ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות - OMEK | מרכז עומק – המכון לעיצוב מדיניות
מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות -הצעת חוק .1מבוא: מטרת מסמך זה היא לבצע סקירה אודות שילובם של גל העלייה השני מחבר המדינות לישראל שתחילתו בשנת ,1191וכן להציע פיתרון שיביא לייצוגם ההולם במוסדות השירות הציבורי ,בו ייצוגם נמוך מחלקם באוכלוסייה במידה ניכרת .במסגרת המסמך ישנה סקירה של השתלבותם הכלכלית של העולים בישראל ,השתלבותם של העולים במגזר הציבורי ,המסגרת הנורמטיבית לקביעת החובה לייצוג הולם במגזרים מסוימים ,מסקנות והמלצות ,דברי הסבר והצעת החוק בנושא. החברה היהודית בארץ ישראל ב 111-השנים האחרונות היא חברת מהגרים .רוב האוכלוסייה היהודית בישראל עלתה לישראל ,או נולדה להורים שעלו לישראל מארצות מוצא שונות .אופי האוכלוסייה והתרבות הן במידה רבה תולדה של היקף העלייה הגדול ,של הגיוון הרב בקבוצות העולים ושל היחסים שנוצרו בין קבוצות העולים ובינם לבין האוכלוסייה הוותיקה. העולים מחבר המדינות הגיעו לישראל בשני גלי עלייה עיקריים :גל העלייה הראשון הגיע בראשית שנות ה,01- והוא נמשך לסירוגין קרוב לעשרים שנה .בגל עלייה זה היגרו לישראל כ 101,111-עולים .ראשיתו של גל העלייה השני בשנת ,1191והוא נמשך עד היום .במהלכו היגרו לישראל יוותר מ 101,111-עולים .קבוצת עולים זו היא כ 19%-מהאוכלוסייה היהודית בישראל ,וכ 11.1%-מכלל אוכלוסיית ישראל. עלייה זו התאפיינה בהרכב גילאים מבוגר יחסית לזה של האוכלוסייה המקומית .העלייה מחבר המדינות התאפיינה בשיעור קטן של ילדים בהשוואה לאוכלוסיית היהודים ובשיעור גדול של מבוגרים וקשישים (מגיל 14ומעלה) .כ 36%-מכלל העולים היו בגיל עבודה ( )14-34לעומת כ 30%-מכלל אוכלוסיית היהודים 1.רמת ההשכלה של העולים כפי שנרשמה בעת כניסתם לארץ הייתה גבוהה מרמת ההשכלה באוכלוסייה היהודית בישראל ערב העלייה .יותר מ 41%-מקרב העולים היו בעלי השכלה של 16-שנות לימוד ומעלה ,לעומת 09% מכלל האוכלוסייה היהודית2. בהתאם למסקנות המחקר במסמך זה נמליץ ליצור מנגנון בחוק המאפשר את הייצוג ההולם של עולי העלייה השנייה בעיקר בדרגות בכירות יותר במגזר הציבורי (בהתאם להוכחות הצורך בכל ע"י מחקר נוסף) .לאור דחיית הצעת החוק הקודמת בנושא ,בשל אי הרצון לתת העדפה מתקנת לעולים במקום העדפה מתקנת לאוכלוסיות אחרות המוגדרות בחוק כזכאיות לייצוג הולם ,וזקוקות לייצוג ההולם אף יותר מאוכלוסיית יוצאי חבר המדינות בגל העלייה השני .נמליץ כי תיקון זה לא יפגע בייצוגם ההולם של אוכלוסיות אחרות עפ"י חוק .נמליץ לתת להוראות החוק פרשנות בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית. 1מתוך ההשפעות העיקריות של העלייה מחבר העמים משנת 0991ואילך על כלכלת ישראל ,מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיתוח תקציבי. 2מיכל קורא ואלה הלר ,ייצוגם של עולי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק פרשנות בהתאם לתכלית החוק תוביל למסקנה שההוראות בדבר ביטוי הולם לייצוגן של נשים ,משליכות על האופן בו יש לתת ביטוי לייצוג העולים בגל העלייה השני; כלומר יש לשאוף לכך שבמסגרת המינויים יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים .לאור הייצוג הגבוה של העולים בשירות הרפואי בישראל ביחס לשיעורם באוכלוסייה, וביחס לייצוגם של ילידי ישראל במוסדות אלו ,הוחרגו משרות אלו מחובת הייצוג ההולם המוצעת (אלא אם יוכח אחרת) ,וזאת על מנת שלא ליצור אפליה הפוכה. .0השתלבותם הכלכלית של העולים במדינת ישראל ,והיחס בין עולי חבר המדינות לעולים אחרים: השתלבות כלכלית של עולים הינה אספקט מרכזי בהחלטתם להגר ,וההחלטה לקבלם מלווה אף היא בדרך כלל בציפייה של החברה הקולטת שאלו ישפיעו לטובה על הכלכלה .השילוב הכלכלי בא לידי ביטוי ביכולתם של העולים לקבל שכר המאפשר להם לחיות ברמת חיים נאותה ולכסות את הוצאות המחייה שלהם .ההשתלבות הכלכלית המתבטאת ברמת החיים נמדדה ע"י סדרה של משתנים במחקר שמבוצע במכון לחקר העלייה והקליטה במרכז האקדמי רופין (מדד רופין ,המדד השנתי להשתלבותם של העולים בישראל) .משתני הבסיס הם הכנסה חודשית ממוצעת לנפש ,יכולת כיסוי הוצאות ,שקלול צריכת מוצרים ,צפיפות דיור ,ושביעות רצון מהמצב הכלכלי .ממחקר זה עולה כי קבוצת עולי אתיופיה וערבים אזרחי ישראל הן הקבוצות בעלות רמות החיים הנמוכות ביתר .עולי חבר המדינות מרפובליקות אסייתיות הם בעלי רמת חיים נמוכה אף היא ביחס לממוצע ,ורמת החיים שלהם נמוכה יותר מזו של עולי חבר המדינות מרפובליקות אירופאיות .למרות העובדה כי רמת החיים של עולי חבר המדינות לאחר שנת 1191מרפובליקות אירופאיות נמוכה מזו של הממוצע הכללי, רמת החיים של העולים הותיקים (גל העלייה הראשון ,לפני שנת )1191ועולי המערב גבוהה מהממוצע הכללי. מבחינת ההשתלבות הכלכלית-תעסוקתית של העולים ,נובע מן המחקר כי ההשכלה האקדמאית מבטאת פוטנציאל בשוק העבודה .הקבוצה המשכילה ביותר הינם עולי המערב ,ומעט לאחריהם ניצבים עולי חבר המדינות בגל העלייה השני ,כאשר שיעורי האקדמאים שנמצאו בקרבם גבוהים משיעור האקדמאיים בכלל המדגם שנבדק .הקבוצה בעלת השיעורים הנמוכים ביותר היא קבוצת עולי אתיופיה .מבחינת ממוצע שנות הוותק בשוק העבודה בישראל נמצא כי לעולים פחות שנות וותק בשוק העבודה בישראל מאשר שנות הוותק בשוק העבודה בחו"ל .עולי המערב נמצאים בארץ בממוצע 3שנים ,ולכן ותק של 1שנים בשוק העבודה הוא סביר (הנתונים נכונים לשנת המחקר ,שנת .)0110לעומת זאת לעולי אתיופיה המצויים בארץ בממוצע 14שנים וותק נמוך של כ 0-שנים בשוק העבודה הישראלי (אך הוותק בשוק העבודה בחו"ל גם הוא נמוך) .נכון לשנת המחקר ,לעולי חבר המדינות ממוצע של כ 11-שנים בארץ ,וכ 11-שנות ותק בשוק העבודה הישראלי (ותק הדומה כמעט לוותק בשוק העבודה בחו"ל)3. משתנה נוסף המשפיע רבות על התעסוקה הינו רמת ידיעת השפה .נמצא כי בעלי שליטה טובה בשפה העברית (נמדדת לפי כוח דיבור ע"ב יומיומי ויכולת לכתוב מכתב בעברית) משתכרים עד 01%יותר ממי ששליטתם .3מדד רופין :המדד השנתי להשתלבותם של העולים בישראל – דו"ח ,2בעריכת ד"ר קארין אמית וד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי. מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק בעברית נמוכה .סיוע של המדינה ביצירת מסגרות זמינות ללימודי עברית ולהכשרה מקצועית הוא תנאי חשוב לקליטה מוצלחת של העולים ולמימוש מיטבי של ההון האנושי שלהם 4.במדגם מייצג שנערך בשנת 0110ע"י האגף למחקר במשרד לקליטת העלייה ,נמצא כי 33%מכלל העולים דיווחו שרמת העברית שלהם מספיקה בהחלט או למדי לצורכי היומיום שלהם 16% ,מהעולים דיווחו כי רמת העברית שלהם אינה מספיקה כלל לצורכי היומיום .נמצא כי ככל שהעולה צעיר יותר ,משכיל יותר וותיק יותר בישראל ,הוא מדווח על רמת מספיקות גבוהה יותר של השפה לחיי היומיום .מבחינה תעסוקתית נמצא כי 61%מהעולים (לעומת 04% מה"וותיקים" בציבור היהודי בכללותו) אינם שייכים לכוח העבודה ,כלומר אינם עובדים ואינם מחפשים עבודה .מתוך השייכים לכוח העבודה 16%מהעולים ,בהשוואה ל 1%-מהוותיקים ,הינם מחפשי עבודה ,כלומר מובטלים .רמת ההכנסה של העולים נמוכה באופן בולט מזו של הציבור הוותיק בארץ .רמת ההכנסה של העולים קשורה בגילם ,בוותק שלהם בארץ ,במגדר וברמת השכלה :ככל שהעולים צעירים יותר ,וותיקים יותר ומשכילים יותר ,כך עולה רמת הכנסתם .כמו כן נמצא כי עולים גברים הינם בעלי הכנסה גבוהה יותר מנשים5. לעולי חבר המדינות רמות שביעות רצון הנמוכות ביותר בהקשר לתפקודם ולהשתלבותם בשוק העבודה. ממחקרים קודמים שנעשו ,עולה כי ישנה בעייתיות במימוש ההון האנושי של העולים ,ורק חלק קטן מהעולים בגל העלייה השני נקלטו במשלח ידם המקורי .למרות רמת השכלתם הגבוהה ,עולים רבים חוו ניידות מקצועית כלפי מטה ,ואיבדו חלק ניכר מהסטאטוס התעסוקתי שהיה להם בארצות המוצא .דבר זה מוסבר בין היתר ע"י גילם המבוגר של עולים ,והקושי להשתלב בשוק העבודה בגיל מבוגר יותר .בדיקת ציפיותיהם לעתיד של העולים, מעלה כי העולים פסימיים בדבר סיכויי ההצלחה שלהם ,אך אופטימיים יותר בדבר סיכויי ההצלחה של ילדיהם6. .6השתלבותם וייצוגם של העולים במגזר הציבורי: בשנת 0111ערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר בנושא ייצוגם של עולי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל 7.המחקר בדק ברובו את הקליטה התעסוקתית של יוצאי חבר המדינות שעלו בשנות ה( 11-גל העלייה השני) ,ביחס לתעסוקה של ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות שעלו בשנות ה( 01-גל העלייה הראשון) .המחקר שנערך לפני כ 11-שנים (כ 11-14-שנים לאחר עלייתם של עולי הגל השני לישראל) ,קובע מספר מסקנות מעניינות שיש לבחון את היתכנותן גם כיום .שאלת ההיתכנות היא זו שמנביעה בסופו של יום את הצעת החוק הרלוונטית להעדפה מתקנת בקרב עולי חבר המדינות .להלן מסקנות המחקר העיקריות: שיעור התעסוקה של עולי גל העלייה השני זהה בכללותו לזה של ילידי ישראל בשוק העבודה הפרטי .ייצוגם במוסדות השירות הציבורי שנחקרו ,נמוך מקבוצות אלו ונמוך מחלקם באוכלוסייה במידה ניכרת .יוצא מן 4 Barry R. Chisawick Gaston Repetto, Immigrant adjustment in Israel: Literacy and Fluency in Hebrew and Earnings, Discussion Paper no. 177, 2000. 5הבעיות העיקריות המטרידות את העולים מברית המועצות לשעבר בהשוואה לציבור הוותיק – ממצאי סקר טלפוני ,המשרד לקליטת העלייה ,האגף למחקר.2112 , 6עולי חבר העמים – השנה הרביעית בישראל ,מחקר מעקב אחרי הנקלטים במסלול הקליטה הישירה ,המרכז לקליטת עלייה ,האגף לתכנון ומחקר ,דו"ח מס' ,01דצמבר ,2110נטליה דמיאן ויהודית רוזנבאום-תמרי. 7מיכל קורא וא לה הלר ,ייצוגם של עולי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת. מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק הכלל הוא ייצוגם הגבוה בדירוג המקצועות הרפואיים בשירות המדינה העולה על חלקם באוכלוסייה ועל ייצוגם של ילידי ישראל במוסדות אלו. יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מיוצגים בשירות המדינה בשיעור הגבוה מחלקם באוכלוסייה .יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני מיוצגים בשירות המדינה בשיעור הנמוך במעט מחלקם באוכלוסייה .זאת בעיקר בשל הייצוג הגבוה שלהם בדירוג הרפואי. רמת הבכירות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני במוסדות שנחקרו נמוכה .כך ,רמת הבכירות נמוכה במידה ניכרת משיעורם במוסדות. oהוותק בעבודה של יוצאי חבר המדינות נמוך מהוותק של ילידי ישראל בכל המוסדות שנחקרו (למרות גילם הגבוה). oכמעט בכלל המוסדות נמצא שיש קשר ישיר בין ותק לדרגה ובין גיל לדרגה; כלומר ככל שהוותק או הגיל עולים ,עולה גם שיעור המועסקים בעלי הדרגה הגבוהה .ככל שהגיל עולה מתרחבים פערי הדרגות בין ילידי ישראל ויוצאי חבר המדינות. בכירות וותק :עולה השאלה האם ניתן לזהות מגמה שלפיה עם עליית הוותק גדל הייצוג של עולים במוסדות הציבור (ייצוג משמעו שיעור המועסקים במוסדות הציבור ביחס לשיעורם באוכלוסייה ,וכן שיעור הבכירים ביחס לשיעור המעסיקים) .המחקר קובע שעם העלייה בוותק ,שיעור גדול יותר של ילידי ישראל מצליח להיחלץ מהדרגה הזוטרה לעומת יוצאי חבר המדינות ,והפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה מתרחב .מגמה זו קיימת הן בדירוג הכללי והן בדירוג הרפואי. oבדירוג הכללי פערי הדרגות בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות מתרחב לטובת ילידי ישראל בכל הדרגות עם העלייה בותק .בדירוג הרפואי פער זה מצטמצם בדרגת הביניים ,אך בדרגה הבכירה הפער מצטמצם עם המעבר מותק נמוך לבינוני ,ומתרחב עם המעבר מותק בינוני לגבוה. לאור מסקנות המחקר ,בראייתנו יש להתמקד בייצוג ההולם של גל העלייה השני במגזר הציבורי בישראל. .4המסגרת הנורמטיבית לייצוג הולם במגזרים מסוימים במדינת ישראל: שאלת העדפתם המתקנת של אוכלוסיות שונות היא שאלה כבדת משקל .המציאות הקיימת שבה מופלות אוכלוסיות שונות על רקע מגדר ,גזע ,לאום או מוגבלות אישית ,הביאה את המערכת הציבורית להציע מספר מודלים לצמצום הפערים .עקרון השוויון מהווה עיקרון יסוד במשפט הישראלי ,ואינו מתמצה באיסור אפליה, אלא מטיל חובה לנקוט בפעילות אקטיבית להשגת שוויון מהותי .בית המשפט העליון קבע כי "חוסנה המוסרי של חברה שוחרת שוויון יכול להיבחן בהיקף האמצעים והמאמצים החיוביים שנכונה היא לנקוט ולהשקיע בשבירת הסטאטוס-קוו וביצירת מציאות חדשה ושוויונית .".כך גם נקבע כי "ההעדפה המתקנת באה לאזן את הפער בשוויון היכולת ,המגביר את סיכויי הקבוצות החזקות והגורע מסיכויי הקבוצות החלשות .היא מבוססת על התפיסה ,כי בחברה שחלק ממרכיביה מצויים בעמדת מוצא נחותה ,אין די במתן הזדמנות שווה לכול, מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק המקיים שוויון פורמאלי בלבד .השגת שוויון מעשי יכול להיעשות אפוא רק בהענקת יחס מועדף לבני הקבוצה החלשה8" . רעיון ההעדפה המתקנת קיבל גושפנקה במשפט הבינלאומי ובשיטות משפט שונות .מדיניות של העדפה מתקנת מתיישבת היטב גם עם עקרונות הדמוקרטיה .במכשיר ההעדפה המתקנת יש כדי להגשים את עקרון השוויון. לא זו אף זו – תיתכנה אף נסיבות שלא יהיה ניתן להגשים בהן את עקרון השוויון בלא לעשות שימוש במכשיר זה .גם אם למראית עין יש במכשיר ההעדפה המתקנת ,שיש המכנים אותה "אפליה הפוכה" ( Reverse ,)Discriminationמשום פגיעה לכאורית בערך השוויון .נקבע בעבר כי" :העדפה מתקנת של ציבור מסוים או קבוצה מסוימת ,שלכאורה היא מפרה את השוויון ,למעשה היא מקדמת את השוויון ...היא מותרת ,ואפשר שתהיה ראויה ,כאשר היא מכוונת לפצות ציבור חלש או קבוצה חלשה הסובלים ממצב של תת-שוויון ,ובמיוחד אם מצב זה נובע מקיפוח ממושך ,מודע או בלתי מודע ,מכוון או בלתי מכוון 9".ואם תאמר כי העדפה מתקנת אפליה היא ,הרי שאפליה ראויה היא .זאת כאשר היא תואמת את ערכי המדינה ,היא לתכלית ראויה ,והפגיעה בשוויון אינה מעבר לנדרש10. פרק זה סוקר בקצרה את הוראות החוק הרלוונטיות לייצוג הולם של מגזרים מסויימים במגזר הציבורי. סעיף 51א לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט 5111-קובע חובת ייצוג הולם בנסיבות העניין לייצוגם של בני שני המינים ,של אנשים עם מוגבלויות ,של בני האוכלוסייה הערבית ושל מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה בקרב העובדים בשירות המדינה: "בקרב העובדים בשירות המדינה ,בכלל הדרגות והמקצועות ,בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם ,בנסיבות הענין ,לייצוגם של בני שני המינים ,של אנשים עם מוגבלות ,של בני האוכלוסייה הערבית ,לרבות הדרוזית והצ'רקסית ,ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה – ייצוג הולם)". סעיף 51א(ב) לחוק קובע כי: "הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע ,ולשם כך ,בין השאר..... ( )0לייעד משרות אשר יועסקו בהן ,ככל האפשר ,רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד ,מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם ,כפי שתקבע הממשלה... ( )6הממשלה רשאית להורות ,לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה ,ולתקופה שתקבע בה ,על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א)"..... 8בג"צ ,/91 ,/9/491שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל ואח. 9בג"ץ 0001499עדאלה ,המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי. 10בג"צ 01122410עדאלה ,המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי נ' ראש ממשלת ישראל. מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק בהתאם לכך קיבלה הממשלה במהלך השנים מספר החלטות המעבות את חובת הייצוג ההולם לאנשים עם מוגבלויות ,לאוכלוסייה הערבית ולאוכלוסייה האתיופית ,ויוצקות לחובה תוכן קונקרטי .החלטות הממשלה המרכזיות קובעות הקצאת משרות ייעודיות בשירות המדינה לערבים ,לאנשים עם מוגבלות ,ולמי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה .יצויין כי לגבי האוכלוסייה הערבית נקבע יעד ממשלתי לפיו עד לסוף שנת 0110יהיו 11%מעובדי המדינה בני האוכלוסייה הערבית 11.לשם כך נדרש כל משרד להכין תוכנית עבודה להגשמת יעד זה .לעניין האוכלוסייה האתיופית נקבע לדוגמא כי על נציבות שירות המדינה להקצות משרות ייעודיות חדשות ליוצאי אתיופיה בדירוגים האקדמיים ובכלל המשרות המתפנות בשירות המדינה12. פרט לסעיף 14א לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט ,1141-ניתן לראות הוראות חוק ספציפיות לייצוגם ההולם של קבוצות מסוימות באוכלוסייה. ייצוג נשים :ישנה חתירה ברורה להשגת שוויון מהותי לנשים בכל התחומים .חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א 5115-קובע חובת ייצוג הולם לנשים ב"גוף ציבורי" .חובת הייצוג ההולם חלה בסוגי המשרות ובדירוגים השונים בקרב העובדים ,ההנהלה ,הדירקטוריון והמועצה .על הליך המינוי להביא בחשבון את עיקרון הייצוג ההולם ,ובכלל זאת גם חיפוש אקטיבי אחר מועמדות מתאימות לתפקיד .באופן ספציפי לגבי דירקטוריון של חברה ממשלתית ,קובע סעיף 51א לחוק החברות הממשלתיות חובת ייצוג הולם לבני שני המינים .תנאי למתן העדפה למועמדת על פני מועמד הינו כי המועמדים הינם בעלי כישורים דומים .בשאלת אופן השוואת הכישורים נקבע בבג"ץ כי " הבחינה צריכה להיעשות בראייה מצרפית וכוללת ,שגם בה יציב עקרון הייצוג השוויוני גבול- מה לירידה מופרזת לפרטי פרטיהן של תכונות המועמדים הנבדקים ,ותוך רגישות לדרישותיו המסויימות של התפקיד אותו מבקשים לאייש 13".סעיף 19א חל גם על תאגידים ציבוריים ועל גופים אחרים שהוקמו בחיקוק והמנויים בתוספת השנייה לחוק החברות הממשלתיות ,וזאת מכוח סעיף 31א לחוק החברות הממשלתיות. ייצוג אוכלוסייה ערבית (לרבות דרוזית וצ'רקסית) :סעיף 51א 5לחוק החברות הממשלתיות קובע חובת ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית .הוראות הסעיף ,החלות על דירקטוריון של חברה ממשלתית ,מוחלות מכוח סעיף 06א לחוק החברות הממשלתיות גם על מינויים לכהונה בתאגידים שהוקמו בחוק ובגופים אחרים שהוקמו בחיקוק .תיקון החקיקה בשנת ,0111בא על רקע מיעוט מינויים מקרב האוכלוסייה הערבית לתפקידים אלו. הוראה זו באה לחתור להשיג תוצאה שראוי היה לחתור אליה מתוך כללים של שוויון והוגנות .עפ"י הנחיות היועץ המשפטי לממשלה פרשנות בהתאם לתכלית החוק מוביל למסקנה שההוראות בדבר ביטוי הולם לייצוגן של נשים ,משליכות על האופן בו יש לתת ביטוי לייצוג האוכלוסייה הערבית; כלומר יש לשאוף לכך שבמסגרת המינויים מקרב האוכלוסייה הערבית יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים14. לעניין האוכלוסייה הדרוזית ,נקבעה חובת ייצוג הולם גם בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות ,כאשר ס' 06ב לחוק מחיל הוראות אלה לעניין עובדים בתאגידים שהוקמו בחוק ,בשינויים המחוייבים .הוראות דומות 11החלטת ממשלה ,0/12מיום .22.0.211/ 12החלטת ממשלה ,/22/מיום .01.9.2102 13בג"ץ 9299415ארן נ' ממשלת ישראל ,פסקה 2לפסק דינו של השופט לוי. 14הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,ייצוג הולם למגזרים מסויימים ,מס' הנחיה .0.0911 מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק נקבעו גם לעניין עובדי רשויות מקומיות בסעיף 571ב לפקודת העיריות וסעיף 14א לפקודת המועצות המקומיות. ייצוג אנשים עם מוגבלויות :סעיף 1לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות ,התשנ"ח 5111-קובע את חובת הייצוג ההולם מעבר לשירות המדינה .הוראה זו חלה על רוב התאגידים הסטטוטוריים והחברות הממשלתיות. ייצוג הולם משמעו שבמקום העבודה יהיו ויעבדו גם אנשים עם מוגבלויות .מטרת החוק הוא להעניק הזדמנות הוגנת ושווה לשילובם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה החופשי והחברה בכלל .החלת עיקרון של הפליה מתקנת בחוק היא הערובה לשינוי ולפתיחת השערים להעסקת אנשים עם מוגבלות ולשילובם בשוק העבודה ובחברה. ייצוג האוכלוסייה האתיופית :הקהילה האתיופית נמנית מבין הקבוצות שהשתלבותן בחברה הישראלית רצופת קשיים .בשנת 0111תוקן החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה) ,התשע"א ,1655-שהחיל את חובת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית על חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ 41-עובדים ,על תאגידים שהוקמו עפ"י חוק על עיריות ועל מועצות מקומיות .זאת בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות ,הקובע חובת ייצג הולם לבני העדה האתיופית בקרב עובדי החברות הממשלתיות בכל המשרות ובכל הדירוגים ,כאשר סעיף 06ב לחוק מחיל הוראות אלה לעניין עובדים בתאגידים שהוקמו בחוק .לעניין עובדי רשויות מקומיות ,חובת הייצוג ההולם נקבעה בסעיף 571ב לפקודת העיריות וסעיף 14א לפקודת המועצות המקומיות .עוד נקבע ,כי גופים עליהם חלה חובת ייצוג הולם ידווחו אחת לשנה על ייצוג יוצאי אתיופיה בקרב העובדים בהם לממשלת ישראל ,לנציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד המסחר, התעשייה והתעסוקה ,ולעדת העלייה ,הקליטה והתפוצות של הכנסת .למרות עלייה מסויימת בשיעור יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה ,שיעורם עדיין נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה15. .4ביטוי הולם – מהו ייצוג הולם של קבוצה מופלית בגוף מסוים: חובת הייצוג ההולם מוגדרת בחוק כ"ביטוי הולם" .השאלה מהו ייצוג הולם בגוף מסוים תלויה ,בין היתר, במהות הגוף ,ובכלל זה בחשיבות המעשית של הגוף מבחינת הקבוצה הזכאית לייצוג הולם. השאלה הראשונה כאשר באים לבחון האם מתקיים ייצוג הולם היא האם מדובר בקבוצה מסוימת שמקופחת באופן גורף או האם היא סובלת מתת ייצוג במוסד מסוים .ייצוג הולם אינו בהכרח ייצוג המשקף את חלקם היחסי של בני קבוצה מסוימת באוכלוסייה .ניתן להשתמש באחוז פרופורציונאלי לאחוז בעלי התמחות מסוימת בקרב אותה קבוצה ,אם מדובר במשרה הדורשת התמחות .החשש הוא מכך שאין מגוון חברתי ושימור מנגנון שאינו מגוון מחריף את הסכנה שהרוב ימשיך לקבוע קריטריונים לקבלה ולקידום על-פי הסטנדרטים שלו16. 15פלורה קוך-דוידוביץ' ,השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים הציבוריים ,הכנסת ,מרכז המחקר והמידע. 16הילי מודריק אבן-חן ,העדפה מתקנת בישראל ,הגדרת מדיניות והמלצות לחקיקה ,המכון הישראלי לדמוקרטיה.2111 , מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק בבג"ץ 0114211האגודה לזכויות האזרח בישראל נ׳ ממשלת ישראל נקבע כי המושג ״ביטוי הולם״ טעון פירוש על־פי נסיבותיו המיוחדות של המקרה; אין מדובר בקביעת מכסות שוות או בקביעת מכסות כלשהן .המדובר הוא על מתן ייצוג יחסי ,ששיעורו הראוי צריך להיקבע על־פי אופיו ,מטרותיו וצרכיו של התאגיד הממשלתי או הסטטוטורי שעניינו עומד על הפרק ,ועל־פי התפלגות המועמדים ,המתאימים לכהונה המבוקשת. בבג"ץ 411 ,414211שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל ואח נקבע כי המושג "ביטוי הולם" ,אין פירושו בהקשר זה קביעת מכסות לייצוג בני שני המינים ,אלא מתן ייצוג יחסי הולם לכל אחד מן המינים .שיעורו הראוי של הייצוג צריך להיקבע בהתחשב באופיו ,במטרותיו ובצרכיו של הגוף בציבורי ,ועל-פי התפלגות המועמדים המצויים מבני שני המינים המתאימים לתפקיד הספציפי .בית המשפט העלה באמירת אגב (אוביטר) את האפשרות כי בהעדר נסיבות מוכחות המצדיקות מתן משקל יתר לאחד מבני המינים ,יש לפרש "ביטוי הולם" כמחייב מתן ייצוג שווה לנשים ולגברים ,והזהיר מפני תפיסה הגורסת כי מתן ייצוג כלשהו לנשים יש בו משום מתן ביטוי הולם לייצוגן .כך נקבע כי אם למועמד יתרון יחסי על פני המועמדת ,ייבחן יתרון זה על רקע ההכרה במרכזיותו של עקרון ההעדפה המתקנת .נקבע כי באיזון הפנימי שבין החובה להעדיף למינוי נשים לבין היקף ההתחשבות במגבלות מילוי חובה זו ,יש לתת משקל בכורה לחובת ההעדפה של נשים. לסיכום ,בישראל ,עקרון הייצוג ההוגן לא פורש כהקצאת מכסות שוות אלא במתן ייצוג יחסי לכל קבוצת מעמד ,ששיעורו הראוי צריך להיקבע ע"פ אופיו ,מטרותיו וצרכיו המיוחדים של אותו גוף וע"פ ההתפלגות של המועמדים המצויים מבני קבוצת היעד ,המתאימים לכהונה המסוימת המבוקשת .לפי המלצת המכון הישראלי לדמוקרטיה ,כל גוף שיידרש ליישם ייצוג הוגן יקים מנגנון שיקבע לכל מוסד/יחידה אחוז ייצוג הוגן17. מסקנה זו רלוונטית במיוחד במקרה הנדון ,כיוון שהנתונים אודות ייצוגם ההולם של העולים בגל העלייה השני מחבר המדינות הינם נתונים ישנים יחסית ,ולא בטוח שהם מאפיינים את המצב כיום .באמצעות מנגנון זה ,ניתן להימנע מאפליה הפוכה .כך ,במקרה הנדון ישנו שוני בייצוג בין המוסדות השונים .כך לדוגמא ,ניתן לראות לעיל כי לגל העלייה השני ייצוג גבוה בדירוג המקצועות הרפואיים בשירות המדינה העולה על חלקם באוכלוסייה ועל ייצוגם של ילידי ישראל במוסדות אלו. .3הצעות חוק קודמות בנושא: הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת בנימין אלון ,אורי יהודה אריאל ,צבי הנדל ,אליעזר כהן ויורי שטרן ,ועסקה במתן ייצוג הולם לאוכלוסיית העולים החדשים בכללותם .להלן הצעת החוק בנוסחה המקורי: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – ייצוג הולם לעולים חדשים) ,התשס"ד1664- 17ראה לעיל. מרכז עומק – מדיניות וחקיקה הוספת סעיף 19א0 .1 ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק בחוק החברות הממשלתיות ,התשל"ה ,181104-אחרי סעיף 19א 1יבוא: "ייצוג הולם 19א.0 לעולים חדשים (א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של עולים חדשים. (ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור ,ימנו השרים ,ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים שהם עולים חדשים. (ג) לעניין סעיף זה" ,עולה חדש" -הוא מי שעלה לישראל עד 04שנה טרם מינויו". הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת גנדי ריגר ומספרה פ,51142 ועל ידי חברת הכנסת סופה לנדבר ומספרה פ.14112 התנגדויות לייצוג הולם לעולים חדשים והאופן שבו ניתן ליישב אותן :הצעת החוק המפורטת לעיל נתקלה בשתי התנגדויות עיקריות 19.ההתנגדות הראשונה נגעה למתן מקום כדירקטורים לעולים חדשים ,שייתכן שאינם מכירים את התרבות המקומית כראוי .התנגדות שאינה מבוססת כיום בענייננו 01 ,שנה לאחר עלייתם לישראל .התנגדות נוספת נבעה מאי הרצון לתת העדפה מתקנת לעולים במקום העדפה מתקנת לאוכלוסיות אחרות המוגדרות בחוק כזכאיות לייצוג הולם ,וזקוקות לייצוג ההולם אף יותר מאוכלוסיית יוצאי חבר המדינות בגל העלייה השני .נוסח הסעיף נועד להתמודד עם התנגדות זו ,והתיקון בסעיף 19א 0קובע באופן פרטני כי בעת בחינת המועמדים יש להתחשב בייצוגם של בני שני המינים ,ובייצוגה של האוכלוסייה הערבית בהרכב הדירקטוריון .בנוסף ,בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, פרשנות בהתאם לתכלית החוק תוביל למסקנה שההוראות בדבר ביטוי הולם לייצוגן של נשים ,משליכות על האופן בו יש לתת ביטוי לייצוג העולים בגל העלייה השני; כלומר יש לשאוף לכך שבמסגרת המינויים יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים 20.לאור המנגנונים הרבים בסעיף 14א(ב) לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט,1141- המאפשרים למדינה להחליט על אופן ייצוג האוכלוסייה ,על מתן עדיפות למועמדים מקרב אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם ,ועל משרות ייעודיות לקבוצות מסויימות באוכלוסייה ,נדמה שאין חשש שההעדפה המתקנת לעולי חבר המדינות תהא במקום ההעדפה המתקנת שצריכה להינתן לקבוצות אחרות באוכלוסייה .לאור הייצוג הגבוה של העולים בשירות הרפואי ,הוחרגו משרות אלו מחובת הייצוג ההולם המוצעת. .7מסקנות והמלצות: לאור הממצאים שפורטו לעיל ,נדמה יש לבצע מחקר בנוגע להשתלבות העולים במגזר הציבורי בלבד .כך, נמליץ לבדוק את היחס בין ותק העובדים לבכירותם ,ולבחון האם לאחר 11שנים בהן נדמה כי צברו העולים ס"ח תשל"ה ,עמ' 012 19פרוטוקול , 19/מישיבת ועדת החוקה ,חוק ומשפט שהתקיימה ביום שני ,כ"א בשבט התשס"ה – 10בינואר – 2119 בשעה .01:11 20הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,ייצוג הולם למגזרים מסויימים ,מס' הנחיה .0.0911 18 מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק ותק רב ,ישנו שינוי בדרגת בכירותם במקומות העבודה במגזר הציבורי .כך ,לאור ממצאי המחקר הראשון, יש להתמקד במחקר במוסדות ציבור שאינם רפואיים .המחקר מצביע על הטיה גדולה בתחום השירות הרפואי לטובת עולי חבר המדינות ,שיכולה להסתיר פערים גדולים שנוצרים במוסדות ציבוריים אחרים. יכול להיות שניתן לוותר על בחינת נתונים בנוגע לגל העלייה הראשון ,משום שייצוגם במגזר הציבורי גבוה משיעורם באוכלוסייה ,כך ממחקרים קודמים בנושא. כיוון שנמצא כי יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה הראשון מיוצגים בשירות המדינה בשיעור הגבוה מחלקם באוכלוסייה ,נמליץ להתמקד בייצוג ההולם של גל העלייה השני במגזר הציבורי בישראל ,כלומר בייצוג ההולם של העולים לאחר שנת 1191בלבד. לאור הנאמר לעיל ,נמליץ ליצור מנגנון בחוק המאפשר את הייצוג ההולם של עולי העלייה השנייה בעיקר בדרגות בכירות יותר במגזר הציבורי (בהתאם להוכחות הצורך בכל ע"י מחקר נוסף). לאור דחיית הצעת החוק הקודמת בנושא ,בשל אי הרצון לתת העדפה מתקנת לעולים במקום העדפה מתקנת לאוכלוסיות אחרות המוגדרות בחוק כזכאיות לייצוג הולם ,וזקוקות לייצוג ההולם אף יותר מאוכלוסיית יוצאי חבר המדינות בגל העלייה השני .נמליץ כי תיקון זה לא יפגע בייצוגם ההולם של אוכלוסיות אחרות עפ"י חוק. נמליץ לתת להוראות החוק פרשנות בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית .פרשנות בהתאם לתכלית החוק תוביל למסקנה שההוראות בדבר ביטוי הולם לייצוגן של נשים ,משליכות על האופן בו יש לתת ביטוי לייצוג העולים בגל העלייה השני; כלומר יש לשאוף לכך שבמסגרת המינויים יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים. לאור הייצוג הגבוה של העולים בשירות הרפואי בישראל ביחס לשיעורם באוכלוסייה ,וביחס לייצוגם של ילידי ישראל במוסדות אלו ,הוחרגו משרות אלו מחובת הייצוג ההולם המוצעת (אלא אם יוכח אחרת) ,וזאת על מנת שלא ליצור אפליה הפוכה. דברי ההסבר להצעת החוק: בשנות ה 11-היה גל גדול של עלייה לישראל ,בעיקר ממדינות חבר המדינות ,דבר שהוביל לכך שכשישית מהאוכלוסייה הם עולים חדשים (כרבע מכלל האוכלוסייה היהודית) .בדיקה שנערכה בשנת 0111העלתה כי מגזר גדול זה כמעט ואינו מיוצג בהרכב הדירקטוריון של החברות הממשלתיות השונות ,ובמשרות בכירות אחרות במגזר הציבורי .כך ,רבים מן העולים מחבר המדינות ,אשר הגיעו לישראל מצוידים בהשכלה גבוה וכישורים ,אינם מממשים את ההון האנושי הטמון בהם .זאת באופן אשר פוגע בתחושת השייכות והמסוגלות שלהם ובמצבה הכלכלי של החברה הישראלית כאחד. ממחקר שנערך על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת 21עולה כי שיעור התעסוקה של העולים בגל העלייה השני זהה בכללותו לזה של ילידי ישראל בשוק העבודה הפרטי .עם זאת ייצוגם במוסדות השירות הציבורי 21ייצוגם של עולי חבר המדינות בשירות הציבורי בישראל ,מאי 211/ מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק שנחקרו ,נמוך מקבוצות אלו ונמוך מחלקם באוכלוסייה במידה ניכרת .יוצא מן הכלל הוא ייצוגם הגבוה בדירוג המקצועות הרפואיים בשירות המדינה העולה על חלקם באוכלוסייה ועל ייצוגם של ילידי ישראל במוסדות אלו. כך ,רמת הבכירות של יוצאי חבר המדינות שעלו בגל העלייה השני במוסדות שנחקרו נמוכה במידה ניכרת משיעורם במוסדות .לרוב ,נמצא קשר ישיר בין ותק לדרגה ובין גיל לדרגה; ככל שהוותק או הגיל עולים ,עולה גם שיעור המועסקים בעלי הדרגה הגבוהה .הוותק בעבודה של יוצאי חבר המדינות נמוך מהוותק של ילידי ישראל בכל המוסדות שנחקרו למרות שאינם נופלים מבחינת נתוני גילם .המחקר קובע שעם העלייה בוותק, שיעור גדול יותר של ילידי ישראל מצליח להיחלץ מהדרגה הזוטרה לעומת יוצאי חבר המדינות ,והפער בין ילידי ישראל ליוצאי חבר המדינות בדרגה הבכירה מתרחב .מגמה זו קיימת הן בדירוג הכללי והן בדירוג הרפואי. בדירוג הרפואי פער זה מצטמצם בדרגת הביניים ,אך בדרגה הבכירה הפער מצטמצם עם המעבר מותק נמוך לבינוני ,ומתרחב עם המעבר מותק בינוני לגבוה. בעיה דומה מוכרת בנוגע לייצוגם של בני שני המינים ,של אנשים עם מוגבלות ,של האוכלוסייה הערבית ,הדרוזית הצ'רקסית והאתיופית ,.בהתאם לכך נקבע בסעיפים 19א ו19 -א 1לחוק החברות הממשלתיות התשל"ה,1104- ובסעיף 14א לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט 1141-חובת ייצוג הולם לאוכלוסיות אלה .מוצע אפוא כי יינתן ייצוג הולם אף לאוכלוסיית העולים מחבר המדינות לאחר שנת ,1191אך זאת לאחר בדיקה מחודשת של קליטתם התעסוקתית של יוצאי חבר המדינות שעלו בשנות ה( 11-גל העלייה השני) .בשל הזמן הרב שעבר מאז עריכת המחקר (כ 11-שנים) ,זמן שיכול להשפיע הן על נתוני קבלתם לעבודה והן על דרגת בכירותם במגזר הציבורי (ועל הוותק שנצבר). הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חברי הכנסת בנימין אלון ,אורי יהודה אריאל ,צבי הנדל ,אליעזר כהן ויורי שטרן ,ועסקה במתן ייצוג הולם לאוכלוסיית העולים החדשים בכללותם .הצעת חוק זו נתקלה בשתי התנגדויות עיקריות .22ההתנגדות הראשונה נגעה למתן מקום כדירקטורים לעולים חדשים, שייתכן שאינם מכירים את התרבות המקומית כראוי .התנגדות זו אינה יכולה לעמוד כיום 01 ,שנה לאחר עלייתם לישראל .התנגדות נוספת נבעה מאי הרצון לתת העדפה מתקנת לעולים במקום העדפה מתקנת לאוכלוסיות אחרות המוגדרות בחוק כזכאיות לייצוג הולם ,וזקוקות לייצוג ההולם אף יותר מאוכלוסיית יוצאי חבר המדינות בגל העלייה השני .נוסח הסעיף נועד להתמודד עם התנגדות זו ,והתיקון בסעיף 19א 0קובע באופן פרטני כי בעת בחינת המועמדים יש להתחשב בייצוגם של בני שני המינים ,ובייצוגה של האוכלוסייה הערבית בהרכב הדירקטוריון .בנוסף ,בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית, פרשנות בהתאם לתכלית החוק תוביל למסקנה שההוראות בדבר ביטוי הולם לייצוגן של נשים ,משליכות על האופן בו יש לתת ביטוי לייצוג העולים בגל העלייה השני; כלומר יש לשאוף לכך שבמסגרת המינויים יינתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים 23.לאור המנגנונים הרבים בסעיף 14א(ב) לחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט,1141- המאפשרים למדינה להחליט על אופן ייצוג האוכלוסייה ,על מתן עדיפות למועמדים מקרב אוכלוסיות הזכאיות לייצוג הולם ,ועל משרות ייעודיות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה ,נדמה שאין חשש שההעדפה המתקנת לעולי 22פרוטוקול , 19/מישיבת ועדת החוקה ,חוק ומשפט שהתקיימה ביום שני ,כ"א בשבט התשס"ה – 10בינואר – 2119 בשעה .01:11 23הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ,ייצוג הולם למגזרים מסויימים ,מס' הנחיה .0.0911 מרכז עומק – מדיניות וחקיקה ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק חבר המדינות תפגום בהעדפה המתקנת שצריכה להינתן לקבוצות אחרות באוכלוסייה .לאור הייצוג הגבוה של העולים בשירות הרפואי ,הוחרגו משרות אלו מחובת הייצוג ההולם המוצעת. הצעת החוק: .1 בחוק החברות הממשלתיות ,התשל"ה––241104 ()1 אחרי סעיף 19א 1יבוא: "ייצוג הולם לעולי חבר המדינות בגל העלייה השני 19א( .0א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של עולי חבר המדינות. עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, (ב) ימנו השרים ,ככל שניתן בנסיבות הענין, דירקטורים מקרב עולי חבר המדינות ,וזאת בהתחשב בעת בחינת המועמדים בייצוגם של שני בני המינים ובייצוגה של האוכלוסייה הערבית בהרכב הדירקטוריון. (ג) לענין סעיף זה" ,עולי חבר המדינות" – תושבי המדינה שעלו ממדינות חבר המדינות לאחר שנת ;1191הסעיף יחול בכל המשרות למעט בקרב השירות הרפואי בישראל. 24ס"ח התשל"ה ,עמ' .012 מרכז עומק – מדיניות וחקיקה תיקון חוק שירות המדינה (מינויים) .0 ייצוג הולם לעולים מחבר המדינות – הצעת חוק בחוק שירות המדינה (מינויים) ,התשי"ט– ,251141בסעיף 14א ,אחרי "ושל מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה" יבוא "של עולי חבר המדינות שעלו לאחר שנת ;" 1191 לאחר סעיף 14א(א) יבוא: סעיף (14א)(א .)1לעולי חבר המדינות שעלו לאחר שנת ,1191יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין כאמור בסעיף 14א(א) ,למעט בקרב השירות הרפואי בישראל. המסמך נכתב ע"י הלינה לוי (ראש צוות) ,זואי קמיל ,ניר הורוביץ ,עודד ברג ,קארין סיני וליאל קייזר ,נבדק ואושר לפרסום ע"י רואי צור (יו"ר מרכז "עומק") בברכה, מרכז 'עומק' – עיצוב מדיניות וחקיקה 25ס"ח התשי"ט ,עמ' .52
© Copyright 2024