‫העדה הדרוזית בלבנון‬
‫תחת הנהגת כמאל ג'ונבלאט‬
‫הקדמה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הדרוזים בלבנון מהווים כ ‪ 7%‬מכלל התושבים‬
‫הם מרוכזים בשני חבלים‪ ,‬השוף ואזור חצביא ראשיא‬
‫בחרמון‬
‫הדרוזים הם אחת העדות הוותיקות בלבנון‪ ,‬הם גרים‬
‫שם מאז ראשית הופעת הדת במאה ה‪,11-‬להזכיר‬
‫שהדת הדרוזית הופיעה במצרים ומשף התפשטה‬
‫לעבר סוריה הגדולה‬
‫בלבנון נמצא המרכז הרוחני החשוב ביותר לבני העדה‬
‫והוא הח'לוות)בתי התפילה ( של אלביאדה בחצביא‬
‫במקום זה מקבלים חכמי הדת של העדה את‬
‫הכשרתם הדתית הגבוהה‬
‫• כאמור הדרוזים היו גורם מרכזי בהיסטוריה של‬
‫לבנון במאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬מקרבם צמחו שושלות‬
‫האמירים המקומיים שמשלו בהר לבנון ובאזורים‬
‫הסמוכים‬
‫• מבין השושלות האלה נציין את השושלת המענית‬
‫והשושלת השיהאבית‬
‫• כפי שציינו במבוא‪ ,‬האמיר פח'ר אלדין אלמעני‬
‫)‪(1635 -1572‬נחשב לסמל בהיסטוריה של לבנון‬
‫ונחשב לדמות שהובילה לגיבושה כביכול של‬
‫מדינת לבנון כבר במאה ה‪17-‬‬
‫חלק מהארמון של האמיר פח'ר אלדין‬
‫בעיירה דיר אלקמר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫במהלך מלחמת האחים הראשונה בשנת ‪1861‬‬
‫ולאחריה‪ ,‬ובמיוחד בתקופת המותצרפיה)‪1861-‬‬
‫‪ (1918‬נפגע מעמדם של הדרוזים והתחזק מעמדם‬
‫של בני העדה המארונית‬
‫כאמור הנסיגה המעמד הדרוזים החלה כבר בראשית‬
‫המאה ה‪ 19-‬ובמיוחד בתקופת הכיבוש המצרי ללבנון‬
‫ולסוריה ‪1831-1840‬‬
‫בתקופת הדיון שלנו התחרו שתי משפחות דרוזיות‬
‫על השליטה בעדה הדרוזית‬
‫א משפחת ג'ונבלאט‬
‫ב משפחת ארסלאן‬
‫משפחת ג'ונבלאט‬
‫• משפחה וותיקה בלבנון‪ ,‬רבים מבניה מלאו תפקידי‬
‫ממשל ומינהל עוד בימי התורכים‬
‫• מעמדה של המשפחה נפגע במידה מסוימת‬
‫לקראת שלהי השלטון העות'מאני‪ ,‬כאשר טיפחו‬
‫התורכים את יריביהם ומתחריהם בני משפחת‬
‫ארסלאן‬
‫• מעוזה של המשפחה בכפר מוח'תארה בהרי‬
‫השוף‪ ,‬שם בנו אבות המשפחה את מרכזם‬
‫השלטוני שמשמש אותם עד היום‬
‫• עם תחילת המנדט הצרפתי באזור גילו הדרוזים לרוב‬
‫התנגדות לצרפתים‪ .‬אם כי מידת התנגדות זו הייתה שונה‬
‫בין הריכוזים הגדולים של בני העדה בסוריה ובלבנון‬
‫• על אף זאת ובמקרה של הדרוזים בלבנון מגמת הצרפתים‬
‫הייתה לשלבם ולקרבם אליהם‪ ,‬ולכן הם מינו את פואד‬
‫ג'ונבלאט אביו של כמאל למושל של השוף‬
‫• קבלת פואד למינוי והתקרבותו לממשל הצרפתי גרמה‬
‫לקרע בינו לבין הדרוזים המתנגדים לצרפתים ובמיוחד‬
‫משפחות אטרש בסוריה ומשפחות ארסלאן ווהאב בלבנון‬
‫‪ ,‬דבר שגרם לרצח פואד גונבלאט מנהיג המשפחה ב‪6-‬‬
‫באוגוסט ‪1931‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאחר רצח האב הפכה אימו של כמאל‪ ,‬נזירה‬
‫ג'ונבלאט למשתתפת פעילה ומרכזית בפוליטיקה‬
‫הלבנונית במשך כרבע מאה‪.‬‬
‫במעשה הרצח הואשם אחד מראשי משפחת האב‬
‫המתחרה שכיב והאב‬
‫הנהגת המשפחה על ידי אשתו של פואד הייתה שלב‬
‫מעניין בתולדות העדה בלבנון‬
‫המדובר באשה מאד חזקה‪ ,‬מלומדת‪ ,‬אשר זכתה‬
‫לכינוי 'נסיכת הארמון'‪ .‬בשלב הראשון הסתייגו חכמי‬
‫הדת משלטונה‪ ,‬אולם מאוחר יותר קבלו את מרותה‬
‫ותמכו בה‪ .‬המטרה העיקרית של האם הייתה לשמר‬
‫את השלטון בידי המשפחה עד אשר יגדל בנה כמאל‬
‫• נזירה אמו של כמאל המשיכה באותו קו פרו צרפתי‬
‫ללא היסוס‪ ,‬היא סברה ששמירה על מנהיגות‬
‫המשפחה מחייבת אותה לשתף פעולה על השלטון‬
‫הצרפתי‬
‫• נזירה הייתה מנהיגה חזקה במיוחד‪ ,‬קבלה אורחים‬
‫רמי דרג‪ ,‬נציגי צבא ונציגים דיפלומאטיים ודנה עמם‬
‫בנושאים מדיניים הקשורים לעדתה דבר שלא היה‬
‫מקובל בחברה הערבית השמרנית באותה עת‬
‫• הלבנונים נהגו לומר על ביקורים אלה 'מי שביקר‬
‫בלבנון ולא ביקר בארמון מוח'תארה כאילו ביקר‬
‫ברומא ולא ביקר בוותיקאן' ‪.‬‬
‫כמאל בתחילת דרכו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כמאל יליד שנת ‪ , 1917‬למד תחילה בבית הספר‬
‫המיסיונירי 'עין טורה' שהיה אחד מבתי הספר‬
‫הראשונים והטובים במדינה‬
‫לאחר שסיים את לימודיו בלבנון המשיך בסורבון‬
‫בפריס ‪,‬כאן הוא למד בפסיכולוגיה‪ ,‬חינוך וסוציולוגיה‪.‬‬
‫בפריס הוא התגורר עם הנזירים הליעאזאריים במעון‪,‬‬
‫הקשר שלו עם הנזירים וחיי הצנע הפכו אותו לדמות‬
‫מעניינת והשפיעו על מהלך חייו‬
‫ג'ונבלאט הרבה להתבודד‪ ,‬לקרוא‪ ,‬והתרחק מאד‬
‫מהפוליטיקה‬
‫כמאל ג'ונבלאט ‪1917-1977‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר ללבנון‬
‫והמשיך בלימודיו באוניברסיטה הצרפתית 'סנט‬
‫ג'וזף' ובשנת ‪1945‬סיים את לימודיו במשפטים‬
‫ג'ונבלאט לא רצה בלימודי המשפט‪ ,‬אולם אמו‬
‫שרצתה להכשירו למנהיגות ולחיים הפוליטיים‬
‫לחצה עליו והוא נענה‬
‫כאמור למרות שכמאל לא נמשך לפוליטיקה‪ ,‬הרי‬
‫לא היו בפניו הרבה אופציות‬
‫כבר בשנת ‪ 1943‬נבחר לפרלמנט כנציג של חבל‬
‫השוף )בן ‪(26‬‬
‫הוא המשיך בקו של האם ותמך בגוש של אמיל‬
‫אדה גוש שהיה פרו צרפתי באופן מובהק ביותר‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫אולם מעניין כי בהדרגה החל להסתמן שינוי בקו‬
‫שלו‪ ,‬מקו קפיטאליסטי‪,‬אריסטוקראטי‪ ,‬פרו צרפתי‪,‬‬
‫שמרן ומרוחק מהלאומיות הערבית לקו שונה‬
‫לחלוטין‬
‫אט אט הפך ג'נבלאט לסוציאליסט ולמנהיג הבלתי‬
‫מעורער של מחנה השמאל בלבנון‬
‫מה שגרם לשינוי אצלו היה בעיקר המדיניות‬
‫הצרפתית בלבנון ‪ ,‬הדיכוי הצרפתי ללבנונים בשנת‬
‫‪ 1943‬ולגוש של בשארה ח'ורי‬
‫באותה עת ולמרות התנגדותה הנחרצת של אמו‬
‫הוא תמך במחנה של בשארה ח'ורי וריאד אלסולח‬
‫'הגוש התחוקתי' שדרש את סיום המנדט הצרפתי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 1946‬מונה לראשונה לשר הכלכלה‪ ,‬החקלאות‬
‫והרווחה‬
‫בשנת ‪ 1947‬נבחר שוב לפרלמנט אך הגיש את‬
‫התפטרותו כמחאה על זיופים במהלך הבחירות‬
‫ומשטרו המושחת של הנשיא אל‪-‬ח'ורי והפך למממן‬
‫הראשי של התנועה הלאומית הסוציאליסטית שהפכה‬
‫לקבוצת האופוזיציה העיקרית לנשיא‬
‫ב ‪1949‬ייסד את המפלגה הסוציאליסטית‬
‫הפרוגרסיבית‪ .‬למרות הצהרותיו על התנגדות‬
‫המפלגה לעדתיות‪ ,‬התמיכה במפלגה נשענה על‬
‫העדה הדרוזית בכלל ועל משפחת ג'ונבלאט בפרט‬
‫ב אוגוסט ‪ 1952‬ארגן את הוועידה של החזית‬
‫הלאומית סוציאליסטית שנערכה בדיר אל‪-‬קמר בה‬
‫קרא להתפטרות הנשיא‪ ,‬שאכן התפטר כתוצאה‬
‫מהלחצים שהופעלו‬
‫המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גונבלאט הושפע מאד מהרעיונות המרקסיסטים‪,‬‬
‫והעריץ מאד את קארל מארקס‬
‫מהאמנה של המפלגה עולה כי המטרות העיקריות‬
‫שלה היו בתחום החברתי‪ :‬שוויון סוציאליזם ‪,‬‬
‫בטחון חברתי‪ ,‬זכויות האדם וכו'‬
‫הרעיונות הסוציאליים באותה עת היו בשיא‬
‫פריחתן‪ ,‬זאת לאחר מלחמת ‪ 1948‬וההפסד של‬
‫המשטרים הערבים השמרניים‬
‫הוא רצה לראות במפלגתו מעין 'אקדמיה‬
‫אפלטונית' לחינוך עילית פוליטית חדשה בלבנון‪,‬‬
‫חינוך לערכים חדשים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המצע החברתי הרדיקלי שלו נתקל בהתנגדות של‬
‫אמו ושל מנהיגים שמרניים אחרים בלבנון‬
‫חסידיו החלו לגלות התנגדות פעילה למדיניות של‬
‫ח'ורי שהואשם השחיתות לקראת סוף הקדנציה‬
‫שלו‬
‫בשנת ‪ 1951‬תקרית ראשונה‪ ,‬מספר הרוגים‪,‬‬
‫באותה שנה מתה אמו ואז הוא הרגיש את עצמו‬
‫יותר חופשי לממש את רעיונותיו‬
‫באותה שנה נסע להודו לתקופה ממשוכת למה‬
‫שכינה 'מסע רוחני'‬
‫השינויים בזירה המדינית ועמדת ג'ונבלאט‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ 1952‬סיים ח'ורי את הקדנציה שלו‪ ,‬במקומו נבחר‬
‫הנשיא כמיל שמעון‬
‫תחילה תמך ג'ונבלאט ועמו העדה הדרוזית‬
‫בהיסוס מסוים בשמעון‪ ,‬אולם לאחר ‪ 1954‬קרע‬
‫ועימות בין שני האישים‬
‫כפי שציינו בדיון על מאורעות ‪1958‬המתיחות‬
‫הייתה סביב שאלות מדיניות פנימיות אולם בעיקר‬
‫חיצוניות‬
‫הזרם הלאומי של ג'ונבלאט ותומכיו מול הזרם‬
‫השמרן פרו מערבי של שמעון ותומכיו‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מאז שנת ‪ 1958‬הוא הפך לאחד ממנהיגי השמאל‬
‫הבולטים במדינה‬
‫הוא שפר את יחסיו עם השיעים‪ ,‬והמנהיג שלהם‬
‫מוסא אלסדר‬
‫הזדהה עם תנועת 'המדוכאים עלי אדמות'‬
‫הזדהה יותר ויותר עם הפלסטינים‬
‫ההזדהות הזו הובילה בסופו של דבר לברית‬
‫משולשת בין כל הגורמים האלה שהתנגדו לשלטון‬
‫הלבנוני השמרן‪ ,‬המסויג מפתיחת על העולם‬
‫הערבי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשנת ‪ 1966‬מונה לשר העבודה‪ .‬הוא גם ייצג את לבנון‬
‫בקונגרס 'הסולדריות האפרו‪-‬אסייתי' ותמך בגוש המדינות‬
‫הבלתי מזדהות‬
‫מסיבות אידיאולוגיות וכתוצאה מרצונו לקבל תמיכה‬
‫במחנות הפליטים הוא תמך במחנה הפלסטיני בלבנון והיו‬
‫לו קשרים הדוקים עם ערפאת‬
‫הוא השתמש במחנות הפליטים בניסיונו לבנות אופוזיציה‬
‫לאומנית חזקה לשליטת המארונים על ידי שימוש במאבק‬
‫הפלסטיני‪.‬‬
‫דרישתו הייתה להקים סדר לבנוני חדש שיהיה מבוסס על‬
‫חילוניות‪ ,‬סוציאליזם ופירוק המערכת העדתית‪ ,‬כאמור‬
‫הוא קבל תמיכה למהלכים האלה מסונים ‪ ,‬מהשיעים‬
‫ומהפלסטינים‬
‫• באוגוסט ‪ 1975‬הכריז ג'ונבלאט על כוונתו לערוך‬
‫רפורמות במערכת הפוליטית הלבנונית ובכך קרא‬
‫תיגר על לגיטימיות הממשלה ובאוקטובר פרצו‬
‫הקרבות הראשונים ומלחמת האזרחים החלה‬
‫• בשלבי המלחמה הראשונים שימש ג'ונבלאט כמנהיג‬
‫המחנה הרדיקלי‪ ,‬כפי שנראה בשיעורים הבאים ‪,‬‬
‫פרוץ המלחמה הביאה להתערבות סורית בשל חששו‬
‫של חאפז אל‪-‬אסד מתכניות ג'ונבלאט ובני בריתו‬
‫• ב‪ 16-‬במרץ ‪ 1977‬נהרג כמאל ג'ונבלאט‬
‫בהתנקשות‪.‬בנו וליד ג'ונבלאט ירש אותו בתפקיד‬
‫מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית‪.‬‬
‫• וליד יליד ‪ ,1949‬גם הוא בוגר מערכת החינוך‬
‫הצרפתית‪ ,‬בשנת ‪ 1973‬קבל את התואר שלו‬
‫במדעי המדינה באונ' האמריקאנית של ביירות‬
‫• עבד בעיתונאות בעיתון המוביל בלבנון ' אלנהאר'‬
‫• באפריל ‪ 1977‬נבחר לראשות המפלגה‪ ,‬ועומד‬
‫בראשה עד היום‬
‫וליד ג'ונבלאט וסעד אלחרירי‬