‫המנויים‬ ‫עונת‬ ‫‪2015-16‬‬ ‫תיאטרון‬ ‫של חירות‬ ‫מחשבתית‬ ‫בשנת ‪ ,1976‬מעט אחרי שסיימתי את לימודיי בסטודיו למשחק‪ ,‬ביקשתי לנסוע‬ ‫להשתלם בחו"ל‪ .‬חשבתי על הברלינר אנסמבל‪ ,‬התיאטרון המהולל שייסד‬ ‫ברטולד ברכט במזרח ברלין אחרי מלחמת העולם השנייה‪ .‬התיאטרון הגרמני‬ ‫באותן שנים היה מן הטובים בעולם ועד אז הספקתי לקרוא‪ ,‬בנוסף למחזותיו‬ ‫של ברכט גם כמה מכּתביו התיאורטיים והם העירו בי תובנות רבות‪ .‬דיברה אלי‬ ‫מאד תאוריית "הניכור" של המחזאי המרקסיסטי שביקשה לעורר אצל הקהל את‬ ‫המודעות לכך שהוא יושב באולם תיאטרון ושעליו לחשוב ולשפוט את הדברים‬ ‫המוצגים בפניו; לנער אותו מן האשליה שבהזדהות השלֵ מה‪ .‬זכרתי את הסיפור‬ ‫שסיפר לנו ניסן נתיב על ה"סקנדל" הקולני שעשה ברכט לאשתו‪ ,‬השחקנית‬ ‫הלנה וייגל‪ ,‬מיד אחרי הצגת הבכורה של אמא קוראז'‪ ,‬מפני שראה דמעה בזווית‬ ‫עינהּ בסצנה בה נהרג אחד מילדיה‪ .‬הוא כעס מפני שדרש ממנה לבטא כאב‬ ‫בלי רגשות והזדהות מיותרים‪ ,‬כדי שהצופים יהיו מודעים לציניות הדורסנית של‬ ‫אלה הניזונים מן המלחמה‪.‬‬ ‫בן דודי‪ ,‬יגאל תומרקין‪ ,‬שעבד כמה שנים עם ברכט‪ ,‬צִ ייד אותי במעטפה עבה ובה‬ ‫מכתב המלצה לאקהארט שאל‪ ,‬בכיר השחקנים בלהקת התיאטרון‪ ,‬ובעלה של‬ ‫בתו של המחזאי‪ ,‬ברברה‪ .‬כשביקשתי לעבור למזרח העיר‪ ,‬בתחנת המעבר הידועה‬ ‫"צ'ק פוינט צ'רלי"‪ ,‬חיפשו בתיקי ושלפו ממנו את המעטפה‪ .‬מיד הכניסו אותי לתא‬ ‫קטן ושני קצינים מזרח גרמניים‪ ,‬שאי אפשר היה שלא לשים לב לדמיון בינם לבין‬ ‫קציני המשטר הנאצי‪ ,‬הבהירו לי‪ ,‬שאסור להכניס למזרח גרמניה כל חומר כתוב‪.‬‬ ‫מסתבר שמלבד מכתב ההמלצה‪ ,‬הכניס יגאל למעטפה גם כמה קטלוגים של‬ ‫תערוכותיו‪ ,‬ואלה עוררו את חשדם‪ .‬אחרי שבכל זאת אפשרו לי להיכנס‪ ,‬מיהרתי‬ ‫לבניין "הברלינר אנסמבל" ונגשתי לקופה‪ .‬ביקשתי את הכרטיס הטוב ביותר להצגת‬ ‫הערב‪ ,‬מעגל הגיר הקווקאזי בבימויו המקורי של ברכט שנשמר על ידי הלהקה‬ ‫שנים אחרי מותו‪ ,‬אבל הקופאית אמרה שנשארו רק מקומות בודדים בשורה‬ ‫האחרונה ביציע‪ .‬לא עזרו תחינותיי והסברי שזו לי הזדמנות נדירה ויחידה‪ .‬שילמתי‪,‬‬ ‫המחירים במזרח ברלין לכרטיסי תיאטרון היו זולים מאד בהשוואה למערב‪ ,‬ויצאתי‬ ‫לטייל בעיר‪ .‬בצהריים נקלעתי שוב לבניין התיאטרון ולהפתעתי ראיתי תור קטן‬ ‫המשתרך לפני הקופה‪ ,‬הרי הקופאית טענה בבוקר שנותר מספר מצומצם ביותר‬ ‫של כרטיסים‪ .‬התייצבתי בפניה ושאלתי אם תוכל לשפר את מקום הישיבה שלי‪,‬‬ ‫והפעם נתנה לי כרטיס לאחת השורות הראשונות ביציע‪ ,‬ונשבעה שאלֶ ה המקומות‬ ‫הטובים ביותר שנותרו לה‪ .‬המשכתי בסיורי בעיר ושוב הגעתי אל בניין התיאטרון‪,‬‬ ‫ושוב השתרך תור קטן לפני הקופה‪ .‬שוב ביקשתי מן הקופאית לשדרג את מקום‬ ‫הישיבה שלי והפעם קיבלתי מקום מצויין באולם‪ .‬המוזרוּת הזאת‪ ,‬כמו התקרית‬ ‫בגבול ‪ -‬הפחיתו במידה רבה את הרצון שלי לשהות בעיר המזרח גרמנית‪ ,‬למרות‬ ‫שההצגה בכיכובו של אקהארט שאל בתפקיד אצדק‪ ,‬הייתה מופלאה‪ .‬כשחזרתי‬ ‫למערב העיר‪ ,‬נגשתי למשרדי ה‪ ITI -‬הגרמני )איגוד התיאטרון הבינלאומי(‪ ,‬ושם‬ ‫הסבירו לי שהתיאטרון במזרח מחויב לשמור את הכרטיסים הטובים לפונקציונרים‬ ‫של המפלגה‪ ,‬ורק בהדרגה מותר לו לשחרר אותם לקהל הרחב‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫פליאה הייתה בעיניי‪ ,‬שדווקא בשלטון כזה פורחת‬ ‫אמנות התיאטרון‪ ,‬הדורשת חופש מחשבה ויצירה‪ .‬ידעתי‬ ‫שגם במדינות קומוניסטיות אחרות‪ ,‬כמו בריה"מ‪ ,‬פולין‬ ‫ורומניה‪ ,‬היה התיאטרון מפותח ומורכב לא פחות ואולי‬ ‫יותר מאשר במערב‪ .‬היום אני מבין שבשעה שהדיכוי‬ ‫הוא גלוי ומודע‪ ,‬הנפש האנושית מבינה שעליה למצוא‬ ‫דרכים לחמוק ממנו‪ .‬הסכנה האמיתית היא בַ דיכוי‬ ‫הסמוי‪ ,‬הלא מודע‪ ,‬זה שאנחנו חיים בו היום ‪ -‬הדיכוי‬ ‫הקפיטליסטי‪ ,‬המסווה עצמו כחירות אך כובל אותנו‬ ‫בפיתויים מתקתקים‪ .‬לכל שתפנה ‪ -‬פרסומות‪ ,‬הבטחות‬ ‫לחיים טובים יותר‪ ,‬לאושר‪ .‬אם תקנה מכונית גדולה יותר‪,‬‬ ‫מקרר משוכלל יותר‪ ,‬תזכה באיזו הגרלה‪ ,‬תפתרנה כל‬ ‫בעיותיך‪ ,‬תהיה מאושר‪ .‬וכך אדם לא רק משעבד עצמו‬ ‫לדרך חיים של "הצלחה"‪ ,‬של עבודת הממון הבלתי‬ ‫פוסקת‪ ,‬אלא גם מאבד את ראיית המציאות שלו‪ ,‬את‬ ‫יכולת השיפוט והאבחנה‪ .‬המוח מבין דבר אחד ‪ -‬האושר‬ ‫הוא חומרי‪ ,‬והוא בדרך כלל לא כאן ‪ -‬הוא שם ‪ -‬אצל‬ ‫הזוג הצעיר והיפה בטלוויזיה‪ ,‬בבֵ ית האח הגדול‪ ,‬בחיוך‬ ‫המתקתק של המנחה האנורקטית של אחת מתכניות‬ ‫הבישול וכו'‪ .‬מבחינה זו‪ ,‬התיאטרון שפונה אל החירות‬ ‫המחשבתית ואל יכולת השיפוט של הצופה‪ ,‬הוא חיוני‬ ‫היום יותר מתמיד‪ .‬גם מסעות ההפחדה‪ ,‬בין אם הם‬ ‫מציאותיים‪ ,‬בין אם הם מניפולטיביים ‪ -‬משתקים את‬ ‫תשוקת החירות המחשבתית שלנו‪.‬‬ ‫תנו לנו בידור‪ ,‬תנו לנו לשכוח‪ ,‬זה דברו של "הקהל‬ ‫הרחב"‪ ,‬זהו הפתרון של התיאטרון "המצליח"‪ .‬אלא‬ ‫שתפקידו של התיאטרון איננו "להצליח"‪ .‬תפקידו להוות‬ ‫אלטרנטיבה תרבותית‪ ,‬רוחנית‪ ,‬אינטלקטואלית ונפשית‬ ‫לעולם הרדוד אליו שואבת אותנו הפוליטיקה שלנו‪,‬‬ ‫בעיקר באמצעות הטלוויזיה‪.‬‬ ‫בעונה זו אנחנו מתכוונים להציג שני מחזות של שניים‬ ‫מגדולי אנשי התיאטרון הגרמנים במאה העשרים‪ ,‬שניהם‬ ‫מזרח גרמנים‪ :‬אדם הוא אדם של ברטולד ברכט‬ ‫ְ‬ ‫ופילוק ֵט ֵטס של היינר מולר‪.‬‬ ‫היינר מולר נחשב על ידי רבים לַ חשוּב מבין המחזאים‬ ‫הגרמנים במחצית השנייה של המאה ה‪ .20 -‬למרות‬ ‫שחי במזרח גרמניה‪ ,‬נחל את הצלחתו הגדולה דווקא‬ ‫במערב‪ ,‬מפני שבמשך יותר מעשור הוחרם ע"י השלטון‬ ‫הקומוניסטי‪ ,‬שראה בו חתרן ואסר להציג את מחזותיו‪.‬‬ ‫רק ב‪ 1970 -‬מונה לדרמטורג ב"ברלינר אנסמבל" ובכך‬ ‫ניתנה מעין גושפנקא לכך שהוא יורשו של ברכט‪.‬‬ ‫המחזה השלישי שנציג הוא עורבים‪ ,‬פרי עטו של‬ ‫המחזאי הצרפתי אנרי בק‪ ,‬ואף הוא במפתיע‪ ,‬למרות‬ ‫שנכתב בסופה של המאה ה‪ ,19 -‬מציג תמונת עולם‬ ‫עכשווית‪ ,‬נוקבת ואכזרית של הקפיטליזם המערבי‪.‬‬ ‫נסיים את העונה בהצגה שאנו קוראים לה כרגע‬ ‫שיר ישן רחוק‪ .‬אבל עליה לא נוכל לספר הרבה‪ ,‬מפני‬ ‫שרק אחרי שנפּגֵ ש לעבודה שתימשך כשלושה‪-‬ארבעה‬ ‫חודשים‪ ,‬נגלה כולנו‪ ,‬שחקנים‪ ,‬מחזאי‪-‬במאי וצופים‪ ,‬איזו‬ ‫יצירה תיאטרלית נחבאת לה בחדר החזרות‪.‬‬ ‫מיכאל גורביץ'‬ ‫מנהל אמנותי‬ ‫‪3‬‬ ‫הצגות‬ ‫חדשות‬ ‫בעונת‬ ‫המנויים‬ ‫‪2015-16‬‬ ‫התכנית כוללת הצגות מתוך הרפרטואר שלהלן‪:‬‬ ‫אדם הוא אדם‬ ‫מין קומדיה מאת‪ :‬ברטולד ברכט | עברית‪ :‬יצחק לאור | בימוי‪ :‬סיני פתר‬ ‫סבל היוצא לקנות דג‬ ‫תרגום חדש למחזהו הנודע של ברטולט ברכט על ַּ‬ ‫לארוחת הערב‪ ,‬ובדרך נתקל בשורה של הרפתקאות המשנות את חייו ואת‬ ‫זהותו מן הקצה לקצה‪ .‬הוא מתחזה לחייל‪ ,‬ומכאן המוֹרָ ד הוא תלול ‪ -‬הוא‬ ‫מוכר פיל שאינו שלו‪ ,‬זוכה להלוויה בעודו בחייו‪ ,‬פוגש שלל דמויות עסיסיות‬ ‫הנוטלות חלק במלחמות האימפריה ומנהל אתן עסקאות שבסופן הוא מאבד‬ ‫את זהותו‪.‬‬ ‫ברטולד ברכט )‪ (1898-1956‬הוא משורר ומחזאי גרמני‪ ,‬מחשובי אנשי‬ ‫התיאטרון במאה העשרים‪ .‬ממחזותיו הידועים‪ :‬אמא קוראז'‪ ,‬אופרה בגרוש‪,‬‬ ‫מעגל הגיר הקוקאזי‪ ,‬הנפש הטובה מסצ'ואן ועוד‪.‬‬ ‫עורבים‬ ‫מאת‪ :‬אנרי בק | עברית‪ :‬דורון תבורי | בימוי‪ :‬עודד קוטלר‬ ‫סיפורה של משפחה בורגנית עשירה‪ ,‬אב‪ ,‬אם ושלוש בנותיהם‪.‬‬ ‫כשאב המשפחה מת‪ ,‬ניצבת אלמנתו מול מתקפה צינית ודורסנית של‬ ‫שותפיו לשעבר‪ ,‬העטים על רכוש המשפחה כ"עורבים" צמאי דם‪ .‬זהו תאור‬ ‫נוקב ואכזרי של עולם העסקים הקפיטליסטי‪ ,‬שבו ערכו של אדם נקבע על‬ ‫ידי כספו‪.‬‬ ‫הצגת בכורה בארץ למחזהו של אנרי בק‪ ,‬אחד מחשובי המחזאים‬ ‫הצרפתיים במאה ה‪.19 -‬‬ ‫‪4‬‬ ‫פילוק ֵט ֵטס‬ ‫ְ‬ ‫מאת‪ :‬היינר מולר‬ ‫תרגום ובימוי‪ :‬אבישי מילשטיין‬ ‫הימים ‪ -‬שלהי מלחמת טרויה‪ .‬הצבא היווני מותש‬ ‫ומפורר מהמצור המתמשך על חומות העיר שאינה‬ ‫נכנעת‪ .‬חוסר הכרעה מאיים על האחדות הלאומית‪.‬‬ ‫אודיסאוס‪ ,‬מנהיגם הערמומי של היוונים‪ ,‬מפליג אל‬ ‫פילוק ֵט ֵטס‪ ,‬הגיבור המיתולוגי של‬ ‫ְ‬ ‫האי עליו שוכן‬ ‫שלביה הראשונים של המלחמה‪ .‬אודיסאוס עצמו‬ ‫פילוק ֵט ֵטס על האי הבודד‪ ,‬פצוע ומותש‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫הפקיר את‬ ‫לאחר שהוכש על ידי נחש‪ .‬אודיסאוס מנסה לפייס‬ ‫אותו ולגייסו מחדש לשדה הקרב‪ .‬איתו הוא מביא‬ ‫את נאופטולמוס‪ ,‬בנו הצעיר וחדור המוטיבציה של‬ ‫אכילס – סמלה של העוצמה היוונית הנשחקת‪.‬‬ ‫המפגש הטעון עם הסמל הלאומי הגולה‪ ,‬לאחר שנים‬ ‫של סבל‪ ,‬בדידות ועלבון עמוק‪ ,‬הופך למחול מרתק‬ ‫של מניפולציות פוליטיות ורגשיות עד לסוף הלא צפוי‪,‬‬ ‫הרומס את ערכי המוסר‪.‬‬ ‫דרמה פיוטית פוליטית פרי עטו של גדול מחזאי‬ ‫גרמניה בעידן שאחרי מלחמת העולם השניה‪ .‬במחזה‬ ‫זה הוא יוצק אל המיתוס הידוע של פילוקטטס‬ ‫אלמנטים מהביוגרפיה האישית שלו‪ ,‬והאקטואליות של‬ ‫דומה שמסרבת לפוג‪ ,‬בעיקר כיום‪.‬‬ ‫מיתוס זה ‪ֶ -‬‬ ‫שיר ישן רחוק )שם זמני(‬ ‫קומדיה מאת מיכאל גורביץ ובבימויו‬ ‫כוריאוגרפיה‪ :‬רננה רז‬ ‫בערך פעם בשנתיים מתכנסת להקת השחקנים‬ ‫עם המנהל האמנותי של התיאטרון ועובדת על‬ ‫הצגה‪ .‬לעיתים נוכחים בחדר החזרות גם מוסיקאים‬ ‫וכוריאוגרפים‪ ,‬או מעצבי התפאורה והתלבושות‪ .‬הם‬ ‫מתחילים בלי מחזה‪ ,‬לפעמים אפילו בלי רעיון ברור‪.‬‬ ‫אבל במהלך של שלושה עד ארבעה חודשים‪ ,‬תוך כדי‬ ‫שיחות ואילתורים נוצרת הצגה‪ .‬דרך עבודה מקורית‬ ‫זו‪ ,‬הניבה עד כה הצגות כמו ‪" :‬צל חולף"‪" ,‬מילה של‬ ‫אהבה"‪" ,‬חיל פרשים אנו"‪" ,‬אושר"‪" ,‬המצליחים"‪,‬‬ ‫"אהובת הדרקון" ו"חוקר פרטי"‪.‬‬ ‫*הזכות לשנויים שמורה לתיאטרון החאן‬ ‫‪5‬‬ ‫הצגות חדשות הממשיכות‬ ‫בעונת המנויים ‪2015-16‬‬ ‫יחזקאל‬ ‫הצגה על פי רומן בתמונות‬ ‫של הצייר מיכאל קובנר‬ ‫עיבוד לבמה ובימוי‪ :‬רוני ניניו‬ ‫יחזקאל‪ ,‬דמות בדיונית שמבוססת על זו של אבא‬ ‫קובנר‪ ,‬חי לבדו בירושלים‪.‬‬ ‫השנה היא ‪ - 1991‬תקופת מלחמת המפרץ‪ .‬מפגש‬ ‫מרגש מתרחש בינו לבין נכדו נוני‪ ,‬המגיע לביקור‬ ‫מולדת עם אמו‪ ,‬איבון‪ .‬תוך כדי משחק‪ ,‬ובשפה‬ ‫שמתאימה לגילו של הילד‪ ,‬מספר יחזקאל לנכדו על‬ ‫הזיכרונות הקשים מהימים בהם היה מפקד המחתרת‬ ‫בגטו וילנה ונאלץ להתמודד עם בחירות אכזריות‪ ,‬כמו‬ ‫הסגרת מפקדו והשארת אמו מאחור‪.‬‬ ‫היכולת לתקשר עם הנכד נוני‪ ,‬מפצה את הסב על‬ ‫הניתוק מעמוס ‪ְּ -‬בנו שירד מהארץ‪ .‬זהו סיכוי אחרון‬ ‫עבורו לאהבה מנחמת בחיק המשפחה‪ ,‬מול כאב‬ ‫הייסורים של העבר‪.‬‬ ‫על רקע הביקור המשפחתי‪ ,‬נרקם גם קשר אהבה‬ ‫וקירבה מיוחד בין נעמה‪ ,‬פיזיותרפיסטית צעירה‬ ‫המטפלת ביחזקאל‪ ,‬לבין איבון רעייתו של הבן עמוס‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ִכּנֶ רֶ ת ִכּנֶ רֶ ת‬ ‫מאת נתן אלתרמן | בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬ ‫השנה‪ ,1912 :‬חבורת צעירים מתיישבת באזור הכנרת‬ ‫כדי לבנות עולם חדש וטוב יותר‪ .‬קשיים כלכליים‪ ,‬חבר‬ ‫ראשון שנהרג‪ ,‬טרקטור יחיד‪ ,‬מקולקל‪ ,‬ומשפט שנערך‬ ‫לאחד החברים על התנהלות כספית לא ישרה‪ .‬ברקע‬ ‫בוכה התינוק הראשון של הקיבוץ‪.‬‬ ‫מחזהו הראשון של אחד מגדולי השירה העברית‪,‬‬ ‫המשלב משולש אהבים עם סיפור על ערכים ורוח‬ ‫חלוצית בוערת ועל ימים אחרים ובני אדם שהסתפקו‬ ‫במועט והאמינו כי בכוחם ליצור חברה חדשה‪.‬‬ ‫ההצגה עולה בבכורה עולמית בפסטיבל ישראל‪,‬‬ ‫ירושלים‪.‬‬ ‫המחיצה‬ ‫מאת עינת יקיר | בימוי‪ :‬עודד קוטלר‬ ‫איש ואישה גרים בדירה שכורה שבעליה דרס‬ ‫את בתם‪ .‬כשבעל הבית דורש את פינויה‪ ,‬נאחזת‬ ‫האישה בדירה בכל כוחה וגוררת בתוך כך את‬ ‫השלושה אל תוך מערכת יחסים סבוכה‪ ,‬פנטסטית‬ ‫ובלתי צפויה‪.‬‬ ‫מחזה מקורי חדש‪ ,‬פרי עטה של הסופרת עינת יקיר‪.‬‬ ‫בין ספריה‪ :‬שירים בכיף‪ ,‬עסקי תיווך‪ ,‬מרכז בעלי‬ ‫מלאכה‪ ,‬כמוני ‪ -‬כמוך‪ ,‬ימי חול‪.‬‬ ‫עינת יקיר זכתה בפרס בתחרות הסיפור הקצר של‬ ‫עיתון הארץ לשנת ‪ 2000‬על הסיפור "ליקוי חמה"‪,‬‬ ‫בפרס אשת השנה בספרות לשנת ‪ 2003‬ובפרס ראש‬ ‫הממשלה לספרות לשנת תשס"ט‪.‬‬ ‫הצגות הממשיכות מעונות קודמות‬ ‫דוד וניה‬ ‫מאת אנטון צ׳כוב | עברית‪ :‬רבקה משולח‬ ‫בימוי‪ :‬מיכאל גורביץ׳‬ ‫"דוד וניה" בביצועו של תיאטרון החאן ובבימויו של‬ ‫מיכאל גורביץ' הוא לא רק אחת ההצגות הטובות ביותר‬ ‫שראיתי בתיאטרון הישראלי בשנים האחרונות‪ ,‬אלא‬ ‫גם אחד הביצועים הנפלאים ביותר של מחזה צ'כובי‬ ‫שראיתי אי פעם‪ ".‬עמוס עוז‬ ‫"אריה צ׳רנר הוא וניה חם‪ ,‬עצוב‪ ,‬אנושי‪ ,‬וזה כאילו‬ ‫תפקיד שנכתב בשבילו‪ ...‬עירית פשטן מעצבת עוד דמות‬ ‫מושלמת‪ ...‬נטלי אליעזרוב היא ארצית‪ ,‬עניינית ונוגעת‬ ‫ללב בדמותה של סוניה‪ ...‬הופעתה של דניאל גל‪ ,‬עם‬ ‫תנועתה האצילית וצוארה הארוך הֵ קלה עלי להבין מדוע‬ ‫כל הדמויות הגבריות על הבמה הולכות שבי אחריה‪ .‬סוף‬ ‫המערכה השניה ביניהן היתה עבורי הנאה צרופה‪".‬‬ ‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬ ‫הדלת ממול‬ ‫קומדיה מאת פאבריס רוז׳ה לאקאן‬ ‫עברית‪ :‬מנחם כרמי‪ ,‬דניאלה כרמי | בימוי‪ :‬ארז שפריר‬ ‫"עשוי כהלכה ומשוחק בחן‪ ....‬בהחלט מהנה"‬ ‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬ ‫"דיאלוג שנון‪ ...‬במוי מצוין‪ ...‬תרגום בהיר ומדויק"‬ ‫צבי גורן‪ ,‬הבמה‬ ‫"רק מחמאות ומחיאות לביצוע‪ ...‬המשחק מעולה‪".‬‬ ‫בן עמי פיינגולד‪nrg ,‬‬ ‫הצוענים של יפו‬ ‫מאת נסים אלוני | בימוי‪ :‬יוסי פולק‬ ‫"הצגה קולחת ודינמית שזורמת בכיף בעזרת עבודה‬ ‫נהדרת של צוות המעצבים‪ ...‬ניר רון‪ ,‬ג'יטה מונטה‪,‬‬ ‫ארז שפריר ושאר שחקני החאן הקבועים עושים‬ ‫מלאכה מרשימה‪ .‬מעל לכולם בולט יוסי עיני‪ ...‬מאד‬ ‫נהניתי מההצגה בזכות הקסם המיוחד של אלוני‪ ,‬שידע‬ ‫ללהט במילים‪ ,‬וגם של עיני‪ ,‬שיודע להגיש את השורות‬ ‫המופלאות של אלוני בצורה מושלמת‪".‬‬ ‫שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬ ‫‪10‬‬ ‫קורי"‬ ‫"בידור וירטואוזי ומתוחכם‪ ...‬מחשבת בימוי חכמה‪...‬‬ ‫כדאי מאוד ללכת‪ ...‬תענוג מוחלט‪ .‬תרגום נהדר‪ ...‬קסם‬ ‫תיאטרוני‪ ,‬שגורם לשייקספיר להישמע טבעי‪ ,‬אנושי‬ ‫ומענג‪".‬מרט פרחומובסקי‪ ,‬עכבר העיר‬ ‫"קומדיה מצחיקה וחכמה‪ ...‬הפקה עדכנית ומודרנית‪...‬‬ ‫הבמאי אודי בן משה מבריק בבחירותיו האמנותיות‬ ‫וצוות השחקנים מפליא להגיש את ההצגה הוותיקה‬ ‫באמינות וביעילות‪"...‬בן עמי פיינגולד‪NRG,‬‬ ‫"העיבוד המודרני מפתיע ומצליח להיות גם מהנה וגם‬ ‫נגיש‪ ...‬קשה שלא להתפעל מהחידודים והפלפולים‪...‬‬ ‫המוזיקה של עדי כהן ראויה לשבח‪ ...‬כל השחקנים על‬ ‫הבמה מעבירים את התחושה שכיף להם‪ .‬וכשכיף על‬ ‫הבמה‪ ,‬כיף גם לצופים‪".‬דוד רוזנטל‪ ,‬וואלה!‬ ‫"מצ‬ ‫חי‬ ‫הנשים העליזות מוינדזור‬ ‫מאת ויליאם שייקספיר | תרגום‪ :‬על פי נסים אלוני‬ ‫עיבוד ובימוי‪ :‬אודי בן משה‬ ‫החולה המדומה‬ ‫ציונ‬ ‫זוכת ‪ 2‬פרסי‬ ‫התיאטרון ‪2012‬‬ ‫הקומדיה של השנה‬ ‫שחקנית משנה‬ ‫קומדיה מאת מולייר‬ ‫וו ר צ ‪ ,‬ג‬ ‫בימוי‪ :‬אודי בן משה‬ ‫"הצגה מענגת ומוצלחת מאוד‪ ...‬כובשת את הבמה‬ ‫מהרגע הראשון עד האחרון‪ .‬הטקסט מלא התחכמויות‬ ‫לשוניות משעשעות‪ ...‬מלא קסם קומי טהור בפי‬ ‫השחקנים‪ "...‬שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬ ‫"החולה המדומה" בחאן הירושלמי הוא חגיגה של רעיונות‬ ‫בימתיים מקסימים בפשטותם ומלהיבים בתחכומם ולא‬ ‫כדאי להחמיץ את הטיפול שמציע סל הבריאות הבימתי‬ ‫הזה‪ ".‬צבי גורן‪ ,‬אתר הבמה‬ ‫רו‬ ‫נש‬ ‫לוב‬ ‫‬ ‫הביקורות משבחות‬ ‫ק‪ ,‬חכמ‪,‬‬ ‫מ‬ ‫תהלה‬ ‫ִ‬ ‫מאת ש"י עגנון | עיבוד למחזה‪ :‬שחר פנקס‬ ‫בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬ ‫"הצגה נאה שכמוה לא ראיתם מימיכם‪ ...‬יהויכין‬ ‫פרידלנדר מעצב את הדמויות בחן ובניכור הנכונים‪ .‬יואב‬ ‫היימן מגלם את הסופר ההולך בעקבותיה של תהילה‬ ‫במבוכה יפה ומשכנעת‪ .‬תמר אלקן מרשימה דווקא‬ ‫בפשטות הלא מסוגננת שלה‪ ...‬לבה של ההצגה אלה‬ ‫הבובות של תהילה )והחתול( שיש להן חיים מלאים‬ ‫ומרתקים‪ ...‬אחת מעבודות העיבוד היפות והענוותניות‬ ‫שראיתי‪ .‬שעה של נחת מלאה בפרטים מאלפים‪".‬‬ ‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬ ‫האדרת‬ ‫מאת ניקולאי גוגול | עיבוד למחזה‪ :‬שחר פנקס‬ ‫בימוי‪ :‬שיר גולדברג‬ ‫"שפה בימתית ייחודית‪ ,‬מעוררת הערכה‪ ,‬שמצליחה‬ ‫ליצור מציאות באמצעות שימוש רב דמיון והמצאה‬ ‫באביזרים‪ .‬הכל ביחד יצר יופי צנוע ומיוחד במינו‪...‬‬ ‫הצגה מרשימה‪ ".‬מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‬ ‫"התפעלנו בעיקר ממשחקו של יואב היימן‪ ,‬עם ארסנל‬ ‫פרצופים מתחלפים של צער‪ ,‬אומללות‪ ,‬פחד עלבון‬ ‫וייאוש‪ ,‬תוך שמירה על ההומור השזור בסיפורי גוגול‪".‬‬ ‫אסף קוגלר‪ ,‬מקור ראשון‬ ‫תעלולי סקפן‬ ‫קומדיה מאת מולייר‬ ‫זוכת פרס התיאטרון ‪2009‬‬ ‫בימוי‪ :‬אודי בן משה‬ ‫הקומדיה של השנה‬ ‫"מולייר כהלכתו‪ ...‬הצגה מלאת חן ושנינות‪"...‬‬ ‫שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬ ‫"גאוני‪ ...‬לגמרי גאוני‪ ...‬לא יאמן כמה זה מצחיק ומושלם‪".‬‬ ‫מנחם בן‪ ,‬מעריב‬ ‫הזהו אדם?‬ ‫מאת פרימו לוי | בימוי‪ :‬מור פרנק‬ ‫בביצוע ניר רון‬ ‫"עיבוד שקט ומאופק‪ ...‬הבמאית והמעבדת מור‬ ‫פרנק והשחקן ניר רון הצליחו לשמור על הטון השקט‬ ‫והמאופק‪ ...‬ביצוע אנושי ומשכנע של רון מוסיף רובד של‬ ‫תחכום והשתאות‪ ".‬שי בר יעקב‪ ,‬ידיעות אחרונות‬ ‫"ניר רון במונולוג מצמרר ומרגש‪".‬‬ ‫טל פרי וחגית פלג‪-‬רותם‪ ,‬גלובס‬ ‫‪7‬‬ ‫עונת המנויים‬ ‫‪2015-16‬‬ ‫הטבות למנוי‪:‬‬ ‫בתיאטרון ירושלים‪ :‬הכניסה בתמורה לשובר ‪ 6‬שבמנוי‬ ‫או ‪ 20%‬הנחה‪ ,‬בתאום מראש עם קופת תיאטרון ירושלים‬ ‫כרטיס חינם‬ ‫לסינמטק ירושלים‬ ‫לרוכשים מנוי‬ ‫עד ה‪15.6.15-‬‬ ‫הצג מנוי חאן וזכה בהנחה‪:‬‬ ‫‪ 30%‬על כרטיסים נוספים להפקות תיאטרון החאן‬ ‫‪ 15%‬על כרטיסים ומנויים בסינמטק ירושלים‬ ‫‪ 10%‬הנחה )ימים א‪-‬ה( במסעדות מתחם התחנה הראשונה‬ ‫שומרים על קשר‬ ‫עם תיאטרון החאן‬ ‫אתר האינטרנט‬ ‫מידע מלא על הפקות תיאטרון החאן‪ ,‬על היוצרים‬ ‫ועל להקת השחקנים שלנו‪ ,‬חשיפה לתהליך היצירה‪,‬‬ ‫חדשות ועדכונים שוטפים ורכישת כרטיסים מהירה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תוכלו למצוא בו תכניות דיגיטליות של כל‬ ‫הצגות התיאטרון ולקרוא ראיונות בלעדיים‪ .‬ולאוהבי‬ ‫הנוסטלגיה ‪ -‬ארכיון היסטורי ובו פרטים מרתקים על‬ ‫התיאטרון ועל הצגות העבר‪.‬‬ ‫‪www.khan.co.il‬‬ ‫עמוד הפייסבוק‬ ‫עשו "לייק" לעמוד הפייסבוק של תיאטרון החאן‬ ‫וקבלו עדכונים שוטפים וחדשות על הנעשה בתיאטרון‪,‬‬ ‫הצצה מיוחדת לחדר החזרות של השחקנים ולאירועים‬ ‫שונים‪ ,‬סרטוני פרומו להצגות חדשות ולכתבות עלינו‬ ‫בתקשורת‪.‬‬ ‫בנוסף – תחרויות נושאות פרסים והטבות מיוחדות‬ ‫ובלעדיות לחברי הפייסבוק‪.‬‬ ‫‪www.facebook.com/khantheatre‬‬ ‫חשבון האינסטגרם‬ ‫תמונה שווה אלף מילים!‬ ‫הצצה מיוחדת לפעילות צוות התיאטרון ולשחקנים‪,‬‬ ‫ברגעים המסקרנים והאמיתיים ביותר‪ ...‬דרך התמונות‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫‪www.instagram.com/khantheatre‬‬ ‫ערוץ היו‪-‬טיוב שלנו‬ ‫‪www.youtube.com/khantheatre‬‬ ‫מחכים לכם!‬ ‫דוד רמז ‪ ,2‬ירושלים‪ ,‬טל'‪www.khan.co.il ,02-6303600 :‬‬ ‫מיודה של הקרנ לירושלימ בתמיכת הני גטטנר‪ ,‬וביוע משרד התרבות והפורט ועיריית ירושלימ‬ ‫עריכה‪ :‬דפנה לוטנ‬ ‫מגוון סרטונים מיוחדים ומסקרנים‪ ,‬ובהם תיעוד במהלך‬ ‫העבודה של השחקנים‪ ,‬הצצה נדירה לחדר החזרות‪,‬‬ ‫קליפים ושירים מתוך הצגות‪ ,‬ראיונות מהטלוויזיה ותיעוד‬ ‫היוצרים והשחקנים‪.‬‬