‫‪22‬‬
‫‪ 2 6 . 0 6 . 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 6 . 0 6 . 2 015‬‬
‫צילום‪ :‬סם אריקסון‪ ,‬עיבוד מחשב‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫כישוף למתקדמים‬
‫בית הספר לקוסמים של לב גרוסמן היה גורם להארי פוטר להסמיק‪ .‬אורגיות‪ ,‬דיכאונות‪,‬‬
‫הומואים‪ ,‬סמים ‪ -‬קבלו את האיש שהחזיר את הפנטזיה לידיהם של המבוגרים‬
‫אסף מונד‬
‫תבין‪ ,‬כשכתבתי את 'הקוסר‬
‫מים'‪ ,‬עדיין האמנתי באיזשהו‬
‫מקום שיבוא יום שבו אני‬
‫אמצא את הדרך לנרניה‪ ,‬או‬
‫שינשוף יביא לי את מכתב הקבלה שלי להוגוורטס"‪,‬‬
‫מסביר לב גרוסמן‪" .‬והייתי אז בן ‪ ,35‬כן? לא ילד‪.‬‬
‫בגלל זה הכתיבה הייתה חשובה לי; זו הייתה הדרך‬
‫שלי להתמודד עם העובדה שאני לא הולך לשום‬
‫מקום‪ ,‬שזה מה שיש ‪ -‬ואם אני רוצה קסם אני אצטר‬
‫רך למצוא אותו בעולם הזה"‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬אפשר לומר שגרוסמן מצא את‬
‫הקסם‪ .‬עד גי ל ‪ 35‬הוא הספיק לגדול בבית בו�ר‬
‫גני־אינטלקטואלי להחריד ‪ -‬בנם של זוג פרופר‬
‫סורים לאנגלית‪ ,‬המשורר אלן גרוסמן והסופרת‬
‫ג'ודית גרוסמן‪ ,‬שקראה לו על שם לב טולסטוי ‪-‬‬
‫לעשות תואר ראשון בהרווארד ותואר שני בייל‪,‬‬
‫לכתוב למגזינים נחשבים כמו 'טיים' ו'הניו־יורק‬
‫טיימס' וגם לפרסם שני רומנים שלא ממש היכו‬
‫גלים‪ .‬אלא שאז‪ ,‬הוקוס פוקוס‪ :‬גרוסמן החליט‬
‫שהוא כותב ספר פנטזיה‪ ,‬והפך מפרסומת לגר‬
‫בהות מצח לכותב חתרני בז'אנר שגם היום‪ ,‬למר‬
‫רות לא מעט התפתחויות‪ ,‬מרגיש צורך להתנצל‪.‬‬
‫"השאיפה שלי הייתה להיות סופר רציני‪ ,‬כמו‬
‫ג'ונתן פראנזן או זיידי סמית'‪ .‬אלה היו החיים המר‬
‫כובדים שלי‪ ,‬שבהם קראתי ספרים מכובדים‪ .‬אבל‬
‫במקביל היה גם ההרגל המביך הזה שלא הצלחתי‬
‫להיפטר ממנו ‪ -‬לקרוא ספרי פנטזיה‪ .‬גם כשכבר‬
‫הייתי סטודנט‪ .‬הם היו חלק משמעותי מהחיים שלי‪,‬‬
‫אבל לא העזתי אפילו לחשוב להגיד למישהו שזה‬
‫מה שאני קורא‪ .‬לקח לי הרבה מאוד שנים לצאת‬
‫מהארון"‪.‬‬
‫מה גרם לזה‪ ,‬בסופו של דבר?‬
‫"הבת הבכורה שלי‪ ,‬לילי‪ ,‬בדיוק נולדה‪ ,‬וזה‬
‫משהו שגורם לך לרצות להיות כן עם עצמך‪ .‬אתה‬
‫לא יכול לעבוד על תינוקת‪ ,‬והתחלתי לאבד את‬
‫היכולת לעבוד על עצמי‪ .‬כל פעם שכתבתי משפט‬
‫שהיה פחות מהאמת‪ ,‬יכולתי להרגיש אותה מסתר‬
‫כלת עליי ומנענעת את ראשה בעצב‪' ,‬נו באמת‪,‬‬
‫אבא‪ .‬שנינו יודעים שזה חרא'‪ .‬אתה רוצה שהילד‬
‫שלך יהיה מי שהוא‪ ,‬ולא ינסה להיות מישהו אחר‪,‬‬
‫ובשביל זה אתה צריך להתחיל להיות עצמך‪ .‬מבר‬
‫חינתי‪ ,‬לכתוב את 'הקוסמים' היה להתחיל להיות‬
‫עצמי‪ .‬להגיד‪' ,‬זה מי שאני‪ ,‬ולא ממש אכפת לי מה‬
‫אנשים אחרים חושבים'‪ .‬כמובן שזה לא היה נכון ‪-‬‬
‫היה לי אכפת מאוד"‪.‬‬
‫אז קוונטין‪ ,‬הגיבור של 'הקוסמים'‪ ,‬הוא בעצם‬
‫אתה?‬
‫"הלוואי שהוא לא היה‪ ,‬אבל לצערי כן‪ .‬בוא‬
‫נגיד שהוא גרסה צעירה שלי"‪.‬‬
‫'הקוסמים'‪ ,‬שהתפרסם לאחרונה בעברית‬
‫(הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬בתרגום גיא הרלינג)‪ ,‬הפך‬
‫להצלחה גדולה כשיצא בארה"ב ב־‪ ;2009‬גרר שני‬
‫ספרי המשך שהעניקו לגרוסמן את התואר המר‬
‫חייב "מחבר טרילוגיה"; וממש עכשיו מצטלם גם‬
‫עיבוד של הספר לסדרת טלוויזיה‪ .‬במבט ראשון‪,‬‬
‫נדמה שמדובר בפנטזיית נוער מהסוג הסטנדרטי‪:‬‬
‫קוונטין קולדווטר הוא נער מחונן שמוזמן למבחנים‬
‫באוניברסיטת קוסמים סודית‪ ,‬וכך מופרד מעולמו‬
‫הישן לטובת עולם מכושף ומלא הרפתקאות‪ .‬אבל‬
‫מהר מאוד מתברר למה גרוסמן אינו נלהב להזדהות‬
‫כקוונטין ‪ -‬כשהספר תופס כיוון ריאליסטי יותר‪,‬‬
‫והעלילה הופכת לבכחנליה של אלכוהול‪ ,‬סקס‪,‬‬
‫סמים ודיכאון‪.‬‬
‫"אורגיות ספונטניות לא היו מחזה נדיר"‪ ,‬הוא‬
‫כותב על החיים בקמפוס ללימודי קוסמות‪" .‬קוונר‬
‫טין נתקל בהן פעם או פעמיים בערבים ‪ -‬הם היו‬
‫מתכנסים בצירופים שנראו שרירותיים‪ ,‬בכיתה‬
‫ריקה או בחדר השינה של מישהו‪ ,‬בשרשראות־‬
‫אדם אלמוניות למחצה‪ ,‬מדיהם הלבנים מופשלים‬
‫או מופשטים לגמרי‪ ,‬ובעיניים מזוגגות ומשוער‬
‫ממות משכו והתלטפו ופימפמו‪ ,‬תמיד בשתיקה"‪.‬‬
‫איך לומר‪ ,‬הארי פוטר זה לא‪.‬‬
‫"תראה‪ ,‬אני מעריץ גדול של הארי פוטר‪ ,‬וגם‬
‫של ספרי 'נרניה' והספרים של טולקין ושל פיליפ‬
‫פולמן‪ .‬ובכל זאת תמיד היה לי ברור שיש פער עצום‬
‫בין החיים של הדמויות בספרים האלה לבין החיים‬
‫האמיתיים‪ .‬בכל ספרי הפנטזיה שקראתי הבעיות‬
‫של הגיבורים היו מפלצות או חורבן העולם‪ ,‬בכל‬
‫הספרים האלה ידעת מי הטוב ומי הרע‪ .‬תמיד היה‬
‫לגיבור איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר לו מה‬
‫הוא אמור לעשות‪ .‬הבעיה שלי בחיים הייתה שלא‬
‫ידעתי מה לעשות‪ ,‬הייתי אבוד‪ ,‬לא ידעתי מי הטור‬
‫בים ומי הרעים‪ ,‬לא ידעתי אפילו אם אני אחד מהר‬
‫טובים או אחד מהרעים‪ .‬לכן הגיבור שלי לא נלחם‬
‫בכוחות הרשע ומציל את העולם‪ ,‬אלא רק מנסה‬
‫להבין מי הוא ומה הוא אמור לעשות עם החיים שלו‪.‬‬
‫"רציתי לכתוב פנטזיה כמו שכותבים פרור‬
‫זה ריאליסטית‪ .‬לכתוב על קסמים‪ ,‬אבל לתאר‬
‫אותם כמו שהמינגוויי היה מתאר מלחמת שוורים‪.‬‬
‫לכתוב פנטזיה שתפריך את הקלישאות והסטר‬
‫ריאוטיפים שבדרך כלל מוצאים בספרי פנטזיה‪.‬‬
‫רק כשקראתי את הספר מההתחלה עד הסוף בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬הבנתי כמה הוא מדכא"‪.‬‬
‫יש סופרים שהשפיעו עליך במהלך הזה?‬
‫"ההשראה העיקרית שלי היא ג'ורג' ר‪ .‬ר‪ .‬מרטין‪.‬‬
‫עכשיו כולם מדברים כמובן על 'משחקי הכס'‪ ,‬אבל‬
‫הוא התחיל לפרסם את הספרים שעליהם מבוססת‬
‫הסדרה כבר ב־‪ ,1996‬ובמשך שנים קראתי אותם‬
‫והושפעתי מהמורכבות שלהם‪ .‬מרטין הוא גאון; רק‬
‫שיסיים כבר לכתוב את הסדרה הזו‪ .‬למעשה‪ ,‬אפשר‬
‫לסכם את כל השינוי שעברה הפנטזיה בהבדלים‬
‫בין גימלי‪ ,‬הגמד הלוחם של טולקין‪ ,‬לבין טיריון‬
‫לניסטר‪ ,‬הגמד ב'משחקי הכס'‪ .‬כשמרטין כתב על‬
‫"בכל ספרי הפנטזיה שקראתי ידעת‬
‫מי הטוב ומי הרע‪ .‬תמיד היה לגיבור‬
‫איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר‬
‫לו מה הוא אמור לעשות‪ .‬הבעיה‬
‫שלי בחיים הייתה שלא ידעתי מה‬
‫לעשות‪ ,‬לא ידעתי מי הטובים ומי‬
‫הרעים‪ ,‬לא ידעתי אפילו אם אני אחד‬
‫מהטובים או אחד מהרעים"‬
‫"השאיפה שלי הייתה להיות סופר‬
‫רציני‪ ,‬כמו ג'ונתן פראנזן או זיידי‬
‫סמית'‪ .‬אלה היו החיים המכובדים‬
‫שלי‪ ,‬שבהם קראתי ספרים מכובדים‪.‬‬
‫אבל במקביל היה גם ההרגל המביך‬
‫הזה שלא הצלחתי להיפטר ממנו ‪-‬‬
‫לקרוא ספרי פנטזיה‪ .‬לקח לי הרבה‬
‫מאוד שנים לצאת מהארון"‬
‫גמד‪ ,‬הוא לא כתב על מישהו גס וחזק עם גרזן ביד‪,‬‬
‫כמו אצל טולקין‪ ,‬אלא על בנאדם אמיתי שמתמור‬
‫דד עם היותו גמד‪ .‬זה המעבר מעולם דמיוני ופשוט‬
‫לעולם אמיתי ומורכב"‪.‬‬
‫עדת המעריצים המתעבה של גרוסמן לא‬
‫מסתפקת בכנסים ספרותיים וערבי הקראה‪ ,‬אלא‬
‫גם עוקבת אחר פעילותו הענפה בטוויטר‪ ,‬אחרי‬
‫הבלוג הפעיל שלו‪ ,‬אחרי כתבות שהוא מפרסם‬
‫בשורה ארוכה של עיתונים ומגזינים‪ ,‬בין השאר‬
‫על משחקי מחשב‪ ,‬בלוגים ותרבות טכנולוגית‬
‫בכלל‪ .‬גרוסמן ‪ -‬בן ‪ ,46‬תושב ברוקלין ‪ -‬הוא‬
‫מה שנקרא "אושיית אינטרנט"‪ .‬וגם האיש שחר‬
‫תום על ראיון השער ב'טיים' עם מארק צוקרברג‪,‬‬
‫כשנבחר לאיש השנה של ‪.2010‬‬
‫אני מנסה להסית אותו נגד ג'ונתן פראנר‬
‫זן ‪ -‬אולי הדובר העקשן והשמרן ביותר בגנות‬
‫הטכנולוגיה ובעד "העולם הישן" ‪ -‬אבל גרוסמן‬
‫מפתיע‪" :‬אני חושב שפראנזן צודק"‪.‬‬
‫סליחה?‬
‫"פראנזן בורך ביכולת להביע את דעותיו באופן‬
‫שגורם לאנשים להתעצבן עליו‪ ,‬אבל אני לא חושב‬
‫שהוא טועה‪ .‬ממש לא‪ .‬אני באמת מאוד מתעניין‬
‫בטכנולוגיה‪ ,‬וביליתי לא מעט זמן עם סטיב ג'ובס‪,‬‬
‫עם ביל גייטס‪ ,‬עם סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל‬
‫ אבל לא עשיתי את זה מתוך אהבה גדולה לטר‬‫כנולוגיה‪ ,‬שבעיניי היא מסוכנת מאוד ומשנה את‬
‫העולם שלנו במהירות ולא בהכרח באופנים שאנחנו‬
‫מבינים‪ .‬כעיתונאי אני עוקב אחר הטכנולוגיה מתוך‬
‫ניסיון להבין את הסכנות שלה‪ ,‬לא כי אני חושב‬
‫שהיא נפלאה"‪.‬‬
‫זה משפיע על כתיבת פנטזיה?‬
‫"בהחלט‪ ,‬ואפשר לראות את זה עוד בקלאר‬
‫סיקות של לואיס וטולקין‪ ,‬שהיו תשובה לשיר‬
‫נויים הטכנולוגיים ולתיעוש של תחילת המאה‬
‫־הו‪ .20‬פנטזיה היא ברובה על עולם ללא טכנ�ו‬
‫לוגיה‪ :‬היא שואלת איך היה נראה העולם שלנו‬
‫אם היינו מפשיטים אותו מכל הטכנולוגיה‪ ,‬מה‬
‫היינו מרוויחים ומה היינו מפסידים‪ .‬זו בעיניי גם‬
‫אחת הסיבות שאנשים מתעניינים עכשיו יותר‬
‫בפנטזיה ‪ -‬הם מתחילים לשאול שאלות על טכו‬
‫נולוגיה‪ ,‬לתהות עד כמה זה רעיון טוב‪.‬‬
‫"כשאני הייתי ילד‪ ,‬אם הייתה לך שאלה היית‬
‫הולך למילון או לאנציקלופדיה ומוצא את התו‬
‫שובה‪ .‬והייתה רק תשובה אחת‪ .‬היום אתה הולך‬
‫לגוגל ומקבל עשרת אלפים תשובות ‪ -‬כך שהיום‬
‫הבעיה היא לא לקבל תשובה‪ ,‬אלא לבדוק איזו‬
‫תשובה נכונה‪ .‬ולפעמים אתה לא מצליח‪ .‬כשאו‬
‫תה קורא את ספרי 'נרניה'‪ ,‬למשל‪ ,‬אתה מקבל‬
‫תשובות‪ .‬ספרי הפנטזיה של היום‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מציגים מצבים מבלבלים‪ .‬קח לדוגמה את 'משחו‬
‫קי הכס'‪ .‬זה הרי סיפור על משבר ירושה ‪ -‬המלך‬
‫מת‪ ,‬וצריך להחליט מי ינהל את הממלכה‪ .‬אם‬
‫טולקין היה כותב את הספר הזה‪ ,‬היו בו שני‬
‫צדדים ‪ -‬הטובים והרעים‪ .‬היינו יודעים מי ינצח‬
‫בסוף‪ .‬בספרים של מרטין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אנחנו לא‬
‫יודעים את התשובה‪ .‬מי צריך להיות המלך ‪-‬‬
‫סטארק? הבחורה עם הדרקונים?"‬
‫בגלל זה הגיבור שלך בדיכאון?‬
‫"אני חושב שהדיכאון תמיד היה חלק מהפנטזיה‪,‬‬
‫ואני רק הבאתי אותו מהסאבטקסט אל פני השטח‪.‬‬
‫תסתכל למשל על מישהו כמו הארי פוטר‪ ,‬שבתחיו‬
‫לת הספר הראשון הוא לחלוטין חלש‪ ,‬מנוצל‪ ,‬מוזנח‪.‬‬
‫הוא מרגיש למעשה כל מה שאדם שסובל מדיכאון‬
‫מרגיש‪ .‬רק כשהוא מגיע להוגוורטס הכל מסתדר‪,‬‬
‫ואני חושב שרולינג התעלמה בכתיבה שלה מאיך‬
‫שזה מרגיש לחיות את החיים שלך כשאתה נעול‬
‫בארון‪ .‬בכלל‪ ,‬אני חושב שפנטזיה מדברת לאנשים‬
‫מדוכאים ‪ -‬התחושה הזו שיש קסם בעולם‪ ,‬אבל‬
‫אתה לא חלק ממנו"‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שכתבת דמות של הומו?‬
‫"לא חשבתי על זה יותר מדי‪ .‬מכיוון שחלק‬
‫מהחברים שלי הם גייז‪ ,‬הנחתי שהגיוני שגם‬
‫בספר יהיו גייז‪ .‬זה היה הרבה לפני שרולינג‬
‫חשפה שדמבלדור הוא הומו‪ ,‬אבל בכל מקרה‪,‬‬
‫אני רציתי לכתוב דמות של הומו שבאמת רוצה‬
‫לשכב עם גברים‪ ,‬שיש לו חיי מין פעילים‪ ,‬ולא‬
‫הומו מתנזר כמו דמבלדור"‪.‬‬
‫ככה יצאה לך פנטזיה עם סצנות של אורגיה‬
‫ותיאורים מפורטים של איברי מין של מפלצות‪.‬‬
‫לא בדיוק ספר לילדים‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬זה בהחלט לא לילדים‪ .‬הבת שלי בת ‪,11‬‬
‫והיא דווקא קראה את 'הקוסמים'‪ ,‬לצערי‪ .‬כשילדים‬
‫רוצים לקרוא משהו‪ ,‬די קשה לעצור אותם‪ ,‬במיוחד‬
‫כשיש ‪ 50‬עותקים של הספר מפוזרים ברחבי הבית‪.‬‬
‫העניין הוא שזה בכוונה לא ספר לילדים‪ .‬בנרניה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מתואר עולם קסום שמיועד לילדים‪ ,‬וכו‬
‫שאתה מתבגר ומתחיל להתעניין בסקס אסור לך‬
‫יותר לחזור לשם‪ .‬בועטים אותך מנרניה‪ ,‬והקסם‬
‫נגמר מבחינתך‪ .‬אני רציתי להציג את האפשרות‬
‫שהקסם לא נגמר כשאתה מגיע לגיל הבגרות ‪-‬‬
‫יש גם קסם של מבוגרים‪ ,‬והוא שונה ומורכב יותר‪,‬‬
‫עשיר יותר‪ ,‬אבל אמיתי באותה מידה"‪.‬‬
‫זה עדיין ז'אנר של גיקים?‬
‫"אני מתגעגע לימים שבהם זה היה גיקי לקו‬
‫רוא פנטזיה‪ ,‬אבל האמת היא שזה כבר לא‪ .‬החוו‬
‫דש השתתפתי בכנס של מו"לים‪ ,‬שהייתי מועמד‬
‫בו לפרס 'ספר השנה'‪ .‬הסתכלתי על המועמדים‬
‫האחרים ‪ -‬היו שם ספרים על אפוקליפסה עתיו‬
‫דנית ומלחמות קסמים‪ ,‬לצד ספרים יותר קונבנו‬
‫ציונליים ‪ -‬וזה גרם לי להבין שאני כבר לא יכול‬
‫יותר להעמיד פנים שאני אאוטסיידר‪ .‬אני חלק‬
‫ממה שקורה בפנים"‪† .‬‬
‫הוקוס פוקוס‬
‫'הקוסמים' מצליח לשמר את מלוא הקסם של ספרי הפנטזיה לילדים ולנוער‪,‬‬
‫בלי לרכך לשם כך את העולם או את מעשה ההתבגרות עצמו‬
‫בסתר ליבו‪ ,‬קוונטין קולדווטר כנראה חשד בזה כל הזמן‪ :‬כשהוא‬
‫מגיח לתוך עולם הקוסמים‪ ,‬הוא מוצא שהמקום אמיתי יותר‪ ,‬איתן יותר‬
‫והרה משמעות יותר מן העולם האמיתי‪ .‬הוא מתיישב בו בתחושה הידוו‬
‫עה שמצא את מקומו‪ ,‬כמו ילדי משפחת פיוונסי כאשר שבו לנרניה‬
‫המראה באחד החדרים מציגה‬
‫ָ‬
‫או הארי פוטר בהוגוורטס‪.‬‬
‫חיות‬
‫בצורת‬
‫שנגזמו‬
‫השיחים‬
‫עלומה;‬
‫לפעמים נוף של גבעה‬
‫"בתנועות כבדות ואיטיות מאוד‪ ,‬כמעט בלתי־ אסף‬
‫גדולות זזים‬
‫נראות"; הקיץ בעיצומו אף שבעולם החיצון כבר שורר‬
‫החורף ("בגדול‪ ,‬זה לא משהו שצריך לדאוג ממנו‪ ,‬אבל אנחנו בפיגור‬
‫קל אחרי המיינסטרים")‪.‬‬
‫למרות כל האנקדוטות המלבבות האלה‪ ,‬מגלה קוונטין‪ ,‬הקסם עצמו‬
‫הוא עניין קשה ומפרך‪ ,‬הדורש משמעת כבירה‪ ,‬בקיאות בפרטי פרטים‬
‫טכניים‪ ,‬תרגול מתמיד ועוד משהו שלא ניתן להניח עליו את האצבע‪.‬‬
‫מובן שלא תטעה מי שתחשוב שמדובר גם במטאפורה מושלמת למלאו‬
‫כת הכתיבה בכלל ולכתיבה על קסם בפרט‪.‬‬
‫עצם קיומו של בית ספר כזה לקוסמים מזכיר כמובן את 'הארי פוטר'‪,‬‬
‫אך אף ש'הקוסמים' מזכיר (ולעיתים גם מאזכר) קלאסיקות חדשות וישו‬
‫נות של הז'אנר ‪ -‬החל בפוטר ובסדרת ספרי נרניה וכלה באבני דרך‬
‫מוכרות פחות‪ ,‬כמו 'הטחנה המכושפת' של פרויסל – אין שום זיקה בינו‬
‫לבין הטרמפיסטים שמנסים לכתוב "עוד הארי פוטר"‪ ,‬אך בה במידה‬
‫עשויים היו לנסות לכתוב עוד 'חמישים גוונים של אפור' או עוד 'קיצור‬
‫תולדות הזמן'‪ ,‬הכל לפי רשימות רבי המכר בתקופה נתונה‪.‬‬
‫'הקוסמים' אכן היה לרב־מכר‪ ,‬והוא אכן ספר כובש ומהנה כמתבקש‪,‬‬
‫אבל ההתבססות שלו על הקלאסיקות אינה נצלנית ואינה מזדמנת‪,‬‬
‫אלא מהותית‪ .‬הוא מכונן על כמה מן הקלאסיקות האלה נדבך נוסף‬
‫‪23‬‬
‫ונחוץ מאוד‪ ,‬לא תמיד נעים ובפירוש לא מרוכך‪ ,‬ומציג עולם צבעוני‬
‫ומפורט‪ ,‬רב־עוצמה ועתיר המצאות משכנעות ובעלות חשיבות ונפח‪.‬‬
‫על כך יש להוסיף עוד שני הישגים ראויים לציון‪ .‬האחד‪ :‬גרוסמן כותב‬
‫כמו אתלט מקצועי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא גורם למלאכה להיראות קלה וכמעט‬
‫מובנת מאליה‪ ,‬נפלאה ובלתי מאומצת‪ .‬זו כתיבה המבקשת‬
‫מאיתנו לרוץ איתה הלאה ולא להתעכב‪ ,‬אך אם נתעכב‬
‫שור‬
‫עליה בכל זאת‪ ,‬נמצא שהיא חריפה‪ ,‬שנונה ועשויה בקפידה‬
‫יוצאת מגדר הרגיל‪ .‬השני‪ :‬הוא מצליח להכיל את מלוא‬
‫הקסם של מיטב ספרי הפנטזיה המיועדים לילדים ובני נוער‪ ,‬אך בלי‬
‫לרכך לשם כך את העולם‪ ,‬את הדמויות או את מעשה ההתבגרות עצמו‪.‬‬
‫למעשה‪' ,‬הקוסמים' הוא סיפור על ההתבגרות מן הסיפור‪ ,‬שאין לה‬
‫מנוס אלא להתקיים בתוך הסיפור בעצמה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בניגוד לכרוניקות של פרידיין או ל'שיר של אש וקרח'‪,‬‬
‫שאין שום צורך להכיר את המיתולוגיה הקלטית או את מלחמות‬
‫השושנים (בהתאמה) כדי להעריך אותן כערכן‪' ,‬הקוסמים' מיועד‬
‫בראש ובראשונה למבוגרים שגדלו על המיתולוגיה המודרנית־יחו‬
‫סית המכונה "הקלאסיקות של הז'אנר"‪ :‬המיתולוגיה של עצם האמונה‬
‫הילדית במחוזות קסומים ובבריות קסומות‪ ,‬ושל הידיעה שמגיע גיל‬
‫שבו צריך להרפות מן האמונה הזאת‪ ,‬משום שאין מדברים על קסם‬
‫בחברה מנומסת‪.‬‬
‫זהו אינו ספר לילדים בגופם‪ .‬גם לא לילדים ברוחם‪ .‬זה ספר לילדים‬
‫שקראו את עלילות נרניה פעם אחר פעם‪ ,‬מתחת לשמיכה‪ ,‬וכבר התגו‬
‫לגלו עם השנים לאזרחים יצרניים במידה‪ ,‬וכעת מסתכלים על העולם‬
‫באירוניה זהירה‪ ,‬בריאליזם מפוכח שיש בו שמץ מרירות‪ ,‬אפילו‪ ,‬אבל‬
‫נובט רק מן הזרע העיקש של אמונה כמוסה בכל זאת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 2 6 . 0 6 . 2 015‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 6 . 0 6 . 2 015‬‬
‫צילום‪ :‬סם אריקסון‪ ,‬עיבוד מחשב‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫כישוף למתקדמים‬
‫בית הספר לקוסמים של לב גרוסמן היה גורם להארי פוטר להסמיק‪ .‬אורגיות‪ ,‬דיכאונות‪,‬‬
‫הומואים‪ ,‬סמים ‪ -‬קבלו את האיש שהחזיר את הפנטזיה לידיהם של המבוגרים‬
‫אסף מונד‬
‫תבין‪ ,‬כשכתבתי את 'הקוסר‬
‫מים'‪ ,‬עדיין האמנתי באיזשהו‬
‫מקום שיבוא יום שבו אני‬
‫אמצא את הדרך לנרניה‪ ,‬או‬
‫שינשוף יביא לי את מכתב הקבלה שלי להוגוורטס"‪,‬‬
‫מסביר לב גרוסמן‪" .‬והייתי אז בן ‪ ,35‬כן? לא ילד‪.‬‬
‫בגלל זה הכתיבה הייתה חשובה לי; זו הייתה הדרך‬
‫שלי להתמודד עם העובדה שאני לא הולך לשום‬
‫מקום‪ ,‬שזה מה שיש ‪ -‬ואם אני רוצה קסם אני אצטר‬
‫רך למצוא אותו בעולם הזה"‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬אפשר לומר שגרוסמן מצא את‬
‫הקסם‪ .‬עד גי ל ‪ 35‬הוא הספיק לגדול בבית בו�ר‬
‫גני־אינטלקטואלי להחריד ‪ -‬בנם של זוג פרופר‬
‫סורים לאנגלית‪ ,‬המשורר אלן גרוסמן והסופרת‬
‫ג'ודית גרוסמן‪ ,‬שקראה לו על שם לב טולסטוי ‪-‬‬
‫לעשות תואר ראשון בהרווארד ותואר שני בייל‪,‬‬
‫לכתוב למגזינים נחשבים כמו 'טיים' ו'הניו־יורק‬
‫טיימס' וגם לפרסם שני רומנים שלא ממש היכו‬
‫גלים‪ .‬אלא שאז‪ ,‬הוקוס פוקוס‪ :‬גרוסמן החליט‬
‫שהוא כותב ספר פנטזיה‪ ,‬והפך מפרסומת לגר‬
‫בהות מצח לכותב חתרני בז'אנר שגם היום‪ ,‬למר‬
‫רות לא מעט התפתחויות‪ ,‬מרגיש צורך להתנצל‪.‬‬
‫"השאיפה שלי הייתה להיות סופר רציני‪ ,‬כמו‬
‫ג'ונתן פראנזן או זיידי סמית'‪ .‬אלה היו החיים המר‬
‫כובדים שלי‪ ,‬שבהם קראתי ספרים מכובדים‪ .‬אבל‬
‫במקביל היה גם ההרגל המביך הזה שלא הצלחתי‬
‫להיפטר ממנו ‪ -‬לקרוא ספרי פנטזיה‪ .‬גם כשכבר‬
‫הייתי סטודנט‪ .‬הם היו חלק משמעותי מהחיים שלי‪,‬‬
‫אבל לא העזתי אפילו לחשוב להגיד למישהו שזה‬
‫מה שאני קורא‪ .‬לקח לי הרבה מאוד שנים לצאת‬
‫מהארון"‪.‬‬
‫מה גרם לזה‪ ,‬בסופו של דבר?‬
‫"הבת הבכורה שלי‪ ,‬לילי‪ ,‬בדיוק נולדה‪ ,‬וזה‬
‫משהו שגורם לך לרצות להיות כן עם עצמך‪ .‬אתה‬
‫לא יכול לעבוד על תינוקת‪ ,‬והתחלתי לאבד את‬
‫היכולת לעבוד על עצמי‪ .‬כל פעם שכתבתי משפט‬
‫שהיה פחות מהאמת‪ ,‬יכולתי להרגיש אותה מסתר‬
‫כלת עליי ומנענעת את ראשה בעצב‪' ,‬נו באמת‪,‬‬
‫אבא‪ .‬שנינו יודעים שזה חרא'‪ .‬אתה רוצה שהילד‬
‫שלך יהיה מי שהוא‪ ,‬ולא ינסה להיות מישהו אחר‪,‬‬
‫ובשביל זה אתה צריך להתחיל להיות עצמך‪ .‬מבר‬
‫חינתי‪ ,‬לכתוב את 'הקוסמים' היה להתחיל להיות‬
‫עצמי‪ .‬להגיד‪' ,‬זה מי שאני‪ ,‬ולא ממש אכפת לי מה‬
‫אנשים אחרים חושבים'‪ .‬כמובן שזה לא היה נכון ‪-‬‬
‫היה לי אכפת מאוד"‪.‬‬
‫אז קוונטין‪ ,‬הגיבור של 'הקוסמים'‪ ,‬הוא בעצם‬
‫אתה?‬
‫"הלוואי שהוא לא היה‪ ,‬אבל לצערי כן‪ .‬בוא‬
‫נגיד שהוא גרסה צעירה שלי"‪.‬‬
‫'הקוסמים'‪ ,‬שהתפרסם לאחרונה בעברית‬
‫(הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬בתרגום גיא הרלינג)‪ ,‬הפך‬
‫להצלחה גדולה כשיצא בארה"ב ב־‪ ;2009‬גרר שני‬
‫ספרי המשך שהעניקו לגרוסמן את התואר המר‬
‫חייב "מחבר טרילוגיה"; וממש עכשיו מצטלם גם‬
‫עיבוד של הספר לסדרת טלוויזיה‪ .‬במבט ראשון‪,‬‬
‫נדמה שמדובר בפנטזיית נוער מהסוג הסטנדרטי‪:‬‬
‫קוונטין קולדווטר הוא נער מחונן שמוזמן למבחנים‬
‫באוניברסיטת קוסמים סודית‪ ,‬וכך מופרד מעולמו‬
‫הישן לטובת עולם מכושף ומלא הרפתקאות‪ .‬אבל‬
‫מהר מאוד מתברר למה גרוסמן אינו נלהב להזדהות‬
‫כקוונטין ‪ -‬כשהספר תופס כיוון ריאליסטי יותר‪,‬‬
‫והעלילה הופכת לבכחנליה של אלכוהול‪ ,‬סקס‪,‬‬
‫סמים ודיכאון‪.‬‬
‫"אורגיות ספונטניות לא היו מחזה נדיר"‪ ,‬הוא‬
‫כותב על החיים בקמפוס ללימודי קוסמות‪" .‬קוונר‬
‫טין נתקל בהן פעם או פעמיים בערבים ‪ -‬הם היו‬
‫מתכנסים בצירופים שנראו שרירותיים‪ ,‬בכיתה‬
‫ריקה או בחדר השינה של מישהו‪ ,‬בשרשראות־‬
‫אדם אלמוניות למחצה‪ ,‬מדיהם הלבנים מופשלים‬
‫או מופשטים לגמרי‪ ,‬ובעיניים מזוגגות ומשוער‬
‫ממות משכו והתלטפו ופימפמו‪ ,‬תמיד בשתיקה"‪.‬‬
‫איך לומר‪ ,‬הארי פוטר זה לא‪.‬‬
‫"תראה‪ ,‬אני מעריץ גדול של הארי פוטר‪ ,‬וגם‬
‫של ספרי 'נרניה' והספרים של טולקין ושל פיליפ‬
‫פולמן‪ .‬ובכל זאת תמיד היה לי ברור שיש פער עצום‬
‫בין החיים של הדמויות בספרים האלה לבין החיים‬
‫האמיתיים‪ .‬בכל ספרי הפנטזיה שקראתי הבעיות‬
‫של הגיבורים היו מפלצות או חורבן העולם‪ ,‬בכל‬
‫הספרים האלה ידעת מי הטוב ומי הרע‪ .‬תמיד היה‬
‫לגיבור איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר לו מה‬
‫הוא אמור לעשות‪ .‬הבעיה שלי בחיים הייתה שלא‬
‫ידעתי מה לעשות‪ ,‬הייתי אבוד‪ ,‬לא ידעתי מי הטור‬
‫בים ומי הרעים‪ ,‬לא ידעתי אפילו אם אני אחד מהר‬
‫טובים או אחד מהרעים‪ .‬לכן הגיבור שלי לא נלחם‬
‫בכוחות הרשע ומציל את העולם‪ ,‬אלא רק מנסה‬
‫להבין מי הוא ומה הוא אמור לעשות עם החיים שלו‪.‬‬
‫"רציתי לכתוב פנטזיה כמו שכותבים פרור‬
‫זה ריאליסטית‪ .‬לכתוב על קסמים‪ ,‬אבל לתאר‬
‫אותם כמו שהמינגוויי היה מתאר מלחמת שוורים‪.‬‬
‫לכתוב פנטזיה שתפריך את הקלישאות והסטר‬
‫ריאוטיפים שבדרך כלל מוצאים בספרי פנטזיה‪.‬‬
‫רק כשקראתי את הספר מההתחלה עד הסוף בפעם‬
‫הראשונה‪ ,‬הבנתי כמה הוא מדכא"‪.‬‬
‫יש סופרים שהשפיעו עליך במהלך הזה?‬
‫"ההשראה העיקרית שלי היא ג'ורג' ר‪ .‬ר‪ .‬מרטין‪.‬‬
‫עכשיו כולם מדברים כמובן על 'משחקי הכס'‪ ,‬אבל‬
‫הוא התחיל לפרסם את הספרים שעליהם מבוססת‬
‫הסדרה כבר ב־‪ ,1996‬ובמשך שנים קראתי אותם‬
‫והושפעתי מהמורכבות שלהם‪ .‬מרטין הוא גאון; רק‬
‫שיסיים כבר לכתוב את הסדרה הזו‪ .‬למעשה‪ ,‬אפשר‬
‫לסכם את כל השינוי שעברה הפנטזיה בהבדלים‬
‫בין גימלי‪ ,‬הגמד הלוחם של טולקין‪ ,‬לבין טיריון‬
‫לניסטר‪ ,‬הגמד ב'משחקי הכס'‪ .‬כשמרטין כתב על‬
‫"בכל ספרי הפנטזיה שקראתי ידעת‬
‫מי הטוב ומי הרע‪ .‬תמיד היה לגיבור‬
‫איזה גנדאלף או דמבלדור שיזכיר‬
‫לו מה הוא אמור לעשות‪ .‬הבעיה‬
‫שלי בחיים הייתה שלא ידעתי מה‬
‫לעשות‪ ,‬לא ידעתי מי הטובים ומי‬
‫הרעים‪ ,‬לא ידעתי אפילו אם אני אחד‬
‫מהטובים או אחד מהרעים"‬
‫"השאיפה שלי הייתה להיות סופר‬
‫רציני‪ ,‬כמו ג'ונתן פראנזן או זיידי‬
‫סמית'‪ .‬אלה היו החיים המכובדים‬
‫שלי‪ ,‬שבהם קראתי ספרים מכובדים‪.‬‬
‫אבל במקביל היה גם ההרגל המביך‬
‫הזה שלא הצלחתי להיפטר ממנו ‪-‬‬
‫לקרוא ספרי פנטזיה‪ .‬לקח לי הרבה‬
‫מאוד שנים לצאת מהארון"‬
‫גמד‪ ,‬הוא לא כתב על מישהו גס וחזק עם גרזן ביד‪,‬‬
‫כמו אצל טולקין‪ ,‬אלא על בנאדם אמיתי שמתמור‬
‫דד עם היותו גמד‪ .‬זה המעבר מעולם דמיוני ופשוט‬
‫לעולם אמיתי ומורכב"‪.‬‬
‫עדת המעריצים המתעבה של גרוסמן לא‬
‫מסתפקת בכנסים ספרותיים וערבי הקראה‪ ,‬אלא‬
‫גם עוקבת אחר פעילותו הענפה בטוויטר‪ ,‬אחרי‬
‫הבלוג הפעיל שלו‪ ,‬אחרי כתבות שהוא מפרסם‬
‫בשורה ארוכה של עיתונים ומגזינים‪ ,‬בין השאר‬
‫על משחקי מחשב‪ ,‬בלוגים ותרבות טכנולוגית‬
‫בכלל‪ .‬גרוסמן ‪ -‬בן ‪ ,46‬תושב ברוקלין ‪ -‬הוא‬
‫מה שנקרא "אושיית אינטרנט"‪ .‬וגם האיש שחר‬
‫תום על ראיון השער ב'טיים' עם מארק צוקרברג‪,‬‬
‫כשנבחר לאיש השנה של ‪.2010‬‬
‫אני מנסה להסית אותו נגד ג'ונתן פראנר‬
‫זן ‪ -‬אולי הדובר העקשן והשמרן ביותר בגנות‬
‫הטכנולוגיה ובעד "העולם הישן" ‪ -‬אבל גרוסמן‬
‫מפתיע‪" :‬אני חושב שפראנזן צודק"‪.‬‬
‫סליחה?‬
‫"פראנזן בורך ביכולת להביע את דעותיו באופן‬
‫שגורם לאנשים להתעצבן עליו‪ ,‬אבל אני לא חושב‬
‫שהוא טועה‪ .‬ממש לא‪ .‬אני באמת מאוד מתעניין‬
‫בטכנולוגיה‪ ,‬וביליתי לא מעט זמן עם סטיב ג'ובס‪,‬‬
‫עם ביל גייטס‪ ,‬עם סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל‬
‫ אבל לא עשיתי את זה מתוך אהבה גדולה לטר‬‫כנולוגיה‪ ,‬שבעיניי היא מסוכנת מאוד ומשנה את‬
‫העולם שלנו במהירות ולא בהכרח באופנים שאנחנו‬
‫מבינים‪ .‬כעיתונאי אני עוקב אחר הטכנולוגיה מתוך‬
‫ניסיון להבין את הסכנות שלה‪ ,‬לא כי אני חושב‬
‫שהיא נפלאה"‪.‬‬
‫זה משפיע על כתיבת פנטזיה?‬
‫"בהחלט‪ ,‬ואפשר לראות את זה עוד בקלאר‬
‫סיקות של לואיס וטולקין‪ ,‬שהיו תשובה לשיר‬
‫נויים הטכנולוגיים ולתיעוש של תחילת המאה‬
‫־הו‪ .20‬פנטזיה היא ברובה על עולם ללא טכנ�ו‬
‫לוגיה‪ :‬היא שואלת איך היה נראה העולם שלנו‬
‫אם היינו מפשיטים אותו מכל הטכנולוגיה‪ ,‬מה‬
‫היינו מרוויחים ומה היינו מפסידים‪ .‬זו בעיניי גם‬
‫אחת הסיבות שאנשים מתעניינים עכשיו יותר‬
‫בפנטזיה ‪ -‬הם מתחילים לשאול שאלות על טכו‬
‫נולוגיה‪ ,‬לתהות עד כמה זה רעיון טוב‪.‬‬
‫"כשאני הייתי ילד‪ ,‬אם הייתה לך שאלה היית‬
‫הולך למילון או לאנציקלופדיה ומוצא את התו‬
‫שובה‪ .‬והייתה רק תשובה אחת‪ .‬היום אתה הולך‬
‫לגוגל ומקבל עשרת אלפים תשובות ‪ -‬כך שהיום‬
‫הבעיה היא לא לקבל תשובה‪ ,‬אלא לבדוק איזו‬
‫תשובה נכונה‪ .‬ולפעמים אתה לא מצליח‪ .‬כשאו‬
‫תה קורא את ספרי 'נרניה'‪ ,‬למשל‪ ,‬אתה מקבל‬
‫תשובות‪ .‬ספרי הפנטזיה של היום‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מציגים מצבים מבלבלים‪ .‬קח לדוגמה את 'משחו‬
‫קי הכס'‪ .‬זה הרי סיפור על משבר ירושה ‪ -‬המלך‬
‫מת‪ ,‬וצריך להחליט מי ינהל את הממלכה‪ .‬אם‬
‫טולקין היה כותב את הספר הזה‪ ,‬היו בו שני‬
‫צדדים ‪ -‬הטובים והרעים‪ .‬היינו יודעים מי ינצח‬
‫בסוף‪ .‬בספרים של מרטין‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אנחנו לא‬
‫יודעים את התשובה‪ .‬מי צריך להיות המלך ‪-‬‬
‫סטארק? הבחורה עם הדרקונים?"‬
‫בגלל זה הגיבור שלך בדיכאון?‬
‫"אני חושב שהדיכאון תמיד היה חלק מהפנטזיה‪,‬‬
‫ואני רק הבאתי אותו מהסאבטקסט אל פני השטח‪.‬‬
‫תסתכל למשל על מישהו כמו הארי פוטר‪ ,‬שבתחיו‬
‫לת הספר הראשון הוא לחלוטין חלש‪ ,‬מנוצל‪ ,‬מוזנח‪.‬‬
‫הוא מרגיש למעשה כל מה שאדם שסובל מדיכאון‬
‫מרגיש‪ .‬רק כשהוא מגיע להוגוורטס הכל מסתדר‪,‬‬
‫ואני חושב שרולינג התעלמה בכתיבה שלה מאיך‬
‫שזה מרגיש לחיות את החיים שלך כשאתה נעול‬
‫בארון‪ .‬בכלל‪ ,‬אני חושב שפנטזיה מדברת לאנשים‬
‫מדוכאים ‪ -‬התחושה הזו שיש קסם בעולם‪ ,‬אבל‬
‫אתה לא חלק ממנו"‪.‬‬
‫זו גם הסיבה שכתבת דמות של הומו?‬
‫"לא חשבתי על זה יותר מדי‪ .‬מכיוון שחלק‬
‫מהחברים שלי הם גייז‪ ,‬הנחתי שהגיוני שגם‬
‫בספר יהיו גייז‪ .‬זה היה הרבה לפני שרולינג‬
‫חשפה שדמבלדור הוא הומו‪ ,‬אבל בכל מקרה‪,‬‬
‫אני רציתי לכתוב דמות של הומו שבאמת רוצה‬
‫לשכב עם גברים‪ ,‬שיש לו חיי מין פעילים‪ ,‬ולא‬
‫הומו מתנזר כמו דמבלדור"‪.‬‬
‫ככה יצאה לך פנטזיה עם סצנות של אורגיה‬
‫ותיאורים מפורטים של איברי מין של מפלצות‪.‬‬
‫לא בדיוק ספר לילדים‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬זה בהחלט לא לילדים‪ .‬הבת שלי בת ‪,11‬‬
‫והיא דווקא קראה את 'הקוסמים'‪ ,‬לצערי‪ .‬כשילדים‬
‫רוצים לקרוא משהו‪ ,‬די קשה לעצור אותם‪ ,‬במיוחד‬
‫כשיש ‪ 50‬עותקים של הספר מפוזרים ברחבי הבית‪.‬‬
‫העניין הוא שזה בכוונה לא ספר לילדים‪ .‬בנרניה‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬מתואר עולם קסום שמיועד לילדים‪ ,‬וכו‬
‫שאתה מתבגר ומתחיל להתעניין בסקס אסור לך‬
‫יותר לחזור לשם‪ .‬בועטים אותך מנרניה‪ ,‬והקסם‬
‫נגמר מבחינתך‪ .‬אני רציתי להציג את האפשרות‬
‫שהקסם לא נגמר כשאתה מגיע לגיל הבגרות ‪-‬‬
‫יש גם קסם של מבוגרים‪ ,‬והוא שונה ומורכב יותר‪,‬‬
‫עשיר יותר‪ ,‬אבל אמיתי באותה מידה"‪.‬‬
‫זה עדיין ז'אנר של גיקים?‬
‫"אני מתגעגע לימים שבהם זה היה גיקי לקו‬
‫רוא פנטזיה‪ ,‬אבל האמת היא שזה כבר לא‪ .‬החוו‬
‫דש השתתפתי בכנס של מו"לים‪ ,‬שהייתי מועמד‬
‫בו לפרס 'ספר השנה'‪ .‬הסתכלתי על המועמדים‬
‫האחרים ‪ -‬היו שם ספרים על אפוקליפסה עתיו‬
‫דנית ומלחמות קסמים‪ ,‬לצד ספרים יותר קונבנו‬
‫ציונליים ‪ -‬וזה גרם לי להבין שאני כבר לא יכול‬
‫יותר להעמיד פנים שאני אאוטסיידר‪ .‬אני חלק‬
‫ממה שקורה בפנים"‪† .‬‬
‫הוקוס פוקוס‬
‫'הקוסמים' מצליח לשמר את מלוא הקסם של ספרי הפנטזיה לילדים ולנוער‪,‬‬
‫בלי לרכך לשם כך את העולם או את מעשה ההתבגרות עצמו‬
‫בסתר ליבו‪ ,‬קוונטין קולדווטר כנראה חשד בזה כל הזמן‪ :‬כשהוא‬
‫מגיח לתוך עולם הקוסמים‪ ,‬הוא מוצא שהמקום אמיתי יותר‪ ,‬איתן יותר‬
‫והרה משמעות יותר מן העולם האמיתי‪ .‬הוא מתיישב בו בתחושה הידוו‬
‫עה שמצא את מקומו‪ ,‬כמו ילדי משפחת פיוונסי כאשר שבו לנרניה‬
‫המראה באחד החדרים מציגה‬
‫ָ‬
‫או הארי פוטר בהוגוורטס‪.‬‬
‫חיות‬
‫בצורת‬
‫שנגזמו‬
‫השיחים‬
‫עלומה;‬
‫לפעמים נוף של גבעה‬
‫"בתנועות כבדות ואיטיות מאוד‪ ,‬כמעט בלתי־ אסף‬
‫גדולות זזים‬
‫נראות"; הקיץ בעיצומו אף שבעולם החיצון כבר שורר‬
‫החורף ("בגדול‪ ,‬זה לא משהו שצריך לדאוג ממנו‪ ,‬אבל אנחנו בפיגור‬
‫קל אחרי המיינסטרים")‪.‬‬
‫למרות כל האנקדוטות המלבבות האלה‪ ,‬מגלה קוונטין‪ ,‬הקסם עצמו‬
‫הוא עניין קשה ומפרך‪ ,‬הדורש משמעת כבירה‪ ,‬בקיאות בפרטי פרטים‬
‫טכניים‪ ,‬תרגול מתמיד ועוד משהו שלא ניתן להניח עליו את האצבע‪.‬‬
‫מובן שלא תטעה מי שתחשוב שמדובר גם במטאפורה מושלמת למלאו‬
‫כת הכתיבה בכלל ולכתיבה על קסם בפרט‪.‬‬
‫עצם קיומו של בית ספר כזה לקוסמים מזכיר כמובן את 'הארי פוטר'‪,‬‬
‫אך אף ש'הקוסמים' מזכיר (ולעיתים גם מאזכר) קלאסיקות חדשות וישו‬
‫נות של הז'אנר ‪ -‬החל בפוטר ובסדרת ספרי נרניה וכלה באבני דרך‬
‫מוכרות פחות‪ ,‬כמו 'הטחנה המכושפת' של פרויסל – אין שום זיקה בינו‬
‫לבין הטרמפיסטים שמנסים לכתוב "עוד הארי פוטר"‪ ,‬אך בה במידה‬
‫עשויים היו לנסות לכתוב עוד 'חמישים גוונים של אפור' או עוד 'קיצור‬
‫תולדות הזמן'‪ ,‬הכל לפי רשימות רבי המכר בתקופה נתונה‪.‬‬
‫'הקוסמים' אכן היה לרב־מכר‪ ,‬והוא אכן ספר כובש ומהנה כמתבקש‪,‬‬
‫אבל ההתבססות שלו על הקלאסיקות אינה נצלנית ואינה מזדמנת‪,‬‬
‫אלא מהותית‪ .‬הוא מכונן על כמה מן הקלאסיקות האלה נדבך נוסף‬
‫‪23‬‬
‫ונחוץ מאוד‪ ,‬לא תמיד נעים ובפירוש לא מרוכך‪ ,‬ומציג עולם צבעוני‬
‫ומפורט‪ ,‬רב־עוצמה ועתיר המצאות משכנעות ובעלות חשיבות ונפח‪.‬‬
‫על כך יש להוסיף עוד שני הישגים ראויים לציון‪ .‬האחד‪ :‬גרוסמן כותב‬
‫כמו אתלט מקצועי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא גורם למלאכה להיראות קלה וכמעט‬
‫מובנת מאליה‪ ,‬נפלאה ובלתי מאומצת‪ .‬זו כתיבה המבקשת‬
‫מאיתנו לרוץ איתה הלאה ולא להתעכב‪ ,‬אך אם נתעכב‬
‫שור‬
‫עליה בכל זאת‪ ,‬נמצא שהיא חריפה‪ ,‬שנונה ועשויה בקפידה‬
‫יוצאת מגדר הרגיל‪ .‬השני‪ :‬הוא מצליח להכיל את מלוא‬
‫הקסם של מיטב ספרי הפנטזיה המיועדים לילדים ובני נוער‪ ,‬אך בלי‬
‫לרכך לשם כך את העולם‪ ,‬את הדמויות או את מעשה ההתבגרות עצמו‪.‬‬
‫למעשה‪' ,‬הקוסמים' הוא סיפור על ההתבגרות מן הסיפור‪ ,‬שאין לה‬
‫מנוס אלא להתקיים בתוך הסיפור בעצמה‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬בניגוד לכרוניקות של פרידיין או ל'שיר של אש וקרח'‪,‬‬
‫שאין שום צורך להכיר את המיתולוגיה הקלטית או את מלחמות‬
‫השושנים (בהתאמה) כדי להעריך אותן כערכן‪' ,‬הקוסמים' מיועד‬
‫בראש ובראשונה למבוגרים שגדלו על המיתולוגיה המודרנית־יחו‬
‫סית המכונה "הקלאסיקות של הז'אנר"‪ :‬המיתולוגיה של עצם האמונה‬
‫הילדית במחוזות קסומים ובבריות קסומות‪ ,‬ושל הידיעה שמגיע גיל‬
‫שבו צריך להרפות מן האמונה הזאת‪ ,‬משום שאין מדברים על קסם‬
‫בחברה מנומסת‪.‬‬
‫זהו אינו ספר לילדים בגופם‪ .‬גם לא לילדים ברוחם‪ .‬זה ספר לילדים‬
‫שקראו את עלילות נרניה פעם אחר פעם‪ ,‬מתחת לשמיכה‪ ,‬וכבר התגו‬
‫לגלו עם השנים לאזרחים יצרניים במידה‪ ,‬וכעת מסתכלים על העולם‬
‫באירוניה זהירה‪ ,‬בריאליזם מפוכח שיש בו שמץ מרירות‪ ,‬אפילו‪ ,‬אבל‬
‫נובט רק מן הזרע העיקש של אמונה כמוסה בכל זאת‪.‬‬