דוד בנאי – פסיכולוג קליני רח' פנקס ,2/52תל אביב 22222 טל , 30-/55/445 :פקס30-/520542 : [email protected] ______________________________________________________________ גירושין ואשמה -האחריות על הכישלון -סוגיות בהעברת נגד בטיפול בזוגות דוד בנאי ,פסיכולוג קליני. הרצאה בתאריך 51-6-51 בסיס ההרצאה היא בניסיון להפוך את מושג האשמה למושג חיובי .ההמרה הזו ,של אשמה לעניין בעל ערך חיובי ,היא המרה מן הסוג המזוכיסטי לגמרי .ברגע זה אני מציג אותה כדבר חיובי לגמרי .אני מציע למטפלת את ההתמקמות בעמדת האשמה כעמדת העברת נגד ראשונית ,בלתי מותנית ,רציפה ,אקטיביסטית ומדויקת מבחינת התועלות הטיפוליות של הזוג הנתון .אפשר לנסח זאת כך" :על המטפלת לחוש אשמה מיד ברגע ששמעה על הבעייה ,ולהרגיש אשמה ביתר שאת וביתר פירוט ככל שהבעיה נעשית מפורטת יותר ,ברורה יותר ומעמידה את הנוכחים הסובלים והמנסים לעזור במצב של חוסר אונים ,קל וחומר כאשר מסתבר שהתערבויות הראשוניות ונוכחותה המתאמצת גם לא הועילו. ההרצאה מחדשת בכך שמעניקה מקום מיוחד ,חדשני ,למעמד והשפעת האשמה על התהליכים הזוגיים ,וטוענת שאם וכאשר היו יכולים להיות בני הזוג פסיכופאטיים רק בתחום הזה הרי לעיתים בעיות קטנות היו נפתרות בקלות רבה ובכל אופן ללא כל מעגלים מרושעים המתפתחים ככל שבני הזוג אינ ם יכולים להכיל אשמה .אשמה חייבת להתפתח אם אין שלמות סימביוטית ביחסים .כך שאם אין יכולת להכיל אותה ,יכולת הזהה ליכולת למנטאליזציה של התהליכים האינטרסובייקטביים של הזדהותה שלכתית ,הרי שהיא הופכת מיד לאלמנט "ביתא" המושלך החוצה .יהיה גודלו אשר יהיה עמדת האשמה אינה בעייתית ואינה שלילית .זו עמדה שמגייסת מעורבות .אך אין זו מעורבות של אינטרס או מעורבות של מקצוע או של פטרנליזם .זו מעורבות של סובייקט שמסובך עם הבעיה בעצם היותו אשם בה .נובע מכך שמי שמרגיש אשם ,הרי הוא זה שטעון במוטיבציה לשנות. אני טובע כאן משמעות חדשה למונח "אשמה" .במקום "התיחום של הסיבה לרוע הראויה לענישה" : ,התיחום של היחס האישי לרוע אשר בידו האפשרות לשנות". תלות נרקיסיסטית של שני הצדדים הופכת את היחידה הזוגית כולה למקום בו אין לאשמה מקום .הופעת אשמה אצל אחד הצדדים ,בשל האשמה מן הצד השני ,ממוטטת את העצמי שלו ושיקומו יגרור הטלת האשמה חזרה .התרוצצותו של החומר האפל בין הגורמים המשליכים מעצימה אותו ואת הסכנה שהוא טומן להרס אחד הצדדים .מופיעה דילמה "סכיזואידית" , בלשונו של רונאלד פיירברן ,להרוס או לההרס אשר מגרה קריסה אלימה של המצב הזוגי ומביאה לאי יציבות ולאי רציפות של הפיוס הזוגי .מרגע זה הופך הזוג לבעייתי ולא יוכל עוד לשקם את עצמו ללא עזרה משום שהיכולת ההכלה לא מתפתחת בתנאים אלו .כאן נדרשת המטפלת להרחבת המיכל הזוגי על מנת לאפשר שינוי עמוק .זוגיות מתאפשרת כאשר כל אחד מן הצדדים, או לפחות אחד מהם מוכן לשאת את הרע שאינו שלו. _______________________________________________________________________________ דוד בנאי -פסיכולוג קליני ♦ פרקטיקה פרטית ,ת"א. ♦ מרצה באוניברסיטת בר-אילן ,המסלול לטיפול מיני. ♦ מרצה בדעת :בית הספר ללימודי התאוריה הפסיכואנליטית. ♦ מדריך קליני ביחידות הרווחה השונות.
© Copyright 2024