שאלות של פועל שקורא / ברטולד ברכט

‫תהיות של קיבוצניק שקורא את המפה‪ ...‬ואת דפי ההסטוריה‬
‫לרגל הדיונים על עבודה ופרנסה‪ ,‬ולזכר הדגל "שוויון ערך העבודה"‪,‬‬
‫כמה מלים עדכניות על שיר המחאה המפורסם של ברכט‬
‫"שאלות של פועל שקורא"‬
‫שאלות של פועל שקורא ‪ /‬ברטולד ברכט‬
‫יה?‬
‫ִמי ָּבנָּה ֶאת ֶת ָּבאי ַעל ִש ְב ַעת ְש ָּע ֶר ָּ‬
‫תּובים ֵׁשמֹות ֶשל ְמ ָּל ִכים‪.‬‬
‫ַב ְס ָּפ ִרים ְכ ִ‬
‫ּגּושי‪ַ -‬ה ֶס ַלע?‬
‫ַה ִאם ַה ְמ ָּל ִכים ֵׁהם ֶש ָּס ֲחבּו ֶאת ֵׁ‬
‫ֶה ְר ָּסה ְפ ָּע ִמים ַרבֹות–‬
‫ּוב ֶבל ֶשנ ֶ‬
‫ָּ‬
‫אֹותה ָּכל‪ָּ -‬כ ְך ַה ְר ֵׁבה ְפ ָּע ִמים? ְב ֵׁאילּו ָּב ִתים‬
‫ִמי ָּבנָּה ָּ‬
‫ָּאים?‬
‫ָּרים ַה ַבנ ִ‬
‫ָּהב ּג ִ‬
‫יקה ִמז ָּ‬
‫ימה ַה ַמ ְב ִר ָּ‬
‫ְב ִל ָּ‬
‫חֹומה ַה ִסינִ ית‪ְ ,‬לָאן ָּה ְלכּו‬
‫ָּב ֶע ֶרב בֹו ִסיְמּו ֶאת ַה ָּ‬
‫דֹולה‬
‫רֹומא ַה ְּג ָּ‬
‫חֹומה? ָּ‬
‫בֹונֵׁי ַה ָּ‬
‫אֹותם? ֶאת ִמי‬
‫ְמ ֵׁלָאה ְב ַש ֲע ֵׁרי ִנ ָּצחֹון‪ִ .‬מי ֵׁה ִקים ָּ‬
‫ירים‬
‫ְס ִרים? ַה ְב ִביזַנְ ץ ַה ְמ ֻה ֶל ֶלת ַב ִש ִ‬
‫ִנ ְצחּו ַה ֵׁקי ָּ‬
‫ָּדית‬
‫ַאט ַלאנְ ִטיס ָּהַאּג ִ‬
‫יה? ֲא ִפלּו ְב ְ‬
‫תֹוש ֶב ָּ‬
‫ַארמֹונֹות ְל ָּ‬
‫ָּהיּו ַרק ְ‬
‫אֹותם‪ָּ ,‬ש ֲאגּו‬
‫ַב ַלי ְָּלה בֹו ַהיָּם ָּב ַלע ָּ‬
‫יהם‪.‬‬
‫ַהנִ ְט ָּב ִעים ְל ַע ְב ֵׁד ֶ‬
‫ֲא ֶל ְכ ַסנְ ֶדר ַה ָּצ ִעיר ָּכ ַבש ֶאת הֹודּו‪.‬‬
‫הּוא ְל ַבדֹו?‬
‫ְב ָּכל ַדף נִ ָּצחֹון‪.‬‬
‫אלים‪.‬‬
‫ְסר ִה ָּכה ֶאת ַה ָּג ִ‬
‫ֵׁקי ָּ‬
‫ַצ ִחים?‬
‫עּודת ַה ְמנ ְ‬
‫ִמי ִב ֵׁשל ֶאת ֶס ָּ‬
‫ַה ִאם לֹא ָּהיָּה ְל ָּפחֹות ַט ָּבח ִאתֹו?‬
‫ָאדם ּגָּדֹול‪.‬‬
‫ָּכל ֶע ֶשר ָּשנִ ים ָּ‬
‫יֹותיו‬
‫יליפ ִמ ְס ָּפ ַרד ָּב ָּכה ְכ ֶש ִצי ֳאנִ ָּ‬
‫ִפ ִ‬
‫ִמי ִש ֵׁלם ֶאת ַה ֶח ְשבֹון?‬
‫זּולתֹו לֹא ָּב ָּכה?‬
‫ָאבד‪ַ .‬ה ִאם ִאיש ָּ‬
‫ַ‬
‫יך ַה ֵׁשנִ י נִ ַצח ְב ִמ ְל ֶח ֶמת ֶש ַבע ַה ָּשנִ ים‪ִ .‬מי‬
‫יד ִר ְ‬
‫ְפ ִר ְ‬
‫ּוּוחי‪ַ -‬מ ֲע ִשים‪.‬‬
‫ָּכל‪ָּ -‬כ ְך ַה ְר ֵׁבה ִד ֵׁ‬
‫ִנ ַצח ִמ ְל ַבדֹו?‬
‫ָּכל‪ָּ -‬כ ְך ַה ְר ֵׁבה ְש ֵׁאלֹות‬
‫על רקע המחאה החברתית והפערים בשכר‬
‫בין האנשים שיושבים במגדלי הפאר ומנהלים‬
‫את העולם ואת הכלכלה של המדינה בהינף החלטה‬
‫כזו או אחרת‪ ,‬לבין אלה שצריכים לבצע‪ ,‬לחיות‬
‫בהתאם ולשלם את המחיר ‪ ,‬פערים שלא ניתן‬
‫להשלים איתם‪ ,‬הופך שיר זה של ברכט שוב –‬
‫לרלבנטי‪ .‬כל עידן – והקיסר שלו‪ ,‬הנפוליון שלו‬
‫ואחמדיניג'אד שלו‪ .‬כל תקופה ומגדל בבל שלה‪ ,‬חומת סין או לחילופין ה"טיטאניק" עם שגעון הגדלות‬
‫שלה ועם הניתוק המוחלט בין דיירי הארמון והקומות העליונות‪ ,‬לאלה שמשיטים את הספינה אך ידם‬
‫לא משגת לאכול בה‪.‬‬
‫הקיבוץ הוא צורת החיים האולטמיטיביים של השוויון‪ .‬הוא תוצאת המהפכה שהביאה הזמנים‬
‫האפלים בהם כתב ברטולד ברכט את שיריו ומחזותיו‪ .‬כן‪ ,‬אבל‪ ...‬הנה אחרי ‪ 011‬שנות ניסוי השיטה‪,‬‬
‫נשאר הפועל שהפך במשך השנים למנהל והפועל שנשאר פועל‪ ,‬עם שאלות קיומיות‪ ,‬עם דילמות‬
‫ערכיות וכלכליות‪ .‬אפשר להתנגד נמרצות להבאת שיר כזה כשייך לנו באיזשהו אופן‪ ,‬לכאורה הוא רחוק‬
‫מאיתנו כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬אך אני טוענת שבקריאת השיר אחרת או בקריאת המפה הקיבוצית‬
‫אחרת‪ ,‬השיר רלבנטי במעגל הקטן יותר‪ ,‬הקיבוצי‪ ,‬ובודאי שבמעגל הארצי‪.‬‬
‫אנחנו פה בקיבוץ מצויים בעצם במצב דואלי‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אנחנו נחשבים בעלי הון‪ ,‬ומה לנו‬
‫כי נלין‪ .‬חלק מהחברה הישראלית אוהבת לשנוא אותנו כשודדי קרקעות וכחיים בבועה של עושר‪ ,‬שאין‬
‫להם מושג מהם החיים האמיתיים ומהי הישרדות בישראל ‪ .1100‬מצד שני‪ ,‬אם נתרגם את המציאות‬
‫שלנו לזו שבחוץ‪ ,‬יש כאן בתוכנו פערי שכר פוטנציאליים אדירים בהתאם למציאות הישראלית‪ .‬רוצה‬
‫לומר‪ ,‬אני בתור דוגמה‪ ,‬שאחרי ‪ 01‬שנה בשדה החינוך‪ ,‬מקבלת פנסיה זעומה כפי שהשתכרתי כל השנים‬
‫לעומת איש קבע‪ ,‬נאמר‪ ,‬או פקיד בנק וכך מי שעובד בנוי‪ ,‬במרפאה‪ ,‬בעבודה סוציאלית‪ ,‬במסעדנות‪,‬‬
‫בשירותים‪ ,‬בפקידות או בחקלאות‪ .‬לעומתם שכר המנהלים בעלי התארים והמשרדים – גבוה משלהם‬
‫עשרות מונים‪.‬‬
‫אז‪ ...‬נכון‪ ,‬אנחנו עוד לא מפרקים את הקיבוץ ו‪ ...‬נכון‪ ,‬אנחנו עדיין חיים בשוויון והמנהלים‬
‫שלנו לא דומים בשום דבר לקיסרי רומא‪ ,‬אבל‪ ...‬הידיעה‪ ,‬ההכרה בהבדלים‪ ,‬הפוטנציאל בהפרשי השכר‬
‫והמעמד החברתי‪ ,‬הצ'ופרים הנלווים‪ ,‬התגמול והרישום בדפי ההסטוריה של העבר והעתיד – הם כאן‪.‬‬
‫מעל ומתחת פני השטח‪ ,‬מדוברים או שלא‪ ,‬כואבים ומרגישים קיפוח או חוסר צדק משני צידי המתרס‪.‬‬
‫אז למרות שזה לא האחד במאי‪ ,‬אלא סתם יום חורף בינואר‪ ,‬בא לי לאוורר את השיר הזה‬
‫ולהוציא אותו מהמגירה כדי להצדיע לאנשי העמל ולפועלים‪ ,‬להודות להם‪ .‬לכם‪ ,‬שבחטא ההרגל נוטים‬
‫לשכוח עד כמה אתם חשובים‪:‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬שמכבסים‪ ,‬שמקפלים‪ ,‬שמבשלים‪ ,‬שמתקנים‪ ,‬שבונים‪ ,‬שמרכיבים‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬הפועלים‪ ,‬הגננים‪ ,‬אנשי הסרבלים‪ ,‬בגדי העבודה והידיים השחורות‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬המרפאים‪ ,‬האחיות‪ ,‬המאמנים‪ ,‬הדוקרים והמעסים‪ ,‬שמצילים חיים ומקלים על כאבינו‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬שמחנכים ומטפלים ונמצאים עדיין בתחתית סולם השכר של המדינה המתוקנת הזו‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬החקלאים‪ ,‬אנשי האדמה והים שהמדינה ידעה פעם לטפח ולעודד כ"מלח הארץ"‪ .‬זה היה‬
‫מזמן‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬האמנים‪ ,‬היוצרים‪ ,‬ההומניסטים‪ ,‬אנשי הרוח שהעם שלנו תמיד התגאה בהם‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬החיילים‪ ,‬המילואימניקים‪ ,‬הסטודנטים והתלמידים שתוהים לגבי היחס בין נתינה וקבלה‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬השומרים‪ ,‬הכבאים‪ ,‬שמתנדבים לעזור ולתת לאנשים שיש להם פחות‪.‬‬
‫הם‪ ,‬אתם‪ ,‬המהנדסים‪ ,‬המדענים‪ ,‬היועצים‪ ,‬המשווקים‪ ,‬שבזכותכם המכונה ממשיכה לנוע‪.‬‬
‫לא כולם מנהלים‪ .‬לא כולם נמצאים בראש המערכת‪ .‬לא כולם מסוגלים להגיע לשם ולא כולם שואפים‬
‫לכך‪.‬‬
‫טוב שיש מנהלים‪ ,‬אך אם היו לנו רק כאלה‪ ,‬העולם לא היה ממשיך להתקיים‪ .‬הוא מתקיים בזכותכם‪,‬‬
‫העובדים‪ .‬לא עובדים פשוטים‪ .‬עובדים טובים! כל אחד במשבצת שלו – עושה את הכי טוב שיש‪ .‬גם‬
‫המחנך‪ ,‬גם המבשל‪ ,‬גם מקפלת הבגדים‪ ,‬גם האקונומית‪ ,‬גם מנהלת הגיל הרך וגם מנהלת פלסאון‪ .‬זאת‬
‫תמצית הערבות‪.‬‬
‫אם למעגן מיכאל יש מוניטין והיא עשירה ונפלאה‪ ,‬זה לא רק בזכות השפיצים (ולא אפחית מחשיבותם‬
‫ומזכויותיהם כהוא זה!!!)‪ ,‬אלא גם בזכות קיומו‪ ,‬אישיותו ועבודתו של כל אדם באשר הוא‪ ,‬והיכולת‬
‫החברתית להכיל את כולם‪ ,‬להאמין במסוגלות ובסגולות שלהם ולתת לכל אחד לממש את מלוא‬
‫הפוטנציאל שיש בו‪.‬‬