שאלות של פועל שקורא / ברטולד ברכט
תהיות של קיבוצניק שקורא את המפה ...ואת דפי ההסטוריה לרגל הדיונים על עבודה ופרנסה ,ולזכר הדגל "שוויון ערך העבודה", כמה מלים עדכניות על שיר המחאה המפורסם של ברכט "שאלות של פועל שקורא" שאלות של פועל שקורא /ברטולד ברכט יה? ִמי ָּבנָּה ֶאת ֶת ָּבאי ַעל ִש ְב ַעת ְש ָּע ֶר ָּ תּובים ֵׁשמֹות ֶשל ְמ ָּל ִכים. ַב ְס ָּפ ִרים ְכ ִ ּגּושיַ -ה ֶס ַלע? ַה ִאם ַה ְמ ָּל ִכים ֵׁהם ֶש ָּס ֲחבּו ֶאת ֵׁ ֶה ְר ָּסה ְפ ָּע ִמים ַרבֹות– ּוב ֶבל ֶשנ ֶ ָּ אֹותה ָּכלָּ -כ ְך ַה ְר ֵׁבה ְפ ָּע ִמים? ְב ֵׁאילּו ָּב ִתים ִמי ָּבנָּה ָּ ָּאים? ָּרים ַה ַבנ ִ ָּהב ּג ִ יקה ִמז ָּ ימה ַה ַמ ְב ִר ָּ ְב ִל ָּ חֹומה ַה ִסינִ יתְ ,לָאן ָּה ְלכּו ָּב ֶע ֶרב בֹו ִסיְמּו ֶאת ַה ָּ דֹולה רֹומא ַה ְּג ָּ חֹומה? ָּ בֹונֵׁי ַה ָּ אֹותם? ֶאת ִמי ְמ ֵׁלָאה ְב ַש ֲע ֵׁרי ִנ ָּצחֹוןִ .מי ֵׁה ִקים ָּ ירים ְס ִרים? ַה ְב ִביזַנְ ץ ַה ְמ ֻה ֶל ֶלת ַב ִש ִ ִנ ְצחּו ַה ֵׁקי ָּ ָּדית ַאט ַלאנְ ִטיס ָּהַאּג ִ יה? ֲא ִפלּו ְב ְ תֹוש ֶב ָּ ַארמֹונֹות ְל ָּ ָּהיּו ַרק ְ אֹותםָּ ,ש ֲאגּו ַב ַלי ְָּלה בֹו ַהיָּם ָּב ַלע ָּ יהם. ַהנִ ְט ָּב ִעים ְל ַע ְב ֵׁד ֶ ֲא ֶל ְכ ַסנְ ֶדר ַה ָּצ ִעיר ָּכ ַבש ֶאת הֹודּו. הּוא ְל ַבדֹו? ְב ָּכל ַדף נִ ָּצחֹון. אלים. ְסר ִה ָּכה ֶאת ַה ָּג ִ ֵׁקי ָּ ַצ ִחים? עּודת ַה ְמנ ְ ִמי ִב ֵׁשל ֶאת ֶס ָּ ַה ִאם לֹא ָּהיָּה ְל ָּפחֹות ַט ָּבח ִאתֹו? ָאדם ּגָּדֹול. ָּכל ֶע ֶשר ָּשנִ ים ָּ יֹותיו יליפ ִמ ְס ָּפ ַרד ָּב ָּכה ְכ ֶש ִצי ֳאנִ ָּ ִפ ִ ִמי ִש ֵׁלם ֶאת ַה ֶח ְשבֹון? זּולתֹו לֹא ָּב ָּכה? ָאבדַ .ה ִאם ִאיש ָּ ַ יך ַה ֵׁשנִ י נִ ַצח ְב ִמ ְל ֶח ֶמת ֶש ַבע ַה ָּשנִ יםִ .מי יד ִר ְ ְפ ִר ְ ּוּוחיַ -מ ֲע ִשים. ָּכלָּ -כ ְך ַה ְר ֵׁבה ִד ֵׁ ִנ ַצח ִמ ְל ַבדֹו? ָּכלָּ -כ ְך ַה ְר ֵׁבה ְש ֵׁאלֹות על רקע המחאה החברתית והפערים בשכר בין האנשים שיושבים במגדלי הפאר ומנהלים את העולם ואת הכלכלה של המדינה בהינף החלטה כזו או אחרת ,לבין אלה שצריכים לבצע ,לחיות בהתאם ולשלם את המחיר ,פערים שלא ניתן להשלים איתם ,הופך שיר זה של ברכט שוב – לרלבנטי .כל עידן – והקיסר שלו ,הנפוליון שלו ואחמדיניג'אד שלו .כל תקופה ומגדל בבל שלה ,חומת סין או לחילופין ה"טיטאניק" עם שגעון הגדלות שלה ועם הניתוק המוחלט בין דיירי הארמון והקומות העליונות ,לאלה שמשיטים את הספינה אך ידם לא משגת לאכול בה. הקיבוץ הוא צורת החיים האולטמיטיביים של השוויון .הוא תוצאת המהפכה שהביאה הזמנים האפלים בהם כתב ברטולד ברכט את שיריו ומחזותיו .כן ,אבל ...הנה אחרי 011שנות ניסוי השיטה, נשאר הפועל שהפך במשך השנים למנהל והפועל שנשאר פועל ,עם שאלות קיומיות ,עם דילמות ערכיות וכלכליות .אפשר להתנגד נמרצות להבאת שיר כזה כשייך לנו באיזשהו אופן ,לכאורה הוא רחוק מאיתנו כרחוק מזרח ממערב ,אך אני טוענת שבקריאת השיר אחרת או בקריאת המפה הקיבוצית אחרת ,השיר רלבנטי במעגל הקטן יותר ,הקיבוצי ,ובודאי שבמעגל הארצי. אנחנו פה בקיבוץ מצויים בעצם במצב דואלי .מצד אחד ,אנחנו נחשבים בעלי הון ,ומה לנו כי נלין .חלק מהחברה הישראלית אוהבת לשנוא אותנו כשודדי קרקעות וכחיים בבועה של עושר ,שאין להם מושג מהם החיים האמיתיים ומהי הישרדות בישראל .1100מצד שני ,אם נתרגם את המציאות שלנו לזו שבחוץ ,יש כאן בתוכנו פערי שכר פוטנציאליים אדירים בהתאם למציאות הישראלית .רוצה לומר ,אני בתור דוגמה ,שאחרי 01שנה בשדה החינוך ,מקבלת פנסיה זעומה כפי שהשתכרתי כל השנים לעומת איש קבע ,נאמר ,או פקיד בנק וכך מי שעובד בנוי ,במרפאה ,בעבודה סוציאלית ,במסעדנות, בשירותים ,בפקידות או בחקלאות .לעומתם שכר המנהלים בעלי התארים והמשרדים – גבוה משלהם עשרות מונים. אז ...נכון ,אנחנו עוד לא מפרקים את הקיבוץ ו ...נכון ,אנחנו עדיין חיים בשוויון והמנהלים שלנו לא דומים בשום דבר לקיסרי רומא ,אבל ...הידיעה ,ההכרה בהבדלים ,הפוטנציאל בהפרשי השכר והמעמד החברתי ,הצ'ופרים הנלווים ,התגמול והרישום בדפי ההסטוריה של העבר והעתיד – הם כאן. מעל ומתחת פני השטח ,מדוברים או שלא ,כואבים ומרגישים קיפוח או חוסר צדק משני צידי המתרס. אז למרות שזה לא האחד במאי ,אלא סתם יום חורף בינואר ,בא לי לאוורר את השיר הזה ולהוציא אותו מהמגירה כדי להצדיע לאנשי העמל ולפועלים ,להודות להם .לכם ,שבחטא ההרגל נוטים לשכוח עד כמה אתם חשובים: הם ,אתם ,שמכבסים ,שמקפלים ,שמבשלים ,שמתקנים ,שבונים ,שמרכיבים. הם ,אתם ,הפועלים ,הגננים ,אנשי הסרבלים ,בגדי העבודה והידיים השחורות. הם ,אתם ,המרפאים ,האחיות ,המאמנים ,הדוקרים והמעסים ,שמצילים חיים ומקלים על כאבינו. הם ,אתם ,שמחנכים ומטפלים ונמצאים עדיין בתחתית סולם השכר של המדינה המתוקנת הזו. הם ,אתם ,החקלאים ,אנשי האדמה והים שהמדינה ידעה פעם לטפח ולעודד כ"מלח הארץ" .זה היה מזמן. הם ,אתם ,האמנים ,היוצרים ,ההומניסטים ,אנשי הרוח שהעם שלנו תמיד התגאה בהם. הם ,אתם ,החיילים ,המילואימניקים ,הסטודנטים והתלמידים שתוהים לגבי היחס בין נתינה וקבלה. הם ,אתם ,השומרים ,הכבאים ,שמתנדבים לעזור ולתת לאנשים שיש להם פחות. הם ,אתם ,המהנדסים ,המדענים ,היועצים ,המשווקים ,שבזכותכם המכונה ממשיכה לנוע. לא כולם מנהלים .לא כולם נמצאים בראש המערכת .לא כולם מסוגלים להגיע לשם ולא כולם שואפים לכך. טוב שיש מנהלים ,אך אם היו לנו רק כאלה ,העולם לא היה ממשיך להתקיים .הוא מתקיים בזכותכם, העובדים .לא עובדים פשוטים .עובדים טובים! כל אחד במשבצת שלו – עושה את הכי טוב שיש .גם המחנך ,גם המבשל ,גם מקפלת הבגדים ,גם האקונומית ,גם מנהלת הגיל הרך וגם מנהלת פלסאון .זאת תמצית הערבות. אם למעגן מיכאל יש מוניטין והיא עשירה ונפלאה ,זה לא רק בזכות השפיצים (ולא אפחית מחשיבותם ומזכויותיהם כהוא זה!!!) ,אלא גם בזכות קיומו ,אישיותו ועבודתו של כל אדם באשר הוא ,והיכולת החברתית להכיל את כולם ,להאמין במסוגלות ובסגולות שלהם ולתת לכל אחד לממש את מלוא הפוטנציאל שיש בו.
© Copyright 2024