לחצו כאן
26 יום רביעי ,ב' בטבת תשע"ה24.12.2014 , כלכליסט קפ יטל יזם 3. 0 כלכליסט 27 יום רביעי ,ב' בטבת תשע"ה24.12.2014 , איך הגדולים מתייחסים לקטנים שיעור החברות שמתחשבות בשיקולים שונים במדיניות הרכש שלהן ,לפי דירוג מעלה האם הספק מתחשב בבטיחות וגהות ועמידה בחוקי מגן דירוג האחריות עובר לעסקים קטנים ובינוניים גוונים של ירוק ¿¿¿ יוניליוור נסוגה מהקרב על המיונז ללא ביצים של המפטון קריק יוניליוור ביטלה את התביעה שלה נגד חברת המזון המפטון קריק. התביעה נגעה למוצר הדגל של החברה החדשנית מסן פרנסיסקו, שהחלה לשווק מיונז ללא רכיבים מן החי בשם .Just Mayo יוניליוור טענה כי המוצר החדש לא יכול להיקרא מיונז וכי מדובר ב"פרסום שקרי". עם זאת ,לפני כשבוע החליטה החברה לבטל את התביעה, ולהצהיר כי היא חולקת את החזון של המפטון קריק לייצור מוצרים ממקורות בני־קיימא ,כלומר כאלה שיש להם השפעה אקולוגית מופחתת. ¿¿¿ עסקים בטקסס חוזרים לסחר חליפין בשבועות האחרונים החלו העסקים באוסטין ,טקסס ,להחליף סחורות ביניהם — בעיקר סחורות שהן עודפים או פסולת מתהליכי ייצור. מדובר ביוזמה עירונית שהיא חלק מהיעדים של אוסטין להגיע לאפס פסולת מוטמנת עד שנת .2040 בין העסקים שנרשמו לפלטפורמת החלפת הסחורות החדשה נמצאות חברות כמו ,3Mג'נרל מוטורס, רשת המלונות Wועוד עשרות עסקים. ¿¿¿ בנק ההשקעות ג'יי.פי .מורגן צ'ייס הוציא דו"ח עב־כרס בנושאי אתיקה בלחץ של אחד המשקיעים הגדולים שלו — ארגון הנזירות Sisters of Charity of .Saint Elizabethבין הפרשיות שנסקרות בדו"ח הכולל 96 עמודים על אתיקה והשקעות — מדיניות הבנק לגבי עיקולי בתים בגלל איחור בתשלום משכנתא, המעורבות של הבנק בניסיונות השפעה על ריבית הליבור ,וכן המעורבות שלו בפלטפורמת מסחר בנגזרים שעלתה לבנק 6 מיליארד דולר. גיל קליאן ארגון מעלה מרחיב את דירוג העסקים שלו ומצרף גם את הספקים — אותם עסקים שמספקים לחברות הענק שירותים כניקיון ,הסעדה ,הסעה או אספקת חומרים. התוכנית :הנהגת סטנדרטים של אחריות חברתית גם בעסקים קטנים ,והגברת האחריות של העסקים הגדולים כלפי הספקים ,כולל בעיית ה"שוטף פלוס" ש גיל קליאן וטף פלוס 120או ,150 מכרזי אבטחה וניקיון שלא מאפשרים מתן שכר מינימום לעוב־ די הקבלן או "קיזוז" תשלומים חד־צדדי — בשנים האחרונות המגזר העסקי וגם המגזר הממשלתי סיפקו לנו שפע של דוגמאות לניצול לרעה של הכוח של העסק הגדול .זהו הנושא החדש שעל סדר היום של ארגון מעלה ,הארגון לקידום סטנדרטים של אחריות תאגידית בישראל. מעלה פעל עד כה בעיקר באמצעות דירוג ,שמרכז (נכון ל־ )2014כמות של 77 עסקים גדולים מאוד ,מהחברות המובילות במשק .יחד החברות הללו העסיקו 202,640 אלף עובדים וגלגלו מחזור מכירות שנתי מצרפי של 374מיליארד שקל. כעת מציע הארגון שאלון חדש לאותן החברות הגדולות שחברות בו :שא־ לון המופנה לספקים שלהן .ההיגיון של מעלה ברור — דרך חברות הענק ניתן להגיע למאות ,אם לא לאלפי ספקים (שהם עסקים קטנים ובינוניים) ,ולנסות לשפר את היחס שלהם לכלכלה ,לחברה ולסביבה בישראל .מנגד ,יש כאן אמירה ברורה של מעלה כי לחברות הענק ביש־ ראל יש אחריות לחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים. "הרבה מהניתוחים של הכלכלה היש־ ראלית מצביעים על החשיבות וההשפעה של עסקים קטנים ובינוניים ,גם כמ־ עסיקים וגם מבחינת צמיחה כלכלית. מנגד ,העסקים הגדולים מחזיקים הרבה מאוד מההון" ,מסביר מומו מהדב ,מנכ"ל מעלה" .לכן לעסקים הגדולים יש תפקיד חשוב ,שלא לומר אחריות ,בחיזוק עסקים קטנים ובינוניים .כמו כן אנחנו יודעים שקיימת אי־סימטריה מובנית בין העסק הגדול לבין הספק שלו שהוא עסק בינוני או קטן — ונראה שהאי־סימטריה הזאת מחייבת גישה אחראית יותר .פשוט לא לנצל את הכוח לרעה". מהלך של גזרים ולא מקלות כמו מהלכים רבים אחרים של מעלה, המהלך הנוכחי הוא "מהלך של גזרים ולא מקלות" ,כהגדרת מהדב .כלומר ,מעלה לא תדרוש מדיניות ספקים אחראית יותר או קיצור ימי אשראי ,אלא תנסה לתג־ מל את העסקים על מה שהם כן עושים. כאן למעשה טמונה גם מרבית הביקורת על פעילות מעלה ,שלרוב אינה באה בדרישות קשיחות לעסקים המשתתפים בדירוג. בשלב הראשון ,כאמור ,מדובר בשא־ לון שיופנה לספקים ובו יישאלו שאלות כגון" :האם לארגון נהלים והנחיות ברו־ רות בדבר קבלת ומסירת מתנות וטובות הנאה בתהליכי מכירה?" ,או "האם קיים הסכם עבודה לכל עובד המפרט את תנאי העסקתו?"; "האם מסמכים כמו דרכון או אשרת עבודה נמצאים בידי העובד?"; "האם קיימת התחשבות בחופשות של אוכלוסיות נוספות בלוח החופשות של החברה?"; "האם החברה קבעה מדיניות סביבתית כתובה ,והאם יש לה יעדים?". בשנתיים הראשונות השאלון יהיה וולו־ נטרי ,ומהשנה השלישית הוא יהפוך הקיימות שלהן .האתגר של מעלה יהיה לפרוץ מעבר למעגל של "החשודות המיידיות" הללו ולהגיע לכל החברות בדירוג מעלה" .נדרש כאן שינוי תפיסה, ועסקים שרואים הלאה ומוכנים להנהיג את השינוי הזה" ,אומר מהדב" .זה לא מובן מאליו ,ויש עסקים שאומרים — 'אם אני מתחיל לדרוש מהספקים תנאים נו־ ספים ורמות ניהול גבוהות יותר ,זה עשוי להתבטא בכסף' .בשנה של צמצומים זה דורש עבודה הדרגתית ,אבל אסור לה־ תעלם מזה". שאלון מחייב ,מתוך הבנה שהעסקים הגדולים ייתנו העדפה ברכש לחברות שיציגו ביצועים חברתיים וסביבתיים טובים יותר. מהדב מסביר כי ההדרגתיות של המהלך נובעת מכך ש"לא רצינו ליצור מצב שבו עסק גדול יכריז חד־צדדית 'אני לא עובד עם מי שאין לו קוד אתי' .אנחנו עובדים בגישה תהליכית ,של איך העסק הגדול מעלה סטנדרטים בהדרגה .אנח־ נו לא רוצים ליצור מצב שבו עסק גדול נותן תנאים נוספים לעסק בינוני וקטן, ובכך להכביד על העסקים הקטנים". במעלה מספרים כי יש לא מעט חב־ רות ענק ששוקלות ליישם את השאלון החדש על הספקים שלהן ונוקבים בשמות פריגו ,רפאל וחברת החשמל — חברות שכבר פועלות לשיפורים מול הספקים כחלק מתוכניות האחריות התאגידית המחיר החונק של האשראי היוזמה החדשה מחייבת הקרבה של חלק מהגמישות של העסק הגדול מול הספק .לדוגמה ,אם היום מפעל מזון קונה שרשרת אספקה בזירה הבינלאומית בעיות עולם ראשון התאגידים הגלובליים הבינו שלדאוג לספקים בעולם השלישי זה טוב לתדמית ת חום האחריות כלפי ספקים מפותח בעולם הרבה יותר מאשר בישראל ,אבל גם הת־ נאים שם שונים :בחברות ענק גלובליות כמו אפל ,נייקי ,קוקה־קולה,H&M , יוניליוור וכדומה ,החברה יושבת בתוך השפע של העולם המערבי ומשווקת את המוצרים שלה בעיקר שם .בניגוד לכך הספקים חיים בעולם השלישי ,עם מש־ כורות מינימליות ותנאי עבודה שאינם מקובלים בעולם הראשון .זאת בניגוד לישראל ,שבה הספק הוא לרוב חברה ישראלית אחרת. לכן ,יוזמות של אחריות תאגידית בעולם ניסו קודם כל לטפל באחריות של החברות הגלובליות למצב הספקים בעולם השלישי .התוכניות הללו מק־ בלות רוח גבית מארגוני זכויות אדם, שכמעט בכל שבוע חושפים הפרות חדשות של זכויות עובדים במפעלים ובחוות חקלאיות ,ופרקטיקות ניצול כמו העסקת ילדים ,עבדות ,הלנות שכר והעסקה בתנאים פיזיים מסוכנים .כך עלו לכותרות סוגיות כמו תנאי ההע־ סקה של עובדי הטקסטיל בבנגלדש, שמייצרים לרשתות הגדולות במערב ומאות מהם נספו בשריפות במפעלים בשנתיים האחרונות ,והתאבדויות עובדי מפעל פוקסקון שייצר עבור אפל בסין. החברות הבינלאומיות פועלות מול הספקים בעיקר באמצעות התאגדויות לשיפור תנאי העסקה ,וכן למיפוי סחו־ רות ממקורות שמוגדרים "בני־קיימא", כלומר אחראיים סביבתית וחברתית. לאחרונה הושלמה שנה לחובת הדיווח של חברות הנסחרות בארה"ב על מקור המינרלים במוצרים שלהן — יוזמה שניסתה להקטין את השימוש במינרלים האם הספק הורשע בעבר על הפרת דיני עבודה האם לספק יש קוד אתי האם הספק הוא עסק קטן או בינוני 39% מקור :ארגון מעלה לקידום האחריות החברתית לעסקים בישראל אריזות פלסטיק מהספק הזול ביותר ,מחר מצפה ארגון מעלה מאותו המפעל להתחשב גם במדיניות ההעסקה של יצרן הקופסאות והאחריות הסביבתית שלו .כך, אם העסק הגדול יתחיל עבודה ארוכת טווח לשיפור ביצועי הספק מול החברה והסביבה ,זה יקשה עליו להחליף את הספק כאשר זה ידרוש מחיר גבוה יותר. "אני רואה את זה בתור דילמה של טווח קצר מול טווח ארוך" ,אומר מהדב" .יש עוד פרמטרים חוץ ממחיר ,כמו גמישות מי שהביעו עניין ביישום השאלון הן חברות כמו פריגו ,רפאל וחברת החשמל ,שכבר פועלות מול הספקים בתוכניות האחריות התאגידית הקיימות שלהן. האתגר יהיה לפרוץ מעבר למעגל הזה פועלות טקסטיל בבנגלדש .סוגיית תנאי ההעסקה עלתה לכותרות מאזורי עימות .ישנן יוזמות נוספות כמו ,PSCIIשבמסגרתה רוב חברות הפר�מ צבטיקה הגדולות בעולם פועלות לה־ גברת הסטנדרטים של ספקיהן בתנאי עבודה ,בריאות וגהות ,איכות סביבה, אתיקה ומערכות ניהוליות .יוזמות אח־ רות עוסקות במגוון תחומים — מרכש אחראי של שמן דקלים וקקאו ,ועד לשיפור יבולים ואיכות חיים של חק־ לאים במדינות העולם השלישי — הכל במימון התאגידים שמנסים להגן על שמם הטוב ,או לתקן את שמם הרע. האם הספק הוא מישראל הם הספק נמצא בבעלות של או מעסיק אוכלוסיות בתת־תעסוקה צילום :אי.פי.אי ארגון נזירות דחף את ג'יי .פי .מורגן להוציא דיווח אתיקה שוטף פלוס אתיקה 80% 57% 45% 43% 43% 33% 30% האם הספק מתחשב באיכות סביבה של הספק לדרישות של החברה ,איכות, יכולת ביצוע .עסקים שרוצים שרשרת אספקה איכותית ויעילה צריכים לדעת לאזן בין הדברים האלה ,ומובן שהם רו־ צים גם לחסוך ,אבל כשהמחירים נמוכים מדי ראינו כבר ספקים שפשטו רגל ,וזה לא טוב לשום צד". כמו כן ,טיפול בספקים קטנים ובינו־ ניים בישראל לא יהיה שלם בלי טיפול בפרקטיקה של עיכוב תשלומים ,שהופכת את הספקים לסוג של חברת אשראי עבור העסק הגדול .אחת הדוגמאות לכך היתה רכישת רשת המזון כמעט חינם על ידי שיעור החברות שמקבלות משוב על פעילותן מהספקים וקבלני המשנה שלהן יינות ביתן .כאשר יינות ביתן היתה צריכה לממן את הרכישה (לפי שווי של כ־ 350מיליון שקל) ,היא ניסתה להכריז על הוספ ת 30יום לימי האשראי של הס�פ קים — מהלך השקול ללקיחת הלוואה של עשרות מיליוני שקלים על גב הספקים. "ימי אשראי זו נקודה קריטית" ,אומר מהדב" .אנחנו רואים מסביב מודעות עולה לזה עם היוזמה של המדינה לצמצם ימי אשראי לספקים ,ולצערי זה נעצר עם הבחירות .חשוב שהמדינה תעשה כאן שינוי כי ימי אשראי זה מעגל שמזין את עצמו (כאשר המדינה לא משלמת בזמן, העסק שעובד מול המדינה צריך לגלגל את האשראי לעסק הבא וכן הלאה — ג"ק). אני זוכר שיחה מעניינת עם מנהל חברה שאמר לי' ,מה קשורים ימי אשראי לאח־ ריות תאגידית?' .הוא הבין רק אחרי שיחה עם ספק שסיפר לו כמה האשראי חונק אותו .יש פה משהו מעבר לתנאים והסכ־ מים ,שדורש הגברת מודעות וערנות של החברות הגדולות .בשלב כלשהו נצטרך להגדיר מהו זמן האשראי הראוי .אין לי תשובה לזה ,וגם בדירוגים העולמיים אין קביעה חד־משמעית". עוד נדבך חשוב שהחברות הגדולות לא תמיד מסכימות איתו הוא הצורך לקבל משוב מהספקים על התנהלות החברה. לפי דירוג מעל ה ,2014רק 39%מהח�ב רות שואלות את הספקים שלהן על היב־ טים אתיים בהתנהלותן .זאת לעומת 59% מהחברות שמבקשות משוב כזה מהעובדים שלהן (הענף שבו שיעור החברות הגבוה ביותר שמקיים קשר עם הספקים הוא תו־ כנה ותקשורת ,ע ם 71%מהחברות .בת�ח תית הרשימה נמצא ענף תשתיות ,אנרגיה ותחבורה ע ם " .)17%מנהלים נבונים יו�ד עים שמה שרואים מקומת ההנהלה זה לא מה שרואים מלמטה ,וחייבים להביא את המידע הזה" ,מסכם מהדב. מה השתנה מאז הדו"ח הקודם של חברת המים חוזרים למקורות כלכליסט השווה בין דו"ח האחריות התאגידית של מקורות לשנת 2013 לדו"ח שקדם לו ,ובדק כמה מההבטחות בדו"ח הראשון קוימו בשני גיל קליאן מ קורות פרסמה את דו"ח האח־ ריות התאגידית שלה לשנים ,2013–2012והיות שזהו דו"ח אחריות שני של החברה ,מע־ ניין לחזור לדו"ח הקודם ולבדוק אם התוכניות שלה התממשו .עוד לפני בחינת הנתונים ,קל להבחין בפרמ־ טר מרכזי שנותר ללא שינוי :החברה בחרה בתקן GRIלדיווח שלה ,והגיעה לרמת הדיווח ,Bכאשר אחד הגורמים שהורידו את רמת הדיווח היה היעדר בקרה חיצונית על הנתונים .בדו"ח הקודם שפורסם לפני שנה הבטיחה מקורות להביא בקרה חיצונית לנתו־ נים שהיא מפרסמת ,ולא קיימה .במ־ קורות מבטיחים בתגובה שבדו"ח הבא כבר יעלו את רמת הדיווח. מנכ"ל מקורות שמעון בן חמו והחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו במתקן התפלה .1משקיעים פחות בפיתוח תשתיות בדו"ח החדש מקורות מציינת כי 85%מהרכש שלה ב־ 2013היה רכש מקומי ,כלומר מחברות ישראליות — נתון זהה לזה שפרסמה החברה בדו"ח הראשון .בדו"ח הנוכחי מקורות מציינת כי השקיעה 964מיליון שקל בתשתיות בשנ ת ( 2013פרויקטים ב�ו לטים בתחום זה כוללים מנהרה שת־ זרים מים מותפלים לירושלים ,חיבור שטחים בערבה למערכת המוביל הארצי ופרויקטים מתמשכים בקפ־ ריסין ובאוגנדה) ,ירידה בשיעור של 18%לעומת נתון ההשקעות של .2012 מנגד ,הנתון של 2012היה נתון שיא עבור מקורות בשנים ,2013–2009 כיוון שאז הוקם החלק הארי בפרויקט המוביל הארצי החדש. .2לא מפרטים מספיק על העובדים שיעור העסקת הנשים במקורות בשנת 2010עמד על .23.3%בשנת 2013השיעור עלה ל־ .24.4%אבל מקורות אינה מדווחת על שיעור הע־ סקת הנשים לפי דרג ,וכך לא ניתן לדעת אם הנשים הצטרפו לתחתית הפירמידה או לראשה .כמו כן בחרה מקורות שלא לפרסם פערי שכר בין הנהלה לעובדים ובין גברים לנשים. נתון שבו מקורות מצטיינת הוא העסקת עובדים מבוגרים :ב־2013 הגיעה החברה ל־ 38.5%מהעובדים מעל גיל .50אך הנתון המחמיא נובע יותר מההיסטוריה של מקורות כחב־ רה ממשלתית שבה 99%מהעובדים הם חברי ועד וחלקם נהנים מקביעות. ולראיה ,שיעור העובדים מעל גיל 50 עמד ב־ 2010על ( 50.3%מאז ערכה החברה שני סבבים של פרישה מוק־ דמת בתנאים משופרים). כיוון שמקורות היא חברה ממשלתית אין סיבה לדאוג לתנאי ההעסקה של עובדיה השכירים – נתו־ ני הלמ"ס מראים כי הם חולקים עם עובדי חברת החשמל את השכר הגבוה במשק .בנוגע לעובדי קבלן מציינת מקורות כי "עבור קבלני שמירה ,אב־ טחה וניקיון עורכת מקורות בדיקות פרו־אקטיביות של הקבלנים על פי חוק" .עם זאת ,החברה אינה מציינת כמה עובדי קבלן היא מעסיקה. .3רושמים שיפור בנתונים הסביבתיים בפרמטרים הסביבתיים מציגה מקורות תוצאות חיוביות .כך למשל, היא מציינת כי מאז שנ ת 2000הג�י עה להתייעלות אנרגטית מצטברת של .20%החברה מייצרת יותר חשמל ממקורות מתחדשים ,אם באמצעות טורבינות הפועלות על כוח המים או באמצעות קולטים סולאריים ,ובוחנת פתרונות כמו פאנלים סולאריים צפים שימוקמו מעל מאגרי המים שלה. בסך הכל ייצרה מקורות 4,295 מיליון קוט"ש חשמל ממקורות מת־ חדשים ,עלייה של 12.3%לעומת שנת .2012צריכת הבנזין ב־2013 ירדה ב־ ,2.4%וצריכת הסולר ירדה ב־ 17.7%לעומת שנת .2012למרות כל זה ,צריכת החשמל ממקורות מת־ חדשים היא עדיין זניחה בצריכת הח־ שמל האדירה של מקורות — שמציינת כי 5%–4%מצריכת החשמל במשק מיועדת לאספקת מים. מדד סביבתי חיובי נוסף הוא ירידה של 50%בפסולת המוטמנת ב־2013 לעומת שנת ,2011כשחלק מהפסולת מופנה לייצור ביו־גז. .4מפחיתים את שאיבת המים מהטבע ככל שמקורות צורכת יותר מים מותפלים ,כך היא יכולה להחזיר יותר מים לטבע (לשיקום נחלים ,למשל). בשנת 2013החזירה מקורות לטבע 23.5מיליון מ"ק ,עלייה של 23% לעומת שנת .2012במקביל הפחיתה מקורות את שאיבות המים שלה מה־ טבע ב־ 23%בתוך שמונה שנים. חלק מההשפעות האזוריות של מקורות הן אספקת מים לרשות הפ־ לסטינית ולירדן .מקורות מציינת כי היא מספקת כמות מים גדולה יותר מזו שעליה התחייבה ישראל בהסכ־ מים המדיניים ,וכי היא מבצעת הד־ רכות לירדנים ופלסטינים על ניהול משק מים בניסיון להגביר מקצועיות. 26 יום רביעי ,ב' בטבת תשע"ה24.12.2014 , כלכליסט קפ יטל יזם 3. 0 כלכליסט 27 יום רביעי ,ב' בטבת תשע"ה24.12.2014 , איך הגדולים מתייחסים לקטנים שיעור החברות שמתחשבות בשיקולים שונים במדיניות הרכש שלהן ,לפי דירוג מעלה האם הספק מתחשב בבטיחות וגהות ועמידה בחוקי מגן דירוג האחריות עובר לעסקים קטנים ובינוניים גוונים של ירוק ¿¿¿ יוניליוור נסוגה מהקרב על המיונז ללא ביצים של המפטון קריק יוניליוור ביטלה את התביעה שלה נגד חברת המזון המפטון קריק. התביעה נגעה למוצר הדגל של החברה החדשנית מסן פרנסיסקו, שהחלה לשווק מיונז ללא רכיבים מן החי בשם .Just Mayo יוניליוור טענה כי המוצר החדש לא יכול להיקרא מיונז וכי מדובר ב"פרסום שקרי". עם זאת ,לפני כשבוע החליטה החברה לבטל את התביעה, ולהצהיר כי היא חולקת את החזון של המפטון קריק לייצור מוצרים ממקורות בני־קיימא ,כלומר כאלה שיש להם השפעה אקולוגית מופחתת. ¿¿¿ עסקים בטקסס חוזרים לסחר חליפין בשבועות האחרונים החלו העסקים באוסטין ,טקסס ,להחליף סחורות ביניהם — בעיקר סחורות שהן עודפים או פסולת מתהליכי ייצור. מדובר ביוזמה עירונית שהיא חלק מהיעדים של אוסטין להגיע לאפס פסולת מוטמנת עד שנת .2040 בין העסקים שנרשמו לפלטפורמת החלפת הסחורות החדשה נמצאות חברות כמו ,3Mג'נרל מוטורס, רשת המלונות Wועוד עשרות עסקים. ¿¿¿ בנק ההשקעות ג'יי.פי .מורגן צ'ייס הוציא דו"ח עב־כרס בנושאי אתיקה בלחץ של אחד המשקיעים הגדולים שלו — ארגון הנזירות Sisters of Charity of .Saint Elizabethבין הפרשיות שנסקרות בדו"ח הכולל 96 עמודים על אתיקה והשקעות — מדיניות הבנק לגבי עיקולי בתים בגלל איחור בתשלום משכנתא, המעורבות של הבנק בניסיונות השפעה על ריבית הליבור ,וכן המעורבות שלו בפלטפורמת מסחר בנגזרים שעלתה לבנק 6 מיליארד דולר. גיל קליאן ארגון מעלה מרחיב את דירוג העסקים שלו ומצרף גם את הספקים — אותם עסקים שמספקים לחברות הענק שירותים כניקיון ,הסעדה ,הסעה או אספקת חומרים. התוכנית :הנהגת סטנדרטים של אחריות חברתית גם בעסקים קטנים ,והגברת האחריות של העסקים הגדולים כלפי הספקים ,כולל בעיית ה"שוטף פלוס" ש גיל קליאן וטף פלוס 120או ,150 מכרזי אבטחה וניקיון שלא מאפשרים מתן שכר מינימום לעוב־ די הקבלן או "קיזוז" תשלומים חד־צדדי — בשנים האחרונות המגזר העסקי וגם המגזר הממשלתי סיפקו לנו שפע של דוגמאות לניצול לרעה של הכוח של העסק הגדול .זהו הנושא החדש שעל סדר היום של ארגון מעלה ,הארגון לקידום סטנדרטים של אחריות תאגידית בישראל. מעלה פעל עד כה בעיקר באמצעות דירוג ,שמרכז (נכון ל־ )2014כמות של 77 עסקים גדולים מאוד ,מהחברות המובילות במשק .יחד החברות הללו העסיקו 202,640 אלף עובדים וגלגלו מחזור מכירות שנתי מצרפי של 374מיליארד שקל. כעת מציע הארגון שאלון חדש לאותן החברות הגדולות שחברות בו :שא־ לון המופנה לספקים שלהן .ההיגיון של מעלה ברור — דרך חברות הענק ניתן להגיע למאות ,אם לא לאלפי ספקים (שהם עסקים קטנים ובינוניים) ,ולנסות לשפר את היחס שלהם לכלכלה ,לחברה ולסביבה בישראל .מנגד ,יש כאן אמירה ברורה של מעלה כי לחברות הענק ביש־ ראל יש אחריות לחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים. "הרבה מהניתוחים של הכלכלה היש־ ראלית מצביעים על החשיבות וההשפעה של עסקים קטנים ובינוניים ,גם כמ־ עסיקים וגם מבחינת צמיחה כלכלית. מנגד ,העסקים הגדולים מחזיקים הרבה מאוד מההון" ,מסביר מומו מהדב ,מנכ"ל מעלה" .לכן לעסקים הגדולים יש תפקיד חשוב ,שלא לומר אחריות ,בחיזוק עסקים קטנים ובינוניים .כמו כן אנחנו יודעים שקיימת אי־סימטריה מובנית בין העסק הגדול לבין הספק שלו שהוא עסק בינוני או קטן — ונראה שהאי־סימטריה הזאת מחייבת גישה אחראית יותר .פשוט לא לנצל את הכוח לרעה". מהלך של גזרים ולא מקלות כמו מהלכים רבים אחרים של מעלה, המהלך הנוכחי הוא "מהלך של גזרים ולא מקלות" ,כהגדרת מהדב .כלומר ,מעלה לא תדרוש מדיניות ספקים אחראית יותר או קיצור ימי אשראי ,אלא תנסה לתג־ מל את העסקים על מה שהם כן עושים. כאן למעשה טמונה גם מרבית הביקורת על פעילות מעלה ,שלרוב אינה באה בדרישות קשיחות לעסקים המשתתפים בדירוג. בשלב הראשון ,כאמור ,מדובר בשא־ לון שיופנה לספקים ובו יישאלו שאלות כגון" :האם לארגון נהלים והנחיות ברו־ רות בדבר קבלת ומסירת מתנות וטובות הנאה בתהליכי מכירה?" ,או "האם קיים הסכם עבודה לכל עובד המפרט את תנאי העסקתו?"; "האם מסמכים כמו דרכון או אשרת עבודה נמצאים בידי העובד?"; "האם קיימת התחשבות בחופשות של אוכלוסיות נוספות בלוח החופשות של החברה?"; "האם החברה קבעה מדיניות סביבתית כתובה ,והאם יש לה יעדים?". בשנתיים הראשונות השאלון יהיה וולו־ נטרי ,ומהשנה השלישית הוא יהפוך הקיימות שלהן .האתגר של מעלה יהיה לפרוץ מעבר למעגל של "החשודות המיידיות" הללו ולהגיע לכל החברות בדירוג מעלה" .נדרש כאן שינוי תפיסה, ועסקים שרואים הלאה ומוכנים להנהיג את השינוי הזה" ,אומר מהדב" .זה לא מובן מאליו ,ויש עסקים שאומרים — 'אם אני מתחיל לדרוש מהספקים תנאים נו־ ספים ורמות ניהול גבוהות יותר ,זה עשוי להתבטא בכסף' .בשנה של צמצומים זה דורש עבודה הדרגתית ,אבל אסור לה־ תעלם מזה". שאלון מחייב ,מתוך הבנה שהעסקים הגדולים ייתנו העדפה ברכש לחברות שיציגו ביצועים חברתיים וסביבתיים טובים יותר. מהדב מסביר כי ההדרגתיות של המהלך נובעת מכך ש"לא רצינו ליצור מצב שבו עסק גדול יכריז חד־צדדית 'אני לא עובד עם מי שאין לו קוד אתי' .אנחנו עובדים בגישה תהליכית ,של איך העסק הגדול מעלה סטנדרטים בהדרגה .אנח־ נו לא רוצים ליצור מצב שבו עסק גדול נותן תנאים נוספים לעסק בינוני וקטן, ובכך להכביד על העסקים הקטנים". במעלה מספרים כי יש לא מעט חב־ רות ענק ששוקלות ליישם את השאלון החדש על הספקים שלהן ונוקבים בשמות פריגו ,רפאל וחברת החשמל — חברות שכבר פועלות לשיפורים מול הספקים כחלק מתוכניות האחריות התאגידית המחיר החונק של האשראי היוזמה החדשה מחייבת הקרבה של חלק מהגמישות של העסק הגדול מול הספק .לדוגמה ,אם היום מפעל מזון קונה שרשרת אספקה בזירה הבינלאומית בעיות עולם ראשון התאגידים הגלובליים הבינו שלדאוג לספקים בעולם השלישי זה טוב לתדמית ת חום האחריות כלפי ספקים מפותח בעולם הרבה יותר מאשר בישראל ,אבל גם הת־ נאים שם שונים :בחברות ענק גלובליות כמו אפל ,נייקי ,קוקה־קולה,H&M , יוניליוור וכדומה ,החברה יושבת בתוך השפע של העולם המערבי ומשווקת את המוצרים שלה בעיקר שם .בניגוד לכך הספקים חיים בעולם השלישי ,עם מש־ כורות מינימליות ותנאי עבודה שאינם מקובלים בעולם הראשון .זאת בניגוד לישראל ,שבה הספק הוא לרוב חברה ישראלית אחרת. לכן ,יוזמות של אחריות תאגידית בעולם ניסו קודם כל לטפל באחריות של החברות הגלובליות למצב הספקים בעולם השלישי .התוכניות הללו מק־ בלות רוח גבית מארגוני זכויות אדם, שכמעט בכל שבוע חושפים הפרות חדשות של זכויות עובדים במפעלים ובחוות חקלאיות ,ופרקטיקות ניצול כמו העסקת ילדים ,עבדות ,הלנות שכר והעסקה בתנאים פיזיים מסוכנים .כך עלו לכותרות סוגיות כמו תנאי ההע־ סקה של עובדי הטקסטיל בבנגלדש, שמייצרים לרשתות הגדולות במערב ומאות מהם נספו בשריפות במפעלים בשנתיים האחרונות ,והתאבדויות עובדי מפעל פוקסקון שייצר עבור אפל בסין. החברות הבינלאומיות פועלות מול הספקים בעיקר באמצעות התאגדויות לשיפור תנאי העסקה ,וכן למיפוי סחו־ רות ממקורות שמוגדרים "בני־קיימא", כלומר אחראיים סביבתית וחברתית. לאחרונה הושלמה שנה לחובת הדיווח של חברות הנסחרות בארה"ב על מקור המינרלים במוצרים שלהן — יוזמה שניסתה להקטין את השימוש במינרלים האם הספק הורשע בעבר על הפרת דיני עבודה האם לספק יש קוד אתי האם הספק הוא עסק קטן או בינוני 39% מקור :ארגון מעלה לקידום האחריות החברתית לעסקים בישראל אריזות פלסטיק מהספק הזול ביותר ,מחר מצפה ארגון מעלה מאותו המפעל להתחשב גם במדיניות ההעסקה של יצרן הקופסאות והאחריות הסביבתית שלו .כך, אם העסק הגדול יתחיל עבודה ארוכת טווח לשיפור ביצועי הספק מול החברה והסביבה ,זה יקשה עליו להחליף את הספק כאשר זה ידרוש מחיר גבוה יותר. "אני רואה את זה בתור דילמה של טווח קצר מול טווח ארוך" ,אומר מהדב" .יש עוד פרמטרים חוץ ממחיר ,כמו גמישות מי שהביעו עניין ביישום השאלון הן חברות כמו פריגו ,רפאל וחברת החשמל ,שכבר פועלות מול הספקים בתוכניות האחריות התאגידית הקיימות שלהן. האתגר יהיה לפרוץ מעבר למעגל הזה פועלות טקסטיל בבנגלדש .סוגיית תנאי ההעסקה עלתה לכותרות מאזורי עימות .ישנן יוזמות נוספות כמו ,PSCIIשבמסגרתה רוב חברות הפר�מ צבטיקה הגדולות בעולם פועלות לה־ גברת הסטנדרטים של ספקיהן בתנאי עבודה ,בריאות וגהות ,איכות סביבה, אתיקה ומערכות ניהוליות .יוזמות אח־ רות עוסקות במגוון תחומים — מרכש אחראי של שמן דקלים וקקאו ,ועד לשיפור יבולים ואיכות חיים של חק־ לאים במדינות העולם השלישי — הכל במימון התאגידים שמנסים להגן על שמם הטוב ,או לתקן את שמם הרע. האם הספק הוא מישראל הם הספק נמצא בבעלות של או מעסיק אוכלוסיות בתת־תעסוקה צילום :אי.פי.אי ארגון נזירות דחף את ג'יי .פי .מורגן להוציא דיווח אתיקה שוטף פלוס אתיקה 80% 57% 45% 43% 43% 33% 30% האם הספק מתחשב באיכות סביבה של הספק לדרישות של החברה ,איכות, יכולת ביצוע .עסקים שרוצים שרשרת אספקה איכותית ויעילה צריכים לדעת לאזן בין הדברים האלה ,ומובן שהם רו־ צים גם לחסוך ,אבל כשהמחירים נמוכים מדי ראינו כבר ספקים שפשטו רגל ,וזה לא טוב לשום צד". כמו כן ,טיפול בספקים קטנים ובינו־ ניים בישראל לא יהיה שלם בלי טיפול בפרקטיקה של עיכוב תשלומים ,שהופכת את הספקים לסוג של חברת אשראי עבור העסק הגדול .אחת הדוגמאות לכך היתה רכישת רשת המזון כמעט חינם על ידי שיעור החברות שמקבלות משוב על פעילותן מהספקים וקבלני המשנה שלהן יינות ביתן .כאשר יינות ביתן היתה צריכה לממן את הרכישה (לפי שווי של כ־ 350מיליון שקל) ,היא ניסתה להכריז על הוספ ת 30יום לימי האשראי של הס�פ קים — מהלך השקול ללקיחת הלוואה של עשרות מיליוני שקלים על גב הספקים. "ימי אשראי זו נקודה קריטית" ,אומר מהדב" .אנחנו רואים מסביב מודעות עולה לזה עם היוזמה של המדינה לצמצם ימי אשראי לספקים ,ולצערי זה נעצר עם הבחירות .חשוב שהמדינה תעשה כאן שינוי כי ימי אשראי זה מעגל שמזין את עצמו (כאשר המדינה לא משלמת בזמן, העסק שעובד מול המדינה צריך לגלגל את האשראי לעסק הבא וכן הלאה — ג"ק). אני זוכר שיחה מעניינת עם מנהל חברה שאמר לי' ,מה קשורים ימי אשראי לאח־ ריות תאגידית?' .הוא הבין רק אחרי שיחה עם ספק שסיפר לו כמה האשראי חונק אותו .יש פה משהו מעבר לתנאים והסכ־ מים ,שדורש הגברת מודעות וערנות של החברות הגדולות .בשלב כלשהו נצטרך להגדיר מהו זמן האשראי הראוי .אין לי תשובה לזה ,וגם בדירוגים העולמיים אין קביעה חד־משמעית". עוד נדבך חשוב שהחברות הגדולות לא תמיד מסכימות איתו הוא הצורך לקבל משוב מהספקים על התנהלות החברה. לפי דירוג מעל ה ,2014רק 39%מהח�ב רות שואלות את הספקים שלהן על היב־ טים אתיים בהתנהלותן .זאת לעומת 59% מהחברות שמבקשות משוב כזה מהעובדים שלהן (הענף שבו שיעור החברות הגבוה ביותר שמקיים קשר עם הספקים הוא תו־ כנה ותקשורת ,ע ם 71%מהחברות .בת�ח תית הרשימה נמצא ענף תשתיות ,אנרגיה ותחבורה ע ם " .)17%מנהלים נבונים יו�ד עים שמה שרואים מקומת ההנהלה זה לא מה שרואים מלמטה ,וחייבים להביא את המידע הזה" ,מסכם מהדב. מה השתנה מאז הדו"ח הקודם של חברת המים חוזרים למקורות כלכליסט השווה בין דו"ח האחריות התאגידית של מקורות לשנת 2013 לדו"ח שקדם לו ,ובדק כמה מההבטחות בדו"ח הראשון קוימו בשני גיל קליאן מ קורות פרסמה את דו"ח האח־ ריות התאגידית שלה לשנים ,2013–2012והיות שזהו דו"ח אחריות שני של החברה ,מע־ ניין לחזור לדו"ח הקודם ולבדוק אם התוכניות שלה התממשו .עוד לפני בחינת הנתונים ,קל להבחין בפרמ־ טר מרכזי שנותר ללא שינוי :החברה בחרה בתקן GRIלדיווח שלה ,והגיעה לרמת הדיווח ,Bכאשר אחד הגורמים שהורידו את רמת הדיווח היה היעדר בקרה חיצונית על הנתונים .בדו"ח הקודם שפורסם לפני שנה הבטיחה מקורות להביא בקרה חיצונית לנתו־ נים שהיא מפרסמת ,ולא קיימה .במ־ קורות מבטיחים בתגובה שבדו"ח הבא כבר יעלו את רמת הדיווח. מנכ"ל מקורות שמעון בן חמו והחשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו במתקן התפלה .1משקיעים פחות בפיתוח תשתיות בדו"ח החדש מקורות מציינת כי 85%מהרכש שלה ב־ 2013היה רכש מקומי ,כלומר מחברות ישראליות — נתון זהה לזה שפרסמה החברה בדו"ח הראשון .בדו"ח הנוכחי מקורות מציינת כי השקיעה 964מיליון שקל בתשתיות בשנ ת ( 2013פרויקטים ב�ו לטים בתחום זה כוללים מנהרה שת־ זרים מים מותפלים לירושלים ,חיבור שטחים בערבה למערכת המוביל הארצי ופרויקטים מתמשכים בקפ־ ריסין ובאוגנדה) ,ירידה בשיעור של 18%לעומת נתון ההשקעות של .2012 מנגד ,הנתון של 2012היה נתון שיא עבור מקורות בשנים ,2013–2009 כיוון שאז הוקם החלק הארי בפרויקט המוביל הארצי החדש. .2לא מפרטים מספיק על העובדים שיעור העסקת הנשים במקורות בשנת 2010עמד על .23.3%בשנת 2013השיעור עלה ל־ .24.4%אבל מקורות אינה מדווחת על שיעור הע־ סקת הנשים לפי דרג ,וכך לא ניתן לדעת אם הנשים הצטרפו לתחתית הפירמידה או לראשה .כמו כן בחרה מקורות שלא לפרסם פערי שכר בין הנהלה לעובדים ובין גברים לנשים. נתון שבו מקורות מצטיינת הוא העסקת עובדים מבוגרים :ב־2013 הגיעה החברה ל־ 38.5%מהעובדים מעל גיל .50אך הנתון המחמיא נובע יותר מההיסטוריה של מקורות כחב־ רה ממשלתית שבה 99%מהעובדים הם חברי ועד וחלקם נהנים מקביעות. ולראיה ,שיעור העובדים מעל גיל 50 עמד ב־ 2010על ( 50.3%מאז ערכה החברה שני סבבים של פרישה מוק־ דמת בתנאים משופרים). כיוון שמקורות היא חברה ממשלתית אין סיבה לדאוג לתנאי ההעסקה של עובדיה השכירים – נתו־ ני הלמ"ס מראים כי הם חולקים עם עובדי חברת החשמל את השכר הגבוה במשק .בנוגע לעובדי קבלן מציינת מקורות כי "עבור קבלני שמירה ,אב־ טחה וניקיון עורכת מקורות בדיקות פרו־אקטיביות של הקבלנים על פי חוק" .עם זאת ,החברה אינה מציינת כמה עובדי קבלן היא מעסיקה. .3רושמים שיפור בנתונים הסביבתיים בפרמטרים הסביבתיים מציגה מקורות תוצאות חיוביות .כך למשל, היא מציינת כי מאז שנ ת 2000הג�י עה להתייעלות אנרגטית מצטברת של .20%החברה מייצרת יותר חשמל ממקורות מתחדשים ,אם באמצעות טורבינות הפועלות על כוח המים או באמצעות קולטים סולאריים ,ובוחנת פתרונות כמו פאנלים סולאריים צפים שימוקמו מעל מאגרי המים שלה. בסך הכל ייצרה מקורות 4,295 מיליון קוט"ש חשמל ממקורות מת־ חדשים ,עלייה של 12.3%לעומת שנת .2012צריכת הבנזין ב־2013 ירדה ב־ ,2.4%וצריכת הסולר ירדה ב־ 17.7%לעומת שנת .2012למרות כל זה ,צריכת החשמל ממקורות מת־ חדשים היא עדיין זניחה בצריכת הח־ שמל האדירה של מקורות — שמציינת כי 5%–4%מצריכת החשמל במשק מיועדת לאספקת מים. מדד סביבתי חיובי נוסף הוא ירידה של 50%בפסולת המוטמנת ב־2013 לעומת שנת ,2011כשחלק מהפסולת מופנה לייצור ביו־גז. .4מפחיתים את שאיבת המים מהטבע ככל שמקורות צורכת יותר מים מותפלים ,כך היא יכולה להחזיר יותר מים לטבע (לשיקום נחלים ,למשל). בשנת 2013החזירה מקורות לטבע 23.5מיליון מ"ק ,עלייה של 23% לעומת שנת .2012במקביל הפחיתה מקורות את שאיבות המים שלה מה־ טבע ב־ 23%בתוך שמונה שנים. חלק מההשפעות האזוריות של מקורות הן אספקת מים לרשות הפ־ לסטינית ולירדן .מקורות מציינת כי היא מספקת כמות מים גדולה יותר מזו שעליה התחייבה ישראל בהסכ־ מים המדיניים ,וכי היא מבצעת הד־ רכות לירדנים ופלסטינים על ניהול משק מים בניסיון להגביר מקצועיות.
© Copyright 2024