עלון מס' 122 כ"ט תשרי התשע"ה 1102.01.22 התחדשות אחרת נעמי שמר עייפות בלתי מוסברת. פיק ברכיים לא מובן צל שרב על כל הדרך, ואבק לבן אבל עודך משווע לגשמי ברכה עוד רחוקה מנוחתך אחרי החגים יתחדש הכל. יתחדשו וישובו ימי החול האוויר ,העפר ,המטר והאש גם אתה, גם אתה, תתחדש. אחרי החגים יתחדש הכל במסע שלא נגמר בין שדות הצל ושדות האור יש נתיב שלא עברת ושתעבור שעון סמוי מן העין מצלצל לך לא נשלמה אהבתך אחרי החגים יתחדש הכל בגנך פורחים לפתע עץ הפרי ועץ הסרק ועץ החלומות ועץ הטוב והרע ומוטלים כל כליך בחצר ביתך לא נשלמה מלאכתך פי מצובה: "ואילו עיירות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה"... שלום לכם, העלון נפתח שוב בעצב ,עם מותה הפתאומי של חברתנו מרים שער ז"ל .כואבים את לכתה ומשתתפים באבלה של המשפחה .העלון מוקדש לזכרה בחלקו הראשון. אחרי החגים" ...יש עוד תפילת לב חרישית/ ,אחרי החגים/נתקן את המשגים/ונתחיל מבראשית" ...כתב אהוד מנור .אז אחרי החגים והארועים ,זה הזמן להתחיל את השנה החדשה ולשוב לשגרה ,שתהיה טובה ,משמעותית וחיובית .ועם החזרה לשגרה ,אי אפשר שלא לסכם ,לציין ולהודות על חגים וארועים קהילתיים יפים שהיו במהלך חגי תשרי ועם סיומם :יום הכיפורים ,עם שני מוקדים פעילים להתכנסות ותפילות ,ארוחת חג משותפת בסוכות ,בצל עצי הזית ,הקפות שניות בשמחת תורה, בארגון מחלקת הדת של המועצה האזורית ולסיום – טיול המשפחות לפארק הירדן .רבים וטובים לקחו חלק בארגון ולהם – התודה והברכה .סיכומים ורשמים – בעלון. חודש תשרי כבר מאחורינו .הסתו כבר כאן ,הצינה כבר מורגשת ,הסוודרים נשלפים מן הארון והפכפכותו של מזג האוויר מאפיין את התחזיות .גשמים כבר היו ,לעת עתה מעט ,אך נקווה שעוד יבואו במועדם ולברכה. במילואות עורכים סיכומים לענפי החקלאות בישובי האזור ואיתם התבשרנו על הצלחות לענף הבננות שלנו .פרטים בעלון (בסופו) .לעובדי החקלאות – הברכה והתודה .מאחלים לכם ולנו הרבה הצלחות גם בהמשך. לפני שבוע הגיע לביקור במצובה צוות ערוץ 2בראשות הכתב יוסי מזרחי ,להכנת כתבה על צילום הסרט ההוליבודי "יהודית" ,לפני 05שנה במצובה .את הצוות ארח ,ליווה והנחה -קרני עם-עד. על הביקור והכתבה שנרקמת מספר קרני ,בפינת הנוסטלגיה .ואתם מוזמנים לרשום לעצמכם את מועד שידור הכתבה :מוצאי שבת ,ה ,01.52 -שעה 02.22 בתחילת השבוע ביקרה במצובה משלחת מטעם התנועה ,לפגישה שתוכננה לפני חודשים רבים, ונדחתה שוב ושוב ,מסיבות רבות ושונות .דיווח מהמפגש לא הגיע ,אך ידוע שההשתתפות היתה דלה ביותר. ועוד בעלון -משולחן מנהל הקהילה ,קריאה לציבור בעניין בריכת השחיה ,דעה אישית בענין השכרת הדירות במצובה ,פינתם הקבועה והאהובה של איציק שחר ודנה שרון ועוד. כואבים את מותה בטרם עת של חברתנו שבת שלום, עדנה מרים שער ז"ל ומשתתפים באבלה של המשפחה בית מצובה למשלוח כתבות ותגובות[email protected] : 2 מרים שער ז"ל 4.91.4192 – 44...9.22 ט' תשרי התש"ה – ח' תשרי התשע"ה מריומה שלי, קשה לי הפרידה ,אחרי סבל של כאב מתמשך ,של כמעט 01חודשים. 3 עשינו הכל ובכל הדרכים ולו רק שלא תסבלי מכאבים ,המרפאה והרופאים שלך במכון הלב ,נלחמו איתך. חגגנו לך בשבוע שעבר יום הולדת +01חתונת זהב (.)01 תכננו ארוכות את ההפתעה ליום הולדתך באילת ,עם הילדים ,הנכדים וכל מי שאהבת .התרגשת מאוד ,שמחת. רקדת ,שרת ,צחקת בקול רם .העלינו זכרונות מהטיולים שלנו בעולם ,בנסיעות לבקר את הילדים בצבא ובמילואים .הנסיעות לנכדים מהדרום הרחוק עד קצה רמת הגולן( .תמיד עם צידניות מלאות בכל טוב והרבה אהבה( .לכל הגדוד). המשאלה שלי תמיד היתה שתפסיקי לסבול מכאב. באילת נפרדת מאיתנו ,הרמת כוסית וציינת עד כמה משפחתך חשובה לך ושתזכרי את יום ההולדת הזו ואת ההפתעה ,עד יום מותך! מי חשב שזאת הצוואה שלך (בתום שבוע תפרדי מאיתנו). את תמיד דאגת שיהיה הכל בסדר. דאגת לשלום בית ולשקט ,לארוחות חג ושבת ,לסידורי פרחים בכל עונות השנה. ידעת להגיד את המילים הנכונות ולהרגיע .השארת בית נקי ומסודר. אהבתי ואוהב אותך עד סוף חיי. נוחי על משכבך אהובתי שלי, תהיי לנו מליצת יושר לבורא עולם. שלך, אבי אמא! הכל מתבלבל לי ...כלום לא מסתדר בראש... אני לא מבין איך רגע אחת את לוחצת לי את היד ,חזק חזק וקוראת בשמי וברגע שלאחריו ,הראש נשמט ואת לא עונה יותר .אף פעם לא קרה שלא ענית לי ...אף פעם! סליחה אמא ,שלא יכולתי להציל אותך סליחה אמא ,על הפעמים שפגעתי בך. מתקשה להבין שלא אראה אותך יותר ,שלא אשמע את הצחוק ההונגרי המתגלגל מאותה בדיחה של אבא ,ששמעת כבר אלף פעם ועדיין זה מצחיק אותך. לא תתקשרי אלי יותר ותשאלי" :מה קורה אלוני ,למה לא באת היום לאכול צהרים?" תודה אמא ,שיחד עם אבא גידלת וחינכת אותי. תודה על אהבה ללא גבולות ונתינה אין-סופית. תודה על כל מה שעשית למעננו הילדים שלך. תודה על כל האהבה שהרעפת על הנכדים שלך ,שזכו להיות במחיצתך. תודה על האהבה שלך לאתי. תודה שלמרות שסבלת ,איפשרת לנו לחגוג לך יום הולדת שבעים בראש השנה באילת ,ממש לפני כמה ימים ולהשאיר לנו זיכרונות ומזכרות נפלאות. עכשו ,לא כואב לך יותר, עכשו ,את לא צריכה לדאוג יותר 4 עכשו ,שקט ורגוע לך ואני מקווה שחיוך רחב מתפשט על שפתיך. את יכולה לעצום את עיניך היפות לעולמים. מבטיח לשמור על אבא ועל המשפחה המאוחדת שהשארת אחריך. לעולם לא אשכח אותך, נוחי על משכבך בשלום, שלך ,בנך בכורך, אלון מימי שלי, לא נתפס שאנחנו עומדים פה ומדברים עליך בלשון עבר. אמא יקרה שלי ,אשה חזקה ,אמיצה ,עמוד המשען של הבית הזה ,דואגת ,אוהבת ,מכינה ,טורחת. נתינה אין-סופית ,ללא גבולות. לא יכולתי לבקש אמא אחרת. צבא שלם השארת אחרייך ואת היית המפקדת. רוצה כל כך להאמין שזה חלום .שזה לא נכון ,שאת פה איתנו ,מחבקת ,אוהבת... הבית כל כך ריק בלעדיך... רציתי להודות לך על הכל ,על החיים הטובים שנתת לי ,על ההגנה והבטחון שתמיד הכל יהיה בסדר. מבקשת ממך סליחה על הכל .בטוחה שאת שומעת אותנו עכשו. תראי ,כמה אנשים באו ,אישה אהובה. החיים של כולנו התהפכו בשניה. אין מילים שיכילו את הכאב הזה .יש לי בור ענק בלב ,שבחיים לא יתמלא... אמא ,נוחי על משכבך ,בשלווה. אוהבת מלא, גלית סבתא שלי תמיד היית אומרת לי שמשפחה זה הכי חשוב וגם כשכועסים צריך לדעת לסלוח ,כי משפחה זה כוח. והנה ,לפני שבוע ,ביום הולדתך ה ,01-החלטנו להפתיע אותך במפגש נדיר של כל המשפחה באילת .המשפחה התאחדה ל 4 -ימים בלתי נשכחים. נראה כאילו היה אתמול שחיכית לי על הבוקר ,ליד האוטובוס ,עם שקית ממתקים כדי לפתוח לי כל יום של בית ספר עם חיוך .שריח הרפה שמעיר אותי אצלך בבית .משחק הקלפים המשותף שלנו שלימד אותי. כשאני חוזר מבית הספר בצהרים ומחכה לי "סיר בולונז" כמו שרק את יודעת איך שאני אוהב וכבר באותו ערב ,את מתקשרת ורוצה שאני אבוא לקחת עוד. את צחוקך המתגלגל שומעים לפני שנכנסים אליך והמאוורר והטלוויזיה מעלים חיוך רחב על פניך. סבתא שלי, תמיד היית שם בשבילי ,בכל רגע ובכל זמן ,בטוב וברע. נתת לי כל כך הרבה מעצמך ואני מקווה שהצלחתי להביא לך את כמות האהבה שיש לי אליך. 5 אני כל כך אוהב אותך ומתגעגע ואת כבר כל כך חסרה לי ,אבל ,אני יודע שאת היית רוצה שאני אמשיך לחייך ולצחוק ולשמח אחרים ,כמו שאת עשית תמיד. תמיד תשארי בשבילי הסבתא המושלמת ,כזו שראויה להערכה והערצה ונתינתך הבלתי פוסקת הינה ערך ,שאני מבטיח ליישם ולשמר. אוהב, נטע שלך מרים שער ז"ל – דברים לזכרה ּרדה שברומניה/טרנסילבניה. מרים נולדה ב 44...0.44-בעיר טו ָ בת ליהודית ומשה גרוסמן ,אחות לחוה. בשנת 0.01עלתה ארצה עם אמה ,בעקבות האחות .חצי שנה התגוררה במחנה מעבר ,אז התיישבה המשפחה בחיפה. בגיל ,04הגיעה למצובה במסגרת חברת הנוער "כפירים" ,כאן גדלה ,התחנכה ,הקימה משפחה וחייתה עד יומה האחרון. מרים ואבינועם נפגשו בחברת הנוער בהיותם בני 04ומהר מאוד הפכו לזוג ובהמשך לבעל ואשה, הורים לאלון ,מירב וגלית. כבר כנערה ,החלה מרים לעבוד במערכת החינוך ,בגיל הרך ,ועם השנים יצאה ללמוד בסמינר "ארנים" והפכה למטפלת תינוקות ,מסורה ומקצועית. בתפקידה זה ליוותה והדריכה אמהות צעירות באהבה ומסירות. לאחר שנים של עבודה במערכת החינוך ,עברה מרים לעיסוקים אחרים ומצאה את מקומה במטבח, בבית האריגה – כתופרת ,ובמחסן הבגדים. בתקופת הקיבוץ הישן ,כשנהוג היה לתת שירות לקהילה בתורנות שבת ,התמידה בכביסת חיילים: היתה משכימה קום והולכת לכבס ולגהץ לחיילים את מדיהם .היא אהבה את זה וראתה בכך שליחות. תחביבים רבים היו למרים :הקריאה ("הייתה תולעת ספרים") אומרים לי ,אהבה לצפות בסרטים (במיוחד סרטי מתח) ,הצגות ,אהבה את הטבע ויותר מכל את הים .פתרון תשבצים היה אחד הבילויים המועדפים עליה ,כמו כן ,עבודות יד – סריגה ותפירה .אהבה לשחק במיוחד קנסטה .אהבה לבשל ובתחביבה זה בא לביטוי רוחב ליבה וצורך-הנתינה שלה. מרים שאפה להרחיב את השכלתה ובשנים האחרונות נרשמה ללימודים בבית הספר למבוגרים י.ה.ל ,שם התמידה בקורס לפסיכולוגיה .כשדיברה על הלימודים שם ,נצצו עיניה. מעבר לכל ,היתה המשפחה מרכז חייה :הילדים והנכדים .היא התעניינה והיתה מעורה בחייהם ומעידה מירב ,בתה ,שיכולת הנתינה שלה הייתה אין סופית והטיפים ,בהם ציידה אותם היו חשובים ומועילים. בשנים האחרונות ,מצאה מרים פינה אהובה בדמות ההתכנסות היומית למשחק ,עם אסתר וגבי שנפטרה לאחרונה" .המועדון" הלך והצטמצם וכיום נותרה אסתר לבדה. 6 מגיל צעיר ,סבלה מרים מבעיות בריאות .היא ניסתה להתמודד עם הקשיים באמצעות הרפואה הרגילה והאלטרנטיבית. מרים היתה במהותה אישה אוהבת חיים ,צנועה ושמחה ,אלא שמכאובים התערבבו כאן ,פגמו בשמחת החיים שלה וגרמו לטלטלות בחייה. לאחרונה הדרדר מצבה הבריאותי ,הכעס והתסכול גברו ,משלא נמצא מענה לסבלה ...גופה קרס. מרים ,נזכור אותך בצחוקך המתגלגל ,במסירותך הרבה לילדים ולכל תפקיד שעשית בחייך. ידעת מכאוב .היום את נחה. נוחי בשלום על משכבך... יהי זכרך ברוך. עדנה מרים, איך נפרדים מחברה ,אישה ,אמא ,סבתא ,שרק אתמול שלשום הייתה תוססת ,מלאת חיים ורצון עז להמשך החיים? איך ניתן לעכל פרידה כזו?... מרים ,את לי חברת-ילדות .גדלנו יחד מגיל .04הגענו באותו יום לקיבוץ ,את בקבוצת החיפאים ואני לבד עם אמי .את ,מיומך הראשון היית עליזה ,תוססת ,קולטת ,צוחקת וחברותית ואני – מסוגרת ,ביישנית ובוכה מהפרידה מאמי. איך זכורים לי נסיונותיך לשלב אותי בחבורת ה"כפירים". עם השנים ,עברנו יחד את כל השלבים: התגייסנו ,התחתנו עם בני הזוג מהחברה (כפירים) ונשארנו בקיבוץ .נולדו לנו הילדים ,שגידלנו יחד ועבדנו במקביל כמטפלות בגיל הרך. איך ניתן לסכם 00שנות חברות? איך אפשר לקבל עובדה נוראית כזו ,ללא כל התראה?... מרים ,השארת אותנו המומים ,עצובים וכואבים מאוד. השארת משפחה ,שטרם מבינה איזה חור גדול פערת פערת בחייהם. השארת בעל יקר וחבר ילדות שממאן לקבל את חסרונך. השארת את כולנו ...שכבר מתגעגעים. נזכור אותך לעד, אסתר צ'רקביץ מרים יקרה, ביום שלישי באתי לבקר אותך ולאחל לך מזל טוב ליום הולדתך ה!01- הרגשתי שמשהו לא טוב עובר עליך ,אבל בשום אופן לא תיארתי לעצמי שזאת תהיה הפגישה האחרונה שלנו. אנחנו מכירות כבר מעל 01שנה ועברנו יחד נקודות חשובות בחיינו. היית אחד האנשים הראשונים שהתחברתי אליהם במצובה. התחתנו יחד ,גרנו בשכנות ,היינו בהריון באותו הזמן ,גידלנו את ילדנו ביחד ,אפילו את ימי ההולדת חגגנו בהפרש של יומיים. 7 עבדנו יחד במחסן הבגדים הרבה שנים ,צחקנו וגם בכינו יחד .תמיד היה לי כייף לפגוש אותך .סיפרנו אחת לשניה אלף סיפורים אישיים .למדתי ממך לבשל .את היית מלכת-המטבח ותמיד היית מוכנה להסביר לי איך עושים מה. היית גם סבתא נהדרת וגאה בנכדים האהובים שלך. עצוב וכואב שכך עזבת אותנו .תהיי מאוד חסרה לי .את חלק חשוב מהחיים שלי במצובה. נוחי בשלום חברה טובה שלי... תרצה לקהילת מצובה, "בתים לבנים על דשא ירוק ,עצים גבוהים ופרח מתוק ,יפה את מצובה"... אנחנו רוצים להודות לחברי מצובה ,שליוו את אמא שלנו למנוחות ,עם כל כך הרבה כבוד והערכה. לאנשים היקרים שעזרו ותמכו בימי השבעה והקיפו אותנו בחום ובאהבה. תודה על המילים המנחמות והסיפורים שלא ידענו על חייה של אמא שלנו. מודים לכולם. היא תהיה חסרה בנוף המצובאי. מאחלים בריאות לכולם ,ושתהיה שנה טובה למקום המיוחד הזה. אבינועם ,אלון ,אתי ,מירב ,נמרוד ,גלית ,נדג' ,נטע ,יובל ,ענבר ,עומר ,אופיר ועידן – המשפחה של מרים שער ביקשתי מבנותיה של מרים לבחור במתכון אהוב במיוחד והן בחרו לשתף במתכון הפיצה: פיצה מרים שער החומרים: לבצק: 05גר' שמרים כף סוכר 1//כוס מים פושרים (לערבב השמרים עם המים והסוכר) לרוטב: 2בצלים (לטגן) 1קופסה קטנה רסק עגבניות אורגנו ,לפי הטעם מלח ,פלפל 1/2 ,כפית סוכר 3כוסות קמח קורט מלח מים לפי הצורך. 1כף שמן זית 8 הדלת האחת והיחידה/יהודה עמיחי היא יצאה בדלת האחת והיחידה שדרכה יוצאים כל המתים מן העולם. זו אותה הדלת האחת והיחידה שדרכה נכנסים לעולם. ושם משפחתה החדש כמו של כולם: זכרונה לברכה. שמה המלא מעכשו ועד לתחית המתים: זכרונה לברכה. 9 מהשולחן המוניציפאלי 1.02.01.22 שלום לכולם, מצורף עדכון מהשולחן המוניציפאלי ומפעילות הוועד המקומי0 02הוועד החל בהערכות לתקציב שנת 01.22ההערכות כוללת הסתכלות על מה שקיים, התייחסות לצרכים חדשים ומעודכנים ,ובהמשך מפגש עם הוועדות שיגישו את תכנית העבודה ובקשת התקציב שלהן0 01פביאנה פילוסוף נבחרה כמנהלת החינוך החברתי הבאה ותחליף את נטע 0פביאנה נכנסת לתפקיד בימים אלו והחלה בחפיפה מסודרת עם נטע שמעבירה לה את התפקיד 0נאחל לה הצלחה רבה 0 01חגי ישראל נחגגו בשלל אירועים משמחים בהובלת וועדת דת ,וועדת תרבות ,ועדת צעירים, צוות טיול הישוב ,וכולם יחד עם מתנדבים ושותפים רבים ! זו הזדמנות להודות לכל העושים במלאכה החשובה הזו שמזמנת שמחה ומשמעות לחיים0 בהמשך מצורפים רשמים של חברי צוות דת מחגיגת שמחת תורה0 02צח"י :אנו מחפשים מתנדבים נוספים לצוות 0כל מי שרוצה לתרום להערכות ולמוכנות הישוב ולתפקודו במצבי חירום מוזמן לפנות0 בזמן הקרוב נצא בסקר תושבים כחלק מההערכות והגברת היכולות למתן מענים בחרום, השתתפות כלל התושבים בסקר היא מרכיב מהותי ביכולת ובאפשרות של הצוות להיערך מראש למתן מענים בעת הצורך0 02הגשמים הראשונים החלו להגיע 0מלבד השמחה והברכה שבכך ,זו הזדמנות נוספת לחדד את הצורך בערנות לגבי תנועה בטוחה בכבישים0 הורים המגיעים עם רכבם לתחנות ההסעה של הילדים מתבקשים לשים לב לחנות בצורה מסודרת במקומות המוסדרים וללוות את הילדים בבטחה להסעה0 בברכה רונן וחברי הוועד המקומי0 ליולנד ולבן-עמי ברכות חמות עם הולדת הנכדה שירה, בת לעמית וריקי סיוון ברכות להורים המאושרים ולכל המשפחה לחגית ,אורי ונועם אפלבאום ברוכים הבאים למצובה ולנועם ,ברכה מיוחדת עם גיוסך לצה"ל, מאחלים לך שירות מענין ומוצלח לתום שרמן, ברכות עם גיוסך לצה"ל. מאחלים לך גיוס משמעותי ,מעניין ומוצלח בית מצובה 01 אחרי החגים והארועים יוםשלישי12אוקטובר1122 רשמים מחגי תשרי חגי תשרי הסתיימו בשבוע האחרון בקול שמחה ותרועה רבה בחגיגות הקפות שניות בשמחת תורה האירוע התקיים במגרש הכדורסל בקיבוץ והתכבדנו לארח את נציגי המועצה האזורית שלנו בראשות ראש המועצה סגנו ורב המועצה. הוכחנו כי ניתן לגשר על הפערים ברגישות ,בסובלנות ,בהבנה ובמתן אפשרות חופשית בבחירה ומעמד יום הכיפורים מוכיח זאת שוב ושוב ,בהשתתפות ערה ומלאה של כלל הציבור במצובה. נבקש לציין את יגאל דנינו על השרות בהובלה ובפריקה ,כמו כן את תומר אבירם על תרומתו המהירה והאיכותית של הזיקוקין לשדרוג חגיגות שמחת תורה. למתנדבים שסייעו לנו בפרוק ובהרכבת האירועים ואחרונים חביבים למשפחת איציק בראשות שמעון, שנשא דברים מטעם הקהילה ולמי שלא היה נוכח מצורפים מילותיו : "שמיני עצרת בסיומה של קריאת התורה הינו יום של חג ושמחה בין האדם לאלוהים. ביום זה מתאספים הכל ,על בני ביתם ואורחיהם ,שמחים ועולזים על התורה ועל הזכות הגדולה ,אותה נתן לנו אלוהים לקריאה ,למשמרת נצח. פתיחות הלב הזו שבין האדם לבוראו קדושה היא בהיותה לב רחב ופתוח גם בין אדם לחברו ולסביבתו ולכן כה גאים אנו הערב הזה לפתוח את לבנו לשלל אורחינו ולשתפם בשמחה זכה וטהורה זו. אנו בקיבוץ מצובה חיים את הנסיון הקסום הזה שהביאנו הנה להקים פה בית ונפתחו לבבות רבים אלינו ופשוט בשבילנו. מצאנו כאן חברות ומשפחה שלווה טהורה והרבה אהבה. בית כנסת קטן על ראש הגבעה שאורו הענוג בערב שישי כנר קדוש על התושבים כולם. מצאו אוזן קשבת ברמה המקומית וברמה האזורית ונטענו פה את ביתנו ברצון וללא תנאי. אחים נהינה כולנו ואת אהבת ישראל נעלה כל יום על ראש שמחתנו(".שמעון איציק ) בברכת שנה מצוינת מבורכת ומוצלחת לכולם, צוות דת מצובה אילן עוזיאל ,תמיר כהן ,יניב חן ,קרן ארנון ,אביה זמרן ואיציק בן דוד סוכות 0252 כבכל שנה לקראת סוף החופש הגדול כולנו מתחילים להרהר בחגים הקרבים. הודעה אחת בפייסבוק של הקיבוץ בבקשה למתנדבים לצוות סוכות ,הזכירה כי זה קרוב יותר ממה שחשבנו. וכך זה התחיל ,גרעין חברים מצוות תרבות ומספר מתנדבים מהקהילה פתחו קבוצת וואטסאפ "צוות סוכות". למשך תקופה זו הייתה הקבוצה הכי שקטה בפלאפון ...ואז לפתע צפצוף ..איציק כותב" :מי לוקח את ההובלה עליו?" שששששש....שקט .שוב חוזר השקט לקבוצה .ושוב אחרי מספר ימים צפצוף קובעים פגישה. 00 באים אלינו ימי סוכות ,ושוב מתעוררת השאלה :מה החג הזה לנו? הרהרנו בקול רם האם בכלל צריך לקיים את החג כל שנה באותה מתכונת? צעדיה הראשונים של הקבוצה החלו בחיפושים וניסיונות לעיצוב הצורות והתכנים של החג אשר יבטאו וימזגו את המסורת עם צורת חיינו החדשה" .בסוכות תשבו שבעה ימים" -הוחלט פה אחד בקבוצה שקודם ננסה יום אחד ,נכון יותר ערב בסוכה. אז איך? מתי? איפה? המון שאלות עלו .הצוות היה חדור מוטיבציה ועשיר בתשוקה לעבוד ,צלצולי הוואטסאפ יכלו להעיד על כך .סקר בקהילה ,פרסום ,הצעות מחיר ,אנשי מקצוע ,בדיקת מלאי ציוד הן רק חלק מהמשימות שעליהן עבד הצוות קודם לאירוע .אווירה של שיתוף פעולה וכיבוד המרחב היצירתי אפיין את הקבוצה ועזר להניע דברים ביעילות. פגישה ראשונה אחרי שהחל הסקר בין התושבים בשאלה האם ברצונם לקחת חלק באירוע ,הייתה תחושה קצת של אי וודאות לאן מכאן? כמה משפחות הביעו רצונן לקחת חלק ולמען הגילוי הנאות כמעט כולן של חברי הקבוצה .קצת מבוכה ,צחוקים שאולי נארח את כולם באחד מבתי החברים בקבוצה ..אך מייד "המשוגע לדבר" הרי הוא איציק החזיר למציאות ,לרעיון ,לרצון לראות את הקהילה ביחד .החלטנו על כמה מהלכים לעידוד התושבים לקחת חלק בערב זה ובעיקרו פרסום והפצה .הפרסום זכה לתגובות נלהבות ואין ספק שעשינו הכל כדי שכולם ידעו כל הזמן היכן האירוע עומד. במפגש הבא דווחנו ע"י רותי נובק שהייתה אחראית על ההרשמה כי מספר הנרשמים הוכפל .פתאום הקפה של נעמה ואיציק היה יותר טעים (תמיד הוא טעים אבל ההצלחה נותנת טעם קצת אחר כנראה לקפה.).. לאור המצב הבנו שאנו צריכים להיערך אחרת והציוד של התרבות כבר לא מספיק .ישיבה אחרונה לפני האירוע הבנו שמ 88-איש הגענו ל( .255-ועוד נאלצנו לדחות בקשות לאחר סיום ההרשמה) ימים ספורים לפני האירוע וכולם עסוקים מאד בהכנות .פעילות הכנת קישוטים לסוכה ,ציוד מהמחסן, הכנת החשמל ,הבאת סכך ,קניית ציוד ,הכנת הטקס ועוד ועוד ..הכנות שהיו שותפים להן אנשים טובים בקהילה שבהמשך עוד נודה להם באופן אישי. מי שעבר בשעות הצהריים ליד הכולבו יכל לראות את התכוננות בעיצומה .ההתרגשות גם כן הייתה בעיצומה .כל שולחן שהתווסף ,קישוט שנתלה הוסיף לתחושה ולאווירה הטובה. גוש העננים השחור שחצה בשעות אחר הצהריים בשמי הקיבוץ לא היה חלק מהפקת החג וגרם לכמה מאיתנו לדופק מואץ .כנראה שתפילותינו נענו והם המשיכו בדרכם מבלי להמטיר מים על השולחנות שהיו כבר ערוכים. זהו הגענו לרגע ביום שישי 15/15/251/התכנסו כמאתיים איש לארוחת ערב משותפת בסוכה .אין מחזה מרהיב ומבטא את ה"יחד" הקיבוצי מזה ,שבוגרים וילדים,חברות וחברים ,דיירי קיבוץ אחד ,תורמים כל איש תרומתו להאדרת הסוכה הקהילתית .והכל באווירת "יחד" חגיגית המגיעה לשיאה בליל הסוכות,עת מתכנסים בסוכה לשירה ובידור ושיחת חולין לרוח הערב,החודרת מבעד לענפי הסכך של הסוכה ( אופססס כמעט והיה סכך) סוכות היה החג הראשון השנה המופק ע"י וועדת תרבות במתכונת הנוכחית .חשוב היה לנו שיהיה אירוע משמעותי עם שמירה על המסורת הקיבוצית ובשילוב והתאמה לזמן ולמקום .מקווים שפתחנו מסורת חדשה אשר בשנים הבאות תתייעל ותתגבש לרעיון המשלב בצורה ההולמת ביותר בין השתיים. שמחים שלמרות התערבותו של כוח עליון שלא בשליטתנו – הגשם שהפתיע ,הסכך שנלקח (כוח עליון? ), מחלות ,חשמל שלא עבד .לא נגרע דבר מיופיו והצלחתו של האירוע ומקווים שנהניתם איתנו. לסיום ים סוף של תודות לאנשים שבלעדיהם היה קשה להרים ערב זה: תודה לאורנה שגיא על הסיוע בפרסום והפצה וכמו כן לזאבה דויד .תודה לאורי סמושי על ההובלה ועל הזמינות ועל המוכנות לעשות למען אירוע שלא נכח בו .לג'וני על תרומת הרימונים .לאלון שער שהציל אותנו במשבר ,לרוני שרון שהעניק לנו שירותי חשמל בהעדרו של אלון (היה טרוד בשבעה על אמו ז"ל). לגנן בית חולים נהריה שדאג לשמור לנו ענפי סכך (שנלקחו בהמשך לצערנו.).. 02 תודה לשרון חן שתלה את השלט בכיכר ,תודה לג'קי מאירקביץ' על הסיוע בארגון התלבושת והאביזרים לאושפזין ,לשחקני האושפיזין ששיתפו פעולה וגילו רוח התנדבותית ולא הערימו קשיים :דנה שרון ,יניב חן ,ענבר מנור ,קרן חן ,כליל שחר ,גאיה שחר ,דני אטיאס .תודה למירו על העזרה בהבאת בקבוקי היין .תודה לאלכס גרמיצקיך שעזר בכל הפן הלוגיסטי .תודה לענבר מנור על עצות וטיפים טובים לדרך ,תודה לכל מי שנתן יד והטה שכם בפירוק ובהקמה .תודה לילדי גן שקמה וגן תומר על הכנת הקישוטים לסוכה ,תודה לכל ההורים והילדים שהגיעו והכינו קישוטים לסוכה. וכמובן תודה לכל אחד מאנשי הצוות של סוכות : :דורית קרן ,אורית גרמיצקיך ,ליאת חן ,רותי נובק, עינב פרידל .ענבר מנור ,נעמה שחר שהובילה ו"המשוגע לדבר" איציק שחר. ונסיים בתודה מראש לכל מי שיתגייס לעזור באירוע הבא. צוות סוכות הטיול שהיה (רשמים ותודות מהפייסבוק) אז אחרי חודש של פגישות ,טלפונים ,נסיעות ,קניות ,התלבטויות והמון המון רשימות יצאנו לדרך. נהנינו מכל רגע של הכנה ,כל טיפת זיעה הייתה שווה את ההנאה שלכם ,את קולות השמחה של הילדים המתרוצצים .מקווים שנהנתם מהמקום ,ששבעתם מהאוכל ,שזכיתם בפרסים בבינגו ...כל פרוייקט כזה שנגמר בהצלחה גדולה משאיר טעם של עוד והמון בזכותכם ,שהצבעתם ברגליים והגעתם ,שהופעתם לתורנויות והרבה מכם עזרו גם איפה שלא היו רשומים .בקיצור ,הוכחתם לנו שהיה שווה את הטרוף. יש כל כך הרבה תודות להגיד אז כדי לא לשכוח אף אחד בדרך פשוט נגיד תודה ענקית מכל הלב לכולכם!! ו ..אולי ניפגש גם בשנה הבאה צוות טיול קיבוץ (מיטל בעהם ,ארנה שגיא ,אורי סמושי) על לא דבר צוות יקר! תודה רבה לכם על הכל ,על ההשתדלות על המסירות ,על הרצון לקיים את הטיול למרות ועל אף הכל .חשוב לכם הטיול וחשובה לכם הקהילה וחשובה לכם העשייה ובכך אתם מהווים השראה גדולה עבור כולנו. אנחנו עדין קהילה בצמיחה ולכן טוב שיש לנו אנשים מופתיים כמותכם( ....איציק שחר) תודה רבה לצוות המדהים על ארגון מופתי ,על המקום המוצלח ,על האוכל הטעים ,הפינוקים והבידור .נהנו מאוד !!! הכל מלבד השירותים (שלא בשליטתכם) היה מושלם .ישר כוח ! (פאולינה אטיאס) צוות טיול קיבוץ (מיטל בעהם ,ארנה שגיא ,אורי סמושי) פניה לציבור ,בעניין בריכת 03 השחיה מצובאים יקרים, מזה כמה חודשים פועל לו בחשאי צוות מצומצם למען החזרת הבריכה לפעולה ולשימוש הקהילה - תודה רבה לכם חברים על השקעתכם ומסירותכם בעניין! הצוות זקוק בדחיפות לתשובת החברים/תושבים לשאלה: "האם הנכם מעוניינים בפתיחת הבריכה והנעת התהליך?" אנא השיבו למייל [email protected]או לנייד .1544332.5. תודה! ולסבלנים שבניכם להלן פניית הצוות במלואה: "בהמשך לעבודת צוות בריכה במטרה לפתוח את בריכת השחייה בקיץ ,5102אנו נדרשים לאפיין רצון התושבים בפתיחת הבריכה ובשימוש בה. הצוות פועל מול משרד הבריאות וספקי משנה על מנת להוזיל עלויות בשיפוצים הקרובים. עפ"י תקנות הרשויות ,אנו נדרשים לשפץ את מבנה המלתחות ולבנות בריכת פעוטות לבטיחות ילדינו. במסגרת מאמצים לגיוס כספים ובהמשך להתנהלות צוות הבריכה מול נועם והמועצה ,אנו נדרשים להציג את מספר התושבים המעוניינים בפתיחת הבריכה והנעת התהליך. אנא השיבו בחוזר את הסכמתם לקידום המהלך לפתיחת הבריכה בקיץ .5102 חשוב לציין שהצלחת התהליך ,תלויה במספר המשיבים והתומכים. תודה על הסיוע וההבנה, צוות בריכה: גידי בעהם ,אלירן מלול ,איציק בן דויד ,איציק ונעמה שחר ,רני גפן ,גלית וניר אללוף. דעה אישית משכירי הדירות במצובה רדו מהעץ מחירי השכרת דירות במצובה ע"י בעליהם הגיעו לסכום מוגזם. כשיש דרישה לסכום של 2.055ש"ח לדירה של 05מ"ר ולדירה של 00מ"ר ,שזה הגודל המקסימלי של הדירות שמושכרות אצלנו ,זה מוגזם וכיום יש גם דרישה מעל ₪ 2.055ועד 3.555 .₪זאת הגזמה פרועה .משכירי הדירות שוכחים שעל השוכר עוד מוטלת ארנונה ,מס וועד מקומי ,דרישה לבטוח תכולת דירה ועוד .נטענת הטענה שפועל פה הענין של היצע וביקוש. אני טוענת שאסור לנו להתנהל כך ,לנצל אנשים הזקוקים למגורים. האם מישהו שכח על מה קמה המחאה החברתית בתל אביב לפני שלוש שנים? בדיוק על נושא זה .ואני חושבת שאנחנו לא צריכים לנצל אנשים הזקוקים למגורים. אין סיבה מוצדקת לעבור את ה 2.555ש"ח .לגודל הדירות האלה. שלומית מצנע 04 פינת הנוסטלגיה יובל שנים ל'יהודית' לפני חמישים שנה ,בקיץ ,42אפף את קיבוץ מצובה לא רק אבק דרכים אלא גם 'אבק כוכבים'00 שחקנים ידועי שם ותואר פנים וגוף פקדו את הגבעה הסמוכה לקיבוץ ולמשך חודשיים ימים גילמו חברי קיבוץ ,חיילים אנגלים ,פורעים ערבים ,חוקרי מוסד וכיוב' 0סופיה לורן היתה 'יהודית' -ניצולת שואה המבקשת ללכוד את בעלה הנאצי שהיה מפקד דביזית טנקים ולא היסס להסגיר אותה ואת בנם הרך שגורלו לא ידוע 0פיטר פינץ' שיחק מזכיר קיבוץ וג'ק הוקינס קצין בריטי 0שחקנים נוספים בסרט היו שרגא פרידמן ,זהרירה חריפאי ,דודיק סמדר ,וכמובן חברי וילדי מצובה דאז 0בדרך לא דרך מוברחת סופיה -יהודית לקיבוץ 'שער הגליל' ומכאן היא מתכננת את פעולת הנקם שלה כנגד בעלה לשעבר השוהה בדמשק (בסרט -עכו) 0היא מוצאת את עצמה בקיבוץ נצור בעיצומה של מלחמת השחרור ומכאן הולכת העלילה ומסתבכת עד לסופה הלא ברור (הקצין הנאצי נהרג ,גורלו של הילד לא ידוע ,לא ברור אם נרקם סיפור אהבה בין לורן לפינץ')0 בשבוע שעבר ביקר במצובה צוות של ערוץ שתיים ,בראשותו של הכתב יוסי מזרחי ,על מנת לראיין חברים צעירים וותיקים על הסרט ההוליבודי שנעשה כאן 0מזרחי ואנשי הצוות ביקשו לראיין חברים ותיקים ששיחקו בסרט אבל אלה כבר הלכו לעולמם או לא היו במצב של שיחה והעלאת זכרונות 0אי לכך שוחחו עם צעירים יותר שהשתתפו בסצינות שונות (אני שהייתי בן שמונה ,לקס נתנס ושלומית מצנע -אז בשנות העשרים המוקדמות לחייהם) וגם ביקרו בארכיון תוך ששמעו על שהיה מפי אסתר יפתחאל 0נחום ניב ,שהגיע למצובה לפני שלושים שנה ,היה בבחינת 'הדור שלא ידע את סופיה לורן'0 הביקור בגבעה עצמה ,המתנוססת ברקע ה'הרחבה' של מצובה ,לא ממש התאפשר בגלל הגדרות שהוקמו במקום אבל הנוסטלגיה 'חגגה' בצריף המרכול (חדר האוכל של פעם) ששוחזר במדוייק לכבוד צילומי הסרט ,מגדל המים (כנ"ל) וצריף האבוקדו שהיה גם הוא בזירת הצילומים 0המראיין מזרחי ביקש לשמוע על המפגשים עם הכוכבים מאמריקה ,על מה שקרה למצובה לפני ולאחר ההסרטה ,והתמקד בעיקר במקררי ה'סיביר' הקטנים שחולקו לכל החברים על ידי חברת הסרטים 'פארמונט' כחלק מהכספים שהוזרמו למשק בעקבות תרומתו ליצירה הפילמאית0 לאחר שפסטיבל חיפה הקדיש לסרט 'יהודית' ערב חגיגי בהשתתפות בניהם של מפיקי ומשתתפי הסרט (ללא סופיה לורן ובניה) תוכלו גם אתם לצפות בכתבה שנעשתה כאן 0מוצ"ש הקרוב ,מהדורת החדשות של הערוץ השני ,במסגרת כתבות המגזין 0מתברר שאנחנו (שוב) על המפה0 קרני עם-עד סופיה לורן עובדת ב"רפת" עם רוני וורבנר סופיה לורן בין בבר (ברוך) מצנע לבין אהוד לדור הצילומים :אליהו קורן 05 שיר מהפינה איציק שחר בזמן השהות בטיול הקיבוץ (פארק הירדן )1.22היה לנו לרגע קט חורף 0כשהגשם צולף ביריעות האוהלים הדקיקות , אפילו זה גשם קצר מועד ,הוא מקבל משנה עוצמה0 לא יכולתי שלא לחוש רומנטיקה קלה ,אבל מאחר ולא הייתי עם אשתי לבד באוהל ,נזכרתי לי בשיר "ליל חורף" של פסטרנק מתוך ד"ר ז'יוואגו 0שיר שכה הרבו לתרגם מיטיבי הלכת בשפה הרוסית ואף על פי שבכל תרגום חלק משמעותי מהיצירה המקורית אובד ,עדין השיר הזה הוא מהרומנטיים ביותר המוכרים לי (ובאמת שאיני מכיר כלום כלל וכלל)0 כוחו של השיר הוא בניגודים שבו – החורף הקר שבחוץ הוא היפוכו של להט התשוקה הבוער בפנים הבית ,אבל זה רק החום שמנוגד לקור ,אם לשפוט על פי מזג האוויר -יש סערה בפנים לא פחות משבחוץ0 והכל ברמז ,בלי טיפת פורנוגרפיה ,אפילו הארוטיקה נבנית באמצעות תיאורים עקיפים 0מחול של צלליות המוקרן על הקיר מכוחו של אור הנר הוא המעיד על מה שמתחולל בחדר 0מכל הקולות שניתן לתאר תשומת הלב המשוררית מתעכבת על צליל נקישת הסנדלים הנחלצים מכפות רגליה של האישה, וכמה סובלימציה נדרשת כדי לתאר את הטיפות הלבנות על השמלה כדמעות דונג שמקורן בנר הסערה שבחוץ פורסת חופת שלגים על בני הזוג ונר אהבתם דולק באין מפר ,התחושה העילאית של גורלות שהשתלבו ,של היות הטבע אח ורע לאושרו של האדם נמשכת כאמור חודש אחד -ירח דבש של ממש0 המתרגמים השונים נחלקים בדעותיהם ,חלק תרגמו את החודש כשבט חלק כאדר ,חלק נצמדו למקור וגרסו :פברואר0 החודש הקצר ביותר בלוח השנה000 ליל חורף /בוריס פסטרנק מרוסית :עזרא זוסמן בתוך :ע 0זוסמן 0תרגומים) 2892 , ָּכל ַּד ְרכֵ י ָּא ֶרץִ ,ה ְש ִלי ָּגן סו ֵער. לַּ יְלָּ ה ֹ ש ְלחָּ ן, ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ ָּדלַּ ק הַּ נֵר. ִכ ְדבֹק ַּב ַּקיִץ זְ בובוֹ נִ ים אֶ ל הָּ ִאיש ֹון, יתים ְלבָּ נִ ים עו ְפפו ְפ ִת ִ ִה ְת ֹ אֶ ל הַּ חַּ ל ֹון. סופָּ ה ַּעל הַּ ִש ְמ ָּשה ָּע ְרכָּ ה ִח ִצים ָּוזֵר. ש ְלחָּ ן, ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ ָּדלַּ ק הַּ נֵר. רות או ֹ נ ְָּפלו ְצלָּ ִלים ֵבין הָּ ֹ ַּעל הַּ ִת ְק ָּרה, עות, רו ֹ ִשלוב ַּרגְ לַּ יִם וזְ ֹ ִשלוב ג ֹו ָּרל. לונִ ים ִה ִקישו ְשנֵי ַּסנְ ָּד ֹ ִעם הַּ ְנ ִפילָּ ה, עות דונַּג ָּפנָּס ִה ִזיל ִד ְמ ֹ ַּעל הַּ ִש ְמלָּ ה. הַּ כֹל י ַָּּרד ַּמ ְח ָּש ְך לָּ בָּ ן, סו ֵער, ָּשב וְ ֹ ש ְלחָּ ן, ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ ָּדלַּ ק הַּ נֵר. ָּשב הָּ רוחַּ אֶ ל הַּ נֵר נ ַּ וְ אֵ ש ִלבוב ְ ְכנָּפַּ יִם ְש ַּתיִםֶ ,ד ֶרך ְצלָּ ב, ָּת ִרים ִכ ְכרוב. וְ כָּ ל אֲ ָּדר ָּכאן ֶשלֶ ג לָּ ן, ו ְבאֵ ין ֵמפֵ ר ש ְלחָּ ן, ָּדלַּ ק הַּ נֵר ַּעל הַּ ֻּׁ ָּדלַּ ק הַּ נֵר. 06 דנה קמה יש משהו בחברי ילדות ,שאף חבר אחר לא יוכל למלא 0מעין קסם כזה שלנצח יעורר פרפרים וגחליליות ,ולעיתים אף נדמה לי שברגעיי האחרונים על פני האדמה ,אחת התמונות שיחלפו בראשי היא אותם חברים שחלקו איתי את מרצפות הקלאס והחבל0 אודליה היתה חברת ילדות קרובה 0בראשון לספטמבר ,2891התיישבה לידי באוטובוס ונשארנו חברות טובות לאורך כל שנות ביה"ס0 בצבא נוצר ריחוק מסוים ,אבל בתחילת שנות ה 1.-שלנו נוצר איחוד0 נפגשנו הרבה ,יצאנו לבלות ,הרבה צחוק וזיכרונות משותפים0 אני בכלל טיפוס נוסטלגי מאין כמותו 0שמרתי כל פיסת נייר וכל פתק שנזרק אליי בשיעור ,כל מכתב מחברה או פרח ממחזר ,ספרי מחזור ותמונות ,ברכות לחתונה ולימי הולדת ,תעודות ,אישורים -הכל בקפסולת זמן שכבר אין בה מקום לגרגר חול0 גם מאודליה שמרתי מכתב שמעיד על הקשר הקרוב והחברות הטובה ששררה ביננו0 ויום אחד ,בלב הכלום ,היא נעלמה 0לא ענתה לטלפונים ,לא להודעות ,וודאי שלא התקשרה0 התקשרתי אליה כשאביה נפטר 0היתה מרוחקת וקרה0 מצאתי אותה בפייסבוק 0שמעתי שעברה תקופה קשה מאוד 0ליבי נחמץ 0כתבתי לה פעמיים 0שאני מצטערת אם פגעתי ,אבל אין לי מושג מה קרה 0שבאמת חשוב לי להבין מה הסיבה לנתק ,שאני מבינה שאין לה עניין בקשר ,אבל מה לעזאזל קרה? מעל לעשור זה הטריף אותי0 ולא הצלחתי להבין ,איך אדם כמוני ,שלא נשאר דקה במקום שלא טוב לו בו ,שלעולם לא יסכים לכפות עצמו על אחר ,איך אני לא מצליחה לשחרר? אולי בכל זאת חשוב לי להבין ,מה זה בי שהיא לא מחבבת יותר 0אולי יש משהו שאני צריכה לשנות? ואולי זה כי צריך לוותר? ואני לא וותרנית כל כך גדולה? כי לוותר זה להתפשר על פחות ,לא? אז לא ויתרתי על אודליה 0אבל שיחררתי אותה 0משום שאני יודעת שעשיתי הכל כדי שתדע שדלתי היתה פתוחה ,שכאבה לי הפרידה ושאני מתנצלת עוד לפני שאני יודעת על מה000 וכך אני מקווה שידעו ילדי לעשות כשיחוו אהבה נכזבת ,כשיקבלו תשובה שלילית לעבודה נחשקת, כשיגיע רגע כזה שבו ירגישו שעשו הכל ובכל זאת חוו כישלון ,שידעו שהם לא פחות טובים כי לא הצליחו ,שלא כולם יאהבו אותם (בטח לא כמו אמא) בכל מקום ,שלא כל הדלתות יפתחו בפניהם ושלא תמיד יגיעו לצומת שבו תהיה להם בחירה0 וכמו משמיים ,לפני יומיים ,ממתינה לי באינבוקס הודעה מהילה ,חברה מהצבא0 מסתבר שאני זו שניתקה את הקשר עם הילה לפני כשבע שנים 0היא אמנם לא חיזרה אחריי בלהט כפי שאני עשיתי עם אודליה ,אבל ניסתה ,ואני שהייתי שקועה באמהותי הטרייה ,לא נעניתי לקריאותיה 0אז הנה הילה ,חברת נעורים חוזרת לחיי ,ויחד איתה הביטחון – שאני כנראה "בסדר", ושמי שרוצה להיות חבר שלי ,יאלץ לאהוב אותי בדיוק כפי שאני! שבת שלום0 07 כבוד לחקלאות מצובה (שימו לב לטור הימני) 08 09
© Copyright 2024