעם לא קרה שלא ענית לי‪ ...‬אף פעם! סליחה אמא‪ ,‬שלא יכולתי‬
‫להציל אותך‬
‫סליחה אמא‪ ,‬על הפעמים שפגעתי בך‪.‬‬
‫מתקשה להבין שלא אראה אותך יותר‪ ,‬שלא אשמע את הצחוק ההונגרי המתגלגל מאותה בדיחה‬
‫של אבא‪ ,‬ששמעת כבר אלף פעם ועדיין זה מצחיק אותך‪.‬‬
‫לא תתקשרי אלי יותר ותשאלי‪" :‬מה קורה אלוני‪ ,‬למה לא באת היום לאכול צהרים?"‬
‫תודה אמא‪ ,‬שיחד עם אבא גידלת וחינכת אותי‪.‬‬
‫תודה על אהבה ללא גבולות ונתינה אין‪-‬סופית‪.‬‬
‫תודה על כל מה שעשית למעננו הילדים שלך‪.‬‬
‫תודה על כל האהבה שהרעפת על הנכדים שלך‪ ,‬שזכו להיות במחיצתך‪.‬‬
‫תודה על האהבה שלך לאתי‪.‬‬
‫תודה שלמרות שסבלת‪ ,‬איפשרת לנו לחגוג לך יום הולדת שבעים בראש השנה באילת‪ ,‬ממש לפני‬
‫כמה ימים ולהשאיר לנו זיכרונות ומזכרות נפלאות‪.‬‬
‫עכשו‪ ,‬לא כואב לך יותר‪,‬‬
‫עכשו‪ ,‬את לא צריכה לדאוג יותר‬
‫‪4‬‬
‫עכשו‪ ,‬שקט ורגוע לך ואני מקווה שחיוך רחב מתפשט על שפתיך‪.‬‬
‫את יכולה לעצום את עיניך היפות לעולמים‪.‬‬
‫מבטיח לשמור על אבא ועל המשפחה המאוחדת שהשארת אחריך‪.‬‬
‫לעולם לא אשכח אותך‪,‬‬
‫נוחי על משכבך בשלום‪,‬‬
‫שלך‪ ,‬בנך בכורך‪,‬‬
‫אלון‬
‫מימי שלי‪,‬‬
‫לא נתפס שאנחנו עומדים פה ומדברים עליך בלשון עבר‪.‬‬
‫אמא יקרה שלי‪ ,‬אשה חזקה‪ ,‬אמיצה‪ ,‬עמוד המשען של הבית הזה‪ ,‬דואגת‪ ,‬אוהבת‪ ,‬מכינה‪ ,‬טורחת‪.‬‬
‫נתינה אין‪-‬סופית‪ ,‬ללא גבולות‪.‬‬
‫לא יכולתי לבקש אמא אחרת‪.‬‬
‫צבא שלם השארת אחרייך ואת היית המפקדת‪.‬‬
‫רוצה כל כך להאמין שזה חלום‪ .‬שזה לא נכון‪ ,‬שאת פה איתנו‪ ,‬מחבקת‪ ,‬אוהבת‪...‬‬
‫הבית כל כך ריק בלעדיך‪...‬‬
‫רציתי להודות לך על הכל‪ ,‬על החיים הטובים שנתת לי‪ ,‬על ההגנה והבטחון שתמיד הכל יהיה‬
‫בסדר‪.‬‬
‫מבקשת ממך סליחה על הכל‪ .‬בטוחה שאת שומעת אותנו עכשו‪.‬‬
‫תראי‪ ,‬כמה אנשים באו‪ ,‬אישה אהובה‪.‬‬
‫החיים של כולנו התהפכו בשניה‪.‬‬
‫אין מילים שיכילו את הכאב הזה‪ .‬יש לי בור ענק בלב‪ ,‬שבחיים לא יתמלא‪...‬‬
‫אמא‪ ,‬נוחי על משכבך‪ ,‬בשלווה‪.‬‬
‫אוהבת מלא‪,‬‬
‫גלית‬
‫סבתא שלי‬
‫תמיד היית אומרת לי שמשפחה זה הכי חשוב וגם כשכועסים צריך לדעת לסלוח‪ ,‬כי משפחה זה כוח‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לפני שבוע‪ ,‬ביום הולדתך ה‪ ,01-‬החלטנו להפתיע אותך במפגש נדיר של כל המשפחה‬
‫באילת‪ .‬המשפחה התאחדה ל‪ 4 -‬ימים בלתי נשכחים‪.‬‬
‫נראה כאילו היה אתמול שחיכית לי על הבוקר‪ ,‬ליד האוטובוס‪ ,‬עם שקית ממתקים כדי לפתוח לי‬
‫כל יום של בית ספר עם חיוך‪ .‬שריח הרפה שמעיר אותי אצלך בבית‪ .‬משחק הקלפים המשותף שלנו‬
‫שלימד אותי‪.‬‬
‫כשאני חוזר מבית הספר בצהרים ומחכה לי "סיר בולונז" כמו שרק את יודעת איך שאני אוהב וכבר‬
‫באותו ערב‪ ,‬את מתקשרת ורוצה שאני אבוא לקחת עוד‪.‬‬
‫את צחוקך המתגלגל שומעים לפני שנכנסים אליך והמאוורר והטלוויזיה מעלים חיוך רחב על פניך‪.‬‬
‫סבתא שלי‪,‬‬
‫תמיד היית שם בשבילי‪ ,‬בכל רגע ובכל זמן‪ ,‬בטוב וברע‪.‬‬
‫נתת לי כל כך הרבה מעצמך ואני מקווה שהצלחתי להביא לך את כמות האהבה שיש לי אליך‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אני כל כך אוהב אותך ומתגעגע ואת כבר כל כך חסרה לי‪ ,‬אבל‪ ,‬אני יודע שאת היית רוצה שאני‬
‫אמשיך לחייך ולצחוק ולשמח אחרים‪ ,‬כמו שאת עשית תמיד‪.‬‬
‫תמיד תשארי בשבילי הסבתא המושלמת‪ ,‬כזו שראויה להערכה והערצה ונתינתך הבלתי פוסקת‬
‫הינה ערך‪ ,‬שאני מבטיח ליישם ולשמר‪.‬‬
‫אוהב‪,‬‬
‫נטע שלך‬
‫מרים שער ז"ל – דברים לזכרה‬
‫ּרדה שברומניה‪/‬טרנסילבניה‪.‬‬
‫מרים נולדה ב‪ 44...0.44-‬בעיר טו ָ‬
‫בת ליהודית ומשה גרוסמן‪ ,‬אחות לחוה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 0.01‬עלתה ארצה עם אמה‪ ,‬בעקבות האחות‪ .‬חצי שנה התגוררה במחנה מעבר‪ ,‬אז‬
‫התיישבה המשפחה בחיפה‪.‬‬
‫בגיל ‪ ,04‬הגיעה למצובה במסגרת חברת הנוער "כפירים"‪ ,‬כאן גדלה‪ ,‬התחנכה‪ ,‬הקימה משפחה‬
‫וחייתה עד יומה האחרון‪.‬‬
‫מרים ואבינועם נפגשו בחברת הנוער בהיותם בני ‪ 04‬ומהר מאוד הפכו לזוג ובהמשך לבעל ואשה‪,‬‬
‫הורים לאלון‪ ,‬מירב וגלית‪.‬‬
‫כבר כנערה‪ ,‬החלה מרים לעבוד במערכת החינוך‪ ,‬בגיל הרך‪ ,‬ועם השנים יצאה ללמוד בסמינר‬
‫"ארנים" והפכה למטפלת תינוקות‪ ,‬מסורה ומקצועית‪.‬‬
‫בתפקידה זה ליוותה והדריכה אמהות צעירות באהבה ומסירות‪.‬‬
‫לאחר שנים של עבודה במערכת החינוך‪ ,‬עברה מרים לעיסוקים אחרים ומצאה את מקומה במטבח‪,‬‬
‫בבית האריגה – כתופרת‪ ,‬ובמחסן הבגדים‪.‬‬
‫בתקופת הקיבוץ הישן‪ ,‬כשנהוג היה לתת שירות לקהילה בתורנות שבת‪ ,‬התמידה בכביסת חיילים‪:‬‬
‫היתה משכימה קום והולכת לכבס ולגהץ לחיילים את מדיהם‪ .‬היא אהבה את זה וראתה בכך‬
‫שליחות‪.‬‬
‫תחביבים רבים היו למרים‪ :‬הקריאה ("הייתה תולעת ספרים") אומרים לי‪ ,‬אהבה לצפות בסרטים‬
‫(במיוחד סרטי מתח)‪ ,‬הצגות‪ ,‬אהבה את הטבע ויותר מכל את הים‪ .‬פתרון תשבצים היה אחד‬
‫הבילויים המועדפים עליה‪ ,‬כמו כן‪ ,‬עבודות יד – סריגה ותפירה‪ .‬אהבה לשחק במיוחד קנסטה‪ .‬אהבה‬
‫לבשל ובתחביבה זה בא לביטוי רוחב ליבה וצורך‪-‬הנתינה שלה‪.‬‬
‫מרים שאפה להרחיב את השכלתה ובשנים האחרונות נרשמה ללימודים בבית הספר למבוגרים‬
‫י‪.‬ה‪.‬ל‪ ,‬שם התמידה בקורס לפסיכולוגיה‪ .‬כשדיברה על הלימודים שם‪ ,‬נצצו עיניה‪.‬‬
‫מעבר לכל‪ ,‬היתה המשפחה מרכז חייה‪ :‬הילדים והנכדים‪ .‬היא התעניינה והיתה מעורה בחייהם‬
‫ומעידה מירב‪ ,‬בתה‪ ,‬שיכולת הנתינה שלה הייתה אין סופית והטיפים‪ ,‬בהם ציידה אותם היו חשובים‬
‫ומועילים‪.‬‬
‫בשנים האחרונות‪ ,‬מצאה מרים פינה אהובה בדמות ההתכנסות היומית למשחק‪ ,‬עם אסתר וגבי‬
‫שנפטרה לאחרונה‪" .‬המועדון" הלך והצטמצם וכיום נותרה אסתר לבדה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מגיל צעיר‪ ,‬סבלה מרים מבעיות בריאות‪ .‬היא ניסתה להתמודד עם הקשיים באמצעות הרפואה‬
‫הרגילה והאלטרנטיבית‪.‬‬
‫מרים היתה במהותה אישה אוהבת חיים‪ ,‬צנועה ושמחה‪ ,‬אלא שמכאובים התערבבו כאן‪ ,‬פגמו‬
‫בשמחת החיים שלה וגרמו לטלטלות בחייה‪.‬‬
‫לאחרונה הדרדר מצבה הבריאותי‪ ,‬הכעס והתסכול גברו‪ ,‬משלא נמצא מענה לסבלה‪ ...‬גופה קרס‪.‬‬
‫מרים‪ ,‬נזכור אותך בצחוקך המתגלגל‪ ,‬במסירותך הרבה לילדים ולכל תפקיד שעשית בחייך‪.‬‬
‫ידעת מכאוב‪ .‬היום את נחה‪.‬‬
‫נוחי בשלום על משכבך‪...‬‬
‫יהי זכרך ברוך‪.‬‬
‫עדנה‬
‫מרים‪,‬‬
‫איך נפרדים מחברה‪ ,‬אישה‪ ,‬אמא‪ ,‬סבתא‪ ,‬שרק אתמול שלשום הייתה תוססת‪ ,‬מלאת חיים ורצון עז‬
‫להמשך החיים?‬
‫איך ניתן לעכל פרידה כזו?‪...‬‬
‫מרים‪ ,‬את לי חברת‪-‬ילדות‪ .‬גדלנו יחד מגיל ‪ .04‬הגענו באותו יום לקיבוץ‪ ,‬את בקבוצת החיפאים‬
‫ואני לבד עם אמי‪ .‬את‪ ,‬מיומך הראשון היית עליזה‪ ,‬תוססת‪ ,‬קולטת‪ ,‬צוחקת וחברותית ואני –‬
‫מסוגרת‪ ,‬ביישנית ובוכה מהפרידה מאמי‪.‬‬
‫איך זכורים לי נסיונותיך לשלב אותי בחבורת ה"כפירים"‪.‬‬
‫עם השנים‪ ,‬עברנו יחד את כל השלבים‪:‬‬
‫התגייסנו‪ ,‬התחתנו עם בני הזוג מהחברה (כפירים) ונשארנו בקיבוץ‪ .‬נולדו לנו הילדים‪ ,‬שגידלנו יחד‬
‫ועבדנו במקביל כמטפלות בגיל הרך‪.‬‬
‫איך ניתן לסכם ‪ 00‬שנות חברות? איך אפשר לקבל עובדה נוראית כזו‪ ,‬ללא כל התראה?‪...‬‬
‫מרים‪ ,‬השארת אותנו המומים‪ ,‬עצובים וכואבים מאוד‪.‬‬
‫השארת משפחה‪ ,‬שטרם מבינה איזה חור גדול פערת פערת בחייהם‪.‬‬
‫השארת בעל יקר וחבר ילדות שממאן לקבל את חסרונך‪.‬‬
‫השארת את כולנו‪ ...‬שכבר מתגעגעים‪.‬‬
‫נזכור אותך לעד‪,‬‬
‫אסתר צ'רקביץ‬
‫מרים יקרה‪,‬‬
‫ביום שלישי באתי לבקר אותך ולאחל לך מזל טוב ליום הולדתך ה‪!01-‬‬
‫הרגשתי שמשהו לא טוב עובר עליך‪ ,‬אבל בשום אופן לא תיארתי לעצמי שזאת תהיה הפגישה‬
‫האחרונה שלנו‪.‬‬
‫אנחנו מכירות כבר מעל ‪ 01‬שנה ועברנו יחד נקודות חשובות בחיינו‪.‬‬
‫היית אחד האנשים הראשונים שהתחברתי אליהם במצובה‪.‬‬
‫התחתנו יחד‪ ,‬גרנו בשכנות‪ ,‬היינו בהריון באותו הזמן‪ ,‬גידלנו את ילדנו ביחד‪ ,‬אפילו את ימי ההולדת‬
‫חגגנו בהפרש של יומיים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫עבדנו יחד במחסן הבגדים הרבה שנים‪ ,‬צחקנו וגם בכינו יחד‪ .‬תמיד היה לי כייף לפגוש אותך‪ .‬סיפרנו‬
‫אחת לשניה אלף סיפורים אישיים‪ .‬למדתי ממך לבשל‪ .‬את היית מלכת‪-‬המטבח ותמיד היית מוכנה‬
‫להסביר לי איך עושים מה‪.‬‬
‫היית גם סבתא נהדרת וגאה בנכדים האהובים שלך‪.‬‬
‫עצוב וכואב שכך עזבת אותנו‪ .‬תהיי מאוד חסרה לי‪ .‬את חלק חשוב מהחיים שלי במצובה‪.‬‬
‫נוחי בשלום חברה טובה שלי‪...‬‬
‫תרצה‬
‫לקהילת מצובה‪,‬‬
‫"בתים לבנים על דשא ירוק‪ ,‬עצים גבוהים ופרח מתוק‪ ,‬יפה את מצובה‪"...‬‬
‫אנחנו רוצים להודות לחברי מצובה‪ ,‬שליוו את אמא שלנו למנוחות‪ ,‬עם כל כך הרבה כבוד‬
‫והערכה‪.‬‬
‫לאנשים היקרים שעזרו ותמכו בימי השבעה והקיפו אותנו בחום ובאהבה‪.‬‬
‫תודה על המילים המנחמות והסיפורים שלא ידענו על חייה של אמא שלנו‪.‬‬
‫מודים לכולם‪.‬‬
‫היא תהיה חסרה בנוף המצובאי‪.‬‬
‫מאחלים בריאות לכולם‪ ,‬ושתהיה שנה טובה למקום המיוחד הזה‪.‬‬
‫אבינועם‪ ,‬אלון‪ ,‬אתי‪ ,‬מירב‪ ,‬נמרוד‪ ,‬גלית‪ ,‬נדג'‪ ,‬נטע‪ ,‬יובל‪ ,‬ענבר‪ ,‬עומר‪ ,‬אופיר ועידן –‬
‫המשפחה של מרים שער‬
‫ביקשתי מבנותיה של מרים לבחור במתכון אהוב במיוחד והן בחרו‬
‫לשתף במתכון הפיצה‪:‬‬
‫פיצה מרים שער‬
‫החומרים‪:‬‬
‫לבצק‪:‬‬
‫‪ 05‬גר' שמרים‬
‫כף סוכר‬
‫‪ 1//‬כוס מים פושרים‬
‫(לערבב השמרים עם המים והסוכר)‬
‫לרוטב‪:‬‬
‫‪ 2‬בצלים (לטגן)‬
‫‪ 1‬קופסה קטנה רסק עגבניות‬
‫אורגנו‪ ,‬לפי הטעם‬
‫מלח‪ ,‬פלפל‪ 1/2 ,‬כפית סוכר‬
‫‪ 3‬כוסות קמח‬
‫קורט מלח‬
‫מים לפי הצורך‪.‬‬
‫‪ 1‬כף שמן זית‬
‫‪8‬‬
‫הדלת האחת והיחידה‪/‬יהודה‬
‫עמיחי‬
‫היא יצאה בדלת האחת והיחידה‬
‫שדרכה יוצאים כל המתים מן‬
‫העולם‪.‬‬
‫זו אותה הדלת האחת והיחידה‬
‫שדרכה נכנסים לעולם‪.‬‬
‫ושם משפחתה החדש‬
‫כמו של כולם‪:‬‬
‫זכרונה לברכה‪.‬‬
‫שמה המלא מעכשו ועד לתחית‬
‫המתים‪:‬‬
‫זכרונה לברכה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מהשולחן המוניציפאלי‬
‫‪1.02.01.22‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫מצורף עדכון מהשולחן המוניציפאלי ומפעילות הוועד המקומי‪0‬‬
‫‪ 02‬הוועד החל בהערכות לתקציב שנת ‪ 01.22‬ההערכות כוללת הסתכלות על מה שקיים‪,‬‬
‫התייחסות לצרכים חדשים ומעודכנים‪ ,‬ובהמשך מפגש עם הוועדות שיגישו את תכנית‬
‫העבודה ובקשת התקציב שלהן‪0‬‬
‫‪ 01‬פביאנה פילוסוף נבחרה כמנהלת החינוך החברתי הבאה ותחליף את נטע‪ 0‬פביאנה נכנסת‬
‫לתפקיד בימים אלו והחלה בחפיפה מסודרת עם נטע שמעבירה לה את התפקיד‪ 0‬נאחל לה‬
‫הצלחה רבה ‪0‬‬
‫‪ 01‬חגי ישראל נחגגו בשלל אירועים משמחים בהובלת וועדת דת‪ ,‬וועדת תרבות‪ ,‬ועדת צעירים‪,‬‬
‫צוות טיול הישוב‪ ,‬וכולם יחד עם מתנדבים ושותפים רבים !‬
‫זו הזדמנות להודות לכל העושים במלאכה החשובה הזו שמזמנת שמחה ומשמעות לחיים‪0‬‬
‫בהמשך מצורפים רשמים של חברי צוות דת מחגיגת שמחת תורה‪0‬‬
‫‪ 02‬צח"י ‪ :‬אנו מחפשים מתנדבים נוספים לצוות‪ 0‬כל מי שרוצה לתרום להערכות ולמוכנות הישוב‬
‫ולתפקודו במצבי חירום מוזמן לפנות‪0‬‬
‫בזמן הקרוב נצא בסקר תושבים כחלק מההערכות והגברת היכולות למתן מענים בחרום‪,‬‬
‫השתתפות כלל התושבים בסקר היא מרכיב מהותי ביכולת ובאפשרות של הצוות להיערך‬
‫מראש למתן מענים בעת הצורך‪0‬‬
‫‪ 02‬הגשמים הראשונים החלו להגיע‪ 0‬מלבד השמחה והברכה שבכך‪ ,‬זו הזדמנות נוספת לחדד‬
‫את הצורך בערנות לגבי תנועה בטוחה בכבישים‪0‬‬
‫הורים המגיעים עם רכבם לתחנות ההסעה של הילדים מתבקשים לשים לב לחנות בצורה‬
‫מסודרת במקומות המוסדרים וללוות את הילדים בבטחה להסעה‪0‬‬
‫בברכה‬
‫רונן וחברי הוועד המקומי‪0‬‬
‫‪‬‬
‫ליולנד ולבן‪-‬עמי‬
‫ברכות חמות עם הולדת‬
‫הנכדה שירה‪,‬‬
‫בת לעמית וריקי סיוון‬
‫ברכות להורים המאושרים‬
‫ולכל המשפחה‬
‫לחגית‪ ,‬אורי ונועם אפלבאום‬
‫ברוכים הבאים למצובה‬
‫ולנועם‪ ,‬ברכה מיוחדת‬
‫עם גיוסך לצה"ל‪,‬‬
‫מאחלים לך שירות מענין‬
‫ומוצלח‬
‫לתום שרמן‪,‬‬
‫ברכות עם גיוסך לצה"ל‪.‬‬
‫מאחלים לך גיוס‬
‫משמעותי‪ ,‬מעניין ומוצלח‬
‫בית מצובה‬
‫‪‬‬
‫‪01‬‬
‫אחרי החגים והארועים‬
‫‏יום‏שלישי‏‪12‬‏אוקטובר‏‪1122‬‬
‫רשמים מחגי תשרי‬
‫חגי תשרי הסתיימו בשבוע האחרון בקול שמחה ותרועה רבה בחגיגות הקפות שניות בשמחת תורה‬
‫האירוע התקיים במגרש הכדורסל בקיבוץ והתכבדנו לארח את נציגי המועצה האזורית שלנו בראשות‬
‫ראש המועצה סגנו ורב המועצה‪.‬‬
‫הוכחנו כי ניתן לגשר על הפערים ברגישות‪ ,‬בסובלנות‪ ,‬בהבנה ובמתן אפשרות חופשית בבחירה ומעמד‬
‫יום הכיפורים מוכיח זאת שוב ושוב‪ ,‬בהשתתפות ערה ומלאה של כלל הציבור במצובה‪.‬‬
‫נבקש לציין את יגאל דנינו על השרות בהובלה ובפריקה‪ ,‬כמו כן את תומר אבירם על תרומתו המהירה‬
‫והאיכותית של הזיקוקין לשדרוג חגיגות שמחת תורה‪.‬‬
‫למתנדבים שסייעו לנו בפרוק ובהרכבת האירועים ואחרונים חביבים למשפחת איציק בראשות שמעון‪,‬‬
‫שנשא דברים מטעם הקהילה ולמי שלא היה נוכח מצורפים מילותיו ‪:‬‬
‫"שמיני עצרת בסיומה של קריאת התורה הינו יום של חג ושמחה בין האדם לאלוהים‪.‬‬
‫ביום זה מתאספים הכל‪ ,‬על בני ביתם ואורחיהם‪ ,‬שמחים ועולזים על התורה ועל הזכות הגדולה‪ ,‬אותה נתן‬
‫לנו אלוהים לקריאה‪ ,‬למשמרת נצח‪.‬‬
‫פתיחות הלב הזו שבין האדם לבוראו קדושה היא בהיותה לב רחב ופתוח גם בין אדם לחברו ולסביבתו‬
‫ולכן כה גאים אנו הערב הזה לפתוח את לבנו לשלל אורחינו ולשתפם בשמחה זכה וטהורה זו‪.‬‬
‫אנו בקיבוץ מצובה חיים את הנסיון הקסום הזה שהביאנו הנה להקים פה בית ונפתחו לבבות רבים אלינו‬
‫ופשוט בשבילנו‪.‬‬
‫מצאנו כאן חברות ומשפחה שלווה טהורה והרבה אהבה‪.‬‬
‫בית כנסת קטן על ראש הגבעה שאורו הענוג בערב שישי כנר קדוש על התושבים כולם‪.‬‬
‫מצאו אוזן קשבת ברמה המקומית וברמה האזורית ונטענו פה את ביתנו ברצון וללא תנאי‪.‬‬
‫אחים נהינה כולנו ואת אהבת ישראל נעלה כל יום על ראש שמחתנו‪(".‬שמעון איציק )‬
‫בברכת שנה מצוינת מבורכת ומוצלחת לכולם‪,‬‬
‫צוות דת מצובה‬
‫אילן עוזיאל‪ ,‬תמיר כהן‪ ,‬יניב חן‪ ,‬קרן ארנון‪ ,‬אביה זמרן ואיציק בן דוד‬
‫‪‬‬
‫סוכות ‪0252‬‬
‫כבכל שנה לקראת סוף החופש הגדול כולנו מתחילים להרהר בחגים הקרבים‪.‬‬
‫הודעה אחת בפייסבוק של הקיבוץ בבקשה למתנדבים לצוות סוכות‪ ,‬הזכירה כי זה קרוב יותר ממה‬
‫שחשבנו‪.‬‬
‫וכך זה התחיל‪ ,‬גרעין חברים מצוות תרבות ומספר מתנדבים מהקהילה פתחו קבוצת וואטסאפ "צוות‬
‫סוכות"‪.‬‬
‫למשך תקופה זו הייתה הקבוצה הכי שקטה בפלאפון‪ ...‬ואז לפתע צפצוף‪ ..‬איציק כותב‪" :‬מי לוקח את‬
‫ההובלה עליו?" שששששש‪....‬שקט‪ .‬שוב חוזר השקט לקבוצה‪ .‬ושוב אחרי מספר ימים צפצוף קובעים‬
‫פגישה‪.‬‬
‫‪00‬‬
‫באים אלינו ימי סוכות‪ ,‬ושוב מתעוררת השאלה‪ :‬מה החג הזה לנו? הרהרנו בקול רם האם בכלל צריך‬
‫לקיים את החג כל שנה באותה מתכונת?‬
‫צעדיה הראשונים של הקבוצה החלו בחיפושים וניסיונות לעיצוב הצורות והתכנים של החג אשר יבטאו‬
‫וימזגו את המסורת עם צורת חיינו החדשה‪" .‬בסוכות תשבו שבעה ימים"‪ -‬הוחלט פה אחד בקבוצה‬
‫שקודם ננסה יום אחד‪ ,‬נכון יותר ערב בסוכה‪.‬‬
‫אז איך? מתי? איפה? המון שאלות עלו‪ .‬הצוות היה חדור מוטיבציה ועשיר בתשוקה לעבוד‪ ,‬צלצולי‬
‫הוואטסאפ יכלו להעיד על כך‪ .‬סקר בקהילה‪ ,‬פרסום‪ ,‬הצעות מחיר‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬בדיקת מלאי ציוד הן רק‬
‫חלק מהמשימות שעליהן עבד הצוות קודם לאירוע‪ .‬אווירה של שיתוף פעולה וכיבוד המרחב היצירתי‬
‫אפיין את הקבוצה ועזר להניע דברים ביעילות‪.‬‬
‫פגישה ראשונה אחרי שהחל הסקר בין התושבים בשאלה האם ברצונם לקחת חלק באירוע‪ ,‬הייתה‬
‫תחושה קצת של אי וודאות לאן מכאן? כמה משפחות הביעו רצונן לקחת חלק ולמען הגילוי הנאות כמעט‬
‫כולן של חברי הקבוצה‪ .‬קצת מבוכה‪ ,‬צחוקים שאולי נארח את כולם באחד מבתי החברים בקבוצה‪ ..‬אך‬
‫מייד "המשוגע לדבר" הרי הוא איציק החזיר למציאות‪ ,‬לרעיון‪ ,‬לרצון לראות את הקהילה ביחד‪ .‬החלטנו‬
‫על כמה מהלכים לעידוד התושבים לקחת חלק בערב זה ובעיקרו פרסום והפצה‪ .‬הפרסום זכה לתגובות‬
‫נלהבות ואין ספק שעשינו הכל כדי שכולם ידעו כל הזמן היכן האירוע עומד‪.‬‬
‫במפגש הבא דווחנו ע"י רותי נובק שהייתה אחראית על ההרשמה כי מספר הנרשמים הוכפל‪ .‬פתאום הקפה‬
‫של נעמה ואיציק היה יותר טעים (תמיד הוא טעים אבל ההצלחה נותנת טעם קצת אחר כנראה לקפה‪.)..‬‬
‫לאור המצב הבנו שאנו צריכים להיערך אחרת והציוד של התרבות כבר לא מספיק‪ .‬ישיבה אחרונה לפני‬
‫האירוע הבנו שמ‪ 88-‬איש הגענו ל‪( .255-‬ועוד נאלצנו לדחות בקשות לאחר סיום ההרשמה)‬
‫ימים ספורים לפני האירוע וכולם עסוקים מאד בהכנות‪ .‬פעילות הכנת קישוטים לסוכה‪ ,‬ציוד מהמחסן‪,‬‬
‫הכנת החשמל‪ ,‬הבאת סכך‪ ,‬קניית ציוד‪ ,‬הכנת הטקס ועוד ועוד‪ ..‬הכנות שהיו שותפים להן אנשים טובים‬
‫בקהילה שבהמשך עוד נודה להם באופן אישי‪.‬‬
‫מי שעבר בשעות הצהריים ליד הכולבו יכל לראות את התכוננות בעיצומה‪ .‬ההתרגשות גם כן הייתה‬
‫בעיצומה‪ .‬כל שולחן שהתווסף‪ ,‬קישוט שנתלה הוסיף לתחושה ולאווירה הטובה‪.‬‬
‫גוש העננים השחור שחצה בשעות אחר הצהריים בשמי הקיבוץ לא היה חלק מהפקת החג וגרם לכמה‬
‫מאיתנו לדופק מואץ‪ .‬כנראה שתפילותינו נענו והם המשיכו בדרכם מבלי להמטיר מים על השולחנות‬
‫שהיו כבר ערוכים‪.‬‬
‫זהו הגענו לרגע ביום שישי ‪ 15/15/251/‬התכנסו כמאתיים איש לארוחת ערב משותפת בסוכה‪ .‬אין מחזה‬
‫מרהיב ומבטא את ה"יחד" הקיבוצי מזה‪ ,‬שבוגרים וילדים‪,‬חברות וחברים‪ ,‬דיירי קיבוץ אחד‪ ,‬תורמים כל‬
‫איש תרומתו להאדרת הסוכה הקהילתית‪ .‬והכל באווירת "יחד" חגיגית המגיעה לשיאה בליל הסוכות‪,‬עת‬
‫מתכנסים בסוכה לשירה ובידור ושיחת חולין לרוח הערב‪,‬החודרת מבעד לענפי הסכך של הסוכה (‬
‫אופססס כמעט והיה סכך)‬
‫סוכות היה החג הראשון השנה המופק ע"י וועדת תרבות במתכונת הנוכחית‪ .‬חשוב היה לנו שיהיה אירוע‬
‫משמעותי עם שמירה על המסורת הקיבוצית ובשילוב והתאמה לזמן ולמקום‪ .‬מקווים שפתחנו מסורת‬
‫חדשה אשר בשנים הבאות תתייעל ותתגבש לרעיון המשלב בצורה ההולמת ביותר בין השתיים‪.‬‬
‫שמחים שלמרות התערבותו של כוח עליון שלא בשליטתנו – הגשם שהפתיע‪ ,‬הסכך שנלקח (כוח עליון? )‪,‬‬
‫מחלות‪ ,‬חשמל שלא עבד‪ .‬לא נגרע דבר מיופיו והצלחתו של האירוע ומקווים שנהניתם איתנו‪.‬‬
‫לסיום ים סוף של תודות לאנשים שבלעדיהם היה קשה להרים ערב זה‪:‬‬
‫תודה לאורנה שגיא על הסיוע בפרסום והפצה וכמו כן לזאבה דויד‪ .‬תודה לאורי סמושי על ההובלה ועל‬
‫הזמינות ועל המוכנות לעשות למען אירוע שלא נכח בו‪ .‬לג'וני על תרומת הרימונים‪ .‬לאלון שער שהציל‬
‫אותנו במשבר‪ ,‬לרוני שרון שהעניק לנו שירותי חשמל בהעדרו של אלון (היה טרוד בשבעה על אמו ז"ל)‪.‬‬
‫לגנן בית חולים נהריה שדאג לשמור לנו ענפי סכך (שנלקחו בהמשך לצערנו‪.)..‬‬
‫‪02‬‬
‫תודה לשרון חן שתלה את השלט בכיכר‪ ,‬תודה לג'קי מאירקביץ' על הסיוע בארגון התלבושת והאביזרים‬
‫לאושפזין‪ ,‬לשחקני האושפיזין ששיתפו פעולה וגילו רוח התנדבותית ולא הערימו קשיים‪ :‬דנה שרון‪ ,‬יניב‬
‫חן‪ ,‬ענבר מנור‪ ,‬קרן חן‪ ,‬כליל שחר‪ ,‬גאיה שחר‪ ,‬דני אטיאס‪ .‬תודה למירו על העזרה בהבאת בקבוקי‬
‫היין‪ .‬תודה לאלכס גרמיצקיך שעזר בכל הפן הלוגיסטי‪ .‬תודה לענבר מנור על עצות וטיפים טובים‬
‫לדרך‪ ,‬תודה לכל מי שנתן יד והטה שכם בפירוק ובהקמה‪ .‬תודה לילדי גן שקמה וגן תומר על הכנת‬
‫הקישוטים לסוכה‪ ,‬תודה לכל ההורים והילדים שהגיעו והכינו קישוטים לסוכה‪.‬‬
‫וכמובן תודה לכל אחד מאנשי הצוות של סוכות‪ : :‬דורית קרן‪ ,‬אורית גרמיצקיך‪ ,‬ליאת חן‪ ,‬רותי נובק‪,‬‬
‫עינב פרידל‪ .‬ענבר מנור ‪ ,‬נעמה שחר שהובילה ו"המשוגע לדבר" איציק שחר‪.‬‬
‫ונסיים בתודה מראש לכל מי שיתגייס לעזור באירוע הבא‪.‬‬
‫צוות סוכות‬
‫‪‬‬
‫הטיול שהיה‬
‫(רשמים ותודות מהפייסבוק)‬
‫אז אחרי חודש של פגישות‪ ,‬טלפונים‪ ,‬נסיעות‪ ,‬קניות‪ ,‬התלבטויות והמון המון רשימות יצאנו לדרך‪.‬‬
‫נהנינו מכל רגע של הכנה‪ ,‬כל טיפת זיעה הייתה שווה את ההנאה שלכם‪ ,‬את קולות השמחה של‬
‫הילדים המתרוצצים‪ .‬מקווים שנהנתם מהמקום‪ ,‬ששבעתם מהאוכל‪ ,‬שזכיתם בפרסים בבינגו‪ ...‬כל‬
‫פרוייקט כזה שנגמר בהצלחה גדולה משאיר טעם של עוד והמון בזכותכם‪ ,‬שהצבעתם ברגליים‬
‫והגעתם ‪ ,‬שהופעתם לתורנויות והרבה מכם עזרו גם איפה שלא היו רשומים‪ .‬בקיצור‪ ,‬הוכחתם לנו‬
‫שהיה שווה את הטרוף‪.‬‬
‫יש כל כך הרבה תודות להגיד אז כדי לא לשכוח אף אחד בדרך פשוט נגיד תודה ענקית מכל הלב‬
‫לכולכם!! ו‪ ..‬אולי ניפגש גם בשנה הבאה‬
‫צוות טיול קיבוץ (מיטל בעהם‪ ,‬ארנה שגיא‪ ,‬אורי סמושי)‬
‫‪‬‬
‫על לא דבר צוות יקר!‬
‫תודה רבה לכם על הכל‪ ,‬על ההשתדלות על המסירות‪ ,‬על הרצון לקיים את הטיול למרות ועל אף‬
‫הכל‪ .‬חשוב לכם הטיול וחשובה לכם הקהילה וחשובה לכם העשייה ובכך אתם מהווים השראה‬
‫גדולה עבור כולנו‪.‬‬
‫אנחנו עדין קהילה בצמיחה ולכן טוב שיש לנו אנשים מופתיים כמותכם‪( ....‬איציק שחר)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תודה רבה לצוות המדהים על ארגון מופתי ‪ ,‬על המקום המוצלח ‪ ,‬על האוכל הטעים ‪ ,‬הפינוקים‬
‫והבידור ‪ .‬נהנו מאוד !!! הכל מלבד השירותים (שלא בשליטתכם) היה מושלם‪ .‬ישר כוח !‬
‫(פאולינה אטיאס)‬
‫צוות טיול קיבוץ (מיטל בעהם‪ ,‬ארנה שגיא‪ ,‬אורי סמושי)‬
‫פניה לציבור‪ ,‬בעניין בריכת‬
‫‪03‬‬
‫השחיה‬
‫מצובאים יקרים‪,‬‬
‫מזה כמה חודשים פועל לו בחשאי צוות מצומצם למען החזרת הבריכה לפעולה ולשימוש הקהילה ‪-‬‬
‫תודה רבה לכם חברים על השקעתכם ומסירותכם בעניין!‬
‫הצוות זקוק בדחיפות לתשובת החברים‪/‬תושבים לשאלה‪:‬‬
‫"האם הנכם מעוניינים בפתיחת הבריכה והנעת התהליך?"‬
‫אנא השיבו למייל ‪ [email protected]‬או לנייד ‪.1544332.5.‬‬
‫תודה!‬
‫ולסבלנים שבניכם להלן פניית הצוות במלואה‪:‬‬
‫"בהמשך לעבודת צוות בריכה במטרה לפתוח את בריכת השחייה בקיץ ‪ ,5102‬אנו נדרשים לאפיין‬
‫רצון התושבים בפתיחת הבריכה ובשימוש בה‪.‬‬
‫הצוות פועל מול משרד הבריאות וספקי משנה על מנת להוזיל עלויות בשיפוצים הקרובים‪.‬‬
‫עפ"י תקנות הרשויות‪ ,‬אנו נדרשים לשפץ את מבנה המלתחות ולבנות בריכת פעוטות לבטיחות‬
‫ילדינו‪.‬‬
‫במסגרת מאמצים לגיוס כספים ובהמשך להתנהלות צוות הבריכה מול נועם והמועצה‪ ,‬אנו נדרשים‬
‫להציג את מספר התושבים המעוניינים בפתיחת הבריכה והנעת התהליך‪.‬‬
‫אנא השיבו בחוזר את הסכמתם לקידום המהלך לפתיחת הבריכה בקיץ ‪.5102‬‬
‫חשוב לציין שהצלחת התהליך‪ ,‬תלויה במספר המשיבים והתומכים‪.‬‬
‫תודה על הסיוע וההבנה‪,‬‬
‫צוות בריכה‪:‬‬
‫גידי בעהם‪ ,‬אלירן מלול‪ ,‬איציק בן דויד‪ ,‬איציק ונעמה שחר‪ ,‬רני גפן‪ ,‬גלית וניר אללוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דעה אישית‬
‫משכירי הדירות במצובה רדו מהעץ‬
‫מחירי השכרת דירות במצובה ע"י בעליהם הגיעו לסכום מוגזם‪.‬‬
‫כשיש דרישה לסכום של ‪ 2.055‬ש"ח לדירה של ‪ 05‬מ"ר ולדירה של ‪ 00‬מ"ר‪ ,‬שזה הגודל‬
‫המקסימלי של הדירות שמושכרות אצלנו‪ ,‬זה מוגזם וכיום יש גם דרישה מעל ‪ ₪ 2.055‬ועד ‪3.555‬‬
‫‪ .₪‬זאת הגזמה פרועה‪ .‬משכירי הדירות שוכחים שעל השוכר עוד מוטלת ארנונה‪ ,‬מס וועד מקומי‪ ,‬דרישה‬
‫לבטוח תכולת דירה ועוד‪ .‬נטענת הטענה שפועל פה הענין של היצע וביקוש‪.‬‬
‫אני טוענת שאסור לנו להתנהל כך‪ ,‬לנצל אנשים הזקוקים למגורים‪.‬‬
‫האם מישהו שכח על מה קמה המחאה החברתית בתל אביב לפני שלוש שנים? בדיוק על נושא זה‪ .‬ואני‬
‫חושבת שאנחנו לא צריכים לנצל אנשים הזקוקים למגורים‪.‬‬
‫אין סיבה מוצדקת לעבור את ה‪ 2.555‬ש"ח‪ .‬לגודל הדירות האלה‪.‬‬
‫שלומית מצנע‬
‫‪‬‬
‫‪04‬‬
‫פינת הנוסטלגיה‬
‫יובל שנים ל'יהודית'‬
‫לפני חמישים שנה‪ ,‬בקיץ ‪ ,42‬אפף את קיבוץ מצובה לא רק אבק דרכים אלא גם 'אבק כוכבים'‪00‬‬
‫שחקנים ידועי שם ותואר פנים וגוף פקדו את הגבעה הסמוכה לקיבוץ ולמשך חודשיים ימים גילמו‬
‫חברי קיבוץ‪ ,‬חיילים אנגלים‪ ,‬פורעים ערבים‪ ,‬חוקרי מוסד וכיוב'‪ 0‬סופיה לורן היתה 'יהודית'‪ -‬ניצולת‬
‫שואה המבקשת ללכוד את בעלה הנאצי שהיה מפקד דביזית טנקים ולא היסס להסגיר אותה ואת‬
‫בנם הרך שגורלו לא ידוע‪ 0‬פיטר פינץ' שיחק מזכיר קיבוץ וג'ק הוקינס קצין בריטי‪ 0‬שחקנים נוספים‬
‫בסרט היו שרגא פרידמן‪ ,‬זהרירה חריפאי‪ ,‬דודיק סמדר‪ ,‬וכמובן חברי וילדי מצובה דאז‪ 0‬בדרך לא דרך‬
‫מוברחת סופיה‪ -‬יהודית לקיבוץ 'שער הגליל' ומכאן היא מתכננת את פעולת הנקם שלה כנגד בעלה‬
‫לשעבר השוהה בדמשק (בסרט‪ -‬עכו)‪ 0‬היא מוצאת את עצמה בקיבוץ נצור בעיצומה של מלחמת‬
‫השחרור ומכאן הולכת העלילה ומסתבכת עד לסופה הלא ברור (הקצין הנאצי נהרג‪ ,‬גורלו של הילד‬
‫לא ידוע‪ ,‬לא ברור אם נרקם סיפור אהבה בין לורן לפינץ')‪0‬‬
‫בשבוע שעבר ביקר במצובה צוות של ערוץ שתיים‪ ,‬בראשותו של הכתב יוסי מזרחי‪ ,‬על מנת לראיין‬
‫חברים צעירים וותיקים על הסרט ההוליבודי שנעשה כאן‪ 0‬מזרחי ואנשי הצוות ביקשו לראיין חברים‬
‫ותיקים ששיחקו בסרט אבל אלה כבר הלכו לעולמם או לא היו במצב של שיחה והעלאת זכרונות‪ 0‬אי‬
‫לכך שוחחו עם צעירים יותר שהשתתפו בסצינות שונות (אני שהייתי בן שמונה‪ ,‬לקס נתנס ושלומית‬
‫מצנע ‪-‬אז בשנות העשרים המוקדמות לחייהם) וגם ביקרו בארכיון תוך ששמעו על שהיה מפי אסתר‬
‫יפתחאל‪ 0‬נחום ניב‪ ,‬שהגיע למצובה לפני שלושים שנה ‪ ,‬היה בבחינת 'הדור שלא ידע את סופיה לורן'‪0‬‬
‫הביקור בגבעה עצמה‪ ,‬המתנוססת ברקע ה'הרחבה' של מצובה‪ ,‬לא ממש התאפשר בגלל הגדרות‬
‫שהוקמו במקום אבל הנוסטלגיה 'חגגה' בצריף המרכול (חדר האוכל של פעם) ששוחזר במדוייק‬
‫לכבוד צילומי הסרט‪ ,‬מגדל המים (כנ"ל) וצריף האבוקדו שהיה גם הוא בזירת הצילומים‪ 0‬המראיין‬
‫מזרחי ביקש לשמוע על המפגשים עם הכוכבים מאמריקה‪ ,‬על מה שקרה למצובה לפני ולאחר‬
‫ההסרטה‪ ,‬והתמקד בעיקר במקררי ה'סיביר' הקטנים שחולקו לכל החברים על ידי חברת הסרטים‬
‫'פארמונט' כחלק מהכספים שהוזרמו למשק בעקבות תרומתו ליצירה הפילמאית‪0‬‬
‫לאחר שפסטיבל חיפה הקדיש לסרט 'יהודית' ערב חגיגי בהשתתפות בניהם של מפיקי ומשתתפי‬
‫הסרט (ללא סופיה לורן ובניה) תוכלו גם אתם לצפות בכתבה שנעשתה כאן‪ 0‬מוצ"ש הקרוב‪ ,‬מהדורת‬
‫החדשות של הערוץ השני‪ ,‬במסגרת כתבות המגזין‪ 0‬מתברר שאנחנו (שוב) על המפה‪0‬‬
‫קרני עם‪-‬עד‬
‫סופיה לורן עובדת ב"רפת" עם רוני וורבנר‬
‫סופיה לורן בין בבר (ברוך) מצנע לבין אהוד לדור‬
‫הצילומים‪ :‬אליהו קורן‬
‫‪05‬‬
‫שיר מהפינה‬
‫איציק שחר‬
‫בזמן השהות בטיול הקיבוץ (פארק הירדן ‪ )1.22‬היה לנו‬
‫לרגע קט חורף‪ 0‬כשהגשם צולף ביריעות האוהלים הדקיקות ‪,‬‬
‫אפילו זה גשם קצר מועד‪ ,‬הוא מקבל משנה עוצמה‪0‬‬
‫לא יכולתי שלא לחוש רומנטיקה קלה‪ ,‬אבל מאחר ולא הייתי‬
‫עם אשתי לבד באוהל‪ ,‬נזכרתי לי בשיר "ליל חורף" של‬
‫פסטרנק מתוך ד"ר ז'יוואגו‪ 0‬שיר שכה הרבו לתרגם מיטיבי‬
‫הלכת בשפה הרוסית ואף על פי שבכל תרגום חלק משמעותי‬
‫מהיצירה המקורית אובד‪ ,‬עדין השיר הזה הוא מהרומנטיים‬
‫ביותר המוכרים לי (ובאמת שאיני מכיר כלום כלל וכלל)‪0‬‬
‫כוחו של השיר הוא בניגודים שבו – החורף הקר שבחוץ הוא‬
‫היפוכו של להט התשוקה הבוער בפנים הבית‪ ,‬אבל זה רק‬
‫החום שמנוגד לקור‪ ,‬אם לשפוט על פי מזג האוויר‪ -‬יש סערה‬
‫בפנים לא פחות משבחוץ‪0‬‬
‫והכל ברמז‪ ,‬בלי טיפת פורנוגרפיה‪ ,‬אפילו הארוטיקה נבנית‬
‫באמצעות תיאורים עקיפים‪ 0‬מחול של צלליות המוקרן על הקיר‬
‫מכוחו של אור הנר הוא המעיד על מה שמתחולל בחדר‪ 0‬מכל‬
‫הקולות שניתן לתאר תשומת הלב המשוררית מתעכבת על‬
‫צליל נקישת הסנדלים הנחלצים מכפות רגליה של האישה‪,‬‬
‫וכמה סובלימציה נדרשת כדי לתאר את הטיפות הלבנות על‬
‫השמלה כדמעות דונג שמקורן בנר ‪‬‬
‫הסערה שבחוץ פורסת חופת שלגים על בני הזוג ונר אהבתם‬
‫דולק באין מפר‪ ,‬התחושה העילאית של גורלות שהשתלבו‪ ,‬של‬
‫היות הטבע אח ורע לאושרו של האדם נמשכת כאמור חודש‬
‫אחד‪ -‬ירח דבש של ממש‪0‬‬
‫המתרגמים השונים נחלקים בדעותיהם‪ ,‬חלק תרגמו את‬
‫החודש כשבט חלק כאדר‪ ,‬חלק נצמדו למקור וגרסו‪ :‬פברואר‪0‬‬
‫החודש הקצר ביותר בלוח השנה‪000‬‬
‫ליל חורף ‪ /‬בוריס פסטרנק‬
‫מרוסית‪ :‬עזרא זוסמן‬
‫בתוך‪ :‬ע‪ 0‬זוסמן‪ 0‬תרגומים‪) 2892 ,‬‬
‫ָּכל ַּד ְרכֵ י ָּא ֶרץ‪ִ ,‬ה ְש ִלי ָּגן‬
‫סו ֵער‪.‬‬
‫לַּ יְלָּ ה ֹ‬
‫ש ְלחָּ ן‪,‬‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר‪.‬‬
‫ִכ ְדבֹק ַּב ַּקיִץ זְ בובוֹ נִ ים‬
‫אֶ ל הָּ ִאיש ֹון‪,‬‬
‫יתים ְלבָּ נִ ים‬
‫עו ְפפו ְפ ִת ִ‬
‫ִה ְת ֹ‬
‫אֶ ל הַּ חַּ ל ֹון‪.‬‬
‫סופָּ ה ַּעל הַּ ִש ְמ ָּשה ָּע ְרכָּ ה‬
‫ִח ִצים ָּוזֵר‪.‬‬
‫ש ְלחָּ ן‪,‬‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר‪.‬‬
‫רות‬
‫או ֹ‬
‫נ ְָּפלו ְצלָּ ִלים ֵבין הָּ ֹ‬
‫ַּעל הַּ ִת ְק ָּרה‪,‬‬
‫עות‪,‬‬
‫רו ֹ‬
‫ִשלוב ַּרגְ לַּ יִם וזְ ֹ‬
‫ִשלוב ג ֹו ָּרל‪.‬‬
‫לונִ ים‬
‫ִה ִקישו ְשנֵי ַּסנְ ָּד ֹ‬
‫ִעם הַּ ְנ ִפילָּ ה‪,‬‬
‫עות דונַּג ָּפנָּס ִה ִזיל‬
‫ִד ְמ ֹ‬
‫ַּעל הַּ ִש ְמלָּ ה‪.‬‬
‫הַּ כֹל י ַָּּרד ַּמ ְח ָּש ְך לָּ בָּ ן‪,‬‬
‫סו ֵער‪,‬‬
‫ָּשב וְ ֹ‬
‫ש ְלחָּ ן‪,‬‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר‪.‬‬
‫ָּשב‬
‫הָּ רוחַּ אֶ ל הַּ נֵר נ ַּ‬
‫וְ אֵ ש ִלבוב‬
‫ְ‬
‫ְכנָּפַּ יִם ְש ַּתיִם‪ֶ ,‬ד ֶרך ְצלָּ ב‪,‬‬
‫ָּת ִרים ִכ ְכרוב‪.‬‬
‫וְ כָּ ל אֲ ָּדר ָּכאן ֶשלֶ ג לָּ ן‪,‬‬
‫ו ְבאֵ ין ֵמפֵ ר‬
‫ש ְלחָּ ן‪,‬‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ‬
‫ָּדלַּ ק הַּ נֵר‪.‬‬
‫‪06‬‬
‫דנה קמה‬
‫יש משהו בחברי ילדות‪ ,‬שאף חבר אחר לא יוכל למלא‪ 0‬מעין קסם כזה שלנצח יעורר פרפרים‬
‫וגחליליות‪ ,‬ולעיתים אף נדמה לי שברגעיי האחרונים על פני האדמה‪ ,‬אחת התמונות שיחלפו בראשי‬
‫היא אותם חברים שחלקו איתי את מרצפות הקלאס והחבל‪0‬‬
‫אודליה היתה חברת ילדות קרובה‪ 0‬בראשון לספטמבר ‪ ,2891‬התיישבה לידי באוטובוס ונשארנו‬
‫חברות טובות לאורך כל שנות ביה"ס‪0‬‬
‫בצבא נוצר ריחוק מסוים‪ ,‬אבל בתחילת שנות ה‪ 1.-‬שלנו נוצר איחוד‪0‬‬
‫נפגשנו הרבה‪ ,‬יצאנו לבלות‪ ,‬הרבה צחוק וזיכרונות משותפים‪0‬‬
‫אני בכלל טיפוס נוסטלגי מאין כמותו‪ 0‬שמרתי כל פיסת נייר וכל פתק שנזרק אליי בשיעור‪ ,‬כל מכתב‬
‫מחברה או פרח ממחזר‪ ,‬ספרי מחזור ותמונות‪ ,‬ברכות לחתונה ולימי הולדת‪ ,‬תעודות‪ ,‬אישורים ‪ -‬הכל‬
‫בקפסולת זמן שכבר אין בה מקום לגרגר חול‪0‬‬
‫גם מאודליה שמרתי מכתב שמעיד על הקשר הקרוב והחברות הטובה ששררה ביננו‪0‬‬
‫ויום אחד‪ ,‬בלב הכלום‪ ,‬היא נעלמה‪ 0‬לא ענתה לטלפונים‪ ,‬לא להודעות‪ ,‬וודאי שלא התקשרה‪0‬‬
‫התקשרתי אליה כשאביה נפטר‪ 0‬היתה מרוחקת וקרה‪0‬‬
‫מצאתי אותה בפייסבוק‪ 0‬שמעתי שעברה תקופה קשה מאוד‪ 0‬ליבי נחמץ‪ 0‬כתבתי לה פעמיים‪ 0‬שאני‬
‫מצטערת אם פגעתי‪ ,‬אבל אין לי מושג מה קרה‪ 0‬שבאמת חשוב לי להבין מה הסיבה לנתק‪ ,‬שאני‬
‫מבינה שאין לה עניין בקשר‪ ,‬אבל מה לעזאזל קרה?‬
‫מעל לעשור זה הטריף אותי‪0‬‬
‫ולא הצלחתי להבין‪ ,‬איך אדם כמוני‪ ,‬שלא נשאר דקה במקום שלא טוב לו בו‪ ,‬שלעולם לא יסכים‬
‫לכפות עצמו על אחר‪ ,‬איך אני לא מצליחה לשחרר?‬
‫אולי בכל זאת חשוב לי להבין‪ ,‬מה זה בי שהיא לא מחבבת יותר‪ 0‬אולי יש משהו שאני צריכה לשנות?‬
‫ואולי זה כי צריך לוותר? ואני לא וותרנית כל כך גדולה? כי לוותר זה להתפשר על פחות‪ ,‬לא?‬
‫אז לא ויתרתי על אודליה‪ 0‬אבל שיחררתי אותה‪ 0‬משום שאני יודעת שעשיתי הכל כדי שתדע שדלתי‬
‫היתה פתוחה‪ ,‬שכאבה לי הפרידה ושאני מתנצלת עוד לפני שאני יודעת על מה‪000‬‬
‫וכך אני מקווה שידעו ילדי לעשות כשיחוו אהבה נכזבת‪ ,‬כשיקבלו תשובה שלילית לעבודה נחשקת‪,‬‬
‫כשיגיע רגע כזה שבו ירגישו שעשו הכל ובכל זאת חוו כישלון‪ ,‬שידעו שהם לא פחות טובים כי לא‬
‫הצליחו‪ ,‬שלא כולם יאהבו אותם (בטח לא כמו אמא) בכל מקום‪ ,‬שלא כל הדלתות יפתחו בפניהם‬
‫ושלא תמיד יגיעו לצומת שבו תהיה להם בחירה‪0‬‬
‫וכמו משמיים‪ ,‬לפני יומיים‪ ,‬ממתינה לי באינבוקס הודעה מהילה‪ ,‬חברה מהצבא‪0‬‬
‫מסתבר שאני זו שניתקה את הקשר עם הילה לפני כשבע שנים‪ 0‬היא אמנם לא חיזרה אחריי בלהט‬
‫כפי שאני עשיתי עם אודליה‪ ,‬אבל ניסתה‪ ,‬ואני שהייתי שקועה באמהותי הטרייה‪ ,‬לא נעניתי‬
‫לקריאותיה‪ 0‬אז הנה הילה‪ ,‬חברת נעורים חוזרת לחיי‪ ,‬ויחד איתה הביטחון – שאני כנראה "בסדר"‪,‬‬
‫ושמי שרוצה להיות חבר שלי‪ ,‬יאלץ לאהוב אותי בדיוק כפי שאני!‬
‫שבת שלום‪0‬‬
‫‪07‬‬
‫כבוד לחקלאות‬
‫מצובה (שימו לב לטור הימני)‬
‫‪08‬‬
09