29.05.2014 Alon Matzuva 205 כ``ט אייר תשע`

‫עלון מס' ‪205‬‬
‫ניגונים‪/‬‬
‫כ"ט אייר תשע"ד ‪29.5.2014‬‬
‫פניה ברגשטיין‬
‫אָבי‪,‬‬
‫ְשׁ ַת ְל ֶתּם נִ גּוּנִ ים ִבּי‪ִ ,‬א ִמּי וְ ִ‬
‫כוּחים‪.‬‬
‫מוֹרים ְשׁ ִ‬
‫נִ גּוּנִ ים ִמ ְז ִ‬
‫ַר ִעינִ ים נְ ָשׂאָם ְל ָב ִבי–‬
‫ַר ִעינִ ים; גּ ְ‬
‫גְּ‬
‫צוֹמ ִחים‪.‬‬
‫עוֹלים וְ ְ‬
‫ַע ָתּה ֵהם ִ‬
‫שׁוֹל ִחים פֹּארוֹת ְבּ ָד ִמי‪,‬‬
‫ַע ָתּה ֵהם ְ‬
‫לוּבים‪,‬‬
‫עוֹר ַקי ְשׁ ִ‬
‫יהם ְבּ ְ‬
‫ָשׁ ְר ֵשׁ ֶ‬
‫יריִ ְך ִא ִמּי‪,‬‬
‫אָבי‪ ,‬וְ ִשׁ ַ‬
‫ֶיך‪ִ ,‬‬
‫נִ גּוּנ ָ‬
‫ֵעוֹרים וְ ָשׁ ִבים‪.‬‬
‫ְבּ ָד ְפ ִקי נ ִ‬
‫אַא ִזין ִשׁיר ַע ְר ִשׂי ָה ָרחוֹק‬
‫ִהנֵּה ֲ‬
‫יע ִפּי ֵאם ֱא ֵלי ַבּת‪.‬‬
‫ִה ִבּ ַ‬
‫וּשׂחוֹק‬
‫ִהנֵּה ִלי ִתּ ְז ַה ְרנָה ְבּ ֶד ַמע ְ‬
‫וּז ִמירוֹת ֶשׁל ַשׁ ָבּת‪.‬‬
‫יכה" ְ‬
‫" ֵא ָ‬
‫ֵאָלם‬
‫ָכּל ֶהגֶה יִ ַתּם וְ ָכל ְצ ִליל י ֵ‬
‫קוֹל ֶכם ָה ָרחוֹק ִכּי יֵהוֹם‪.‬‬
‫ִבּי ְ‬
‫ַה ֵרינִ י ִא ְתּ ֶכם‬
‫ֵעינַי ֶא ֱעצֹם ו ֲ‬
‫ֵמ ַעל ְל ֶח ְשׁ ַכת ַה ְתּהוֹם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫פי מצובה‪:‬‬
‫"ואילו עיירות בתחום צור שצת ובצת ופי מצובה"‪ ...‬‬
‫שלום לכם‪,‬‬
‫בתחילת השבוע‪ ,‬באופן מפתיע‪ ,‬נפטרה חברתנו גבי כהן ז"ל‪ .‬שבועות קשים עוברים עלינו‪ ,‬עם רצף של‬
‫פטירות‪ .‬כמנהגנו‪ ,‬מוקדש חלקו הראשון של העלון לזכרה ולדמותה של גבי ז"ל‪.‬‬
‫לפני כשבועים הלך לעולמו צבי בר זיו אחיו התאום של שלמה בר זיו ז"ל‪ ,‬ממייסדי מצובה‪ .‬צבי הובא‬
‫לקבורה במצובה‪ .‬וכך כתבה אסתר י"א‪" :‬צבי ושלמה היו כאחד‪ ,‬תאומים זהים שדרכם לא נפרדה‪ ,‬עד לשנת‬
‫‪ ,1957‬כשאז לראשונה נפרדו דרכם‪ .‬שלמה נשאר במצובה בה הקים את משפחתו יחד עם שולה ואילו צבי‬
‫עבר לקבוץ גלעד‪ ...‬כל השנים היו צבי ומשפחתו‪ ,‬הקרובים המשמעותיים ביותר עבור שלמה ובעצם –‬
‫היחידים‪ "...‬יהי זכרו ברוך!‬
‫חג השבועות בפתח‪ .‬חג משמעותי ביהדות‪ ,‬חג מרכזי בחברה החקלאית‪ ,‬חג שפנים רבות לו ויעידו שמותיו‬
‫הרבים )"שמותיו של חג השבועות מסומנים בראשי‪-‬התיבות חק"ת שבע"ה – חמישים‪ ,‬קציר‪ ,‬תורה‪ ,‬שבועות‬
‫ביכורים‪ ,‬עצרת הקהל" חגים ומועדים(‪ .‬אנחנו‪ ,‬כחברה חילונית‪/‬חקלאית מתייחסים בעקר לפן החקלאי של‬
‫החג וכשנדמה היה שהשנה לא נקיים את המסורת היפה של החג בשדותינו‪ ,‬נמצאו המתנדבים בעם‪ ,‬יש חג!‬
‫ולמתנדבים – הידד!‬
‫יום הילד‪...‬זהו יום שלא כתוב בלוח השנה העברי‪ ,‬גם לא בלוח השנה האזרחי‪ .‬בלוח השנה המקומי הוא‬
‫מופיע‪ ,‬במועדים משתנים‪ ,‬אך הוא ישנו‪ ,‬ובגדול‪ .‬במשך שבועות רוחש חצר הקיבוץ – לחישות וניחושים‪ ,‬מה‬
‫תהיה ההצגה השנה‪ ,‬התרוצצות לילית של מכיני התפאורה‪ ,‬של השחקנים הרצים מדי ערב אל בתי הילדים‬
‫לחזרות‪ ,‬פעילות ארגונית במזכירות‪ ,‬אצל ארנה‪ ,‬מגשי מזון שמועברים למוקדי הפעילות ועוד‪ .‬אם פגשתם את‬
‫חוה כהן בשבילי הקיבוץ‪ ,‬בחודשים האחרונים‪ ,‬יכולים היו בעלי עין חדה להבחין בגלגלי המוח הפועלים במרץ‬
‫בראשה – בחירת מחזה‪ ,‬תכנון וגיבוש רעיונות לבימוי‪ ,‬ליהוק וגיבוש‪ ,‬מימוש רעיונות לאפקטים ועוד‪ .‬וגם‬
‫כמובן אותם מתנדבים שדואגים להשיג‪ ,‬לארגן ולהבטיח את השחרית לילדים‪ .‬יש הרבה אדרנלין בשטח‪ ,‬יש‬
‫ציפיות והתרגשות‪ .‬והנה‪ ,‬רגע אחרי‪ ...‬ההדים והאופוריה עדיין מורגשים ויש הרבה מלים שנאמרו ונכתבו ויש‬
‫תודות‪ .‬ביטוי לכך גם בעלון‪ .‬אז לכל העושים במלאכה –הברכה והתודה!‬
‫ובחצר הקיבוץ ‪ -‬תחנת הסעה חדשה )על כך כותב רונן גל( ושני בניינים שהורדו‪ ,‬על פי התב"ע ולטובת‬
‫מגרשי חניה‪.‬‬
‫רעי סגלי זכה לאחרונה בפרס – מקום שני בתחרות צילום במוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬בקטגוריה של צילומי‬
‫זוחלים ודו‪-‬חיים‪ .‬ברכות לרעי‪ .‬גאים בך! הצילום ומידע על התערוכה – בעלון‪.‬‬
‫העלון הפעם יוצא באיחור מה וכולל מגוון רחב של נושאים – דיווחים – מהוועד הממונה‪,‬מוועדת ‪+50‬‬
‫ומהגיל הרך‪ ,‬ספיחים מפסח ויום העצמאות פינת השיר של איציק שחר ופינתה של דנה‪ ,‬דברי בקורת של יגאל‬
‫ועוד‪.‬‬
‫שבת שלום וחג שמח! עדנה‬
‫כואבים ומשתתפים‬
‫באבלה של המשפחה עם‬
‫מותה של‬
‫משתתפים באבלה של בטי צבי‬
‫והמשפחה עם מותו של האב‬
‫הרי צבי קרוקצי ז"ל‬
‫גבי כהן ז"ל‬
‫בית מצובה‬
‫משתתפים באבלה של‬
‫המשפחה עם מותו של‬
‫צבי בר‪-‬זיו ז"ל )אחיו התאום‬
‫של חברנו שלמה בר‪-‬זיו ז"ל(‬
‫בית מצובה‬
‫למשלוח כתבות ותגובות‪[email protected] :‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪ ‬‬
‫גבי כהן ז"ל‬
‫‪2.9.1930-26.5.2014‬‬
‫ט' אלול התר"צ – כ"ו אייר התשע"ד‬
‫‪ 3‬‬
‫‪ ‬‬
‫גבי כהן ז"ל‬
‫גבי כהן הלכה הלילה לעולמה בגיל ‪ .83‬לפני ‪ 7‬שנים נפלה ונותחה בירכה ולמרות ההגבלה והצורך‬
‫בעזרה צמודה המשיכה לשמור בדבקות על קשרי המשפחה והשכנות עם אסתר כהן גיסתה הנאמנה‬
‫כשהבנות‪ ,‬מרים וחגית‪ ,‬והנכדים לוטם‪ ,‬צורית‪ ,‬אגמון ונועם תמיד עוטפים אותה באהבה מסורה ודאגה‬
‫יומיומית‪.‬‬
‫חייה של גבי התחילו בבודפשט בהונגריה במשפחה יהודית בתקופת המעבר מהמסורת הדתית אל יתר‬
‫פתיחות וקבלה של העולם החדש‪ .‬חייה כילדה עברו עליה כבת יחידה בבית גדול‪ ,‬עם נסיעות בסופי‪-‬‬
‫שבוע לאתרי נופש שסביב העיר הגדולה ומפגשים עם חלקי משפחה שגרו רחוק יותר‪.‬‬
‫גבי למדה בבית‪-‬ספר ממשלתי לא יהודי‪ ,‬אך לימודיה הופסקו כשהתגברה האנטישמיות בהונגריה‬
‫וכמובן בשנות השואה‪ .‬בשנים אלה המשפחה הייתה בגטו ובמחנות‪ .‬בהמשך גבי ואמה שהו בבית‪-‬‬
‫מחסה של ממשלת שוודיה והיא זכרה תמיד את ההפצצות על העיר‪ ,‬שבאחת מהן נספתה משפחה‬
‫שהכירו במקלט ושבתם הייתה חברתה הטובה‪.‬‬
‫מיד אחרי השואה‪ ,‬הצטרפה גבי לתנועת נוער ציונית במטרה לעלות לארץ ישראל‪ .‬משה כהן ז"ל היה‬
‫אחד המדריכים בתנועה‪ .‬העלייה של גבי ארצה נמשכה כשנתיים בשל הגירוש לקפריסין ע"י הבריטים‪,‬‬
‫אבל בסופו של דבר‪ ,‬דרך מחנה עתלית היא הגיעה עם קבוצת הנוער למצובה‪ .‬בקפריסין נפגשו שוב גבי‬
‫ומשה והפכו לזוג‪ .‬אחרי נישואיהם בנהריה הם עזבו את הקיבוץ למספר שנים וחיו במושב קקון‪ ,‬שנקרא‬
‫היום אומץ‪ .‬מרים הבכורה נולדה בחדרה‪ ,‬וכשהייתה בת ‪ 5‬המשפחה חזרה למצובה ונולדה חגית‪.‬‬
‫רבים מבני ובנות מצובה יזכרו את גבי כמטפלת טובה וחמה – היא זכתה להיות המטפלת של ארבע‬
‫כיתות‪ :‬דרור‪ ,‬שקד‪ ,‬ניצנים וסנונית‪ .‬בשנים הבאות גבי תרמה לחיים במצובה בעבודה במטבח‪ ,‬כסדרנית‬
‫עבודה במספר קדנציות‪ ,‬כעובדת הכלבו וגם הייתה חברה בלא מעט ועדות שהפעילו את חיי‪-‬החברה‬
‫בקיבוץ‪ .‬משיצאה לגמלאות התגייסה כמה שנים בהתנדבות לעזרה בפעוטונים של הקיבוץ‪ ,‬והעניקה‬
‫לילדים הקטנטנים את החום והרוגע שכל‪-‬כך אפיינו אותה תמיד‪.‬‬
‫משה ז"ל ניספה בתאונת‪-‬דרכים לפני ‪ 35‬שנה והאסון הכבד הותיר את גבי והבנות המומים וכואבים‪.‬‬
‫בהמשך הבנות הקימו משפחות וגבי זכתה לארבעת הנכדים האהובים‪ .‬כל אלה העניקו לגבי את‬
‫הכוחות ושמחת‪-‬החיים באהבתם‪ ,‬בקרבתם ובמסירותם הרבה‪ .‬זה היה קשר יומיומי‪ ,‬עם ערבי‪-‬שבת‬
‫וחגים תמיד ביחד‪ ,‬ותמיד עם כל מקורבי המשפחה הקבועים‪ :‬אסתר כהן‪ ,‬מרים גבעתי ועוד‪.‬‬
‫מונה מנפאל הצטרפה למשפחה כבת של גבי‪ ,‬לכל דבר‪ .‬מאז הנפילה והניתוח הייתה לצדה ‪ 24‬שעות‬
‫ביממה ונקשרה בנפשה קשר אמיץ כערך מוסף לטיפול הרציף והטוב שהעניקה לגבי‪ .‬באופן טבעי היא‬
‫גם קראה לה "אמא" ולמדה ממנה לבשל צ'ולנט‪ ,‬מרק אפונה עם בצקניות ועוד ממטעמי המטבח‬
‫ההונגרי‪.‬‬
‫ביומיים האחרונים התרופפה בפתאומיות בריאותה של גבי‪ ,‬היא הובהלה בשבת לבית‪-‬החולים ונפטרה‬
‫הלילה‪.‬‬
‫תנחומינו למשפחה הטובה של גבי‪ ,‬לבנות ולנכדים‪ ,‬לאסתר הגיסה‪/‬השכנה הנצחית ולמשפחה‬
‫המורחבת במצובה ובארץ‪ .‬ולמונה שאיבדה דמות אם חמה וקרובה‪.‬‬
‫יהי זכרה ברוך!‬
‫אביה זמרן‬
‫‪ 4‬‬
‫‪ ‬‬
‫אמא שלנו‪ ,‬סבתא שלנו‪,‬‬
‫הגענו לרגע הזה הכי לא מוכנים שאפשר‪.‬‬
‫אנחנו אמורים לומר עליך מילים נפלאות ופינו כושל‪.‬‬
‫לאורך שנים אתה יודע שרגע זה יגיע‪ ,‬מעביר במוחך דברי פרידה והנה‪ ,‬עכשו הן מתקשות לצאת‪ .‬עשית‬
‫תרגיל כל כך מוזר‪ ,‬שלא מאפשר לנו לחשוב שאת לא כאן‪ .‬בשבת בצהרים נלקחת מביתך‪ ,‬ובראשון בלילה‬
‫סיימת את ביקורך בעולם הזה‪.‬‬
‫אמא‪/‬סבתא‪ ,‬ביום שישי האחרון‪ ,‬עם סיום הצגת יום הילד המדהימה‪ ,‬הגענו כולנו )חוץ מנועם( לארוחת ערב‬
‫שישי המסורתית‪ .‬בסיומה אף הצטרפו אסתר ואפריים ומשפחתו‪ .‬שוחחנו‪ ,‬צחקנו‪ ,‬היה לך חשוב שכל אחד‬
‫יקבל את המנה‪",‬שבמיוחד בשבילו" עשית )שמונה עשתה(‪ .‬ובדרכך הקבועה התעדכנת אצל כל אחד ואחת‪,‬‬
‫מה נשמע ומה קורה‪ ,‬מה חדש?‬
‫אמא‪ ,‬כל כך מהר נפרדת מאיתנו‪.‬‬
‫כמה זה אופייני לך‪ .‬סבלת את כאביך בשקט כדי לא ליפול עלינו‪ ,‬גם כשבבית חשת ברע‪ ,‬מנעת ממונה לספר‬
‫לנו‪ ,‬לשתף אותנו ותמיד אמרת‪ :‬כן‪ ,‬כואב אבל מתגברת‪ ,‬עד הרגע שבו כשלו מערכות גופך‪.‬‬
‫אמא‪/‬סבתא‪ ,‬כך אנו זוכרים אותך‪ ,‬גיבורה אמיתית‪ .‬שקטה‪ ,‬זורמת‪ ,‬אישה חמה‪ ,‬אישה אוהבת‪ ,‬דואגת‪ .‬אפילו‬
‫במותך ביקשת להקל עלינו ואולי גם על עצמך‪.‬‬
‫ארבעה נכדים היו לך‪ ,‬ארבעה נכדים שכל כך אהבת והיית כל כך גאה בהם‪ ,‬כל אחד ואישיותו ודרכו שלו‪.‬‬
‫לוטם הבכור – הגיח לעולם ביום הולדתך‪ ,‬מתנה ענקית לאחר שמספר שנים קודם איבדת את בעלך‪ ,‬את‬
‫אבא‪-‬סבא משה היקר שלנו‪ ,‬הכי הכי בעולם‪ ,‬שייזכר לכולנו במשחקו האחרון‪ :‬ה"צרצר" בהצגת יום הילד‪.‬‬
‫לוטם‪ ,‬שמזכיר כל כך את סבא משה‪ ,‬בהומור‪ ,‬בטוב לבו‪ ,‬במשחק‪ ,‬באהבת הכדורגל ועוד ועוד‪ .‬לוטם‪ ,‬שיום‬
‫יום צלצל לדרוש בשלומך‪.‬‬
‫נכדיך הנוספים – צורית‪ ,‬אגמון ונועמית הקטנה‪ ,‬היו לך לאושר גדול‪ .‬עם כל אחד ואחת פיתחת קשר ייחודי‪.‬‬
‫כל כך חשוב היה לך לדעת מה הם עושים‪ ,‬חשוב היה לך שהם ילמדו וירכשו מקצוע‪ .‬כמה היית גאה בצורית‬
‫שלמדה עבודה סוציאלית ומצאה עבודה שמעשירה אותה ושהיא אוהבת‪ .‬כמה שמחת שאגמון מצא תחום‬
‫עניין ללימודים‪ ,‬אגרונום‪ .‬ונועם‪ ,‬הצעירונת‪ ,‬כמה שמחת שהיא מסיימת י"ב וממש עתה עושה בגרויות ו‪...‬‬
‫צבא‪.‬‬
‫כמה שמחת כאשר חגית ואורי החליטו לקבוע ביתם במצובה‪ ,‬בקרוב‪.‬‬
‫אמא שלנו‪ ,‬היית מרכז המשפחה‪ .‬כולנו התקבצנו בביתך‪ ,‬בעיקר לארוחות ערב שישי המשפחתיות‪ .‬לארוחות‬
‫אלה הצטרפו אסתר‪ ,‬מרים גבעתי‪ ,‬חברתך הקרובה והאהובה‪ ,‬כשעל הארוחות ניצחה מונה‪ ,‬המטפלת‬
‫מנפאל‪ ,‬שאיתך כבר כ‪ 7 -‬שנים‪ ,‬שבישלה אוכל הונגרי‪ .‬מונה‪ ,‬שהפכה לבתך הנוספת‪ ,‬שכל כך אהבתם אחת‬
‫את השנייה‪ .‬מונה‪ ,‬שספרה את הסגריות שאת מעשנת‪ ,‬לבל תגזימי‪ .‬שדאגה לשלומך ובימים האחרונים לא‬
‫משה ממטתך‪.‬‬
‫אמא‪ ,‬כל כך הרבה יש עוד לספר עליך ועל מעלותיך‪ ,‬אך לא אסיים דברי מבלי לציין את העישון שכה אפיין‬
‫אותך‪ ,‬שכל ילד שהכיר אותך במצובה אהב לחקותך‪ ,‬על צורת העישון )הטוב מכולם הוא נכדך לוטם(‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אזכיר את חבורת הנשים הקלפניות‪ :‬בעת האחרונה שלישיית ה"רמי קוב" האולטימטיבית – את‪,‬‬
‫אסתר ומרים שער‪ ,‬וכל זה בחצר ביתך‪ .‬סוג של מוסד בפני עצמו שהתקיים יום יום‪ ,‬בוקר וערב‪ ,‬ימי חול‬
‫ושבת‪ ,‬קיץ וחורף‪ .‬ימי שלום ומלחמה )במלחמת לבנון השניה נפלה קטיושה כ‪ 50-‬מ' מכן ואתן המשכתן‬
‫לשבת ולשחק(‪.‬‬
‫אמא יקרה‪ ,‬עוד הרבה בפינו לספר אך כאן נסיים‪.‬‬
‫יהי זכרך ברוך‪,‬‬
‫מבנותיך האוהבות‪ ,‬חגית ומרים ונכדיך לוטם‪ ,‬צורית‪ ,‬אגמון ונועם‪.‬‬
‫סבתא‪,‬‬
‫אני יושב אצלך בבית על הכורסה שלך ואת לא פה‪ .‬אני לא מצליח לעצור את הדמעות‪.‬‬
‫אני יושב וחושב מה לכתוב לך ואני לא מצליח אפילו לחשוב מאיפה להתחיל‪.‬‬
‫‪ 5‬‬
‫‪ ‬‬
‫עצם העובדה שאני צריך לספר עליך בלשון עבר‪ ,‬מרסקת אותי לחתיכות‪.‬‬
‫מסבא לא הספקנו כל כך להנות‪ ,‬אבל ממך קיבלנו מנה כפולה של חום ואהבה אין‪-‬סופית‪ ,‬שקשה לתאר‬
‫במלים‪ .‬היה לנו קשר מיוחד‪ ,‬לך ולי – היינו מדברים באותה שפה‪ .‬כשהייתי בורח מהבית אחרי ריב עם‬
‫ההורים‪ ,‬את היית זאת שאליה הייתי מגיע‪ .‬למרות שאחר כך היית מסגירה אותי‪.‬‬
‫כשהייתי חוזר לקיבוץ‪ ,‬לבקר‪ ,‬דבר ראשון הייתי בא אליך‪ ,‬לתת ולקבל נשיקה ורק אז ממשיך בסיבוב‪.‬‬
‫את היית הראשונה לדעת עם מי אני יוצא ואיזה ציונים הייתי מקבל במבחנים‪.‬‬
‫היינו מדברים על בסיס יומי‪ ,‬כל רגע מיותר הייתי מתקשר אליך לשאול לשלומך‪ ,‬ואם בטעות הייתי מתקשר‬
‫יותר מדי היית אומרת שרק עכשו דברנו ושום דבר לא השתנה מאז‪.‬‬
‫השאלה הראשונה שלך‪ ,‬כשהיינו מדברים היתה – "האם אכלת כבר?" זה מה שהיה חשוב לך לשמוע‪.‬‬
‫בשיחות היומיומיות שלנו‪ ,‬בין היתר היית גם מעדכנת אותי במתרחש בבית האח הגדול‪ ,‬והיינו מתווכחים את‬
‫מי צריך להדיח מהבית‪.‬‬
‫היינו מדברים על משחקי הספורט השונים ותמיד היית מעודכנת בתוצאות וביכולת השחקנים‪.‬‬
‫כשמכבי תל אביב זכתה ביורוליג‪ ,‬את היית הטלפון הראשון שחייגתי אליו כדי לחגוג איתך את הנצחון‪.‬‬
‫הקשר שלך עם מונה היה יוצא דופן‪ .‬זיווג מושלם! לא יכולנו לבקש מתנה גדולה יותר בשבילך ובשבילנו‬
‫ובמהרה הפכה מונה לחלק מהמשפחה‪.‬‬
‫יש לי עוד כל כך הרבה מה לספר ובמה להשוויץ בך‪ .‬היית דמות מרכזית כל כך בחיי ועכשו נשאר לי חור ענק‬
‫בלב שייקח עוד זמן רב עד שייסגר‪.‬‬
‫הנחמה היחידה שנותרה לי היא שלא סבלת בשעותיך האחרונות ועכשו‪ ,‬אחרי כל כך הרבה זמן )לבד(‪ ,‬את‬
‫חוזרת להיות שוב עם סבא משה‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬אני עדיין לא מעכל‪ ,‬שתוך יומיים בלבד‪ ,‬אין לי יותר סבתא‪.‬‬
‫אני יושב אצלך בבית על הכורסה שלך ואת לא פה‪ .‬עצוב לי מאוד‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬לא סתם היינו בקשר מיוחד‪ .‬תאריך הלידה שלנו המשותף וחגיגת ימי ההולדת המשותפים חיזקו עוד‬
‫יותר את הקשר בינינו‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬תודה על מה שהיית בשבילי‪.‬‬
‫אוהב אותך הכי בעולם‪.‬‬
‫לוטם‪ ,‬הנכד הבכור שלך‪.‬‬
‫סבתא יקרה ואהובה שלי!‬
‫מדהים איך הדבר הראשון שעובר לך בראש כשמישהו קרוב אליך נפטר‪ ,‬זה – מה לא עשיתי‪ ,‬מה לא‬
‫אמרתי‪ ,‬כמה יותר הייתי יכולה וייסורי המצפון לא נותנים מנוח‪ ,‬אבל אני‪ ,‬במאמץ עילאי רוצה לבחור ולזכור‬
‫את הטוב ואת היש ולכן אני רוצה להגיד לך‪ ,‬סבתא אהובה שלי‪ ,‬כמה כף לי שזכיתי בסבתא כזו‪ .‬בסבתא הכי‬
‫מגניבה והכי חמודה שיש בעולם הזה‪ .‬כמה טוב יש בך‪ .‬כמה פשטות ואהבה‪ ,‬כמה רכות וחום‪ .‬כף לי שזכיתי‬
‫לגדול איתך יחד‪ .‬לצאת מפתח הבית ובמרחק הליכה להגיע אליך‪ .‬לבוא אליך לאכול‪ .‬לברוח אליך כשכועסים‬
‫על ההורים או האחים ותמיד תמיד לזכות בחיבוק אוהב ואמיתי ללא שפיטה‪ .‬תמיד היית שם‪ ,‬ללא עוררין!‬
‫איזה אדם דגול את ויחידה במינה‪ .‬קשה לי על דף נייר קטן להגיד מי את ומה את עבורי‪ ,‬אבל אני יודעת‬
‫שאת יודעת כמה אני אוהבת אותך‪ ,‬כמה את חשובה וכמה אני מרגישה שספגתי ממך!‬
‫סבתא יקרה שלי‪ ,‬כנראה שהגיע הזמן להפרד‪ .‬כנראה שאין אף פעם זמן טוב לזה‪ ,‬אבל גם מותו של אדם‬
‫מאפיין את אשיותו‪ .‬גם במותך עשית זאת בשקט‪ ,‬בלי להתלונן‪ .‬שמרת הכל בפנים והיית כל כך חזקה‪ ,‬חזקה‬
‫מדי‪ .‬הלוואי והיית פחות חזקה‪ .‬הלוואי והייתי יודעת כמה את סובלת‪ .‬אולי הייתי יכולה לעזור לך יותר‪.‬‬
‫‪ 6‬‬
‫‪ ‬‬
‫סבתא שלי האהובה‪ ,‬אני לא יודעת איך לסיים וכנראה שזה באמת לא הסוף‪ .‬רק אגיד שאני אוהבת אותך‬
‫מאוד מאוד מאוד ותודה תודה על שהיית חלק כל כך גדול ומשמעותי מחיי‪ .‬תודה לך על שהיית שלי!‬
‫מוסרת לך חיבוק חם‪ ,‬גדול‪ ,‬עוטף עם ים של נשיקות!!!‬
‫ותמסרי ד"ש לסבא‪ ,‬לשלמה ולכל החברים‪.‬‬
‫צורית‬
‫סבתא‪,‬‬
‫כל כך חששתי מהיום הזה שיגיע‪ .‬ידעתי שלא אצליח להתמודד ולהכיל את חסרונך‪ .‬אז הנה‪ ,‬אני פה מנסה‪.‬‬
‫היית ותהיי מודל להערצה ולהערכה עבורי‪ .‬הסבלנות שלך‪ ,‬הרוך והחום שלך‪ ,‬טוב הלב האינסופי שלך‪,‬‬
‫הרגישות‪.‬‬
‫הרבה בזכותך אני מי שאני היום‪ .‬ממך קיבלתי את האהבה לאוכל ולבישולים – מה טוב שהם מהמטבח‬
‫ההונגרי‪.‬‬
‫בדרכך שלך‪ ,‬דרך אמא וחגית‪ ,‬העברת לי‪ ,‬ולכולנו‪ ,‬את כל התכונות הטובות והמיוחדות שהיו לך‪.‬‬
‫העברת אותן במיוחד בשבילנו!‬
‫אני כל כך שמח שהיתה לי הזדמנות לשלב טיול שורשים בטיול הגדול שלי‪ .‬כל כך מאושר שלא קיבלנו ויזה‬
‫לארה"ב‪ ,‬אחרת לא הייתי חווה את כל החוויות והטעמים והנופים המיוחדים שעברתי שם‪ .‬הבונוס היה לחלוק‬
‫איתך את הכל‪.‬‬
‫אני מנסה לתמצת כמעט ‪ 26‬שנים במחיצתך‪ .‬יש כל כך הרבה להגיד אבל הכל עומד על קצה הלשון ולא‬
‫יוצא‪.‬‬
‫לא אשכח כמה שמחת והתרגשת והחיוך הרחב שעלה על פניך כשהגעתי אליך בשישי האחרון בצהרים‬
‫להגיד שלום‪ .‬כאילו לא התראינו חודשים‪.‬‬
‫כל כך שמח שהצלחנו לחגוג ארוחת שישי כהלכתה‪ ,‬יחד‪.‬‬
‫סבתא‪ ,‬את אמרת את שלך וסגרת את הטלפון‪.‬‬
‫אני לא אפסיק להתגעגע אליך‪ .‬למגע שלך‪ ,‬הרך‪ ,‬החם והנעים של ידייך‪.‬‬
‫אני כל כך מעריץ אותך ומודה על כל יום שהיית בחיי‪.‬‬
‫אוהב ומתגעגע עד אין‪-‬סוף‪.‬‬
‫אגמון‬
‫סבתא שלי‪,‬‬
‫במה מתחילים? איך אפשר בכלל להפרד מבן אדם שיש לך עוד כל כך הרבה מה לעבור איתו?‬
‫יקרה שלי‪ ,‬הפרידה הזאת נראית כמו משהו שקרה בטעות‪ .‬שלא באמת היה צריך לקרות עכשו‪.‬‬
‫בעוד שבועיים אהיה בת ‪ 18‬סבתוש‪ .‬עוד כמה חודשים מתגייסת לצבא‪ .‬מי חשב לעצמו שכך זה יגמר ולא‬
‫תזכי לראות אותי על מדים‪.‬‬
‫היום היתה לי בגרות בתנ"ך‪ .‬כמעט אחרונה‪ ,‬אך לא יכולתי לחשוב על אופציה‪ ,‬לשבת שם בתוך כל‬
‫ההתעסקות הזאת שהיא לא את‪.‬‬
‫הדבר העיקרי שעובר לי במוח מאז אתמול הוא שאני הנכדה הקטנה שלך‪ .‬הנכדה שתמיד היתה שם אבל‬
‫הכי פחות‪ ...‬הדברים עוד מעט היו נראים אחרת‪ .‬כל הנכדים כבר עזבו את הבית ואני עוד כמה חודשים‬
‫אהיה הכי קרובה מכולם‪ .‬אני בידיעה שאת צריכה להתקשר עוד כמה חודשים ולבשר לי שמונה הכינה את‬
‫האורז וכדורי הבשר במיוחד בשביל שאבוא כמו כל הנכדים‪ ,‬סוף סוף ברגל‪ ,‬להנות ממך ומהאוכל שלך‪.‬‬
‫לשתף אותך ולקבל כוחות‪ .‬רק עוד קצת וזה היה קורה‪ .‬רק עוד קצת!‬
‫אישה יקרה שלי‪ ,‬למה עכשו?‬
‫את בן אדם כל כך חזק שלא מתלונן‪ .‬מי האמין שזה הסוף?‬
‫איך בארוחות שישי לא תגידי לי שהתלבשתי יפה‪ ,‬ששמנתי‪ ,‬שרזיתי או איך השיער שלי היום‪.‬‬
‫‪ 7‬‬
‫‪ ‬‬
‫אהובת ליבי‪ ,‬היו לי עוד תכניות גדולות לגביך ולגבי‪ .‬את האדם הכי מיוחד שפגשתי בחיי‪ .‬אין לי מלים לתאר‬
‫את החסר‪ .‬אולי תיתני לי כלים להתמודד?‬
‫אני כל כך אוהבת אותך! הלוואי והיית יודעת כמה‪ .‬תודה על כל חלק שלקחת בחיי‪.‬‬
‫תני לסבא נשיקה בשמי‪,‬‬
‫נועם שלך‪.‬‬
‫ספּד‬
‫ֶה ֵ‬
‫שׁים ְצנוּ ִעים ֶבּ ֱא ֶמת‬
‫ֲאָנ ִ‬
‫ישי‪,‬‬
‫ַגם מוֹ ָתם ֲח ִר ִ‬
‫ִכּמ ָעט כּ ִמתָנ ֵצל‪ :‬אָָנא‪,‬‬
‫רחה‪,‬‬
‫ִסלחוּ ִלי ַעל ַה ְט ָ‬
‫לתי ֲא ֶח ֶרת‪.‬‬
‫לֹא יָכוֹ ִ‬
‫שׁ ֶקט‬
‫שׁים ְצנוּ ִעים ֵמ ִתים בּ ֶ‬
‫ֲאָנ ִ‬
‫יקה‪.‬‬
‫נשׁ ָ‬
‫ִכּמ ַעט ִב ִ‬
‫רחק ִמ ִמ ִלים‪.‬‬
‫ַה ֵ‬
‫שּׁ ַמיִם‬
‫לק ִחים ַל ָ‬
‫ֵהם ֵאיָנם ִנ ָ‬
‫שׁל ֵאשׁ‪.‬‬
‫בּ ֶמר ָכּבוֹת ֶ‬
‫ישׁית ְמִני ָעה ֶאת ֲע ֵצי ָה ֶאגוֹז‪.‬‬
‫רוּ ַח ֲח ִר ִ‬
‫שׁא ָקצוּר‪.‬‬
‫יח ֶדּ ֶ‬
‫ֵר ַ‬
‫בּ ָר ָכה ַל ֶדּ ֶרך‪.‬‬
‫ישׂ ִאים ֶאל ֵבּיּת‪-‬עוֹ ָל ָמם‬
‫שׁים ְצנוּ ִעים ֶבּ ֱא ֶמת ִנ ָ‬
‫ֲאָנ ִ‬
‫רהר ֵבּין ָה ֵע ִצים ַהגבוֹ ִהים‬
‫ְל ַה ֵ‬
‫יהם‪.‬‬
‫יקי ֵר ֶ‬
‫שׁ ֶקט ַעל ִ‬
‫בֶּ‬
‫עלי אלון ‪ ‬‬
‫‪ 8‬‬
‫‪ ‬‬
‫חבר המעונין לראות את תקנון קרן הנאמנות‪ ,‬יפנה למזכירות‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 9‬‬
‫ועדת ‪ - +50‬דוח פעילות‬
‫וועדת ‪ +50‬נפגשת אחת לכמה שבועות לדיווחים על העשייה בשטח‪ ,‬להעלאת נושאים לדיון ובדיקה‬
‫ועדכונים‪ .‬הנושאים בהם עסקנו לאחרונה‪:‬‬
‫• דיון בנושא התקציב וחלוקתו‪ .‬טרם קיבלנו אישור סופי על גובה התקציב אך ברמת מדיניות החלטנו‬
‫על החלוקה לפי נושאים‪ .‬הסעיף העיקרי הוא פעילות תרבות ופנאי לשכבת הגיל‪.‬‬
‫• נמסר דווח על משימת בר‪-‬המצווה שהתבצעה על ידי ילדי שנת בר‪-‬המצווה‪.‬‬
‫• דוח על יום עיון בנושא "התנדבות גימלאים למען הקהילה"‪ .‬מטעמנו השתתפה אינגריד בן שבת‪.‬‬
‫• התארגנו במסגרת "רשת התמיכה החברתית"‪ ,‬אותה הקמנו למען חברים מבוגרים להם אין בני‬
‫משפחה החיים איתם במצובה‪ .‬הועלה הנושא של הודעות המגיעות למרבית הציבור דרך המייל‪,‬‬
‫הפייסבוק‪ ,‬אך לא בטוח שהן מגיעות לכל הציבור המבוגר‪.‬‬
‫אנו מבקשים מכל חבר שקיבל על עצמו להיות כתובת מלווה לחבר וותיק‪ ,‬לזכור שעליו לוודא‬
‫שההודעות הגיעו גם לחבר המבוגר‪) .‬למשל‪ ,‬הודעה על הפסקת מים או חשמל(‪.‬‬
‫• החלטנו ליזום פגישה עם העובד הסוציאלי של מצובה מטעם מחלקת הרווחה‪ ,‬לגיבוש תכנית עבודה‪.‬‬
‫• נמסר דו"ח נוסף על פעילות "צוות התרבות והפנאי" של השכבה‪.‬‬
‫רשמה‪ :‬תמר ראובן‬
‫לתשומת לב‪ :‬על לוח המודעות מתפרסם מידע על פעילויות עתידיות במסגרת י‪.‬ה‪.‬ל‪:‬‬
‫סיום שנה בי‪.‬ה‪.‬ל‪ ,‬ב‪ 23.6.14 -‬באולם "קשת אילון" בקבוץ אילון‪.‬‬
‫"כוח המוח!" פעילות חד פעמית‪ ,‬להקניית אסטרטגיות לשיפור יכולת החשיבה‬
‫והלמידה‪ .‬המפגש יתקיים במרכז י‪.‬ה‪.‬ל ב‪29.7.14-‬‬
‫"מסע חובק עולם"‪ ,‬קורס בן ‪ 4‬מפגשים בחודש ספטמבר‪.‬‬
‫מהנעשה במערכת הגיל הרך‪:‬‬
‫שלום לכולם‪,‬‬
‫חשוב לי לשתף אתכם בחלק ממה שקורה אצלנו בגיל הרך‪.‬‬
‫אנו כעת נמצאים בתקופת החגים‪ ,‬והחג כידוע הוא בעל הקשרים קהילתיים‪ ,‬תרבותיים‪ ,‬רגשיים‬
‫וחושיים‪ .‬בחגים‪ ,‬ישנה הזדמנות נוספת ליצירת קשר עם הסביבה בה אני חי‪ ......‬בחגים‪ ,‬ניתן להעצים‬
‫את החיבור לאקולוגיה‪ ,‬עקרון שמנחה אותנו בעבודה עם הילדים‪.‬‬
‫ההכנות לחג מתחילות בגנים זמן מה לפניו‪ ,‬בהתאם לגיל ההתפתחותי בו נמצאים הילדים‪ .‬משנת‬
‫החיים הרביעית‪ ,‬מהווה סיפור החג כלי מרכזי לתיווך‪ ,‬והגננת בגן מספרת בהמשכים את סיפור החג‬
‫לילדים‪ .‬יחד שרים את שירי החג‪ .‬קירות הגן משקפים גם הם את תוכן החג וסמליו‪ .‬כמובן שגם פעילות‬
‫היצירה בגן קשורה בערכי החג‪ ,‬וכך גם המסיבה שיוצרת איזה שיא ובה משתקפים סמלי החג‪.‬‬
‫חג פסח ‪ -‬בכל הגנים ערכנו סדר פסח‪ ,‬קדמו לכך הכנות רבות הקשורות בחג‪ ,‬קריאת ההגדה בניית‬
‫טאבון מבוץ וקש‪ ,‬וכמובן הכנת מצות‪ .‬שרנו שירי חג‪.‬‬
‫בגן שקמה המחיזו הילדים את חד גדיא‪ ,‬בניצוחה של ענבר כרמל שהביאה עבורם תחפושות נהדרות‪.‬‬
‫בגן תומר כל אחת מהמשפחות צילמה איזה שהיא פריחה אביבית‪ ,‬שהייתה לה בחצר או בסביבה‬
‫הקרובה‪ .‬הילדים ערכו תערוכת פריחת אביב‪ .‬הרבה אנחנו עוסקים בכל הקשור בטבע ובעונות השנה‪,‬‬
‫בכל הגילאים‪ .‬כמו כן הופיעו הילדים בקטעים מההגדה שהם הכינו בעצמם‪.‬‬
‫בכל הגנים הורגשה אווירת החג ‪.‬‬
‫חג עצמאות ‪ -‬התכנסנו כל ילדי וצוות הגיל הרך לטכס המסורתי המשותף ברחבת המועדון לחבר‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬החלטנו כחלק מחיבור לקהילה‪ ,‬להזמין את ותיקי ומייסדי הקיבוץ‪ .‬לצערנו הגיעו מעטים אך‬
‫חשובים‪ .‬כמו כן כיבדו אותנו בנוכחותם נציגות של חיילי מצובה‪ ,‬חן ארגלזי ועדן סמושי שיחד עם‬
‫הילדים רקדו שרו ונופפו בדגלים‪ .‬בטכס בו רקדנו ושרנו נכחו חמישה חיילי מג"ב שגייס עבורנו שרון חן‪.‬‬
‫)תודה רבה רבה לשרון( החיילים צעדו לצלילי מארש החיילים‪ ,‬רקדו והצטלמו עם הילדים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הילדים הכינו חבילות שי לחיילים והם שמחו לקבלם‪ ,‬תודה להורים שתרמו דברים טעימים‪.‬‬
‫הטכס היה מרגש ומכובד‪ .‬קינחנו בארוחת פאלפל בגנים‪.‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪ ‬‬
‫בצוותים ‪ -‬אנו נערכים לשנת הלימודים תשע"ה‪ .‬זה הזמן בו נערכות שיחות משוב‪ ,‬בין הגננות למטפלות‬
‫וביני לבין הגננות‪.‬‬
‫התחלנו בבניית תקציב המערכת‪ ,‬הסתיימו ההרשמות לגנים‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬תודה לצוות החינוכי על עשייה משמעותית עבור הילדים וההורים‪.‬‬
‫תודה לכל מי שנותן שרות למערכת וכדי שלא אשכח מישהו‪ ,‬לא אציין שמות‪.‬‬
‫בעיקר אנחנו נהנות מהתפתחותם והתבגרותם של הילדים‪ ,‬וכמובן משיתוף‬
‫הפעולה של ההורים‪.‬‬
‫להתראות‪,‬‬
‫רונית דנגור – מנהלת הגיל הרך‬
‫‪4/5/2014‬‬
‫ברכה לחג עצמאות‬
‫)נכתבה והוקראה בטקס יום העצמאות בגיל רך במצובה ע"י רונית דנגור(‬
‫חג העצמאות הגיע ועמו שמחה גדולה‪ ,‬על שקיבלנו מדינה כה יפה ונפלאה‪ ,‬ארץ זבת חלב ודבש‪ ,‬מלאה כל טוב‪,‬‬
‫וכל מה שרק אדם צריך‪ ,‬יש לנו כאן‪.‬‬
‫מדינה מיוחדת עם היסטוריה עשירה‪ ,‬רוויה שמחות ולעיתים קצת עצב‪ ,‬לצד הישגים לתפארת בכלכלה‪ ,‬במדע‬
‫ובכל שאר תחומי החיים והטכנולוגיה‪.‬‬
‫כאן ביתנו‪ ,‬פה נישאר‪.‬‬
‫והיום‪ ,‬כאן במצובה‪ ,‬יחד‪ ,‬אנו חוגגים ילדי הגיל הרך‪ ,‬דור ההמשך‪ ,‬עם הוותיקים המייסדים‪ ,‬אלה שהקימו את‬
‫קיבוצנו‪.‬‬
‫נברך אתכם ותיקי הקיבוץ בבריאות‪ ,‬שלווה ונחת‪ ,‬ונודה על כך שבזכותכם יש לנו את קיבוץ מצובה היפה‪ ,‬ביתנו‬
‫האהוב‪.‬‬
‫נאחל לדורות הבאים‪ ,‬הילדים שכאן עכשיו יושבים‪ ,‬שיידעו לשמר ולטפח‪ ,‬וכמובן לפתח את הבית היפה הזה‪,‬‬
‫ששמו מצובה‪.‬‬
‫שכל אחד מכם ילדים את חלומו הקט יגשים‪.‬‬
‫לחיילים היקרים שבנוכחותם אותנו מכבדים‪ ,‬נאמר תודה על שאתם לנו‪ ,‬דואגים שנישן בשקט ונחייה בביטחון‪.‬‬
‫תודה שאתם שומרים לנו על הגבולות‪ ,‬ובכך תורמים לביטחון המדינה‪ .‬אתם ששייכים לצה"ל‪ ,‬הצבא החזק‬
‫ביותר‪ ,‬נוסכים בנו בטחון ושלווה‪ .‬תמשיכו כך‪ ,‬בשרות המדינה‪ ,‬והעיקר תעברו זאת בקלות ובבטחה‪.‬‬
‫תודה לכם שבאתם במיוחד לשמוח אתנו יחדיו‪.‬‬
‫כשברוח מתנופפים הדגלים בגאון וגאווה‪ ,‬רוצה אני לומר תודה לצוות המחנכות הנפלא‪ ,‬שהרי אתן פה עושות‬
‫שליחות ואת דור העתיד מחנכות‪ .‬דור צעיר שעתידו בידו‪ ,‬בזכותכן יצאו הילדים לדרך עם ארגז כלים גדול‪,‬‬
‫הכולל בתוכו‪ ,‬חינוך ערכי‪ ,‬אהבת הטבע‪ ,‬האדמה והקהילה בה אנו חיים‪.‬‬
‫חינוך המלמד לסובלנות לנתינה‪ ,‬כבוד‪ ,‬הדדיות‪ ,‬חברות‪ ,‬אמונה ותקווה‪.‬‬
‫תודה לכולכן על פועלכן הנעשה מידי יום באהבה רבה‪.‬‬
‫זה הזמן לשמוח לשיר ולרקוד ובמדינה שלנו להתגאות‪.‬‬
‫חג שמח לכולנו!‬
‫להורי הגיל הרך שלום‪,‬‬
‫עקב שינוי תאריך פתיחת שנת הלימודים תשע"ה ל ‪1.9.14‬‬
‫חשוב שתרשמו לעצמכם ביומן‪ ,‬מערכת הגיל הרך תהיה סגורה החל מ‪24.8.14-‬‬
‫יום ראשון ותיפתח ב‪ 1.9.14 -‬יום שני‪.‬‬
‫יום עבודה אחרון ב‪ 22.8.14-‬יום שישי‪.‬‬
‫‪ 11‬‬
‫‪ ‬‬
‫תחנת הסעה חדשה‬
‫‪21.5.2014‬‬
‫שלום רב לכולם‬
‫בשעה טובה הוצבה ע"י המועצה תחנת ההסעה החדשה בכיכר הקיבוץ‪.‬‬
‫כולם מוזמנים להתחיל להשתמש בה‪.‬‬
‫בבקשה לא להחנות יותר רכבים באזור התחנה החדשה ‪ .‬זה מסכן מאוד את הולכי הרגל באזור‪ ,‬וכן‬
‫מונע מנהגי האוטובוסים להגיע בצורה טובה ובטוחה לשטח המיועד להם בחזית התחנה !‬
‫בבקשה שימו לב והיו ערניים לכך באופן מיוחד‪ ,‬מאחר וזה כרוך בשינוי הרגלים‪.‬‬
‫הורים יקרים‪ ,‬בבקשה הדריכו את ילדיכם‪ ,‬הנחו והסבירו להם את השינויים האלו‪ ,‬ואת הצורך להיזהר‬
‫בעודם הולכים באזור‪.‬‬
‫מאחורי התחנה הישנה ישנו שטח אספלט גדול שמיועד‬
‫לחניית רכבים ‪ .‬כל מי שמעוניין לחנות את רכבו באזור‬
‫הכיכר ‪,‬מוזמן לחנות שם את רכבו ‪.‬‬
‫בקרוב יותקנו שלטי הכוונה לתנועה בכיכר ושלטי הכוונה‬
‫לחניה‪.‬‬
‫תודה מיוחדת למועצה ‪ ,‬לחוליו וישי ולכל מי שנרתם‬
‫לקידום התחנה‪ .‬‬
‫בברכת נסיעה והליכה טובה ובטוחה‪.‬‬
‫רונן גל ‪-‬מנהל הקהילה‬
‫להלן תוצאות ההצבעה בקלפי – קבלה לחברות‪:‬‬
‫סה"כ מצביעים ‪ 156‬מצביעים‬
‫משפחת טיב רני וגלית – ‪ 138‬בעד נגד – ‪ – 18‬עברו בהצלחה ‪88%‬‬
‫משפחת בעהם גידי ומיטל – ‪ 138‬בעד נגד ‪ – 18‬עברו בהצלחה – ‪88%‬‬
‫משפחת אסס מורן ושחף – ‪ 138‬בעד נגד ‪ – 16‬עברו בהצלחה – ‪.89%‬‬
‫ברכות חמות לכל המשפחות החדשות וביתנו ביתכם‪.‬‬
‫ועדת קלפי‪ /‬ועדת קליטה – וכל בית מצובה‬
‫‪ 12‬‬
‫‪ ‬‬
‫יום הילד עבורי‬
‫מפי אורי סמושי חבר מצובה מפיק ושחקן‪:‬‬
‫חוץ מהעובדה שיום הילד בשבילי הוא המשך הדרך של אבי ז"ל שהתעסק בזה שנים‪.‬זה גם סוג של‬
‫גאוות יחידה )או קהילה(‪ .‬אנשים שנרתמים בהתנדבות מלאה‪ ,‬למשך כמה חודשים‪ ,‬עבור יומיים של‬
‫פעילות‪ .‬כל שנה מכירים אנשים אחרים מן הישוב ויוצרים קשרים חדשים‪ .‬עשייה זאת למען הכלל‬
‫והפידבקים שמקבלים‪ ,‬ממלאים את מצברי ההנאה לפחות עד יום הילד הבא‪.‬‬
‫מפי חוה כהן במאית ההצגה‪:‬‬
‫פרוייקט יום הילד הוא מנת חלקם של אנשים רבים וטובים‪ .‬הוא מתקיים לאורך השנים בקיבוץ מצובה‪.‬‬
‫מסורת זו החלה בשנים הראשונות של מצובה כפרויקט לילדי הקיבוץ עם שיתוף של מערכת החינוך‪ .‬עם‬
‫השינויים והמשברים הגדולים‪ ,‬צוות גדול לא וויתר והמשיך לקיים את המסורת הזו עם שילובם של‬
‫התושבים החדשים‪ .‬עם השנים והתרחבותה של הקהילה‪ ,‬הרעיון קצת משתנה‪ ,‬אך המהות נשארת‪.‬‬
‫ההצגה היא פרי יצירתם של חברי ותושבי מצובה‪ .‬פרויקט ארוך וכולו בהתנדבות‪ .‬תושבי הסביבה נהנים‬
‫כל שנה ומגיעים אף הם לצפות בהצגה‪ .‬גם השנה אנו‪ ,‬צוות יום הילד‪ ,‬מזמין את כל תושבי מטה אשר‬
‫להגיע והפעם בסימן "הרקולס"‪.‬‬
‫מפי נעמה שחר תושבת הרחבה ‪:‬‬
‫עבורי כתושבת חדשה במצובה ) הרחבה א׳( הצגת יום הילד בפרט ויום הילד ככלל הן הדובדבן‬
‫שבקצפת‪ .‬המעורבות הקהילתית בשיאה והכל משלבים ידיים ועמלים כתף אל כתף כדי לעשות משהו‬
‫שיותר גדול ממה שנוכל כיחידים להפיק לעצמנו‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬שבה אין הרבה משותף גם בהתיישבות‬
‫קיבוצית‪ ,‬יום הילד וההצגה שבשיאו הם החווייה הקיבוצית האולטימטיבית והנהדרת שאני יכולה לאפשר‬
‫לעצמי ולילדי‪.‬‬
‫מיום שהצטרפנו לקהילת מצובה‪ ,‬בעלי ואני לוקחים חלק משמעותי בהצגה ועל כך גאוותנו ושמחתנו‪ .‬אם‬
‫לא הייתה המסורת הזאת היינו צריכים להמציא אותה‪ .‬כמה טוב שכבר עשו זאת עבורנו תושבי מצובה‬
‫הותיקים‪.‬‬
‫מפי תמר צרפתי בת מצובה‪:‬‬
‫יום הילד כולו היה אירוע מרגש עבורי‪ .‬הציפייה הייתה תמיד מלווה בהתעסקות בסיפור שיוצג בהצגה‪.‬‬
‫ההתרגשות הגיעה לשיאה כשגיבורי הסיפור הפכו לאמיתיים על ידי חברי הקיבוץ שאנו פוגשים‬
‫בשבילים‪ .‬בכל פעם הופתענו מחדש לגלות מי מגלם את מי‪.‬‬
‫עד היום יום הילד זה משהו שאני לא מפספסת‪.‬‬
‫מפי מאיר אוחיון חבר חדש במצובה‪:‬‬
‫מסורת של שנים שאסור בשום אופן לוותר עליה‪ ....‬חוויה מדהימה שהייתה חלק לא קטן מההחלטה‬
‫שלנו לעבור לגור בקיבוץ ולהיות חלק מזה‪ ....‬זה מאחד אנשים רבים להיקרא לדגל‪ ,‬למען מטרה אחת‬
‫ענקית‪ ....‬חיוך גדול של כל הילדים !‬
‫מפי שי הרוש‪:‬‬
‫לפני כשלושה חודשים‪ ,‬קיבלתי טלפון מגו' שביקשה לדבר איתי על כוס קפה‪ .‬עניתי אוקיי‪ ,‬בסדר‪ ,‬תבואי‬
‫הערב בשמונה‪ .‬בשמונה התייצבה בביתי‪ ,‬התיישבה ואמרה‪ ,‬תישמע שי‪ ,‬אנחנו מחפשים מישהו ליום‬
‫הילד‪ ,‬עניתי לה נו ו‪ ...‬ואז אמרה‪ :‬אני רוצה שתצטרף‪ .‬אמרתי אני???? אין מצב‪ ,‬עסוק נורא‪ ,‬עבודה‪,‬‬
‫חוזר מאוחר ואיך אעמוד במשמעת של חווה?? ואז גו' אמרה‪ ,‬תישמע זה רק איזה ריקוד שניים‪ ,‬תנסה‬
‫נראה איך יזרום‪ ,‬עניתי‪ ,‬טוב‪ ,‬אזרום איתך‪ .‬החלו החזרות של הריקודים עם מרתה המדהימה ומלאת‬
‫שמחת‪-‬חיים ואז לאחר כמה שבועות חזרה מלאה‪ ,‬וחווה אומרת לי‪ ,‬אתה איש מספר אחד‪ ,‬אתה אבא‬
‫של הרקולס‪ ,‬אתה שומר הנהר ואתה גם רקדן‪ .‬אז החלה תקופה מדהימה‪ .‬ערב ערב‪ ,‬באינטנסיביות‪,‬‬
‫חזרות אחרי יום עבודה‪ ,‬אחרי ערבי חג‪ ,‬אחרי יום העצמאות‪ ,‬אפילו שעה לפני יום הזיכרון התייצבתי‬
‫לחזרה‪ .‬בין לבין הלכנו למדוד בגדים אצל התופרות המדהימות ג'אקי ובתיה שעובדות מהלב והנשמה‪.‬‬
‫נכנסנו לאולם וראינו את היצירה המופלאה של קרול‪ .‬פשוט להתפעל‪ .‬התחלנו חזרות שלמות על הבמה‬
‫וההתרגשות היתה בשיאה‪ .‬באולם פגשתי את גואל ורני שדאגו להוסיף להווי השמח והמדהים שנוצר‪.‬‬
‫בסוף כל ערב חיכתה לנו ארוחת שחיתות בחסות אורנה מיטל וסיגל‪ .‬יערי ומירון דאגו שהכול יהיה בזמן‬
‫‪ 13‬‬
‫‪ ‬‬
‫עם המוסיקה והתאורה‪ .‬פשוט מדהים לראות מהיא עבודת צוות שהמנצחת על התזמורת היא חווה‪,‬‬
‫שמובילה את כל ההפקה בנחישות ואסרטיביות‪ .‬פשוט להתפעל‪ .‬כשהגיע היום הגדול‪ ,‬עם עלייתנו‬
‫לבמה‪,‬המתח בשיאו אך חווה דואגת בשיחת מוטיבציה להזרים בנו עוצמות מטורפות ואז הרגע הגדול‬
‫הגיע כשהמסכים נפתחים‪...‬‬
‫נעמה שחר‬
‫טוב‪..‬בסדר‪...‬אוקי‪..‬‬
‫אז מה היה לנו?‬
‫ששה שבועות של שכרון חושים‪..‬‬
‫חזרות‪,‬חזרות‪ ,‬משמעת‪ ,‬מי יותר ומי פחות‬
‫עליה לבמות‪ ,‬ירידה‪ ,‬עמידה כפסלים‪ ,‬ריקודים עם כראוגרפיה קסומה‬
‫תלבושות מדהימות‪ ,‬תפאורה לתפארת‪ ,‬אוכל משובח‬
‫חברים חדשים ישנים שהכרנו וביחד שיחקנו‪ ,‬רקדנו‪ ,‬צחקנו‪ ,‬שתינו‪ ,‬והתרגשנו‪..‬‬
‫מפיקה עם לב גדול שדאגה‪ ,‬פרגנה ותמכה לאורך כל הדרך‬
‫ובמאית משוגעת אחת שראתה הכל וידעה איך זה יראה וישמע בסוף ולא וויתרה‬
‫עד שה ‪Q‬יתאים ל ‪ P‬ול‪A...‬‬
‫מאחלת לכם חברים יקרים שתמיד נהייה ביצירתיות‪ ,‬בשמחה ובהנאה בחיים כמו בהצגה‪...‬‬
‫אז‪..‬תודה תודה רבה‪...‬‬
‫עליזה אלוש‬
‫יום הילד עבורי הוא חג‪ ..‬חג שאנחנו מתכוננים לכבודו חודש וחצי‪ ...‬חג שמלא בשמחה באושר בחגיגה‪..‬‬
‫לראות את כל הילדים שמחים ומאושרים לבושים כולם בחולצת החג של יום הילד שווה את העולם‪,‬‬
‫ואנחנו י כקהילה חייבים לשמר את זה לעד‪ ..‬החיבור בן החבר הוותיק לתושב החדש מדהים‪ ,‬אף מנהל‬
‫קהילה לא יצליח לעשות מה שהאחת והיחידה מצליחה חווה כהן‪ ..‬לתת מקום שווה לכולם‪ ,‬במה‬
‫לכולם‪ ,...‬ברמה האישית זו חוויה של שיכרון חושים ‪,‬שבדרך יש גם קשיים אבל הכל מתגמד שאתה‬
‫עולה על הבמה ‪ ...‬ובהזדמנות זו אני רוצה להגיד תודה לכל צוות יום הילד שדאג ופנק אותנו‪ ,‬יישר כח‬
‫לכולם‪..‬אוהבת וכבר מתגעגעת‪...‬‬
‫לקט תגובות‬
‫מהפייסבוק‪:‬‬
‫איריס ציון‪:‬‬
‫כשאומרים יום הילד הדבר הראשון שעולה במחשבה זה מתנפחים והצגה‪ .‬היום אני יכולה לומר בפה מלא‬
‫שמדובר במשפחה‪.‬ככה בלי להרגיש במשך חודשיים למדתי להבין שהמשפחה הזאת מתפקדת היטב בזכות‬
‫חבריה‪-‬חווה המדהימה בראש‪ ,‬אורי קרול ג׳קי בתיה ג׳ו ושדואגים שלא יחסר כלום לחברי המשפחה ‪ ,‬מרתה‬
‫שמביאה קצת קולטורה‪ ,‬אורנה מיטל וסיגל שדואגות שכולם יאכלו וישתו‪ .‬כמו כן חשובים החברים במשפחה‬
‫הנהדרת הזו‪-‬כל הצוות מאחורי הקלעים והשחקנים שהופכים אותה לכזאת מיוחדת‪.‬תודה לכולם על האהבה‬
‫והנתינה בחוויה יוצאת דופן שכזאת‪.‬ממני שגאה להשתייך למשפחה הזאת‬
‫דנה שרון‪:‬‬
‫היום הגדול הגיע‪...‬‬
‫בזמן שרובנו המשכנו בחיים הרגילים‪ ,‬ישנם כאלה שירדו בתחנת "חווה" למשך קרוב לחודשיים רק כדי‬
‫שיהיה לנו על מה לדבר שנה שלמה‪.‬‬
‫מראש תודה לאנשי השחרית על שסידרו לילדיי כזו שבת מושלמת‪.‬‬
‫ספרנו דקות במשך שנה שלמה‪.‬‬
‫בטוחה שההעדרות הארוכה מהשגרה ומהבית היתה קשה‪ ,‬אתה לא מבין עד כמה‪ ,‬עד שאתה חווה זאת‬
‫בעצמך‪ ,‬אך כמו תמיד טוויתם כולכם יחד קש שהפך לזהב‪.‬‬
‫‪ 14‬‬
‫‪ ‬‬
‫ולסיום – דברי ברכה של חוה כהן‪:‬‬
‫אחרי שבני ישראל נמצאים בשנה השנייה למסעותיהם במדבר‪ ,‬הגיע הזמן לערוך ִמ ְפ ָקד‪ .‬ה' ְמצַווה את‬
‫ִמנוֹת את כל הגברים מגיל עשרים ומעלה )לא כולל את בני שבט לוי(‪ .‬משה‪ ,‬אהרון והנשיאים של‬
‫משה ל ְ‬
‫כל שבט ושבט יוצאים למשימה‪ ,‬והעם ִמ ְת ַפּ ֵקד לפי שבטים הפרשה מספרת לנו שחניית השבטים הייתה‬
‫לפי סדר קבוע מראש‪ ,‬לכל שבט היה מקום משלו‪ .‬למשל‪ ,‬יהודה נמצא בצד מזרח‪ ,‬ואתו השבטים‬
‫יששכר וזבולון‪ .‬ראובן‪ ,‬שמעון וגד בצד דרום‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫ללויים שהם עובדי המשכן‪ ,‬נערך ִמ ְפ ָקד נפרד‪ .‬בפרשה מתואר התפקיד המיוחד של כל משפחה משבט‬
‫לוי‪ ,‬בנשיאת המשכן‪ ,‬בפירוקו ובבנייתו מחדש‪.‬‬
‫מהמקום הזה של בני ישראל במדבר והגעתם למקום השתקעו‪ ,‬רוצה להתחבר לקהילה שמתגבשת‬
‫לאט‪ ,‬לאט‪ .‬חלקם היו כבר מזמן ומכירים כללי מקום‪ .‬אחרים חדשים המגיעים למקום ומביאים איתם‬
‫כללים משלהם‪ .‬נשאלת השאלה‪ .‬על פי איזה כללים ילכו? ע"פ הקיבוץ הישן הזכור לטוב אך לא מתאים‬
‫ברובו לקהילה המתחדשת‪ ,‬או ע"פ המשפחות המגיעות אלינו עם נורמות וחוקים משלהם‪ .‬והמשימה‬
‫היא למצוא גם את העמק השווה‪ ,‬אך גם את המשותף‪ .‬ואלה שתי פעולות גם של ויתור‪ ,‬אך גם של רצון‬
‫להיטמע‪.‬‬
‫אני חושבת שפרויקט יום הילד הוא חלק מתשובה לאיחוד‪ ,‬הוא מגשר ומקשר‪ .‬הוא יוצר הכרויות שלא‬
‫היו מתקיימות ללא האירוע עצמו‪ .‬ובעיקר נותן הזדמנות שווה לכולם להשמיע את קולם וליצר משהו‬
‫אמיתי ומשותף‪.‬‬
‫ככל שאני חושבת על זה יותר‪ ,‬אני מבינה שאסור בתכלית האיסור להוריד חג זה מסדר היום הציבורי‪,‬‬
‫למרות שישנם קולות לעשות זאת‪.‬‬
‫היום יושבים אנו מסביב לשולחן מברכים על השבת ועל הביחד הזה‪.‬‬
‫רוצה לאחל לכם שתמיד תזכו להיות חלק ממפעלים קהילתיים חברתיים‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬כי להיות חלק‬
‫משמע אני קיים בקהילה‪.‬‬
‫רוצה לסיים במשל על שני חמורים ‪ ‬‬
‫זהו משל על שני חמורים שבליבם ואף בגופם זה לזה היו קשורים ‪ ‬‬
‫השניים היו בדרך כלל חברים טובים ותמיד חיו יחד‪ -‬כזוג יונים ‪ ‬‬
‫אך יום בהיר אחד ארע המקרה‪ ,‬וכל אחד פנה לכיוון שונה ‪ ‬‬
‫הראשון פתאום הבחין בערימת חציר טרייה‪ ,‬ובטנו מרוב רעב קרקרה‪.‬‬
‫לרוע המזל בדיוק באותה שנייה גם לחברו התגלתה ממול אותה הפתעה ‪ ‬‬
‫כל אחד לעברו משך‪ ,‬משך ומ‪-‬ש‪-‬ך ומרוב משיכות – כמעט ונחנקו‪.‬‬
‫אז קם אחד ובייאוש אמר‪ :‬זהו עסק ביש‪ ,‬בצורה כזאת נשאר רעבים עד מחר‪ .‬‬
‫לכן‪ ,‬החליטו השניים פה אחד‪ ,‬שלצעוד ביחד זה רעיון נחמד ‪ ‬‬
‫וכך כל אחד ירוויח כפליים משום שלא ייהנה מערימה חציר אחת אלא משתיים! ‪ ‬‬
‫מוסר ההשכל ברור הוא לכל ‪ ‬‬
‫ללא שיתוף פעולה קשה לפעול ‪ ‬‬
‫לכן‪..‬רק אם כולנו נלך ביחד ‪ ‬‬
‫נצליח לעשות הכול בצורה מוחלטת‪.‬‬
‫שבת שלום חוה כהן‬
‫ולמי תודה למי ברכה‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫לשקד הלוי‪ ,‬על ארגון השחרית‪ .‬מבצע לוגיסטי לא פשוט‪ .‬תודה ויישר כוח! תודה לעוזרים‬
‫הרבים‪ ,‬לאופים‪ ,‬למפעילים רבים במוקדי הבילוי ולכל מי שנתן יד בהקמה ופרוק המתחם‪ .‬‬
‫‪ 15‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרקולס‬
‫רקדנים‪/‬שחקנים‪:‬‬
‫הרקולס‪:‬הרן אלגרישי‬
‫צוות הפקה‪ :‬אורנה שגיא‪ ,‬אורי סמושי‪ ,‬ג'ו סמושי‪,‬‬
‫שרון בן‪-‬דוד‬
‫מג‪ :‬תמר צרפתי‬
‫ניהול ועיצוב תפאורה‪:‬‬
‫הדס‪ :‬מאיר אוחיון‬
‫צוות תפאורה‪ :‬סוזנה צבי‪ ,‬עזרא סגלי‪ ,‬דודו בוגנים‪ ,‬אורי‬
‫קרול סיסו‬
‫פיל‪ :‬אורי סמושי‬
‫סמושי‪ ,‬תרזה ארצי‪,‬‬
‫זאוס‪ :‬דולב ניב‬
‫יוסוף האשם‪ ,‬אוסמה‬
‫הרה )מוזה(‪ :‬יהלומה בן‪-‬דוד‬
‫אסלאן‬
‫כאב‪ :‬דניאל ניב‬
‫תלבושות‪ :‬בתיה ספיאן וג'אקי מאירקביץ'‬
‫פחד‪ :‬שובל אייזנברג‬
‫כוריאוגרפיה‪ :‬מרתה גולדמן‬
‫מוזות )אלות גורל(‪ :‬עליזה אלוש‪ ,‬נעמה שחר‪ ,‬איריס שיטרית‬
‫ליווי וניהול מוסיקלי‪ :‬דני אטיאס‬
‫מוזות‪ :‬קרן ליבוביץ‪ ,‬קרן חן )הרגמנה(‬
‫קולות רקע‪ :‬דני אטיאס ועופרי אטיאס‬
‫אנשי הכפר‪ :‬ירין אלגרישי )ילד‪ ,‬אל בנשף(‬
‫אפקטים‪ :‬תומר אבירם‬
‫שי הרוש )שומר הנהר‪ ,‬אמפיתרו‪ ,‬אל בנשף(‬
‫תאורה והגברה‪ :‬חברת ‪ BY‬סאונד‬
‫שרון בן‪-‬דוד )אלה בנשף‪ ,‬ילד(‬
‫צוות תאורה‪ :‬מירון אלגרישי‪ ,‬עדן סמושי‬
‫צוות הגברה‪ :‬יערי סגלי‪ ,‬דוויד נובק‬
‫תודות‪:‬‬
‫ראש המועצה ‪ -‬מר יורם ישראלי‬
‫אגף התרבות ‪ -‬הגב' עדנה טף‬
‫מועצה אזורית מטה אשר‬
‫נעורי מצובה‪ ,‬חקלאות מצובה‬
‫גן תומר‪/‬תלתון שחר‬
‫רונית דנגור‬
‫נועם נצר‬
‫ועד מקומי ‪ /‬ועד אגש"ח‬
‫ארקדי טרכטמן ‪ ,‬אורית גרמיצקי‬
‫נעה בן‪-‬דוד‬
‫יניב חן‬
‫פוליקרט‬
‫מיה‬
‫צוות המפלט‬
‫אתי שער‪ ,‬אלון שער‬
‫מח' פיתוח עין המפרץ‬
‫קיבוץ אפק‬
‫אביגדור ארנון‬
‫ניר אדלר‬
‫דין סמושי‬
‫ולכל האופים‪/‬ות מבשלים‪/‬ות והמפנקים‪/‬ות ‪ ‬‬
‫פועלי במה‪ :‬גואל גור‪-‬אריה‪ ,‬רני טיב‬
‫צילום‪ :‬יריב בר‪-‬טל ‪ ,Shoot‬שלמה כהן‬
‫הקלטות‪ :‬אולפני ‪ Shay‬הפקות‬
‫איפור‪ :‬יסמין אלגרישי‬
‫הזנה‪ :‬אורנה שגיא‪ ,‬סיגל הרוש‪ ,‬מיטל בעהם‬
‫צוות שחרית‪ :‬שקד הלוי‪ ,‬כרמית קומפנו‪ ,‬ליאת חן‪,‬‬
‫מירב רונן‪ ,‬מירב בן‪-‬שימול‪ ,‬אילן עוזיאל‬
‫עיצוב גרפי‪ :‬ליאת חן‬
‫עיבוד בימוי והפקה‪ :‬חוה כהן‬
‫יום הילד ‪2014‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 16‬‬
‫‪ ‬‬
‫יום העצמאות במצובה‬
‫השנה חשבנו רבות איזה מודל יתאים לנו כקהילה לחגוג את יום העצמאות ‪ 66‬של מדינת ישראל‪ ,‬על‬
‫ההפקה הופקד צוות מתנדבים מהטובים שיש ובמשך חודשים עסק בגיוס אנשים‪ ,‬כתיבה‪ ,‬ניוד וארגון‬
‫האירוע‪.‬‬
‫יום העצמאות‪ 66‬בעיקר ייזכר כאירוע תרבותי עם השקעה וחשיבה קהילתית‬
‫אירוע שאליו הגיעו כ‪ 600-‬איש מתינוקות שרק נולדו ועד ותיקים שהקימו את הישוב‪ .‬אירוע שבהחלט‬
‫הציב רף עשייה והצלחה לשנים הבאות‪.‬‬
‫אנשים רבים לקחו חלק בהצלחת האירוע תודה גדולה לכל מי שהתייצב לתורנות‪,‬אפיית עוגה ולכל מי‬
‫שסייע בכל דרך‪ .‬תודה רבה גם לכל מי שהגיע לחגוג והיה אתנו בערב מיוחד זה‪.‬‬
‫אבל תודה ענקית וחיבוק גדול של ישר כוח למובילי האירוע ומנהלי הצוותים‪.‬‬
‫רן יול‪-‬על הפקה מיוחדת עם הרבה חשיבה קהילתית‪ ,‬שמחנו לראות אותך מתערבב ולומד את מצובה‪.‬‬
‫עדי לייבוביץ וטליה בן ציון‪ -‬שהובילו יחד עם רן את המסכת וגרמו לעשרות אנשים להופיע בערב מרגש‬
‫זה‪.‬‬
‫גידי בעהם ושי צלאל‪ -‬ישר אמרו כן והובילו את כל הצד הלוגיסטיק בחשיבה טובה וביעילות רבה‪.‬‬
‫רעות לוי‪-‬קישוט המקום ועזרה בסגירות קטנות‪.‬‬
‫שלי ברקוביץ ואורית גרמיצקיך‪ -‬שהובילו את רעיון המארזים הגאוני‪.‬‬
‫רם מנור גיא ליבוביץ‪-‬שהלכו אחרי טירוף כתובות האש והובילו הפקה שלא נשכח‪.‬‬
‫הדס קלמנוביץ‪-‬שדאגה לגיוס המתוקים ‪.‬‬
‫נועם יול‪ -‬שעזרה בהפקה והייתה מקשרת נפלאה לנעורים‪.‬‬
‫ליאת חן‪ -‬גרפיקה למדבקות ולשוברים‬
‫ולעוד אנשים טובים שעזרו‪ :‬אלכס גרמיצקי‪ ,‬אלון שער‪ ,‬אורי סמושי‪ ,‬דודו גונן‪ ,‬מירב בן שימול‪,‬ליאב‬
‫גלעדי‪ ,‬מאיר אוחיון‪,‬יוסי מאירקביץ וחקלאות מצובה וחניתה‪.‬‬
‫זה באמת אירוע מורכב שלקחו בו חלק המון אנשים אז תודה גדולה לכולם ומקווה שלא שכחנו אף אחד‪.‬‬
‫ענבר בשם ועדת תרבות‬
‫חברים יקרים‪,‬‬
‫אנו מבקשים להודות לכם על השתתפות והעזרה בטקסי יום הזיכרון‪.‬‬
‫לאורנה ואיתן זעירא‪ ,‬צמרת ונרקיס לביא‪ ,‬בועז בן שחר‪ ,‬אלירן מלול‪ ,‬אפיק ארנון‪ ,‬זיוה ארליך‪ ,‬דודיק‬
‫כהן‪ ,‬דודו גונן‪ ,‬תרזה ארצי‪ ,‬שלום שמואלי‪ ,‬חוה ושלמה כהן‪ ,‬מיקי קורן‪ ,‬יעל ועומרי נתנס‪ ,‬ענת עמעד‪,‬‬
‫אורי סמושי‪ ,‬אלון שער‪ ,‬ירון ויצמן‪ ,‬איציק שחר‪ ,‬ישגב גולדמן‪ ,‬מירון וירין אלגרישי‪ ,‬ניצן קדוש‪ ,‬נטע שער‪,‬‬
‫יואב צרפתי‪ ,‬דניאל ניב‪ ,‬שובל איזנברג‪ ,‬שי הרוש‪ ,‬ירון פרידל ועדנה נתנס‪.‬‬
‫טוב להיווכח שוב ושוב שקיימים בינינו אנשים עם נכונות ורצון טוב‪.‬‬
‫ציפי ואורי קדושי‪.‬‬
‫‪ 17‬‬
‫‪ ‬‬
‫הרהורים ליום העצמאות‬
‫השנה החלטנו אני ובני משפחתי ללכת לאירוע הקיבוצי של ערב יום העצמאות‪.‬‬
‫נראה היה שהשקיעו בארגון הערב מחשבה רבה והחלטנו לנסות להשתלב ולכבד את אלו שהשקיעו כדי שלנו‬
‫יהיה נחמד ומגוון‪.‬‬
‫ואכן הגענו לדשא אשר היה מלא ברוב עם וילדים והשמחה היתה רבה‪.‬‬
‫אך כאשר התחילה המסכת‪ ,‬אשר ברור היה שהשקיעו בה רבות‪-‬מתמונות‪ ,‬שירים‪ ,‬מצעדים כתובות אש ועוד‬
‫רעיונות‪ ,‬הרעש וההמולה של תחילת הערב לא הפסיקו‪ .‬ילדים המשיכו לרוץ ולצעוק אחד לשני‪ ,‬מבוגרים‬
‫בסביבתינו המשיכו בשיחותיהם כאילו לכל המתרחש על הבמה אין שום קשר אליהם‪ .‬כמובן שלא כולם אך‬
‫הקומץ מספיק כדי להפריע לסובבים‪.‬‬
‫את הקריין הנחמד עוד אפשר היה לשמוע מעל הקולות הרמים אך את הקריינית החביבה כבר בכלל לא‪.‬את‬
‫כל המסכת נאלצנו לראות בלבד אך לא לשמוע‪.‬‬
‫ול"קינוח" קבלנו לבסוף גם את מיכלי הקצף האימתניים שאיתם רצו הילדים סביב היושבים והסועדים‬
‫ושיתפו אותנו בשמחתם‪.‬‬
‫היה לי חבל על המאמץ הרב שהושקע ואני שואלת את עצמי האם הבעיה אצלי עקב פער הדורות‪ .‬אולי הדור‬
‫החדש מעריך כך את ההשקעה של חבריו ושכניו וזו הדרך הנורמטיבית ובעצם כך צריך להיות וזה בסדר‪.‬‬
‫לי זה הרס את החוויה החיובית שהיתה יכולה להיות וכנראה שאירועים כאלו כבר אינם להנאתי‪.‬‬
‫בכבוד ובהערכה רבה לכל אלו אשר נשאו במלאכה הרבה והמושקעת‪ -‬ישר כוחכם‬
‫מירלה לוי‬
‫ללאה ואלי גלילי ברכות‬
‫חמות להולדת הנין עומר‪,‬‬
‫ברכות להורים ‪-‬דביר ומירב‬
‫לסבים נאורה ואיתן ולכל‬
‫המשפחה‬
‫לשרי ורוני בן ציון ברכות‬
‫לנשואי הבת‬
‫אור עם בח"ל שרון‬
‫ברכות לזוג הצעיר ולכל‬
‫המשפחה‬
‫בית מצובה‬
‫‪ 18‬‬
‫‪ ‬‬
‫ועוד ‪ -‬ספיחים מפסח‬
‫ברכות שכתבו וקראו חברים במפגש ‪ ,+50‬לקראת חג הפסח )מתאים לכל עת(‬
‫רוני סמושי‪:‬‬
‫נברך על הכוס השלישית‪ ,‬שתהא זו שנה רווית שמחה‬
‫שנה חקלאית ברוכה לכל העוסקים במלאכה‬
‫עם שפע גשמי ברכה‬
‫שכל ההצלחות תגענה ללול‪ ,‬לאבוקדו‪ ,‬לפרי ההדר והבננה‬
‫נרים כוסית גדושה אהבה‬
‫לכל חברי מצובה וחברי ההרחבה‬
‫שתהיה כאן לכולנו שנת סיפוק וגאווה‬
‫נרים כוס שלישית ונברך עם זה היין‬
‫לכל מי שחולמים עדיין‬
‫שישרור שלום בגבולינו‬
‫וישובו בריאים כל חיילינו‬
‫ויבנו ויפריחו את הבית‬
‫כמו היתה זו יונה עם ענף של זית‪.‬‬
‫קרני עם‪-‬עד‪:‬‬
‫אני מברך על היין שתוי ומטושטש‬
‫הראש שלי כואב ולמטה אני מותש‪,‬‬
‫מרים כוסית כי יותר אני לא מסוגל‬
‫בגילי המתקדם זה לא הופך יותר קל‪.‬‬
‫אני מברך על היין ומאחל שאצליח‬
‫להישאר יציב עם טעם וריח‬
‫אבל אחרי ארבע כוסות בסבבה‬
‫אני מרגיש שאמנם הפכתי לסבא‪.‬‬
‫אני מברך על היין ומאחל חג שמח‬
‫מקווה שהפעם אזכה להתארח‬
‫אצל הדודה או בקבוץ השכן‬
‫כי נשבר לי להיות תורן מזדקן‬
‫אני מברך על היין אבל שכחתי לומר‬
‫כשאני מרים כוסית אני לא מחובר‬
‫אז חג שמח לכל בני החמישים ויותר‬
‫ועל היין לעולם לא נוותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שחרית יום הילד‬
‫‪ 19‬‬
‫‪ ‬‬
‫"וחג שבועות תעשה לך"‬
‫קהילת מצובה מוזמנת לחגוג את חג השבועות ביריד חקלאי‬
‫ובטקס הבאת ביכורים‪.‬‬
‫מתי?‬
‫נפגשים ביום רביעי ‪ 4/6‬בשדה הצפוני)ליד כביש הצפון‪ ,‬יציאה מזרחית של הקיבוץ‪(.‬‬
‫החל מהשעה ‪ 16:00‬יפעל היריד‪ ,‬הטקס יתחיל בשעה ‪.18:00‬‬
‫מה מצפה לנו?‬
‫תערוכת כלים חקלאים‪ ,‬תמונות דחוף ת'ראש‪ ,‬הכנת זרים לראש‪ ,‬משחקי נופש וכמובן‬
‫המצוזולה עם מגוון פינוקים‪.‬‬
‫מה להביא?‬
‫מצלמה‪ ,‬מחצלת‪ ,‬לבוש לבן ובעיקר ומצב רוח מרומם‪.‬‬
‫* המקום נגיש לעגלות וקלנועיות‪.‬‬
‫מצפים לראותכם צוות החג‪.‬‬
‫על החג‬
‫חג הביכורים צמח בקיבוצי העמק‬
‫בשנות הגלות התרוקן החג מתוכנו החקלאי ‪ -‬ורק הד רחוק עלה דרך מסורות ומנהגים שונים‪ .‬מכאן כנראה‬
‫נולד המנהג לקשט לקראת החג את בית‪-‬הכנסת ואת הבית בירק‪ ,‬בפרחים ובענפים ‪.‬‬
‫יש הנוהגים להרבות בשושנים ואף לפזר עלי‪-‬ורד על ספר התורה ‪.‬‬
‫עם שוב העם לארצו‪ ,‬לשדה ולגן‪ ,‬לכרם ולפרדס ‪ -‬נוספו תכנים ישנים חדשים לשמחת החג‪ .‬בבתי‪-‬הספר‪,‬‬
‫ובישובים ההולכים ונבנים אחר מלחמת העולם הראשונה העלו מורים עם תלמידיהם זיכרון הביכורים קודש‬
‫"לקרן הקיימת לישראל"; בקיבוצים בעמק יזרעאל‪ ,‬אשר על אדמות ביצותיהם שיובשו צמחו ביכורי יבולים‪,‬‬
‫צמח ועלה חג הביכורים‪ ,‬חג קציר חיטים וחג ביכורי הפרי‪.‬‬
‫הבלטת זכר מעמד הר‪-‬סיני ומתן‪-‬תורה‬
‫משחרב בית‪-‬המקדש ואבד לחג הביכורים בסיסו הקרקעי ‪ -‬הלכו ופחתו המנהגים השונים שהחזיקו בהם‬
‫אבותינו בארץ מולדתם ובמקומם באו כמה מנהגים‪ ,‬המבליטים את זכר מעמד הר‪-‬סיני ומתן‪-‬תורה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬שבמקרא לא נזכר מועד של מתן תורה‪ ,‬אך אנשי המסורת חישבו וקבעו ותו בהסתמך על שמות‬
‫י"ט‪" :‬בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ‪ -‬ויחנו‪-‬נגד ההר"‪ .‬לפי זה החודש השלישי מניסן הוא‬
‫סיוון ובששה בו היתה ההתגלות‪.‬‬
‫רבי מנדלי מקוצק היה אומר‪ :‬חג השבועות נקרא "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו"‪ ,‬משום שנתינת‬
‫התורה היתה בשווה לכל ישראל‪ ,‬כנגד זה קבלת התורה איננה בשווה אצל כל אדם מישראל‪ :‬כל אחד מקבל‬
‫את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו‪...‬‬
‫‪ 20‬‬
‫‪ ‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב באגודת מצובה‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג עצוב שחברי אגודת מצובה ) להלן‪ -‬בעלי המניות( לא קיבלו בשנת ‪ 2013‬את‬
‫תקציב האגודה וגם כיום‪-‬תחילת מאי טרם קיבלו את תקציב האגודה לשנת ‪ . 2014‬כנ"ל גם לגבי‬
‫תקציב הוועד המקומי שכולנו חלק ממנו‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג –עצוב שלאגודת מצובה אין גוף ביקורת כמתחייב בחוק‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שגם בתנועה לא סופרים את חברי אגודת מצובה ‪ .‬הרי באוקטובר הגיעה‬
‫למצובה משלחת של מזכיר התנועה וראשי אגפים שנפגשו עם חברי האגודה וכשהבינו את מצבה )לפי‬
‫דברי החברים בפגישה( הקימו צוות בדיקה לאגודה והבטיחו שיחזרו תוך חודשיים למסור את‬
‫המלצותיהם לחברי האגודה ‪ .‬והנה לאן חוזר הצוות ? לוועד הממונה ולא אלינו כפי שהובטח ‪ ) .‬יש‬
‫אמירה שצוות זה יחזור וייפגש עם החברים – נקווה( ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שלחברי אגודת מצובה לא תהיה השנה בריכה בישוב ‪.‬‬
‫) כמי שעבודתו בבריכות אני לא קונה את הסיבה שמשרד הבריאות לא מאשר( ‪ .‬מאז כתיבת שורות‬
‫אלו יש ניסיון מבורך לשנות את רוע הגזירה – תודה ליוזמים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שמתוך כ‪ 80-‬בני חברי האגודה בגילאי ‪ 20-30‬נמצאים במצובה רק כ‪10-‬‬
‫!!!! ) כבר בחופשת השיחרור רובם נוטשים את הספינה שנקראת מצובה ‪ .‬בקיבוצים אחרים אין‬
‫מקום לכל הבנים שרוצים לחזור(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שמנהל חקלאות מצובה אומר שאסור לנו להמשיך ולסמוך על החקלאות‬
‫כמפרנס העיקרי וכמעט הבלעדי של האגודה ‪ ) .‬מזכיר איך סמכנו על אריגי מצובה באופן בלעדי‬
‫וגורף(‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שבין חברי אגודת מצובה קיימות שתי קבוצות ) חברי אגודה עד ‪2003‬‬
‫וחברי אגודה מ‪ 2003-‬שחצי מהם כתבו לנו שהם רוצים לעזוב את האגודה !!!( כאשר ברקע יש עוד‬
‫קבוצה‪ -‬כאלו שלא חברים ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שאין לאגודה מטרות ‪ ,‬אין בה שקיפות‪ ,‬לפעמים נדמה שהיא מתנהלת‬
‫במחשכים ‪ ,‬אין מי שיצעיד את האגודה קדימה ויפתח אותה ‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עצוב‪-‬מדאיג‪-‬מדאיג‪-‬עצוב שלבעלי המניות אין שום קשר לחברה ) אגודת מצובה( ושחלק מבעלי‬
‫המניות כבר לא מאמינים‪ ,‬מיואשים‪ ,‬אדישים‪" ,‬משתבללים" – כך לא נקדם את האגודה ‪.‬‬
‫בקרוב גירסתי לשמח‪-‬טוב‪-‬טוב‪-‬שמח באגודה כי יש כאלו ‪.‬‬
‫שבת שלום – יגאל כנר‬
‫לתשומת לב הציבור‪:‬‬
‫לאחרונה מתלוננים האנשים על ריבוי הזבובים‪.‬‬
‫לא ניתן לטפל במפגע באמצעות ריסוסים‪ .‬הצעתנו לכל בית‪ ,‬לרכוש מלכודות זבובים ולהציבן ליד‬
‫הבית‪.‬‬
‫ועוד –‬
‫עם תום עונת הגשמים‪ ,‬נותרים בסביבות הבתים מים עומדים‪,‬‬
‫שמזמינים יתושים‪.‬‬
‫אנא‪ ,‬הקפידו לרוקן את כל מיכלי המים שבקרבת ביתכם‪.‬‬
‫צוות איכות הסביבה ‪ ‬‬
‫‪ 21‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫שיר מהפינה‪/‬‬
‫איציק שחר‬
‫בעלון שעבר נפרדנו משני אבות‪ :‬אליהו קורן ועזרא צור‬
‫זכרם לברכה‪ .‬לא הכרתי באופן אישי לא את הראשון ולא את‬
‫האחרון‪ ,‬אבל צערם של ילדיהם נגע לליבי מאד‪ .‬על כן‬
‫הפינה מוקדשת היום לנושא דמות האב בשירה ובין השירים‬
‫שאביא יש חוט מחבר‪ -‬חוט של געגוע‪ ,‬חוט של אהבת אמת‬
‫של בן את אביו‪ .‬לעיתים החוט הזה מתהווה כשכבר מאוחר‬
‫מדי לשמוע ולהשמיע‪.‬‬
‫הכנות לקראת מותך‪/‬‬
‫אלי אליהו‬
‫אַתּה עוֹזֵב ‪ ‬‬
‫שׁ ָ‬
‫ְתּ לִי ֶ‬
‫אָמר ָ‬
‫לֹא ַ‬
‫ֶאחֹז ‪ ‬‬
‫ְסיק ל ֱ‬
‫אַתּה ַמפ ִ‬
‫שׁ ָ‬
‫ֶ‬
‫אוֹפַנּיִם‪.‬‬
‫ָבּ ַ‬
‫ַמּה ְר ָגעִים‬
‫וְרַק ַכּעֲבֹר כּ ָ‬
‫ְתּ‪:‬‬
‫אָמר ָ‬
‫ַ‬
‫אַתּה יָכוֹל‬
‫רוֹאה‪ָ ,‬‬
‫אַתּה ֶ‬
‫" ָ‬
‫אַתּה לֹא ָצרִי ְך‬
‫ְבד‪ָ .‬‬
‫לַ‬
‫אוֹתי"‪.‬‬
‫ִ‬
‫ְתּי לְאָחוֹר‬
‫כֶּ‬
‫ְשׁ ִה ְס ַתּ ַכּל ִ‬
‫ְתּי‪.‬‬
‫ָפל ִ‬
‫נַ‬
‫צְרוֹר ַה ַחיִּים‪ /‬אלי אליהו ‪ ‬‬
‫ָפר קוּם‪,‬‬
‫ִה ְתַנעֵר‪ֵ ,‬מע ָ‬
‫ָת ָך‪ֲ ,‬א ִבי‪.‬‬
‫ְבשׁ ִבּ ְגדֵי עֲבוֹד ְ‬
‫לַ‬
‫שׁ ְקשׁוּקם‬
‫טֹל ֶאת ַה ַמּ ְפ ְתּחוֹת ) ִ‬
‫ַתּה כְּמוֹ ֵהד ַפּעֲמוֹנִים‬
‫ְמה ע ָ‬
‫ִנד ֶ‬
‫רָחוֹק(‪,‬‬
‫ֶסף‪,‬‬
‫ֶאת ַה ְכּרִיכִים‪ֶ ,‬את ַמ ְט ְבּעוֹת ַהכּ ֶ‬
‫ֶאת צְרוֹר ַה ַחיִּים ַהזֶּה ‪ַ -‬ה ָפּשׁוּט‬
‫עַד ֶעצֶב‪ .‬עֲמֹד עוֹד ַפּעַם‬
‫ְפחוֹת עַל ַסף‬
‫אַחת ל ָ‬
‫ַ‬
‫ַתּד‬
‫ַה ֶדּלֶת‪ ,‬כְּאָדָם ַה ִמּ ְתע ֵ‬
‫ְביתוֹ‬
‫לָשׁוּב ל ֵ‬
‫עִם ֶרדֶת‬
‫ְמלוֹן הוֹרַי‪ /‬יהודה עמיחי‪.‬‬
‫ָתן לִי‬
‫להים וְלא יָדַע‪ .‬הוּא נ ַ‬
‫אָבי ָהיָה ֱא ִ‬
‫ִ‬
‫ִבּרוֹת לא ְבּ ַרעַם וְלא ְבַּזעַם‪ ,‬לא ָבּ ֵאשׁ וְלא ָבּ ָענָן‬
‫ֲשׁרֶת ַהדּ ְ‬
‫ֶאת ע ֶ‬
‫ְהוֹסיף ִמלִּים טוֹבוֹת‪,‬‬
‫ִטּוּפים ו ִ‬
‫ְהוֹסיף ל ִ‬
‫אַה ָבה‪ .‬ו ִ‬
‫וּב ֲ‬
‫ֶאלָּא ְבּרַכּוּת ְ‬
‫ְשׁמוֹר‬
‫ִמּר זָכוֹר ו ָ‬
‫שׁה"‪ .‬וְז ֵ‬
‫ְהוֹסיף " ְבּ ַב ָקּ ָ‬
‫ְהוֹסיף "אָנָּא" ו ִ‬
‫ו ִ‬
‫ִבּר‪,‬‬
‫ִבּר ְלדּ ֵ‬
‫שׁ ֶקט ֵבּין דּ ֵ‬
‫וּבכָה ְבּ ֶ‬
‫ְה ְת ַחנֵּן ָ‬
‫ְבּנִגּוּן ֶא ָחד ו ִ‬
‫ַשּׁוְא‪,‬‬
‫שּׂא‪ ,‬לא ל ָ‬
‫ַשּׁוְא‪ ,‬לא ִתּ ָ‬
‫לוֹהי ָך ל ָ‬
‫שׁם ֱא ֶ‬
‫שּׂא ֵ‬
‫לא ִתּ ָ‬
‫ָחשׁ ְבּאְָזִני‪,‬‬
‫אוֹתי ָחזָק וְל ַ‬
‫ְחבֵּק ִ‬
‫שׁ ֶקר‪ .‬ו ִ‬
‫אָנָּא‪ ,‬אַל ַתּ ֲענֶה ְבּ ֵר ֲע ָך עֵד ָ‬
‫ְשׂם ֶאת כַּפּוֹת יָדָיו‬
‫לא ִתּגְנוֹב‪ ,‬לא ִתּנְאַף‪ ,‬לא ִתּ ְרצַח‪ .‬ו ָ‬
‫ַה ְפּתוּחוּת‬
‫ָמי ָך‬
‫ַארִיכוּן י ֶ‬
‫ְמעַן י ֲ‬
‫ַבּד‪ֱ ,‬א ַהב‪ ,‬ל ַ‬
‫ְב ְרכַּת יוֹם כִּפּוּר‪ .‬כּ ֵ‬
‫ראשׁי בּ ִ‬
‫ִ‬
‫עַל‬
‫שׂעַר ראשׁוֹ‪.‬‬
‫ָבן כְּמוֹ ְ‬
‫אָבי ל ָ‬
‫ָמה‪ .‬וְקוֹל ִ‬
‫עַל ְפּנֵי ָה ֲאד ָ‬
‫אַחרוֹנָה‬
‫אַחר‪-‬כָּך ִה ְפנָה ֶאת ָפּנָיו ֵאלַי ַבּ ַפּעַם ָה ֲ‬
‫ַ‬
‫ְהוֹסיף‬
‫ְאָמר‪ֲ :‬אנִי רוֹצֶה ל ִ‬
‫ְרוֹעוֹתי ו ַ‬
‫ַ‬
‫שׁבּוֹ ֵמת ִבּז‬
‫כְּמוֹ ַבּיוֹם ֶ‬
‫ִבּרוֹת‪:‬‬
‫ֲשׂרֶת ַהדּ ְ‬
‫שַׁניִם ַלע ֶ‬
‫ְ‬
‫שׁ ַתּנֶּה"‬
‫ָשׂר‪" ,‬לא ִתּ ְ‬
‫אַחד‪-‬ע ָ‬
‫ִבּר ָה ַ‬
‫ַהדּ ֵ‬
‫שׁ ַתּנֶּה"‬
‫שׁ ַתּנֵּה‪ִ ,‬תּ ְ‬
‫ָשׂר‪ִ " ,‬ה ְ‬
‫שּׁנֵים‪-‬ע ָ‬
‫ִבּר ַה ְ‬
‫ְהדּ ֵ‬
‫וַ‬
‫ְה ַל ְך‬
‫וּפנָה ִמ ֶמּנִי ו ָ‬
‫אָמר אָבִי ָ‬
‫ָכּ ְך ַ‬
‫ְח ָקּיו ַהמּוָּזרִים‪.‬‬
‫וְֶנ ְעלַם ְבּ ֶמר ַ‬
‫‪ 22‬‬
‫‪ ‬‬
‫דנה דנה קמה‬
‫את צבא הקבע שלי לא סיימתי במועד‪ .‬הסמכות שלי עמדה למבחן וממניעים של אגו בחרתי לפרוש עוד בטרם ענדו לי‬
‫את דרגות ה"סגן"‪.‬‬
‫שנתיים אח"כ התחלתי ללמוד הנדסת תוכנה‪ .‬שנה שלמה נאבקתי בשיעורים‪ ,‬תרגילים ונוסחאות שסירבו להיאחז‬
‫בזיכרון‪ .‬וחדלתי להגיע לשיעורים‪.‬‬
‫בין עבודתי כקב"ט מוסדות חינוך בעיריית מעלות לבי"ס 'מנור כברי'‪ ,‬בו אני עובדת כיום‪ ,‬הצלחתי להתברג במלון‬
‫"הסיינדה" ובמשרד ביטוח‪ ,‬להתחיל תואר ראשון‪ ,‬לסיים קורס טכנאי ‪ , PC‬לוותר על התואר הראשון ולסיים קורס‬
‫מפיקי אירועים‪ ,‬להירשם ללימודי משפטים ולמדריכות אירובי‪ ,‬לברר על לימודי קונדיטוריה והוראת חינוך גופני‬
‫ולפנטז שאני עדיין יכולה להיות כל מי שאני רק רוצה‪...‬‬
‫בשלב מסוים הסביבה )להלן‪ :‬המשפחה‪ ,‬החברות( התחילו להרים גבה בכל פעם שזרקתי לחלל החדר מקצוע חדש‬
‫שאני רוצה לרכוש או קורס שנפתח בקרוב‪ .‬ולא הצלחתי לשכנע אף אחד שזה זה‪.‬‬
‫והאמת היא שזה באמת לא היה זה‪ .‬וזה בסדר גמור!‬
‫בראייה לאחור‪ ,‬כל הבחירות שעשיתי בחיי‪ ,‬לא היו בכדי! ניסיתי לבחון את היכולות שלי –‬
‫בצבא ובעיריית מעלות בחנתי את האסרטיביות שלי‪ ,‬את יכולת הניהול‪ ,‬הפיקוד ומערכת קבלת ההחלטות שלי‪.‬‬
‫במלון ובמשרד הביטוח בחנתי את יכולת השירות שלי‪ ,‬השיווק והמכירה‪ ,‬את הזריזות שלי והאמביציה‪.‬‬
‫בלימודי מחשבים בדקתי את היכולות הריאליות שלי‪ ,‬הלוגיקה‪ ,‬התפיסה‪ ,‬והעבודה מול קופסא‪.‬‬
‫בהפקת האירועים ניסיתי להתחבר לעולם הגדול‪ ,‬לסטייל אנושי אחר‪ ,‬חיפשתי בי יכולת אלתור‪ ,‬יצירתיות ועבודה‬
‫בלחץ מטורף‪.‬‬
‫מהצד‪ ,‬וגם לעצמי‪ ,‬נראיתי לא יציבה‪ ,‬מתקשה לקבל החלטה‪ ,‬למצוא את עצמי‪ ,‬אני חוששת‪ ,‬שהכי קשה היה לי לקבל‬
‫את זה שאין לי את היכולת להגדיר את עצמי‪.‬‬
‫דנה שרון השחקנית‪ ,‬דנה שרון השוטרת‪ ,‬עו"ד דנה שרון‪ ,‬דנה שרון ‪.....B.Sc‬‬
‫רציתי שם שייתאר אותי‪ .‬שם שיוצג ומאחריו אני אעמוד‪ .‬שכשאציג את עצמי‪ ,‬לא אצטרך להסתפק ב – "דנה שרון‪,‬‬
‫מזכירת בי"ס"‪ .‬זה נראה לי מתפשר‪ .‬מצאתי עצמי מצטדקת על שזה כל מה שאני עושה בחיי‪ .‬דמיינתי עצמי מאחרי‬
‫שולחן מנהלים במשרד גדול‪ ,‬בישיבות מנהלים או ניצבת בראש ארגון מקבלת החלטות ומטביעה את חותמי‪ .‬ממציאה‬
‫פטנט או מגדירה איזו נוסחה להצלחה! ואיך אפשר להגיע לפסגה הזו מבלי להתמיד‪ ,‬לשמור על יציבות‪ ,‬להשקיע‬
‫ולהתמודד גם עם התחומים שאני פחות אוהבת? מה?? להתפשר??‬
‫מצאתי עצמי פוחדת להסתכל באתרי לימודים‪ .‬חוששת למצוא איזה קורס שימצא חן בעיניי‪ ,‬להתחיל ולא לסיים‪ .‬או‬
‫להתחיל ולא לעשות עם זה כלום‪.‬‬
‫ואז זה בא‪ .‬מעין הארה פנימית‪ .‬כמו ברק שפגע בי‪.‬‬
‫מצאתי אם אהבת חיי )אחרי רוני והילדים כמובן(‪ .‬וממקום של אתיות לא אנצל את הטור לפרסום‪ .‬מה גם שלא לזו‬
‫כוונתי בטור‪.‬‬
‫אלא לכך שלמי מאתנו‪ ,‬שלא נתברך בגילוי העצמי המוקדם )כמו בעלי שיחיה(‪ ,‬ושגורר תחושות של חוסר הצלחה‬
‫ושל הליכה בנתיב הלא נכון‪ ,‬אני רוצה להגיד ‪ -‬שההליכה בנתיב הזה‪ ,‬היא הכי הכי נכונה בעולם‪.‬‬
‫כי בנתיב הזה פגשנו מגוון רחב של תחומים ובחנו יכולות וגבולות וניסינו והתנסינו‪ ,‬הכרנו את החוזקות והחולשות‪,‬‬
‫עם מה אנחנו מוכנים להתמודד מהם העקרונות שלנו ועל מה לא נתעקש‪ ,‬והרגע שאתה מבין מה אתה באמת רוצה‬
‫לעשות בחייך‪ ,‬מה מסב לך אושר – הוא רגע של בשלות‪ ,‬הרגע בו הכל מתחבר‪.‬‬
‫לא הייתי מגיעה לעולם לתובנה הזו‪ ,‬ליום הנפלא הזה בו גיליתי מי אני רוצה להיות כשאהיה גדולה‪ ,‬בלי לעבור בכל‬
‫הצמתים ולחזור חזרה‪ ,‬וטיפה לאחור‪ ,‬במבוך הזה‪.‬‬
‫אז גם ילדיי‪ ,‬שהתחילו חוגים רבים שונים ומגוונים )ואף אחד מהם כנראה לא יהיה צ'לן מחונן או הקפטן של "מכבי‬
‫ת"א"(‪ ----- - ,‬כשהם מבקשים לפרוש‪ ,‬שומעים ממני את המנטרה "העיקר שנהניתם"‪.‬‬
‫אבל בשקט בשקט‪ ,‬אני מסמנת ‪ V‬על עוד צומת אותה צלחו בהצלחה!‬
‫שבת שלום ☺‬
‫דנה‬
‫נ"ב – תודה לחברתי שרון שהביאה לי במתנה את הרעיון לכתיבת הטור הזה‪.‬‬
‫‪ 23‬‬
‫‪ ‬‬
‫מקום שני לרעי סגלי בתערוכת צילומי טבע במוזיאון ארץ ישראל‪ ,‬תל אביב‬
‫תערוכת צילום הטבע המקומית‬
‫זאת השנה השנייה בה מקיים המוזיאון תחרות בין כל צלמי הטבע בישראל‪ .‬אלפי צילומים הגיעו‬
‫לתחרות בשנה שעברה‪ ,‬וגם הפעם הזוכים יוצגו בתערוכה חדשה‪ ,‬לצד התערוכה הבינלאומית‪) .‬מן‬
‫האינטרנט‪ ,‬מוזיאון ארץ ישראל(‬
‫חרדון סיני‬
‫צילום‪:‬‬
‫רעי סגלי‬
‫לידיעתכם‪:‬‬
‫"חברים לרפואה"‬
‫פרויקט ניתוב תרופות‬
‫המיזם הראשי והבולט של הארגון הוא פרויקט ניתוב התרופות‪ .‬ההערכה היא כי בישראל נזרקות לפח‬
‫תרופות שאינן בשימוש‪ ,‬בשווי כולל של למעלה מ‪ 150-‬מיליון ‪ ₪‬בשנה‪ .‬מטרת המיזם היא לקלוט תרופות‬
‫כאלה ולהעבירם לחולים קשים‪ ,‬לחולים כרוניים‪ ,‬לנכים ולנזקקים המתקשים לרוכשן‪ .‬באמצעות הפרויקט‬
‫מועברות התרופות לדורשיהן ללא תשלום‪ ,‬בכללן תרופות "רגילות" הכלולות בסל‪ ,‬כאלו שאינן כלולות‬
‫בסל‪ ,‬וכן תרופות יקרות ונדירות‪.‬‬
‫לארגון למעלה כ‪ 200-‬נקודות איסוף הפזורות ברחבי הארץ‪ .‬התרופות מועברות על ידי התורמים אל נקודות‬
‫האיסוף ומועברות משם אל מוקד ניתוב התרופות‪ ,‬שם הן ממוינות ונבדקות על ידי רוקחים מוסמכים‪,‬‬
‫מוכנסות למאגר הממוחשב של הארגון ומאוכסנות בתנאי בית מרקחת‪.‬‬
‫פניות לקבלת תרופות‪ ,‬מגיעות אל מוקד ניתוב התרופות‪ ,‬שם צוות המוקד מאמת את הנתונים‪ ,‬מוודא קבלת‬
‫מרשם רופא תקף וכן הפנייה מעובדת סוציאלית‪ .‬התרופות מאותרות במלאי ומועברות לחולים באמצעות‬
‫שליחים או דואר רשום‪ .‬ניהול הפרויקט‪ ,‬הפיקוח‪ ,‬המיון‪ ,‬האכסון והמשלוח ממומנים על ידי הארגון ללא כל‬
‫הוצאה מצד החולים‪) .‬מהאינטרנט(‬
‫את המידע הביאה זיוה שגיא שמוסרת‪" :‬את התרופות ניתן למסור‬
‫למרפאה‪ ,‬ואני אדאג להעבירן ליעדן‪".‬‬
‫‪ 24‬‬
‫‪ ‬‬
‫חדשים בספריית מצובה ‪ ‬‬
‫ספרי קריאה‬
‫אופיר‪ ,‬משה‬
‫אורן‪ ,‬רם‬
‫אחימאיר‪ ,‬אורה‬
‫אלבשן‪ ,‬יובל‬
‫אסנין‪-‬בראל‪ ,‬טלי‬
‫אחת שאלתי – גבר ישראלי מחפש את החסר בנפשו‪...‬‬
‫א מ א – ילד נעלם‪ ...‬האם אינה מוותרת בחיפושיה אחריו‬
‫כלה – מסע גילוי אמיץ אחרי סוד משפחתי‬
‫תמיד פלורה – מציאת צרור מכתבים מן האב‪ ,‬יליד עירק‬
‫גשרים של זכוכית – סופרת מתעדת את תולדות משפחתה‬
‫שנספתה בשואה‬
‫ימים של בהירות מדהימה – חיפושים באירופה לאחר‬
‫אפלפלד‪ ,‬אהרון‬
‫המלחמה‬
‫מים אדירים – רומן "קיומי" על אהבה וגעגוע אל אח שנרצח‪...‬‬
‫אפלפלד‪ ,‬אהרון‬
‫שדרת השקמים – הוצאה לפועל של צוואת איש עשיר שהתאבד‬
‫גרישם‪ ,‬ג'ון‬
‫פרנסוס על גלגלים – הרפתקה עם הומור מ‪1917-‬‬
‫מורלי‪ ,‬כריסטופר‬
‫ילדות מתורגמת – קונפליקט התבגרות של בת הונג‪-‬קונג שהגרה‬
‫קווק‪ ,‬ג'ין‬
‫לארה"ב‬
‫רייכר‪-‬עתיר‪ ,‬יפתח המורה לאנגלית – ספר ריגול פסיכולוגי של אשת מוסד‬
‫במדבר מים – שישים שנות חיים ומעש של אחד ממייסדי‬
‫רילף‪ ,‬שלמה‬
‫נהריה‬
‫נערה פוליטית – חוויות נערת "השומר הצעיר" מבואנוס‪-‬אייריס‬
‫שכנר‪ ,‬דבורה‬
‫אהבות מוברחות – קובץ סיפורים על אהבות ובגידות‬
‫שלינק‪ ,‬ברנהארד‬
‫ספרי עיון‬
‫מלמן‪,‬יוסי;רביב‪,‬דן מלחמות הצללים – המוסד וקהילת המודיעין‬
‫נהרי‪ ,‬אורן‪ ,‬עורך בעברית נאומים ששינו את העולם מאת רוזלינד הורסון וסלי סימונס‬
‫קריאה מהנה!!!‬
‫*‬
‫שבוע הספר העברי בספריית מטה אשר‬
‫יום א' ‪ 8.6‬ליהיא לפיד"להיות אישה היום" בשעה ‪ 20.00‬במועדון ראש הנקרה‬
‫אביה זמרן על "חיות ואותיות"‪ ‬בשעה ‪ 17.00‬במועדון אשרת‬
‫יום ב'‪ 9.6‬אורלי וייסבורד על דירה להשכיר מאת ל‪.‬גולדברג; ‪ -‬בשעה ‪17.00‬‬
‫במועדון יחיעם‬
‫יום ג' ‪ 10.6‬מאיר שלו על ספרו שתים דובים בשעה ‪ 20.00‬במועדון רגבה‬
‫אביה זמרן על "חיות ואותיות" בשעה ‪ 17.00‬במועדון אדמית‬
‫יום ד' ‪ 11.6‬מיריק שניר על סיפור הבריאה לילדים "בראשית ברא" בשעה‬
‫‪ 20.00‬במועדון לימן‬
‫ביום ה' ‪ 12,6‬הקרנת סרט סובינרים‪/‬שחר כהן וחליל אפרת – כרטיס ‪₪ 15‬‬
‫בשעה ‪ 20.30‬באולם שבי‪-‬ציון‬
‫בשבת ‪ 14.6‬ליאור ייני – זמר ושחקן "התרנגולים" "החציצים" "הלוך הלכה החבריא" ועוד;‬
‫כרטיס – ‪ .₪ 40‬בשעה ‪ 11.00‬באולם בי"ס סולם‪-‬צור‬
‫כולם מוזמנים!!!‬
‫‪ 25‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪2.5.14‬‬
‫ביום שלישי האחרון‪ ,‬מיד בצאת יום השואה נוקבו מעל ‪ 20‬מכוניות של תושבי המועצה המקומית‬
‫פרדיס‪ .‬מזכ"ל התנועה הקיבוצית‪ ,‬בשם מטה התנועה‪ ,‬חברותיה וחבריה שלח מכתב תמיכה לראש המועצה‬
‫המקומית ובו נאמר " ברצוני לחזק אותך ברגעים קשים אלו‪ ,‬כאשר אתה נאלץ להתמודד עם תופעות נלוזות‬
‫של גזענות ולאומנות הבאות לידי ביטוי באירוע החמור שאירע הלילה בפוריידיס‪ .‬מזה תקופה אנו חווים‬
‫אירועים קשים כדוגמת האירוע האחרון‪ .‬אני מגנה בכל תוקף את התופעה המכוערת ומקווה שהאחראים לה‬
‫יעמדו לדין וישאו בתוצאות למעשיהם הגזעניים‪ .‬התנועה הקיבוצית הפרושה לאורכה ולרוחבה של הארץ‬
‫מקיימת מזה שנים יחסי שכנות טובה עם שכניה בני כל הדתות‪ ,‬אנו נמשיך לעשות כן‪ ,‬ולא נרתע על אף הגל‬
‫העכור שעובר על מדינתנו בימים אלו‪".‬‬
‫השבוע השתתפו מזכ"ל התנועה הקיבוצית‪ ,‬איתן ברושי‪ ,‬דגן לוין ראש אגף הכלכלה ועוזי שמש רכז‬
‫האזור באסיפה השנתית של ארגון הקניות "משקי עמק יזרעאל"‪ .‬בהובלתו של אהרון בן חורין מעין‬
‫השופט הארגון והקיבוצים החברים בו סיימו את השנה בסיכום חיובי עם הישגים מרשימים בתחומים רבים‪.‬‬
‫לאחר שבירך את בן חורין אמר איתן ברושי לאנשי הארגון "אני מאמין שאת הכוחות והמשאבים‬
‫התעשייתיים והכלכליים העצומים המתבטאים קודם כל בארגונים האזוריים צריך למנף עכשיו ‪ ,‬בתקופה זו‪,‬‬
‫כדי להפוך את התנועה התעשייה הקיבוצית לשותפות אמתיות בבניית ועיצוב הכלכלה והחברה בישראל‪,‬‬
‫אנחנו מביאים שותפות וכוח בלתי רגילים למערכת אבל נשמעים מעט מידי בציבור"‪.‬‬
‫כעשרה ימים לאחר יום הזיכרון הממלכתי לנופלים במערכות ישראל ופעולות האיבה תקיים‪ ,‬ביום‬
‫רביעי‪ ,‬ה‪ 14.5‬התנועה הקיבוצית טקס התייחדות עם בני ובנות הקיבוצים שנפלו במערכות ישראל‬
‫ובפעולות האיבה‪ .‬אנו מזמינים את המשפחות השכולות‪ ,‬ההורים‪ ,‬האחים והאחיות‪ ,‬האלמנות והיתומים‬
‫להצטרף אלינו לאירוע מרגש זה ולכבד אותנו בנוכחותם‪ ,‬הטקס פתוח לקהל הרחב ויבטא את חשיבות הזכרון‬
‫וההנצחה בתנועה הקיבוצית כולה‪.‬‬
‫בהובלתו של עופר רימון המרכז את ההתנדבות במפעל יצאו השבוע עובדי "נטפים" בקיבוץ חצרים‬
‫להתנדבות שהוקדשה להנצחת נופלי טייסת ‪ 105‬של חיל האוויר‪ .‬העובדים פשטו על חורשת הזכרון של‬
‫הטייסת ובתוך כמה שעות בלבד הקימו בה מערכת השקייה תקינה ואיכותית שמאפשרת לטייסת לשמר את‬
‫מפעל ההנצחה ולספק למשפחות הנופלים מקום נעים ומרגיע להתייחד בו עם יקיריהן ‪" .‬כחלק מפעילויות‬
‫ההתנדבות הרבות של המפעל והקיבוץ וכחלק מתפיסה שאומרת שיש לנו‪ ,‬לקיבוצים ולתנועה הקיבוצית‪,‬‬
‫אחריות רחבה על המדינה והחברה חשבנו שנכון להקים מערך התנדבות ואחריות חברתית‪ .‬הפעילות למען‬
‫הנצחת הטייסים הייתה טבעית וראויה ברגע שהבנו שקיים שם צורך שאנחנו יכולים לעזור בפתרונו"‪.‬‬
‫עם נעילת אירועי יום הזכרון לשואה ולגבורה השתתפו חברות וחברי מזכירות התנועה הקיבוצית‬
‫בעצרת שהתקיימה בקיבוץ לוחמי הגטאות‪ .‬איתן ברושי‪ ,‬מזכ"ל התנועה הקיבוצית נשא נאום בעצרת אותו‬
‫הבא‪http://www.kibbutz.org.il/cgi-:‬‬
‫בלינק‬
‫לקרוא‬
‫ומוזמנים‬
‫מוזמנות‬
‫אתם‬
‫‪webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=3&act=show&dbid=pages&dataid=131932‬‬
‫‪23/5/14‬‬
‫השבוע התקיים הסיור השנתי של פורום ומנהלי הקהילות ‪ ,‬מזכירי ומזכירות הקיבוצים במועצות‬
‫האזוריות עמק הירדן ועמק המעיינות‪ .‬במהלך הסיור ביקרו חברי הפורום בקיבוצים שונים באזור בקעת‬
‫הירדן וצפון ים המלח ופגשו בעלי תפקידים שסיפרו על תהליכי קליטה וצמיחה דמוגרפית במציאות של אי‬
‫וודאות כלפי העתיד‪ .‬את הפורום מובילות איריס שובל )כפר חרוב(‪ ,‬מנהלת מח' שירותים חברתיים במוא"ז‬
‫עמק הירדן ומקבילתה במוא"ז עמק המעיינות‪ ,‬עירית דרור )כפר רופין( יחד עם ערן גליק )מרום גולן( רכז‬
‫‪ 26‬‬
‫‪ ‬‬
‫האיזור מטעם התנועה הקיבוצית שסיפר "הסיור העניק למשתתפים נקודות מבט נוספות על העשייה שלנו‬
‫כבעלי תפקידים בקיבוצים מהמם אנו באים‪ ,‬המפגש עם חברות וחברים המצויים בדילמות דומות בהקשרים‬
‫הדמוגרפיים‪ ,‬הקהילתיים והכלכליים יוצר עבור כולם התייחסות רצינית לפורום‪ ,‬אני שמח שהחוויה איתה‬
‫יוצאים מנהלי הקהילות והמזכירים מסיור כזה היא תחושה של שותפות וביטחון"‬
‫כחלק מהתכנית האסטרטגית לפיה עובדת התנועה הקיבוצית בשנה האחרונה החל השבוע את פעילותו‬
‫צוות נוסף של חשיבה רחבה‪ .‬הצוות‪ ,‬בראשותו של מוקי צור‪ ,‬נועד להתייחס‪ ,‬לחשוב ולהעמיק את‬
‫סוגיית "זהות הקיבוץ" ‪" .‬המטרה בהקמת צוותי החשיבה היא יצירת במות שיח וחשיבה רחבות ככל הניתן‬
‫על מנת להביא כמה שיותר חברות חברים‪ ,‬בתפקידים שונים ועם פרספקטיבות מגוונות לידי חשיבה והעמקה‬
‫בסוגיות שקשורות לחיינו הקיבוציים" מספרת ד"ר רינת גלילי‪ ,‬ר' אגף קהילה חברה ותרבות בתנועה‬
‫הקיבוצית שמובילה את הפורום יחד עם מוקי צור " אני רואה חשיבות גדולה בשיח שנוביל בחודשים‬
‫הקרובים על מרכיבים שונים בתוך זהות הקיבוץ" ‪ .‬הפורום החל את פעילותו ביום ארוך של שיח ולמידה‬
‫ברמת אפעל‪ .‬כינוס הצוות בא בהמשך למפגשיהם הראשונים של צוות החשיבה האסטרטגי שנפגש שבוע‬
‫שעבר והחל ללמוד את אתגריה הרחבים של התנועה הקיבוצית‪ ,‬ומפגש הראשון של צוות ההיגוי של מחלקת‬
‫המשימות שהוציא גינוי חריף לפעולות הטרור "תג מחיר"‪ .‬צוות נוסף שיקום בקרוב הוא צוות שיעסוק‬
‫בחיבור בין התנועה הקיבוצית לבין הקהילות היהודיות ברחבי העולם‪ .‬בכנס ההנהגות שייערך במהלך חודש‬
‫נובמבר הקרוב יביאו הצוותים את פירות העשייה והחשיבה להצגה ויצירת תוכניות עבודה מותאמות‪.‬‬
‫תזמורת נתניה הקמרית הקיבוצית חזרה לא מזמן מסיבוב הופעות שהשאיר רושם רב ברחבי דרום אמריקה‪.‬‬
‫הביקורות המפרגנות בכלי התקשורת הלטיניים והקהל האוהד הביאו את אנשי התזמורת לסיכום מוצלח ומלא‬
‫גאווה של סיבוב ההופעות‪ ,‬התזמורת מגיעה לא פעם לרמות נגינה ועשייה אומנותית שמקבלות שבחים‬
‫ופרסים רבים‪ .‬מוזמנים להיכנס לאתר התזמורת ולהזמין כרטיסים להופעה הבאה בלינק הבא‪:‬‬
‫‪/http://www.nko.co.il‬‬
‫גם השנה יקיים ארגון "שומר תמיד" את אירוע "צופי משפחות" במהלך בתאריכים ‪ 4-5‬ביולי‪ .‬מתחם‬
‫משפחות ייפתח ביער בו מקיימת תנועת הנוער "השומר הצעיר" את סמינר הכשרת המדריכים שלה‪ ,‬ויתמלא‬
‫בשלל אטרקציות ופעילויות לכל הגילים‪ .‬מוזמנים לשמוע פרטים ולהירשם אצל אסי גרברז במספר ‪:‬‬
‫‪0525809908‬‬
‫שיהיה לכולנו שבוע נפלא!‬
‫עופר נוימן‬
‫דובר התנועה הקיבוצית‬
‫כתובת‪ :‬לאונרדו דה וינצ'י ‪ ,13‬תל אביב‬
‫‪ 27‬‬
‫‪ ‬‬