דוח בקרה מסכם - נציבות שירות המדינה

‫דוח בקרה ‪-‬‬
‫מסכם‬
‫קליטה והשתלבות‬
‫עובדים השייכים‬
‫לאוכלוסיות הזכאיות‬
‫לייצוג ההולם‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫שבט התשע"ז‬
‫פברואר ‪2017‬‬
‫גרסה א‪1‬‬
‫דוח מס' ‪2017 ,1‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫תוכן עניינים ‪1 ................................................................................................‬‬
‫פתח דבר ‪2 .....................................................................................................‬‬
‫תקציר ‪4 ........................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא‪7 ................................................................................................‬‬
‫פרק ‪ :2‬מקורות המידע ושיטת ניתוח הנתונים ‪9 .....................................................‬‬
‫פרק ‪ .3‬נתונים אודות אוכלוסיית הייצוג ההולם – שנת ‪13 ...................................2016‬‬
‫פרק ‪ .4‬ניתוח ממצאי העובדים והמכרזים בשנת ‪19 ....................................... 2015‬‬
‫פרק ‪ .5‬מסקנות‪ ,‬תובנות מרכזיות והמלצות ליישום ‪39 ..........................................‬‬
‫פרק ‪ .6‬נספחים‪49 ..........................................................................................‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪1‬‬
‫פתח דבר‬
‫אגף הבקרה לניהול ההון האנושי הנו גורם המטה המוביל תהליכי בקרה מדידה והערכת‬
‫ביצועים‪ ,‬בוחן את המציאות לאור היעדים שהוגדרו בהחלטות ממשלה ובהנחיות הנציבות‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬מאתגר אגף הבקרה לניהול ההון האנושי את המערכת שבתוכה הוא פועל ומתקף את‬
‫אמות המידה עצמן‪ .‬תהליכים אלה הם בבחינת מחוללי שינוי‪ ,‬המזינים את התורה ותורמים‬
‫לתהליכי קבלת החלטות‪ ,‬שינויי מדיניות ועדכון התכנון‪.‬‬
‫אחד מאתגרי נציבות שירות המדינה‪ ,‬הינו להעסיק בשירותה תמהיל מייצג של עובדים‪ ,‬דבר‬
‫המשקף ערכים של שוויון וייצוגיות‪" .‬ייצוג הולם" מבטא את עיקרון השוויון ושיפור ייצוג‬
‫האוכלוסיות בשירות המדינה (נשים‪ ,‬בני מיעוטים‪ ,‬בני העדה האתיופית‪ ,‬בעלי מוגבלויות‬
‫וחרדים) בכל המשרות והדרגות‪ .‬מדיניות זו נועדה לתת מענה לחסמים המקשים על השתלבות‬
‫שוויונית של קבוצות אלו במשק ובגופים הממשלתיים והציבוריים‪.‬‬
‫תהליך הגיוס והקליטה של עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם מהווה את השלבים הראשונים‬
‫בכניסתם לעבודה‪ ,‬ומשפיע על השתלבות העובדים לטווח ארוך בארגון‪ .‬דוח זה מתמקד בשנת‬
‫העבודה הראשונה ונוגע בשיטת הגיוס של העובדים‪ ,‬תהליך הקליטה והחוויה שעברו העובדים‬
‫עם קליטתם בארגון במטרה לזהות חסמים ונושאים לשיפור והגברת השתלבות טובה של‬
‫עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם בשירות המדינה‪ ,‬במגוון רבדי המשרות בשירות המדינה‪.‬‬
‫בדוח זה מוצגים ממצאים בנושא סטאטוס הייצוג ההולם בשירות המדינה באוכלוסיות בני‬
‫המיעוטים ובני העדה האתיופית – נכון לאוקטובר ‪ ,2016‬וכן רמת עמידת המשרדים ביעדים‬
‫הממשלתיים‪ ,‬גם על בסיס נתונים שפורסמו ביולי ‪ 2016‬על‪-‬ידי האגף לתכנון אסטרטגי בנציבות‬
‫שירות המדינה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולצורך קבלת רטרוספקטיבה מלאה על תקופת השירות בשנת הניסיון הראשונה‪ ,‬על‬
‫כלל מאפייניה‪ ,‬הדוח שם דגש כחלק מתהליך הניתוח על אוכלוסיית הייצוג ההולם של‬
‫המועמדים‪ ,‬המכרזים‪ ,‬הנקלטים והעוזבים ‪ -‬בשירות המדינה בשנת ‪.2015‬‬
‫הדוח אינו עוסק באוכלוסיות הבאות‪ :‬בעלי המוגבלויות‪ ,‬לאור פערים בהשגת הנתונים‬
‫אודותיהם‪ ,‬באוכלוסיית החרדים (נושא זה נכנס לתוקפו רק במהלך ‪ )2016‬ובקידום הנשים‬
‫שבנושא זה הופץ לאחרונה על ידנו דוח בקרה מסכם ייעודי "קידום שוויון מגדרי‪( 1‬דצמבר‬
‫‪.)2016‬‬
‫בדוח מוצפים ההצלחות‪ ,‬הפערים והאתגרים העומדים בפני נציבות שירות המדינה‪ ,‬משרדי‬
‫הממשלה ומערכת הבריאות ביישום המדיניות לייצוג הולם בשירות המדינה וכן המלצות‬
‫יישומיות לקובעי המדיניות‪.‬‬
‫בהתייחס לבני המיעוטים ‪ -‬מן הדוח עולה‪ ,‬כי ‪ 14‬משרדים ראויים לציון‪ ,‬עומדים ביעד‬
‫הממשלתי ואף מעבר לכך‪ ,‬בהעסקת בני מיעוטים במשרדי הממשלה ויחידות הסמך ובמערכת‬
‫הבריאות‪ 17 .‬משרדים קרובים ליעד הממשלתי ומצופה מהם לבצע את הצעד הנוסף על מנת‬
‫לעמוד ביעד‪ .‬ולעומת זאת ‪ 51‬משרדים אינם עומדים ביעד‪ ,‬כשמתוכם ‪ 12‬משרדים ללא עובדים‬
‫מבני המיעוטים כלל‪.‬‬
‫בהתייחס לבני העדה האתיופית ‪ -‬מן הדוח עולה‪ ,‬כי ‪ 23‬משרדים ראויים לציון‪ ,‬העומדים ביעד‬
‫הממשלתי ואף מעבר לכך בהעסקת בני העדה האתיופית במשרדי הממשלה ויחידות הסמך‬
‫ובמערכת הבריאות‪ .‬כ‪ 15 -‬משרדים קרובים ליעד הממשלתי ומצופה מהם לבצע את הצעד‬
‫‪ - 1‬דוח קידום שיוויון מגדרי‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪2‬‬
‫הנוסף על מנת לעמוד ביעד‪ .‬ולעומת זאת ‪ 44‬משרדים אינם עומדים ביעד‪ ,‬כשמתוכם ‪21‬‬
‫משרדים ללא עובדים מבני העדה האתיופית כלל‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מן הדוח עולה כי ‪ 98%‬מן האוכלוסייה האתיופית ו‪ 92% -‬מאוכלוסיית בני המיעוטים‬
‫המכהנים בשירות המדינה‪ ,‬מועסקים ברמות הנמוכות ובדרגות הביניים (מסד ומירב ‪ -‬עד דרגה‬
‫‪ 41‬מח"ר ובדרגות המקבילות)‪.‬‬
‫הדוח משקף בקרת עומק שביצע אגף הבקרה על מכלול ההיבטים הקשורים לגיוס‪ ,‬מיון‬
‫וקליטה‪ ,‬ניתוח נתוני מכרזים‪ ,‬רמות המשרות‪ ,‬ושאלון שהופץ לסמנכ"לים‪/‬מנהלי משאבי אנוש‬
‫ולעובדים מבני המיעוטים ומבני העדה האתיופית‪ ,‬בנושא השתלבות אוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫בשירות המדינה‪.‬‬
‫ברצוני להודות למר ינון ליוש‪ ,‬לכל צוות אגף בכיר לבקרת ניהול ההון האנושי בנציבות שירות‬
‫המדינה ולגב' מירב רוטשס שלייפר (יועצת חיצונית) על העבודה המקצועית והמעמיקה וכן‬
‫לצוות אגף בכיר בחינות ומכרזים על השותפות לצורך עיבוד המידע כמוצג בדוח‪.‬‬
‫בברכה‬
‫מוטי אהרוני‬
‫סגן נציב שירות המדינה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪3‬‬
‫תקציר‬
‫מממצאי הדוח עולה כי במבט כולל על שירות המדינה‪ ,‬נכון לאוקטובר ‪ ,2016‬הושגה כמעט‬
‫לגמרי עמידה ביעדי הממשלה בנוגע לייצוג אוכלוסיות בני המיעוטים ובני העדה האתיופית‬
‫(‪ 10%‬ו‪ 1.7% -‬בהתאמה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הצגת תמונת מצב המצביעה על תמונת מצב ממוצעת‬
‫ממשלתית‪ ,‬אינה מציגה באופן אמיתי את העמידה ביעד של כל משרד ומשרד‪ ,‬שכן ישנם‬
‫משרדים העומדים ביעד ואף מעבר לכך ויש לציין זאת לחיוב‪ ,‬ישנם משרדים הקרובים ליעד‬
‫וישנם משרדים הרחוקים מהיעד ואף כאלה ללא ייצוג כלל‪ .‬עוד מתקבלת התמונה שהרוב‬
‫המוחלט של האוכלוסייה המועסקת בייצוג ההולם מועסק בדרגות ברמות הנמוכות וברמת‬
‫הביניים – עד דרגה ‪ 41‬מח"ר ומקבילותיה ובחלק ניכר במשרות שאינן אקדמאיות‪ .‬בנושאים‬
‫אלו ובמסקנות‪ ,‬תובנות מרכזיות והמלצות ליישום כרשום בפרק ‪ 5‬יש למקד את כל תשומת הלב‬
‫לשיפור מתמיד‪.‬‬
‫כמו כן נמצא כי מאפייני האוכלוסיות הם –‬
‫‪ ‬אצל בני העדה האתיופית‪ ,‬רוב האוכלוסייה הם נשים‪ ,‬אינם אקדמאיים‪ ,‬מרביתם עובדים‬
‫במערכת הבריאות ומשויכים למדרג המרב והמסד (עד דרגה ‪ 20‬בדרג המנהלי ומקביליו)‪.‬‬
‫‪ ‬אצל בני המיעוטים‪ ,‬רוב האוכלוסייה הם גברים‪ ,‬אקדמאיים‪ ,‬מרביתם עובדים במשרדי‬
‫הממשלה (כשמשרד הפנים מוביל ובעצם 'מטה את הכף' באיוש בני המיעוטים – באגף‬
‫לעדות לא יהודיות) ומשויכים למדרג המרב והמסד (עד דרגה ‪ 20‬בדרג המנהלי ומקביליו)‪.‬‬
‫כפי שצוין‪ ,‬לצורך קבלת רטרוספקטיבה מלאה על תקופת השירות בשנת הניסיון הראשונה‪ ,‬על‬
‫כלל מאפייניה‪ ,‬הדוח שם דגש על תקופה קלנדרית של שנה‪ .‬כך שהמידע המנותח בדוח הינו על‬
‫מאפייני אוכלוסיית הייצוג ההולם בשירות המדינה בשנת ‪ – 2015‬מועמדים וזוכים‪ ,‬נקלטים‬
‫ועוזבים‪ ,‬ועל מאפייני המכרזים שפורסמו במהלך ‪ – 2015‬מכרזים רגילים‪ ,‬ייעודיים‪ ,‬פנימיים‬
‫ופומביים‪.‬‬
‫על תקופה זו העלו הממצאים כי היקפי הקליטה של אוכלוסיות אלו נותן מענה ליעדי הממשלה‬
‫אך היקף העזיבה בשנת הניסיון הראשונה גבוה במעט אצל בני המיעוטים מהממוצע הכללי‪.‬‬
‫לצד אלו נמצא כי למרות שבמהלך שנת עבודה מתפרסמים אלפי מכרזים‪ ,‬פנימיים ופומביים‪,‬‬
‫כמות המכרזים הייעודיים עומדת על מאות בודדות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי גם בתחושתם של‬
‫העובדים כפי שמופיע בשאלון וגם בתחושתם של מנהלים רבים‪ .‬יש לציין כי פרסום מכרז ייעודי‬
‫אינו המטרה‪ ,‬אלא כלי המאפשר כניסת אוכלוסיות אלו לשירות המדינה‪ ,‬ודרך המלך היא‬
‫שאוכלוסיות אלו יצליחו להתמודד בהצלחה על מקום עבודה במכרזים רגילים‪ ,‬כשווים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬נמצא כי מרבית הזוכים מבני המיעוטים ומבני העדה האתיופית‪ ,‬עשו זאת כאשר ניגשו‬
‫למכרזים רגילים‪.‬‬
‫הממצאים בשאלונים שהועברו לעובדים מהייצוג ההולם ולמנהלים‪ ,‬לדבריהם מצביעים בעיקר‬
‫על קושי של האוכלוסייה בתהליך הגיוס והמיון – כמות משרות ייעודיות לא מספקות‪ ,‬תנאי סף‬
‫בעייתיים ועוד‪ ,‬אך הממצאים גם מראים כי מרגע קליטתו של עובד‪ ,‬הרי שהוא מתקבל כשווה‬
‫בין שווים ומקבל יחס הוגן כמו שמקבל כל עובד אחר בשירות המדינה‪.‬‬
‫בני העדה האתיופית ובני המיעוטים מביעים באופן כללי‪ ,‬שביעות רצון גבוהה מאופן‬
‫השתלבותם ומעבודתם בשירות המדינה‪ ,‬ומביעים רצון להמשיך בה לטווח ארוך‪ .‬שירות‬
‫המדינה מספק להם מקום עבודה בטוח ויציב יחסית‪ .‬גורמי המוטיבציה שלהם לעבוד בארגון‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪4‬‬
‫הינם גורמים הקשורים לצרכי בטחון ותנאי עבודה וגורמים פנימיים הקשורים לסיפוק אתגר‬
‫והשפעה‪.‬‬
‫בעקבות מממצאי הדוח כפי שתוארו לעיל התקבלו עיקרי ההמלצות הבאות‪:‬‬
‫הסדרה ארגונית‪:‬‬
‫‪ .1‬מימוש מדיניות הייצוג ההולם – המשך העלאת המודעות למדיניות הייצוג ההולם‪ ,‬בדגש‬
‫על משרדים ויחידות בהם קיים פער ביישום המדיניות‪ ,‬בניית תכנית עבודה ליישום‬
‫המדיניות‪ ,‬בחינת מגוון המשרות הייעודיות (בתחומי העיסוק ובמדרג ההיררכי) ובניית כלי‬
‫לתמרוץ ועידוד משרדי הממשלה‪ ,‬והאוכלוסייה עצמה (ע"י פנייה אקטיבית באמצעות כלי‬
‫המדיה השונים)‪ ,‬במקביל להגברת הבקרה והאכיפה ברמה המשרדית‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור ומיון (הגברת והרחבת המאמצים המבוצעים כיום) – המשך בחינת מנגנוני גיוס‬
‫פעילים לאיתור מועמדים כגון שימוש בחברות השמה‪ ,‬ובגופים ועמותות העוסקות בהשמת‬
‫עובדים באוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬בחינת סוגיית עמידה בדרישות הסף (ובדגש על עמידה‬
‫בדרישות שנות הנסיון לבני העדה האתיופית)‪.‬‬
‫חשיבה על שיפור והתאמת תהליך המיון לאוכלוסיית הייצוג ההולם על מאפייניה‪ .‬בחינת‬
‫האפשרות להכין את המועמדים‪ ,‬באמצעות יום אוריינטציה לתיאום ציפיות‪ ,‬לקראת‬
‫תהליך המיון‪.‬‬
‫‪ .3‬הגיוס והמכרזים (הגברת והרחבת המאמצים המבוצעים כיום) ‪ -‬בחינה מעמיקה ומחקרית‬
‫של אפקטיביות שיטת המכרזים הייעודים בהיבטי כמות ואיכות המכרזים (פנימיים‬
‫ופומביים)‪ ,‬משך זמן לאיוש‪ ,‬תוצאות‪ ,‬גיוון המשרות‪ ,‬תנאי הסף‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫בחינה של שיטת גיוס נוספת על ידי פניה למועמדים שנבחרו ככשירים שניים והשמתם‬
‫במשרות או בתפקידים דומים‪/‬זהים‪.‬‬
‫נציגות לאוכלוסיות הייצוג ההולם כמעריכים‪ ,‬בוועדות הקבלה לשירות המדינה כפי שנדרש‬
‫לייצוג הנשים‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליך הקליטה‪ ,‬ההשתלבות ושגרת העבודה – הכשרת וליווי עובדים חדשים מאוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם כחלק ממדיניות האוריינטציה לשירות‪ ,‬כולל מינוי גורם אחראי לטיפול‬
‫בתחום הייצוג ההולם במשרדו ומינוי חונך אישי המלווה את העובד החדש בחצי השנה‬
‫הראשונה בתפקיד‪ ,‬בהתאם לצרכיו של העובד החדש‪.‬‬
‫בחינה של דרכי סיוע נוספים לעובדים בני מיעוטים‪ ,‬הגרים רחוק ממקום עבודתם‪.‬‬
‫פעילות להטמעת הייצוג ההולם כערך חברתי חשוב בשירות המדינה‪ ,‬בקרב עובדים‬
‫ומנהלים‪ .‬תוך מתן דגש על הכרת האחר‪ .‬קיום ימי עיון למנהלים בנושא הייצוג ההולם‪,‬‬
‫כולל ביקורים – להכרת התרבויות השונות ומאפייניהן‪.‬‬
‫‪ .5‬הייצוג ההולם של בעלי המוגבלויות – בדוח זה לא נעשתה בקרה אחר בעלי המוגבלויות‬
‫לאור פערי נתונים‪ .‬יש לפעול ליצירת תמונת מצב עכשווית בנוגע לאוכלוסיית בעלי‬
‫המוגבלויות ‪ -‬מיפוי יזום של האוכלוסייה על ידי מנהלי משאבי אנוש במשרדים וביחידות‪.‬‬
‫הכנסת תהליך הדיווח על בעלי מוגבלויות כשגרה ארגונית בתהליך קליטת העובד‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪5‬‬
‫מערכות המידע מסד נתונים אמין וטיוב נתונים‪:‬‬
‫הנתונים שנצפים בנציבות שירות המדינה‪ ,‬מתבססים על הזנת הנתונים במרכב"ה כפי‬
‫שהוקלדו על ידי עובדי משאבי אנוש במשרדי הממשלה ובמערכת הבריאות‪ ,‬ומנתונים שנשלפו‬
‫ממקורות כפי שמפורט בפרק ‪ 2‬מקורות המידע‪.‬‬
‫‪ .6‬הקמת ממשק בין המודולים במערכת מרכב"ה (מודול הגיוס ומודול תיק העובד) ‪ -‬כחלק‬
‫מנושא 'קדם קליטה' המטופל בימים אלו במרכב"ה קיימת דרישה להזנת מידע על ייצוג‬
‫הולם (סימון המועמד את עצמו כחלק מאוכלוסיית הייצוג ההולם) של מועמד שנבחר לתיק‬
‫העובד‪ ,‬באמצעות ממשק‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת דרישה להזנת כתובת דוא"ל ממערכת הגיוס‬
‫והמיון לסוג המידע הרלוונטי במרכב"ה‪.‬‬
‫‪ .7‬טיוב נתונים ‪ -‬ביצוע טיוב בסימון המשרות הייעודיות ובפרט באותן משרות המאוישות ע"י‬
‫עובד שאינו זכאי לייצוג הולם‪ .‬במידה ומדובר במשרה שלא העלתה זוכה למרות פרסום‬
‫חוזר ונשנה של מכרזים‪ ,‬יש לשנות את מגבלת האיוש לפני איושה‪.‬‬
‫טיוב נתוני העובדים מול טבלאות הסימון השונות – 'השתייכות הדתית' בנתונים האישיים‬
‫מול 'מגבלות האיוש' בנתוני משרה ומול מכרזים ייעודים בגיוס ומיון‪ .‬יש לוודא כי קיימת‬
‫הלימה בהגדרות בין הטבלאות השונות‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪6‬‬
‫פרק ‪ :1‬מבוא‬
‫‪ 1.1‬רקע‬
‫"ייצוג הולם" מבטא את עיקרון השוויון ואת חובתה החוקית והמוסרית של נציבות‬
‫שירות המדינה לפעול באופן אקטיבי ויזום לשיפור תת ייצוג של האוכלוסיות הבאות‬
‫בקרב עובדי שירות המדינה בכל המשרות ובכל הדרגות‪ :‬נשים‪ ,‬בני מיעוטים‪ ,‬בני העדה‬
‫האתיופית‪ ,‬בעלי מוגבלויות וחרדים‪ .‬זאת על רקע אפליה נמשכת של אוכלוסיות אלה‬
‫הנובעת מסטראוטיפים וחסמים אחרים המקשים על השתלבותם השוויונית במשק‬
‫ובגופים הממשלתיים והציבוריים‪.‬‬
‫עיקרון הייצוג ההולם מבטא העדפה מתקנת בדגש על כך שיש לעשות מאמץ לאיתור וגיוס‬
‫מועמדים מתאימים מקרב האוכלוסיות שמיוצגת בחסר‪ ,‬מבלי להתפשר על סטנדרטים‬
‫רצויים והתאמת המועמדים לתפקיד‪ .‬כמו כן במידה ויש שני מועמדים בעלי כישורים‬
‫זהים‪ ,‬יש להעדיף את מי שמיוצג בחסר‪.‬‬
‫בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים)‪ ,‬תשי"ט‪ 1959-‬סעיף ‪ .15‬א‪ ,‬יש צורך בייצוג הולם‬
‫של בני שני המינים‪ ,‬של אנשים עם מוגבלות‪ ,2‬של בני האוכלוסייה הערבית‪ ,‬לרבות‬
‫הדרוזית והצ'רקסית‪ ,3‬ושל בני האוכלוסייה האתיופית‪.4‬‬
‫לאור החלטות ממשלה להגברת הייצוג הולם בשירות המדינה‪ ,‬פורסמו הנחיות נציב‬
‫שירות המדינה בנושא (כמפורט בהרחבה בנספח א' ‪ -‬מקורות חוקתיים והנחיות) אשר‬
‫באו להגברת הייצוג ההולם לאוכלוסיות שהוגדרו בחוק המינויים‪.‬‬
‫ההנחיות הגדירו את מטרת המדיניות והציבו יעדים ברורים כמפורט להלן‪:‬‬
‫‪ 1.2‬מטרת המדיניות‬
‫הבטחת הזדמנויות שוות לאוכלוסיות זכאיות לייצוג הולם‪ ,‬תוך הטמעת המודעות לנושא‬
‫והכרה ביכולתן ובפוטנציאל הגלום בהן‪ ,‬כגורם משמעותי מההון האנושי בשירות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ 1.3‬יעדי המדיניות‬
‫‪‬‬
‫שיפור ייצוג האוכלוסיות הזכאיות בשירות המדינה‪ ,‬עפ"י החלטות הממשלה‪:‬‬
‫‪ ‬בני מיעוטים‪ -‬לפחות ‪ 310%‬עד סוף ‪ ,2012‬והקצאת ‪ 30%‬מהמשרות החדשות‬
‫המוקצות בכל שנה‪.‬‬
‫‪ ‬בני העדה האתיופית ‪ -‬כפי שיעורם באוכלוסייה הכללית (‪ ,1.7%‬נכון ל‪)2015 -‬‬
‫בדגש על דירוגים אקדמאיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסרת חסמים קיימים לשילובן של האוכלוסיות הזכאיות בשירות המדינה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת אקלים ארגוני תומך להצלחת השתלבותן של האוכלוסיות הזכאיות בשירות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫‪ ‬שיפור המודעות למאפיינים ולצרכים הייחודיים של האוכלוסיות הזכאיות‪.‬‬
‫‪ 2‬הגדרת אדם בעל מוגבלות תהיה לפי ההגדרה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬תשנ"ח‪1998-‬‬
‫‪ 3‬עפ"י החלטה מספר ‪ 2579‬של הממשלה מיום ‪ ,11.11.2007‬והחלטה מס ‪ 4436‬מיום ‪25.1.2009‬‬
‫‪ 4‬עפ"י החלטה מספר ‪ 1065‬של הממשלה מיום ‪ ,28.01.2016‬והחלטה מס ‪ 2506‬מיום ‪ , 28.11.2010‬בן העדה‬
‫האתיופית יחשב מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪7‬‬
‫‪ 1.4‬מטרת הדוח‬
‫הדוח יבחן את אופן מימוש המדיניות ויישום החלטות הממשלה בנושא הייצוג ההולם‬
‫בנציבות שירות המדינה‪ ,‬משרדי הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך ומערכת הבריאות‪ ,‬זאת‬
‫בהתייחס לבני מיעוטים‪ ,‬ולבני העדה האתיופית‪.‬‬
‫כחלק מתהליך הניתוח ולצורך קבלת רטרוספקטיבה מלאה על תקופת שירות של שנת‬
‫ניסיון בשירות המדינה‪ ,‬על כלל מאפייניה‪ ,‬הדוח מתמקד באוכלוסיית הייצוג ההולם של‬
‫המועמדים והנקלטים בשירות המדינה בשנת ‪.2015‬‬
‫ההתמקדות בתקופה קלנדרית של שנה מאפשרת להפיק נתונים ספציפיים לשנה זו‪,‬‬
‫בנוסף‪ ,‬העובדים שנקלטו במהלך ‪ 2015‬כבר בעלי ותק ויכולת הסתכלות מנקודת זמן‬
‫רלוונטית אך לא מרוחקת מדיי מזמן כניסתם לארגון‪ .‬רוב העובדים עברו את תקופת‬
‫הניסיון‪ ,‬מכירים יותר את שירות המדינה ובעלי מודעות מלאה יותר על המקום אליו‬
‫נקלטו‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪8‬‬
‫פרק ‪ :2‬מקורות המידע ושיטת ניתוח הנתונים‬
‫‪ 2.1‬מקורות המידע‬
‫מס‬
‫סידורי‬
‫‪1.1‬‬
‫שם הדוח‬
‫שאילתת‬
‫מיעוטים‬
‫אד‪-‬הוק עובדים בני‬
‫שנקלטו במהלך שנת‬
‫מקור הדוח‬
‫מפיק הדוח‬
‫תאריך הפקת‬
‫הדוח‬
‫מרכב"ה‬
‫אגף הבקרה‬
‫אוקטובר‬
‫‪2016‬‬
‫אגף הבקרה‬
‫אוקטובר‬
‫‪2016‬‬
‫מרכבה‬
‫הופק בתחילת‬
‫‪2016‬‬
‫‪52015‬‬
‫‪1.2‬‬
‫שאילתת אד‪-‬הוק דוח עובדים בני‬
‫העדה האתיופית שנקלטו במהלך‬
‫מרכב"ה‬
‫שנת ‪20155‬‬
‫‪1.3‬‬
‫דוח זוכים במכרזים במהלך שנת מחסן נתונים‬
‫מערכת הגיוס‬
‫‪2015‬‬
‫והמיון‬
‫מרכב"ה‬
‫‪1.4‬‬
‫דוח מועמדים במכרזים במהלך שנת‬
‫‪2015‬‬
‫מרכב"ה‬
‫מרכב"ה‬
‫ינואר‪-‬דצמבר‬
‫‪2015‬‬
‫‪2.1‬‬
‫דוח ייצוג הולם לבני האוכלוסיה‬
‫הדרוזים‬
‫לרבות‬
‫הערבית‪,‬‬
‫והצ'רקסים בשירות המדינה לשנת‬
‫מרכב"ה‬
‫אגף בכיר לתכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫ומדיניות‬
‫יולי ‪2016‬‬
‫‪62015‬‬
‫‪2.2‬‬
‫דוח‬
‫ייצוג‬
‫הולם‬
‫לבני‬
‫העדה‬
‫מרכב"ה‬
‫האתיופית בשירות המדינה לשנת‬
‫אגף בכיר לתכנון‬
‫יולי ‪2016‬‬
‫אסטרטגי‬
‫ומדיניות‬
‫‪20157‬‬
‫‪3.1‬‬
‫דוח מכרזים במהלך שנת ‪ 2015‬מערכת הגיוס‬
‫והמיון‬
‫(כולל מכרזים ייעודיים)‬
‫‪4.1‬‬
‫דוחות ממצאי שאלונים בנושא‬
‫קליטת עובדים בקרב אוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם בקרב אוכלוסיית בני‬
‫העדה האתיופית ובני מיעוטים‬
‫שנקלטו בשנת ‪ 2015‬לעבודה בשירות‬
‫המדינה‬
‫מערכת‬
‫שאלונים‬
‫נמל"ה‬
‫‪4.2‬‬
‫דוח ממצאי שאלון הייצוג ההולם‬
‫בקרב אוכלוסיית סמנכ"לים להון‬
‫אנושי ומנהלי משאבי האנוש‬
‫מערכת‬
‫שאלונים‬
‫נמל"ה‬
‫אגף בחינות‬
‫ומכרזים‬
‫ספטמבר‬
‫‪2016‬‬
‫אגף הבקרה‬
‫נובמבר ‪2016‬‬
‫אגף הבקרה‬
‫נובמבר ‪2016‬‬
‫‪ 5‬ראה בנספח ב' דרך הפקת הדוח‬
‫‪6‬‬
‫דוח לשנת ‪ – 2015‬ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית בשירות המדינה‬
‫‪ 7‬דוח לשנת ‪ – 2015‬ייצוג הולם לבני העדה האתיופית בשירות המדינה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪9‬‬
‫‪ 2.2‬שיטת עיבוד המידע בנוגע לעובדים שנקלטו במהלך ‪2015‬‬
‫באמצעות שאילתות אד הוק המפורטות לעיל וביצוע הצלבות‪ ,‬חיתוכים ועיבודים‬
‫ביניהם ומול מידע על העובדים מתוך מערכת המכרזים‪.‬‬
‫‪ 2.3‬שיטת עיבוד המידע בנוגע למועמדים וזוכים במכרזים‬
‫הנתונים מתמקדים באוכלוסיית הייצוג ההולם שהתמודדה במכרזים – פומביים‬
‫ופנימיים ‪ -‬שפורסמו במהלך ‪ .)01.01.2015-31.12.2015( 2015‬יודגש כי מועמד שזכה‬
‫במכרז בשנת ‪ ,2015‬ייתכן ונקלט לשירות המדינה רק במהלך ‪.2016‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ראוי לציין כי המידע אודות בעלי הייצוג ההולם במערכת המכרזים תלויה‬
‫אך ורק בסימונו האישי של המועמד‪ .‬משכך ייתכן וישנם אי דיוקים במערכת‬
‫המידע‪ ,‬לדוגמא – בן מיעוטים שלא סימן עצמו‪ ,‬לא יופיע ככזה‪ ,‬וכן להפך‪ ,‬מועמד‬
‫שניגש למכרז ייעודי‪ ,‬סימן עצמו‪ ,‬אך אינו שייך למגזר זה‪.‬‬
‫ספירת כמות המועמדים נעשתה על פי מפתח תעודת זהות‪ ,‬כך שבמקרים בהם‬
‫מועמד הגיש מועמדותו למס' רב של מכרזים‪ ,‬הוא נספר כמועמד אחד‪ ,‬על מנת‬
‫לקבל תמונת מועמדים נכונה‪.‬‬
‫‪ 2.4‬סוגיות מתודולוגיות בעיבוד המידע ממערכת מרכב"ה וממערכת הגיוס‬
‫והמיון‬
‫בעת ניתוח נתוני העובדים מאוכלוסיית הייצוג הולם נתקלנו בבעיות המתודולוגיות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫מאחר שלא קיים ממשק בין מערכת הגיוס והמיון לבין תיק העובד במרכב"ה‬
‫וכפועל יוצא מכך הדיווח בתיק העובד נסמך על דיווח ידני של גורם משאבי אנוש‪,‬‬
‫נמצא כי ישנם נתונים חסרים שהקשו על שליפת הנתונים הרלבנטיים ‪ -‬כך‪,‬‬
‫מועמדים שנקלטו ושסמנו עצמם כחלק מאוכלוסיית הזכאים לייצוג הולם בעת‬
‫הגשת מועמדות למכרז (רגיל או ייעודי) לא ניתן לאתרם כשייכים לאוכלוסייה זו‬
‫בתיק העובד במערכת המרכב"ה‪.‬‬
‫מידע חלקי במערכות המידע על כתובות דוא"ל של העובדים ‪ -‬השאלון הועבר‬
‫באמצעות דוא"ל‪ ,‬ולכן נכללו בו רק עובדים שאותרו כתובות הדוא"ל שלהם‪.‬‬
‫שגיאות "טיוב נתונים" רבות במערכת המרכב"ה –הזנות חסרות‪ ,‬שגיאות סופר‬
‫וכדו'‪ ,‬כגון בני מיעוטים שלא ניתן לזהותם (זיהוי שגוי או ללא שיוך דתי כלל)‪ ,‬בני‬
‫העדה האתיופית שלא ניתן לזהות אותם במערכת המרכב"ה כבני העדה (ארץ‬
‫מוצא‪ ,‬ארץ מוצא הורים ‪ -‬ריק)‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪10‬‬
‫‪ 2.5‬שאלונים בנושא גיוס‪ ,‬קליטה ושילוב עובדים מאוכלוסיית הייצוג הולם‬
‫‪8‬‬
‫רקע‬
‫על מנת לבחון את יישום הייצוג ההולם בשירות המדינה‪ ,‬הן מנקודת מבטם של העובדים‬
‫המשתייכים לאוכלוסיות הייצוג ההולם והן מנקודת מבטם של מנהלי וסמנכ"לי משאבי‬
‫אנוש במשרדי הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך ומערכת הבריאות‪ ,‬הועברו שאלונים כמפורט‬
‫להלן‪:‬‬
‫‪ ‬שאלון בקרב העובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם שנקלטו במהלך שנת ‪.2015‬‬
‫‪ ‬שאלון בקרב סמנכ"לי משאבי אנוש ומנהלי משאבי אנוש במשרדי הממשלה‪ ,‬יחידות‬
‫הסמך ומערכת הבריאות בנושא סוגיות שונות הקשורות לשילובן של אוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם‪.‬‬
‫מטרות השאלונים‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי קשיים ובעיות בתהליכי הגיוס‪ ,‬הקליטה‪ ,‬ביצוע התפקיד וסביבת העבודה‬
‫בקרב אוכלוסיית הייצוג ההולם ‪.‬‬
‫‪ ‬משוב ומדד לשביעות הרצון של העובדים הנקלטים מהיבטים שונים בשירות‬
‫המדינה ‪.‬‬
‫‪ ‬בחינת יישום המדיניות של הייצוג ההולם במשרדי הממשלה ומערכת הבריאות ‪.‬‬
‫אוכלוסיית המשיבים‬
‫אוכלוסיית המשיבים כללה ‪( 160‬מתוך כ‪ )1200 -‬עובדים חדשים מאוכלוסיות הייצוג‬
‫ההולם שנקלטו לשירות המדינה במהלך ‪ ,2015‬ומדגם מייצג של ‪ 59‬סמנכ"לי מינהל‬
‫ומשאבי אנוש ומנהלי אגפי משאבי אנוש במשרדים הממשלה‪ ,‬יחידות הסמך‪ ,‬ובמערכת‬
‫הבריאות‪.‬‬
‫טבלה מספר ‪ - 1‬פוטנציאל המשיבים – אחוזי השבה‬
‫אוכלוסיית‬
‫השאלון‬
‫בני מיעוטים שנקלטו במהלך ‪2015‬‬
‫‪613‬‬
‫בני העדה האתיופית שנקלטו במהלך ‪2015‬‬
‫‪60‬‬
‫סמנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש‬
‫‪143‬‬
‫סה"כ משיבים‬
‫‪)23%( 135‬‬
‫‪)47%( 25‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪)47%( 59‬‬
‫‪ 8‬נוסח השאלונים ראה נספח ג'‬
‫‪ 9‬אחוז המשיבים בשאלון בני המיעוטים נמוך יחסית (‪ 23%‬בממוצע)‪ .‬נתון זה נמוך ממצאי מחקר העוסק במילוי‬
‫שאלונים במערכות ממוכנות‪ ,‬ולפיו אחוז ההשבה עומד על ‪ 30%‬בממוצע‬
‫‪ 10‬אחוזי המשיבים בשאלון של בני העדה האתיופית ומנהלי משאבי אנוש גבוה יחסית (‪ ,)47%‬אך עדיין נמוכים‬
‫בהיקפם המספרי‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪11‬‬
‫עיבוד נתוני השאלון‬
‫טבלה מספר ‪ - 2‬ניתוח ממצאי המשוב יתבסס על אינדקס ציונים כמפורט להלן‪:‬‬
‫טווח ציונים‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1 -‬‬
‫הערכה‬
‫נמוכה מאוד‬
‫‪1.7 - 2.5‬‬
‫נמוכה‬
‫‪2.6 - 3.4‬‬
‫בינונית‬
‫‪3.5 - 4.3‬‬
‫גבוהה‬
‫‪4.4 - 5‬‬
‫גבוהה מאוד‬
‫מדרג שירות המדינה‪ – 11‬סולם מדרג אחיד של כלל שירות המדינה‪ ,‬שאינו תלוי בשכר‬
‫ובהסכמים קיבוציים‪ ,‬המשקף את רמת מיקום המשרה בהיררכיה הארגונית‪ .‬במדרג שירות‬
‫המדינה קיימים ארבעה מדרגים‪:‬‬
‫‪ 11‬פירוט נוסף אודות מדרג שירות המדינה במשרדי הממשלה ובמערכת הבריאות‪ ,‬ראה נספח ד'‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪12‬‬
‫פרק ‪ .3‬נתונים אודות אוכלוסיית הייצוג ההולם – אוקטובר‬
‫‪2016‬‬
‫‪3.1‬‬
‫תמונת מצב כללית בשירות המדינה‬
‫כ‪ 1300 -‬בני העדה האתיופית מועסקים בשירות המדינה (מתוכם ‪ 30‬סטודנטים)‪,‬‬
‫המהווים כ‪ 1.67% -‬מתוך כלל עובדי שירות המדינה‪.‬‬
‫כ‪ 7,400 -‬בני מיעוטים מועסקים בשירות המדינה (מתוכם ‪ 217‬סטודנטים)‪ ,‬המהווים‬
‫כ‪ 10% -‬מתוך כלל עובדי שירות המדינה‪.‬‬
‫‪ 3.2‬נתונים אודות העובדים בשירות המדינה‪ -‬לפי מגדר‪ ,‬השכלה‪ ,‬דרוג‬
‫ומקום העבודה‬
‫נתונים אודות העובדים בני העדה האתיופית‬
‫‪12‬‬
‫תרשים מספר ‪ :1‬התפלגות העובדים בני העדה האתיופית לפי מגדר‬
‫מהתרשים לעיל ניתן לראות כי יותר ממחצית אוכלוסיית בני העדה האתיופית בשירות המדינה‬
‫הם נשים‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :2‬התפלגות העובדים בני העדה האתיופית במשרדי הממשלה ומערכת‬
‫הבריאות‬
‫ניתן לראות כי מרבית העובדים (שני שליש) בשירות המדינה מקרב בני העדה האתיופית‬
‫מועסקים במערכת הבריאות‪.‬‬
‫‪ 12‬ללא סטודנטים‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪13‬‬
‫תרשים מספר ‪ :3‬התפלגות העובדים בני העדה האתיופית לפי רמת השכלה‬
‫ניתן לראות כי מרבית העובדים אינם בעלי השכלה אקדמאית‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :4‬התפלגות העובדים בני העדה האתיופית לפי מדרג שירות המדינה‬
‫מתרשים זה ניתן לראות כי מרבית העובדים בני העדה האתיופית המועסקים בשירות המדינה‬
‫הינם בסגל מסד ומרב‪ .‬ו‪ 2% -‬בקרב אוכלוסייה זו מכהנים בסגל תיכון ובכיר‪.‬‬
‫‪ 30%‬מהעובדים בסגל המסד ומרב הינם אקדמאים‪ ,‬רובם במקצועות הרפואה‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :5‬התפלגות העובדים בני העדה האתיופית לפי דירוג משרה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪14‬‬
‫‪3.3‬‬
‫נתונים אודות עמידת המשרדים ביעד הממשלתי‬
‫תרשים מס' ‪ :6‬פילוח עמידת המשרדים ביעד הממשלתי של ‪ 1.7%‬בני העדה האתיופית לשנת ‪2015‬‬
‫‪ 72%‬מהמשרדים אינם עומדים ביעד הממשלתי של מועסקים בני העדה האתיופית ‪ -‬ראה‬
‫נספח ה'‪ :‬רשימת כלל המשרדים ואחוז בני העדה העובדים בהם ‪.‬‬
‫תרשים מס' ‪ :7‬משרדים ויח' סמך העומדים ביעד הממשלתי של ‪ 1.7%‬בני העדה האתיופית לשנת‬
‫‪2015‬‬
‫‪ 23‬יחידות עומדות ביעד הממשלתי‪ .‬רובן ממערכת הבריאות‪.13‬‬
‫‪13‬‬
‫בדוח זה נעשתה הפרדה של לשכות הבריאות השונות‪ ,‬היות וכך הוצג גם ע"י האגף לתכנון אסטרטגי‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪15‬‬
‫נתונים אודות העובדים בני המיעוטים‬
‫תרשים מספר ‪ :8‬התפלגות העובדים בני המיעוטים לפי מגדר‬
‫מהתרשים לעיל ניתן לראות כי מרבית אוכלוסיית בני המיעוטים בשירות המדינה הינם גברים‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :9‬התפלגות העובדים בני המיעוטים במשרדי הממשלה ומערכת הבריאות‬
‫ניתן לראות כי יותר ממחצית העובדים בשירות המדינה מקרב אוכלוסיית בני המיעוטים‬
‫עובדים במשרדי הממשלה‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :10‬התפלגות העובדים בני המיעוטים לפי רמת השכלה‬
‫ניתן לראות שכ‪ 58% -‬מקרב בני המיעוטים הינם בעלי השכלה אקדמית‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪16‬‬
‫תרשים מספר ‪ :11‬התפלגות העובדים בני המיעוטים לפי מדרג שירות המדינה‬
‫על פי מדרג שירות המדינה‪ ,‬ניתן לראות כי מרבית העובדים בני המיעוטים (‪ )92%‬מכהנים‬
‫בתפקידים בסגל מרב ומסד‪ .‬בנוסף ‪ 70%‬מסגל המרב והמסד הינם אקדמאים‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :12‬התפלגות העובדים בני המיעוטים לפי דירוג משרה‬
‫‪ 3.4‬נתונים אודות עמידת המשרדים ביעד הממשלתי‬
‫תרשים מס' ‪ :13‬פילוח עמידת המשרדים ביעד הממשלתי של ‪ 10%‬בני מיעוטים‬
‫‪ 14‬משרדים (‪ )17%‬בלבד עומדים ביעד‪ 83% ,‬מהמשרדים אינם עומדים ביעד הממשלתי‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪17‬‬
‫תרשים מס' ‪ :14‬משרדים ויח' סמך העומדים ביעד הממשלתי של ‪ 10%‬בני המיעוטים‬
‫רוב היחידות העומדות ביעד הממשלתי הן ממערכת הבריאות‪ ,14‬רק שלושה משרדי ממשלה‬
‫עמדו ביעד‪ :‬משרד הפנים‪ 15‬והמשרד לשיתוף פעולה אזורי שהייצוג ההולם אצלם מתקיים‬
‫באחוזים גבוהים הרבה יותר מהיעד הממשלתי‪ ,‬ומשרד הרווחה‪.‬‬
‫– ראה נספח ו' רשימת כלל המשרדים ואחוז בני המיעוטים העובדים בהם‪.‬‬
‫‪ 14‬משרד הבריאות כולל‪ ,‬מעבר למיניסטריון הראשי‪ ,‬את הלשכות והיחידות המנהלתיות‪ :‬לשכת מחוז צפון‪ ,‬חיפה‪,‬‬
‫מרכז‪ ,‬תל אביב‪ ,‬ירושלים ודרום‪ .‬ואת המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים‪ ,‬מכון הרפואי באבו‪-‬כביר‪ ,‬מרכז בריאות‬
‫הנפש ביפו ומעבדות לבריאות הציבור בירושלים ובתל‪-‬אביב‬
‫‪ 61% 15‬עובדים בני מיעוטים במשרד הפנים נובע מכ‪ 400 -‬עובדי אגף לעדות לא יהודיות במשרד‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪18‬‬
‫פרק ‪ .4‬ניתוח ממצאי העובדים והמכרזים בשנת ‪2015‬‬
‫‪ 4.1‬נתוני קליטות ועזיבות של עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם בשנת‬
‫‪2015‬‬
‫היקפי הקליטות‬
‫עובדים נקלטים לשירות המדינה במגוון דרכים – באמצעות מכרזים‪ ,‬במשרות ללא חובת‬
‫פרסום מכרז‪ ,‬כסטודנטים‪ ,‬מתמחים וסטז'רים (המגיעים לתקופה קצרה) וכדומה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2015‬נקלטו ‪ 1,198‬עובדים מאוכלוסיות הייצוג ההולם לשירות המדינה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫תרשים מספר ‪ :15‬התפלגות כלל הנקלטים ב‪2015 -‬‬
‫היקפי עזיבה בשנה הראשונה ‪ -‬מתוך הנקלטים בשנת ‪2015‬‬
‫שנת העבודה הראשונה הינה שנה משמעותית ללמידה של המקצוע התפקיד והארגון‪,‬‬
‫ולהסתגלות של העובד למסגרת‪ .‬ככלל ישנם עובדים הנקלטים לשירות המדינה ועוזבים‬
‫כבר במהלך שנת ניסיונם הראשונה ממגוון סיבות‪ .‬לאור כך‪ ,‬ביצענו השוואה בין כל‬
‫העוזבים מכלל אוכלוסייה שנקלטה ב שנת ‪ , 2015‬למול העוזבים מאוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם שנקלטו בשנת ‪ ,2015‬וזאת על מנת לקבל תמונה ברורה אודות היקפי העזיבה‪,‬‬
‫והאם ישנו הבדל משמעותי באחוז העוזבים במהלך השנה‪ ,‬מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪.‬‬
‫מידע זה יכול להצביע על קשיים ר בקליטה ובתהליך ההסתגלות לשירות המדינה‪.‬‬
‫על מנת לבחון האם אוכלוסיות הייצוג ההולם מתאקלמת במקום עבודתם‪ ,‬בוצעה‬
‫השוואת היקפי העזיבה בין כלל האוכלוסייה לבין היקפי העזיבה באוכלוסיות הייצוג‬
‫ההולם‪:‬‬
‫‪ 16‬יודגש כי ייתכן ועובד שנקלט ב‪ 2015 -‬באמצעות מכרז‪ ,‬ניגש למכרז שפורסם במהלך ‪2014‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪19‬‬
‫תרשים מספר ‪ :16‬פילוח אוכלוסיית הפעילים והעוזבים בכלל אוכלוסיית הנקלטים‬
‫תרשים מספר ‪ :17‬פילוח העובדים הפעילים והעוזבים מקרב בבני המיעוטים‬
‫תרשים מספר ‪ :18‬פילוח העובדים הפעילים והעוזבים מקרב בני העדה האתיופית‬
‫נמצא כי כמות העוזבים היחסית במהלך שנת העבודה הראשונה‪ ,‬מקרב בני המיעוטים גדולה‬
‫מכמות העוזבים בשנה הראשונה‪ ,‬מכלל האוכלוסייה ‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בקרב בני העדה האתיופית כמות העוזבים קטנה בשנה הראשונה‪ ,‬לעומת כמות‬
‫העוזבים היחסית בשנה הראשונה‪ ,‬מכלל האוכלוסייה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪20‬‬
‫תרשים מספר ‪ :19‬שיעורי עזיבה ייצוג הולם מתוך כלל העוזבים‬
‫ניתן לראות את סך שיעור העוזבים מקרב אוכלוסיית הייצוג ה הולם מתוך כלל העוזבים ‪,‬‬
‫ולראות באופן ברור כי מרבית העוזבים במהלך השנה הראשונה הם מבני המיעוטים‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪21‬‬
‫‪ 4.2‬נתונים אודות המכרזים בשנת ‪2015‬‬
‫המכרז מהווה כלי מרכזי במימוש מדיניות הייצוג ההולם‪ ,‬באמצעות המכרזים ניתן לייצר‬
‫העדפה מתקנת‪ ,‬לפעול לשילובו וקידומו האישי והמקצועי של העובד ולהקל על המעבר של‬
‫המועמדים בשער הכניסה של שירות המדינה‪ .‬מכאן החשיבות להתמקד ולבחון את‬
‫אפקטיביות המכרזים בכלל והמכרזים הייעודיים למשרות יעודיות בפרט‪ ,‬במימוש מדיניות‬
‫הייצוג ההולם‪.‬‬
‫בתת‪-‬פרק זה נתמקד במכרזים עצמם (פנימיים ופומביים‪ ,‬רגילים וייעודיים) שפורסמו במהלך‬
‫שנת ‪.2015‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2015‬הופצו ‪ 4,908‬מכרזים פנימיים ופומביים‪ ,‬מתוכם ‪ 208‬מכרזים יועדו‬
‫לאוכלוסיות מיוחדות (‪ 159‬לבני המיעוטים ו‪ 49-‬לבני העדה האתיופית)‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :20‬התפלגות סוגי המכרזים‬
‫ניתן לראות כי ‪ 1%‬מהמכרזים שפורסמו ב ‪ 2015 -‬יועדו לבני העדה האתיופית ו‪3% -‬‬
‫יועדו לבני המיעוטים‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 21‬התפלגות תוצאות המכרזים (העלו‪/‬לא העלו מועמדים)‬
‫מניתוח תוצאות המכרזים ניתן לראות כי ‪ 4908‬מכרזים רגילים העלו ‪ 3550‬זוכים (‪,)72%‬‬
‫בעוד ש ‪ 208 -‬המכרזים הייעודיים העלו ‪ )40%( 83‬זוכים מבני אוכלוסיית הייצוג ההולם ‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לרוב (‪ )60%‬המכרזים הייעודיים‪ ,‬פומביים ופנימיים לא נמצא זוכה‪ ,‬לעומת ‪28%‬‬
‫מהמכרזים הרגילים ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪22‬‬
‫תרשים מספר ‪ :22‬חלוקת המכרזים הייעודיים לפי מדרג שירות המדינה‬
‫מרבית המכרזים הייעודיים הם למשרות בדרג המרב והמסד‪ .‬מתוך ‪ 208‬המכרזים‬
‫הייעודיים ‪ 12 ,‬מכרזים פורסמו עבור משרות לסגל תיכון המהווים ‪ 6%‬מתוך המכרזים‬
‫הייעודיים ‪ ,‬ו‪ 0.24% -‬מכלל המכרזים שפורסמו ב‪ .2015 -‬למשרות סגל הבכיר לא פורסמו‬
‫מכרזים ייעודיים כלל‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :23‬מכרזים ייעודיים למועמדים בני העדה האתיופית בפילוח דירוגי משרה‬
‫דרגות השיא המק סימליות לכל דרוג ‪ -‬לדרוג המנהלי ‪ ,19‬לדירוגי המח"ר והמהנדסים ‪42 -‬‬
‫תרשים מספר ‪ :24‬מכרזים ייעודיים למועמדים בני המיעוטים בפילוח דירוגי משרה‬
‫ב‪ 42 -‬מכרזים ייעודיים פנימיים (‪ 21%‬מסך המכרזים הייעודיים הכולל) לא ניגשו מועמדים‬
‫כלל‪.‬‬
‫‪ 11‬מכרזים ייעודיים שפורסמו לאוכלוסיית הייצוג ההולם לא הועלו מועמדים ולא אוישו‬
‫ועל כן הומרו למכרזים רגילים ואוישו ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪23‬‬
‫תרשים מספר ‪ :25‬התפלגות הזוכים במכרזים מבני העדה האתיופית‬
‫תרשים מספר ‪ :26‬התפלגות הזוכים במכרזים מבני המיעוטים‬
‫ניתן לראות כי מרבית הנקלטים ממכרזים‪ ,‬גם מבני המיעוטים וגם מבני העדה האתיופית‪,‬‬
‫מגיעים באמצעות מכרזים רגילים ולא באמצעות המכרזים הייעודיים‪.‬‬
‫‪ 4.3‬השתתפות אוכלוסיית ייצוג הולם במכרזים במהלך שנת ‪- 2015‬‬
‫מועמדים וזוכים‬
‫אוכלוסיית הייצוג ההולם זכאית להיקלט לשירות המדינה באמצעות הגשת מועמדות‬
‫למכרזים רגילים וכן באמצעות מכרזים ייעודיים לאוכלוסייה אליה המועמד משתייך‪ .‬בנוסף‬
‫עובד המשתייך לאוכלוסייה זו רשאי לעבור מתפקיד לתפקיד באמצעות התמודדות במכרזים‬
‫פנימיים רגילים ויעודיים‪ .‬כלל המכרזים מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות‬
‫המדינה כך שכל מועמד יכול להיחשף אליהם‪.‬‬
‫בתהליך הגשת המועמדות מתבקש המועמד לסמן בחלק המתאים את השתייכותו לאוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם ואף להציג מסמך המאשר זאת (צילום תעודת זהות‪ ,‬אישור רפואי וכדומה)‪.‬‬
‫בתת‪-‬פרק זה נתמקד במועמדים עצמם (מכלל האוכלוסייה ומאוכלוסיית הייצוג ההולם)‬
‫שניגשו למכרזים שפורסמו במהלך שנת ‪ 37,250 - 2015‬מועמדים למכרזים השונים‪ ,‬מתוכם‬
‫‪ 3,836‬מועמדים (‪ )10%‬מאוכלוסיות הייצוג ההולם‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪24‬‬
‫תרשים מספר ‪ :27‬התפלגות המועמדים מהייצוג ההולם‪ ,‬מתוך ומחוץ לשירות המדינה‬
‫עיקר המועמדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם הינם מחוץ לשירות המדינה (מכרזים פומביים)‪.‬‬
‫מתוך ‪ 3,836‬המועמדים השייכים לאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬זכו ‪ 363‬מועמדים ‪ 45 -‬בני‬
‫העדה האתיופית‬
‫‪17‬‬
‫ו‪ 318-‬בני מיעוטים‬
‫‪18‬‬
‫המהווים רק ‪ 1%‬מכלל האוכלוסייה שהגישו‬
‫מועמדות‪ ,‬וכ‪ 23% -‬מתוך אוכלוסיית הייצוג ההולם שנקלטה ב‪.2015 -‬‬
‫תרשים מספר ‪ :28‬פילוח זוכים עפ"י מגדר‬
‫ניתן לראות כי מרבית הזוכים מקרב אוכלוסיית הייצוג ההולם הינם גברים‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :29‬פילוח זוכים לפי משרדי הממשלה ומערכת הבריאות‬
‫‪ 17‬מתוך ‪ 45‬האתיופים שזכו – ‪ 6‬לא החלו עבודתם‪.‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪ 318‬בני המיעוטים שזכו – ‪ 5‬זכו ולא החלו עבודתם‪ .‬מתוך ‪ 313‬העובדים שזכו ונקלטו‪ 29 ,‬עזבו כבר במהלך‬
‫שנתם הראשונה‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪25‬‬
‫תרשים מספר ‪ :30‬פילוח זוכים לפי מדרג שירות המדינה‬
‫ניתן לראות כי אין זוכים בסגל התיכון והבכיר (יוזכר ‪ -‬לסגל הבכיר לא פורסמו כלל מכרזים)‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :31‬פילוח זוכים על פי השכלה‬
‫רוב הזוכים הינם בעלי השכלה גבוהה (כחלק מדרישות הסף במרבית המכרזים)‪ ,‬אך יוזכר כי‬
‫כפי שמוצג לעיל‪ ,‬מרבית עובדי הייצוג ההולם אינם אקדמאים‪ .‬הפער מוסבר מכך ששיעור‬
‫הזוכים במכרזים הינו רק כרבע מכל נקלטי הייצוג ההולם ב‪.2015 -‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪26‬‬
‫ניתוח ממצאי שאלון הייצוג ההולם‬
‫‪ 4.4‬מתודולוגיית השאלון ואופן הצגת הנתונים‪:‬‬
‫המדגם והמשיבים‪ :‬בוצע ניתוח סטטיסטי לצורך אפיון האוכלוסייה ובניית המדגם‪ .‬על אף‬
‫המדגם המאוזן‪ ,‬בשאלון השיבו יותר אקדמאים מחלקם היחסי בקבוצה‪ ,‬ויותר עובדים‬
‫מהמשרדים מאשר ממערכת הבריאות‪ .‬כפי שצויין‪ ,‬משתנה זמינות כתובת המייל‪ ,‬השפיע‬
‫והגביל יכולתנו להגיע לדגימה מייצגת יותר‪.‬‬
‫בני העדה האתיופית‪ :‬התפלגות המשיבים לפי מגדר והשכלה תואמת את התפלגות העובדים‬
‫מבני העדה האתיופית שנקלטו בשנת ‪ .2015‬יחד עם זאת‪ ,‬המשיבים בשאלון הם ממשרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬ובכך חסר ייצוג לעובדים ממערכת הבריאות‪.‬‬
‫בני המיעוטים ‪ :‬התפלגות המשיבים לפי מגדר תואמת את התפלגות העובדים בני מיעוטים‬
‫שנקלטו בשנת ‪ .2015‬מבחינת השכלה ושיוך ארגוני‪ ,‬ההתפלגות של המשיבים הייתה‬
‫בייצוגיות יתר של אקדמאים‪ ,‬ועובדי משרדי הממשלה‪ ,‬לעומת ייצוגם באוכלוסיית בני‬
‫המיעוטים שנקלטו בשנת ‪.2015‬‬
‫למרות ייצוגיות היתר למשרדי הממשלה‪ ,‬מצאנו את הנתונים שהתקבלו בשאלונים ככאלו‬
‫שניתן ללמוד מהם על חוויית הקליטה ‪ ,‬על מנגנוני הגיוס ועל הטיפול הארגוני‬
‫וההשתלבות של עובדי הייצוג ההולם בשירות המדינה‪.‬‬
‫הנתונים יוצגו לפי סדר השאלות בשאלונים‪ ,‬בשכיחויות וממוצעים‪ .‬כמו כן בוצע ניתוח תוכן‬
‫של ההתייחסויות המילוליות‪.‬‬
‫‪ 4.5‬ממצאי שאלון בני העדה האתיופית‬
‫רוב המשיבים בשאלון נולדו באתיופיה (‪ 13 ,)22‬מהם עלו לארץ עד גיל ‪ 10‬ו ‪ 9-‬עלו אחרי‬
‫גיל ‪.10‬‬
‫המניעים ותהליך ההצטרפות לשירות המדינה‬
‫בפרק זה רצינו ללמוד על התהליך טרום גיוסו של העובד לשירות המדינה‪ :‬הגורמים‬
‫המניעים את בני העדה האתיופית להצטרף לשירות המדינה‪ ,‬ועמדתו כלפי מנגנון הגיוס‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :32‬המניעים להצטרפות לשירות המדינה בקרב יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫בטחון תעסוקתי‪ ,‬תפקיד מעניין ומאתגר‪ ,‬תנאי עבודה נוחים ותנאי קידום‪ ,‬נבחרו על ידי‬
‫המשיבים כגורמים המרכזיים ביותר‪ ,‬שהשפיעו עליהם בהצטרפותם לשירות המדינה‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪27‬‬
‫תרשים מספר ‪ :33‬מ ידת שביעות הרצון ממגוון המשרות וכמותן‬
‫שביעות הרצון של המשיבים מהתאמת המשרות הייעודיות לכישוריהם היא בינונית‪,‬‬
‫רמת מגוון המשרות הייעודיות מוערך כמספק במידה נמוכה‪ .‬להערכת המשיבים‬
‫יכולותיהם באו לידי ביטוי במידה בינונית‪ ,‬בתהליך המיון‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :34‬שביעות רצון מתהליך הקליטה וההשתלבות בתפקיד ובשירות‬
‫המדינה‬
‫שביעות הרצון הכללית של המשיבים מתהליך הקליטה היא גבוהה‪.‬‬
‫הובעה שביעות רצון גבוהה מהקליטה מבחינה מקצועית ומהקליטה מבחינה חברתית‬
‫ותרבותית‪ .‬שביעות רצון בינונית – גבוהה מהתחשבות בצרכים ייחודיים ושביעות רצון‬
‫בינונית מהחפיפה בתפקיד ומליווי וחניכה‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 35‬התפלגות התשובות לשאלה " האם הרגשת יחס שונה בשל השתייכותך‬
‫לאוכלוסיית ייצוג הולם"?‬
‫רוב המשיבים מעריכים כי קיבלו יחס כמו שאר העובדים‪ ,‬ולא קיבלו יחס שונה בשל‬
‫השתייכותם ל בני עדה האתיופית ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪28‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 36‬התפלגות התשובות לשאלה "באיזו מידה נתקלת ב קשיים בעבודה‬
‫בשירות המדינה‪ ,‬בהיבטים הבאים"?‬
‫ככלל‪ ,‬עובדים בני העדה האתיופית מעריכים שנתקלו בקשיים המפורטים לעיל‪ ,‬במידה‬
‫מועטה ‪ -‬מועטה מאוד ‪ .‬מבין הקשיים שפורטו‪ ,‬הם התמודדו יותר עם קשיי הסתגלות כמו‬
‫כל עובד חדש‪ ,‬ועם דעות קדומות וגזענות ‪.‬‬
‫גורמים מרכזיים לעזיבת עובד מהייצוג ההולם‬
‫‪ 84%‬מהמשיבים לא הכירו עובדים מקרב בני העדה שעזבו את שירות המדינה‪ .‬ועל כן היה‬
‫מיעוט מעריכים לשאלה זו‪ .‬על אף זאת‪ ,‬הגורמים המרכזיים לעזיבה שצוינו הינם (לפי סדר‬
‫שכיחותם) – שכר‪ ,‬התייחסות מפלה‪ ,‬חוסר שביעות רצון מהתפקיד‪ ,‬קשיים בהשתלבות‬
‫מקצועית והריחוק הגאוגרפי ממקום העבודה‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪: 37‬שביעות רצון מהתפקיד ומהעבודה בשירות המדינה‬
‫שביעות רצון גבוהה מהעבודה בשירות המדינה ומהתפקיד‪ .‬המשיבים מביעים נכונות‬
‫גבוהה מאוד להמשיך לעבוד בשירות המדינה לטווח ארוך ולהמליץ על כך לחבריהם‪.‬‬
‫התייחסויות מילוליות והצעות לשיפור בשילו ב בני העדה האתיופית בשירות המדינה‬
‫בשאלון התבקשו המשיבים להתייחס במלל לשילוב בני העדה האתיופית בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬ולהעלות נושאים לשיפור‪ .‬בוצע ניתוח תוכן למלל‪ ,‬הנושאים המרכזיים שעלו‬
‫הם‪:‬‬
‫‪ .1‬העלאת כמות המשרות וה מכרזים ה ייעודיים לבני העדה האתיופית ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪29‬‬
‫‪ .2‬מכרזים מגוונים יות ר – הפותחים משרות מגוונות יותר‪ ,‬ואף בכירות יותר‪ .‬רוב‬
‫המשרות כיום בדרגים נמוכים‪ ,‬ואינן תואמות לכישורי המועמדים האקדמאיים‬
‫בני העדה האתיופית‪.‬‬
‫‪ .3‬דרישות סף מותאמות למשרה ‪ -‬דרישות הסף מוגזמות בהיבט שנות הניסיון‬
‫הנדרשות מהמועמד‪ ,‬מגביל מועמדים בעלי כישורים רלוונטיי ם וניסיון מועט‪,‬‬
‫ובשל כך משרות יעודיות נותרות לא מאויישות‪.‬‬
‫‪ .4‬מבחני מיון לא משקפים ומייצגים יכולת וכישורים בשל פערי שפה‪ ,‬הבדלי‬
‫תרבות לפיהם בני העדה האתיופית יותר מתקשים בשיווק עצמי‪ ,‬ובשל דעות‬
‫קדומות‪.‬‬
‫‪ .5‬בשלב הקליטה – הצמדת מלווה‪/‬חונך ותיק שיסייע בכל תהליך הקליטה ויהווה‬
‫גורם שניתן לפנות אליו בכל שאלה הנוגעת לשלבי הקליטה המוקדמים ולזכויות‬
‫העובד‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪30‬‬
‫‪ 4.6‬ממצאי שאלון בני המיעוטים‬
‫תרשים מספר ‪ :38‬גורמים מרכזיים להצטרפות לשירות המדינה בקרב בני המיעוטים‬
‫בטחון תעסוקתי‪ ,‬תפקיד מעניין ומאתגר‪ ,‬אפשרויות קידום‪ ,‬ואפשרות להשפיע ברמה‬
‫החברתית ציבורית נבחרו על ידי המשיבים כגורמים המרכזיים ביותר‪ ,‬שהשפיעו עליהם‬
‫בהצטרפותם לשירות המדינה ‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :39‬מידת שביעות הרצון ממגוון המשרות ומכמותן‬
‫שביעות הרצון של המשיבים מהתאמת המשרות הייעודיות לכישוריהם היא בינונית‪,‬‬
‫מגוון המשרות הייעודיות מוערך כמספק במידה נמוכה‪.‬‬
‫להערכת המשיבים יכולותיהם באו לידי ביטוי במידה גבוהה‪ ,‬בתהליך המיון ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪31‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 40‬שביעות רצון מתהליך הקליטה וההשתלבות בתפקיד ובשירות‬
‫המדינה‬
‫שביעות הרצון הכללית של המשיבים מתהליך הקליטה היא גבוהה‪.‬‬
‫הובעה שביעות רצון גבוהה מכל היבטי הקליטה‪ :‬מבחינה מקצועית‪ ,‬מבחינה חברתית‬
‫ותרבותית‪ ,‬מהתחשבות בצרכים ייחודיים‪ ,‬מהחפיפה בתפקיד ומליווי וחניכה ‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :41‬התפלגות התשובות לשאלה "האם הרגשת יחס שונה בשל‬
‫השתייכותך לאוכלוסיית ייצוג הולם"?‬
‫רוב המשיבים מעריכים כי קיבלו יחס כמו שאר העובדים‪ ,‬ולא קיבלו יחס שונה בשל‬
‫השתייכותם לאוכלוסייה‪ 19% .‬ציינו כי קיבלו יחס שונה לרעה ‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 42‬התפלגות התשובות לשאלה " קשיים בהם נתקלים עובדי הייצוג‬
‫ההולם במהלך התפקיד"‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪32‬‬
‫ככלל‪ ,‬עובדים בני המיעוטים מעריכים שנתקלו בקשיים המפורטים לעיל‪ ,‬במידה מועטה ‪-‬‬
‫מועטה מאוד ‪ .‬מבין הקשיים שפורטו‪ ,‬הם התמודדו יותר עם קשיי הסתגלות כמו כל עובד‬
‫חדש‪ ,‬ועם דעות קדומות וגזענות‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :43‬גורמים מרכזיים לעזיבת עובד מהייצוג ההולם‬
‫גורמים הקשורים למרחק גיאוגרפי‪ ,‬שכר ושביעות הרצון מהתפקיד נתפסים כמובילים‬
‫בהשפעתם על עובד לעזוב‪ ,‬גורמים הקשורים ליחס הארגון והאקלים הארגוני בו‪,‬‬
‫מוערכים כבעלי השפעה פחותה בשיקולי העזיבה ‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :44‬שביעות רצון מהתפקיד ומהעבודה בשירות המדינה‬
‫שביעות רצון גבוהה מהעבודה בשירות המדינה ומהתפקיד‪ .‬המשיבים מביעים נכונות‬
‫גבוהה להמשיך לעבוד בשירות המדינה לטווח ארוך ולהמליץ על כך לחבריהם ‪.‬‬
‫התייחסויות מילוליות והצעות לשיפור בשילוב בני מיעוטים בשירות המדינה‬
‫בשאלון התבקשו המשיבים להתייחס במלל לשילוב בני המיעוטים בשירות המדינה ‪,‬‬
‫ולהעלות נושאים לשיפור‪ .‬בוצע ניתוח תוכן למלל‪ ,‬הנושאים המרכזיים שעלו הם‪:‬‬
‫‪ .1‬העלאת כמות המכרזים‪ ,‬והמשרות הייעודיות לבני המיעוטים‪ .‬מהמלל עולות‬
‫התייחסויות רבות המעידות על הצמא והרצון לעבוד בשירות המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬הגברת הגיוון במשרות הייעודיות במכרזים‪ ,‬פתיחת משרות שאינן סקטוריאליות‪,‬‬
‫גיוון בדרגות המוצעות‪ ,‬הצעת משרות מכלל משרדי הממשלה‪ .‬דגש על איוש מתאים‪,‬‬
‫כיום בני מיעוטים עם תארים אקדמאים שמאיישים תפקידים שאינם תואמים‬
‫לכישוריהם‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪33‬‬
‫‪ .3‬הגדלת איוש בני מיעוטים במשרות בכירות – כיום קיים חוסר בבני מיעוטים‬
‫במשרות בכירות‪ ,‬עידוד קידום בני מיעוטים בשירות המדינה‪ ,‬דגש על שוויון‬
‫הזדמנויות בקידום למשרות בכירות וניהוליות‪ ,‬משרות בכירות ייעודיות לבני‬
‫מיעוטים כדי להגביר את ייצוגם בדרגים אלו‪.‬‬
‫‪ .4‬ריחוק מקום העבודה ממקום המגורים – נושא זה קיבל התייחסויות רבות ונרחבות‬
‫ונראה שהוא מעסיק מאוד את בני המיעוטים‪ .‬בני מיעוטים רבים חיים בכפרים‬
‫ובאזורים פריפריאליים‪ ,‬ההגעה למקום העבודה בדרך כלל באזור מרכז הארץ‬
‫וירושלים כרוכה באובדן שעות עבודה רבות בנסיעות‪ ,‬ובעלות כספית גבוהה‪ ,‬גם‬
‫נגישות התחבורה הציבורית לאזורים הפריפריאליי ם מוגבלת‪ .‬שינוי מקום מגורים‬
‫עבור בני המיעוטים‪ ,‬הינו מורכב מאוד בשל החיבור שלהם לקהילה שלהם‪,‬‬
‫והחשיבות שהם רואים במגורים במקום קבוע‪ ,‬המתאים לסגנון חייהם‪ .‬בני‬
‫המיעוטים מעידים על חוסר מענה מספק לבעיה זו ומציעים שלל הצעות‪ :‬פתיחת‬
‫משרות נוספות באזורים נוספים‪ ,‬עדכון ההשתתפות בשכר הדירה (אינו מספק לאור‬
‫שכרם)‪ ,‬החזר הוצאות ברכב וכדומה‪.‬‬
‫‪ .5‬התאמת תהליכי המיון לאוכלוסיית בני המיעוטים – התאמה בהיבטי השפה‬
‫והמבחנים‪.‬‬
‫‪ .6‬פרסום מכרזים והגברת המודעות של בני המיעוטים‪ ,‬לאפשרויות התעסוקה בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬פרסום בשפה הערבית ובתקשורת אלקטרונית ערבית‪.‬‬
‫‪ .7‬השקעה במודעות ופתיחות למגוון תר בויות‪ ,‬הכרת וקבלת האחר כערך ארגוני‪.‬‬
‫‪ 4.7‬ממצאי שאלון הסמנכל"ים ומנהלי משאבי אנוש בנושא הייצוג ההולם‬
‫לשאלון השיבו ‪ 20‬מנהלים ממערכת הבריאות ו‪ 39 -‬מנהלים משאר משרדי הממשלה‬
‫תרשים מספר ‪ :45‬היקף התמודדות המשרד עם נושא הייצוג ההולם‬
‫המנהלים מעריכים כי מתבצעים מאמצים במידה רבה‪ ,‬לשילוב בני אוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם במשרדם‪ .‬מנהלי משאבי האנוש נעזרים במידה בינונית ב גורמים חיצוניים לשם‬
‫מימוש היעד‪.‬‬
‫מניתוח ההתייחסויות המילוליות ‪:‬‬
‫עיקרי הגורמים המסייעים למשרד לעמוד ביעדי הייצוג ההולם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הובלת מנהלים ומחויבותם לנושא הייצוג ההולם‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪34‬‬
‫‪‬‬
‫קיומם של הוראות נציבות שירות המדינה‪ ,‬נהלים מחייבים ויעדים ברורים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון מקדים‪ ,‬מדיניות ברורה ותכנית שנתית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף פעולה עם עמותות מסייעות כמו "עולים ביחד" ו"קו המשווה" המסייעים‬
‫באיתור מועמדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מנגנון המכרזים הפומביים והמשרות הייעודיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמיכה והכוונת גופים מנציבות המדינה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילויות להגברת הפרסום והמודעות ‪ -‬פרסום בעתונות מקומית‪ ,‬בקרב אנשי‬
‫מפתח בקהילות‪ ,‬כנסי חשיפה והסברה של המשרד‪ ,‬פרסום באמצעים‬
‫טכנולוגיים ‪.‬‬
‫עיקרי הגורמים המעכבים את המשרד מלעמוד ביעדי הייצוג ההולם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מיעוט וחוסר מועמדים מתאימים (מקצועית) מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬אי‬
‫איוש משרות ייעודיות במשך זמן רב‪ .‬חוסר הענות מאוכלוסיות הייצוג ההולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנאי סף גבוהים ובלתי גמישים ‪ -‬דרישות מחמירות בנושא ניסיון קודם‬
‫‪‬‬
‫מיקום גאוגרפי של המשרד‬
‫‪‬‬
‫מנגנונים לא אפקטיביים מספיק לאיתור עובדים מתאימים מקרב אוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחסור בתקני כ"א במשרד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוסר בהובלה מערכתית ברורה‪ ,‬תכנית וכלים ברורים למשרדים ליישום הייצוג‬
‫ההולם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צורך באנשי מקצוע ייחודיים המצויים במחסור בכלל ‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪35‬‬
‫‪ 4.8‬שביעות הרצון של מנהלי משאבי האנוש משיטת המכרזים למשרות‬
‫ייעודיות‬
‫בחלק זה אנו בוחנים את עמדתם‪/‬תפיסתם של המנהלים את שיטת פרסום המכרזים‬
‫הייעודיים עבור מועמדים מהייצוג ההולם‪ .‬נבחן באיזו מידה שיטה זו אפקטיבית ונותנת‬
‫מענה לקליטת יותר עובדים‪ ,‬או שלא ונדרש לבצע חשיבה מחדש על המנגנון כ כלי להשמת‬
‫מועמדים מהייצוג ההולם ‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 46‬התפלגות התשובות לשאלה "האם שיטת המכרזים היעודיים‬
‫נדרשת"?‬
‫תרשים מספר ‪ : 47‬התפלגות התשובות לשאלה " באיזו מידה שיטת המכרזים היעודיים‬
‫נכונה כמנגנון שילוב ייצוג הולם"?‬
‫תרשים מספר ‪ : 48‬באיזו מידה המכרזים הייעודיים מציעים תפקידים מגוונים‪,‬‬
‫בדרגות מגוונות?‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪36‬‬
‫רוב מנהלי משאבי האנוש‪ ,‬מעריכים כי יש צורך בשיטת המכרזים הייעודיים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫מחציתם מעריכים במידה נמוכה – בינונית כי שיטת המכרזים היעודים הקיימת‪ ,‬נכונה‬
‫כמנגנון לשילוב אוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬ו‪ 64%‬מעריכים כי הגיוון במשרות במכרזים הינו‬
‫בינוני‪ -‬מועט‪.‬‬
‫התייחסות מנהלי משאבי האנוש לשיטת המכרזים הייעודיים‪:‬‬
‫יתרונות שיטת המכרזים היעודיים‬
‫חסרונות שיטת המכרזים היעודיים‬
‫עידוד וסיוע לאוכלוסיית הייצוג ההולם קבלת עובדים למשרות על פי שיוכם‬
‫להשתלב בשירות הציבורי‪ ,‬אפליה מתקנת לייצוג ההולם תוך התפשרות על‬
‫חיונית ומורידה חסמים לקליטתם התאמתם‪ ,‬כישוריהם ומקצועיותם‪.‬‬
‫בשירות המדינה‬
‫הגברת הנכונות של מועמדים בני מחסור במועמדים מאוכלוסיית הייצוג‬
‫אוכלוסיות הייצוג ההולם לגשת למכרזים ההולם למשרות‬
‫ולהשתלב בשירות המדינה‬
‫הגברת הסיכויים של בני אוכלוסיית הימנעות מהתמודדות במכרזים רגילים‬
‫הייצוג ההולם להתקבל למשרות‬
‫משרות ייעודיות מחייבות את המשרד בחירת עובד מתוך היצע מתמודדים‬
‫מצומצם‬
‫לעמוד ביעד שנקבע‬
‫הטמעת ערכים ותפישה משלבת‬
‫יצירת‬
‫הרגשה‬
‫טובה‬
‫לעובדים‬
‫שיטת המכרזים הייעודיים מתעלת את בני‬
‫אוכלוסיית הייצוג ההולם לתפקידים בדרג‬
‫מסויים‬
‫בני מועמדים רבים לא עומדים בתנאי הסף‬
‫אוכלוסיית הייצוג ההולם שניתנה להם‬
‫עדיפות‬
‫השתלבות עובדים טובים מאוכלוסיית מכרזים יעודיים מעכבים את תהליכי‬
‫הייצוג ההולם מעודדת השתלבות של הבחירה והאיוש של עובדים‪ ,‬נוצר חוסר‬
‫אמון של המנהלים בשיטה‬
‫עובדים נוספים מאוכלוסיות אלו‬
‫המכרזים‬
‫קדומות‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫היעודיים‬
‫מנציחים‬
‫דעות‬
‫עמוד ‪37‬‬
‫תרשים מספר ‪ : 49‬מידת שביעות רצון הדרג הניהולי בהיבטים שונים בקליטת‬
‫והעסקת עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫שביעות רצון כללית ג בוהה נובעת מהשתלבות עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫ומהתאמתם לתפקידים‪.‬‬
‫שביעות רצון בינונית ממנגנוני הגיוס‪ ,‬מהיכולת לאתר באמצעותם עובדים מתאימים‬
‫ומהתאמתם למאפייני אוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬כך גם מעריכים מנהלי מש אבי האנוש כי‬
‫בידיהם כלים לשילוב אוכלוסיית הייצוג ההולם במידה בינונית‪.‬‬
‫תרשים מספר ‪ :50‬אתגרים בניהול עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫להערכת מנהלי משאבי אנוש האתגרים בטיפול בעובד מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬הינן‬
‫מועטות‪ ,‬יחד עם זאת קיים קושי במידה בינונית לדעתם לסיים העסקת עובד מהייצוג‬
‫ההולם על רקע רמת תפקודו‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪38‬‬
‫פרק ‪ .5‬מסקנות‪ ,‬תובנות מרכזיות והמלצות ליישום‬
‫בפרק זה יוצגו עיקרי המסקנות והתובנות אשר ישמשו בסיס להמלצות אגף בכיר לבקרת ניהול‬
‫ההון האנושי ליישום‪.‬‬
‫‪ 5.1‬מימוש מדיניות הייצוג ההולם‬
‫בחינת העמידה של שירות המדינה ביעדים הממשלתיים של הייצוג ההולם‪ ,‬מציגה ברמה‬
‫המערכתית תמונה לפיה היעד הממשלתי הושג הן לגבי בני העדה האתיופית והן לגבי בני‬
‫המיעוטים‪.‬‬
‫יחד עם זאת נראה כי יישום המדיניות אינו אחיד בשירות המדינה‪ ,‬ישנם גופים העומדים‬
‫ביעד ‪ -‬ואף יותר מכך ‪ -‬בצורה ניכרת לעומת גופים בהם‪ ,‬אין כלל ייצוג הולם‪.‬‬
‫ניתוח מאפייני האוכלוסייה מעלה תמונה לפיה מרבית העובדים החדשים מאוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם נקלטים במשרות במערכת הבריאות‪ ,‬ופחות משולבים במשרדי הממשלה‪.‬‬
‫רוב אוכלוסיית הייצוג ההולם עובדים‪/‬נקלטים במשרות במדרגים נמוכים (גם האקדמאים‬
‫מביניהם)‪ ,‬דבר המעיד על חוסר איזון בהקצאת המשרות הייעודיות לאוכלוסיות אלו‪.‬‬
‫מנהלי משאבי האנוש ציינו כי הגורמים המסייעים במימוש המדיניות הם הובלת הנהלת‬
‫המשרד ‪ ,‬קיומה של תכנית שנתית מחייבת וסיוע של גורמים בתוך שירות המדינה ומחוצה לה‪.‬‬
‫הגורמים המעכבים את מימוש המדיניות במשרדים זוהו‪ ,‬כחוסר מודעות ניהולית‪ ,‬מנגנונים לא‬
‫אפקטיביי ם מספיק של איתור וגיוס עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬מחסור בתקני כ"א‬
‫ותנאי סף גבוהים מדי (בעיקר בהיבטי שנות הניסיון ביחס למשרה המוצעת)‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מנהלי משאבי האנוש‪ ,‬הדגישו את חשיבותה של המודעות וההתכווננות הארגונית מבעוד‬
‫מועד למימוש מדיניות הייצוג ההולם‪ .‬האחראי במשרד זוהה כגורם משמעותי בהובלת ויישום‬
‫המדיניות‪ .‬יישום מדיניות הייצוג ההולם כרוכה במאמץ ארגוני באיתור ומציאת העובדים‬
‫המתאימים‪ ,‬יותר מהרגיל ‪ .‬מנהל המזדהה עם מדיניות זו דוחף גם את הארגון להשקיע‬
‫מאמצים אלו‪ .‬אחת הטענות של מנהלי משאבי האנוש היא שיש מקום לפשט‪ ,‬ולהתאים את‬
‫המנגנונים המעשיים לגיוס מועמדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם כדי שהדבר יתבצע‪.‬‬
‫מימוש מדיניות הייצוג ההולם‪ ,‬כרוכה בתכנון מקדים‪ ,‬הצבת יעד משרדי וזיהוי משרות‬
‫רלוונטיות‪ ,‬בתהליך גיוס ומעקב‪ ,‬ולעיתים בהסתייעות בגופים כמו עמותות וגופים מנציבות‬
‫המדינה‪.‬‬
‫המלצות למימוש מדיניות הייצוג ההולם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫העלאת המודעות למדיניות הייצוג ההולם‪ ,‬באמצעות העברת נתונים ספציפיים אודות‬
‫הייצוג ההולם ברמת משרדים והיחידות‪ ,‬בדגש על משרדים ויחידות בהם קיים פער‬
‫ביישום המדיניות‪ .‬ועל ידי ימי חשיפה עיתיים בהם יוצג הנושא למנכ"לי המשרדים‬
‫ולמנהלי משאבי אנוש‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הגדרת אבני הדרך בתוכנית יישום מדיניות הייצוג ההולם במשרדים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫הגברת הגישה של גופים מייעצים ומסייעים לתהליך‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫מתן דגש לגיוון במשרות היעודיות הן בתחומי העיסוק והן במדרג ההיררכי (יצירת משרות‬
‫יעודיות במדרג תיכון וסגל בכיר)‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪39‬‬
‫‪.4‬‬
‫בניית כלי לתמרוץ ועידוד משרדי ממשלה בקליטת אוכלוסיית הייצוג ההולם‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫הגברת הבקרה והאכיפה ברמה המשרדית‪ ,‬בעיקר לגבי משרדים הקרובים ליעד ובמיוחד‬
‫למשרדים שאין בהם כלל ייצוג‪.‬‬
‫‪ 5.2‬הייצוג ההולם של בעלי המוגבלויות‬
‫הנתונים המעודכנים אודות אוכלוסייה זו‪ ,‬מקורם בלמ"ס ונכונים לשנת ‪.2014‬‬
‫נכון להיום‪ ,‬זיהוים של העובדים בעלי המוגבלות במערכת הגיוס והמיון‪ ,‬מבוצע על‪-‬פי הצהרתם‪.‬‬
‫במערכת מרכב"ה קיימים סוגי מידע בתיק העובד היכולים לתת מענה לנושא – סוג מידע "בעלי‬
‫מוגבלות" וסוג מידע "בעלי צרכים מיוחדים"‪ .‬מבדיקה שביצענו‪ ,‬סוגי מידע אלו לרוב אינם‬
‫מעודכנים‪ .‬נראה כי מדובר בעיקר בחוסר רצונו של העובד לדווח על מצבו‪ ,‬אך גם באי‪-‬מודעות‬
‫של עובדי משאבי אנוש לנושא‪.‬‬
‫המלצות למימוש המדיניות ובקרה אחר הייצוג ההולם של בעלי המוגבלויות‬
‫‪ .1‬הגברת המודעות לנושא ויעוד משרות לבעלי המוגבלות‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת תמונת מצב עכשווית בנוגע לאוכלוסיית בעלי המוגבלויות ‪-‬מיפוי יזום של‬
‫האוכלוסייה על‪-‬ידי מנהלי משאבי אנוש במשרדים וביחידות ‪.‬‬
‫‪ .3‬הכנסת תהליך הדיווח על בעלי מוגבלויות כשגרה ארגונית בתהליך קליטת העובד‪.‬‬
‫‪ 5.3‬מהימנות המידע ואיכות הנתונים במערכת מרכב"ה‬
‫בבדיקה מול ממצאי הגיוס והמיון נמצא כי קיימת הלימה חלקית בין פורטל הגיוס לבין תיק‬
‫העובד במערכת המרכב"ה‪ .‬מבדיקה משווה בין מועמדים שזכו ונקלטו שסימנו עצמם כבעלי‬
‫זכאות לייצוג הולם‪ ,‬לבין הנתונים אודותם בתיקי העובד שלהם‪ ,‬עלה כי ישנם עובדים שאינם‬
‫מזוהים במרכב"ה עם אוכלוסיות הייצוג ההולם‪.‬‬
‫בנוסף נמצא כי ישנן משרות ייעודיות המאוישות ע"י עובדים שאינם זכאים לייצוג הולם‪ .‬מצב‬
‫זה אינו תקין ומציג כמות לא מייצגת של משרות ייעודיות במשרד‪.‬‬
‫המלצות טיוב נתונים במערכות המידע‬
‫‪ .1‬כחלק מנושא 'קדם קליטה' המטופל בימים אלו במרכב"ה קיימת דרישה להזנת מידע‬
‫של ייצוג הולם (סימון המועמד את עצמו כחלק מאוכלוסיית הייצוג ההולם) לתיק‬
‫העובד‪ ,‬באמצעות ממשק‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת דרישה להזנת כתובת דוא"ל ממערכת הגיוס‬
‫והמיון לסוג המידע הרלוונטי במרכב"ה‪.‬‬
‫‪ .2‬סימון משרות ייעודיות ‪ -‬על המשרדים לבצע טיוב בסימון המשרות הייעודיות ובפרט‬
‫באותן משרות המאוישות על‪-‬ידי עובד שאינו זכאי לייצוג הולם‪ .‬במידה ומדובר במשרה‬
‫שלא העלתה זוכה למרות פרסום חוזר ונשנה של מכרזים‪ ,‬יש לשנות את מגבלת האיוש‬
‫לפני איושה‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪40‬‬
‫‪ 5.4‬תהליך האיתור‪ ,‬גיוון המשרות המיון והגיוס של אוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם לשירות המדינה‬
‫תהליך האיתור‪ ,‬הינו תהליך 'טרום‪-‬גיוסי'‪ ,‬שנועד להגיע לקהל היעד הרצוי‪ ,‬ולבצע מיון‬
‫ובחירה נכונים לארגון ולפרט‪.‬‬
‫בתהליך איתור המועמדים שני היבטים מרכזיים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫שיווק וחשיפת המשרות לאוכלוסיית היעד – מדובר בתהליך גיוס אקטיבי‪ ,‬הכולל‬
‫פרסום‪ ,‬שיווק והרחבת מעגל המועמדים הרלוונטיים‪ .‬חוסר במועמדים‪ ,‬כמות המשרות‬
‫הייעודיות הבלתי מאוישות‪ ,‬והתמשכות תהליך האיוש‪ ,‬יכולים להעיד על קושי אפשרי‬
‫באיתור וחשיפה של המשרות לאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬מנהלי משאבי האנוש‪ ,‬העלו את‬
‫הצורך לשכלל ולדייק את תהליך הפרסום והשיווק של המשרות‪ .‬התפיסה שהועלתה היא‬
‫שביחס לאוכלוסייה בעלת מאפיינים ייחודיים יש לפעול בכלים המתאימים לטובת משיכת‬
‫עובדים פוטנציאליים‪ .‬בין אם מדובר בפרסום מכוון לאוכלוסייה‪ ,‬באמצעי התקשורת‬
‫המתאימים ובשפת האם ובין אם מדובר במנגנון איתור אקטיבי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אטרקטיביות המשרות‪ ,‬התאמת המשרות למועמדים בהיבטים מוטיבציוניים – בתהליך‬
‫האיתור והגיוס‪ ,‬חשוב להדגיש את החלקים האטרקטיביים‪ ,‬שעשויים למשוך מועמדים‬
‫פוטנציאליים‪ .‬בשאלון בדקנו מה הגורמים האטרקטיביים לגיוס לשירות המדינה‪ ,‬עבור‬
‫אוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬הממצאים מראים כי בדומה למודלים של מוטיבציה‪ ,‬גם בני‬
‫אוכלוסיית הייצוג ההולם בוחרים לעבוד בשירות המדינה‪ ,‬משילוב מניעים‪ ,‬שחלקם‬
‫מניעים הנוגעים לצורכי הביטחון התעסוקתי וחלקם מניעים הקשורים לצרכי הגשמה‬
‫עצמית‪.‬‬
‫כך בני העדה האתיופית בוחרים בפרמטרים של "בטחון תעסוקתי"‪" ,‬תפקיד מעניין‬
‫ומאתגר"‪" ,‬תנאי עבודה נוחים" ו"תנאי קידום" כגורמים המרכזיים והחשובים ביותר‬
‫שהשפיעו עליהם בהצטרפותם לשירות המדינה‪.‬‬
‫בני המיעוטים בוחרים בפרמטרים של "בטחון תעסוקתי"‪" ,‬תפקיד מעניין ומאתגר"‪,‬‬
‫"אפשרויות קידום"‪ ,‬ו"אפשרות להשפיע ברמה החברתית ציבורית" נבחרו על ידי‬
‫המשיבים כגורמים המרכזיים ביותר‪ ,‬שהשפיעו עליהם בהצטרפותם לשירות המדינה‪.‬‬
‫בני המיעוטים ובני העדה האתיופית‪ ,‬אם כן‪ ,‬רואים יתרון בשירות המדינה כמקום גדול‪,‬‬
‫ממלכתי‪ ,‬יציב יחסית שניתן למצוא בו בטחון תעסוקתי‪ ,‬יחד עם זה נראה כי היבט זה אינו‬
‫מספיק‪ ,‬והמועמדים מחפשים תפקידים שיעניינו ויאתגרו אותם‪ ,‬ויתנו להם סיפוק פנימי‪.‬‬
‫תהליך המיון –‬
‫בני המיעוטים ובני העדה האתיופית העריכו כי יכולותיהם באו לידי ביטוי בתהליך המיון‬
‫במידה בינונית עד רבה‪ .‬הקושי בתהליך המיון‪ ,‬זוהה לדבריהם כנובע מפער בהתייחסות‬
‫במיון למאפיינים הייחודיים של האוכלוסיות ‪ -‬בהיבטי שפה‪ ,‬התמודדות עם דעות קדומות‪,‬‬
‫הבדלי מנטאליות ותיאום ציפיות‪ .‬המועמדים מגיעים לעיתים קרובות‪ ,‬ללא הכנה מוקדמת‬
‫למה שקורה בתהליך המיון‪ ,‬עם הרגשה שהם מוגבלים ביכולת לבטא את עצמם כהלכה בשל‬
‫פערי שפה ומנטאליות‪ .‬בני העדה האתיופית העלו את הקושי לשיווק עצמי‪ ,‬כדבר העומד‬
‫בסתירה לערכי העדה‪ ,‬ומהווה מחסום עבורם לצלוח את המבחנים‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪41‬‬
‫בנוסף‪ ,‬אחד מקריטריוני המיון הינו עמידה בדרישות הסף של מספר שנות ניסיון‪ ,‬דרישה‬
‫שעל פי ממצאי השאלונים‪ ,‬המועמדים בני העדה האתיופית מתקשים לעמוד בה‪.‬‬
‫אין באפשרותנו לבחון אמירה זו על בסיס נתונים ממערכות המידע הקיימות‪ ,‬אך‬
‫הממצאים של כמות מועמדים ומכרזים שלא העלו זוכים מצביעים על אפשרות זו‪ .‬ידוע‬
‫שנעשות פעולות מבורכות על ידי אגף בחינות ומכרזים בנושאים אלו‪ ,‬ויש להמשיך ולבחון‬
‫נושא זה‪.‬‬
‫המלצות לגיוס ומיון (הגברה והרחבת המאמצים המבוצעים כיום)‬
‫‪ .1‬הקמת מנגנון איתור מועמדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬המובל על ידי אגף הבחינות‬
‫והמכרזים ומסייע למשרדים לממש את המדיניות‪ ,‬כגון‪ :‬יצירת מאגר ייעודי של מועמדים‬
‫אליו ניתן יהיה לפנות‪ .‬סיוע בהפצת מכרזים‪ ,‬מוקד ידע בנציבות המלווה את המשרדים‬
‫בתהליך איתור המועמדים‪ .‬עפ"י התייחסות אגף בחינות ומכרזים – יש לייעד תקציבים‬
‫וכ"א לנושא זה‪.‬‬
‫‪ .2‬המשך שיפור תהליך השיווק ופרסום המשרות בקרב אוכלוסיית הייצוג ההולם ‪ -‬בחינת‬
‫מנגנוני גיוס פעילים לאיתור מועמדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬כגון‪ :‬שימוש בחברות‬
‫השמה‪ ,‬קשר מוסדר עם גופים ועמותות העוסקות בהשמת עובדים באוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם‪ .‬פנייה לגופים ועמותות העוסקות בנושא‪ ,‬להפניית מועמדים‪.‬‬
‫‪ .3‬המשך פנייה אקטיבית לאוכלוסייה רלבנטית‪ ,‬שימוש גובר באמצעי המדיה הדיגיטלית‬
‫והרשתות החברתיות‪ ,‬פרסום במגוון אמצעי תקשורת‪ ,‬קמפיין ייעודי בשפת המגזר‪ ,‬ירידי‬
‫תעסוקה יזומים וחשיפת שירות המדינה באמצעות "ימים פתוחים" לאוכלוסיות הייצוג‬
‫ההולם‪ .‬עפ"י התייחסות אגף בחינות ומכרזים – יש לייעד תקציבים וכ"א לנושא זה‪.‬‬
‫‪ .4‬דגש על מסרים אטרקטיביים בתיאור המשרות עבור המועמדים מאוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם‪ ,‬כנגזרת מהגורמים המושכים אותם להתגייס לשירות המדינה‪.‬‬
‫‪ .5‬מומלץ לבצע בדיקת היתכנות לבניית מסלול שירות ייעודי ואטרקטיבי לסטודנטים‬
‫שיאפשר להם התפתחות ושירות לטווח ארוך בשירות המדינה‪ .‬עפ"י התייחסות אגף‬
‫בחינות ומכרזים – יבוצע עבור הייצוג ההולם כחלק מבניית מכרז מאגר הסטודנטים‬
‫‪ .6‬בניית מנגנון של עידוד ותימרוץ אוכלוסיית הייצוג ההולם ללמוד מקצועות נדרשים‬
‫לשירות המדינה (בדגש על מקצועות שבהם אין ייצוג מספק ומקצועות בחסר)‪.‬‬
‫‪ .7‬חשיבה על שיפור התאמת תהליך המיון לאוכלוסיית הייצוג ההולם על מאפייניה‪ .‬לבחון‬
‫את האפשרות להכין את המועמדים‪ ,‬באמצעות יום אוריינטציה לתיאום ציפיות‪ ,‬לקראת‬
‫תהליך המיון‪.‬‬
‫‪ .8‬מומלץ לבצע בחינת עומק על כל נושא העמידה בדרישות הסף של האוכלוסיות‬
‫הרלוונטיות‪ ,‬בדגש על עמידה בדרישת סף הניסיון אצל בני העדה האתיופית במכרזים‬
‫הייעודיים ולמצוא האם אכן מדובר בחסם משמעותי‪ ,‬ואם כן‪ ,‬כיצד ניתן להתגבר עליו‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪42‬‬
‫‪ 5.5‬תהליך הגיוס‪ :‬המכרזים הרגילים והייעודיים‬
‫שיטת המכרזים היא השיטה המרכזית לגיוס וקליטת עובדים בארגון‪ ,‬ולכן יש לה השפעה ניכרת‬
‫על מאפייני האוכלוסייה וחוויית הכניסה של העובדים לשירות‪ .‬בחנו את המכרזים בשנת ‪,2015‬‬
‫משני מקורות מידע‪ ,‬עיבוד נתונים סטטיסטיים אודות המכרזים ושאלון משוב מאוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם ומנהלי משאבי אנוש‪ .‬משני מקורות מידע אלו עלתה אותה תמונה‪ ,‬מחד יתרונות‬
‫המכרזים בפתיחת חלון הזדמנויות לאוכלוסיית הייצוג ההולם להיכנס לשירות המדינה ומאידך‬
‫פערים הנוגעים לכמות המשרות‪ ,‬גיוונן ורמת משרותיהן‪.‬‬
‫מניתוח נתוני המכרזים לשנת ‪ 2015‬עולות התובנות העיקריות הבאות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫רוב העובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬נקלטו ב‪ ,2015 -‬שלא באמצעות מכרזים ועפ"י‬
‫כללי התקשי"ר‪ ,‬סעיפים ‪ 11.95‬ו‪ .11.98 -‬אלו שכן נקלטו באמצעות מכרזים‪ ,‬זכו בעיקר‬
‫במכרזים רגילים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫כמות המכרזים הייעודיים היא קטנה יחסית‪ ,‬לכמות המשרות הייעודיות הנדרשות לפי‬
‫היעד הממשלתי‪.‬‬
‫רוב המכרזים הייעודיים (בעיקר המכרזים הפנימיים) שפורסמו‪ ,‬לא אוישו‪ ,‬בשונה‬
‫ממכרזים רגילים‪.‬‬
‫מכרזים ייעודיים ששונו למכרזים רגילים כתוצאה מחוסר איוש‪ ,‬אוישו‪.‬‬
‫גיוון המשרות במכרזים הינו נמוך ‪ -‬רוב המכרזים הם למשרות במדרג נמוך (מרב ומסד)‪.‬‬
‫רוב המועמדים למכרזים הם מחוץ לשירות המדינה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫משאלוני העמדות עולה שביעות רצון בינונית ממנגנון המיון והגיוס‪ .‬בני אוכלוסיות הייצוג‬
‫ההולם מעלים (בנוסף לפערים שצוינו לעיל)‪ ,‬גם את הפערים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫כמות המכרזים והתפקידים אינה מספקת‬
‫‪.2‬‬
‫מגוון המשרות אינו מספק‪ ,‬הן בהקשר של איכות המשרות והן בהיבט הדרג שלהן‪ .‬רוב‬
‫המשרות הן בדרגים הנמוכים‪.‬‬
‫גיוס עובדים אקדמאים למשרות בדרגים נמוכים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫נושא שוויון ההזדמנויות בקבלה לשירות המדינה והקידום בשירות‪ ,‬מקבלים הערכה נמוכה‬
‫בשאלון ‪ ,‬האפקטיביות החלקית של מנגנון המכרזים‪ ,‬תהליך המיון ותהליך הקידום בשירות‬
‫המדינה נתפסים כפוגעים בשוויון ההזדמנויות הניתן לאוכלוסיית השילוב ההולם‪.‬‬
‫רוב מנהלי משאבי האנוש‪ ,‬מעריכים כי יש צורך בשיטת המכרזים הייעודיים‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫מחציתם מעריכים במידה נמוכה – בינונית כי שיטת המכרזים היעודים הקיימת‪ ,‬נכונה כמנגנון‬
‫לשילוב אוכלוסיית הייצוג ההולם‪ .‬ו‪ 64%‬מעריכים כי הגיוון במשרות במכרזים הינו בינוני‪-‬‬
‫מועט‪ .‬מנהלי משאבי האנוש‪ ,‬העלו פערים ונושאים הדורשים שינוי וטיפול בשיטת המכרזים‪,‬‬
‫כפי שפורט בפרק הממצאים בהרחבה‪ .‬הם מעלים היבטים ארגוניים המהווים חסמים‬
‫המקשים על השגת היעדים והרחבת הייצוג ההולם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫זמן רב שלוקח לאיוש המשרות‪ ,‬מרתיע את הגורמים במשרד מלסמן את המשרה כייעודית‬
‫והוצאת מכרז עבורה לאוכלוסיית הייצוג ההולם בלבד‬
‫‪.2‬‬
‫מחסור במועמדים‪ ,‬קושי לאתר מועמדים מתאימים‪ ,‬והתפשרות על רמת המועמדים‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪43‬‬
‫לאור פערים אלו‪ ,‬טענה מרכזית שמעלים מנהלי משאבי האנוש היא שיש חשיבות רבה לפשט‪,‬‬
‫ולהתאים את המנגנונים המעשיים לגיוס מועמדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם כדי לאפשר את‬
‫מימוש מדיניות הייצוג ההולם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נראה כי לשיטת המכרזים הייעודיים יתרונות ופוטנציאל גבוה להוות כלי אפקטיבי‬
‫לגיוס מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬אולם אופן מימושם כיום דורש המשך בחינה‪.‬‬
‫המלצות ליישום בנושא המיון והמכרזים וגיוון המשרות‬
‫‪ .1‬לקיים תהליך בחינה של אפקטיביות שיטת המכרזים בשיתוף מנהלי משאבי אנוש – חשיבה‬
‫על כמות מכרזים ייעודיים למול כמות מכרזים רגילים‪ ,‬הגדלת גיוון המשרות‪ ,‬בחינת תנאי‬
‫הסף‪ ,‬בניית מנגנון העוקב אחר איוש המשרות ומטפל במקרים של חוסר איוש מעל משך זמן‬
‫מסוים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת תהליך האיוש לאחר מכרז ‪ -‬ייעול וקיצור זמנים של תהליך האיוש לאחר בחירת‬
‫העובדים‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינה וגיבוש המלצות לשילוב נציגות לאוכלוסיות הייצוג ההולם כמעריכים במרכזי הערכה‬
‫ובוועדות הקבלה לשירות המדינה (ועדות בוחנים)‪.‬‬
‫‪ .4‬גיבוש תכנית יישומית להשמת מועמדים שנבחרו ככשירים שניים במשרות או בתפקידים‬
‫דומים‪/‬זהים‪.‬‬
‫‪ 5.6‬תהליך הקליטה‪ ,‬ההשתלבות ושביעות הרצון מהעבודה בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬של אוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫במהלך ‪ 15% ,2015‬מכלל הנקלטים היו מבני המיעוטים (כשבמהלך השנה הראשונה ‪ 38%‬מהם‬
‫עזבו) ו‪ 2% -‬מבני העדה האתיופית‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור העזיבה של בני המיעוטים גבוה במעט‬
‫משיעור העזיבה של שאר עובדי שירות המדינה‪.‬‬
‫על פי השאלונים ורמת העזיבה של עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬נראה כי תהליך‬
‫הקליטה על כל מרכיביו מקבל הערכות גבוהות‪ .‬כך גם מנהלי משאבי האנוש מציינים לטובה‬
‫את תהליכי הקליטה של עובדי הייצוג ההולם במשרדם‪ ,‬ומביעים שביעות רצון גבוהה‬
‫מהשתלבותם במקומות העבודה‪ .‬נראה כי רמת הקשיים והחסמים הייחודיים לאוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם בתהליך הקליטה היא מועטה‪ ,‬ודומה לזו של כל עובד חדש‪.‬‬
‫רוב המשיבים‪ ,‬נתקלו באקלים ארגוני חיובי‪ ,‬ומעריכים שקיבלו יחס דומה לשאר העובדים‪,‬‬
‫והשתלבו היטב מקצועית וחברתית‪ .‬תהליך התמיכה והליווי הארגוני בקליטה הוערך כמבוצע‬
‫ברמה בינונית – גבוהה‪ .‬רמת הקשיים בתפקיד על רקע מוצאם‪ ,‬הינה נמוכה‪.‬‬
‫מרבית העובדים ציינו כי הקשיים עימם הם מתמודדים הם הקשיים הרגילים של כל עובד ‪-‬‬
‫בעיקר תנאי שירות כגון שעות‪ ,‬שכר‪ ,‬אפשרויות קידום‪ ,‬השתתפות בהוצאות נסיעות ומשפחה‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל נושאים כמו דעות קדומות‪ ,‬גזענות והבדלי מנטליות ותרבות משפיעים על‬
‫תפקודם‪ ,‬אם כי לא בהיקפים משמעותיים‪.‬‬
‫בני העדה האתיופית ובני המיעוטים מביעים באופן כללי‪ ,‬שביעות רצון גבוהה מאופן‬
‫השתלבותם ומעבודתם בשירות המדינה‪ ,‬ומביעים רצון להמשיך בה לטווח ארוך‪ .‬שירות‬
‫המדינה מספק להם מקום עבודה בטוח ויציב יחסית‪ .‬גורמי המוטיבציה שלהם לעבוד בארגון‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪44‬‬
‫הינם גורמים הקשורים לצרכי בטחון ותנאי עבודה וגורמים פנימיים הקשורים לסיפוק אתגר‬
‫והשפעה‪.‬‬
‫בני המיעו טים העלו את הריחוק הפיזי של מקום העבודה ממקום מגוריהם‪ ,‬והעדר תחבורה‬
‫ציבורית כגורמים המהווים קושי גדול עד לכדי היותו חסם להשתלבות נרחבת יותר של בני‬
‫מיעוטים בשירות המדינה‪ .‬הפתרון הניתן כיום אינו מספק ויש פגיעה בשכר ובתנאי העבודה‬
‫שלהם‪ .‬הריחוק הגיאוגרפי אף זוהה כגורם מרכזי לעזיבת שירות המדינה‪.‬‬
‫כך‪ ,‬שיעור העוזבים בשנת העבודה הראשונה מאוכלוסיית בני המיעוטים‪ ,‬גבוה מאחוז העוזבים‬
‫בכלל האוכלוסייה‪ ,‬ואילו שיעור העוזבים בשנת העבודה הראשונה מאוכלוסיית בני העדה‬
‫האתיופית‪ ,‬נמוך משמעותית מאחוז העוזבים בכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫הייצוג ההולם נתפס כתהליך המייצג ערכים ותפיסות של הכרת האחר‪ ,‬סובלנות לתרבויות‬
‫אחרות‪ ,‬וקבלה הדדית של קבוצות חברתיות שונות בחברה הישראלית‪ .‬חלק מההתייחסויות‬
‫נגעו באופן בו ניתן להטמיע ערכים אלו כחלק מהתרבות הארגונית של שירות המדינה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬השאלונים של כל קבוצות המשיבים‪ ,‬מעלים את ההערכה כי בפועל השתלבות עובדים‬
‫מהייצוג ההולם היא חיובית ונעשית ברמה טובה למדי‪ ,‬הקושי הגדול טמון בגיוס‪ ,‬מיון והשגת‬
‫העובדים המתאימים לשירות המדינה‪ .‬גם נתוני העזיבה של עובדים מאוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם‪ ,‬מעידים על כך שכשהעובד כבר נקלט‪ ,‬הוא מתמודד ככל עובד עם תהליך הסתגלות‬
‫לתפקיד ולארגון חדש‪ .‬החסם בעמידה ביעדי הייצוג ההולם‪ ,‬מצוי בשער הכניסה של עובדים‬
‫אלו‪ ,‬לשירות המדינה‪.‬‬
‫המלצות ליישום בנושא תהליך הקליטה‬
‫‪.1‬‬
‫בניית תכנית עבודה להכשרת וליווי עובדים חדשים מאוכלוסיית הייצוג ההולם כחלק‬
‫ממדיניות האוריינטציה שפורסמה לאחרונה‪ .‬הליווי יכלול חונך אישי המלווה את העובד‬
‫החדש בחצי השנה הראשונה בתפקיד‪ ,‬זאת בהתאם לרצונו וצרכיו של העובד החדש‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בחינה של דרכי סיוע נוספים לעובדים בני מיעוטים‪ ,‬הגרים רחוק ממקום עבודתם – כגון‬
‫הקצאות משרות ייעודיות גם על פי מיקומן הגאוגרפי‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫פעילות להטמעת הייצוג ההולם כערך חברתי חשוב‪ ,‬בשירות המדינה‪ ,‬בקרב עובדים‬
‫ומנהלים‪ .‬דגש על הכרת האחר‪ .‬קיום ימי חשיפה למנהלים בנושא הייצוג ההולם‪ ,‬כולל‬
‫ביקורים – להכרת התרבויות השונות ומאפייניהן‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪45‬‬
‫‪ 5.7‬סיכום ההמלצות והאחריות לביצוע‬
‫‪ #‬תחום‬
‫הבדיקה‬
‫תת תחום המלצה‬
‫בדיקה‬
‫‪ .1‬מימוש‬
‫מדיניות‬
‫הייצוג‬
‫ההולם‬
‫אחריות‬
‫שותפים‬
‫לוחות‬
‫זמנים‬
‫אגף בכיר‬
‫משרדי‬
‫הממשלה‬
‫ויחידות‬
‫הסמך‪.‬‬
‫עד רבעון‬
‫שני‬
‫‪2017‬‬
‫להובלה‬
‫‪ .1‬העלאת מודעות‬
‫למדיניות בדגש על‬
‫משרדים בהם קיים פער‬
‫אגף בכיר‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫‪ .2‬בניית תכנית עבודה‬
‫הכוללת אבני דרך‬
‫בתכנית יישום המדיניות‬
‫האגף‬
‫לשיוויון‬
‫מגדרי‬
‫‪ .3‬בחינת המגוון הקיים‬
‫אגף בכיר‬
‫מערכת‬
‫הבריאות‬
‫של המשרות הייעודיות‬
‫הן בתחומי העיסוק והן‬
‫במדרג ההיררכי‪,‬‬
‫בהתייחס לצורך כפי‬
‫שמתבטא במדיניות‬
‫וביעדים‬
‫אגף בכיר‬
‫בקרת‬
‫ניהול‬
‫ההון‬
‫האנושי‬
‫‪ .4‬בחינת כלי תמרוץ‬
‫ועידוד‪:‬‬
‫‪ ‬למשרדים – לקליטת‬
‫האוכלוסיה‬
‫‪ ‬לאוכלוסיית הייצוג‬
‫ההולם ‪ -‬להיקלט‬
‫‪ .5‬הגברת הבקרה‬
‫והאכיפה ליישום‬
‫המדיניות‬
‫‪ .2‬מערכות‬
‫המידע‬
‫התאמת‬
‫מערכות‬
‫המידע‬
‫הקמת ממשק בין‬
‫המודולים במערכת‬
‫מרכב"ה (מודול הגיוס‬
‫ומודול תיק עובד)‬
‫אגף בכיר‬
‫מערכות‬
‫מידע‬
‫אגף בכיר‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫אגף בכיר‬
‫במסגרת מערכת קדם‪-‬‬
‫קליטה‬
‫סוף‬
‫רבעון‬
‫שני‬
‫‪2017‬‬
‫בקרת‬
‫ניהול‬
‫ההון‬
‫האנושי‬
‫מרכב"ה‬
‫טיוב נתונים‬
‫‪ .1‬ביצוע טיוב נתונים על‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫אגף בכיר‬
‫משרדי‬
‫עמוד ‪46‬‬
‫המשרות הייעודיות מול‬
‫העובדים המאיישים‪.‬‬
‫משרדי‬
‫הממשלה‬
‫ויחידות‬
‫הסמך‪.‬‬
‫‪ .3‬טיוב והתאמת‬
‫טבלאות הסימון בתיק‬
‫האישי (השתייכות‬
‫דתית)‪ ,‬במאפייני‬
‫המשרות (מגבלות איוש)‬
‫ובגיוס ומיון‬
‫אגף בכיר‬
‫מערכת‬
‫הבריאות‬
‫אגף בכיר‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫‪ .2‬טיוב נתוני העובדים‬
‫בתיק העובד‬
‫הממשלה‬
‫ויחידות‬
‫הסמך‬
‫מרכב"ה‬
‫‪ .3‬תהליך‬
‫האיתור‪,‬‬
‫הגיוס‬
‫והמיון‬
‫מנגנון‬
‫‪ .1‬העמקת היקפי השיווק‬
‫אגף‬
‫אגף בכיר‬
‫במהלך‬
‫איתור‬
‫מועמדים‬
‫והפרסום‪.‬‬
‫בחינות‬
‫ומכרזים‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫שנת‬
‫‪2017‬‬
‫‪ .4‬שיטת ניהול‬
‫המכרזים‬
‫‪ .2‬בחינת מנגנוני גיוס‬
‫פעילים‪ ,‬כולל בניית מאגר‬
‫מועמדים‬
‫האגף‬
‫לשיוויון‬
‫מגדרי‬
‫‪ .3‬התאמת תהליך המיון‬
‫למאפייני האוכלוסייה‬
‫אגף בכיר‬
‫משרדי‬
‫הממשלה‬
‫ויחידות‬
‫הסמך‬
‫‪19‬‬
‫‪ .4‬בחינת סוגיית עמידה‬
‫בדרישות הסף בעיקר‬
‫לבני העדה האתיופית‬
‫‪ .5‬המשך הידוק ממשקי‬
‫עבודה מול גופים‬
‫מסייעים מחוץ לשירות‬
‫המדינה‬
‫אגף בכיר‬
‫מערכת‬
‫הבריאות‬
‫רבעון‬
‫שני‬
‫‪2017‬‬
‫מכרזים‬
‫ייעודיים‬
‫‪ .1‬בחינה מעמיקה‬
‫ומחקרית של אפקטיביות‬
‫המכרזים הייעודיים –‬
‫פנימיים ופומביים לאור‬
‫ממצאי הדוח‬
‫אגף‬
‫בחינות‬
‫ומכרזים‬
‫אגף בכיר‬
‫תורה‬
‫מחקר‬
‫וניהול ידע‬
‫ועדת‬
‫בוחנים‬
‫‪ .1‬בחינה והמלצה על‬
‫נציגות לאוכלוסיות‬
‫הייצוג ההולם בוועדות‬
‫הבוחנים‬
‫אגף‬
‫בחינות‬
‫ומכרזים‬
‫רבעון‬
‫לשכה‬
‫שני‬
‫משפטית‬
‫אגף בכיר ‪2017‬‬
‫תכנון‬
‫‪ 19‬עפ"י התייחסות אגף בחינות ומכרזים ‪ -‬הועבר לנציב מסמך ניתוח ציוני אוכלוסיית בני העדה האתיופית במבחני‬
‫ההערכה‪ ,‬כבסיס לקבלת החלטה לגבי הצורך בהתאמת כלי המיון הנוכחיים או מתן תקנון לציוני המועמדים‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪47‬‬
‫אסטרטגי‬
‫‪ .2‬גיבוש תכנית יישומית‬
‫לבחינת השמת מועמדים‬
‫שנבחרו ככשירים שניים‬
‫במשרות זהות או‬
‫בתפקידים דומים‬
‫‪ .5‬תהליך‬
‫הקליטה‬
‫וההשתלבות‬
‫אוריינטציה‬
‫לשירות‬
‫‪ .1‬ליווי של עובדים‬
‫חדשים מאוכלוסיית‬
‫הייצוג ההולם‬
‫האגף‬
‫לשיוויון‬
‫מגדרי‬
‫אגף בכיר רבעון‬
‫שני‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי ‪2017‬‬
‫‪ .2‬מינוי גורם מטפל‬
‫במשרד בתחום ייצוג‬
‫הולם‬
‫במהלך‬
‫התפקיד‬
‫‪ .1‬בחינת דרכי סיוע‬
‫נוספים לעובד הגר רחוק‬
‫האגף‬
‫לשיוויון‬
‫ממקום עבודתו‬
‫מגדרי‬
‫אגף בכיר במהלך‬
‫שנת‬
‫תכנון‬
‫אסטרטגי‬
‫‪2017‬‬
‫‪ .2‬פעילות להטמעת‬
‫הייצוג ההולם כערך‬
‫חברתי‪ ,‬ע"י פעילויות‬
‫להכרת התרבויות‬
‫השונות‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪48‬‬
‫פרק ‪ .6‬נספחים‬
‫נספח א‬
‫‪ .1‬מקורות‬
‫מקורות השפעה‬
‫‪#‬‬
‫‪.1‬‬
‫מקור‬
‫הפנייה‬
‫ועדות שרים –הוועדה‬
‫לענייני המגזר הלא‪-‬‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/ministersCommissions/Pages/loyehudi150814.aspx‬‬
‫יהודי‬
‫‪.2‬‬
‫הציבורית‬
‫הוועדה‬
‫לבדיקת ענייני הנכים‬
‫ולקידום‬
‫בקהילה‬
‫‪http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2005/Pages/des3597.aspx‬‬
‫שילובם‬
‫בראשות‬
‫השופט בדימוס אפרים‬
‫לרון‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫האמנה בדבר זכויות‬
‫אנשים עם מוגבלויות‬
‫‪http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyonSite/mishpati/Pages/Amana.aspx‬‬
‫נציבות שיווין זכויות‬
‫לאנשים עם מוגבלויות‬
‫‪http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyonSite/Pages/default.aspx‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪49‬‬
‫מקורות תורתיים ‪ /‬מסמכים ישימים‬
‫‪#‬‬
‫שם המקור‬
‫סוג מקור‬
‫הפנייה‬
‫‪.1‬‬
‫תקשי"ר‬
‫חוזר נש"מ‬
‫סעיף ‪35‬‬
‫‪.2‬‬
‫נוהל סימון משרות לאוכלוסיות חוזר נש"מ‬
‫חוזר‬
‫הזכאיות לייצוג הולם‬
‫‪8/2014‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪ – 4624‬החלטת ממשלה‬
‫בעניין שיפור קליטת בני העדה‬
‫חוזר‬
‫‪9/2013‬‬
‫‪.3‬‬
‫תאריך ‪ /‬גרסה‬
‫מס' ‪12/08/2014‬‬
‫מספר ‪1.10.2013‬‬
‫האתיופית‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫שיפור‬
‫קליטת‬
‫בני‬
‫האתיופית‬
‫‪4624‬‬
‫החלטת ממשלה ‪ – 4193‬הגדלת החלטת ממשלה‬
‫בכוח‬
‫ההשתתפות‬
‫שיעור‬
‫חוזר‬
‫‪5/2013‬‬
‫העבודה ושיעור‬
‫לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪.6‬‬
‫‪.8‬‬
‫התעסוקה‬
‫‪.10‬‬
‫החלטה‬
‫העסקת אנשים עם מוגבלות חוזר נש"מ‬
‫בשירות המדינה‬
‫‪2261‬‬
‫נוהל עבודה לסימון משרות לבני החלטת ממשלה‬
‫חוזר‬
‫לרבות‬
‫ייצוג הולם לבני האוכלוסיה חוזר נש"מ‬
‫הערבית‬
‫‪2579‬‬
‫נוהל עבודה – הקצאה ותקצוב החלטת ממשלה‬
‫חוזר‬
‫משרות‬
‫מיועדות‬
‫מס' ‪30.11.2014‬‬
‫מס' ‪5.1.2012‬‬
‫‪1/2012‬‬
‫החלטה‬
‫בשירות‬
‫מס' ‪29.01.2012‬‬
‫‪4193‬‬
‫החלטה‬
‫האוכלוסיה הערבית‬
‫הדרוזית והצ'רקסית‬
‫‪.9‬‬
‫מס' ‪4.4.2013‬‬
‫התעסוקה‬
‫הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח החלטת ממשלה‬
‫העבודה ושיעור‬
‫לאנשים עם מוגבלות‬
‫‪.7‬‬
‫העדה חוזר נש"מ‬
‫החלטת‬
‫מס' ‪13.5.2012‬‬
‫מס' ‪11.11.2007‬‬
‫מס' ‪4.1.2011‬‬
‫‪1/2011‬‬
‫המדינה‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫ייצוג הולם לבני האוכלוסיה חוזר נש"מ‬
‫החלטה‬
‫הערבית‪ ,‬הדרוזית והצ'רקסית‬
‫בשירות המדינה‬
‫‪4436‬‬
‫החלטת ממשלה ‪ 2506‬ייצוג החלטת ממשלה‬
‫חוזר‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫מס' ‪25.1.2009‬‬
‫מס' ‪6.12.2010‬‬
‫עמוד ‪50‬‬
‫‪11/2010‬‬
‫הולם לבני העדה האתיופית‬
‫בשירות המדינה‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫ייצוג‬
‫הולם‬
‫לבני‬
‫העדה חוזר נש"מ‬
‫החלטה‬
‫האתיופית בשירות המדינה‬
‫‪2506‬‬
‫החלטת ממשלה מספר ‪ 4436‬חוזר נש"מ‬
‫חוזר‬
‫מיום ‪ 25.1.2009‬בעניין ייצוג‬
‫הולם לבני האוכלוסיה הערבית‪,‬‬
‫‪2/2009‬‬
‫מס' ‪28.11.2010‬‬
‫מס' ‪3.3.2009‬‬
‫הדרוזית והצ'רקסית בשירות‬
‫המדינה‪" -‬אישור המלצות צוות‬
‫בינמשרדי"‬
‫‪.15‬‬
‫החלטת ממשלה מס' ‪ 4436‬חוזר נש"מ‬
‫בנושא‬
‫ייצוג‬
‫הולם‬
‫לבני‬
‫חוזר‬
‫מס' ‪2.3.2009‬‬
‫‪1/2009‬‬
‫האוכלסיה הערבית‪ ,‬הדרוזית‬
‫והצ'רקסית – השתתפות בשכ"ד‬
‫‪.16‬‬
‫חוק שירות המדינה (מינויים)‬
‫‪.17‬‬
‫חוק שוויון זכויות לאנשים עם‬
‫חוק‬
‫מוגבלות‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫(יצוג הולם) ‪ -‬תיקון‬
‫‪15.2.2002‬‬
‫סעיף‪ 15‬א‬
‫אחרון‬
‫ספר החוקים תיקון‬
‫אחרון‬
‫‪2471‬‬
‫‪11.8.2014‬‬
‫עמוד ‪51‬‬
‫נספח ב'‬
‫דרך שליפת הנתונים ממרכבה לעובדים שנקלטו במהלך ‪ 2015‬ועודם פעילים‪:‬‬
‫קריטריונים לשליפת העובדים‪-‬‬
‫עובדים בסטטוס העסקה פעיל‬
‫עובדים בקבוצת עובדים‪ -‬עובדי מדינה‬
‫עובדים שתאריך תחילת השירות שלהם הוא בטווח‪1.1.2015-31.12.2015 -‬‬
‫בנוסף ‪-‬‬
‫לבני המיעוטים‪ -‬בשדה מפתח להשתייכות דתית בוחרים את הטווח ‪2-6‬‬
‫לבני העדה האתיופית‪ -‬עובדים שארץ הלידה שלהם היא אתיופיה ו‪/‬או עובדים שארץ מוצא של‬
‫ההורים היא אתיופיה‪.‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪52‬‬
‫נספח ג‪ -‬השאלונים שהועברו לאוכלוסיות הייצוג ההולם‬
‫והמנהלים‬
‫להלן השאלון שהועבר בקרב אוכלוסית בני המיעוטים‬
‫פרטים אישיים‬
‫‪ .1‬שנת לידה ___________‬
‫‪ .2‬ארץ לידה ____________‬
‫‪ .3‬שנת עלייה ___________‬
‫‪ .4‬מגדר‪ .1 :‬זכר ‪ .2‬נקבה‬
‫‪ .5‬מקום מגורים ביחס למקום העבודה‪ .1 :‬אני עובד ביישוב בו אני גר‬
‫‪ .2‬אני עובד ביישוב אחר‬
‫‪ .6‬השכלה ‪ .1 :‬עד ‪ 12‬שנות לימוד‬
‫‪ .2‬לימודים על תיכוניים לא אקדמיים‬
‫‪ .3‬תואר אקדמי‬
‫‪ .7‬דרגה‪:‬‬
‫‪ .8‬משרד ממשלתי‪/‬יחידת סמך‪/.‬בית חולים‬
‫‪ .9‬האם נקלטת למשרה ייעודית? ‪ .1‬כן ‪.2‬לא‬
‫‪ .10‬שנת תחילת עבודה בשירות המדינה‬
‫הצטרפות לשירות המדינה‬
‫‪ .11‬מה הם הגורמים לכך שבחרת לעבוד בשירות המדינה?‬
‫בחר מתוך הרשימה שלושה גורמים הכי משפיעים ודרג ביניהם‪:‬‬
‫‪ .1‬גורם ראשון ‪:‬‬
‫‪ .2‬גורם שני‪:‬‬
‫‪ .3‬גורם שלישי‪:‬‬
‫רשימת גורמים‪ :‬דימוי הארגון הממשלתי ‪ ,‬בטחון תעסוקתי‪ ,‬מאפייני‬
‫התפקיד‪ ,‬תפקיד מעניין ומאתגר‪ ,‬אפשרויות קידום‪ ,‬אפשרות להשפיע ברמה‬
‫החברתית ציבורית‪ ,‬תנאי עבודה נוחים (שעות עבודה‪ ,‬גמישות‪ ,‬סביבת‬
‫עבודה‪ ,)..‬שכר‪ ,‬המלצה של חבר‪ ,‬סיבה אחרת________‬
‫‪ .12‬באיזו מידה מגוון המשרות המוצע במסגרת משרות ייעודיות לאוכלוסייה‬
‫הערבית‪ ,‬הדרוזית והצ'רקסית מספק?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪53‬‬
‫‪.13‬באיזו מידה המשרות הייעודיות לבני האוכלוסייה הערבית‪ ,‬הדרוזית‬
‫והצ'רקסית בשירות המדינה תואמות את יכולותיך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .14‬באיזו מידה להערכתך באו לידי ביטוי יכולותיך‪ ,‬בתהליך המיון?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קליטה והשתלבות בתפקיד‬
‫‪.15‬באיזו מידה אתה שבע רצון מהנושאים הבאים בתהליך הקליטה בתפקידך‬
‫ובשירות המדינה‪:‬‬
‫במידה במידה במידה במידה במידה‬
‫רבה‬
‫בינונית מועטה מועטה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫קליטה מבחינה מקצועית‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חפיפה בתפקיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ליווי וחניכה במהלך הקליטה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קליטה מבחינה חברתית תרבותית‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫התחשבות בצרכים ייחודים שלך‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שביעות רצון כללית מתהליך הקליטה שלך‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שביעות רצון מהתפקיד‬
‫‪.16‬באיזו מידה אתה עובד בתפקיד המתאים להכשרתך והשכלתך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .17‬באופן כללי‪ ,‬באיזו מידה אתה מרוצה מתפקידך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .18‬באיזו מידה אתה שבע רצון ממקום עבודתך בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪54‬‬
‫‪.19‬באיזו מידה תרצה להישאר לעבוד בשירות המדינה‪ ,‬לטווח ארוך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .20‬באיזו מידה היית ממליץ לחבריך לעבוד בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קשיים במהלך התפקיד בשירות המדינה‬
‫‪ .21‬באיזו מידה לתחושתך‪ ,‬קיבלת יחס שונה בשל השתייכותך לאוכלוסייה‬
‫הערבית הדרוזית או הצ'רקסית‪ ,‬בשירות המדינה?‬
‫קיבלתי‬
‫יחס‬
‫שונה לטובה‬
‫‪5‬‬
‫קיבלתי יחס שונה‬
‫קיבלתי‬
‫במעט לטובה‬
‫כולם‬
‫‪4‬‬
‫יחס‬
‫כמו‬
‫קיבלתי יחס שונה‬
‫קיבלתי‬
‫במעט לרעה‬
‫לרעה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫יחס‬
‫‪1‬‬
‫‪ .22‬באיזו מידה נתקלת בקשיים בהיבטים הבאים בעבודתך בשירות המדינה?‬
‫במידה במידה במידה במידה במידה‬
‫רבה‬
‫בינונית מועטה מועטה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫קשיי הסתגלות בדומה לכל עובד חדש ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בשירות המדינה‬
‫הבדלי מנטליות ותרבות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דעות קדומות וגזענות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫יחסי עבודה במשרד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בעיית שפה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .23‬האם אתה מכיר עובדים מהאוכלוסייה הערבית‪ ,‬הדרוזית או הצ'רקסית‬
‫שבחרו לעזוב את שירות המדינה (לא בפרישה) ‪ .1‬כן ‪ .2‬לא‬
‫אם ציינת כן‪ ,‬נא השב על השאלה הבאה‬
‫‪.24‬מה הגורמים העיקריים להערכתך‪ ,‬בגללם עובדים בני האוכלוסייה הערבית‬
‫עזבו את שירות המדינה? בחר שלושה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫חוסר שביעות רצון מהתפקיד‬
‫‪.1‬‬
‫תנאי עבודה‬
‫‪.2‬‬
‫שכר‬
‫‪.3‬‬
‫קשיים בהשתלבות מקצועית‬
‫‪.4‬‬
‫קשיים בהשתלבות חברתית תרבותית‬
‫‪.5‬‬
‫יחס הממונים‬
‫‪.6‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪55‬‬
‫שונה‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫חוסר התחשבות בצרכים מיוחדים‬
‫התייחסות מפלה‬
‫חוסר ליווי ותמיכה‬
‫בעיית שפה‬
‫מרחק גיאוגרפי של מקום העבודה ממקום המגורים‬
‫אחר _________‬
‫‪ .25‬באיזו מידה אתה מרגיש כי קיים שוויון הזדמנויות לבני האוכלוסייה‬
‫הערבית‪ ,‬הדרוזית והצ'רקסית בתהליך הקבלה והעבודה בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .26‬רשום התייחסות והצעות לשיפור בנוגע לעבודתך ולשילוב בני אוכלוסייה‬
‫הערבית‪ ,‬הדרוזית והצ'רקסית בשירות המדינה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪56‬‬
‫להלן השאלון שהועבר בקרב אוכלוסיית בני העדה האתיופית‬
‫פרטים אישיים‬
‫‪ .1‬שנת לידה ___________‬
‫‪ .2‬ארץ לידה ____________‬
‫‪ .3‬שנת עלייה ___________‬
‫‪ .4‬מגדר‪ .1 :‬זכר ‪ .2‬נקבה‬
‫‪ .5‬מקום מגורים ביחס למקום העבודה‪ .1 :‬אני עובד ביישוב בו אני גר‬
‫‪ .2‬אני עובד ביישוב אחר‬
‫‪ .6‬השכלה ‪ .1 :‬עד ‪ 12‬שנות לימוד‬
‫‪ .2‬לימודים על תיכוניים לא אקדמיים‬
‫‪ .3‬תואר אקדמי‬
‫‪ .7‬דרגה‪:‬‬
‫‪ .8‬משרד ממשלתי‪/‬יחידת סמך‪/.‬בית חולים‬
‫‪ .9‬האם נקלטת למשרה ייעודית? ‪ .1‬כן ‪.2‬לא‬
‫‪ .10‬שנת תחילת עבודה בשירות המדינה‬
‫הצטרפות לשירות המדינה‬
‫‪ .11‬מה הם הגורמים לכך שבחרת לעבוד בשירות המדינה?‬
‫בחר מתוך הרשימה שלושה גורמים הכי משפיעים ודרג ביניהם‪:‬‬
‫‪ .4‬גורם ראשון ‪:‬‬
‫‪ .5‬גורם שני‪:‬‬
‫‪ .6‬גורם שלישי‪:‬‬
‫רשימת גורמים‪ :‬דימוי הארגון הממשלתי ‪ ,‬בטחון תעסוקתי‪ ,‬מאפייני‬
‫התפקיד‪ ,‬תפקיד מעניין ומאתגר‪ ,‬אפשרויות קידום‪ ,‬אפשרות להשפיע ברמה‬
‫החברתית ציבורית‪ ,‬תנאי עבודה נוחים (שעות עבודה‪ ,‬גמישות‪ ,‬סביבת‬
‫עבודה‪ ,)..‬שכר‪ ,‬המלצה של חבר‪ ,‬סיבה אחרת________‬
‫‪ .12‬באיזו מידה מגוון המשרות המוצע במסגרת משרות ייעודיות לאוכלוסייה‬
‫האתיופית מספק?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪57‬‬
‫‪.13‬באיזו מידה המשרות הייעודיות לבני האוכלוסייה האתיופית בשירות‬
‫המדינה תואמות את יכולותיך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .14‬באיזו מידה להערכתך באו לידי ביטוי יכולותיך‪ ,‬בתהליך המיון?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קליטה והשתלבות בתפקיד‬
‫‪.15‬באיזו מידה אתה שבע רצון מהנושאים הבאים בתהליך הקליטה בתפקידך‬
‫ובשירות המדינה‪:‬‬
‫במידה במידה במידה במידה במידה‬
‫רבה‬
‫בינונית מועטה מועטה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫קליטה מבחינה מקצועית‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫חפיפה בתפקיד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫ליווי וחניכה במהלך הקליטה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫קליטה מבחינה חברתית תרבותית‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫התחשבות בצרכים ייחודים שלך‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שביעות רצון כללית מתהליך הקליטה שלך‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫שביעות רצון מהתפקיד‬
‫‪.16‬באיזו מידה אתה עובד בתפקיד המתאים להכשרתך והשכלתך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .17‬באופן כללי‪ ,‬באיזו מידה אתה מרוצה מתפקידך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .18‬באיזו מידה אתה שבע רצון ממקום עבודתך בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪58‬‬
‫‪.19‬באיזו מידה תרצה להישאר לעבוד בשירות המדינה‪ ,‬לטווח ארוך?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .20‬באיזו מידה היית ממליץ לחבריך לעבוד בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫קשיים במהלך התפקיד בשירות המדינה‬
‫‪ .21‬באיזו מידה לתחושתך‪ ,‬קיבלת יחס שונה בשל השתייכותך לאוכלוסייה‬
‫האתיופית‪ ,‬בשירות המדינה?‬
‫קיבלתי‬
‫יחס‬
‫שונה לטובה‬
‫‪5‬‬
‫קיבלתי יחס שונה‬
‫קיבלתי‬
‫במעט לטובה‬
‫כולם‬
‫‪4‬‬
‫יחס‬
‫כמו‬
‫קיבלתי יחס שונה‬
‫קיבלתי‬
‫במעט לרעה‬
‫לרעה‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫יחס‬
‫‪1‬‬
‫‪ .22‬באיזו מידה נתקלת בקשיים בהיבטים הבאים בעבודתך בשירות המדינה?‬
‫במידה במידה במידה במידה במידה‬
‫רבה‬
‫בינונית מועטה מועטה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫קשיי הסתגלות בדומה לכל עובד חדש ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בשירות המדינה‬
‫הבדלי מנטליות ותרבות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫דעות קדומות וגזענות‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫יחסי עבודה במשרד‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫בעיית שפה‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .23‬האם אתה מכיר עובדים מהאוכלוסייה האתיופית שבחרו לעזוב את שירות‬
‫המדינה (לא בפרישה) ‪ .1‬כן ‪ .2‬לא‬
‫אם ציינת כן‪ ,‬נא השב על השאלה הבאה‬
‫‪.24‬מה הגורמים העיקריים להערכתך‪ ,‬בגללם עובדים בני האוכלוסייה‬
‫האתיופית עזבו את שירות המדינה? בחר שלושה גורמים עיקריים‪:‬‬
‫‪ .1‬חוסר שביעות רצון מהתפקיד‬
‫‪ .2‬תנאי עבודה‬
‫‪ .3‬שכר‬
‫‪ .4‬קשיים בהשתלבות מקצועית‬
‫‪ .5‬קשיים בהשתלבות חברתית תרבותית‬
‫‪ .6‬יחס הממונים‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪59‬‬
‫שונה‬
‫‪ .7‬חוסר התחשבות בצרכים מיוחדים‬
‫‪ .8‬התייחסות מפלה‬
‫‪ .9‬חוסר ליווי ותמיכה‬
‫‪ .10‬בעיית שפה‬
‫‪ .11‬מרחק גיאוגרפי של מקום העבודה ממקום המגורים‬
‫‪ .12‬אחר _________‬
‫‪ .25‬באיזו מידה אתה מרגיש כי קיים שוויון הזדמנויות לבני האוכלוסייה‬
‫האתיופית בתהליך הקבלה והעבודה בשירות המדינה?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .26‬רשום התייחסות והצעות לשיפור בנוגע לעבודתך ולשילוב בני‬
‫אוכלוסייה האתיופית בשירות המדינה‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪60‬‬
‫להלן השאלון שהועבר בקרב הסמנכ"לים למינהל והון אנושי ולמנהלי משאבי‬
‫אנוש‬
‫פרטים אישיים‬
‫משרד ממשלתי‪/‬יחידת סמך ‪/‬בית חולים‬
‫תפקיד‬
‫‪ .1‬באיזו מידה קיימת במשרדך תכנית לשילוב אוכלוסיית הייצוג ההולם בראייה‬
‫שנתית ורב שנתית?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .2‬באיזו מידה נעזרת בנושא הייצוג ההולם בגופים רלוונטיים לנושא ( כמו‬
‫משרד העלייה והקליטה‪ ,‬נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‪ ,‬משרד‬
‫הכלכלה ועמותות רלוונטיות)?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .3‬באיזו מידה להערכתך‪ ,‬משרדך עושה מאמצים לעמוד ביעד ובתוכנית הייצוג‬
‫ההולם? **‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .4‬פרט אלו גורמים מסייעים למשרד לעמוד ביעדי הייצוג ההולם‪:‬‬
‫_______________________________________________________‬
‫‪ .5‬פרט אלו גורמים מעכבים את המשרד מלעמוד ביעדי הייצוג ההולם‪:‬‬
‫_______________________________________________________‬
‫‪( .6‬ל‪.‬ח) הערך באיזו מידה עובדים מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪ ,‬משתלבים היטב‬
‫במשרד?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .7‬האם לדעתך שיטת המכרזים הייעודיים נדרשת? ‪ .1‬כן ‪ .2‬לא‬
‫‪ .8‬באיזו מידה לדעתך שיטת המכרזים הייעודים (צביעת משרות) נכונה כמנגנון‬
‫לשילוב אוכלוסיית הייצוג ההולם?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫עמוד ‪61‬‬
‫הסבר‬
‫________________________________________________________‬
‫‪ .9‬באיזו מידה המכרזים לאוכלוסיית הייצוג ההולם מציעים תפקידים מגוונים‬
‫בדרגות מגוונות (לא רק בדרגות נמוכות)?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .10‬באיזו מידה יש לך כלים מספקים כסמנכ"ל‪/‬מנהל משאבי אנוש‪ ,‬לשילוב‬
‫אוכלוסיות הייצוג ההולם?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫במידה רבה‬
‫‪5‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪4‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .11‬מנקודת מבטך כסמנכ"ל‪/‬מנהל משאבי האנוש מהי מידת שביעות הרצון של‬
‫הדרג הניהולי במשרד‪ ,‬מהיבטים שונים הקשורים לקליטה והעסקת עובדים‬
‫מאוכלוסיית הייצוג ההולם‪:‬‬
‫במידה במידה במידה במידה במידה‬
‫בינונית מועטה מועטה‬
‫רבה‬
‫רבה‬
‫מאוד‬
‫מאוד‬
‫יכולת איתור עובדים מתאימים‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מותאמים ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫התאמה של העובדים שנקלטו ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫גיוס‬
‫מנגנוני‬
‫לאוכלוסיית הייצוג ההולם‬
‫לתפקידים המוצעים‬
‫השתלבות‬
‫ותרבותי‬
‫בהיבט‬
‫חברתי ‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .12‬באיזו מידה לתחושתך‪ ,‬ישנם אתגרים בהתנהלות מול העובד בשל היותו שייך‬
‫לאוכלוסיית הייצוג ההולם?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .13‬באיזו מידה קיים קושי לסיים העסקתו של עובד ברמת תפקוד נמוכה‪ ,‬בשל‬
‫היותו שייך לאוכלוסיית הייצוג ההולם?‬
‫במידה רבה מאוד‬
‫‪5‬‬
‫במידה רבה‬
‫‪4‬‬
‫במידה בינונית‬
‫‪3‬‬
‫במידה מועטה‬
‫‪2‬‬
‫במידה מועטה מאוד‬
‫‪1‬‬
‫‪ .14‬על מנת לעמוד בחוק ובהחלטות הממשלה בנושא ייצוג הולם‪ ,‬אבקש הצעותיך‬
‫והמלצותיך לשיפור ההליכים לייצוג ההולם במשרדך‪________________ :‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪62‬‬
‫נספח ד' – מדרג שירות המדינה‬
‫ישנם ארבעה מדרגים בכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך ואלו הם‪ :‬בכיר (כולל מוביל)‪ ,‬תיכון‪,‬‬
‫מירב ומסד‪ .‬בכל מדרג לפחות שני מתחי דרגות המתורגמים לכלל הדירוגים‪.‬‬
‫קביעה של ארבעה מדרגים מאפשרת שיקוף מבנה הירארכי של הארגון ברמת המאקרו‪ ,‬ציון‬
‫מיקום משרה בודדת במבנה הארגוני ברמת המיקרו (חשוב בייחוד למועמדים לאיוש משרות)‪,‬‬
‫יצירת שפה אחידה‪ ,‬שיפור יכולת ניהולית ומהווה פוטנציאל לניידות עובדים‪.‬‬
‫להלן מדרגי שירות המדינה‪:‬‬
‫בכיר‬
‫תיכון‬
‫מירב‬
‫מסד‬
‫התפלגות דרגות לפי המדרג – משרדי הממשלה‬
‫סגל בכיר‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪63‬‬
‫סגל תיכון‬
‫סגל מירב‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪64‬‬
‫סגל מסד‬
‫התפלגות דרגות לפי המדרג – מערכת הבריאות‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪65‬‬
‫נספח ה'‪ -‬אחוז העובדים בני העדה האתיופית לפי משרד‬
‫אזור עובדים‬
‫אחוז העובדים בני העדה האתיופית‬
‫במשרד‬
‫מרכז גריאטרי נתניה‬
‫‪13.3%‬‬
‫בית חולים שמואל הרופא‬
‫‪11.7%‬‬
‫מרכז גריאטרי רשל"צ‬
‫‪9.3%‬‬
‫בית חולים ע"ש א‪ .‬וולפסון‬
‫‪6.6%‬‬
‫בית חולים אברבנאל‬
‫‪6.6%‬‬
‫בית חולים באר יעקב ‪ -‬נס ציונה‬
‫‪5.4%‬‬
‫משרד לקליטת העליה‬
‫‪5.3%‬‬
‫"מרכז רפואי "לב השרון‬
‫‪4.1%‬‬
‫מ‪.‬גריאטרי ע"ש שוהם‬
‫‪3.9%‬‬
‫השירותים הווטרינריים‬
‫‪3.8%‬‬
‫מרכז רפואי ברזילי אשקלון‬
‫‪3.5%‬‬
‫רשות לשרותים ציבוריים חשמל‬
‫‪3.5%‬‬
‫רשות השירות הלאומי האזרחי‬
‫‪3.4%‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪3.3%‬‬
‫בית חולים פלימן חיפה‬
‫‪3.3%‬‬
‫בית חולים אסף הרופא‬
‫‪3.2%‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪2.4%‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪2.2%‬‬
‫הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן‬
‫‪2.0%‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪2.0%‬‬
‫בית חולים הלל יפה חדרה‬
‫‪1.8%‬‬
‫פיתוח הפריפריה‪ ,‬הנגב והגליל‬
‫‪1.8%‬‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה‬
‫‪1.8%‬‬
‫מרכז רפואי שיבא תל‪-‬השומר‬
‫‪1.6%‬‬
‫רשות הבדואים‬
‫‪1.6%‬‬
‫רשות ההגבלים העסקיים‬
‫‪1.4%‬‬
‫רשות המיסים בישראל ‪ -‬מס הכנסה‬
‫‪1.4%‬‬
‫ב‪ .‬הנפש באר‪-‬שבע‬
‫‪1.4%‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫‪1.4%‬‬
‫מנהל לחינוך התישבותי ועליית הנוער‬
‫‪1.3%‬‬
‫משרד האנרגיה והמים‬
‫‪1.3%‬‬
‫משרד המדע הטכנו' תרבות וספורט‬
‫‪1.3%‬‬
‫משרד ראש ממשלה‬
‫‪1.3%‬‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫‪1.2%‬‬
‫בתי דין רבניים‬
‫‪1.1%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪66‬‬
‫משרד הבריאות ולשכות‬
‫‪1.1%‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה‬
‫‪1.1%‬‬
‫רשות המסים בישראל‪ -‬מכס ומע"מ‬
‫‪1.0%‬‬
‫משרד לבטחון הפנים‬
‫‪1.0%‬‬
‫הטלויזיה החינוכית הישראלית‬
‫‪0.9%‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‬
‫‪0.9%‬‬
‫מרכז ירושלמי לבריאות הנפש‬
‫‪0.9%‬‬
‫בית חולים שער מנשה‬
‫‪0.9%‬‬
‫משרד הכלכלה‬
‫‪0.9%‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪0.8%‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪0.8%‬‬
‫בית חולים רמב"ם חיפה‬
‫‪0.8%‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪0.7%‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪0.7%‬‬
‫מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪0.7%‬‬
‫נציבות שרות המדינה‬
‫‪0.7%‬‬
‫שירות עיבודים ממוכנים‬
‫‪0.6%‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪0.6%‬‬
‫בית חולים זיו צפת‬
‫‪0.6%‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫‪0.5%‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪0.4%‬‬
‫הנהלת בתי המשפט‬
‫‪0.4%‬‬
‫המרכז הרפואי לגליל‬
‫‪0.2%‬‬
‫מרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור‬
‫‪0.2%‬‬
‫משרד להגנת הסביבה‬
‫‪0.2%‬‬
‫משרד הפנים‬
‫‪0.1%‬‬
‫המועצה לביטחון לאומי‬
‫‪0.0%‬‬
‫מערך הסייבר הלאומי‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד למודיעין‬
‫‪0.0%‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫‪0.0%‬‬
‫נתיב‬
‫‪0.0%‬‬
‫המדפיס הממשלתי‬
‫‪0.0%‬‬
‫מנהל התכנון‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד לנושאים אסטרטגיים‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד לשיוויון חברתי‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד לשיתוף פעולה אזורי‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד התפוצות‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד ירושלים ומורשת‬
‫‪0.0%‬‬
‫הרבנות הראשית‬
‫‪0.0%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪67‬‬
‫שירות ההדרכה והמקצוע‬
‫‪0.0%‬‬
‫רשות התעופה האזרחית‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד התחבורה‪-‬נמל חדרה‬
‫‪0.0%‬‬
‫מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה‪-‬פוריה‬
‫‪0.0%‬‬
‫מרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל‬
‫‪0.0%‬‬
‫מנהל המחקר למדעי האדמה והים‬
‫‪0.0%‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪0.0%‬‬
‫נספח ו'‪ -‬מספר העובדים בני המיעוטים לפי משרד‬
‫משרד‬
‫אחוז העובדים בני המיעוטים‬
‫במשרד‬
‫משרד הפנים‬
‫‪***61.2%‬‬
‫משרד לשיתוף פעולה אזורי‬
‫‪33.3%‬‬
‫מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה‪-‬פוריה‬
‫‪30.9%‬‬
‫בית חולים פלימן חיפה‬
‫‪27.5%‬‬
‫המרכז הרפואי לגליל‬
‫‪26.7%‬‬
‫בית חולים זיו צפת‬
‫‪26.0%‬‬
‫בית חולים רמב"ם חיפה‬
‫‪19.5%‬‬
‫מ‪.‬גריאטרי ע"ש שוהם‬
‫‪19.4%‬‬
‫בית חולים הלל יפה חדרה‬
‫‪19.0%‬‬
‫מרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור‬
‫‪17.8%‬‬
‫בית חולים שער מנשה‬
‫‪17.52%‬‬
‫מרכז ירושלמי לבריאות הנפש‬
‫‪17.3%‬‬
‫משרד הבריאות ולשכות‬
‫‪13.7%‬‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪12.2%‬‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪9.8%‬‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬
‫‪9.4%‬‬
‫השירותים הווטרינריים‬
‫‪9.1%‬‬
‫מרכז רפואי שיבא תל‪-‬השומר‬
‫‪9.0%‬‬
‫מרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל‬
‫‪8.8%‬‬
‫מנהל לחינוך התישבותי ועליית הנוער‬
‫‪8.8%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪68‬‬
‫משרד החינוך‬
‫‪8.3%‬‬
‫מרכז גריאטרי נתניה‬
‫‪7.9%‬‬
‫ב‪ .‬הנפש באר‪-‬שבע‬
‫‪7.8%‬‬
‫שירות ההדרכה והמקצוע‬
‫‪7.6%‬‬
‫בית חולים ע"ש א‪ .‬וולפסון‬
‫‪7.6%‬‬
‫רשות המיסים בישראל ‪ -‬מס הכנסה‬
‫‪7.4%‬‬
‫משרד המדע הטכנו' תרבות וספורט‬
‫‪7.4%‬‬
‫משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‬
‫‪7.4%‬‬
‫בית חולים אסף הרופא‬
‫‪7.3%‬‬
‫מרכז רפואי "לב השרון"‬
‫‪7.1%‬‬
‫רשות לשרותים ציבוריים חשמל‬
‫‪7.0%‬‬
‫רשות השירות הלאומי האזרחי‬
‫‪6.9%‬‬
‫הרשות הארצית לכבאות והצלה‬
‫‪6.7%‬‬
‫משרד להגנת הסביבה‬
‫‪6.5%‬‬
‫רשות ההגבלים העסקיים‬
‫‪6.5%‬‬
‫משרד הכלכלה‬
‫‪6.4%‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫‪6.3%‬‬
‫מינהל המחקר החקלאי‬
‫‪6.1%‬‬
‫משרד התיירות‬
‫‪6.0%‬‬
‫בית חולים אברבנאל‬
‫‪5.9%‬‬
‫משרד התקשורת‬
‫‪5.7%‬‬
‫מרכז רפואי ברזילי אשקלון‬
‫‪5.0%‬‬
‫נציבות שרות המדינה‬
‫‪5.0%‬‬
‫משרד האנרגיה והמים‬
‫‪4.9%‬‬
‫רשות הבדואים‬
‫‪4.8%‬‬
‫רשות האכיפה והגבייה‬
‫‪4.7%‬‬
‫הרשות הממשלתית למים ולביוב‬
‫‪4.7%‬‬
‫רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪4.6%‬‬
‫רשות המסים בישראל‪ -‬מכס ומע"מ‬
‫‪4.4%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪69‬‬
‫המדפיס הממשלתי‬
‫‪4.2%‬‬
‫משרד הבינוי והשיכון‬
‫‪4.1%‬‬
‫המרכז למיפוי ישראל‬
‫‪4.1%‬‬
‫מנהל התכנון‬
‫‪3.7%‬‬
‫הנהלת בתי המשפט‬
‫‪3.6%‬‬
‫משרד האוצר‬
‫‪3.1%‬‬
‫השירות המטאורולוגי‬
‫‪2.5%‬‬
‫בית חולים באר יעקב ‪ -‬נס ציונה‬
‫‪2.4%‬‬
‫הטלויזיה החינוכית הישראלית‬
‫‪2.4%‬‬
‫המועצה לביטחון לאומי‬
‫‪2.2%‬‬
‫הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן‬
‫‪2.0%‬‬
‫בית חולים שמואל הרופא‬
‫‪2.0%‬‬
‫פיתוח הפריפריה‪ ,‬הנגב והגליל‬
‫‪1.8%‬‬
‫משרד החוץ‬
‫‪1.7%‬‬
‫משרד ראש ממשלה‬
‫‪1.7%‬‬
‫משרד לבטחון הפנים‬
‫‪1.7%‬‬
‫מנהל המחקר למדעי האדמה והים‬
‫‪1.7%‬‬
‫רשות התעופה האזרחית‬
‫‪1.4%‬‬
‫שירות עיבודים ממוכנים‬
‫‪1.3%‬‬
‫משרד לקליטת העליה‬
‫‪1.2%‬‬
‫משרד לשיוויון חברתי‬
‫‪1.1%‬‬
‫נתיב‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד לנושאים אסטרטגיים‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד למודיעין‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד ירושלים ומורשת‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד התפוצות‬
‫‪0.0%‬‬
‫משרד התחבורה‪-‬נמל חדרה‬
‫‪0.0%‬‬
‫מרכז גריאטרי רשל"צ‬
‫‪0.0%‬‬
‫מערך הסייבר הלאומי‬
‫‪0.0%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪70‬‬
‫לשכת הפרסום הממשלתית‬
‫‪0.0%‬‬
‫הרבנות הראשית‬
‫‪0.0%‬‬
‫המשרד לשירותי דת‬
‫‪0.0%‬‬
‫בתי דין רבניים‬
‫‪0.0%‬‬
‫הערה *** מתוך ‪ 690‬עובדים במשרד הפנים‪ ,‬ישנם ‪ 430‬בני מיעוטים שמתוכם ‪ 410‬מועסקים‬
‫באגף לעדות לא יהודיות (המהווים ‪)59%‬‬
‫דוח בקרה – מסכם – קליטה והשתלבות עובדים מהייצוג ההולם‬
‫עמוד ‪71‬‬